פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



12
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
04/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 22
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ב (04 בינואר 2022), שעה 12:00

תו ירוק לעובדות ועובדים זרים

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

ליזה אידלמן - מנהלת תחום שיתוף ציבור, משרד הבריאות

טלי דהן - מנהלת תחום, משרד הבריאות

זואי גוטצייט - ד"ר, רופאים לזכויות אדם

זיוה ויצמן - משל"ט חיסונים, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

מעין מכלוף, חבר תרגומים



תו ירוק לעובדות ועובדים זרים

שלום לכולם, אנחנו בעצם בדיון השני של הוועדה, מניעת תחלואת הקורונה בקרב עובדות ועובדים זרים, ותו ירוק. הדיון שלנו יהיה בעצם ארבעים וחמש דקות, לצערי הרב, אבל אנחנו ננסה לעשות אותו ככה מאוד מדוייק. גם על התקופה הזאת שאנחנו נמצאות עמוק בתוך הפנדמיה, מגיפה, היא לא עוזבת אותנו לצערי, היא מתקדמת בעוד גל ועוד גל ועוד גל. והסוגיה של עובדים זרים בתוך הקורונה, והתו הירוק, והחיסונים, והתחלואה, והבידודים, נשאלות המון המון שאלות. ואנחנו ממש רוצות ככה להתעסק בסוגיה הזאת.

אני רוצה קודם כל לתת זכות דיבור לזואי גוטצייט, מרופאות ורופאים לזכויות אדם, שתציג את הסוגיה, ומשם נתקדם.

תודה רבה לך. אני רוצה לומר שאנחנו נכנסות לגל החמישי הזה בחשש רב, ביחס למטופלים והמטופלות שלנו, ולגבי כל חסרי המעמד, מהגרי העבודה, מבקשי המקלט בישראל, מכל מיני סיבות. אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות.

בראש ובראשונה אני רוצה להדגיש שרבים מחסרי המעמד להבנתנו, בפרט אלו שלא מבוטחים בקופות החולים, עדיין לא חוסנו בבוסטר. כלומר לא חוסנו חיסון שלישי. ולכן לעומת גלים קודמים שבהם יכולנו להרגיע את עצמנו בכך שמדובר בסך הכל באוכלוסיות צעירות, ובריאות, הרי שהפעם אנחנו חוששות שהאנשים האלה נמצאים בעמדת נחיתות מבחינה בריאותית, ופגיעים יותר, ופגיעות יותר לחולי מהאומיקרון.

מנגד, וזה אולי כותרת הגג שלי, לתפיסתנו יש איזו שהיא הסרת אחריות, או תחושת נמנום מסויים מצד משרד הבריאות. בעוד שבגלים קודמים, ובפרט ב-2020, היתה התגייסות מאוד מוערכת ומאוד ראוייה לציון בהקשר של חסרי המעמד ומהגרי העבודה, העניין בהם קצת התרופף, וכרגע התחושה הכללית היא בלגאן.

אז אני רוצה לציין כמה סוגיות, שאני חושבת שצריך לדבר עליהן בפרט היום, כשאנחנו כבר בתחילתו של השיא, אני מניחה.

דבר ראשון תגבור חיסונים לקהילות הזרות. יש כרגע בלגאן, יש כרגע מוקד אחד בעצם ייעודי לחסרי מעמד, חסרי קופת חולים. הוא לא מצליח לעמוד בביקוש. הוא פתוח רק אחת לכמה שבועות, עכשיו הם תגברו את זה קצת יותר, אבל עדיין זה אחת לשבועיים ביום שישי, בין שמונה לאחת, או בין תשע לשתיים, בדרך כלל החיסונים מסתיימים כבר בעשר, ואנשים לא מצליחים להתחסן.

הנושא של החיסונים, תיגבור החיסונים, צריך גם לטייב את התיעוד ואת הנפקת התו הירוק, שזה משהו שאני מניחה שניגע בו. הקשיים בהנפקת התו הירוק מייצרים הרבה קשיים בשטח, הרבה חוסר אונים לחסרי המעמד, מול המערכת, שבתורם מובילים גם לסירוב להיענות, הרבה פעמים, להנחיות של משרד הבריאות.

מה קורה עם מלונות הבידוד, אני יכולה להרגיש את השיא של המגיפה, אני לא צריכה לשמוע חדשות, אני מקבלת פניות מהשטח. אני שומעת על אנשים שלא יודעים האם יש אפשרות לעבוד למלוניות בידוד. אם אין להם קופת חולים, למי הם אמורים לפנות כדי לעבור לבידודים. מי יעשה את הניטור במלוניות הבידוד. למי שאין קופת חולים אין רופא משפחה שיכול לנטר אותו. צריך שמשרד הבריאות ידאג לזה.

בנוגע לאישפוזים, אני רוצה להזכיר לכולנו שב-2020 יצאה הנחייה לבתי החולים לקבל דרך המיונים את מי שמופיעים עם תסמינים, או שאומתו לקורונה, גם אם אין להם ביטוח רפואי. שזה נהדר ומצויין וראוי. אבל מה ששכחו להסביר זה את נושא המימון של האישפוזים האלה. ואנחנו כבר ראינו אנשים, בעיקר מבקשי מקלט שחיים בעוני מחפיר גם ככה, שקיבלו פתאום חשבונות על האישפוזים במיון בגלל הקורונה. החשש הוא שזה גם יגרום לאנשים אחר כך לפחד לגשת למיון, גם אם הם אומתו לקורונה, כי הם לא יוכלו אחר כך להתמודד עם החובות.

תרופות לקורונה, שמענו לאחרונה שאישרו מתן תרופות שמונעות סיבוכים לקורונה. השאלה שלי למשרד הבריאות, האם ואיך הן יינתנו למי שעומדים בתנאים הבריאותיים ואין להם קופת חולים.

אני יכולה להמשיך לגבי התו הירוק, אנחנו בחודשים האחרונים מתמודדות עם המון, עשרות ומאות פניות, של מהגרי עבודה, ושל מבקשי מקלט, שלא מצליחים להנפיק את התעודות, זה נוגע גם עכשיו לקטינים שחוסנו, לרבות קטינים שיש להם ביטוח במאוחדת, הביטוח המסובסד של משרד הבריאות. גם הם אין להם בעצם מספר דרכון, אין להם מספר אשרה, והם לא מצליחים להנפיק את התעודות.

חוסר האמון מתגבר. מהגרי עבודה שנוסעים לחופשה וצריכים לחזור נדרשים לבידוד רק בגלל שהם לא מצליחים להנפיק את התו הירוק.

פלסטינים שחיים בישראל, וידוע לנו שיש פה פלשתינים עם היתרים, ופלשתינים, מה לעשות, שלא הצליחו לקבל היתרים, ולא יכולים לחזור לשטחי הרשות הפלשתינית, מסורבים לקבל חיסון במתחמים הייעודיים. שזה באמת משהו שאני רוצה לצעוק כאן, כי אנחנו מקבלים לא מעט פניות מאנשים מאויימים, מאנשים שנרדפים בשטחי הרשות, ולא נותנים להם חיסונים, למרות שהם חיים כאן, מרכז חייהם כאן. ולצורך העניין הם לא שונים ממהגרות עבודה או מבקשי מקלט שחיים כאן מסיבות שונות, ולא יכולים לחזור לארצות המוצא שלהם.

אני שוב אחזור ואגיד, אנחנו מבקשות תשובה לגבי ההיערכות של משרד הבריאות. מה קורה עם התרגומים של ההנחיות לשפות השונות. מה קורה עם מלוניות הבידוד. מה קורה עם הניטור, מה קורה עם תיגבור החיסונים. ומתי אומת הסייבר תצליח להתגבר על הבעיות הטכניות שמונעות כרגע מאנשים לקבל תווים ירוקים.

נפלא. זואי, היית מדוייקת, נפלאה, עשית הרבה דיוק. אז אין לי ברירה, אני פשוט חייבת לעבור למשרד הבריאות, ולשאול אתכם, חברות וחברים, מה קורה שם? מה המצב? במשרד הבריאות, מה אנחנו עושות עם המצוקה הזאת?

אני אתחיל, ויש כאן כמה אנשים שמשתתפים מהמשרד, וגם בזום. אני רק אומר שבעקבות הפנייה של הוועדה, וגם השאלות שאתם העליתם, לפחות אני, נכנסתי לנושא הזה בשבוע שעבר, אבל גם אנשים אחרים, מעבר למי שמכיר את זה, ומטפל בזה ממילא. לכן יש כאן סוגיות שמצריכות גם מאתנו בדיקה ועבודה. גם סוגיית הנתונים, איסוף הנתונים, שלא כל כך היה ברור מה ההיקפים וכו'. ובאמת הושקעה העבודה, ואני מודה שחלק מהדברים במהלך הימים האלה אפילו הצלחנו להשיג אותם ולאסוף אותם, ואנחנו נציג אותם עוד מעט.

יש דברים שאנחנו עדיין צריכים לטפל בהם, אני אבקש שיתייחסו כאן לסוגיות שעלו, גם חיסונים, גם נתונים וכו'. אני אבקש מליזה שתתחיל, ואחר כך אני אבקש מטלי דהן, מנהלת המוקד שלנו, של משרד הבריאות, שגם נותנת את המענה, ואחר כך גם מזיוה וייצמן, מהמשל"ט שלנו, לגבי החיסונים עצמם של עובדים זרים.

בבקשה, אז בואו נתחיל עם ליזה אידלמן.

צהריים טובים, קודם כל אני אתחיל ואגיד שמבחינת משרד הבריאות גם עובדים זרים עם ביטוח וגם עובדים זרים חסרי מעמד, מבקשי מקלט, ללא ביטוח, באופן גורף והצהרתי זכאים גם לבדיקות וגם לקבלת חיסונים. זאת אומרת אין החרגה בהקשר הזה, בניגוד לסוגיות אחרות.

לעניין הביצוע והתפעול, קודם כל מנתונים שקיבלנו מקופת חולים כללית, שהיא הגוף המבטח העיקרי של העובדים הזרים, מדברים על זה שהם מבטחים סך הכל מאה ארבעים אלף עובדים זרים. מתוכם תשעים אלף עם חיסון בתוקף. עשרים ושניים אלף עם חיסון פג תוקף שיש לחדש, כמו שצויין קודם שעדיין לא כולם השלימו את הבוסטר. וכמעט עוד עשרים ושמונה אלף בחיסון בתהליך. זאת אומרת צריכים עדיין להשלים, נגיד חיסון שלישי.

אני אגיד שמבחינת מבקשי מקלט, חסרי מעמד, מה שזואי ציינה קודם, זה נכון שיש מתחם ייעודי, בשכונת נווה שאנן בתל אביב. חוץ מהמתחם הייעודי חסרי קופות חולים יכולים להתחסן בכל אחד מהמתחמים של משרד הבריאות. מתחמים שאינם משוייכים לאיזו שהיא קופת חולים ספציפית. אתמול למשל ראינו שיש איזה שהוא פער הסברתי בין המוקדים השונים בתל אביב. הדוברות של עיריית תל אביב לא פרסמה שבעצם חסרי קופות חולים יכולים להתחסן. מדובר בחסרי קופת חולים, כי יש גם חסרי מעמד, שבעצם הביטוח הרפואי שלהם תלוי במעסיק. אם יש להם מעסיק קבוע, שנותן להם ביטוח, הם לענייננו בעלי ביטוח. כרגע אנחנו לא מפרידים בין מעמד חוקי, אלא רק אם יש ביטוח או אין ביטוח.

עכשיו גם הנושא של המלוניות, לצורך העניין, בגלים הקודמים הוא היה מונגש גם לחסרי ביטוח, היות שהוא ניתן ישירות דרך משרד הבריאות. מה שזואי אומרת, ובצדק, שצריך להסדיר את העברת המידע בנושא הזה. למי פונים, איך מתאמים, מי שיעשה עבורם את הניטור זה ביקור רופא, אבל כן על אחריותנו, כמו שמירי אמרה, לגבש את המענה. ולהוציא מידע ודאי של איך פונים, איך מתאמים מלונית, ולתרגם את זה לשפות.

עכשיו אנחנו כבר שנתיים וחצי, כמעט שלוש, בתוך הפנדמיה, עמוק עמוק, אנחנו בגל החמישי. אף אחד לא מבטיח שזה יסתיים כאן. ואת אומרת לי בעצם לא הנגשנו, ויש מתחם אחד ייעודי בנווה שאנן, ולא כל מהגרי העבודה וחסרי מעמד ופליטים פלשתינים שנמצאים כאן ולא נמצאים כאן, נמצאים בשטח של מדינת תל אביב, אז כאילו מה אחד נמצא בנווה שאנן, והוא לא פתוח כל הזמן ולא מונגש. אז בעצם שלוש שנים לקח לכם עכשיו רק להבין שבעצם הדבר הזה לא מונגש, או שהונגש והופסק? תסבירי לי.

אז אני אדייק. קודם כל הנושא של תרגום ההנחיות היה פעיל באחת עשרה שפות בגל הראשון, שני, שלישי. מסכימה שלא נשמרה רציפות.

למה? מה השתנה בשפה?

בשפה לא השתנה כלום. השתנה העברת אחריות שלא הועברה בצורה מלאה, וזה אכן עלינו לוודא את העברת המקל. באמת, אני חושבת שלכולנו היתה איזו שהיא, מסכימה עם ההגדרה של זואי, איזו שהיא שאננות, שלא חודשה. ותחודש בהקדם. היה תרגום רציף במהלך לדעתי כל השנה פלוס הראשונות של המגיפה. גם יצירת מענים ויצירת הסברים ייעודיים, זאת אומרת לא רק תרגום מילה במילה אלא גם ממש יצירת הסברה ייעודית.

איך עשיתם את זה בפועל?

חברות תרגום תרגמו את המידע. אם לצורך העניין מידע על מלוניות לחסרי קופות חולים, שבו מצויין באופן ברור שגם חסרי ביטוח זכאים למלונית, נוצר על ידינו, והוצא לתרגום.

וזה בעצם מונגש בפליירים שמחולקים בכל מיני מרכזי סיוע, זכויות אדם, זכויות אזרח, זכויות רופאים? איפה זה?

קודם כל המידעים הועלו לאתר משרד הבריאות, ברמה הפורמלית. בנוסף נפתחה קבוצת ווצאפ שנקראת "קורונה – חסרי מעמד". קבוצה שנמצאים בה נציגים של משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד הרווחה, משטרה. המון ארגונים חברתיים, המון פעילי זכויות אדם. כל המידעים האלה הופצו בווצאפ, הופצו ברשתות החברתיות, ומשם הלאה לכל דורש.

אני כן אגיד לגבי החיסונים, אני רגע אפריד בין שלושה סוגי, ארבעה אפילו סוגי מענים אפשריים.

למה זה ווצאפ, ולא מונגש בפייסבוק של משרד הבריאות,

עובדים זרים וחסרי מעמד לא נכנסים לפייסבוק של משרד הבריאות. זאת הדרך הכי יעילה שמצאנו להעביר את המידעים בצורה הכי ישירה שיש. הקהילות האלה מאוד מרושתות. הם יודעים להעביר מידעים מאחד לשני, רופאים לזכויות אדם קיבלו את המידע, מסילה קיבלו את המידע, כל הארגונים האפשריים. הקבוצה היא פשוט לתפוצה הכי רחבה שהצלחנו להשיג.

לגבי החיסונים, ארבעה סוגי מענים אפשריים. עובדים זרים וחסרי מעמד, ומה שנקרא תיירים, שזה בעצם עובדים זרים ללא אשרה שיש להם ביטוח, יכולים לקבל חיסונים בקופות החולים. כאלו שאין להם ביטוח, יש מיתחם ייעודי בנווה שאנן, שפתוח פעם בשבועיים, זה נכון. היו תקופות שהוא היה פתוח בצורה הרבה יותר רציפה, בגל הראשון של החיסונים, כשהיה צריך לחסן כמויות גדולות של אנשים. כמו שציינתי, כלל מתחמי משרד הבריאות פתוחים גם לחסרי ביטוח. וגם היה מבצע יזום, שאם נרצה זיוה ויצמן משל"ט חיסונים תוכל לפרט עליו יותר, שבהם בעצם הקמנו נקודות חיסון ייעודיות, בתאום עם ארגוני חברה אזרחית והרשויות המקומיות, בירושלים, חיפה, אשדוד, באר שבע, נתניה, כל מקום שבו יש קהילה משמעותית של חסרי מעמד. הגענו לכל מקום,

ועכשיו, נכון להיום, בעיצומו של האומיקרון?

כרגע אפשר להמשיך להתחסן בכל הנקודות של משרד הבריאות. שפזורות בכל הארץ. שבעים נקודות. במובן מסויים, כמו עם הבדיקות, שבהתחלה היו מתחמי בדיקות ייעודיים לחסרי מעמד והם יכלו להיבדק במרפאת טרם פליטים, אני חושבת ושותפיי מהחברה האזרחית גם הסכימו איתי, שהמעבר לגישה כוללנית, שבה כל חסרי הביטוח יוכלו להיבדק במתחמי פיקוד העורף, ולא היו צריכים לחפש מתחמים ייעודיים, היא גישה שהיא כוללנית יותר, וגם מכבדת יותר. אז אותו דבר עם נקודות החיסון.

לדעתך אותה קהילה, שהיא בעצם לא חוקית, מחוסרי מעמד, הם פחדו להגיע לנקודות כוללניות, כי אולי יגלו אותם, יזהו אותם אולי?

אני בטוחה שיש חשש. מצד שני אני לא רוצה לדרוש מחסר מעמד מחיפה, ירושלים, ועל אחת כמה וכמה אילת, להגיע לתל אביב כדי להתחסן. אני רוצה לתת להם אופציה, שהיא מונגשת. וגם נתקלנו לא מעט במקרים שבהם חסרי מעמד, בעיקר בדגש על נשים מוכות, לצורך העניין, דווקא העדיפו להתחסן במקומות שהם אינם בלב הקהילה. אלא במקומות אחרים, שבהם דווקא אף אחד לא מכיר אותם.

אני אגיש שלעניין הרישום, כן זה בעייתי. מה שהספקתי לשמוע מהשיחה בסוף הוועדה הקודמת, בעיקר כשזה נוגע לחסרי מעמד, אבל גם עובדים זרים, הרבה פעמים הרישום נעשה בצורה ידנית. לפעמים נעשה בצורה לא מדוייקת. טיוב הנתונים הוא משהו שאנחנו עובדים עליו, עדיין ללא הישגים מלאים.

לא, אתם לא עובדים עליו. פשוט אף אחד לא עבד עליו. כי כנראה זה לא עניין אף אחד. סליחה שאני קובעת עובדה. עובדתית, פשוט זה לא עניין אף אחד. כנראה אנחנו בהיסטריה, הסוגיה של אני חושבת שהחברה הערבית, החברה הישראלית כולה, יש כשלים אחרים והתמודדויות ואתגרים, כי אנחנו בגלים על גלים על גלים. אני חושבת שכל הסוגיה של עובדים זרים ומחוסרי מעמד, זה לא עניין אף אחד, וגם לא את משרד הבריאות. ואני רוצה עכשיו שזה יעניין אתכם. זה מה שאני רוצה לשמוע בדיון.

גם אני לחלוטין מקבל את זה,

אתם לא עונים לאף ארגון שכותב מכתבים, לא עונים, לא נותנים מידע. אז עברנו בחירות שלוש בשלוש שנים, התייצבנו, יש לנו ממשלה. עכשיו אני מבקשת שכל הסוגיה הזאת תסדירו אותה. יש פה פשוט סכנת נפשות.

אני אציין שקודם כל, יחסית לא מזמן, וטלי דהן נמצאת אתנו כאן בזום, היא תוכל להרחיב, נפתח בעצם מוקד, אפשר להגיד קו שני להנפקת תווים ירוקים עבור חסרי מעמד. מוקד שבו מטפלים בחסרי מעמד ללא ביטוח מא' עד ת'. זאת אומרת לא אומרים להם אי אפשר להנפיק. הרבה מהם מתוסכלים ובצדק שלוקח כמה ימים לחזור אליהם עם זה, זה מענה ראשון, שהוא כרגע כבר נגיש.

מענה שני, בקופות החולים בעצם שמבטחות עובדים זרים, בעיקר קופת חולים כללית ולאומית, ניתנה לקופת החולים האופציה להנפיק באופן ישיר את התו הירוק עבהור המבוטחים שלה, בלי צורך לעבור את המערכות של משרד הבריאות. שוב, אני אומרת, המענים הם לא מושלמים, ואני אשמח אם טלי תוכל להצטרף אלינו, ולדייק את הסוגיה הזאת, ויש מה לשפר. לתחושתי לפחות לא היתה פה התעלמות מוחלטת, כפי שאולי יכול להשתמע.

תודה רבה ליזה. אני רוצה לתת לטלי דהן את האפשרות להציג את הסוגיה. בבקשה.

צהריים טובים, אני רוצה להתייחס. קודם כל התיאור שליזה תיארה של המוקד שהקמנו זה לא רק לתוים ירוקים, זה מוקד שבעצם נותן מענה כוללני לאותו אדם שאין לו קופת חולים, ורוצה לקבל שירות. אז זה מתחיל במידעים, שמתקשרים ורוצים לדעת איפה ניתן להתחסן, או שהם עשו בדיקות ורוצים את התוצאה, אז אנחנו נותנים להם את התוצאה, ואם זו תוצאה חיובית אנחנו מעבירים אותם למוקד אחר, ונשארים על הקו עד שהמוקד הספציפי הזה עונה. מקשרים אותם עם ביקור רופא, כשביקור רופא מבצעים את כל התהליך של המעקב אחרי המחלה עד ההחלמה.

באיזו שפה זה קורה? כשאנחנו מדברות,

זה קורה באנגלית, עברית, ערבית,

חלק זה בטוח לא. מה האתגרים שלכם? את מספרת לי זה תהליך ארוך של עדכונים והמתנות, ומעבירים אותם ממוקד אחד למוקד שני, אבל באיזו שפה זה קורה כל הדבר הזה?

אני מתארת את כל התהליך כי אני רוצה כן להראות שכן הבנו ואנחנו נותנים מענה מקצה לקצה. זו היתה הכוונה. בסוף יש מעקב של ביקור רופא, שכן ביקור רופא נותן את המעקב עד ההחלמה. אנחנו מעדכנים חיסונים. אנחנו לא מעבירים למקום אחר. מה שהיה קורה עד היום, היינו שולחים אותם לגוף המחסן שיעדכן. היום אנחנו עושים את זה.

מתי קרה השינוי?

המוקד הזה אנחנו הקמנו אותו לפני חודש. היו לנו קצת חבלי לידה. היום הוא פועל הרבה יותר קל. יש לנו טופס מקוון, באנגלית, בעברית, שניתן להגיש בו מבלי להתקשר למוקד, את התיעוד חיסונים. ואנחנו מטפלים, עד כדי הנפקה, ושליחה במייל של התו ושל התעודה.

האתגרים הכי גדולים שיש לנו זה בעצם הביקושים. אנחנו לא ידענו לאמוד את הביקושים ברמה כזאת, ואני בשלב של הכשרה של עוד צוות כדי להכניס תיגבור למוקד.

המוקד זה המוקד שאנחנו מדברות עליו בנווה שאנן, אז אני אגיע ביום חמישי לראות איך זה מתנהל. האם יש מוקד נוסף?

יש את מוקד *5400, מוקד קול הבריאות של משרד הבריאות. זה מוקד של משרד הבריאות שנותן מענה לכלל האוכלוסיה. לאחר שזיהינו את קול המצוקה של העובדים,

אני רוצה להבין, אם אני מתקשרת למוקד משרד הבריאות, ואני עובדת זרה שלא מבינה עברית ואנגלית, מה קורה בדבר הזה?

ברמת העקרון כרגע זמני ההמתנה הם די מטורפים, ובשביל זה אנחנו עשינו את הטופס המקוון. כשאתה מתקשר למוקד יש לך בעברית, ערבית ורוסית ואנגלית, אפשרות לבחור בנתב. ואז יש נתב שנקרא חסרי קופות, שאתה לוחץ עליו, זה מגיע לנציגים, נציג שמתשאל ומנסה לעזור לך און-ליין. אם הוא לא מצליח הוא נותן לך את הקישור לטופס המקוון, או שמעביר אותך, מה שאתה מעדיף, מעביר אותך לקו השני, שבו הנציגה זו נציגה שיש לה גישה ליותר מערכות. היא בודקת, היא מנסה להנפיק, שולחת מייל בזמן אמת, מוודאת שהאדם קיבל, אומרת לו מה לצרף לה במייל.

מה צריך לצרף במייל?

תיעוד חיסונים, צילום דרכון. רוב המקרים קורים שהם החליפו דרכונים, ואנחנו מאחדים את הכל לאותו דרכון פעיל ותקין.

אתם מתנהלים כמו רשות האוכלוסין, זה הפך להיות מוקד, התחלנו בעניינים של חיסון ותו ירוק, פתאום זה הפך להיות מייל, עם הדרכון הישן, עם היסטוריה של חיסונים. ההיסטוריה של החיסונים של אותה אוכלוסיה שאנחנו מדברות עליה, עובדות ועובדים זרים, היא נשמרת איפה שהוא?

הבעיה שזיהינו זה שהרבה מהמקרים העובדים הלכו למתחם כלשהו, ועשו חיסון על דרכון, החליפו את הדרכון באמצע, ואז החיסונים הבאים הם על הדרכון השני. או על מספר קופה ולא על דרכון. אז אצלנו, כשאנחנו מקבלים את כל המידע הזה אנחנו יכולים לראות את זה במערכת שקוראים לה נחליאלי, שבה מתועדים כל החיסונים, ובעצם לעשות את כל החיפוש המקיף. גם לפי תאריך לידה, גם לפי מספר פלאפון, לפי מספר קופה, לפי כל האפשרויות למצוא. ואז אנחנו מאחדים את זה לדרכון פעיל, תקין, ומנפיקים בסוף את התו הירוק.

כמה אנשים משנים או מחליפים דרכון תוך כדי, זה משהו מאוד רווח?

כן, מאוד.

יש שם למוקד הזה? זה מוקד שבעיקר מטפל בעובדים ועובדות זרות?

יש את מוקד קול הבריאות, המוקד הרגיל, בפנים הקמנו את הסקיל שמטפל רק בעובדים זרים.

יש לו שם? כל פעם שנדבר על הסקיל הזה, יש לו שם,

חסרי קופות. חסרי מעמד.

חסרי קופות, וזה בעצם עובדים זרים, עובדות זרות, מחוסרי מעמד, כולם מגיעים למוקד הזה. חסרי קופות. בסדר. ושם בעצם מאחדים את הפספורטים, את החיסונים, את כל המאגר של אותו עובדת או עובד זר או מחוסר מעמד, הוא בעצם מתקיים במוקד הזה.

בדיוק. אנחנו לא מרפים עד שאנחנו מגיעים לסוף, שגוזרים את הסרט בחניכה, זה בעצם התו הירוק המיוחל שהוא מקבל בסוף.

כמה זמן זה התענוג הזה?

מקסימום התהליך לוקח עשרה ימים. הרוב הגדול והרווח נפתר תוך ארבעים ושמונה שעות.

נפלא. זאת אומרת אתם התחלתם לפני חודש, עם מוקד חסרי קופות, אתם בעיצומו של מהלך שנשמע מהלך מהמם. ויש לך פחות או יותר מספרים? את אומרת שהגל של הביקוש הוא עצום, אתם לא ציפיתם לכזה ביקוש.

כן, אנחנו צפינו שיהיו בסביבות המאתיים פניות ביום, לא יותר. כרגע הביקוש הוא בסביבות בין שמונה מאות לתשע מאות פניות ביום. אני לא יודעת להגיד אם הפניות הן בגדול מלוכלכות, כי זה חוזרים, זה פונים חוזרים, כי לא קיבלו שירות עד היום, והם עכשיו כאילו כבר בחוויה שלהם ממתינים חודשים, לא שבועיים, חודש מאז שהוקם המוקד. אז אני מאמינה שאנחנו נהיה יותר מדוייקים, קצת יותר תוך שבועיים שלושה, אני אדע יותר לראות מה הביקוש האמיתי.

ובמוקד הזה, כמה כוח אדם יש לכם בעצם? כמה אנשים? את אמרת שחסר לכם בעצם כוח אדם למוקד, וזה מוקד שיהיה רק בזמן הגל החמישי של הקורונה, או שזה משהו שייתן שירות קבוע, מבחינת בריאות,

הוא יפעל כל עוד הקורונה קיימת.

ומה עם כוח אדם?

אז כרגע, זה נגזרת של הגיוס המאסיבי של כל המוקד. שגם שם זמני ההמתנה מטורפים. ואנחנו במהלך של גיוסים. אנחנו מכפילים כל שבוע בסביבות החמישים עד מאה נציגים, מוסיפים. כרגע המוקד הזה ספציפית מונה עשרים וחמישה נציגים, שנותנים מענה טלפוני, ועוד נציגים שנותנים עבודת משרד, שמטפלים בטפסים. הרי אנחנו נותנים גם את האופציה לא להתקשר למוקד, לשלוח טופס מקוון עם כל המסמכים, ומטפלים בזה.

ואמרת שהטפסים מונגשים בעברית ואנגלית כרגע?

כרגע, באנגלית ובעברית. אנחנו פועלים לגייס דוברי שפות,

איזה שפות אתן מזהות שיש פניות?

לדעתי, ממה שאני רואה זה ארטיגרינית ורוסית וערבית כמעט ולא. הרוב מתקשרים איתנו באנגלית. רובם הגדול.

מעולה. אז אני רוצה להגיד לך טלי תודה. אני יודעת שעשיתי לך קצת חיים קשים. זה לא יקרה תמיד. תודה שאת עושה את העבודה. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב.

אני רוצה לתת רשות דיבור לזיוה ויצמן, משל"ט חיסונים.

שלום לכולם, אני זיוה, ממשל"ט חיסונים. אני אתייחס, האמת שליזה היטיבה לתאר, אבל בכל זאת אני אחזור כדי לעשות סדר. אנחנו התחלנו עם חיסון, של חסרי מעמד וחסרי ביטוח לפני שנה, בפברואר 2020. אכן החיסונים התחילו במוקד מרכזי בתל אביב, בנווה שאנן, שהיה פתוח ברציפות עד לחודש מאי בערך. החזיקו מספר ספקים בתחנה שם, ועבדנו שם ברציפות מלאה. בהתאם לביקושים פתחנו את התחנות אחר כך בצורה לא רציפה, שנתנה מענה לאנשים שנמצאים באיזור גוש דן, אבל מעבר לתחנה הזו נפתחו עוד מספר מוקדים בארץ. איפה שיש מוקדים מרכזיים, שזה בנתניה, אילת, חיפה, באר-שבע, ירושלים, שהיו שם מספר רב של מופעים גם. וככה שמרנו על הרציפות במתן מענה בפריסה שהיא יותר ארצית.

כשהתחנה בנוה שאנן המשיכה לפעול, במהלך כל החודשים, ונתנה מענה לתושבים של אזור המרכז, רק שהיא לא היתה פתוחה בצורה רציפה. כשהיום אנחנו מפעילים אותה פעמיים בחודש, ואנחנו כל חודש מול עיריית תל אביב מפרסמים, גם באתר של העירייה וגם אצלנו בקול הבריאות. נותנים את התאריכים ואנחנו כל פעם חודשיים קדימה כבר מפרסמים את התאריכים. אנחנו עובדים שם שבוע כן, שבוע לא. וזה בעצם נותן מענה.

אני רוצה רק להתייחס למה שזואי אמרה, אנחנו כמעט ולא נתקלים בבעיה שיש חוסר בחיסונים בתחנה הזו. היה אירוע חריג אחד, של המונים שהתקהלו שם, שגם משטרת ישראל התקשתה לפזר אותם, ונאלצנו לסגור את התחנה מבלי לחסן. אין לנו בעיה של חיסונים במדינת ישראל, ואנחנו מחסנים את כל מי שמגיע. זה נכון שיש שם טיפה תורים, למרות שעובד שם צוות מתוגבר מאוד גדול. אבל אנחנו מפיקים את הלקחים מפעם לפעם.

אני אגיד פה את מה שאמרה ליזה, אנחנו פתוחים היום, והיינו פתוחים בשבועיים האחרונים, בכל המקומות המרכזיים ברחבי המדינה, בכל הקניונים של רשת עזריאלי, של רשת ביג, ורשת עופר. ואנשים יכולים להגיע ולהתחסן, לרבות אנשים שהם לא מבוטחי קופה. חסרי המעמד יכולים להגיע, הם לא צריכים להגיע למוקדים המרכזיים האלה, הם יכולים להגיע לכל התחנות שאנחנו מפעילים, שהם לא קופות החולים. אנחנו עומדים בממוצע על בערך שבעים תחנות ביום.

מגיע מחוסר מעמד, עובד זר שכבר אין לו היסטוריית חיסונים מתועדת. הוא רוצה להתחסן, שמע שיש עכשיו איזה בלגאן, לא באומיקרון, אבל נגיד בחיסון בוסטר. ואז בעצם אין לו היסטורייה. מה עושים איתו?

אנחנו מחסנים. אם הוא מציג מספר אשרה או מספר דרכון, ואנחנו מתרשמים שהוא מחוסר מעמד שנמצא במדינת ישראל, הוא מתחסן.

אבל מה עם היסטוריית החיסון שלו? אחת הבעיות הכי קשות זה אי תיעוד של ההיסטוריה שלו, איזה מספר יש למשרד הבריאות, יש בעיה של הנפקה של מספר בשביל להנפיק את התו הירוק. זו הבעיה שלנו.

הספקים שעובדים בתחנות שלנו נדרשים קודם כל לוודא שאותו חסר מעמד מגיע עם משהו מזהה שאפשר להעלות אותו במערכות. בעיית הרישומת שאנחנו נתקלים בה, כמו שהדוברות לפניי הסבירו, זה שלרוב חסרי המעמד נקלטים לא עם אותו קוד מזהה שהם באו איתו בחיסונים קודמם.

הספקים, דבר ראשון, לפני שהם יתחילו לחסן, ינסו לחפש אותו ויבדקו איתו עם איזו תעודה הם נקלטו בחיסונים הקודמים שלו. ברוב המקרים, אם הבחור יודע להגיד מה מספר הדרכון, טלי הסבירה שבדרך כלל הם מחליפים דרכונים, והחיסונים הקודמים שלהם היו על דרכונים ישנים שהם עשו. מנסים להתחקות אחרי הקוד מזהה שאיתו הוא התחסן בחיסונים הקודמים . ובמידה ולא מוצאים אז מקימים אותו מחדש במערכת.

ואז נוצרת בעיה שבנאדם מתחסן, אבל הוא מתחסן על קודי זיהוי שונים, שזה עבודת הטיוב שהיא עבודת נמלים שהרבה מהעוסקים במשרד הבריאות עוסקים ביום יום.

זה נשמע טרגי קצת. כי יכול להיות, זה נשמע כאילו אנחנו כולנו היינו בתחנות האלה, ואנחנו התחסנו, ויש לחץ מאוד גדול, זה לא בדיוק כולם ממתינים בשביל לטייב ולמצוא את המספר ההוא שהגיע, והמספר השני שהוא מגיע, ומספר הדרכות ההוא. וכאילו זה נשמע, אני מבינה את היכולת לשדר סבלנות, אבל אנחנו לא שם כל כך. ויש מצבים שיכול להיות שאותם עובדים, או אנשים שמתחסנים פעמיים באותו חיסון?

כן, אז אני לא נתקלתי באנשים שטענו שחיסנו אותם את אותו חיסון יותר מפעם אחת. חלק מתהליך הרישום זה תהליך תישאול, שאנחנו מחוייבים, על פי ההנחיות של משרד הבריאות, שואלים אותו מתי הוא התחסן ואיפה, לרוב הם נדרשים להציג אישור על החיסון הקודם שהם קיבלו, שזה בדרך כלל יש להם. כי המערכת באופן אוטומטי שולחת אישור התחסנות, שמגיע אליהם לטלפון נייד, שזה אחד התנאים כדי להנפיק להם תו ירוק. אז אני לא נתקלתי בכאלה שהתחסנו חיסונים שהם לא היו אמורים לקבל.

אני חושבת שאין להם פשוט תו ירוק, כי אין להם תעודת זהות ישראלית, ובמערכת שלכם צריך להזין תעודת זהות על מנת שהדבר הזה יעבוד. או שאני פשוט לא מבינה את הסיטואציה.

זה לא מדוייק. כדי לקבל תו ירוק, טלי תתקן אותי אם אני טועה, הם צריכים שיהיה להם קוד מזהה, והם צריכים שיהיה להם טלפון ישראלי, שאליו הם יכולים לקבל את התו.

טלי, תסגרי לי את הפינה הזאת.

כשאותו בנאדם מזדהה אצלנו עם הדרכון אנחנו מנפיקים לו אוטומטית דרך המחשב. אנחנו לא מזהים אותו, כי הוא פנה אלינו, אנחנו עושים התאמה ורואים בעצם את ההתאמה בין הרישומים אצלנו לבין הנתונים שהוא נתן לנו. מה שזיוה מדברת זה אם הוא מנסה מהאפליקציה להזדהות, אז באמת אם המספר טלפון ישראלי שהוא נתן, מעודכן במערכות שלנו, ואותו מספר מזהה, לפעמים זה דרכון, זה לא חייב להיות תעודת זהות, זה יכול להיות גם דרכון וגם אשרה. הוא יכול להזדהות עם זה, ולקבל את התו הירוק.

בואו נסכם את הדיון.

אם אפשר להוסיף מילה אחת ברשותך, אני רק אגיד שאני מקווה שלא התקבל הרושם שאין היום אפשרות לעובדים זרים, או לחסרי ביטוח בכלל להנפיק תו ירוק. יש כשלושים וחמישה אלף, מאז התיקון האחרון, מתחילת אוקטובר, שכבר הנפיקו, ונעשים גם מאמצים אחרים להנפיק.

שלושים וחמישה אלף מתוך מאה אלף, לפחות, של עובדים זרים.

שלושים וחמישה אלף שיש להם כרגע ביד, עוד כמה אלפים שעוברים דרך טלי. אני רק רוצה, אני לא אומרת שזה מושלם, אני רק רוצה שלא יתקבל הרושם שאין אופציה בכלל. שהיא לא קיימת.

הבנתי. זה שלושים וחמישה אלף שיש להם תו ירוק,

התחסנו למעלה מתשעים אלף בחיסון מלא, ועוד כמעט חמישים אלף בשלבי חיסון שונים.

הבנתי. אני רוצה לסיים את הדיון, ולסכם אותו. התבשרנו שמשרד הבריאות בעצם נענה לשאלותינו ולבקשותינו ולפניותינו על מנת לטייב ולהביא את כל ההנגשה של כל מה שקשור בקורונה, בידודים, תו ירוק, ולתת לאותה אוכלוסיה גם כתובת וגם מענה. אני מקווה שבאמת המוקדם שקוראים לו מוקד מחוסרי קופות, תשנו את השם נראה לי, הוא לא כל כך נגיש. אבל אותו מוקד, באמת קודם כל יאפשר מענה לאותה אוכלוסיה. אני רוצה לקוות שאותו מוקד הוא באמת יהפוך להיות מוקד שמושך אליו, ומגיעים אליו, ורואים בו, אותה אוכלוסיה של עובדים זרים ועובדות זרות, ומחוסרי מעמד, רואים בו כתובת במשרד הבריאות, כי עד עכשיו לא היתה פשוט כתובת לאף אחד.

אז אני מבקשת שהמוקד הזה יהווה כתובת לאותה אוכלוסיה, שהם ידעו שיש עם מי לדבר. אני מבקשת להנגיש את השפה, את המוקד, לכמה שפות רלוונטיות שאתם מזהות ומזהים, של אותה אוכלוסיה שבעצם פונה אליכם.

אני רוצה לקיים דיון מעקב בעוד חודשיים, על הממצאים של אותו מוקד, על השיפור, על הטיוב של השירות, על מה גיליתם, על מה האתגרים שאתם מתמודדות איתם. ואנחנו כמובן ובהחלט נמשיך להיות בקשר.

תודה שבאתם, אני יודעת שזה היה באמת ישיבה סופר מאתגרת, כי גם אתם בתקופה, אני יודעת שמשרד הבריאות מתמודד עם תקופה מאוד מאתגרת, מאוד קשה לכולנו. בכל זאת פיניתן את הזמן, ואתן עושות איתנו את הדרך. אז אני רוצה להגיד לכן תודה, על העשייה שלכן, על הרצון הטוב.

אני רוצה גם להגיד תודה לענבל משש, לרשות האוכלוסין. אני רוצה להגיד לשירלי לב-רן, לא שמעתי אותך היום, תסלחי לי. זרוע עבודה. ואני רוצה להגיד תודה לוועדה, תודה רבה לכולנו, ואנחנו נהיה כמובן בקשר רציף. הדיון הסתיים, להתראות.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.