פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



60
ועדת הכנסת
27/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 55
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ב (27 בדצמבר 2021), שעה 15:45

א. בקשת יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה למיזוג הצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשפ"ב-2021, מ/1480.
2. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון) (ביטול מבחן הכנסה), התשפ"א-2021, פ/24/220, של ח"כ אופיר כץ
ב.
קביעת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה והשלישית, בהצעות חוק הבאות:
1. חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת יש ובשירות בתי הסוהר) (מ/1481) (מ/1482).
2. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2021 (מ/1470).

חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
איתן גינזבורג
בועז טופורובסקי
עידית סילמן
יצחק פינדרוס

אמיר אוחנה
ינון אזולאי
גלית אטבריאן דיסטל
דוד אמסלם
אופיר אקוניס
זאב בנימין בגין
ולדימיר בליאק
אופיר כץ
יריב לוין
נעמה לזימי
פטין מולא
אבי מעוז
אורית סטרוק
אלכס קושניר
יואב קיש
שלמה קרעי
מיכל רוזין
שמחה רוטמן
קטי שטרית

ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

שלומית יוסף



בקשת יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה למיזוג הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשפ"ב-2021, מ/1480. 2. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון) (ביטול מבחן הכנסה), התשפ"א-2021, פ/24/220, של ח"כ אופיר כץ

אחר הצהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ב, 27 בדצמבר 2021. הנושא הראשון על סדר היום, בקשת יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה למיזוג הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31 והוראת שעה), התשפ"ב-2021, מ/1480. 2. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון) (ביטול מבחן הכנסה), התשפ"א-2021, פ/24/220 של חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת כץ, אתה רוצה להציג?

אפשר להצביע.

זה עניין טכני. מדובר במיזוג של הצעה שעברה קריאה ראשונה עם הצעה פרטית שעברה קריאה טרומית.

אם למי מחברי הכנסת אין מה להגיד בנושא הזה, נעבור להצבעה. מי בעד המיזוג? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין

הצעת המיזוג התקבלה פה אחד.

תודה רבה לכולם.



קביעת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בהצ"ח לתיקון פקודת העיריות (מס' 150), התשפ"ב-2021 (מ/1462). בהצ"ח התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2021 (מ/1470) ובהצ"ח שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת יש ובשירות בתי הסוהר) (מ/1481) (מ/1482). בהצ"ח לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021 (מ/1484). הצ"ח הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 38), התשפ"ב-2021 (מ/877)

אנחנו עוברים לסעיף ב', קביעת סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לתקנון הכנסת בקריאה השנייה והשלישית. עלתה הצעה שנקבע סדר יום רק לחוקים פגי תוקף ונקבע הצעה לפי סעיף 98 על כלל החוקים הללו. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

אנחנו נמצאים בשבוע האחרון של שנת 2021, ויש כמה חוקים שתוקפם עומד לפוג.

בשם מי אתה מדבר?

בשם הקואליציה. יש פה גם כמה חוקים של משרד הביטחון וגם חוקים אחרים.

אשמח אם ארבל, היועצת המשפטית, תאמר לנו כמה שעות יש בלי סעיף 98. מה הנחיצות.

אנחנו נמצאים בשבוע האחרון של שנת 2021. יש כמה חוקים שאם הם לא יעברו בשלוש קריאות זה יפגע בכל מיני תחומי חיים. למשל פקודת העיריות, אם היא לא עוברת אז תקנות מבוטלות, מכיוון שהחוק כבר בטל ואז אין תקנות שנקבעו מכוחו. חוקי עזר של עשרות רשויות מקומיות מתבטלים כי החוק בטל.

איך זה קשור לנושא לפנינו, איתן?

זה לא רשום אצלנו.

אני מדבר על סדרי דיון מיוחדים לכל חוקי פגי תוקף.

יש פה שניים, שירות ביטחון ותוכנית כלכלית.

אני חושב שקרתה תקלה ונבקש סדר יום מעודכן בהקשר הזה. אבל אני מדבר על כל חוקי פגי התוקף, ואני יכול למנות אותם אם תרצו.

אתה מכניס עכשיו עוד סעיפים?

אני לא מכניס שום דבר. אני מתאר סיטואציה.

הוא מספר לנו מה הצרות שלו.

יש סיטואציה במדינה שאם משהו כמו שישה חוקים לא עוברים בקריאה שנייה ושלישית עד סוף השבוע, הם פגי תוקף. המשמעות שלהם היא פגיעה בכל מיני רשויות שלטוניות שונות.

ממתי אתם מכירים את זה, איתן? זה נפל עליכם היום, אתמול, שלשום?

חבר הכנסת גינזבורג יציג את הנושא בלי שאלות. אני חושב שיהיו גם תשובות לשאלות שאת שואלת.

אולי צריך לשנות את סדר היום.

בסדר גמור. בהחלט.

לא דנים, הוא רק סיפר את הצרות שלו.

צריך לשים את זה על סדר היום כעת, לדון בהכול.

חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

לכן, מהרגע שבו יפוג תוקפם של אותם חוקים וזה לא יאפשר לכל מיני רשויות שלטוניות שונות, ברמות השונות, לתפקד בצורה טובה, בחלקם זו פגיעה מאוד מאוד משמעותית, כמו עשרות רשויות מקומיות, ובמקומות אחרים זה רשויות שלטוניות אחרות וכו', ומכיוון שמדובר בשבוע האחרון, הצעתי לקבוע סדרי דיון מיוחדים בכל השבוע הזה כדי שהנושאים האלה יעלו ויסתיימו במועד. אני מתייחס לזה כאילו אנחנו נמצאים היום בעולם של תקציב. אם תקציב לא עובר עד סוף שנת תקציב, הממשלה מתחילה לעבוד לפי תקציב של אחד חלקי 12, ולכן יש התגייסות של הכנסת בדרך כלל להעביר תקציב עד סוף שנה כדי שהחוקים יעבדו ושהאזרחים יקבלו את השירות שהם אמורים לקבל. הנושאים הם לא חדשים, רובם לא הגיעו ברגע האחרון, הם כבר לא מעט זמן על סדר יומה של הכנסת. מטעמים שונים הם לא עלו ולא הגיעו לסיום חקיקה. חלקם עניינים של קואליציה. בחודש האחרון רבים מהם נדחו לבקשת האופוזיציה, במסגרת ההסכמות. הרבה מאוד חוקים פה התבקשו לא לעלות לסדר היום מכיוון שהיו כל מיני הסכמות והקואליציה הסכימה לכך, אבל בסוף מגיעים לסיטואציה ומצב ומועד שכבר אי אפשר לחכות וצריך להעביר אותם כך או אחרת. על כן אני מציע לוועדה להפעיל פה את סדרי הדיון המיוחדים לאור הסיטואציה שבה יש הרבה מאוד חוקים שהולכים לפוג, ולקצר את סדרי הדיון ביחס להסתייגויות. אני מזכיר שרוב החוקים הם חוקים של הארכת מועדים, אין שם מהויות של חוק, ולכן אני חושב שאפשר לקצר את סדרי הדיון בכל הנוגע לדיון בהסתייגויות. תודה.

חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.

אני רק רוצה לעדכן, החוקים האלה היו מוכרים וידועים לנו, ואנחנו גם יידענו את האופוזיציה. במהלך השבועות האחרונים ניסינו להגיע למספר הבנות עם האופוזיציה. אפילו היו הבנות שאפילו אנחנו בקואליציה ויתרנו הרבה יותר מהאופוזיציה, מתוך הבנה שיהיה בסדר.

על מה בדיוק ויתרתם?

בשבוע שעבר אפילו חתמנו על מסמך עם האופוזיציה שבו פחות או יותר נתנו הכול, והיינו בטוחים שכאשר נושיט יד נקבל יד חזרה.

מה נתתם? אתם לא נותנים לנו ייצוג בוועדות, אתם דורסים ורומסים אותנו בכל מקום. מה נתתם? אם נתתם משהו זה כי זה היה לטובתכם, כי לא היה לכם רוב.

למה אתם משקרים? יש גבול, כמה אפשר לשקר? תגידו, אתם מצפצפים עלינו, לא רוצים שנגיע, בסדר.

קטי, ההסכמות היו ביחס לסדר היום במליאה, לא משהו אחר.

חוקים שיש כאן, רוצים לשלוח חיילות לשרת באגפים הביטחוניים, להעביר שוטרים לימ"ר ש"י.

מקובל פה בוועדה שכל אחד מקבל את הזמן שלו. אני בדרך כלל לא מגביל בזמן.

ניר, תבקש מחברי הכנסת שלך שידברו באופן הולם.

אני לא מחנך, וגם את לא מחנכת.

אני כן מחנכת.

אני פה מ-15:45 ונרשמתי ראשון לדיבור ואתה נותן לטופורובסקי.

אני אומר שוב, אני לא מגביל בזמן ואני גם נותן לכל אחד את רשות הדיבור. אני בדרך כלל לא קורא לסדר. כל אחד מקבל את זמנו ומסיים. חברת הכנסת שטרית, אני לא מחנך.

ניר, המטרה להוציא אותנו. הבנו את זה, אז בואו תוציאו אותנו לפני שנתחיל. שידברו, זה בסדר, זו המטרה. זה גם מצטלם יפה.

זה מה שעשו בוועדת הפנים, עוד לא דיברנו, תעוף החוצה.

מתי היית פה פעם אחרונה בדיון?

מי מינה את יושב-ראש ועדת הפנים, ניר? מי גרם לזה שאחד כזה יהיה יושב-ראש ועדה?

חבר הכנסת קרעי, תודה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך שאתה נותן לי לסיים. לאחר מספר שבועות שניסינו והושטנו את היד קיבלנו לצערי יריקה באותה יד שהושטנו מהאופוזיציה. היה אפילו שבוע אחד שבו ניסינו להגיע להבנה, חבר הכנסת קיש דאג לצאת בטוויטר, הוא אמר אין להם רוב. שום חוק הם לא יעבירו בלי אישור שלנו, ונאלצנו להעביר תשעה חוקים באותו יום שני. שבוע לאחר מכן חתמנו על מסמך, אמרנו שאנחנו מוותרים מראש, מקווים שתהיו איתנו בסדר. הם לא נתנו לנו להעביר שום חוק, למרות שהם הבינו ואמרנו, וגם אני אמרתי למי שניסינו לנהל איתם משא ומתן, שאנחנו מגיעים לסוף שנה ומכריחים אותנו להגיע למצב שהרבה חוקים פגי תוקף נצטרך להעביר בטווח זמן מאוד מאוד קצר. כמובן לא כל כך הקשיבו לנו ולא כל כך ספרו אותנו.

הקוזק הנגזל.

זה מתווסף לעובדה שהאופוזיציה מחרימה את נשיאות הכנסת, לא פחות, ואת ועדת ההסכמה או ישיבות ההסכמה שהיו לנו עד עכשיו. אני חייב להגיד ששמתי לב שכל הדברים האלה, כל הטרלול המטורף הזה, קרה יום לאחר שלא אושרה אבטחה ליו"ר האופוזיציה ולילדיו.

תפסיק עם הבלוף הזה, אתה יודע שזה לא נכון. קיבלתם הודעה שלא ישתתפו בגלל החלוקה בוועדות. ואתם תגידו את השקר הזה מאה פעם, זה לא יהפוך לאמת.

ובגלל שאחרי שהוציאו אותך מהמליאה, מיקי לוי בא והוריד את היושב-ראש שהיה שם.

אתם לא בתוך השיחות האלה, אז אני לא יודע. אני מקווה שאתם לפחות לעצמכם לא מאמינים, כי אתה מבינים עד כמה שטויות אתם מדברים.

תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אנחנו מדברים שטויות. זה הנימוס וההתנשאות.

לא, זה הדיבור ההולם.

בכל מקרה, אנחנו מנסים ורוצים להגיע להבנות עם האופוזיציה. לצערי הם לא רוצים להגיע איתנו לשום הסדר.

יש מכתב כבר חודש וחצי מיריב לוין. תענו על המכתב הזה.

הם לא רוצים להגיע איתנו לשום הסדר.

תספר מה נתתם. זה מאוד חשוב. אולי נלמד קצת.

בועז, עניתם על המכתב של יריב לוין מלפני חודש?

נשלח אליכם מכתב, עניתם עליו? לא עניתם עליו.

מחר תגידו שזה בגלל שאין אבטחה לבן גביר.

חבר הכנסת פינדרוס, תן לו לסיים בבקשה.

אחרי שהם איבדו את הרוב בכנסת, אז מבחינתם גם הכנסת היא כבר לא לגיטימית והם ממציאים כל מיני המצאות.

על איזה רוב אתם מדברים? אתם ברוב של אחד.

היינו כבר על סף להגיע איתם להסכמות, פתאום הם יצאו מהן לגמרי, וגם חלקם ידעו להזכיר שמות כי הם ידעו להגיד לי את זה בארבע עיניים וביקשו שאני לא אזכיר את השמות, שיושב-ראש האופוזיציה נתניהו פשוט איבד את זה ולא מוכן שנגיע לאישור הסכמה.

אתה סתם אומר. הסיבה האמיתית היא, כי בן גביר לא קיבל הבטחה.

בשביל לשמור על כבודו של יושב-ראש האופוזיציה, מנענו ממנו להגיע ולהיות ביציע המבודדים, ומתוך זה יצא כאילו הם יצאו בניצחון גדול, אבל הם לא עושים את אותו דבר. מה שנקרא נאה דורש, לא נאה מקיים. אנחנו עדיין מתנהלים בכבוד הדדי, משתדלים לעשות הכול בשביל שמדינת ישראל תתנהל כמו שצריך. לכן אנחנו מציעים, בצער רב, להעביר חוקים שהם פגי תוקף בשביל שהם לא יהיו פגי תוקף להארכת תוקף. כשאנחנו אנחנו היינו באופוזיציה ידענו לשתף פעולה.

כשהייתם באופוזיציה לא הייתם בכנסת בכלל, זה לא עניין אתכם. לא הייתם כאן בכלל.

הם לא קיבלו את הסכמת המפקד שלהם ולכן הם באו כאן להטריף את כולם. לכן אין לנו ברירה אלא לבקש מהוועדה סדרי דיון מיוחדים, בשביל שנוכל לנהל את המדינה ולדאוג לטובת ישראל ולא לטובת כיסאו של אחד.

חבר הכנסת טופורובסקי, תודה רבה. חבר הכנסת קרעי.

ההבדל בינינו לביניכם זה 40,000 מתפקדים שמחליטים אם נהיה או לא נהיה. לכם יש מפקד אחד.

שיא הדמוקרטיה. המפקד שלכם הוא שיא הדמוקרטיה.

אמיר, אתה לא מעודכן, היה להם פריימריס.

אני אשמח מאוד אם היושב-ראש ייתן לחבר הכנסת יריב לוין להגיב. עד לרגע זה לא קיבלנו שום תשובה למכתב שהוא פנה. אלה שמדברים בסיסמאות ואומרים כמה הם באים לקראתנו. שהציבור ידע. זה מצטלם נהדר.

הם לא מדברים בסיסמאות, הם באו לבכות את צרותיהם.

זה בגלל שבן גביר לא קיבל אבטחה, זו הסיבה שהאופוזיציה מחרימה את ועדת ההסכמות.

באמת בועז, לשמוע רק לא ביבי? אתם האחרונים שיכולים להטיף.

תודה, אדוני היושב-ראש. תרשה לי להתעלם מדברי הבלע והשטנה של חבר הכנסת טופורובסקי. המפלגה שלו שמרימה את לפיד השנאה כנגד חצי מהעם באה ומטיפה לנו מוסר על זה שאנחנו נאבקים כאן.

איפה אמרתי דברי שנאה? אפילו בזה אתה משקר? אחריי אתה בא ואומר עלי דברים שלא היו? רק אהבה.

בגלל זה שלא נותנים ייצוג לחצי מהעם כאן בכנסת הזאת, אז אל תבוא ותטיף לנו מוסר. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להכשיל אתכם, בפרט שמה שאתם מביאים לכאן זה חוקים מסוכנים, אלו חוקים שבוועדת החוץ והביטחון, אדוני היושב-ראש, הסכמנו שאסור להעביר אותם כמו שהם, אסור לאפשר להציב חיילות בשירות חובה באגפים הביטחוניים, לאפשר סרסור חיילות, כמו שהיה המקרה הידוע, ובכל זאת ועדת החוץ והביטחון בסופו של דבר ראתה שהנציבה לא מאפשרת והחליטה להעלות את זה כמו שזה. אותו דבר לגבי הסיפור עם הצבת חיילים בשירות חובה שיחליפו שוטרים שילכו לעבות את המפלג הזה שמטפל, כמו שאמר עמר בר לב, באלימות המתנחלים.

התפרסם ראיון שלך, אדוני היושב-ראש, בעיתון בשבע, שאתה כותב כך: הרמתי את הדגל שלי. הכלי שאני יכול ויודע להשתמש בו הוא עיכוב הצעות חוק, ובמקום שלי בקואליציה יש יחס רציני לדבר הזה על אלו שאימצו את הדברים והאדירו אותם כדי לומר שיש אלימות מתנחלים. אז אתה כאן, אדוני היושב-ראש, מאשר להם סעיף 98, שהוא סעיף דורסני לחוק.

הכול נכון, רק מה הקשר למה שהקראת עכשיו?

עמר בר לב ובני גנץ, זה הקשר.

איפה הדגל?

אתם משקרים את הציבור, שניכם אגב, פעם אחרי פעם. אתם כמו הלהקה הנודדת, חברת הכנסת סטרוק וחבר הכנסת קרעי, עוברים מוועדה לוועדה ופשוט משקרים. מדהים.

מי שאולי לא מודע לעובדות, אדוני היושב-ראש, זה אתה. אני הייתי בוועדת החוץ והביטחון, ומי שישב שם ולחץ שהחוק הזה, סעיף ב1 על סדר היום, יעבור זה לא היה גנץ אלא עמר בר לב, שגם היום האשים אותך ואת חבריך במפלגת ימינה שבגללכם הוא מאובטח 24/7. ואתה פה השפוט.

היא הנותנת. זה בדיוק סותר את הדברים שהוא אומר עכשיו.

אלימות המתנחלים. זה בדיוק מה שהוא אומר. ואתה מקדם את החוק שלו.

זה לא חוק שלו, ותפסיקו לשקר.

זה חוק שלו. הוא ישב בוועדת החוץ והביטחון והוא זה שביקש שנקדם את זה כמה שיותר מהר. זה שגנץ חתום על החוק זה לא אומר שהחוק הוא לא של עמר בר לב. בדיוק של עמר בר לב, הוא זה שהגיע לוועדה ודרש את זה. ואתה פה יושב בלי עמוד שדרה ומקדם את החוק אחרי שהוא משמיץ אותך ואת החברים שלך.

אני מבין שאתה גם נעשה גם רופא לאברי גוף אני מבין, חוץ משאר הידיעות שיש לך.

אדוני היושב-ראש, אני מדבר מאוד מאוד ענייני. יש כאן חוק שכל כולו נועד להשמיץ את ההתיישבות, לפגוע במתנחלים ולהמשיך את האג'נדה המסיתה הזאת על עמר בר לב כנגד אלימות מתנחלים. ואתה היום הולך לאשר לו לא רק להעביר את החוק הזה, אלא גם למנוע מאתנו את זכות הדיבור שלנו במליאה על ההסתייגויות. חברת הכנסת סטרוק ואני הגשנו את רוב ההסתייגויות, ויש כאן בסך הכול 50 הסתייגויות לחוק, סך הכול 30 או 40 שעות דיבור לשני חוקים שאוחדו לחוק אחד. עד כמה זה כל כך קריטי? מה יקרה אם החוק הזה יעבור בשבוע הבא? המדינה תקרוס? לא יקרה שום דבר. היו מקרים שהוראות שעה הועברו שבוע אחרי הפג תוקף.

היית שהצבא אמר שיידחה הגיוס?

היו מקרים שהכנסת כאן האריכה פגי תוקף בשבוע או בשבועיים אחר כך ולא קרה שום דבר. אותו דבר לגבי סעיף ב2 הנידון כאן. כולו מיועד כדי לממן את ערוצי התעמולה, 11, 12, 13, להאריך בהוראת שעה את זה שיצטרכו לשלם לספקים אינטרנטיים מיליונים בשנה כדי שהם יוכלו לשדר את השידורים שלהם. התקשורת מאתרגת אתכם ואתם מאתרגים את התקשורת.

לגופו של עניין, סעיף 98 נועד למטרות מאוד חריגות וקיצוניות, לא ל-30-20 שעות דיבור במליאה, ואני אשמח לשמוע מארבל כמה באמת יש בלי סעיף 98 לחוקים שנידונים כאן ומה יקרה אם הכנסת תאריך את הוראות השעה האלה לשבוע הבא.

חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ.

תודה, אדוני היושב-ראש. זה מדהים האיומים וההפחדות ומה יקרה אם החוק לא יעבור. אני חושב שהקואליציה לגבי החוקים שהוראת השעה שלהם הסתיימה לא ידעה על זה אתמול או שלשום או לפני שבוע וגם לפני חודש. ידעתם על זה, כי יש לזה תאריך ברגע שחוקק החוק. ואני מניח שאנשי המקצוע אמרו לכם מתי צריך להעביר את החוק הזה. אם זה היה כל כך חשוב לכם ואתם אומרים שהגיוס פה הוא בסכנה ויכולים לדחות את הגיוס, יכולתם לשים את החוקים האלה בקדימות, לא להביא חוקים נורבגיים, לא להביא חבר כנסת נורבגי ולהפוך אותו לסגן שר, לא להביא את כל החוקים הפרסונליים נגד נתניהו, כל חוקי הקומבינה. הרי לא היה חשוב לכם הגיוס.

מה הקשר?

אני אגיד לך מה הקשר.

כשאני פה כיף לך או לא כיף לך? כי אני נורבגית.

הכי כיף בעולם, אבל זה לא ישנה את העובדות.

הרבה יותר כיף לנו כשאת פה באופוזיציה.

כשהייתם באופוזיציה עבדתם. עכשיו אתם נוסעים לרמת הגולן. אחלה.

אנחנו נקדם חוק נורבגי לאופוזיציה כדי שמיכל תישאר גם אם תלכו לאופוזיציה.

לא ייתכן שהכנסת מנהלת דיון פה וגם אנחנו צריכים לדבר שם.

זה שיא של כל הזמנים. מליאה לא נפתחת ביום שני, או נעצרת? זה לא היה.

יש הפסקה במליאה עד השעה 18:00.

למה לא מעדכנים אותנו?

עכשיו קיבלתי עדכון ואני מעדכן אותך, חבר הכנסת קיש. בשנייה שקיבלתי הוצאתי לך את זה.

טוב שאתם לא עושים הפסקה עד שהגברת פינטו לא גומרת את חופשת הלידה. חצופים.

אתם באמת שוברים שיאים.

אם ידעתם שהחוקים כאלה דחופים לכם ועשיתם פה דרמות וכמה זה חשוב, אז למה הבאתם את החוקים של הגבלת כהונה ונורבגי וסגן שר לפה וסגן שר לשם? מה, זה יותר חשוב מזה שאנחנו לא נוכל לגייס, נעצור את תהליך הגיוס? מה יותר חשוב, חוקי הקומבינה הפוליטיים שמביא גדעון סער או זה שלא נעצור את הגיוס? זה משחק פוליטי ציני שלכם. אם זה באמת היה חשוב לכם, החוקים הפוליטיים לחזק אתכם, כל מפלגה מה שהיא רוצה, הייתם מביאים את החוקים האלה אם זה באמת היה חשוב. ושוב אתם עושים מעשה נבזה פעמיים. מה אתם אומרים? כאילו אנחנו אשמים שהחוקים האלה לא עוברים. ולמה אתם עושים מעשה שהוא נבזה פעמיים? כי גם אתם דורסים אותנו פה בוועדות, לא נותנים לנו את מה שמגיע לנו. יו"ר הסיעה שלנו שלח מכתב לפני חודש וחצי כדי להגיע להבנות, להגיע להסכמות, כדי כן להחזיר את הנורמליות לכנסת, וזה לא מעניין אתכם ברמה שאתם מזלזלים ואפילו לא עונים למכתב שלו. כאילו יו"ר הסיעה הכי גדולה פה זה כלום בשבילכם, זה לא שווה תגובה. כל מי שהביא למצב הזה ולטרלול הזה ולפקק העצום שיש לכם בחקיקה ודברים שייתקעו זה אך ורק על אחריותכם. כי אם הייתם נוהגים בנו בהגינות, כמו שכאשר אנחנו היינו בקואליציה נהגנו באופוזיציה בהגינות ולא שיחקנו משחקים, ומה שהיה מגיע לפי הבחירה של הציבור שלח את האופוזיציה כך הם קיבלו בוועדות. כך אנחנו נהגנו כלפי האופוזיציה. וכל מה שקורה, אתם לא תוכלו להאשים אותנו. כי אם הייתם נותנים את החלוקה ההוגנת לפי ועדת כנסת, לפי ועדת כספים, לא היינו באירוע הזה, לא היינו במקום הזה בכלל. אבל אתם גם לא נותנים לנו את מה שמגיע לנו, וגם עכשיו שיש לכם פקק עצום בחקיקה אתם מאשימים אותנו שבגללנו זה לא עובר.

אין להם זמן מליאה, לכן הם יצאו לשעתיים הפסקה.

מי שגורם לזה זה אתם, וכל הוראת שעה שלא עוברת זה על אחריותכם, כי אתם קואליציה דורסנית והחוקים הפרסונליים שלכם והקומבינות הפוליטיות של נורבגים חשובים לכם יותר מכל דבר אחר. ואנחנו רואים את זה הלכה למעשה, את הקומבינות העברתם והוראת השעה החשובות האלה כרגע הן תקועות. מה שקורה הוא על אחריותכם. תודה.

חבר הכנסת כץ, תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה.

סליחה רגע. הודיעו שהמליאה נפתחה עכשיו. אתה יכול להגיד לי אם היא נפתחה או לא?

מה זה הדבר הזה? אני דורש לדעת איך קורים כאן דברים שלא היו כדוגמתם בתולדות הכנסת מ-1949.

אתה לא יכול לעשות דיון כשהמליאה עובדת.

חבר הכנסת אקוניס, הבנתי את דרישתך הנלהבת, שלא לומר הנסערת, וכרגע עושים בדיקה. אנחנו נמשיך כרגע בדיון, כי הוועדה קיבלה אישור בכל מקרה לנהל כרגע דיון. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה.

אבל אני רוצה לדבר גם פה וגם במליאה.

בינתיים מודיעים שהוא פתח וסגר. מליאת ריצ'רץ'.

הוא סגר את המליאה.

זה כמו הנורבגי המדלג.

דרך אגב, אדוני היושב-ראש, בדיחה כזאת מאז שאני בכנסת אף פעם לא הייתה. אבל בוא נתקדם.

הבדיחות שאתה מספר, אגב, הן יותר טובות.

העיקר אתה מרוצה, זה מה שחשוב.

תעדכן אותנו אם הוא אמר קדיש דרבנן כשהוא סגר.

אני מודה לך שהיית בחומש, אתה והגברת סילמן.

תודה שאתה מודה לי. אני לא זוכר שמינו אותך לאבי ההתיישבות. לקחת אחריות על ההתיישבות.

מנעתם את ההריסה של בית המדרש. תודה רבה וכל הכבוד.

מתי בפעם האחרונה ביקרת בהתיישבות?

אני גר שם.

התיישבות לייט.

שים לב, יש לך תירוץ לכל דבר. אבל אני רוצה לבוא לעניין. אני הייתי יו"ר הקואליציה, ואני מפנה את הדברים בעיקר אלייך, גברת ארבל. הייתי שנה וחצי ומעולם לא הפעלתי את סעיף 98, להוציא את חוק התקציב. דרך אגב, היו לנו גם הוראות שעה וכו'. אני רוצה להזכיר לך שהוראות שעה מיועדות להיות הוראות שעה. זה הרעיון שלהן, אחרת בואו נביא את זה לחקיקה מלאה. לכן מה שקורה כאן זה פרסה ויש לך אחריות עצומה על הנושא הזה. כי פה יושבים אנשים שלא היו בכנסת אף פעם, פעם ראשונה. היושב-ראש פעם ראשונה פה. הם חושבים שזה המצב. זה כמו ילד שרואה סרטים פורנוגרפיים, הוא חושב שכך מתנהגים.

אנחנו לא חושבים. תאמין לי שאנחנו יודעים שלא מתנהגים כך, כולל ההתנהגות שלך.

לכן אני אומר, האחריות היא שלך, בגלל שלך את הרצף ואת מכירה גם את ההתנהלות של הכנסת ואת התרבות כאן. תבדקי אותי, במשך שנה וחצי מעולם לא הפעלתי את סעיף 98. וגם ביטן, אם הוא הפעיל זה במשורה. כאן אין שבוע שלא מפעילים אותו. צאי וחשבי מה קורה כאן, מה יקרה הלאה. זה יהיה על בסיס יומי ועל בסיס חוקי. אז קח את הכנסת, קח את התקנון, קרע אותו, שים אותו בצד, הוא לא רלוונטי. איש הישר בעיניו יעשה. יש לך קול אחד ואתה עושה בכנסת מה שאתה רוצה. אתה מוחק את מה שאתה רוצה. לכן אני חושב שהאחריות רובצת על כתפיי בגלל שיושב-ראש הוועדה הוא משתנה, היום הוא פה, מחר הוא שם. את תבואי לכאן ותצטרכי לתת הסבר לאחרים שיטענו מדוע אנחנו נעשה את אותו דבר רק קצת יותר גרוע. זה ברמת העובדות. דרך אגב, אני מציג עובדות, לא אומר עמדות, לא אומר מה הם עשו, לא עשו. אני אומר מה אנחנו עשינו. אני, דודי אמסלם, במשמרת שלי, ותבדקי אותי. הכול פה מוקלט, הכול פה רשום, אתם יכולים לבוא לוועדת הכנסת ולבדוק אם פעם אחת, חוץ מסעיף התקציב, הפעלנו את סעיף 98.

יותר מזה, הרבה חוקים הורדתי בגלל זה, בגלל שישבתי עם יואל חסון, לרוב לא הסתדרנו והלכתי אחורה. כולל, דרך אגב, בחקיקה האחרונה. חוק העישון עלה כאן ביום האחרון של הכנסת בגלל יואל חסון. אני לא הסכמתי לאף מילה שלו. הוא קבע את כל החוקים שעולים פה.

לגופו של עניין, לגבי החוק, יש פה חוק אחד שהוא חמור מאוד, לטעמי הוא גובל בשחיתות עד כדי סיפור של שוחד. הרי מה קרה, חוק התקשורת והערוצים המסחריים, בזמנו ערוץ 12 ו-13 המסחריים, כשבאו ערוצי האינטרסים והיה עניין לפתוח את השוק, שיהיו עוד ערוצים, הממשלה אז רצתה שהם ישדרו את הערוצים האלה בחינם, כמו שזה בעידן פלוס. הערוצים האלה אמרו אז לממשלה: אנחנו כבר עשינו איתם הסכם, אז אל תפריעו לנו בהסכם המסחרי, ואנחנו היינו איתם. אז הממשלה אז הסכימה בשני תנאים, האחד שזה יהיה לחמש שנים עד תום ההסכם, ודבר שני שהם לא יעלו את התשלום פר מנוי. הרי מי משלם על זה בסוף? אם אני עכשיו מתחבר לפרטנר, אני משלם עבור הכסף שהיא מעבירה להוט. היו להם חמש שנים, וכבר אז הממשלה לא רצתה. ומדוע עשינו את זה? בגלל שהם היו בתוך הסכם שהם חתמו. באה הממשלה הזאת, על מנת לקבל את ערוצי הבית שלה 12 ו-13 היא מזרימה להם עשרות מיליוני שקלים על חשבון הציבור, על סמך מה? אם זה לא שוחד, תגיד לי אתה מה זה שוחד. שיבוא לכאן שר התקשורת ויסביר לנו איך יכול להיות שהוא מאפשר דבר כזה. אני עד עכשיו חשבתי שדואגים לאזרחים. דרך אגב, בכל הרפורמה של התקשורת שמתם בצד. הרי הערוצים האלה, אני מדבר על האינטרנטיים, היו צריכים ברפורמה להשקיע ביצירה הישראלית, להשקיע ברגולציה. זה כל החוק של התקשורת. מה עשו? שמו את כל זה בצד ואמרו: רק נעביר להם את עשרות המיליונים, ניתן להם משאיות של כסף. על מה ולמה? עכשיו אתה רוצה להעביר את זה בסעיף 98, ככה, הוראת שעה? זו לא הוראת שעה. אז הייתה הוראת שעה כדי לסייע, בגלל שהם כבר היו בהתקשרות. היום צריך לבטל את זה, הלכה למעשה אין שום סיבה להאריך להם את זה. למה שנאריך להם? הם לא מרוויחים מספיק כסף? מי שמאריך להם יודע למה. יש פה דיל, אתה תיתן לנו כסף ואנחנו ניתן לכם שידורים בערוצים המסחריים. ואני רואה את זה ככמעט פשע פה. ואתה רוצה להעביר את זה בסעיף 98? והוא מספר לך שזו הוראת שעה? אתה מבין את הבלוף ואת השקר?

תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת שמחה רוטמן.

למה באמת אישרו את זה? יש מישהו שיכול לענות לנו? מישהו שמציג את החוק? איתן, תוכל לענות לנו על זה, מה שדודי שאל, למה האריכו להם את זה בעוד שנה?

לא.

מישהו לא אמור להסביר לנו את החוק?

זה נדון בוועדת כלכלה.

זה סדרי דיון, זה לא פטור.

אבל היה דיון בוועדת כלכלה.

זו ועדה עכשיו על סדרי דיון.

אדוני היושב-ראש, אתה צודק ואפילו מדייק, זו ועדה לסדרי דיון, ולמרות הטענות וההכחשות החוזרות ונשנות שלך, חוק שמיועד להעביר חיילים לשירות במשטרה ולשירות בתי הסוהר הוא חוק של עמר בר לב. תקרא לו איך שאתה רוצה, תתאר אותו באיזו דרך צינית ולא צינית שתרצה. זה חוק שעמר בר לב מעוניין בו.

אני לא מתאר, אתה מתאר את זה ככה. אתה מדבר בדרך צינית ולא צינית, וכמה שלא תגיד את זה, זה עדיין יישאר חוק של בני גנץ ולא עמר בר לב. אבל תמשיך.

הנה לימוד הזכות שלי עליך.

אין צורך. כמו שאמרת לי אז, מוותר על התענוג.

אבל תן לי לנסות. זו אומנם חתיכת משימה, אבל אני בכל זאת אנסה ללמד עליך זכות. אתם חתמתם הסכם קואליציוני, סיעת ימינה, ואתם לא הבנתם. זה העניין, לא הבנתם שבהסכם קואליציוני אמורים גם לתת וגם לקבל. אתם חושבים שבהסכם קואליציוני אמורים רק לתת, ולכן אתה חושב שהאינטרס של בני גנץ הוא לתת. לכן אתה חושב שחוק שנותן מצה"ל אל המשטרה הוא חוק שהוא אינטרס של בני גנץ. אבל אנשים אחרים שחותמים הסכמים קואליציוניים, למשל רע"מ, מבינים שבהסכם המטרה היא לקבל, ולכן אתה לא מבין שחוק שמעביר חיילים מבני גנץ לעמר בר לב הוא אינטרס של עמר בר לב.

אני אזכור פעם הבאה במשא ומתן הקואליציוני לקחת אותך שתסביר מה נכון ומה לא נכון.

ככל הנראה אני אסרב מטעמי מצפון.

שנים עשיתם את זה יופי. אל תבנו על זה.

אבל אם הייתם לוקחים אותי בתור יועץ, הייתי מייעץ לכם לא לעשות משא ומתן עם תומכי טרור. אבל כנראה שאת העצה הזאת לא קיבלתם. אבל כל בר דעת מבין שחוק שמעביר חיילים מצה"ל אל המשטרה הוא אינטרס של המשטרה. לא רק בר דעת מבין את זה, גם בר לב מבין את זה, ולכן בר לב אמר שזה אינטרס שלו, ולא רק אמר גם כתב, ולא רק כתב גם צייץ והסביר לכולם, וגם הייתה על זה כתבה, שלא סתם הוא הולך להשתמש בחיילים האלה. הוא הולך להשתמש בחיילים האלה כדי להילחם באותה אלימות מתנחלים מדומיינת. ואתה, כמו שאמרת נכון ממש שנייה קצרה לפני שהתחלתי לדבר, אתה אחראי על הפרוצדורה, על סדרי הדיון. מה שאתה עושה, זה לא רק שאתה לא חוסם את החוקים של עמר בר לב, אתה מחליק להם את הדרך, משמן בצורה יעילה, מתגייס, נכנס מתחת לאלונקה, כל מיני ביטויים שאתם בימינה מאוד מאוד אוהבים, כדי להסביר איך אתם נושאים בנטל ודואגים שעמר בר לב, כל חוק שהוא מעוניין בו יזרום כשמן בגלגלי המערכת. וזה מה שאתה עושה. וכל התיאורים היפים וכל הפוסטים הארוכים לא יסתירו את האמת.

פוסטים ארוכים זה אתם בדרך כלל.

אתה מתבלבל עם חבר אחר במפלגתי. אני מצייץ בדרך כלל. הפוסטים הארוכים של אבי. ומה שקורה זה שאתה מחליק לו את הדרך, אתה נושא עבורו את הלפיד ומכניס את החוקים של עמר בר לב במסלול המהיר אל הכנסת, ועוד באופן חריג, ועוד בדיון שמתנהל על זמן מליאה. זו כבר פעם שנייה שאתה מקיים דיון על זמן מליאה. אמנם יצאו להפסקה, אבל אתה מקיים דיון על זמן מליאה כדי לזרז את החוקים שעמר בר לב מבקש ממך לקדם, והציבור רואה והציבור יודע שאותו אדם שהשמיץ והסית נגדם זוכה לרוח גבית ממך. ליבי איתך, כי אני באמת מעריך שכשאתה חתמת על אותה הצהרה שאתה לא תקדם חוקים של מי שמשמיץ נגד מתנחלים, אתה חשבת כנראה בליבך שאתה לא תצטרך לעולם לפרוע את הצ'ק הזה. אתה חשבת כנראה שהמינוי שלך לשר ההתיישבות בדרך, ולכן מישהו אחר יצטרך לשבת פה במקומך בוועדת הכנסת ולקדם את החוקים של עמר בר לב, אולי של ווליד טאהא, אולי של אחרים, וכנראה שגם במינוי הזה משהו לא זרם חלק. כי הדברים שימינה מבקשת או אומרת שהיא מבקשת בממשלה הזאת לא זורמים חלק. רק הדברים של מנסור עבאס, רק הדברים של ווליד טאהא, רק הדברים של עמר בר לב, הם מחליקים דרך הממשלה ודרך הקואליציה מהר מאוד. אז אני מבקש ממך, אדוני יושב-ראש הוועדה, תפסיק להיות פראייר. אתה טוען שיש לך איזשהו עמוד שדרה, תדגים אותו. וכשעמר בר לב מבקש ממך – הייתה פעם פרסומת כזאת: פשוט אמרו לא.

חבר הכנסת רוטמן, זה היה מרגש. אתם בכישרון רב – ופה אתה כן מאוד דומה ליושב-ראש מפלגתך – ובמתק שפתיים ובדיבור רך אתם פשוט משקרים, ותגיד את זה עוד פעם ועוד פעם, זה חוק של בני גנץ. ואתם יודעים מה, אם אתם כל כך דואגים למה שקרה לסוהרות, אז תיכנסו לעסק הזה ואתם יודעים שקיצרו משלוש שנים לשנה בדיוק בגלל הפרשה הזאת. ואתם יודעים שבודקים את זה גם במקביל. אבל אתם נמצאים בקמפיין מתמשך, וזה בסדר. אתם מקווים שהממשלה הזאת תיפול, ולכן גם אתם מרגישים במערכת בחירות, וזה גם בסדר. אבל זה קמפיין בחירות ותו לא, ולצערי הרבה מהדברים שלכם זה קמפיין פייק.

אתה מכיר את כל הדברים שאתם אמרתם עליהם פייק? אתה עוקב אחרי כל הדברים של בצלאל?

אמיר אוחנה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל מראש, כי אני רואה שזה גורם לך אי נוחות. אני כן רוצה לקרוא קטע מתוך הכתבה שהזכירו חלק מחבריי, ואני מבטיח גם לקשר אותה לנושא שנידון בפנינו היום. כך כתוב: בשבוע שעבר זעם אורבך על התבטאותו של השר לביטחון הפנים עמר בר לב בנוגע לאלימות המתנחלים, ואני הקטן מוסיף בסוגריים בצדק, והחליט לעשות מעשה. הוא הבהיר לחברתו לסיעה יושבת-ראש הקואליציה עידית סילמן כי ישנם חברי כנסת מהקואליציה שמחתימים ופוגעים בציבור המתיישבים בזמן שהטרור פושה ברחבי יהודה ושומרון, אמירות שלאחר מכן משמשות גופים זרים ופלסטינים להכפשת מדינת ישראל ופוגעות באינטרס הלאומי שלה. מעתה ואילך כל הצעת חוק שתעלה על ידם לא תקודם בוועדת הכנסת אשר בראשותי. ואתה מוסיף ואומר: זהו הדגל שהרמתי, אני הרמתי את הדגל הזה.

אתה אומר במידה מסוימת של צדק, אבל זה חוק של בני גנץ, זה חוק שירות ביטחון. טכנית אתה צודק, זה אכן חוק שירות ביטחון שחונה במשרד הביטחון. אבל צריך להיות ציני מאוד ולזלזל באינטליגנציה של כל הצופים שצופים בנו עכשיו ושל חברי הכנסת שמשתתפים כאן כדי להגדיר חוק שכתוב פה הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, כחוק שהוא לא אינטרס קודם כל של אותו עמר בר לב שעליו דיברת בכתבה. ותוסיף לזה שעמר בר לב מגיע לביקור במחוז ש"י, מדבר על אלימות המתנחלים ומדבר על הצורך בתגבור של שוטרים. לאן? לא לנגב, לא לערים המעורבות, אלא למחוז ש"י כדי לטפל באלימות המתנחלים. אני חושב, אדוני, שאתה בינך לבין עצמך מבין שזה החוק הזה. זה מה שהוא רוצה לעשות כאן. אל תזלזל באינטליגנציה שלנו. זה חוק של עמר בר לב, גם אם הוא מוגדר חוק שירות ביטחון שחונה במשרד הביטחון, ויש לך היכולת אדוני, אם לא לבלום אותו, לכל הפחות לא לקדם אותו ולבקש מאתנו להצביע בעד סדרי דיון שיאיצו את החקיקה שלו, ואת הדבר הזה אני מבקש ממך לעשות. אל תקפל את הדגל שאתה בעצמך הרמת.

חבר הכנסת אוחנה, תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש.

יש לנו הפסקה מהמליאה שעתיים.

עד שהצ'קלקות מגיעות.

חסר תקדים. דבר מסוכן ברמות שאתם לא מבינים. הייעוץ המשפטי הוא בקומה. אני דורש שהיועצת המשפטית של הכנסת תבוא לפה. זה לא יכול להיות המצב הזה, בכל הכבוד ליועצת המשפטית של הוועדה, שהייתה צריכה לעמוד על הדבר המטרף שקרה כאן היום. אתם יודעים מה זה סכנה לדמוקרטיה? זו סכנה לדמוקרטיה. זה פשוט להשתגע, ואתם לא מבינים מה שאתם עושים. מפסיקים דיון במליאה. לא היה דבר כזה מפברואר 1949. תבדוק, תבדקי את, אתם, ממ"מ, כל מכון מחקר יכול לבדוק את הדבר הזה. זה שיגעון שאין כדוגמתו לעצור מליאה בגלל שאין רוב או בגלל שראש הממשלה צריך להגיע. זה דבר שלא היה. איפה הייעוץ המשפטי של הכנסת? הוא צריך להגן על כבוד הכנסת, לא על כבוד הקואליציה או האופוזיציה.

אז אנחנו החדשים שואלים את הוותיקים איך הגענו למצב הזה שאין ייעוץ משפטי בכנסת? יש פה עניין שהייעוץ המשפטי משותק, זה לא היה אף פעם.

או שגם הייעוץ המשפטי מבחינתכם לא לגיטימי כי הוא לא מסכים אתכם? הרי גם בג"צ זרק אתכם מכל המדרגות, גם הוא לא לגיטימי. כל מי שלא מסכים אתכם איבד את זה, לא לגיטימי. משטרה, פרקליטות, בג"צ, מדינת ישראל, ראש הממשלה.

אז עכשיו אתה אומר שבג"צ זרק אותנו. אתה יודע למה בג"צ זרק אותנו? כי הוא לא רצה את זה. ההחלטה של בג"צ נמצאת תלויה על הקיר כדי שכאשר נחזור זאת תהיה ההחלטה שתיעשה אתכם.

התחרפנתם. נהייתם חולי נפש.

נהייתם חולי נפש? זה מה שאמרת עכשיו?

כן.

מה, אתה רציני? אתה מבין שאתה כרגע פוגע בעשרות אלפי חולי נפש שאתה משתמש במחלה שלהם?

תתבייש, תתבייש.

והם אומרים לי אמסלם, איך אתה מדבר? בבקשה, היושב-ראש.

ומה עשו לדודי כשהוא אמר דבר כזה?

לא אמרתי אף פעם חולי נפש. אמרתי שאתה צריך טיפול.

אמרת שאני צריך אשפוז.

אני אמרתי לאור מה שעשית אז, שאתה צריך טיפול.

אולי באמת תטפלו בחולי נפש במדינה. אולי באמת תטפלו בהם. אולי תקצו להם תקציבים. גועל נפש.

תקשיב למה שאמר אקוניס. מאז קום המדינה ועד היום לא סגרו מליאה. תבינו טוב, היועצת המשפטית כאן, מחר לא יהיה להם רוב להצעה, יסגרו את המליאה לשלושה ימים.

אל תביאו חוק.

גברת ארבל, מה שקורה כאן זה דבר חמור. לא יכולים לסגור מליאה בגלל רוב. הרי מה יקרה כאן? תחשבי קצת, מחר אני יושב-ראש, אין לנו רוב, כולנו נוסעים לחוץ לארץ, אני סוגר את המליאה כשהם באים.

אבל אני הבנתי שזה לא בגלל רוב. דורשים מראש הממשלה להגיע.

הרי האוזר כבר הציע לסגור אותה לשלושה חודשים עד שפינטו תחזור. תבינו את ההזויים מה הם חושבים.

סוגרים מליאה? אתם יודעים כמה זה חמור? זה התפרקות של כל כלל.

בנט עכשיו בבית יושב אוכל עם אשתו.

חבר הכנסת אמסלם, תודה. חבר הכנסת אקוניס, תודה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

למה אתם בזים לדמוקרטיה?

חבר הכנסת אופיר כץ, די.

ארבל יכולה להתייחס לכל מה שנאמר?

היא מהאו"ם.

אדוני היושב-ראש, תודה לך. אני מצטרף לכל הדברים שנאמרו על ידי חברי האופוזיציה עד כה. אני רק רוצה להוסיף עליהם בסגנון שלי. אני לא חשוד שאני נמצא במערכת בחירות ואין לי פריימריס, אבל אני רוצה, חבר הכנסת ניר אורבך, אני רוצה לדבר על לבך בלי צעקות ובלי להרים את קולי.

תודה רבה, חבר הכנסת אבי מעוז.

אני מבקשת מיושבת-ראש הקואליציה לא להפריע לי.

עידית, את גם יושבת-ראש השדולה לבריאות הנפש. חבר הכנסת שלך קורא לנו חולי נפש, את היית צריכה להגיב. אי אפשר חצי אמת. לא קוראים לנו חולי נפש.

סליחה, יגיע תורי ואני אדבר.

הוא אפילו לא מתנצל.

זו בעיה.

אני רוצה לדבר על ליבך, ואם חברת הכנסת עידית סילמן גם נמצאת פה אז גם על ליבך. תסתכלו לאן מובילה הקואליציה שלכם ותהיו ישרים עם עצמכם. האמירות ההזויות של בכירים בקואליציה, האמירה ההזויה של השר לביטחון פנים עמר בר לב על אלימות המתנחלים, האמירה ההזויה עוד יותר של שר הבריאות שקרא לנוער הגבעות נוער הזוועות, האמירה ההזויה של חבר הכנסת מוסי רז שהמליץ לקחת את ילדי המתנחלים בהתיישבות הצעירה ולהעביר אותם למשפחות אומנה, מה שהוא קורא בתוך הקו הירוק. אתם בכירים בקואליציה הזאת. הקואליציה הזאת מובילה את מדינת ישראל אל עברי פי פחת, ואתם בכל המאמצים שאתם עושים, גם לקצר סדרי דיון, גם להעביר חוקים, גם לדאוג לרוב על כל מיני הצעות, אתם מאפשרים לקואליציה הזאת להמשיך להתקיים, והמשמעות של הקואליציה הזאת שהיא ממשיכה להתקיים זה הרס התודעה הבריאה הפשוטה של אזרחי ישראל שפה מדובר על מדינה יהודית. שניכם גדלתם בציבור שלנו, אתם יודעים מה זה מדינה יהודית. ניר, אתה גדלת איתי באותה שכונה, אתה יודע בדיוק על מה חלמו אבות אבותינו. אתה יודע שהם באו לפה אחרי כמעט 2000 שנות גלות והקימו פה מדינה יהודית. הם לא הקימו פה את המדינה שאתם מוליכים, ואני מוכן ללמד עליכם זכות. אתם אולי לא שמים לב לזה, אתם אולי לא מודעים לכל המצב הזה. אתה אמרת לי בהתלבטויות שלך לפני הקמת הממשלה: אתה יודע מאיפה אני בא עכשיו? אני בא מחיה וישליציקי, הייתי אצלה. ניר, תזכור את זכר הרב אלישע וישליצקי, זכר צדיק לברכה. אני מבקש ממך שכל תורתו, כל משנתו, כל אומר חייו יעמדו לנגד עיניך. אתה מתחזק את הממשלה, והיא ממשלה נוראה להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת אורית סטרוק.

אני מבקש מכל העוזרים לצאת. עברנו פה את מספר הנוכחים המותר בחדר. אני מתנצל.

דרך אגב, למה אין מגבלות כאלה בציבור? למה זה רק בכנסת? אין מגבלת התקהלות בציבור.

חבר הכנסת קיש, ביקשו ממני האנשים שאחראים על האבטחה להוציא את העוזרים.

אבל הם מסתמכים על משהו.

יכול להיות שהם מסתמכים על משהו ויכול להיות שזה דיון חשוב.

אני אומר לך שמה שאני מרגיש, שלמרות שבחוץ אין מגבלות קורונה, לצורך העניין הממשלה במדיניות של לא להטיל מגבלות התקהלות, פה בכנסת מונעים מאתנו שדולות וכנסים. למה? אני לא יודע, כי הממשלה בחוץ לא עושה את זה ופה זה כאילו מאוד חשוב. ברגע שעושים פה איפה ואיפה זה נראה רע מאוד.

אני שומע ומכבד. אני באופן אישי אבדוק מול מנכ"ל הכנסת את הנושא הזה של ההוראה.

תבדוק באותה הזדמנות אילו כנסים ביטלו, ניר. מעניין, לא ביטלו כשזה היה אלימות מתנחלים על פלסטינים, אבל כשיש אלימות פלסטינים על מתנחלים ביטלו את הכנסת. מוזר, נכון? יום לפני.

חברת הכנסת סטרוק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להעיר שלוש הערות פרוצדורליות ושתיים ענייניות בנושא שאנחנו עוסקים בו. אתחיל קודם כל בשאלה של עצם כינוס הדיון הזה. דיון שאמור לסייע לשר בר לב ולשר גנץ לקדם חקיקה בכנסת. לשר בר לב ולשר גנץ אני אומרת, כי כל ההוכחות שהחוק הזה הוא חוק של בר לב הן נכונות, ועדיין השר גנץ חוטא בנושא קמפיין אלימות המתנחלים לא פחות מבר לב. השר בני גנץ, חברי ניר אורבך, הוא זה שכינס ישיבה רבת משתתפים עם יועמ"שים, עם אנשי מינהל אזרחי, עם משטרה, עם צבא, עם כל הבא ליד, כדי לדון באלימות המתנחלים. ואז הוא עשה תקשורת לישיבה הזאת ואז בהודעת סיכום של הישיבה הזאת הוא מינה צוות שיעסוק באלימות המתנחלים. זה בני גנץ עשה, לא עמר בר לב. מאז צוות שי ניצן לא היה צוות כזה. עכשיו יש, קוראים לו צוות שוטסר. שני חברים לך מהקואליציה, בני גנץ מינה את שוסטר לעמוד בראש צוות של הקמפיין הזה, קמפיין אלימות המתנחלים. ועל בר לב כבר לא צריכים להרחיב את הדיבור, כי חבריי הרחיבו.

אני שואלת אותך, כשאתה כתבת את המכתב לעידית סילמן, כשאתה נתת את הראיון לעיתון בשבע, על איזה חוקים חשבת? מה חשבת, שבר לב וגנץ יביאו לך חוק על שכר המטפלות במעונות? שהם יביאו לך חוק על עזרה לנכים? הם שר הביטחון והשר לביטחון פנים. חשבת שהם לא יביאו לך חוקים שקשורים לביטחון ולביטחון פנים? על מה בדיוק חשבת? מה העלית בדעתך? באת ואמרת וכתבת והצהרת והתראיינת שאתה תשתמש בסמכות שיש לך כדי לעצור חוקים שלהם, כדי שהם יביאו שיש גבול לצורה שבה הם יכולים להתנהג כלפי הציבור שאתה חושב שהוא הציבור שלך, ניר. לפחות הציבור שממנו אתה באת, לפחות הציבור ששם פתק בקלפי בשביל שאתה תהיה פה. בשביל הציבור הזה אמרת, אני אגן על הציבור הזה ואני אשתמש בסמכות שיש לי כדי לבלום את שני האנשים האלה, גם את גנץ וגם את בר לב. אז מה חשבת שהם יביאו לך, חוק על מחיר הכלים החד פעמיים? הרי זה ברור שהם יביאו לך חוקים של ביטחון ושל ביטחון פנים. אז מה עכשיו? למה אתה לא יודע לעמוד במילה שלך? אתה יודע כמה שמחתי כשראיתי את המכתב שכתבת לעידית סילמן?

זה מתחיל בכלים חד פעמיים וזה מסתיים ביישובים חד פעמיים.

אמרתי לעצמי, ישתבח שמו, סוף סוף ניר אורבך קיבל גם שכל וגם אומץ. וכל כך קיוויתי שזה יקרה, באמת האמנתי בך. מה העלית בדעתך, שמה הם יביאו לך? חוק למה? הרי כל מה שהם עשו בקמפיין אלימות המתנחלים זה כלום, זה כאין וכאפס מול מה שהם הולכים לעשות בחומש. מה שהם הולכים לעשות בחומש זה השלמת הגירוש של אריק שרון. זו לא עוד הריסה, זה לא מה שעשו שם במשך כל השנים, הורסים, בונים, הורסים בונים. זה סופי, זה לחסום את המקום הזה, זה להפוך אותו נקי מיהודים, זה להשמיד כל נוכחות יהודית שם. אתה יודע איזה פשע זה. אתה לא רוצה להיות במקום הזה. אני כבר לא מדברת על זה שזה פרס לטרור. אבל זה המשך דרכו של שרון.

אורית, למה לא שיניתם את החוק? כל כך הרבה שנים, למה לא שיניתם את החוק? יכולתם לשנות את החוק.

זה המשך דרכו של שרון.

מאותה סיבה שפרץ שינה את גיל הפרישה לנשים.

הגשת הצעת חוק כזאת? למה לא הגשתם?

חברת הכנסת מיכל רוזין, תודה רבה.

אתה לא מגן על זכות הדיבור שלי. היא כבר עשר דקות צועקת במקומי.

עשר דקות זה בערך כמו הדברים שאמרת עכשיו, אם זה היה עכשיו עשר דקות. זו אותה אמת פחות או יותר, עכשיו שאמרת עשר דקות.

פייק ניוז.

לשאלתך, מיכל, אני הבאתי לכאן לפני כמה ימים את הבקשה מניר אורבך לקדם את החוק שעבר בכנסת הזאת ברוב של 73 אצבעות, ניתן היה לעשות. אתה לא רוצה. אבל אני לא מדברת איתך על החוק. בוא לפחות תמנע את ההשמדה הטוטאלית של המקום הזה ותמנע מהממשלה שאתה חבר בכיר בקואליציה שלה להפוך לממשלת שרון, זה הכול. אז אתה לא עושה את זה. אני מבקשת ממך פעם נוספת לקבל החלטה שאתה את הדיון הזה לא מקדם.

איתן הלך לצערי, אז אתם תעבירו לו. ישב כאן איתן, ישב כאן בועז, וסיפרו לנו כמה קשה להם שיש להם כל כך הרבה הוראות שעה להעביר, שעוד מעט הן יפקעו והם נורא מסכנים והם קיוו לשיתוף פעולה מהאופוזיציה, וכמה זה נורא וכמה זה קשה וכמה הם הושיטו יד ולא קיבלו יד בחזרה. אנחנו לוקחים 500 שקל לשעה, עידית, זה מה שמקבלים את פסיכולוגים בדרך כלל.

הנה, איתן הגיע, זה בשבילך. הסיפור הזה של חוקי הוראת שעה פוקעי תוקף הוא הרמת מסך נוראה על חוסר האחריות של הקואליציה הזאת. אתם לא ידעתם על חוקי הוראת השעה האלה בשבוע האחרון, לא בשבועיים האחרונים ולא בחודש האחרון. אם אתם אנשים אחראים, ידעתם עליהם מהרגע שנכנסתם לתפקידכם.

אנחנו אחראים ולכן אנחנו חושבים לדבר בהם כל כך הרבה זמן מיותר.

הייתם צריכים לתעדף אותם, אם אתם נושאים באחריות ממלכתית למדינה הזאת, על שלל חוקים מזעזעים שהעברתם פה, כי אתם רוצים לעשות שינוי. רבותי אנשי השינוי, לפני השינוי יש שימור. קודם כל בודקים מה אני חייב לעשות, אחר כך אני עושה כל מיני אקסטרה. אז אתם העברתם את חוק פירוק הליכוד והעברתם את חוק קציבת כהונה והעברתם למשותפת חוקים שישפרו את הסטודנטים שלהם שלומדים בחוץ לארץ כאתנן על זה שהם עזרו לכם בתקציב והעברתם את החוק שמאפשר לאבו כביר להמשיך לעבוד בשבת. זה פחות אכפת לאיתן אבל זה צריך להיות אכפת לך, ניר. ועוד ועוד כל מיני דברים. ורק את הדברים הבסיסיים שאתם אחראיים עליהם, זו אחריות שלכם, אתם הקואליציה, את זה שמתם בפינה, אמרתם נביא את זה ברגע האחרון. נושיט יד לאופוזיציה ונורא ניעלב שהם לא מושיטים לנו יד בחזרה. אז לא, סליחה. התפקיד שלנו זה להיות אופוזיציה והתפקיד שלכם זה להיות קואליציה אחראית. ככה זה צריך לעבוד, ולא בשום דרך אחרת. זה קצת מזכיר לי את אילת שקד שחשבה שהיא תביא את חוק האזרחות ואנחנו נעבור לדום, והיא תשלם לכולם, תשלם לרע"מ, תשלם למרצ, היא תעשה חוק לפי המידות של מיכל רוזין ואז היא תרצה שאורית סטרוק תצביע בשבילה.

מה היא משלמת לי? שאני אדע.

זה התשלום הכי טוב, שאת פה. עצם העובדה שאת פה. לא האמנת שתהיי בקואליציה עם ימינה.

אתם תהיו קואליציה אחראית ואל תפילו עלינו את האחריות שלכם, ושום אסון לא יקרה אם הוראות השעה האלה לא יעברו. מקסימום תחוקקו את זה מחדש והחוקים המזעזעים שאתם רוצים להעביר, כמו למשל חוק החשמל, שזה חוק הכניעה הטוטאלית לתנועה האסלאמית, הוא יתעכב עוד קצת. לא קרה שום דבר.

הוא לא בסדר-היום.

טוב מאוד שהוא לא בסדר-היום, ומבחינתי שהוא לא ייכנס לסדר-היום. זה התפקיד שלי. אל תלביש עלי את התפקיד שלך.

מעניין מה יהיה סעיף 98 בחוק החשמל, איתן, איך תסביר את זה אז.

לגבי הטענה על כמה זה כואב לכם שאנחנו לא משתפים פעולה אתכם, אני רוצה להגיד שלמצביע הישראלי כואב יותר. המצביע הישראלי מרגיש שהקול שלו נשדד ממנו פעמיים. פעם אחת הוא נשדד ממנו על ידי מפלגת ימינה, שלקחו את הקולות של הימין והפכו אותם לשמאל. פעם שנייה הוא נשדד ממנו יום יום בכל ועדות הכנסת שהיו צריכות להיות ועדות שתואמות את אחוזי ההצבעה לכנסת, שיבטאו את רצון הציבור, ואתם ברגל גסה מפרים את הכלל הכי בסיסי הזה, ואז אתם באים ובוכים לנו בדמעות תנין, אוי ואבוי, איזו מן אופוזיציה לא משתפת פעולה אנחנו. אנחנו לא נשתף פעולה עם העוול הזה, כי זה לא עוול כלפינו, לא כלפיי ולא כלפי חבר הכנסת אוחנה ולא כלפי חברת הכנסת קטי שטרית, זה עוול כלפי המצביע הישראלי.

לא כולם. מצביעי מרצ למשל לא מרגישים נשדדים. להפך.

מה את המדבר, אתה יודע איזה טענות יש להם כלפי חברי הכנסת שלהם?

לגופו של עניין שני דברים. קודם כל, אנחנו עוסקים פה בחוק הסוהרות. החוק הזה, אחרי שדיברנו על בר לב ועל גנץ, זה חוק הסרסור בסוהרות.

ומפלג פשיעה לאומני.

נכון. ורק אתמול קרן נויבך בתוכנית שלה ברשת ב' הציפה סוהרת נוספת מזמן אחר לגמרי, תחת קמ"ן אחר לגמרי, שגם היא סיפרה על אותה התנהלות. זאת התנהלות שיטתית שאם אנחנו לא נעצור אותה אני לא יודעת מי יעצור אותה. בשביל רגעים כאלה, ניר, אנחנו נמצאים בכנסת, ולא יכול להיות שכל מיני חברי כנסת יצקצקו בלשונם כמה זה נורא, וכשזה מגיע לפתחם אז הם פשוט נאלמים דום ולא עושים כלום. ניר, אתה לא היית בדיון הזה ואני הייתי בדיון הזה, ישבנו שעתיים ואחר כך עוד שעתיים, כל מי שהגיע לדיון בוועדת החוץ והביטחון, והגענו להסכמות רחבות מאוד, מאורית סטרוק ועד מיכל רוזין. הייתה הסכמה על איך החוק צריך להיראות. שלמה קרעי ואני אמרנו שנמשוך את כל ההסתייגויות שלנו, אפילו את ההסתייגות על ימ"ר ש"י, כדי שהנושא הזה של הסוהרות יטופל. ואז זה לקח בדיוק רבע שעה עד שיושב-ראש הוועדה דיבר עם קטי פרי וכל הסיפור נגנז וירד לפח.

קטי פרי היא של גנץ?

לא, של בר לב. מיכל רוזין אפילו לא ידעה, היא הגיעה לדיון והיא לא הבינה איך פתאום כל ההסכמות שהיו נעלמו.

אני מבקשת שלא תדברי בשמי. לא דייקת, בלשון המעטה.

אין בעיה, את אחר כך תדברי בתורך ותגידי מה שאת רוצה. אני רק רוצה שנבין כולנו שהחוק הזה הוא חוק מעוול, ואנחנו צריכים לא רק לא לקצר את זמן ההצבעה שלו, אלא גם להצביע נגדו.

דבר אחרון, לגבי סעיף 98. באמת יש גבול למה שאפשר לעשות עם הסעיף הזה. הסעיף הזה הוא סעיף שמשתמשים בו בהזדמנויות מאוד מאוד מיוחדות. אף אחד מהחוקים של הוראת שעה שאתם רוצים להעביר הוא לא אחת מההזדמנויות האלה, אף אחד מהם הוא לא חוק שאם הוא לא יעבור השבוע השמים יקרסו. מקסימום זה יעבור בעוד שבוע או בעוד שבועיים. אין שום הצדקה, לא לפי כמות ההסתייגויות שהגשנו, ופה אני מצטרפת למה שביקש חברי שלמה קרעי ממך, ארבל. אנחנו בפירוש, שלמה ואני, צמצמנו במספר ההסתייגויות וגם במספר המסתייגים כדי שלא יופעל סעיף 98. יש גבול כמה אתם יכולים לעשות חוכא ואתלולא מהאופוזיציה, ואני חושבת שפה אתם חציתם את הגבול הזה. אני מבקשת מאוד את עמדת היועצת המשפטית של הוועדה והיועצת המשפטית של הכנסת לשימוש הסיטונאי והשערורייתי שאתם עושים בסעיף 98.

חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.

תודה. אני רק זקוק לתשומת הלב של ארבל, כי נדמה לי שבלעדי התשובות שלה קשה לנהל דיון ענייני בסוגיה שנמצאת פה. ברשותך, היושב-ראש, אני מבקש לשאול את ארבל קודם כל שאלה אינפורמטיבית שצריכה לעמוד בפנינו, על כמה חוקים עד היום בכנסת הזאת חל סעיף 98 והאם אני צודק בזה שבוודאי לא קרה כך מעולם במשך חצי שנה בכנסות קודמות, וספק אם אי פעם כבר היה שימוש בהיקף כזה בסעיף. אז אני מציע שברשותך נקבל תשובה שבוודאי צריכה לעניין את כולם בשאלה הזאת, ועל הבסיס הזה אני אוכל להמשיך.

יש לי פה תשובות להרבה דברים שנשאלו. זה מתקשר קצת למה שאמר חבר הכנסת אמסלם קודם. לפי הדברים שאמר חבר הכנסת גינזבורג מדובר להביא השבוע את כל דברי החקיקה שפוקעים עד סוף השנה. מדובר בשלוש הצעות חוק לקריאה שנייה ושלישית, שזה שירות בתי הסוהר, הצבת יוצאי צבא, שזה תיקון לפקודת העיריות שזו הוראת שעה שמאריכה את הוראת השעה שקיימת כבר עשור, הופכת אותה להוראת קבע בעניין הסמכת רשויות מקומיות לקבוע חוקי עזר בענייני שמירה, אבטחה וסדר ציבורי, והנושא השלישי זה התוכנית הכלכלית בעניין של הגופים המשדרים, שזו גם הארכה של הוראת שעה שפוקעת. יש בקריאה ראשונה, שככל שיאושרו בוועדה רוצים להעביר אותם גם בקריאה שנייה ושלישית, חוק הבחירות דרכי תעמולה, שזה גם להפוך הוראת שעה להוראת קבע. זו הוראת שעה שבכנסת ה-19 עברה בהסכמה של קואליציה ואופוזיציה שמסמיכה את יושבי-ראש ועדות הבחירות - - -

מישהו פה מכיר על מה היא מדברת?

כן, זה מה שהם רוצים.

זה לא נמצא בסדר היום.

יצאה השלמה. מדברים על כל הדברים שפוקעים.

ההשלמה יצאה ב-16:30.

זה מה שפורסם בסדר היום של הנשיאות. לא מוסיפים דברים חדשים. הבנתי שהכוונה היא להוציא את כל הדברים שאין להם דחיפות בשל פקיעה, אולי יש להם דחיפות אחרת, ויישארו רק הדברים שפוקעים. אז כמו שאמרתי, חוק הבחירות דרכי תעמולה.

ארבל, לא היינו צריכים לדעת את זה מראש, בצורה מסודרת? לא כשדוחים את הפתיחה בשעתיים בגלל זה. מה הדחיפות?

הצעת החוק החמישית היא פינוי שדות מוקשים, שזה גם הארכת הוראת שעה בשנה נוספת בעניין סמכויות הרשות לפינוי מוקשים. ויש הצו של המיסוי של החד פעמי. זה שישה נושאים.

מה דחוף בצו מיסוי חד פעמי? למה הוא חייב להיות השבוע?

כי הוא פוקע.

אז הוא יפקע, מה קרה? יעשו אותו מחדש. תסבירי לי מה האסון למדינה אם זה יפקע.

שום דבר הוא לא אסון למדינה. זה לא המבחן.

זה כמו קריאה ראשונה, צו מיסוי חד פעמי? זה רק דיון והצבעה?

כן. אני מבינה שאלה הנושאים על סדר היום, ששתי הצעות החוק שהזכרתי לקריאה ראשונה זה בעצם גם השנייה והשלישית, בעצם פעמיים.

לגבי מה שנשאל כאן לגבי מה שהיה בעבר, כמו שאמרו חבר הכנסת לוין וחבר הכנסת אמסלם, זו תחושה נכונה. זה נכון, יש ללא ספק שינוי במספר ההחלטות שיש לגביהן החלטות של סדרי דיון מיוחדים בקריאה שנייה ושלישית. צריך גם לומר שיש גם שינוי בכמות ההסתייגויות שמוגשות לגבי הצעות חוק. החוברות האלה, וזה נכון מה שאמרת חברת הכנסת סטרוק שבמקרה הזה לא היו הרבה, כמויות ההסתייגויות בכנסת הזאת ומשך הדיון גם היו חריגים.

הרבה פחות מהכנסת הקודמת. המכונה של בנט עבדה בכנסת הקודמת. זו המצאה של המפלגה שלו, שהם המציאו מכונה של הסתייגויות. קראו לו מתן כהנא.

יש לי כאן כל ההחלטות שהיו בכנסת הזאת. היה מיסוי מקרקעין שבח ורכישה, הוגשו הסתייגויות למאות שעות. היה חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. ביחד עם חוק הביטוח הלאומי, היו פה מעל אלף שעות של הסתייגויות.

אבל זה השתנה, ארבל.

איך המקרה הזה תואם בכלל את המקרים האלו? איך ההסתייגויות ששלמה ואני הגשנו עכשיו על חוק שירות ביטחון בכלל מתחילות להתקרב למקרים האלה?

על פקודת העיריות יש 21 שעות דיבור.

אנחנו בכוונת מכוון צמצמנו.

בכנסת הקודמת היו לא מעט חוקים שהוגשו 64 הסתייגויות, 34 הסתייגויות, וקיבלו 98.

על חוק הנכים לא הגשנו הסתייגות אחת, זה ענייני.

אבל השאלה היא מספרית עובדתית. כמה פעמים השתמשו ב-98 בעבר?

איזה עבר?

כל ההיסטוריה, כולל בקדנציה הקודמת. וכמה השתמשו בו בחצי השנה האחרונה. בואו נתחיל מהעובדה הזאת לפני שניכנס להתפלפלויות ונספור הסתייגויות בכל חוק.

אני רואה שבע פעמים בכנסת הזאת, מאז כינון הממשלה.

שבע פעמים על כמה חוקים? היו החלטות שחלו על שורה של חוקים. כמה חוקים נכללו?

היו שניים, הקורונה וביטוח לאומי, אחר כך היה חוק יסוד: הכנסת, תיקון 51, זה החוק הנורבגי. אחר כך היה תיקון 49 שהיה על המועד האחרון לקבלת חוק תקציב ההתפלגות של ארבעה חברי כנסת. אחר כך היה חוק שירות ביטחון תיקון 18, שאני לא זוכרת על מה זה היה אבל הוגשו הסתייגויות שהיו מאפשרות 40 יממות של הנמקה.

לא חשוב, השאלה היא מספרית.

למה לא חשוב? זה בדיוק העניין. בשביל זה נועד 98.

ב-26 ביולי היו סדרי דיון מיוחדים על חוק יסוד: הממשלה.

אפשר גם לשאול כמה הצעות חוק עברו בימי שני באופן רגיל - - -

תפקידנו למנוע מכם לחוקק חוקים שבעינינו הם מסוכנים. זה תפקידנו, ואל תפריע לנו.

תפקידך למנוע ממני, תפקידי להעביר אותם.

אבל יש סדרי דין בבית הזה, מה זה תפקידך להעביר אותם?

אני פועל על פי סדרי הדין.

אני עד עכשיו ספרתי שבעה חוקים.

ארבל, אני אומר לך מה הדבר החמור. אני חשבתי שאת תשלפי את התשובה מהשרוול, כי אני חושב, עם כל הכבוד, שהייעוץ המשפטי של הכנסת צריך להיות עם היד על הדופק קודם כל בדבר הזה, שהוא ליבת סדרי הדין כאן בבניין. סעיף 98 הוא דריסה גדולה של הזכויות של האופוזיציה, דריסה גדולה של מי שמגיש הסתייגויות ושל הזכות שלו לדבר. יש מקרי קיצון, ואתם אמרתם שזה סעיף שמלבד התקציב משתמשים בו במקרים קיצוניים, במצבי אין ברירה. זה לא סעיף לשימוש סיטוני, ואתם צריכים לנהל את המעקב הזה באופן קבוע.

אני מנהלת, לכן יכולתי להקריא לך.

אני חושב שאת היית צריכה להרים דגל אדום, ואני שואל למה לא הרמת דגל אדום ואמרת: מאה אחוז, 40 יממות אני מבינה, אבל לא 14 שעות. על 14 שעות אני לא מאפשרת את זה.

אין 14 שעות.

אני אגיד לך גם יותר מזה. הרי בסוף זה לא אירוע שנפל עלינו בהפתעה. נניח שנדרשת עכשיו חקיקה דחופה כדי להתמודד עם איזשהו שינוי שנדרש בנושא הקורונה, אז אני מבין. אומרים לנו, אם אנחנו עכשיו נדון שבוע, האנשים יחלו, ומצד שני לא יכולנו להתחיל לפני שבוע כי לא ידענו שצריך. אז אני מבין, בדיוק בשביל זה קיים. אבל כל החוקים האלה, שהם גם לא דרמטיים כל כך אבל הם בוודאי כולם ידועים מראש, כבר לפני שנה ידעו שיש בעוד שנה צורך להאריך אותם אם רוצים. הניהול של הקואליציה הנכון והסביר הוא שהיא לוקחת את הדברים האלה ומחליטה – או שלא רוצים להאריך וזה לא חשוב, או אם מבינים שצריכים עד תאריך מסוים לגמור, אז לא פותרים את הבעיה על ידי זה שרומסים את האופוזיציה, אלא באים ואומרים נעשה את זה במדורג. ניקח חמישה שבועות אחרונים של השנה, ובכל שבוע נביא חוק אחד וכך נגמור את הדבר הזה. ואז אין בעיה להעביר את זה, חבר הכנסת גינזבורג, כפי שאתם אמונים וצריכים לעשות, ואין בעיה לעשות את זה בהליך מסודר ותוך שמירה על הזכויות של האופוזיציה, מבלי לרמוס אף אחד. ואני חושב, ארבל, שהייעוץ המשפטי צריך פעמיים להרים דגל. פעם אחת לבוא לפני חודשיים לקואליציה ולהגיד: יש בעיה, קחו בחשבון שיש לכם איקס חוקים שיש הוראות שעה שתסתיימנה עד סוף השנה, וכדאי שתיערכו בהתאם. ופעם שנייה להגיד להם: רבותי, מרגע שלא נערכתם בהתאם תעשו סדרי עדיפויות, תבחרו חוק או שניים או אולי שלושה, כמה שנספיק, נשב כל השבוע אם צריך וזה הכול. אבל אל תבחרו בפתרון הקל. עובדתית זה לא היה כך אף פעם. זו לא המטרה של סעיף 98. איך אני יודע? כי אתם תמיד אמרתם לי את זה, בצדק. אני חושב שגם לא התווכחתי.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך להפסיק את הישיבה, צריך לבקש חוות דעת מסודרת מהייעוץ המשפטי, אחת ולתמיד, כדי שנבין האם בכלל אפשר לעשות את הדבר הזה, האם זה בסדר, האם זה תקין, האם יכול להיות שכך הדברים יתנהלו.

בסוף, וכאן אני פונה לחבר הכנסת גינזבורג, יש דרך לייתר את הצורך בשימוש בסעיף 98, והדרך היא הגעה להבנות בלי דורסנות. אתן לך דוגמה בדיוק בחוק הזה שאנחנו דנים בו עכשיו. הרי בחוק שירות הביטחון, והיושב-ראש מכיר את הדברים כי אמרתי את אותם דברים לפרוטוקול בישיבה הקודמת שעשינו כאן ביום רביעי באישון לילה, אמרתי ליושב-ראש: אני מבקש את התערבותך ואת עזרתך, כי יש אפשרות להגיע להסדר פשרה, ארבל, נדמה לי שגם את היית פה. יש אפשרות להגיע להסדר פשרה פשוט, שבמסגרתו תתקבל ההצעה שהציע חבר הכנסת שלמה קרעי והיא הסתכמה רק בדבר אחד, שיאפשרו לחיילות שמועברות לשירות בתי הסוהר ולמשטרה לפנות לנציב קבילות חיילים, אם יש להן בעיה. זה כל מה שהוא ביקש. באמת לא אסון. בכל מצב נורמלי, לאורך כל השנים, כי אני הייתי תמיד בצד השני, אני אומר לכם, הייתי נותן הרבה יותר מזה, תמיד. בגלל זה ימי רביעי לא נמשכו עד 22:00 בלילה אלא נגמרו ב-16:00. אז אנחנו באים עם הצעה כזאת שיכלה לחסוך את כל הדיונים ביום רביעי, כולל בוועדת חוץ וביטחון וכאן בלילה, את הדיון הזה עכשיו, את כל מה שהולך במליאה ואת הכול, אבל לא, עומדים במן גישה דווקנית: לא ניתן לכם כלום, לא נתפשר מילימטר, נעמוד על שלנו כמו שהוא, ועכשיו אני מבין למה. למה לא מוכנים להתפשר על כלום? כי לא צריך, כי הייעוץ המשפטי ייתן לנו להביא 98, אז למה שננהל בכלל שיח? זה לא יכול להיות, זה זועק לשמים, ואתם צריכים להרים דגל אדום כאן ועכשיו ולהגיד: מספיק כבר. 98 בלית ברירה, לא כאשר יש דיונים של כמה שעות בחוק שהוא לא קריטי וכאשר הוצעה בו פשרה מינימליסטית, סבירה, הגיונית, שכולם הסכימו שגם לגופה היא נכונה. אז בואי תסבירי לי, ארבל, איך את מצדיקה להחיל סעיף 98 על החוק הזה, הספציפי, ולמה את לא אומרת עד כאן, זה לא יכול להיות. אני מבקש לשמוע.

חבר הכנסת יריב לוין, תודה רבה. אנחנו ניתן התייחסות נוספת בסוף הסבב.

היושב-ראש, אני חושב שהשאלה הזאת נדרשת כל כך, היא פשוטה. אני עוד לא סיימתי, יש לי דברים נוספים שאני רוצה לומר, אבל אני חושב שזאת שאלה ספציפית על החוק שבפנינו, על עובדות שאין עליהן ויכוח כי אדוני היה שותף לדיונים ומכיר את הכול היטב.

אבל אתה שוכח אדוני, חבר הכנסת לוין, שהממשלה ביקשה שלוש שנים לחוק הזה וחלק מהפשרה הייתה לקצר את זה לשנה, בניגוד לדעת השר לביטחון פנים, בניגוד לדעת שר הביטחון, לבקשת חברי הכנסת אורית סטרוק וקרעי ואחרים קיצרו את זה לשנה. אפשר להציג את הסיטואציה בצורה מסוימת, אבל להציג את זה גם בצורה יותר מלאה.

אפשר להציג את זה באלף צורות, אבל על דבר אחד אין ויכוח, גם אתם רציתם את הקיצור הזה ולכן הלכתם עליו.

אני רציתי את הקיצור? נלחמתי נגדו.

ואתם גם בהתחלה הסכמתם למשהו הרבה יותר מרחיב אפילו מהצעת הפשרה של חבר הכנסת קרעי. רק שאז הגיעה נציבות שירות בתי הסוהר והפכה לכם את העמדה. אתה הרי יודע את זה. כולנו היינו שם.

אני לא יודע על מה אתה מדבר.

חבר הכנסת יריב לוין, אני רק אשמח לשמוע, אמרת שהוצעה איזושהי פשרה.

הרי הציע חבר הכנסת קרעי בשבוע שעבר.

אה, בשבוע שעבר. חשבתי שהצעתם השבוע, כי השבוע לא רציתם להגיע להסכמות.

לא על סדר היום, הוצעה על החוק. על התוספת השולית הזאת, הנה פתרנו.

חבר הכנסת יריב לוין, רק אומר באמירה שאינה משתמעת לשתי פנים שאני גם הייתי איתך בקשר ואני נמצאת איתך בקשר ואני מעריכה את הקשר הזה, כי אני גם מעריכה אותך באופן אישי, ואתה יודע את זה ודיברתי על זה מספר פעמים. אני גם חושבת שהקשר בינינו הוא מאוד ענייני ומאוד פוליטי נכון. אני רק חושבת שבסוף כשאנחנו רוצים להגיע לוועדה של הסכמות כדי לנסות לסכם ביחד מה להביא בשבוע הזה למליאה, ואומרים לי לא יקרה וכדומה - - -

לא יקרה עד שלא תסדרו את הוועדות.

הוא צודק, זה גם נאמר לכם בצורה מאוד ברורה.

שקודם כל יענו למכתבים שהוא שולח, עזוב שיסדרו.

לא יהיו הסכמות עד שהוועדות לא ייפתרו. תגידו לאלקין ולליברמן שיפסיקו לנהל את הכנסת.

אתם לא הייתם פה, לא שמעתם מה אמר טופורובסקי. אנחנו לא מעוניינים בשום פשרה, אנחנו מאוד עיקשים. שאלתי אותו אם הוא מוכן להסביר, אבל הוא לא הסביר, ואז קרא לנו חולי נפש. אתה מבין? זה מי שאמור להחליף בעוד שנה וחצי. והוא לא היה מוכן להסביר מה הבעיה.

ליברמן ואלקין מנהלים לכם את הקואליציה.

אני רק אומר שאני מצרה מאוד על האמירה הזאת של "חולי נפש" והיא לא צריכה להיאמר, בטח לא בבית הזה.

לא צריכה להיאמר? זו בושה וחרפה.

יש פה הרבה חברי כנסת שמקדמים את עולם בריאות הנפש, אז אמירה כזאת לא צריכה להיאמר לא בבית הזה, לא על השולחן הזה, לא כלפי חברי כנסת ולא בכלל.

תגידי את זה לבועז. שבועז יבוא ויתנצל.

היו צריכים להפסיק מיד את הדיון. זה לא יכול להיות.

אני באופן אישי, ויריב יודע את זה, אשמח לשבת איתו ולהגיע איתו לכל הסכמות, ככל שיהיו. לגבי חקיקה, אני מסכימה, לא על כל דבר צריך לשים 98 ויכולנו להימנע ולהגיע להסכמות מסוימות. אני מבינה שהרבה תלוי בנושא הוועדות. אני מאמינה שאתה יכול, יחד איתי, למצוא פתרון ואתה מרכז את האופוזיציה ואין סיבה שזה לא יקרה.

יש מכתב, תעני למכתב.

אפשר לשבת בצורה מכובדת ולדון גם בכל הנושאים האחרים, ככל שנוכל לסייע, ותמיד עמדנו בדברים האלה וגם במשאים ומתנים שהיו איתנו עד עכשיו סייענו.

לעניין סעיף 98, אנחנו מבינים שאלה חוקים שהם פקיעת תוקף עד סוף החודש הזה.

היום הם יודעים מזה, אתמול היו להם דברים אחרים.

מה היה קורה אם היו עוד חמישה חוקים כאלה? גם אז היה אפשר לעשות 98 על הכול?

בשבוע שעבר רצינו להביא הרבה יותר חקיקה, גם לפני שבועיים. הגענו להסכמות בגלל הקורונה.

בשבוע שעבר לא היו הסכמות. לא היה לכם רוב. לא עשיתם כלום בשבוע שעבר בגלל שלא היה רוב.

מי ביקש מאתנו להפסיק חקיקה? להזכירך.

אני מזכירה לך שכשאנחנו רוצים יש לנו רוב. אנחנו יודעים לדאוג לרוב בקואליציה, הוכחתי לך לא פעם.

אני אתייחס לדברים, למרות שהם מחוץ לגדר הדיון כרגע. חברת הכנסת סילמן, אני חושב שראשית הכול, ואמרתי לך את זה בזמן האמת בהתחלה, שכאשר מקבלים החלטות שרומסות את כל מבנה העבודה שהיה בבית הזה מאז ומעולם, בראש ובראשונה בנושא הוועדות אבל לא רק, אי אפשר לצפות שאחר כך דברים יתנהלו על מי מנוחות וכסדרם. כשהדבר הזה נשבר וכשמתעקשים להמשיך בו במשך חודשים ארוכים, אין פלא שכך נראים הדברים. צריך לעשות הבחנה. יש עולם של הגעה להסכמים על סדרי דיון, וכפי שאמרו לך החברים כאן, כל עוד לא נפתר נושא הוועדות ההחלטה באופוזיציה, ואני חושבת שהיא מובנת לגמרי, שבנסיבות האלה לא נכון להגיע להסדרים כאלה, כי בסופו של עניין היכולת שלנו לבוא לידי ביטוי בוועדות נרמסה עד עפר, ולכן לפחות שנבוא לידי ביטוי במליאה. זו נקודה אחת. אבל יש דרך נוספת להגיע להסדרים, שגם עליה דיברתי איתך מהיום הראשון, והיא להגיע בחוקים ספציפיים להבנות לתוכנו של חוק ולגופו, והדבר הזה פשוט לא קורה. בניגוד למה שקרה בעבר. בעבר היו לוקחים חוק ואומרים בואו נעשה בו תיקונים מסוימים שחשובים לכם, כנגד זה תצמצמו חלק. אגב, יש מקום אחד שזה כן קורה, בוועדת הכספים. הוא הצליח לא פעם בוועדת הכספים ועשה ויתורים מסוימים. נכון, העביר 95% ממה שרצה, ויתר בשוליים לאופוזיציה בדברים שהיו מבחינה חשובים.

יש לי כאן מסמך של הכנסת. ארבל, את מכירה אותו. מאז קומה של הכנסת היו 16 מקרים, פרט לכנסת הזאת. כולל הכנסת שלנו במעבר. היו 16 מקרים, 12 מהם היו מסיבות של חוקים קונטרוברסליים ועוד ארבעה מקרים שהיו בקטע של ההתנתקות, כאלה שניתנו בהם יותר מדי הסתייגויות. אבל צריך להבין את הפרופורציות.

זה לא מעניין אותם.

אבל אני חושב שזה צריך לעניין מאוד את הייעוץ המשפטי, זה צריך לעניין את ארבל. כשמביאים לנו עכשיו עוד חמישה מקרים חדשים, אחרי שכבר הצלחנו להגיע עד היום בקדנציה הזאת כמעט לסך כל המקרים שהיו בכל הקדנציות כולן ביחד, ולשיא שלא היה כדוגמתו באף כנסת, כשאנחנו בקושי חצי שנה, ועל חוקים שאין עליהם כמו הסתייגות בלתי סבירה, אין להם שעות דיבור בהיקף בלתי סביר, בנושאים לא קריטיים ברמה כזאת שהמדינה תיחרב אם לא יסתיימו השבוע, וכאשר לפחות בחלק מהמקרים הידברות לגופו של החוק, אמיתית ולא דורסנית, הייתה יכולה להביא פתרון שהיה חוסך את כל העניין הזה. לכן אנחנו מבקשים את הגנת הייעוץ המשפטי באופן רשמי, ארבל. אני פונה אלייך ומבקש את הגנתך, לא רק על האופוזיציה אלא על הכנסת כמוסד ועל סדרי העבודה כאן, ומבקש את התערבותך ומבקש שתרימי כאן דגל אדום ותצערי את הדבר המטורף הזה שאסור לתת לו לקרות.

בדוח מצוינת גם חוות הדעת שלך, מה שאת אמרת על זה.

אני מכירה את זה.

חברת הכנסת סילמן, לכן צריך להבין שאי אפשר ביד אחת לדבר על סדרי דיון וביד השנייה להביא לממשלה, כמובן בדחיפות ובמהירות, חוק לסתימת פיות באינטרנט לאופוזיציה ולכל מי שתומך בעמדותיה. זו בדיוק הדוגמה איך לא מתנהלים ואיך לא עושים. אלא שאתם כל הזמן עם אצבע בעין בצד אחד, ובצד השני רוממות ה"בואו נגיע להבנות ובואו נגיע להסדרים". זה לא עובד בצורה הזאת. אין לכם עניין עם אנשים אידיוטיים, אלא יש לכם עניין עם אנשים פרקטיים שרוצים לדעת שהם בולמים דברים רעים שהם לא מוכנים לחיות איתם, וכנגד זה הם צריכים להשלים עם דברים אחרים, שגם אותם אנחנו לא אוהבים אבל אלה החיים, מגיעים לפשרות מסוימות. אבל פשרה היא דו-צדדית, היא לא חד-צדדית במובן הזה שתעשו לנו טובה ותורידו איזה חוק השבוע, ואחר כך תביאו אותו בשבוע הבא ותסתמו לנו גם את הפה במקביל בוועדת שרים לחקיקה עם החוקים שאתם מאשרים.

אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך ואני לא אתייאש מהניסיונות האלה, למרות שאני מודה שאני מרגיש שאולי יש פער בין הערכתי האמיתית אליך לבין המציאות. אין לי דרך אחרת להסביר את זה. כי אני עדיין חושב שאדם עם הידע והיכולות שלך שיושב בתפקיד כמו יושב-ראש ועדת הכנסת צריך להיות כתובת לפניות האלה שגם עושה איתן משהו ולא פעם אחר פעם פשוט שומע את הדברים, עובר לדובר הבא ובסוף עובר להצבעות. מה שמתרחש היום זה דבר מטורף. גם כמוהו לא היה. אז ביד אחת אתם באים עם כל ערימת ה-98 חסרת התקדים הזאת, וביד השני תראו מה קורה במליאת הכנסת. אגב, זה לא רק עניין של רוב, כמו שדיברו כאן. יש כאן דבר הרבה יותר חמור. קם ראש הממשלה ומחליט על דעת עצמו, בניגוד לתקנון, בלי שום סיבה שהוא יכול להיאחז בה, לא חוקית ולא אחרת, שלא מתחשק לו להופיע היום לדיון 40 חתימות ולתת הסברים ולשמוע את הטענות ולתת תשובות. אגב, לא רק לאופוזיציה אלא לציבור. דיון 40 חתימות הוא אחד הכלים הכי חשובים שיש לחברי הכנסת, בוודאי לאופוזיציה, כי הוא מחייב את כל ראש הממשלה, שבדרך כלל לא יושב בדיונים כי הוא באמת איש עסוק, לשבת בדיון ולשמוע את מה שנאמר ואת הטענות שישנן, או את ההתייחסויות שישנן, והוא מחייב אותו גם לתת התייחסות והוא מאפשר לחברי הכנסת להצביע על ההתייחסות הזאת ולהביע את עמדתם. עכשיו אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שדיון 40 חתימות אמור להתקיים מיד לאחר נאומים בני דקה, וראש הממשלה מודיע – אני קיבלתי את ההודעה 50 דקות לפני פתיחת המליאה – פתאום יש מאין, שהוא החליט שבגלל שהוא בבידוד הוא לא מוכן לבוא. אני נאלץ להוציא מכתב ליושב-ראש הכנסת שבו אני אומר את המובן מאליו, שהוא חייב לבוא והוא לא יכול לא לבוא, ובוודאי שאי אפשר לשנות את סדר היום ולהימנע מלקיים את הדיון ולעבור לדון בחוקים אחרים וכו'. ואז מוצאים פתרון נפלא, נמתין לראש הממשלה, בזמן שיהיה נוח לו. אדוני, זה מה שקורה עכשיו. אגב, את זמן ההמתנה הזה למה מנצלים? כדי לדון בסעיף 98 באופן חסר תקדים, ובכלל לדרוס את כל הכנסת ואת כל המליאה. וכל זה, אדוני, אתה עושה. אתה יושב-ראש ועדת הכנסת, אתה היית צריך להפסיק מיד את הישיבה, להתקשר ליושב-ראש הכנסת ולהגיד לו שכאשר רוצים לעשות שינוי בשעות פתיחת מליאה ודברים מהסוג הזה, צריך לבוא אליך. אי אפשר לעקוף את ועדת הכנסת. אני לעולם לא הייתי נותן לזה לקרות. אי אפשר לבוא, להכות בפטיש, להגיד אני פותח את הישיבה, אני סוגר, אני מחדש אותה ב-16:30, לבוא ב-16:30 שוב להכות בפטיש, להגיד אני אפתח ב-18:00, אני ממתין שיואיל בטובו נפתלי בנט להחליט מתי נוח לו להתייצב לדיון 40 חתימות. ובינתיים כולנו נחכה. מה זה? אדוני היושב-ראש, מה זה? זו הסמכות שלך. זו האחריות שלך. זה הבניין שאני בטוח חשוב גם לך. יש לי המון כבוד ליושב-ראש הכנסת ולתפקיד יושב-ראש הכנסת, אבל יש דברים שלא במקרה, וגם את זה ארבל יודעת היטב, דאגנו שיישארו בסמכות ועדת הכנסת. אתה יודע למה? בדיוק בגלל המצבים האלה, כדי שלא יהיה מישהו שישב ויחשוב שהוא יכול לשחק פה עם העניין הזה כפי שהוא רוצה. זה בדיוק האיזון שעשינו, אלה בדיוק הבלמים שחייבים להיות אבל הם לא קיימים פה בכלל. ואני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לך ליושב-ראש הכנסת ותאמר לו: לא יכול להיות כדבר הזה.

בעניין הזה אני אומר בצורה ברורה, אם היו רוצים לדחות את דיון 40 חתימות בשבוע, קרה לראש הממשלה משהו שהוא מרגיש שהוא צריך, שיבוא ויאמר בצורה גלויה: יש לי קושי, יש לי בעיה, אני רוצה שהעניין הזה יידחה. אני מבין שכנגד הדבר הזה אני צריך להסכים לדחות את כל החוקים, אלא אם יהיו דברים שהאופוזיציה בכל זאת תסכים להביא. היינו מנהלים איזשהו שיח ובזה העניין היה נגמר. כך היה תמיד, אף פעם לא היו דברים כאלה. ואני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, עמוד על כבודה של הכנסת ועמוד על כבודה של הוועדה, וגם על כבודה שלך כמי שעומד בראשה. זה לא יכול לעבור ככה כאילו כלום. לכן אני חושב שאתה צריך לדרוש שסוגיית שעת פתיחת המליאה, אם בכלל, תבוא לכאן, שנקיים דיון בעניין הזה, ואם דעתי תישמע גם נקבל החלטה שהמליאה לא יכולה להיפתח היום בנסיבות האלה. ואז יהיה ברור שאין דבר כזה שראש ממשלה מחליט ברגע האחרון שלא מתחשק לו לבוא בשעה הייעודה לדיון 40 חתימות וכולם מחכים. כי אתם מבינים שזה עכשיו התקדים וכך יהיה הכלל כל הזמן. אנא ממך, אדוני, תגן על המוסד הזה לא רק להיום, לעתיד. ואני מבקש ממך, עצור את ישיבת המליאה בשעה 18:00 והחזר את הסדר. זה לא יכול להיות. זה לא קרקס, זה פרלמנט. תודה.

תודה, חבר הכנסת יריב לוין. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.

תודה. אני חייב לומר שחבר הכנסת לוין אמר שמה שעל דעתם של רבים מחברי האופוזיציה פה. אני רק רוצה לחדד כמה דברים. אם אפשר את תשומת ליבה של ארבל בעיקר. לאחר מכן אתייחס לכל נושא ההסכמות, אבל סעיף 98 לתקנות הכנסת כותרתו סדרי דיון מיוחדים בנימוק של מקרים יוצאים מן הכלל. אני לוקח את כל חמשת או ששת הנושאים שהממשלה רוצה להשלים השבוע דרך הקואליציה ואני שואל שתי שאלות. האחת, מה היה קורה אם היו עוד חמישה נושאים? זה לא משנה?

בטח שזה משנה.

התוכנית הכלכלית של הגופים המשדרים, מה שפה בדיון הזה עכשיו, נניח שאין 98, מה קורה לממשלה? יש לה פה שבוע עבודה. אנחנו לא באנו לשחק. יכולים להריץ את זה, יהיה דיון, הדיון על החוק הזה הוא לדעתי 20 שעות במקסימום. זה אומר שלא כל חמישה החוקים יעברו, אבל אם זה חוק חשוב נעשה בו את הדיון, אם יעבור יעבור ואם לא ייפול, אבל אתם משתמשים בזכות של הכנסת להצביע. נניח שאתה בוחר שהוא לא בעדיפות ואתה שם אותו והוא נפל לך, מה יקרה אם בשבוע הראשון של ינואר יעשו דיון ויביאו קריאה ראשונה ואחרי זה קריאה שנייה ושלישית תוך שבועיים-שלושה? תוך חודש כל החוקים האלה עברו. אני אומר לך, ארבל, לא יהיה שום נזק, אין פה שום נסיבות יוצאות מן הכלל. זה לא תקציב המדינה, זה לא אירוע ההתנתקות שהוזכר. כל החוקים האלה, כולל החוק עכשיו של השב"ס – אז חיילות שבוע לא יופנו מצה"ל לשב"ס, זה המחיר הנורא. על מה אנחנו מדברים? זה הפך להיות זילות הכנסת, זילות הסעיף. גם צו מיסוי חד פעמי, תחוקק אותו בחזרה. מה קרה? אז חודש לא ישלמו מס על חד פעמי. הרי בזה עסקינן. אנחנו לא באיזה מחיר כואב שאם זה לא עובר השמים קורסים.

למה זה עוד יותר צורם? כי בשבוע שעבר גם לא היו הסכמות. למה לא היו הסכמות? כי כמו שאמר יריב, עד שלא ייפתר נושא הוועדות אין שום סיכוי שיהיו הסכמות. הקואליציה, בגלל שלא הייתה מסוגלת להביא את האנשים שלה, בימי החקיקה של הממשלה לא עשתה חקיקה ממשלתית. זאת אומרת, קריאה ראשונה של פינוי המוקשים הייתה צריכה להיות בשבוע שעבר, אבל לא היה להם רוב.

זה לא נכון.

בועז, תודה רבה.

אתם תמיד מדברים, גם השבוע דיברתם על זה שאתם לא רוצים ביום רביעי שום חקיקה ממשלתית.

אני אזכיר שאנחנו אמרנו בצורה מאוד ברורה שאין לנו הסכמות כל עוד אין ועדות, ובשבוע שעבר אתם לא עשיתם חקיקה, חששתם מקורונה. זה היה כביכול הסיפור.

היה על סדר היום וביקשתם לדחות. ונדחה.

אנחנו ביקשנו לדחות?

כן.

בשבוע שעבר לא היה דיון אתכם.

לפני שבועיים זה היה על סדר היום, ביקשתם לדחות.

עידית, את עוד פעם משקרת וזה נמאס כבר השקרים האלה. אף אחד לא היה מוכן לדבר איתנו בשבוע שעבר.

לפני שבועיים. זה היה על סדר היום לפני שבועיים וביקשתם לדחות.

את שקרנית במצח נחושה.

אנחנו לא עובדים מולך, אנחנו עובדים מול מרכז האופוזיציה יריב לוין.

אני מבקש לשמור על זכותי. את השקרים אפשר להגיד אחר כך.

את השקרים שלך.

חבר הכנסת קיש, אבל הם יגיבו אם אתה תגיד את זה.

קיש, שאני אספר לך מה אתה כתבת על יושב-ראש הסיעה שלך בנימין נתניהו כשהלכת עם סער? שאני אוציא לך את כל הציוצים שלך?

כל הכבוד.

עידית, מה זה רלוונטי עכשיו?

האמירות שלה לא מעניינות אותי, אני לא מסתכל עליה כרלוונטית. היא שקרנית והיא משקרת גם עכשיו.

בוא נדבר לא לעניין כמו שאתה מדבר לא לעניין. אנחנו נענה לך כמו שאתה מדבר.

סילמן, מה קורה עם תחנת הדלק?

די, חבר הכנסת אמסלם. תנו בבקשה לחבר הכנסת קיש לסיים.

ביקשתם שביום רביעי לא יהיה ולא היה.

למה שנריב, חברת הכנסת סילמן?

הייתה ישיבת הסכמות, תשאל את יואב, הוא היה נציג.

לא היינו בשבוע שעבר.

לפני שבועיים.

אבל דיברתי על שבוע שעבר.

אבל אני דיברתי על לפני שבועיים ואתה מדבר על שבוע שעבר. איתן ציין שלפני שבועיים זה היה על סדר היום.

תשאל אותה מה קרה בתחנת הדלק. מה בסוף קרה בתחנת הדלק? נו, אני משתגע ממתח.

די, אמסלם.

נשלח לך לינק לצביעה.

טוב, נשמה. אל תשכחי.

גם אנחנו רוצים לדבר.

אתה לא שומר על זכות האופוזיציה לדבר.

אני נותן לך לדבר, אבל תחליט אם זה אתה או חבר הכנסת לוין.

הוא רוצה להגיב.

פה הנושאים הם מספיק חשובים כדי שלא נריב על עובדות שהן פשוטות. אני רק אקרא, כדי שלא יהיה ספק, חברת הכנסת סילמן, את מה שאני כתבתי לחבר הכנסת טופורובסקי ביום שני בשבוע שעבר בשעה 11:54 לפני הצהריים.

דיברנו על לפני שבועיים.

עידית, את עוד פעם משקרת. תוציאי את הדיון. אמרתי לכם את חוק המוקשים קריאה ראשונה, למה לא העברתם לפני שבוע?

לפני שבועיים.

לא שבועיים, שבוע. למה לא העברתם ביום שני לפני שבוע? כי אין לכם רוב, ועכשיו אתם עושים 98. אין לכם בושה ואתם גם משקרים.

ממש לא.

אני אקרא רק כדי שתבינו, דברים שכתבתי בשעה 11:54 ביום שני בשבוע שעבר לחבר הכנסת טופורובסקי. הוא כתב לי מה שכתב, עניתי לו: אל תעמיד את זה כך. אנחנו לא ביקשנו הסכמות ומאסנו בכל התהליכים האלה. הייתה בקשה מיוחדת של מיקי, יושב-ראש הכנסת, שנעשה מאמץ לאור המצב. נרתמתי לזה לבקשתו. כך שאין כאן לא טובה שנעשתה כלפינו ולא הליכה לקראתנו. אנחנו היינו ערוכים על מלא לקיים סדר יום רגיל, ולא הסכמנו לרגע לתת שום התחייבות מעבר לסיכום הזה.

חבר הכנסת לוין, נתנו אמון.

להפך, אתה קיבלת ולא נתת.

כתבתי לך את זה ברחל בתך הקטנה בזמן אמת.

אני אעשה סדר. לפני שבועיים הייתה ישיבת הסכמות והיה סיכום לגבי אותו שבוע. אני אמרתי לחברת הכנסת סילמן עכשיו, שבגלל זה התפרצת, שלפני שבוע - - -

לא, אני דיברתי על לפני שבועיים.

אז לא על זה דיברנו. ארבל, יש להם שני חוקים שאפילו לא עברו קריאה ראשונה, פינוי מוקשים וחוק הבחירות דרכי התעמולה. מדוע לפני שבוע ביום שני, אם הם יודעים שזה דחוף, לא העבירו קריאה ראשונה? לא. למה? כי נגיע לפה ונעשה 98 השבוע, גם ראשונה וגם שנייה ושלישית.

ראשונה אין.

ברור, אבל הם יצטרכו שנייה ושלישית בשבוע עמוס. הרי צריך זמן גם לדיונים. זו בדיוק ההתנהלות הקלוקלת של מה שאני מנסה להגיד פה, והיה לי חשוב להבהיר, אין הסכמות. היה שבוע אחד של הסכמות ומאז אין. עד שהם לא יפסיקו את הדריסה בוועדות לא נחזור לשום הסכמות. אני אומר את זה גם לבועז טופורובסקי, שהבנתי שאמר משהו על הסכמות, בגלל שלא הגענו להסכמות אז אתם נדחיתם עם השעתיים האלה. אתם ביקשתם הסכמות, אמרנו שנעשה דיון לאור המצב של הקורונה והחלטנו שלא יהיו שום הסכמות ולא תהיה ועדת הסכמות. זה המצב כרגע, אין הסכמות.

ארבל, מה קורה עכשיו? לקחנו את שני החוקים שעליהם הדיון עכשיו. בנושא של שירות ביטחון הציע פה יו"ר האופוזיציה שתגיעו להסכמה מאוד פשוטה על העברת הסתייגות שכנראה קיימת בחקיקה, אורית, על קבילות חיילים. אם אתם תאשרו את זה, אני בטוח שאת זה אפשר יהיה לקצר. וזה מראה שאין שום סיבה ללכת ל-98. הרי מה קרה פה? 98 במקום להיות כלי למקרים חריגים של תקציב המדינה, הפך להיות כלי לדריסה נוספת של למנוע מהאופוזיציה להשיג הישגים מינוריים. אלכס לא פה, 5% בהיטל ההשבחה, עשינו את זה והצלחנו. ולדימיר יודע את זה. וזה היה באירוע שעבר יחסית בשקט. דרך אגב, למה נדחה בשעתיים? אין להם רוב בלי בנט, אז הם דאגו להביא את בנט גם ל-40 חתימות. עכשיו יש רוב, אז עכשיו זה כאילו בסדר, אבל הם שרפו שעתיים עכשיו, הם טוענים שיש להם שבוע יקר. חמישה חוקים הם רוצים להריץ פה ושעתיים הם שרפו עכשיו סתם.

אדוני היושב-ראש, ב-18:00 נפתחת המליאה או יש הארכה?

(היו"ר איתן גינזבורג, 17:55)

יש הארכה עד 18:45.

אני שומע איתך שיש הארכה עד 18:45.

אתה לא מהאו"ם. אתה חלק מכל הבוחלטריה הזאת.

אני נמצא כאן בדיוק כמוך.

אז בגלל זה יש לך טלפון מהיושב-ראש. מה אתה עושה את עצמך כאילו באת עכשיו מהאו"ם, מהבית, עברת ואמרו לך לשבת? תראה את החוצפה שלך.

אה, עכשיו אני גם חצוף.

בוודאי. תברר אתה, אני צריך לברר?

אז אני מבין שיש זמן עד המליאה.

לא, המליאה נפתחת ב-18:00, לנו יש אישור לשבת עד 18:45.

אבל אנחנו רוצים להיות גם במליאה. דרך אגב, עוד לא נתנו נוהל בכלל ל-98, זאת אומרת אנחנו מדברים בכלל על משהו כללי. יש כבר נוסח? אפשר לראות שעות? אז איך אנחנו עושים דיון שלם, ארבל?

אנחנו רוצים להיות גם שם וגם פה.

גם אנחנו רוצים להיות. אני לא מבין מה זה, זו דורסנות. אין משהו אחר. ממשיכים לדרוס.

אני רוצה לסכם את דבריי ולומר, איתן, אפילו את ההצעה על ה-98 לא הבאתם. אני לא יודע, אולי תגידו שיש לכם 30 שעות לדבר. עוד לא ראינו את ההצעה, אנחנו מדברים באוויר.

אתם ביקשתם לדבר. אדוני, כאשר נפתחה הישיבה לא היית כאן ממש בהתחלה, חברי כנסת ביקשו לדבר לפני שנאמרה אמירה כלשהי. אני הצגתי את ההצעה, אמרתי מה אנחנו מבקשים ואז התחיל דיון.

אז למה אין את זה בכתב?

לא אמרתם מה ההצעה. לא אמרתם כמה שעות.

אני מבין שלא פירטי, אבל אמרתי שאנחנו מבקשים להפעיל את סעיף 98.

את זה אני קורא במסמך.

אבל ככה התחילה הישיבה. הבא בתור לדבר היה שלמה קרעי והוא התחיל לדבר על הנושא הזה. עוד לא הספקנו אפילו להציג את ההצעה.

איתן, יש מצב של תשובה, אחרי כל מה ששמענו?

הוא מסיים את דבריו ואחרי זה נעבור. אנחנו צריכים להתחיל להתכנס.

יש פה אנשים שעדיין לא דיברו.

בדרך כלל כשעושים נוהל 98, ואת זה אתה זוכר היטב גם כיו"ר ועדת הכנסת בעצמך, מצרפים דף נוסף שבו כתוב כך וכך שעות, זה הנוהל שאתה מאשר. כרגע אין לי את זה. על זה אני מדבר בסך הכול, איתן. אתה יכול להגיד לי שלא הייתי פה ב-16:00. אני עוד לא ראיתי דף על מה אנחנו מדברים. זה מה שאמרתי. ואני מבקש שתטפל בזה.

ארבל, כל מה שרציתי לומר, אני מסתכל על חמשת חוקי הליבה האלה של כנסת ישראל.

יש פה שניים.

לצו אין סדרי דיון. כרגע יש שלושה ועוד שניים.

זו רק יריית הפתיחה לשבוע. אם אנחנו באירוע שבו סוף שנה להוראת קבע הופך להיות אירוע לגיטימי לסעיף 98, בעיני זו זילות של הסעיף, זו פגיעה ביכולת האופוזיציה לפעול ולהיות אפקטיבית בחוקים. אם היה פה חוק אחד מכל אלה שהייתי אומר שאם הוא לא עובר ונופל השמים קורסים, שקר וכזב. כל דבר כזה אפשר לחוקק שוב בהליך שייקח חודש ולא קרה כלום, ובא לציון גואל. והקואליציה לא דרסה את האופוזיציה.

תודה.

תן לי לסיים את דבריי.

אני לא יודע אם שמת לב, אתה מדבר רבע שעה.

כי יו"ר הקואליציה לא נתנה לי לדבר שעה. מעבר לנושא הזה של החוקים עצמם שהם לא קריטיים ולא חשובים ויכולים להידחות, בסוף אנחנו חייבים גם את טיפה הכבוד לכנסת. תנו חקיקה ובואו נעבוד. את כל החוקים האלה אפשר להביא, תעשו קריאה ראשונה. הם ידעו את זה לפני שבוע, הם לא עשו קריאה ראשונה לחוקים האלה, הם לא עשו חקיקות. הם מביאים את זה בניצול גס שאפילו אין לו סיבה ואין לו שום הסבר.

תודה רבה. בבקשה, חברת הכנסת וולדינגר.

תודה. קודם כל אני מבקשת מהיועצת המשפטית ארבל לענות לנו איך אפשר לקיים גם מליאה ודיון של 40 חתימות וגם את הדיון פה ביחד. אני חושבת שזה לא נכון, לא ראוי. אשמח לחוות דעת שלך איך אפשר לעשות את שניהם גם יחד.

אולי כדאי שתעצרי ונקבל תשובה.

באמת, פעם ראשונה בהיסטוריה של הכנסת שיש דיון במקביל למליאה.

דבר שני, אני חייבת לציין. אני יושבת בחדר שלי יחד עם מתמודד נפש שכבר ביקש הרבה זמן להיפגש איתי ולא היה יכול. אני יושבת איתו ושמה את ערוץ הכנסת בקול כדי שאדע מתי אני צריכה לעלות למליאה. והוא מספר לי על תלאותיו ועל כל מה שהוא עבר בחיים וכמה קשה לו, והסטיגמה והבושה וכמה המצב שלו באמת נואש. ואז פתאום אנחנו שומעים את חברי חבר הכנסת טופורובסקי קורא לאופוזיציה, בלי להתבלבל, חולי נפש, התחרפנתם? אני אשמח אם הוא ירים את הראש. אני רוצה להגיד לך שזו פשוט בושה וחרפה. הבחור הזה שישב אצלי בלשכה היה בהלם, הוא כבר התחיל לבכות, וכבר לי תכף בא לבכות, ואומר לי: את רואה? אתם קואליציה נכבדה, כל הזמן צועקים כמה אנחנו, האופוזיציה, מביאים את האלימות לרחוב וכמה אנחנו מדברים כל כך לא יפה ומביאים את דודי אמסלם כדוגמה. אבל ממלא מקום יושב-ראש הקואליציה לא מתבייש בכלל לקרוא – הרי המטרה שלך הייתה לבזות את האופוזיציה, להגיד כמה היא נמוכה, כמה היא גרועה, ואתה לא מתבייש לקרוא למי שאתה רוצה לבייש אתו חולי נפש. אז אני כבר לא מאוכזבת, כי לכם מותר הכול. אין לכם תקנון, התקנון בכלל לא מעניין אתכם.

אם זה היה דודי, 17 פושים.

זה היה פותח מהדורות.

אז מותר גם לדבר ולהגיד את הכול, ומותר להעליב 500,000 אנשים במדינת ישראל, מתמודדי הנפש יחד עם המשפחות שלהם. מותר להעליב, מותר לפגוע, כי לכם מותר הכול ולנו אסור שום דבר. אז תתבייש לך.

את תתביישי כי את עושה מזה הון פוליטי.

נכון, אני עושה מזה הון פוליטי. אתה צודק, אני עושה מזה הון פוליטי, ואתה ממש בסדר גמור.

אכפת לכם לעשות מזה כותרת.

תתבייש לך. אני ציפיתי שיעצרו פה את הדיון עד שטופורובסקי יתנצל ויאמר טעיתי.

אני אומר, תתמני לוועדת האתיקה ובואו תזמינו אותי לדיון על זה. אני אשמח מאוד.

אתה תתבייש. אין לך בכלל זכות דיבור. תתנצל.

חברת הכנסת וולדינגר וטופורובסקי, די. הדברים האלה לא היו מוכוונים בצורה כזאת. לא צריך להגיד את הדברים האלה.

אני לא מבינה, אם היו אומרים עכשיו הומואים כגנאי זה היה עובר?

אני הרגע אמרתי שלא צריך להגיד את הדברים האלה. זה גם לא בסדר? תגידי, את לא מקשיבה למה שאני אומר?

הוא התכוון להנמיך ולזלזל.

מספיק עם הפופוליזם הזה. אני הרגע אמרתי שלא צריך להגיד את הדברים האלה, ואת צורחת עלי? מה קרה לך, השתגעת? מה קרה לך?

הנה, אתה ממשיך?

תפסיקו עם השטויות האלה, מספיק.

טופורובסקי יכול להתנצל לבד, הוא לא צריך אותך, איתן.

תודה רבה, גברתי. הדברים האלה לא צריכים להיאמר, גם אם הם נאמרים באבחה של לשון או בעדנא דרתחא, זה לא משנה, לא צריכים להיאמר. מהצד השני, אני מבקש מכם, תאפשרו לי לנהל את הוועדה הזאת. כל אחד אומר כלפי השני דברים שהוא לא היה רוצה לשמוע, ומעליב ומכליל, ואנחנו שומעים את זה בהרבה מאוד מקומות. זה לא בסדר.

לא בסדר זה אנדרסטייטמנט. אין דבר כזה לא בסדר. אם היו אומרים פה מילים שאתה לא אוהב לשמוע - - -

גברתי, אמרתי שהדברים האלה לא צריכים להיאמר. רוצה שאני אגביר את החריפות של הדברים עד שתגידי שהגעתי לרמה הנכונה לפי דעתך?

שיתנצל.

חבר הכנסת אקוניס, בבקשה.

נועה, אפשר לדעת מתי אני אמורה לדבר? כי זה קצת הזוי לדעתי. אנחנו פה מ-16:00.

מי שקובע את סדר היום זו לא נועה, זה אני. בבקשה.

אז אתה מדלג עלינו?

אני קובע שעכשיו אופיר אקוניס ידבר.

אין לי בעיה, הוא חבר שלי. אני רוצה לדעת אם אני אמורה לדבר. אם לא, אז אני אצא.

אני אודיע לך.

שניהם חברים שלי, וקטי הייתה פה ראשונה לפני כולם.

אני פה משעה 16:00. עכשיו 18:07. זה לא יאומן.

אני מוותר על זכות הדיבור שלי לחברת הכנסת קטי שטרית. אני אדבר אחריה.

חברת הכנסת שטרית, בבקשה.

לאן דרדרתם את הכנסת הזאת? לא יאומן.

קטי, כבר היית שתי דקות בזכות דיבור.

קטי, את רוצה לדבר או לא?

איתן, אתה לא עושה לי טובה. זו זכותי המלאה. גם את זה אתה רוצה לקחת ממני?

מעבר לפופוליזם שלך ולקול החזק שיש לך, את רוצה לדבר או לא? תודה רבה. אופיר אקוניס, בבקשה. היא ויתרה על זכות הדיבור.

לא, אני לא ויתרתי. לא נתת לי. נתת לו את זכות הדיבור.

איתן, מה יש לך?

אופיר, אני פונה אליה שלוש פעמים שתדבר, היא מעדיפה לא להקשיב לי ולכן אני אקבע את זכות הדיבור פה.

היא נפגעה, מותר לה להיפגע.

אז תירגעי מהפגיעה, ועד שתירגעי מהפגיעה ידבר חבר הכנסת אקוניס. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני אמרתי בתחילת דבריי שאני מעביר את זכות הדיבור לקטי שטרית. כנראה הייתה אי הבנה.

מיד כשאמרת את זה העברתי, אבל היא העדיפה להמשיך להגיד שלא נותנים לה את זכות הדיבור.

כי אתה תקפת אותי. גם קראת לי "השתגעת", גם את זה אמרת. אבל אם אתה אומר את זה כיושב-ראש, מה אתה מתפלא שגם הוא?

את רוצה לדבר או לא?

בוודאי שאני רוצה.

אז תתחילי לדבר.

אני כן ציפיתי ממך. איתן, אתה יודע לעשות את זה. ציפיתי ממך להגיד לו, כי אתה יודע על מה זה היה? אתה לא היית כאן.

נכון, ואני לא אשפוט מה שלא הייתי כאן. והציפייה שלך בתור מחנכת שאני אומר דברים שלא הייתי כאן ולא הייתי בסיטואציה, אז אני מתפלא עלייך בתור מורה ומחנכת.

אבל יש דברים שלא קשורים לזה שלא היית כאן.

אדוני היושב-ראש, אמרתי אחר כך שלא התכוונתי לפגוע בתשושי הנפש, אבל זה לא משנה.

ואני גם שומע שהוא גם אמר שהוא לא התכוון, ולכן אפשר להמשיך. אני לא מתכוון להיות השופט במקרה הזה.

הסוגיה הייתה שהוא קם ואמר שהאופוזיציה לא נכנסת לוועדות כי היא לא רוצה להגיע להסכמות. ואמרתי לו, תסביר בדיוק למה אתה מתכוון שהאופוזיציה לא נכנסת, ואז הוא אמר: כי התחרפנתם, חולי נפש. ועל זה הוא היה צריך להתנצל, לא בפניי, בפני כל אותם חולי נפש שכל יום משוועים לטיפול וממתינים שעות וימים וחודשים כדי שיטפלו בהם.

אדוני היושב-ראש, מתי יש הצבעה?

זה לא פופוליזם.

הכי פופוליזם.

זה לא הגיוני שכל פעם שנרצה להביע את דעתנו יגידו לנו שזה פופוליזם, וכשהוא מדבר זה חופש הביטוי. זו טעות, זה לא טוב, כי הציבור כן רואה את זה והציבור כן יודע מה קורה. אני מסתובבת. יכול להיות שאתם נמצאים במקומות אחרים, אני מסתובבת בקרב הציבור ואני שומעת שהציבור יודע בדיוק על מה דורסים אותנו. כי אי אפשר להתנהל בצורה כזאת שאת סעיף 98 מפעילים כמו שמפעילים בסיטונאות כל דבר.

אדוני היושב-ראש, אין פה שרים שעונים לנו לא על מכתבים, לא על פניות, לא על שום דבר. אני פניתי לשר לביטחון פנים, עמר בר לב, לפני חודשים רבים, וכן ישבתי בוועדה לביטחון פנים וכן הייתי בדיונים בעניין הסוהרות וכן ישב שם נציג הצבא שאמר: אנחנו נותנים לשב"ס את הבנות, מכאן אנחנו מסירים אחריות. ותקפנו ואמרנו שזה לא הגיוני וזה לא יכול להיות, ואמרו ששר הביטחון רוצה להקים ועדה וכשהוועדה תסיים את תפקידה אז יביאו ויציגו בפני הוועדה לביטחון פנים את המסקנות שלה. לא קיבלנו את זה עד עכשיו. מה קורה עכשיו? פשוט מצפצפים, מביאים את החוק הזה בסעיף 98 מבלי להביא שום הסבר, לא לאותן בנות שיושבות בטראומה, אפרופו חולי נפש, וקשה להן מאוד והן נמצאות במצוקה נפשית, שהן נאלצות היום לתבוע באופן אישי כדי שמישהו יקשיב להן, ועכשיו אנחנו שולחים לשם סוהרות. עוד פעם חוזרים על הטעות הזאת, מבלי שנקבל שום תשובה מהשר לביטחון פנים. ואני שואלת אתכם מה העניין, מה הפחד הזה. אני מבינה שימינה משותקת, היא לא מסוגלת לעשות שום דבר כדי להגן על האזרחים ששלחו אותה לכנסת הזאת. אז גם עכשיו כשמבטיחים שתקום ועדה שתקבע את הכללים, ועדיין לא הביאו את הכללים, מביאים את זה בסעיף 98. זה הזוי מבחינתי.

תודה רבה, גברתי. בבקשה, חבר הכנסת אקוניס.

תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו כבר בשלהי הדיון הזה. אני מצטער שחבר הכנסת בגין לא כאן, אבל אני אפנה אליו במליאה, משום שכולנו תלמידיו של הדמוקרט הגדול ביותר בתולדות ישראל, מנחם בגין. רציתי שהוא ישמע את הדברים, אבל הוא ישמע אותם בעוד הרבה הזדמנויות.

אני בבית הזה 13 שנה, עו"ד אסטרחן יודעת את הדברים. היינו במאות ישיבות של מליאה ושל ועדות ושל כל מה שהכנסת הזאת מכילה כפרלמנט חי ובועט והיה למגדלור של דמוקרטיה במזרח התיכון. ואני חייב להגיד לך, ארבל, לא רק במזרח התיכון, בעולם כולו. ואני אומר לך, איתן, וגם בועז נמצא פה כנציג הקואליציה, אתם רומסים ודורסים כל כלל וכל מוסכמה, ואני חייב להגיד לך, ארבל, אני אפילו לא יודע גם לא אם התקנון עצמו. הדבר הזה יהיה בדברי ועדת הכנסת ובדברי הכנסת. יושב-ראש ראש הבית, בשל בקשה או דרישה של הממשלה או של הקואליציה, עוצר דיונים במליאת הכנסת עד אשר יימצא הרוב. זה דבר חסר תקדים, זה מסוכן, זה הופך אותנו מדמוקרטיה לאנרכיה. אין כאלה דברים. זה דבר מסוכן מאוד. חבר הכנסת גינזבורג, אני רוצה שתקשיב לי כי אני יודע שאתה דמוקרט, לפחות ביסודותיך. מה קורה לך פה בקואליציה הזאת, יחד עם חבריך, זו כבר שאלה שעוד תילמד גם ברטרוספקטיבה.

כל מה שלמדתי בכנסת הזאת למדתי בכנסת הקודמת.

יפה. אז אני למדתי מהכנסת ה-18 כחבר כנסת ומהכנסת ה-14 או ה-15 כאדם שיוצא ונכנס במסדרונות הללו במגוון תפקידים. ב-20 השנים האחרונות ישנו הביטוי המרהיב, מרטיט הלבבות, שומרי הסף. אנחנו צריכים שומרי סף. הרי כולנו במקור, לכאורה, מושחתים, כולנו במקור מפרים את החוק, כולנו במקור לא בסדר. אתה צריך להוכיח כל הזמן שאתה איש ציבור, פוליטיקאי, שר או חבר כנסת שלא דבק בו רבב. הם בסדר, שומרי הסף. זה ביטוי פשוט בולשביקי. ובביטוי הבולשביקי הזה הייתי מצפה מהייעוץ המשפטי, גם של הוועדה וגם של הכנסת, לבוא ולומר: כדבר הזה לא היה. אני עוד לא מדבר על סעיף 98, מיד אגיע אליו. אני מדבר על ההספקה במליאה. זה דבר מטורף, חסר תקדים, חמור ביותר. אני לא רוצה שאפילו נחשוב על העתיד ונשתמש באירוע הזה כדבר שנאמר שהיה לו תקדים.

תחשוב, תחשוב.

אני חושב כל הזמן, אבל אני מעדיף, חבר הכנסת כץ, בתפיסות הדמוקרטיות שלי, אפילו לא להעלות על הדעת דבר כזה. אני לא אעשה שום השוואות מן ההיסטוריה של ה-120 איך מתנהגים פרלמנטרים שכביכול נבחרו בצורה דמוקרטית וההתנהלות שלהם הייתה בדיוק ההפך מהדמוקרטיה.

אני שואל גם אותך וגם את הייעוץ המשפטי של הכנסת, מה קרה כאן היום. הדבר הזה צריך להיבדק בצורה יסודית. חבר הכנסת גינזבורג, אין ועדת אתיקה, יש ועדת אתיקה, אינני יודע. אבל זה בוודאי דבר הרבה יותר גדול מוועדת האתיקה. אם אתם לא מבינים מה שקרה היום בשעה 16:05 במליאת הכנסת בירושלים אתם לא מבינים מהי דמוקרטיה.

כאדם שאבא שלו וסבא שלו באו מן המחנה אשר תמיד היה סכנה לדמוקרטיה, עוד בימיו של זאב ז'בוטינסקי, היינו הפשיסטים, היינו מחרחרי המלחמה, זו הרי התעמולה הבולשביקית במיטבה. אדם שלא מבין כלום בדמוקרטיה, או קבוצה שלא מבינה כלום בדמוקרטיה, ויסודותיה בולשביקים, ואני לא רוצה להגיד עוד דברים אחרים גרועים יותר, מאשימים את היריב בחוסר דמוקרטיה או בסכנה לדמוקרטיה. אתם, חברי הכנסת גינזבורג וטופורובסקי, שניכם באים ממפלגות דמוקרטיות, עברתם פריימריס קשים, הזעתם בסניפים, וגם כשעשיתם פייק פריימריס לא היה אף מתמודד. אתם תטיפו לנו על דמוקרטיה? אתם סכנה לדמוקרטיה, אתם מחריבים את הדמוקרטיה הישראלית. הכנסת הזאת, הישיבה הזאת, היום הזה בירושלים ייזכרו לדיראון עולם.

לגבי סעיף 98, יש חוקים לסתימת פיות ויש תקנון לסתימת פיות. אני מבין ואני אומר את זה כאן, וגם היועצת המשפטית לוועדת הכנסת יודעת, עשינו שימוש כקואליציה בסעיף 98, פעם, פעמיים אולי בכנסת של ארבע שנים. בכנסת של שישה חודשים לדעתי אנחנו כבר בעשירייה השנייה של שימוש בסעיף 98. עוד לא הגענו, מתקרבים. לכן אני אומר לכם, אני אומר לקואליציה, כדי לטשטש את ההחלטה ההזויה שהתקבלה אחר הצהריים כאן, לפחות תסירו את ידיכם מסעיף 98, תנו לקיים דיון. אפשר לקיים כאן דיונים עד חמישי בלילה. זה קשה, זה לא נוח, אני גם לא מחובבי הז'אנר כידוע לכם, אני חושב שבלילות אנשים צריכים לישון, ולקיים יום עבודה במהלך היום. אני מודה, לא מסתיר את הדבר.

לזכותך ייאמר.

אבל אם הגענו למצב הזה וזה נדרש, ויש כזאת כמות של הסתייגויות וכזאת כמות של הסתייגויות דיבור, תנו לאופוזיציה לעשות את דברה. ובפרלמנט טו-פרלה, לדבר. זה מה שביקשנו. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת אקוניס. אני מסכם את הדיון כאן ורוצה להציע את הצעת הוועדה לגבי השימוש בסעיף 98. רק אזכיר שבכנסת הקודמת נעשו שימושים בסעיף 98 על הנושאים הבאים. תגידו בהולים, אינני יודע. דחופים, אינני יודע. מיוחדים – תגידו אתם.

חוק עידוד תעסוקה, חוק חומרי נפץ, סמכויות מיוחדות, הארכת מועד תקציב, חוק משק המדינה.

כמה הסתייגויות הוגשו?

אגיד לך. על חוק חומרי נפץ, חוק עידוד תעסוקה, על 60 הסתייגויות דיברו עד שעתיים במליאה.

מה, כשראש הממשלה היה נתניהו?

כן. חוק חומרי נפץ, רק הארכת שעה, בדיוק כמו שיש היום, שעה דיברו במליאה, עד 20 הסתייגויות. סמכויות מיוחדות, 480 הסתייגויות.

לא כמה הסתייגויות קיבלו להצבעה, כמה הוגשו בוועדה.

60 הסתייגויות, 484 הסתייגויות בחוק חומרי נפץ.

כמה זה 484 בשעות וכמה זה מה שאנחנו מבקשים?

לא הקשבת. חוק עידוד תעסוקה, 60 הסתייגויות הוגשו.

למה אתה בוחר מה שנוח לך?

אני הבאתי לך את חוק חומרי נפץ. חוק עידוד תעסוקה, 60 הוגשו, שעתיים דיבור. חומרי נפץ, 480 הוגשו, שעה דיבור, 20 הסתייגויות הוצגו כי זה הארכת שעה. אלה בדיוק החוקים שיש כאן. סמכויות מיוחדות, הגדול, 480 הסתייגויות, שלוש שעות דיבור. בחירת האוזר, 64 הסתייגויות, שלוש שעות דיבור, 40 הצבעות. משק המדינה, 64 הסתייגויות, שעתיים דיבור.

חבר הכנסת כץ הצביע בעד? חבר הכנסת אקוניס הצביע בעד? יושב-ראש הכנסת היה לוין ואישר את זה.

פה הוגשו 40 הסתייגויות, שם 484.

חבר הכנסת טופורובסקי, מספיק. ארבל, בבקשה.

אני רוצה להגיד בקצרה. לגבי מה שקרה במליאה, אין לי מושג, אני לא יכולה להתייחס לזה. אני ישבתי, כידוע, ביחד אתכם כאן כל הזמן הזה.

אז עדכנו אותך מה היה. פתחו ב-16:00 וסגרו ב-16:05. צריך עוד מידע?

כן, בוודאי.

אנחנו רוצים תשובות.

היא עוד לא התחילה לדבר, אתה כבר יודע מה היא רוצה לומר. תן לה לדבר.

זה לא נושא שעל סדר היום. ועדת הכנסת לא מטפלת בזה. הנושא שעל סדר היום הוא נושא של קביעת סדרי דיון לגבי השבוע.

אכן, כמו שאמרתי, בכנסת הזאת היה מספר חריג של החלטות בדבר סדרי דיון מיוחדים לעומת כנסות קודמות. אבל צריך לומר כך. הקואליציה הציגה בפנינו את המצב שבו יש חמישה חוקים שעומדים לפקוע. הצו יעלה השבוע, אבל לא מדובר על סדרי דיון כמובן לגביו. מדובר בחמישה חוקים שעומדים לפקוע, שלושה מהם הונחו לקריאה שנייה ושלישית ושניים לראשונה ורוצים להעביר את כולם בשלוש קריאות. לפי הצעתנו סוכם שירדו נושאים אחרים שאינם דחופים. זאת אומרת למעט יום רביעי כמובן, הצעות חוק והצעות לסדר, לא יעלו נושאים נוספים שאינם קשורים לפקיעות. בגלל שזו חקיקה של פקיעות מדובר בחקיקה קצרה, אלה לא חוקים חדשים. נכון שיש פה נושאים שהם שנויים במחלוקת, אבל בסופו של דבר ההסדרים הם הסדרים שכבר נקבעו בעבר, הכנסת כבר האריכה אותם.

זה מקל את סעיף 98?

כן.

בכנסת הקודמת אמרתי, יואב, שהיה חוק חומרי נפץ שרק האריכו את תוקפו, זו הארכת שעה. היינו יחד באותה עת בקואליציה, הקואליציה נתנה שעה דיבור במליאה ואפשרות להצביע רק על 20 הסתייגויות מתוך 480 הסתייגויות. אתן לך דוגמה אחרת שלא 400 הסתייגויות, של 60 הסתייגויות.

אתה אומר חוק, תזכיר גם כמה הסתייגויות היו.

אבל מה שאתה אומר, שהחוקים האלה הם חוקים עם חשיבות מיוחדת שאם הם נופלים זה הסוף.

אין סוף.

זה חוקים קצרים, אז אם יש חוק שכל כולו במקום 31 בדצמבר 2021 יבוא 31 בדצמבר 2022, בוודאי שצריך לדבר על זה. ההחלטה היא לא שלנו, אבל אם באה הקואליציה ואומרת שלא ידברו על זה 38 שעות, כפי שהתבקש, אלא כמות אחרת שעדיין צריכה להיות סבירה ולאפשר לחברי הכנסת המסתייגים לדבר, אז אנחנו לא יכולים להגיד שזה לא משהו - - -

אבל ההסתייגויות שלנו הן הסתייגויות מהותיות.

קרעי, אתה דיברת, ואנחנו עכשיו נמצאים בסיכום.

לאן ניר אורבך ברח?

מדובר בחקיקות קצרות, לא בהסדרים חדשים, שהמועדים שלהם הולכים לפקוע.

אבל האג'נדות חדשות. ראינו מה שהיה בכלא גלבוע.

שלמה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. די, מספיק. אתה מתפרץ ואי אפשר כך לנהל דיון.

אבל היה פה יריב ואמר - - -

לא, אופיר, אני לא פותח את הדיון. לא פותח את זה לשיח בינך לבין היועצת המשפטית. היו שאלות, אנשים שאלו, עכשיו היא עונה. זה לא שאלות פינג-פונג.

החוק של התוכנית הכלכלית לערוצים היה צריך להיפסק.

אני לא רוצה להוציא אותך, שלמה, מספיק.

את לא נותנת תשובות.

ארבל, לא להתייחס לחברי כנסת שלא מדברים ברשות דיבור. אי אפשר כך. הוועדה צריכה להתנהל בצורה מסודרת. הדיון הסתיים. היה למעלה משעתיים דיבור, די. היו שאלות, היו תשובות, היא השיבה.

תשובות לא היו. היא לא ענתה.

תשובות לרוחך.

אני מנסה להבין. אז לגיטימי לעשות עכשיו על חמישה חוקים?

מי היה הדיקטטור בכנסת הקודמת שהזכרת?

הוא אמר, ניסנקורן. יריב לוין אמר שזאת הייתה הצעת פשרה. את בתור יועצת משפטית לא אמורה להגיד לקואליציה לנסות לדבר איתם, להביא לפשרה?

אני דיברתי איתם כמה פעמים.

את ישר דוחפת אותם ל-98 כאילו זה הדבר הכי מקובל.

אני דוחפת ל-98? אני הפוך, אני דוחפת לא לעשות 98.

היא לא דחפה את זה. זו בקשה של הקואליציה, זו החלטה שלנו. היא נותנת ייעוץ משפטי. הנושא הזה נדון גם אצל ארבל. היועצת המשפטית היא לא צד בעניין הזה. אנחנו באנו אליה עם הודעה שאנחנו רוצים לקיים את סעיף 98, זה התחיל בשיחה אצל שגית במשרד שהודענו לה את זה, עברנו לארבל כדי לקבוע את הדיון הזה. היא לא קשורה, היא לא דחפה, ולהפך היא מנסה למנוע ככל שהיא יכולה. גם היא לא אוהבת את השימוש בכלי הזה, היא לא אהבה את זה בעבר ולא אוהבת את זה גם היום.

לא שמעתי שהיא לא אוהבת. היא אמרה שזה בסדר.

היא לא אמרה את זה.

לא אמרתי.

ההצעה היא כזאת, הצעה לקביעת סדרי דיון מיוחדים.

אפשר לקבל דף?

כן, ברגע שאנחנו נביא את ההצעה נביא לך.

אבל אתה עכשיו מקריא אותה.

אנחנו עוד לא בהצבעה.

אני צריך לרשום. מה הבעיה לצלם את זה?

אני אבקש שיצלמו. בינתיים אני מקריא, ואין כללים בנושא הזה. השבוע יוקדש לחקיקה בנושאים נוספים שעומדים לפקוע עד סוף השנה, מבלי לפגוע בחקיקה פרטית, שאילתות והצעות לסדר ביום רביעי. לכל אחת מהצעות החוק הבאות בקריאה שנייה ושלישית יוקדשו זמנים לפי הזמנים שנקבע בכל אחת מהצעות החוק, כולל פטור מחובת הנחה לפני קריאה שנייה ושלישית. וההצעות הן כדלקמן. נתחיל עם הצעות החוק של הקריאה הראשונה, השנייה והשלישית. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 38), שמספרה 877, בכפוף לאישור בקריאה ראשונה והנחה לקריאה שנייה ושלישית.

איפה זה? אני לא רואה את זה. בסדר היום שיש לנו זה לא מופיע.

אבל הדיון היה על שני חוקים.

הדיון לא היה על זה.

אני לא מוכן. תסביר למה.

אני לא אסביר לך. אתה מפריע לי באמצע. אני אקרא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, יואב. די, אי אפשר. אתה לא היית פה כל הדיון.

הייתי.

יצא עדכון.

מתי יצא עדכון?

ב-16:20, וזה מה שאמרו פה. פינדרוס אמר יצא ב-16:20.

אפשר לקבל את הדיון? איתן, תעצור, תן לנו להבין.

הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה) (תיקון), שמספרה 1484, בכפוף לאישור בקריאה ראשונה והנחה לקריאה שנייה ושלישית.

זה ביזיון, איתן. אתה אפילו לא יודע על מה אנחנו מדברים.

אתה בקריאה ראשונה, יואב. אתם לא מקשיבים לי. אני מצטער, אופיר, אני לא אתן לך את זה.

אתה מדבר באוויר, איתן. אין לנו סדר היום על השולחן.

אני שמעתי.

אז תעצור רגע.

אני לא אעצור. אני לא אעבוד לפי החליל שלך.

אתה דורס את הכול.

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. תודה רבה לך. אני ממשיך הלאה. הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2018-2017)(תיקון מס' 6), שמספרה 1470.

זה מופיע.

אני לא צריך את העזרה שלכם. אני מבקש לא להפריע לי בזמן שאני מדבר.

אז אתה תיתן לנו לדבר אחרי זה?

לא, אני עכשיו מדבר. אתה בקריאה שנייה.

אני שאלתי שאלה.

שמעת מה שאמרתי? אני מבקש, אל תשאל שאלות. אתה לא ברשות דיבור.

אני מבקש זכות דיבור.

אני שמעתי מה ביקשת אבל לא מאפשר את זה.

אני חוזר, הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה), בכפוף לקריאה ראשונה והנחה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק לפינוי מוקשים - - -

זה גם לא מופיע?

לא הבנתי, קריאה ראשונה אתה גם עושה סעיף 98?

לא, לאחר קריאה ראשונה, בכפוף לאישור בקריאה ראשונה.

אתם מראש יודעים איזה הסתייגויות נגיש ומה יהיה זמן הדיבור ואתם מראש עושים סעיף 98? ארבל, זה דבר שלא יעלה על הדעת. מה זה סעיף 98 לחוק שאת עדיין לא יודעת מה הזמן? זה באמת מוגזם.

זה הכול פה פקיעות והארכות תוקף.

איזה מן דבר זה לקבוע סעיף 98 כשאין שום צורך?

אני חוזר ואומר, הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה), בכפוף לאישור בקריאה ראשונה והנחה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק פינוי מוקשים - - -

איתן, זה תקדים מאוד מסוכן מה שאתה עושה. אתה קובע סעיף 98 לחוק שעדיין אתה לא יודע כמה הסתייגויות הגשנו לו.

שלמה, אתה לקראת קריאה שלישית. די. אל תגרום לי. די, קראתי לך פעמיים, שלמה.

מה הבעיה לעצור רגע ולהדפיס לנו?

כי אני רוצה לסיים עם זה.

מה זה אתה רוצה לסיים? לסיים בצורה לא תקינה?

הכול בצורה תקינה.

אני פעם ראשונה שומע על פינוי המוקשים הזה.

ארבל, הרגע דיברתי עם היועצת המשפטית שגית. היא לא מכירה את זה, כמו שאנחנו לא מכירים. לא יכול להיות שיותר משני החוקים האלה אתם מביאים לפה.

חבר הכנסת קיש, אני קורא אותך לסדר. אני לא רוצה להוציא אותך, תעשה לי טובה. אתה בקריאה שנייה. די.

הצעת חוק הבחירות, ואני חוזר על זה, בכפוף לאישור בקריאה ראשונה ולאחר קריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק פינוי מוקשים, בכפוף לאישור בקריאה ראשונה ולאחר קריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק התוכנית הכלכלית, תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית ל-2018-2017, התשפ"ב, 1470, שעתיים דיבור. יש 10 הסתייגויות.

הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), שמספרם 1481 ו-1482, שלוש שעות דיבור על 52 הסתייגויות.

הצעת חוק תיקון פקודת העיריות (מס' 150), ממשלתית 1462, שעה דיבור על חמש הסתייגויות.

למי, לכל חברי הכנסת ביחד?

זה רק הארכת תוקף. זה בדיוק מה שהיה בחוק פינוי מוקשים.

זאת אומרת 50 חברי כנסת, שעה דיבור לכולם. אפילו חמש דקות אתה לא נותן לדבר. לא יאומן.

בחוק חומרי נפץ, בממשלה שאתה כיהנת בה, שעה דיבור על 440 הסתייגויות.

כמה אנשים רצו לדבר? אפילו חמש דקות לבן אדם.

480 הסתייגויות.

אבל זה היה של בן אדם אחד.

לא.

אתה לא זוכר. אפילו חמש דקות זכות דיבור לכל אחד אתה לא נותן, ואנחנו רוצים את החמש דקות. פשוט בושה.

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות אמרתי, שירות ביטחון אמרתי, תוכנית כלכלית אמרתי, הצעת חוק פינוי שדות מוקשים, גם זה רק תוקף, זה בדיוק כמו חומרי נפץ, יהיה שעה דיבור. והצעת חוק דרכי תעמולה, בכפוף לאישור בקריאה ראשונה ולאחר קריאה שנייה ושלישית, זה יהיה שלוש שעות דיבור.

סיעות האופוזיציה יקבעו את חלוקת הזמן ואת סדר הדוברים של חבריהן בקריאות השניות. במקרה של היעדר הסכמה תחלק מזכירות הכנסת את הזמן בין הסיעות לפי גודלן. לעניין בקשה להצבעה שמית, לפי סעיף 36ב לתקנון, תתקיים ביחס לכל אחת מהצעות החוק לא יותר מהצבעה אחת שהתבקשה על ידי הממשלה או חברי כנסת שרובם מהקואליציה, ולא יותר מהצבעה אחת שהתבקשה על ידי חברי הכנסת מהאופוזיציה או רובם מהאופוזיציה. יושב-ראש הכנסת רשאי, ביחס לכל אחת מהצעות החוק, לאשר מספר מקסימלי יותר של הצבעות שמיות במספר זהה לשתי הקבוצות.

אני מבקש שהאישור של יושב-ראש הכנסת יהיה בתחילת החקיקה ולא כמשרת הקואליציה.

זו ההצעה. אני משאיר את זה כפי שהיה לאורך כל הפעמים.

ארבעה, כל אחד שעה?

לא כל אחד שעה. חוק פקודות העיריות שעה, שירות ביטחון שלוש שעות, תוכנית כלכלית שעתיים, פינוי מוקשים שעה ובחירות דרכי תעמולה, שעתיים דיבור.

זאת אומרת, קריאה שנייה ושלישית פחות מקריאה ראשונה. שים לב מה אתה עושה. זכות דיבור בקריאה שנייה ושלישית אתה נותן בערך דקה לכל חבר כנסת שהגיש הסתייגויות, ובקריאה ראשונה הוא יכול שלוש דקות. וכשמבקשים רשות דיבור בלי הסתייגויות זה חמש דקות. אתה לא חושב שזה מוגזם? האם היה תקדים כזה שלפני שבכלל הגשנו הסתייגויות הפעילו סעיף 98?

אני אומר את זה עכשיו כמי שמנהל את הוועדה. הלוואי שנוכל לוותר על סעיף 98 בשני החוקים שעוד לא עברו בקריאה הראשונה, כדי שנוכל להעביר אותם, כי אלה חוקים שמשתקים מערכות. אבל אם לא, נצטרך להשתמש ב-98. גם חוק פקודת העיריות, שיש קונצנזוס על זה מימין ומשמאל, עדיין יש פה עשרות שעות דיבור. חיים ביבס מבקש את זה, האופוזיציה רוצה את זה, ועדיין יש עשרות שעות דיבור. מה לעשות שמדובר רק בהארכת התוקף של החוק וסיום הסאגה הזאת, רוצים להאריך את זה בלי סוף.

אני רוצה לעבור להצבעה.

האם היה תקדים לזה?

לא היה תקדים עם אופוזיציה כזאת חסרת אחריות.

אני מבקש לדבר.

אנחנו נחזור ב-18:40. הפסקה להתייעצות סיעתית.

(הישיבה נפסקה בשעה 18:35 ונתחדשה בשעה 19:15.)

אנחנו מחדשים את ישיבת ועדת הכנסת, אחרי התייעצות סיעתית. אנחנו מציעים את ההצעה כדלקמן, והיא מונחת גם בפניכם והיא מודפסת:

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות יהיה במשך שלוש שעות. הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרה ובשירות בתי הסוהר, ארבע שעות. הצעת חוק התכנית הכלכלית, שלוש שעות. הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים, שלוש שעות, בכפוף לאישור בקריאה ראשונה והנחה לקריאה שנייה ושלישית, וגם ניתן פטור. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה), כפוף לאישור בקריאה ראשונה והנחה לקריאה שנייה ושלישית ומתן הפטור, שלוש שעות. כל שאר ההסדר נשאר בעינו כפי שאמרתי קודם.

זה הסדר שזה גם יעלה למליאה?

לא. סדר היום נקבע על ידי היושב-ראש, לא על ידי הוועדה הזאת.

אני אעלה את זה להצבעה. מי בעד ההסדר? מי נגד?

הצבעה

בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין

פה אחד. אין נגד, אין נמנעים.

רביזיה.

אני קובע כי ההצעה אושרה. רביזיה תתקיים בשעה 19:45. הישיבה יצאה להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 19:25 ונתחדשה בשעה 19:44.)

(היו"ר ניר אורבך, 19:48)

אני מחדש את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא: רביזיה על ההחלטה לפני חצי שעה. חבר הכנסת אופיר כץ שהגיש את הרביזיה, לא התייצב ולכן רואים את הרביזיה כנדחית.

בלי דיון?

אני מאחל לעצמנו המשך ערב נעים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 19:49.