פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



8
ועדת החוץ והביטחון
27/12/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 61
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ב (27 בדצמבר 2021), שעה 10:00

צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים)(הוראת שעה), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
ניר אורבך
משה טור פז
יוסף שיין
נירה שפק

עמיחי שיקלי

ערן יוסף - עו"ד, יועמ"ש, משרד הביטחון

דרור גרנית - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעקב חיוני - מנהל תחום מורות חיילות, משרד החינוך, התרבות והספורט

יונתן פלורסהיים - רכז ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

תא"ל אמיר ודמני - רח"ט תומכ"א, צה"ל

רס"ן הדר מיכאלי - עו"ד, יועמ"ש תומכ"א, צה"ל

איריס האן - מנכלית, החברה להגנת הטבע

עמוס זיו - מנכ"ל, עמותת לטם

עידו בן יצחק

דפנה סידס

מאיר פרץ


צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים)(הוראת שעה), התשפ"ב-2021

בוקר טוב לכולם, היום יום שני, כ"ג בטבת התשפ"ב, ה-27 בדצמבר 2022, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. נושא הדיון: צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים)(הוראת שעה), התשפ"ב-2021. אחר כך נדון גם בצו שירות ביטחון (שירות מוכר לתכלית ביטחון) הוראת שעה התשפ"ב. בפתח הדברים, אני מציע שניתן לנציג משרד הביטחון להציג את הצו על מנת שנוכל לדון בהן. עורך הדין ערן יוסף, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שמי ערן יוסף, אני יועמ"ש משרד הביטחון. נתחיל מהרקע, בקצרה. כולנו מכירים שיש שירות חובה שמתבצע בצה"ל ורק בו. חוק שירות הביטחון קובע כמה חריגים. כבר מאז ימי הקמת המדינה היו חריגים, עד שנת 1995 זה נקבע בתוך פקודות הצבא, לאחר מכן נכנס סעיף 26א של חוק שירות הביטחון. סעיף זה מסדיר את השירות המוכר באמצעות שני צווים שתיאר ראש הוועדה. בהמשך נכנסה גם הוראת שעה לגבי תיקון החוק בנושא המשטרה ואחר כך לגבי השב"ס, שני תיקונים שעודכנו על ידי הוועדה בשבוע שעבר.

הצו שמונח על שולחן הוועדה הוא צו שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים שמדבר על שירות בגוף ממשלתי או ציבורי מפוקח שתכליתו השגת יעד ביטחוני לאומי באחת מהתחומים שמנויים בתוך החוק. רוב התחומים לא רלוונטיים לדיון, היום יש מטרה של חינוך, ומספר קטן של חיילים בלשכת הקשר נתיב שזה נכנסת תחת הכותרת של קליטת עלייה. בפעם הקודמת הארכנו את הצווים בתחילת שנת 2019. נקראו כאן קריאות לשנות חלק מההסדר המרכזי הזה. חלק ממה שרצו לשנות זה מה שנקרא: "הגופים הירוקים" – הרט"ג, החברה להגנת הטבע וכולי – שתחת משרד החינוך. בסופו של דבר גם הממשלה וגם הוועדה אישרו את המצב הקיים לשלוש שנים נוספות ונתבקשנו לקיים עבודת מטה בין-משרדית מבחינת כלל המסגרות בדגש על הסוגיה של משרד החינוך והגופים הירוקים.

הוצגה לכם תמצית של עקרונות הוועדה בדיון על שב"ס והמשטרה, לא אחזור על זה. אומר רק שלגבי הגופים שעולים כאן לדיון היום ההמלצה לגבי משרד החינוך הייתה שימור של המצב הקיים. לגבי הגופים הירוקים, הוועדה המקצועית סברה שאין מקום להמשיך בהעסקתם אבל כשהנושא עלה בפני שר הביטחון הוא ביקש לשמר את המצב הקיים גם לגבי הגופים הירוקים לשלוש שנים נוספות. יש לכך כמה סיבות: מדובר בכמות קטנה של אנשים, זה דבר שפועל עשרות שנים, אנחנו בתחילת עבודה על מתווה שירות חדש שאמור לבחון את כל הסוגיה וזה לא הזמן לעשות שינויים וזעזועים.

הצו מוגש בנוסח כמעט זהה למה שהיה בפעם הקודמת עם כל הגופים הקיימים. בכל זאת, יש שוני מסוים בנוסח הצו כי ירדו ממנו שורה של גופים שמשרד החינוך כבר לא משבץ שם חיילים כבר כמה שנים. כל הגופים שיש בהם חיילים כרגע נמצאים בתוך הצו וזה מה שהממשלה מבקשת לאשר.

ועדת ששון אמורה לדון גם בנושא הזה של הגופים הירוקים?

כן, בכל הגופים החוץ-צה"ליים שבהם משרתים חיילים.

תת-אלוף ודמני, בבקשה.

שלום לכולם, אני אגיד שהיחידה מונה 408 חיילות, התקן הוא 401. יחידת מורות חיילות עוסקת בעולם של הכנה לצה"ל הרבה מאוד, זה מאוד חשוב ומשמעותי עבורנו, במיוחד בעת זו שבה אנו מחזקים את ההכנה לצה"ל ברשויות המקומיות. היחידה ממוקדת בפעילות לכיתות ט' ומעלה לקראת גיוס לצה"ל. מדובר במשימות חשובות שמבוצעות בקרב נוער בסיכון, מרכזים לקליטת עלייה, עיסוק בהכנסת לצה"ל בנושא הכושר הגופני – אתם מכירים את הבעיה של העלייה ב-BMI שזה דבר שאנחנו רוצים לטפל בו לפני הגיוס.

לשאלת יושב-ראש הישיבה בנושא המעטפת, יש פה מעטפת מלאה של יחידת מורות חיילות תוך פו"ש מאוד מסודר. אני אומר את זה גם בהקשר לשאלתך על ועדת חסון שהיא בודקת את נושא תנאי השירות. יש פה מפקדת יחידה, יש מפקדות מסלולים ויש מפקדות אזורים. יש פו"ש מוסדר וגם מעטפת הטיפול בנושאי מינהלה, פרט, יוהל"ן. יש תהליך מאוד מסודר

ישנה עמדת שר הביטחון, אני רוצה להגיד שאנחנו עוסקים בימים אלו בסטנדרטיזציה של נושא המורות הירוקות כדי לייצר איכות ביחס להכנה לצה"ל בדיוק כמו שאנחנו עושים עם המורות החיילות הרגילות. כלומר, שהן תעסוקנה במשימות של הדרכות טיולים באוריינטציה של הכנה לצה"ל עם שילוב של מורשת קרב, שיתוף שלהן בפרויקט "בעקבות לוחמים" ברמת הגולן ובלטרון, ויוזמות נוספות, כדי להפוך אותן לכוח משמעותי בנושא ההכנה לצה"ל. מדובר בקבוצה שתורמת רבות לנושא החשוב של ההכנה לצה"ל.

תודה. חבר הכנסת אורבך, בבקשה.

מצטרף לכל מה שאמר נציג משרד הביטחון, אני חושב שזה מאוד משמעותי. אני רוצה להעיר שמה שהגיע לפתחנו לאחר אישור הממשלה הוא הארכת הצו לשלוש שנים. נוצר פה בלבול, אתמול נלחצו מזה שחשבו שאנחנו הולכים להאריך רק לשנה אחת. אני חושב שהבלבול נובע מהצו הקודם שהעברנו בנושא חיילים וחיילות בשירות שב"ס ומשטרה ששם צמצמנו את הזמן לשנה בעקבות פרשת הסוהרות ובעקבות הבדיקה שביקשנו. במקרה הנדון כאן אני בעד ההארכה בשלוש שנים.

תודה רבה על הדברים החשובים. חבר הכנסת טור פז, בבקשה.

בוקר טוב, בדיון הזה, כמו בדיונים קודמים, שני דברים צריכים להיות מול העיניים שלנו: העלייה במחזורי הגיוס הפוטנציאלי גם בניכוי אוכלוסיות שאינן משרתות כיום. אנחנו מדברים על גידול בסד"כ הפוטנציאלי של צה"ל בשנים הקרובות במספרים ניכרים. לצד זה, ניכרת ירידה במוטיבציה לשרת בצה"ל בכלל וביחידות מסוימות בפרט. לאור זאת, הדיון השבוע שונה מהדיון שקיימנו בשבוע שעבר. לכך מצטרף מה שהעליתי מבדיקות שערכתי לקראת הדיון הזה שמעלות כי יש טיפול ראוי הן בבנות שמשרתות ביחידת המורות החיילות וגם במה שנקרא "היחידות הירוקות". לא רק שאין תלונה אלא שיש תחושה שבמקומות הנזכרים חיילות מלוות בצורה איכותית. נציג צה"ל תיאר זאת כאן ואני חושב שאנחנו צריכים לתת על זה את הדעת גם כשאנחנו עוסקים בהארכת הצו.

אני תומך בהארכה בשלוש שנים, אני חושב שהיא נכונה ומאפשרת היערכות מראש בתכנון רב שנתי שהוא קריטי בתחומים הללו. אני רוצה לומר אמירה עקרונית מחוץ לגבולות הדיון מכיוון שמרחף ברגע חוק ביטחון חדש. ירידת המוטיבציה שתיארתי בתחילת דבריי ומצד שני גידול בסד"כ הפוטנציאלי מחייבים אותנו לחשוב מחדש על אגן הניקוז של צעירים בני 18 והשירות. בעתיד נידרש להרחיב את כמות החיילים שמשרתים ביחידות שאינן צה"ליות על מנת למצות את מחזור הגיוס, ולצד זאת לתת עדיפות מובהקת לצה"ל לבחור את הטובים ביותר מתוך המחזור. זו תהיה טעות מצדנו לא לראות במסלולים המוצלחים, דוגמת אלו שאנחנו דנים בהם היום – מורות חיילות, המסלולים הירוקים וכולי – כפוטנציאל של התרחבות. מניסיוני כאיש חינוך החיילות הללו עושות עבודה מעולה בהכנה לצה"ל, בהגדלת המוטיבציה לשירות, בהדרכת טיולים בגוון ערכי ואנחנו נרצה לדעתי, לצד סנקציות על מקומות שלא מלווים חיילים כמו שצריך, לעודד ולהגדיל את היחידות האמורות, תודה.

אני רוצה לתקן דבר שחבר הכנסת טור פז חזר עליו פעמיים. אין ירידה במוטיבציה, אמר את זה גם הרמטכ"ל לפני מספר שבועות. אנחנו רואים עלייה במוטיבציה בשנתיים האחרונות. העיסוק במוטיבציה חייב להמשיך להיות אינטנסיבי כי צריך לשמר את הדבר הזה ולחזק אותו.

אוקיי.

חברת הכנסת שפק, בבקשה.

בפעם האחרונה שהוצג הנושא לוועדה, חבר הכנסת טור פז שיקף את הבנתנו לגבי מה שהוצג, אני מבקשת להציג לנו את הנתונים בפילוחים כדי שנדע. הרמטכ"ל אמר את הדברים שמסר לנו תא"ל ודמני, אבל אנחנו כוועדה רוצים לוודא זאת – במערכים, במגדר וכולי.

אבל בואי נדבר על הצד הנדון.

אבל זה חשוב. יש לי כמה דברים של מעבר לאמירה של הבקשות הספציפיות בתחום העלייה, הקליטה והחינוך. הייתי שמחה להתחיל מסעיף 26א שהוזכר בדבריו של עורך הדין יוסף. הייתה בקשה לעדכן ולתקן את הסעיף הנ"ל. דובר על הורדת תפקידי מינהלה. אנחנו כל פעם דנים בסעיפים - - -

זה קשור לצו השני.

בסדר, אז אחכה עם זה. הייתי רוצה לקבל את התפיסה הצבאית, תא"ל ודמני, כמה באמת חיילות נשארות בתפקיד הזה עד הסוף, כמה מגישים טופס 55 ומה הנשירה. אני אשמח לקבל את הנתונים הללו.

נכון לעכשיו האיוש מלא לחלוטין אבל את צודקת בדברייך על כך שבחודשים האחרונים הייתה שחיקה. ההסבר לכך נעוץ בעובדה ששירות ב- - -, כמו שגם דיברנו לפני שבוע, מותנה בהתנדבות – מי שרוצה לעזוב יכול לעזוב. הפעלנו את היחידה, חלק מהמורות החיילות, למאמץ של יחידת "אלה" היחידה שמטפלת בקורונה. המהלך הזה הוריד את המוטיבציה. הייתה לנו ירידה ושחיקה באחוזי האיוש. לשמחתי, הנושא הזה מאחורינו משתי סיבות. האחת היא שאחוזי הייאוש כבר תקינים. הסיבה השנייה היא שיחידת "אלה" הפכה ליחידה קבועה שיש לה כוח אדם קבוע, לאור העובדה שההליך שאותו היא משרתת נמשך עוד זמן. אנחנו מפסיקים, ממש בשבועות אלו, להעמיד שם סד"כ שהוא מתחלף.

הם יישארו במקצוע שלהם.

נכון. זה פתר את הבעיה ואני מעריך שהשחיקה שתיארתי לא תחזור על עצמה.

שאלה נוספת: איך, התפיסה של הימ"לים בעיני היא קריאה למשרד הביטחון וצה"ל, איפה שמדינת ישראל לא תדע להעמיד את הסד"כ הזה אז צה"ל נדרש. מתי הייתה חשיבה האם באמת נדרש להעמיד את זה?

גם משרד הביטחון יוכל לומר שהייתה ועדה של סמנכ"ל משרד הביטחון שבחנה לאחרונה - - - הדברים - - - גם בוועדה של תת-אלוף במילואים גיא חסון נבדק כלל נושא הימ"לים. אם כי, הנושא של מעטפת הפרט הוא חזק.

מה שנאמר, חברת הכנסת שפק, שמשרד החינוך מבקש שהתפקידים הללו יישארו. - - - שיש פה בקשה של משרד החינוך להמשיך באיוש באותם מקומות שצוינו ומשרד הביטחון ביקש להמשיך עם האיוש הזה. ממילא צוות חסון ידון בכל נושא הימ"לים, ונזכיר שמעל הכול מרחף מתווה השירות החדש שמדבר על כל סוגית השירות בכלל וגם דרך שירות בגופים שאינם צה"ליים.

מתי ועדת חסון תסיים את עבודתה ולהציג מסקנות.

היא אמורה לסיים בסוף ינואר. בשבוע שעבר סוכם שהיא תציג עוד שלושה חודשים.

שזה, כמובן, נושא שונה בתוך הנושא.

כן, אבל הוא חלק מהמסגרת.

ועדת חסון מתמקדת – בעקבות האירועים שקרו ושהעלית בהצעת החוק שלך– אבל היא גם נוגעת בנושאים הללו.

לכן ההפרדה שציין חבר הכנסת טור פז היא נכונה. אי-אפשר לשים את כולם באותו הסל כי תרבויות ארגוניות שונות ומשימות שונות של החיילים, בעיקר, החיילות בתוך הדבר הזה. לכן ההגדרות צריכות להיות שונות השאלה הגדולה שנשאלת היא באמת להישאר בתוך ההגדרה הצמודה הזאת שלנו שזה לצורכי ביטחון. אנחנו יודעים שהיסטורית "צורכי ביטחון" היה הגדרה מרחיבה, לרבות קליטת עלייה בשנות ה-50 וה-60 כשמורות חיילות לימדו במעברות וכן הלאה. הדיוק כאן חשוב כי אחרת נשים את כולם באותו הסל. הדבר המרכזי שחשוב הוא שמיום התגייסות החיילים לתוך המערכת ועד ליום שחרורם הם חלק מהמערכת הצבאית. זה הדבר המרכזי לאור הכשלים שהתגלו קודם, במערכות שונות, וצריך לעשות את ההפרדה. לכן, גם בהצעת החוק שהעליתי, יש לדעת שיש מסגרת צה"לית שהיא הכתובת של החיילים מיום הגיוס ועד יום השחרור שזה דבר חשוב.

בשבוע שעבר הוועדה החליטה לא להאריך צו בנושא דומה בשלוש שנים אלא בשנה. הסיבות הן מאוד פשוטות, ראינו היום דיווחים נוספים, זה לא בגלל שאנחנו חושבים שהשירות במקומות הללו – כפי שאמרתי, ידידי, חבר הכנסת טור פז – חשוב, אלא בגלל דאגתנו למעטפת הגנה. הדבר הזה בולט בכל מה שגילינו לגבי חיילים שמשרתים מחוץ לסד"כ הצה"לי אינם כפופים לנציג קבילות חיילים. הם חייבים להיות כפופים לענף הזה במערכת על מנת שיוכלו לקבל מענה אם יש בעיות. יש כל מיני מסגרות – ואנחנו מודעים להבדלים התהומיים בין מסגרות, אין ספק בכך – שהחיילים יקבלו מענים גם ברמה של נציב קבילות חיילים. אני רוצה לעצור כאן, צריכה להיות הפרדה ברורה בין המשימות שמוטלות על החיילים והחיילות.

תודה. חברת הכנסת שפק, בבקשה.

מבחינת המשך, להבדיל ממה שאמרנו בדיון הקודם, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להעריך ואני גם יודעת את מסלול השירות ואת חשיבות התכנון. ההארכה היא לשלוש שנים ואתם נקראים לעשות בזמן הזה את העבודה. כמו שאמר חבר הכנסת שיין: אנחנו כבר לא מדינה בשלבי הקמה, יש לנו צורך בלוחמים ומקצועות ליבה ותומכי לחימה, ואני תוהה האם נכון להמשיך את הדבר הזה. נכון שמרד החינוך רוצה ועוד הרבה משרדים רוצים אבל אני לא חושבת שזה תפקידו של צה"ל אלא של השירות הלאומי והשירות האזרחי. אני רוצה לשאול האם ועדת גיא חסון תתעסק גם בזה או - - -

חברי ממשרד הביטחון הזכיר ועדה בראשותו של המשנה למנכ"ל משרד הביטחון בעקבות החלטת ממשלה אגב אישור הצווים הקודמים. ב-2018 התכנסה ועדה ברשות מר מורנו, סמנכ"ל המשרד. החליף אותו מר קרני, סמנכ"ל המשרד הנוכחי. הוועדה עסקה בדיוק בשאלת ההיקפים ומקומות ההצבה של אנשים מחוץ לסד"כ. ועדת גיא חסון מתמקדת בשאלת תנאי השירות.

את זה הבנתי ולכן חידדתי. עם כל הכבוד, גם הוועדה שאתה מזכיר כאן נתנה המלצות שלא קיבלנו סגירת מעגל לגביהן וגם מאז 2018 עבר זמן רב. אנחנו בפתחה של 2022 עם כל כך הרבה שינויי סד"כ ואני רוצה - - -

אנחנו מבינים - - -

הוועדה אכן הוקמה ב-2018 אך המסקנות הן מ-2021, הן הוגשו לפני כחודש והן - - - ההליכים של החקיקה מחדש של כל - - -

נשמח שיציגו אותן בפנינו.

זה היה חשוף לכל.

ביחס למה שנאמר פה: הצבא, כפי שאת מכירה היטב, מסודר במערכים. יש הגדרות של קדימויות. אני לא מעביר חיילת או חייל אחד לימ"ל לפני שאני מאייש את מערך הלחימה ואת המערך הטכנולוגי ואת המערך הטכני. הם מתחרים במערכים מקבילים אליהם בתוך הצבא, מדובר בעיקר במערכים מינהלתיים וקורסים.

ואתה אומר שאין בעיה עם זה?

לא. אני אומר שבהינתן שמסתכלים על זה בטווח הארוך יותר, בטר"ש הנוכחי – 2025 ומעלה – יש שינוי בגלל הגידול הדמוגרפי. גידול זה לא משפיע בטווח הקצר, בטווח הקצר הצבא חסר בחיילים. בשלב הנוכחי אנחנו מקצים סד"כ לפי סדרי עדיפויות: לחימה, טכנולוגי וכולי. את ההקצאה לימ"לים אנחנו משווים ליכולת להקצות ליתר הצבא במדרג דומה.

תודה רבה. עמדה של היועץ המשפטי ואז נעבור להקראה.

הערה עקרונית לגבי מה שהוועדה מבקשת לאשר: לפי הסעיף בחוק שמסמיך את שר הביטחון לקבוע שירות ביחידות צבאיות מחוץ לצבא למטרות של עלייה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף ופעולות התנדבות – פה יש רק עלייה וקליטה וחינוך – כאשר הדבר צריך להיות רק אם הוא השתכנע שאם לא תיעשה הפעילות בידי יוצאי הצבא לא יושג היעד כנדרש. כלומר, הוועדה צריכה להשתכנע שהדברים יכולים להתבצע רק על ידי חייל ולא על ידי מישהו אחר - - -

לא הוועדה אלא השר.

אבל הוועדה היא המאשרת.

אבל השר השתכנע והוא הביא את זה לכאן אחרי שהוא השתכנע.

נכון, אבל אם החוק קובע שהשר קובע באישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון אז שלושת הגורמים צריכים להשתכנע בכך שזה - - -.

הערה שנייה לגבי המעטפת שדובר עליה בדיון: דיבר תת-אלוף ודמני על כך שהמעטפת בנושא הנדון שונה מאשר המעטפת במשטרה ובשב"ס. רציתי לוודא, רוב החיילים הם תחת משרד החינוך לאגפיו השונים, יש פה קבוצה קטנה של נתיב שהיא תחת משרד העלייה והקליטה. האם גם לה יש מעטפת?

המעטפת היא לכל המסלולים השונים. יש יחידה שנקראת "יחידת מורות חיילות" בפיקוד רב-סרן. יש שם מטה לוגיסטי ויש פו"ש עד רמת הפרט.

את המבנה הזה אני מכירה אישית ואני מאוד רגועה כי - - - מבנה ארגוני מסודר.

כן, חד-משמעית.

נעבור להקראה.

צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים)(הוראת שעה), התשפ"ב – 2021

שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים- לאומיים
1.
הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי סעיף 26א(א)(2) לחוק:




(1) בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה והדרכה במסגרת משרד החינוך, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון וכן במסגרת הגופים שלהלן, בפיקוח משרד החינוך ומשרד הביטחון: רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, נאות קדומים, עמותת לוטם – לימודי טבע משולבים, בית ספר שדה כפר עציון ומדרשת שדה בוקר.




(2) בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר "נתיב" ובפיקוח משרד ראש הממשלה.

תוקף
2.
תוקפו של צו זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).


הוראת מעבר
3.
יוצא צבא שביום תחילתו של צו זה משרת במסגרת או בפעילות שמנויה בצו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים)(הוראת שעה), התשע"ט–2019, טרם פקיעתו, יראו אותו כמי שמשרת לפי צו זה, אף אם המסגרת או הפעילות אינה מנויה בצו זה.

יפה, נעבור להצבעה. מי בעד אישור הצו, ירים את ידו.

הצבעה

אושר

חמישה, פה-אחד, אין מתנגדים. אני קובע כי צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים)(הוראת שעה), התשפ"ב – 2021, אושר על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אנחנו נעצור כאן ונמשיך לנושא הבא בשעה 11:00. הישיבה נעולה, תודה לחברים.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.