פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



6
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 82
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ב (29 בדצמבר 2021), שעה 10:20

הצעת הקמת ועדת משנה לענייניי שימור ההיסטוריה התרבות והמורשת של עולי בריה"מ

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
משה טור פז
אמילי חיה מואטי
מאיר פרוש

ולדימיר בליאק

יובל וורגן - ראש צוות בכיר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תמי סלע

יהודית גידלי

אירית שלהבת



הצעת הקמת ועדת משנה לענייניי שימור ההיסטוריה התרבות והמורשת של עולי בריה"מ

אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. הבוקר נדון בהקמת ועדת המשנה לשימור המורשת ותרבות העלייה מקום המדינה.

קיימנו לפני מספר חודשים דיון על השאלה כיצד אותה מורשת ותרבות העלייה מיוצגת, נשמרת, למעשה מוצגת, החל ממערכת החינוך, דרך המוזיאונים ושלל הארגונים הקיימים היום. נוכחנו לדעת שאמנם העליות שנקרא להן העליות שלפני קום המדינה, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, מדוברות המון, גם בספרי הלימוד, גם בהנצחה במוזיאונים, באתרים, בעמותות ובארגונים שונים, אך העליות שלאחר קום המדינה, החל מן העלייה ממרוקו ומתוניס ומעירק ומפרס, בדגש על העלייה מברית המועצות בשנות השמונים, נמצאות בפער אדיר בלי תנאים, בלי תקציבים, בלי בתי מורשת.

אמנם בחמש השנים האחרונות נוכחנו לגלות שמספר בתי מורשת לעלייה מארצות ערב הוקמו אבל לגבי העלייה בשנות השמונים מברית המועצות אין אפילו בית מורשת אחד. כשהסתכלנו על ספרי החינוך, העלייה מארצות ערב מנוסחת על פני שבעה או תשעה עמודים ולא משקפת את הרצון לגרום לדור הצעיר לא רק להבין את הקשיים ואת המצוקות שהיו בתהליכי העלייה והקליטה אלא גם את התרבות והמורשת העשירה שאותן עליות הביאו ביחד איתן.

היכולת ללמד, לחנך, לשמור על אותה התרבות והמורשת היא סוג של מקור גאווה לדור הצעיר, מקום שבו אנחנו מאפשרים להם להיות גאים במי שהם ובמה שהם לומדים בבית. לעתים קרובות היו מסתירים ממש כדי שלא יהיו לנו מוטיבים כלשהם שמזהים אותנו עם העלייה הזו, אבל ככל שאנחנו לומדים יותר על אותן עליות, על אותן תרבויות, אנחנו מייצרים מקור גאווה אדיר בקרב אותם ילדים, אנחנו יוצרים גשרים בין עדות שונות ,שהן שיוצרות את החברה הישראלית.

כתוצאה מאותו דיון החלטנו להקים את ועדת המשנה שתקיים מספר דיונים אל מול אותם גופים, אותם ארגונים, המשרד לענייני מורשת, מוזיאונים, אגודות, משרד החינוך, כדי לראות איך אנחנו משמרים את התרבות והמורשת לדורי דורות קדימה.

בראשות הוועדה תעמוד חברת הכנסת אמילי מואטי, שמכירה את עולם התרבות לעומק ועסקה בנושאים הללו במשך שנים. אני סומכת ובטוחה שהיא תעשה עבודה חרוצה ויסודית בעניין הזה ותגיש למליאת הוועדה מסקנות, כיצד אנחנו יכולים ליישם בשטח כדי לייצר את אותם גשרים, כדי לשמור על אותו מקור גאווה ותרבות עשיר כל כך, שלאט-לאט נעלם מן העולם עם דור הסבים והסבתות שעשו את העלייה.

אני רוצה לתת לחברת הכנסת אמילי מואטי את רשות הדיבור, בבקשה.

תודה, גברתי יושבת-הראש, חברות וחברים.

עם שלא מכיר את ההיסטוריה שלו הוא עם בלי עתיד. אין לנו היסטוריה אחת. אנחנו מדינה שאליה התקבצו גלויות ומהגרים ולכל תפוצה יש את הסיפור שלה. כשסיפור לא מסופר וזהות לא מתבטאת קשה לצעוד קדימה. ליהודים שהיגרו מארצות המגרב – מרוקו, תוניס, ג'רבה, עירק ועוד – יש סיפור, יש נרטיב ואין מה להסתיר אותו. הוא צריך להיות נוכח גם בספרי הלימוד. ליהודי אתיופיה שצעדו במדבר תוך סיכון חייהם כדי להגיע לכאן יש חלק בפסיפס הישראלי. גם לעולים מברית המועצות לשעבר צריך להיות מקום בסיפור הישראלי מכל בחינה, גם בספרי הלימוד, גם בספרי המורשת וגם ביטוי תרבותי בחיי היום-יום שלנו.

אני מבקשת לבדוק את הדרך לספר את הנרטיבים האלה, ללמד אותם וליישם ביחד את המסקנות שנגיע אליהן. תודה רבה גברתי יושבת-הראש, תודה חברות וחברים. לעבודה.

תודה רבה לך חברת הכנסת מואטי. אני בטוחה שתעשי עבודה מצוינת.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.

גברתי יושבת-הראש, קודם כול אני מברך את חברת הכנסת מואטי על הקמת הוועדה. לא מקרה שיושבים פה לפחות ארבעה ילדי עולים, או עולים בעצמם. עולים הם חלק גדול מן הסיפור שלנו כמדינה. הסיפור שלנו כעם הוא סיפור היותנו מהגרים.

אני חושב שחלק מחשיבות הוועדה תהיה בכך שנדע לא להתנכר, לשכוח או להתבייש בהיותנו ילדי עולים או עולים בעצמנו, אלא להיפך, להיות גאים בכך. אני יושב בין שלושה אנשים שסיפור העלייה שלהם הוא חלק מהותי ממי שהם. הם גם מביאים את זה לידי ביטוי – את גברתי יושבת-הראש, אמילי מואטי וולדימיר בליאק – מספרים אודות סיפור העלייה שלהם. גם אני גאה להיות ילד לעולים שעלו לארץ ועולה בעצמי. אני חושב שככל שנדע להעמיד את הדבר הזה במקום, וגם לתת מקום לאלה שאולי הסיפור שלהם עוד לא סופר, בין אם בספרי הלימוד, בין אם בבתים יהודיים, בין אם בכלים שנעמיד כאן בכנסת, אני חושב שנצמח כחברה רב-תרבותית ישראלית, זה ראוי ביותר. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

תודה, גברתי. קודם כול אני רוצה להודות לך על הקמת הוועדה הזאת ורוצה לברך את חברת הכנסת מואטי.

אני כאן מייצג כמובן את העלייה מברית המועצות לשעבר, עלייה של 1.2 מיליון ישראלים. אנחנו באנו לכאן עם מטען תרבותי אדיר. אנחנו חלק מן הסיפור הישראלי. אנחנו נשמח לספר את הסיפור שלנו לדורות הבאים ולהיות חלק ממערכת החינוך שלנו. אני חושב שזה חשוב מאוד, זה יתרום לחברה הישראלית, זה יתרום לסיפור הישראלי.

אני והשדולה שאני אומר בראשה לשימור המורשת שלנו, אנחנו עומדים לרשותך. אשמח לעזור לך בכל דבר. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה.

קודם כול, גם אני מברך את חברת הכנסת מואטי על התפקיד החשוב.

ביקשתי רשות דיבור כאשר ראיתי את ההתלבטויות ואת השאלות מן העלייה הזאת. לא שמרגישים, לא שרואים, אולי עוד מעט גם לא שזוכרים כבר מי העליות הגדולות הללו שהיו בכמה עשורים האחרונים. אני מבקש לאפיין ואולי מזה נלמד מה צריך לעשות.

אם אנחנו מדברים על העלייה הגדולה והמבורכת מברית המועצות שהביאה לפה יותר ממיליון יהודים, אנחנו יודעים מה הקומוניסטים עשו לעם היהודי שם. את כל המורשת והאפשרות להתפלל – זה לא היה קיים בכלל תחת השלטון הקומוניסטי. מה אנחנו רואים מן העלייה שהייתה פה מיד עם קום המדינה? אפשר למצוא את עולי תימן מאוגדים בבית כנסת לעולי תימן, ואת האפגניים בבית כנסת לעולי אפגניסטן. כל הקהילות האלה שהיו בעבר באפריקה ובמדינות ערב יצרו לעצמן קהילות בארץ – מה שאין היום במקרה של העולים מ ברית המועצות לשעבר – אפשר למצוא את המרוקאים בנפרד ואת האורפלים בנפרד ואת הפרסים בנפרד. את כל מה שהיה במדינות ערב אפשר למצוא כאן בבתי כנסת, מאוגדים בישראל, כי הם עשו את זה מיד אחרי שהם עלו. לעומת זה החלק של ההתכנסות בבתי כנסת ובבתי תפילה לא היה בברית המועצות לשעבר ולכן זה לא הועתק לפה בשום מסגרת אחרת. כשאני לומד מורשת אני לומד מה היה בדור הקודם. לאלה שבאו מברית המועצות לשעבר אין את החלק הזה, ואולי חסר להם הדבר הזה. צריך למצוא דרכים איך לתת להם כלים שיהיו ביחד, שימצאו את המקום ביחד, שימצאו את המקום שלהם לחשוב על מה שהיה, לספר על מה שהיה, לספר על מעשי הגבורה שהיו שם ואיך הם הצליחו לעלות לפה, ברור שזה חשוב. אני רק אומר שהחסר הוא בגלל התעתיק ממה שהיה שם, ששם לא הייתה להם אפשרות להתכנס.

חבר הכנסת פרוש, אני חייבת לומר מספר מילים. כשהמשפחה שלי ברחה ממרוקו בתי הכנסת עדיין נשארו על רגליהם. עד היום יש בתי כנסת ששומרו משום שהיו מספר שכנים שהיו איתם בידידות טובה וחיי הקהילה היהודית היו יכולים להתקיים. אתה צריך להבין שבברית המועצות לא רק שבית הכנסת היה עלול לשלוח אותך לכלא ולכן ממש שיקרו בימים מסוימים, אלא אפילו לימוד עברית – יש לנו כאן חברי כנסת שישבו בגולג, בבתי כלא רק משום שהחליטו ללמד עברית, ואנחנו לא מדברים אפילו על הגעה לבתי כנסת. הניסיון של מחיקה מוחלטת של הזהות היהודית הוא חלק מן המסע שלהם. לכן זה שאין להם את בית הכנסת הרוסי עכשיו בתל אביב - - -

אני לא חולק על זה. הסברתי את החסר שנוצר בגלל שלא היה להם שם את זה והם לא העתיקו את זה לפה.

אבל הם גדלו בסוג של שימור תרבות יהודית ככל יכולתם בלי להיכנס לכלא או למאסרים, ככל שהם יכלו. אותה תרבות שהם חיו אותה שם, החל מסיפורי גבורה גם במלחמות, במלחמת העולם השנייה שהייתה כל כך משמעותית בשחרור אירופה מגרמניה הנאצית, ממש גיבורים שהיו שם - - -

אתם שניכם חלק מאותו דיון. גם המחיקה שחבר הכנסת פרוש מציין היא מחיקה שצריך להתייחס אליה.

לחלוטין, אבל אי אפשר לזקוף את זה כנגדם.

חלילה וחס. שאלת למה לא נשאר שם שום דבר. אני מנסה להסביר שכאשר באו לפה עולים ממדינות אפריקה הם מצאו לעצמם מסגרת. לרוסים לא היה את זה שם והם לא העבירו את זה לפה, וזה חלק מן הדבר שבאמת חסר. היו שם מעשי גבורה.

אני רוצה לתקן: אנחנו לא רוסים. אנחנו ישראלים.

העולים מברית המועצות לשעבר.

כל אחד מבין את הכוונה. היו שם מעשי גבורה. כאשר הם היו צריכים לאכול מצה – הם הרבה יותר עם מסירות נפש מאשר היהודים שגרו פה. בקרב עולי צפון אפריקה את מוצאת את התעתיק, שיש להם את המסגרת, את בית הכנסת, ובקרב עולי ברית המועצות לשעבר אין להם את זה. צריך למצוא את המקום כדי שיהיו כלים לזה.

לפני ההצבעה אני מבקשת להעיר הערה קטנה. ידידי חבר הכנסת ולדימיר, אני תמיד חושבת על כך שיש חברי כנסת שחושבים שהם כאן בשביל לייצג צד מסוים, ואז אני נזכרת בתלוש המשכורת שלנו, ששם מופיע "מדינת ישראל". לצורך העניין, אני מרגישה שבנוכחות שלי כאן אני מייצגת גם את יוצאי ברית המועצות לשעבר, גם את יוצאי המגרב, את החרדים, את הערבים הישראלים ואת כל מי שהוא חלק מן המקום הזה. כל מי שהוא אזרח ישראלי אני גאה באופן מוחלט לייצג אותו.

תודה רבה לחברת הכנסת מואטי.

אני רוצה לומר לכם שגם אני עולה, דור שביעי בירושלים. אנחנו עולים מרוסיה הלבנה.

היועצת המשפטית תמי סלע, בבקשה.

רק דגש אחד, בגלל שיש גם את ועדת העלייה והקליטה של הכנסת. נכון שכרגע אין לה יושב-ראש אבל היא קיימת ויש לה תחומים משלה. לפי התקנון כאשר מקימים ועדת משנה זה בתחומי העיסוק של הוועדה הקבועה. גם נאמר שהדגש פה הוא על העיסוק בתרבות ובמורשת, העיסוק בזה במערכות החינוך, במערכות התרבות למיניהן. זה בהחלט בתחומים של הוועדה הזו ולכן אין התנגשות ואין בעיה. חשוב להדגיש את זה ולכן רציתי להגיד.

נהדר, תודה רבה.

חברת הכנסת אמילי מואטי – יושבת הראש. חברים: חבר הכנסת אלון טל, חברת הכנסת שירלי פינטו ושני חברי כנסת מן האופוזיציה אשר יעבירו לנו את שמותיהם.

שימור תרבותם ומורשתם של העולים מקום המדינה.

עד סוף כנס החורף, 13 במרץ 2022.

יצוין כי ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט יש סמכות להחליט שבנושא מסוים תדון מליאת הוועדה, למרות שהוא בסמכות ועדת המשנה.

אני מעלה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
ההצעה להקים ועדת משנה לשימור המורשת ותרבות העלייה מקום המדינה אושרה.

ההצעה אושרה פה אחד.

מי זה מן האופוזיציה? המפלגה המשותפת?

מן האופוזיציה יש רק אתכם ואת המפלגה המשותפת. אף אחד אחר לא רשום.

שיהיה בהצלחה, חברת הכנסת מואטי. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40.