ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 04/01/2022

התוכנית הכלכלית לחברה הבדואית בנגב, הקמת ועדת משנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים(הכרזה)

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



36
הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
04/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית
יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ב (04 בינואר 2022), שעה 10:00
סדר היום
1. הקמת ועדת משנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
2. התוכנית הכלכלית לחברה הבדואית בנגב
נכחו
חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
מופיד מרעי
ג'ידא רינאוי-זועבי
עמיחי שיקלי
חברי הכנסת
אימאן ח'טיב
אלון טל
עלי סלאלחה
מוזמנים
סיגל מורן - מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי

דוד קלדרון - מנהל מחוז דרום, שירות התעסוקה

ליאור כלפה - מנהל אגף לפיתוח חברתי כלכלי בחברה הבדואית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

פאיז אבו סהיבאן - ראש עיריית רהט

עטיה אל אעסם - יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים

סלימאן אלטלקאת - מנכ"ל מכללת מרכז הנגב

מחמוד אלעמור - מנכ"ל החברה הכלכלית רהט

דיאא אסדי - עיריית רהט
מוזמנים בזום
רבקה אהרוני - מנהלת אגף בכירה, משרד המשפטים

דינה דומיניץ - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם ומרכזת החומש, משרד המשפטים

ג'מאל הכרוש - ראש אגף סי"ף, המשרד לביטחון פנים

רם זהבי - מנהל מחוז דרום, משרד החינוך

נסיה יודיץ - מנהלת תחום בכירה, המשרד לביטחון פנים

מודר יונס - משרד החינוך

גל יעקובי - מנהלת תחום בכיר תעסוקת חברה ערבית, משרד הכלכלה

מלי שרביט - מנהלת מחוז דרום, משרד הבינוי והשיכון

זיאד אבו גנים - גזבר המועצה המקומית לקיה

הודא אבו עבד - פורום דו קיום בנגב

ת'אבת אבו ראס - מנכ"ל שותף יוזמות אברהם

אברהים אלהואשלה - ראש מועצה אזורית נווה מדבר​

בשארה בשאראת - יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית, ההסתדרות הרפואית בישראל

אורלי סילבינגר - מנכ"לית בטרם

בן פרג'ון - חוקר בתוכנית לחברה הערבית
ייעוץ משפטי
עידו בן יצחק
מנהל הוועדה
אמל ביבאר
רישום פרלמנטרי
אורנית אפלבוים - חבר תרגומים


1. הקמת ועדת משנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים
היו"ר מנסור עבאס
בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית. יש לנו שני נושאים על סדר היום: הקמת ועדת משנה לענייני פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים ו-התוכנית הכלכלית לחברה הבדואית בנגב.

אנחנו נפתח בנושא הראשון, וישירות ניכנס לנושא השני. אני מקדם בברכה את השתתפותה של מנכ"לית משרד הרווחה, המנכ"לית לענייני הנגב. שאר חברי הכנסת, חבר הכנסת מופיד, חברת הכנסת זועבי, ראש העיר רהט וראש המועצה האזורית ליישובים הלא מוכרים.

הוועדה הפרלמנטרית באופן כללי וועדות המשנה הן כלי מאוד חשוב כדי להתניע דברים, לעקוב, לפקח ולקדם נושאים. לפעמים מקדישים את ועדת המשנה לנושא ספציפי, למגזר או קהילה ספציפית, ואני שמח היום לקדם החלטה שבה אנחנו מקימים ועדת משנה שתקדם את הנושאים של פיתוח היישובים הדרוזיים והצ'רקסים.

עשינו כבר דרך ארוכה בנושא הזה דרך הועדה לענייני החברה הערבית ודרך התוכניות שקידמנו בחודשים האחרונים. הממשלה כבר אישרה כמה תוכניות לחברה הערבית כולה ולמגזרים שונים בתוך החברה הערבית. זאת הטרמינולוגיה שאנחנו משתמשים בה, חברה ערבית, מגזרים שונים, דרוזים, צ'רקסים, בדואים בצפון ובדרום, ציבור ערבי ביישובים המעורבים, וכמובן יישובים ערביים שנמצאים במועצות אזוריות מעורבות.

לכן הגישה שלנו הייתה גישה מקיפה לכל חלקי או פלחי החברה הערבית, ולכל אוכלוסייה מותאמת תכנית משלה. כמובן שעוד מעט ניכנס לתוכנית של הנגב. לכן אני שמחתי לענות לבקשתו של חבר הכנסת מופיד מרעי, שהוא איש ראוי ומנוסה, בא עם ידע וניסיון בעשייה ברשויות המקומיות, לעמוד בראש וועדת המשנה. כמובן שאני לא מוותר על חלקי בוועדה הזו, ולכן ביקשתי גם להיות חבר בוועדת המשנה.

עשיתי זאת משתי סיבות. הישובים הדרוזים והעדה הדרוזית חשובים לי, ואני גם בא מיישוב שמוגדר כיישוב דרוזי. בהחלט אני שמח גם לקדם את הקמת וועדת המשנה וגם להיות שותף בה. אנחנו צריכים לקדם את בחירתו של חבר הכנסת מרעי.

מי שיעמוד בראש וועדת המשנה הוא חבר הכנסת מופיד מרעי. חברים בה אנוכי, מנסור עבאס, חברת כנסת ממרץ ושני חברי כנסת מהאופוזיציה. אנחנו מקווים שדווקא בוועדה הזאת האופוזיציה תשנה כיוון וכן תמסור שמות שיהיו חלק מהוועדה. כמובן שכל חברי הכנסת מוזמנים להיות חלק מוועדת המשנה הזאת.

הוועדה תעסוק במעקב אחר פיתוח המגזר הדרוזי והצ'רקסי, הן בתחום התכנון והבנייה והן בפיקוח על יישום החלטות ממשלה הנוגעות למגזרים הללו כיוצא מכך, הוועדה תעסוק בהתפתחות כלכלית, חברתית, חינוכית ותרבותית של המגזר הדרוזי והצ'רקסי.

ברשותכם, נצביע על בחירתו של חבר הכנסת מופיד מרעי ליושב ראש וועדת המשנה.

הצבעה

חבר הכנסת מופיד מרעי נבחר ליושב ראש וועדת המשנה לענייני המגזר הדרוזי והצ'רקסי.
היו"ר מנסור עבאס
אני מברך את חבר הכנסת מופיד מרעי, ואנחנו נעבוד בשותפות ונדאג לקדם – בכל זאת, אתה גם חבר בוועדה לענייני החברה הערבית, אז נפעל יחד לקדם את כל החברה הערבית על כלל מגזריה, וספציפית נפעל יחד לקדם את המגזר הדרוזי והצ'רקסי.

בבקשה, מופיד.
מופיד מרעי (כחול לבן)
בוקר טוב ותודה רבה לך אדוני היושב ראש. תודה גם לחברים שהצביעו. האמת, התלבטתי במה לפתוח. אני הייתי מעדיף שלא יהיו וועדות, לא לענייני ערבים, לא לענייני דרוזים ולא לענייני צ'רקסים. הייתי מעדיף שהמצב יהיה התפתחות שווה בין כל היישובים במדינה. שהיישוב היהודי יהיה דומה ליישוב הלא יהודי, שהיישוב הדרוזי יהיה דומה ליישוב הערבי.

המצב הוא לא כזה, וזה חייב אותך להקים וועדה לענייני התפתחות של היישוב הערבי כי צריך לעשות את זה. זה חייב אותי כחבר כנסת דרוזי שחבר בוועדה שלך לענייני ערבים לבקש להקים וועדה ככלי פרלמנטרי כדי לקדם את היישובים שלנו.

הייתי שמח אם לא היינו מקימים את הוועדות, אבל המצב מחייב אותנו ודורש מאתנו לעמוד ולקדם את היישובים שלנו בכלים שיש לנו כאן. צריך לעשות ריכוז מאמץ נקודתי, צריך שיתוף פעולה.

התקיימו הרבה דיונים בנושא לאן אנחנו רוצים להגיע. אני רוצה להגיד שזו החלטה תקדימית, עד עכשיו לא הייתה ועדת משנה, ולא משנה איפה היא נמצאת. כרגע היא נמצאת בוועדה לענייני ערבים, ועדת משנה לענייני הדרוזים והצ'רקסים.

אני שמח על היוזמה, אני שמח על זה שהוועדה הזאת מתקיימת ותתחיל גם לקיים דיונים בתיאום כל הגורמים בממשלה, אחת לשבועיים או אחת לשבוע בהתאם לצורך, כדי באמת לקדם את היישובים, ושנהיה כלי עזר לראשי הרשויות כי הם צריכים את זה.

אני בא משם, אני יודע מה כואב ליישובים, אני יודע מה חסר בהתפתחות שלהם. לכן אני מתחייב כאן לעמול ביחד עם כולם לקדם את היישובים שלנו בצורה מהירה, כי צריך לעשות את זה מהר. אני מתחייב כמובן כחבר בוועדה לתמוך ולתרום מהניסיון שלי.

חברי הוועדה שדיברת עליהם, אנחנו כבר סיכמנו שעלי יהיה ממלא המקום של - והוא יהיה חבר בוועדה. הרב אייכלר מהאופוזיציה והוא מאוד רוצה להשתתף. אני משאיר את המשבצת לנציג של הליכוד, כך שכל חברי הכנסת הדרוזים יהיו בתוך הוועדה ויסייעו.

לסיום, אני רוצה להשיב לאחד הנואמים אתמול מדוכן הכנסת במליאה. לחבר הכנסת אבי דיכטר שהיה שר בעבר, והיה יושב ראש ועדת החוץ וביטחון. השאלה מאוד פשוטה, איפה היו הממשלות עד עכשיו? למה לא עשו את מה שצריך לעשות כדי שלא תקום וועדה? עכשיו כולם חכמים, קמה וועדה לענייני דרוזים, למה קמה בכלל? מנסים לשסע ולפלג, אני לא שם.

אני עברתי הרבה מאוד דברים בחיים, ואני אומר את זה בנימה אישית. מי שמכיר אותי יודע בדיוק מה אני עברתי. אנחנו פה כדי לאחד, כדי שנסייע אחד לשני, כולנו, כל תושבי מדינת ישראל. אין שום סיבה שכפר ורדים וכוכב יאיר יהיו שונים מסחנין, מחורפיש ומכל יישוב אחר בהתפתחות שלהם.

אני חסיד התכנון האזורי, אנשים יודעים בדיוק מה העמדה שלי. כדי לתכנן טוב את חורפיש אני צריך שמעלות, כפר ורדים וכל הגליל המערבי יהיו מתוכננים.

פעם התייצבה פה ורד סולומון, מובילת תכנית הפיתוח של הגליל המערבי 2040, אני הייתי היועץ המוניציפלי שלה לפני שנכנסתי לכנסת. בלי תכנון אזורי אנחנו לא יכולים לתכנן את היישובים שלנו, אי אפשר לנתק את היישובים שלנו.

זה בעיקר בנושאי תשתיות, תשתיות כבישים, תקשורת, אינטרנט מהיר, פס רחב. להתפתחות הדיגיטלית ואזורי תעסוקה ותעשייה, וכל תכנון כזה חייב להיות. העולם מתקדם לכיוון הדיגיטלי, לכיוון הטכנולוגיה. אנחנו לא יכולים להישאר מאחור. אלה היעדים שאני מציב.

תודה רבה לך ותודה לחברים שתמכו. אני מתחייב לשרת את כל הרשויות שלמענן אנחנו נמצאים כאן.
היו"ר מנסור עבאס
תודה חבר הכנסת מופיד מרעי. בהחלט הוועדות האלה הן כלי לעבודה משותפת בין כל חברי הכנסת, ולא רק חברי כנסת ערבים. אני רואה שגם חברי כנסת יהודים מתעניינים בוועדות האלה בנושאים של החברה הערבית באופן כללי ועדה הדרוזית באופן ספציפי וכולם משקיעים מאמץ. אלה ועדות שבאות לתת עוד כלי ומאמץ נוסף כדי לקדם את הנושאים.

חברי הכנסת, ברשותכם, ממש דקה כדי שנוכל לעבור לנושא השני.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
בוקר טוב לכולם, אני רוצה לדבר בקצרה בנימה אישית. אני באופן אישי גם בחיים האישיים שלי וגם בחיים הציבוריים שלי מנסה להתנהל בערכיות. הערכים העליונים שלי הם ערכים של צדק ושוויון. מה שכל הזמן הפריע לי זה שהחברה הערבית שבאה לרוב היהודי ואומרת לו, אנחנו רוצים צדק ושוויון. אנחנו רוצים שוויון הזדמנויות, צדק בזכויות וכולי.

אני כל הזמן אמרתי שכל עוד אנחנו כחברה ערבית לא נוכל לממש את אותו מוסר, אותו סטנדרט מוסרי גם בתוכנו כלפי המיעוטים שבתוכנו, אין לנו זכות לבקש זאת מאחרים. לכן אני חושבת שזה ערך עליון שהרוב בחברה הערבית, שהוא הרוב הלא דרוזי, יתמוך ויאבק למען שוויון זכויות, צדק ומוסר עבור המיעוט הדרוזי. ככה נוכל לייצר מסר גם בתוכנו, מסר של סולידריות חברתית ושל זה שאף אחד לא לבד.

יש לי בקשה אחת, מכיוון שחברי לסיעה חבר כנסת סלאחה יהיה ממלא מקום בוועדת המשנה הזאת. אני באה מעולם השלטון המקומי, תכנון ובנייה, תקצוב – יושב פה ראש העיר רהט, עבדנו בעבר יחד הרבה שנים.

אני רוצה לבקש מכם לא להתמקד רק בנושאים של חומר, של תכנון, בנייה ותקציבים. אני רוצה שגם תפנו מקום בתוך הוועדה ליצירת דברים שקשורים גם לרוח, למחול, אומנות, מוזיקה, דברים שיתנו לצעירים והצעירות את האופק, שיוכלו לנשום.
היו"ר מנסור עבאס
בהחלט. תודה חברת הכנסת זועבי. חבר הכנסת סלאלחה, בבקשה.
עלי סלאלחה (מרצ)
בוקר טוב לכולם, אני רוצה להודות לך ידידי וחברי אבו מוחמד על הסכמתך להקים את הועדה פה. אני רוצה להגיד מזל טוב לאלוף משנה מופיד מרעי שקיבל ועדת משנה.

אני רוצה להגיד לכם פה, סוף סוף אחרי שבעים ומשהו שנים הדרוזים קיבלו ועדת משנה. זה לא דבר רע. אני רוצה לפנות מכאן לחבר הכנסת דיכטר, שהוא התנגד להקמת ועדת המשנה בוועדה בנושא קידום החברה הערבית. אני רוצה לשאול אותו, איפה הוא היה 13 שנים כשהיה בממשלה? למה לא הקים וועדה, ולא וועדת משנה, לענייני החברה הדרוזית?

אני רוצה להגיד לכם, חברי וידידי מופיד יכול לעשות הרבה דברים יפים, לשים את הדברים על השולחן. אני מבקש ממך מופיד לשים אותם בשקיפות, ולא להתבייש מאף אחד. יש לנו אלף ואחת בעיות שאנחנו צריכים להציף, לשים על השולחן, לטפל בהן בצורה הטובה ביותר. אחרת אנחנו נישאר מדשדשים מאחור. באו עסקנים פה ושם, וכל אחד רוצה לקחת בשבילו, ושכחו את הדרוזים מאחור.

אני אומר לכם עוד דבר אחד. בהרגשה שלי ושל הצעירים הדרוזים, אנחנו לא מתכחשים לזה שאנחנו ערבים, אבל יש לנו משהו מיוחד. לכן לא יכול להיות שאנחנו ניפול בין הכיסאות כתוצאה מכך שהיהודים מחשיבים אותנו לערבים והערבים מחשיבים אותנו ליהודים.

אנחנו והצעירים שלנו מאוד מתוסכלים, אני אומר את הכל בגלוי. באתי לכאן בשביל לשנות את המצב הגרוע של החברה הדרוזית. אני הפסקתי לדבר על עדה, אנחנו לא עדה, אנחנו חברה עם הנהגה דתית שהיא תהיה חלק מההנהגה הפוליטית, המדינית, התרבותית, החינוכית. אבל היא לא הכתובת.

בהצלחה לכולנו, נעשה את הכל כדי שהחברה הדרוזית תתקדם ותשיג את מה שהיא הייתה צריכה להשיג כבר לפני שבעים שנים.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
בוקר טוב לכולם, אני חושבת שהעניין כאן הוא לא לברך על הקמת הוועדה כי בעיניי הוועדה היא דבר מתבקש. הצרכים בשטח מרובים, ואין ספק שיש ייחודיות לכל עדה ועדה. אני מצפה שהייחודיות הזאת תעלה גם בתוך הוועדה הזאת.

אני לא חושבת שהקונספט הכללי איזה וועדה תקום, האם היא וועדה מיוחדת, משנה, לא משנה השם. בעיניי הדבר החשוב זה לשים את הדברים על השולחן. אין אף אחד שיכול להתווכח ולהגיד שהעדה הדרוזית מסופקת וכל הצרכים שלה מקבלים מענה מתאים. כמוה כמו החברה הערבית.

יש הרבה מן המשותף בין שני הדברים, ואני רואה בדבר הזה כדבר טבעי. אני מסתכלת על החברה הערבית כולה כמקשה אחת, נכון שיש בתוכנו עדות ודתות אבל בסופו של יום מייחד אותנו דבר אחד. אנחנו חברה ערבית, יש לנו צרכים, אנחנו הודרנו במשך שנים. אני חושבת שהגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן, להתחיל לטפל, לעבוד ולתת מענה.
היו"ר מנסור עבאס
תודה. חבר הכנסת אלון טל, בבקשה.
אלון טל (כחול לבן)
אדוני היושב ראש, אני מאוד שמח להיות פה. כידוע לכם, אני פרופסור שעוסק באקולוגיה. יש מושג בסיסי נקרא מגוון ביולוגי. מערכת אקולוגית שהיא אחידה ולא מגוונת, היא פגיעה. היא עלולה לקרוס. מערכת אקולוגית מגוונת והטרוגנית מצליחה לשרוד.

ככה זה גם לדעתי בחברה. בחברה הישראלית בה יש הרבה גוונים ושבטים, יש בעצם בחירה כחברה. או שאנחנו נהיה חברה שמברכת ומחבקת את הרב תרבותיות, ומחזקת את כל החלקים שבה, או שכל אחד יתבצר ויחשוד באחר.

אני שמח שהסכמת להקים את וועדת המשנה הזאת, מכיוון שבמסגרת הפסיפס החברתי אין ספק שהציבור הדרוזי מהווה חלק ייחודי. בזמנו המשפחה שלי נסעה לבית ג'אן לבלות באיזשהו צימר. זה היה בזמן מלחמה, ורצינו לברוח מהבלגן. כולנו נחשפנו לעולם ומלואו, ואמרנו שטוב שלא נסענו לחוץ לארץ. הרבה יותר מעניין בבית צ'אן, ויש לנו כל כך הרבה מה ללמוד.

לכן, אדוני היושב ראש, וחברי מרעי, שבאמת אתה הנציג הנכון לתת מענה לכל הצרכים, ולתת לציבור הדרוזי להוביל אותנו באותם תחומים שיש להם כל כך הרבה יכולות וידע. אני מאחל לך בהצלחה, מודה ליושב ראש הוועדה.





















2. התוכנית הכלכלית לחברה הבדואית בנגב
היו"ר מנסור עבאס
חברי הכנסת, תודה רבה לכם. אנחנו עוברים ישירות לנושא הבא שהוא לקראת גיבוש תוכנית החומש הספציפית לנגב ולציבור הערבי בנגב. דיון כזה קיימנו כמה וכמה פעמים בהקשר של החלטות קודמות. גם ההחלטה הכללית והחלטת מיגור הפשיעה והאלימות, החלטות החומש.

הישיבה הזאת מאוד חשובה כדי לנסות להביא את כל הגורמים – אנחנו בשלב מאוד מתקדם בגיבוש התוכנית מצד אחד, ומצד שני יש גם את ראשי הרשויות ואת המגזר האזרחי, שרוצים גם דרך הכנסת לבטא את התרומה שלהם ואת ההצעות שלהם כדי לטייב את התוכנית.

אני שמח לארח פה גם את מנכ"לית משרד העבודה והרווחה, סיגל מורן, ואני תמיד תוהה מתי יש לה זמן לנהל את המשרד כי היא וגם השר מאיר כהן נמצאים כל הזמן בנגב, מקדמים את הנושא. אני מאוד שמח שנפל בחלקנו שהם יובילו את התוכנית ואת כל מה שקשור לחברה הערבית בנגב.

רפואה שלמה, סיגל. בכל זאת באת ואת תפתחי את הדיון. אנחנו קודם כל נעשה הצגה לנושאים, איפה אנחנו עומדים, ואז נקבל מראשי הרשויות ומהגופים האזרחיים את ההתייחסויות שלהם. בין לבין ובסוף נשמע גם מחברי הכנסת.

אנחנו לקראת גיבוש המלצות ודרישות שנעלה דרך הוועדה הזאת, ובסופו של דבר אנחנו עובדים יחד חודשים ומקדמים את הנושאים. בעזרת השם תהיה לנו בשורה בנגב.

סיגל, בבקשה.
סיגל מורן
תודה רבה חבר הכנסת עבאס. אני אפתח וברשותכם אצא לכמה דקות, כי תוך כדי אני בזום שמתנהל במועצה הארצית. אני אצא כדי להגיד שם כמה דברים ואחזור. תודה על הדיון, אני חושבת שלא רק שהוא חשוב, הוא גם בתזמון חשוב. כפי שאתה יודע, אנחנו נמצאים ממש בשלבים האחרונים של גיבוש התוכנית.

נמצא איתנו כאן ליאור כלפה, שהוא מנהל האגף, והוא יציג אחר כך את הדברים יותר לעומק. לי חשוב לומר כמה דברים ברמה הכללית.

קודם כל, אמרת ואני רוצה ברשותך לומר שהנושא של החברה הבדואית בנגב עבר בין המשרדים. האגף שאחראי על הטיפול בתוכנית החומש שבעבר עבר אתו, ובמהלך הדרש גם הלך ונשחק מסיבות שונות. אני אומרת את זה מכיוון שגם השר וגם אני רואים זכות בכך שנפל בחלקנו להיות אלה שיקדמו ויטפלו בתוכנית החומש כשני אנשי נגב.

אני אמרתי תמיד, יושב כאן ידידי ראש העיר רהט, עבדנו יחד כקולגות לא מעט זמן. הוא בטח יכול להעיד שאני מעולם לא הסכמתי עם האמירה, בטח לא הבעיה של החברה הבדואית בנגב, אבל אני חושבת שיותר מזה האתגר הוא אתגר משותף.

כאמור, כמי שגרה בנגב כל מה עשיתי עד היום וכל מה שאני עושה בהקשרים האלה לתפיסתי הוא למען ילדיי, בכדי שלילדים שלי יהיה עתיד טוב יותר בנגב, אז גם לילדים של פאיז ושל חבריי צריך שיהיה להם עתיד טוב יותר. חשוב לי לומר את זה בפתיח, כי מבחינתי זה מקור המוטיבציה וזאת התפיסה. זה לא למען מישהו אחר.

אני רוצה לומר גם שכמו שכולם יודעים, זו לא תוכנית החומש הראשונה. ממשלות ישראל השקיעו מיליארדים עד היום בתוכניות החומש, ונעשו דברים טובים על ידי אנשים טובים. למרות זאת לא קרה הדבר שלמענו תוכניות החומש האלה נוצרו. לא קרה שינוי ממעלה שניה.

אני חושבת שמחובתנו בנקודת הזמן הזו להסתכל באומץ על הדברים שהיו, לבחון אותם, לנסות להבין מה עבד, מה לא עבד ומה צריך לשפר. זה מה שאנחנו משתדלים לעשות ביחד עם השותפים שלנו, והם רבים.

אני אומרת את זה מכיוון שלי ברור שנכנסנו למקום שאין סיכוי בעולם שנצא ממנו כשכולם מרוצים. יותר מזה, כמי שהייתה ראש רשות במשך עשר שנים, ברור לי שמה שראש רשות צריך לפני הכל זה את הכסף לשלם משכורות, לנקות אשפה ועוד דברים מהסוג הזה.

אני חושבת שתוכנית החומש כמובן צריכה להתייחס לזה, אבל אם תוכנית החומש תתייחס רק לזה או בעיקר לזה, אז אני חושבת שהיא תחטא לתפקידה מכיוון שלתפיסתנו, התוכנית חייבת לייצר תשתיות ארגוניות, ניהוליות ופיזיות, ותומכת בכלים, בתהליכים ובהון אנושי קודם כל בשלטון המקומי ולצידו החברה האזרחית שלשמחתנו הולכת ומתחזקת בחברה הבדואית בנגב.

המטרה צריכה להיות שלא יצטרכו תוכניות חומש. המטרה צריכה להיות שהרשויות הבדואיות יפעלו בדיוק כפי שפועלות הרשויות היהודיות, חלק יותר חזקות וחלק פחות חזקות. בעיניי זו צריכה להיות המטרה.

אני אומרת את זה מכיוון שיש כאן לכאורה קונפליקט מובנה בראייה של הדברים. מכיוון שאני מכירה באופן אישי כל אחד מראשי הרשויות בנגב, אני יודעת שגם הם מבינים את זה. אנחנו כן מנסים בתוך התוכנית לאזן נכון בין הדברים.

עוד נקודה שחשוב לי לציין, אנחנו עוסקים כאן בתוכנית החומש, אבל בעיניי אחת הטעויות שנעשו בעבר זה שהייתה הסתכלות בנפרד על כל תחום. כלומר, יש את הנושא של ההסדרה, יש את הנושא של יישובים חדשים, יש נושא של תשתיות לאומיות, יש מיליון נושאים ויש כמובן את הנושא של הדברים השוטפים.

אנחנו חושבים שזאת טעות. אנחנו חושבים שמדובר באירוע אחד שדבר קשור בדבר. כולנו יודעים שאם לא תהיה הסדרה בנגב ואם לא ייבנו תשתיות ראויות, תשתיות פיזיות, אי אפשר יהיה לטפל גם בנושא החינוך, הבריאות ועוד תחומים רבים. לכן הדברים כרוכים אחד בשני. אחד מהתפקידים שלקחנו על עצמנו זה לנסות לתכלל את מכלול הדברים הללו.

אני לא נכנסת לתוכן של התוכנית כי את זה ליאור יציג, אני אומר רק שאם אמרתי בהתחלה שברור לי שלא כולם יהיו מרוצים, חשוב לי לומר או לבקש שכולנו נזכור את הפתגם שאומר שהאויב של הטוב הוא הטוב מאוד. אנחנו צריכים לנסות לראות את מכלול הדברים, לראות איך אנחנו מאזנים נכון ביניהם.

אנחנו בקשר כל הזמן עם ראשי הרשויות. מכיוון שמגיעות אלינו כל הזמן שאלות, תהיות ודברים לא ברורים מטבע הדברים, אנחנו גם עושים מפגשים שוטפים, אבל אנחנו גם נוציא השבוע דברים הרבה יותר מפורטים עם התקציבים, עם העקרונות.

עוד נקודה אחרונה, חשוב לי לומר בהקשר הזה שיש גם כאלה שיש להם את האינטרס לומר את הדברים, אז חשוב לי להבהיר. מה שאנחנו עושים היום, אולי לא אמרתי קודם. חלק מהתוכנית נידונה במסגרת הדיונים של 550, של התוכנית לחברה הערבית. לדוגמה, במשרד התחבורה נסגרה מסגרת התקציב הכוללת ב-550, בתוך זה יש שני יעדים שרלוונטיים לחברה הבדואית בדיוק כמו שרלוונטיים לחברה הערבית, שזה שיפור תשתיות בתוך היישובים, תגבור התחבורה הציבורית, אבל יש דברים כמו נתיבי תחבורה ציבורית שפחות רלוונטיים ליישובים הבדואים.

לכן יש דברים שנכנסו ונסגרו ב-550, אבל כל שאר הדברים – בעצם היום אנחנו סוגרים עם המשרדים את העקרונות לפי עקרונות התוכנית, סוגרים את מסגרות התקציב, והתוכניות עצמן בתוך היישובים יהיו מייד לאחר מכן עם כל יישוב ויישוב.

ראש העיר רהט יישב עם משרד התחבורה והם ייבנו עם המהנדס ועם כל מי שרלוונטי את התוכניות לשיפור תשתיות בתוך היישוב, וכך הלאה גם לגבי החינוך וגם לגבי התרבות.

אנחנו לא סוגרים את התוכניות עבור היישובים. אנחנו סוגרים את מסגרות התקציב שצריכות להיות על פי היעדים.

המשפט האחרון שאני אומר, אחד מהלקחים של התוכניות הקודמות, אנחנו מתכוונים לשים דגש בתוכנית הזאת על מדידה שהיא לא רק תקציבית, אלא מדידה גם של השפעה. אנחנו מתכוונים שהמדידה הזאת תתקיים לאורך הדרך, גם ברשויות, גם במשרדים וגם בחברה האזרחית, מכיוון שהמטרה שלנו היא לראות שהתוכנית מתקדמת בהתאם ליעדים.

אני רוצה להודות לך, יושב ראש הוועדה, על שיתוף הפעולה. אנחנו עובדים – לפעמים השר שלי מתלונן שאני מדברת איתך יותר מאשר אתו. אני חושבת שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא בכדי לראות את טובת העניין. כך גם לגבי ראשי הרשויות בנגב. אני חושבת שהם שותפים אמיתיים.

יש לנו דרך ארוכה ולא פשוטה, אבל אני אופטימית.
היו"ר מנסור עבאס
בהחלט, תודה רבה לך סיגל. חברים, אנחנו נפתח גם את הדיונים. נתחיל עם ליאור כלפה, מנהל אגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית. הוא לא מזמן נכנס לתפקיד הזה, אבל נכנס בצורה אינטנסיבית ופועל יום וליל כדי לגבש את התוכנית בשותפות עם משרדי הממשלה והרשויות.

תפקידה של ישיבה זאת זה למקד את כל המאמצים של כל הגורמים לבוא ביחד ולהניח על השולחן את כל ההערות, ההמלצות והדרישות. בסופו של דבר יהיה לנו סיכום, ואם צריך לחזור שוב לשבת או לעשות ישיבות עבודה ספציפיות חוץ פרלמנטריות, אנחנו נעשה את זה.

ליאור, בבקשה תציג את עצמך שוב וגם את עיקרי התוכנית. אני מבין שיהיו לנו עוד כמה ימים מסמך שנוכל לעבור על הגרסה האחרונה של התוכנית.
ליאור כלפה
שלום וברכה, תודה אדוני היושב ראש. שמי ליאור כלפה, אני לפני כחודשיים נכנסתי לתפקידי כמנהל האגף הכלכלי חברתי. כפי שסיגל תיארה, האגף עבר טלטלות בשנים האחרונות ממשרד למשרד, הצטמצם גם מבחינת כוח אדם ולאט לאט נחזק אותו על מנת שהוא יוכל להוות את תוכנית החומש ולתת את המענה הראוי לחברה הבדואית בדרום.

בחודשיים האחרונים, לאחר שאושרה החלטה 550, נכנסנו למרתון של פעילות גם מול הרשויות הבדואיות, תשע הרשויות שאנחנו עובדים מולן. אני מכיר את השטח, בתפקידי הקודם הייתי סמנכ"ל רשות הבדואים במשך חמש שנים, ועבדתי עם הרשויות בעיקר בתחום פיתוח התשתיות ביישובים.

הדגשים בחומש הקרוב הם העברת תחומי האחריות מרשות הבדואים למשרד הבינוי והשיכון, זו ההחלטה שהוביל השר מאיר כהן וזו חלק מהתוכנית. זו עליית מדרגה בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי, תוך כדי קבלת החלטות ומעקב ביצוע.

אני רוצה להדגיש, אולי יש מידע שזורם בשטח בצורה לא נכונה, כל תוכניות העבודה של המשרדים השונים שנוגעים לשלטון המקומי יגובשו עם הרשות המקומית ברשות המקומית. אמרתי את זה גם בסבבים. תוכניות העבודה, עם כל הכבוד, לא נוחתות מהשמיים אלא נבנות על בסיס הצרכים שאנחנו בונים יחד עם הרשויות המקומיות.

הרשויות המקומיות, ראשי הרשויות ובעלי התפקידים מכירים את הצרכים הרבה יותר טוב מכל אחד מאתנו.

דגשים נוספים הם חיזוק האשכולות האזוריים כזרוע משלימה לממשלה, פתיחת ערוץ להשקעה וחיזוק בחברה האזרחית. החברה האזרחית בחברה הבדואית התפתחה מאוד בשנים האחרונות, צריך להכיר בזה. זו זרוע משלימה וחשובה מאוד בשטח. כמו שסיגל אמרה, גם עליית מדרגה ביצירת מדדים ובחינת אפקטיביות תוך כדי התוכנית.

אני רוצה רגע לסקור איפה אנחנו עומדים כרגע בגיבוש התוכנית. אנחנו בחודשיים האחרונים קיימנו סבב פגישות עם הרשויות המקומיות, עם ראשי הרשויות ובעלי התפקידים השונים ברשויות כדי לשמוע הערות וחוזקות על 2397. לראות וללמוד מהשטח איפה לשים דגש יותר, איפה צריך לחזק, איפה לשמר את הדברים.

לאחר מכן המשכנו בסבב מקיף עם משרדי הממשלה השונים. אני חייב להגיד פה שכמעט כל משרדי הממשלה, יש לנו עדיין פערים בשניים שלושה משרדים, וגם היום עם אגף תקציבים נסגור חלק מהפערים בתקציב המשרדי. אני מקווה שזה יקרה בפגישה שמייד אחרי הדיון הזה, עם אגף תקציבים שעובד איתנו בשיתוף פעולה.

לאחר הסבבים האלה הפצנו טיוטה לשטח וקיבלנו הערות. הטמענו חלק מההערות, הפצנו טיוטה שניה שעליה קיבלנו עוד הערות. אנחנו עדיין בשעות אלה מקבלים הערות נוספות. אנחנו מקווים שעד יום שני-שלישי הבא נטמיע את ההערות, נגיע להסכמות עם השותפים השונים ביחס להערות.

דגשים נוספים, אנחנו מתואמים עם מרבית המשרדים. תוכנית העבודה תיעשה יחד עם הרשויות המקומיות. יש משרדים רוחביים, יש הרבה משרדים שיש להם ראייה רוחבית ולאו דווקא מקומית. יש משרדים בהם תוכנית העבודה של רהט לא דומה לצרכים באל קסום או בנווה מדבר. זה רשויות שונות לחלוטין בצרכים ובדרישות. לכן תוכניות העבודה ייבנו בכל רשות ורשות באופן נפרד ופרטני.

עדיין קיימות סוגיות רוחביות של חינוך, תעסוקה, כלכלה, תחבורה בחלק מהמקרים. במהלך החומש ומייד איך שנאשר את ההחלטה אנחנו מתכננים לקבוע כנסים מקצועיים לכלל הרשויות יחד עם המשרדים. עם חלק מהמשרדים כבר תיאמנו.

יושב פה שירות התעסוקה שהנושא הזה תואם גם עימו, משרד החינוך בזום, איך להנגיש את המידע, להסביר וללוות את תהליך הגשת הבקשות, כולל נושא של בינוי כיתות. לפשט את התהליכים מול המשרדים.

בתוך ההחלטה אנחנו גם נוגעים בסוגיה נוספת, שקשורה לשלושת היישובים החדשים שהממשלה אישרה להקים ב-3 בנובמבר. אנחנו נותנים מענה בהחלטה גם לחיזוק מרכזי השירותים של שלושת המקומות האלה, יחד עם חיזוק של מרכזי השירותים הקיימים בנגב.

בנוסף, ניתן מענה לצרכים השונים שהיישובים האלה יצטרכו בתקופת הביניים עד שהם יהיו חלק בלתי נפרד מהמערך המוניציפלי של השלטון המקומי.

כמו שאמרתי, אנחנו מקווים שבשבוע-עשרה ימים הקרובים נסגור את הפערים שיש לנו עם חלק מהמשרדים, כמו סוגיית הפדגוגיה בחינוך, סוגיית תקציבים משרדיים שונים אם זה בשיכון, בפנים וכדומה.

אני מעריך שאנחנו נצטרך לעדכן אותך באופן אישי ולא בוועדה איפה יש לנו קשיים שנצטרך בהם עזרה. זאת הסקירה, נשמח לענות לשאלות.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה ליאור. אני רוצה להדגיש איפה אנחנו עומדים. כמובן בהשוואה להחלטה הקודמת, 2397, שמהדו"ח של המ"מ מסתכמת ב-2.3 מיליארד שקלים. אנחנו עומדים היום על תוכנית שעומדת על 5.2 מיליארד שקלים.

דיברנו על כך שבחלק מהמשרדים נצטרך להביא עוד, במיוחד בנושא של החינוך, כי הצרכים שנמצאים בנגב הם גבוהים ביחס לצרכים בצפון. את זה אנחנו נבדוק וכל מה שאפשר כדי לחזוק את התוכנית, כדי להגדיל אותה, כדי להבטיח שהיא תענה לצרכים המיוחדים של הנגב, אנחנו נעשה את זה.

חשוב שגם המנגנון שבו תיושם ההחלטה ותצא לפועל, שיהיה מנגנון גמיש ושיהיו תחנות שנוכל לבחון, כל שנה למשל, איפה אנחנו עומדים ולאן אנחנו מתקדמים ביישום התוכנית. הגמישות הזאת תאפשר לנו להתגבר על האתגר העיקרי שאנחנו פגשנו בהחלטות הקודמות, מה שקוראים החסמים.

ברגע שמזהים חסמים, אנחנו לא חייבים לבזבז בזמן, חייבים לאבחן את זה, לתת מענה ולעבור הלאה לשלב היישום.
ליאור כלפה
אם יורשה לי להוסיף משפט בנוגע לחסמים. אני אזכיר את הסוגייה הזאת. בתוך ההחלטה, בניגוד להחלטות הקודמות, יוקם צוות ברשות סיגל מורן, מנכ"לית משרד הרווחה, שירכז את המנכ"לים השונים לטובת הסרת חסמים.

הצוות הזה יתוקצב, כלומר יהיה תקציב לטובת הסרת חסמים על מנת לא להגיע לסוף תוכנית החומש עם היעדר יישום של סוגיות כאלה ואחרות.
היו"ר מנסור עבאס
אנחנו ניקח התייחסויות ממספר משרדי ממשלה, אבל בקצרה, ונרצה לעבור ישירות לראשי הרשויות ולעמותות או החברה האזרחית.

משרד הכלכלה, גל, בבקשה. אנחנו רוצים התייחסות קצרה לאיפה אתם עומדים מבחינת התוכנית, אילו דברים ספציפיים אתם תקדמו במסגרת התוכנית, אתגרים, מענים ועוד.
גל יעקובי
קודם כל, אני רוצה לציין שלבי החלטת ממשלה 2397 הגענו למיצוי תקציבי מלא לתקציבים שקיבלנו במסגרת ההחלטה, במסגרת תוכנית מעטפת שנותנת דמי קיום ומלגות לסטודנטים של מה"ט, של המכללות הטכנולוגיות.

הייתה לנו תוכנית בתחום העברית שלא הצלחנו למצות אותה במסגרת התוכנית הקודמת, במסגרת הפדגוגיה הקודמת שהייתה. עשינו הסבות תקציביות לשוברים, להכשרות מקצועיות ולהנדסאים והגענו לניצול תקציבי מלא יחד עם הסכמות של מנהלת הבדואים ומשרד האוצר.

לגבי התוכנית החדשה, אנחנו גם כן כותבים אותה בשותפות עם ליאור והצוות שלו. התוכנית מורכבת מרכיבים בעיקר של קידום ההון האנושי, אנחנו עושים התאמות והרחבות לתוכנית הקודמת בנגב. בעצם אנחנו נמצאים שם בפריסה מלאה.

בנוסף לזה אנחנו רוצים להכליל כמה תוכניות ייעודיות לנושאים של הייטק, בעיקר בכל מה שקשור להכנה לעולמות ההייטק. בנוסף, הנושאים של דמי קיום להכשרות מקצועיות, אנחנו יודעים שבקרב האוכלוסייה הבדואית על מנת לעודד אנשים לצאת וללמוד, לפתח מקצוע וקריירה, אנחנו מתכוונים לממן דמי קיום במסגרת הלימודים.

הדבר השלישי שאנחנו רוצים לפתח זה עוד תוכניות לאקדמאים, כדי לעשות הסבות מקצועיות לאקדמאים, בעיקר לאקדמאים שלומדים ברשות הפלסטינית, כדי לתת להם מקצוע שהם יוכלו להשתמש בו בארץ.

אנחנו רוצים להרחיב מאוד את לימודי העברית, גם כן כדי שהפיתוח המקצועי ופיתוח הקריירה יוכל להיות כזה שגם אקדמאים יוכלו לעבוד בעבודות של אקדמאים, אבל גם בכלל שתהיה יכולת השתלבות וקידום מקצועי בתוך שוק העבודה.
היו"ר מנסור עבאס
שאלה קצרה מחברת הכנסת זועבי.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
בעבר ואני חושבת שגם היום היו הרבה מאוד תוכניות שרצו לעסוק בהכשרות מקצועיות ובקידום נושאים גם אזרחיים וגם רשותיים בחברה הבדואית בנגב, אבל הם היו מערביות, מה שנקרא. כלומר הם באו עם תפיסת עולם מערבית, שהיא לא מותאמת לתכנים ולערכים של החברה הבדואית בנגב.

אני זוכרת שהיו הרבה מאוד פניות אליי כמנכ"לית עמותה שעסקה ברהט ובחורה בכל הנושא המוניציפאלי, ורצו ליישם תוכניות שפשוט עצרתי כי זה לא היה מותאם למה שקורה בשטח.

השאלה היא עד כמה אתם נעזרים בידע הקיים אצל האנשים שנמצאים שם, כי הם יודעים יותר טוב מכל אחד אחר מאתנו מה טוב עבורם.
גל יעקובי
כל תוכנית העברית שאנחנו פיתחנו, פיתחנו אותה לחברה הערבית. פיתחנו ספרים ופדגוגיה, והכל מותאם תרבותית לחברה הערבית, כל הפיילוטים שעשינו, הכל בהתאמה.

אני לא יודעת אם את מכירה את תוכנית ריאן, 97% מהעובדים בתוכנית הם עובדים מהחברה הערבית. כל המרכזים שלנו בחברה הבדואית, המנהלים של התוכניות, המנהלים של המרכזים, רכזי הפרט, מנהלי הקהילה, מנהלי ההכשרות המקצועיות, כל הדרג גם הניהולי וגם דרג השטח הם עובדים בדואים.

כשאנחנו כותבים תוכניות עבודה עם המפעילים שלנו בשטח, זה תוכניות שהם מציעים ואנחנו מאשרים. הכל כמובן בתשומת לב תרבותי לכל תוכניות ההכשרה, לכל תוכניות ההשמה, הכל נעשה מתוך החברה הבדואית. במקרה הזה אנחנו באמת לא עושים הנחתות.

חשוב לציין שכמובן אנחנו מביאים את ההבנה שזה חייב להיות מחובר לשוק העבודה. כלומר, אם באים אלינו ובאות אלינו משתתפות שרוצות ללמוד קוסמטיקה ובניית ציפורניים, אנחנו לא נאשר את זה ל-200 נשים, כי זה לא פוגש את שוק העבודה.

אנחנו כן נותנים איזשהו שילוב בין המקום התרבותי, הצרכים והרצונות של המשתתפים שלנו.
היו"ר מנסור עבאס
תודה גל, אנחנו נעבור לדוד קלדרון.
דוד קלדרון
דוד קלדרון, מנהל המחוז הדרומי של שירות התעסוקה. כמה דברים כלליים מבחינת נתונים. כרגע יש לנו כ-15,000 מחפשי עבודה בחברה הבדואית, אנחנו בירידה. אני רוצה לסייג שזה לא שווה לירידה באוכלוסייה הכללית. אנחנו מצפים שתהיה ירידה יותר איטית בחברה הבדואית, אנחנו רואים שכרגע עקב פוסט קורונה אנחנו רואים יותר מחפשי עבודה ודווקא בהבטחת הכנסה, כלומר של מקבלי קצבאות סעד, גדלו יותר מאשר ב-2019. כלומר יש עלייה.

83% מקרב מחפשי העבודה מקבלים הבטחת הכנסה. בסך הכל, אנחנו מדברים על התפלגות בה יש יותר נשים מאשר גברים מובטלים. כלומר, צריך לתת דגש היום על נושא הנשים.

דבר נוסף שאפשר לראות, אחוז הצעירים הוא אחוז גבוה מאוד מכלל דורשי העבודה, ובכלל מכלל האזרחים בדרום בהשוואה. יש לומר משפט כללי, צריך להשקיע בכוח האדם בנגב לקראת פיתוח תוכניות הנגב.

שירות התעסוקה עובד בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגופים במסגרת תוכנית החומש. אנחנו עובדים בעיקר מול האגף בצורה מאוד ממוקדת. היו אצלנו בסיורים, ראו את התוכניות שלנו עובדות תוך כדי תנועה. לגבי מימוש התקציבים בתוכנית החומש הקודמת, מימשנו בצורה מלאה ואף הוספנו תקציבים נוספים מעבר ל-100%.

העיקר בתוכניות שלנו, אני לא אלאה אבל אגיד כמה דברים מרכזיים, זה תוכנית בטיפול דורשי העבודה בהבטחת הכנסה במסגרת תוכנית מעגלי תעסוקה. זו תוכנית שרצה כבר מ-2014 והיא מאוד מוצלחת. אנחנו רוצים להעמיק אותה ולהגיע לכלל מחפשי העבודה.
היו"ר מנסור עבאס
האתגר המיוחד בנגב זה להגיע לאנשים. 50% נמצאים ביישובים המוסדרים שם יש רשויות מקומיות, איך אתם מתכננים להגיע גם לאוכלוסייה שנמצאת ביישובים הלא מוכרים?
דוד קלדרון
כרגע יש לנו לשכה ייעודית שנותנת שירותים בחברה הבדואית ברהט, וכלל מחפשי העבודה מהחברה הבדואית מתייצבים בערים הסמוכות. כלומר בדימונה, ירוחם, ערד וכולי.
היו"ר מנסור עבאס
זה מצב לא טבעי.
דוד קלדרון
זה מצב שצריך לשפר אותו. כרגע מונחת אצל שרת הכלכלה תוכנית של שירות התעסוקה, לפתוח חמש לשכות נוספות, והוא אמור לתת מענה כולל לכלל התושבים בנגב. כלומר להגיע למצב שכל אזרח מהחברה הבדואית יוכל לקבל שירות בלשכה ייעודית שתיתן לו מענה מקצועי שמתאים לתרבות ולצרכים שלו, ושהוא לא ילך לאיבוד.
היו"ר מנסור עבאס
צריך לחשוב על דרך לנסות ולהשתמש במרכזי השירותים כדי לתת למשל מענה לחלק ממשרדי הממשלה באופן כללי, וגם למשרד שנוגע ישירות לפרנסתם ולמחייתם של האנשים, במיוחד נשים, הן לא יעברו עשרות קילומטרים כדי להגיע ללשכות תעסוקה.
דוד קלדרון
מצד אחד זה מאוד הפכפך –
היו"ר מנסור עבאס
גם להנגיש את המידע לאוכלוסייה.
דוד קלדרון
מצד אחד, הנגשת המידע קיימת, כלומר מי שמתייצב אצלנו מקבל את המידע. אני סמוך ובטוח שיש לא מעט אנשים שאולי לא מגיעים ולא מקבלים את המידע, וצריך להנגיש להם. אפשר לחשוב גם בכיוונים האלה, איך להנגיש להם את המידע הזה גם אם כרגע אין לנו לשכות בתוך היישובים.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון שהמטרה שלנו זה להשיב או להכניס אותם לשוק העבודה, יש כאלה שלא השתתפו בכלל בשוק העבודה. אנחנו רואים אחוז גדול מאוד יחסית של נשים שלא משתלבות בשוק העבודה, ואנחנו רוצים שהן ישתלבו.

קשה להן להגיע היום למרכזי הערים, אפילו לערים בדואיות, בגלל שהן רחוקות מתחבורה ציבורית. כרגע על פי התנאים שאין תחבורה ציבורית –
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
בגלל שאין תחבורה ציבורית, זה לא שהן רחוקות מתחבורה ציבורית.
דוד קלדרון
מכיוון שאין במקומות האלה מוסדות מוסדרים, אני חושב שיש בעיה היום – במרכזי ההכשרה לדוגמה, לפתוח שם איזשהו קורס, צריך לעמוד בתנאי נגישות ובטיחות מחמירים. כלומר המצב הוא שמצד אחד הן לא יכולות להגיע, ומצד שני אנחנו לא יכולים להיכנס פנימה ולתת את השירותים.

זו סוגייה שצריך לחשוב עליה, איך אנחנו כן יכולים להגיע פנימה ולתת את הפתרון. לתת קצבאות בלי לקדם אותם לתעסוקה, אני חושב שזה לפספס את העיקר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
מה אתם עושים? אתם אומרים שצריך לחשוב עליה, לא חשבתם בכלל על רעיון, על איך צריך להתחיל בדבר הזה.
דוד קלדרון
אני מדבר מצד שירות התעסוקה. אנחנו לא מפעילים מרכזי הכשרה, זה שייך לזרוע העבודה. ברגע שייפתרו הבעיות, ברגע שיוכלו לתת אפשרות להגיע גם למקומות אחרים ולהכשיר אותם גם לא בתנאים רגילים, כלומר לפי התנאים הקיימים, בהחלט צריך לעשות פה משהו שונה ולחשוב מחוץ לקופסה.
היו"ר מנסור עבאס
צריך מחשבה יצירתית איך אפשר לאפשר להם – הם אזרחים רגילים, צריך לאפשר להם את כל הזכויות. המצב שהם נמצאים בו, שלא באשמתם, אנחנו מדברים על עשרות שנים שהמדינה לא הצליחה להניח על השולחן פתרון הוגן ליישובים האלה, ולכן האוכלוסייה שם סובלת בהרבה דברים, בחינוך, ברווחה, בהרבה תחומים.

לפחות בתחום הזה, שהוא העזרה הראשונית שהמדינה נותנת לאזרחיה המוחלשים, צריך למצוא פתרון יצירתי איך לאפשר, במיוחד לנשים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
אם כל גוף יישאר בחשיבה בתוך עצמו ויגיד שזה לא באחריותו, אני חושבת שלא נגיע לשום מקום ולא תהיה עשייה. לכן צריך שיהיה איגום משאבים, שיתוף פעולה ושולחן עגול שכל האגפים והמשרדים הרלוונטיים לנושא יישבו ביחד וייצאו עם מתווה. כמובן שיש צורך בסיסי לשתף את התושבים ואת בעלי העניין בתוך היישובים.
היו"ר מנסור עבאס
ליאור, רצית להגיד משהו?
ליאור כלפה
כן, זה מתחבר להערה שלך, חברת הכנסת. זו הערה במקום, זה התפקיד שלנו כאגף לראות את התמונה הכוללת ואני לוקח על זה אחריות.

במסגרת תיקון התמ"מ של מרכזי השירותים שמנהל התכנון במחוז דרום מקדם, יש הרחבה של סל שירותים חיוניים שייכנס בתוך מרכזי השירותים על מנת לאפשר למשרדי ממשלה, מעבר למה שהתמ"מ עד היום אישר, לאפשר למשרדי ממשלה נוספים לתת שירותים בתוך מרכזי שירותים ולהנגיש את השירותים.

בנוסף לכך, אני רוצה להגיד שבחומש הקודם הצוות יחד עם הרשויות נתנו בצורה יסודית ורחבה יחד עם משרד התחבורה, שיפרו מאוד את נושא התחבורה הציבורית, וגם בחומש הקרוב במסגרת החלטה 550 יש מענה רחב ותקציב נכבד כדי להשלים את המשימה בהקשר הזה. תודה.
היו"ר מנסור עבאס
תודה ליאור. אם תוכל להשלים במשפט, אני רוצה לעבור הלאה.
דוד קלדרון
תוכנית לצעירים בשיתוף עם רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי, זה חלק מהתוכנית. אנחנו עובדים על זה בבניית התוכנית המשותפת. תוכנית עם רשות האכיפה, כלומר לסייע לדורשי עבודה עם חובות, אנחנו מריצים את זה אצלנו מספר שנים ואנחנו רוצים להרחיב את זה כדי להגיע לכמה שיותר אנשים.

כשירות תעסוקה, צריך להבין, אנחנו מפעילים את כלל כלי הסיוע למעסיקים. כלומר, אנחנו בהחלט זרוע ביצוע של משרד הכלכלה בעניין הזה, וגם מסייעים ומנגישים את כל כלי הסיוע של זרוע העבודה, בלי יוצא מן הכלל.

לפי דעתנו אחד החסמים העיקריים זה לפתור את בעיית ההשכלה, כלומר להגיע למצב שהם יכולים ללמוד מקצוע, לימוד שפה והקניית כישורים רכים.

הכי חשוב, לפי דעתי, הפתרון לצאת מהעוני – אני חושב שצריך לראות איך אנחנו מוציאים אותם מהעוני. זה בעיקר שינוי ממצב א' למצב ב'. בתחום התעסוקה, זה אם אתה בעל מקצוע או לא. אם אתה הוכשרת להיות בעל מקצוע, אתה בהחלט יוצא מהעוני.
היו"ר מנסור עבאס
תודה לך. אני רוצה לעבור ברשותכם לראש עיריית רהט, אחריו ראש המועצה ליישובים הלא מוכרים בנגב, ואז מי שמעוניין מנציגי משרדי הממשלה לתת מענה לשאלות שמעלים. אני רוצה לתת את רוב הבמה למשתתפים, ואחר כך ניקח את התייחסות ממשרדי הממשלה אם יש כאלה.

בבקשה, פאיז אבו סהיבאן, ראש עיריית רהט.
פאיז אבו סהיבאן
תודה לך אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, נציגי משרדי הממשלה. להלן הנקודות החשובות ביותר – אני מדבר בשם עיריית רהט. אציג את הנקודות שאי אפשר לוותר עליהן וההסתייגויות שלנו לתוכנית.

דבר אחד, התייחסות מיוחדת לרהט בהחלטה החדשה כמו שעשו לנצרת. אני מצטט מתוך סעיף 24ב' בהחלטת ממשלה 550: "לנוכח חשיבותה של העיר נצרת, הממשלה מנחה את הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים להביא החלטת ממשלה ייעודית בהמשך לעיר נצרת".

שנית, מנגנון ביצוע רשותי. אני לא מוכן לקבל את העובדה בפרויקטים גדולים יבוצעו דרך גופים חיצוניים כמו חברות ממשלתיות. יש לי את החברה הכלכלית, יש לי את המתנ"ס, והם גופים מצטיינים. לאחרונה התקבלה החלטה להעביר למשל את תכנית אתגרים למנהלי בתי הספר.

מהלך זה יהרוס את כל מה שעשינו במהלך השנים האחרונות בעיריית רהט. הפתרון שאני מציע, כל רשות בדואית שרוצה לבצע בצורה חיצונית, שתבצע. ברהט אנחנו לא נקבל את זה. יש לנו את המנגנון, יש לנו יכולת ביצוע מאוד טובה.

לאחרונה קלטתי מנכ"ל חדש לעיריית רהט מאגף התקציב, משרד האוצר. זה מראה באמת על המקצועיות שלנו ונוהל העבודה שלנו בשקיפות ובניהול עיריית רהט.

נקודה שלישית, התקציב שמיועד לשלטון המקומי לביצוע רשותי. אני לא מוכן לקבל את העובדה שהתקציב יקטן ב-2397. רשויות מקומיות שקיבלו 500,000,000 ₪, בתקציב התוכנית החדשה גדלו מאוד. לכן אני רוצה שהתקציב הזה יגדל בהתאם.

אנחנו רוצים לעגן כבר עכשיו את הנתח של רהט. למשל, תקציב רהט מתקציב השלטון המקומי לא יפחת מ-24%.

נקודה רביעית, סבסוד פיתוח תשתיות למגורים. רוב הרשויות הבדואיות מסווגות ב-א'1, לפי החלטת ממשלה 1527. הן זכאיות לסבסוד הכי גבוה של משרד השיכון לפיתוח תשתיות. רהט מסווגת ב-א'2. תפקיד החלטת הממשלה גם לטפל בסוגיות הדיור. אני רוצה להשוות את גובה הסבסוד למגרשים לגובה הסבסוד שמקבלות רשויות א'2.

נקודה אחרונה, הוועדה הגאוגרפית בדרום, זה דבר חשוב מאוד. למה אתם מנחים תוך שנה לדון רק על שטחים. יש לי 15 בקשות לחלוקת הכנסות במשרד הפנים שהוגשו לפני שנה וחצי, ואני לא מצליח לפתוח מנדט דרך השרה איילת שקד.
היו"ר מנסור עבאס
15 בקשות שאף אחת מהן לא נענתה, והוקמה ועדה גאוגרפית.
פאיז אבו סהיבאן
כן. זה דבר חשוב מאוד.

אם אתם מדברים על תוכנית פיתוח כלכלי, למה לדבר רק על חלוקה גאוגרפית? אני רוצה שהוועדה תדון בחלוקת הכנסות בדרום, גם בין מועצות אזוריות, עיריות, שכונות, ולא רק על שטחים. זה מה שיש לי להגיד. תודה לך, אדוני היושב ראש.
היו"ר מנסור עבאס
תודה.
דיאא אסדי
אני אציין שיש לנו התייחסות מפורטת בכתב לעוד הרבה נקודות. מה שהציג ראש העיר זה נקודות עיקריות ומאוד קריטיות לנו.

באמירה כללית, אם מסתכלים על התוכנית ועל הטיוטות שקיבלנו, אחת ממטרות העל היא שילוב האוכלוסייה הבדואית בכלכלה, בחברה ובעשייה. כשמסתכלים על תוכן התוכנית, יש הרבה צוותים שהרשויות הבדואיות לא משולבות בהם. הם שמים מטרה לשילוב, אז בואו נעשה את הדבר הכי בסיסי ונשלב את הרשויות הבדואיות בכל צוותי העבודה שמוקמים בתוכנית.

המטרה השנייה הייתה לחזק את השלטון המקומי, שיהיה גורם משפיע ומוביל. בפועל בגוף התוכנית הרבה מהפרויקטים הולכים להיות מועברים דרך גופים חיצוניים, כך שהרשויות המקומיות לא יצברו ניסיון או ידע. אחרי שהתוכנית תסתיים, בעצם נחזור אחורה.

המגמה צריכה להיות הפוכה, לתת את התוכנית דרך הרשויות, לחזק את הרשויות, לחזק את יכולת הביצוע שלהן. חסר משהו הכי בסיסי כשאנחנו מדברים על הרשויות, לדבר על יעד מספרי מבחינת האיתנות הכלכלי. אם אנחנו רוצים שהרשויות הבדואיות יתפקדו באופן עצמאי כמו הרשויות היהודיות, צריך לדאוג שיש להן את הכלי התקציבי הבסיסי.

אנחנו יודעים שהבעיה הכי קשה זה תמהיל הארנונה שקיים היום ברשויות הבדואיות והערביות. הארנונה מעסקים מאוד נמוכה. לא מספיק להגיד שנפתח אזורי תעשייה, צריך לבנות תוכנית מסודרת עם יעדים מספריים שאנחנו אומרים שבסוף חמש שנים התמהיל יעלה מ-א' ל-ב'.

אם זה 20% ברשות מסוימת, שיעלה ל-30%-50%, ולפי זה לגזור את התוכניות, לפתח אזורי תעשייה, לתת לאנשים יותר חזיתות מסחריות ואזורי תעסוקה. ככה זה צריך להיות.

מעבר לזה, התייחסות מפורטת אנחנו נעביר בכתב ונשלים את הדברים.
היו"ר מנסור עבאס
נעבור להתייחסות של עטיה אל עאסם.
עטיה אל אעסם
שלום לכולם, תודה רבה על ההזמנה. אני עטיה אל אעסם, יושב ראש המועצה האזורים לכפרים הלא מוכרים.

הכפרים הלא מוכרים, אם אני לוקח בחשבון גם את המועצות האזוריות, נווה מדבר ואל קסום, אנחנו מהווים יותר מ-50% מכלל האוכלוסייה הבדואית בנגב.

בקשר לכפרים הלא מוכרים, אנחנו יודעים שהחסם הגדול שחוסם את כל השירותים לתושבים זה אי ההכרה שהמדינה לא מכירה בכפרים האלה, ולכן לא יוצרת תוכניות ביישובים האלה חוץ מתוכניות של הריסות.

אנחנו לא יכולים למפות את הצרכים שיש לנו ביישובים הלא מוכרים, בגלל אי ההכרה ביישובים האלה.

אני רוצה לדבר על כמה נקודות שהן חיוניות מאוד לתושבים בכפרים הלא מוכרים. אנחנו יודעים שהתושבים של הכפרים האלה הם השקופים במדינה, הכי סובלים והכי עניים במדינה. אנחנו בונים תקוות שדורשים שזה יתקיים במרכזי השירותים שדובר עליהם ביישובים הלא מוכרים.

אנחנו רוצים שהשירותים האלה יכללו הרבה שירותים מהמדינה לאזרחים ביישובים הלא מוכרים. לא רק חינוך, גם בריאות, גם מקומות פנאי, גם משחקים לאנשים. אנחנו יודעים שהרבה צעירים אצלנו בכפרים הלא מוכרים, אין להם מקומות לבלות. לכן הם עושים קבוצות והולכים לשחק כדורגל או כדוריד במגרשים בבאר שבע, בדימונה, בירוחם. מרכזי השירותים צריכים לכלול גם את השירותים האלה בשביל לשרת את הצעירים בכפרים הלא מוכרים, שהם הרוב.

אנחנו רוצים גם שיהיו הכשרות מקצועיות לעובדים, גם לנשים, במרכזים האלה. אנחנו רוצים שמשרדי התעסוקה יתייחסו בהגינות לתושבים ולאנשים שדורשים שירות. יש לנו שם הרבה בעיות. הרישום שם לפעמים משויך לשבט, לפעמים יש אנשים שמתגוררים ליד חורה, ושולחים אותם לדימונה. במקום לשלוח אותם לערד או באר שבע, הם צריכים לעשות את כל הדרך. ככה גם במקומות אחרים, כי הם רשומים לפי השבט.

דבר שני, לפעמים כמשרד התעסוקה שולח אנשים לעבודה, מי שדורש מחפש עובד אחד או שניים, והם שולחים המון אנשים למקום הזה. לבעל העסק נמאס מזה שכל שעה מגיעים אנשים שמגיעים מהלשכה, ולכן הוא מסרב לדבר אתו ומגרש אותו כי הוא קיבל עובדים. הוא חוזר בלי פתק מבעל העסק, ועושים לו סירוב לשלושה חודשים.

לפעמים שולחים נשים למקומות מרוחקים, זה לא מתאים להן ואז הן לא יכולות ללכת ומקבלות סירוב. זה מוסיף מלח לפצעים של התושבים בכפרים הלא מוכרים.

אנחנו רוצים גם לחזק את הוועדים המקומיים בכפרים הלא מוכרים. הוועדים המקומיים עושים שירות אדיר לתושבי הכפרים. אנחנו צריכים וחייבים לחזק אותם בשביל לתת שירותים לתושבים.

בסופו של דבר, אנחנו רוצים להיות חלק –
היו"ר מנסור עבאס
מה שחשוב בוועדים האלה, כאשר אנחנו באים לנגב או רוצים לקדם החלטה ליישוב זה או אחר, בסופו של דבר אנחנו חוזרים לוועדים האלו כדי לקבל את הסכמתם או לבוא איתם בדו שיח. לכן חשוב שתהיה התייחסות אליהם.
עטיה אל אעסם
זה בדיוק אחד מהתפקידים שלהם אם אנחנו מדברים על שלושת היישובים שקיבלו הכרה בזמן האחרון. אתה זוכר שעשינו כמה ישיבות עם הוועדים המקומיים, ואחרי שקיבלנו –
היו"ר מנסור עבאס
הם הכתובת, בעצם.
עטיה אל אעסם
כשאנחנו קיבלנו את הברכה שלהם, המשכנו הלאה.

אנחנו רוצים לשלב את המועצה שלנו בכל ההחלטות והתוכניות שנוגעות לנגב. אנחנו מתנדבים במועצה שלנו, אני מתנדב. גם ראשי הוועדים המקומיים הם מתנדבים. תודה רבה.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה. ברשותכם, אני חייב לקבל מהזום שתי התייחסויות של המשרד לביטחון פנים והמכון הישראלי לדמוקרטיה. אני מזכיר שאנחנו פועלים בצל תוכנית חומש נוספת, שהיא תוכנית למיגור הפגישה והאלימות 549. היא מתייחסת לכל החברה הערבית וגם לנגב.

יש הרבה שיח מסביב לאלימות והפשיעה בחברה הערבית באופן כללי, אבל באופן ספציפי לנגב יש הרבה הכללה, אמרות והצהרות לא הוגנות כלפי רוב החברה הערבית בנגב.

ניצב ג'מאל הכרוש, בבקשה.
ג'מאל הכרוש
צהריים טובים. אנחנו נמצאים הרבה בדרום. מטבע הדברים, רוב התעסוקה שלנו למנוע פשיעה זו פשיעה שהסובל ממנה הוא תושב הדרום.

הקמנו הרבה פרויקטים גדולים בפן הקהילתי, אחד הפרויקטים שהקמנו נקרא צעירים לעתיד, מאחר והבנו שהבעיה המרכזית בדרום זה חוסר תעסוקה וחוסר מעש לצעירים בדרום. אין להם תעסוקה. מטבע הדברים הזליגה לפשיעה היא קלה מאוד.

הפרויקט הזה הוכיח הצלחה גדולה כבר מחזור שני, הוצאנו משם מעל 50 צעירים טובים שהצטרפו ועושים עבודה מצוינת. יש חלק שמטבע הדברים לא ממשיכים איתם לכיוון המשטרה. אני מבקש גם להם למצוא תעסוקה, וצריך עוד לעשות עוד הרבה פרויקטים, לעשות תוכניות, למצוא תעסוקה לצעירים הבדואים בדרום. אם נפתור את בעיית הצעירים, אנחנו נצליח שם.
היו"ר מנסור עבאס
ניצב ג'מאל הכרוש, במהלך הפעילות של המשטרה במיוחד בנגב אנחנו רואים תופעות שליליות, שבמקום שיתרמו להגברת האמון ושיתוף הפעולה בין המשטרה לאוכלוסייה, אנחנו רואים שיש השלכות שליליות. איך אפשר לפעול לכך שהמשטרה תפעל בצורה מרוכזת ורצינית נגד הפשיעה והאלימות מצד אחד, ומצד שני ללא תופעות הלוואי האלו שמשאירות מרירות ופוגעות באמון של האזרחים בנגב?
ג'מאל הכרוש
קודם כל, בוא נדייק בדברים. אני לא רוצה להלביש לתושבי הדרום את חליפת האלימות המיוחדת. לצערי זה לא שונה מהאלימות של כלל ערביי ישראל. זה אותו דבר, זה שיש צעקה שיש יותר אלימות ויותר פשיעה זה לא נכון, זה אותה פשיעה אצל כל ערביי ישראל.
היו"ר מנסור עבאס
אז אין נתונים, אין שיעור גבוה יותר בחברה הערבית הבדואית בדרום לעומת שאר חלקי החברה?
ג'מאל הכרוש
במפורש אין עלייה, לצערי זה קבוע בכל המקומות אבל לא יותר גבוה – בוא לא נלביש להם את התדמית שמכירים אותה עכשיו.

לשאלה שלך, חוסר האמון נכון. זה חשוב לנו מאוד, ולכן אנחנו עושים את התוכניות הקהילתיות שם. התוכנית שעשינו עכשיו, סיימנו שני מחזורים והמחזור השלישי מתחיל בקרוב. אני מזמין כל צעיר וכל ראש רשות שיש לו צעירים לבוא להצטרף אלינו.

מלמדים אותם תוכניות במשך עשרה חודשים, גם מקבלים שכר מהיום הראשון שמתחילים. הכוונה שלנו היא להביא את הצעיר הזה לתעסוקה ולמנוע זליגה לאלימות.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה. נמצאת איתנו מנהלת תחום בכירה נסיה יודיץ מהמשרד לביטחון פנים. נסיה, תציגי בבקשה את עצמך.
נסיה יודיץ
שמי נסיה יודיץ, אני מנהלת מחלקת תכנון במשרד לביטחון פנים. אני אוסיף וטיפה ארחיב על מה שנאמר על ידי משטרת ישראל וראש אגף סי"ף. חשוב לי להתחבר לנושא הראשון שנאמר בוועדה לגבי הדרוזים והצ'רקסים, נערכו שני החלטות ממשלה בנושא, אחת בגליל כרמל והשנייה בגולן. המשרד לביטחון פנים היה שותף לשתי ההחלטות האלה, וכמובן שנמשיך לשתף פעולה בכל מה שנדרש.

בנושא סוגיית הבדואים בדרום והחלטת הממשלה המתגבשת, כמובן שאנחנו פועלים בתיאום עם משרד הרווחה וכל הגורמים. ההחלטה הזאת היא החלטה משלימה ל-549, וכאן המקום להגיד – אחד מהדגשים המשמעותיים של השר לביטחון פנים, וכמובן טיפול בחברה הערבית על כל גווניה, יישום החלטת ממשלה 549 זה כמובן ציר מוביל בעשייה של המשרד.

כעת אנחנו מדברים על החלטות הממשלה המשלימות כמו שציינתי מקודם לגבי דרוזים וצ'רקסים, וכעת על הבדואים בדרום, ישנן החלטות נוספות שנמצאות בקנה ואני לא אמנה כרגע את כולן.

החלטת ממשלה 549 היא החלטת הליבה, וכאן אנחנו רואים בבדואים דרום כצעד משלים. אנחנו פועלים בשני צירים. הציר הראשון הוא הציר המשטרתי שפורט עליו קודם, ושם יש כמה כיווני פעולה מרכזיים.

אחד מהם מתייחס לצעירים ולמכינה שאני לא ארחיב עליה כעת, אבל אנחנו כמובן מדברים גם על הנגשת והרחבת שירותי משטרה לאוכלוסייה הבדואית בדרום, בין אם מדובר על הקמת אזורי סיור נוספים בתחנת באר שבע, הוספת מש"קי קהילה בתוך המשטרה בשביל להתייחס לדברים שנאמרו קודם, העלאת תחושת הביטחון, צעדי מניעה, צעדים בוני אמון עם החברה הבדואית בנגב.

בנוסף, אנחנו פועלים באמצעות הרשות לביטחון קהילתי שמשמשת כגורם מתווך בין האוכלוסייה לבין המשטרה, ופועלת באופן כללי למניעת אלימות. בהקשר הזה ייעשו צעדים בציר הטכנולוגי בהיבט של פריסת מצלמות והקמת מוקדים רואים.

במקביל יוקצו משאבים לטובת תוכניות מניעה. כולל הקמה של אות משטרה, שזה נוגע בנקודה של נשים עליה דיברנו קודם.

חשוב להגיד שהתוכנית נמצאת בשלבי גיבוש –
היו"ר מנסור עבאס
אנחנו נקיים דיון מיוחד על הנושא של הפשיעה והאלימות באופן כללי בחברה הערבית וגם בנגב, כי זה תופס נפח גם באווירה הציבורית. תודה, נסיה.

ניקח התייחסות מחבר הכנסת עמיחי שיקלי, ואז נעבור למכון הישראלי לדמוקרטיה.
עמיחי שיקלי (ימינה)
אני חושב שכחבר כנסת וכמי שמגיע מהימין, אני חושב שרווחתם של תושבי הנגב חשובה, ולמצוא פתרון לאותם כפרים זה דבר חשוב.

אני רוצה לומר כמה דברים גם ברמה היותר רחבה, גם בהקשר למה שהיה פה קודם על הדרוזים והצ'רקסים. חשוב לי לומר ולבטא קול של ציבור עצום בישראל, של ציבור ציוני. אין שוויון בין אוכלוסייה שתומכת באויב, בחמאס וחיזבאללה, לבין אוכלוסייה שתומכת במדינת ישראל. אני לא מכליל, אני מדבר על מי שבוחר. אין שוויון בין מי שבוחר לעשות שירות לאומי וצבאי לבין מי שמשתמט מחובות לאומיות. זה לא עומד באותו מקום.

אני חושב שאנחנו רואים תהליכים מדאיגים. בצפון יש הרבה חבר'ה מהמגזר הבדואי שעושים שירות צבאי בכוחות המגן. זה לא דומה למה שקורה בנגב. בנגב כשאני רואה שאנשים, ובתוכם ראשי מועצות, מארחים כאורח כבוד את רעד סלאח שקרא לרצוח שוטרים, שספד למחבלים באום אל פאחם, זה דבר מאוד חמור.

ציבור עצום במדינת ישראל מסתכל עליהם, ראשי המועצות בנגב, ואנחנו רוצים שתביאו את הצעירים הבדואים להשתלב, אבל השתלבות לא יכולה ללכת יחד עם הזדהות עם האויב, עם הזדהות עם חמאס. אתם תצטרכו לבחור.

נכון, יש פה עכשיו ממשלה שיש בה כוחות שהם פוסט-ציוניים, אבל זה המצב הזמני. הרוב במדינת ישראל הוא רוב ציוני, ואני חושב ששווה לחשוב טוב לאיזה וקטור הולכים.

אני אומר הערה אחת אחרונה, אתה דיברת בגלובס שאתה תומך במדינה יהודית. חבל שהעוזרת שלך היא יעל רענן, שתומכת – אני אצטט אותה "למחוק את השלטון הפשיסטי בישראל וביחד לשחרר את פלסטין". אתה יודע, זה קצת מבלבל. אתה אומר משהו אחד אבל יש לך תומכת חמאס מימינך.
היו"ר מנסור עבאס
תודה לך, חבר הכנסת עמיחי שיקלי. אנחנו נעבור למכון הישראלי לדמוקרטיה, בן פרג'ון, אם תוכל לתת התייחסות קצרה ואז נעבור הלאה.
בן פרג'ון
תודה רבה. אני בן פרג'ון, חוקר בתוכנית לחברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה. אני אתחיל עם שתי הערות כללית שנאמרו בצורה כזו או אחרת על התוכנית, ואז אני אמשיך בסעיפים שאנחנו חושבים שהם הכרחיים לתוכנית בתחומי תעסוקה וחינוך. כל אלו על בסיס מחקר שפרסמנו בשנה שעברה שעסק בכלל החברה הערבית, אבל גם באופן ספציפי בחברה הבדואית בנגב.

ההערה הכללית הראשונה שלי נוגעת לשיתוף והתייעצות עם הציבור הבדואי בנגב ועם החברה האזרחית. אני רואה שהתהליך הזה כבר התחיל, והחלטת ממשלה 550 אולי בפעם הראשונה התייחסה לשיתוף של החברה האזרחית ושל הציבור בגיבוש התוכנית.

אנחנו מקווים לראות את אותו תהליך גם כאן, ולא רק בגיבוש התוכנית אלא גם בגיבוש תוכניות העבודה, בעדכון חצי שנתי או שנתי על התקדמות התוכניות. זה מרכיב מאוד חשוב לדעתנו.

ההערה השנייה שלי, וגם על זה כבר דיברו, נוגעת לאוכלוסיות בכפרים הלא מוכרים בנגב. לצערי, בשתי התוכניות הקודמות האוכלוסייה הזו הודרה לחלוטין מהתוכנית, למעט אולי בנושא הקיפה והריסות בתים שרק התגברו.

צריך לזכור שמדובר ב-כרבע מהאוכלוסייה הבדואית בנגב, ואם היא לא תקבל התייחסות מתאימה בהחלטת הממשלה הפערים רק יחריפו והמצב שם רק יחמיר.

באופן ספציפי לגבי תעסוקה, אנחנו יודעים ששיעורים התעסוקה הוא נמוך מאוד אם משווים את זה לאוכלוסייה היהודית בנגב או לכלל החברה הערבית. אנחנו גם יודעים מנתונים ראשוניים על משבר הקורונה שהמגמה הזאת החריפה. אנחנו רואים ירידה דיי חדה בשיעורי התעסוקה של גברים ערבים, וגם במידה פחותה של הנשים הערביות הבדואיות בנגב.

לכן ההמלצה העיקרית שלנו בנושא הזה תתמקד בהכשרות מקצועיות נגישות ואיכותיות שממומנות על ידי המדינה. גל דיברה על זה קודם, המרכיב של דמי קיום הוא חסם מאוד גדול, וגם הוא חייב להילקח בחשבון.

עוד נושא שנוגע בכך שהאוכלוסייה הבדואית בנגב נמצאת במצב יחסית ירוד הוא שיעור האקדמאים. בכפרים הערביים זה עומד על כ-10%, בקרב הנשים הבדואיות זה עומד על כ-17%. נעשו בתוכניות החומש הקודמות מאמצים, וחייבים להמשיך אותם בכיוון הזה של הגברת שילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב באקדמיה.

זה מוביל אותי לנושא השני, נושא החינוך. מהמחקר שלנו עלו פערים של עשרות אחוזים בתקצוב הממשלתי שמועבר לבתי ספר בחינוך הערבי בהשוואה לבתי ספר בחינוך העברי בנגב. הפערים האלה גבוהים במיוחד בחטיבות העליונות, כי שם אין את מנגנון התקצוב הדיפרנציאלי.
היו"ר מנסור עבאס
זה אמור להיכנס לתוקף בתוכנית החומש הבאה.
בן פרג'ון
נכון, זה קיבל התייחסות בתוכנית. אנחנו מקווים שיכינו את זה כמה שיותר מהר. אנחנו יודעים שגם הרשויות המקומיות וגם משקי בית בדואיים בנגב, היכולת שלהם לממן חינוך יותר קטנה מכלל האוכלוסייה. בסופו של דבר הילד או הילדה הבדואים מקבלים הרבה פחות בחינוך, אם זה מהמדינה, מהרשות המקומית או מההורים.
היו"ר מנסור עבאס
תודה בן, אני יודע שהייתה לכם התייחסות כתובה. אני אשמח שתשתפו את הוועדה ואותי בנוסף לליאור, כמובן, הוא הכתובת שמקבלת את כל ההתייחסויות והדרישות. מתכללים את זה ומכניסים את זה לתוכנית. חשוב לי גם לקבל את זה כדי שנוכל לעקוב יחד עם ליאור, עם המנכ"לית והשר, כדי לשפר עוד ועוד את התוכנית לרמה הכי גבוהה.

אני מאוד מודה לך, בן. אנחנו נמשיך לקחת התייחסויות. מחמוד אלעמור, בבקשה.
מחמוד אלעמור
מחמוד אלעמור, מנכ"ל החברה הכלכלית ברהט. אני רוצה להוסיף בנוסף למה שאמרו ראש העיר והמנכ"ל, את שלושת הדברים הכי חשובים מבחינתנו.

אנחנו מבקשים שתהיה לרהט התייחסות מיוחדת בהחלטה, זה לא מופיע שם למרות שביקשנו את זה עוד בטרם הגיע ליאור, בישיבות שהתקיימו עם אנשי האגף.

הדבר השני זה ההצעה שהעירייה לא תבצע שום דבר אלא הכל יתבצע באמצעות האשכולות, זו מכת מוות לעיר, ובמיוחד לחברה הכלכלית שרק חיזקנו ובנינו אותה. זה לא לחזק את השלטון המקומי, זה ההפך. במקום שיש לנו רשות בדואית אחת שעושה תשתיות, עכשיו יהיו לנו אשכולות שעושים דברים שונים. במקום שהעירייה תתקדם היא –
היו"ר מנסור עבאס
אנחנו נבחן את הנושא הזה.
מחמוד אלעמור
הדבר השלישי שהוא הכי חשוב זה שיש מלא ועדות שאמורות לקום כחלק מההחלטה. התמונה היא וועדה של נציגי אגף עם האוצר ומשרד הפנים, בכל סעיף אין אף נציג בדואי בוועדות. אנחנו מכירים הכי טוב את הצרכים, ואני חושב שככל שיהיו החלטות כאלה שלא נהיה מעורבים בהם, זה יהיה מנגנון לבזבוז כספים ולא משהו שיענה לצרכים.
היו"ר מנסור עבאס
בהחלט, תודה לך. רם זהבי, מנהל מחוז דרום במשרד החינוך, בבקשה.
רם זהבי
בוקר טוב, תודה רבה לך אדוני היושב ראש על ההזמנה ועל הדיון. בהמשך לדברים שהוזכרו, משרד החינוך קיים את החלק שלו בתוכנית 2397 ואת תכנית החומש היוצאת.

לפני שנתבונן על תוכנית החומש הבאה, נזכיר לכולם שאנחנו עדיין מקיימים בשנת תשפ"ב וברבע הראשון של תשפ"ג את 2397, כך פועל משרד החינוך, על בסיס היתרות. בתוך היעדים שלנו בתוכנית החומש, ציינה מנכ"לית משרד הרווחה סיגל מורן שאנחנו מבקשים לראות תוצאות מול המשאבים והתשומות שאנחנו משקיעים.

אנחנו הגדרנו לעצמנו יעדים בתוכנית החומש הקודמת בתחום איכות הלמידה והישגים, מה שצוין כאן גם בפערים בין החברה הערבית וגם החברה היהודית. השלמנו בתש"פ, כפי שפרסם משרד החינוך בתוצאות הרשמיות של מדינת ישראל – בתש"פ הגיעה החברה הבדואית בנגב ב-41 בתי ספר על יסודיים, שזה כלל בתי הספר, לכ-58.3% זכאות לבגרות.

מה זה אומר מבחינת היעדים שלנו, תוכנית החומש 2397 תכננה להגיע בתום תוכנית החומש ל-55% זכאות לבגרות. אנחנו הקדמנו את התוצאה בשנתיים וחצי עבודה, הגענו ליותר ממה שתכננו להשיג תוכנית חומש אחת, קרי, הגענו ל-3.5% כבר שנתיים לפני.

זה לא אומר שהשלמנו את כל האתגרים שלנו, אבל זה אומר שתוכנית החומש היא אפקטיבית. היא מתמקדת ביעד של שיפור הישגים, והיא כותבת על זה תוכניות עבודה, פועלת מול בתי הספר.

הגענו להישג, ולצידו שמענו גם את הקולות של הרשויות. הרבה מהחברה הבדואית אמרו שההישגים בבגרות זה לא רק שאלה של נמוך או גבוה, אלא גם שאלה עד כמה הם מהימנים ואיכותיים. עבדנו בצורה שיטתית עם מנהלי בתי הספר על הגברת בית ספר ירוק בזכאות לבגרות. כלומר, הילדים לא חשודים בהעתקה, הם השיגו את התוצאות שלהם בכוחות עצמם.

בתשפ"א הפחתנו ב-50% מחברות חשודות בהעתקה. זו תעודת כבוד למנהלים. עבדנו גם כאן בשיטה מתואמת עם הרשויות, עם מנהלי אגפי חינוך, עם מנהלי בתי הספר, עם אגף בחינות בגרות במטה, עם חברות ההשגחה. עשינו תוכנית עבודה, צמצמנו ב-50%. יש עוד לאן להגיע, אבל צמצמנו את המחברות החשודות ב-50%.

לגבי החומש הבא, וכאן ציינו גם הנציגים של רהט את חשיבות השיח בגיבוש תוכנית עבודה עם הרשויות ועם השותפים שלנו. קיימנו עם משרד הכלכלה ומשרד הרווחה מספר שולחנות עגולים במספר מפגשים. בכולם היה שיח עם הקהילות, ומתוך זה התגבשו שני יעדי ליבה מרכזיים.

בחומש הבא בתוכנית העבודה שמנו לעצמנו מטרה ראשית, צמצום הנשירה. יש תופעת נשירה כפי שציין כאן עטיה. החברה בכפרים הבלתי מוכרים שפחות נגישה באופן קבוע, למרות שיש לנו מרכזי שירותים. הפיקוח, הבקרה והנגישות הם באפקטיביות נמוכה יותר. שם אנחנו מוצאים אחוזים גבוהים יותר של נשירה.

זה בא לידי ביטוי בבתי הספר בשתי הרשויות הגדולות, המועצות האזוריות. קבענו לעצמנו יעד ראשי של צמצום הנשירה. אנחנו משקיעים שם גם תוכניות וגם משאבים, וגם פיתוח הון אנושי בתוך הרשויות. זה יעד אחד.

היעד השני מדבר על איכות הלימודים. אנחנו מנינו שלושה סעיפים שילוו את התוכנית בהקשר הזה. אחד, המשך עליית הזכאות לבגרות. שנית, פיתוח המצוינות של התלמידים. שלוש, שיפור המיומנות השפתית, שפת אם ערבית והשפה השנייה עברית.

כבר השנה אנחנו מתנסים בשני היעדים האלה מתוך יתרות שהעביר אלינו משרד האוצר. זה המקום לומר ששיתוף הפעולה עם אגף תקציבים הוא מהודק מאוד. הוא ערני לצרכים והוא גם קשוב לצרכים מהשטח.

קיבלנו בשנה זו תוספת לתוכנית החומש, 15,000,000 ₪ רק לתשפ"ב מעבר לתוכנית השנתית. את התקציב חילקנו ל-5,000,000 ₪ לשפה העברית ב-84 אולפנים בהם לומדים כ-1,300 תלמידים בשנה זו את השפה העברית, הכנה למבחני יע"ל, הכנה לעברית אקדמית. הוספנו בתחום המצוינות ובתחום מניעה הנשירה תקציבים נוספים.

אם כן, זאת התוכנית של משרד החינוך עם הפנים לחומש הבא. האתגרים מאוד גדולים. כמו שנאמר כאן, ואני רוצה להוסיף, השילוב בין הרשויות והכפרים הבלתי מוכרים בצד אחד היא לא -. ילד ברהט לומד במבנה קבע עם סגל מורים משוכלל, עם פסגה חדשה שהקמנו ברחוב הראשי של רהט, ויש לנו פיתוח מקצועי למורים.

לעומת זאת, בכפרים הבלתי מוכרים, גם רמת הנגישות נמוכה יותר וגם היכולת שלנו לנייד לשם שירותים, אפילו כוח אדם, מוגבלת.

אנחנו קבענו בתוך החלטת הממשלה והמלצנו למשרד הרווחה לכלול סעיף שאומר שמשרד החינוך יכתוב תוכנית לחינוך למערכת החינוך הבדואית בכפרים הבלתי מוכרים, כדי לצמצם את הפערים והחוסרים. המשרד יגיש תוכנית על כדי שממשלת ישראל תניח על השולחן תוספת תקציבית ותהיה נכונה להסדיר הסדרת קבע.
היו"ר מנסור עבאס
רם, זה מאוד חשוב, מתי תכנית כזו תהיה מוכנה?
רם זהבי
כללנו אותה במסגרת תוכנית החומש. ברגע שתוכנית החומש תיכנס לפעולה, אחד הסעיפים שמוסכם בינינו לבין משרד הרווחה הוא כתיבת תוכנית על לצאת מערפל הקרב שלא ברורה תמונת החוסרים, החסמים והצרכים בתוך הכפרים הבלתי מוכרים. גם לא מפת הילודה או רישום האוכלוסין.

כל זה דורש תוכנית על, ולכן כללנו מעבר לפעולות שלנו במערכת החינוך הקיימת – רק לסבר את האוזן, נכון להיום 104,000 תלמידים בדואים במערכת החינוך במחוז דרום, למעלה מ-20,000 ילדים בגני הילדים, 80,000 ילדים מכיתה א'-יב'. זו מערכת גדולה שמתפתחת מידי שנה. אנחנו רוצים שתהיה תוכנית אב כדי שהיא תעריך את הגידול הטבעי והצרכים, וגם תגדיר מהו צמצום הפערים הנדרש באזור הכפרים הבלתי מוכרים.

אני מקווה שהתוכנית תאושר על ידי הממשלה ואז נצא לדרך.
היו"ר מנסור עבאס
תודה. אני אשמח שתשתפו אותנו בתוכנית הזאת. עוד שאלה, יש לך כבר מושג באופן כללי מה החוסרים שיש לנו בכיתות לימוד בנגב?
רם זהבי
יש לנו בהחלטה 550 שכבר עברה כהחלטת ממשלה הגדרה שהחברה הבדואית בנגב תקבל 25% מכלל הקצאת כיתות הלימוד שהוגדרו בהחלטת הממשלה 550. כלומר, אין לנו בעיה של משאבים לכיתות לימוד.

שיטת העבודה שלנו אומרת – יש כאן נציגי רשויות, אנחנו מלווים את ראשי הרשויות. יש לנו וועדות אכלוס מידי שנה. בינואר נשב עם כל רשות, וכל רשות תציג צרכים ותקבל או הרשאות לבינוי קבע, או מבנה זמני.

ההעדפה שלנו היא לתת מבני קבע, אבל החסם של הקרקע הוא חסם מהותי. יש לנו ראשי רשויות שאפילו שהוא רשות קבע, אין לו קרקע זמינה לבנייה. זה חסם גדול.

מופיע בהחלטת הממשלה הקמת בית ספר על-אזורי, קמפוס. איפה הוא יקום? באיזו קרקע? איפה יש קרקע לבנייה? זו שאלת מפתח, ואחד משפיע על השני. הקרקעות משפיעות על הבנייה של החינוך.
היו"ר מנסור עבאס
רם, השיעור הזה של 25% זה נקבע ארביטררית או שנקבע בהתאם לצרכים של הנגב מתוך החברה הערבית עצמה? אני מודע לזה, ותמיד נאמר לנו בשיחות בנושא הזה, שברור שהצרכים של הנגב הם מעבר לשיעור שלהם באוכלוסייה. אנחנו הלכנו על חתך של 17%, אתה מציין היום 25% בתחום הבינוי. האם זה מספר שנקבע או שזה ייתן מענה לצרכים של החברה הערבית בנגב?
רם זהבי
השאלה שלך היא במקום. אחד, זה באמת נכון שב-550 נקבע שבכלל הסעיפים החלק היחסי שלהם הוא 17.5% לפי הגודל שלהם בחברה הערבית. זה נמצא בכל סעיף למעט הסעיף של הכיתות, שם נתנו לנו 25%.
היו"ר מנסור עבאס
מי נתן לכם?
רם זהבי
האוצר הגדיר ל-550 25%.
היו"ר מנסור עבאס
האם זה בהתאם לצרכים? בסופו של דבר, אנחנו צריכים לדעת כמה צריכה החברה הערבית כולה וכמה הנגב צריך?
רם זהבי
זה לא מבוסס על מיפוי, זה מבוסס על רשת ביטחון לגידול טבעי ולצרכים שיבואו. שנית, כשאנחנו מדברים על צרכים של מבנים, אנחנו מתייחסים לשני סוגים שונים של צרכים. צורך אחד זה במקום שהוא יש מאין. הממשלה הכירה במרכז שירותים חדש, אז אנחנו פותחים שם בית ספר. 25% ייתן לי מענה למקומות שאין לי בהם מוסדות ואני אקים בהם חדשים.

יש עוד אלמנט, שהוא העתקה או החלפה של אזורים בלתי מוכרים. אנחנו מאוד רוצים ופועלים בשביל אזורים מנותקים, או כאלה שאין להם אופק של הסדרה. יש נקודות מסוימות בהן יש מבנים ידועים, בלי אופק, שם אנחנו רוצים החלפה.

25% הוא לאו דווקא לגידול טבעי יש מאין, אלא גם החלפה למקומות שלא תהיה ברירה אלא לנתק אותם ולהעביר למקום אחר. אם יהיה צורך תוספתי, אני מאמין שאנחנו נדע לשוב, להעלות את הצורך ולקבל מענה מהאוצר.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה. אנחנו נעבור למודר יונס, ראש ועד הרשויות הערביות.
מודר יונס
יש לי שתי הערות. ראשית, אנחנו חושבים בוועד ומתוך שיחה עם ראשי הרשויות הערביות בנגב, שהפיצול שנעשה בהחלטות הממשלה, לתת ייחוד, וגם תחת המעטה של רשות פיתוח שנמצאת בפיתוח כלכלי כוללת במשרד לשוויון חברתי וברשות פיתוח הנגב שנמצא במשרד הרווחה, זה לא הוכיח את עצמו, זה לא נכון.

אפשר לטעון לייחוד של הנגב ולדרישות מסוימות בנגב, אבל במכלול אנחנו מדברים על חברה ערבית שסובלת מבעיות מרובות שברובן הן דומות.

שמעתי עכשיו את רם זהבי שמדבר על אותן בעיות, שאם אנחנו נגיע גם למחוזות באזור הצפון בחברה הערבית נשמע אותם דברים בצורה זהה. לכן לטעמנו זה לא נכון, זו גם הייתה דעתם של ראשי הרשויות בנגב, מרביתם אם לא כולם.

בנוסף לכך, ברשות – בנגב, זו רשות שלא פעלה המון זמן, שסובלת מתת ייצוג. היא לא מאיישת בתוכה את אנשי הידע מתוך החברה הערבית, ככה שהמידע שהיא אמורה לקבל, מי שיכול להוביל את הדברים ולעשות את השינוי לא נמצא שם. אני מכבד כל אדם שנמצא שם, אני מודע לכך שהנציגה מורל כן מכירה את הבעיות ובאה מהשטח, אבל עדיין זה לא אותו דבר כאשר מדברים על אנשים שחיים את זה.

דבר נוסף, לא מעט מהמורים שנמצאים בנגב מגיעים מהצפון, עם כל הבעייתיות שבכך. עצם הפיצול רק מחליש, הוא לא מחזק. הנה אנחנו רואים, תראה מה קורה עם רהט. זו בעיה שקיימת. אנחנו כחברה ערבית עומדים בראשי רשויות.

בגלל הטענות, שאנחנו לא יודעים כמה הן מדויקות, שכביכול יש השתלטות של חלק מעולם הפשע המאורגן על חלקים מהרשויות על מכרזים, התקבלה החלטה גורפת להוציא את העבודות לחברות אחרות.

זה לא אמור לקדם הרבה. אני אתן לכם דוגמה. בנתיבי איילון מדברים על כבישים שיהיו מתוכננים לתחילת עבודה בשנת 2024-2025. תראו כמה זמן אנחנו צריכים להמתין. ברגע שהחלשת את הרשויות, זה רק מחליש. הדוגמה של רהט עם החברה הכלכלית שיש לה שיכולה לתפקד ולתת, זה במקום לחזק מחליש. החברה הכלכלית תהפוך לנטל ולא לחוזק.

אנחנו הצגנו את זה שלשום בפגישה עם מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, ואני חושב שצריך להציג את הדברים האלה בכל המקומות. צריך לתת משהו וולונטרי. תחליט הרשות שהוא תבצע, אז היא תבצע בעצמה. אם תחליט שהיא צריכה ללכת לגורמים אחרים, אז היא –
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה. לפני שאני אקח התייחסות לנקודה הזאת, אני רוצה לקבל התייחסות מפרופסור בשארה בשאראת.
בשארה בשאראת
שלום רב, אני מדבר בשם החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בהסתדרות הרפואית. לא ארחיב, אבל אגיד שנושא הבריאות בנגב מאוד חשוב גם לוועדה הזו וגם לוועדות אחרות. פערי הבריאות מאוד גדולים.

תמותת תינוקות בנגב היא פי שש מאשר מרכז הארץ. זה פער שלא קיים ברוב המדינות, פער כזה בין פריפריה למרכז. לא במדינות מתפתחות ולא במדינות מפותחות. זה משליך על הרבה תחלואה והפערים עדיין גדולים.

לכן הייתי מציע שבוועדה ישולבו או ייעזרו באנשי בריאות מטעם החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית או מוועד הרופאים בנגב שמאוד פעילים יחד איתנו, ואז נוכל לתרום מה שאנחנו יכולים לוועדה. תודה רבה.
היו"ר מנסור עבאס
תודה לך, פרופסור בשארה בשאראת. ליאור, אתה רוצה להתייחס לנושא?
ליאור כלפה
כן, קודם כל אני רוצה להתייחס לנושאים שהעלה ראש עיריית רהט. שוחחנו אתמול ארוכות. חלק מהביקורת אני מקבל, היא במקום, אבל צריך לקרוא את הדברים – אנחנו נבהיר את הסעיף הספציפי הזה. הכוונה שלו הייתה – דיברתי אתמול בערב עם מחמוד אלעמור, היא לא לרהט. היא מציינת בסוף הסעיף את מאפייני הרשות המקומית וזה לא לכל רשות.
הסעיף הבא אחר כך אומר בצורה מפורשת שמשרדי הממשלה מקצים דרך הרשויות המקומיות, אבל הנושא הזה יובהר וינוסח בצורה טובה יותר.

בהקשר של התייחסות מיוחדת לרהט, אני אעלה את זה גם בדרגים מעלי. זה מצריך התייחסות שלהם. ראיתי את ההחלטה לגבי נצרת ב-550. באופן כללי אני חושב שיש מקום להתייחס לרהט שונה. רהט היא עיר גדולה בישראל, והיא נמצאת במקום אחר לחלוטין.

לגבי תקציב של השלטון המקומי, התכתבתי תוך כדי הוועדה עם ראש עיריית רהט והצגתי לו את הנתונים. הנתונים נסגרים בשעות אלה, הצוות שלי נמצא באגף תקציבים. התקציב יהיה יותר גדול ממה שהיה בחומש הקודם ביחס לסוגיות הפנים.

צריך גם לסגור שאנחנו מוציאים מהתקציב את הגנת הסביבה ואת התקציב שהופעל דרך הפנים לנושא של קייטנות וכדומה, כל מיני נושאים רכים, זה יופעל באמצעות משרד אחד. בסך הכל, אני מקווה עד מחר להציג לך משהו הרבה יותר ברור ומוחלט.

לגבי צוותי העבודה, אני מקבל את ההערה. קיבלנו את זה גם מפורום הגזברים. לגבי הנושא של סעיף הסבסוד, אני חושב שזה גם מופנה אליך אדוני היושב ראש. אנחנו הכנסנו סעיף בהחלטה שיכיר את כל היישובים הבדואיים כ-א'1 לנושא הסבסוד. יש לזה משמעות תקציבית.

בסוף, אני מעריך שהסיפור הזה יצטרך סיוע שלך.
היו"ר מנסור עבאס
נמשיך הלאה, ניקח התייחסויות קצרות ברשותכם. משרד הבינוי והשיכון, מלי שרביט מנהלת מחוז דרום, בבקשה.
מלי שרביט
אני מלי שרביט, מנהלת מחוז דרום של משרד הבינוי והשיכון. רציתי להתייחס בקצרה לחומשים שחלפו ולחומש העתיד להגיע.

מה שאנחנו מרגישים בדינמיקה, החומש הקרוב – משרד הבינוי והשיכון מתעסק במסגרת החומשים בהקמה של מוסדות ציבור בלבד, בחומש של 3709 וגם ב-2397. בזה עסקנו, הוקצו לנו תקציבים לביצוע באמצעות הרשויות של מוסדות ציבור.

לצערנו הרב, ואני מתייחסת למה שאמר ראש עיריית רהט על הרצון לבצע באמצעות החברה הכלכלית, אחוזי הביצוע הם יחסית נמוכים אם אני מסתכלת על החומש הראשון לפני עשור, עדיין לא הגענו ל-100%. אם אני אתייחס לחומש השני שהיה לפני חמש שנים, אנחנו מתחת ל-40%.

אנחנו בעד שרשויות יבצעו את העבודות בעצמן, אבל הרשויות צריכות להיות קצת יותר חזקות, קצת יותר ביצועיסטיות. אנחנו כמובן נלווה אותן, יש לנו במחוז דרום מהנדסים שפועלים ברחבי הדרום בתחום הפיתוח והבנייה. ככל שהרשויות ירצו את הסיוע שלנו אנחנו נסייע להן.

מה שרציתי להגיד לגבי התקציבים שאנחנו עתידים לקבל, ממה שאני מבינה הם הולכים להיות לא רק יותר גבוהים – אמנם החומש הקרוב עשוי להיות הרבה יותר גדול מהחומש הקודם, אבל בחלקת האלוהים של משרד הבינוי והשיכון היא הולכת להיות כמחצית.

אם בחומש הקודם עמדנו על כ-100,000,000 לחמש שנים לתשע הרשויות, השנה מדברים על 5,000,000 לחמש שנים לאותן תשע רשויות. זה מעט מאוד כסף. אנחנו מצפים לקבל לא רק מינימום, אלא הרבה יותר.

אנחנו הגשנו צרכים הרבה יותר גדולים, לקחנו מכל הרשויות את הצרכים שלהן למוסדות ציבור, כל אחת ברחבי הרשות שלה. הגשנו אותם, הם מסתכמים בסכומים הרבה יותר גדולים. לצערנו, להבנתי זה מתכנס לסכומים הרבה יותר נמוכים.

אנחנו מבקשים, אדוני היושב ראש, אם אפשר להקצות למשרד הבינוי והשיכון תקציבי ביצוע גבוהים יותר. אנחנו נסייע לרשויות להפעיל אותם ככל שהם יבקשו.
היו"ר מנסור עבאס
רציתי לבקש מליאור התייחסות לנושא הזה.
ליאור כלפה
כמו שיודעים פה כולם, חלק גדול מהתקציב התוספתי של תוכנית החומש נכנס כבר ב-550. השמיכה שנותרה, הסכום שנותר לטובת 2398 עומד על בין 960,000,000 ₪ ל- 980,000,000 ₪. המשמעות היא שהשמיכה קצרה, ולכן אנחנו העלנו מול אגף תקציבים דרישה לקבל את זה כדי להשלים.

היה על זה דיון, ועכשיו הצוות שלי נמצא שם בין השאר על הנושאים האלה, כדי למצוא מקור תקציבי. אני מסכים איתך שהתקציב שכרגע קיים בחומש לא מספיק, אבל צריך לזכור שכל המסגרת התוספתית היא 2.6 מיליארד שקלים. בסופו של דבר, חלק נצבע בתוך 550, והחלק שאנחנו כרגע אתו –
היו"ר מנסור עבאס
אבל אנחנו צריכים לברר את זה. החלק של משרד השיכון בתוכנית החומש הוכפל. אנחנו עומדים על 2.6 מיליארד שקלים, היו 1.6 מיליארד שקלים, ומובטח עוד 400 מיליון שקלים למשרד הזה ספציפית. איך אנחנו בנגב עומדים על פחות ממה שהיה בהחלטה שהייתה פחות מ-50% מהחלטת החומש עכשיו?
ליאור כלפה
לא הבנתי –
היו"ר מנסור עבאס
את זה נשאיר בצד, אבל בינתיים, תקציב משרד השיכון ב-550 הוא 2.6 מיליארד שקלים.
ליאור כלפה
כן, אבל ב-550 משרד השיכון לא נתן התייחסות לחברה הבדואית. ב-550 חלק מהסעיפים שקיבלו מענה, יש את הרשויות המורחבות. יש את הרשויות הערביות ויש את הרשויות בחברה המורחבת. חלק מהסעיפים האלה קיבלו מענה בתוך 550.

בסך הכל נצבע ב-550 כ-1.6 מיליארד שקלים תוספתי, ונותר לנו כ-960 מיליון שקלים ל-2398 לכלל הדברים שלא קיבלו מענה בתוך 550.
היו"ר מנסור עבאס
אז הנגב אמור לקבל משתי ההחלטות במקביל?
ליאור כלפה
לא, ב-550 הוא לא נכלל. הוא יקבל רק מ-2398. אני מדגיש שאנחנו בחוסר גם בעוד סעיפים, בפדגוגיה, אבל בסופו של דבר כשצריך לתת גם בפנים שהוא לא פחות חשוב לרשויות המקומיות – תקציבי הפנים זה לא פחות חשוב. יש סוגיות של שירות התעסוקה, סוגיות נוספות שלהן נתנו מענה.

נתנו גם למשרד הבינוי והשיכון. יש מרכזי שירותים שנתנו התייחסות, יש מנעד רחב. נכון, זה לא מספיק. אני אישית אשמח שהתקציב יגדל, אבל אני יודע שהמסגרת התקציבית –
היו"ר מנסור עבאס
בסדר. לפי מה שאני מבין, נתתם העדפה לתחומים מסוימים בתוכנית החומש שלא בהתאם להעתק הדבק של 550.
ליאור כלפה
550 נתנה מענה במספר משרדים, אני אשלח את השקף הזה במייל.
היו"ר מנסור עבאס
על מה אנחנו מדברים מבחינת הפרש בין מה שביקשו במשרד השיכון במיוחד לנגב לבין מה שהקצתם?
ליאור כלפה
להבנתי, אנחנו צריכים לתת למשרד השיכון לטובת מבני ציבור לפחות בסדר גודל של 50-60 מיליון שקלים בהחלטה. אנחנו במסגרת ההחלטה להעביר את סוגיית השכונות הוותיקות בממסגרת העברת אחריות מרשות הבדואים למשרד הבינוי והשיכון, התייחסנו לזה בתוספתי אצלנו אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים שם עוד סכום מסוים. אני כרגע בבירורים מול האוצר.
היו"ר מנסור עבאס
את רוצה לסיים, מלי?
מלי שרביט
אני רוצה לחדד. התקציב שמדבר עליו ליאור של שכונות ותיקות הוא גם ככה קיים ברשות להסדרת היישובים הבדואיים, כך שזה לא תוספתי. אנחנו יורדים מ-100 מיליון ל-50 מיליון. 50 מיליון לחלק לחמש ערים, לתשע רשויות, אני לא אדע מה לעשות עם הכסף הזה. חייבים לתת לזה את הדעת.
היו"ר מנסור עבאס
נעקוב אחר הנושא הזה וננסה לטפל. סלימאן, בבקשה.
סלימאן אלטלקאת
אני סלימאן אלטלקאת, מנכ"ל מכללת מרכז הנגב. מכללת מרכז הנגב נוסדה בשנת 2001 במטרה לקדם השכלה ולימודים מקצועיים בקרב צעירים בחברה הערבית הבדואית בנגב.

המכללה מלווה את כל הנושא הזה שאנחנו מדברים עליו, הנושא של השכלה גבוהה ותעסוקה, מזה 20 שנים.

בחומשים הקודמים נעשתה עבודה, אבל המציאות בשטח מחייבת שיפור מאוד משמעותי הן בהיבט הכמותי והן בהיבט האיכותי. מבחינת הכמות, אנחנו מדברים על אלפי בוגרי תיכון כל שנה בחברה הבדואית, כאשר פחות מ-10% עומדים בתנאי הסף לאקדמיה. באופן כללי, פחות מ-30% ממשיכים את דרכם להשכלה גבוהה ולהכשרה מקצועית.

השאלה היא מה עושים עם 75% מהצעירים האלה? אנחנו מופתעים מהתופעות האלה של אלימות וכל ההשלכות החמורות, ולכן במכללה אנחנו רואים צורך – אני אחדד מספר נקודות שמחייבות התייחסות בחומש הזה.

למשל, בנושא של השכלה גבוהה יש תוכניות שביניהן הנושא של שער לאקדמיה, שהוא ממש טיפה בים. הוא נותן מענה מאוד קטן וחלקי וצריך להרחיב אותו לתוך הקהילה. השער הזה קיים בחלק מהמוסדות, והוא עדיין לא נותן מענה לאותם אלפי בוגרי תיכון שיוכלו להנות ממנו.

בנוסף לזה בנושא המקצועי, יש את הנושא של הכשרה ותעסוקה במרכזי ריאן ובעוד מוסדות, אנחנו חושבים שזה מהלך טוב אבל עדיין מבחינה כמותית זה נותן מענה לאוכלוסייה מצומצמת. גם מבחינה איכותית יש הרבה מאוד חסמים ואוכלוסיות שלא מצליחות להנות מזה.

אנחנו בכללה סובלים ורואים שבכלל מגזרים רבים סובלים מאותה נקודה שהעלתה כאן גם עיריית רהט, שכל הספקים שנותנים את השירות דרך התוכניות האלה הם ספקים ארציים ומכרזים ארציים. אנחנו חושבים שהגיע הזמן, אם רוצים להעצים צריך להעצים גם את הארגונים, הגופים והאוכלוסייה האזרחית. תודה רבה.
היו"ר מנסור עבאס
תודה. רם, תרצה להתייחס שוב?
רם זהבי
רציתי להתייחס למה שאמר אחד הדוברים על הקשר שיש בין החברה הערבית לחברה הבדואית, והדיפרנציאליות בתוכניות. נקודת המבט שלי על היבט החינוך, מתוך היכרות עם מערכת החינוך בכל הרשויות, יש לנו בנגב למעלה מ-9,000 עובדי חינוך והוראה. אנחנו מכירים את הקהילה ובאים איתה במגע יום יומי.

אחד המאפיינים של החברה הבדואים בנגב הוא אנחנו שונים בצרכים שלנו, בתרבות שלנו, בחסמים שלנו. לכן הציפייה שלהם ממשרדי הממשלה היא להפריד הפרדה מוחלטת. לכן מי שהעלה את הצורך לראות את כל החברה הערבית במדינת ישראל כחברה אחת ולכלול גם את החברה הבדואית כחלק מתוכם, אני רוצה לאזן ולומר שרבים בחברה הבדואית סבורים שיש לשמר את הדיפרנציאליות ולתת מענה בייחודיות. טוב עשתה הממשלה שאיחדה החלטה ייחודית לבדואים עם תקציבים ייחודיים לבדואים.

שנית, ציינתי קודם בדבריי לגבי השפות. – רציני זה הגוף המתכלל. יש הרבה וועדות, הגוף המתכלל – אני רוצה להוקיר את העבודה של כולם, הצוות הוא צוות זמין שמגיב באופן מערכתי. אני רק אתן לכם דוגמה. כשהתחילה הקורונה, כולם היו מוטרדים ממעבר ללימודים מרחוק ומה יקרה עם הבדואים.

מי שנתן פתרון לסוגיית הלמידה מרחוק אצל הבדואים – אנחנו הפעלנו את זה, אבל מי שנתן פתרון זה הצוות שהיום הוא במשרד הרווחה, קודם היה במשרד החקלאות, הצוות המתכלל. הוא ערני לבעיות ולצרכים, הוא יודע למצוא פתרון ולהביא לשולחן גם גופים פילנתרופיים וגם משרדי ממשלה אחרים.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה, רם. ניקח גם מספר התייחסויות של משרד הפנים. אנחנו לקראת סיום, יש לנו עשר דקות לסיום. הנציגה לא נמצאת, נעבר למשרד המשפטים. דינה, בבקשה.
דינה דומיניץ
תודה רבה כבוד יושב הראש על הדיון החשוב. בתפקידי אני מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, ואני גם מתכללת את תוכניות משרד המשפטים לתוכנית החומש של הבדואים.

רציתי להציג בקצרה את התוכניות שלנו, שאני עוד לא יודעת אם כולם התכנסו לתוכנית החומש, לא הגשנו הרבה. אנחנו כן חושבים שהגשנו תוכניות חשובות שעונות על נושאים והיבטים מאוד חשובים שלא כלולים בתוכניות של המשרדים האחרים בתוכנית החומש.

אנחנו חושבים שכל התוכניות שלנו משולבות ומתואמות עם המשרדים האחרים, והן הולמות את התוכנית ואת הדברים שאנחנו מדברים עליהם.

אנחנו מדברים גם על תוכנית של רשות האכיפה והגבייה, הנציגים שלה נמצאים כאן ויכולים להסביר ביחד עם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, שנוגעי לנושא של חובות, שהוא אחד החסמים הגדולים בשילוב בתעסוקה ובחברה, והפערים שנמצאים בחברה הבדואית לעומת האוכלוסייה הכללית.

יש לנו גם תוכנית של הסנגוריה, אנחנו בהחלט חושבים שמניעת עבריינות זה דבר חשוב, אבל לא רק באמצעות אכיפה אלא גם עם כלים של שיקום, טיפול ומניעת עבריינות, במיוחד בקשר לנוער וצעירים. יש לנו תוכנית מאוד מוגדרת ויפה במחוז דרום של הסנגוריה הציבורית.

בנוסף יש לנו תוכנית של נציבות שוויון אנשים עם מוגבלות שיושבת בתוך משרד המשפטים, שגם היא תמונת מראה דומה למה שנכנס בתוכנית 550 ביחס החברה הערבית, אבל כאן היא ממוקדת בחברה הבדואית. היא עוסקת במיצוי זכויות, הסברה, הכשרה וכל מה שקשור בזכויות וצרכים של אנשים עם מוגבלות.

הגשנו גם תוכנית שנוגעת בתופעות עברייניות שאנחנו מזהים גם ביחידה לתיאום המאבק בסחר, למשל בתחום של העסקת ילדים. במקום ללכת לבית ספר, ילדים מועסקים בכל מיני ענפים מסוכנים. הגשנו תוכנית שמתמקדת –
היו"ר מנסור עבאס
דינה, הגשתם תוכניות יפות. קיבלתם מענה? ליאור, הם קיבלו מענה לתוכניות האלה?
ליאור כלפה
הם קיבלו מענה לתוכניות האלה. יש להם דרישה גבוהה יותר, אנחנו נתחיל ונניע. הם כבר עובדים בשטח אגב בלי החומש, אנחנו נרחיב את זה איתם יחד עם המשרדים השותפים השונים. כמו שציינתי, אנחנו במגבלה תקציבית בשביל לתת מענה של 100%.
דינה דומיניץ
התוכניות שהצענו הן כולן בהתאמה, והסכומים הם באמת קטנים. אין עלויות משמעותיות, הסכומים הם פחות מ-5,000,000 ₪ לכולם יחד, וגם זה ב-50% שמשרד המשפטים מוכן להקציב. אנחנו מאוד מעוניינים להשתלב גם בהמשך ביישום, בוועדות היגוי ובכל מה שקשור לעבודה הבין משרדית. נשמח להיות שותפים.
היו"ר מנסור עבאס
תודה לך, דינה. יש לי שאלה בקשר לאכיפה, דו"חות וקנסות. האם יש לנו נתון מה אחוז החברה הבדואית בדרום? יש לכם נתון שיכול להצביע על ייחודית בנושא הזה? זה גבוה, זה פחות?
דינה דומיניץ
נמצאת כאן רבקה אהרוני מרשות האכיפה והגבייה, היא תוכל לענות בנושא.
רבקה אהרוני
שלום לכולם. ישבתי כאן והקשבתי בסבלנות. נכון להיום, מסך החייבים בכלל בהוצאה לפועל במרכז הגבייה 38% מהמגזר הערבי.
היו"ר מנסור עבאס
38% ממה?
רבקה אהרוני
38% מ-100% החייבים ברשות האכיפה והגבייה הם חייבים ערביים. זה כמעט פי שתיים מהשיעור שלהם באוכלוסייה.

אני בכל זאת מנצלת את ההזדמנות שפניתם אליי כדי לספר על הפרויקט שהתחלנו אתו בלי תוכנית חומש, בלי תקציבים. רשות האכיפה והגבייה ערכה מחקר לפני ארבע שנים ומצאה בעיה מאוד קשה של תשלום חובות במגזר הערבי.

חשבנו ועשינו מחקר לנסות ולהבין מה מוביל את החייבים הערביים לא להתמודד עם מצב החובות, ועל סמך תשובות החייבים שענו לנו, זו בעיית אמון, בעיית שפה ובעיית נגישות לשירותים של רשות האכיפה והגבייה.

ניסינו לעשות ימי מיצוי זכויות ולהגיע לאוכלוסייה הערבית, זה לא צלח. יחד עם הג'וינט הגינו תוכנית שבה אנחנו מביאים את השירותים של רשות האכיפה והגבייה ליישובים עצמם. התחלנו במגזר הבדואי, שם הבעיה מאוד קשה.

יש לנו יישובים בדואיים שכמעט 48% מהתושבים מעל גיל 18 בעלי חוב.
היו"ר מנסור עבאס
48%?
רבקה אהרוני
כן. יש יישובים בדואיים בהם כמעט כל אחד מתוך שני אנשים בוגרים הוא בעל חוב לרשות האכיפה והגבייה. זה הוביל אותנו לתוכנית התערבות, לא חיכינו לתקציב, פשוט רתמנו משרדי ממשלה כדי לנסות להוציא לפועל את התוכנית שאנחנו קוראים לה מודל התערבות ביישובים הבדואיים.

ליאור הזכיר את התוכנית, הוא עכשיו יתקצב אותה. אני כן רוצה לספר לכם שיחד עם הג'וינט ומשרד הרווחה שמעמיד לרשותנו את מרכזי עוצמה ויחד עם והסיוע המשפטי, סטודנטים בדואים למשפטים שגייסנו לצורך התוכנית, אנחנו נותנים שירות של רשות האכיפה והגבייה פעם בשבוע במרכז עוצמה, ומנסים לפתור את בעיות החובות.

אני יכולה לדווח כבר על תוצאות. אנחנו מדברים על 70% מאותם אנשים שקיבלו שירות עד היום, עד סוף נובמבר, 1700 חייבים שקיבלו שירות ביישובים שלהם. מתוכם 70% הסדירו את החובות או שנמצאים בתהליך של הסדרה.

אנחנו גם עושים משוב על השירות, אנחנו מדברים על מעל – אני רוצה להגיד שאנחנו חייבים תקצוב לתוכנית הזאת כדי להגדיל את נפח השירות שאנחנו נותנים ביישובים.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה. אני חושב שהנושא הזה מחייב התייחסות כללית ברמת החברה הערבית ובתת המגזרים.

אנחנו לקראת סיום, יש מישהו מהאורחים שרוצה להתייחס?
קריאה
מרגריטה ממשרד המשפטים רוצה להתייחס.
היו"ר מנסור עבאס
אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים.
אורלי סילבינגר
שלום לכולם. אני רוצה להעלות בעיה מאוד אקוטית של היפגעות ילדים בתאונות בקרב החברה הבדואית. אנחנו מדברים על כך שהילדים הבדואים מהווים רק 5% מאוכלוסיית הילדים בארץ, אבל בחמש השנים האחרונות הם מעורבים בתמותה בתאונות במעל ל-18%.

אנחנו צריכים להבין שגם אם אנחנו עושים השוואה בין הילדים בדרום, הסיכון של ילד בדואי למות בתאונה באזור הדרום גדול פי 6.3 בהשוואה לילד יהודי. אני לא חושבת שיש עוד דברים שהורגים כל כך הרבה ילדים בדואים בדרום.

אנחנו ארגון בטרם בשיתוף עם גורמים רבים כגון הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של החברה הבדואית וגופים נוספים, יחד עם הרשויות המקומיות התחלנו בפרויקט לפני שש שנים, שהצליח להביא לשינוי שלממש בהיפגעות ילדים בתאונות.

אנחנו מדברים על הורדה של 35% בתמותה. אני לא חושבת שיש עוד פרויקטים שיכולים לעשות כזה שינוי בטווח כל כך קצר. כדי להמשיך לעשות את השינוי, אנחנו חייבים שהנושא הזה שהוא כל כך אקוטי בחיי הילדים יתוקצב וייכנס לתוך תוכנית החומש באופן עצמוני, ולא כחלק מנושאים אחרים.

זאת מהסיבה הפשוטה שכדי שאתם תגיעו ליעדים הראשיים שהצבתם לתוכנית, שילוב כלכלי, שילוב חברתי, משפחות חייבות להיות במצב שבו הן לא יצטרכו לטפל בילדים נכים, ילדים שנמצאים בבתי חולים – ובוודאי לא ייפגעו משפחות עקב תמונה של ילדים בחברה הבדואית.

רק בשנת 2021 אנחנו מדברים על 26 ילדים שנהרגו בתאונות רק באוכלוסייה הבדואית בדרום. כאן אנחנו מדברים רק על אוכלוסייה ברשויות המוכרות. אם היינו מכניסים את הרשויות הלא מוכרות, אנחנו עולים באופן משמעותי במספר הילדים הנפגעים.

אנחנו בעצם רוצים לבקש שלושה דברים. אחד, חייבים להכניס את נושא מניעת היפגעות ילדים לתוכנית החומש באופן ממוקד ומרכזי, כדי שנוכל להמשיך ולפעול. זאת הצלחת התוכנית. תקציבים משמעותיים בפעילות מרכזית, בשותפות עם הרשויות לאורך זמן ובהיקף נרחב. אנחנו מדברים על להכניס את זה באופן עצמוני ומובחן, לשים תקציב של כ-4-5 מיליון שקלים לנושא הזה לחמש השנים הקרובות, ואז נוכל להגיע לשינוי משמעותי.

הדבר המאוד המשמעותי לצד כל זה, היפגעות ילדים בתאונות מערב גם תשתיות וגם התנהגות. אנחנו חייבים שתחברו את התקציב של התשתיות שנכנס, שיפור תשתיות, גם לנושא של מניעת היפגעות ילדים, כדי שנעבוד במשולב.

החלטת הממשלה כבר כמעט כתובה, ההשפעה שלנו לאורך הזמן הייתה מאוד נקודתית. אני מאוד אשמח שבטיוטה הסופית, ברגע האחרון תשלבו אותנו, כי המומחיות שלנו באמת תעזור להציל חיים ולעשות חלק משמעותי בכל היעדים המרכזיים של התוכנית.
היו"ר מנסור עבאס
תודה, אורלי. שתי התייחסויות אחרונות ואז סיכום של ליאור, ואסכם את הדיון. הודא אבו עבד, פורום דו קיום בנגב, בבקשה.
הודא אבו עבד
תודה רבה כבוד היושב ראש. אני רוצה להציג את עצמי, שמי הודא אבו עבד, אני מהפורום לדו קיום בנגב. ההתייחסות שלנו בגדול היא לגבי שני נושאים עיקריים.

הנושא הראשון זה הפערים הדיגיטליים בחינוך, כדאי שרם יתייחס לנושא הזה בתוכנית החומש. אנחנו נמצאים בשטח ואנחנו שומעים ממנהלי בתי ספר דברים שאולי מר רם זהבי, לא אומרים לך. מנהלי בתי ספר אומרים שהתלמידים הבדואים בנגב פספסו שנתיים של לימודים, שלא היה בהן מענה בגלל חוסר בתשתיות אינטרנט.

זה שמספקים לילדים קצת מחשבים בתקופת הקורונה זה לא אומר שיש להם אינטרנט בבתים. זה מצריך שיתוף פעולה בין משרד החינוך למשרד התקשורת כדי להציב תשתיות אינטרנט ביישובים הבדואיים. זה דבר מאוד קריטי, תוצאה של משבר הקורונה. אנחנו נראה את ההשלכות הקריטיות של המשבר הזה רק בעוד כמה שנים. זה משפיע על הילדים באופן מאוד חזק.

הנושא השני הוא נושא התעסוקה. אחרים לפניי התייחסו באופן מאוד רחב, אני רוצה להתייחס למספר נושאים בעניין זה. בעניין לשכות התעסוקה, אנחנו שלחנו מכתב, אני חושבת שאתה מכיר אותו, כדי להקים לשכות תעסוקה חדשות. הדרישה שלנו היא לפחות לשישה מרכזי לשכות תעסוקה חדשים.

נושא שני זה שירותי בנקאות בנגב. לא קיימים שירותים בנקאיים בנגב, רק ברהט. לא מתייחסים לזה לא בתוכניות החומש ולא בעידוד בנקים לפתוח סניפים, כלום.

בנוסף, צמצום העוני. אני חושבת שצריך בתוכנית – הנתונים של 2018 מדברים על 73% של אוכלוסייה ענייה. הדרישה שלנו היא שבתוך התוכנית יהיה יעד של הפחתת אחוז העוני של לפחות 63%, כלומר להפחית לפחות ב-10%.

בנוסף לכל זה, יעדי תעסוקה לנשים, הדרישה שלנו שזה יהיה 41% באוכלוסייה הערבית בנגב, לעידוד תעסוקה.

שמעתי את סיגל מורן מוקדם יותר בעניין הערכת תוכנית החומש. התוכניות הקודמות לא היו מלוות בהערכה, וחבל שכך. הדרישה היום היה שתהיה הערכה חצי שנתית שתציג את דו"חות הביצוע, ושינויים תוך כדי התוכנית. שלא בסוף התוכנית נגיד שאין ניצול תקציבים או שמשהו לא קרה, אלא שינויים תוך כדי תוכנית החומש. תודה רבה.
היו"ר מנסור עבאס
תודה, הודא. דוקטור ת'אבת אבו ראס, יוזמות אברהם, ואחרון אברהים אלהואשלה, ראש המועצה האזורית נווה מדבר.
ת'אבת אבו ראס
שלום לכולם. יש לי שתי התייחסויות, אחת ספציפית ואחת כללית. הספציפית היא על כך שאין ספק שיש רצון עז לעזור לנגב עם יותר תקציבים, אבל אני חושב שצריך להתייחס לסוגיית היישום שעלתה כאן מכמה כיוונים.

אם ניתן דוגמה אחת, השנה המל"ג שם יעד של 1,500 סטודנטים חדשים והוא לא הושג. אולי נציגת המל"ג יכולה להגיד עוד כמה משפטים בנושא הזה.

הסוגייה הגדולה היא סוגיית הסרת חסמי אמון עם השטח. אני חושבת שסוגיית יחסי ערבים-יהודים בנגב, יש כאלה שרוצים לעשות מהבדואים עבריינים. לצערי הרב זה עדיין קיים.

אנחנו ביוזמות אברהם עוקבים אחר מספר הנרצחים בחברה הערבית, ואני רוצה להגיד שהנגב הוא הכי נמוך בין האזורים הערביים. זה אינדיקטור אחד. אני מאמין שהאלימות והפשיעה בחברה הבדואית הוא הכי נמוך בחברה הערבית. זה לא אומר שעשרה אנשים זה לא הרבה, אבל צריך להתייחס לזה.

הסרת חסמים של אי אמון זה מאוד חשוב. יש סוגיות ברמת המאקרו, סוגיית הריסת הבתים שצריך להתייחס אליה. זה חשוב לקידום פיתוח החברה הבדואית. תודה.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה. מר אברהים אלהואשלה, ראש המועצה האזורית נווה מדבר, בבקשה.
אברהים אלהואשלה
שלום לכולם, תודה לך ולצוות הוועדה על הנכונות לשנות את המצב של האזרחים בנגב. אני מוקיר תודה לכל השותפים והנציגים שעובדים איתנו בשיתוף פעולה מלא. הם הזכירו כמעט את כל הנושאים והתייחסו אליהם בהרחבה.

אני רק רוצה לציין שהסיטואציה של האזרחים בנגב, כל נציגי המשרדים ציינו, כל אחד בתחום שלו, את כל הבעיות והסיטואציה המורכבת בתחום שלהם. אני רוצה להגיד שכולם יודעים ומדגישים את הצורך ואת הצדק החברתי. כל אחד במשרד שלו ובתחום שלו מבין. כולם מצביעים על זה שיש חוסר בתקציבים, אבל זו התחלה טובה. זה זינוק מאוד משמעותי, אבל צריך שיפור. המדינה משנה אורח חיים של אזרחים בדואים, והיות והיא משנה אותו יש לזה השלכות על שיתוף הפעולה שלהם.

אם לא תהיה לנו ראייה אסטרטגית – עכשיו משרד הכלכלה משקיע במבוגרים, מלמד אותם עברית, אז למה לא מעכשיו להביא מורים ומורות טובים, ולהביא יותר תקציבים לבתי הספר?

בנוסף מכשירים אנשים, ואין מקומות לקלוט אותם. למה לא לעשות במקביל גם מקומות עבודה, על מנת להראות לאנשים שיש שינוי? צריך לתת עידוד להכשרות. במקביל, לשכות התעסוקה, אנשים הולכים והם מפחדים, מתוסכלים, הם חושבים שלא רוצים לקבל אותם, שמים אותם במקומות מרוחקים, ככה זה. זה מה שאני שומע ברחוב.

צריך לשקם את החברה ולמצוא להם מקומות עבודה מתאימים וטובים. אנחנו חייבים להראות לאנשים שהמצב משתנה. צריך תקציב, אנחנו יודעים שאלימות זה תוצאה של תסכול. למה אין תקציב, באמת לבנות אמון יחד מצד המדינה, לא רק העמותות והרשויות.

אני רוצה לסיים ולהגיד שהרשויות, משרד הפנים וכל משרדי הממשלה צריכים לתת אמון בראשי הרשויות, שהם יכולים לבצע. שלא תמיד יהיה ספק שהם לא יכולים להתנהל טוב. זה יוצר מעמסה על ראשי הרשויות, אפילו בהרגשה, וזה משפיע על הביצוע.

צריך לחזק את האמון, לסמוך עליהם ועשות בקרה. אין בעיה עם זה. שיתוף הפעולה הזה צריך לקרות, התפיסה צריכה להשתנות, צריך לשחרר את הדעות הקדומות. אחרת נישאר במקום.

מועצה אזורית נווה מדבר ואל קסום, היות והסטטוס שלהן שונה, צריך להיות מנגנון שמיטיב איתנו כי יש הרבה חסמים. אין לנו הרבה תוכניות מאושרות, יש חסמים למימוש הפרויקטים. צריך להיות מנגנון מיוחד על מנת להדביק את הפער, אחר כך נשתלב. ההשתלבות לא צריכה לבוא על חשבון זה שאנחנו משתנים בערכים שלנו ובאורח החיים שלנו. ההשתנות היא במנגנון, בשיטה. תודה.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה, תמיד יש לך התייחסות סוציולוגית מאוד רחבה ומושכלת. אחרון, זיאד אבו גנים, בבקשה.
זיאד אבו גנים
שלום לכולם, אני זיאד אבו גנים, גזבר מועצה מקומית לקיה. אני מודה לך אדוני על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להודות גם לאנשי משרד הרווחה על המפגשים שאנחנו מקיימים איתם ועל הדו שיח עם ליאור ואנשי הצוות שלו. אנחנו נמצאים בשיח קבוע איתם.

יכול להיות שאני חוזר על כמה נקודות, אבל אני רוצה –
היו"ר מנסור עבאס
לא צריך לחזור, אפשר להדגיש נקודות ולעבור הלאה.
זיאד אבו גנים
אלוהים נמצא בכל מקום, לרבות בפרטים הקטנים. אנחנו רואים עכשיו שהפרטים הקטנים לאט לאט מתגלים, וחשוב מאוד שנושאים כמו מנגנוני הביצוע יישארו ברשויות המקומיות, שהן אלה שיבצעו. כך נוכל לחזק את הרשויות המקומיות ולא לעקוף אותן מכל הכיוונים על ידי סוכנויות ביצוע כאלה ואחרות. אם אנחנו רוצים לחזק את הרשויות, צריך לתת להן את מנדט הביצוע.

אתה רואה שתקציב משרד השיכון הוקטן לכמעט 50,000,000 ₪, שזה אומר כמעט מיליון שקלים לרשות. זה מעט מאוד כסף, שאי אפשר לבצע בו כלום. אתה רואה גם שתקציב משרד הפנים הולך לקטון ל-180,000,000 ₪ מ-500,000,00 ₪. הדברים האלה יביאו בהכרח לפגיעה ברמת השירותים.

כבר ארגנו את החישובים שלנו בחומש האחרון, מתוך התקציב של 500,000,000 ₪ אנחנו מבקשים פעילות שנראית בשטח. הדברים האלה כנראה לא ימשיכו בחומש הבא, מכיוון שיש הקטנה. אנחנו מבקשים את ההתערבות שלך גם בתגבור תקציבים ישירים מהרשות המקומית, במיוחד בנושא התקציבים.

הנושא הנוסף, אני רוצה להזהיר כאן מהנושא של כספים כלואים. לפעמים צובעים הרבה כסף במשרד ממשלתי כזה או אחר, ויכולות הביצוע שם נמוכות. הכסף הזה נשאר ומתגלגל לחומש הבא וכך הלאה. אם יש כספים שהם לא בהכרח לפי הצרכים, צריך להזיז אותם תוך כדי ההחלטה והביצוע, לדברים שיש בהם באמת צורך.

אני רוצה להזכיר עוד נקודה חשובה. בשביל לתכנן את העתיד, צריך להסתכל על העבר. צריך להסתכל על אחוזי הביצוע שהיו בהחלטה 2397, ולראות מה החסמים שהיו שם. אחד החסמים הגדולים ביותר זה הנושא של המנגנונים שהיו שם, וכל נושא הבקרות, הביקורת והבירוקרטיה האינסופית. זה ממש הפחית את אחוזי הביצוע, וצריך לקחת את זה לתשומת הלב.
היו"ר מנסור עבאס
תודה רבה. ליאור, תרצה להתייחס?
ליאור כלפה
אני אתייחס בקצרה. קודם כל, אני מעריך ומוקיר את ארגון בטרם, הם עושים פעילות חשובה. הייתי גם שותף להסרת חסמים בחומש הקודם. צריך לזכור, ואמרתי את זה גם לאורלי, שבניגוד לחומש הקודם משרד הבריאות נמצא חזק בחומש הנוכחי. אנחנו לא רוצים להחליף את משרדי הממשלה.

כלומר, משרדי הממשלה יישבו יחד עם הארגונים, גם עם איחוד ההצלה, גם עם מד"א, גם עם בטרם והארגונים האחרים כדי לייצר תוכנית עבודה. בסוף תוכנית החומש מייצרת מסגרת ויעדים, ולכן יחד עם משרד הבריאות תיבנה התוכנית המתאימה שנדרשת לסוגייה הזו של התאונות.

ההערה שלך לגבי מדדים אפקטיביים וגם ההערה של זיאד לגבי ההסתות, אז א' לקחנו על עצמנו לשלב את זה בחומש הנוכחי, והסתות כבר לבצע בסוף השנה. כלומר, שנראה במקרים של משרדים שהם לא יעילים או שהעסק לא עובד, נפעל להסתות כבר בשנה הקרובה.

אני לא יודע אם זה המקום, אבל אני רוצה לציין, וזה יעזור מאוד לכל משרדי הממשלה בעבודה ובמתן השירותים, יש חוסר מידע לגבי האוכלוסייה בנגב. המפקד שנעשה שם נעשה מזמן והוא לא מעודכן. יש באפריל מפקד של הלמ"ס, צריך לראות איך דוחפים ומסייעים.
היו"ר מנסור עבאס
אני חושב שזאת הזדמנות, וכולם צריכים להתגייס למפקד הזה כדי שנדע איפה אנחנו עומדים.
ליאור כלפה
אני לא יודע אם הלמ"ס נמצא פה בזום, אבל אני חושב שהם יצטרכו שיתוף פעולה שלכם.
היו"ר מנסור עבאס
עשינו ישיבה אחת, אבל אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה גם של הרשויות וגם של הוועדים הנמצאים ביישובים הלא מוכרים.
ליאור כלפה
לגבי ההערה האחרונה של זיאד וראש עיריית רהט, אנחנו נפגשים מחר יחד עם המנכ"ל שלכם ונתאים את ההחלטה. ברור שצריך לחזק את הרשויות המקומיות, אנחנו מסכימים עם זה. יש גם סעיף נוסף בהקשר הזה, ואת הסעיף הספציפי הזה שמפריע ננסח אחרת.
היו"ר מנסור עבאס
תודה, ליאור. חברים, זו בעצם תחנה אחת מכמה תחנות שיהיו לנו בהקשר של הנגב והסוגיות של הנגב. כמובן שנגיע לאישור החלטת הממשלה החדשה שתהיה בקרוב.

ליאור, חשוב לקחת את כל ההתייחסויות שיגיעו אליך ישירות, אני גם אדאג להעביר דברים כדי שנוכל לטייב את התוכנית, למקסם את הרווחים ולנצל את כל הפוטנציאל שיש בתוכנית העתידית.

אנחנו לא דיברנו, לא השקענו בתוכנית הקודמת 2397, אני יודע שכבר הכנתם החלטה להאריך את ההרשאות ושנוכל למצות את כל המשאבים שיש בתוכנית הקודמת, אז נמשיך לעקוב גם אחרי זה.

אני אסכם בדברים מאוד כלליים, ונמשיך לעבוד יחד בשותפות. כמובן שאני מודה לכל המשתתפים גם בזום וגם פיזית, כמובן להנהלת משרד הרווחה, המנכ"לית, גם לליאור ולכל הצוות שיש לך באגף. בהחלט חשוב לחזק את האגף כדי שיוכל לא רק לגבש את התוכנית ולהעביר אותה, אלא גם להמשיך לתכלל ולקדם את היישום שלה.

אנחנו מסכמים את הפרק הראשון של הישיבה, מאחלים הצלחה לחבר הכנסת מופיד מרעי בהובלת וועדת המשנה ליישובים הדרוזים והצ'רקסים.

אני אציין כמה נקודות מאוד כלליות. צריך לפעול להסרת חסמים בתוכנית, אנחנו נעשה את זה ביחד. פיתוח מנגנוני בקרה והתקדמות יישום התוכנית, לבחון דרכים למתן מענה שירותים לכל היישובים בנגב ובכללם היישובים הלא מוכרים.

לשלב את ארגוני החברה האזרחית בהכנת התוכנית או ביישומה, לשלב בוועדות המשנה גם נציגים של הרשויות המקומיות והחברה האזרחית במידת האפשר. כמובן שנקבל עדכון בוועדה בקשר למשרד הבינוי והשיכון, יש שם אירוע שאנחנו צריכים להיכנס לעומק הדברים ולבדוק איך אפשר למצוא פתרון לבעיה. אני מקווה שלא נגדיר אותה בעיה תקציבית, אלא האתגר התקציבי שיש שם. אני בטוח שנוכל להגיע לתשובה בנושא הזה.

דוד יצא, אבל חשוב לנו גם לקבל עדכון על המועדים והמיקום של לשכות התעסוקה החדשות שייפתחו. אני מבטיח שנחזור בנושא הזה בהקשר של היישובים הלא מוכרים, אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד שם כי יש שם אוכלוסייה שכבר שנים רבות לא זוכה למה שמגיע לה בנושא הזה. הציבור הכי מוחלש אמור לקבל תמיכה.

רשמנו לפנינו את דברי ראש עיריית רהט, אנחנו נבדוק את זה ונתייחס לזה, מה שצריך לייחד לרהט לאור המצב שם.

כמובן שרשמנו לפנינו גם את הדברים שהעלה רם זהבי, נציג משרד החינוך בנגב. אנחנו גם צריכים להתייחס לנושא של אחוז התקציבים של הנגב בתוך הפרק שקשור לכיתות לימוד, וגם התייחסות של תוכנית האב שציין בקשר ליישובים הלא מוכרים בנגב. זה מאוד חשוב מבחינתנו ואנחנו נמשיך לעקוב. אני קיבלתי הרבה חומר, פניות והערות מגופים שונים. אנחנו נביא את הכל יחד.

ליאור, מתי בערך תהיה לך גרסה אחרונה?
ליאור כלפה
אני מאוד מקווה שבסוף שבוע הבא נוכל לדבר על גרסה אחרונה. זה מאוד תלוי גם ביועצים המשפטיים של המשרדים, אבל אני מאוד מקווה שעד סוף שבוע הבא תהיה גרסה אחרונה. אם נקבל שיתוף פעולה מהיועצים המשפטיים באופן מהיר, נוכל להתכנס.
היו"ר מנסור עבאס
ואז נוכל להתכנס לנוסח החלטה סופית ולצאת לדרך.

אני מאוד מודה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:49.

קוד המקור של הנתונים