פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 148
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ב (27 בדצמבר 2021), שעה 9:00

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) (מימון מקום לבידוד מטעם המדינה), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
סימון דוידסון

שמחה רוטמן

אסתי ורהפטיג - ממונה, משרד הבריאות

אולגה פרישמן - רפרנטית בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תמר יוסף - עו"ד בלשכה המשפטית במשרד האוצר, משרד האוצר

רועי דרור - ראש אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

גור בליי
ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

הדס צנוירט


הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) (מימון מקום לבידוד מטעם המדינה), התשפ"ב-2021, מ/1486

בוקר טוב, ברוכים המתכנסים והמתכנסות. אנחנו פותחים בוקר של דיונים, נראה אם נעמוד ביעד שלנו שרובם לא יעסקו בנושא נגיף הקורונה והתפשטותו, אבל פטורים בלא כלום אי-אפשר, אז בכל זאת נתחיל בענייני הקורונה. אנחנו בדיון שני בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11) (מימון מקום לבידוד מטעם המדינה), התשפ"ב-2021. הצעת חוק ממשלתית 1486. קיימנו אתמול דיון שבו עמדנו על הצעת החוק הממשלתית. עלו בדיון עניינים רבים מצד חברי הכנסת, מצד הייעוץ המשפטי של הוועדה. אני מברך את נציגי המשרדים המציעים ואת הצוות המשפטי של הוועדה שטרחו ועמלו על הגעה לנוסח מוסכם שאני חושב שלדעת כולנו הוא יותר הדוק ומתכתב בצורה טובה יותר עם עקרונות חקיקת הקורונה באופן כללי.

אומר כבר בפתח הדיון – מכיוון שהצגנו נוסח חדש, אנחנו נצטרך לאפשר לחברי הכנסת שירצו בכך, להגיש הסתייגויות. קיבלנו כבר הסתייגויות לא מעטות לחוק. ככל שחברי וחברות הכנסת יסתפקו בהסתייגויות האלה, ואני מקווה שהנהלת הקואליציה בודקת כרגע את הדברים, וטוב שתדרבנו אותם לעשות כן, נוכל להתקדם היום עם עניין ההצבעות. במידה וטרם הגענו להסכמות בעניין, נצטרך לתת פרק זמן לחברות וחברי הכנסת להוסיף הסתייגויות אם הם רוצים נוכח הנוסח החדש. ברור לנו רצונה של הממשלה לקדם את המהלך במהירות יחסית. ברור לממשלה שהיא צריכה לעמול קשה על תקנות מדויקות, מאוזנות, מידתיות, שגם הן תגענה אלינו – אני בטוח שאתם כבר עובדים על זה. שעיקרון המידתיות יעמוד לנגד עיניכם.

אני מציע שמבחינת סדר הדיון, אדוני היועץ משפטי, תציג את ההבנות שגובשו עם הממשלה. עו"ד ורהפטיג שנמצאת אתנו תוסיף את עמדת המשרד המציע. בוקר טוב לחבר הכנסת דוידסון. אם לא תהיינה הערות רבות, נקריא את הצעת החוק. בבקשה, עו"ד בליי.

בוקר טוב. נשארה ההשמטה שבכל מקרה מלונית היא במימון המדינה. השתנה, בהמשך למה שדובר בוועדה ולבקשת חברי הוועדה ויו"ר הוועדה, עיבינו בצורה משמעותית את סעיף ההסמכה להתקנת תקנות לעניין קיבעת המימון. הכלל שנקבע, שהכלל הבסיסי נשאר שכל עוד לא נאמר אחרת, כל עוד לא הותקנו תקנות, השהייה במלונית במקום לבידוד מטעם המדינה תמשיך להיות במימון המדינה. לעומת זאת, הממשלה באישור ועדת החוקה יכולה לקבוע בתקנות מקרים שבהם החוזר יישא במימון מלא או חלקי של שהותו במלונית. פה יש לשים לב, שהתקנות שבהן יובא עניין המימון הן תקנות רגילות – לא כמו סעיף 4 לחוק הקורונה. זה תקנות שכפופות לאישור הוועדה כתנאי לכניסתן לתוקף. זה דבר אחד.

שנית, בהתאם להנחית הוועדה, החלת הוראת התשלום הזו או האפשרות שהשוהה ישתתף בתשלום חלה רק על חוזר מחו"ל – לא על ישראלי שנשלח למלונית בגלל קושי במציאת מקום בידוד.

בנוסף, אפשר או מימון מלא או חלקי, ושבתקנות תיקבע תקרת מקסימום על כמה אפשר לחייב אדם. תהיה תקרה שתקבע כמה אפשר לבקש ממנו להשתתף במימון.

יש פה הבניה של שיקול הדעת בשני מובנים: ראשית, שיקולים שהממשלה רשאית לשקול. זו לא רשימה סגורה של שיקולים. זה לא סמכות חובה אלא סמכות רשות. היא רשאית בין היתר לשקול את נסיבות יציאת החוזר מהארץ או כניסתו אליה. זה כדי לאפשר להפריד בין מי שיוצא לצורכי תיירות, שבהם הנטייה בתקנות לחייבו במימון תעלה, לבין מי שיוצא מסיבות אישיות, אבל במשפחה לא עלינו, אירועים משפחתיים - שבהם הנטייה תהיה יותר נמוכה. מידת הסיכון הבריאותי הנשקפת מהחוזר – זה יותר שאלות שיכולות להיות הבחנות על רקע אפידמיולוגי – למשל, מדינות מסוכנות יותר, אולי המדינה תרצה לתמרץ יותר אנשים לא לנסוע אליהן, או ליצור הרתעה, תחייב בעלות, בעוד שמדינות פחות מסוכנות אולי פחות. גם יכול להיות, אני מבין מנציגי הממשלה, עלו שאלות של הבחנות על בסיס רמת חיסוניות. זה מבחינת הממשלה רוצים אולי ללכת בכיוונים האלה, וגם מצב כלכלי – זה יכול להיות פרמטר רלוונטי. מי שמשתכר סכומים מאוד גדולים – אולי מוצדק יותר לחייבו במימון מאשר מי שמשתכר סכומים נמוכים. זה רשימה פתוחה ולא מחייבת של שיקולים. אלה שיקולי רשות, אין פה סמכות חובה.

לצד זה נקבע שורת דברים שהם כן חובה, שהתקנות חייבות לכלול - פרטים לגבי דרישת התשלום, איך יעבירו לאדם את דרישת התשלום, איך הוא יכול לבקש פטור ולהשיג על הפטור מהתשלום, גביית התשלום ומועדי התשלום. כל הדברים הללו חייבים התייחסות בתקנות. גם הדגשנו שהגבייה היא לפי הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות על המידתיות שגלומה בה ולא על הוראה כמו פקודת המיסים גבייה למשל, שהיא הוראה בלשון המעטה הרבה פחות מידתית. וגם התקנות צריכות לקבוע סוג של ועדת חריגים שתבחון בקשות פרטניות של חוזר לקבל פטור מתשלום גם אם הוא נכנס בקטגוריה שאמורה לפי התקנות במצב רגיל להיות מחויב בתשלום – נגיד, מי שיוצא לצורכי תיירות אבל יש לו נסיבות אישיות שמצדיקות את זה, אז הוא יכול לפנות לוועדת חריגים ולקבל פטור, וגם מנגנון של השגה, וכמו בהוראות אחרות שהוספנו לחוק הקורונה לאורך השנה וחצי האחרונות גם חובת הפרסום הבהיר ונגיש עם גישה לחו"ל.

דברים נוספים זה הוראות משלימות שעשינו בהתאמה לסעיפים אחרים בחוק הקורונה – שיש סמכות לבתי משפט לעניינים מינהליים, אם אתה רוצה לתקוף את אי-מתן הפטור כערכאת ערעור על ההשגה, תיקון לסעיף 47ב שאומר שכמו הוראות אחרות פה, הוראות הפגרות של הכנסת לא מונעות דיונים – אנחנו לא כפופים בדיונים על הנושא הזה למגבלות שוועדת הכנסת מטילה לתקופות של פגרות, ותוספת רלוונטית לסעיף הדיווח הכללי של החוק. אלה ההסדרים העיקריים.

כוכבית קטנה בעניין הזה – בשיח גם עם הנסחית שלנו עלה קושי עם ההבחנה – אמרנו שהתקנות הן רגילות, באישור ועדת חוקה. היתה התלבטות לגבי הסיפא של סעיף קטן (ב) המוצע שהוועדה רשאית לקבוע את תקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף קטן זה, ציינה בצדק שבסופו של דבר תקנות נקבעות בידי הממשלה ובאישור הוועדה. היה קושי עם זה. אפשר לפתור את זה או באמצעות שקוצבים מראש את פרקי הזמן כמו בסעיף 4 או שמשאירים את זה לשיח הרגיל בין הוועדה לממשלה המתקינה כי אנו במצב שבו חייבים אישור הוועדה. לוועדה יש הכוח לנהל את המשא ומתן הזה. זה לשיקול הוועדה לאיזה כיוון היא רוצה ללכת. אבל היא אמרה ובצדק: חשבנו על זה שהסיפא פה בעייתית.

אומר פה את המחשבה שלי. נכון שכשעובדים על תקנות, יש שיג ושיח בין הממשלה לוועדה. בסופו של דבר התקנות זה מעשה דחיקה של הממשלה. אם הממשלה לא רוצה להניח או לא מוכנה לשינוי, תמיד יכולה למשוך. מצד שני יו"ר הוועדה יכול להחליט שאם לא מגיעים לסיכום דברים, הוא לא מעלה את התקנות, אבל מרגע שאושרו התקנות, הן יצאו לדרך.

אתם מביאים לנו כאן תקנות שנטועות כל-כולן בשדה הקורונה. גם אם בסופו של דבר יהיו פה הצדקות שאינן אפידמיולוגיות גרידא. יכולים להיות שיקולים תקציביים, שיקולים של עידוד התנהלות. אז ננהל משא ומתן כרגע, נחיל מערכת של תקנות, המערכת הזו כרגע תתאים למצב הנוכחי, אבל בעצם אתם אומרים לוועדה: נגיע לגל שישי חלילה, לגל שביעי חלילה, ועכשיו בונים מדיניות חדשה במלונות – בדבר הזה אין לכם יותר דריסת רגל כי התקנות עומדות, אז תשלחו אותנו לומר? אז אי-אפשר פתאום ש-98% מנושאי הקורונה יוסדרו במתכונת של דיאלוג. אחרת אני יכול לומר לכם - חקיקה רגילה – אני לא מעביר חקיקה רגילה בשבוע. עם כל הכבוד, זה לא פיקוח נפש. אתם רוצים – נעשה חקיקה. יש דברים יותר דחופים פה. הממשלה באה, אומרת: חשוב לנו, תוך שבוע. אני לא מוכן שהתקנות האלה יעמדו לתוקפן שלוש שנים. אחת משתיים: אתם רוצים את החוק הזה – אתם תביאו את המנגנון עד תום הדיון היום, שאומר שהוועדה הזאת יש לה הסמכות לשוב ולהתכנס. לא מתאים לכם 28 ימים – יעמדו בתוקפם שלושה חודשים. לא ינוהל מצב הקורונה כאן במצב שבו אתם ברצותכם כופים על הוועדה תוך 24 שעות לאשר תקנות ואי-אפשר להתערב. מצד שני, תקנות שכל-כולן תעמודנה - ננהל עכשיו משט ומתן, אבל אם המצב האפידמיולוגי בעוד חודשיים שונה בתכלית?

אז העמדה שלנו, שאם יש מנגנון לאישור תקנות אחר שהוא אחר מזה שבסעיף 4 – המנגנון בסעיף 4 הוא שונה ממנגנון רגיל של אישור תקנות מראש.

אין בעיה, נכניס את זה למנגנון של 4. גם אני לא רוצה.

מבחינתנו הטרייד אוף הוא שלוועדה יש הרבה יותר כוח- -

לא. רק בשלב הראשון.

ואז בשלב הזה היא יכולה לומר לממשלה, הוראות מסוימות יכולות להיות- - -

אין בעיה. שלושה חודשים. תחליטו מה אתם רוצים. אני מודיע לכם: לא יהיה פה סיבוב אחד של משא ומתן על התקנות האלה. בכל גל תחלואה התקנות האלה תיבחנה מחדש. תביאו את הפתרון המשפטי. לא יקרה. החוק לא יעבור היום.

שלושה חודשים זה פרק זמן יותר סביר.

נדון בזה ונגיע להסכמות.

ככל שאתם מעוניינים בחוק היום והשבוע.

אנו מעוניינים בחוק ונגיע להסכמה יחד עם משרד הבריאות.

אני לא רואה כאן עוד דבר שעמדתי עליו מבחינתי – סוגית קביעת התקרה. החוק לא יעבור – נעשה את זה פשוט כי אני רוצה לעזור לממשלה להעביר את החקוק הזה למרות שאני חושב שיש דברים יותר דחופים, אבל לא אני מנהל את משבר הקורונה אלא הממשלה וטוב שכך. אל"ף, לגבי משך הזמן. בי"ת, החוק הזה לא ייצא משולחן הוועדה בלי אמירה שהתקנות קובעות תקרה ליחיד ולמשק בית. אתם רוצים את החוק – תכניסו. לא מתאים למשרד האוצר – אין בעיה. אפשר לוותר על החוק.

לגבי משך הזמן, אנו יכולים להסכים לשלושה חודשים. שתיים, לגבי משק הבית, שנייה נצא החוצה.

משק הבית כרגע בפנים בנוסח?

לא. יש תקרה. תהיה במימון מלא, שלא יעלה על סכום שייקבע בתקנות. אנחנו רצינו שיהיה תקרה ליחיד ותקרה למשק בית. משרד האוצר התנגד לזה ואמרנו שנביא את זה בפני הוועדה.

זה הובא בפני הוועדה. כפי שאתם רואים, עשרות ח"כים צובאים על שולחן הוועדה בדיון בחוק הדרמטי. הובא בפני הוועדה והוועדה מודיעה: יחיד ומשק בית. לא מתאים לאוצר – אפשר לוותר על החוק.

נשמח כן לקיים על זה דיון בכל זאת. ברגע שנהיה חייבים לקבוע תקרה, נביא תקנות ותראו אם הן סבירות.

לא. התפקיד של המחוקק הוא לקבוע הסדרים נורמטיביים ולתת הוראות לממשלה מה מרחב שיקול דעתה. הוועדה עומדת שכשאתם תבנו את התקנות, תהיו מחויבים – לא רק עניין של בחירה שלכם ואז נדבר. תהיו מחויבים לדון כממשלה, מה אפשר לדרוש מאזרח בודד, ואם האזרח הבודד נכנס למלונית עם משק ביתו, מה התקרה. זה לא שיקול דעת שלכם. אני יודע שבעניין הקורונה התרגלנו לדבר בלשון של דחיקה ותקנות כי אנו חיים שנתיים בתקנות, תקנות. זו חקיקה ראשית – זו הוצאה של הממשלה, אבל חקיקה ראשית. פה הכנסת נותנת את הדירקטיבה לממשלה ולא הממשלה באה לקבל את אישור הכנסת. הדירקטיבה שלנו, אם אתם רוצים להשית תשלומים על אזרחים, על מלוניות, שהכנסתם, שאתם תהיו מחויבים בתקנות לומר לנו מה התקרה ליחיד ומה התקרה למשק בית. לא מתאים לכם – אין בעיה, אבל אז זה גם לא מתאים לנו. תחליטו מה אתם רוצים. באמת, יש גבולות כמה הממשלה יכולה להתעקש עם הוועדה. התרגלתם שלא משנים לכם דברי חקיקה, דבר שקורה פה בכל ועדה. אני מתכוון להציע את זה כנוסח. כרגע לא נראה לי שיש פה הרבה חברי כנסת שלא יקבלו את ההצעה. לכם יש כרגע אפשרות אחת – להודיע שאתם מושכים את החוק. אתם מושכים אותו?

לא.

אז זה מה שיהיה אדוני בנוסח. תוסיף את זה לנוסח.

יש אפשרות להציע נוסח מעט מרוכך יותר?

כן. תמיד שמח לשמוע את הצעות הממשלה.

שיהיה במימון מלא או חלקי של החוזר שלא יעלה על סכום שייקבע בתקנות לשהייה של יחיד ושל השוהים יחד בבידוד.

ואם מחליטים שהם לא צריכים להיות באותו חדר אלא בשני חדרים?

ההנחה שלנו שאנחנו כמובן לא רוצים לעודד יציאה לחו"ל לחופשה. אתם אומרים, יכול להיות מצב שמשפחה מרובת ילדים תחליט שהיא יוצאת.

אני מציע לנסח מחדש את המשפט.

למה? אני חלילה לא מתכוונת להעליב אף אחד. בסופו של לדבר החוק הזה יוצר תמריצים. אנו לא רוצים להגיע למצב שאנו אומרים שזול יותר, שבמערכת השיקולים של האם יוצאים לחו"ל לחופשה כן או לא, נתחשב בזה שעלות השהייה תהיה נמוכה יותר.

שמעתי את ההצעה. אני מציע לחברי הכנסת המצביעים לא לקבל אותה. נשמע לכם הסבר סביר? אתם חושבים שמשפחה תשקלל את העלות המושתת עליה לחופשת סקי בחו"ל בכמה היא משלמת – גם לא קבענו לכם מסמרות. הם לא שוהים יחד.

יש מצבים שבהם כיום שוהים יחד בבידוד משפחה שיכולה להשהות יחד בבידוד. כך עלות הבידוד היא נמוכה יותר. במצב כזה הגיוני לא להשית עליהם את העלות- - -

זה יכול להיות גם יותר רחב. משק בית זה משפחה אורגנית. שוהים יחד זה יכול להיות שלושה חברים שנסעו לטייל בארץ, הם גם אולי ישהו ביחד בבידוד. את מכניסה אותם יחד.

זה בסדר.

אין בעיה. התפקיד שלכם האוצר הוא לשמור על קופת המדינה, כל הכבוד שאתם עושים את זה. התפקיד שלנו חברי הכנסת הוא לחשוב על מצבן של המשפחות הישראליות, ומכיוון שיש פה מדינה ששולחת אזרח לשהות בבידוד, ומשיתה עליו עוד תשלום, תיקבע פה תקרה מקסימלית ליחיד ותקרה מקסימלית למשק בית. לאט-לאט נשקם את ההבחנה בין תקנות מוזרות שמונחתות על הוועדה לבין חקיקה ראשית. שמענו את ההצעה. אני עומד על הנוסח שלי.

המונח משק בית לא הופיע עד כה בחוק הקורונה לדעתי. בנוסח נחדד את המינוח המדויק, אבל ברור שהכוונה למשפחה.

שזה יוצא מאותו כיס. שזה יחידה כלכלית אחת. אחר כך אפשר למצוא את הניסוח היותר מדויק לזה.

חבר הכנסת רוטמן, הגעת רגע לפני הקראה. אתה רוצה להתייחס?

כן. דיברתי עם גור לפני הדיון, ידעתי שאאחר מעט. ראשית, יש סוגיה שאיני יודע אם עסקתם בה כשלא הייתי - נושא תיירים. בעיקרון יש פה אנומליה. אנחנו מייצרים פה – יש הוראת הבידוד וממילא גם הוראת התשלום של אזרחי ישראל מוסדרת באמצעות חוק הקורונה. לא רק אזרחי ישראל אלא ההגדרה שהחוק משתמש בה היא הגדרת חוזר שהיא מדברת רק על אנשים שהם אזרחי ישראל או תושבי ישראל או מחזיקי אשרת עולה. כאשר נכנסים תיירים לישראל, לכאורה הוראות הבידוד שלהם לא מוסדרות בחוק. אנחנו מסדירים אותם, שזה תקלה בפני עצמה כי גם כשמגיע תייר לישראל, אנו פוגעים לו בזכויות במידה מסוימת כשאנחנו מטילים עליו בידוד במלונית, ודאי אם אנו מטילים עליו תשלום אבל נניח שעם זה אפשר איכשהו לחיות כי אנו כן מכירים את זה שהסדרה מול תיירים נעשית באמצעות תקנות הכניסה לישראל או נהלים של רשות האוכלוסין וכדומה. אבל פה נוצרת אנומליה. אנו עכשיו מחייבים בתשלום, ויכול להיווצר מצב שנתאר מציאות מהחיים – בני זוג, עולים חצי-חצי – קודם עלה בן זוג אחד והשני יעלה עוד שנה. שניהם טסים יחד לישראל. אחד מחזיק אשרת עולה, חלה עליו הוראות בידוד מכוח החוק, נכנס למלונית מכוח החוק. אחת היא על תקן תיירת, בת הזוג, וממילא חלות עליה הוראות הבידוד והתשלום על–פי תקנות הכניסה לישראל. נוצר מצב שיכול להיות שאחד ישלם יותר ואחד ישלם פחות. אם זה חל לטובת האזרח הישראלי, אני מבין את הרציונל, אבל מאחר שאחד מהם מפוקח על-ידי הכנסת ואחד לא, יכול להיות מצב שבשביל עידוד תיירות יורידו את המחיר. נוצר מצב ששני בני זוג יגיעו לישראל ודווקא האזרח הישראלי ישלם יותר או לפי כללים אחרים כי זה הבנינו את שיקול הדעת בצורה טובה ובזה כלל לא נגענו.

אני מבין את הקושי. השאלה אם לא צריך לפתור את זה ברמת התקנות.

מראש הוראות החוק בעניין המלוניות נוסחו כהגדרת חוזר מצומצמת יותר מבמקומות אחרים, למשל בהגדרת חוזר שיש בצו עידוד בבית, שמכילה את עצם חובת הבידוד, שם הוגדר חוזר, כל אחד שנכנס לארץ – אזרח או לא - צריך בידוד. ההוראות האלה בחוק דווקא בגלל שהמלונית ממומנת על-ידי המדינה, רצו לצמצם את זה ולומר שאותה הטבה כביכול שהמדינה מממנת לאדם את המלונית, חלה רק על אזרח או תושב או מי שיש לו אשרת עולה. לא על תיירים.

חבר הכנסת רוטמן רוצה לקבוע ברמת החקיקה שלא יהיה מצב שבו תייר משלם יותר מאזרח ישראלי.

אני מבינה, חשבתי במסגרת יתר התיקונים לחוק לשנות את סעיף המלוניות. היו"ר הציע לעשות שם כל מיני שינויים שאנחנו חושבים שהם נכונים כך שהסעיף הזה יהיה העיגון הכללי והיחיד לכל נושא המלוניות גם לאדם שאינו חוזר. בעניין הזה אנו חושבים שנכון להכליל גם אנשים שלא אזרחים ולהכליל את זה בסעיפי החוק. יכול להיות הסדר אחר.

חוק הקורונה שאותו אנו מתקנים פה, מלכתחילה מדבר רק על חוזרים שהם אזרחים.

כי הוא נותן מימון מלא. עכשיו אנחנו משנים את הכלל הזה, ואם כך, אנחנו צרכים לוודא. יש לי הצעה אופרטיבית, לומר שבכל מקרה- - -

המצב של העברה למלונית, של אזרח שהוא לא חוזר, שהוא פה – התגלה בקהילה - היום זה לא מוסדר בחוק הקורונה.

זה מוסדר. לא מוסדר בתשלום. הוא אמור להיות בחינם. מוסדר ואמור להיות בחינם ובזה אנחנו לא נוגעים וזה מצוין.

רק מי שאין לו מקום בידוד, אבל מצב כמו עכשיו שהיו חולי אומיקרון בקהילה שהם לא חוזרי חו"ל, יצאה הוראה של צו- - -

כיום חוק הקורונה מצמצם את אירוע המלוניות.

זה וולונטרי. 22ד פה זה הסמכות הכופה על ישראלי שנמצא פה. יש סמכות מקבילה, שהיא בהסכמה מכוח צו עידוד בית - מי שרוצה.

בידוד בית זה לא בהסכמה. אם רופא אומר שמרחיקים אותך – מרחיקים אותך.

אם רוצים לחייב אותך להיכנס למלונית בעל כורחך זה ב-22ד.

אין לנו הכלי הזה. אם רצינו במצב שנכנס זן מסוכן לארץ – מדבר על חוזרי חו"ל, על סכנה שנשקפת להם. אז בימים הראשונים היו לנו כמה הדבקות בקהילה, והאנשים שנדבקו, שידענו שהם חולי אומיקרון, היה לנו קושי להכניס אותם באופן כופה כי הם לא חוזרי חו"ל.

יש פה כפייה על מי שאינו ישראלי.

לא, מי שאינו חוזר חו"ל.

אם אין לו מקום בידוד. אם יש לו מקום בידוד, למה אתם רוצים להכניס אותו למלונית?

במסגרת כל ההכנות לאומיקרון שאז קראו לו אומגה, עלתה השאלה מה קורה אם יש בקהילה וריאנט מאוד אלים. ההערכה של מערכת הבריאות, שאם האדם יישאר בחדר בבניין המשותף של ה-28 דירות עדיין נשקפת סכנה. הווריאנט כל כך מסוכן. הם משתמשים בפקודת העם, אבל אז אין המנגנון לא של הערעורים, לא של החובות. עלתה השאלה האם – חוק הקורונה יתוקן לשני כיוונים. מצד אחד, יהיו דברים שנקל בהם. הייתי שמח לחוקק את חוק הקורונה בלי האומיקרון ברקע.

השליטה בלו"ז בידיים שלך, אדוני היושב-ראש. אז קודם כל, אני כן הייתי רוצה, ואם תקובל דעתי – תקובל, ואם לא, אגיש את זה כהסתייגות, שתהיה הוראה ברורה: ובלבד שלא יחויב חוזר בסכום העולה על סכום נכנס שאינו חוזר. שתהיה הוראה ברורה, שלא תהיה סיטואציה שתייר – בגלל שזה מוסדר בצורה א' וזה בצורה ב', תייר ישלם פחות מישראלי.

השאלה אם אנחנו לא כובלים כאן יתר על המידה את שיקול הדעת של המדינה איך מפעילים. ואם לא תהיה קביעה לגבי תיירים? למשל, השמיים סגורים, כי יש וריאנט. אין תיירים. אף אחד לא עסוק בלקבוע.

אבל תמיד יש ועדת חריגים, ומי שנכנס בוועדת חריגים, מקבל את זה בתנאי ויזה שלו את הבידוד.

השאלה אם לא צריך לעשות את זה ברמת תקנות.

הייתי רוצה שהכול יוסדר בחקיקה, גם לגבי תיירים. כרגע אנחנו מחוקקים חוק בבהילות על תשלום שחשבנו לחכות – וזו היתה שאלתך הראשונה בדיון הראשון. חשבנו לכות לעשות אותו במסגרת הסדרה כוללת. יש פה ניסיון – לגיטימי, איני מתווכח איתו - לקדם את הנושא הזה כי אנו בפתח של גל.

האם אפשר לומר שככל שנקבעה השתת עלות על אנשים, על חוזרים שאינם אזרחים או תושבים ישראל – אני לא רוצה שתקום סיטואציה שבה הממשלה משתמשת בכלי הזה מארגז הכלים ומסיבה עניינית – אין כרגע קולב להיתלות עליו מבחינת עלות. העלות על תיירים היא אפס כי לא קבעו אותה. רק שלא תצא תקלה תחת ידינו.

אנו מבינים שאין מנגנון בפועל שגובה מתיירים.

תיירים נשלחים למלוניות?

כרגע אין כניסת תיירים, בגדול.

אבל נכנסו לפני שבוע ולשלושה ימים.

זו נקודה חשובה שחבר הכנסת רוטמן מעלה, שנשים רגע בצד את השאלה אם פוטרים אותם ברמת החוק או יש פה התחייבות של הממשלה עד התקנות, שאתם מביאים לנו תקנות עם תשובה ברורה ונתקן את זה בחוק – חבר הכנסת רוטמן יחליט אם להגיש הסתייגות או לא. ברמת העיקרון חבר הכנסת רוטמן אומר דבר נכון: יכול להיות שהשמיים ייפתחו מחדש לקבוצות, לא לתיירים.

כבר עכשיו פתוחות לוועדות חריגים. כבר עכשיו אדם יכול להגיע מארצות הברית עם ועדת חריגים, זר הקשור לישראל.

אנחנו מסכימים- - -

אתם לא צריכים הסמכה בחוק כדי להשית תשלום על תייר.

זה גם דיון. כעניין שבעובדה לא. אני לא אוהב את זה.

אנחנו לא צריכים את תמיכת החוק כל עוד המחיר יתאם למחיר בפועל. זה העניין.

צודק חבר הכנסת רוטמן שטוב יהיה לתקן את הכול. אבל תורת השלבים. נתקן את זה כשנגיע תוך כמה שבועות לתיקון המלא. אומר חבר הכנסת רוטמן: אני לא מוכן שיעברו תקנות מבלי שייאמר בצורה ברורה שלפחות אותו מחיר יושת על חוזרים- - -

את העיקרון אנו מקבלים וכמובן שזה ימצא את ביטויו בתקנות.

זה לא ימצא את ביטויו בתקנות גופן.

העקרונות ייושמו.

האם לצורך הדיון, כי יכול להיות שיש פה משהו לא אלגנטי חקיקתית, להוסיף את האמירה הזאת ברמת חקיקה ראשית? אבל אם יש פה התחייבות של הממשלה ואנחנו שולטים בזה – כי לא נאשר את התקנות.

ההתחייבות היא חשובה ואני מודה עליה. אני כן חושב שחשוב שיהיה לזה ביטוי בחקיקה כי בסופו של דבר יכולות להיות פה – זה כמו שכתוב בהגבלת היציאה: ובלבד שלא תוגבל יציאתו של. ובלבד שלא ייגבה סכום על מה שמחויב בנסיבות זהות או דומות תייר. נחשוב איך לנסח את זה חקיקתית.

יכולות להיות פה סיטואציות שונות. התייר הישראלי- - -

לכן אומרים בנסיבות דומות. אני לא מדבר על תייר אלא על נכנס. המילה תייר לא מופיעה אצלי. יש נכנס לישראל בנסיבות דומות. אני לא חושב שהיתה אי פעם סיטואציה שלא היתה ועדת חריגים לכניסה לישראל, ובסיטואציה שכזו לא ייתכן מצב שאדם שנכנס בוועדת חריגים ללוויה או לביקור או ללא יודע מה, שהוא מנסיבות הומניטריות ונכנס לבידוד והוא פטור מתשלום, והישראלי שייכנס באותו מצב יהיה חייב בתשלום. זה בעיניי לא הגיוני.

בתיקון לחוק אנו מסכימים וחושבים שצריך להסדיר את הנושא של תיירים באותן הוראות. ברור לנו שגם אם זה יהיה בתקנות זה יהיה הכי ברור ומסודר. גם הוועדה תראה את הנתונים.

אם יש פה התחייבות של הממשלה שנתקן את זה בתיקון הכללי, ובינתיים יש התחייבות – אנחנו לא מאשרים את התקנות אם זה לא יוסדר במקביל לתקנות.

בסדר. אני מודה על ההתחייבות. זה נושא אחד שאני ישמח על הבהרת הכוונות. בכלל אני חייב להודות על ההרחבה המשמעותית של הסייגים. אני חושב שזה משקף את הדיון הקודם שהיה פה קודם, קואליציה ואופוזיציה, חושב שזה דבר חשוב.

נקודה נוספת חשובה לא פחות וקשורה גם היא לנושא. כשהיינו בסיטואציה של – בהסדרה הכללית דובר על זה שנשווה מעמדם של נכנסים ואז נעסוק בכניסת זרים בעלי זיקה ונעסוק בכל הסוגיות במסגרת התיקון לחוק הגדול, ומאחר שאנחנו עוסקים כעת בתשלום, ומאחר שהמצבים שאנו עוסקים בהם הם בדיוק המצבים של עולים למחצה או לשליש או לרביע הייתי רוצה שנתקן לסעיף הזה את הגדרת חוזר. זה ייכנס לתיקון פה. זה אזרח ישראלי, תושב ישראלי, מחזיק אשרת עולה, זכאי עלייה לפי חוק השבות ובעל זיקה לישראלים. אני לא רוצה לייצר סיטואציה לכיוון השני. אני חושב שאם יש תעריף של 100 שקל לישראל ואלף שקל לתייר, אני חושב שזכאי חוק שבות זכאי לשלם את התעריף של 100 שקל ולא אלף. בעל זיקה זה נושא שהוא יותר קשה להגדרה, בן משפחה מדרגה ראשונה של אזרח ישראלי. גם אם הוא מאושר דרך ועדת חריגים, לא רוצה שישלם כמו תייר. יש הבדל מהותי.

את זה תגיש כהסתייגות. אני אתנגד להרחבה. אני חושב שהדיון שאתה מעל הוא חשוב. אני לא יודע אם יש 10 מיליון זכאי שבות ברחבי העולם. לא חושב שצריך לייצר בין כולם לבין כל תייר אחר הבחנה. לפעמים אפילו הסיפור באותה משפחה – האבא זכאי שבות- - -

לכן אמרתי – בן למשפחה מדרגה ראשונה של אזרח ישראלי של תושב או של חוזר.

יכול להיות שמגיעה לפה משפחה שהאב הוא זכאי שבות. אני חושב שזו הרחבה. אתה מעלה נקודה שנצטרך לתת עליה את הדעת. התחלנו לדבר עליה אתמול. לא חושב שהיית בחדר כשאני הצעתי ללכת לפתרון שהוא בסיפור של נכנסים לישראל שמתייחס גם לקהילות יהודיות וכו' אבל בהגדרה גם יותר רחב. הוא לא רק קהילות יהודיות כדי לשקף את העובדה שיש קשר רחב עם התפוצות אבל יש גם שיקולים נוספים שיש להכניס, לא על דרך הצמצום אלא על דרך ההרחבה. למשל, יש משלחת סולידריות של פדרציה יהודית מארצות הברית ולצידה יש משלחת סולידריות של כנסייה מנורבגיה של אוהבי שישראל של אנשי המקויה מיפן.

אחד מחויב מכוח חוק יסוד ואחד מכוח הרצון שלי לקיים יחסים עם מדינות אחרות בעולם. למחויבות הזאת מכוח חוק יסוד צריך שתהיה לה משמעות. את זה אגיש כהסתייגות.

בנושא שאתה מעלה, אנו רואים שגם בסעיף 22ב וגם בסעיף 22ג לחוק הקורונה יש ההגדרה של חוזר, אבל כתוב שהוראות הסעיפים האלה יחולו גם על בעל רשיון לישיבת ארעי החייב בבידוד.

אבל חבר הכנסת רוטמן מבקש להרחיב את זה הרבה יותר. תושבות ארעית זה א5. אפילו ב2 צריך לשים סימן שאלה אם נכנס שם או לא.

זה אכניס בהסתייגות. צר לי שבזה אנו לא מגיעים לעמק השווה.

שאלה: לכאורה מי שצריך שגרירויות וקונסוליות של סעיף ו, הוא בהגדרה כמעט אף פעם לא חוזר. סעיף ו מדבר על זה שצריך להביא את זה כל הניתן לידיעת הנוגעים בדבר. אנשים המבקשים להיכנס לישראל באמצעות שגרירויות וקונסוליות. החוזרים לא מכירים את השגרירות והקונסוליה בדרך כלל אלא אלה שהם אינם בגדר חוזרים.

לא בדיוק נכון. עכשיו היינו במצב של מדינות אדומות שהיו אנשים שנופלים להגדרת החוזר, למשל אנשים עם רשיון ישיבה זמני בהליך המדורג שהיו צריכים לקבל אישור. הם פונים לקונסוליה כי הם לא נכנסים אוטומטית. זה הנוהל הנוכחי. ממדינה אדומה, למשל אדם שהוא בעל רשיון ישיבה זמני בישראל שאינו בן זוג מוכר, היה צריך לפנות לקונסוליה. רק מי שרשום כבן זוג או כהורה לילד, נכנס אוטומטית. ראינו את זה אתמול. מה שחבר הכנסת רוטמן אומר בצדק שצריך לומר לידיעת הנוגעים לרבות באמצעות שגרירויות וקונסוליות. אומר חבר הכנסת נכון - רוב הישראלים שיהיו במצב הזה, תיירים, לא פונים לשגרירות ולקונסוליה. שם צריך להיות מוסדר. התיבה של האנשים המבקשים להיכנס לשגרירות - מעטים מאוד רלוונטי לכל ההוראה הזאת.

אני לא אומר שזה לא קיים.

למיטב ידיעתי זה לא אנשים שמבקשים להיכנס באמצעות אלא יובא לידיעתם באמצעות.

נבין, אבל בדרך כלל אזרחים ישראליים שהם בגדר חוזרים לא עוברים בשגרירות ובקונסוליה לפני שמגיעים לישראל. זו היתה סתם הערה צדדית. האמירות העקרוניות שלי נאמרו.

חבר הכנסת רוטמן משתעשע בנסחות. אל"ף, אנו מבררים – הרי האופוזיציה הגישה לא מעט הסתייגויות. אנו מבררים – כיוון שזה נוסח חדש – עומדת על פרק זמן. אני מציע, רשמנו בפנינו את שתי ההסתייגויות שלך. תגיש אותן בכתב. אנחנו רושמים אותן כהסתייגויות שהוגשו. יש לפרוטוקול את ההתחייבות של הממשלה.

אדוני היועץ המשפטי, אני מציע שנקריא. נראה – נסיים את ההקראה, נבדוק האם האופוזיציה עומדת על הגשת הסתייגויות נוספות, ואם כן, נודיע פרק זמן אבל אז סביר שזה לא יגיע היום אלא מחר או מחרתיים. אם האופוזיציה מסתפקת בהסתייגויות שהגישה, עם הנהלת הקואליציה- - -

קיבלנו מחבר הכנסת מקלב שמונה הסתייגויות נוכח הנוסח החדש. אני יודע שמצטרפים ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית מצטרפת לכל השמונה, הליכוד לארבע מתוכם. כמו כן קיבלנו כשלושים הסתייגויות כמדומני מחבר הכנסת קרעי שכתב לי עכשיו שההסתייגויות מבחינתו גם נשארות אותו דבר. רק שלו.

את ההסתייגויות שלי נצרף לקבוצת מקלב.

אמרת אותן פה בעל-פה. הן נרשמות. תנסח אותן. אני מקווה שאפשר בזה לסכם את האירוע ואז נראה אם ניגש להצבעה כבר היום אחרי הדיון. נודיע. ניגש להקראה.

יש רק שינוי אחד, חבר הכנסת רוטמן, לפני שהגעת, שתקופת התוקף נקבעה – במקום שהוועדה רשאית לקבוע את תקופת תוקפן של התקנות כי זה בעייתי מבחינת סמכות של הוועדה – בסוף התקנות נקבעות על-ידי הממשלה - סוכם לקבוע תקופת תוקף של שלושה חודשים או פחות? תקופת תוקף, כמו שהתקנות קובעות מכוח סעיף 4, לתקופה קצרה יחסית, פה בכל זאת לוועדה יש הרבה יותר כוח. התקנות לא יכולות להיכנס לתוקף בלי אישור הוועדה, אבל בכל זאת כדי להדגיש את אופיין הזמני, במקום שהוועדה תקבע את תקופת התוקף כתוב, שתקופת תוקפן לא יעלה על שלושה חודשים, וכמובן שהן מגיעות לוועדה לאישורה. אבל תהיה תקרה של שלושה חודשים שתהיה קבועה בחוק. זה שינוי שעשינו. וגם יש הוספה, שהתקרה שנקבעת בתקנות תהיה גם ליחיד וגם למשפחה. מול הנוסח שראית.

בסדר גמור. תודה.

הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11),
התשפ"ב–2021.

1. בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 22א(א), בהגדרה "מקום לבידוד מטעם המדינה", המילה "במימונה" – תימחק.

2. אחרי סעיף 22ד לחוק העיקרי יבוא: 22ד1. (א) השהייה במקום לבידוד מטעם המדינה תהיה במימון המדינה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית לקבוע בתקנות מקרים שבהם השהייה של חוזר כאמור בסעיפים 22ב ו-22ג במקום לבידוד מטעם המדינה תהיה במימון מלא או חלקי של החוזר שלא יעלה על סכום שייקבע בתקנות לשהייה של יחיד או של משק בית;

כמו שאמרנו, נתאים את הנוסח – הכוונה מאותו כיס. הסיפא נמחקת ובמקומה יהיה כתוב: תקופת תוקפן של התקנות לא יעלה על שלושה חודשים, וגם זה נעשה את ההתאמות הנוסחיות.

(ג) בהתקנת התקנות כאמור בסעיף קטן (ב) רשאית הממשלה לשקול בין השאר את נסיבות יציאת החוזר מהארץ או כניסתו אליה, מידת הסיכון הבריאותי הנשקפת מהחוזר ומצבו הכלכלי.

דיברנו קודם על המשמעות של הדברים האלה.

בהמשך לאמירות של היועץ המשפטי של הוועדה אתמול אני מבהירה שהעמדה המשפטית של הוועדה שגם ללא הפירוט הזה אפשר היה לשקול שיקולים שונים. קיבלנו את עמדת הוועדה, את רצון הוועדה להבנות את שיקול הדעת. לכן הסכמנו לנוסח, אבל העמדה המשפטית של הממשלה שגם אושרה על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אפשרה את הדברים גם בנוסח המקורי. רק לפרוטוקול.

ואחזור על ההבדל בין חקיקה ראשית – אני רואה פה את הנשורת של תקופת הקורונה. הממשלה לא מקבלת פה את בקשת הוועדה. לממשלה יש פה שתי אפשרויות: למשוך את הצעת החוק או לחיות עם החלטות הוועדה. זה לא תקנות. בעניין הזה הייעוץ המשפטי של הממשלה מכווין את פעולת הממשלה. הייעוץ המשפטי של הוועדה ודעת חברי הכנסת, המשפטנים והלא משפטנים, היא שזה לא מספיק.

לא נראה לי שיש כניסה לוועדה לחברי כנסת שאינם משפטנים.

תודה לאל. הטובים שבחברי הוועדה הם אלה שאינם משפטנים...

(ד) בתקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו הוראות בעניינים אלה: (1) הפרטים שיכללו בדרישת תשלום עבור השהייה במקום לבידוד מטעם המדינה ובכללם פרטים בדבר הזכות לבקש פטור מהתשלום ולהגיש השגה לפי סעיף זה, דרכי מסירתה של דרישת התשלום, דרכי הגבייה ומועדי התשלום עבור השהייה כאמור ובלבד שעל גביית התשלום יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995; (2) הסמכה של גורם שיבחן בקשה פרטנית של חוזר לקבלת פטור מתשלום עבור השהייה במקום לבידוד מטעם המדינה, באופן מלא או חלקי, בשל נסיבות אישיות חריגות, והדרכים להגשת בקשה כאמור; (ה) על החלטה בבקשה לפי סעיף קטן (ד)(2) ניתן להגיש השגה לגורם בכיר שקבעה הממשלה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 22(ג) ו-(ד).

זה רק אומר שהחלטה פרטנית תעמוד בתוקפה אלא אם כן התקבלה החלטה אחרת בהשגה ושניתן להגיש עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים לתקוף את ההשגה.

(ו) התקינה הממשלה תקנות לפי סעיף זה, תפרסם אותן לציבור באופן בהיר ונגיש המותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה, לרבות בשפות שונות ותביא אותן, ככל הניתן, לידיעת הנוגעים בדבר ובכלל זה אנשים המבקשים להיכנס לישראל, באמצעות שגרירויות וקונסוליות, פרסום בכלי תקשורת או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין.

זה נוסח שלקחנו מסעיפים קודמים מחוק הקורונה שעסקו בממשק מול חו"ל, הגבלות שנוגעות לחו"ל.

3. בסעיף 37 לחוק העיקרי, בפרט 62 המובא בו – זה לעניין הסמכות של בתי משפט לעניינים מינהליים - במקום "לפי סעיפים 7א ו-22" יבוא "לפי סעיפים 7א, 22 ו-22ד1".

4. בסעיף 47(ב) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיף 4" יבוא "או 22ד1".

זה כאמור לעניין הפטור מהוראות הפגרות.

5. לעניין סעיף הדיווח - בסעיף 48א(א)(4) לחוק העיקרי, אחרי "ומספר המקומות הפנויים במקומות כאמור" יבוא "מספר החוזרים ששילמו עבור שהות במקומות כאמור והסכום הממוצע ששילמו", ובמקום "לפי סעיף 22ב וההשגות שהוגשו לפי סעיף 22ח" יבוא "לפי סעיף 22ב ו-22ד1(ד)(2) וההשגות שהוגשו לפי סעיף 22ד1(ה) ו-22ח".

כמובן, עם הנסחות נעשה שינויי נוסח.

נסיים את הישיבה. נבדוק ונודיע לחברי הכנסת אם אנו מתכנסים לפני ישיבות הסיעה להנמקות ולהצבעות .אם לא יסתייע היום זה יקרה מחר, לו"ז הוועדה ישתנה בהתאם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:55.