פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



126
ועדת הכספים
27/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ב (27 בדצמבר 2021), שעה 9:00

שינויים בתקציב לשנת 2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק - מ"מ היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
משה גפני
אופיר כץ
נעמה לזימי
יצחק פינדרוס
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי זועבי
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

זאב בנימין בגין
ווליד טאהא
מוסי רז
רם שפע

אסף וקסלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

יואב הכט - רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעם דן - רפרנטית תיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

טל שחם - רפרנט ממשל, אגף התקציבים, משרד האוצר

עשהאל צור - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

דב הורביץ - משרד האוצר

אביה פרון - אגף התקציבים, משרד האוצר

יגאל גוטשל - רפרנט תכנון וסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

נטע בר זיו - רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי שבת - מנהל אגף בכיר, מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

הדס יואל - ראש ענף, משרד הביטחון

קרן יצחקי פרוכטמן - מרכזת בכירה, המשרד להגנת הסביבה

יוליה טפר - מנהלת תחום ארגון תכנון ותקצוב, המשרד לביטחון פנים

גונן ירום - מנהל תחום תקציבים ותכניות עבודה, הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון פנים

אביה יון - מנהל תחום תקציבי משרד וכבאות אש, המשרד לביטחון פנים

עפרי לוין - מנהלת תחום תקציבים, משרד התרבות והספורט

קרן שפר - מנהלת אגף תקציבים, משרד התיירות

משה גורט - הנהלת בתי הדין הרבניים

מירב ליבנה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

הלאל חלאילה - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביגיל ונקרט - אגף התקציבים, משרד האוצר

דרורית שטיינמץ - מנהלת אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

דור הורוביץ - רשות התקשוב הממשלתית

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים






שינויים בתקציב לשנת 2021

בוקר טוב. היום ה-27 בדצמבר 2021, כ"ג בטבת התשפ"ב, אנחנו מתחילים בסדר היום, שינויים בתקציב לשנת 2021.

ג'ידא ביקשה הצעה לסדר. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ההצעה לסדר שלי קשורה לסדר היום, אבל אני רוצה להתמקד בפנייה לתקצוב תקציב משרד החינוך.

שלא נמצאת היום על סדר היום.

הפנייה הזאת לא תהיה היום?

לא. היא עוד לא מוכנה.

אבל בבקשה, בכל מקרה אני רוצה להתייחס לזה. בנושא של בתי הספר מוכרים ולא רשמיים, שהם בעצם לא שייכים למערכת החינוך הפורמלית והם גם לא שייכים לרשתות החרדיות. יש כ-78 אלף תלמידים בחינוך היסודי בלבד, מתוכם יש כ-20 אלף תלמידים ערבים שנמצאים במערכת בתי הספר הזאת. הם באופן גורף מתוקצבים ב-30 אחוזים פחות מכפי שמתוקצבים תלמידים במערכת החינוך הממשלתית. בתי הספר האלה חוסכים למדינה והמדינה, במקום שהיא תתגמל אותם, היא מענישה אותם.

אני רוצה לומר לכם שאני, בעלי, הילדים שלי וכל המשפחה שלי בוגרים בתי ספר אלה. אלה בתי ספר מצוינים למרות כל ההגבלות התקציביות הללו. זה מעמיס על המשפחה, זה מעמיס על שכר הלימוד במהלך השבוע הז אנחנו אמורים לאשר העברות תקציביות של משרד החינוך בסך של 2.5 מיליארד שקלים, ואני לא מבינה איך זה מגיעים למצב שבו אין תקצוב של כמה מיליוני שקלים עבור שעות של תמרוץ וטיפוח.

אני רוצה לדרוש בבקשה שנקיים דיון על הנושא החשוב הזה ולא להפקיר את בתי הספר הפרטיים, בתי הספר המוכשרים. תודה.

תודה רבה. אנחנו עוברים לפניות והולכים לפי הסדר.

פנייה 19 עד 21, משרד ראש הממשלה.

בוקר טוב. פנייה 19 עד 21, סעיף של משרד ראש הממשלה. מדובר בהעברה של 43 מיליון ו-221 אלף שקלים כאשר הפנייה מחולק לשניים. היעד של הכסף הוא לתכנית של המשרד לקידום וחיזוק קהילתי, היום זאת הרשות לביטחון קהילתי. מה שקרה זה שבשנת 2021 התחלנו את השנה עם המשרד לחיזוק וקידום קהילתי שהיה משרד נפרד ולכן הוא היה בסעיף 04, בסעיף משרד ראש הממשלה ולאחר הקמת הממשלה הוא הפך להיות הרשות לביטחון קהילתי וחזר להיות תחת משרד לביטחון פנים.

אנחנו רואים כאן שני דברים כאשר הדבר הראשון הוא העברה של העודפים שהיו מ-2020. העודפים שהעברנו, הם נוצרו בשנת 2020 במשרד לביטחון פנים וצריכים עכשיו לעבור בהליך טכני למשרד ראש הממשלה בגלל מבנה התקציב. אלה עניינים טכניים לחלוטין. אין כאן איזשהו שינוי במהות של הכספים. אלה 39 מיליון שקלים מתוך ההעברה הזאת ו-4 מיליון שקלים נוספים למימוש של החלטת ממשלה 2397 בתכנית של המגזר הבדואי בשנים 2017 עד 2021.

אם יש שאלות בנוגע לפנייה, בבקשה.

נמצאים כאן נציגים של המשרד לביטחון פנים?

כן.

בדיון שעשינו בוועדה לביטחון הפנים דנו בנושא של ההתעללויות בגני הילדים, שיש מצבור של תלונות על כך שלא תמיד התחנות יודעות איך להתמודד עם זה, איך לחקור את זה, תיקים שנסגרו יום אחרי בלי שבדקו את המצלמות. המשטרה אמרה שהיא תבחן את האפשרות לשים תקן מיוחד שירכז את כל הנושא הזה של התעללות בגני ילדים ברמה של הממשק הראשון עם האימא כשהיא מזהה או חושדת בהתעללות. עבר משהו כמו חודש ולא קיבלנו תשובה לאחר בדיקה.

הרשות לביטחון קהילתי, מנהל תחום תקציבים ותכניות עבודה של הרשות. אני לא מכיר את הנושא הספציפי. הנושא שאתה מעלה, להבנתי הוא יותר קשור למשטרה והוא לא בתחום העיסוק של הרשות לביטחון קהילתי. כאמור, אני לא מכיר את האירוע הספציפי. אני יכול להעלות את זה למשרד לביטחון פנים.

כן. אני אשמח אם תעלה את הנושא ויחזרו אלינו עם תשובה. מה זה רשויות פיקוח?

אתה מדבר על מהיכן הכסף מגיע.

לא. מה זה הדבר הזה?

זה המקור של החלטת הממשלה על 4 מיליון שקלים. בסוף להחלטת ממשלה יש תקציב ואז זה עובר.

לא. מה זה רשויות פיקוח? פיקוח של מה? איזה רשויות?

סעיף 54 נקרא סעיף רשויות פיקוח. בסעיף הזה מספר רב של רשויות כמו לדוגמה הרשות להגנת הצרכן, רשות הטבע והגנים ועוד, שהן מתוקצבות בתוך סעיף תקציבי אחד.

איפה זה נמצא? באיזה משרד?

זה לא משרד. אלה רשויות.

מכל משרד לוקחים לשם תקציב?

לכל רשות כזאת יש תכנית.

מאיזו רשות פיקוח לקחת כאן?

אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה.

חשוב מאוד. עכשיו לפני שאני אמשיך - אלכס בוקר טוב – בשאלות, אסף, אתה הבטחת לנו שתיתן שתעביר עד אתמול את הרשימה.

יש לי תשובה.

לא תשובה. הרשימה.

חיכיתי שתגיע כדי לתת אותה.

הנה, הגעתי ואני מוכן לעצור עם השאלות. אתה זוכר מה ביקשנו.

כן. כמובן.

אנחנו הוצאנו מהמערכת את הדוח. הייתה לנו כוונה להגיש אבל יש שם בעיה של הגנה על הפרטיות. בתוך הדוח יש שמות של עובדי ממשלה.

לא הבנתי.

בתוך הדוח יש את כל הפעולות שקרו בין משרדים. לדוגמה, אחת הפעולות שקורות בין משרדים זה שמשרד מסוים משלם למשרד אחר עבור הכשרה של עובד מסוים. בתיאור של הפעולה הזאת רשום הכשרה עבור עובד ומצוין שמו. בגלל שיש בעיות של פרטיות, העברנו את זה לבדיקה בלשכה המשפטית אצלנו ואנחנו מחכים לתשובה מהם, האם ניתן להגיש את זה כך.

מתי תהיה לנו תשובה?

אני מקווה שבימים הקרובים. קשה לי להתחייב כי זה לא אצלי.

אנחנו כבר שבוע באירוע הזה.

ככל שהלשכה המשפטית תאמר שלא ניתן להגיש את זה עם השמות, נעבור ונשחיר ידנית את השמות ונגיש את זה. זה יכול לקחת קצת זמן, ככל שנצטרך להשחיר שמות.

אם אתה רוצה, אנחנו יכולים להשחיר.

דווקא חברי ועדת כספים לא טובים בלהשחיר. הם טובים בלהלבין.

כשצריך, אנחנו יודעים לעשות גם את זה.

חשוב לי לדעת מאיזה רשות פיקוח לקחתם את זה. תחזרו אלינו עם תשובה. לקחתם כאן גם מהמשרד לביטחון פנים. נכון?

כן. אמרנו זאת קודם. אלה העודפים של הרשות. הרשות לביטחון קהילתי הייתה במשרד לביטחון פנים, עברה למשרד לחיזוק וקידום קהילתי ועכשוו היא חוזרת למשרד לביטחון פנים. בגלל המעברים האלה, העודפים.

אבל המשרד עדיין לא נסגר.

לא. המשרד נסגר.

הוא לא נסגר.

ב-2022 הוא ייסגר.

החקיקה עוד לא עברה. היא אמורה לעבור.

יש שם עובדים.

נכון. אני עובד הרשות לביטחון קהילתי. אנחנו למעשה חוזרים למשרד לביטחון פנים ומחכים שהחוק יעבור כדי שהמהלך הזה יושלם.

מה התקציב שלו ב-2021?

בסביבות 75 מיליון שקלים, לא כולל שכר אלא רק לקניות.

קניות או פרויקטים?

פרויקטים. תקצוב רשויות מקומיות.

יש לו גם מצ'ינג, לא?

נכון, של הרשויות המקומיות.

התקציב הזה כולל מצ'ינג וכולל הכול?

לא. התקציב שאמרתי הוא תקציב המשרד.

הבסיס.

נכון.

התקציב שהיה ברשות לפני שהיא עברה להיות משרד עצמאי והתקציב של המשרד, מבחינת הגודל שלו הוא השתנה משמעותית?

אנחנו היינו בשנתיים של תקציב המשכי.

לפני שהיה תקציב המשכי. אני יודע שזה פרה היסטורי, אבל היה פעם דבר כזה.

התקציב השתנה במשך השנים.

כמה היה התקציב ב-2019?

היינו סדר גודל של 170-160 מיליון שקלים. אז העבירו את הרשות מהמשרד לביטחון פנים למשרד לחיזוק קהילתי של אורלי לוי אבקסיס.

אז צומצם התקציב?

התקציב לא צומצם כי היינו במסגרת תקציב המשכי. מי שקבע את הפעולות שאנחנו יכולים לתקצב, זה החשב הכללי והוא הגדיר רק פעולות של תקציב המשכי, בעיקר בעלי תפקידים ברשויות המקומיות כדי לשמר את הפעילות ולשמר את הפעולות הבסיסיות שבוצעו. לא היה גידול.

אבל בין 160 מיליון ל-75 מיליון שקלים, זאת ירידה. זאת לא עלייה וזה גם לא נשאר במקום.

הכי חשוב שנפתח משרד ייעודי לזה. זה מה שחשוב.

אם אתה אומר שהסכום היה 160 מיליון והוא ירד ל-75 מיליון, פתחת משרד והכסף שלו ירד?

הירידה הייתה בעיקר בגלל התקציב ההמשכי. המשרד קיבל תקציב לפעולות נוספות שלאו דווקא קשורות לרשות לביטחון קהילתי. זאת אומרת, היו גם תקציבים של יחידות אחרות במשרד.

עכשיו סוגרים את המשרד הזה ואתם חוזרים להיות במשרד לביטחון פנים, התקציב יהיה 160 מיליון או 75 מיליון שקלים?

התקציב של 2022 הוא סדר גודל של 150 מיליון שקלים. די שמרנו על המבנה התקציבי המקורי.

יפה. גם מצמצמים את המשרד וגם מגדילים את הכסף לפעילות.

המשרד כעצמאי לקח פחות כסף עם יותר פרויקטים.

לא. פחות פרויקטים.

יותר פרויקטים.

איך אתה יודע?

איך אתה יודע?

אני יודע.

גם אני יודע.

160 מיליון.

ב-75 עשית מה שאתה עושה ב-160. העובדים שנמצאים היום, לאן הם מועברים? אנחנו כל פעם רואים כאן העברות של כוח אדם, שיאי כוח אדם מפה לשם.

אנחנו חוזרים למשרד לביטחון פנים.

כולם?

כולם.

בסדר. עוד מעט יש העברות של כמה משרות שהולכות ובפעם שעברה שהיינו כאן, בשבוע שעבר, נאמר לנו שיש את הרשות לביטחון קהילתי ומשם לקחו כוח אדם אחד. לא נראה לי שכולם הולכים לביטחון הפנים.

זה היה משרד לנושאים אסטרטגיים. העובד עבר למל"ל וכל היתר עברו למשרד החוץ. כולם עברו למשרד החוץ חוץ מאותו עובד שעבר למל"ל.

למה הוא לא עבר עם כל החברים שלו?

זו הייתה ההחלטה.

ב-2021 אושר תקציב של המשרד, ללא עובדים, אולי ללא שר, אז התקציב צריך להיות פחות. צריכים להיות לכם עודפים.

לא הבנתי את השאלה.

בשנת 2019 ו-2020 המשרד היה עם תקציב של 160 מיליון, עם עובדים, בשנת 2020 הוא היה גם עם עובדים וגם ב-2021 עד שקמה הממשלה. צריכים להיות לכם עודפים במשרד הזה.

התקציב שהצגתי הוא תקציב הפעילות ולא תקציב השכר.

אבל יש גם תקציב שכר. כל הפעילות הרי לא נעשתה, אז לא נשארו עודפים במשרד?

העודפים שאנחנו מדברים עליהם נוצרו, כמו שאביה הציג, בשנת 2020, בעיקר תקציבי רשויות מקומיות שלא בוצעו במלואם בשנת התקציב 2020 ולכן עברו ל-2021 והגיעו למשרד לחיזוק וקידום חברתי ועכשיו בעצם מחזירים אותם למשרד לביטחון פנים.

ו-4 מיליון שקלים שאנחנו רואים כאן בפנייה, מה אנחנו עושים איתם?

החלטת ממשלה, בדואים דרום, זאת החלטת ממשלה ותיקה.

שמסתיימת ב-2021.

נכון. אני מבין שהולכת להיות החלטת ממשלה חדשה שתמשיך אותה אבל כרגע אנחנו מדברים על החלטת הממשלה הוותיקה שאנחנו מיישמים אותה. אנחנו פועלים בתשע רשויות בדואיות בדרום, מקיימים שם תכניות מניעה.

מ-2017 כמה כסף בהחלטת ממשלה היה מהמשרד הזה ספציפית?

4 מיליון שקלים בשנה.

וכל ארבעת השנים נוצלו כל הכספים?

אני מניח שלא, אבל אין תכנית שיש מאה אחוזי ביצוע אבל התכנית עובדת. כל הרשויות שותפות לתכנית.

אני אגיד לך למה אני שואל.

מה שיעור המיצוי?

בסביבות 70 אחוזים. אין לי כאן את הנתון המדויק כי לא התכוננתי לדבר על הניצול הישן. הממוצע שלנו בחבר הערבית הוא סדר גודל של 70 אחוזים בשנה. בממוצע.

זאת השנה הרביעית להחלטת הממשלה ואם בשנת 2017 נוצלו 70 אחוזים, בשנת 2020 גם נוצלו 70 אחוזים, למה שעכשיו בסוף שנה, בסוף שנת 2021 שהיא השנה האחרונה להחלטת הממשלה, למה אני אעביר 4 מיליון? למה לא נעביר רק 3 מיליון שקלים או 2.8 מיליון שקלים שזה פחות 30 אחוזים?

כשאתה בונה תכנית עבודה, אתה תמיד בונה אותה על היקף התקציב.

ב-2021 נגמרה תכנית העבודה. אלה לא הרשאות להתחייב שיש לך אלא אני יודע בדיוק מה היה לי בשלוש השנים הקודמות. זו השנה הרביעית ואני נמצא בשבוע האחרון של השנה, הווה אומר שאם כל השנים ניצלתי 70 אחוזים, 80 אחוזים, אני אקח את התכנית הזאת ואני אומר שאני אקצץ ולכן למה אני צריך 4 מיליון שקלים, כדי שבשנה הבאה תבוא אלי לכאן עם העודפים?

אני אסביר. אנחנו מתכננים את ה-4 מיליון שקלים בעיקר לפריסת אמצעים טכנולוגיים ברשויות המקומיות הבדואיות בדרום, כולל חיבור המוקדים שמוקמים ברשויות המקומיות לתחנות המשטרה. בעצם זה פרויקט תשתית טכנולוגית, לפרוס תשתית טכנולוגית ביישובים.

אתם תדעו לחייב את הכסף קדימה?

כבר חייבנו אותו. הוצאנו הזמנות לכלל הרשויות המקומיות ובעצם הפרויקט יבוצע ב-2022.

עבור מה?

פריסת אמצעים טכנולוגיים ברשויות המקומיות.

ברשויות הבדואיות.

כן. אנחנו משקיעים שם בתשתיות טכנולוגיות, במצלמות, בסנסורים.

אגב, מצלמות ודברים כאלה, ראינו את זה בכמה פניות של כמה משרדים בעניין המגזר הבדואי ואולי נראה עוד בהמשך. השאלה אם זה לא חוזר על עצמו. כל אחד זורק לנו מצלמות אבל מצלמה, אחד יגיד לי שהיא יכולה להיות ברחוב הזה ואחד יגיד לי ברחוב ההוא. הרשות לביטחון קהילתי, בשנת 2021 זה המשרד לביטחון פנים שלוקח את זה ועכשיו אתה אומר שההחלטה על המשרד עצמו. יש פה גם של המשרד לביטחון פנים וגם של הרשות?

לא. זה בעצם אותו תקציב. הרשות לביטחון קהילתי היא רשות שישבה במשרד לביטחון פנים כל השנים.

אולי לא הסברתי את השאלה.

ינון, השאלה שלך אם יש כפל. התשובה היא שאין כפל.

לא, לא הסברתי את עצמי נכון. זה נכון שהוא אמר שאין כפל אבל בשנת 2017, 2018 ו-2019, מה עשתה הרשות הקהילתית. סתם, בגדול. לא רוצה שתיכנס לתכניות. תגיד לי בגדול מה היה.

אנחנו ברשויות המקומיות מפעילים תכניות מניעה, אנחנו מכניסים מדריכי מוגנות לבתי ספר, מנסים לצמצם את ההתנהגות האנטי חברתית בקרב האוכלוסייה ביישובים, פועלים בבתי ספר, פועלים עם הנוער, מממנים שם למשל עו"ס משטרה שמטפל.

יש את זה גם בשנת 2021?

גם ב-2021 יש את זה.

מאותו תקציב?

ב-2021, בתחילת השנה, מימנו פעולות מהתקציב ההמשכי והתוספת שאנחנו מקבלים עכשיו, כמו שאמרתי, מיועדת לאמצעים טכנולוגיים.

שזה בעצם המשרד לביטחון פנים יעשה.

נכון. הביצוע יהיה במשרד לביטחון פנים תחת האחריות של הרשות לביטחון קהילתי.

תודה רבה.

יש לך תשובה בינתיים?

כן. סעיף 54. בתוך סעיף 54 יש השקעה בתשתיות מיעוטים והכסף מגיע משם.

מה זה תשתיות מיעוטים?

בפנים יש את החלטת הממשלה שקשורות. הכסף משם.

זה מתוך החלטת ממשלה?

כן. זה כסף שיועד לשם.

אני לא מבין. כרגע דיברנו על הסף שנלקח מתוך המשרד לביטחון פנים.

לא. זה 4 מיליון.

ה-4 מיליון שקלים שנלקחו, שאלנו אותך מאיפה זה נלקח.

מתכנית יישום החלטות ממשלה רוחביות בתחום השקעה בתשתיות מיעוטים.

אבל זה מה שזה עושה עכשיו. ההשקעה בתשתיות.

שם בעצם היה כל הכסף של החלטת ממשלה לכל הגופים שאחר כך צריך ליישם את החלטת הממשלה וזה בעצם מה שאנחנו עושים עכשיו. בעצם לוקחים מהתקציב של החלטת הממשלה ומעבירים אותו לגוף שמיישם בפועל.

תודה רבה. חוזרים להצביע בשעה 09:26.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:21 ונתחדשה בשעה 09:26.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על אישור פנייה 19 עד 21, משרד ראש הממשלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

פנייה מספר 40, משרד הביטחון.

מה קורה בוועדה המסווגת?

בוועדה המסווגת יש דיון מסווג.

אבל מה עם החברים מהאופוזיציה?

אתם צריכים להעביר שמות. אנחנו מחכים.

סוכם שאנחנו נעביר להם שמות. היום יהיו להם שמות.

אגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב 1.5 מיליארד שקלים בהרשאה להתחייב, בהמשך להחלטה הצטיידות 5 של ועדת שרים להצטיידות מיום 28 בנובמבר 2021. מטעמי סיווג הסברים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

כמו כן הפנייה נועדה לוויסותים בתוך סעיף 15 הלא מסווג להתאמת התקציב הלא מסווג שמשוקף לציבור לתקציב הביטחון המסווג שמאושר בוועדה המשותפת.

שאלות לגבי התקציב הלא מסווג.

למה שיקום ותמיכה בנכי צה"ל זה בתקציב המסווג? למה זה מסווג?

אני אסביר. כל הצעה שיוצאת מסעיף תקציב משרד הביטחון, כל הוצאות הביטחון שמשרד הביטחון מוציא, הן בסעיף תקציבי אחד וכל הסעיף הזה נדון בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

יש לנו שאלות על סעיפים שלא אמורים להיות מסווגים.

מה שמסווג, אין לנו בעיה. אבל מה שלא מסווג, אנחנו מבקשים לדעת על מה זה. תנו לנו פירוט. אם זה מסווג, תגידו.

מה שמסווג, אנחנו מקבלים תמיד מאחמד טיבי.

מה שלא מסווג, תגידו לנו.

אני אנסה לפרט כמה שאני אוכל אבל לפי חוק יסודות התקציב כל סעיף תקציבי של משרד הביטחון הוא נדון בוועדה המשותפת.

זה לא נכון להגיד את זה כך. אדוני היושב ראש, אני רוצה שתבין. מה שמסווג, אנחנו לא מבקשים ואנחנו לא רוצים ולא מעוניינים, אבל מה שלא מסווג, אין שום סיבה שלא נדון עליו.

אתה צודק אבל עד כמה שאני יודע לפי החוק סעיף 15 מסווג כולו .

נכון.

אז למה את אומרת לנו שזה לא מסווג?

ינון, למשרד הביטחון, עד כמה שאני יודע, יש שני סעיפים תקציביים משמעותיים – 15 ו-16. 16 זה סעיף שהוא לא מסווג ודנו בו כאן בוועדה הזאת, ו-15 הוא סעיף מסווג.

12-01, לא נשמע הגיוני שהוא מסווג. אין לי בעיה שהוא בסעיף המסווג אבל הוא לא אמור להיות מסווג. אני מבין שפנייה 101, 102, אני באמת לא רוצה מידע, אמרתי שאני אקבל מידע מאחמד טיבי או ממנסור עבאס.

אני אשאל אותך שאלה כללית על 12-01. שיקום ותמיכה בנכי צה"ל ובמשפחות חללי צה"ל והנצחתם. אנחנו מדברים כאן על התמיכה של נכי צה"ל. זה גם פוסט טראומה? יש את הסיפור של הפוסט טראומה לו הוסיפו תקציב ואני שואל אם זה כלול בפנים או לא.

הפנייה התקציבית הזאת לא נועדה לתקצוב נכי צה"ל ספציפית. היא נועדה לשקף את התאימות בין תקציב הביטחון המסווג שיש לו תחולה חוקית בפועל לבין השיקוף לציבור ולכן מדובר כאן בהתאמה מספרית. אני כן אומר שתכנית נפש אחת הוצגה בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, היא הוצגה גם בדיון פתוח והיא מתוקצבת בבסיס התקציב ויש בה תחולות גם על נפגעי פוסט טראומה. על זה מתקיים ממש עכשיו דיון בוועדה המקבילה לנו.

את רוצה אלך לשם ואפקיר את הוועדה כאן? נראה לכם שזה יקרה?

זה רעיון טוב. זה דיון מעניין שם.

אם מתחיל ב-10:00, הייתי הולך לשם עד 10:00 ובא לכאן. אנחנו רוצים התייעצות.

בבקשה. מצביעים ב-09:36.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:31 ונתחדשה בשעה 09:36.)

אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 40, משרד הביטחון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 68 ו-69, מדע, תרבות וספורט.

אגף התקציבים. הפנייה נועדה להקצאת התקציבים הקואליציוניים של משרד התרבות והספורט וכן לצורך שינויים פנימיים בתוך הסעיף.

סליחה, טעות שלי. יש לנו כמה פניות מהסעיף ואני התבלבלתי. הפנייה הזאת נועדה להתאמת תקצוב הקורונה במינהל התרבות בסך 52,462 אלפי שקלים עבור פעילות משרד התרבות בזמן הקורונה.

זה כסף שהיה בקופסת קורונה?

נכון.

הכסף הוא לא עודפים משנת 2020 אלא הוא מתוך קופסת קורונה. הרי זה לא היה בתוך התקציב. קופסת הקורונה לא הייתה.

אף אחד כאן לא מדבר על עודפים. אלה לא עודפים.

פנייה תקציבית נועדה להעברת סך 52,462 מסך העודפים בשנת התקציב 2020 לתקציב 2021. מתי זה היה בתקציב 2020. זה היה בעודפים. אם זה לא היה בעודפים, זה היה בקופסת קורונה.

סליחה, אני לא רואה למה אדוני מתייחס.

עיקרי הפנייה. "הפנייה תקציבית נועדה להעברת סך 52,462 אלפי שקלים מסך העודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2021 בהתאם לפירוט המובא מטה". זאת כן קופסת קורונה או שאלה עודפים?

אני אבהיר. אלה לא עודפים של תקציב רגיל. מדובר בהקצאה שהוקצתה למשרד התרבות והספורט בשנת 2020 מתוך קופסת קורונה של אותה שנה. הניסוח הזה באמת לא ברור וזאת טעות שלנו.

למיטב זיכרוני קופסאות הקורונה לא היו לפני שנה. זה עבר משנה לשנה.

למעשה אין יותר קופסאות. זה מתוקצב כחלק מהתקציב. הניסוח כאן הוא לא נכון. זה תקציב קורונה רגיל. כמו אמרתי, אמנם זה עבר בתקציב 2021 אבל אנחנו עדיין שומרים על ההפרדה. ההערה במקום.

זה כאילו הופך להיות חלק מתקציב 2020.

נכון.

בעצם אתם עושים את אותה פעילות. זאת אומרת, הכסף נועד כרגע לאותה פעילות שהייתה אמורה להיות ב-2020.

אני אחדד. תקציבנית משרד התרבות והספורט. מבחן התמיכה כאן פורסם לשנתיים, גם ב-2020 וגם ב-2021.

אלה היו קופסאות קורונה.

באמצעות מבחן התמיכה אנחנו תומכים ברשויות מקומיות לבצע פעולות תרבויות שונות ברשויות המקומיות בהתאם למגבלות הקורונה. אם בהתחלה ראיתם את ישראל משדרת תרבות, היו כל מיני אירועים, גם מקוונים וגם לא מקוונים, אם אלה אירועים שקרו במרחב באמצעות מכוניות שבאו אנשים וראו מופעי תרבות. כל הפעולות האלה הן התקציב הזה. זה דו שנתי. זה תקציב שפורסם על פני שנתיים.

סעיף 13 הוא הסעיף שנקרא קופסת קורונה? מה זה סעיף 13? כתוב שזה נלקח מסעיף 13.

סעיף 13, מתוקצבות בו הוצאות קורונה והוצאות רגילות. זה סעיף בתקציב הרגיל.

אמרתם כרגע שיש הפרדה בין הקורונה לבין התקציב הרגיל אף על פי שזה תקציב רגיל ואנחנו לא קוראים לו קופסת קורונה, אבל עדיין אתם משמרים אותו כקורונה. למה זה ביחד?

נכון. הם קיימים באותם סעיפים תקציביים בהפרדה ברמה יותר נמוכה. בסופו של דבר מדובר במקור שכבר הוועדה דנה בו כמה פעמים. מדובר במענקים. אני חושב שזה נדון באריכות.

אני מבקש לדעת מאיזה חלק בתקצוב של הקורונה נלקח הכסף.

מהחלק של המענקים לעסקים.

כן. נכון. ראיתי את זה בהמשך. בפעם הקודמת שאלנו כמה כסף היה בסך הכול במענקים. אתה מתכוון לא מערבויות, נכון? אתה מתכוון מהערבויות או מהמענקים?

מהמענקים. לא מההלוואות.

לא מערבות מדינה.

נכון.

מאיזה מענקים? היו לנו כמה סוגי מענקים.

מדובר במענקים לעצמאים. מענקים לעסקים קטנים.

עכשיו הכסף עבר לרשויות לפעילות שהייתה בזמן הקורונה.

ההקצאה בתקציב המדינה הוקצתה כאן ועכשיו היא מועברת להקצאה לצורך מופעי התרבות.

אנחנו מכירים את הסיפור של העצמאים. עדיין אנחנו לא יודעים אם יש או אם חסר או אם הם צריכים להחזיר. אנחנו מכירים את הסיפור של המענקים לעצמאים. השאלה שלי היא כמה היה בסך הכול, כמה נוצל וכמה נשאר עכשיו אחרי שאתם לוקחים משם.

התכנון המקורי עבור המענקים האלו הוא 24.5 מיליארד שקלים, מתוכם בוצעו עד לסוף חודש נובמבר 29.6 מיליארד שקלים ולכן לפי התחזיות של רשות המסים יש יתרה לניצול עבור צרכי קורונה דחופים אחרים, חלקם קשורים לגל 4 וחלקם קשורים להקצאות קודמות.

מה פירוש להקצאות קודמות?

למשל מופעי התרבות. זאת הקצאה שהיא לפני גל 4. בהקשר הזה היא קודמת לגל 4.

מבחינת קורונה, זה לא משנה אם גל 1, 2, 3, 4 מלבד גל 5 שמגיע עכשיו. יכול להיות שזה משהו אחר. גל 1, 2, 3, 4 הוא אותו תקציב של קורונה. כשנתנו את התקציב של הקורונה, אמרו שכל עוד יש את הגלים, אנחנו לא יודעים מה יהיה - זו הייתה האמירה בוועדת הכספים – ואנחנו על זה לוקחים. הגל הרביעי הוא לא אומר כאן משהו. השאלה אם הכסף הזה, אתה מסתכל עליו כל השנה או שאתה אומר שזה עד הגל הרביעי.

אני מסתכל עליו בראייה רב שנתית.

אנחנו רואים עכשיו שאין סגר אבל יש שיטה אחרת לסגר. לא מכניסים אנשים בלי תו ירוק ואז אנחנו יודעים שהעסקים – אתמול גם דווח על כך ובזמן האחרון מדווח הרבה בערוצי התקשורת - נופלים. אתמול דיברו מהתאחדות בעלי האולמות ואמרו שיש להם כבר ביטולים.

לא דובר על הארכה של התכנית הזאת שלמעשה הזכאות לה כבר מאחורינו. כבר הסתיימה.

הווה אומר שאנחנו עדיין לא יודע מה יהיה בגל 5 בנושא.

בנושא של המענקים לעצמאים לא צפוי להיות ביצוע שישלים את התכנון המקורי ולכן לא תהיה בעיה.

שאלה לתקציבנית המשרד. נעשו פעולות מבורכות. אנחנו יודעים שהייתה תקופה של שיתוק של המפיקים, ההצגות ומה שמסביב. בסופו של דבר אמרת שהיה כסף לשיקום אירועי התרבות. מקופסת הקורונה, מה שהיה נקרא קופסת קורונה, כמה כסף היה במשרד התרבות והספורט, כמה נוצל וכמה עוד חסר לכם?

ברשותך ינון, אני יכול להוסיף עוד שאלה?

למה? סתם לבזבז את הזמן? אחר כך תשאל.

למשרד התרבות והספורט היה מגוון ערוצי סיוע. גם היה סיוע למוסדות התרבות עצמם, גם היה את הסיוע שכרגע דיברתי עליו, הסיוע של הרשויות המקומיות. היה סיוע גם בספורט.

אתם סייעתם לרשויות המקומיות?

כן. זאת כרגע הבקשה. גם סיוע לרשויות המקומיות עבור פעילות תרבות וגם בעולם הספורט היה סיוע לקבוצות בליגת העל שנפגעו. בעצם כל סוגי הסיוע הזה מוצו לגמרי. עכשיו באמצעות הפנייה הזאת נוכל לשלם לרשויות המקומיות.

בכמה כסף מדובר?

סך הכול בספורט היו לנו כ-100 מיליון שקלים ובתרבות היו כ-200 מיליון שקלים.

אבל זה לא כולל הפיצויים לאותם ענפים. הענפים מקבלים את זה מקופסה אחרת. למשל פיצוי למעסיקים. זה לא קשור אליכם. זה רק כדי לעודד ולעשות פרסום במדיה או כל מיני היערכויות. נכון?

נכון.

סך הכול 300 מיליון?

בימים אלה אנחנו משלמים את דוחות הביצוע האחרונים של הרשויות המקומיות.

ה-52 מיליון שקלים לביצוע שכבר בוצע.

שכבר בוצע.

מחויבות של המשרד במסגרת קול קורא.

נכון.

אתם יצאתם בקול קורא, העלויות היו כולל ה-52 מיליון השקלים האלה.

אושרו. נכון.

כרגע אתם מחויבים ב-52 מליון השקלים האלה מול הרשויות המקומיות.

נכון.

מה הסיוע לרשויות? מאיזו בחינה אתם צריכים לסייע להם?

עודדנו את הרשויות המקומיות לבצע מופעים. הרשויות ביצעו המון פרויקטים מדהימים. כמו אמרתי, כל הנושא הזה עליו דיברתי שהיו באות מכוניות.

זה דרך הרשות עצמה.

בדיוק. נכון.

יש כאן גם עבור עידוד הפקות וקמפיין למופעי תרבות. זה מה שנקרא התו הירוק.

נכון. זה ממש הכסף הקטן.

זה כסף שאתם מתכננים עליו עכשיו?

גם.

זאת הרשאה להתחייב על מה שנעשה או על מה שיהיה?

גם. הכול כבר חויב. אלה רק הביצועים.

הייתי מבקש – אני מאמין שלא התארגנת עם זה לעכשיו – את הרשימה של הרשויות, בכמה כסף תוקצבה כל רשות. אני מבקש לשלוח את זה לוועדת הכספים בהקדם.

התייעצות.

מצביעים בשעה 09:52.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:47 ונתחדשה בשעה 09:52.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פניות מספר 68 ו-69, משרד המדע, התרבות והספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 89 עד 93, משרד המדע, התרבות והספורט.

הפנייה נועדה לתקצב סך של 3.700 אלפי שקלים עבור מימוש החלטת ממשלה 421 בנושא המדיניות הממשלתית לשילובם של אזרחים יוצאי אתיופיה.

בספורט. בתחרויות.

ועוד 1,700 אלפי שקלים עבור קיום אירועי המכביה בקיץ 2022.

למעשה מדובר באיגום של משאבים ממשרדים שונים שהתחייבו לכך כחלק מהחלטות הממשלה.

2 מיליון שקלים עבור עידוד ילדים ונערים ממוצא אתיופי ועוד 1.7 מיליון עבור התארגנות לאירועי המכביה?

כן.

איפה תתקיים השנה המכביה?

אירועי המכביה יתקיימו בקיץ 2022, הכול כמובן יהיה בהתאם להנחיות הקורונה. ההתארגנות היא בשיאה. בעיקרון יש אירועים בכל רחבי הארץ. אני מאמינה שהאירועים המרכזיים יהיו גם בירושלים. יגיעו אלפי ספורטאים מרחבי העולם. יש התארגנות מאוד מאוד גדולה סביב האירוע.

כמה כסף הוקצה לאירועי המכביה?

סך הכול הוקצו 30 מיליון ו-700 אלף שקלים מכלל משרדי הממשלה.

כמה אנשים יגיעו למכביה?

אני יכולה לתת לך את הצפי המדויק. מדובר על עשרות אלפי ספורטאים.

מתי מעבירים את אירועי מירון אליכם? בשביל עשרות אלפים שמים 30 מיליון שקלחים, אז אולי יעבירו את מירון למשרד התרבות ולא למשרד הדתות.

זה רעיון.

בדיוק היה בתקשורת שמונה תת-אלוף צבי טסלר כפרויקטור לאירועי מירון.

הוא יכול להגיע מקסימום ל-15 מיליון שקלים אבל כאן את רואה שלכמה עשרות אלפי אנשים מקצים 30 מיליון שקלים. אם מדובר ב-250 אלף אנשים, יכול להיות שיגיעו ל-60 מיליון שקלים. אם יעבירו את זה למשרד התרבות, יכול להיות שהתקציב יהיה 60 מיליון שקלים.

למעלה מ-7,000 משתתפים מ-39 מדינות בעולם.

במירון יש למעלה מ-250 אלף אנשים.

7,0000 משתתפים, הכוונה לספורטאים?

כן. ספורטאים.

אבל כמה צופים יהיו?

המון צופים.

בואו נסכם שאנחנו רוצים ששני האירועים יעברו בלי נפגעים.

זה ברור.

יש עוד משהו. במכביה משקיעים בתשתיות ובמירון לא משקיעים בתשתיות. אם זה יעבור למשרד התרבות, אולי ישקיעו בתשתיות.

אתה מתכוון לומר שבעבר לא השקיעו בתשתיות. בעבר. המילה בעבר חסרה במשפט שלך.

יש לי חדשות בשבילך. גם הוועדה עכשיו לא שמה כסף לתשתיות.

לעניין הפנייה.

זה על פי החלטת ממשלה. בשנת 2021 הייתה העברה?

כן.

ובשנת 2020?

לא. עכשיו זה 2021. ב-2020 כבר בוצע.

את אומרת שהיה לשנת 2020.

כן. כבר בוצע.

רגע. אני מסתכל בטבלה לראות אם אני לא טועה. הטבלה שמונחת לפניי בעלייה וקליטה, בשנת 2020 היו 2.5 מיליון שקלים, בשנת 2021 לא ראינו .

שנת 2021 זה עכשיו.

ה-2.5 מיליון שקלים ב-2020 נוצלו? העברתם את הסכום והוא נוצל?

ב-2020 כל הכסף הועבר ונוצל.

אגב, זה דבר מבורך לגבי ילדים יוצאי אתיופיה. למה צריך להוציא את הכסף הזה ממשרד הקליטה - שגם כך לא משופע בכסף – ולהעביר אותו למשרד התרבות והספורט.

שגם הוא לא משופע בכסף.

אני לא חושב שהוא לא משופע בכסף. אם אתה מסתכל לעומת משרד הקליטה שאתה מכיר אותו טוב מאוד – אפילו יותר טוב ממני ויותר טוב מכל אחד מהיושבים כאן - אתה יודע כמה פעמים, אני בטוח בזה, בלי שתספר לי על זה, נלחמת להביא עוד שקל בשביל העולים. המשרד לא משופע בכסף. לקחת 2.5 מיליון שקלים ממשרד העלייה והקליטה, בשביל אותם עולים? יש פרויקטים שנמצאים בתוך המשרדים, גם בתוך משרד הספורט, קחו משם. למה צריך לקחת ממשרד העלייה והקליטה? שוב, זה דבר מבורך, אני לא חולק על כך, הדבר הוא מבורך, אבל לא צריך לקחת ממשרד העלייה והקליטה.

משרד הקליטה יתכלל את החלטת הממשלה 421 ולכן ההקצאות שלא הוקצו במקור במשרדים השונים, הוקצו במשרד העלייה והקליטה. המשמעות היא שזה לא פוגע בפעילות אחרת שנגרע ממנה תקציב.

איך זה לא פוגע? אתה לוקח ממני.

אבל זה כסף שהוקצה לעניין החלטת הממשלה. משרד הקליטה מתכלל את האירוע.

בהקשר הזה, זאת פעילות שמבוצעת על ידי משרד התרבות והספורט. לכן כעת אנחנו מבקשים להעביר את התקציב המדובר בסך שני מיליון שקלים ממשרד העלייה והקליטה למשרד התרבות והספורט.

סך העברה שאתם רוצים, היא 3.7 מיליון שקלים?

כן.

2.5 מיליון הולכים לזה ולאן הולכים עוד 1.2 מיליון?

2 מיליון לצורך מימוש החלטת הממשלה 421 ו-1.7 מיליון למכביה.

זה לא רק החלק שלכם, היחסי.

להיפך, זה החלק של משרדים אחרים.

ה-1.7 מיליון שקלים, זה רק של משרד העלייה והקליטה.

לא. ה-1.7 מיליון מגיע ממגוון משרדים כמו חינוך, בריאות ומשרד ראש הממשלה.

לא. ממשרד החוץ.

הכסף מגיע משלושה משרדים. זה מה שמגיע או שמגיע עוד למכביה?

מדובר בהשלמת ההקצאה של 2021 שנדרשה.

כשאתה אומר 1.7 לחלק לשלושה משרדים, זה נשמע לי סכום קטן.

לפי סעיף מספר 2 להחלטה, משרד החוץ צריך להקצות 600 בשנת 2020 ו-200 בשנת 2021.

זאת כל ההקצאה שלו למכביה.

נכון, לפי החלטת הממשלה שתבוצע במסגרת משרד התרבות והספורט.

התייעצות.

מצביעים בשעה 10:05.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:00 ונתחדשה בשעה 10:05.)

אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 89 עד 94, משרד המדע, התרבות והספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 171.

הפנייה נועדה להקצאת הכספים הקואליציוניים לתקנות המיועדות לאחר קבלת חוות דעת משפטית וכן לביצוע שינויים פנימיים שיפורטו. במצטבר מדובר בשינויים שמגיעים לכדי תוספת של 4 מיליון שקלים בתכנית 19-41-02, תכנית התפעול, ב-3,122 אלפי שקלים בתכנית 19-41-03 של מרכז ההסברה, 24,050 אלפי שקלים בתכנית 19-42-02 של מינהל התרבות, ו-58,500 אלפי שקלים בתכנית 19-43-03 של מינהל הספורט.

בפנייה הזאת יש כספים קואליציוניים. נכון?

נכון.

אני קודם כל מבקש לדעת מאיזה מפלגות ומה הסכומים. יש כאן כסף של משרד הספורט שמעביר למשרד המדע עבור פעולות המשרד, עבור שכירות.

זה משרד משותף.

אני יודע.

מטה משותף.

אגב, כשאנחנו מסתכלים על זה, יש גם הפוך ומשרד התרבות מעביר למשרד הספורט?

משרד התרבות והספורט הוא אותו משרד. יש שני מינהלים שהם יחידות בתוך המשרד.

יש להם מנכ"ל משותף?

יש להם מנכ"ל משותף ושר משותף.

גם המנכ"ל משותף שם?

המנכ"ל משותף.

בתרבות וספורט.

אני מדבר על מדע וספורט.

אלה שני מנכ"לים.

למדע יש שר נפרד ויש מנכ"ל נפרד.

אבל יש כאן כסף שמועבר עבור הפעילות גם של משרד המדע כי משרד המדע, התרבות והספורט שיושב כנראה למשל תחת אותו סמנכ"ל של כוח אדם. יכול להיות?

יש לנו מטה משותף. כן.

מטה משותף. אז אני לא טועה. המטה המשותף הזה, משרד המדע מעביר למשרד התרבות והספורט עבור הדיור.

הוא לא מעביר כסף למשרד התרבות והספורט אלא יש הקצאה בתכנית התפעול שהיא משותפת לשני המשרדים. אין כאן כסף שמועבר ממשרד המדע למשרד התרבות והספורט או הפוך מבחינת הפעילות.

סתם להבין. כשיש לך משרד עם מטה משותף, מי מעביר למי?

שניהם מעבירים למטה המשותף. שני המשרדים מעבירים לאותו מטה משותף. גם תרבות וספורט וגם מדע מממנים את המטה המשותף שלהם.

לצורך העניין יש את הדיור עליו אתה משלם שכירות, יש לך סמנכ"ל כוח אדם והוא אותו סמנכ"ל, אין שם שני סמנכ"לי כוח אדם אלא אחד לשני המשרדים, יש שני מנכ"לים ויש כמובן שני לשכות שרים. יש כסף שהולך עבור המשרד.

לפנייה הזאת אין.

איך זה הולך בגדול? סתם להבין.

זה מנוהל פעם אחת. כלומר, יש מטה משותף, יש תקציבן אחד, הוא בסופו של דבר - - -

אם מעבירים לגברת עפרי לוין, את לוקחת גם מהתקציב של משרד המדע ואתו את עושה את הפעילות.

יש תכנית תפעול. תכנית התפעול היא משותפת לשני המשרדים. זו תכנית אחת ממנה יוצאים כל הכספים שנועדו לתפעול.

אבל העובדים הם עובדים של משרד המדע.

אשמח לנסות להסביר. בגדול הסעיף התקציבי בנוי כך שיש לו תכניות משותפות שנועדו לתפעול המשרד כולל השכר, יש תכניות פעילות עבור תרבות וספורט ועבור מדע. ככלל, התקציב המקורי שמוקצה לכל אחד משלושת החלקים האלה הוא התקציב שאמור לשמש. ככל שיש פעילות מסוימת שדורשת הקצאה נוספת עבור תפעול, אז יועבר תקציב מתכנית הפעילות של המשרד הרלוונטי לתכנית המשותפת.

אתה רוצה לענות לי על הכספים הקואליציוניים?

יש כאן רשימה לא קצרה. אפשר לעבור עליה.

אני אשמח מאוד.

10 מיליון יוקצו לחפירות ופיתוח ארכיאולוגי בעיר דוד. מיליון שקלים יוקצו לשבת ישראלית ולבית התפוצות. עוד 300 אלף שקלים שיוקצו לבית שזר, פרויקט מלחמת יום הכיפורים. עוד מיליון שקלים שיוקצו למכוני מחקר תורניים. עוד 3.5 מיליון שקלים שיוקצו למוסד בן צבי עבור פרויקט... עוד 13.5 מיליון שקלים לשימור אתרי מורשת. עוד 2.5 מיליון שקלים למועצה לשימור האתרים. עוד 3 מיליון שקלים למוסדות תרבות בפריפריה. עוד 2.5 מיליון שקלים בתחום רכש התרבות. עוד 2 מיליון שקלים עבור רבנים רפורמים ו-2 מיליון שקלים עבור קהילות קונסרבטיביות ורפורמיות. עוד 500 אלף שקלים עבור ארכיונים ציבוריים. עוד 2.5 מיליון שקלים עבור חיזוק מעמד המאמן. עוד מיליון שקלים עבור אתנה, שזאת תכנית בתחום ספורט הנשים.

לא צורפה לזה חוות דעת של הכספים הקואליציוניים. כתוב שמצורפת חוות דעת אבל אני לא מצאתי.

נשלחה לוועדה. נשמח להעביר אותה שוב.

תבדוק לגבי הפנייה הזאת. אכן בכל הפניות נשלח.

אני יודע כי אני אישית שלחתי.

אני לא מאשים. יכול להיות שלא הדפיסו לי.

זה נשלח לפרסום. יש את זה.

של מי הכספים הקואליציוניים?

מגוון רחב. ימינה, כחול לבן, העבודה, יש עתיד, תקווה חדשה, מוועדת הכספים וגם יושב ראש הקואליציה.

אני עכשיו אתחיל לעבור על התכניות ואשאל את השאלות. אני מבקש שבכל תכנית תגיד לי שממי הכסף הזה ומה הסכום. כלומר, מאיזו מפלגה ומה הסכום.

אין חוות דעת.

גם אני לא קיבלתי. זה לא נמצא ב-טבלט. יכול להיות הוא שלח אבל זה איננו. אין חוות דעת של הייעוץ המשפטי בהסכמים קואליציוניים אלא אם כן אין חוות דעת בכלל. אנחנו לא יודעים.

יש.

אני אישית שלחתי. אני אשלח שוב.

בסדר. תכנית 19-41-03. כמה כסף מוקצה בכל התכנית הזאת?

בתכנית 19-41-03 מוקצים בפנייה הזו 3,122 אלפי שקלים. לא מדובר בהקצאה קואליציונית. מדובר בהתאמה של תקציב, דיוק של התקציב להתקשרויות בפועל.

כתבתם כאן שזה עבור השלמת תקצוב להתקשרויות עם מפיקים וספקים עבור טקסים שיתקיימו בתחילת 2022. על איזה אירועים אנחנו מדברים בתחילת 2022? זה לא על מה שדיברנו קודם, על קורונה, זה לא קשור. זה עכשיו נטו על אירועים שיתקיימו בתחילת 2022.

זה מרכז ההסברה. מרכז ההסברה אמון על כל הטקסים של מדינת ישראל ובתחילת שנת 2022 יש לו טקסים שהוא נערך אליהם כבר מעכשיו.

אנחנו כל הזמן מקבלים פניות וגם קודם שמענו לגבי ספקים שהיו ב-2021 ועם הרשאות להתחייב או במזומן ל-2022 לצורך העניין. כאן אנחנו מקבלים משהו הפוך. כאן אנחנו אומרים שעדיין לא היה אירוע ואנחנו מעבירים כסף בשביל תחילת שנת 2022 אלה מקדמות? לא ראינו שהמקדמות האלה הן במשרדי הממשלה. זה הפוך ממה אנחנו רגילים כל יום לעשות כאן.

אלה לא מקדמות אלא אנחנו צריכים לחייב את הכסף על מנת שהספקים יתחילו לעבוד. יש מגוון טקסים שצריכים להתקיים כמו יום שחרור אילת, טקס האזכרה הממלכתי ליוסף טרומפלדור.

באיזה תאריך זה?

ברבעון הראשון של 2022.

מה שאנחנו מכירים – ואני חוזר על זה כי אני לא מקבל תשובה – זה שבשנת 2021, כשאנחנו מעבירים לשנת 2022, זה עבור מה שלא הספקנו לשלם בדצמבר שזה חשבוניות, תשלומי עובדים, כל מיני דברים ואמרו לנו בינואר-פברואר. אנחנו מדברים כאן על אירועים שאמורים לחול בתוך 2022, ברבעון הראשון, שזה יכול להיות גם בחודש אפריל וזה יכול להיות בחודש מארס, כלומר, עד סוף חודש מארס, ועדיין לא נתקלנו בפנייה כזאת שאנחנו מעבירים מה שאני קורע אלו מקדמות כי אין משהו אחר. זה מעין מקדמה שנותנים. הספק יקבל את המקדמה הזאת, הוא לא יקבל אותה?

כל ספק עם תנאי ההתקשרות שלו. אלה לא בהכרח מקדמות אלא אנחנו צריכים לחייב את הכסף על מנת שהספק יוכל להתחיל לעבוד.

למה את אומרת 2022? יש לך תקציב של 2022.

סליחה, אם אפשר להתייחס. האירוע מתקיים בשנת 2022.

למה אתה קוטע אותה? זה לא יפה.

זה בסדר.

לא נעים לי. תסיימי ואם לא תסתדרי, הוא יסביר.

אנחנו חייבים להתחיל פעולות התארגנות כבר עכשיו ולכן הכסף צריך להיות אצל הספק.

אני מבין את ההתארגנות, מובן לי, אבל אני שואל שאלה. בשנת 2022 יש תקציב ואנחנו יודעים מה התקציב של 2022 ואנחנו יודעים שבשנת 2022 יש את האירועים, בחלק מהם נקבת, ואנחנו יודעים לקראת מה אנחנו הולכים כי אלה דברים שקבועים בחוק לעשות כל שנה. כשאני יודע את זה ואני אומר שעבור אותה שנה אני צריך 200 מיליון שקלים עבור האירועים הקבועים, אני יודע שהאירועים הקבועים מתחילים בינואר ומסתיימים בסוף דצמבר. אם הייתי בא בסוף דצמבר ואומר שב-10 בדצמבר היה לי אירוע בסכום של 10 מיליון ואני אצטרך לשלם אותם, אחרי הוצאת החשבונית, רק בינואר – אז אני מבין מה אמרת. אבל להגיד לי שהאירוע מתקיים ב-2022 ושאני צריך להוציא מעכשיו כסף לשנת 2022 – זה לא נשמע לי הגיוני.

כדי שהספק יתחיל לעבוד, הוא חייב שתהיה לו הזמנה ביד כשהיא חתומה כדין. את הכסף עדיין לא משלמים לספק, לא יוצא תשלום השנה אלא התשלום יצא לאחר ביצוע בפועל. אנחנו חייבים – כדי שהספק יתחיל לעבוד – שתהיה לו הזמנה ביד. הזמנה מאושרת. לשם כך צריך תקציב. לכן אנחנו חייבים לקיים את זה עכשיו כדי שהטקסים יתקיימו במועד.

אני אשלים את התמונה ואני אומר שזאת דוגמה טובה לשאלות שהרבה פעמים עולות כאן סביב העברת עודפים. במהלך 2022 אנחנו נבוא לוועדה עם פנייה של עודפים בגין הדבר הזה. בגלל שאנחנו רוצים שהפעילות תקרה בינואר-פברואר 2022 והיא דורשת הכנה ארוכה יחסית שרוצים שתתחיל כבר עכשיו, ייצרו את ההתקשרות עם אותו ספק שמבצע את הטקס, הוא יתחיל לעבוד, הוא יקבל את התשלום בהתאם למה שייחתם בחוזה באבני הדרך בתחילת 2022, ואנחנו נבוא לוועדה בבקשה להעברת אותו סכום כעודפים למען התשלום של הדבר הזה.

זה בשנה הבאה.

בשנה הבאה.

נכון.

אבל אם יש החלטה שמבצעים את הפעילות הזאת ועכשיו לא מעבירים כסף, למה אנחנו צריכים להעביר לכם כסף? הרי לא מעבירים עכשיו את הכסף. יש החלטה שמבצעים את הפעילות הזאת ובשנה הבאה תבואו עם העברה או עם עודפים.

זה בדיוק מה שאני אומר. כדי שיהיה אפשר לבצע אותה בתחילת שנת 2022, צריך לייצר התקשרות. יש גורם פרטי שהוא מפיק של אירוע והוא לא יעבוד בשבילי לפני שאני מתחייב בפניו שאני משלם.

תתחייב.

בדיוק בשביל זה אני צריך את הכסף.

נכון, בשביל ההתחייבות הוא צריך את הכסף. אתה צודק. נגיד שאנחנו מדברים על 10 מיליון שקלים עבור האירוע הזה. אתה צריך להתחייב על האירוע לשנת 2022. אני יודע שיש לי עכשיו עדו 10 מיליון שאני צריך בינואר להעביר עד דצמבר, שאלה העודפים שהעברתי בפעם שעברה. אני אומר שתעשה את הקיזוז הזה לבד. למה אתה צריך את הסיבוב הזה?

לא בטוח שהצלחתי לעקוב.

יש לך 10 מיליון שקלים שאתה צריך לאירוע שיתקיים ב-2022. מצד שני יש לך 10 מיליון שאתה צריך אותם עד דצמבר והחשבוניות שלו יצאו רק בינואר אבל זה של שנת 2021. קח את הכסף הה, תעשה קיזוז פנימי בתוך זה ולא תצטרך את ההעברה והפנייה.

אני רוצה שההתקשרות תיחתם כבר עכשיו.

כן. אין לנו ברירה.

לכן, לפי התזה שעתה מעלה, אני צריך לעשות הקדמה מתקציב 2022 שזה כמובן בלתי אפשרי. כדי שהמזומן שלח 2022 יצא רק ב-2002, אני אצטרך לעשות הקדמה של התקציב ל-2021, לחתום את ההתחייבות ואז להעביר אותו בעודפים. זה כמובן לא משהו שאפשר לעשות.

במרכזי ההסברה, כולם עובדי המשרד?

כן.

כולם בהעסקה ישירה. אגב, כמה עובדים יש במרכז ההסברה? סתם, לוס-מינוס אבל כולם בהעסקה ישירה, נכון?

כן. עובדים במשרד.

אגב, כמה מונים כל עובדי משרד התרבות והספורט?

בערך 250. תשעה עובדים במרכז ההסברה.

רק תשעה עובדים, עושים עבודה עובדים.

בתכנית מספר 42-01, 10 מיליון שקלים, לאיזה שנה אתם רוצים אותם?

מדובר בהקצאה קואליציונית לצורך חפירות ופיתוח ארכיאולוגי בעיר דוד מטעם מפלגת ימינה.

לאיזה צורך?

חפירות ופיתוח ארכיאולוגי בעיר דו ד.

לרשות העתיקות.

למה זה לא מופיע בתקציב?

מה זה רשות העתיקות? עבור בינוי.

לא. הקואליציוניים הם עבור החפירות בעיר דוד.

למה זה לא מופיע בתקציב? רשות העתיקות לא ביקשה את זה מהממשלה?

מכיוון שלא התקבלה חוות דעת בעת גיבוש התקציב עצמו בקיץ אלא רק עכשיו.

חפירות בבעיר דוד זה דבר שמתנהל כבר שנים. מה קרה פתאום?

ה-10 מיליון האלה, זה תקציב תוספתי שהתבקש.

אני לא מבין את התקציב הקואליציוני, 10 מיליון עבור חפירות. חשבו לחפור ולמצוא שם עוד מנדטים?

בעיר דוד מתנהלות חפירות כבר עשרות שנים. באופן קבוע אנחנו בתקציב המדינה מאשרים תקציב לעניין הזה.

יש פעילות שוטפת במקום.

כל השרים של ימינה היו ברמת הגולן, היו שם 10 אנשים, אז הם מחפשים בעיר דוד.

לא. 7 אנשים.

בתקציב אנחנו מעבירים באופן קבוע. אם נדרשים עוד 10 מיליון שקלים, היה צריך להביא את זה בתקציב המדינה. לא צריך חוות דעת של היועץ המשפטי. הממשלה רשאית לאשר את תקציב המדינה ובין היתר את התקציב לרשות העתיקות. זה לא איזה משהו חדש שעד עכשיו הממשלה לא נתנה.

היינו בדיון הזה בשבוע שעבר. אני יכול לתת את אותה תשובה. בסופו של דבר אנחנו כפופים לנוהל היועץ המשפטי לממשלה בעניין הכספים הקואליציוניים.

לא דיברתי על היועץ המשפטי לממשלה.

בעיר דוד יש פעילות שוטפת ובמקרה הזה הוחלט על הרחבה של הפעילות בקשר ל-10 מיליון שקלים.

אז הממשלה החליטה. בסדר.

החליטה להקצות את זה בכספים הקואליציוניים.

למה זה לא בשגרת הפעילות?

יש גם שגרה ויש מעל השגרה עוד תוספת קואליציונית.

בסדר. לא מקובל. זה סתם.

שאלה לגבי 19-42-02.

רגע. כאן שום דבר לא הולך לבינוי.

לא בקואליציוני. הבינוי הוא תקציב אחר.

הוא לא נוגע לפנייה הזאת. בפנייה הזאת, השינוי היחיד בתכנית 19-42-01 היא התוספת האמורה של 10 מיליון.

לא הבנתי. מה לא הסכם קואליציוני?

הוא התייחס למשהו שהוא בפנייה אחרת ולא בפנייה הזאת.

לא כאן.

לא כאן.

בסדר. אחר כך יש לנו מינהל התרבות, 19-42-02. זה מאוד ארוך. אני מבקש את הפירוט. בעניין הזה אני רוצה את ההסבר שלכם על השינוי ועל התכנית וכמה כסף קואליציוני. כאן יש דברים חדשים שלא היו.

דברים חדשים שלא היו קודם?

כן. בפנייה הזאת יש דברים חדשים שלא היו ואני רוצה לקבל עליהם יותר פירוט כולל כסף קואליציוני ושל מי. אני יודע שכנראה יש שם של מפלגת העבודה. אני מבקש לדעת בדיוק כמה כסף.

אני אתחיל מהסוף. כל הדברים האלה שקופים ומופיעים בהחלטות הממשלה.

שמעת שאמרתי שהם לא שקופים?

לא. אני רק נותן את הקו. החלטת ממשלה 289 - - -

למה היה צורך לומר את המילה שקופים?

כי בהקשר הזה אנחנו עובדים בנוהל מאוד מסודר.

אתם לא יכולים לעבוד אחרת. זה החוק.

אסף, תענה בבקשה לשאלה.

הוא אמר שקופים. מה זה שקופים?

אתה לא יודע מה זה שקופים?

אי אפשר שלא להיות שקופים.

הוא התכוון לציבור הבוחרים של ש"ס שהם שקופים, שלא רואים אותם וכל פעם גוזלים מהם. לזה הוא התכוון.

ביקש חבר הכנסת ינון אזולאי פירוט על התכנית הזאת.

37.050 מיליון שקלים, כספים קואליציוניים. כפי שיואב הקריא קודם, זה לכל הפעילויות השונות בתחום התרבות.

הוא לא הקריא את הכול.

לרבות שימור אתרי מורשת – 13.5 מיליון שקלים. יד בן צבי – 8.750 מיליון שקלים.

אגב, באתרי מורשת כלול מירון? הוא נקרא אתר מורשת?

אני לא יודע להגיד.

זאת המועצה לשימור אתרי מורשת. המשרד תומך בה. היא לא תאגיד של המשרד. המשרד תומך בה באמצעות מבחן תמיכה.

היא תאגיד ממשלתי?

לא. היא לא תאגיד ממשלתי. היא גוף נתמך של המשרד. למשרד יש מבחן תמיכה, נתמכים גם עוד כמה גופים במבחן הזה. המועצה רשאית לעשות עם הכסף פרויקטים בהתאם לתכנית העבודה שלה.

אין לכם בקרה מה זה אצלם אתרי מורשת?

המועצה פועלת בהתאם לתכנית העבודה של המועצה. לנו יש מבחן תמיכה ואנחנו תומכים בה.

אבל כשאתם תומכים בה, אתם בודקים האם הדברים נעשים.

כמובן. אני יכולה לתת לכם דוגמה. יש להם עשרות אתרי מורשת בארץ.

מה נקרא אצלם אתר מורשת? אני חושב שמירון הוא אחד מאתרי המורשת, הכותל הוא אחד מאתרי המורשת. השאלה מהי מורשת.

מי עומד בראש הגוף הזה?

זאת עמותה?

כן. זאת עמותה. אני לא יודעת מה שמו של העומד בראש העמותה. אני יכולה לבדוק.

התמיכה היא במסגרת תמיכה 3(א)?

בדיוק. מבחן תמיכה.

300 אלף שקלים למרכז זלמן שזר, מפלגת ימינה.

אתה מדבר על אתרי מורשת?

לא. אני ממשיך.

מה זה פרויקט שבת ישראלית?

רגע. הוא מגיע לזה. עברת את זה? דילגת?

לא. עוד לא הגעתי. מיליון שקלים נוספים למכוני מחקר תורניים, גם כן של מפלגת ימינה.

מה זה מכוני מחקר?

נשיא המועצה הוא שלמה הלל.

אתרי מורשת.

כן. זה נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

יש לך דוגמה של אתר מורשת?

כן.

השאלה אם אלה גם קברי הצדיקים או מורשת היא רק מורשת של ראשי ממשלה ונשיאים.

3 מיליון שקלים למוסדות תרבות בפריפריה.

לפני כן יש מיליון.

אתה חושב שאנחנו מוכשרים כמוכם?

שאלנו לגבי המכונים התורנים.

170 אתרים בארץ במבנים היסטוריים ששמרו בהם תצוגות ומוצגים. לדוגמה, הסליק וכל מיני מרכזים כאלה. חצר כינרת, מוזיאון הרעות, מוזיאון האצ"ל.

בעיקר המוזיאונים.

זה כסף קואליציוני של ימינה?

לא. אתרי מורשת זה לא כסף של ימינה.

של מי הכסף הקואליציוני של אתרי מורשת?

של ימינה.

הם מפלגה גדולה.

הם גם צודקים. אחר כך בקצב הזה הם צריכים להיכנס למוזיאון.

איזה מוזיאון, מי יכניס אותם למוזיאון?

תגידי לי בבקשה, לגבי מחקרים תורניים. את אומרת שזה כסף של ימינה על פי תמיכות, 3(א)?

נכון. גם זה מבחן תמיכה.

כמה בסך הכול יש בכל הסעיף הזה?

אני אבדוק.

והאם זה היה בעבר.

כן. זאת תקנה שמתוגברת בכסף תוספתי.

כמה בסך הכול?

כמה סך הכול התמיכה שמחולקת שם?

כן. מכוני מחקר.

אני מתכוון כמה יש בתקנה.

רגע. אני בודקת.

חס ושלום, זה לא משהו נגדך. אנחנו בסך הכול רוצים שבסוף תהיי שולטת במשרד בכל מצב.

אני צריכה לשלוף את המספרים של התקנות בעל פה.

לנו יש זמן. אנחנו לא ממהרים.

אתם יכולים להתקדם. זה ייקח לי קצת זמן לשלוף את המספר.

בינתיים אני אמשיך. מוסדות תרבות בפריפריה, 3 מיליון שקלים - חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, גם מוועדת הכספים.

מה זה מוסדות תרבות בפריפריה? יש לו עניין באילת או שזה בעוד מקומות בפרפריה?

כמו שפורט גם בחוות הדעת שכבר הספקתי לשלוח שוב, זה יצטרך לצאת לפי מבחן תמיכה שוויוני.

זה ברור. שלא תהיה אי הבנה, אנחנו לא חושבים שאתם פועלים שלא על פי הקריטריונים ושלא על פי החוקים הקיימים.

חס ושלום.

אנחנו רק רוצים לדעת את הפרטים.

אנחנו גם לומדים איך אנחנו עושים את זה בפעם הבאה, שהכול יהיה שקוף וחוקי.

המשרד צריך לענות על זה. המשרד אמור לדעת לאן זה הולך. אני לא יודע להגיד לגבי מוסדות ספציפיים.

למוסדות תרבות בפריפריה, למשרד יש התקשרות מאוד גדולה עם ספק. נראה לי שהסברתי לכם בדיון הקודם. הרעיון הוא להנגיש סדרות תרבות לפריפריה. התקציב הזה נועד להגדיל את התקציב שאנחנו מבצעים.

זה באמצעות פמי-פרימיום?

כן. בדיוק.

תסביר.

יש חברה שהיא זכיין של משרד התרבות והספורט שמבצעת פעולות תרבות בפריפריה באמצעות זה שהיא מממנת באמצעות המשרד אירועים עבור היכלי תרבות בערים הפריפריאליות כדי שהתרבות תגיע לפריפריה.

נכון.

כמה כסף יש בכל התקנה הזאת?

אנחנו משקיעים בנשוא הזה למעלה מ-20 מיליון שקלים בשנה.

אני חוזר על השאלה הזאת אפילו שהיא מעצבנת. למה לא שמים את זה בתום התקציב?

שמים את זה בתוך התקציב.

זה תגבור.

מה זה תגבור? למה לא שמים את זה בתוך התקציב 23 מיליון במקום 20 מיליון?

עכשיו שמים את זה בתקנה.

לא. אתה צריך אישור של היועץ המשפטי. אני חושב שזאת דרך פסולה. אני חושב שזה לא נכון. אמרתי את זה אז ואני אומר את זה היום. מיותר. זה מגדיל את התרבות בפריפריה, שבמקום 20 מיליון ישימו 23 מיליון.

את זוכרת מה שאלנו קודם?

במכוני מחקר תורניים, 15.5 מיליון.

ועכשיו הוסיפו עוד מיליון.

כן.

מה הוסיף את המיליון? גם ימינה?

ימינה.

מפלגה גדולה. אמרתי לך.

בקצב הזה יש להם חברי כנסת מיליונרים.

עוד שאלות?

כן. תמשיך בבקשה.

2.5 מיליון לפעילות של שבת ישראלית.

מה זה שבת ישראלית?

הרעיון של הפרויקט הוא להנגיש את המוזיאונים ומגוון אתרי תרבות בארץ בשישי ושבת בחינם.

גם כאן זה כסף של ימינה.

לא. כאן אלה כספים של מפלגת כחול לבן.

פרויקט מדהים.

פרויקט נהדר.

אני הייתי יושבת ראש דירקטוריון מוזיאוני חיפה. זה מאפשר לדתיים להגיע בלי לשלם.

אתם דואגים לדתיים.

זה מאפשר לכל האוכלוסיות.

דואגים לכולם. כל אחד יכול לבוא.

ינון, אני אומרת לך שזה מאפשר לכולם להגיע רגלית. לא צריך לשלם. אין העברת כספים. זה חינם. לכן יש תמיכות.

מי מעביר את הכסף?

כחול לבן.

גם הנסיעות לשם הן חינם?

הולכים ברגל.

הפרויקט הוא בהיקפים הרבה יותר גדולים. זה תגבור של הפרויקט.

מה כל התקציב?

למעלה מ-20 מיליון שקלים הושקעו בפרויקט.

אני יכולה להגיד שזה הציל את המוזיאונים בזמן הקורונה. צריך לומר את האמת.

בקרונה זה לא עבד.

זה פרויקט שברגע שנכנסו למכרז שלו, זה גרם לכל המוסדות האלו - שאפשר להיכנס אליהם בשבת ולקבל תמיכות במקום את התשלום – להרים את הראש ולצאת מהמשבר. אני כיסיתי גירעון מתגלגל ויצאנו כמו שצריך בכל המוזיאונים בחיפה בגלל תמיכות ממשלתיות כאלה. בהזדמנות הזאת אני רוצה לברך אתכם.

זאת גם יוזמה של שר התרבות. אני שמעתי פידבקים מצוינים על הפרויקט הזה.

כנראה המדינה הכירה בכך שאין ברכה בכסף של שבת ולכן החליטו לעשות את זה בחינם. זאת גם אמירה.

בחיפה אחוז הדתיים שהגיעו גדל פלאים. בחיפה המוזיאונים הם בתוך העיר ולכן אפשר להגיע אליהם רגלית וזה מדהים.

בסדר. מה עוד?

עוד 4 מיליון שקלים לקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות ולתמיכה ברבנים, שניים ושניים, של מפלגת כחול לבן.

עכשיו נעצור כאן רגע.

למה לעצור? אפשר להמשיך.

אני מבקש לדעת מה זה הרב ספורט הזה שנמצא כאן.

באמצעות התקציב הזה אנחנו הולכים לקיים פרויקט שנקרא עמיות יהודית. העם היהודי והזהות היהודית, לעשות פרויקט ברשויות המקומיות, פרויקט שנועד לתחזק את תחושת הזהות היהודית של העם היהודי.

איך את מחזקת את התחושה ואת הזהות היהודית בקהילות רפורמיות?

זה שזה תחת הכותרת של תקנת רבנים רפורמיים, זה פרויקט שנקרא עמיות יהודית. זה הפרויקט. אמנם שם התקנה רבנים רפורמיים אבל הפרויקט הוא עמיות יהודית.

אתה עושה פרויקטים של קבלת שבת בשכונות ובקהילות ואתה מנגיש כל מיני חגים בעוד אופנים ובעוד מסורות מסוימות. הקהילות היהודיות היו עם תרבות עשירה בכל העולם ועדיין זה מתקיים ויש את הקשר הזה שהוא הדדי. עושים אותו גם בתוך הערים ומייצרים תרבות שהיא תרבות שקשורה גם למסורת ולקהילות.

אז תקראו לזה מסורת יהודית.

עמיות יהודית הוא מושג מדהים. זה משהו שהוא עכשיו דיסציפלינה שגם אקדמית פורחת, גם תרבותית וגם קהילתית. זה יופי של פרויקטים שהם גם קטנים ומדברים אל הקהילה שנמצאת ולא הכול צריך להיות באולמות ענקיים אלא בתוך השכונות

הבנתי אבל אני שואל שאלה פשוטה. אתם שמים כסף. אגב, נראה לי שמפלגת העבודה שמה כסף. נכון?

שניים מפלגת העבודה ושניים מפלגת כחול לבן.

יכול להיות שאת רוצה להרחיב ולהראות מה זאת קבלת שבת.

לא. סתם נתתי דוגמאות.

אני אומר שזה לא עניין לקחת ולרשום רפורמים וקונסרבטיבים.

זאת תקנה.

זה לא היה לפני כן. כמה כסף היה בתקנה הזאת? הסעיף הספציפי הזה. התקנה הייתה גדולה ורק עכשיו הכנסתם בה את הפרויקט הזה.

נכון.

למה צריך לקרוא לפרויקט הזה פרויקט של רפורמים וקונסרבטיבים?

זה לא פרויקט של רפורמים וקונסרבטיבים.

אני קורא מה שכתוב כאן.

זה שם התקנה. זה לא שם הפרויקט. זאת תכנית.

שם התכנית עמיות יהודית.

תסבירי לי מה זה הרפורמים כאן.

בכללי מה משרתת התקנה?

מה זה רפורמים אני יודע.

מה כלול בתקנה הזאת וכמה שנים היא קיימת?

בתקנה הזאת יש גם מבחן תמיכה שבעצם מתחיל במשרד לשירותי דת שמתקצב את רבני קהילות ערים, משם נגזר התקציב המיועד לרבנים הרפורמים.

אבל המשרד לשירותי דת לא תומך ברפורמים.

נכון.

כמה שנים קיימת התקנה הזאת?

לדעתי לפחות ארבע שנים. התקנה הזאת מתוקצבת באופן תוצאתי לפי המודל שמתחיל במשרד לשירותי דת. מה שמוקצה לרפורמים מגיע אלינו ואנחנו תוצאתיים לגמרי.

המשרד לשירותי דת לא תומך ברפורמים.

נכון. אנחנו תוצאתיים אליו.

אנחנו נראה בהמשך שפעם ראשונה הוא כן מתוקצב ולרפורמים כן יש סעיף מתוקצב במשרד לשירותי דת.

בשעה טובה. ברוך השם.

מתקדמים.

אני אומר לך את זה.

אני שמחה כי אנחנו רק תוצאתיים וזה מאוד מקשה.

אני אומר לך שצריך למחוק גם את זה וגם את זה.

אני ממשיך. 500 אלף שקלים לנושא של ארכיונים ציבוריים, מפלגת כחול לבן. 2.5 מיליון שקלים של מפלגת תקווה חדשה לפעולות כלליות בתרבות.

מה זה פעולות כלליות בתרבות? זרקו מתנה למשרד הספורט בלי לדעת על מה.

אין משהו ספציפי.

גם פעולות הרכש של המשרד ומגוון פעולות שונות.

בתכנית 19-43-03, מכון וינגייט. זה תאגיד ממשלתי, נכון?

נכון.

אגב, מכון וינגייט הוא זרוע ביצועית?

זה תאגיד סטטוטורי של המשרד. כן.

והוא זרוע ביצועית.

לדעתי לא. זה תאגיד סטטוטורי.

מדובר בתאגיד סטטוטורי שחלקו ממומן מהכנסות עצמיות, חלקו מתוקצב ישירות מתקציב המדינה וחלקו מתוקצב מתקציב המדינה כנגד פעילויות שונות. בהקשר לגבי ההקצאות הקואליציוניות, כאן ההקצאה הקואליציונית כוללת 2.5 מיליון שקלים עבור חיזוק מעמד המאמן. למעשה זה משתלב בתכנית האסטרטגית הכללית של המשרד. זה מתוך ההקצאה של יש עתיד.

סתם במילה אחת, מה זה מעמד המאמן?

במכון וינגייט יש את בית הספר להכשרת מאמנים. אחד הנושאים המרכזיים שהמשרד שם עליהם את הדגש הוא חיזוק מעמד המאמן שזה בעצם לפתח ולהכשיר יותר מאמנים גם בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל כי בסופו של דבר הספורט תלוי במאמנים. צריך אנשים טובים ומוכשרים שיגיעו, בדגש על כל הארץ.

כספים קואליציוניים, זה אומר 2.5 מיליון שקלים?

כן.

מדובר ב-2.5 מיליון שקלים עבור הנושא הזה ועוד מיליון שקלים עבור ספורט נשים דרך ארגון אתנה שזה מתוך ההקצאת יושב ראש הקואליציה.

שניהם?

לא. מיליון השקלים.

של מי ה-2.5 מיליון שקלים?

מתוך ההקצאה של יש עתיד.

מכון וינגייט עושה גם בפריפריה? את אומרת כל הארץ אבל מבחינת האחוזים שלו, מעמד המאמן, קידום נשים והפרויקטים הייחודיים האלה, כמה מתוכם מחולקים לפריפריה?

אני יכולה לתת לך את הנתון אבל בעיקרון יש לבית הספר לאמנים במכון וינגייט שלוחות בכל הארץ. אגב, גם במגזר החרדי יש לו שלוחות וזה מאוד מאוד מוצלח.

איפה?

לדעתי בירושלים ובבני ברק.

בירושלים אני יודע שיש להם מכון וינגייט. לא ידעתי שזה לחרדים.

זה התחיל מאוד יפה. אלה פרויקטים ממש טובים, להכשיר את המאמנים שיהיו מדריכים.

זה בטח יותר בהכשרות של נשים.

יש שם גם נשים.

במגזר החרדי זה יותר אצל נשים.

אני יכולה לבדוק את הנתון הספציפי הזה.

ינון, אני רוצה להתקדם להצבעה. אנחנו מקיימים את הדיון על הנושא הזה במשך 45 דקות.

אולי 45 דקות על כל התרבות והספורט.

לא. רק על זה.

איזה משרד מעניין.

שאלה אחרונה בבקשה.

מלבד הפריפריה יש לכם גם לאוכלוסיות מוחלשות? גם בפריפריה יש לפעמים אוכלוסיות יותר מוחלשות שלפעמים צריכות את הסיוע הזה. יש לכם איזושהי עזרה?

אני לא בטוחה שהבנתי את החידוד.

לא כל הפריפריה חלשה. זה נכון שהיא מוחלשת לעומת כל הארץ אבל בתוך הפריפריה יש לנו גם את המעמד הסוציו הנמוך יותר. לפעמים אנחנו רוצים להרים דווקא את הילדים האלה, את הנוער הזה, את המשפחות האלה, את הנשים האלה. יש לכם פרויקטים מיוחדים שאתם מסבסדים אותם כמו התכניות האלה שאתם יכולים להביא משם את האנשים האלה, את הנוער הזה ולהעצים אותו?

אני יכולה לבדוק את זה.

זזה מעניין. הייתי רוצה שתשלחי את התשובות. אם את יכולה לשלוח לנו את רשימת הערים החרדיות וגם חשוב לי לדעת באיזה ערים ערביות זה קיים, אם זה קיים.

אני מבקש התייעצות.

חוזרים להצביע בשעה 10:48.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:43 ונתחדשה בשעה 10:48.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 171, משרד המדע, התרבות והספורט. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

כדאי שתעברו על חוות הדעת של הקואליציוני. אני רוצה לומר לתקציבנית המשרד שקיבלתי עכשיו את חוות הדעת של הכספים הקואליציוניים. תסתכלו בטבלה עצמה, למשל בעמיות יהודית – אין פירוט. תסתכלו על הכסף של התרבות בפריפריה. תסתכלו על נושא של אילת. כשהיועץ המשפטי רוצה לעשות חוות דעת, אני אראה לך את חוות הדעת שהוא היה עושה על תנועת ש"ס שהייתה שמה הסכמים קואליציוניים ועד שהיו נותנים משהו, היו מוציאים את המיץ עם חוות דעת. היו צריכים לעשות כמה סייגים ולשים סייגים על סייגים. חוות דעת לא רצינית.

תודה רבה לך על הכול.

פנייה מסר 102, משרד התיירות.

רפרנטית תיירות באגף התקציבים. הבקשה התקציבית נועדה לבצע שינויים פנימיים להתאמת התקציב לביצוע בפועל וכן לתקצב סך של 30 מיליון וחצי שקלים בהרשאה להתחייב עבור מיזמים לאומיים בתחום התיירות, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 2262 מיום 8 בינואר 2017 שעניינה פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה. בעצם כל הסעיף הזה הוא סעיף פיתוח. ניתנות הרשאות לפי סיכומים תקציביים וכמובן החלטות ממשלה והחלטות מדיניות אחרות. בכל סעיף פיתוח יש צורך בהתאמת המזומן בסוף שנה. מדובר בשינוי מינורי יחסית של 3.3 מיליוני שקלים מתוך תקציב בסך של 400 מיליוני שקלים שזה 0.8 אחוז מסך כל התקציב. העברה מתכנית הפיתוח ותכנית פרויקט ההגנות בים המלח לתכנית ההשקעות. בתחום ההשקעות קשה לחזות במדויק מראש מתי יזמים יגישו את דרישות התשלום עבור בניית המלונות. אני אזכיר שפרויקט מלונאי נמשך עד שבע שנים והשנה התמעטו דרישות תשלום מהתחזית ולכן בוצעה הסטה מהתכניות האחרות, שם היה תת ביצוע יחסי.

תודה רבה. שאלות.

פיתוח תשתיות ציבוריות. כמה כסף יש שם בסך הכול? 350 מיליון?

בסך הכול בתכנית הפיתוח או בסך הכול בכל הסעיף?

לא. בסך הכול תכנית הפיתוח הציבורי.

בתכנית הפיתוח יש 208 מיליון שקלים.

מאיזה סעיף בתוך משרד התיירות זה נלקח?

מתכנית הפיתוח ותכנית פרויקט ההגנות בים המלח עבור תכנית ההשקעות שזאת בניית מלונות.

תקציבנית משרד התיירות. בסעיף הפיתוח למעשה יש לנו שלוש תכניות. יש את התכנית של פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות, מתן מענקים לבתי מלון במסגרת החוק לעידוד השקעות הון והתכנית של ים המלח. כמו שנעם הסבירה, מאוד קשה לחזות מראש כשבונים את התקציב מה יהיה קצב הוצאת התשלומים כי תקציב פיתוח הוא תקציב הרשאתי. לכן עשינו כאן הסטות מינוריות בהשקעות. אנחנו לא יודעים מתי היזמים יגישו חשבוניות. זה פרויקט ארוך טווח.

אין יעדים?

יש יעדים ויש תחזית. התחזית שלנו הייתה כמעט מדויקת. אני מזכירה שסך כל התקציב בסעיף עומד על כמעט 400 מיליון שקלים. ההסטה בכל הסעיף היא על סך 3.3 מיליון שקלים שזה 0.8 אחוז מכל התקציב. היינו כמעט מדויקים אבל בסוף מאוד קשור בהגשת החשבוניות של המלונות עצמם. פרויקט שהוא פרויקט מלונאי יכול להימשך גם שבע שנים.

את מדברת על אכסון מלונאי, נכון? על תכנית 201?

כן.

סך הכול כל התקצוב שם הוא 400 מיליון שקלים?

בסעיף 78 הסכום הוא 400 מיליון שקלים. בתכנית המענקים שמנו בתקציב המקורי 76.5 מיליון שקלים. לאחר הפנייה זה יעמוד על 79 מיליון שקלים.

המענקים זה עבור הבינוי?

עבור בינוי מלונות.

כמה בתי מלון אמורים להיבנות מהתקציב הזה? כלומר, מהסיוע שאתם נותנים?

זה הביצוע של מזומנים. כל שנה יש לנו הרשאות להתחייב בסדר גודל של 200 מיליוני שקלים.

לא. אני שואל כמה בתי מלון אמורים להיבנות בתקציב של אכסון מלונאי.

אני אומרת שיש לנו ממש צבר התחייבויות של שנים כי לבנות מלון אורך כשבע שנים.

אני הבנתי. אולי לא הבהרתי נכון את השאלה.

התקציב עצמו ניתן לפי אבני דרך. כלומר, למלון יש כל מיני שלבים בבנייה.

לא הובנתי. אני לא הסברתי את עצמי.

אתה שואל כמה מלונות מצויים בהליך בנייה?

כן. אני אחדד את השאלה יותר. כמה מלונות בסך הכול נמצאים בהליך בנייה. כשהוצאתם בשנה הזאת לצורך העניין את ה-76 מיליון שקלים, בגין כמה מלונות?

אני בודקת.

גם לי יש שאלה. אני רוצה לשאול על תיירות.

המשפטנים, גם הם רפורמים.

כמה שיותר רפורמים.

כן. כמה שיותר. שערורייה.

שערורייה. עוד זרמים.

אני רוצה לראות חוות דעת. איזה חוות דעת ביקשו ממני.

אין זרמים ביהדות. זאת יהדות אחת. אין זרמים ביהדות.

דווקא אתה צריך לדעת שיש זרמים.

אין דבר כזה. מה זה דווקא אתה? השם ישמור. אם כך, זאת בושה בשבילי אם את אומרת עלי שאני דווקא צריך לדעת. אין זרמים ביהדות. יש יהדות אחת. מי שרפורמי, שילכו לחפש דת אחרת.

יש לך תשוב לשאלה של ינון אזולאי?

היא עכשיו עם נעמה. היא תבדוק.

יש לי שאלה בנושא התיירות. היה צריך להיות בקריית שמונה פרויקט מאוד חשוב בהשתתפות קרן קיימת, פיתוח הפארק שאושר שם, וזאת עיר המשוועת לאיזושהי צמיחה כלכלית. יש שם פארק מדהים עם אגם קטן, הכול אושר ובסוף הסטתם את התקציב הזה. אני שואלת למה ואם אתם מתכוונים כן לתת את הכסף הזה.

אני חושבת שזה בדיוק התקציב שעכשיו אנחנו שמנו. אלה ה-30 מיליון שקלים.

לקריית שמונה? מעולה.

כן. זאת החלטת ממשלה 2262 לפיתוח כלכלי במחוז צפון.

זה לקריית שמונה, לפארק הזה של התיירות?

אנחנו נוודא.

תוודאו. תכנית הבראה בתוך הרשות, זה הדבר היחידי שיצמיח אותה. אנחנו צריכים לעזור גם לרשויות האלה להיות עם עצמאות כלכלית ולא בתלות כלכלית, בטח במקומות בהם אנחנו באמת לא נוכחים מספיק כמדינה.

ינון, אני רוצה לבקש דקה. אדוני היושב ראש, יצאתי החוצה וניסיתי להגיע להסכמות עם הקואליציה על מה שיהיה כאן במליאה אבל בינתיים לא הגענו לכלום.

למה? אתה לא עוזר לנו?

אמרתי שיצאתי כדי לנסות להגיע להסכמות.

חבר'ה, אל תבזבזו לי את הזמן בוועדה.

אני רוצה ברשותך, לא הייתי בדיון הזה, אתם קואליציה שמעבירה כסף לרפורמים מבלי שתהיה חוות דעת משפטית כמו שצריך.

בשעה טובה.

אין דבר כזה שמעבירים כסף בצורה כזאת.

לא היית בדיון הזה אבל הוסבר.

אין תקנה. אין כלום ומעבירים כסף.

לא.

זה לא נכון. לא היית כאן.

הסבירו כאן שהתקנה נקראת איך שהיא נקראת. הכסף מגיע לפרויקט שנקרא עמיות יהודית וזה במקרה הזה לא קשור לתנועה הרפורמית.

קשור.

לא. לא קשור. משרד התיירות' יש לכם תשובה?

אין אפילו מספר תקנה. אין ועידית סילמן מציעה שאני אעשה שיתוף פעולה עם הקואליציה הזאת. תסתכלי, בלי חוות דעת.

משרד התיירות, יש תשובה?

הם בודקים. בינתיים אני אשאל עוד שאלה. אמרת שיש אבני דרך. אני מאמין שאתם קובעים את אבני הדרך. אתם יודעים את היעדים ואתם יודעים תוך כמה זמן נבנים בתי המלון. אתם לא נותנים לו כדי שיישאר פיל לבן.

לא. יש מינהלת השקעות שעוקבת. זה לא שמלון מקבל כתב אישור ואז אומרים לו שגר ושכח.

לא. מה זה אבני דרך מבחינתכם?

למשל היתר בנייה, זאת אבל דרך מאוד משמעותית.

אבל איך אתם מוודאים שבסופו של דבר הוא לא נתקע וזה נשאר פיל לבן? לצורך העניין, נתת לו באישור בנייה 5 מיליון וכשמוקם השלד, נתת לו עוד 10 מיליון. מי אמר לנו שבסופו של דבר לא מגיע מצב של פיל לבן? אנחנו מכירים מקומות שנתנו כסף.

אנחנו לא נותנים מראש. אנחנו נותנים את המענק לפי אבני הדרך. מלון מקבל מענק 20 אחוזים לפי החוק לעידוד השקעות הון.

כלומר, לצורך העניין, אחרי אישורי בנייה הוא מקבל 10 מיליון.

למשל 8 אחוזים.

בסופו של דבר הוא הגיע לשלד ונתקע. הוא קיבל על השלד כי גם זה סוג של אבן דרך אבל הוא נתקע. יש לנו איזשהו משהו לאכוף את זה?

יש ערבויות. אפשר לחלט ערבות.

זאת ממשלה רעה. אני לא מוכן להיכנס. היא רוצה שאני אכנס לקואליציה.

בסדר, אז תיכנס לקואליציה בחוץ ולא כאן.

לא בחוץ ולא בפנים.

אני מנסה לשכנע אותו. הוא מתנגד.

שניכם עכשיו תקבלו קריאה ראשונה, שנייה ושלישית ביחד ותצאו החוצה. אני עושה לך בלגן במליאה? למה את עושה לי בלגן בוועדה?

ברור שכן, אתה יודע כמה אני מחכה לך?

אין בעיה. חכי ותראי בערב.

אני מציע לקושניר ולנעמה להתקזז הערב.

במיזמים הלאומיים בהחלטת ממשלה 2262, שם מובן שזה לעיר חיפה וערי חיפה וכן לגליל המערבי, גולן, גליל עליון, כל מה שצוין. קודם כל, בגליל ובגולן, איפה ראינו שם? מה שאמרה נעמה, אני מאמין שזה חלק מזה אבל מה אתם רוצים בתקנה הזאת? עבור מה אתם רוצים את הכסף?

זה כסף שהממשלה החליטה להקצות אותו.

מה לעשות איתו?

לפיתוח תשתיות תיירות ובעצם אותם אזורים רלוונטיים שנמצאים - - -

זה לא קשור לבתי מלון.

לא. זה לא קשור לבתי מלון. אותם אזורים רלוונטיים שקראת עכשיו - יגיעו לצוות תשתיות פיתוח תיירות של משרד התיירות, יגישו את הפרויקטים, למשל יתכן הפרויקט עליו דיברה חברת הכנסת לזימי, והפרויקטים האלה ינוקדו ולפי החלטת הממשלה אין שום סיבה שהם לא יקבלו את התקציב עבור אותו פרויקט תיירותי.

הלאה. עוד שאלות.

לגבי השאלה שלך כמה בתי מלון בהליך של בנייה – 78 בתי מלון.

שכרגע נמצאים בהליך בנייה.

בשלבים שונים.

בכל הארץ.

כן. תל אביב והרצליה לא נמצאים.

כן, את זה אנחנו מכירים מפניות קודמות. כתבתם מנועי צמיחה. איזה מנועי צמיחה כרגע קיימים ונמצאים בפנייה הזאת? מה תקצוב מנועי הצמיחה ואיזה מנועי צמיחה אצלכם? סתם, בגדול, תני לי דוגמה להבין מה זה מנועי צמיחה.

איפה כתוב מנועי צמיחה?

בהחלטת הממשלה.

כל מה שקשור בפיתוח תשתיות, זה מנוע צמיחה להבאת תיירים חדשים, לפיתוח כל ענף התיירות.

תודה. אני לא צריך יותר מזה. טבריה גם כלולה כאן?

בוודאי. טבריה היא אחת מערי הליבה. אולי היא כלולה בהחלטת ממשלה.

בהחלטת הממשלה לא ראיתי את טבריה.

אני לא מכירה בעל פה את החלטת הממשלה אבל טבריה היא אחת מערי הליבה שהגדיר משרד התיירות. בגלל שהיא מוגדרת כעיר ליבה, היא תמיד מנוקדת מאוד מאוד גבוה ותמיד יחס גבוה מהתקציב של פיתוח תשתיות תיירותיות מוקצה לעיר טבריה.

קודם היא אמרה שקריית שמונה בוודאות.

לא. היא אמרה שהיא צריכה לבדוק.

אם זה תיירותי, זה אמור להיות בפנים.

מה זה פיתוח טיילת מגדל.

פיתוח טיילת מגדל זה פרויקט תשתית תיירותי ליד קו החוף.

איפה?

באזור מגדל.

התחדשות העיר העתיקה, זאת צפת. אין טבריה.

אני לא ראיתי את טבריה בהחלטת הממשלה.

אני אומרת שיש את החלטת הממשלה אבל צבר פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות, הכסף שמוקצה שם לא רק במסגרת החלטות ממשלה. נכון, חלק מזה הוא כסף שהוקצה מכוח ומתוקף החלטות ממשלה אבל חלק משמעותי, אולי אפילו הרבה יותר, הוא חלק ממדיניות המשרד והמשרד הגדיר את טבריה כעיר ליבה במסגרת התשתיות התיירותיות. לכן מוקצה חלק משמעותי מהתקציב עבור העיר טבריה.

אני מבין שלגבי קצרין הייתה החלטת ממשלה על סיוע גדול. למה מעבירים כאן עכשיו?

מה קשור קצרין?

אני בעד. האמת, לא קשור.

נמשיך.

אין טבריה. בהעברה אין את טבריה.

אנחנו נסביר. אלה שני מישורים שונים. יש את ההחלטה הזאת של קרן קיימת לישראל שעברה ויש רשימה של פרויקטים.

התפלאתי שקריית שמונה לא שם.

אני אבדוק את זה. אני בודקת את זה.

ראש העיר אומר לי שהוא יודע שזה לא בטוח.

לכן אמרתי לך שאני לא מתחייבת. אני אבדוק.

אני אומר לך שלא זה ולא קריית שמונה בהחלטת הממשלה הזאת.

אני רוצה להפריד. יש לנו נוהל פיתוח תשתיות תיירותיות שמתפרסם כל שנה, שהוא מגיע ללמעלה מ-240 מיליון שקלים. במסגרת הזאת 70 אחוזים מהתקציב הולך לערים שמשרד התיירות הגדיר כערי ליבה. מבחינתנו טבריה היא עיר ליבה, ירושלים היא עיר ליבה, אילת היא עיר ליבה. כל הערים שיש להן פוטנציאל למשיכת תיירות נכנסת, הן ערי ליבה. אז עיקר התקציב הולך לשם. כל הפנייה הזאת היא כרגע רק הסטה של מזומנים, שוב, בהתאם לביצוע. תגבור של תקנות שצריכות יותר ביצוע, גם כאן לרשויות לוקח זמן כאשר יש רשויות שמבצעות בעצמן, יש רשויות שהתקציב שלהן יוצא דרך החברות הממשלתיות שלנו ולכן אנחנו עושים התאמה טכנית של המזומנים. התקציב הנפרד של קק"ל, אני אברר לכם איזה פרויקטי תיירות.

תבררו בבקשה עד הרוויזיה. עוד שאלות?

לא, לא עד הרוויזיה.

יש החלטת ממשלה מיועדת לטבריה?

הייתה החלטת ממשלה, כן. חמש שנתית.

אז למה זה לא מופיע כאן?

זאת לא החלטה מהשנה. השנה אלה רק הסטות של מזומנים ותקציב בנפרד של קק"ל.

חבר הכנסת, עכשיו אתה רואה כאן שהוסיפו הרשאה להתחייב מתוקף החלטת ממשלה 2262. החלטת ממשלה לגבי טבריה, כבר ניתנה ההרשאה להתחייב.

כן. היא בביצוע.

זה נמצא עכשיו בביצוע.

היא כבר נמצאת בפעולה.

היא הייתה בפעולה ורק המזומנים נועדו להשלים.

למה קריית שמונה לא בפנים?

אנחנו מחכים לתשובה.

אנחנו בודקים את זה.

אמרו כן לפני כן. בוא נחכה לראות שאכן זה אכן נכון.

ינון, יש עוד שאלות?

איפה קריית שמונה?

אמרו לך שיחזירו לך תשובה.

מתי?

חכה. בודקים.

לא לרוויזיה.

אני אחליט.

אבל תשובה אני אקבל.

בסדר. כאילו זה ישנה את ההצבעה שלך.

על זה לא חשבתי.

אתה רואה? ואני כן חשבתי.

תכנית מספר 78-03-01. זאת התכנית להגנת ים המלח. החברה להגנת ים המלח, היא חברה ממשלתית?

היא חברה ממשלתית.

שהוקמה ב-2018.

נכון.

היא הוקמה כדי להציל את בתי המלון כי כל שנה המים עולים שם ב-20 סנטימטרים בממוצע.

כן.

אנחנו רואים את הסוף, מתי זה מתייבש?

כן. התכנית היא כבר לקראת סיום. אנחנו בשלבי התחזוקה.

לקראת סיום שהמפלס לא יעלה יותר?

של פרויקט ההגנות. מי שמבצעת את פרויקט ההגנות זאת החברה להגנות ים המלח. במסגרת הפרויקט הזה משפילים את מי התהום שנמצאים מתחת למלונות, מייצבים את המפלס של ים המלח וכמו שאמרתי מגנים על כל קו החוף של המלונות מפני הצפה. הפרויקט עצמו, כל הביצוע, החלק שלו כמעט עומד להסתיים ועכשיו אנחנו נהיה רק בשלבי התחזוקה. עדיין יצטרכו להשפיל מי תהום.

מה עלות הפרויקט הזה?

בזמנו ניתנה הרשאה בסך של כמיליארד שקלים. כל ההרשאה כבר חולקה ועכשיו אנחנו ממש בביצוע של הסכום.

כל ההרשאה כבר נוצלה.

כל ההרשאה כבר נוצלה ואנחנו בתקצוב מזומן האחרון.

המפעלים מייבשים את ים המלח ואז לא צריך לתקן. במקום לנסות לשקם את מה שהם הורסים, אפשר פשוט לבלום את המפעלים האלה.

זה חלם.

אני אומר שמפעלי ים המלח משלמים כ-40 אחוזים מההוצאה.

בטח שהם ישלמו. הם מרוויחים בתמורה לנזק שהם עושים ולכן למה שלא ישלמו?

זה נזק בלתי הפיך.

לגבי השאלה שלך לכמה מלונות שילמנו במסגרת ה-70 ומשהו מיליון שקלים. שילמנו לכ-40 בתי מלון, שוב, בשלבים שונים.

יש מלונות שהם בסכנה או שזה פותר את הבעיה ולא תהיה סכנה?

כרגע אין מלונות בסכנה.

לפי מה שאתם מכירים יש שם בינוי חדש של מלונות?

כן. יש הרבה בינוי חדש של מלונות באזור ים המלח.

היה מכרז.

על מי מוטלת אחריות החופים בים המלח?

החברה להגנות ים המלח.

אגב, למה זה לא בהגנת הסביבה? למה זה צרך להיות בתיירות? זאת זרוע ביצועית של משרד התיירות?

זאת החלטת הממשלה 4254.

אני עובר להצבעות. אתם רוצים התייעצות סיעתית?

בטח. רוצים התייעצות סיעתית.

יופי. חוזרים בשעה 11:13.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:08 ונתחדשה בשעה 11:13.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 102, משרד התיירות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

זה לא בסדר שמחכים עד לרוויזיה. הם צריכים לבוא עם תשובות.

שאלות שעולות בדיון, הם לא יכולים לדעת את כל התשובות.

אז מחכים עוד זמן.

בשנה הבאה הם יבואו מוכנים.

פנייה מספר 177, משרד התיירות.

למה זה לא בפנייה אחת?

יש את סעיף 37, שזה הסעיף של המשרד שכולל את התפעול, תקציב השיווק ועוד הרבה דברים. יש את סעיף 78 שהוא כולל את כל תקציב הפיתוח וזה מה שעשינו היום.

לגבי סעיף 37, פנייה 177, הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב המשרד. מדובר בעיקר בשינויים טכניים שנובעים מהצורך להתאים את התקציב לפי מסגרות התקציב. תקציב שהוא תקציב של המשרד, שנועד לשמש לצורכי הקורונה וסווג בתקנות קורונה, אנחנו מעבירים אותו לתקנות המשרד הרגילות כאשר תקציב שהוא ממסגרת תקציב הקורונה נשאר בתקנות הקורונה. כלומר, בכלל לא מדובר בשינוי של השימושים אלא בהתאמת המקורות לפי מסגרות התקציב.

זה ממש שינוי טכני. אני גם אפרט בדיוק. מתכנית המינהלה מועברים 200 אלפי שקלים, מתכנית הכשרת כוח אדם ושירותי תיירות מועברים כ-3.6 מיליון שקלים, לתכנית השיווק אנחנו מעבירים 3 מיליון שקלים שזה בדיוק השינוי הטכני הזה. בעצם מתקנת תקציב הקורונה אנחנו מעבירים לתקנת שיווק תיירות פנים. במהלך הקורונה משרד התיירות הקצה מתקציבו, מתקציב המשרד, כסף לטובת קמפיין איים ירוקים, לעודד תיירות פנים במהלך הקורונה וסגירת השמיים. אנחנו פשוט מעבירים את זה לתקנה הזאת של שיווק תיירות פנים לתכנית תכנון, פיתוח, אסטרטגיה ומדיניות. אנחנו מעבירים כ-700 אלפי שקלים לתשלום מתוקף הסכם המדינה עם המרכז הבאהי. במסגרת ההסכם של המדינה עם מרכז הבאהים, מדינת ישראל, באמצעות משרד התיירות, מעבירה למרכז הבאהי החזרים על הוצאות מע"מ לאור הפיתוח של תשתיות התיירות שמבצעים בערים עכו וחיפה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לבשר לך – ולי זאת לא בשורה טובה – לגבי הצעת חוק שהיום העליתי.

אני יודע.

שתדע. אני רושם הכול. הצעת חוק שהייתה בשביל הביטוח הלאומי, אותם ילדים שנולדים, שתהיה להם ברירת מחדל בהשקעות הון וסיכון גבוה. ביטוח לאומי היה בעד. אתמול היה כאן משה ברקת ואמרתי לו שיעביר את זה בקריאה טרומית ואחר כך נסתדר. אמנם אני אופוזיציה אבל יש אנשים שיודעים להילחם מהאופוזיציה ויודעים שאני יודע להילחם. אני אלחם.

ינון, את הצודק.

אני אלחם בשביל אנשים, בשביל אותם ילדים.

אתה צודק.

הדבר הזה מקומם אותי. אני לא מדבר עליך כיושב ראש. אתה יודע בדיוק מי הם האנשים עליהם אני מדבר. סוגרים ובסופו של דבר באים ויורקים בפנים ואחר כך יגידו לי עזוב, קום, תעשה. אז הנה, אני אהיה כאן אופוזיציה לוחמת. אני אתן כאן את הנשמה שלי בשביל עם ישראל ואני לא אעזוב כאן גם אם זה אצטרך להיות כאן עוד ועוד שעות וגם לישון כאן. אני אעשה את זה למען עם ישראל. אני אופוזיציה לוחמת בשביל אותם חלשים, בשביל אותם ילדים.

לא העבירו את החוק?

לא. זה רק החוק הראשון? אבל זה אחרי הסכמה שיעבירו אותו.

רמאים.

בגלל אגו של משה ברקת שאמר לי אתמול – ואני אגיד את זה כאן - שזה צריך להיות בהחלטת ממשלה. אמרתי לו שאין בעיה, אתה רוצה קרדיט – אין בעיה. תעביר לי את זה בטרומית. בסדר, בגלל שאנחנו היום באופוזיציה, כנראה הוא הולך בכיוון של האופוזיציה וקואליציה. תודה רבה למשה ברקת. אני יודע שיעבירו לו את זה וזה בסדר גמור.

גפני, תעצור אותי, שאני לא אתעצבן עוד פעם.

אל תתעצבן. כל הממשלה הזאת היא זמנית.

תכנית מספר 37-01-02, העברת סך 200 מיליון שקלים. בהרחבת ההסבר על הפנייה כתוב 180 מיליון שקלים. לאיפה נעלמו 20 מיליון שקלים?

איפה התקציב של בתי המלון?

מה שעבר אתמול בהחלטת ממשלה.

על זה אתה מדבר?

על בתי המלון, הייתה בעיה עם השר ששדרגו את החדר. מאיזה כסף זה יוצא?

שאלות בבקשה לעניין הפנייה.

הוא שואל על וולדורף אסטוריה. העברת סך 200 מיליון שקלים, בדברי ההסבר שלכם בהרחבה כתוב 180 מיליון שקלים. לאן נעלמו 20 מיליון שקלים?

לא. כתוב 198 אלפי שקלים. בדברי ההסבר שהעברתי, אני רואה שכתוב 198 אלפי שקלים.

איפה נעלמו אלפיים?

האלפיים הועברו מתכנית השכר.

בתכנית מספר 2, הכשרת כוח אדם, מספר 37-02-08. כתוב כאן תכניות אחרות. מה זה תכניות אחרות?

מדובר בשינוי טכני. בתכנית הזאת, הכשרת כוח אדם ושירותי תיירות בישראל, נמצאות שתי תקנות שהתקציב שלהן, מקור התקציב שלהן ממסגרות התקציב הוא תקציב הקורונה. זאת ההגדרה של זה - תקנות קורונה. כך כתוב במערכת תקציב. אנחנו מבצעים שינוי טכני כי התקציב שנמצא שם הוא תקציב של המשרד ולא תקציב שהוקצה במסגרת תקציב הקורונה. אנחנו מעבירים כ-3.6 מיליוני שקלים לתכנית ולתקנות בתוך התכנית שמגלמות את תקציב המשרד ספציפית, שיווק תיירות פנים, שכמו שאמרתי זה תקציב שהוקצה לצורך קמפיין איים ירוקים שנועד לעודד תיירות פנים.

איים ירוקים לא בא מתקציב קורונה.

זה תקציב של המשרד והוא סווג בטעות בתקנות קורונה ועכשיו אנחנו פשוט מעבירים אותו לתקנות המשרד.

מה זה השתלמויות מורי דרך?

המשרד מבצע השתלמויות למורי דרך. אגב, יש אגרה שנגבית בגין ההשתלמויות האלה וכבר שנתיים שאנחנו ביטלנו אותה.

לא גובים בגלל הקורונה. בסדר. אגב, מה עלות האגרה בשנה?

200 ומשהו שקלים.

זה באמת אבסורד.

הם ביקשו את זה ובאנו לקראתם.

בסדר. תביני שאם יבוא בעל משפחה והוא יבקש ממך שוקולד, תגידי לו שמה שחסר לו זה שוקולד. אם הוא יבקש ממך לחם, הלב יותר יכאב. כשמורי הדרך מבקשים שתתני להם לחם, תני להם את ה-200 שקלים, אז תבינו מה המצב שלהם. עדיין לא ראינו את הפתרון למורי הדרך האלה. לא ראינו את הפתרון לתיירות הנכנסת. אני רואה כאן את הקורונה, אני רואה את מה שאתם מביאים לקורונה וביקשתי כאן דיון אבל בגלל התקציב הוא עדיין לא הגיע לכאן אבל הוא יגיע בינואר. מורי הדרך – עכשיו גם תיירות נכנסת - אנחנו רואים שהחברות קורסות. אני לא רואה כאן איזושהי בשורה לאותן חברות שקורסות, אני לא רואה כאן משהו על התיירות הנכנסת. בתי המלון, במשך הזמן הם כיסו את זה, בתקופה שהיה אפשר לצאת הם כיסו ועוד העלו מחירים והפקיעו מחירים. להם אני לא בא לעזור, והנה, אני אומר את זה. לא אהיה לעזרת בתי המלון שבאותו זמן הם באו ועשקו את אותו ציבור שרצה לצאת לחופשה. אני כן אהיה לפה לאותם אלה שבתיירות הנכנסת ראינו אותם וראינו שהם פשוט קורסים. הם עכשיו קורסים עוד פעם. לא סוגרים את השמיים, שלא תבינו לא נכון. השמיים לא סגורים. כל המדינות אדומות. השמיים פתוחים. יש ועדת חריגים והשמיים פתוחים אבל אי אפשר לנסוע אלא צריך אישורים מיוחדים. על אלה, מסכנה אותה תיירות נכנסת שלא יכולה להיכנס ולא יכולים לצאת, על אלה אנחנו בוכים ועל מורי הדרך. מורי הדרך, אין להם פתרון. למורי הדרך אין פתרון.

(היו"ר ולדימיר בליאק)

ינון, עוד שאלות.

לי זה כואב. אם לך זה לא כואב, זה בסדר.

אני אשמח לפרט, אם תרצה.

זו החלטת ממשלה.

גם אם זאת החלטת ממשלה, אתם יודעים על מה אתם מדברים?

חבר הכנסת, אני אשמח להתייחס. רק אתמול עברה החלטת ממשלה.

רק לפני זמן לא רק, אנחנו העברנו כאן כסף.

אני אומרת שאני אשמח להתייחס לדבריו של חבר הכנסת אזולאי. רק אתמול עברה החלטת ממשלה על סיוע לענף התיירות בעקבות הווריאנט החדש, אומיקרון. לדעתי באמת ניסינו להתמקד בדיוק במה שחבר הכנסת אזולאי אמר. דווקא לגבי בתי המלון אנחנו התמקדנו רק בבתי המלון שבאמת באמת נפגעו מסגירת השמיים. אנחנו רואים שאין תיירות נכנסת והתמקדנו רק בבתי מלון שחוו ירידה בהיקף של למעלה מ-40 אחוזים במחזור העסקים ושבשנת 2019 לפחות 40 אחוזים מהכנסתם היו מתיירות נכנסת.

אני חייב לומר לך ש-40 אחוזים זאת שגיאה שחוזרים על טעות, על טעות, על טעות של הממשלה הקודמת והנה, אני אומר בפה מלא. אנחנו יודעים שכרגע זה בבית המשפט ויש כאלה שנפלו ב-37 אחוזים, ב-39 אחוזים, והם לא זוכים. אז עוד פעם אתם חוזרים ל-40 אחוזים. אולי תגדילו ראש ותזיזו את זה ל-40 אחוזים.

דווקא ניסינו לענות לביקורת שהייתה.

אבל הביקורת הייתה על ה-40 אחוזים.

הביקורת שניתנו מענקים לבתי מלון שלא היו צריכים לקבל את המענקים וכן התמקדנו בפגיעה יותר משמעותית במחזור עסקים וגם הוספנו משתנה נוסף של תלות בתיירות נכנסת של לפחות 40 אחוזים בשנת 2019.

של התיירות הנכנסת?

בדיוק.

גם בקשר לבתי מלון, אנחנו בודקים בתי מלון לא רק כמיתקן מלונאי אלא ככלל העסקים שלו. אם יש רשת שהרוויחה במקום אחד בבית מלון ובמקום אחר נפגעה, יהיה את הקיזוז הזה.

אם למשל יש רשת בתי מלון שיש לה סניף באילת ואותו סניף באילת הרוויח משמעותית, הם לא יוכלו לקבל.

בנוסף, בהחלטת ממשלה נתנו כ-60 מיליון שקלים למארגני תיירות נכנסת, שזה לא רק יהיה סיוע ותמיכה בפעולות שיווק ושימור כוח אדם כמו שהיה עד עכשיו אלא גם בהחזר הוצאות שוטפות.

לגבי מורי הדרך הקצינו כ-25 מיליון שקלים. המדינה בעצם תממן 25 אלף סיורים ללא תשלום עבור הציבור.

דרך הרט"ג.

בדיוק. לא רק רט"ג אלא גם עוד משרדים.

את רואה, אני מכיר את התכניות ואני יודע על מה מדובר.

הרחבנו את התכנית משמעותית. בגל הראשון הוקצו כ-5 מיליון שקלים ועכשיו מוקצים 25 מיליון שקלים.

את יודעת כמה מורי דרך יש?

כ-3,000?

יש יותר.

רשומים יש כ-8,000.

ינון אזולאי (ש"ס): בדיוק.

יש כאלה שעדיין עובדים.

ההחלטה הזאת באה לתת מגוון כלים, גם הכשרות מקצועיות למורי דרך שאומרים שעכשיו הם רוצים לעסוק במשהו אחר. ניסינו לעשות הסבות למשרד החינוך. אנחנו מנסים להציע מגוון של כלים כדי לעזור למורי הדרך. זאת באמת סיטואציה מאוד מאוד עצובה.

אני אגיד לך משהו לגבי מורי הדרך. אנחנו מכירים, וגם עלה כאן, את המתווה של הרט"ג לקחת אותם כמדריכים. גם הטיולים עכשיו, אנחנו לא יודעים מה יהיה איתם. אנחנו רואים שעדיין אין טיולים, שיש כל מיני מגבלות.

היום יש סיורים שעובדים דרך רט"ג.

כן, אבל היום הילדים שוב נכנסים לבידודים, אז עוד פעם נחזור לאותו מצב. נכון, הם רוצים לעבוד ולא רוצים צדקות. אני חייב לומר שהם באים לכאן ואומרים שהם רוצים לעבוד, לא רוצים צדקה, רוצים בזכות ולא בחסד. זה בסדר וכך צריך להיות ולא משנה במה אותו אדם עוסק, זה צריך להיות בזכות ולא בחסד. לתת כסף לרט"ג שיוציא אותם וייקח אותם, גם אם תרצי כל כך הרבה – אין כי עובדה שעד עכשיו הרט"ג לא היה צריך את זה. כלומר, אין אפשרות להוציא להרבה טיולים.

דווקא כן ראינו ביצוע מאוד מאוד גבוה.

חוץ מזה, אין פיצוי שנותנים להם?

מדיניות הממשלה היא חיים לצד הקורונה וכן לעודד תעסוקה, לייצר מקומות עבודה.

אנשים רעבים ללחם.

אנחנו נתמוך ביצירת מקומות תעסוקה שגם קיימים דרך משרדי הממשלה וגם חדשים.

מדיניות הממשלה היא להרעיב את האזרחים? מה זה מדיניות הממשלה?

ממש לא.

מה שחבר הכנסת אזולאי אמר זה באמת מצב מאוד מאוד דינמי. יכול להיות שיהיה סגר ונצטרך לחשוב על פתרון אחר.

אבל אנחנו נמצאים במקום אחר. החשיבה צריכה להיות בגלל המקום בו אתם נמצאים ואתם מכירים את זה. היו כאן הרבה דיונים, היו בוועדת הכלכלה והם חזרו לכאן. אני אומר שקוד כל צריך לתת להם את האוויר לנשימה כמו שנתנו לעסקים. צריך לתת להם קודם כל את הכסף הראשוני שיוכלו לחיות אתו כי אנחנו יודעים שהם לא יכולים לחיות.

אבל יושב שר אוצר אכזרי שלא אכפת לו מאף אחד, רק מעצמו. הוא אומר למורי הדרך שיחפשו עבודה אחרת. שהוא יחפש עבודה אחרת.

המתווה שלהם עובר מכם? ממשרד התיירות? זה עובר מכם ישירות למורי הדרך?

זה כסף תוספתי שהוקצה במסגרת תקציב הקורונה למשרד התיירות ומשרד התיירות מעביר אותו לרשות הטבע והגנים ומשרדים נוספים ככל שאותם משרדים גם ישתתפו במתווה סבסוד הסיורים.

ואתם בקשר אתם.

בוודאי.

אנחנו עוקבים כל הזמן ואנחנו דואגים שרט"ג יגוונו את מורי הדרך ושלא ייקחו כל פעם את אותו מורה דרך. שיהיו כמה שיותר מורי דרך שיועסקו דרך המתווה הזה.

תכנית 37-03-16. תיאור התכנית הוא שיווק המשרד בארץ ובחוץ לארץ. נכון?

נכון.

בתקופה הזאת של הקורונה, אני לא יודע עד כמה היה שיווק בחוץ לארץ וגם בארץ ראינו שהרבה מלונות ובכלל כל משרד התיירות הוריד פרופיל כי באמת היה אסור. כמה כסף היה וכמה נשאר שם?

בסך הכול בתכנית השיווק, התקציב השנה עמד על סך של 200 מיליון שקלים.

הסכום היה באזור ה-200 מיליון שקלים. יש לנו שם הוצאות קשיחות של כל הפעלה. השלכות עדיין עבדו והן עשו פעולות שימור. יש את התפעול של כל הלשכות. יש את מארגני התיירות והייתה לנו קרן שיווק מאוד מאוד גדולה.

זה הכי חשוב. חלק משמעותי מתכנית השיווק הוא תמיכה במארגני תיירות נכנסת.

בזמן הקורונה הם לא קיבלו. לא?

(היו"ר אלכס קושניר)

זאת אותה קרן שיווק מפורסמת?

בדיוק. המשרד הסיט ממקורותיו ושם יותר כסף.

מי מממן את הקרן הזאת במשך כל השנה?

משרד התיירות אבל זאת בדרך כלל קרן בהיקף מאוד קטן, באזור 6 מיליון שקלים. הגענו להוצאות של 30 מיליון שקלים ועכשיו אנחנו ממשיכים עוד 30 מיליון שקלים לתקופה הבאה. כמו שאמרת, הם באמת נפגעו והם עם אפס הכנסות.

כמה כסף היה למשרד בקופת הקורונה?

היו לו 300 מיליון שקלים עבור בתי המלון, אנחנו עכשיו תוך כדי הפעימה השלישית. יש שם יתרה של בסביבות 60 מיליון שקלים. קיבלנו עוד תקציב תוספתי. הייתה החלטת ממשלה לאילת, לאירועים של אילת ואילות, על תוספת של עוד 10 מיליון שקלים.

ה-60 מיליון שקלים שנשארו, זה סכום שאתם יודעים שתצטרכו לתת אותו?

בוודאי. אנחנו עכשיו תוך כדי בדיקה.

איפה הוא נמצא בעודפים לשנה הבאה או בהעברות?

הוא יעבור כעודפים. האוצר מעביר כעודפים.

הוא יעבור לכאן כעודפים.

כן.

עודפים שאתם תדעו שהם כבר מחויבים.

אנחנו תוך כדי בדיקה של פעימה שלישית. אנחנו מעריכים שמהתקציב יישארו כ-20 מיליון שקלים שהם כבר ישמשו לפעימה הרביעית והחמישית שאושרה אתמול בהחלטת הממשלה.

תכנית 04-05. בשבוע שעבר דנו כאן בנושא הבאהים ואמרו שהבאהים באמונה שלהם לא לוקחים כסף מהמדינה.

א מקבלים תרומות ומענקים. זה לא רוחבי כסף מהמדינה. אלה תרומות ומענקים.

תרומות ומענקים לא מקבלים אבל הם מקבלים את החזר המע"מ. שאלנו בשבוע שעבר – תרענני את זיכרוני אם ענית או אמרת שתבדקי - אם יש עוד גוף כזה במדינה.

לא מכירה עוד גוף כזה במדינה. זו הבדיקה שאני ערכתי. יכול להיות שיש דתות שאני לא מכירה.

כי יש להם שני מרכזים גדולים. אם יש לנו עוד מרכזים כאלה שאנחנו עובדים איתם בצורה כזאת, הם לא מקבלים תרומות, לא מקבלים תמיכות אבל הם מקבלים כסף מהמדינה. זה יותר גרוע מנטורי קרתא. כלומר, נטורי קרתא הולכים ואוספים תרומות ואלה לא מוכנים לקבל תקציב.

אני אומר שהכסף הזה – וזאת אולי נקודה מאוד מאוד חשובה – הם לא מקבלים החזרי מע"מ על פעילות של הדת שלהם או איזושהי פעילות כללית. החזרי המע"מ ניתנים עבור הוצאות הפיתוח שלהם, פיתוח תשתיות תיירותיות בעיר חיפה ובעיר עכו שהמשרד מאוד מאוד מעודד.

הם לא גובים דמי כניסה.

רק עכשיו יש פרויקט מאוד גדול שהם בונים בעיר עכו, קוראים לו גני רדואן.

היכן שהיה מחנה שרגא.

כן, באזור הזה, אזור נחל הקישון. לדעתי עלות הפרויקט היא כחצי מיליארד שקלים וזה ממימון המרכז הבאהי. מדינת ישראל לא משתתפת בו. הם לא מקבלים כל מענק עבור הוצאות הפיתוח.

במזרה, לא נותנים להם כסף? מזרה הוא יישוב ערבי.

לא. הם מקבלים בעיר עכו ובעיר חיפה. הם מקבלים עבור הפרויקטים התיירותיים בעיר עכו ובעיר חיפה.

נכון. גם שם יש להם פרויקט.

אבל שם הם לא מקבלים. הם מקבלים עבור הפרויקטים שלהם בעיר עכו ובעיר חיפה.

תודה רבה.

התייעצות סיעתית.

מצביעים בשעה 11:38.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:33 ונתחדשה בשעה 11:38.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 177, משרד התיירות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 129, 160, משרד השיכון.

שאלה לגבי ההעברה שהייתה כרגע. בסוף חתום סגן הממונה על התקציבים אסף וסרצוג ולא הממונה על התקציבים. שאלה משפטית. האם זה בסדר?

לפעמים אתה רואה שפמקין חתום.

סעיף 29, העברה של שישה תקנים ו-279 אלף שקלים לתכנית 29-01-01, תקנת שכר.

279 אלף שקלים?

כן. זאת הפנייה והעברה של שישה תקנים. זה כדי ליצור נטו איזון טכני בתקנות השכר. העברת ששת התקנים היא ממשרד ירושלים ומורשת.

מונעים מחברי האופוזיציה קבלת טאבלט.

אנחנו לא רגילים שאתם באים לעבודה.

רוצה לראות מי נמצא יותר בכנסת? לא כדאי לך.

מוכנה.

אופיר נמצא.

לא אמרתי בוועדה.

בכלל. עזבי.

אתה דוגמה ומופת. מי ייתן ושאר חברי הכנסת יהיו כמוך.

אני אגיד לך שמכל האופוזיציה יש כאן שני חברי כנסת מצטיינים שנמצאים כאן כל הזמן והם אלה שיושבים כאן עכשיו.

אגב, לשאלה הקודמת, שיר, רק שתדעי, אני מבקש את חוות הדעת שלך. כתוב שלפי סעיף 11(א) לחוק יסודות התקציב על פי הצעת השר הנוגע בדבר או הממונה..., רשאי שר האוצר בכל סעיף תקציבי שנקבע בחוק... הוא צריך לחתום על זה. אחר כך כתוב שיכול להאציל מסמכותו לפי סעיף 33(ב) לחוק יסוד: הממשלה, סמכות נתונה לאחד השרים על פי חוק, למעט סמכות להתקין תקנות, רשאי השר לאצול כולה או מקצתה או בסייגים לעובד ציבור.

לא ראינו שפורסם – ואחר כך צריך להיות מפורסם ברשומות – ברשומות שהסמכויות הואצלו לאסף וסרצוג ואגב, גםן לא ראיתי גם לגבי גרדוס. אני שואל האם הפנייה הזאת היא פנייה תקינה או לא תקינה. אחר כך צריך לעבור על שאר הפניות ולראות. זה מאוד חשוב.

אני מציעה שמשרד האוצר יענה.

בבקשה, משרד האוצר. אתה מהלשכה המשפטית?

אני לא מהלשכה המשפטית. אני מאגף התקציבים.

סליחה, אני חייב לעצור אותך וזה לא קשור אליך. בהמשך להערה של חברת הכנסת שיר היא גם יושבת ראש ועדה נורבגית, אני בנוכחות חברי הכנסת במקום ה-22, יושבת ראש הוועדה הנורבגית במקום 70. בפעם הבאה שאת זורקת משהו, תבדקי את עצמך קודם, אם את בכלל מגיעה לכאן. יושבת ראש ועדה נורבגית שלא מגיעה.

זה בגלל שנגמלתי מתסמונת שטוקהולם. ברחתי כל עוד נפשי בי והתחלתי לקבל טיפול מקצועי כדי להיפטר מהמחלה.

כדאי שתתחילי לעבוד בכנסת. יש לך ועדה שאת צריכה לטפח בה.

יש לי ועדה שעוד לא הופעת בה פעם אחת. פעם אחת לא הגעת. פעם אחת לא ראיתי אותך מופיע.

אופיר כץ, מיכל שיר, קריאה ראשונה לשניכם.

לא ראיתי יושב ראש ועדה שנמצא בנוכחות כזאת.

חבר הכנסת כץ לא הגיע לוועדה.

די. לא רוצה להעיף אתכם מהחדר.

אגף התקציבים, תשובה לשאלה של ינון אזולאי.

פניות תקציביות, בקשות לשינויים תקציביים נחתמים על ידי מי שהוסמך לכך על ידי שר האוצר.

שאלתי שאלה. עזוב. אתה לא עונה לי.

אני מבקש תשובה של הייעוץ המשפטי של משרד האוצר. תעלו אותם ב-זום. אנחנו נתקדם ואני רוצה תשובה.

שאלות לעניין הפנייה.

הפנייה היא 129, 160.

כן. משרד השיכון.

מאיזה סעיף במשרד ראש הממשלה לקחנו את התקנים האלה?

ירושלים ומורשת. זה בסעיף 04. הם תחת אותו סעיף עם משרד ראש הממשלה.

יש כאן סך של 279 אלף שקלים או מיליון שקלים?

279 אלף שקלים.

על מה זה?

זה תיקון טכני בין התכניות, בעצם לפי הביצוע בפועל של תקנות השכר. כשהעברנו את הפנייה, רצינו לוודא שיש מספיק תקציב עד סוף השנה כדי לוודא שנוכל לשלם את סך השכר.

על איזה עובדים שלוקחים מדובר?

אלה עובדי לשכת השר שמועברים. שר השיכון הוא גם שר ירושלים ומורשת. מחינה טכנית הלשכה תשב במשרד השיכון.

הם ישלמו פעמיים?

לא.

כלומר, לא תהיה לשכה לשר למורשת? לפני ההעברה הזאת יש את שר הבינוי והשיכון ויש את משרד ירושלים ומורשת. משרד ירושלים נמצא במקום מסוים, אנחנו לא יודעים איפה אבל הוא בירושלים. כל הצוות משם עובר לבניין פיזית?

חלק מהצוות. לא כל הלשכה מועברת אבל בסוף לשר השיכון יש לשכת שר אחת אבל כן יש לו שני תיקים תחתיו.

כמה תקנים יש לו בלשכה במשרד השיכון וכמה יש לו במשרד ירושלים ומורשת?

אני לא יודע לומר לגבי ירושלים ומורשת. אני יודע לומר לגבי משרד השיכון. נמצא כאן תקציבן משרד השיכון. אני יודע לומר בזכות יוסי.

משרד הבינוי והשיכון. אני כבר אבדוק לכם ואומר בדיוק. בדרך כלל אלה שישה או שמונה תקנים.

נכון. לכן השאלה הבאה שלי תהיה איך אתה מעביר עוד שישה תקנים ואז יהיו 12.

אנחנו בדקנו את זה מול הנציבות והשר יכול לבחור ולבקש לפי הוראות הנציבות היכן יהיה הצוות של הלשכה שלו, אם יש לו שני משרדים.

אני מכיר את זה מקרוב. הייתי תחת שר שהיה שר הפנים ושר נגב וגליל ויכולנו להיות גם פה וגם שם. זה בסדר אלא אני שואל אותך שאלה. במשרד השיכון צריכים להיות לו בתקן שישה עובדים יועצים, ואתה עכשיו מעביר עוד שישה ממשרד מורשת, כך שיהיו לו 12.

זה בעצם סך השישה. מירושלים ומורשת, זה סך התקנים. ביררתי.

לא הבנתי. כמה תקנים יש עכשיו לשר הבינוי והשיכון ושר ירושלים ומורשת אלקין?

היום שישה תקנים בירושלים ומורשת וששת התקנים במלואם מועברים למשרד השיכון.

עכשיו יהיו לו 12?

להבנתי כן.

אתה תראה לפי התקשי"ר שכאשר שר אחד מחזיק שני תיקים, זאת כביכול משרה וחצי, משרד וחצי וגם יש לו נהג וחצי. כלומר, אתה אומר שבמקום תשעה יועצים, יהיו לו 12 יועצים. אני מבקש על כך לדעת מה חוות דעת לאחר שתסתכלו על התקשי"ר של הנציבות.

אנחנו ביקשנו להעביר שישה תקנים לפי מה שהבנו שיש לו במשרד ירושלים ומורשת וזה מה שמשרד הבינוי והשיכון קיבל.

אתה לא עונה לשאלה שלי.

במקום תשעה תקנים, יהיו עכשיו 12.

אני לא חושב שאפשר להעביר דבר כזה אם אנחנו לא מקבלים פירוט מלא לגבי מספר התקנים שיש בלשכות השר. לא יכול להיות ששר שמחזיק שני תיקים, יהיו לו 12 יועצים. אין חיה כזאת.

אני אעשה עכשיו השלמה ואחזור אליכם.

אני אומר לכם שאני מכיר את התקשי"ר, הייתי פעם בלשכת שר, ואין 12 יועצים. התקן הוא אחד וחצי. אתם רוצים להצביע על זה, אין בעיה. אני רק אומר לכם שתדעו שזה לא בדיוק לפי התקן. תעשו מה שאתם רוצים. אם אתה הולך להצבעה, אני הולך להתייעצות.

לך להתייעצות. אנחנו נחזור בשעה 11:52 עם התשובות לקראת הרוויזיה.

הוא שואל שאלה נכונה.

אין בעיה. יש רוויזיה. מקסימום נפתח אותה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:47 ונתחדשה בשעה 11:52.)

אני מחדש את הישיבה. משרד השיכון, תשובה.

בלשכת שר שממונה על שני משרדי ממשלה יש גם עוזרים ויועצים, גם מנהל לשכה וגם מזכירים.

תגיד את המספרים.

עוזרים ויועצים אפשר עד תשע משרות.

בסך הכול.

בסך הכול. מנהל לשכה, אלה שתי משרות. מזכירים, אלה 7 משרות.

מה אתם מעבירים?

אנחנו מעבירים שש משרות כאשר שלוש משרות הן של עוזרים ויועצים, אבל זה איך שאנחנו קולטים. יש לנו גם עוד מזכיר, מנהל לשכה.

כלומר, יועצים רק שלושה. כלומר, יהיו לו בסך הכול תשעה יועצים.

כן.

בסדר. כמו שאמרתי, זה בסדר. שני מנהלי לשכה. זה בסדר.

אנחנו מצביעים על פנייה 129, 160, משרד השיכון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה. הרב גפני, אתה גם מבקש רוויזיה?

כן.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 78, 82, הוצאות חירום אזרחיות.

אגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב של 88 מיליוני שקלים בהוצאה נטו עבור הוצאות קורונה של משרד הביטחון להוצאות עבור מתווה הכיתה הירוקה במערכת החינוך ועבור תמיכה ברשויות מקומיות. כמו כן יש כאן תקצוב של 70 מיליוני שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה עבור הקמת מתחם בדיקות קורונה בנתב"ג בהתאם להחלטת ממשלה 604 מיום 7 בנובמבר 2021.

שאלות.

מה זה עבור נאמני קורונה?

נאמנה קורונה זה פרויקט שמפעיל פיקוד העורף יחד עם משרד החינוך, סיוע בהסברה ודברים אחרים בבתי ספר בנושא הקורונה.

זה מגיע מכלכלה ותעשייה. מאיפה בכלכלה ותעשייה זה מגיע? מכספים של ערבות המדינה.

אכן מדובר באותה תכנית שכבר דנו בה כמה פעמים. זו אחת ההקצאות שאמרנו שיוקצו מתוך תכנית ההלוואות בערבות מדינה לשימושים שהתחייבנו כנגדם בגל הרביעי.

נראה לי שבשבוע שעבר ביקשנו שתהיה לנו רשימה מפורטת של כמה כסף היה בערבות מדינה וכמה נשאר לנו. ביקשנו שתשלחו לוועדה.

לא זכרתי ולא הכרתי. לצערי לא הייתי נוכח כי הייתי בשירות מילואים. הסכום שהוקצה לנושא הזה במקור הוא 7.2 מיליארד שקלים, מתוכו בוצעו במצטבר עד ה-30 בנובמבר 4.3 מיליארד.

הלוואות בערבות המדינה. כן?

זה הרכיב התקציבי. יש גם רכיב לא תקציבי אלא אשראי שמן הסתם הוא יותר גדול כי אתה עושה הפרשה מסוימת.

נשארו בערך 3.4 מיליארד שקלים, שם כבר הורדנו לכמה מקומות. מה הסכום העומד כרגע בתקנה?

כרגע בתקנה, לאחר השימוש הנוכחי, הסכום יהיה 1.6 מיליארד שקלים.

לא הנוכחי כי הורדנו מעוד מקומות.

נכון. השנה יש בתקנה, אחרי השינויים, 1.6 מיליארד שקלים לעומת ביצוע של 0.5 מיליארד שקלים.

בתכנית 16-16-08 יש מתווה כיתה ירוקה שהוא היה לתקופה קצרה. אני לא חושב שהיום הוא רלוונטי. בסך הכול כמה כיתות ירוקות השתתפו בזה, מכמה ערים ומה העלות?

משרד הביטחון. העברנו את הרשימה של הרשויות.

של הרשויות ראיתי, זה נכון.

כלל הרשויות שיש בהן בתי ספר נמצאות בתכנית הזאת.

אני אחדד את השאלה. ראיתי את רשימת הרשויות שבאמת הן מכל הארץ, בתי ספר במגזר הערבי, הבדואי, כמעט בכל מקום, כולל בני ברק. השאלה שלי היא כמה בתי ספר וכמה כיתות השתתפו בפרויקט הזה.

זה עדיין קורה. הפרויקט עדיין קורה וזה מתעדכן בהתאם למודל של הרמזור ולעדכונים ממשרד הבריאות.

כלומר, כל יום זה יכול להשתנות ויהיו לנו עוד כיתות ירוקות?

נכון. כל פעם יש בתי ספר שמצטרפים בהתאם לרמת התחלואה.

מי שמתכלל את זה, זה פיקוד העורף?

לא. זה לא רק פיקוד העורף אלא זה משרד החינוך עם משרד הבריאות.

אם כן, לצורך העניין, למה כאן את עונה לי כמשרד הביטחון?

אנחנו עושים את ההעברה. הכסף עובר דרכנו לרשויות ולבתי הספר.

פיקוד העורף מתכלל את המכרז של הדבר הזה.

אנחנו יודעים שבגל הראשון פיקוד העורף באמת תכלל כמעט את כל האירוע של הקורונה, אבל היום אנחנו פחות רואים את זה.

ההעברות התקציביות לרשויות מתבצעות על ידי משרד הביטחון.

גם תכנית בני חיל? זאת תכנית בני חיל?

יש גם בני חיל.

זאת תכנית אחרת. זאת התכנית הבאה. נכון?

כן.

תאמרי כמה מלים על תכנית בני חיל.

תכנית בני חיל היא בעצם תכנית של סיוע לרשויות. גם כאן זה עובד לפי אותה שיטה של מודל הרמזור, כאשר יש קריטריונים לפיהם מכניסים רשות לטובת הסיוע הזה וזה ניתן בעיקר לרכזים ופעילים של הקורונה ברשויות.

תחת מי נמצא בני חיל? תחת פיקוד העורף?

הכול מתוכלל בהוצאות חירום אזרחיות כאשר יש כאן תכנית שלמה של קורונה שחלקה מתבצעת על ידי פיקוד העורף וחלקה על ידי משרד הביטחון בהעברה לרשויות או בהעברה כמובן למשרדים אחרים כדי לסייע בסיוע לאומי לקורונה.

תכנית בני חיל, יש בה גם מפקחים.

שנמצאים ברשויות. הכסף עובר דרכנו.

אבל עובר לרשויות.

נכון.

והרשויות מפעילות.

בעיקר פעילים ורכזים.

שנמצאים בבתי ספר או בכלל?

כיתה ירוקה ונאמני קורונה בבתי ספר ואבני חיל זה ברשויות באופן כללי ולא רק בבתי ספר.

כלומר, לאו דווקא בתי ספר. יכול להיות גם הם מסתובבים במוסדות.

נכון.

הקמת מתחם, זה הכסף שנשאר מזה? לא הצלחתי להבין.

לא. הקמת מתחם היא הוצאה מותנית בהכנסה. זה כ-70 מיליון שקלים שרשות שדות התעופה מממנת במסגרת החלטת ממשלה 604, לפיה משרד הביטחון מקבל על עצמו לבצע את הפרויקט. הפרויקט מבוצע על ידינו אבל רשות שדות התעופה מממנת אותו.

מאיפה מביאים כסף לפרויקט הזה?

זאת רשות שדות התעופה. זה מתוקצב בהוצאה מותנית בהכנסה. הם שמים את הכסף.

אם כן, למה זה כאן?

כי צריך להוסיף כסף. מי שמבצע את זה, זה פיקוד העורף.

לא פיקוד העורף. משרד הביטחון.

כן. משרד הביטחון.

חשבתי שרשות שדות התעופה מממנת את זה.

המימון מגיע, הכסף נכנס דרך רשות שדות התעופה אבל הוא יוצא דרך משרד הביטחון. על כן הפנייה התקציבית הזאת משקפת את ההעברה.

מה העלות של זה?

70 מיליון שקלים.

ה-70 מיליון שקלים הם עבור הבדיקות?

עבור הקמת מתחם.

המתחם עולה 70 מיליון?

הקמת מתחם קבוע.

שבנתב"ג יהיה מתחם קבוע.

כן.

עוד לא הקימו אותו?

כרגע יש מתחם ארעי. זמני.

מה זה המקום שבונים בצד?

כרגע יש אוהלים גדולים ומה שמקימים זה מתחם קבוע שישמש את רשות שדות התעופה ואת משרד הבריאות לצורך הבדיקות.

אתם מורידים 88 מיליון מקידום הייצוא ועידוד המגזר העסקי.

לא. כפי שכבר אמרנו, אנחנו מפחיתים מתוך התכנית של ההלוואות בערבות מדינה. זו אחת ההפחתות שדנו בה גם קודם לכן. זה משאיר יתרה מספיקה להמשך הפעילות.

איך מספיקה? מדובר על סעיף שבא לעודד את המגזר העסקי, אלה עסקים קטנים ובינוניים.

לא. מדובר בהלוואות בערבות מדינה.

אתם לוקחים את הכסף הזה.

מדובר בהלוואות בערבות מדינה שעסקים יכולים לממש ולפי קצב ניצול המסגרת נותרה יתרה.

מה זה נותרה יתרה? יש קורונה היום.

כן, אבל התקציב נועד לשנת 2021. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו דנים בזה. כל פעם אנחנו חוזרים על אותו הדבר. מה היתרה שנותרה?

התקציב המקורי שהוקצה היה 7.2 מיליארד שקלים והביצוע נכון לסוף נובמבר היה 4.3 מיליארד שקלים.

אחרי שאתם עושים את ההעברות, כמה כסף נשאר?

אחרי הפחתות נותרו כ-1.1 מיליארד שקלים בתקנה.

המצב היום הוא שאנשים קורסים., העסקים האלה קורסים. אז מהם לוקחים כסף? קחו מדברים אחרים.

לא לוקחים מהם כסף.

כן לוקחים. לוקחים במשרד הכלכלה, לוקחים מעידוד המגזר העסקי. נשארים בלי הלוואה ובלי סיוע. לא כולם מקבלים ולוקחים את הכול מהתחלה. אנחנו הרי יודעים מה המצב.

ההסטה הזאת לא צפויה להביא למגבלה אפקטיבית של תקציב על קצב המימוש.

עלויות בדיקות הקורונה - משלמים את זה ונכנס כסף. זה לא הולך עבור המתחם שמוקם?

כן. זה 70 מיליון השקלים שמועברים מרשות שדות התעופה.

לא. מי שחוזר מחוץ לארץ, משלם על בדיקה?

כן. גם מי שנוסע. גם מי שטס משלם על הבדיקה.

המנגנון הזה של ההכנסות מבוצע מול רשות שדות התעופה ולא מולנו. אנחנו רק מבצעים את פעולת הבינוי של המתחם.

זה עבור הבינוי. לא עבור הבדיקה.

אבל ה-70 מיליון של הבינוי, מי משלם אותו? רשות שדות התעופה.

רשות שדות התעופה.

רשות שדות התעופה מקבלת כסף מהבדיקות? מזה היא לוקחת?

כן.

אבל הקופות שנמצאות שם ועושות בדיקות, הן לא מקבלות את זה?

יש מכרז שעושה רשות שדות התעופה והיא מממנת בעזרת ההכנסות את הקמת המתחם הרב שנתי.

קופות לא עושות בדיקות בנתב"ג. יש חברה שעושה את הבדיקות.

במטרות השינוי יש סך 88 מיליון שקלים וכאן יש פירוט לגבי ה-70 מיליון. חסרים לי עוד 18 מיליון שקלים. היכן הם?

לא, ה-70 מיליון הם הוצאה מותנית בהכנסה. זה לא אחד כנגד השני. בתכנית אחת אנחנו מוסיפים 88 מיליון.

איפה ה-18 שהוספתם?

חשוב להסביר שוב שמדובר ב-88 מיליון שקלים בהוצאה נטו ועוד 70 מיליון בהוצאה מותנית.

אלה עבור שתי פעולות אחרות.

בלבלתם אותי. אני מסתכל על מה שכתוב בהתחלה: שר האוצר מבקש אישור ועדת הכספים להעברת סכום של 88 מיליון שקלים. הפניות אחר כך נותנות את הפירוט. בפירוט אני מקבל 70 מיליון שקלם. חסרים לי 18 מיליון ועליהם אני שואל.

אתה יכול לראות שבתכנית 16-16-06 יש תוספת של 88 מיליון שקלים בטור ההוצאה ובטור ההוצאה המותנית בהכנסה יש 70 מיליון שקלים. זה בנוסף. אלה שני דברים נפרדים.

כלומר, יש 88 מיליון שזה כסף ועוד 70 מיליון שזאת הוצאה מותנית בהכנסה.

אבל זה 88 פלוס ה-70?

כן.

אם כן, לא ה-88 הולכים? ה-77 מיליון, הבנתי, הם לבינוי המתחם.

ה-88 מיליון שקלים הולכים למה שתיארנו בהתחלה, לנאמני קורונה בכיתה ירוקה ולבני חיל.

בסדר. התייעצות.

התייעצות סיעתית. חוזרים להצבעה בשעה 12:09.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:04 ונתחדשה בשעה 12:09.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה 78, 82, הוצאות חירום אזרחיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

פנייה מספר 87 עד 88, משרד להגנת הסביבה.

משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 48 מיליון ו-537 אלפי שקלים בהוצאה עבור מימון התחייבויות בפרויקטים של המשרד להגנת הסביבה ועכן סך של 68 מיליון שקלים בהוצאה מותנית לפרויקט שיקום המצוק החופי.

אני אפרט את הפנייה הזאת בחלוקה לתכניות. בתכנית התפעול והשכר של המשרד – 26-11-01 – השינוי הראשון שמבוקש הוא העברת סך של 10 מיליון שקלים בהוצאה עבור התקשרויות בתחום המחשוב. מדובר בדיגיטציה ושיפור של תהליכים בתחומי עיסוקו של המשרד בהם יש אינטראקציה עם אזרחים וחברות שונות, חומרי הדברה, בנייה ירוקה, היטלי הזרמה לים, מערכת היתרי קרינה סלולרית, מערכת תיקוני ארובות ומוקד החירום. התהליך הזה דרש שדרוג חד פעמי של מערכות המחשוב של המשרד וזה הבשיל לכדי תשלומים כבר השנה.

השינוי השני הוא העברת סך של מיליון שקלים כהוצאה מהקרן לשמירת ניקיון, מהחשבון הכללי. עבור השתתפות בהוצאות תפעול ומחשוב שמבוצעות על ידי המשרד בהתאם להחלטת הנהלת הקרן מיום 25 באוקטובר 2020.

השינוי השלישי שמבוקש הוא העברת סך של 2 מיליון ו-250 אלף שקלים בהוצאה, מתכנית הקרן למניעת זיהום ים עבור השתתפות בהוצאות תפעול ומחשוב שמוצאות על ידי המשרד בהתאם להחלטת הנהלת הקרן מיום ה-18 באוקטובר 2021.

אני ארחיב קצת לגבי העברה מהקרנות. לצורך הפעילות השוטפת של הקרנות, נדרשות פעולות תפעוליות ומחשוביות שמבוצעות על בסיס התשתיות של המשרד להגנת הסביבה. ההעברה הזאת היא למעשה החזר של הוצאות מהקרנות למשרד.

אני עובר לתכנית השנייה, תכנית 26-12-01, פעולות יחידות המשרד. השינוי שמבקשים בתכנית הוא העברת סך של 33 מיליון ו-537 אלפי שקלים בהוצאה עבור מימון התחייבויות בפרויקטים רב-שנתיים, טיפול ב-לישמניה, צמצום זיהום אוויר, הפעלת יחידות סביבתיות, זאת בהתאם לקצב הביצוע.

הפעילות של המשרד להגנת הסביבה מתחלקת בין פעילות שוטפת של אשכולות לבין פרויקטים סביבתיים חד פעמיים שמקודמים על ידי המשרד. כאן מדובר בפרויקטים של מניעת לישמניה שבמסגרתו נתמכות רשויות מקומיות בתכניות של מניעת לישמניה. זה כולל הרחקה של חיות שמעבירות את הטפיל בין היתר באמצעות פירוק של מסלעות וגידור מתחמים.

פרויקט נוסף הוא התכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר בתחבורה, במסגרתו מסובסד רכש שמפנה חלקיקים לרכבי דיזל מזהמים וכן מסובסד רכש של אוטובוסים חשמליים. אלה פרויקטים שמתפרסים על פני מספר שנים והקצב של ביצוע המזומן תלוי בכל מיני גורמים, בין היתר רשויות מקומיות, חברות מבצעות, חברות תחבורה ציבורית. לכן היכולת לחזות את קצב הביצוע, אי אפשר לדעת הכול מראש והמזומן הועבר בהתאם לביצוע.

התכנית השלישית היא תכנית של פרויקטים סביבתיים, תכנית 26-14-01. במסגרת התכנית מתוקצבים פרויקטים סביבתיים, תמיכות ברשויות מקומיות בפריפריה בפרויקטים של התייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה. יש שני סוגים של תמיכות כאשר האחד הוא התקנה של פאנלים סולריים לייצור אנרגיה מתחדשת והשני הוא התייעלות אנרגטית של רשויות באמצעות החלפת מערכת תאורת החוץ למערכת יותר יעילה אנרגטית.

הפרויקט השני הוא פרויקט השפ"פים, תמיכות לרשויות מקומיות בפריפריה לשיפוץ ירוק של מבני מגורים ומבנים ציבוריים, פיתוח גינון, הצללה, התקנה של פאנלים על גגות מבנים שמממנים גם את התחזוקה השוטפת של המבנים.

הפרויקט השלישי בתכנית הזאת הוא הקמת מערכי שיתוף של רכבים חשמליים במפרץ חיפה ונתניה.

הבקשה היא למעשה תוספת בהתאם לתשלומים שבוצעו במהלך 2021, בהתאם לקצב התקדמות של הרשויות בפרויקטים האלה.

שאלות, בבקשה.

הצבעה.

אנחנו נצא להתייעצות סיעתית.

לא. רגע, רגע.

מותר לי. נחזור להצביע בשעה 12:19.

אבל יש לי שאלות.

אני אמרתי הצבעה אבל לו יש שאלות.

אני במקומך הייתי שואל איפה הנורבגית מקום 70 שהייתה צריכה להצביע כאן.

חבר הכנסת גפני, שאלות בבקשה.

אופיר, דווקא שאלה טובה.

היא הטיפה לנו מוסר. היא הרסה עכשיו רוב קואליציוני.

אני מוחה על כבודו של היושב ראש. זאת כבר פעם שנייה שעושים לו את זה. קואליציה, אני אומר לכם, בושה וחרפה על ההתנהלות שלכם. הוא לא שומר הסף שלכם, הוא לא צריך לשבת כאן אלא אתם כולכם צריכים לשבת כאן. כמו שאנחנו מהאופוזיציה שומרים על הכבוד שלנו, תשמרו על הכבוד של היושב ראש. אני מוחה על זה.

תודה רבה חבר הכנסת ינון אזולאי על נאום חוצב הלהבות הזה.

אני מצטרף למחאה.

תודה אופיר. תודה.

איפה ולדימיר? הוא לא כאן?

על איפה ולדימיר, אני יכול לענות לך. יש עוד שאלות שקשורות לפנייה?

כן.

כמה כסף יש בשמירת ניקיון?

כל הזמן הוא שואל איפה אני, ולכן מעניין אותי לדעת איפה הוא.

איך אתה יודע?

אני יודע. אתה חושב שאני לא יודע מה נעשה כאן? אתה חושב שאם אני לא נמצא כאן, אני לא יודע מה קורה?

האמת היא שאני יודע שאתה יודע הכול.

לא יודע הכול.

כל מה שקורה כאן.

מה שקורה כאן, כן.

אגב, אם הייעוץ המשפטי נמצא ב-זום, שלא נשכח את השאלה.

כן, הוא ב-זום.

אני לא מבין, קצת מרגיז אותי העניין הזה שיש דברים שלמשרד להגנת הסביבה - הקרן לשמירת ניקיון, הקרן למניעת זיהום ים – הם באמת קריטיים מבחינת התפקוד של הגנת הסביבה ותפקידו של המשרד להגנת הסביבה. לוקחים בהעברה הזאת כסף מהקרן לשמירת ניקיון ומעבירי למחשוב, לכל מיני דברים טכניים. אותו דבר לגבי הקרן למניעת זיהום ים, השתתפות בהוצאות תפעול ומחשוב המבוצעות על ידי המשרד. כשאנחנו מבקשים כסף מהקרנות הללו – ושם יש הרבה מאוד כסף – אנחנו מבקשים עבור כל מיני נושאים כמו מחזור, כמו דברים שבאמת נעשים למניעת זיהום ים, לשמירת ניקיון, כל הדברים האלה – אז אין כסף. האוצר מתנגד. הוא יושב שם במועצה של הקרנות הללו והוא מצביע נגד ולא מאפשר את זה. כאן לוקחים את הכספים האלה ומעבירים אותו לדברים שהם דברים טכניים כמו תפעול, מחשוב, שכר ולא מעבירים אותו לנושא עצמו. אני מבקש לדעת למה.

אני אתייחס לזה באופן כללי וקרן תוכל להרחיב יותר ולרדת לפרטים.

מאיזה משרד אתה?

משרד האוצר.

תן למשרד הרלוונטי לענות. שהמשרד להגנת הסביבה יענה.

תקציבנית במשרד להגנת הסביבה. הכספים שאנחנו מבקשים להעביר הם בעצם הוצאות תפעול אבל היו בביצוע של הקרנות. זאת פעילות של הקרנות שמי שנותן לנו את השירותים, אלה תשתיות המשרד.

ברשותך, אני מתנצל. לא מעניינות אותי הקרנות. הקרנות הן לא מטרה. הקרנות הן אמצעי. הן אמצעי לשמירה על ניקיון בכלל ועל מניעת זיהום ים. לשם כך הוקמו הקרנות. לתפעל את הקרנות בסדר, כל הזמן אתם מתפעלים אותן אבל מה אתם עושים בשביל הפרויקטים שלמענם הוקמו הקרנות הללו? כשהיה צריך כסף לעודד מיחזור, משרד האוצר התנגד ויש לו רוב בקרן.

יש תכנית אסטרטגית שלמה בקרן הניקיון לצמצום ההטמנה.

מבקשים מאתנו עכשיו להעביר כסף לתפעול ולמחשוב. לא ראיתי שמביאים כסף כדי לנקות או כדי למנוע זיהום ים.

מה שאנחנו מבקשים זה בסך הכול לממן פעילות של הקמת מערכת לגבייה של ההיטלים.

כמה כסף יש בקרן לשמירת ניקיון?

לא מנקים את הים ולא מנקים כלום.

בקרן לשמירת ניקיון, בחשבון הטמנה, כיתרות, יש כ-2.5 מיליארד שקלים.

מאיזו שנה קיימת הקרן?

מ-2007.

זה אמור ללכת רובו ככולו לרשויות. נכון?

נכון. זה היטל הטמנה והכספים משולמים על ידי הרשויות המקומיות.

איך יש לכם 2.5 מיליארד שקלים? זה לא הולך לרשויות? כלומר, כל שנה אתם חוסכים. תעשי חשבון של 15 השנים האחרונות ותראי שכל שנה אתם חוסכים סכום נכבד מאוד.

ההכנסות כל שנה הן בסביבות 500 מיליון שקלים בשנה.

הנה, ולדימיר חזר.

הן מיועדות למימון של צמצום הטמנה. אנחנו נותנים תמיכות בעיקר להקמת מיתקנים המיועדים לטיפול בפסולת.

חבר הכנסת גפני הביע דאגה עמוקה מהיעדרותך מהוועדה.

נשארו לכם 2.5 מיליארד.

ה-2.5 מיליארד האלה כבר מוקצים בתכנית האסטרטגית ליעד 2030 להקמת מיתקנים לטיפול בפסולת.

עד עכשיו זה גם היה טיפול בפסולת.

בין השאר כן. אנחנו מתקצבים גם נושאים של חינוך, גם נושאים של טיפול באסבסט.

אבל הכול הולך לרשויות.

בעיקר לרשויות. כן. בסופו של דבר כן. אם זה מגיע ישירות ואם זה מגיע בעקיפין, זה מיועד לרשויות.

זה הולך גם לזיהום הים?

לא. קרן לשמירת זיהום ים היא קרן נפרדת וההכנסות שלה הן הכנסות שמגיעות מהיטלים, מעיצומים, מכל מה שקשור בעניינים של זיהום ים.

בחודש פברואר ראינו את כל עם ישראל, אלפים מתנדבים בחופים כשהיה המקרה עם הזפת. איפה היה אז הכסף של המשרד להגנת הסביבה? למה היו צריכים כל כך הרבה מתנדבים? מתנדבים תמיד היא טובה, רוח התנדבות היא תמיד טובה, אבל יש איזושהי הרגשה. בקרן הזאת יש כסף, זה לא כסף שצריך להביא אותו מאיזשהו מקום אלא הוא נמצא, ואנחנו צריכים למצוא את המתנדבים. בסדר, אחר כך תתני מענק למתנדבים או לא יודע מה, תני להם איזו תעודה, אבל זה לא צריך לבוא מהתנדבות. עם כל הכבוד, זה קודם כל היה צריך לבוא מאצלכם.

יש כסף בקרן והוא מימן חלק מהעבודות החירום אבל בסופו של דבר בטיפול המיידי עצמו היה צריך אנשים שיעבדו.

אתם השקעתם באותו זמן?

בוודאי.

כמה כסף הושקע בנושא זיהום הים?

תכף אני אכנס ואני אגיד לך בדיוק כמה הקרן אישרה לטפל בחירום. בסופו של דבר גם כשהקצינו את הכסף, להקים תשתית או לבוא ולטפל בזה בפועל צריך אנשים שיבואו לעשות את זה וזה היה דבר מיידי. זאת אומרת, לא היה עכשיו זמן לצאת למכרזים. צריך בפועל אנשים שיבואו לנקות את החופים מכל מה שהגיע מהים. כמובן הקרן מימנה את הפעולות האלה.

הכנסות הקרן זיהום ים מאניות?

ומהיטלים של הטלת מים מאניות, עיצומים, קנסות, היטלי הזרמה.

כלומר, גם הקנסות הולכים לקרן.

כן. מה שמגיע מהספינות ומהזרמות לים, זה מגיע לקרן.

יש דבר כזה שבאה אנייה מחוץ לארץ והיא לא משלמת? יש לכם אמצעי אכיפה על זה?

יש. הוגשו כל הזמן עיצומים. אם הם לא משלמים את זה באמצעות ההיטלים עצמם, הם ישלמו את זה בדרך של עיצום.

תכנית 2. 26-12-01. הבאתם רשימה של שיקום המצוק. כל אלה חברות בייצוע שלכם. זרוע ביצועית?

שיקום המצוק החופי? כן. זו חברה שמטפלת בזה.

היו לכם לאחרונה איזה שהן תביעות נזיקין מהזרוע הביצועית האת?

לא שאני מכירה.

כלומר, בדרך כלל אין סכנה בזרוע ביצועית לתביעות נזיקין ודברים כאלה. זה לא משהו שהוא מצוי.

אני לא מכירה. יתכן ויש אבל אני לא מכירה. לא נראה לי.

אני אגיד לך למה אני שואל. אתמול היה כאן המשרד להגנת הסביבה לגבי פארק אריאל שרון ושאלנו אותם. אגב למה זה לא זרוע ביצוע? אתם הולכים להפוך את זה לזרוע ביצועית?

אני לא מכירה את זה לעומק.

אתה ראית שקיבלנו תשובה.

לא, לא ראיתי.

הפצנו לכם אותה.

אני מתנצל על שאני עובר על החומר.

אם את יכולה לשלוח לוועדה נתון לגבי הזרוע הביצועית שלכם, החברות שהן זרוע ביצועית, אם היו תביעות נזיקין בעשור האחרון מכל חברה, ואם היו – כמה היו.

הבעיה לא הייתה לגבי תביעת נזיקין.

בטח. זה חלק מהבעיות שציינו. תבדוק. בכל מקרה, אני כן רוצה את התשובה הזאת. זה מאוד חשוב לי.

תכנית 26-14-01. נראה לי שמדובר על מפרץ חיפה ונתניה. נכון?

כן.

שם מדובר על הרכב החשמלי. זה בעצם רכב שיתופי.

נכון.

הרכב השיתופי הזה, למה קבעתם דווקא שם?

לא קבענו דווקא שם. זה היה קול קורא שפרסמנו.

פרסמתם לעיריות?

כן והן היחידות שענו ועמדו בתנאים.

כמה רכבים כאלה יש? 1,000?

170.

הם מכניסים כסף. זה דבר רווחי? אני שואל כי יכול להיות שזה רק בשביל פיילוט ולעודד את השימוש ברכב החשמלי.

בעיקרון זה לעודד.

אתם הולכים להרחיב את הפעילות הזאת ב-2022?

בינתיים לא.

למה?

אני לא מכירה את המודל הכלכלי שלהם.

למה לא הולכים להרחיב את זה? אנחנו הכי יודעים שיש את הרכב השיתופי, לא זוכר את השם שלו, אבל בכל מקום יש את הרכב השיתופי שלו, ואנחנו רואים שאלה לא רכבים חשמליים. אבל אם זה רכב חשמלי, זאת באמת האג'נדה של השרה, כל איכות הסביבה והרכב החשמלי, למה לא להרחיב פרויקט כזה חשוב?

בתכניות לשנת 2022, יש לנו תכניות אחרות של תחבורה - אוטובוסים חשמליים שהתחילו כבר בעבר, יש הגעה ירוקה לעבודה ונושאים אחרים.

הגעה ירוקה לעבודה, זה לא תמיד נשמע טוב. כל אחד עם הירוק שלו.

למה זה לא נשמע טוב?