פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



14
ועדת הכלכלה
28/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 130
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב (28 בדצמבר 2021), שעה 11:00

הצגת מתווה של הצוות המשותף של משרדי הרווחה והבינוי והשיכון להסדר פינויים מעודכן

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
סמי אבו שחאדה
לימור מגן תלם
יסמין פרידמן

אורלי לוי אבקסיס
נעמה לזימי
טטיאנה מזרסקי
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין
אביעד פרידמן - מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

אסנת הורוביץ תמיר - יועצת מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

אפי צמח - משפטין, משרד המשפטים

נורית ויסברג נקאש - מפקחת ארצית (עו"ס ומשפחה), השירות לרווחת הפרט והמשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מרב שיבק - ממונה ארצית אזרחי, הסיוע המשפטי

אפרת רותם - מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדים הסוציאליים

אביחי שטרן - ראש עיריית קריית שמונה

דני גיגי - מקדם מדיניות, פורום הדיור הציבורי

עידית חנוכה

יפעת קדם



הצגת מתווה של הצוות המשותף של משרדי הרווחה והבינוי והשיכון להסדר פינויים מעודכן

בוקר טוב, אנחנו שמחים לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא: הצעת המתווה של הצוות המשותף של משרדי הרווחה והבינוי והשיכון להסדר הפינויים המעודכן והאנושי של הדיור הציבורי. אני רוצה להודות למנכ"ל משרד השיכון, למנכ"לית משרד הרווחה, לכל הצוותים שעובדים תחתם, על בניית שולחן עבודה וצוות עבודה סדור שבו לראשונה מתייחסים באופן כוללני לכל מקרה ולכל משפחה בדיור הציבורי בטרם פועלים או מפנים, כולל מבט כלפי העתיד, כולל אפשרויות טיפול וליווי ופתרונות גם למי שבסוף יוחלט לפנותו מהבית. אני אומר את זה גם למנכ"לית משרד הרווחה, גם לך אביעד, וגם לשר השיכון שאני חושב שנכנס לעובי הקורה ונקט מהלך דרמטי בכך שאמר: "אני הולך לנתח כל מקרה, להקים צוות עבודה שיש בו עובדים סוציאליים, שיש בו את אנשי משרד השיכון, שיש בו את הסיוע המשפטי של משרד המשפטים וכל מי שיכול לתרום לעניין". במובן הזה זאת פריצת דרך. שיטת הטיפול הזאת לא נעשתה בשנים האחרונות. רק היא יכולה להבטיח טיפול נכון בכל מקרה, רק היא יכולה להבטיח שלא נראה מצבים של חרפה, מצבים של פגיעה באנשים חסרי ישע, באנשים עם בעיות נפש, עם מחלות קשות שפונו. צורת העבודה הזאת היא הצורה הנכונה. נדהמנו לגלות שמי שמערים קשיים על שני משרדי הממשלה לבנות טיפול אנושי, נאות ומקצועי במפוני הדיור הציבור, זה דווקא הייעוץ המשפטי לממשלה. הדבר הזה לא מקובל עלינו. הייעוץ המשפטי לממשלה בתפקידו גם מביא פתרונות משפטיים וחקיקתיים להסכם ולצורת העבודה של משרד הרווחה והשיכון.

השר אלקין יודע שבדרך כלל אני בן אדם נחמד, אבל הוא גם יודע שבערב התקציב הייתי מוכן לסכן את תקציב המדינה בשביל משפחה עם שמונה ילדים שעתידה הייתה להתפנות בבוקר. במהלך מהיר הוא מנע את הפינוי הזה ויצר את הדיאלוג שהביא אותנו לצורת העבודה הנכונה והמקצועית הזאת שתשפיע לדורות, לא רק על הטיפול ב-1,000,2,000 מקרים שאנחנו פוגשים. שני המשרדים הבינו שדיור ציבורי זה גם קורת גג, גם רווחה. מתחילים לעבוד, מתחילים לנתח, מתחילים ללוות, מתחילים לפתור ברמה המקומית וגם ברמה הארצית. מצד אחד, אני רוצה לברך אתכם על צורת העבודה ועל השותפות, ואני גם אבקש מכם לתאר לנו לאן הגעתם בפרטי פרטים, כולל הדיונים הפרטניים שביצעתם בימים האחרונים ואיך זה עובד, ומצד שני, אני שם פה נורה אדומה למי שחושב שהוא לא יכבד את הפתרון שהושג בוועדת הכלכלה, לא יכבד את המהלך של שני שרים בממשלה שבאומץ נכנסו לנושא לא פופולארי וזנוח. הרי האנשים נמצאים בבתים האלה גם שבע שנים. מה המקרה הכי ארוך שיש לנו?

מ-1993.

יש אנשים בבתים האלה 30 שנים, 28 שנים. מישהו יודע בפתרון קסם, במכתב של יועצת משפטית להגיד לנו "תוך 21 יום תפתרו את כל הבעיות"? היא כתבה מכתב כזה לכל הבנייה הלא חוקית בישראל, שבתוך 21 יום כולם יפונו? היא כתבה מכתב כזה בעבירות בנייה אצל הבדואים או ביהודה ושומרון לגבי פלסטינים ויהודים כאחד, שבתוך 21 יום היא פותרת את כל הבעיות? למה פה? בגלל שזה 1,000 אנשים מוחלשים שאין להם עורכי דין, שלא יודעים לעתור לבג"ץ? אותם אפשר ב-21 יום? לגביהם אפשר להיתלות בצו משפטי חלוט? מי הביא את הצו הזה? הממשלה. מי ייצג אותם? אף אחד. ממשלה לא יכולה לבוא לבתי המשפט ולהגיד: שינינו את הכללים, שינינו את הקריטריונים, בכוותנו לשנות את ההגדרה של בן ממשיך ולהחזיר את זה בדיור הציבורי? תפקיד היועץ המשפטי זה לפתור בעיות, להביא חוקים, לעזור למשרדים לקיים את המדיניות שלהם, לא לבלום פתרון אנושי שסיכמנו עליו, שהוא יפהפה, שהוא נכון, וזאת דרך הפעולה. אני לא מתכוון לוותר גם בממשלה וגם בכנסת, והוכחתי שאני גם יכול להפיל את תקציב המדינה על סוגיית הפינויים. שאף אחד לא ינסה את ועדת הכלכלה בנושא הזה. השר אלקין, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ואני מודה לך ולחברי הוועדה על זה שאנחנו שוב מוזמנים לכאן, על ההשקעה שאתם משקיעים בכל הליווי של הדיור שאתם מופקדים עליו כוועדה שמפקחת על הפעילות של משרד הבינוי והשיכון, ספציפית בנושא של דיור ציבורי ובנושא הפינויים.

אכן במשך מספר חודשים מאז שנכנסתי לתפקידי ניהלנו שיח מאוד פורה גם איתך, גם עם חברי הוועדה בדיונים כאן ובמפגשים השונים בכנסת בסוגיה הרגישה הזאת של הפינויים. גם עזרתם לי באופן אישי לחשוף לא מעט התלבטויות ומורכבויות שיש בסוגיה הזאת. כמי שמאוד מעריך את השיח בין הכנסת לממשלה, ואתה יודע שצמחתי בבניין הזה לפני שהלכתי להיות חבר ממשלה ומאוד מכבד את תפקידה של הכנסת לא רק כמחוקקת אלא גם כזרוע שמבקרת את הרשות המבצעת, אני מאוד שמחתי שסיכמנו מודל ויצאנו לדרך של חשיבה משותפת על סדרי העדיפויות של הפינויים מדיור ציבורי, על דרך העבודה, על מתכונת העבודה, ועל היכולת לבוא בחשיבה חברתית של לטפל בכל מקרה כעולם ומלואו. כל משפחה שמפונה מהבית זה עולם ומלואו, לכן זה מחייב אותנו לשבת היטב ולבדוק את עצמנו שבע פעמים לפני שאנחנו יוצאים למהלך כזה. זה נכון שעשינו משהו נורא מוזר ופחות מקובל. כשאמרו לי יועצים משפטיים: "מה אתה עושה, למה אתה בכלל מכניס את הכנסת פנימה, מה תפקידה של הכנסת מול הרשות המבצעת", אמרתי שהכנסת היא המבקרת של הרשות המבצעת, מותר לממשלה ולכנסת לחשוב ביחד, ושבדיוק בשביל זה יש דיונים בוועדות הכנסת. זה טוב שביחד נפתח מתכונת שאחר כך, כמו שאמרת, תעבוד לדורות.

במקביל למהלך הזה שכולנו ביחד יזמנו אותו, אנחנו, כמו שהבטחנו לכם, משלימים יציאה למהלך אחר וחשוב מאוד של ועדה ציבורית שתבחן מחדש קריטריונים לזכאות לדיור ציבורי. בשבוע-שבועיים הקרובים כבר נצא בהודעה רשמית על תחילת עבודת הוועדה. השלמנו את הרכבת הפאזל האישי של חברי הוועדה. אני צריך לאשר בימים הקרובים את כתב המינוי של הוועדה. כשנסיים את כל ההליכים המשפטיים הרלוונטיים, נדע לבשר לכם ולציבור שגם המהלך זה יוצא לדרך. כמובן שהמהלכים האלה מתכתבים אחד עם השני, כי אם ישונו קריטריונים לדיור ציבורי מישהו שאולי לא זכאי היום יהיה זכאי בעתיד. בחשיבה המקצועית והיסודית יצאנו לדרך עם שני תהליכים מקבילים שמזינים אחד את השני. רעיונות שיעלו בדיון על סדרי עדיפויות של פינויים יכולים גם להשפיע על הוועדה ששוקדת על הקריטריונים, כי דיון במקרה הפרטני יכול לפתוח בפניך צוהר לעולם מלא של משהו שעובד לא נכון עם קריטריון שיכול להיות שראוי לשינוי. אנחנו מתייחסים בשיא הרצינות לשני התהליכים האלה.

בעקבות הפגישה שקיימתי עם מנכ"ל המשרד, פגישת עבודה מאוד רצינית בשם כל חברי הוועדה, החלטנו לבנות צוות בין משרדי שמלווה את נושא הפינויים, צוות של ארבעה אנשים. בצוות יהיו שני אנשי משרד השיכון: נציג מינהל לסיוע בדיור שלנו שבא מהזווית של בחינת הזכויות ומהזווית החברתית, ונציג אגף נכסים שלנו שבא מהכיוון של שמירה על המלאי הציבורי והדירות. תהיה נציגה של משרד הרווחה שמונתה על ידי משרד הרווחה, ויהיה, כמובן, נציג ציבור מוועדה ציבורית לחריגים שקיימת במשרד השיכון. טוב מאוד שבצוות הזה יושבים לא רק עובדי מדינה, אלא גם מישהו שדן במקרים החריגים ורגיל לחשוב מחוץ לקופסה, לא רק באות היבשה של הקריטריונים הקיימים. הצוות הזה כבר התחיל לעבוד. הוא עשה בדיקה יסודית של המקרים הראשונים שהובאו בפניו, של 34 המקרים שתוכננו לפינויים בחודשים ינואר ופברואר. הם ישבו על כל מקרה ומקרה לגופו. במקביל, גם בשיח איתך וגם בחשיבה של הצוות, הם מיפו עשר קטגוריות של פולשים שונים לדיור הציבורי. הקטגוריה הראשונה זה פולשים בעלי דירה נוספת. תתפלאו אבל יש גם דבר כזה. גילינו שיש אנשים שפלשו לדירות של דיור ציבורי שיש להם דירה בבעלותם, או שיש להם דירה ציבורית כבר קיימת והם משתלטים על עוד דירה. כולנו מבינים שזה לא המקרה שאנחנו רוצים שיהיה. אלה מהמקרים הקלים שאני חושב שתהיה הסכמה מקיר לקיר שבן אדם כזה צריך להיות מפונה מיידית כדי שהדירה תשתחרר. קטגוריה שנייה - פולשים שהחזיקו דירה בשימוש שלא למגורים, שהחזיקו דירה של דיור ציבורי שהם פלשו אליה ולא התגוררו בתוכה, כולל מקרים אבסורדיים. מצאנו מקרה שמישהו השכיר דירה שהוא פלש לתוכה למישהו אחר. אין הרבה מקרים כאלה, אבל זה ברור שזה חייב להיות מפונה, ויפה אחת שעה קודם. גם לך לא הייתה מחלוקת על זה.

צריך להדגיש שכל דירה כזאת שמפונה נמסרת לאדם - -

ברור, נכנס אליה מי שזכאי. הקבוצה השלישית זה פולשים בוגרים עד גיל 67 ללא ילדים שהם לא נכים. במקרה של נכים אנחנו דנים בקטגוריה נפרדת.

גם נכי נפש?

נכות נפש היא גם נכות. כל נכות ראויה לדיון ייחודי, היא לא פועלת לפי קטגוריות. הקטגוריה השלישית זה אנשים בריאים שהם לא קשישים שפלשו לבדם ואין להם ילדים. גם הם, כפי שאתם מבינים, אין סיבה שיהיו בדיור ציבורי, כשיש לנו אימהות חד הוריות עם ילדים, כשיש לנו משפחות קשות יום עם הרבה ילדים.

האם בקטגוריה של אותם בוגרים מסתכלים באופן כוללני על מצב בריאותי, נפשי, סוציאלי?

בוודאי שכן. כל מקרה של פינוי, גם מהקטגוריות האלו שלכאורה ברורות מאליהן, עובר את השולחן של הוועדה הבין משרדית. למה? כי אולי טעינו במשהו. לא כל החוכמה במקום אחד. אולי אנחנו חושבים א' אבל המצב המציאותי הוא אחר. רשויות הרווחה בודקות את המידע, בודקות שלא נסתר משהו מאיתנו, כמו למשל מקרה של אדם שלא ידע לעדכן או לא ידע להביא את זה לפנינו. השולחן הזה של הארבעה הוא שולחן מאוד משמעותי. אתה הצעת את המתכונת הזאת שאני חושב שהיא רק תועיל ותעזור לנו לקבל החלטות על סמך כל המידע, לא על סמך שגיאה שיכולה לקרות.

אצל כל אחד מהם בודקים שהוא השלים את כל המסמכים. למי שלא השלים את המסמכים אנחנו נותנים עד 60 יום כדי להשלים את כל המסמכים, כולל דוח סוציאלי. אתמול ניסינו את זה בדיונים. מגיעים עם החומרים כולם. הדיון של מי שלא מגיע עם כל החומרים נדחה לפעם הבאה.

הקבוצה הרביעית זה פולשים בוגרים ללא ילדים שהם מעל גיל 67. גם כאן אין סיבה להחזיק דירה של דיור ציבורי, כי יש לנו פרויקטים של בית גיל זהב שאנחנו בפרק זמן מהיר יחסית יכולים לאפשר להם, במידה ואין דירה בבעלותם.

גיל הזהב זה מגיל 67?

אצל נשים זה פחות.

נשים זה 62, גברים זה 67.

זה מגיל הפנסיה. ארבע הקטגוריות האלו אובחנו גם על ידך וגם על ידי אותו צוות בין משרדי כקטגוריות ברורות שאין סיבה לעצור את תהליך הפינוי, כמובן תוך כדי בדיקה פרטנית בצוות הבין משרדי ומחשבה על מציאה של פתרונות, כמו בית גיל הזהב לאלה שהם בגיל הפנסיה, כמו פתרונות מקבילים שמחלקות הרווחה יודעות לספק בתהליך הזה של הפינוי. בכל שאר הקטגוריות שאתם רואים על הלוח מדובר על פולשים שיש להם ילדים קטנים, כמו אימהות חד הוריות, נכים.

מה עושים עם נכים רתוקים?

כל שאר הקטגוריות ידרשו עבודה. כל שאר הקטגוריות אלו קטגוריות הרבה יותר מורכבות, כי הן גם מחייבות דיון יסודי בצוות הבין משרדי וגם חלקן חייבות לחכות להשלמת עבודה של ועדה ציבורית לבחינה מחודשת של הקריטריונים לזכאות. חלקן אולי בעוד כמה חודשים ייכנסו. יהיה פה תהליך של שיח הדדי בין שני הצוותים. ארבע הקטגוריות הראשונות הן ברורות ולגביהן נמשיך את הפינויים, כמובן אחרי בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה. כל השאר - לפי ההתקדמות של הצוות הבין משרדי. אם יהיו להם עוד תובנות ברורות וחד משמעיות, הן יובאו למנכ"ל ואלי. ברגע שנאשר ונעדכן אתכם, אולי גם נרחיב את היריעה.

למה זומנה הישיבה של הוועדה הזאת, כפי שגם הבנתי מהיושב-ראש כשהוא דיבר איתי וזימן אותי? אגב, אני שותף לתחושת התסכול שהייתה לו. אני אולי מדבר טיפה בטונים יותר רגועים, אבל גם אני התפוצצתי כשקיבלתי מכתב מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. מה נכתב לנו? בהנחיה הורו לנו לסיים את השלב הראשון של הצוות הבין משרדי תוך 21 יום, ולחזור לפינוי מידי של כולם בלי בדיקה פרטנית. דבר עוד יותר אבסורדי זה שקיבלנו הנחיה לסיים את הוועדה שעוסקת בבחינת הקריטריונים לדיור ציבורי מחודש, מה שלא עשו פה 20 שנה, תוך 45 יום. זה צחוק מהעניין. אם לא רוצים לשנות קריטריונים, רוצים רק לסמן "וי" כדי לחזור לעולם כפי שהיה, זאת הדרך. בעיני זאת שערורייה, זה לא רציני .לא יעלה על הדעת שהייעוץ המשפטי לממשלה יכתיב למשרד מקצועי בתהליך כל כך רציני לוחות זמנים תלושים. אף אחד גם לא דיבר איתנו. אף אחד לא שאל אותנו אם יספיקו לנו 45 יום, אם יספיקו לנו 21 יום לצוות בין משרדי. כל מקרה זה עולם ומלואו. יש 350 פסקי דין חלוטים שצריכים לעלות על השולחן של אותו צוות בין משרדי. הם דנו בינתיים ב-34, באלה שתוכננו לפינוי בינואר ובפברואר. זה רציני לדון ב-350 מקרים ב-21 יום, לתת דוח סוציאלי והכל? ברור שזה לא רציני. לשקול מחדש קריטריונים לדיור ציבורי בוועדה ציבורית ב-45 יום, שזה תהליך שעשרות שנים לא עשו, זאת פשוט בדיחה. זה רק אם לא רוצים לשנות שום דבר.

כבוד השר, אני שותפה לתסכול שלך, אני חושבת שזה מקומם בכל קנה מידה, במיוחד כשיש סיכומים. האם המשנה ליועץ המשפטי התייחסה גם לעוד תופעות, כמו השתלטות של עמותות?

חברת הכנסת לזימי, את בדיוק פוגעת בנושא נוסף שהתייחסתי אליו במכתבי התשובה ששלחתי למשנה ליועמ"ש. אחר כך גם הייתה התכתבות ביני לבין היועמ"ש עצמו בנושא הזה. הערתי גם על הנקודה ששנים השכירו דירות של דיור ציבורי לשוכרים ציבוריים. כשהגעתי לתפקיד, נתתי הנחיה להפסיק את התופעה הזאת. יש היום סדר גודל של 850 דירות של דיור ציבורי בידיים של שוכרים ציבוריים. אחת לא צריכה להישאר. אנחנו כבר פתחנו במאות הליכים משפטיים להוצאה של השוכרים בדיור ציבורי. יש שם משרדי ממשלה, יש שם עיריות, יש שם עמותות, יש שם אפילו בתי כנסת. עם כל הכאב שלי על בית כנסת, אין מקומו בדירה של דיור ציבורי שנועדה למי שזכאי לדיור ציבורי. בית כנסת צריך למצוא לעצמו מקום אחר. אני האחרון שיפגע בכבודו של בית כנסת, אבל זה לא המקום למקם בית כנסת. לא התעסקו עם התופעה הזאת במשך שנים. לייעוץ המשפטי לממשלה לא הפריע שיש זכאים לדיור ציבורי שלא מקבלים דירות. לא ברור לי למה יותר קל להתנפל על משפחה קשת יום, גם אם היא לא זכאית לדיור ציבורי, ולא לטפל קודם כל במה שמושכר לשוכרים ציבוריים כדת וכדין, עם ברכה של הייעוץ המשפטי. אנחנו שינינו את כל סדר העדיפויות. הפינוי של שוכרים בדיור הציבורי הוא קודם להכל, הוא קודם לפינוי של משפחות מורכבות של פולשים.

לא יעלה על הדעת שיכתיבו לנו לוחות זמנים, לא ייתכן שיאמרו לנו שהשיח עם הכנסת הוא פורמאלי, שהתהליך המקצועי הוא פורמאלי. אולי גם תגידו שבכלל מי שצריך לנהל את משרד השיכון זה המשנה ליועמ"ש. אם אתם רוצים לנהל את המלאי של דיור ציבורי, תחליפו אותנו ותפנו. זה לא פשוט לי כשר לכתוב מכתב תשובה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה על כך שאני מסרב פקודה. התוכן של המכתב שלי היה מאוד חריף. אני לא מתכוון להיכנע לזה. לעובדי מדינה יותר קשה, אותם מנחים, אבל אני כנבחר ציבור אעמוד על שלי. אני הנחיתי את אנשי המשרד שאנחנו ממשיכים במסלול שקבענו. אנחנו לא מתכוונים למשוך שנים, אבל זה תהליך של חודשים. אנשי המקצוע של המשרד וגם נציגי הוועדה הציבורית לא יעמדו עם אקדח לרקה, זה לא יעבוד ככה. הם ייקחו את הזמן שהם צריכים. הם יודעים שהם צריכים לעבוד מהר כי זאת בשורה שציבור גדול מחכה לה, אבל אני לא אאפשר שיהפכו את התהליך שלהם לפורמאלי ויכריחו אותם לעבוד עם אקדח לרקה בלוחות זמנים לא מציאותיים. ההנחיה שלי היא לעצור את כל הפינויים, חוץ מאותן קטגוריות שכרגע מנינו. אנחנו נחזור לפנות את הקטגוריות האלו. אם יהיו המלצות ביניים של הצוות הבין משרדי, אנחנו מיד ניישם אותן. במידה והן יהיו מקובלות על המנכ"ל ועלי, אנחנו כמובן גם נעדכן אתכם, נצא לדרך ונרחיב את היריעה. אנחנו נעבוד לפי התכנית שקבענו איתכם. אנחנו דוחים את הניסיון של ההתערבות. אני מכבד את היועצים המשפטיים, אבל הם לא צריכים לנהל משרדי ממשלה, הם לא צריכים לנהל תהליכים מקצועיים. היועמ"ש הציע לי להיפגש בנושא הזה ואני נענה להצעה שלו. כתבתי לו מכתב מאוד חד על כך שאני לא מתכוון לשנות את המדיניות. אני אשמח להציג ליועמ"ש לממשלה את הרציונל מאחורי המדיניות שלנו, אבל מי שינהל את משרד השיכון זה אנחנו, לא היועץ המשפטי לממשלה, עם כל הכבוד.

כפי שאתם שמים לב אני בן אנוש. קשה להתחיל לדבר כאשר הטיעון שהונח הוא של חלק ממערך שבא לשבש ולסכל.

גם המשפחות שגרות בדיור הציבורי הן בני אנוש.

יריעת המחלוקת היא מאוד מאוד צרה, אין שום מחלוקת במטרה. אותה משנה שכבוד השר והיושב-ראש ציינו היא זו שחרטה על דגלה לטפל בנושא הדיור הציבורי בחוות דעת ארוכות שעמדו על כך שנכסי דיור ציבורי צריכים לשמש אך ורק לייעודם. כך גם בנושא הפינויים, שכל הזמן מטיחים למשרד המשפטים "איפה הייתם". כבר ב-2017 וב-2018 ארז קמיניץ, שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי, עמד על החשיבות של הפינויים.

לא נתתם שום הנחיה לשוכרים ציבוריים עד היום.

במישור המטרה אין מחלוקת. גם במישור האמצעי אין מחלוקת. הייעוץ המשפטי חושב שהאמצעי שננקט פה הוא מאוד חשוב, שהמטרה היא נעלה. בא הייעוץ המשפט ואמר: "אני רוצה לעזור". הייעוץ המשפטי מבקש לאפשר את המהלך על ידי כך שהוא מבקש לתעל אותו לאפיקים חוקיים, כאלה שיעלו בקנה אחד עם הדין, כאלה שנוכל להגן עליהם ביום פקודה ולעמוד מאחוריהם. זה מה שהייעוץ המשפטי בא ואומר.

להגן ממה? תהיה פנייה לבית משפט של משפחה שצריכה להיות מפונה על כך שלא פינו אותה במועד הפינוי? על מה אתם רוצים להגן?

יהיו עמותות שיעתרו.

הייתה צריכה להיות התערבות אגרסיבית מצידכם עוד בתקופת המכירות של דיור ציבורי לעמותות. כאקטיביסטית הגשתי תלונה למשטרה ב-2016. מילא להשכיר את הדירות האלו, אבל למה למכור אותן? איפה הייתם?

משרד המשפטים עמד על החשיבות של פינוי שוכרים ציבוריים, עמד על החשיבות של פינויים באופן כללי. כשאומרים כל הזמן שמשרד המשפטים לא עשה שום דבר בעניין הזה, מוטב אולי להביע עניין בעובדות.

על איזו הגנה משפטית אתם מדברים? אנחנו ביקשנו פינוי לפי מדיניות שהייתה. לנו כמשרד השיכון יש זכות לשנות מדיניות, לשקול אותה מחדש.

ולהגיע איתה לבית משפט.

במידה ונשנה אותה, נעדכן את בית המשפט. הוא יתעקש שיהיה פינוי אם אנחנו לא מבקשים פינוי? על מה אתם רוצים להגן? אנחנו לא זקוקים פה לשום הגנה.

אף אחד לא חולק על חשיבות המהלך שנוגע לשינוי כללי הזכאות.

למה אתם נותנים 21 יום? למה אתם שמים גרזן? למה אתם מטילים עליו את ההזנחה מ-1993? פתאום התעוררתם כשיש לכם שר ומנכ"ל חרוצים? הוא אשם בחטאי העבר מ-1993? איפה הייתם ב-1993? איפה הייתה היועצת המשפטית שכתבה את המכתב הזה?

נתנו חוות דעת בעניין הזה, עסקנו בעניין הזה הן בשנת 2016 והן בשנת 2017.

פעם ראשונה שמשרד מטפל בנושא באופן שיטתי, פעם ראשונה שהוא הולך לרווחה ובונה שותפות.

חוות הדעת שלכם הייתה לתת את הדירות לתל השומר.

פעם ראשונה שמשרד ממשלתי אומר איך הוא הולך לטפל בפינויים, שם את הכל על השולחן, מסתכל על החוק, מסתכל על הצווים, רואה מה לא בוצע. הרי חלק מהצווים המשפטיים האלה ותיקים. מישהו טיפל בהם? אם צריך חוק, נתקן את החוק. תביאו חוקים, תביאו תקנות חדשות.

אין שום חוק שיכול לחייב אותנו לעשות מהלך של בחינה של כל הכללים של הזכאות לדיור ציבורי תוך 45 יום. זו הזיה. אין חוק שאומר את זה. זה ניסיון התערבות בוטה בדרך העבודה המקצועית של המשרד. לא ניתן לזה לקרות. שנים לא נגעו בזה. סוף סוף הצלחנו להכניע את אנשי האוצר על כך שמקימים את הצוות הזה לבחינה מחודשת של הקריטריונים, אז עכשיו יבואו יועץ משפטי לממשלה והמשנה שלו ויגידו לי שתוך 45 יום הכל מסתיים? אם זאת המטרה, זה אומר שהציפייה מאיתנו היא ששום דבר לא ישתנה אחרי עשרות שנים שלא נגעו בזה. זה לא נורמאלי. אין שום חוק שאומר כזה דבר.

הניסיון של הייעוץ המשפטי היה לתעל את המהלך הזה לאפיקים חוקתיים כדי שייעשה על פי הדין ונוכל להגן עליו.

אם אין לכם מספיק כלים בחוק הקיים, תביאו חוק מתוקן.

אין פה בעיה של החוק.

תביאו את חוק הפינויים, תשימו שם את כל מה שאתם רוצים.

איפה אתם על תת השקעה של עשרות שנים?

כשאמרתי שאנחנו רוצים להגן על המהלך, דיברתי על להגן מפני כל עתירה שתבוא בכל הקשר שהוא, בין אם באופן ציבורי רחב, בין אם על ידי אדם שזכאי לדיור ציבורי, ממתין לו וטוען שעקב מהלכים זכותו נפגעת.

האם אתם יכולים לעזור למשרד השיכון בתיקוני חקיקה שיאפשרו את התהליך המשותף עם הרווחה?

אין בכלל שאלה. נוכח העובדה שמטרתנו היא מטרה משותפת ואנחנו לוקחים את המטרה הזאת כמטרה נעלה, כפי שגם חוות הדעת של משרד המשפטים כבר הראו בעבר, אנחנו נעזור ככל שנוכל. הערך של שמירת הוראות החוק חשוב מאוד גם לאדוני היושב ראש וגם לאדוני השר.

מה הוראות החוק כאן? הרי צו הפינוי הוא לפי בקשה שלנו, לא שלכם. אם אנחנו מבקשים להשוות את התהליך ולא לפנות כי בוחנים מדיניות, לפי איזו זכות ולפי איזה חוק אתם באים אלינו ואומרים: "יש לכם 45 יום לסיים את כל העבודה ואז הפינוי חוזר כהרגלו"? מאיפה הוצאתם את זה? באיזה חוק זה כתוב?

21 יום ל-350 פניות? זה ממש מראה כמה אתם מכבדים כל בן אדם.

הרי זה לוחות זמנים הזויים, שלא לדבר על הניסיון להכתיב לוחות זמנים למשרד מקצועי על תהליך כזה.

אם הייעוץ המשפטי אמור לסייע למשרדים לעשות את עבודתם, לא הייתם מוציאים חוות דעת כזאת שלא מאפשרת להם בכלל להיערך, לטפל, לבחון ולדון. לא הייתם מוציאים את זה בכלל.

זה נכון שבקשת הפינוי באה מצד המשרד, אבל לאחר שניתן פסק דין חלוט בעניינה המשמעות היא שניתן פסק דין של הרשות השופטת.

את כל פסקי הדין על הריסות קיימתם? אתה יודע כמה פסקי דין חלוטים יש על הנושא הזה? זה נורמאלי מה שאתם אומרים?

הייעוץ המשפטי סך הכל הביע עמדה סבירה למדי.

21 יום זה סביר?

כאשר דיברתי עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה על מתווה להחזרה של הדירות של המוסדיים, של כל אותן עמותות וכדומה, היא התנגדה. עדיין עשינו את המתווה, אבל מנעו מאיתנו להפעיל את המתווה הזה. כשעשינו את החוק בוועדת הפנים לגבי הזכויות של אותם דיירים ותיקים בהתחדשות עירונית, עשינו את זה ביחד עם הייעוץ המשפטי של משרד השיכון. מי היה הקושי והמוקש הכי גדול שלנו? אותה אישה בדיוק. זאת תפיסת עולם, זאת אג'נדה. כאשר אג'נדה של יועץ משפטי מנסה לגבור על החלטות של שר בממשלה, זה הזוי. אני חושבת שהיא צריכה לקבל נזיפה על הדבר הזה.

חוות הדעת שלנו ביקשה לעשות הבחנה בין שני מצבים: בין מצב שבו אין שום פוטנציאל שאדם יימצא כזכאי לדיור ציבורי, לבין מצב שבו יש פוטנציאל לקבל.

הפוטנציאל משתנה בתיקוני חקיקה וחוקים שתייצרו כדי לפתור בעיות.

זה לא חוק, זה קריטריונים שהשר במשרד שלו חותם עליהם.

אחרי 28 שנות הזנחה לא יכולתם לחכות יותר מ-21 יום?

אפשר לחזור ולומר שהערכת הזמנים של הייעוץ המשפטי הייתה לא סבירה.

לא סבירה בעליל.

אתה יכול להגיד משפט שנותן תקווה, שאתם תשבו עם משרד השיכון והרווחה לבדוק תיקוני חוק שיאפשרו להם לפעול לפי המתווה שהם הציגו?

משפט נותן התקווה ניתן בהזמנה של השר להיפגש עם היועץ המשפטי לממשלה.

כתבתי לו שאני נענה להזמנה.

הוא יבוא לפגישה.

מעולם לא סירבתי להיפגש, אבל אני לא אתן שאתם תנהלו את משרד השיכון, שאתם תגידו לנו ש-45 יום זה מקסימום זמן לבחינה של קריטריונים לדיור ציבורי, וש-21 יום זה מספיק כדי לעבור על 360 תיקים.

זאת אותה אחת שהחליטה לתת את הדירות לתל השומר. דירות של דיור ציבורי ניתנו לתל השומר בהחלטה של אותה יועצת משפטית. תגיד לי, אנחנו פיקציה? אתם אמורים לעזור לנו לקיים מדיניות. הפקידים הפכו להיות בעלי הבית.

נציגת הרווחה, תציגי לנו את השותפות, תציגי לנו איך את רואה את זה לאור העבר, מה מבחינתכם זו התקדמות, בשורה.

רק אתמול השתתפתי בישיבה על 31 משפחות, בדקתי, הייתי שותפה ומעורבת בחשיבה על כל אחת ואחת, על מה אפשר לאפשר, על מה אפשר לדחות, וגם לחשוף את הנציגים של משרד השיכון לתוך העולם המורכב של אנשים שמתמודדים עם מחסור חומרי, הזדמנויות ומחסור בהון סימבולי. אנחנו במשרד הרווחה נשתדל להיערך ככל האפשר כדי להתעסק עם היבט של מיצוי זכויות. במקרים שראיתי ופגשתי מיצוי זכויות אקטיבי היה מסייע. יש זכאויות שתלויות אחת בשנייה. סיוע בשכר דירה תלוי בקצבאות נכות או במשהו אחר. אנחנו יודעים שהרבה פעמים אוכלוסיות מוחלשות לא מצליחות להגיע למיצוי הזכויות. משרד הרווחה מפעיל מערך בכל רחבי הארץ. מרכז עוצמה היה יוזמה של השר מאיר כהן בקדנציה הקודמת שלו. צברנו הרבה ידע בזה. אנחנו נשתדל להתייצב לצד המשפחות במאבק שלהן ממקום של לתת הזדמנויות ולמצות את הזכויות.

דוח מבקר המדינה מדבר על כך שהרבה מאוד מאותם אנשים שמבקשים דיור ציבורי או סיוע בשכר דירה נדחים בגלל שחסר להם טופס, בגלל שלא העבירו בזמן, בגלל שהם לא יודעים להתנהל מול טופסולוגיה. יכול להיות שאם לאותם אנשים היה את הסיוע והליווי המתאים הם לא היו מגיעים לכך שיש להם פסק דין חלוט.

בוודאי. הם אפילו לא קיבלו את הזכות להשמיע את עמדתם בבית משפט. הצו ניתן בהעדרם בכלל. מדובר באנשים חסרי ייצוג.

כשאתה אומר להם לשלוח מייל או פקס, הם לא יודעים על מה אתה מדבר בכלל.

נורית, אני מצדיע לך שפתחת את האפיק הזה ואת החשיבה הזאת.

ההצדעה הזאת מגיעה למנכ"לית של המשרד.

סיגל מורן.

הכאב הגדול מאוד שלנו ושל העובדים הסוציאליים הוא בסוגיית הדיור הציבורי וההיקפים שלה. כשאני שומעת את הרוחות החדשות של משרד השיכון, אני מלאת תקווה להרחבה של האפשרויות של דיור ציבורי. אני מקווה שכבוד השר ימנה אותי כחברת הוועדה כדי להיות שותפה לעיצוב הכללים של הקריטריונים החדשים. יש לנו ניירות עמדה על זה. אנחנו מקווים שביחד נפרוץ את הגבולות ונצליח לתת לאנשים מקום לגור בו.

יישר כוח לכבוד השר ולמנכ"ל. כשראיתי את הפנייה הזאת ואת המכתב של מיכאל בנושא, נבהלתי. באתי אליך מבוהלת למליאה, מיכאל, אמרתי לך: "מה נעשה". אני מאוד שמחה שנעמדת מול הסיכום.

מה נעשה? נתעקש על שלנו.

ואז גם התכתבתי איתך. זה לא מובן מאליו לעמוד בסיכום, להתחייב ולהבין את העומק, למרות הסיטואציה. זה היה רגע שאמרתי שהמאבק ירד לנו עכשיו. אני ממש מודה. הדיונים של הזכאויות זה חיים של אנשים. זה לא איזו איזה דירה משיגים, זה חיים של אנשים. המכתב שנשלח - זו האלימות, זו החוצפה, זה הדבר הלא מנומס לעשות. להגיד לאנשים ב-21 יום שהם אבק אדם, לתקתק 350 משפחות - זה הדבר האלים לעשות. את הזעם הזה אנחנו צריכים וצריכות להביע, כי היה פה סיכום, היה פה מאבק ארוך. היה סיכום טוב והידברות טובה בין הכנסת לממשלה, בין המשרד לחברי וחברות הכנסת. אביעד תמיד עונה. לא יתכן שדוח ביקורת אחרי דוח ביקורת לא נעשה פה כלום. אני שומעת מאורלי שגם נחסמו הפתרונות.

למרות שהיא ניסתה למנוע, הצלחנו להעביר את זה, אבל היום כבר שינו את זה בהתחדשות עירונית.

כשמוכרים דירות לעמותות, לא רק משכירים, מצמצמים את הדיור הציבורי הכל כך מצומצם. לא מוציאים חוות דעת על תת השקעה בדיור הציבורי, על מדיניות של אפס בנייה ציבורית, של אפס קנייה לאורך שנים על גבי שנים. פתאום עכשיו, לפני שזורקים משפחות לרחוב, זה לא בסדר.

לא ראינו מכתב שאומר שתוך 21 ימים תביאו 100,000 דירות.

אני מוכנה שתגידו לי שאני לא מנומסת, שאני חצופה, שאני לא נחמדה, אבל זה דבר שלא ייעשה, זה דבר שהוא ציני. אנחנו נעמוד על הרגליים האחוריות, לא ניתן לזה לקרות, וניתן גיבוי מלא למשרד ולשר לבנייה וקנייה של עוד דיור ציבורי. הרחבה, הרחבה, הרחבה.

בוודאי. יש דיון בקרוב בנושא הזה. אוסאמה סעדי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כבוד המנכ"ל, על המעקב. אנחנו כולנו שומרי חוק, אף אחד לא נגד החוק.

שהחוק ישמור עלינו.

הזכות הבסיסית היא זכות לחיים, זכות לקורת גג. אם יש פסקי דין או הלכה שניתנה בנסיבות מסוימות, בזמן מסוים, ויש עדכון עכשיו של המדיניות, תמיד אפשר לשנות. בשביל מה יש נסיבות חדשות ועובדות חדשות? אפילו כשיש פסק דין על הרשעה ברצח ומביאים עובדה חדשה, עושים משפט חוזר, דנים. זה המשפט. המשפט הוא דינאמי. איך אמר השר אלקין? יש מלא פסקי דין שלא ייושמו עד היום.

מאות אלפי בתים לא חוקיים בישראל. ה-1,000 המסכנים האלה ב-21 יום?

למי שמתחיל במצווה אומרים גמור. גמרתם את העניין הזה של המתווה הזה, אבל עוד לא התחלתם לדון בעניין הדיור המוגן ביפו, ברמלה, בלוד.

אתה מוכן להתחיל בפגישת עבודה?

ביקשנו.

אביעד, אתה מוכן בתוך שבועיים לעשות את הפגישה?

זה סיפור של רמ"י, לא של משרד השיכון.

אבל תעזרו. אוסאמה, יצא מכתב מהוועדה לרמ"י שדורש מהם לבדוק את הסוגיה שהעלית, וגם לקיים פגישה.

בעקבות הפנייה של הוועדה התקיים לפני כשבעה ימים דיון אצל מזכיר הממשלה בנושא הזה עם כל הגורמים הרלוונטיים.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הקיום של הדיון. אני מסכים לגמרי שפוליטיקה הופכת להיות יותר מוסרית ברגע שהיא עוזרת לאנשים שצריכים יותר את העזרה, ברגע שהיא עוזרת יותר לאנשים המוחלשים. אני הייתי מצפה מהמדינה, מהמערכת הגדולה הזאת, שיש בה כל כך הרבה עובדים, כספים ותקציבים, שתצפה מעצמה את מה שהיא מצפה מהאדם המסכן והפשוט, שגם היא תתנהג קצת יותר באנושיות, שגם היא תראה את האדם, שגם היא תדע שהחוק בא כדי לעזור לאנשים לנהל את החיים, לא בשביל להוציא אותם מהבתים. למדינה אין אינטרס להוציא את האנשים מהבתים, ואנחנו גם לא רוצים את זה. הזכות לקורת גג היא זכות בסיסית, לא צריך להסביר את זה. כל המספרים אומרים שבמדינת ישראל יש מעט מאוד דיור ציבורי.

כשהיינו מדינה ענייה שלא היה בה מה לאכול, היו לנו 200,000 דירות. עכשיו, כשאנחנו מדינה עשירה, אנחנו ב-OECD, אנחנו בהייטק, יש לנו 50,000 דירות. מאז הכפלנו את עצמנו פי ארבע.

כל זה אומר שאנחנו צריכים רפורמה רצינית בכל העניין הזה. הגישה החדשה של השר היא מבורכת. אנחנו רוצים ללכת בכיוון הזה, לעזור כמה שאפשר. אני רוצה שהאנשים ידעו שלפחות אנחנו מסירים מהם את החרב הזאת של הגירוש, של ההוצאה שלהם מהבתים.

יש פסקי דין חלוטים שאפילו בית המשפט העליון פסק בהם. אני לא ראיתי את משרד המשפטים עומד על הרגליים האחוריות ואומר להם: אנחנו חייבים לפנות עכשיו את ח'אן אל-אחמר. למה? כי זה יכול להביא משבר קואליציוני ואתם אלה שרוצים למנוע את זה? אולי תשנו את העמדות. בכוונתי לא לפגוע בכל מי שיושב במשרד המשפטים, אבל את הבחורה הספציפית הזאת פגשתי בכמה וכמה תחנות במאבק על הדיור הציבורי. לדעתי היא חורגת בכלל מהסמכויות שלה.

אני מכבד את כרמית, אבל אני חושב שהיא טעתה פה.

אני יכולה לכבד אותה בצורה מסוימת, אבל מאחר שיש לי את ההיסטוריה שלה אז אני יודעת שזאת האג'נדה שלה שהיא מנסה לכפות על השרים. היא עשתה את זה גם עם גלנט, גם עם ג'קי לוי, רק ששם נעמדנו על הרגליים האחוריות ואת הזכויות של הדיירים שהיו אמורות להישמר בהתחדשות עירונית, מה שאתם שיניתם בשנייה שנכנסתם, הצלחנו להעביר על הראש שלה ובניגוד לעמדה שלה. איך היא אמרה לי? אתם נותנים מתנות לאנשים והופכים אותם לבעלי הון. האנשים האלה מסכנים, הם לא יכולים להיות בעלי הון. אנחנו מנסים להציל את הילדים שלהם. בזה הם רואים מתנה, אבל בדברים אחרים הם לא רואים מתנה. למה אני אומרת את זה? כי השלטון של הפקידים הפך להיות מה שמוביל. בא השר ואומר לה: "את חורגת מסמכות", אבל היא עדין מחזיקה בתפיסה הזאת שלא נותנת אפילו את ההזדמנות לבדוק עם כל אותם מאות משפחות. אנחנו כל הזמן חושבים שבית זה פריבילגיה, אבל לא, זה היכולת לישון בשקט בלילה, זו הידיעה שאתה משכיב את הילד שלך לישון ובבוקר הוא יכול לקום לבית ספר בצורה נורמאלית. אני מסתכלת על משרד הרווחה, ואני אומרת, כל הכבוד שהם נכנסים סוף סוף לתמונה. אני שנים מנסה לבקש שמשרד הרווחה יהיה חלק בלתי נפרד מהדבר הזה, כי זה הקליינטורה שלו, זה האנשים שלו.

לא צריך חוק. אם היא הייתה פועלת על פי הידע המשפטי שלה, היא הייתה אמורה לדעת שדי בלשנות קריטריונים. קריטריונים לא זקוקים לוועדה, הם לא זקוקים לאישור הכנסת. אולי הם זקוקים טכנית פה בוועדה, אבל הם לא צריכים חקיקה, תהליכי חקיקה. שר השיכון יכול לשנות עם המשרד שלו את הקריטריונים. היא אמורה לעזור לו לקיים את המדיניות שלו בלי לעבור על החוק. מה שהם עושים היום זה לעצור, כי אין להם רגש לאנשים האלה, לילדים האלה. משרד הרווחה, מה קורה עם אותם ילדים שנמצאים בתוך מסגרת חינוך? אתם יודעים שכשמפנים אותם, לא רק שאין להם קורת גג מעל הראש, סביר להניח שהם גם לא ימצאו דירה באותו אזור וייפלטו מבית הספר.

אני סומך על נורית, על הצוות ועל העובדים הסוציאליים ברשויות.

בקבוצות האלו אין אנשים עם ילדים.

ראש העיר קרית שמונה, בבקשה. אני מצדיע לך שמצאת את הזמן לעסוק בסוגיה כואבת כזאת.

תודה רבה לך, לכל חברי הוועדה ולשר שמצאתם את הזמן לעסוק בנושא הזה. אני חושב שזה תפקידי וחובתי. גם בוועדה הקודמת ניסיתי לשתף קצת מאותה זווית ראייה של אנשים בקרית שמונה שקיבלו צווי פינוי ואין להם עד היום פתרונות דיור. אני שומע בקשב רב את הדיון, אני מבין את שר השיכון שמסייע ועוזר ככל יכולתו, כולל המנכ"ל אביעד וכל צוות משרדו. דיברתם על כך שאנשי משרד המשפטים מגבילים בזמן. גם בשביל דייר שקיבל צו פינוי מהבית ואין לו קורת גג אחרת כי הוא לא זכאי על פי הקריטריונים לדיור ציבורי, בוודאי אם זה בן אדם בן 95 כמו ז'קלין הרוש שהופיעה בפני הוועדה בדיון הקודם, הזמן הוא לא פחות קריטי. גם לאנשים האלה מצמידים אקדח לרקה. אנחנו בחורף, אתם רואים את מזג האוויר. האנשים האלה נמצאים כרגע ברחוב.

אני מזכיר לכולכם שבסוף יש את נאום חמשת המ"מים. תפקיד המדינה לדאוג למורה, מרפא, מעון, מלבוש ומזון. במקרה הזה אנחנו לא דואגים להם למעון. הזכירה קודם חברת הכנסת לוי אבקסיס את הסיפור של חינוך. לאנשים האלה שכרגע נעקרו מביתם אין מוסד חינוך ליד הבית. הם גם לא זכאים להסעה. אלה עוד קריטריונים שצריך לדבר עליהם. זה נכון גם לדברים אחרים, כמו למיעוטי יכולת שכל תכולתם הלכה. במקרה של פינוי כזה הערך הופך להיות ערך הקרקע. אני מזכיר לחברי הוועדה הנכבדה שקרית שמונה זה אזור עדיפות לאומי שהקרקע שווה אפס. האנשים האלה נותרים בן לילה חסרי כל. אני מבין את לחץ הזמן, אבל עבור האנשים האלה לחץ הזמן הוא קריטי יותר. אני מבקש מכם פתרונות מידיים. אין לי בעיה שתתנו פתרון ביניים, תגידו שעמידר תיתן כרגע דיור לכל הדיירים המפונים, כשאתם בינתיים תשבו חודש, שנה, שנתיים, כמה שצריך כדי להסדיר את העניין הזה. אני לא רוצה להצמיד אקדח לרקה לאף אחד, אני רק מבקש פתרון לאותם בני אנוש. כמו שאמרתם קודם, גם אלה בני אנוש שחרב עליהם עולמם בן לילה וצריך לתת להם פתרונות.

תודה לך ראש העיר. דניאל גיגי, בבקשה.

אני מחזק את השר, אני מחזק את מיכאל ביטון, אני חושב שאתם עושים עבודה נהדרת בלהגיד למשרד המשפטים "שקט עכשיו". המצב שבו הם יכולים לבוא ולהגיד מה לעשות בסיטואציה הזאת הוא נוראי. הם עשו את זה כבר כמה פעמים. הם העבירו דירות לתל השומר ביוזמתם, בהחלטה שלהם, בהתנגדות של משרד השיכון, באמירה של משרד השיכון שהדירות האלו שייכות לדיור הציבור. הם החליטו לקחת אותן ולהעביר אותן לתל השומר בגזל. זאת הייתה החלטה שלהם. הם עשו את זה כבר כמה פעמים. אין פה עניין משפטי. כמו שנאמר פה כבר בעבר, משרד השיכון מחזיק בהחלטה, הוא זה שנהנה מפסק הדין הזה, לכן הוא גם יכול להחליט שהוא לא נהנה מפסק הדין הזה.

אני רוצה לדבר שנייה אחת על המתווה עצמו. לי חשוב שתשימו לב לפרטים הקטנים. כשאתם בוחנים את האנשים, תבדקו אם היה להם ייעוץ משפטי, אם הם הגישו את המסמכים, אם הם היו זכאים שאיבדו את הזכאות שלהם, אם הם היו אנשים שסבלו מאלימות ופשוט אין להם ברירה, אם היו שם סיטואציות אחרות שאתם לא רואים אותם בתוך הדברים שהגדרתם פה. יכול להיות שבן אדם מעל גיל 67 שאתם רוצים לפנות בגלל שאין לו ילדים הוא דייר ממשיך שהייתה הסכמה שלא מפנים.

דייר ממשיך לא נמצא בקטגוריה הזאת.

אני רוצה לתת לך דוגמה לדייר ממשיך שאתה אולי לא תגדיר כדייר ממשיך. יש הרבה מאוד אנשים שגרו בדירות עם ההורים שלהם גם חמש שנים לפני ובגלל שזה דרש מההורים שלהם לשלם יותר כסף הם לא שילמו את הכסף, הם רצו להתחמק מהתשלום כי לא היה להם כסף לשלם.

דני, תשלח את המקרים האלה עם הנימוקים. תשלח למנכ"ל ואלי.

אלוהים הוא בפרטים הקטנים.

אנחנו נכנסים לפרטים.

זאת בדיוק הסיבה, דני, שאנחנו לא מוכנים לקבל את התכתיב של לוחות הזמנים. אנחנו רוצים שכל תיק ייבדק לגופו ולעומקו עם משרד הרווחה, עם הסיוע המשפטי, לפני שאנחנו מכריעים לגביו.

אתה צודק, כבוד השר. כשהיה צריך לתקוף אותך, תקפתי. אני חושב שאתה עושה פה משהו חיובי, אני מחזק את ידיך בזה, ואני אמשיך לתקוף בנושאים אחרים. אתה צריך להיות חזק.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על הדיון ולהודות לחברי הכנסת על ההתגייסות. אני חושב שעלינו כאן על המסלול הנכון גם עם הצוות שעוסק בסדרי עדיפויות של הפינויים וגם עם הוועדה שאנחנו הולכים להקים עכשיו על הבחינה המחודשת של הקריטריונים. אני אדם נחוש, אתם מכירים אותי, ואני לא מתכוון לוותר. אני חושב שהיה פה ניסיון התערבות שהוא טעות גדולה מאוד. לא יכול להיות שהייעוץ המשפטי יכתיב לוחות זמנים כאלה בלי בכלל לדבר איתנו, בלי לשאול אותנו כמה זמן אנחנו צריכים או אם בכלל זה נכון לשים דד ליין. הרי אנחנו לא מתכוונים למרוח שנים. אנחנו הראשונים שרוצים לסיים את התהליכים האלה.

גם הוכחתם רצינות.

אני לא אאפשר שאנשי המקצוע שלנו, שאנשי משרד הרווחה הרלוונטיים ונציגי ציבור שיהיו בוועדה הזאת יעבדו עם אקדח לרקה, זה פשוט לא יקרה. מה האבסורד, אדוני היושב-ראש? שר המשפטים לפני שיצאנו למהלך דיבר איתי ואמר שהוא חושב שזה הכיוון הנכון.

היא רוצה להכתיב גם לשר המשפטים את האג'נדה שלה.

שר המשפטים תומך במהלך שאני מוביל, ופתאום אני מקבל מכתב של המשנה של היועמ"ש שהופך את הכל. זו פשוט הזיה.

אני נלחמתי בה כדי להעביר דברים בדיור הציבורי. הצלחנו, אבל אז חזר כל הגלגל בחזרה. טוב שאתה מסביר לה שיש בעל בית, שאתה לא מתכוון בנושא הזה להיות החותמת גומי שלה. אני חושבת שצריך למנוע ממנה לעסוק בעניינים של דיור הציבורי בגלל המשוא פנים שלה, בגלל שהיא נמצאת במקום שבו היא חורגת מהסמכויות שלה, ולא בפעם הראשונה. היא מנסה לקיים אג'נדה שלמה על אף השרים.

אני לא רוצה לקחת את זה למקום אישי. ישבתי עם כרמית, אני מאוד מכבד אותה, אני חושב שהיא אשת מקצוע מעולה, אבל אני חושב שהיא טעתה פה בצורה חמורה. תבינו מה הסיטואציה. עובד משרד לא יכול להגיד מה שלי מותר, כי הוא לא יכול לצאת נגד היועץ המשפטי לממשלה, הוא כפוף להנחיות שלו. אני ראיתי את תפקידי כנבחר ציבור לעמוד על שלנו ולהגיד לאנשי המשרד: "אתם ממשיכים לפעול לפי המדיניות שקבעתי, בתיאום אם ועדת הכלכלה", וככה אני אמשיך. אני מאוד מקווה שכשנקיים פגישה עם היועץ המשפטי לממשלה, הוא יבין שהמנגנון פה עשה טעות וייתן לנו לעשות את שלנו. להיפך, אני מקווה שהם יעזרו לנו אם צריך תיקוני חקיקה.

הם יעזרו לך בכל תיקוני החקיקה. אני מבקש להביע את מלוא הערכה לשר הרווחה, לשר השיכון ולשר המשפטים, שלקחו סוגיה כואבת והזנחה של עשרות שנים ובנו תפיסה כוללת לטיפול. בתפיסה הזאת יש טיפול פרטני, אנושי, כל מקרה לגופו. אני אומר לכם שכשנעבוד שנה ושנתיים נסיים את הפרשה זאת. נעשה אותה באנושיות, נטפל בכל מקרה, נסייע לכל אדם, כדי שגם אחרי האירוע הזה תהיה לו קורת גג. אני אומר לך שר השיכון, יש ויכוחים מול המערכת המשפטית שהופכים אותך ללוחם צדק, ואתה לוחם צדק. לך בכוחך זה והושע את אותם חסרי בית וקורת גג שמי יודע אם לא בשביל המקום והזמן הזה הגעת לתפקיד. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.