פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



25
ועדת הכלכלה
24/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, א' בשבט התשפ"ב (03 בינואר 2022), שעה 12:00

דיווח השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל על פעילות משרדו

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
יסמין פרידמן
שרון רופא אופיר

אופיר סופר
בצלאל סמוטריץ'
יסמין פרידמן
נירה שפק

השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עודד פורר
אילן שוחט - מנכל, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

שי קרפ - מנהל מקרקעי ישראל

אורנה הורביץ - חברת גרעין, נציגי גרעין הראל

ערן דורון - ראש המועצה, מועצה אזורית רמת נגב

עידית חנוכה

אתי אפלבוים


דיווח השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל על פעילות משרדו

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: דיווח השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל על פעילות משרדו.

אנחנו ממשיכים עם השר עודד פורר. לפני רגע סיימנו דיון חשוב בתפקידו כשר החקלאות. עיקר הדיון התבסס על הרפורמה בחקלאות, אבל כמובן יש סינרגיה בין הדיון הקודם לדיון הבא. בתפקידו כשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שם יש עולם שלם של חקלאות והחקלאות פרוסה על גבולות הארץ, בערבה, בבקעת הירדן, בצפון, בגבול הלבנון, בעוטף עזה וגם במרכז הארץ. יש זיקה בין שני הדיונים.

אנחנו מקדמים בברכה את ראש עיריית צפת לשעבר, אילן שוחט ידידי, שהתמנה למנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. מאחלים לך הצלחה. היית בצפת, אתה יודע מה זה אתגרי הגליל. אנחנו מכירים את הנגב. עשית בשכל, השר, שיש לך נציג אוטנטי שהלך לחפש את כספי הממשלה ועכשיו יש לו הזדמנות להקשיב היטב לרשויות ולעבוד נכון איתן. יש לך פה אדם מנוסה. הוא גם ויתר על חברותו בכנסת ברגע מסוים והנה הוא סוגר מעגל ומוביל משרד ממשלתי. בהצלחה, אילן ידידי.

תודה.

אני יכול לדבר שעה על הנגב, אהוב ליבי הנגב. זכיתי גם להוביל את ירוחם ולחולל בה שינוי ולהביא אותה לצמיחה ויציבות. אבל גם זכיתי להקים את מועצת הנגב, ליזום גוף שיתחיל לחבר את הנגב ושיעבדו יחד ראשי הרשויות, חברה אזרחית, עמותות. הקמנו את זה ביסוד. הדיונים הראשונים שלי היו עם טל אלעל, ממלא מקום ראש העיר, שהיה גם במנדל. אמרתי שיש לי רעיון כזה והוא אמר שגם לו יש רעיון כזה והקמנו את מועצת הנגב עם טל אלעל, מוחמד אלנברי וסיגל מורן. לאחר מכן עשרות ראשי רשויות ועשרות גופי חברה אזרחית מכל הסוגים.

אמרנו איך נעבוד? הרי באמת יש מתחים, כמו שאתה יודע, על גבולות והכנסות ועניינים. אמרנו שנשים את המלחמות בצד ונשים את מה שחשוב לכולנו. ואז דיברנו על שדה תעופה לנגב, רוצים בנבטים, מקווים שזה יצליח.

דיברנו על הבריאות בנגב. עשינו בג"צ נגד מדינת ישראל על העובדה שיש רק בית חולים אחד בנגב, בית חולים סורוקה. העובדה שיש חצי מכמות הרופאים, מיטות האשפוז ומספר האחיות ותוחלת החיים קטנה יותר.

הדברים דומים גם בגליל. אתה מכיר את פערי הבריאות היטב. זכיתם להקים סוף סוף בית ספר לרפואה וזה משפר אבל אנחנו עדיין בפערים. הפערים בנגב ובגליל הם גדולים, בעולם הבריאות, בעולם התשתיות, בעולם התחבורה, בעולם החינוך, בעולם החוסן והעושר המוניציפלי, בעולם ההגירה החיובית מול ההגירה השלילית. עולם הביטחון האישי של האזרח ביחס למרחב שהוא נמצא בו. כל הדברים האלה הם משימות של ממשלה שלמה.

אז מה תפקידו של השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל עם אותם כמה מאות מיליונים שיש לו? איך הוא יעשה מהפכה, הרי זה לא בידיים שלו?

יש לי דימוי על הדבר הזה. הרבה פעמים ממשלה מפציצה בתקציבים כמו בקטיושות, אתה יורה לפעמים זה פוגע. אתה לא יכול לירות קטיושות. אתה כל שקל שלך צריך להיות טיל מונחה, טיל ממוקד. השקל שלך, אם הוא נעשה נכון והוא יצר תכנון, יוזמה או הזדמנות, הוא הופך ל-10 שקלים של ממשלה. אתה הקטר שאומר לממשלה, שימו לב, עלה נגב זה מיוחד, נעשה את זה. שימו לב, שדה תעופה זה חשוב, בואו נלך. מה חסר? 10 מיליון לתכנון? אני איתכם. מה חסר בכל רשות? עוגן לפיתוח כלכלי? אני איתכם. עכשיו תביא את משרדי הממשלה.

החכמה של המשרד הזה הוא לקחת את הכסף שלו ולגרום לממשלה לחשוב מחדש, לתת יותר לנגב ולגליל. להיות הדובר של הנגב והגליל בשולחן הממשלה ולהסיט תשומת לב וגם משאבים. אבל עשו דברים מאוד מאוד יפים בנגב וגליל ותשמרו עליהם.

עכשיו היה מהלך שהסיט חזרה המון כסף למרכז הארץ. בסוף, אני אומר לכם, זה נגב וגליל ופריפריה גיאוגרפית. זה לא שאין עניים בדרום תל-אביב. יש, אבל ממוצע ההשקעה של עיריית תל-אביב בילד מהתקציב העירוני, לא בגלל שהתושב שילם ארנונה אלא בגלל שהבנקים שילמו ארנונה. הרי התושב התל-אביב משלם 6,000 – 7000 שקלים על דירה קטנה. אבל הילד שלו עולה לעירייה 16,000 שקלים. אם יש לו 4 ילדים הוא מקבל מהעירייה כסף לחינוך, 60,000 שקלים ל-4 ילדים, לא מכספי הממשלה. זה העושר המוניציפלי וזה גם יכול להגיע לדרום תל-אביב.

אתם צריכים ללכת לנגב ולגליל פאר אקסלנס. אז תציגו לנו את החזון, את הפעולות המרכזיות, את התעדוף התקציבי ואת השינויים שבכוונתכם לחולל במשרד.

לאחר מכן, כמו תמיד, סבב חברי כנסת לפי זמן הגעתם.

בבקשה, אדוני השר.

תודה אדוני היושב-ראש. אני נמצא עכשיו במקום טוב, משמאלי הנגב ומימיני הגליל.

סמוטריץ', חידה: מי לימד בישיבת הדרום ברחובות? שני רבנים דגולים. אתה עונה על זה, אתה מקבל מיליון דולר.

הרב עמיטל והרב שך, בישיבת הדרום. אז פעם רחובות היתה הדרום אבל אנחנו לא מקבלים את זה. אז אתה בן רחובות אבל לא זה לא הדרום.

אגב, מוסד מצוין, ישיבת הדרום ברחובות.

לענייננו. קודם כל תודה אדוני היושב-ראש. אני יודע עד כמה הנגב יקר לך. משמאלי ומימיני יושבים שני ראשי רשויות לשעבר. במשרד לפיתוח הנגב והגליל לנושא השלטון המקומי יש משמעות עצומה. השלטון המקומי בנגב ובגליל הרבה יותר דומיננטי מבחינת ההשפעה שלו והחשיבות שלו יותר ממקומות אחרים. כשהייתי צריך למנות מנכ"ל למשרד, אז בהחלט, העובדה שאילן גם היה ראש רשות וגם הגיע מצפת, זה דרמטי.

עדיין גר בצפת.

כראש רשות הוא נהנה משני דברים. אחד, הוא יודע בדיוק עם מה מתמודד השלטון המקומי עימו אנחנו עובדים ואיך לסייע לו וגם השלטון המקומי לא יכול לעבוד עליו. זה גם לא פחות חשוב בתוך הסיפור הזה. באמת, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אולי קצת בשנים האחרונות פעל בלי איזה חזון שהוא חזון ברור לגבי מה באמת תפקידו. שואלים את זה גם. מה אמור לעשות משרד פיתוח הנגב והגליל?

בחודשים הראשונים גיבשנו חזון מאוד ברור שלאורו בוצעו ונכתבו כל תכניות העבודה. תכף המנכ"ל יציג את תכניות העבודה אבל אני כן רוצה לומר את הכותרות.

שוב, גם כאן, כמו שדיברתי בחקלאות, ההסתכלות היא לא לשנה הקרובה בנגב והשנה הבאה בגליל, אלא מה קורה במדינת ישראל 10 ו-15 שנים קדימה. מדינת ישראל, בפיזור האוכלוסייה, לא תוכל להמשיך להתקיים עם זה שכולנו מתרכזים באזור המרכז, מה שנקרא גדרה-חדרה והשוליים בנגב ובגליל צחיחים מבחינת אוכלוסייה, או שיש שם אוכלוסייה שהיא מאוד מאוד מבוזרת.

דרמטי עבורנו, כאשר אני מסתכל על זה שיחיו כאן 17 מיליון איש ואיפה הם יגורו ואיך זה ייראה, אנחנו חייבים לייצר מרכזים חדשים. שלא יהיה מצב שאני מחבר את הגליל למרכז ואני מחבר את הנגב לתל-אביב אלא בדיוק הפוך. צריך להיות מרכז בנגב או מרכזים בנגב, אם אני אקח נגב מזרחי, נגד נגב מערבי, צריכים להיות מרכזים שהם המטרופולין. בסוף ירוחם, ערד ודימונה, יצטרכו שלושתן לתת שירות לאוכלוסייה. אגב, זה גם משליך על המועצות האזוריות. בכובע שלי כשר החקלאות, הסינרגיה בין המשרדים היא מאוד מאוד חשובה כי הרבה מאוד מהחקלאות בסופו של דבר נמצאת בנגב ובגליל.

אותו הדין בגליל. התפקיד שלנו הוא להפוך את הרשויות המקומיות בגליל למטרופולינים גדולים שסביבם כבר הכול מתפתח. אז האזרח שחי בגליל או בנגב מקבל את השירותים. אם הוא רוצה לנסוע לנופש בתל-אביב, כמו שהתל-אביבי נוסע לנופש בגליל, אחלה. אבל להגיד תגורו בגליל, תעבדו בתל-אביב זה לא פתרון. זה לא משהו שאי-אפשר לעשות אותו היום, בוודאי בעבודה מרחוק, אבל זאת לא אסטרטגיה. האסטרטגיה צריכה להיות שאתה כאזרח שבחר לגור בירוחם או בצפת תזכה לכל השירותי9ם שמגיעים לאזרח, כפי שמקבלים בתל-אביב. זה מתחיל בבריאות, בחינוך, בתעסוקה. סביב הדברים האלה אנחנו פועלים.

מה עושה המשרד לפיתוח נגב והגליל? אני לא משרד הבריאות אבל אני כן יכול לתת את הגרוש ללירה ולעשות את השינוי לכמה מבתי החולים. להתחיל ולהוביל תהליך ולייצר מהלכים שגוררים אחריהם את המשרדים האחרים.

Seed money שהופך לעץ.

ממש.

אחד הדברים שאמרנו ואני אומר את זה פה בכנסת. מבחינתי, אני רוצה שיתופי פעולה שאני הופך שקל לשניים, לשלושה וארבעה. יש הרבה מאוד גופים פילנתרופיים שרוצים לעבוד בנגב ובגליל. חשוב שתהיה ראייה מתכללת. התפקיד של המשרד לפיתוח נגב וגליל זה באמת לראות איך אנחנו מייצרים את הראייה המתכללת הזאת.

יש כמה פרויקטים שתכף אילן יציין, בתחום של הבריאות כדי להניע תהליכים. דבר נוסף שגם אתה ציינת אותו, אני רואה בעצמי כחבר הממשלה שהוא נציג הנגב והגליל סביב שולחן הממשלה. כשמגיעה החלטה, צריך לראות בראייה הזאת. גם החלטות הממשלה שהגיעו גם לטובת הנגב, אם זה עיר הבה"דים או החלטות אחרות, ידענו לתת את האינפוט שלנו כדי לעשות את השינוי, כשהכל מכוון לגבי מה אנחנו רוצים לייצר גם עם החלטות הממשלה וגם מול הרשויות המקומיות.

אמרתי את זה גם לראשי הרשויות. צריך להתחיל לחשוב על שיתוף פעולה בין הרשויות. אין לי טעם לקחת את דימונה ולהגיד שחשוב לתת להם מרכז חדשנות ולתת להם מרכז חדשנות. תבוא ערד ותגיד שגם לה חשוב מרכז חדשנות, או שלשניהם יהיה מתקני ספורט ענקיים. צריך לייצר מצב שבו הערים משרתות אחת את השנייה. זה בסדר אם יש תנועה. אני לא צריך מצב שתושב ערד, כדי לקבל שירותים, ייסע לרחוקות, אפילו לא לבאר-שבע. אני רוצה שיהיה מטרופולין ערד-דימונה-ירוחם.

אותו דבר דיברתי גם בשדרות, באופקים ונתיבות. גם הגוש הזה צריך לייצר בעצמו.

אם תעשה את זה, אתה מיישם את חזון שרון. לא אריאל שרון, שרון שתכנן את עיירות הפיתוח. הוא היה מתכנן במשרד השיכון. הוא אמר, אני עושה עיירות פיתוח, סביבן מגזר כפרי. יש סינרגיה והן יחד בחינוך, במסחר. לא תמיד זה קרה אבל האזוריות חשובה.

הגיע הזמן ב-2022 שהעיירה תהיה עיר.

נכון. אנחנו החלטנו שירוחם זאת עיר. היינו בצפת בישיבת ממשלה ואמרו שנקדם את ירוחם וחצור כפיילוט. שאל אותי איזה כתב האם הפכנו לעיר? ואמרתי לו שכן. מאותו יום אנחנו עיר. אומרים לי, אבל אתם מועצה מקומית. אמרתי לו, אתה תגיד לי איך קוראים לנו? אנחנו עיר, סופית. אבל עיר עם אופי כפרי, חקלאות מסביב.

גם בשיחה בינינו, חבר הכנסת ביטון, דיברנו על זה שבאמת כדי שירוחם תהיה עיר שמחזיקה את עצמה, אני צריך לדאוג שבירוחם יהיו 50,000 תושבים. אותו הדין בצפת ואותו הדין באתגרים שיש לנו בנוף הגליל ובמקומות אחרים כדי שבאמת לבצע את זה. סביב זה נגזרו תכניות העבודה, שאני מבקש שהמנכ"ל יפרט אותן קצת.

בבקשה.

(מוצגת מצגת)

תודה רבה על הפתיחה. אין ספק שברגע שיש חזון מוגדר ויש ראייה כזאת שמאוד מתחברת. כבוד היושב-ראש, כשהיינו ראשי רשויות היה חסר לנו מישהו שיראה את התמונה הכללית ושלא יגרום לנו לריב בינינו לבין עצמנו. גם היו נהנים מהמריבות שלנו ויושבים וצוחקים.

היום יש חזון. ישבנו עם השר וממש חידדנו אותו עד כמה שאפשר, שידבר על התמונה הכללית ועל הפיתוח.

נתחיל בסקירה קצרה. המשרד התחיל את פעילותו ב-2005. באוקטובר 2015 הורחבו סמכויותיו של המשרד ושונה שמו בישראל למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. אז גם התחיל לפעול בפריפריה חברתית. גם שמעתי בנימה שלך וזה גם חלק מהדברים. אנחנו חושבים שהדגש והפוקוס הוא נגב גליל. הפריפריה החברתית חשובה מאוד וצריכה לקבל את הטיפול שלה, אבל לא סתם גם המשרד לפיתוח נגב גליל בשביל שהפוקוס יהיה בנגב ובגליל.

אנחנו כרגע נמצאים במספר החלטות ודברים שגם יהיו נגזרת של החלטות ממשלה לגבי המעמד של המילה "פריפריה" בתוך התחום של המשרד. בחזון השר, כפי שהוצג בפניכם כרגע, ניסינו לתמצת את כל החזון הזה לשני משפטים וזה מאוד קשה. לראות בנגב ובגליל מרכזים עצמאיים משגשגים שמהווים עוגנים אזוריים מבוססים תוך התחברות לנכסים ייחודיים המאפיינים אזורים אלה.

זאת אומרת, כמו שאמר השר, אנחנו רוצים שהנגב והגליל יהיו מרכזים בפני עצמם עם קביים ויכולות לעמוד ולהתבסס ולתת מענה לתושבים שלהם, תוך התייחסות והתחברות לנכסים ייחודיים. נכסים ייחודיים זה אותם דברים ואותן פלטפורמות שקיימות גם ככה בנגב ובגליל ועליהן צריך להתבסס ולא להמציא. כבוד היושב-ראש, הרבה פעמים מביאים כל מיני המצאות. מה שהלך טוב בתל-אביב, בוא נביא אלינו. היו ראשי ערים שראו משהו בברצלונה והביאו את זה אליהם ליישוב. זה גימיק וזה מחזיק בדיוק שנה. זה מבזבז כסף אבל זה לא נכס ייחודי שהחיבור אליו הוא טבעי. זה נקרא השתלות שבאות מבחוץ וסתם מבזבזים כספים ותהליכים. צריך גם לדעת לזהות את אותם נכסים ייחודיים וליצור הכללה.

מה היא אותה הכללה? הכללה זה חיבור התושבים לפירות הצמיחה. ראו מקרה מעבר עיר הבה"דים. מעתיקים את עיר הבה"דים. אם היו מעתיקים את עיר הבה"דים ותושבי באר-שבע והסובב, כל אותם שבעה ערי ההזנה של הפרויקט הזה לא ייהנו מתקציבים ולא יהיו חלק מהחגיגה שקורית בעיר הבה"דים, הם הופכים להיות מנוכרים ומנותקים. לכן החכמה היא לא רק להביא פרויקט אלא לראות איך הוא מתחבר ויוצר הכללה בקרב אותם תושבים שיהיו חלק מפירות הצמיחה.

דבר נוסף וחשוב שזה השר נתן לי כהנחיה מהיום הראשון. המשרד הזה הוא משרד מתכלל. הרבה פעמים אנחנו רואים איך משרד אחד פועל בצד ימין, משרד שני פועל בצד שמאל ואף אחד לא רואה את התמונה הגדולה. אם תשאלו אותי מי הדמות הכי חשובה בעולם הציוני? אם אני עכשיו שואל אותך, אדוני היושב-ראש, מי הדמות שתרם הכי הרבה לציונות והוא היה המודל? אתה תגיד לי?

משה רבנו או בן-גוריון.

בן-גוריון ויש כאלה אומרים הרצל כי הוא חזה את המדינה. הרצל אמר שנקים מדינה, אפשר באוגנדה או בכל מקום אחר. היחיד שגרם לכולנו לדבר באותה שפה ולהיות מחוברים זה אליעזר בן יהודה. אחד המטלות שהשר נתן לנו פה, זה לדבר בשפה אחידה, שכל משרדי הממשלה ידברו באותה שפה. כשאנחנו נרצה לקדם משהו זה לא יהיה כי אנחנו נגד מישהו אלא זאת התמונה הכללית ומובילה. התכלול והעבודה של המשרד, ותכף תראו שזה גם בא לידי ביטוי בפרויקטים. אנחנו לא סוליסטים. אנחנו לא רואים את עצמנו כמשרד שמוביל לבד. אנחנו מאוד לבד שיתופי פעולה, לשמוע ולהקשיב. אתם תראו פה שיתופי פעולה נדירים שמעולם לא היית מעלה על דעתך שנגב גליל, לדוגמה, ייתן כסף למשרד לביטחון פנים, זה לא היה פעם.

אבל כשרואים סוגיה, שתכף נדבר עליה, כמו פשיעה חקלאית, אז כן מצאנו את עצמנו שם ונראה את זה.

יפה.

זאת מצגת שמביאה את הדברים בקצרה. להביא לצמצום פערים בחינוך, בבריאות, בתעסוקה ובתרבות לרווחת התושבים. מעבר להבאת תושבים, יש לנו הרבה עבודה עם שימור המסה ולדעת להשאיר את האנשים באזורים ושלא יעזבו.

כל מי שלא גר בנגב אומר שצריך להביא לנגב תושבים. כל מי שנולד בנגב כמוני וכמוך אומר: מה להביא? תשמור את אלה שעוזבים. איך הסברתי להם את זה? זה הקומקום של מסעודה ביטון. היא היתה ממלאת תה עם נענע עם פיה. עכשיו אתה מוזג את התה בכוס, יש בו חור יותר גדול מהפיה. אז אתה ממלא תושבים לנגב ועוזבים אותו. תשמור על בני הנגב והגליל. תשקיע בהם ואחרי זה תביא חדשים מבורכים. תשמור על בני הנגב והגליל.

בהקשר הזה, בדיוק אתמול השקנו פרויקט שהוא משותף לנו, למשרד הבריאות ומשרד החינוך שנקרא "אילנות לרפואה". המשמעות היא, לקחת את החבר'ה בנגב ובגליל ולייצר מהם רופאים לנגב ולגליל.

רוב הרופאים שלמדו בבן-גוריון לא נשארים בנגב אבל אומרים שרופא שהוא בן הנגב ולמד בבן-גוריון 99% שיישאר. למה? כי להיות רופא אתה צריך משפחה רחבה וזה הבית שלך וזה נשאר. ככה זה גם בגליל. יעל תתקן אותי.

אתמול בישרתי על זה ואנחנו נעשה את זה גם בגליל אבל בנגב כר התחלנו להפעיל מכינה לאילנות.

זה פרויקט שעובדים עליו שנים. מה זאת אומרת התחלנו? אתם מסבסדים.

מכינה ל"אילנות", כן. את המכינה.

סליחה שהפרענו לך המנכ"ל קח עוד 5-10 דקות כדי שנשמע את חברי הכנסת ועוד אנשים.

קודם כל, זה התקציב וחשוב לראות אותו. יש לנו השנה מגמת עלייה מאוד חזקה, תקציב של מעל 600 מיליון שקלים ועוד כל מיני פרויקטים.

זה חסר תקדים.

חסר תקדים מבחינת המשרד. השר פעל לכך רבות והיד עוד נטויה. מצד שני, עכשיו אנחנו מפתחים ציפיות אז צריך לראות שזה לא חוזר אלינו בבומרנג.

גם איכות הביצוע וביצוע מלא.

נכון. המשרד הזה עם ביצוע מלא.

נעבור לשקף הבא, תחומי הפעילות של המשרד. הזכרנו אותם וגם היושב-ראש הזכיר וגם השר. בוא ניכנס ונצלול לפילוח וניצול תקציב של 2021. זה הניתוח של תקציב 2021. 44% הלך לפיתוח כלכלי וכל השאר הלך לדברים שהם יותר קהילה, רפואה, מוסדות, תשתיות ציבור ותרבות.

בוא נעבור לשקף הבא של תוכניות העבודה וניכנס לכל תכנית ונדבר עליה. קודם כל, בתחום הכלכלי. בתחום הכלכלי אנחנו עושים פה דברים אבל אי-אפשר להתעלם ממשבר הקורונה שפקד את המדינה ולכן שמנו דגש על אותם דברים שגם יתנו דחיפה ועזרה לאותם עסקים. דיגיטציה של עולם העסקים, פרויקט חסר תקדים שייתן למעשה פלטפורמה שהיא סדר-גודל שווי של עד קרוב ל-30,000 שקלים לבתי עסקים בנגב ובגליל ובפריפריה החברתית שיעזרו להם לעלות על הטרפיק של כל הצרכנים במרכז הארץ ויהיה אפשר לעשות מהם הזמנות עם משלוחים. זה כולל סליקה והדרכה. להקפיץ רמה את אותן חנויות ייחודיות שנמצאות בפריפריה וסובלות מחוסר תנועה ותלויות בציבור מסוים. זה פרויקט שעומד לצאת לדרך. אתם עוד תשמעו עליו. הוא הולך לעשות ממש קפיצת מדרגה להרבה אנשי עסקים. אתה מלמד אותם את העולם ואת העתיד. יש הרבה כאלה שתקועים ומפחדים ואין להם אומץ וגם אין להם כסף. אנחנו נותנים להם את האומץ הזה להיות בדיגיטציה.

דבר שני בפיתוח כלכלי, תוכניות אסטרטגיות. פה אני אדבר על שתי החלטות ממשלה שאנחנו מתעסקים איתן כרגע. אחת, זה בתחום הבדואים, שזה 7% מתקציב המשרד, 24 מיליון שקלים. השני, בחברה הערבית, 30% מהתקציב, קרוב ל-100 מיליון שקלים שיגיעו לאותם פרויקטים על פי החלטות הממשלה. גם ככה אנחנו פועלים בתחומים הללו והאוכלוסיות האלה בנגב ובגליל נמצאות אצלנו אז אנחנו מטפלים בהם והם יקבלו את זה בפרויקטים ספציפיים עם דגש על פיתוח כלכלי וגם תוכניות רכות.

הזכיר השר את כל נושא מעבר צה"ל לנגב. פרויקט אילת-אלות, שהשר ידבר עליו עוד כמה מילים. כל מה שקורה בשדרות ועוטף עזה. החלטת ממשלה על קצרין ורמת הגולן ותוכנית הצפון שאנחנו עובדים עליה. כל אלה נכנסים תחת תוכניות אסטרטגיות.

זאת תכנית חדשה?

אנחנו בונים אותה מחדש, מדייקים אותה. אספנו חומרים מכל האשכולות. אנחנו גם מכניסים דברים שנדרשים. הכי חשוב, מדברים בשפה אחידה. זאת אומרת, תכנית הצפון שאנחנו נבנה, היא תהיה המצפן והאינדקס שדרכו נדע לדבר גם בישיבות ממשלה. גם שרים שירצו לקדם דברים, המסמך הזה יהווה מסמך מחייב. לכן לוקח קצת עבודה לעבור את כל משרדי הממשלה, לראות שהם מסכימים על התוכנית הזאת ואז אנחנו נגיש אותה לממשלה. היא נמצאת כרגע בהכנה ואנחנו אוספים את החומרים. היתה לנו גם פגישה גדולה עם הרשות של הנגב והגליל ואנחנו מעדכנים אותם כל הזמן.

הסרת חסמים כלכליים. מי כמוך, אדוני היושב-ראש, כמה אנחנו כראשי ערים רצים אחרי השקל. חסרים לך 2 מיליון לתוכנית שיכולה להניב 10 מיליון. החוכמה היא לתת לרשויות כוח. הרשויות היום במדינת ישראל חלשות, מונשמות, תלויות במענקי איזון ובקושי גומרים את החודש. התושבים דורשים ודורשים ואנחנו צריכים לחזק את הרשויות ולתת להן מנועים ועוד הכנסות על-מנת שיהיה להן אוויר. לפעמים ראשי רשויות, במיוחד במגזרים, לא מצליחים לחשוב וגם לא מצליחים לגייס את הכסף. אנחנו הולכים לתת להם את התמיכה הזאת. נתנו עכשיו 100 מיליון שקלים לחסמים כלכליים, 50 במגזר היהודי ו-50 במגזר הערבי.

לא לחסמים כלכליים, להסרת חסמים כלכליים.

לפתרון החסמים שלנו.

אז באמת היתה הגשה והדברים האלה ממש מחוללים שינוי ברשויות.

לגבי עידוד התיירות. שוב, בתיירות אנחנו יכולים לתת לאיבוד. יש הרבה פרויקטים תיירותיים ויש בנגב ובגליל תיירות. אנחנו רוצים לבוא כמתכללים. היו לנו כבר מספר פגישות. נכנס עכשיו מנכ"ל חדש במשרד התיירות ואנחנו ניפגש איתו ונראה איפה אנחנו יכולים להיות גם מתכללים ואיפה גם צריך להוסיף כסף על-מנת להיכנס לפרויקטים שהם גם מעודדי תיירות אבל גם מכניסים הכנסות לאותן רשויות.

יש כרגע פרויקט שאנחנו עושים בפריפריה החברתית דווקא בכל אותם מקומות, לתת להם ירידים ושווקים לתוצרת עצמית. טיפה להרים אותם מהקורונה. זה פיילוט שביצענו.

פריפריה חברתית שהיא לא בנגב ובגליל?

היא לא בנגב ובגליל.

ואתה לא חושב שזה בא - - -

זה פיילוט.

זה לא פיילוט. תאמין לי שזה כבר קרה בעבר במשרדים שלכם.

איפה?

בנגב זה קרה שעשו כל מיני פסטיבלים לאנשים שהם מהפריפריה החברתית.

אין לי כמובן שום דבר נגד, אני פשוט חושבת שהפריפריה החברתית מתוקצבת במשרדים אחרים והמשרד שלכם אמור לתקציב את הנגב והגליל.

יסמין, לא מתאים לך להתפרץ ככה. אבל השר הבהיר בפתיח שההגדרה הזאת שהפנתה הרבה כסף למרכז הארץ הוא בוחן אותה ודווקא מבין שעיקר הכסף צריך ללכת לנגב ולגליל.

אבל זה מופיע בתוכנית.

זאת החלטת הממשלה. אני כמשרד מחויב לתקצב את הפריפריה החברתית, את הנגב ואת הגליל.

הוא הולך לכיוון הנגב והגליל.

זה המשרד ואנחנו כן מייצרים את הדיפרנציאציה כי אני חושב שיש דיפרנציאציה בין מה שקורה בפריפריה החברתית היא חשובה.

כן. ואם אתה הבאת מוצרים חקלאיים מהנגב והגליל למרכז הארץ זה גם מבורך.

אני לא אומרת שזה לא חשוב. אני רק אומרת שהכסף הזה אמור להגיע לנגב ולגליל.

הנקודה שלך ברורה.

בדרך-כלל היא אף פעם לא מתפרצת. אם היא אומרת משהו, זה מדם ליבה.

אילן תסיים.

השקף הבא, התיישבות ועלייה. אנחנו מרכזי מידע מחקר והתיישבות. גילינו שיש מלא ארגונים בנגב, בגליל. אלה אוספים מידע מצד אחד ואלה אוספים מידע מצד שני. אלה יש להם נתונים כאלה, לאלה יש מרכז מענה קולי ולאלה יש מענה טלפוני. יש בעמותת אור פעילות כזאת ובמשרד לפיתוח נגב פעילות כרזה. הכול בלגאן אחד גדול.

אתה צודק.

החלטנו לדבר בשפה אחת. אין לנו בעיה של אגו. מי שעושה שימשיך לעשות.

זה נקרא רוח שותפתית. אתה לא רוצה להיות הבוס אבל שותפויות.

בדיוק. אנחנו הולכים לעשות כרגע שיתוף פעולה עם כל הגורמים, לאחד שכולם ידברו באותה שפה. אם בן אדם מתקשר ורוצה לעבור לגור בנגב, הוא מחייג טלפון אחד, מקבל מענה אחד ויש שרשרת של דברים ומענים שיתנו לו מאחורי הקלעים, אבל הכול ידבר בצינורות אחידים ומאגרים אחידים ומחקרים אחידים. הכול כדי שנוכל ליצור שפה אחידה ומענה.

זה תחת המשרד שלכם?

המשרד שלנו יהיה המתכלל של כל הדבר.

תכנית לעידוד עלייה. רבותיי, יש עלייה והיא קורית עכשיו בקצב מאוד גדול. אנחנו רוצים לתעדף אותה לנגב ולגליל. אנחנו רוצים ליישב את הנגב והגליל. אנחנו כרגע בונים תכנית יחד עם משרד הקליטה ועם הסוכנות היהודית. עולים שיגיעו לנגב ולגליל יקבלו תעדוף ודחיפה. גם הרשות עצמה תקבל כלים לקלוט אותם בצורה מטבית וגם העולה עצמו יקבל הכוונה. אנחנו גם עובדים כרגע על תכנית לא רק לנגב ולגליל אלא גם לערים נוספות שצריכות את זה, יחד עם קק"ל ועם עוד שותפים. אנחנו פעם ראשונה מדברים כולם יחד. אנחנו רוצים את העולם במקומות שאנחנו צריכים אותם, במקומות שרוצים אותם ורוצים לקלוט אותם.

אילן, יש לך 5 שקפים, תרוץ.

חינוך, צעירים ותעסוקה. חינוך מדעי, כבוד היושב-ראש, אתה תאהב את זה. כל נושא הסייבר - - -

בינתיים כל מה שאתם אומרים עד עכשיו אני אוהב. היה פה קודם שר החקלאות, היה קשה. עכשיו השר נגב גליל הכול בסדר.

חינוך מדעי. מאז שנכנסתי לתפקיד אני נפגש עם ראשי הרשויות בנגב. שואל מה אתם צריכים? עונים סייבר. כל אחד עכשיו רוצה סייבר. חבר'ה, אם אנחנו רוצים נוער איכותי, אם אנחנו מדברים על תכנית "אילנות", שאנחנו רוצים שהם יגיעו לרפואה. אם אנחנו רוצים שהם יגיעו לתחום ההנדסה, סייבר יש צורך במתמטיקה, פיזיקה, כימיה 5 יחידות מוגבר. יש פה חזון ענק.

מה זה תכנית "אילנות"? אתה קראת לזה ככה?

כן, זה קרוי על שמי.

אולי תספר לחברי הכנסת למה קוראים לך אילן.

זה בסוף אם יישאר זמן.

בתחום החינוך המדעי אנחנו הולכים לפתוח מרכזים. לא עוד איזה 4-5 יחידות אלא משהו שיהיה מכון, מרכז. הילד בשיעור פיזיקה עוזב את בית הספר והולך למכון הזה ומקבל שם חליפה של מעבדות, הסברים, מורים איכותיים, מכונים אוניברסיטאים שעומדים מאחורי זה. זה כרגע מתבשל. זה יהיה משנה משחק ונפסיק לראות כותרות ש-8200 זה רק ממרכז הארץ אלא יתחילו להגיע אנשים גם משם.

לגבי מרכזי צעירים. עשינו סטופ. השר נכנס לתפקיד ועצר את מרכזי הצעירים. עשינו רה-ארגון מחדש לכל מרכזי הצעירים. האם הם רלוונטיים? במה הם מתעסקים? מה הם עושים? נפגשנו עם כל 50 מרכזי הצעירים בנגב ועם כל ה-50 בצפון. שמענו אותם, עשינו איתם עבודה בפנים וכרגע אנחנו כותבים תכנית מחודש.

אל תוותרו על זה. מיה זה מרכזי צעירים? זה ההון האנושי המקומי וגם ליווי החדשים. זה המקום שיקלוט את המתיישבים. זה נכון שיש כמה משרדים, אבל תביאו את הערך המוסף שלכם. אבל אם אתם תעזרו למרכז להיות מרכז, הוא יביא את שאר הממשלה. אם תגידו לו פרויקט קטן, הוא יעשה לך פרויקט קטן. תן לו להיות מרכז ושילך להביא את הממשלה.

נכון. אז עשינו לו קודם כל ריפרש והתחלנו מהתחלה כי מרכזי הצעירים נשחקו והם כבר איבדו את המעמד שלהם. מהעבודה שעשינו אנחנו כבר יכולים לתת לכם קצה של דובדבן, שנושא התעסוקה של הצעירים יקבל בוסט חזק מאוד מתוקצב ספציפית לפרויקטים מעודדי תעסוקה ומרכזי הצעירים יחזרו להיות רלוונטיים ודומיננטיים. אפילו בקולות קוראים שנגב גליל יוצאים, מנהלי מרכזי צעירים יצטרכו להיות שותפים.

מתנדבים בחקלאות. דיברתם על זה?

אילן, משפטים אחרונים.

אבל מיכאל, אנחנו רוצים לשמוע.

אבל לא נספיק לשאול ולהתדיין. אם הוא ידבר על עצמו, הוא יכול לשלוח לנו סרטון ביוטיוב. אנחנו רוצים שתהיה פה התדיינות, שאלות ודין ודברים.

אילן, בסוף תוכל לסכם ולהוסיף.

חברה וקהילה. מעבר לפיתוח הכלכלי ומעבר להכול, גם צריך לדעת להשאיר את האנשים בפנים וגם לתת להם פתרונות. ממש לראשונה, פארקים נגישים לאנשים בעלי מוגבלויות. 30 כאלה יוקמו ברחבי הרשויות. זה משהו שנחשב כפריבילגיה. זה מאוד מאוד יקר ואין לזה את המודעות. השר העלה את זה למודעות ואפשר לרשויות בנגב ובגליל ובפריפריה החברתית להקים מתקנים כאלה. אנחנו ממש לפני כתיבת קול קורא. יש כבר מכרז שיצא לדרך.

הקמה ותפעול של מיזמי תיירות וקהילה, דיברנו על זה.

כל הסוגייה של בארים ניידים. כתוב פה בארים ניידים אבל בתוך זה נכנסים כל אותם פרויקטים שיוצרים שינוי. כמו שנאמר, בשקל אחד אתה עושה שינוי של חמישה שקלים במכפלות. זה כל הגינות הקהילתיות, להוציא אנשים מהבית. אתה גם מייפה את השכונות שקמו בשנות החמישים.

סליחה, אילן. חשוב לי לציין. יש פה נושאים של סינרגיה בין שני המשרדים. גינות קהילתיות זה קול קורא שהוצאנו יחד. הוצאנו אותו בטו בשבט עם תקציב מאוד גדול לגינות הקהילתיות. הגדלנו אותו בגלל שיתוף הפעולה.

גם צעירים היה לך במשרד. מחברים חיבורים.

ערים מעורבות. לקחנו את חמש ערים מעורבות. כל אחת קיבלה תקציב של 10 מיליון שקלים. הגדרנו אותם לדברים שמיועדים לשקם, לחבר ולאחד את השברים ואת הסדקים שבכל עיר ועיר כתוצאה מהמבצע שהיה.

איפה אפשר לראות את הרשימה של הערים?

חמש ערים: עכו, רמלה, לוד, נוף הגליל ומעלות תרשיחא. נתנו לראשי הרשויות הרבה יותר חופש מגוון מה להגיש כי בסופו של דבר ראש העיר יודע יותר טוב מכולנו מה הוא צריך בעיר שלו. אנחנו נמשיך עם זה. זה עשה הד חזק מאוד.

אילן תסיים, לא מתאים לך כראש עיר לא לעמוד בזמנים.

לשקף הבא, בריאות. תחום הבריאות זה אחד הדברים שהשר שם על השולחן מהיום הראשון. ביום הראשון שנכנסתי לתפקיד, אני זוכר את זה, כבר היינו בפגישה עם כל מנהלי בתי החולים בצפון. שמענו מהם את הצרכים. נפגשנו גם עם מנהלי בתי החולים בדרום. ראינו שיש הרבה דרישות. עלו שם סוגיות מטורפות, כבוד היושב-ראש, על רובוט שאי-אפשר להפעיל אותו.

יעל רון אמרה שלא יעבור בוועדת כספים אם אין רובוט בנהריה ויש רובוט.

אבל צריך גם שר אוצר.

יש שר אוצר והקרדיט לכולם, ליעל רון, לשר האוצר, ליושב-ראש ועדת כספים.

אגב, בית החולים בנהריה, כמו שאר בתי החולים הממשלתיים בנגב ובגליל, קיבל 2 מיליון שקלים בשנת 2021 על רכש ציוד חדש. זה מה שנקרא מחוץ לתקציב. בנהריה, למשל, הוא החליף את מכשירי הסי.טי שלו וקנה שני מכשירים חדשים.

ונכנסנו בפורום הנהלת מנהלי בתי החולים מחוז צפון. הם ביקשנו שנגב גליל יהיה, מה שלא היה עד עכשיו. אנחנו שומעים מהם את הצרכים. דרך אגב, זה לא רק כסף. לפעמים הוא צריך שינוי תקנה במשרד הבריאות ואין מי שירוץ על זה. אז אנחנו עושים להם את זה ומטפלים בזה בצורה יוצאת מן הכלל.

אני עוצר אותך, אילן. בסוף אתה תסכם. ראיתי את התוכניות הגדולות שלך.

הוא רצה להגיד מילה טובה לאופיר סופר.

ודאי. שני משפטים אחרונים.

אני מסכם ואומר שהחוט השזור לאורך כל הפרויקטים זה שיתוף פעולה, ראייה מתכללת.

תשאיר את השקף הזה. זה השקף, זה ראייה כוללנית לצפון ולנגב ותכלול דרך כל הפרויקטים שתוארו כאן. יש רק 4 חברי כנסת.

עכשיו אני חורג ממנהגי. הדובר הראשון יהיה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. אבל, יש איזה סיפור על גרעין שרצה להתיישב בנגב. אגב, לא אכפת לו, אפילו בצפון.

גרעין הראל.

כן. אבל הטעות של הגרעין הזה שלפני עשר שנים הוא לא ידע איפה לגור. אמרתי לו, בוא לגור בירוחם. הוא אמר שאין חקלאות בירוחם והוא אמר אז תעשה. עכשיו יש לי 20 דונם ענבים. הוא לא בא אלי אז הוא הפסיד אבל אני כל-כך אוהב את האנשים האלה. הם גרים בעוטף עזה בשכירות, מחפשים מקום. אולי יש סימני נפט שהם יצליחו להתיישב בערבה.

אני רוצה 3 דקות של אורנה הורוביץ, סיפורו של גרעין התיישבות בנגב. אורנה בזום, בבקשה. 3 דקות.

קודם כל, תודה רבה. כיף לשמוע אותך וכיף לראות את התוכניות של המשרד לפיתוח הנגב והגליל. כתבתי כמה מילים על גרעין הראל ועל הסיפור שלנו. גרעין הראל הוא גרעין משימה התיישבותי שגם ומלווה כבר למעלה משמונה שנים על-ידי החטיבה להתיישבות. החטיבה הושיבה אותנו לפני למעלה משבע שנים במחנה זמני בשכונת קרוואנים בעוטף עזה בהבטחה להקמת יישוב משלנו בעל אופטי תיירותי אלטרנטיבי בתוך שנתיים שלוש. הפרופיל של אנשי הגרעין זה חבר'ה צעירים, כך לפחות היה כשהגענו, שבאו והצטרפו מכל קצוות הארץ להקים יישוב ערכי. היום הגרעין מונה כ-40 משפחות עם 55 ילדים ו-20 צעירים רווקים ורווקות, סה"כ 52 בתי אב. חברי הגרעין הם אנשים מאוד איכותיים ששירתו בצבא בתפקידים משמעותיים. הרוב אקדמאים שעובדים במקצועות שתורמים לחברה כמו רפואה, הוראה, עבודה סוציאלית, מורים ליוגה ולתנועה, מטפלים ברפואה משלימה, יזמים בתחום ההייטק. יש כאן חברת הייטק די רצינית שפועלת אצלנו ותעבור גם איתנו הלאה.

היישוב מתבסס על ערכים של נתינה, עשייה, קיימות, חיבור לאדמה ולטבע. חיי קהילה ערים של שותפות הדדית וחברות. בזמן השהייה שלנו בצוחר הכפלנו את כמות האנשים. בהתחלה היינו 50 מבוגרים, 11 ילדים. היום אנחנו כבר יותר מ-80 מבוגרים וקרוב ל-60 ילדים. יש רשימות המתנה של אנשים שמעוניינים להיקלט אבל אין לנו אפשרות לקלוט אותם כי אין מקום פיזי במקום.

היום המועצה האזורית אשכול תובעת בבית משפט את החטיבה להתיישבות ואת אנשי הגרעין אישית על הפרת חוזה ודורשת שיפנו את הקרוואנים ומצידם שאנשי הגרעין יפוזרו בין המושבים באזור או שימצאו פתרון אחר. ראש המועצה האזורית אשכול הגיע בחנוכה עם חברי המועצה והדביקו צווי פינוי על דלתות קרוואנים. היום היו כאן מהמנהל לראות מה קורה עם פינוי. אנחנו פה כי אנחנו מבקשים עזרה.

גרעין הראל על כל חבריו, משפחות עם תינוקות וילדים שחיים תחת איום פינוי כשכל עוונם הוא שהם מנסים להקים יישוב בארץ ישראל. המצב הקיים הוא שאנחנו אמורים לעבור למחנה זמני ויישוב קבע בעיר אובות שבערבה. יש תמיכה נרחבת במגמה הזאת על-ידי מאיר צור היקר, ראש המועצה האזורית בערבה התיכונה. הוא לא כאן, הוא היה אמור להיות כאן.

שרים, חברי כנסת, מנכ"לים של משרדים ועוד אנשים טובים שלקחו את מצבנו לליבם. נראה שעתה היא שעת רצון ונדרשת פעולה נמרצת. יש שטח חום עם תב"ע צמוד לעיר אובות. יש תכנית של העברת הקרוואנים לשטח על ידי יואל ריבלין שהוא מהנדס החטיבה להתיישבות. קק"ל מוכנים להקים את התשתיות. נראה שיכול לבוא לקיצו פרק לא קל בחיינו. אנחנו מבקשים מכל אדם שנמצא בישיבה הזאת לעזור להתגבר על בירוקרטיה וביחד כולנו נקים יישוב חדש שיביא איתו תנופת פיתוח בהייטק שנביא איתנו ויהווה אטרקציה תיירותית ופנינה קסומה בערבה שתמשוך תיירות פנים וחוץ.

אנו מבקשים גם באופן אישי מכל אחד ואחד לעזור לנו כי מדובר פה בילדינו ובנו, שגרים בקרוואנים שמראש לא היו מיועדים למשפחות עם ילדים וחלק אפילו לא ממוגנים. כל שעלינו לעשות הוא להניע את המהלך ולראות שהמדינה לוקחת אחריות על פינוי הגרעין ויישובו בשטח החום שבעיר אובות.

בעצם יש לנו רק בקשה אחת מעשית. לפי ראות עינינו, מה שניתן לעשות זה להעביר כמה שיותר מהר לידי המועצה בערבה תקציב עבור תשתיות של כביש, ביוב ומים כדי לקצר תהליכים בירוקרטיים ולהניע את המעבר, כי אם חס וחלילה האקלים הפוליטי ישתנה, יש סכנה ששוב פעם נחזור לחוסר ודאות. אנחנו מבקשים ממש בכל לשון של בקשה לאחד כוחות, לקחת מנהיגות ולקבוע.

תודה אורנה. קודם כל אני מצביע על הנחישות וההתמדה. אישית אני גם אדבר עם מועצה אזורית אשכול אם הם יכולים לחכות קצת למרות שחיכו הרבה. אני יודע שהם לא עושים את זה מרוע, אלא גם ממצוקה וקשיים שיש להם שם. אני קורא לשר הנגב והגליל והמנכ"ל שלו - - -

אני יכול לספר לך על הפגישה.

אני יודע, הם אמרו לי.

קח את הגרעין הזה, תהיה זה שהביא אותו לאדמת הקבע שלו. חבורה רצינית שלא צריכה חסדים מאף אחד. כולם עובדים, יזמים, עסקים, מוחות רציניים, יודעים לגוון את התעסוקה בעתיד בערבה. כל חברי הכנסת שנמצאים פה, אני קורא לכם להתגייס בכל הוועדות שאתם נמצאים.

כמו הרובוט של נהריה? את תשאלי אם עושים לך איזה הסטות תקציב מהשנה שעברה, תגידי מה עם גרעין הראל.

כבר אסור לי למרוד יותר.

לא הרבה מרידות.

בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, נפגשתי איתם לפני כשבועיים. הוא מטופל על ידנו ועל ידי הלשכה שלי בכל מה שאנחנו יכולים לטפל בו. אני בקשר עם מאיר צור ראש המועצה. באמת זה מתחבר מאוד על החזון שלנו לערבה התיכונה. אני עובד עם מאיר על סיוע ייעודי לערבה התיכונה. הערבה התיכונה היא מועצה אזורית מיוחדת כי היא מרוחקת מעיר.

היא נופלת בין הכיסאות ובין הכספים.

גרעין הראל, בעיניי, זאת הזדמנות עבור המועצה.

תודה רבה לך. חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. לאחר חברי הכנסת, ראש מועצת רמת נגב. אם תוכלו בתמצית, זה יהיה טוב.

אדוני יושב-הראש, תודה לשר, תודה למנכ"ל. אני לא במקום של לתת עצות. כמו שהיו"ר פתח את הדיון, זה באמת למרחבים עצומים וכרי פעולה עצומים. נכון שהמשרד יכול וצריך להיות קטליזטור, אם עושים את זה מצוין, כל אחד ממקומו.

אני רוצה להתחבר לסוגייה שעלתה כאן קודם ולהציף עוד נושא הנוגע לחוות הבודדים בנגב. חוקק חוק. רמ"י עשתה הכול כדי לסכל אותו. אתה מכיר את זה, אדוני השר. היית בכנסת כשאתה ואני הובלנו יחד את החוק החדש והמתוקן בוועדת הכלכלה בגרסה הקודמת שלה בכנסת ה-20. חוקקנו חוק מאוד ברור. בחוק הזה נקבע שאחת לחצי שנה, אדוני היושב-ראש, ועדת הכלכלה צריכה לעשות מעקב סטטוס אחרי היישום שלו. היה סוג של איזו פשרה כי אנחנו רצינו לנעול עוד יותר את נוסח החוק. המערכת ביקשה בכל זאת קצת גמישות, אז איזנו את זה בביקורת. אני יכול לומר, למרבה הצער, שמשרד החקלאות עושה את חלקו ומשרד נגב וגליל עושה את חלקו. הוועדה הבין-משרדית עובדת ומסדירה ומתכננת ויש כבר תב"עות. אבל רמ"י ממשיכה לתקוע מקלות בגלגלים בניגוד מוחלט לחוק. החוק הרי קבע שמי שעובר את הוועדה הבין-המשרדית ומי שמקבל תב"ע, מקבל אחר-כך חוזה. לא השארנו את זה לשיקול דעת.

זה שווה דיון פה, אדוני היושב-ראש.

אני מתכוון להביא דיון רק על זה אבל הקריאה של סמוטריץ' היא להתחיל לעבוד ולא לחכות לדיונים.

אני אשמח לדיון על זה. אני חושב שצריך דיון.

תביא את רמ"י לפה.

צריך לעבור אחד אחד על כל הרשימה של החוות, להבין מה קורה ולמה זה תקוע. אני אומר לכם לצערי, שהגוף שתוקע זה רמ"י כי כולם רוצים לעבוד.

גם יש נציג של רמ"י בזום וניתן לו להתייחס אבל יהיה דיון רק על זה בנוכחות מנכ"ל רמ"י.

צריך לעבור אחד אחד על החוות ולראות איפה זה תקוע.

הדבר הזה חייב להסתיים. כבר 20 שנה הדיון הזה, צריך לסיים אותו.

אדוני היושב-ראש, זה נכון ציונית וזה נכון אנושית ומוסרית. זה נכון חקלאית, זה נכון תיירותית וזה נכון בכל קנה מידה.

אני רוצה לבקש מהשר, בתוך סל המשימות המאוד גדול, בסוף ועדה בין-משרדית יושבת אצלכם. אני מבקש ללחוץ. כח"כ מהאופוזיציה אני יכול לזמן דיון ויכול להוציא מכתב ויכול לצעוק. אני חושב שזה תהליך שאפשר וצריך להיכנס אליו בתוך המשימות שלכם בהגדרת התוכנית השנתית וללוות אותו יותר צמוד. לנהל את הקרבות האלה עבור אנשים שלא יכולים לנהל אותם. שנים שהם מנהלים קרבות ומשקיעים הון תועפות. בסוף כמשרד, אני חושב שאם תיקחו את זה תחת אחריותכם, ניתן להביא את זה לגמר. יש תשתית גם חוקית וגם תכנונית וזה רק לתת יד.

חברת הכנסת יסמין פרידמן.

כמו שבעלי החיים הם בנפשי אז גם הנגב הוא בנפשי. אדוני השר, נתקעת איתי בשני המשרדים שלך.

תשמח.

אין לי תלונות אליה, נהנה מכל רגע.

אני יורדת לפרטים ולומדת את החומר. אני כן אומר שבעבר המשרד הזה, לפחות כתושבת הנגב, לא התנהל כראוי. התוכניות האלה כן מעוררות השראה וכן מקסימות ומעניינות.

ממשלת שינוי.

כן. אני שמחה לראות את זה. אני מברכת ואנחנו עוד נשמע.

תודה רבה לך יסמין גם על הנוכחות וגם על הענייניות.

חבר הכנסת אופיר סופר בבקשה.

שמעתי את הדברים ואת החזון ואהבתי את הכיוון. אני חושב שגם שוחחתי על עיקרי הדברים - - -

יש חוב לחבר הכנסת סופר. אני חייב לו סיור איתי בצפון.

ולי אתה לא חייב?

גם לך אני חייב.

הוא רוצה לעשות סיור במרום הגליל בזמן שהוא שוחט תרנגולות.

אני אתן לך טיפ אצל סופר, תסיים אצלו בבית. אני כבר ראיתי.

אבל הכול בכשרות, חברת הכנסת מלינובסקי.

אני בא עם יוליה לסיור.

סגור.

אני חושב שדיברתם נכון על היתרון היחסי שמשרד נגב גליל יכול להביא לידי ביטוי, אני מזדהה עם זה לחלוטין. הזכרתם גם את בית הספר לרפואה והזכרתם את תכנית לצפון. אני אגיד בקצרה, שאני חושב שהפער המרכזי שיש לנו, אילן מכיר את זה מצוין, זה אשכול גליל מזרחי. אם אני אתן דוגמה למנועי צמיחה שיש לנו במערבי – עדיין הפער הוא גדול אבל החל מבית חולים רמב"ם, אוניברסיטה, טכניון, רפאל, בז"ן, נמל, רכבות. כל העסק שם הוא במקום אחר לגמרי. לכאורה זה אמור להיות המטרופולין של הגליל המזרחי אבל לצערי הוא לא מספיק חזק בשביל להיות כזה.

אני חושב שיש לנו חובה לייצר משהו במרכז הגליל המזרחי בחשיבה אזורית, כזה שיכולים להיות בו שותפים כלל הרשויות האחרות. דיברתי איתך על הנקודה הזאת. אני חושב שצריך לחשוב על איזה רעיון. אולי מרכז תעסוקה או לפחות מנוע צמיחה אחד גדול שיכולים להיות בו גם שותפים מבחינת נכנסים כלל הרשויות באשכול גליל מרכזי. זה מה שנקרא, להטיל מסה קריטית בנקודה מאוד ספציפית שיכולה להועיל מאוד.

אני יכול להתייחס עכשיו לחבר הכנסת סופר?

הוא יחכה.

בעיניי, אחד הדברים הכי רלוונטיים זה נושא שדה התעופה. יש היום ועדה שיושבת על מיקום של שדה תעופה. הנגיש ביותר והמהיר ביותר שאפשר להקים זה בצחר באזור תעשייה שם. מבחינתנו זאת גם היתה בקשה שהפננו לשרת התחבורה. היא הקימה את הוועדה הזאת. דרשתי שהמנכ"ל יישב בוועדה והוא יושב שם. זאת העמדה שאנחנו מביעים. אני חושב שדחיפה מפה היא משמעותית וחשובה.

את הלמה לא אנחנו נשמע כל הזמן על כל אופציה שלא ישימו. השאלה שלי היתה, מה הכי מהיר, הכי נגיש ומה אפשר לפתוח מחר בבוקר? תיאורטית, שם, כשדה תעופה שייתן שרות בין מרכז לפריפריה ואפילו לא לבינלאומי. צריך לפתוח את השערים. יש חשיבות בלעלות עם הטרקטורים על הקרקע.

במקום נבטים?

לא במקום נבטים.

הנגב צריך שדה אזרחי, הצפון צריך שדה אזרחי. אמרת מרכזים עירוניים שלא תלויים במרכז. חלק מזה זה השדות. אבל מה קורה בממשלה? כל שר מוציא הצהרה. שר התחבורה מודיע לשר הביטחון שיקום אצלו שדה בבסיס. השר השני מודיע לשר השלישי שהוא עבר לחיפה. כל שר יודע איפה השדה רק הממשלה לא יודעת. כל שר יודע. צריך שכל השרים יישבו יחד עם ראש הממשלה.

אז היום יש ועדה כזאת.

ראש הממשלה והשרים הדרמטיים לנושא ויגיעו להסכמות. התוצאה צריכה להיות שדה אזרחי בנגב ושדה אזרחי בצפון. להוריד עומסים מבן-גוריון ולייצר גם את הקשר הבינלאומי של הנגב והגליל.

אני גם לא חושב שתושב צפת שרוצה לטוס לחו"ל צריך לנסוע עוד שעתיים לשדה תעופה. אני לא חושב שתושב דימונה או ירוחם מגיע לו שיהיה לו שדה תעופה באזור יותר נגיש.

זה נושא דרמטי אבל הוא לא יקרה אם כל שר יצהיר הצהרות. רק ממשלה שלמה.

חד משמעית.

צריך ממשלה שלמה לדבר הזה.

חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני מרגישה שממש הרמת לי להנחתה בעניין של צריך ממשלה שלמה לכך. אבל רגע לפני אני כן רוצה לברך את השר והמנכ"ל. גם כשביקשתי להיפגש הדלת היתה פתוחה והיתה פגישה עניינית. דיברנו על מנועי צמיחה ועל דברים אחרים נוספים ואני שמחה מאוד שזה מתקדם. את המנכ"ל אני מכירה מהשטח ואני שמחה לראות שאיש הצפון, איש השלטון המקומי נמצא במקום החשוב הזה.

נושא תכנית הצפון, שאני מבינה שמתקדם. גם אני וגם אופיר סופר כיושבי ראש השדולה לפתוח הגליל, נשמח להיות מעורבים ומעודכנים ולא רק לברך על המוגמר. שנינו מביאים ידע רב, ניסיון רב.

אפשר מתקשרים לקבוע פגישה.

יפה מאוד. הצוות של אופיר רץ יותר מהר מהצוות שלי שהם בבית.

שניכם נציגים אותנטיים של הגליל בממשלה הזאת ועושים עבודה יסודית וזה יפה מאוד.

אנחנו לקחנו על עצמנו, כל אחד מהמקום שלו, להיות פה בכנסת נציגים של הגליל ובמידה רבה גם של הנגב, איפה שיש צורך. בכל דיון שאנחנו מגיעים אנחנו מסתכלים על זה במשקפיים של אזרחי הגליל. ממש עכשיו פנו אלי מאיזה אתר אינטרנט כדי לשאול למה בוועדה לפניות הציבור בראשה אני עומדת, מעל 50% מהדיונים עסקו בגליל. חשבתי לעצמי, רק 50%? אני התכוונתי שלפחות 90% יעסקו בגליל.

האמת היא שבאמת יש פערים ויש צורך. זה נוגע לתשתיות תחבורה ציבורית וכבישים, לבריאות. אתם עוסקים בבתי חולים ובדברים גדולים אבל אילן מכיר את זה מהגליל המזרחי. אפילו ניידות טיפול נמרץ אין מספיק או אין כמעט בכלל. הדברים הם קטנים ואם אתם מביאים את הגרוש ללירה, אז זה בדיוק המקומות האלה.

פה בכנסת אנחנו רואים כל מה שקשור לפריסת רשת הגז הטבעי, כל מה שקשור להטבות מס. הדברים הולכים ונשחקים ולא מגיעים לצפון. הייתי שמחה לראות אתכם עוסקים בזה בכל החלטת ממשלה, בכל דיון ממשלה. לא רק לשלוח אותי לוועדת כספים להרים דגל.

אני רואה שאתמול התקבלה החלטת ממשלה – עיני לא צרה כמובן במוסד יד ושם – אבל תמיכה של 29 מיליון שקלים, כשאנחנו יודעים שמוזאון השואה בלוחמי הגיטאות לא מקבל שום תמיכה נוספת. אני לא שמעתי את קולכם בעניין הזה.

מוסדות תרבות בפריפריה. אני יודעת שאתם תומכים ויש השקעות בעכו ובמקומות אחרים, אבל הנה, החלטת ממשלה כזאת וקולנו לא נשמע.

גם לכנסת מגיעות החלטות שעברו ועדות שרים וועדות אחרות, שאני לא מרגישה שיש ייצוג לגליל ואז אנחנו נשלחים להילחם על זה. אני כן הייתי שמחה אם את כל האנרגיות שלכם שבאמת מכוונות לגליל ובאמת רואים את השינוי והמחויבות, להרגיש קצת יותר בדיונים האלה.

תודה רבה.

נירה שפק בזום.

תודה רבה. אני רוצה להתחיל רגע במשהו שיעל אמרה. יעל, גם בעוטף בנגב יש מוזאון שואה ביד מרדכי. אני מצטרפת לדברייך ואומרת שכל דבר רוחבי צריך לבחון אותו לכל האורך ולכל הרוחב. בהקשר הזה נשמח גם למצב את המוזיאון ביד מרדכי.

אני רוצה להתייחס רגע לאמירה שאולי קצת תהיה ביקורתית אבל אני מקווה שהיא תתקבל בידיים פתוחות בין כותרת לעשייה.

בעברי גם אני צרכתי וחיפשתי את השירות של משרד נגב גליל. לצערי יש הבדל בין ההכרזות, המצגות והשקפים, לבין הביצוע בפועל. אני ממש ממש מבקשת שיהיו גם סדרי עדיפות. הייתי כאן מתחילת הדיון וראיתי את כל השקפים. אילן, אני רואה כאן מלא דברים אבל תכלס אני לא רואה הישגים, אני לא רואה סדר עדיפויות ופירוט תקציב אל מול כל משימה. אני לא אומרת שזה לא קיים, אני אומרת שזה צריך להיראות.

אני אקח את כדוגמה את החלטת הממשלה 566 לקידום העוטף לשנים 2021-2022. כנציגת העוטף ואחת שבגאווה מייצגת את עוטף עזה ומהווה את הכתובת שלהם בכנסת, עברתי סעיף סעיף של משרד משרד. רוב המשימות שנכתבו ל-2021 לא מומשו. רוב המשימות שנכתבו ל-2021 בכלל לא התחילו תהליכי תכנון ב-2022. אני מגיעה למשרדים, חלקם בכלל לא מכירים את הסעיפים האלה. בתכניות העבודה, כולל בוועדת כספים, או בכל מקום שמגיעים להציג – היושב-ראש ראה את זה גם בדיונים שבאו שרים להציג אצלו. אני שואלת, ולא כולם יודעים מה הנתח שלהם. אני חושבת שקודם כל יש חובה לבקרה ואכיפה מתכללת על הדבר הזה.

בנושא התכלס, אני רוצה לגעת בעוד שלוש נקודות. אחת, זה נושא האשכול.

קצר נירה. את מדברת 4 דקות וח"כים פה דיברו 2 דקות.

אני אצמצם.

הנושא הקריטי מבחינתי בסדר העדיפות זה נושא התחבורה הציבורית שלא היתה אליה התייחסות. אני אשמח לשמוע איך זה מתכנס עם כל התוכניות שיש, עם כל הפער ועם כל השדרוג שנעשה?

הנושא השני זה היערכות לחרום. לא שמעתי ולו מילה אחד על נתח רלוונטי מתקציב המשרד למוכנות העורף. לא חייבים לענות על הכול עכשיו. אני אשלח גם רשימה, אבל הנושאים האלה חייבים לקבל תשובה דרך הוועדה.

תודה רבה לך נירה.

ראש מועצת רמת נגב, בבקשה.

תודה מיכאל ידידי. ברכות לשר, למנכ"ל ולחברי הכנסת המסורים. גם בצלאל שמלווה אותנו הרבה שנים ויעל שנכנסה בכל הכוח בכנסת האחרונה.

יושב פה עודד סורוקה. בזכות עובדי המשרד שפועלים כל הזמן בשיתוף פעולה ככל שניתן. השר הכניס רוח חדשה, צריך לומר, כי בשנים האחרונות אנחנו מרגישים שחלה הפחתה לא מוצדקת בתקציבי הסיוע לרשויות. אולי זה בגלל סוציואקונומי אולי בגלל כל מיני דברים בסגנון הזה. אני חושב שכמובן אין לדבר הזה שום מקום. מי שגר ברמת הנגב או בערבה תיכונה, גם אם סוציואקונומי של הרשות הוא גבוה מהממוצע הכללי, עדיין עצם החיים במרחקים האלה ובמקומות האלה דורש את הסיוע.

אני אגיד לכם באופן אישי. אני גדלתי בכרמיאל, בגליל. אבי היה מעמק הירדן ואימי עבדה בצפת הרבה שנים ובסוף הגעתי לנגב. אני דווקא כופר באמירה הזאת שהבנים צריכים להישאר. מיכאל, לך אני אומר את זה. הבנים צריכים לקבל את הכלים - - -

לא להישאר - -

אני תומכת בעמדת ראש המועצה.

אני רוצה להסביר את זה. כל עיר בניה עוזבים אותה. זה טבעי. אבל אם 100% עוזבים אותה, סימן שהם לא אוהבים אותה. אם 10% באים אליה, יש לה גידול טבעי. אנחנו מדברים על הגירה חיובית שמבוססת על בני המקום וחדשים. אבל אם בני המקום כולם לא רוצים לבוא, משהו לא טוב קרה בעיר הזאת או בקהילה הזאת. אבל חלק מהם צריך לעזור להם להישאר ולהיות החקלאים של העתיד והיזמים של העתיד.

אנחנו בוודאי רוצים שבנינו ובנותינו יישאר אבל זה לא המדד אלא איך אנחנו מצליחים לייצר חיים ראויים שגם אנשים ממקומות אחרים יבואו. דרך אגב, אנחנו רואים את זה קורה בפועל.

אני כן רוצה להציף כמה נקודות למשרד. אמרתי את זה גם לשר במספר הזדמנויות וגם למנכ"ל. הרשות לפיתוח הנגב זה מוסד שאני יודע שהמשרד מתעסק בו. לצערי, בשנים האחרונות, אנחנו לפחות כרשות לא מכירים – אני אגיד את זה הכי פשוט: 82 מיליון שקל תקציב, אפס שקל תקציב לרשות שלנו. קטנה גדולה, זה לא משנה, עצם זה שככה זה קרה, זאת תקלה. אנחנו מצפים מהמשרד שיתקן את הסוגיות האלה, כי זאת דוגמה בוטה בעצם לאפליה. לא חשבתי בחיים שיש איזו אפליה נגדנו, אבל זאת ממש אפליה.

הדבר השני. דיברתם על תכלול. יצא קול קורא לאירועי תרבות, אחד לאחד כמו הקול קורא של משרד התיירות, שנותן העדפה לגדולים ולא נותן את האפשרות לקטנים. אז או שאתם תיקחו אחריות לקטנים או שהם ייקחו אחריות על הקטנים, אבל לא יכול להיות שיהיו שני קולות קוראים באותו נושא, כשבסוף נותנים עדיפות רק לעיריית באר-שבע. זה בסדר, אני מכירים בחשיבות של באר-שבע כמטרופולין בנגב אבל זה לא רק באר-שבע. לכן אנחנו מצפים שאתם תעשו את הכיול ואת הדיוק הזה עם אנשי משרד התיירות. אם צריך עזרה בלחבר, אנחנו יודעים לחבר אותם. אין סיבה שקולות קוראים ילכו רק למרכזים הגדולים. אני חושב שזאת דוגמה.

לגבי חוות בודדים, אני חייב להגיד לכם משהו. חוות הבודדים, התב"ע הראשונה שאושרה היא כבר לפני שנתיים וחצי כמעט. חבר הכנסת סמוטריץ' צודק. כבוד היושב-ראש, אנא זמן את הדיון. אנחנו מתקדמים בתהליכי התכנון הארוכים מידי אבל הגיע השלב להסדיר את החוזר עכשיו והדבר הזה לא מתקדם.

דבר אחרון בהקשר של הנגב לא חונה אצל השר אבל הוא יכול להיות מכפיל כוח וגם אצלך יושב-ראש הוועדה. תיראו, אומרים את זה הרבה בהקשר של שדה תעופה נבטים, שבסופו של דבר החסם היחיד זה הסיפור של משרד הביטחון, שיש לו את הסיבות והשיקולים שלו והם לגיטימיים. הבעיה שהדבר הזה הוא לא רק חונה על סיפור נבטים. יש לנו מאות אלפי דונמים של שטחי אש לא מנוצלים, שלא פוגעים בבניין הכוח של צה"ל. בסיסים נטושים שהפכו להיות מזבלות וכל זה בחסות משרד הביטחון. אמרתי לשר ולסגן שר ולכל האנשים הרלוונטיים, שמשרד הביטחון הפך להיות חסם לפיתוח הנגב. אני חושב שזה קורה גם בגולן. אני לא מספיק מכיר, אבל בנגב זה בוודאות. אני חושב שצריך לבקש משר הביטחון ואני אבקש גם דיון בוועדת חוץ וביטחון, לבוא ולתת דין וחשבון על העניין הזה. אי-אפשר רק לדבר על חיזוק פתחת ניצנה אבל בסוף, כשצריך לשחרר שטחים בפתחת ניצנה, משרד הביטחון יעשה הכול ולא מתקצב בתקציב של 60 מיליון שקלים, 20 מיליון שקלים בודדים לפינוי נפלים. סליחה, מוקשים תקצבו, נפלים לא תקצבו. סליחה, זה נראה לי זלזול בחקלאות. לכן אני חושב שטוב שהשר שומע את זה. זה זלזול בחקלאות, זלזול בהתיישבות בנגב. זה נכון כמעט לכל רשות ורשות קיימת.

לכן אני מצפה. עוד פעם, זה לא חונה אצל השר והמנכ"ל אבל - - -

רק את הכוס המלאה ששחררנו לך כמה דברים שם. תן גם את הכוס המלאה, שאני לא אשפוך אותה עליך.

אתה צודק שאחרי שש שנים, בזכות ראש הרלפ"ם, איש מדהים שהוא בן דימונה והתחנך בתיכון לחינוך חברתי, שרון חדד, הצליח מתחת לרדאר לשחרר 2,700 דונם. זה היה למרות ולא בגלל.

ואת מתקן חולות.

צודק, צודק. אז אני אגיד מילה טובה.

הוא צודק שצריך לעזור לו, אבל גם להראות את המעשים הטובים.

נכון.

אז אני שוב מחזק את השר בעבודה. צריך להבין, זה לא רק באר-שבע ולא רק חיפה בצפון. מבחינתי מה שיעל אומרת זה מקובל. יש את המועצות האזוריות. אני יודע שהשר היה, מכיר ויודע אבל בסוף צריך לתת לזה ביטוי אמיתי בקולות קוראים ובפרויקטים שיכולים להגיע גם למשתמשי קצה האחרונים. תודה ובהצלחה.

האתגרים מתרחבים מבחינת ביטחון פנים במרחב הזה ותחושת ביטחון של האזרח. תודה רבה לראש המועצה.

אולי מילה על גרעין הראל. לפני ארבע שנים הם באו אלי למשרד ואמרתי להם בואו לניצנה, יש לנו מקום, תיכנסו. בשבוע הבא אני מקווה שממשלת ישראל הולכת לאשר את היישוב החדש בניצנה, סמל יישוב, שזאת בשורה גדולה. יש לנו כבר היום גרעין שם.

יש שם עשייה מדהימה.

צר לי שחברי גרעין הראל לא רצו אז לבוא, כמו שהם לא רצו בהרבה מקומות אחרים. הם פלשו, שלא בדין, על הר אלדד וקודמי בתפקיד, זכרו לברכה, ריפמן, נאלץ לפנות אותם. יש גם דרך לעשות דברים. צר לי שגרעין הראל פספסו את כל ההזדמנויות לעזור להם. אנחנו עדיין מזמינים אותם לבוא גם לרמת הנגב. אנחנו מאוד מעריכים והם אנשים רציניים, הם יכולים לבוא לגור במדרשת - - -

יש לך איפה לשים אותם ברמת נגב?

בניצנה יש לנו 1,200 יחידות דיור ונראה לי שנמצא להם מקום, רק שיבואו, אנחנו מזמינים אותם.

אז עוד אופציה נפתחה.

נסיים באופן חיובי.

נציג רמ"י, עדכון על ההסדרה של החוות, לפני דיון מעמיק שיהיה פה בוועדה. שי קרפ ממרחב דרום, בבקשה.

שי קרפ הוא אחד האנשים הכי טובים שעושה עבודה מדהימה בדרום, צריך להגיד לו מילה טובה.

הבנת? אם ראש המועצה אומר עליך דברים טובים, תתחיל לדאוג.

שי, בבקשה.

צהרים טובים לכולם. אני באמת מטפלים בחוות הבודדים בשני איתורים. יש לנו חוות של דרך היין, 24 חוות, רק 8 מתוכן השלימו את ההליך התכנוני. שניים שהיו הפיילוט הראשון אושרו לאחרונה בחתימת שר האוצר. יש עוד מספר שנעים בעקב. כאמור, 16 עדיין לא השלימו את ההליך התכנוני ואנחנו לא יכולים להתקדם.

מה החסמים? כשאומרים תהליך תכנוני, זה לא אומר שיש לו הסכם חכירה מול המנהל. אנחנו רוצים גמר סופי, שיש לו הסכם עם רשות מקרקעי ישראל.

הסכם הוא יכול לקבל רק בסוף כי זה הסכם חכירה לפי תמ"א.

אז מתי החוות יוסדרו? מתי נגמור את הפרשייה הזאת?

אז אני אומר. יש לנו 8 שהשלימו את ההליך התכנוני.

אז למה אין להם חוזה חכירה?

אז אני אומר, היו שניים שהיו פיילוט והיה איתם עיכוב ארוך בוועדת הפטור.

מתי לשמונה שהשלימו את ההליך התכנוני יהיה חוזה חכירה חתום?

אני אענה על הכול, רק תיתן לי.

אני אומר, שניים אנחנו צריכים עכשיו לסיים ולהוציא להם מפרט וחוזה אחרי שהם יאשרו אותו. עוד שניים בהליך מאוד מאוד מתקדם להעלאה. יש אחד שצריך לבוא ולהסדיר עוד כמה דברים ויש עוד שניים שהם בתהליך. זאת אומרת, מתוך השמונה, אני מעריך שתוך כמה חודשים נסיים איתם.

שי, אנחנו נסתפק בזה אבל יהיה פה שעה וחצי רק על חוות. תתכוננו לדיון הזה וכל תשובה שתיתן שם תהיה מגודרת בלוחות זמנים, גמר תכנון, גמר חוזים, לוח גנט ומי חוסם, איזה משרד תוקע. זה מה שאנחנו רוצים, לוח גנט על כל חווה. באיזה מצב תכנוני? מתי יסתיים התכנון? מתי ייחתם חוזה? אם יש חסם, להגיד מי החסם. זאת הרשימה שאנחנו רוצים לראות פה בתוכנית עבודה שתוצג בוועדת כלכלה על החוות. תודה על התשובה, בינתיים נסתפק בכך כי נקדיש לזה זמן מלא.

אנחנו לקראת סיום. אדוני השר והמנכ"ל, כמה מילות סיכום שלכם ואני אסכם את הדיון.

תכף המנכ"ל יתייחס נקודתית להערות שעלו פה. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, בעיניי זה אחד המשרדים החשובים כשהוא מבצע את תפקידו. בעבר אולי הפכו אותו למן משרד שדרכו מחלקים כסף. זאת לא הכוונה, יש לנו ברוך השם תקציב הכי גדול שהיה אי פעם למשרד. אבל החכמה היא לא רק לממש אותו אלא לממש אותו נכון ושהשקל שלנו יעשה את האימפקט הנכון ואת ההשפעה הנכונה.

נאמר פה שעוד לא ראינו ביצוע. נכון, נכנסנו למשרד, עושים סדר. התחלנו עכשיו לבצע את התקציב. כבר התקציבים של 2021 חולקו משמעותית באופן שונה להרבה מאוד רשויות מקומיות. גם ברמת הפעילות אני מעריך שבחודשים הקרובים נראה את הכסף הזה רוקם עור וגידים בשטח. הרשות מקבלת תקציב ומוציאה את הפרויקט. בהחלט יש פה שינוי ענק.

אני אומר וסביב זה צריך להתכוונן. אנחנו הופכים את הנגב והגליל למרכז. אלה המרכזים החדשים של מדינת ישראל.

אני אתייחס לנושאים שעלו כאן. לגבי מה שאמרה חברת הכנסת נירה שפק. את צריכה לברך, נירה, כי במעבר צה"ל לנגב עיקר הביקורת היתה שמרבית הכסף מרוכז בבאר-שבע ושבאר-שבע לוקחת את כל התקציבים. אנחנו דווקא עשינו פה פתיחה מסוימת ודווקא לרשויות המטרה העברנו 3.5 מיליון שקלים להעצמה קהילתית ועוד מיליון שקלים למוקד רפואי בשדרות. ב-2022 אנחנו הולכים להעביר עוד 3.5 מיליון שקלים לכל הדברים שמחזקים ותומכים.

צריך להבין, כבוד היושב-ראש, שאנחנו נותנים את הכסף ואת הפתרונות אבל יש רשויות שלא מצליחות לעכל את זה ויש רשויות שלא מצליחות לבצע. הרבה דברים נתקעים דווקא בשטח. אז אנחנו לא יכולים לשלוט על כל התהליך, אבל לפחות מה שתלוי בנו - - -

אתה תגיד לנירה איזה ראש רשות לא ביצע את הכסף שלו. אני אומר לך, תוך חודש אתה תשמע ממנו.

יש כאלה שגם לא מגישים מענה.

זאת בעיה שלהם, זאת מנהיגות קלוקלת. אתם תעמידו את התנאים.

ההחלטה היא במעבר של עוטף עזה, לא בצה"ל דרומה, זה יותר של עוטף עזה ושם מקבלים.

לגבי שטחי אש, אני מצדיק את חברי. היינו על זה, דיברנו על זה, ישבנו יחד. הוצאנו מכתב למנכ"ל משרד הביטחון ולאחראי על שטחי אש. יש מיזם גדול כרגע בנגב, ומה שתוקע את ההתפתחות שלו זה הקצאת שטח. גם על זה הוצאנו מכתב. אנחנו מאוד נשמח להיות חלק בתהליכים האלה. אנחנו רואים בזה באמת חסם.

תראי, אנחנו לא יכולים להיות בכל דיון ולשאול איפה הנגב והגליל. מה שמובא לידיעתנו ומה שאנחנו גם רואים כנושאים אקוטיים שאנחנו יכולים להשפיע בהם, אז אנחנו נמצאים שם. כמובן שיש פה דיונים שרצים פה נושאים וכל פעם צריך לשמוע מה בנגב ובגליל.

אני אתן לך טיפ. יש איזה ארבע חמש ועדות חשובות בכנסת, שם חלק מהדברים גורליים לנגב ולגליל. שים סמנכ"לים שלך ומנהלי אגפים, שימפו דיונים ויהיו שם ויגידו את הקול הצלול. אתה לא תמיד תגיע אבל אני רואה שיש משרד ששותלים את האיש הבכיר והוא יודע להעביר את המסר ואז הח"כים ממנפים את זה כשהם שומעים את זה.

אני מסכם. אני חוזר, אדוני היושב-ראש, למה שאמרת בפתח דבריך. אנחנו מתכללים, אנחנו רואים איך השקל מגיע בניתוח לייזר ועושה את האימפקט הגדול ביותר ואיך הוא מביא איתו עוד תוספות.

לא דיברנו על פרק שלם שזה המגזר השלישי, שגם איתו אנחנו חוברים כרגע. יש לנו המון פגישות. גם במגזר השלישי יש המון פעילויות שגם חסר להם כסף וגם הם לא מפוקסים בחזון שלהם.

המגזר השלישי דורש חיזוק, הם היזמים. יש לך עסקים חברתיים, חברות לתועלת הציבור, עמותות מקומיות. לחזק אותם. הם יודעים להביא תורם. צריך למנף אותם. אתה יכול להיות האבא של המגזר השלישי בפריפריה. יש המון עשייה בתחום הזה.

אז תודה רבה לכם.

תודה לך. תודה לשר ולמנכ"ל. אני חייב להגיד שבאמת היתה פה הצגה טובה, סדורה וגם שיח אמיתי עם סוגיות כואבות מאוד בנגב. עלו פה דברים כמו ביטחון אישי, רפואה, הסדרת החוות, גרעיני התיישבות, מענה לרשויות, פתרונות ייחודיים למועצות אזוריות.

אחד המבחנים שלכם כמשרד. אתה עושה את מפת הנגב והגליל ואתה רואה את החמישים-שישים רשויות שהן הכתובת שלך, ואתה שם להן נעץ. אם זה נעץ אדום, עוד לא בנית איתן שותפות. אם זה נעץ ירוק, שמת עוגן, פיתוח כלכלי של אותו מקום או פיתוח קהילתי. אתה בודק שאתה עם כל הרשויות האלה עובד וגם עם האזוריות.

אז אני משבח גם את הבחירה בך, אילן, גם את הרוח של השר, גם את הגדלת הכספים. בסוף, עוד שנה, נבוא ונשאל מה בוצע? עכשיו זה הצהרות לביצוע ושנה הבאה אנחנו רוצים ביצוע.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.