פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



34
ועדת ביטחון הפנים
20/01/2022


מושב שני


פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום חמישי, י"ח בשבט התשפ"ב (20 בינואר 2022), שעה 10:00

סיור הוועדה בעיר לוד

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

אמיר אוחנה
איתמר בן גביר
אורית סטרוק
שמחה רוטמן
עמיחי שיקלי

ניצב אבי ביטון - ממ"ז מרכז, המשרד לביטחון הפנים

ליאור שירוני - עוזר ממ"ז מרכז, המשרד לביטחון הפנים

תנ"צ רונן אבניאלי - ממ"ר שפלה, המשרד לביטחון הפנים

סנ"צ ששון שלמה - מפקד תחנת לוד, המשרד לביטחון הפנים

דורון גולן - רפ"ק, סגן מפקד תחנת לוד, המשרד לביטחון הפנים

מאיה גיגי - מזכירות ביטחונית בט"פ, המשרד לביטחון הפנים

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז שלטון מקומי

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד

יוסי הרוש - סגן ראש עיריית לוד

גיל חדד - סגן ראש עיריית לוד

אהרון אטיאס - מנכ"ל עיריית לוד

אלי דיין - ראש אגף הביטחון, עיריית לוד

משה אלדן - רמ"ט ועוזר ראש העיר לוד

קרן אשחר - נציגת תושבים, העיר לוד

הודיה גרוסמן - נציגת התושבים בעיר לוד

מירי פרנקל-שור

לאה קריכלי
ליאת סעדון

סמדר לביא, חבר תרגומים

סיור הוועדה בעיר לוד

(ישיבה בתחנת המשטרה)

בוקר טוב לכולם, ברוכים הבאים, אנחנו במחוז מרכז שמחים לארח את הוועדה לביטחון הפנים במחוז. נכונו לכם היום כמה שעות די מרתקות איתנו. אנחנו נתחיל את היום בסקירה של מפקד המרחב על האתגרים של תחנת לוד, נדבר קצת על נתונים, על האתגרים, על המשמעויות, על לקחים, בטח לקחים של 'שומר החומות' שהיו בחודשים האחרונים.

אני אגיד על עצמי כמה מילים. אני משרת בתפקיד מפקד המחוז בשלושה החודשים האחרונים, לפני כן הייתי ראש אגף המבצעים של משטרת ישראל, ב'שומר החומות' הייתי ראש אגף המבצעים, לפני כן ס' ממ"ז מרכז, מפקד מרחב שרון, מפקד ימ"ר תל אביב ומפקד מרחב דוד בירושלים, בסך הכול תפקידים רבים בתחום הפיקוד. אז כמו שאמרתי, אני מאוד שמח שאתם פה.

אנחנו נתחיל בסקירה על התחנה, לאחר מכן אנחנו נצא לביקור בשטח, לכמה זירות שתיכף כמובן מפקד המרחב יספר. אתם יכולים לשאול כמובן את השאלות. תרגישו פתוח. אני יודע שאתם גם ככה מתנהגים, אז הכול בסדר. זהו, שיהיה לנו ביקור מוצלח. בבקשה, מפקד המרחב.

תודה רבה. בוקר טוב, שוב. גם אני מצטרף לברכות על זה שהגעתם, אנחנו שמחים מאוד לארח אתכם, אפילו מתרגשים מהנוכחות שלכם ואנחנו רוצים לעשות את הכמה שעות שבחרתם להיות איתנו הכי טוב כדי שגם אתם תבינו היטב את המקום שבו אנחנו נמצאים, את התחנה ואת מה שאנחנו נראה בשטח.

אני גם מקדם בברכה את מנכ"ל העירייה, את אהרון אטיאס, שותף לדרך מוחלט עם הרבה מאוד משמעות, ואת אלי, ראש אגף הביטחון בעיריית לוד.

כמו שאמר הממ"ז נעשה קצרה, נשתדל שהיא תהיה קצרה ותמציתית. איפה שתרצו להעמיק יותר כמובן שאפשר, ולאחר מכן אנחנו רוצים להראות לכם כמה דברים, בין היתר גם את תחנת המשטרה פיזית, איך שהיא נראית.

נגיד גם שהיית בשבוע שעבר בדיון בוועדה והוא היה מצוין, דיבר לעניין, דיבר לחברי הכנסת, גם שלט בחומר, בא עם תמונות. היה חשוב מאוד, לא הספקתי להגיד לך שם.

והכי חשוב, הוא טוב בשטח.

נכון.

התוצאות בשטח יותר חשובות מההצגות של הדברים.

הכי טוב בשטח זה ששי, אני כבר פקיד, פקיד בכיר זה מה שאני. אני בבריף קצר על הנתונים הדמוגרפיים של תחנת לוד. תחנת לוד, המרכז שלה אין ספק שזאת העיר לוד, אבל רק בשביל ההבנה גם 11 יישובים נוספים קטנים יותר ורובם כפריים נמצאים תחת האחריות של התחנה, אבל מרבית הקשב, ואנחנו אומרים את זה בצורה מאוד מאוד ברורה, היא לעיר לוד.

את המצב הדמוגרפי של מה שנמצא באחריות של התחנה אתם רואים פה לנגד עיניכם, 71% יהודים ו-26% מוסלמים, מיעוט ממש קטן של נוצרים.

זה הנתונים של העיר או של התחנה?

של התחנה, אבל אני ממקד את זה, חבר הכנסת, איפה שנמצאת - - -

זה 70% מכוח האדם בתחנה?

לא, של העיר עצמה.

הצגתי את זה קודם, חבר הכנסת, שהיא מושפעת גם מיישובים נוספים שנמצאים פה באזור, אבל הם לא עיקר הקשב שלנו, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה.

כלומר בעיר עצמה גם יש 70%?

כן, דומה, המספרים מאוד מאוד דומים. התחנה היא תחנה מעורבת וההגדרות מאוד מאוד ברורות בנושא הזה.

יוממות זה בעצם כמה אנשים עוברים סביב תחנת לוד. אפשר להבין שתחנת לוד, בעיקר העיר לוד היום, זה מקום שיש בו מרכז תעשייתי גדול מאוד, בעיקר בצפון העיר, הרבה מאוד חברות, הרבה מאוד עסקים גדולים שפותחים פה, בנקים, אנחנו נראה את זה אולי, אנחנו נגיע קרוב לזה, ובסך הכול היוממות הולכת ומתפתחת ואני חושב שהכי טוב לראות את זה בחלק השמאלי תחתון של המצגת, בשביל זה גם נמצא פה מנכ"ל העירייה, הצפי לגידול הוא מאוד מאוד משמעותי.

אפשר לראות את זה, אני לא אצליח לעשות את זה בסיור שטח היום, אבל יש פה שכונות שנבנות, בעיקר בחלק המזרחי של העיר, מגדלים עם הרבה מאוד פוטנציאל עירוני. אני בטוח שמנכ"ל העירייה יוכל לפרט על זה יותר, אנחנו מרגישים את זה היטב.

גזרת התחנה. אני רוצה שתראו כמובן מה סובב את העיר לוד. אתם רואים את היישובים שנמצאים בסימונים הירוקים והצהובים, סביב העיר לוד, יישובים חזקים מאוד, מצב סוציואקונומי, כולם במצב מצוין, שטח כפרי. אפשר לומר דרומית לעיר לוד. אנחנו גובלים עם רמלה וזה משפיע, אני אדבר על זה בהמשך בהקשר של מה שמשפיע על העיר לוד, אבל אין ספק שהקרבה לרמלה, הרי זה רחוב רחוב, צד אחד זה רמלה וצד שני זה לוד ואנחנו די מושפעים זה מזה.

צירים משמעותיים שעוברים בגזרה שלנו. כביש 1 הוא הכביש לירושלים, תל אביב-ירושלים, הוא גובל את התחנה הזאת מהצד הצפוני שלה, כביש 44 תל אביב, יפו, חולון, באר יעקב, צריפין, על הצומת שבה זה מתחלק לכיוון רמלה ולכיוון לוד, זה כביש 44. וכביש 40 גם הוא כביש מאוד מאוד משמעותי, פחות או יותר מנתב"ג עד רחובות ואף דרומה מכך.

פריסת התחנה, חשוב לנו להראות בשקף הזה. הוא שקף שמצמצם את הטווח אך ורק לעיר לוד, אבל אפשר לראות, אנחנו נראה לכם נקודה אחת שמאוד חשוב לנו להראות אותה, התחנה עצמה, המרכז שלה יושב פה. אני מראש רוצה להקדים ולומר, אנחנו נמצאים במקום לא טוב בכלל, אפילו גרוע, בפריסה שלנו, וזה מתחיל מפה. תחנת המשטרה בלוד, המרכז שלה מופרד לכמה וכמה מבנים, חלק מהם פריקסטים יבילים, הם מבנים מאוד מאוד ישנים והפריסה היא לא רק היגיון בחלוקת האחריות שלנו, אלא היא פריסה שהיא תולדה של אין לנו איפה לשים את השוטרים ואנחנו פורסים אותם לכל מיני מקומות, אני ארצה לדבר על זה בהמשך.

אבל חלק מהפריסה כמו למשל נקודת נווה שלום, הוא בהחלט עניין שבחרנו להתמקם שמה כי גיאוגרפית ותפיסת ההפעלה שלנו היא נובעת מכאן, ועוד כמה נקודות, כמו למשל השיטור העירוני ברמת אשכול, אנחנו נדבר על זה בהמשך.

פה אתם יכולים לראות את תמונת השכונות בעיר לפי מגזר. יש בעיר כמה וכמה שכונות שהן מאוד מאוד מאופיינות. למשל נווה שלום, מה שאנחנו קוראים שכונת הרכבת, היא שכונה ערבים מובהקת. בודדי בודדים אם בכלל יהודים גרים שם, אין. לעומתה מצפון גלי אביב היא שכונה יהודית מובהקת, בלי בכלל להתבלבל, אבל יש כמה וכמה שכונות, בעיקר סביב רמת אשכול, שבה אנחנו נבקר היום, שהן שכונות מעורבות והמעורבות בעיר לוד זה שונה ממה זה מעורב ברמלה.

אני אראה לכם את זה בשטח, אני חושב שזה מאוד מאוד בולט בלוד. אתם תראו, במיוחד ברמת אשכול, שהמעורבות היא ברמת בניין, אני אראה לכם איך זה בא לידי ביטוי בסממנים, אתם תבינו את זה היטב, זה לא שכונות מופרדות, זה אפילו לא בתים מופרדים, זה לא רחובות, זה אחד בתוך השני, אבל ממש בצורה בולטת ואני ארצה להראות לכם את זה בשטח.

תמהיל האוכלוסייה הוא פרוס פה לפניכם, יש פה בהחלט נוצרים ומוסלמים ודתיים לאומיים וחרדים ויהודים יוצאי אתיופיה וחבר העמים. אפשר למצוא פה קהילות מאוד מאוד ישנות, מעניינות מאוד, של הקהילה ההודית למשל. יש פה המון אוכלוסיות, יש פה ותיקים ויש פה מהכול וכול, אבל בהחלט האוכלוסייה מאופיינת בעיר מעורבת והעיר המעורבת היא בהחלט מהמקום של הקהילה, של בני המיעוטים.

פרסנו פה את האתגרים של התחנה, זה בהחלט הרבה מאוד אתגרים, אני לא רוצה לגעת בכולם, אבל אני בהחלט רוצה לדבר על הדברים הבולטים, על הכותרות המשמעותיות ובהמשך גם כמובן שנגיע לעניין 'שומר החומות'.

העיר לוד היא במצב סוציואקונומי נמוך והמצב הסוציואקונומי הזה הוא בא לידי ביטוי בחלק מהמאפיינים כמובן בכל מה שקשור לפשיעה ולפשיעה חמורה. אנחנו מכירים את זה, לפני שבועיים היינו בכנסת בהקשר הזה. אנחנו מתמודדים פה עם פשיעה אלימה מאוד, מאופיינת מגזר ערבי, בהחלט מאופיינת מגזר ערבי. אנחנו מתמודדים פה עם סכסוכי משפחות שההיסטוריה שלהם היא לפעמים מגיעה עד עשרות שנים אחורה, בחלק מהמקרים אפילו כמעט ולא ניתן להצביע מה מקורו של סכסוך בין משפחות, אבל זה משפחות – בוקר טוב, חבר הכנסת.

סליחה, מה זה? מי שגר בעיר מאחר?

איפה אתה שם אותו ברובריקה?

בחיכוך.

לא, לא, לא.

אני אומרת, לי מותר.

חבר הכנסת שמחה הוא במקום מצוין, הוא בתוך נבחרי הציבור שלנו. אז כמו שאמרתי, המצב של העיר מייצרים פה בהחלט אתגר מאוד מאוד משמעותי בכל מה שקשור לפשיעה ופשיעה חמורה. העיר נעה באיזה שהוא תהליך בתוך עולם הפשיעה, מעיר שהייתה מאופיינת מאוד מאוד סמים, לוד הייתה המון המון שנים מרכז הסחר בסמים, אפשר לומר אפילו ברמה הארצית, ובשנים האחרונות זה הלך וזז לכיוון פשיעה אלימה, סחר באמל"ח, שימוש באמל"ח, המון עניינים שקשורים לגביית חובות ובענייני כסף כאלה ואחרים, אבל יחד עם הנדידה הזאת מעולם הסמים, יש פה סמים, לא מעט סמים, אנחנו שמים לב להחמרה והסמלה בכל מה שקשור בעולם הפשיעה. אתגר מאוד מאוד משמעותי בתוך העיר לוד.

אני קופץ רגע לצד השמאלי, ולא לפי סדר איך שזה מופיע. נשים בסיכון, משהו שמאוד מאוד מאפיין את התחנה, מאפיין את התחנה במובן זה שנשים, כל הנשים שמתגלה כלפיהם אלימות בכל מקום בארץ, הן נשים בסיכון. העיר לוד מאתגרת אותנו כאשר אישה נמצאת בסיכון אפילו עוד יותר משום שיש לזה כל מיני היבטים שאנחנו מקפידים עליהם וזה מצריך המון המון עיסוק וקשב של התחנה.

אתם יכולים לראות פה את מה שמצוין פה תחת הרשות המקומית והאוכלוסייה המגוונת עם בנייה בלתי חוקית. אלה אתגרים מאוד מאוד משמעותיים משום שהבנייה הבלתי חוקית היא בנייה שאנחנו מגישים סיוע באופן תדיר לרשות, הכול במסגרת זה שאנחנו מבינים את המשמעות של הרשות המקומית במסגרת האחריות שלה והרצון שלה להפגין משילות. זה מסתנכרן איתנו בצורה מדויקת על נושא המשילות וזה בא לידי ביטוי במקומות נוספים.

ההתפתחות האורבנית זה אתגר. אני כבר מקדים את המאוחר, אנחנו חושבים שתחנת משטרת לוד קטנה על מידותיה באופן מוחלט, זאת אומרת זה לא המספר שצריך להיות. אני יודע שברמה הארצית וברמה המחוזית וגם ברמה המרחבית יש המון תעדוף, דיברתי על זה גם בוועדה, אבל עדיין המספר קטן. אם אנחנו מסתכלים על האתגרים ומביטים לעבר הצפי אין בכלל ספק שאנחנו רוצים פה לראות משהו אחר. אני יודע שזה קורה, אבל אני חושב שזה צריך לקרות עוד.

החלוקה של השוטרים עדיין היא פר נפש או לפי עבירות? בהתייחסות של המשטרה בכלל.

את יכולה לחתוך את זה איך שאת רוצה. אני אגיד רק שמחוז מרכז הוא המחוז הגדול ביותר מבחינת כמות האוכלוסייה שאנחנו נותנים לה שירות. זה 2,100,000.

וזה גם כוח האדם של המשטרה הכי גדול?

לא, כוח המשטרה הוא הכי קטן במחוז מרכז, זה 1.7 שוטרים ל-1,000 איש. כל המחוזות הם יותר גדולים מאיתנו בכוח האדם.

מה הרציונל?

מה הרציונל?

משפחות פשיעה, אני מתאר לעצמי.

לא, להיפך.

לא, ההיפך אני אומר.

יש לך הרבה פחות שוטרים.

אני אומר, אנחנו נותנים נותרים לכמעט 2,300,000 איש, נגיד ב-2025, וכמות כוח האדם שלנו במחוז היא 1.7 ל-1,000 איש.

ולכן מירב שאלה, לפי עבירות או לפי אנשים?

גם וגם. בסוף אתה נותן שירות לאזרחים ואתה צריך שיהיה לך כוח, ודבר שני, יש לך גם מעלולים ואתגרים שמפרט אותם כרגע מפקד המרחב שאתה צריך להתייחס אליהם. אני רק אומר, המחוז שלנו הוא מחוז קטן מול האתגרים שעומדים בפניו, קטן באופן יחסי גם למחוזות אחרים.

ואם יורשה לי, הממ"ז, אנחנו מרגישים בתחנת לוד את הפער הזה, אנחנו מרגישים את זה באופן מובהק, למרות שאני מוכרח לציין, אני רוצה להראות גם את חצי הכוס המלאה. לאחרונה, ב-2021, התחנה קיבלה מה שאצלנו נקרא שני אזורי סיור, תיכף אתם תראו את זה, זה שווה ל-20 שוטרים. מפקד המחוז כשהגיע גם החליט על עוד תגבור, תגברנו מתחנות אחרות, לקחנו מתחנות אחרות שהן סופר חשובות.

אני אגיד משפט על זה. בסוף תמונת כוח האדם למחוז מרכז היא מצומצמת. מעבר לתחנות עצמן יש לנו כוחות שנקראים כוחות מרחביים וכוחות מחוזיים, זה יחידות היס"מ וזה יחידות מג"ב. אני מוצא את עצמי כבר מספר חודשים נותן הרבה מאוד כוח לתחנת לוד כשיש לי גם אתגרים במקומות אחרים, זאת אומרת יש לי את המשולש, המשולש במרחב שרון, יש לי אתגרים בתחנת רמלה, יש לי את נתניה עם סכסוכים בתוך נתניה של ארגוני פשיעה כאלה ואחרים ובסוף אתה צריך לפרוש את השמיכה שלך במקומות הנכונים.

תחנת לוד מתועדפת ברמה המחוזית לאור האתגרים שיש פה, ויש פה הרבה מאוד אתגרים. רונן ימשיך ואתם תראו את ההמשך, גם נראה בעין, אבל תחנת לוד מקבלת נפח של שוטרים מעבר לתחנה עצמה לאורך כל ימות השנה.

שלום, אדוני, בוקר טוב.

איתמר, אתה מאחר.

באהבה, אני מקבל באהבה.

דיברנו קודם על אזורי הסיור. זה שקף שהוא מאוד מאוד משטרתי ואני רוצה להסביר אותו בצורה הכי פשוטה. אנחנו רוצים לחלק באופן הגיוני וטריטוריאלי את העיר למה שאנחנו קוראים אזורי סיור ואנחנו מתרגמים את אזורי הסיור האלה לניידת 24 שעות שבעה ימים בשבוע. השטח הגיאוגרפי הזה הוא טוב כל עוד אין משהו חריג שקורה. לעולם אנחנו מאוד מאוד מקפידים על זה, יחד עם זאת אתם רואים שאנחנו בחלק מהמקרים עושים סוג של תעדוף, מה כרגע צריך יותר ומה צריך פחות ואם הייתי יכול והיה לי יותר אז הייתי מחלק את זה לרבעים יותר קטנים, לפוליגונים יותר קטנים, ואז הייתי מקפיד יותר על ניידת שלא עוזבת מקום.

בהנחה שבאזור השמאלי ביותר שאתם תראו במפה יש כרגע אירוע חריג שמצריך המון המון כוחות, אז אנחנו כמובן מווסתים ממקום למקום, וככל שיש לי יותר אירועים חריגים אז כמובן שאני מתעדף מקומות על בסיס מקומות. אלה חמשת אזורי הסיור, אזור הסיור השמאלי ביותר, תראו אותו עם חץ אדום, זה בעצם מה שהוקם להכנה בנווה שלום. תיכף אני אראה על זה שקף.

מה זה הוורוד?

האזור הכפרי. את רואה שם את בן שמן, אחיסמך, כפר דניאל, כל האזורים האלה.

'שומר החומות'. אני, יחד עם דורון הסמת"ח, היינו פה ממש ב'שומר החומות' בתוך האירועים החל מאותו לילה של עשרה במאי ואנחנו מה שנקרא מכירים היטב היטב את הנושא הזה, יחד כמובן עם מנכ"ל העירייה ואלי, אבל כל המפקדים שנמצאים פה, כל אחד ממקום אחר מכיר את הנושא.

רשמנו פה את ארבעת הלקחים, הם לא הלקחים היחידים, אבל אלה הם הלקחים המשמעותיים מ'שומר החומות' ואפשר עוד לפתח כל אחד מהם, לעשות דרילדאון לעוד הרבה מאוד נושאים. היה לנו פער מודיעיני ובעצם המהומות מבחינתנו פרצו ללא התראה מודיעינית, שהיא חלק מהבסיס שלפיו אנחנו עובדים. הרגשנו באופן משמעותי - - -

שנייה, חברים, אני אתן רגע את הזווית הארצית בנושא של הפער המודיעיני. אני מזכיר שהאירוע של 'שומר החומות' התחיל במקור מירושלים, מריקוד הדגלים, מעבר או לא מעבר דרך שער שכם, רחוב הגיא.

זה התחיל הרבה לפני.

זה נכון, זה התחיל בטיק טוק, אני מדבר מבצעית, אני מדבר על ההיבטים המבצעיים שלנו כמשטרת ישראל. רוב הכוח של משטרת ישראל היה בירושלים ואז התחילה לנו זירה גם בדרום. אני מזכיר, ירי טילים מצד אחד, מצד שני חשש לחדירה בדרום ונאלצנו גם לשלוח הרבה מאוד כוחות לכיוון הדרום. זאת אומרת אם אני מסתכל רגע בראייה הארצית המיקוד של הכוח שלנו ברמה הארצית היה בירושלים והיה באזור הדרום, כדי לא לאפשר חדירה כמובן מעזה לכיוון ירושלים. ואז הבנו בשעת לילה מעט יותר מאוחרת שיש גל של התפרצויות.

בהתחלה זה היה קצת כאוטי, כי לא בדיוק הבנו, התחלנו לחבר את הדברים, לא היה מודיעין מוקדם, אני מזכיר לכם, ואז כשהבנו שיש גל התחלנו, כמו שאתם מכירים, להעביר פלוגות של מג"ב לכיוון מרכזי הערים, לגייס פלוגות מג"ב, להעביר גם ממג"ב איו"ש פלוגות בתיאום עם צה"ל וזה למעשה אחרי 48 שעות הרגיע גם את המהומות. זה נכון שב-24 השעות הראשונות היה קצת קשוח, הייתה התמודדות, בעיקר של התחנות, כי כוח התגבור הגיע רק אחרי 24 שעות.

זה מה שאני לא מצליחה להבין. אני לא מצליחה ועד עכשיו לא הצלחתי להבין, איך קרה הדבר הזה שמשטרת ישראל וכלל גופי המודיעין של המדינה לא צפו את זה. הרי אני, אני בתור חברת כנסת פשוטה, עמדתי בכנסת והתרעתי על הדבר הזה לפני שזה התפרץ פה. איפה היו הסנסורים שלכם?

תראי, זו עובדה, אני רק יכול לדבר על הלקחים של 'שומר החומות', כי אנחנו כבר שלב אחרי. בלקחים שלנו, וידבר על זה גם הממ"ר, אנחנו חיברנו גם את האמצעים הטכנולוגיים שבסוף יוצרים לנו אי תלות במערכים יותר יומינטיים מודיעיים ומייצרים לנו תמונת שטח, תמונת מצב, תמונת מודיעין הרבה יותר טובה.

כלומר היום זה כבר - - -

כן, בדיוק. יש לנו הרבה מאוד מצלמות בתחנת לוד. אנחנו שמנו מצלמות, אתמול חיברנו אותן, 700-600 מצלמות לקליינט המשטרתי, שזה כבר קפיצת מדרגה משמעותית, אבל בסך הכול אנחנו מייצרים פה איזה אינטגרציה בין מודיעין לבין טכנולוגיה.

אני רק אומר, חברת הכנסת, שלנוכח הפערים שאנחנו מציגים את גם תיכף תראי את המענה. אנחנו לא מציגים פה רק פערים, אנחנו גם בהחלט מתחברים לאיפה שאנחנו צריכים.

מה לגבי מתנדבים?

אני אגע בזה מיד. הסעיף השני מדבר על משאבים, וגם פה ניסינו לחלק את זה בצורה ברורה, אבל דיברנו קודם על הכוחות, דיברנו על זה שהתחנה צריכה להיראות אחרת בגודל שלה ואנחנו גם רואים את זה, אנחנו מקבלים היום הרבה מאוד מפקדות, אבל הבסיס של התחנה, כדי להישען על בסיס איתן ולא רק על כוחות יסמ"ג שנמצאים פה כל הזמן, אנחנו רוצים משהו יותר גדול.

אמצעים טכנולוגיים. אני תיכף אגע בזה, יש תכנית מצוינת ברמה הארצית, ברמה המחוזית, ואפילו עם דיוק רב יותר ללוד. כשחברת הכנסת מדברת על מה עם הסנסורים, אלה הסנסורים שלא יישענו רק על המודיעין המסורתי שלנו, אלא סנסורים שאמורים לתת לנו טכנולוגית היום את היכולת לראות את זה מגיע הרבה לפני וכמובן חיבור עם עולם היומינטי.

התכנית הזאת נקראת 'סייף סיטי'.

'סייף סיטי' יהיה בלוד ויהיה בעכו, זה חלק מהתכנית של המלחמה בפשיעה.

רשמנו פה בסעיף 1, אני לא רוצה להיכנס לעומק של זה כי אנחנו עדיין לומדים את זה ומעבדים את זה, שאנחנו מרגישים שחלק מאותם אירועים היה תחת היעדר סמכויות ופערים משפטיים, חלק מהדברים אנחנו כבר רואים אותם קורים בחקיקות.

אתה יכול לפתוח רגע סוגריים?

בהקשר הזה?

כן, של היעדר סמכויות.

חבר הכנסת, בסופו של דבר אירוע כאוטי כזה הוא אירוע כל כך גדול, כל כך משמעותי, אבל צריך כלים בהקשר של הסמכויות שהם כלים לא רק שהם לא שגרתיים, אבל שמתאימים לסיטואציה. אני מזכיר פה שבעיר לוד אני חושב שבאופן ייחודי, לדעתי אפילו היחידי, הוגדר פה סוג של אירוע חירום אזרחי.

גם את זה אני רוצה לשאול. אתם הגדרתם אירוע חירום, למה הוא שימש אתכם בסופו של דבר? איזה סמכויות באמת בפועל שאבתם ממנו ומימשתם?

הצו הזה נותן הרבה מאוד כלים.

אני יודעת שהוא נותן, אבל מה בפועל היה? הצו נותן לכם יכולות, השאלה מה עשיתם עם היכולות האלה.

דוגמה, לא לאפשר יציאה מבתים בשעות מסוימות על מנת גם לייצר רגיעה ברחובות וגם אפשרות לעשות קצת בדיקות, קצת חיכוך מול אוכלוסייה שהיא מעט עוינת. יש כלים לצו הזה שנותנים הרבה מאוד אפשרויות.

כשיש כלים, אני יודעת, ברגע שהוכרז הצו הזה אמרתי אוה, הנה, לדוגמה אפשר לבצע איסוף נשק. לא עשיתם.

חברת הכנסת אני רוצה להוסיף בעניין הזה, ולגבי איסוף הנשק, אני רוצה לומר משהו, את דעתי, לא הפרטית, אני בסופו של דבר קצין משטרה, אבל אני רוצה לומר משהו לגבי המונח הזה איסוף נשק, אבל ההכרזה באותם ימים היא לא הייתה הדבר היחידי, זה היה תצרף שלם של דברים שקרו מיד אחרי פרוץ המהומות, כמו למשל התגבור של הכוחות.

רונן, מה שהצו מאפשר, לא מימשתם אותו.

לא, אבל שנייה, בואו נעשה דבר כזה, כדי שגם נעמוד בזמנים כי יש כאן לו"ז מסודר.

אני ארוץ.

אתה תרוץ ואתם בינתיים תרשמו ואחרי זה תשאלו, ניתן לכל אחד את הזמן שלו.

רק כדי להבין מה זה הסמכויות החסרות פה.

אין בעיה, אז תרשום. יש לנו לוח זמנים מאוד צפוף היום.

אבל זה פה, זה בתוך הסעיף שלו.

אין בעיה, אבל לך יש שאלה ולה יש שאלה ואיתמר על הקצה.

אבל אלה השאלות הכי חשובות.

אני אענה.

אין בעיה, הוא יענה על הכול, רק תסיים את הסקירה.

אני חושב שאני מסוגל לענות על זה בצורה הכי פשוטה. מה שאתה רואה כרגע, חבר הכנסת, זה הלקחים המרכזיים מאירועי 'שומר החומות', מאז אנחנו מבינים שקורים תהליכים משמעותיים בהקשר של חקיקה, בהקשר של נהלים, בהקשר של סמכויות, זה תהליך שלם. אני מבין שזה לא קורה ביום ותהליכי החקיקה, טוב שהם קורים בתהליך ולא בבת אחת, אבל אני מציג פה את הפערים שהיו לנו, לא את המענה שכרגע יש לי אותו, אני מרגיש שיש לי היום יותר.

כשירות יחידות, מפקדים, תחנות ומרחבים. נגע הזה המפכ"ל וכמובן מפקד המחוז, אנחנו מעבירים את התחנות, במיוחד את התחנות המעורבות ואת תחנות המגזר, אימונים ייחודיים ספציפיים לאתגרים שיש לתחנות האלה, בין היתר להפרות סדר בסדר גודל של 'שומר החומות' והיכולת של תחנות משטרה בסופו של דבר גם להגיב תגובות משמעותיות בפרקי הזמן הראשונים.

אנחנו רואים פה את מוקדי הפרעות המרכזיים. אני מוכרח לומר שבאופן מובהק מה שאתם רואים תחת הסימון האדום, רמת אשכול, זה מרכז האירוע, מבחינתנו. שם זה התחיל, שם זה היה בעוצמות המאוד מאוד משמעותיות, אבל זה גם התפשט משמעותית לאזורים אחרים, כמו למשל גני אביב, בגבול עם פרדס שניר, שכונת הרכבת והגענו גם למרכז העיר ולצערי בחלק מהמקרים גם לאזור התעשייה הצפוני עם אירועים מאוד מאוד חמורים.

איפה זרקו בקת"בים על הבית?

באזור האדום.

לא, את מדברת על חב"ד.

חב"ד, היה גם שם. בחב"ד, אני מזכיר לחברת הכנסת, בא שבועיים-שלושה אחרי.

קצת אחרי, כן.

יש פה טבלה, אני לא חושב שאנחנו צריכים לעסוק בה יותר מדי, רק להראות את זה. יש פה מספרים ויש פה כמויות, אני לא חושב שצריך לעשות לזה דרילדאון יותר ממה שזה מוצג פה, אבל אתם רואים את המספרים. כל אחד מהם זה אירוע בפני עצמו, כשהם ביחד זה הרבה מאוד.

כשאתה אומר 24 אירועי החזקת אמל"ח, מה זה?

באירועי 'שומר החומות', מה שהצלחנו לתפוס. החזקת אמל"ח זה מתוקף הפועל החזקנו.

כי החזקת אמל"ח יש אולי 2,400, לא 24.

ודאי. גם פה חלוקה, אני מציע שלא נתעכב עליה, אם תרצו אני אוכל לפרט, אבל מה הם המספרים שבסופו של דבר הגענו אליהם? אתם יכולים לראות את העצורים ואת כתבי האישום וגם חלוקה של מה הם קטינים מבין הבגירים וזה ממוקד לימי 'שומר החומות'.

על כמה כתבי אישום אנחנו מדברים?

חבר הכנסת, זה אפרופו אירועי 'שומרי חומות'.

42 כתבי אישום, 65 חשודים.

שנייה, זה אני חייבת לשאול. מתוך 42 כתבי אישום כמה נמצאים במעצר וכמה שוחררו?

אני מבטיח לבדוק ולענות לך, אני חושב שמרביתם. אני חושב, אני מסייג את זה, אני אבדוק ואני אענה לך.

ועוד שאלה, מתוך 42 כתבי האישום, כמה מתוכם הוספתם את המניע הלאומני שאתם יודעים שזה כפל עונש?

חבר הכנסת, אני רוצה להיות מדויק ולא רוצה לשלוף מהאוויר. אחת, מרביתם, שתיים, אני רושם לי את שתי השאלות האלה ומשיב עליהן.

בסדר, כי המניע הלאומי הוא מאוד קריטי, זה גם ההבדל בין שלום לבין מחוזי.

מרבית, אבל אם אתה רוצה דיוק אז - - -

יש כתבי האישום במחוזי שמשוחררים הביתה והולכים לבית הספר.

גם זה קרה ממש בתוך 'שומר החומות', בערב 'שומר החומות', בימים שאחרי 'שומר החומות' ואנחנו מכירים את האירועים האלה של הירי תל"מ והנפילות וההרוגים כתוצאה.

קהילה. אני עובר לעניין הקהילה, גם פה ממש ממש מהר. אנחנו מבינים את המשמעות של קהילה בעיר לוד. כל הקהילות בכל מקום הן חשובות, אבל בעיר לוד כל מה שאנחנו עושים יחד עם הקהילה ויחד עם הרשות המקומית זה מכפיל כוח שאנחנו בסופו של דברים מביאים באמצעותו ביטחון אישי יותר טוב.

יש פה כמה וכמה מודלים, אני רוצה לגעת בעיקר במודל אחד שמאוד מאוד משפיע על העיר לוד, זה כל מה שקשור ליישוב סכסוכים. במרחב אצלי יש איש מודיעין, לא בדיוק איש מודיעין, איש שיודע ועסוק בכל מה שקשור לסכסוכים בתוך המגזר הערבי. יש גם קצין בכיר במחוז שזה כל מה שהוא עושה כדי להגיע למצב שבו הסכסוכים האלה נפתרים, פעם אחת ביד חזקה ובזרוע שאינה מתפשרת במובן הפלילי, אבל גם לנסות להניע את הקהילה לפתור את זה בתוך עצמה. קשה, מורכב, אתגר.

וכמובן הפרויקט עם מיל"ה. אנחנו מאוד מאוד גאים בהם, אנחנו מאוד מאוד מפרגנים להם, זה הרצון שלנו להתחבר לקהילה גם במקומות הרכים.

מיל"ה זה פרויקט עם נוער בסיכון.

משטרת ישראל למען הנוער, זה ראשי התיבות.

מתחברים באמת למקום הרך של הקהילה ואנחנו רוצים לראות את זה קורה.

אנחנו ממש בסיכום.

כן, יש לי שלושה שקפים וסיימתי. יש לנו פה פריסה גיאוגרפית של הפרויקטים הקהילתיים, שניים מאוד מאוד מעניינים. אחד קורה כרגע ממש עם מנכ"ל העירייה בפרדס שניר, מגיע מהמפכ"ל, דרך הממ"ז, עם מוטיבציה לעשות בפרדס שניר את שכונת הרכבת פרויקט קהילתי מאוד מאוד מעניין, נגיע לשם ואני אראה אותו. ולשמחתי סביב רמת אשכול, בהקשר של הקהילה היהודית, יש לנו פרויקט מאוד מאוד מיוחד, יוצא דופן, של גיוס של בני הקהילה היהודית לטובת כיתת כוננות. ואללה, משהו שאני מאוד מאוד גאה בו, מיטב בנינו נמצאים בתוך הקבוצה הזו, זה הולך ומתקדם וזה כבר התחיל.

הקמת נקודת נווה שלום. ברשותכם נדבר על זה שם, כשנגיע לנקודה אני אראה לכם, אבל מה שחשוב לי כבר עכשיו להגיד, על פי החלטה של המחוז הקמנו שם נקודה, שיפצנו אותה, תיקנו אותה, סידרנו אותה, אבל יותר מכל דבר אחר הצבנו שם קצין, שוטרים וצוות יס"מ שזה התפקיד שלו, להיות בנווה שלום.

אנחנו גם נגיע לשם.

יש לך צוות יס"מ קבוע שם?

כן, זה היה בדיון על לוד.

כן, חבר הכנסת, אבל לאור השאלה שלך אני רוצה להגיד משהו. יס"מ, באופן עקרוני, כמו שאנחנו רואים את זה בתפיסה המקצועית, היתרון שלו זה הקבוצה הגדולה, עדיין באופן ייחודי לארץ אין מקומות כאלה בארץ, ופה באמת מפקד המחוז החליט החלטה יוצאת דופן, לקחת חלק מהיס"מ של שפלה, להפריד אותו ולשים אותו בתוך מקום ייחודי. זה לא קורה בשום מקום.

אנחנו נלך לראות את התחנה הזאת.

'סייף סיטי' זה סיפור בפני עצמו. אני חושב שצריך בשביל זה ביקור בפני עצמו, אני לא אגע בזה, אבל זו תפיסה - - -

כשזה יהיה מוכן אנחנו נבוא. זה חדש לגמרי. כשלא היה שנתיים תקציב אז אי אפשר לעשות כלום.

יאללה יאללה, אבל זה –

זה קורה.

הוא יסביר.

מה 'סייף סיטי' אומר? ה'סייף סיטי' זה מודל שבנוי על טכנולוגיה מרובה ועל משאבים מבצעיים מרובים. שני אלה יחד תחת תפיסה שנקראת פה תפיסת עולם סיכולית, מייצרת יכולת להגיע לאירועים הרבה לפני שהם מתרחשים בפועל. זאת אומרת אני לא אמור לראות ירי כשאני שומע את קולות הירי, אני אמור להגיע לזה, באופן עקרוני, אני עושה את זה סכמתי, כשאני רואה את ההתארגנות שלהם, כשאני מבין את ההתארגנות שלהם אני אמור מה שנקרא - - -

זה סוג של 'מבט 2000' כזה?

כן.

ועוד יותר חזק. ואף יותר חזק.

יותר חכם. ניקח את הוועדה לסיור במשל"ט בירושלים.

יותר חכם מ-NSO?

זה עם NSO או בלי NSO? סתם.

זה מה שאמרתי.

הלקח המרכזי מ'שומר החומות' זה שלא היה מודיעין. פה אמרנו איך אנחנו מגבשים תפיסת הפעלה טכנולוגית שתגשר על הפער הזה שאין מודיעין, שאם יקרה עוד פעם אירוע כזה לא נצטרך לחכות למודיעין יומינטי. התפיסה הזאת והיכולת הזאת נותנת לנו את הכלים להבין שיש אירוע בשטח בלי שיש מודיעין ולהגיב מיידית, זה הרעיון.

ואותו דבר יהיה גם בעכו, בול אותו דבר.

האתגרים של מחוז מרכז, אתם רואים אותם לנגד עיניכם, אני לא אעבור על כולם, אבל צמצום האלימות ברחוב הערבי הוא יעד שנמצא בראש סדר העדיפויות של המרחב וצמצום עבירות הפשיעה החמורה. אין בכלל ספק, שימו לב גם לצד השמאלי, גם אלה שמתחת הם סופר חשובים, אבל בצד השמאלי, מוכנות לחירום, אין בכלל ספק שזה משהו שמעסיק אותנו. אנחנו מתכוננים אליו, מתארגנים אליו, המון תרגילים, המון היערכויות, המון הצטיידות והיעדים האלה אלה יעדים שאנחנו לא רק רואים אותם אסטרטגית, אנחנו בוחנים אותם כאן ועכשיו.

מה זה צמצום עבירות הפע"ר?

זה פשיעת הרכוש. מאוד מאוד חשוב לנו להראות את זה, אני חושב שגם פה אין טעם להתעכב יותר מאשר לראות את הכותרת ולראות את המרכז שלה, אנחנו רוצים להחזיר את תחושת הביטחון, לא מוותרים על לוד בשום פנים ואופן. לצורך כך דיברנו על שילוב האמצעים האלקטרוניים במסגרת ה'סייף סיטי' והמשילות שלה, כי העירייה, הרשות המקומית, והמשטרה, ושימו לב להגדרה הזאת, שגם אנחנו מדגישים אותה, טיפול באירועים קטנים כגדולים, זה אולי בהקשר לכל מיני הערות שקיבלנו בעיקר מהקהילה היהודית שאמרה: לא טיפלתם בזה ולא טיפלתם בזה, גם בקטנות אנחנו רוצים לראות את זה.

היום אנחנו מגיעים למצב, יש לנו קשר מצוין עם הקהילה, צריך עוד לשפר אותו, אבל כשמישהו מהקהילה מציין את זה שהוא מפחד והוא מעלה את זה בקבוצת הווטסאפ שהוא מפחד ללכת ברחוב כי קורה אחת, שתיים, שלוש, ארבע, באופן עקרוני מי שמגיב זה מפקד התחנה בתוך הקבוצה.

אני חייבת להגיד שזה מהפך שרונן מוביל אותו.

לא אני, ששי.

וזה באמת דבר מאוד מבורך.

תודה רבה, חברת הכנסת, אבל זה ששי בענק, ששי והתחנה. אמון הציבור, אנחנו באמת באמת מבקשים להילחם על אמון הציבור ולהיות ראויים לאמון הציבור, לא רק להילחם על זה. יש פה המון המון דברים, הרבה מאוד ממה שרשום פה זה הערות והארות שקיבלנו מהקהילה. זה לא רק משהו שאנחנו תרגמנו אותו. קיבלנו הערות וקיבלנו הארות, רשמנו את זה לפנינו ואנחנו משתדלים לעשות מאמץ גדול כדי שזה יקרה. אני שמח לשמוע שחלק מהדברים בהחלט באים לידי ביטוי בשטח.

המגמות לשנת 2022 לנוכח האתגרים האסטרטגיים. הם בהחלט רשומים פה, הם מאוד מתאימים לתפיסה האסטרטגית של המחוז, של המרחב ושל התחנה והם באים לידי ביטוי בתכנונים האלה. עוד משפט אחד לגבי זה, כל מגמה כזו היא תכנית עבודה, זה לא רק מופיע יפה על השקף, זו תכנית עבודה בפני עצמה.

פערים, ועם זה סיימתי. השתדלנו לרשום אותם בצורה הכי ברורה. אני ממש ממש הייתי רוצה להראות לכם את תחנת המשטרה הזאת ולהגיד לכם שאחת, אני מאוד שמח לארח אתכם פה, אבל אני גם קצת מתבייש לארח אתכם פה. כשמגיעה ועדת הכנסת לביקור בתחנת לוד אז הייתי רוצה להראות לכם תחנה שראויה לעיר לוד והיא לא. אתם נמצאים במקום שלדעתי לא ראוי לתחנת משטרה, לא באופן שבו הוא פרוש, לא בדרך שבה הוא פרוש, לא עבור תושבי לוד וגם לא עבור השוטרים. זה לא נכון שזה יקרה. אם נספיק אני אראה לכם שחצי קילומטר צפונית אלינו יש שטח מגודר, עם שלט שנהרס - - -

הונחה אבן פינה.

ומה קרה?

אין כסף.

זו אבן הפינה שהונחה שהייתה אמורה להיות תחנת המשטרה?

מירב, העברתם תקציב, לא?

רגע, חברים, בואו נדבר רק על תחנת המשטרה. כרגע אין תחנת משטרה בנויה, אתם רואים את התחנה. יש פה תחנה שמבחינת האנשים והרוח היא מצוינת, אבל מבחינת סביבת העבודה זו סביבת עבודה לא מפרגנת, אבל, בוא נגיד אבל, אנחנו כבר קיבלנו שני מיליון שקל לתכנון מפורט של התחנה, יש כבר שטח, השטח נמצא בראשות משטרת ישראל כרגע.

השטח הוא שלך?

שלי כבר, הוא מוחכר מרמ"י. קיבלנו שני מיליון שקל לתכנון, בשנה הבאה ועוד שנתיים מסומן תקציב גדול של בערך 50 מיליון שקל לבניית התחנה החדשה בלוד ואני מניח שתוך שנתיים וחצי מהיום התחנה תעמוד על תילה וזה כבר מבחינתנו סגור.

אז אתה עכשיו במכרז לתכנון?

אני כבר בתכנון מפורט.

אז זה בסדר. כי חברי הכנסת ייצאו עם משימות, שלא יבקשו על לוד תחנה כשאתה בהליכי תכנון ואתה מתוקצב כן לבנייה.

אני אמרתי, אנחנו עם שני מיליון שקל.

כן, פשוט לא נעים לו שאנחנו כאן, אז תדעו שבסוף הקדנציה של הממשלה הזאת, שאתם בטח תשמחו, אנחנו נבוא לתחנה.

חודש-חודשיים את אומרת.

אני מתחבר לכל מה שנאמר פה, יש לי גאווה גדולה לראות את השוטרים של תחנת לוד ואת ששי שעומד בראשם, באמת זו הרוח של האירוע הזה. משאבים, כמות של שוטרים, דיברנו, וטכנולוגיה, דיברנו עליה, זה קורה וחשוב שכל מי שיכול לשים את ידו בהקשר הזה –

משפט אחרון. אחת, כמפקד מרחב יש לי גאווה עצומה לעמוד במרחב שבו תחנת לוד על אנשיה, השוטרות והשוטרים, במיוחד המפקדים המדהימים שנמצאים פה, אנחנו גם יודעים שבתחנת לוד הדרך שלנו ארוכה, אנחנו צריכים להביא את המקום הזה לאירוע אחר לחלוטין ואנחנו לא מוותרים על העיר לוד. ואני גם מרגיש כמפקד שאני מקבל גיבוי מצוין, לפחות ככה אני מרגיש את זה היום, מהרמה הממונה עליי, מרמת המחוז, מרמת המטה, ועצם זה שבאתם בעינינו זה גולת הכותרת של תשומת הלב אלינו, תודה.

אוקיי. עוד התייחסויות של המשטרה, מישהו עוד רוצה להעיר הערות?

אני אגיד כמה נקודות קטנות. אני מפקד תחנת לוד. כשאנחנו מדברים על קשר וקשב לאזרחים, אני אתן דוגמה את רמת אשכול, המקום שיותר נפגע. כשאני הגעתי לפה היו פה עשרות אירועים קטנים מה שנקרא, מבחינת האירועים עצמם, ניפוץ שמשות, שבירת מראות, פנצ'ור של גלגלים. קשר וקשב עם האזרחים, גם קבוצת ווטסאפ משותפת עם החבר'ה של רמת אשכול, הם שולחים לי דוח יומי כל חודש. היום אנחנו באירועים בודדים. אני בקשר איתם באופן רציף.

הרשות, יש לנו קשר מצוין עם הרשות, אני לא יודע אם זה קורה בכל מקום. ראש העיר, מנכ"ל, קב"ט, אנחנו למעשה מצביעים איפה לשים את המצלמות מבחינת החשיבות, עם רכזי המודיעין שלנו, והקשר מצוין.

הנושא של מעבר משגרה לחירום. נלמדו הלקחים, אנחנו נמצאים שם לא רק בתרגילים, גם באירועים. היו פה כמה אירועים של סדר ציבורי שאני יכול להגיד לכם, שלשום, היינו באירוע פה, אמנם קטן ומינורי, אבל התגובה המהירה שלנו לאירוע מינורי, קטן אמנם, נתנה את העוצמה וכיבינו את האירוע לאחר חצי שעה, כולל מעצרים של האנשים עצמם פלוס גם קשר מהקהילה עצמה שיודעים להגיד לנו שהם הרגישו בטוחים והרגישו אחרת. תודה.

אני אגיד כמה משפטים. קודם כל אני רוצה להגיד תודה בעיקר לאנשים שלא נמצאים פה. מי שעושה את העבודה בתחנת לוד 24/7 במשך כל ימות השבוע זה השוטרים שלנו שנמצאים בשטח. צריך לזכור את זה, יש פה שניים שמייצגים אותם, זה גם סגן מפקד התחנה וגם ששי, ואני אומר לכם, ויגידו התושבים ויגידו גם העירייה, האנשים האלה נמצאים בימי שישי בנקודות התפר, בחגים בנקודות התפר, נמצאים בכל האירועים, קופצים, אין להם לא יום ולא לילה בתחנת לוד והשוטרים מצפים גם לראות אותם בשטח, כולל האזרחים, וזה מה שהם עושים. אז אני חושב שבאמת נגיד תודה, קודם כל לשוטרים ולמפקדים שנמצאים פה, כי הם עושים את השינוי.

'שומר החומות' מבחינתנו זה היה אירוע מטלטל, ברמה הלאומית וגם ברמה הארגונית, ואני יכול להגיד לכם שאנחנו הפקנו לקחים, הרבה מאוד לקחים, גם במרחב של בניין הכוח, בעיקר בבניין הכוח, וגם בהפעלת הכוח, הפקנו הרבה מאוד לקחים. ציינתי מה הם הדברים, בגדול, שאנחנו הפקנו מהם את הלקחים.

שלום, חבר הכנסת אוחנה.

אי אפשר לנתק את העיר לוד ואת האתגרים של העיר לוד ממחוז מרכז, ממרחב שפלה, כי בסוף למחוז יש סד"כ מאוד מאוד קבוע של שוטרים, האתגרים במחוז מרכז הם אתגרים גדולים ומטורפים, הייתי אומר, גם בהיבטים הפשיעתיים. בהיבטים הסד"ציים אני מזכיר לכם שרוב נבחרי הציבור גרים במחוז המרכז, בית ראש הממשלה נמצא ברעננה ומרכז אליו כל שבוע הרבה מאוד כוחות לאור המחאות, שר הביטחון גר בראש העין.

בסוף זה סד"כ אחד, זו שמיכה אחת שצריך לדעת לנווט אותה בכל המחוז והאתגר של לוד, ואמר את זה מפקד המרחב, אנחנו על העיר לוד לא מוותרים. יהיה פה סד"כ ויהיה פה סד"כ גדול ואם אנחנו נצטרך להיות פה אנחנו נהיה פה. הייתה פה מחאה ביום שלישי, במסגד דהמש, על רקע הנטיעות בנגב, אנחנו אמרנו שבסופו פה לא יפרצו מהומות. אנחנו נהיה פה עם כוח חזק ומי שירים את הראש בוודאי ובוודאי שאנחנו נדע לטפל בו בצורה הכי מהירה והכי טובה ואני אומר לכם שהיו פה מעצרים. ניסו לשחק איתנו, היו פה הבערות של פחי אשפה, אבל בסופו של דבר היו פה חמישה עצורים מידיים כדי שהאירוע הזה לא ייצא משליטה ויתפתח. עשו פה עבודה מצוינת.

דובר פה על מבנה התחנה. אנחנו עברנו קפיצת דרך משמעותית. אני מזכיר לכם שבתפקיד הקודם אני הייתי סממ"ז, אז אני קיבלתי בכל הנושא של בניין הכוח של מחוז מרכז, גם בבינוי וגם בכשירות, ואני אומר לכם שהגענו למצב שיש לנו גם כסף לתכנון מפורט וגם כסף צבוע לבניית התחנה בהמשך.

אין ספק שהסד"כ של תחנת לוד הוא קטן על העיר לוד. אני אומר את זה בצורה הכי מפורשת והכי על השולחן. צריך פה, מעבר לתקנים שקיבלנו, וקיבלנו תקנים, אי אפשר להגיד שלא קיבלנו בתקופה האחרונה תקנים לעיר לוד, קיבלנו עשרות תקנים לעיר לוד בתקופה האחרונה, אבל עדיין אני חושב שאפשר עוד לעשות מאמץ ולשפר את זה. זהו, אני שמח על הביקור, אם יש שאלות כמובן נשמח לענות.

אנחנו נעשה סבב של התייחסויות, אני אגיד בדקה ואני אסכם. בגלל שאנחנו בסד זמנים עמוס אני אשמח אם תדברו קצר וקולע, וכמובן אם יש תוספות שלכם בסוף. אני אגיד שאנחנו מלווים בוועדה לביטחון הפנים את העיר לוד, לודאים אמיתיים אומרים לוּד, מהיום שהיא הוקמה.

אם אני לא טועה בתנ"ך זה לוד.

לא יודעת, יש לי חבר לודאי שהוא כל הזמן מתקן אותי, הוא אומר לי: תחשבי זה כמו לו יהי, ככה לוּד.

בשלט מזל שכתוב באנגלית, כך שאנחנו יודעים שכתוב לוֹד.

אני רק אגיד ממש בקצרה, אנחנו מלווים את העיר לוד, מלווים את ראש העיר, מלווים את כל הצוות שלו. אני הייתי פה גם, הסתובבנו רונן ואני, ראיתי את כל השטח. אחרי שמאוד התרשמתי אמרתי שנביא את הוועדה לפה שגם הם יראו ויבינו. אני חושבת שכן יש שינוי, אבל התפקיד שלנו כוועדה זה לפקח שבאמת יש שינוי כדי להחזיר את הביטחון לתושבים.

אני יכולה להגיד לכם שיש לי שיח רצוף גם עם ראש הממשלה בעניין של כינוס הקבינט המדיני ביטחוני, היה אמור להיות ביום ראשון, שוב פעם נדחה בגלל האומיקרון, אבל אני על זה כדי לוודא שמסקנות 'שומר החומות' יגיעו גם לשרי הממשלה. אני יכולה להגיד לכם שחברי הכנסת שחברים בוועדה הרבה הרבה יותר יודעים מהשרים היום. הרבה יותר מודעים, הם נמצאים בוועדה, זו גם חבורה שמלווה את הוועדה בצורה מאוד אינטנסיבית, נמצאת בכל הדיונים ומודעת. לכן התעקשתי ופניתי לראש הממשלה, גם במכתב וגם בעל פה, לכנס את הקבינט, הובטח לי על ידי מזכיר הממשלה שיהיה בהחלט דיון.

רק שתדעו שהוועדה וחברי הכנסת מלווים את כל האירוע של 'שומר חומות', בערים המעורבות, אבל מאוד שמים דגש על לוד בגלל הפגיעה שהייתה כאן בביטחון האישי של התושבים, שזה הדבר הכי חשוב לנו להחזיר.

אפילו מירב שלחה אותי לגור פה, רק כדי לוודא.

אז נתחיל לפי הסדר. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה.

קודם כל תודה רבה. אני רוצה להגיד שאני גם עוקבת, לא רק במסגרת הוועדה, מהתחלת הדרך, ואני חושבת, במחילה אני לא את כולם מכירה, אבל אני מכירה את רונן ואני חושבת שרונן הוביל שינוי. אני רוצה לשבח אותך, זה דבר ראשון.

אני רוצה לשאול על שלוש נקודות. שתי נקודות עבר והווה ואחת עתיד. עבר והווה, כל התיקים, גם אלה שהיו מ'שומר חומות' גם אלה שנפתחים עכשיו, גם אם עכשיו אמרתם שעצרתם עצורים בדהמש, איפה אתם עומדים מבחינת פענוח התיקים? אני אומרת בסוגריים שאני עוקבת אחרי תיקים ואני רואה שיש לא מעט תיקים לא מפוענחים. למה אתם לא מבקשים סיוע של שב"כ בפענוח התיקים שאתם כמשטרה אין לכם את היכולות ואת הכלים לפענח? ובהקשר הזה אני רוצה שתתייחסו גם ספציפית לתיק, שאמנם הוא לא לודאי, אבל הוא פה במרחב, התיק של דסטאו ביסט.

דסטאו ביסט, אני עושה את זה מול שירוני. נעדכן אותך אחרי זה.

אני רק אגיד משפט אחד ורונן יפרט לגבי התיקים. אני רוצה להגיד ששיתוף הפעולה עם שב"כ בהקשר הזה הוא מצוין, הוא אפילו התחדד לאור אירועי 'שומר החומות', הוא התחדד, יש לנו קשר מצוין עם שב"כ, אנחנו יושבים איתם בישיבות עבודה, אנחנו מנתחים את התיקים ואנחנו עושים חלוקת עבודה נכונה, אבל צריך לדעת ששב"כ בסוף מטפל בתיקים מאוד מאוד ספציפיים שיש להם הקשרים לאומניים, כאלה ואחרים. כל פעם שביקשנו משב"כ להיכנס ולהתערב באיזה שהוא תיק קיבלנו תשובה חיובית. זאת אומרת שיתוף הפעולה הוא מצוין.

אני אשמח להבין למה הוא לא מעורב בתיק של דסטאו?

קודם כל כרגע התיק מטופל ביל"פ שפלה. ברגע שאנחנו נבין שיש פה יתרון יחסי לשב"כ לטפל בתיק אז בוודאי שאנחנו נשב איתם ונבצע איזה שהיא הערכת מצב.

אני רוצה לתת לך יותר הסבר ונעשה את זה עם שירוני אחרי זה. אנחנו בקשר רצוף על זה.

אוקיי. נקודה שנייה, בנושא מעצרים. איך אתם מהמקום שלכם כמשטרה רואים את החלטות בתי המשפט בעניין שחרור עצורים בעבירות חמורות ועד כמה אתם זקוקים לעזרה פה מהוועדה, או מגורמי ממשלה?

כאילו שאנחנו יכולים.

אמיר, אני חושבת בסוף - - -

השר לשעבר גם אומר לך את זה.

דיברתי על זה גם עם מירב, עד שאנחנו לא נביא את השופטים לשמוע מה אומר הציבור על האופן בו הם לא - - -

ביקורת על השופטים תשמעי מהצד הזה, פחות תשמעי מהצד הזה, אל תצפי.

אמיר, אני אגיד לך מה הם יכולים לעשות, הם יכולים ללחוץ על הפרקליטות להיות עם עררים מוכנים לבית משפט עליון כשהמחוזי כאן משחרר. אני לא אומר לך שכל שופט שייפנו בעליון יהפוך את ההחלטה - - -

כי להבדיל מבתי משפט בפרקליטות יש לנו שליטה.

אבל זה בדיוק מה שאני שואלת, כי בסוף בסוף, מירב, דיברנו על זה כמה וכמה פעמים, הוועדה לא יכולה לחיות בתוך בועה ולא יכולה להימנע מלהביא לתוך החדר שלנו גם את הפרקליטות וגם את נציבות בתי המשפט, כי אחרת זה מאיין ומעקר את עבודת הוועדה.

יהיה יהיה. אני יכולה להגיד לך שאני בשיח עם מנכ"ל משרד המשפטים.

זה גם מתסכל מאוד לדרוש מהשוטרים לרדוף לרדוף לרדוף, לעצור, ואז משחררים להם. זה לא פייר.

תאמינו לי, אני הייתי גם אצל מנהל בתי המשפט לפני שבועיים, אנחנו פותחים ערוץ, אבל זה פחות רלוונטי אליהם. אנחנו פותחים ערוץ עם משרד המשפטים מול הפרקליטות.

אני חושבת שזה רלוונטי, כי אם אנחנו נשמע מהם אפילו בדל ביקורת או בדל תסכול, זה - - -

תסכול יש.

אז בואי אני אחסוך לך.

יש תסכול.

כן, את יכולה במהלך הסיור לשאול אותם והם יגידו לך. והדבר השלישי?

רגע, עוד נקודה אחת בנוגע לעבר הווה, שזה סוגיה ספציפית של השייח' אלבאז שמסית פה באופן קבוע ואיכשהו הוא כל הזמן עובר בין הטיפות - - -

הוא הורשע עכשיו, לא?

בתיק אזרחי, הוא נעצר, שוחרר.

ועכשיו במבט צופה פני עתיד אני רוצה לדבר על משהו שכל הזמן שאתם אומרים ובצדק, המחסור בכוח אדם והמחסור בכוח אדם ממבט צופה פני עתיד. אני באה מיהודה ושומרון - - -

לא, אין קשר בין שתי הסוגיות, בין מחסור בכוח אדם לבין שייח' יוסף אלבאז.

נכון, נכון, אלה שתי נקודות שונות. אני אומרת, ביישובים ביהודה ושומרון זה ברור, זה חלק מתכנית העבודה, שבמצב חירום יש כוח של התושבים שהוא משמש מכפלת כוח לצבא. אני שואלת אם בונים את זה גם פה.

הוא דיבר על זה.

כן, בעקבות הפגישה שהייתה.

הממ"ר פירט לפני כן במצגת.

חברת הכנסת, בעקבות אותה פגישה שהייתה עם נציגת הקהילה פה, אז התחילה היוזמה שהיום בפועל יש כיתת כוננות שמונה 30 חברי קהילה, כולם מלח הארץ ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות.

שזה מיועד למצב חירום?

הם מיועדים למצב חירום, והתחיל כבר התהליך של הגיוס, כל מה שצריך כדי להיות כיתת חירום, וזה תולדה של הרבה פגישות האלה.

אז אני אשמח להתייחסות לשייח' אלבאז.

קודם כל אני מכיר את השייח' יוסף אלבאז עוד משירותי בירושלים במסגרת של הר הבית, הוא שייח' שמטיף. אני מזכיר שגם אנחנו בהקשר הזה בסוף אמורים לקבל את האישור לחקירה במישור של הסתה מהיועץ המשפטי לממשלה כי זו עבירה של הסתה. אני יכול להגיד שאנחנו כמובן שומעים את הדרשות שלו.

אגב, אין שום חוק שאומר את זה, זו פשוט הנחיה של פרקליט המדינה.

אני אישית דיברתי עם היועץ המשפטי לממשלה שאמר לי: לא נכון, הם לא צריכים את האישור שלי בשביל לחקור.

סליחה, אני יכול לשלוח לך את ההנחיה של פרקליט המדינה שבעבירה של הסתה פתיחה בחקירה היא רק באישורו. אני לא מדבר על הגשת כתב אישום, זה בוודאי, אבל פתיחה בחקירה רק באישורו.

זה הנחיית מטה ארצי.

הם משום מה מצייתים לדבר הזה כאילו שזה חוק, אין חוק.

זה בדיוק מה שהוא אמר לי, שזה לא חוק.

זה הנחיית מטה ארצי.

בסדר, אבל מאיפה נובעת הנחיית המטה הארצי? כשאני אומר 'הם' זה לא הם, זה המשטרה. מאיפה היא נובעת? מהנחיית פרקליט המדינה. מיהו פרקליט המדינה שינחה את המשטרה בדבר הזה? לפתוח בחקירה? מילא, להגיש כתב אישום אני מקבל, בסדר, מאה אחוז, אבל לפתוח בחקירה?

לא, אבל סיימנו את הדיון כאן כי אני אצטרך להיות זאת עם השוט, אין לנו זמן. אנחנו עכשיו היינו אמורים לצאת.

שווה לעשות עיסוק בסוגיית הנחיית המטה הארצי.

אין בעיה, אתם יכולים גם לשאול תוך כדי הנסיעה שלנו.

אני רק אסיים. ככל שיש הסתה, ככל שאנחנו מזהים שיש הסתה ויש לנו את האישורים המתאימים אנחנו כמובן, גם בתיאום מול שב"כ, פותחים בחקירה.

אני רק אגיד משהו לגבי השייח'.

לא, אתה תגיד בזמן שלך.

משפט. תני לי שנייה, זה משהו שקשור, זה גם יעזור לכולם כאן. זכות הדיון העקרוני והאידיאולוגי. אני הגשתי תלונה וקיבלתי מאלון אלטמן, שהוא המשנה לתפקידים מיוחדים, הוא גורם שמאשר וזה, הוא כתב לי שהוא אישר לפתוח בחקירה. אני מדבר לא על כתב האישום שהוגש, אלא אחרי זה הוא אמר עוד דברים, שלחתי תלונה ואלטמן השיב לי ואמר: אישרתי. הוא השיב לי את זה לפני חודשיים, השאלה למה עד עכשיו לא יישמו את זה. אני אשלח לך את המכתב שלו, הוא כתב לי שהוא אישר לפתוח. אפילו הוא כתב לי, כי שאלתי אותו למה לא עוצרים אותו, אז הוא אמר לי: אתה יודע שבית משפט עוצר, אבל אנחנו ניתן משקל לעובדה שזו לא פעם ראשונה.

יכול להיות שזה טופל על ידי גורם אחר, אבל מפקד המרחב יכול לפרט על זה.

האיש הזה מוגן שב"כ, זה האירוע.

שמחה, בבקשה.

אני לא ארחיב ולא אדבר יותר מדי, אני רק אנסה פה לתת את הזווית הקצת – נהייתי מקומי פתאום, אחרי 'שומר החומות'. אז הפקת הלקחים של 'שומר החומות', אמנם הייתי פה, אבל עוד לא הייתי מקומי, עכשיו אני קצת מקומי. אני מקבל תחושה, באופן אבסורדי דווקא הילדים שלי, שלא היו פה, אז הם מרגישים טיפה יותר בנוח, אבל הרבה מאוד ילדים, גם בשכונות היותר בטוחות לכאורה, נווה נוף, רמת אלישיב ומרכז העיר, מפחדים ללכת בלילות, מפחדים ללכת בשעות הערב, לחזור מפעילויות בשבתות בבני עקיבא.

השמיכה קצרה והכול, אני כן חושב שכדאי לחשוב, אולי בתיאום עם גורמי עירייה, גם במישור של התמודדות עם הטראומה שהם חוו, שאני בטוח שעושים את זה, אבל צריך אולי לעשות יותר, אבל גם בנוכחות, אפילו נוכחות של להכניס לסיור, כשאתה רואה ניידת עוברת בנווה נוף פעם ב-20 דקות, פעם בחצי שעה, כשהיא עוברת, פשוט להגיד להם במסלול: כשאת נוסעת לתחנה, תעברי ברחובות היותר בטוחים, שאנשים יידעו שיש משטרה שעוברת, זה ייתן להם תחושת ביטחון ללכת ברחוב, גם כאשר אין - - -

שוטרי מקוף, כמו פעם.

הלוואי שהיה כוח אדם לשוטרי מקוף כמו פעם, אני אומר אפילו ברמה של לחשוב שגם בשכונות היחסית בטוחות אנשים בטראומה ומפחדים ללכת ברחוב, ודאי הצעירים. נקודה ששווה לחשוב עליה ולראות איך פותרים אותה.

יש לי שתי נקודות. קודם כל העניין של כוח אדם רק הערה. כשאצלנו חברון בזמנו עמדה על המוקד אני זוכר שהביאו 500 שוטרים על 10,000 תושבים או משהו כזה. אז אני לא כל כך מבין, אם כולם כאן מבינים כמה המצב חמור למה לא עושים את אותו דבר כאן בלוד. אני בטוח שאין כאן 500 שוטרים ובחברון זה 10,000 תושבים, לא 70,000 תושבים.

אבל השאלה האופרטיבית אליכם, וזו שאלה שאני כל הזמן מעלה בוועדות והיא חסרה לי מאוד, אבי מכיר את זה הרבה שנים, הרי בזמנו כשבמחוז ש"י רצו לפתור את הבעיות של תג מחיר הם הקימו יחידה לפשיעה לאומנית, הביאו חוקרים שמתמחים בזה, הכשירו חוקרים לדבר הזה.

מומחים לספריי ולצמיגים.

כן, כן, להוסיף את העבירות הלאומניות, להכין כבר טועני מעצר, להכין עררים. אוטומטית. הרי בזמנו כל נער שמשתחרר אוטומטית עיכוב ביצוע, עולים למחוזי, מחוזי משחרר, אוטומטית מבקשים עיכוב ביצוע כדי להגיש ערר בעליון. הזמינו כל מיני חבר'ה לשיחות אזהרה. כלומר התפקוד של היחידה הזאת, היא עדיין מתפקדת, עם הרבה מאוד השקעה, אז אני חושב שזה עשה את שלו.

אז השאלה היא כאן למה במקרה שלנו לא מכשירים איזה שהוא צוות אצלכם במחוז, איזה שהיא יחידה, שתתעסק דווקא בעבירות הספציפיות הללו ותהיה לה מומחיות. הרי שוטר שמתעסק בעבירות כאלה הוא הופך כבר למומחה.

קודם כל תראו, אני רוצה לפרט על הנושא של מדרגי הטיפול שלנו כמחוז. בסוף יש יחידות גם בדרג התחנה, אם זה מחלק הפשעים בתוך התחנה, אם זה יל"פ שנמצא בתוך המרחב, ואם זה ימ"ר מרכז שיודע לטפל בתיקים הרבה הרבה יותר מורכבים ומסובכים מהתיקים האלה וכל אחד מהגופים האלה יכול, יש לו את הידע, יש לו את היכולת ויש לו את הסמכות גם לחקור את התופעות האלה.

אנחנו כמובן לפי האירוע גם עושים את החלוקה. אם זה אירוע חמור, אירוע חס וחלילה של רצח, אלימות חמורה, אלימות קשה, זה בטח ובטח יעבור ליחידות היותר בכירות שלו, שזה היחידה המרכזית או היל"פ, ככל שזה אירועים שיכולים להיחקר בתחנה הם נשארים בתחנה. אני לא חושב שאנחנו צריכים כרגע להקים יחידה שמתעסקת ספציפית באירועים האלה, יש לנו יחידות מספיק טובות שיודעות לטפל בסיפור הזה.

אבל כשאתה מקים יחידה שמתעסקת ספציפית בעבירות הללו, גם אירועים קטנים, כמו שדיברתם עליהם מקודם, שמהם מתפתחים אירועים גדולים, אתה הופך אותם לאירועים בעלי אופי יותר חמור. אני אתן לך דוגמה אחת, ובזה אני מסיים, עבירות גרפיטי, 196, זו אחת העבירות הכי קלות, מה נותנים על זה, 200 שקל קנס בבית משפט? ברגע שימ"ר ש"י חקר את זה ואמר שזה מניע לאומני, אז פתאום כל גרפיטי זה לא היה 200 שקל קנס, זה היה נערים שישבו בבית מעצר יומיים ושלושה וחמישה ושישה על איזה כתובת גרפיטי.

מה אני מתכוון לומר? שאם אתה לוקח יחידה מאצלך ומכשיר אותה לדבר הזה והופך גם את הדברים הקלים כביכול לדברים שהם בעלי משמעות לאומנית, אני חושב שאתה מרוויח כאן בגדול משום שאתם תשיגו הרתעה.

אני חושב שהקמת היחידה לא תעשה את זה, בסוף זה לא משנה איזה יחידה חוקרת אלא איך אתה מתייחס לתיק ואיזה עבירה אתה קובע ובאמת מה היו הנסיבות שגרמו, זה הסיפור. אתה יכול לחקור גם בתחנה עבירה שהיא לאומנית, אתה יכול לחקור גם ביל"פ עבירה. עצם הקמת התחנה לא תשנה, אתה יכול להגיע למצב שהקמת יחידה והיא תטפל גם בתיקים שהם לא תיקים לאומניים, זה תלוי בנסיבות בשטח.

אבל השוני הוא ביחס. אתה היית הרי שנים רבות בהר הבית ועשית, אתה מכיר את המאטריה הזאת של אירועים לאומניים שהם שונים מהפלילי. הבעיה היא שבדרך כלל תחנות מוכשרות – ושוב אני אומר, אני הייתי לפני חצי שנה בלוד, לפני 'שומר החומות' ושמענו סקירה ממפקד התחנה הקודם והיום אני רואה את הדברים ואין לי ספק שיש שינוי עצום, אני רואה את היחס שלכם, זה מספיק לי להבין את זה, אבל אני אומר שכשאתה מתייחס לאירועים קטנים בצורה לאומנית – תחשוב על זה.

אתה יודע מה? תבדוק את המודל הזה של מחוז ש"י, אתה מכיר אותו, אתה מכיר את היחידות האלה של הפשיעה הלאומנית, גם בירושלים בזמנו הייתה יחידה לפשיעה לאומנית, אני חושב שאתה מקבל גם חוקרים יותר מקצוענים, כלים יותר חשובים - - -

עצם זה שכל ילד שנעצר על השחתת פני מקרקעין, אמא שלו צריכה להכניס את היד לכיס ולשים 1,000 שקל רק על השחרור בערבות.

זה כבר עוזר לך. תחשוב. אבל יישר כוח עצום, אני באמת רואה את השינוי, רק צריך לתת להם יותר כוח ומשאבים, זה אין ספק.

תודה. חבר הכנסת שיקלי, בבקשה.

קודם כל תודה רבה על הסקירה הזו, אני יוצא ללוויה אז אני מתנצל שאני לא אהיה בהמשך. מה שאותי הכי מטריד, הגם שזה נראה שיש פה כן היערכות וכן הפקת לקחים, זה נושא סיווג האירועים והגדרתם. אני חושב שהשימוש בטרמינולוגיה של הפרות סדר לסוג האירועים שראינו כאן בלוד זה סיווג לא נכון. זאת אומרת זה לא היה הפרת סדר, הפרת סדר זה אירועים מסוג אחר, מחאת נכים שכזו, דברים כאלה, וזה מעניין אותי להבין האם בפעם הבאה שיהיו פה יידויי אבנים ויידויי בקת"בים, האם זה יסווג כטרור או שזה הולך להיות מסווג כהפרת סדר. אני מניח שזה גוזר גם יחס אחר לאירוע.

אני חושב שבסופו של דבר לא צריך הרבה כוח כדי לדכא התקוממות מהסוג הזה, אבל צריך שבהתחלה אנשים ישלמו מחיר כבד. זאת אומרת המשטרה, ככל שהיא תהיה יותר אגרסיבית ברגעים הראשונים היא תחסוך לעצמה אחר כך הרבה מאוד כאב ראש ומאמץ. זה פועל ככה, זה גם פסיכולוגית המאפיין של החבר'ה האלה.

שני משפטים. זה מאוד מאוד תלוי בנסיבות של האירוע. אם זה סכסוך של חמולות ומישהו זורק בקת"ב לחמולה מקבילה, אז בוודאי שהאירוע הוא פלילי ולא אירוע לאומני. אם זה התקוממות שאתה מזהה אותה כהתקוממות עממית שבו יש זריקת בקת"בים לצד של לדוגמה בתים של יהודים, אז בוודאי שהאירוע מקבל משנה תוקף אחר וגם הגדרות אחרות, זה הכול תלוי בנסיבות. אבל אנחנו מבחינתנו עשינו את הפקת הלקחים שלנו, אנחנו כרגע בתהליך של בניין כוח משמעותי ואנחנו מוכנים לאירועים הבאים.

חברת הכנסת, קרן ברק, בבקשה.

אני הפסדתי את החלק הראשון של המצגת, יכול להיות שכבר עניתם, עדיין, אם לא אכפת לכם לחזור על זה. קודם כל אני רוצה, בהשלמה למה שנאמר פה, שצריך שופטים ופרקליטות ואת כל זה בתוך הוועדה, אני חושבת שזה שקמה ועדה לביטחון הפנים שהיא מנוטרלת לגמרי מהפנים והיא מתעסקת אך ורק, זה כבר עושה את העבודה. יש יושבת ראש ועדה ויש אנשים שמתכנסים וכל הזמן שמים זרקור רק על הדברים האלה, זה נותן להרבה פחות דברים ליפול בין הכיסאות והרבה יותר דברים שנמצא להם פתרונות.

הם יודעים שהם לא יכולים להתחמק, הדיון הבא יהיה עוד חודשיים? לא, מירב מכנסת דיונים וגם מדברת איתם בין הדיונים כל הזמן. אז עצם זה שמתעסקים בזה, זה כבר לחץ, תמשיכי כמובן, אבל גם אם זה לא נראה למה אנחנו מדברים, זה כשלעצמו מאוד מאוד חשוב ובאים והולכים וסיורים ועוד פעם הנושא הזה ועוד פעם הנושא הזה. אז רק שתבינו שאנחנו באירוע אחר ובעיניי הוא מאוד מאוד חשוב, שהוועדה הזאת קיימת ושמירב עומדת בראשה.

אותי מעניין הסיפור של הכנסת ברמת החוקים. התחלנו לעשות את עונשי מינימום של נשק בלתי חוקי, איך אתם חושבים שזה, האם זה יעשה את העבודה, זה מעט מדי, או איזה עוד דברים ברמת החקיקה אנחנו יכולים לעשות? זאת אומרת מה אנחנו שם יכולים לעשות כדי לפשט לכם דברים שהיום אתם צריכים לעשות, לא יודעת, שבועות, חודשים על דבר כזה קטן שאם רק היה סעיף בחוק והיינו משנים אותו אז זה היה פותר לכם את ההתעסקות הזאת והיא גם מיותרת כביכול.

והשאלה השנייה זה לגבי ה'סייף סיטי', אני רוצה להבין את ההבדלים מבחינת כמות שוטרים ומבחינת תקציבים, זאת אומרת מה היה ומה ה'סייף סיטי', פי כמה? פי שניים, פי עשרה, פי מאה? שאני אבין.

אני אענה בצורה הכי פשוטה, זה 180 מעלות, זה שובר שוויון.

מעניין אותי, פי כמה?

אנחנו מדברים על עשרות שוטרים יותר.

עשרות שוטרים זה מ-100 ל-150 או 100 ו – אני מנסה להבין פי כמה.

מתוכנן כרגע רק ללוד פיזית 45 שוטרים. היום התחנה 150, אבל עוד 40 שוטרים רק ל'סייף סיטי', רק לפרק הזה. אני לא מדבר על פרקים אחרים שמתוגברים, רק ל'סייף סיטי' זה 40 שוטרים, אבל זה 40 שוטרים בלוד וה'סייף סיטי' בנוי כך שיש עוד מעטפת שלמה שעוטפת את זה עם דסקאים, עם תצפיתנים. המון המון. לדעתי, אני לא מדייק, אבל בסביבות ה-75 שוטרים טוטאל.

יש כמה שכבות, יש את השכבה של התחנה שתוגברה, יש את השכבה של ה'סייף סיטי' המחוזית, שהיא אמורה לתת את המענה הטכנולוגי בצפייה במצלמות בדסק. יש את השכבה הארצית, כשאנחנו מדברים על החטיבות הטקטיות שהוקמו במג"ב, של מאות שוטרים שאמורים גם לתת מענה במידה שמתפתח משהו. צריך להסתכל על זה טיפה מעט בראייה הוליסטית ולראות שכמות השוטרים שנוספה למשטרת ישראל היא גדולה מאוד וכולם ביום פקודה ייתנו מענה לאיפה שצריך.

אם מעניין אותך אני יכולה להביא לך את התכנית של 'סייף סיטי' בכלל, כי זה גם בעכו.

גם מעניין אותי הערים שלא נמצאות ב'סייף סיטי'.

אלו שתי הערים שנכנסות לפיילוט, אנחנו מתחילים עם זה. אני יכולה להראות לך את כל הפירוט של זה.

אבל לצורך העניין, אם יום אחד החליטו להכניס גם את רמלה ועוד משהו, אז המעטפת העליונה, היא נשארת אותו דבר, פשוט לעיר עצמה נותנים?

בדיוק. המטה נמצא במחוז וזה מודולרי, כל פעם כשיוסיפו עוד מכלולים את יכולה להרחיב אותו.

הבנתי. ולגבי החוקים, תחשבו, אנחנו מאוד מאוד רוצים את זה.

השר לביטחון הפנים לשעבר, חבר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה, אדוני.

תודה. קודם כל תודה לך, גברתי יושבת הראש, אני חושב שבחרת נכון להגיע ללוד. אגב, אחת ולתמיד זה לוד, זה המקור התנ"כי, גם בספר עזרא, גם בספר דברי הימים. זו ההגייה הנכונה. בחרת נכון לבוא לכאן.

מילה אחת אני חייב להגיד על שני הקצינים הבכירים והמצוינים שנמצאים פה, גם רונן וגם אבי, מהקצינים הנחושים ביותר, הרציניים ביותר, המקצועיים ביותר שאני מכיר במשטרת ישראל. זכיתי, לדעתי, לשניהם להעניק את הדרגה שעל הכתפיים שלהם, לרונן בתפקיד הזה ולאבי בתפקיד ראש אג"מ, שהוא היה בו קודם.

את אבי לקחת מירושלים, לא?

אבי היה סממ"ז מרכז ואז מינינו אותו לראש אג"מ. לפני זה הוא היה בירושלים.

הייתי מפקד המרחב עד 2015.

יש לו רקע ירושלמי.

בלי לפגוע בכבודם של הקצינים האחרים, זכינו גם במת"ח מדהים.

אני אמרתי שאני לא אדבר על כל הקצינים, רק על הקצינים הבכירים, אבל בהחלט כמובן אני מאחל הצלחה גם למפקד התחנה וגם לכולם. את רונן הכרתי קצת מקרוב בעל כורחו, בגלל שבתקופת 'שומר החומות' הייתי כאן יום יום, יום יום הגעתי ללוד להיות בשטח, להיות עם הלוחמים, עם השוטרים, עם האנשים, ישבנו במטה של משמר הגבול, עם התושבים כמובן, וזו הייתה תקופה קשה וטראומטית שאלמלא היא אני חושב שלא היינו פה עכשיו, לא הייתה מתכנסת הוועדה לביטחון הפנים.

נכון.

ספק אם הייתה מוקמת ועדה לביטחון הפנים, אבל ודאי לא הייתה מתכנסת פה וכל חברי הכנסת שמגיעים לפה. ואגב, בשביל סיור חיצוני זו נוכחות רצינית ומשמעותית של חברי כנסת.

אז אני רוצה לפתוח ב'שומר החומות'. קודם כל כמה לקחים. הלקח הראשון שהיה יכול אולי אפילו להציל חיי אדם, אבל בוודאי לכבות את הלהבות הרבה קודם מהזמן שהם כובו בסופו של דבר זה כוח עתודה גדול וזמין. לא היה. כוח עתודה גדול וזמין, בין אם זה משמר הגבול, בין אם זה מתחנות אחרות, פחות חשוב לי באירוע הזה שוטרים בראשון לציון. אני יודע שבהמשך יזרימו, כן, ודאי, אבל זה צריך להיות מיידי, זה צריך להיות מהר מאוד כדי לכבות את האש הזאת, כדי להשתלט על האירועים. זה לקח מרכזי בעיניי וחייבים לבנות אותו. אבי, אתה גם היית ראש אג"מ, אז אתה יודע איך לעשות את זה וזה לקח חיוני.

הדבר השני, ופה אני לא בטוח שהאסימון נפל. אני מקווה שהוא נפל כי אני יודע שגם חבר הכנסת שמחה רוטמן וגם חברי כנסת אחרים השקיעו בזה מאמץ, הכרה בזכותם של אזרחים להגן על עצמם וגם אם השוטרים לא יכולים, והם לא יכולים, להיות בכל אירוע כל הזמן, בכל רגע נתון, אין לנו משטרה כל כך גדולה. להכיר ביכולת של אזרחים להגן על עצמם, זו זכות הכרחית, זו זכות חיונית. אני חושב שזו הייתה טעות בהקשר הזה לעצור את החבר'ה שנעצרו בזמנו וטוב שהטעות הזאת תוקנה והם שוחררו ולא הוגש כתב אישום. אמרתי את הדברים בזמן אמת, אם חס וחלילה נגיע לאירוע כזה אזרחים יצטרכו להגן על עצמם וחייבים להכיר בזה.

הדבר השלישי. אני מדבר אליכם כמי שהיו הרבה מאוד שנים בשטח, אתם צמחתם מלמטה, שניכם, חסר לשוטרים גב. כשאני הסתובבתי פה בלוד זה היה כמו הפיל בחדר, פחדו לומר את זה בצורה מפורשת, זה היה כמו הפיל בחדר: למה אתם לא נכנסים בהם? כנסו בהם, כנסו בהם בכל הכוח. מפחדים. לא מפחדים מהעבריינים, לא מפחדים מהפושעים, מפחדים ממה שיעשו להם.

אני שואל אתכם האם לדעתכם יש מקום לאיזה שהוא שינוי חקיקתי, אולי איזה שהיא חסינות לשוטרים, אולי בנסיבות מסוימות, אולי אפשר לגבש משהו שייתן לשוטרים גב, כי לצערי לא תמצאו את הגב הזה במח"ש, לא תמצאו. כשר משפטים אגב הקמתי ועדת בדיקה ממשלתית למח"ש, שמחה, אתה עזרת לי בעניין הזה, עוד לא היית חבר כנסת, אבל גם בזה סייעת. ויש הרבה מה לתקן, הרבה מאוד מה לתקן במח"ש, אבל אחד הדברים שאנחנו יכולים לעשות לכם כוועדה, תבואו תציעו, תגידו אם יש בעולם מקומות שנסתכל, בעתות חירום. אנחנו הכרזנו, אגב, על מצב חירום בעיר לוד.

שכמעט ולא נוצל.

שכמעט ולא נאכף, נקרא לזה כך. בכל אופן, בעתות חירום חסינות לשוטרים. דוגמה. תציעו, תבואו תציעו, לכו למטה הכללי, ליועץ המשפטי, לבט"פ, שיגבשו הצעת חוק.

שיבואו אלינו.

אין בעיה, שיבואו אלינו.

לא, שזה יבוא מכם.

שיבואו אלינו, שיהיה ממשלתי, שיהיה פרטי.

שיהיה פרטי, רק תגידו מה צריך.

אגב, אם אתם רוצים שזה יקרה מהר בואו אלינו, באמת. אנחנו מגישים הצעה פרטית מהיום למחר. המשרדים הממשלתיים לא יודעים לעשות את זה.

חבר הכנסת אוחנה, בנקודה הזאת צריך לדעת שמעל המשטרה, ובטח באירועים של לוד, ריחפה העננה של ועדת אור.

אמת ויציב.

עד שלא נמחק את ועדת אור מהאירוע של המשטרה כל הזמן זה יהיה מעלינו, לא נצא מזה בחיים.

זה המשפט הכי חשוב שנאמר בחדר הזה.

ועדת אור, ואתם יכולים לשמוע, לא חייבים להגיב, הביאה לסירוס של המשטרה. ועדת אור, עבור דרך מח"ש, עבור דרך היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, בתי המשפט, המשטרה מסורסת. לא כי אין לה אמצעים, יש לה אמצעים, יש לה אנשים מצוינים, יש לה קצינים מצוינים, אבל הם מפחדים ממה שיהיה אחר כך ואת זה צריך לעצור. כי גם אם תקבלו עוד 30,000 שוטרים, משטרת ישראל תכפיל את עצמה, אבל השוטרים יהיו במוד של ועדת אור לא יעזור.

אנחנו ממש חייבים לסיים.

חייבים לעשות העתק-הדבק ממה שקורה בצבא.

עוד שני משפטים אחרונים. ערים מעורבות הן האירוע הכי רציני שיתפוס אותנו בעתיד, זה הוכח כבר, ואי אפשר, ואני אומר את זה מבחינת המטה הארצי, אי אפשר לתת תקן לשוטרים לפי מעלולי פשיעה בלבד. זה מה שעושים, עושים לפי מעלולי פשיעה. לוד היא תמיד עיר שהייתה בה פשיעה, זה לא דבר חדש, אבל בחירום קל וחומר. לכן אנחנו צריכים לתקנן אחרת ערים מעורבות.

משפט אחרון, בטקס הכניסה של מפקד המחוז הקודם, משה ברקת, שהיה מפקד המחוז לפני אבי, הוא נכנס לכאן ואמרתי לו בטקס: יש לי מילה אחת להגיד לך, לוד. מפקד המחוז, יש לי מילה אחת להגיד לך: לוד.

תודה, חבר הכנסת אוחנה. אתה רוצה להעיר משהו, מפקד המחוז? אוקיי, אז אני אגיד. למדנו וכבר יש לנו סיור של הוועדה במחוז צפון בתחילת פברואר, אז כבר אמרתי שיש שעתיים לסקירת מפקד מחוז, שעה מראש זה לו"ז לא הגיוני וגם מחכים לנו ברמת אשכול ובנווה שלום וגם ראש העיר, לכן אני אגיד בקצרה.

קודם כל תודה רבה, תודה על הסקירה הבאמת חשובה הזאת, תודה לך. כל פעם שאני פוגשת את השוטרים בשטח אז בסוף הנקודה הכי משמעותית, לדעתי, לפחות ממה שלמדתי בחודשים האחרונים, זה מפקד תחנה, אז נראה לי שלהיות מפקד תחנה בעיר כזאת דרמטית זה תפקיד מטלטל, אז תודה לך. תודה גם לך על העבודה הזאת.

אוחנה מדבר הרבה על גיבוי וזה מאוד חשוב, והוועדה, מה שהיא עושה, חלק מהתפקיד שלה, זה גם לגבות אתכם. אפשר למתוח ביקורת כשצריך, אנחנו גם עושים את זה, וגם קרן דיברה על זה, עצם הנוכחות של הוועדה היא כמפקחת, אבל היא גם מגבה, והיא מגבה את העבודה שלכם ובכל ריאיון שלי אני מאוד מאוד מקפידה בכבודה של המשטרה כי בסופו של דבר אנחנו רוצים משטרה חזקה וטובה וככה יהיה ביטחון גם לתושבים.

אנחנו ממשיכים לעקוב, להסתובב, להיות במקומות, לדבר עם המשטרה, להיות גם בשטח וגם בדיונים כדי להיות מוכנים ל'שומר החומות' הבא, כי הוא יקרה וכשהוא יקרה הוא יהיה הרבה יותר חזק, הרבה יותר מורכב, הרבה יותר בעייתי. אני לא אפתח את התפיסה שלי, כי זה ארוך, אבל אני אגיד בקצרה, כל האירוע במדינה הוא ביטחון פנים היום. זה האירוע.

ביטחון פנים ורווחה.

אגב, כשיש לאדם ביטחון יש לו גם רווחה. ככה זה עובד, כשבן אדם נמצא בבית עם הילדים שלו והוא מרגיש ביטחון והוא מתקשר 100 ועונים לו אחרי דקה ואומרים לו מה הבעיה ומטפלים, כמו שאמרת, מהקטנות לגדולות, מזה שהיא הולכת ברחוב ומוטרדת אל מול זה שפורצים לו לאוטו, קטנות גדולות, הביטחון מביא רווחה. זה אני מסכימה.

זה האירוע. אני יכולה להגיד לכם שכמו שאנחנו מלווים פה, ואמרתי את זה גם בהתחלה, אני מלווה את זה גם מול הממשלה. חשוב לי מאוד שיבינו עם מה התמודדתם. חשוב לי מאוד, חברי הכנסת פה כבר שולטים בחומר מעולה, זו החבורה החרוצה, אבל שגם בממשלה יבינו, כשיבינו בממשלה אני חושבת שקצת משהו יזוז, כי זה כמו ספינה, כי כשהצבא מגיע לוועדת חוץ וביטחון זה שטיח אדום, הוועדה שלי היא אמנם חדשה, אבל היא מתחילה קצת קצת מה שנקרא להזיז כי זה האירוע.

והאירוע הבא בתוך המדינה יהיה יותר מורכב וקשה. ברור לי שצריך לשמור על הגבולות וחמאס וחיזבאללה, אבל אם בסוף בן אדם לא יכול לצאת מהבית אז מה זה משנה? כל הביטחון האישי ירד. זהו, אני לא אדבר הרבה כי אין לנו זמן, את כל הדברים שיש לי להוסיף.

יש לנו אוטובוס שלוקח אותנו לרמת אשכול ואחר כך לנווה שלום. אם יש שאלות נוספות של חברי הכנסת אנחנו נמשיך, כי התושבים מחכים.


(בהמשך הסיור – רמת אשכול)

אנחנו נמצאים ברחבת השוק של רמלה-לוד, השוק המפורסם. יש ימים פה שהוא הומה אדם, עם הרבה מאוד בסטות כאלה ועמך ישראל, מקום נהדר. מצד ימין רואים את הבתים של רמת אשכול. רמת אשכול זאת שכונה שעברה תהליך של שינוי דמוגרפי לאורך שנים. היא הוקמה באזור שנות ה-70 כשכונה יהודית, גרו פה הרבה מאוד ישראלים יוצאי אתיופיה וישראלים מהקהילה ההודית. איפה שהוא זה עבר תהליך שינוי משמעותי והיא הפכה להיות שכונה עם דומיננטיות מוסלמית מובהקת וכעת גרות פה שתי קהילות מובהקות, קהילה מוסלמית זה הרוב, וקהילה יהודית שגרה בשכונה.

מה שמעניין לראות בשכונה הזו מה זה שכונה מעורבת, או מה זה עיר מעורבת. אם תסתכלו על הבניין הזה אתם יכולים לראות שבקומה רביעית מונף דגל ישראל בגאון רוב ומתחת לא מונף. ועוד פעם, בקומה שנייה מונף דגל ישראל ובקומה הראשונה לא מונף. זה בדיוק הסיפור של רמת אשכול, משפחה יהודית, משפחה מוסלמית, לדעתנו שסע משמעותי בתוך הבניין. זה כמעט שתי קהילות שונות בתוך בניין אחד, כל אחד עם דעות אחרות, עם שונות כמעט מוחלטת, והמרקם הקהילתי שאנחנו מכירים במקומות אחרים, שבו בבניין יש אינטרס אחד משותף, פה אפשר לומר שהוא שונה עד כדי לחלוטין לא.

בתוך המורכבות הזו פה התחילו באופן משמעותי אירועי האלימות כאשר הקהילה היהודית היא הקהילה שנמצאת באופן מובהק כקורבן בתוך האירוע הזה וזה כמובן הלך פנימה לתוך השכונה.

אתם לא יכולים לראות, אבל בצד שמאל שלכם, משהו כמו 100 מטר מכאן, נמצאת המכינה ובית הספר, שחלק ניכר מהם עלה באש במהלך אותו לילה. זאת השכונה באמת היותר משמעותית שלאורכה ולרוחבה התחוללו המהומות שגלשו לתוככי העיר.

אבל מה שחשוב לי להראות זה באמת את המורכבות של אחד בתוך השני. אם שכונות אחרות בערים מעורבות, שכונה יהודית, שכונה מוסלמית, רחוב יהודי, רחוב מוסלמי, פה זה באמת נמצא בתוך הבניין ומפה גם האתגר המשטרתי, לא רק האתגר הקהילתי. יש פה הרבה מאוד אתגרים, אתגרים קהילתיים, אתגרים של הרשות, אבל גם האתגר המשטרתי, איך מגיבים לאירועים כשהכול כל כך צמוד, הכול כל כך מתחכך אחד בשני, אתגר מבצעי מאוד מבחינתנו. חלק ממה שדיברנו עליו קודם, על ה'סייף סיטי' ועל התרגול של הכוחות ועל הפריסה של הכוחות הוא בהחלט אמור לתת את המענים האלה.

יש המון המון מה לראות פה, אבל אולי דברים שכן משמחים אותי, כדי כן להראות את חצי הכוס המלאה, זה שאנחנו רואים פה ילדים הולכים ברחובות ונשים הולכות ברחובות, ומהקהילה הזו ומהקהילה ההיא, כל אחד עם המאפיינים שלו, ואנחנו נותנים המון המון תשומת לב לביטחון האישי, המון המון נוכחות משטרתית במקום הזה. יש לי עוד המון מה להגיד הלאה, אבל ניסע ברשותכם הלאה.


(בהמשך הסיור – נווה שלום)

שתי מילים לפני שמתקדמים. זאת נקודת נווה שלום. כמו שאתם רואים זו נקודת משטרה שפתחנו אותה במהלך החודש וחצי האחרון. כמו שאמרתי, זה מתוך תפיסת עולם מאוד מאוד ברורה, גם של המפכ"ל, גם של מפקד המחוז.

מי חתם על הקמת התחנה הזו?

לי ברור שהמפכ"ל ומפקד המחוז, אבל אני גם מעריך שהמשרד לבט"פ.

הייתה איזה מעורבות של השר הקודם, אתם אומרים.

אוחנה, יש לו מקום של כבוד בוועדה לביטחון פנים בכל מקום ומקום ובכל סיור.

אני אגיד ככה, שכל מי ששם את ידו, וכמובן הרשות המקומית, והביא להקמה של הנקודה הזו עשה מעשה טוב לביטחון האישי של תושבי הקהילה שגרה פה בנווה שלום שכונת הרכבת. זו קהילה ערבית מוסלמית מובהקת, אבל אנחנו גם מבינים שהמקום הזה מייצר אדוות חיוביות בנושא של ביטחון אישי גם מעבר לשכונת הרכבת, בשכונות הצמודות ובכלל בעיר לוד.

בחרנו את המפקד המוכשר ביותר שמצאנו במרחב שפלה ובחרנו אותו בקפידה רבה. שמנו פה שוטרים שזה המקום שלהם ובאופן חריג ושונה גם מיקמנו פה צוות של יס"מ שנמצא פה בנקודה, אלה שוטרים של הנקודה כצוות של יס"מ.

אנחנו מרגישים בשבועות האחרונים, מאז שהתחנה הוקמה – יש פה אתגרים, על אחד מהאתגרים דיברנו בפני הוועדה, יש פה לא מעט אתגרים, אבל אנחנו מרגישים בשינוי שמתרחש פה בשכונה. אחד מהדברים הכי משמעותיים זה שמגישים תלונות פה בתחנה, פה בנקודה. מגיעים לפה להגיש תלונות והתושבים שמגישים תלונות גם מצפים לטיפול וזה אכן קורה עם הרבה תשומת לב. ומי שצריך, ויש פה כאלה שצריכים, גם מקבלים תגובה משטרתית חזקה, עוצמתית, תקיפה, בפרקי זמן מאוד מאוד קצרים. אני מעריך שאנחנו נראה את השינוי בטווח הזמן הקרוב. וכמו שאמרתי קודם, הגלים של השינוי הזה גם יילכו הלאה.

אי אפשר לחיות במקום כל כך מורכב בלי שיש לנו שיתוף פעולה עם הרשות המקומית. זה מראש העיר, בוודאי, אבל אני מדבר על אנשי הביצוע והחבר שלנו, זה לא חבר, זה שותף לדרך מלא, מנכ"ל העירייה. אין דבר שאנחנו מבקשים ולא אוטומטית קורה, וזה נדיר, זה לא קורה בכל מקום, פה זה קורה באופן מובהק. זו קהילה שתומכת בכל האירוע הזה.

כמו שאמרתי קודם, אני רוצה לסיים עם זה שאני גאה לשבת במקום שבו יש מפקדי תחנה, שוטרות ושוטרים כמו השוטרות והשוטרים של תחנת לוד, בקהילה מצוינת. אנחנו לא מתכוונים לעולם לוותר על לוד.

יופי.

יש פה 15,000 מוסלמים, מקצה לקצה, נווה שלום, פרדס שניר וכל האזור.

איזה סוג תלונות אתם מקבלים פה?

יש אירועי ירי, סמים.

אתה רוצה לומר שיש תלונות מתושבי המקום על אירועי ירי?

יש התקשרויות ל-100 ויש דיווחים פה. כן, אזרחים ערבים היום מדווחים על אירועי ירי. אפשר לראות את זה בדיווחים, אפשר לראות את זה על מפה, כמה קריאות יצאו מפה. זה משהו באמת חדש, 98% מהאזרחים פה נורמטיביים. הם אומרים לי שנשים עוד ניידות, הם רוצים לראות עוד נוכחות.

אתם מקבלים אירועי ירי, איזה עוד תלונות? מה מאפיין את התלונות פה בתחנה?

עוד פעם, התחנה עובדת חודש וחצי, כמות התלונות שהייתה לנו בחודש וחצי זה סדר גודל 20 תלונות. כרגע אנחנו מדברים יותר על גרימת נזק, גניבות, גניבות אופניים, גניבות לוחיות זיהוי, אבל זה משמעותי, זה לא קרה בעבר. הדבר הזה היה בעבר ואחד הקשיים שהיו זה זה שלא דווח פה, אזרחים לא דיווחו.

לא היה בכלל. בדיוק עשינו דיון על שיטור עירוני ואז אמרו שברשויות ערביות מאז ששמו את השיטור יש יותר תלונות, יש כאילו יותר פשע, אז זה לא, מרגע שיש למי להתלונן - - -

זה מעלה את הדיווחיות, זה לא יותר פשע.

אני יודעת, זה מה שגם הסברתי. מרגע שיש למי להתלונן, זה כמו בהטרדות מיניות, במקום שיש למי להתלונן פתאום מגלים שיש, אבל זה לא שלא היה.

זה מדד ההצלחה.

והיס"מ נמצא כאן כל הזמן?

היס"מ נמצא פה כל הזמן, יש פה ניידת 24/7, בין ניידת לשתיים.

איפה הם? אפשר לראות אותם?

החבר'ה של היס"מ הם כרגע בפעילות על אמל"ח, אז אני לא רוצה להוציא אותם.

לא, שיפעלו באמל"ח ולא יהיו כאן.

אבל בוא תוך כדי תסביר. שאלות תוך כדי.

(בהמשך הסיור – ישיבה ברשות המקומית)

שלום לכולם, אנחנו חייבים להתחיל את הסיור של הוועדה לביטחון פנים כדי לעמוד בזמנים. רק שתדע, אדוני ראש העיר, שכל הוועדה מוקלטת, היא גם תהיה משודרת בערוץ הכנסת.

ולכן עומדת לך זכות השתיקה, אולם כל שתאמר יירשם וישמש כראיה.

אדוני ראש העיר, יש לך מקום של כבוד בוועדה לביטחון פנים, אנחנו התחלנו את היום בסיור, היה סיור מצוין, נחשפנו גם לסקירה של מפקד המחוז וגם עם הממ"ר וגם ששי, מפקד התחנה, והסגן שלו דורון. באמת קיבלנו סקירה טובה מאוד, אבל אנחנו רוצים שאתה תדבר מהזווית שלך, אני אמרתי לך מה ראינו, היינו בתחנה בלוד, הבנו גם שזה הולך לתכנון, הבנו שהולכים להקים תחנה חדשה, היינו בנווה שלום, ראינו את רמת אשכול מהאוטובוס.

כל חברי הכנסת פה הם חברי כנסת שהם פעילים בלוד, היו בלוד, הסתובבו בלוד, אני, זה הסיור השלישי שלי כבר. החבר'ה מוכנים, כך שאנחנו יכולים לחסוך את ההסבר, אנחנו כן רוצים שתבוא ותגיד מהזווית שלך ואנחנו באנו כדי לשמוע ממך ולראות במה אנחנו יכולים לעזור לך.

תודה רבה, צהריים טובים, יושבת ראש הוועדה וחברי הכנסת, כיף שיש רוב נשי.

תלוי את מי אתה שואל.

יכול להיות שבסוף מה שירגיע, תמיד רק אישה יכולה להרגיע את האנרגיות הרבות שיש סביב הפשיעה. אז ברוכות וברוכים הבאים, יש פה גם תושבים וגם עובדי העירייה וגם המשטרה, נמצא איתנו מנכ"ל העירייה, יוסי הרוש, סגני ומחזיק תיק הביטחון.

אני רוצה לפתוח בסרטון של שלוש דקות של אירועי הירי שהיו בשנה האחרונה. לשמחתי אני יכול להגיד שרוב אירועי הירי נקלטים במצלמות העירייה. הדבר הזה הוא חשוב כי בסוף הטכנולוגיה היא קריטית, למה היא קריטית? כי בהיעדר יכולת של שיתוף פעולה מהחברה הערבית לדווח, אז הטכנולוגיה צריכה להיות איתנו והטכנולוגיה רק תלך ותשתפר. וככל שהיא תלך ותשתפר אז אנחנו נוכל להגיע ליותר הישגים בעניין הזה.

אני רק אגיד שלוד, בעזרה רבה של המשרד לביטחון פנים בשנים האחרונות היא מאוד מתקדמת. אם אני שם את ירושלים רגע בצד אז לוד היא אחת הרשויות המובילות בתחום המצלמות, לא סתם מצלמות, אלא מצלמות איכותיות עם סיבים אופטיים וכו'. אז בבקשה, צחי, סרטון קצר. לא תמיד רואים מקרוב, כי זה מצלמות, אבל המשטרה יודעת –

(הקרנת הסרטון). השכונה ברמת אשכול, רואים בן אדם יוצא, יורה. ממש רואים את מספר האוטו. אז נכון שיש מקרים שהמספר גנוב וכו', אבל לרוב, ממש מזהים את זה. פה ברחוב איינשטיין רואים ירי. רואים בן אדם יורה ממש. והכול באזור מגורים, זה כבר לא מישהו בשדה שם. פה ממש מתחת לבית העירייה, בית העירייה צמוד, בא בן אדם, נכנס, יורה על העסק.

זה ממש ברחוב שצמוד אלינו. אני רק מזכיר שעברנו למקום הזה כחלק ממשילות, בית העירייה החדש - - -

אחד כזה, יש מצב לזהות אותו?

תלוי. הולכת להיכנס טכנולוגיה של זיהוי פנים. תראו, ככל שיש יותר מצלמות פשוט תופסים. יש לנו המון המון מצלמות.

איך זיהוי פנים יעזור?

נגיד השב"כ, יש לו טכנולוגיה שהוא יודע לזהות אפילו עם מסכה, רק עיניים. אני לא יודע אם למשטרה יש את כל הטכנולוגיות האלה. אתם שומעים אותו אומר הרבה שב"כ, בגלל שלשב"כ יש הרבה דברים שלנו אין.

פה זה דבר מדהים, זה בן אדם שיורה בטיילת במרכז העיר. אנשים עשו הליכה, דקה לפני כן ראיתי שני אנשים שעשו הליכה. בן אדם יורה, אגב, זה קוריוז, אחרי רבע שעה, תוך כדי שכולם שם, הוא אסף את הקליעים והלך. כלומר הוא הלך, פתאום ראינו את אותו רכב חוזר, אסף את הקליעים ונסע חזרה.

מה מטרת הירי הזה?

זה ירי לעבר בית, סכסוך בין משפחות, זה בית ספציפי. פה זה ברחוב החלוץ. זה כל הזמן אירועי ירי, זה דבר שהוא מטורף.

אני אגיד לכם משהו מהפסיכולוגיה של לוד, כשיש חיסול יש אליי פחות פניות מאשר אירועי ירי. אירועי ירי בלילה זה מלחיץ, כי אתה לא יודע אם זה עליך. כששמעת חיסול זה - - -

זה משבוע שעבר.

זה שבוע שעבר, בשש בערב, בן אדם נכנס לחנות ורצח מישהו, אני מכיר מישהי שהייתה מתפללת איתי, היא אמרה הגומל בשבת על זה שהיא הייתה בחנות בזמן הרצח. זה מקבץ רק מהשנה האחרונה.

אני ממש מרגישה בבית.

זה ממש מזכיר לבנון, זה מזכיר מקומות לא טובים. זה מפחיד מאוד, יש ילדים שמרטיבים כל הזמן במיטה. זה פס הקול שלצערנו נשמע לעתים קרובות מדי בעיר, ואני גם אגיד שהרבה צרורות ירי שנעשים מהאוויר כדי להפחיד הם נוחתים בסוף בתוך בתים במרכז העיר של תושבים יהודים.

הבנו את העניין.

טוב. אני רוצה להגיד בעיקר תובנות, כי ראיתי את המצגת של המשטרה ואת הנתונים אתם מכירים. אני רוצה להגיד משהו כללי, וצר לי שאין פה אף חבר כנסת או אף תושב ערבי, הם הוזמנו, חברי מועצה, הזמנו חבר כנסת.

גם אני הזמנתי.

חשוב לי לומר שהפשיעה בחברה הערבית לא נוצרה על ידי מי שנמצא פה בשולחן הזה. באופן כללי חשוב שתדעו שזה לא רק קשור לתסכול מהמדינה, המשטרה, הרשויות. תמיד היה איזה שהוא ביטוי שאומר שזה חלק ממצוקה כספית, אז אני רוצה לספר לכם שזה לא רק ושזה לא מהמקום הזה. אני רוצה לומר שגם אם שכונות לוד שראיתם אותן, הערביות, יהיו כמו סביון, ואני מבטיח לכם שתוך כמה שנים הן ייראו סביון, אז לא בטוח שהפשיעה תיעלם, למה?

כי ברגע הזה שאנחנו יושבים פה עכשיו כנראה נפתחו במדינת 1,000 סכסוכים אזרחיים. בזמן שאנחנו מדברים עכשיו, היום, אתמול ומחר נפתחו 1,000 סכסוכים, על כסף, על משפחה, על חניה, סכסוכי שכנים ומה לא? הסטטיסטיקה אומרת ש-95% מהסכסוכים בחברה היהודית הם יתגלגלו ללא אלימות, ויכוחים, שיימינג בווטסאפ ובפייסבוק, לא ידבר איתו, יתבע אותו בבית משפט ויכעס עליו ואולי גם תהיה אחר כך איזה שהיא דחיפה או משהו כזה. זו הסטטיסטיקה, ש-95% מהסכסוכים בחברה היהודית בוודאי לא יסתיימו ברצח, 5% אולי. בחברה הערבית 95% מהסכסוכים יסתיימו בנשק, כלומר הנשק הוא בתחילת המערכה הראשונה, הוא לא רק בסוף, ותיכף אני ארחיב על זה.

יש לך נקודת ייחוס מאוד פשוטה. יש שתי אוכלוסיות הכי עניות במדינת ישראל, זה הערבים וזה החרדים, למה אצל החרדים אנחנו לא רואים את הפשיעה שאנחנו רואים אצל הערבים?

לכן זה בראש ובראשונה, המילה שגם השתמשת בה, ואני משתדל תמיד לזרוק את המילה תרבות. זו לא תרבות, אני כערביסט ומזרחן מת על התרבות הערבית, הכוונה היא כמו שתרבות נהיגה, סגנון של איך מתנהגים, היכולת שלא יודעים לדבר על בעיות. מזכיר לנו את הסיפורים של הורים שעלו ממרוקו, הם לא ידעו לתקשר, אז אמרו מרוקאי סכין והוא אמר אני מבטא את זה. אחר כך העלייה מאתיופיה, אבל עכשיו בחברה הערבית, מאיזה שהיא סיבה, מרצף של דברים, הנשק הוא שחקן מרכזי שם.

ולכן אני רוצה שתדעו שיש קורלציה הפוכה, רמת החינוך בלוד בחברה הערבית עלתה פלאים ורמת הפשיעה עלתה. כשאנחנו נבחרנו היו רק 8% זכאים לבגרות בחברה הערבית, היום יש 60%, וזה לא ביום אחד, זה עלה ל-20%, עלה ל-30%, עלה, יש יותר ילדים ערבים שמשיגים בגרות ויש יותר משפחות אקדמיות ובכל זאת הפשיעה לא יורדת.

דבר נוסף, תשתיות. רמת התשתיות בחברה הערבית, למרות שראיתם שהם עדיין בפער מהחברה היהודית, עלתה פלאים. אנחנו השקענו, רק עיריית לוד, ואני הייתי מותקף על ידי חבריי במועצה: ראש העיר, למה אתה משקיע המון בחברה הערבית? אנחנו השקענו כעיריית לוד 500 מיליון שקלים בחברה הערבית לתשתיות ובכל זאת רמת הפשיעה לא יורדת.

לגבי המשטרה, אני רוצה להגיד משהו. יש לנו משטרה טובה, שתדעו את זה. לא תמיד יודעים את זה, לא תמיד אומרים את זה, יש לנו משטרה טובה, הם במגמת שיפור גם כל הזמן, אני רוצה להגיד שהמשטרה – אני רוצה להגיד לכם משהו על עצמי, אני סוגר 11 שנים כמנכ"ל וכראש עיר, הייתי מנכ"ל בוועדה קרואה, הייתי פה אצל מאיר ניצן ושמונה שנים כראש עיר, אני כל יום מתעסק לפחות עשר שנים בביטחון אישי. אז ככה אם תספרו, כולל שישי, כולל שבת, כל יום כל יום כל יום, אין נושא שנמצא על שולחני יותר מהביטחון האישי, אז יש לי עשרות אלפי שעות של ביטחון אישי.

וכשר בט"פ אני מאשר.

כן, אתה יכול לאשר. בשתיים בלילה, בשלוש, שולח מסרים, שיגעתי את כולם. אני יכול להגיד שהמשטרה, האירועים במאי עשו לה טוב. לא לקחו אותי טוב בוועדה הקודמת, במאי היה שפל של כולם כמדינה, אבל אני רואה שיפור משמעותי בתפקוד המשטרה. המשטרה היום רוצה יותר להצליח, היא לא חוששת. אמיר, אולי תחזק אותי, היה משהו בדנ"א הארגוני של המשטרה, לא מספרים שיש בעיות, בוא נגיד שהכול בסדר. אני אומר: תקשיבו, בואו נבקש מהשר, תבקש, לא לא לא הכול בסדר, זה נקודתי הירי הזה.

חבר'ה, תלמדו לבקש, אתם צריכים משאבים. והיום המשטרה יודעת לבקש וזה דבר חשוב, כי בדנ"א המשטרתי, אם אני אגיד שלא טוב אולי לא יקדמו אותי. ואני אומר שהמשטרה עברה שינוי ואין לי ספק שבעוד שנה הם יהיו יותר טובים, עוד שנתיים, ואני תמיד אומר, הוועדה שלך היא ועדה סופר חשובה. אנחנו נמצאים פה בעיר של רבי עקיבא, שהאמרה שלו אבנים שחקו מים. תדבר, תדבר, תדבר, תעסוק תעסוק, ורואים שעוסקים יותר. יותר מדברים ויותר עוסקים ובסוף יקרה משהו.

למשטרה לטעמי יש רק שתי מטרות, אחת לפני הפשע ואחת אחרי הפשע. לפני הפשע ליצור הרתעה. שבן אדם יידע שהביטוי, כשהיינו קטנים, אם לא תאכל יבוא שוטר, אז זה הרתעה. לצערי כולנו אשמים שהמשטרה היא לא גוף מרתיע מספיק. כשאתה רואה שוטר אתה לא עובר לצד השני.

כולנו כישראלים לא כיבדנו את המשטרה, בחוף הים אנשים זלזלו בהם, כשהם מבקשים תעודה לא נותנים להם, מבזים אותם, כשאיזה מישהו נעצר אז פתאום כולם נגד המשטרה. לא רוצה לדבר שעשו את המשטרה להיות סדרנים בהפגנות פוליטיות ואחרות, בשנים האחרונות הסיטו את המשטרה מהמטרה של ליצור הרתעה וזה דבר שכולנו חייבים, האינטרס של כולנו שהמשטרה תהיה חזקה.

רביבו, תגיד רק משטרה, אל תגיד שב"כ, אתה אומר שב"כ, זה מלחיץ אותנו. אני רוצה שכן, כשהם ישמעו משטרה, כל אחד יגיד: אוה, מה קורה פה? זה ליצור הרתעה, זה תפקידנו.

אחרי הפשיעה, אחרי שנעשה פשע למשטרה יש רק תפקיד אחד, לתפוס את העבריינים. זה התפקיד שלה. בזה זה מסתיים, שהיא תפסה את העבריין, זה תפקידה. אלא, ותיכף אני ארחיב על זה, שלצערי, וזה מתסכל מאוד את המשטרה, מהר מאוד אותם שחקנים חוזרים למשחק. איזה מתסכל זה, תפסת מישהו, והופ, אתה רואה אותו למחרת ברחוב. תפסת מישהו, הופ. זה לדעתי מתסכל גם את המוטיבציה של המשטרה, גם פוגע. המטרה של המשטרה היא לתפוס את העבריינים ולהוציא אותם מהמשחק של זירת הפשע, אבל אם כל הזמן הדלי הזה כל הזמן מתמלא, אז זו בעיה וזה דבר שהוא בעייתי ואני רוצה לחזק בעניין הזה את המשטרה.

הציר הכי חשוב, לדעתי, בתקופה הזאת, בדור הזה, זה הציר המשפטי. תחנת משטרה, יש לה עוד להשתפר, אני רואה את הציר המשפטי שמחולק לארבעה גורמים, יש את הכנסת, יש את המשטרה עצמה, החקירות, יש את הפרקליטות ויש את בתי המשפט, זה הציר המשפטי. אני הבחנתי שזו החוליה החלשה.

לגבי הכנסת, אתם יודעים, אתם מכירים את הדעה שלי, בסל הכלים של המשטרה יש להם פחות כלים לעבוד איתם ביום יום. יש לנו תמיד ויכוח עם היועץ המשפטי, אנחנו תמיד אומרים שהמשטרה הרבה פעמים פונה לעזרת העירייה כי היא אומרת שלעירייה יש יותר כלים מלמשטרה. מה זאת אומרת? הם אומרים כן, אתה יכול להוציא צו הריסה, אתה יכול לסגור, ואני אומר שהייתי רוצה פחות כעירייה להיכנס לתחום הפלילי, אני לא חושב שזה נכון, אפשר לעשות את זה, אבל לא בתקציב, לי יש פחות כלים, אין לי הרבה כלים. אז תדעו לכם שסל הכלים של השוטר הוא מוגבל.

מעבר לזה, החקיקה היא מאוד מקלה. אז נכון ששרן השכל עשתה איזה שהוא תהליך מסוים בנושא של מינימום בהחזקה ובסחר, זה אחת. יש חוק שאני בעצמי ניסחתי, העברתי לחבר הכנסת אופיר כץ, על שימוש בירי, שאנחנו רוצים עשר שנות מאסר על שימוש בירי, כמו בסרטים שראינו, יש סעיף שאומר על ירי באזור מבונה הוא שנתיים והוא רשות, בפועל רוב האנשים משתחררים אחרי ימים או חודשים בלבד.

יש בעיה קשה מאוד בנושא של דיני ראיות. תדעו לכם שדיני ראיות, אם רוצים עכשיו לצאת מהקופסה ולהגיד מה לעשות דיני הראיות הם מאוד מאוד לטובת העבריינים: לא ראינו, לא יודעים איפה. המשטרה אומרת: רואים מאיפה הירי בוצע, רואים את הקליפ, מבינים שבמשפחה הזאת יש ילדים ויש זקנים ויש נשים ויש עבריין. לא ראית אותו יורה? הוא משתחרר.

אני תמיד אומר את הדוגמה הכי טובה, זה נהיגה. כשאנחנו עושים בכביש ואם נסענו ותפסה אותנו ניידת מהירות היא נותנת כברירת מחדל את הקנס לבעל הרכב, הוא יכול רק להגיד: תקשיבו, אני לא הייתי, זאת אשתי. אני רוצה שברירת המחדל תהיה מי שגר פה. בעל החמולה, אתה אחראי. כי דיני הראיות פה הם מאוד מקלים.

הנושא השלישי הוא הנושא של כספים. הכסף מזין מאוד את כל המערכת הזאת. יש המון המון כספים שזורמים ואחר כך אני אפרט.

אז אמרתי הכנסת, חקיקה מקלה ומשטרה. עדיין אני חושב שהמשטרה, ואני אומרת את זה לכם כביקורת בונה, חייבת להשתפר ברמת המודיעין שלה, ברמת החקירות שלה, ברמת מיצוי כתבי אישום, להגיע לכתבי אישום איכותיים כדי שהם יחזיקו מעמד. הפרקליטות לא הולכת עד הסוף. אתמול ישב אצלי האחראי בפרקליטות אורי רינצק והביקורת שלי הייתה – בחודשים האחרונים אני מלווה שופט בבית המשפט בראשון לציון, קוראים לו טל ענר.

מי זה שישב איתך מהפרקליטות?

אורי רינצקי, הוא האחראי על עבירות הירי בפרקליטות. בחודשים האחרונים אני מלווה שופט שהתמנה על ידי ניסן קורן לפני שנה וכבר הוא הדליק לי נורה אדומה.

במחטף. מינו 60 וכמה שופטים בתוך שעה.

לא רצינו אותו בירושלים, הביאו אותו אליכם.

הוא הגיע לראשון, כבר הדליק לי נורה אדומה כשיום אחרי הפרעות 50 איש הוא שחרר. המשטרה אומרת: לא הספקתי להגיד להם שלום, לאנשים, 50 איש עפו לי מחדר החקירות. ובשנה האחרונה, לא יודע למה, רוב תיקי הירי מגיעים אליו והוא משחרר תוך 24 שעות.

הוא שופט מעצרים בראשון?

שופט המעצרים של ראשון.

הוא היה מהסנגוריה הציבורית.

אני צייצתי עליו, זה לא מתאים לי כי אני משתדל לא לרדת על – אבל אמרתי לו: תקשיב, אתה אחלה בן אדם, אבל אתה כנראה לא מתאים להיות שופט, אולי עובד סוציאלי, רחמיך - - -

לא, לא, לא, האנשים שירו להגן על המשפחה שלהם, שם הוא האריך להם את המעצר בלי בעיה. הוא עובד סוציאלי חד כיווני.

הוא כתב באחת ההחלטות שלו, המשטרה עצרה, זוכר את 40 העצורים שעצרתם? 40 עצורים, חמולות, ירו, סרטונים, חלק ראינו פה, 24 שעות והם – אף אחד לא סיפר לי את זה, פשוט יש איתי מישהו בבית הכנסת מתפלל שהוא מ – הוא אומר: תקשיב טוב, כשעם הזינזאנה הולכים ליום שטל ענר שם הם חוזרים ריקים. אז הוא אומר לי: תקשיב, מה הוא כתב בהחלטה? הוא כתב החירות של החשודים חשובה יותר. ומה עם החירות של תושבי לוד?

שופט שלום בראשון?

כן. מה אמרתי בפרקליטות? למה אתם לא מורידים למחוזי בלוד? לא נעים להגיד, המחוזי בלוד אחלה, למה? הם מכירים את המקום, השופטים יוצאים, שומעים, הם חיים איתנו פה בלוד, אני אומר להם שיערערו למחוזי, הם לא מערערים. אני אומר גם למשטרה, תדאגו שרוב התיקים יגיעו לערעור. זה לא קורה.

סליחה, שאלה, הוא בשלום בראשון לציון?

כן.

אז למה מגיעים אליו ולא לשלום ברמלה?

כי בראשון זה בית משפט של מעצרים.

כי התביעות עובדים פה בראשון.

למה? אני זוכר שהיו מביאים עצורים לרמלה.

אמיר, אני חושב שיש תורן בכל בתי משפט השלום.

אבל תמיד זה מגיע אליו.

תנו לי להסביר לכם. יש בית משפט אחד תורן שהוא תורן מעצרים. פעם זה היה פתח תקווה, היום לדעתי ראשון קולט הרבה מאוד מהתיקים.

אתה יודע כמה דיוני מעצרים עשיתי ברמלה?

נכון, כשאתה היית בפרקליטות, זה היה לפני כמה שנים. אז באמת צריך לדבר עם נשיא בית משפט מחוזי.

אז באמת לגבי בתי המשפט, אני רוצה להגיד כמה דברים שחלקם קצת מקוממים ואולי קצת פרובוקטיביים. אחת, אני חושב שהשופטים קצת מנותקים וחשוב מאוד שיכירו את השטח. אתה פנית לנשיאה והם לא הסכימו לבוא, נכון? לא הסכימו לבוא.

מי זה הנשיאה?

נשיאת בתי משפט השלום, היא לא הסכימה לבוא לביקור.

נשיאת השלום, לא הסכימה. פנינו אליה, לא הסכימה.

אתה יכול שנייה להגיד מה אמר לך אורי רינצקי?

אני לא רוצה להרחיב יותר מדי, הוא אמר לי: בוא תבוא להעיד אתה במשפט ותעזור לנו. אני מוכן לבוא, למרות שאני לא חושב שזה תפקידי, אבל תלכו, תעשו עד הסוף. הוא אמר לי שאני אבוא איתו להעיד, אני מוכן, מה שצריך אני עושה.

לגבי השופטים, צריך לבדוק מה קורה שם. היו חלק מהשופטים שאמרו לי שהם מפחדים. שופט שגר בעומר אמר לראש מועצת עומר: אני מפחד שיבואו פה חמולה בדואית ויעשו לי מה שיעשו לי. אני לא יודע, בנקודה הזאת בסוף שורה תחתונה, המשטרה תופסת אנשים והם מהר מאוד חוזרים לרחוב וזו נקודה לא טובה.

לגבי הערים המעורבות. כל מחקר רואה שמצב הערבים בערים המעורבות הוא קשה יותר, הן מבחינת הפשיעה והן מבחינה סוציואקונומית. מצב הערים בערים המעורבות. לכן התקוממתי מאוד על הממשלה שבתכנית החומש, אותה תכנית של מנסור עבאס, 50 מיליארד, הדירה את הערים המעורבות. אני שפשפתי עיניים, חודשיים אחרי מאי אתם מגישים תכנית ואתם יודעים שהערים המעורבות בערו פה וכלום.

אני רוצה לפרגן למשרד לביטחון הפנים ולמערכת שדאגה שבתכנית הבט"פ של שניים וחצי מיליארד הם כן נכנסו. כי מה כבר ההבדל בהגדרה? בתכנית של הבט"פ כתוב החברה הערבית, ערבי הוא ערבי, ובערים המעורבות שמו רשימה סגורה של יישובים. שמו יישוב חזק כמו אבו גוש, שהוא נחמד, הוא בפנים, ולוד לא בפנים. יש כמעט 30,000 ערבים בלוד, אם זה היה יישוב ערבי נפרד הוא היה מקום שמיני בגודלו.

אני מחזיק פה דוח שאתמול התפרסם על ידי מכללת נגב מערבי שהיא לקחה את שלוש השנים, 2018, 2019, 2020, מתוך 84 רשויות ערביות ומעורבות, תקשיבו טוב לנתון, עזבו ש-2021 הייתה הרבה יותר קשה, נרצחו 229 תושבים ערבים, מתוך 80 ב-60 רשויות יש אפס או אחד, או שניים, או שלושה, כמו הסטטיסטיקה. ב-60 רשויות, נגיד בכפר יאסיף שניים, בכפר כנא אפס, ביר אל מכסור, השנה אחד, הילד חג'יראת, אפס, או אחד או שניים. ב-20 רשויות יש מספר שנע בין ארבע לשמונה, בשישה יישובים יש דו ספרתי ששלושה מתוכם זה ערים מעורבות, שלושה מתוך השישה, אום אל פחם 20, לוד 19, רמלה 17, טירה 14, ירכא 13 וכפר קאסם 12. שישה יישובים.

השנה בלוד היו עוד שמונה מקרי רצח. אז תראו שבערים המעורבות, מהרבה סיבות, סיבות פסיכולוגיות, הם רואים את היהודים, הם מרגישים ככה, הם חושבים ככה, ומה קרה בסוף? למה זה בסוף עובר ללאומני, שאני שנים צעקתי על זה? א' יש הרבה נשק, ב', יש תמיד את האויב המשותף. אנחנו יכולים לריב בחמולות, ערבים רבים רבים ובאים לרביבו, יאללה, כולם על רביבו, ככה זה. בסוף האויב היהודי המשותף, הממשל שמייצג את הממסד הוא האויב המשותף.

ולכן שנים צעקתי לשב"כ, ואני פונה אליכם פה, גם בשינוי החקיקה, צריך לקבוע, לפחות בערים המעורבות. בסדר, ערביי ישראל תעזבו רגע, הם לא מעלים את הצורך הזה, אנחנו בערים המעורבות רוצים – עד היום אני בקשר עם ראש השב"כ וסגנו, אמרתי לו: תקשיב, ראיתם מה קרה במאי.

אני אספר לכם קוריוז איך נכנסתי לזה. שנה לפני המהומות במאי ניהלתי את הקמפיין של ראש הממשלה נתניהו והיה בדיוק את מחמוד סעוד, הסעודי, שעשה טיק טוק, אמרו לי מה זה טיק טוק, אמרו לי שזה משהו מגניב, תפתח טיק טוק ופתחו לי טיק טוק פה בלשכה. זה היה ממש בתחילת הטיק טוק, בתחילת 2020, לפני שנתיים. פתאום אני רואה שני דברים. בגלל שאני מלוד אז זה מקפיץ את הדברים של לוד, אשתי אומרת לי: תגיד לי, מה אתה שומע שירים בערבית, זה שירים בערבית, אבל ראיתי שתי תופעות שאמרתי וואו, קורה פה משהו, אחת, המון אסלאמיזציה, מלא תושבים בלוד מעלים את אל אקצה ודגל פלסטין. עד אז לא הבנתי שזה פה, תמיד אמרו לי ערביי לוד, הם לא בקטע הלאומני, והתחלתי לדווח לשב"כ, אמרתי להם: תקשיבו, קורה פה משהו רציני, צעירים מעלים בטיק טוק המון, צעירים שלנו, לודאים שאני מכיר. זה פעם אחת, פעם שנייה, נושא הכסף. אני רואה המון המון סרטים של מזוודות עם כסף. הם עושים מנגל וכל אחד שורף 200 שקל, ואני אומר בואנה, הכסף פה כמו גרעינים. קורה פה משהו. דיווחתי על זה.

לצערי ראש השב"כ הקודם סירב להיפגש איתי. אלי כהן שהיה שר המודיעין אמר לו: לרביבו יש מה להגיד, הוא אומר שהוא לא נכנס לפוליטיקה. כשזה התפוצץ במאי הם הגיעו לפה. אני רוצה להגיד שהם היו פה ממאי עד נובמבר, הם גייסו מילואים, הם גירדו את הראש מבחינת מה שהיה פה, עשרות תיקים, עשרות עצורים, הם הבינו מה קרה פה, שהם לא הבינו את האירוע. לכן אני אומר שהשב"כ חייב בחקיקה להיכנס לערים המעורבות קודם כל.

השבוע יכול היה להיות שלב ב', בדיוק אותם מאפיינים. שלשום הייתה הפגנה בסיום התפילה במסגד דהמש, בדיוק אותם מאפיינים. הפגנה על רקע שלא קשור, אז זה היה שייח' ג'ראח, פה זה היה הנגב, ארגן את זה הוועד העממי, אותו דבר, רק שפה זה נגמר מהר מאוד, למה? כי המשטרה נערכה, השב"כ נערך, עצרו מיד ובמאי לא. אז הנה, שאפו למשטרה, כשנערכים ועשו פריסה.

אני לקראת סיום, לגבי העיר לוד. ירדתי מהכלל אל הפרט. לגבי העיר לוד, לא יודע אם התרשמתם או לא, חלק מהחברים שמלווים אותי יודעים שהעיר לוד עוברת מהפכה מאוד גדולה, בתשתיות, בחינוך, בהסכם הגג. העיר מתנהלת בצורה מופתית. אנחנו עיר שהייתה מוועדה קרואה עם 300 מיליון גירעון לעיר מאוזנת, עם עודף תקציבים, שמתנהלת, מקבלת פרסים, נותנת שירותים לתושב, והמהפכה הגדולה שאנחנו מתכננים עכשיו, 20,000 יחידות דיור שכבר אושרו, שווקו לקבלנים, שיהיו בריאים הקבלנים, שמו פה שני מיליארד שקל השנה. מדינת ישראל הכניסה לכיסה מיליארד. שתבינו, בכל ההיסטוריה של לוד מדינת ישראל הכניסה אולי 300 מיליון, בשנה האחרונה, יזמים אחרי הפרעות שמו פה והטובים בארץ, שיכון ובינוי, אזורים ועוד, שמו פה 300-200 מיליון על מיזמים ויש להם אלפי יחידות דיור.

בשנתיים הקרובות הולכים לשווק פה 20,000 יחידות דיור. זו הזדמנות מדהימה לפתור את משבר הדיור של צעירי המרכז, אבל כולנו מבינים שבמצב של ביטחון אישי לא במיטבו אף אחד מהילדים שלנו שגר בגבעתיים לא יבוא ללוד, חוץ משמחה רוטמן שצריך לפרגן לו שהוא עבר לגור בלוד.

לגבי ערביי לוד, רובם בדואים, על כל המשתמע מכך. נגיד רמלה, תמיד שואלים מה ההבדל מרמלה, ברמלה יש יותר נוצרים. בלוד, מסיבות של חילופי שטחים, קרקעות, שכר דירה, יש פה המון בדואים על כל המשתמע.

הנוצרים יותר חזקים כלכלית?

בוודאי וגם פחות עניין של פשיעה בנקמות דם וכאלה. לוד היא העיר המעורבת ביותר בישראל מבחינת מגורים משותפים. ברמלה למשל יש שני כפרים, הם נפרדים מהעיר. בלוד זה דלת מול דלת, שכונה מול שכונה, זה ממש אחד ליד השני. כרגע אני מכיר, מהידע שלי, 15 סכסוכים פתוחים בלוד, זה אומר 30 משפחות, זה אומר שכמעט לכל ערבי בלוד יש פוטנציאל לסכסוך.

מה זה סכסוכים? יש שלוש רמות, יש את הקטן והמטופש, יש את הבינוני ויש את הגדול. מה זה הקטן המטופש? תור בפיצה, הערה של ילדים בבית הספר, עקף אותו ברמזור, זה מוביל לירי. יש את הבינוני, חייב לי כסף, ויש את הגדול, זה נקמות דם.

לא, הגדול זה זה שכבר לא זוכרים ממה זה התחיל. זה מתגלגל ומתגלגל.

כן, זה הגדול. איפה הבעיה שלנו מבחינת לוד? חשוב שתדעו, בניגוד נגיד לרמלה, אין פה לא הנהגה פוליטית, לא הנהגה דתית ולא הנהגה אפילו לצערנו עבריינית. אין פה איזה ראש ארגון פשע שאומר: חבר'ה, שקט. אין פה הנהגה, חברי המועצה לצערי, מיד כשקורה משהו הם נעלמים. הנה, הם לא מסוגלים לבוא לדיון כזה. יש בסך הכול ערבי אחד בלוד שהוא יודע לדבר ברור. קוראים לו ג'ומעה אזברגה, הוא היחידי שמסוגל לבוא למצלמות, להגיד שזה לא בסדר, היחידי. 30,000 ערבים, מצאתי רק אחד שמסוגל לבוא לדבר.

מה התפקיד שלו?

כלום, הוא איש ציבור, הוא עסקן ציבורי, אבל הוא היחידי שמסוגל לבוא – כשהיה פיגוע בשער העיר הוא בא וגינה את הפיגוע. אין אחד שמסוגל. אתם מבינים מה זה? זה נורא.

בושה, אפילו הפשע לא מאורגן.

בדיוק. אבל מה שקרה, וזה מה שמדאיג אותי, בגלל שאין ארגון פשיעה אחד מרכזי יש איזה חמש-שש משפחות כאלה, שכבר נהיה להם רכבים ובתים, והם מתפרנסים משני ענפי הפרנסה המרכזיים ביותר, שזה סמים וחשבונות פיקטיביים. אם העירייה הייתה מקבלת אחוז מזה היינו העירייה העשירה בארץ. פעם הסמים, היה צריך לקנות אותו, היום חשבונות פיקטיביים, זה דף שאין מאחוריו כלום, שהמדינה מנסה לשים יד על זה, אבל זה מאוד מאוד קשה. וכמובן יש את הפחד למחות, את הפחד להגן.

טוב, לסיכום מה עושים, לדעתי. אחת חקיקה, אמרתי, זה תפקידכם. אתם חברי כנסת, יש לכם תפקיד מרכזי, חקיקה חקיקה חקיקה. אני מנסה לרתום פה את שר המשפטים גדעון סער. כל ירי כזה אני שולח לו, אומר לו: תראה, זה לא הגיוני, תחשוב שבאזור שאתה גר בתל אביב יירו ככה.

שנייה, תעצור פה רגע. מה זאת אומרת: אני רוצה לרתום את שר המשפטים גדעון סער.

כן, כולנו רוצים לרתום.

אנחנו חצי שנה מהפרעות, עד עכשיו לא רתמת אותו?

לא, למה? את עונשי המינימום היה.

יאיר, אני ישבתי פה בכיסא הזה כשבאנו לפה שבועיים לפני שהכול התחיל ומה אמרתי לך?

זה לא היה פה, זה היה ב - - -

לא, אנחנו באנו לפה, הסיעה שלנו, קרן. אמרתי לך כבר אז כשהבאת לנו רשימת חוקים שאתה רוצה, אמרנו לך שלא צריכים שום חוק, צריך שהפרקליטות תחליט שהיא שמה פוקוס על לוד כמו שהיא בזמנו שמה פוקוס נגיד על יהודי יהודה ושומרון, אותו דבר. אני רוצה להבין, עד עכשיו אתה לא קיבלת את זה מגדעון סער?

כשאני באתי לגדעון סער, הוא אומר: קודם כל תראה עובדה שאני העברתי חוק שממשלת הליכוד שלך לא העבירה, שזה הסחר בנשק וכו'. בסדר, התקדמות. אני בא ואומר שעדיין יש פה סדרה של חוקים - - -

על זה, מה שאמרת, שאנשים נעצרים ומשתחררים, דלת מסתובבת, קיבלת?

כן, שלחתי לו את פסק הדין של טל ענר, הוא אמר: תן לי לבדוק את זה. אתם מכירים אותי, אני לא פוחד משום יציאה, אבל בסוף אני רוצה שהכנסת תחוקק חוקים, גם אם למשרד המשפטים יש דעה, כל שר משפטים, גם איילת שקד אמרה לי את זה וגם אמיר, אמיר היה בממשלת מעבר, הוא לא יכול היה לשנות, שהפרקליטות אומרת: אל תכבול את ידי השופטים, יש ביטוי כזה, אבל חקיקה - - -

צריך לכבול את ידי השופטים, צריכים לתת גב למשטרה, צריכים לייצר מאמץ מרוכז.

נכון. רגע, אורית, אני כבר מסיים.

אם השופטים יכבלו את ידי העבריינים לא צריך לכבול את השופטים.

זה נכון. אבל העובדה שנמצאת פה יושבת ראש הוועדה מהקואליציה והיא יכולה לתרום ואני מאמין בכוחה ומאמין במעשיה ומאמין בכנות דבריה, אני חושב שבנושא הזה, אמר לי אופיר כץ שהוא יגיש את החוק לגדעון סער מחדש, על הירי, ונדבר איתו שכאילו האופוזיציה והקואליציה - - -

כן, אבל החוק לבד לא יעזור, לפי מה שאתה אומר, יש כאן רוח המפקד ויש כאן רוח בתי המשפט ויש הפרקליטות. אגב, מי זו? רחל אבישר היא עדיין פרקליטת המחוז?

כן.

רגע, הוא יסיים.

אני כבר מסיים, חברים. שש נקודות שאני סימנתי לעצמי. אחת זה חקיקה, כי בסוף זה העבודה שלכם. אתם קמים בבוקר, בסוף לעשות חוקים, חוקים זה מעל כולם, חוקים מעל הפרקליטות.

מה זה משנה? אם זה יגיע לטל ענר וטל ענר יפרש את זה ויגיד שזה - - -

לא, עונש מינימום. שתיים, חיזוק המשטרה. כשאני מדבר על חיזוק המשטרה, רשמתי לעצמי ארבע נקודות.

חיזקו לכם את המשטרה.

אני אומר עוד. מה שאני מצפה, אחת, אני רוצה שהתקן הקבוע בערים המעורבות יהיה פי שניים מהנוסחה בערים רגילות. מספר השוטרים בעיר שאני גר בה והעיר שהיועץ המשפטי שלי גר, אבנר, מודיעין, אותו דבר, 150 שוטרים. בעיר של אבנר אולי יש שני אירועים ואצלנו יש 400 אירועים ביום. אני צריך שתקן השוטרים בלוד יהיה 300, עוד 150 שוטרים. אני חושב שזה יעשה לששי - - -

עכשיו תראו דבר מדהים, כשהמשטרה בשטח אין יריות. כשהיא נמצאת בשכונת הרכבת אין כלום. למעט אירוע נקודתי שקט, אבל מה הוא אומר לי? רגע, אני פה, הם יורים בעיר העתיקה בשבועיים האחרונים. אני בעיר העתיקה הם - - - יש שלושה מוקדים של שכונות ערביות, העיר העתיקה, צפון העיר ומערב העיר, פרדס שניר, אני רוצה שיהיה כוח משמעותי תמיד קבוע. כדי שזה יקרה אני רוצה שיהיו לו 300 שוטרים ולא 150.

דבר שני, בית משטרה. דיברתם על זה, יאללה שיקרה. כשהעבריינים רואים את ה - - -

יקרה.

תגיד לה שזה לא מופיע בתקציב 2022.

לא, כי הם אומרים שב-2022 הם צריכים לסיים תכנון וב-2023 ביצוע. בוא נראה, אנחנו עוקבים אחרי זה.

הממ"ז אמר לנו שזה מתוקצב.

נתנו שני מיליון.

ועוד 50 מיליון.

הוא אמר עוד 50 מיליון שקל.

לגבי הנקודה האחרונה בתחום המשטרה, והיא קיימת, זה טכנולוגיה. כמו שישראל יותר חכמה מאויביה, כיפת ברזל וכו', הטכנולוגיה, כמו שנכנסנו ל'סייף סיטי', הולכים להיכנס חזק מאוד, יותר מצלמות, יותר חיישנים, יותר יותר יותר, זיהוי פנים, כשאנחנו יותר חכמים מהעבריינים יהיה להם קשה יותר. אז טכנולוגיה זה דבר שהוא חשוב.

נקודה נוספת שאני רוצה שיהיה פה קבוע ואני לא רואה את זה, זה צח"מ קבוע על לוד שמאגד בתוכו את הצד הכלכלי, המשפטי, עם רשות המסים, צח"מ קבוע שיישב במשטרה, קבוע. לא שששי צריך להרים טלפון למישהו מרשות המסים שיבדוק לו מספר. אני רוצה שיישבו אצלו, לשנה הקרובה, לשנתיים הקרובות, צח"מ קבוע שמאגד בתוכו את –

אתם יודעים, מצחיק, היחידה הארצית למלחמה בהון השחור יושבת בלוד, קוראים לה יהלום. אנחנו כל הזמן פונים אליה, אומרים לה: איך הבן אדם הזה קנה וילה בשישה מיליון שקלים? שמחה, הווילה שאתה גר בה היום, יבוא מישהו וייתן לך שישה מיליון שקל, אבל היא שווה בשוק שלושה מיליון. ייתן לך מזומן. איתמר, אתה מבין שבן אדם שקונה וילה בשישה מיליון שקל בלוד – אגב, חלקם גם הורסים אותה בעוד מיליון ובונים אותה בעוד חמישה. כלומר בלוד עולה 13-12 מיליון, לא בקיסריה, פה בלוד. אני אומר רגע, מאיפה הכסף?

תודה. דקה אחרונה.

רגע, מה שביקשתי, שיחות עם הנהלת בתי המשפט. אני מבקש את העזרה של הוועדה. אני רוצה שיחות, את נשיאת העליון שתבוא לפה.

שב עם אהרון ברק, הוא סוגר הכול, רביבו.

עם פרקליטת המחוז אתה מדבר?

פה אצלנו זה בסדר.

אז היא צריכה גם לדרוש שהשופט לא יהיה - - -

מי היה אצלך מהמשרד לביטחון פנים? השר וסגן השר היו אצלך?

כן.

שניהם?

כן.

ואמרת להם בדיוק את אותם דברים?

תמיד אני אומר אותם דברים.

ומה הם אמרו לך על הצח"מ? זה בידיים שלהם.

אני יודע שהקימו צח"מ כזה בצפון, סגלוביץ' מוביל אותו, יש הרבה פשיטות שם בטובא זנגרייה, אבל אני רוצה צח"מ כזה על לוד.

נו, אז מה הם אמרו?

אנחנו כיום עובדים עם פרקליטות אזרחית, מן הסתם בשגרה אנחנו עושים הרבה פעילות כלכלית. כל אירוע ירי, אתה מכיר את זה, מקבל סל כלכלי, אבל מן הסתם היינו רוצים יותר.

הוא אומר שהוא צריך להתקשר לרשות המסים כדי לתת תעודת זהות, הוא אומר שהוא רוצה שיישב פה מישהו ובצוות, אבל זה לא הוא מחליט, זה סגלוביץ' או בר לב, בגלל זה שאלתי מה התשובה שלהם. זה דווקא לא נורא מסובך.

אוקיי, אז אני אפנה. על צח"מ ספציפית הייתי בטוח שזה דבר שקיים. כשלה"ב יושבים פה בלוד, ויהלום, כולם יושבים בלוד, אז בואו תשימו צוות.

תעלה להם את הארנונה עד שהם יעשו צוות.

אם נתנו לך את ה'סייף סיטי' זה כסף קטן.

הערה אחרונה על החברה הערבית. אחת, תפקידנו כולנו, העירייה, הקהילה, להצמיח הנהגה. זה אתגר, להצמיח הנהגה מקומית דתית וכו'. הדבר השני, אנחנו צריכים לראות איך מעודדים את החברה הערבית לדבר. לדבר פעם אחת כשיש סכסוכים, ואז אני רוצה להקים פה איזה מוסד גישור ממלכתי. אגב אני לא מאמין בסולחות שעושים בין עבריינים, אני מאמין במוסד גישור שייקח את הסכסוכים, לפחות המטופשים. אם הוא מוריד את המטופשים שהם מהווים חלק גדול מהסכסוכים, איך שמתחיל סכסוך יש מוסד - - -

כן, אבל מה שיקרה זה שמערכת המשפט תגיד שזה במקום למצות את הדין.

לא יודע, אבל אני רוצה שסכסוכים, יהיה להם לאן להגיע. דבר שני, הגנה על עדים. אני לא מרגיש שמעודדים מספיק עדים לבוא ולדבר. אתם יודעים, המשטרה תגיד לכם, איך שהם מגיעים לזירה, לקחו להם את התרמילים, ה-DVR פתאום לא עובד, אין להם כלום. אחר כך הערבים אומרים, תגידו, למה לא מפענחים רציחות? כשקורה פה והיהודים פה, כן, הוא הלך פה ואני ראיתי, אצל ערבים – איך אמר לי ששי? יבוא זר ויסתכל על המפה של העיר, מה המקום הכי טוב? יגיד השכונה הערבית, שוויץ, למה? כי אפס פניות ל-100. אפס פניות ל-100, כאילו אין שם כלום. למה?

תגיד תודה, באום אל פחם גם שופכים אקונומיקה ומנקים את הזירה לפני שהם מגיעים.

לכן תמיד כשבני החברה הערבית באים בטענות אני אומר להם: קודם כל איפה אתם פה? גם אתם צריכים, איפה אתם?

ראינו שבנווה שלום יש יותר פניות של אזרחים למשטרה. מעט עדיין, אבל יש.

יפה, יפה. תודה רבה.

תודה, רביבו. חברי הכנסת, בבקשה. חברת הכנסת קרן ברק.

קודם כל אני שמחה להיות פה. אני צריכה רק לציין, כל אחד מפה מכיר את האירוע שלו ואת הנפשות הפועלות, אנחנו כולנו כאן היינו לפני שהאירועים האלה קרו בישיבות אחד על אחד עם יאיר, אבל גם הישיבה הגדולה שעשית ב –

חודש לפני הפרעות.

יותר לדעתי קצת, לפני הפרעות, שאמרת שזה מה שהולך להיות. אנחנו אז היינו בשלטון, קחו בחשבון שזה מה שהולך להיות, אנא תפעילו את כל הלחץ שזה יימנע, ואכן זה קרה. לי יש באמת קשר הדוק, בגלל שאני גם יושבת ראש השדולה לערים המעורבות, ואת הסיפור הזה של התקצוב חסר של הערים המעורבות, זעקנו מאותו רגע, גם במליאה וגם בוועדות, יתקיים עוד דיון על זה ואני חייבת לומר שזה דווקא אתגר שיהיה שווה שכולכם תבואו כי יש על זה דין ודברים עם ווליד טאהא. כאילו הוא מסתכל על זה מהצד השני.

בדיוק כמו שאמרת, שאין פה את החבר'ה מהמגזר הערבי ואני אומרת, הרי המצביעים פה הם שלכם, עם כל הכבוד, זה לא רק אנחנו, יש פה הרבה מאוד מצביעים של רע"מ, איפה הקטע שלכם בסיפור הזה? ולתקצב אותם. זה לא הגיוני שנתנו 300 מיליון שקל שזה לעג לרש. אז הטענה שלהם, כמובן שיש להם טענות אישיות נגד ראש העיר וזה, אבל הם גם טוענים שיש מספרים אחרים, אז אני אמרתי לו, על אחת כמה וכמה, בואו נעשה דיון על המספרים, אם תוכיחו שיש משהו אחר סבבה, אבל זה דיון מאוד מאוד חשוב שחייב להתקיים בוועדת הפנים, הוא גם יתקיים. כשתיגמר החקיקה הוא יתקיים ואנחנו כולנו נצטרך לתת את הדעת.

דבר שני, כמו שאני תמיד אומרת, יש מקלות וגזרים באירוע הזה. עוד דברים שאנחנו צריכים לחשוב חוץ מאשר טיפול בפשיעה, גם איך אנחנו, את ועדת לביטחון הפנים, אבל יש עוד כל מיני דברים שאפשר לעשות אולי בצד החיובי של האירוע הזה, של למשוך לפה אוכלוסיות יותר חזקות, של לעשות דברים משמעותיים כמו הטבות מס, שזה גם דברים שאנחנו מעלים, הטבות מס לתושבים, או לחיילים משוחררים. צריך לעשות גם בצד החיובי של הסיפור הזה דברים משמעותיים למען העיר לוד.

ואת הקטע של משמר אזרחי, ששמענו היום. אתה לא דיברת על זה, יאיר, אבל אנחנו מבינים שהקימו פה משמר אזרחי.

ערבי?

לא, יהודי.

אה, ברור. הלוואי, ביום שיהיה פה אחד ערבי שיתנדב, אחד.

זה גם אתגר ששווה לדבר עליו.

אתגר, כן. עובדה שיש ערבים במד"א.

אז הנה, זה גם שווה לעשות את זה כאתגר לעיר הזאת. אנחנו כאן בשבילך ואתה יודע את זה, תודה.

תודה. חבר הכנסת רוטמן.

כל הנושא של טיפול בפשיעה וטיפול בכל הדברים האלה זה תפקיד, כמו שראש העיר אומר, ביטחון אישי ומשטרה והכול, בסופו של דבר אנחנו חייבים להתייחס לזה כסוגיה לאומית. הלוואי שיהיה משמר אזרחי ערבי, זה מצוין, אבל אנחנו צריכים להבין שעבור חלק גדול – כמו שאתה אומר, התחלת לעקוב בטיק טוק והתחלת לראות את זה, מדובר בסוגיה לאומית.

ברמה המקומית?

לא, אני אומר לאומנית, לאומית ולאומנית. המעבר הזה, זה כאילו מעבר מחירום לשגרה, אבל זה משגרה לשגרה. כשמצד אחד אתה צריך להתייחס לתושבים, הם מצביעים והם משלמי ארנונה, הם גרים, יש להם חברי מועצה, יש להם הכול, ומצד שני, הודעה שאני מקבל תוך כדי שאנחנו יושבים פה, בפארק בשער העיר 15 נערים באים, משתוללים על המתקנים, עוברת ליד ילדה בת עשר, הם אומרים לה: פה זה מדינה פלסטינית, לכי. כאילו זה כבר נהיה בשיח ברמה הכי – זה לא תקיפה, זה אפילו לא יירשם בסטטיסטיקה של המשטרה, כי לא הייתה שם תקיפה, ברוך ה', וגם לא תהיה תלונה מן הסתם, וגם אם תהיה תלונה, על מה היא תהיה? שהם אמרו לה שפה זה מדינה פלסטינית, חופש ביטוי, מה תגיד להם?

אז זה לא יירשם בשום מקום, אבל בסופו של דבר בהקשר הזה זה אתגר שאנחנו צריכים – את כל הזום אין שאנחנו עושים פה אנחנו צריכים לעשות אותו, איך אנחנו דואגים שהשיח הזה, הלאומני, אתמול היה קצת שיח כזה מעל הדוכן בכנסת, כמו שאת יודעת, גברתי יושבת ראש הוועדה, אבל איך אנחנו דואגים שלשיח הזה לא יהיה מקום וההבנה הפשוטה שזו הארץ שלנו, זו המדינה שלנו, זה הבית שלנו. אנחנו נתייחס יפה לכולם, אבל זה הבית שלנו. הדבר הזה זה אתגר אולי באמת של מערכת החינוך של העיר לוד, לא רק לראות איך מתמודדים עם פשיעה ואלימות, אלא איך באמת מייצרים דו קיום במובן הזה של חבר'ה, אתם צריכים להבין, אתם יכולים להיות קיימים פה אם אנחנו פה, אתם לא יכולים להיות קיימים פה בלעדינו.

תודה, חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת אמיר אוחנה.

תודה. הייתי בסך הכול שנה בתפקיד שר הבט"פ, אבל התקשורת עם ראש העיר ועם תושבי העיר לוד הספיקה לעשור וכל זה עוד לפני 'שומר החומות'. כלומר אירועי הירי בעיקר תופסים את התושבים פה כמעט מדי ערב, אולי אני מגזים, קצת פחות, אבל הרבה יותר מדי, הרבה הרבה יותר מדי, וכל כדור שעולה לאוויר, כמו אמר ראש העיר, הוא גם נופל, הוא גם נוחת. גם אם זה לא בכינון ישיר זה יכול להרוג, גם את זה חס וחלילה אנחנו עלולים לראות כאן.

ולכן כשמיניתי את מפקד המחוז הקודם בטקס החילופים הקודם, אמרתי לו, וכמו שאתם כבר הבנתם מחוז המרכז הוא מחוז גדול, יש בו הרבה יישובים, יש בו הרבה אתגרים, יש פה הרבה ערים ערביות, מעורבות וכו', אמרתי לו: יש לי מילה אחת להגיד לך, לוד. אתה לא היית, ראש העיר, זו גם המילה שאמרתי למפקד המחוז הנוכחי היום.

המסקנות שאנחנו צריכים להסיק, נגע בחלקן ראש העיר, קודם כל מספר השוטרים שצריכים להיות בתחנת לוד, לא רק בלוד, אגב, בערים המעורבות בכלל, כי בעתות חירום אנחנו רואים שהצרכים הם הרבה מעבר למעלולי הפשיעה. בדרך כלל השקלול נוגע לגודל העיר, מספר התושבים ומעלולי הפשיעה, שזה בעגה המשטרתית מספר אירועי הפשיעה, אבל צריך לתקנן הרבה הרבה מעבר לזה.

צריך גם, ואת זה, ראש העיר, לא הזכרת, אבל אני חושב שתסכים איתי בנקודה הזאת, צריך בשום שכל לחשוב איך אנחנו נותנים יותר חסינות לשוטרים. לא מספיק שנוסיף מספר של שוטרים, אם הם ירגישו שידיהם כבולות זה לא יעזור כמה שוטרים יהיו. אנחנו צריכים לאפשר להם לפעול בכוח וגם לטעות, רק מי שלא עושה לא טועה, וגם לטעות ולגבות אותם וכך אולי לתת בשורה משמעותית גם לתושבי העיר לוד וגם מעבר לכך.

צריך גם לחשוב, גם בזה לא נגעת, ראש העיר, אבל בהחלט צריך לתקנן כוח עתודה משמעותי בזמנים כמו 'שומר חומות' שאנחנו, כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה בצדק - - -

אבל שמענו שעכשיו יש תכניות שיהיה מילואים.

אני רוצה לראות מאות שוטרים שבלחיצת כפתור תוך כמה שעות עם ציוד מגיעים לכאן. זה מה שלא היה לנו ב'שומר חומות'.

עכשיו יש, יהיה.

יהיה אולי, עדיין אין.

בדיון הקודם בוועדה אמרו שעובדים על זה ושעדיין לא הצליחו להוריד את ה-72 שעות הראשונות. זה מה שאמר מוריס חן, שעדיין לא הצליחו להוריד את ה-72 שעות הראשונות מהרגע שחייל מקבל אס.אמ.אס ועד שהוא מופיע בשטח.

אנחנו מטפלים בכוח המילואים.

אגב, לא רק כוח מילואים, לכוח מילואים לוקח זמן להתחייל, לקבל ציוד וכו', גם כוחות ממחוז המרכז ומחוזות סמוכים צריכים לדעת שבאירוע כזה בלחיצת כפתור תוך שעות הם נמצאים פה, לפרוס שמיכה עבה על הדליקה, על הבעירה, עד שהאש תכבה.

אני רוצה לציין לשבח את ראש העיר שבאמת מקדיש, כמו שהוא אמר, בצדק, הרבה מאוד מזמנו לנושא של ביטחון הפנים ובכל השעות ובכל הימים, וזה באמת עניין של פיקוח נפש, ואתה עושה זאת היטב. אני חושב שתושבי העיר לוד יכולים להיות גאים בך ובאנשיך שעושים את המיטב.

אין לי ספק בכלל שבשילוב כוחות של המשטרה, של הרשות המקומית ושל, הדגשת את זה, אני אדגיש את זה עוד, מערכת המשפט שחייבת להתגייס לאירוע הזה, היא לא יכולה להתנהג בצורה מנותקת, אמרתי את זה, מירב, גם בדיונים קודמים, אני לא רוצה להרחיב בזה עוד פעם, כי אני מרגיש כמו קאטו הזקן, אבל מערכת המשפט היא חוליה מרכזית. המשטרה יכולה להיות מאה אחוז, להביא את כל העבריינים, מביאים אותם והופ, הם יוצאים החוצה ולא עשיתם שום דבר. והתסכול הוא שלכם, אני יודע את זה, התסכול הוא של קציני המשטרה. אבל אין לי ספק שבהירתמות של כל הכוחות הללו שמניתי אותם, ואולי גם עוד, הפשיעה, גם בלוד וגם בחברה הערבית בכלל, תפחת בצורה משמעותית, וזאת הסיבה, אגב, שאמרתי בזמנו שאם אנחנו נרכיב את הממשלה אני מבקש להישאר שר הבט"פ כי אני חושב שיש פה עוד הרבה מה לעשות ועוד הרבה פירות לקצור. אולי אחרים יקצרו אותם, אבל זה לטובת אזרחי ישראל כולם.

אני רק רוצה משפט קטן, לחזק אותו. המשפט האחרון שהוא אמר, שמשחררים את העצורים, זה מחזק את הפשיעה בקרב המקומיים כי הם רואים שלא עשו כלום למי שפשע.

כן, אנחנו כבר דיברנו על זה, זה באמת נטחן עד דק, אז אנחנו מבינים את גודל האירוע.

אורית אומרת שזה מזכיר קצת את הבית בחברון, קרית ארבע, כל האירועים כאן. אני חייב להגיד משהו, אני מקווה שאני לא גורם לאיזה עצב לתושבי העיר, אבל אצלנו בקרית ארבע חברון אנחנו מרגישים הרבה יותר בטוח.

אני באתי להגיד לך את זה.

יש פיגועים, לא עלינו, ויש אירועים מחרידים, אבל כשהילדים שלי יוצאים לרחוב אין מצב שמישהו יגיד להם: זו מדינת פלסטין ותעופו מכאן. אין מציאות כזאת. כשהילדים שלי הולכים מגבעת האבות לבית הספר שלהם בקרית ארבע ברגל ועוברים שם ערבים, אין מציאות שמישהו יאיים עליהם ומישהו ירים עליהם יד. אם יש דבר כזה, אז יש גם תגובה אחר כך.

מדברים כאן על 300 שוטרים. תחנת חברון גדלה ל-500 שוטרים על 10,000 אנשים. נכון, יש גם את הפריפריה מסביב, כמה יישובים, עוד אלפי אנשים, אבל 500 שוטרים על 10,000 אנשים כי אמרו שיש הפרות סדר של יהודים. אז אני לא מבין למה מדברים על 300 ולא על 500.

ואני לגמרי שותף למה שאמיר אומר כאן לאורך כל הסיור, זה לא כל כך משנה כמות השוטרים. כשאני הייתי כאן ב'שומר החומות' וראיתי את השוטרים עומדים וזורקים עליהם אבנים והם לא מגיבים, אז לא יעזור כולם, אז שיהיו גם 2,000 שוטרים מה זה משנה? השאלה היא הסמכויות שנותנים לשוטרים, אבל מכאן עצה אופרטיבית.

דיברתם על משהו נקודתי שאני במקרה טיפ טיפה מכיר. הסיפור הזה של שופט מעצרים שמשחרר ומשחרר ומשחרר, זה לא עניין אישי שלך, יאיר. באמת, מגיע לך כל הכבוד ויישר כוח, הייתי כאן גם לפני 'שומר החומות', אני רואה את עבודת הקודש שאתה עושה, רק להסיר את הכובע, אבל זה לא עניין אישי שלך. אני סבור שאתה צריך להיפגש עם פרקליטת המחוז, שזה גם עניין שלה, ועם הממ"ז, שזה גם עניין שלו, וביחד ללכת לנשיאת בית משפט השלום ולהגיד לה: גברת, מה זאת אומרת? אנחנו לא מחפשים שופט מטעם ושופט יכול לשחרר וזה בסדר גמור, אני כעורך דין, אוי ואבוי, כשיש שופטים שהם רק עוצרים זה גם בעייתי, אבל אם יש שופט שהוא לא מאוזן בעליל, אם יש שופט שזו האג'נדה שלו וזה האני מאמין שלו, מישהו כאן צריך לשנות את זה. וזו לא רק מלחמה שלך, איפה הפרקליטות? איפה המשטרה?

ושאלה שנייה, אתה בעצמך אמרת, כשהם מגישים ערר זה משתנה, אבל הם לא מגישים בדרך כלל ערר. חבל שרונן לא הגיע לכאן ושהממ"ז לא נמצא כאן, להעביר את המסר הזה, מה קרה? אפשר להגיש ערר, זה לא כזה מסובך. אני אומר לכם שבתיקים שאני טיפלתי, של נוער שהאשימו אותם בתגי מחיר, לא היה תיק של שחרור בלי שהתובע משטרתי, השוטר, החוקר יגיד אוטומטית עיכוב ביצוע. ההלכה נוהגת, מי שמכיר, זה שבדרך כלל בית משפט נותן עיכוב ביצוע, זאת אומרת כבר 24 שעות הבן אדם נשאר במעצר, ואז מגיעים למחוז מרכז, יש טוען מעצרים והמשחק מתחיל מחדש. לכן אני לא תופס את ההתנהלות הזאת, זה משהו שהמערכת מכירה.

יש איזה הצעה של ראש מועצת להבים בדרום שבעבירות ירי יהיה מעצר מנהלי עד תום ההליכים, זה אפשרי לחוקק דבר כזה?

אני לא גרופי של מעצרים מנהליים, אבל אני חייב להגיד לכם משהו. אתם הסתכלתם כאן על המסך, אמרתם: בואנה, אי אפשר לזהות. כן אפשר לזהות, זה לא הסיפור בכלל. אם העיר מרושתת במצלמות, איך המשטרה עובדת? היא פשוט לוקחת מצלמה ועוד מצלמה מהרחוב הקודם ועוד מצלמה מהרחוב הקודם ואז מגיעים לאוטו, זה הדבר הכי אפשרי שיש.

והם תופסים.

נכון, אז אפשר לתפוס. אני לא גרופי של מעצרים מנהליים, אבל אפשר להגיע לפורעים, אפשר להגיע לפושעים, אפשר לעצור אותם ובעבירות נשק הכלל זה מעצר עד תום ההליכים. השאלה היחידה, אם יש כאן איזה שהוא שופט שהוא נפל על הראש, סליחה על הביטוי, כן? לא שמענו כאן את הטענות של אותו שופט, חבל שכך, אני באמת בעד שיאפשרו להזמין שופטים או נציגי שופטים לוועדות של הכנסת, אבל השאלה הגדולה היא למה פרקליטת המחוז, שהיא יודעת לעבוד, הייתי מולה בכמה תיקים, היא יודעת לעבוד יפה מאוד, ניצחתי אותה בסוף, אבל היא יודעת לעבוד ו - - -

כי אתה יודע גם לעבוד.

ברוך ה'. היא יודעת לעבוד והממ"ז יודע לעבוד, הוא יודע מה זה דיני מעצרים, אין שום סיבה שלא תלכו ביחד לנשיאת בית משפט השלום, תדפקו בדלת ותגידו עד כאן, עד כאן, תביאו שופט מאוזן.

תודה, חבר הכנסת בן גביר. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה.

יאיר, אתה זכית, אני אגיד לך במה זכית. זכית בשני דברים, זכית שיש לך פה אוכלוסייה שלא מוותרת, היא נלחמת בשיניים ובציפורניים. יושבות פה שתי נציגות שגם הן וחבריהן וחברותיהן עושים עבודה באמת יוצאת מן הכלל, וזכית שיש לך פה צוות של משטרה מקומי שבאמת נרתם ועושה כל שביכולתו כדי להוביל שינוי, אבל, וזה האבל הגדול, יש פה שני חסמים שהם לא מאפשרים באמת למשטרה לתפקד כמו שהיא צריכה לתפקד.

חסם אחד הוא חסם שלא ייפתר בממשלה הנוכחית וזה החסם של מסקנות ועדת אור. בממשלה שמנסור עבאס קובע מה יקרה ומה לא יקרה לא יבטלו את ועדת אור. אבל יש חסם שני שאני לא מצליחה להבין עד לרגע זה, ופה אני מדברת איתך, מירב, אני לא מצליחה להבין איך הוא לא קורה. בנוהג שבעולם, יאיר, ואמרתי לך את זה כאן בפגישתנו מלפני קצת יותר מחצי שנה, משטרה ברמת העיקרון אמורה להיות הזרוע הארוכה של הפרקליטות, כך זה אמור לעבוד בצורה מסודרת.

כלומר במשרד המשפטים, בפרקליטות, מגדירים יעדים, מחליטים על מה שמים פוקוס, מחליטים על מה שמים משאבים, כל מה שאיתמר מדבר כאן, שיוכנו מראש עררים, שיוכנו מראש בקשות עיכוב ביצוע ושיהיו צח"מים, בדרך כלל באופן נורמלי זה מתחיל מהראש. פה יש לך איזה שהוא קסם, בא לך רונן אבניאלי, בא לך ששי, וזאת יד שעובדת בלי שהראש מפעיל אותה והיא עושה את המקסימום שהיא יכולה לבד, אבל זה לא יכול להיות.

מירב, זה לא יכול להיות. גדעון סער צריך לבוא לוועדה שלך, שלך, שלנו, ואנחנו צריכים לשאול אותו, אנחנו חברי הכנסת, אני מקבלת את כל העצות שאיתמר נתן ליאיר, אבל בסוף אנחנו אחראים, אנחנו צריכים לשאול את גדעון סער איך יכול להיות שפרקליטות המדינה לא שמה פוקוס על לוד. אני שמעתי דברים נפלאים מששי על מה שהוא עושה, זה באמת להצדיע, אתה ממקסם את היכולת שלך כיד שעובדת לבד בלי ראש, אבל, חבר'ה, אמור להיות ראש.

וכשהראש עובד הוא יודע לעבוד. כשהיינו פה בפעם הקודמת, לפני חצי שנה, פה בלשכה שלך, בדיוק פה, אמרתי לך שיש פנסיונר, קוראים לו שי ניצן, תביא אותו שהוא יעשה סדר. עכשיו הוא דירקטור בספרייה הלאומית.

הוא כבר לא פנסיונר, יש לו תפקיד, הוא מסודר, יש לו ג'וב.

אם גדעון סער יירתם לאירוע הזה והוא רותם את הפרקליטות לאירוע הזה אתה משכפל וממקסם את היכולות וזה מה שצריך כרגע. עד שנחליף את הממשלה עם מנסור עבאס ונוכל להביא לשינוי במסקנות ועדת אור, שזה יעד מרכזי, עד אז רף המינימום זה ששר המשפטים יירתם במאה אחוז לאירוע הזה וירתום את מערכת המשפט גם, יחד איתנו. זו בקשה ממך, מירב, הגיע הזמן שנעשה את זה.

תודה, אורית.

שלום, קוראים לי הודיה, אני גרה בלוד כבר ארבע וחצי שנים ואני מגדלת פה את הילדים שלי. אני חייבת להגיד שכל מה שנאמר פה, הדברים סופר חשובים, הירי, הכול נכון, גם השבוע היו אירועי ירי, היו מכוניות שנשרפו וגם הייתה ההפגנה שהיה חשש שהיא תתפוצץ וברוך ה', ובאמת תודה רבה למשטרה שנערכה נכון ולא נתנה לזה לגלוש החוצה יותר ממה שזה, עם כמה פחים שרופים וכמה עצורים. באמת כל הדברים חשובים מאוד, גם הדברים שנאמרו לגבי מערכת המשפט, השבוע משוחרר הנער שזרק אבן מגשר על שולה מרקוביץ', מתוך אותו סיפור, שהוא צריך ללכת לבית ספר פשוט, אז זה לא נורא שהוא ניסה לרצוח אישה בדרך, הוא שוחרר.

ובעצם זה מוביל אותנו לבקשה שלנו, שתמשיכו בעשייה החשובה הזאת, גם ללחוץ בשביל לתקן את הפשיעה בחברה הערבית שקשורה רק למגזר הערבי, הפשיעה הפלילית אולי, אבל גם אני רוצה לשים על השולחן את עניין הפשיעה הלאומנית, ואני מדברת על עבירה קלה כחמורה. אם מדברים על בנייה של 20,000 יחידות דיור ורוצים שיבואו לכאן אנשים ורוצים שאנשים נורמטיביים יחיו כאן ולא יברחו מכאן, זאת כרגע אבן הנגף שמפריעה לעיר הזו להתפתח. גם דתיים וגם חילונים לא רוצים לגדל ילדים בסיטואציה שבה הילדים שלהם לא יכולים לצאת לרחוב ולהיות בטוחים. יזרקו עליהם בקבוקי זכוכית במגרש, יצעקו עליהם, יתנו להם מכות ברחוב, אלה דברים שאף אמא לא רוצה שיקרו לילדים שלה ואף ילד לא רוצה שיקרו לו. לכן זה מבריח מכאן את התושבים שכבר חיים פה ולצערי אני מכירה הרבה מאוד משפחות שעוזבות ועזבו את העיר בגלל הדברים האלה בדיוק.

ומהצד השני, אני גם מצפה מיוסי, אני עובדת בעמותת הרוח, זאת לא עמותה של הגרעין התורני, יש לי הרבה חברות חילוניות, יש לי היכרות טובה עם המגזר הערבי ומקומות אחרים, חברות שלי בדקו גם את הפרויקטים החדשים ואף אחת מהן לא באה לכאן, בדיוק בגלל הסיבות האלה. אף אחת לא רוצה שייכנס לה כדור מהחלון, אף אחת לא רוצה שירביצו לילדים שלה ברחוב ואף אחת לא רוצה שיקללו אותה וישברו לה את המראות באוטו.

ואלה דברים שאני לא בטוחה אפילו שזה מקום של המשטרה, כי לפעמים זה באמת לא מגיע לכדי תלונה וגם כשזה מגיע לכדי תלונה אז דורון כבר סיפר לי, לפני כמה חודשים, באמת בצדק, שאם יש תיק רצח ויש ילד שהרביצו לו ברחוב והמשאבים הם מוגבלים אז זה לא כל כך פשוט לטפל בילד, ללכת ולרדוף אחרי ילד שהרביץ לו. אז אני מבקשת שהדבר הזה יהיה על השולחן ויטופל.

כן, אבל כשמתחילים לטפל בילד שהרביצו לו יכול להיות שנמנע תיק רצח.

אני מסכימה ואני מבקשת שהדבר הזה גם יהיה בסדר העדיפויות ושיהיה פה בטוח לחיות.

תודה רבה לך.

משפט אחד.

כן, וג'ימה נמצא אצלי הרבה בוועדות.

כן, הייתי השבוע בוועדה ואני רוצה לומר בהקשר הזה. הייתי השבוע ועשית הרחבה של השיטור העירוני ברשויות הערביות, עוד תשע רשויות ערביות הוכנסו לתוך המעגל, נוסף ל-12. ועוד דבר טוב שקרה שם זה שהמימון של 70% משכר הפקחים, גם ה-12 שכבר נמצאים בפול. אני חושב שגם בערים מעורבות צריך אולי חלק מזה להכניס עוד שיטור עירוני. להגדיל אותו, יש פה שיטור עירוני.

ביקשת הרחבה של השיטור העירוני?

יוחאי, איפה עומדת הבקשה שלנו להגדלת השיטור העירוני? הכפלה. אגב, אני רק רוצה שחברי הכנסת יידעו, כי אתם לפעמים שומעים בוועדות, כן שיטור, לא שיטור, הם מצוינים. השיטור העירוני מדהים, עוזר למשטרה והוא מדהים.

יש עוד מישהו שחשוב לו להעיר משהו?

מירב, להעביר לך את המכתב של ההכפלה של השיטור?

כן, כל השיטור העירוני תעבירו.

אני אגיד ככה ממש בקצרה, לגבי העניין של המעבר משגרה לחירום, כפי שציינת, השר אוחנה, זה אחד מהלקחים שבלחיצת כפתור זה יביא לפה 300-200 שוטרים וזאת התכנית. ביום שישי זו הייתה דוגמה, מיני אירוע שנערכנו אליו, שידענו שיש צפי והיינו בסך הכול 50 שוטרים, ואנחנו יודעים להיערך. שוטרי תחנות, עכשיו בהנחיית מפכ"ל, הולכים לעבור אימוני לוט"ר, אימוני הפס"ד ולקבל אמצעים כמו שמקבלים יסמ"ג כך שאנחנו נהיה במקום אחר.

אתה היית מפקד יסמ"ג קודם, נכון?

כן, אני הייתי מפקד 101 במג"ב ירושלים בפרעות בירושלים והייתי מפקד יס"מ. עוד דבר קטן, דיברנו על הדברים הקטנים, אני אמרתי שהמדיניות שלי, שכל אירוע, הוצאת דגל מהמחילה טופל במיידי, אצבע משולשת טופל, הכול מטופל ברגע שמגיע לפתחי. כל דבר מטופל במיידי, אבל אם אני לא מקבל תלונה קשה לי לטפל. אז אני מבקש, תתלוננו, תודה.

על הדברים הקטנים גם, הוא אומר שאפילו על הדברים הקטנים אפשר להתלונן.

אגב, במשטרה לפעמים יש להם תקנים, אבל אנשים לא רוצים לבוא למשטרה.

7,000 שקל לשוטר מתחיל למה שיבוא? במקום שיעלו להם ל-10,000, 12,000. 7,000 שקל שוטר כמה שנים מקבל, זה טירוף.

מעמד השוטר, שכרו, סמכויותיו.

בנוסף למה שנאמר, הנושא של השב"כ. אני אומר לך, אני מסתובב ומכיר במגזר הערבי, הם רועדים מהשב"כ. עם כל הכבוד למשטרה, הם עושים עבודה, אבל חייבים להכניס פה את השב"כ, לתגבר, כי רק מהם הם רועדים.

לפני שנסיים משפט סיכום. תודה לחברי הכנסת שבאתם, זה לא מובן מאליו, אני מעריך את זה מאוד, תודה מיוחדת ליושבת ראש הוועדה, היא לא עוזבת את לוד. את מדהימה, את כל הזמן שואלת ומתעניינת.

קודם כל תודה רבה, רביבו, אתה באמת, הוא אורח קבוע בוועדה, גם בזום, גם בוועדה, אנחנו מלווים אתכם, אני וחברי הכנסת, אני לא לבד, יש לי כאן חבורה רצינית מאוד, כולל אוחנה, השר לביטחון הפנים לשעבר, הוא מייעץ לי הרבה, מלווה ונמצא גם בסיורים. באמת חברי כנסת שנמצאים וכבר מוכנים לסיור הבא של הוועדה ב-6 בפברואר למחוז צפון, עם מפקד המחוז שמעון לביא, וכמובן גם שם נעשה סיור.

אני לוקחת את זה מאוד ברצינות, אמרתי את זה ואני לא אחזור שוב, מה שנקרא החבר'ה הקבועים אצלי כבר שמעו הרבה, אני חושבת שהאירוע היום במדינה זה ביטחון הפנים. אתה גם שמעת אותי, אז אני לא אחזור.

אני אגיד שלושה דברים, אחת, לגבי המשטרה, מעבר לגיבוי אנחנו צריכים להגדיל את כוחות המילואים של מג"ב, את המשמר הלאומי. אני יכולה להגיד לך שאני ורם בן ברק מכנסים על זה דיון עוד שבוע וחצי, יש לנו דיון משותף של חוץ וביטחון וביטחון הפנים מכיוון ששירות המילואים צריך להגיע מהצבא אל מג"ב, ויש תמיכה גם של שר הביטחון וגם של השר לביטחון הפנים ואנחנו הולכים לקדם את זה כדי שיהיה הליך מהיר. אז גם שאותם חבר'ה יהיו מספיק מיומנים ויוכלו לחזק את המשטרה הכחולה בנקודות שיצטרכו חלילה באירועים קשים.

ועם כל זה אני רואה כאן משטרה מגויסת, אני רואה כאן שוטרים שבאמת מבינים את גודל האירוע. אני אמרתי להם את זה גם בתחנה בנווה שלום, לפתוח תחנה במרכז שכונת הרכבת, עם כוח של יס"מ, לדעת שיש הפגנה שיכולה להתלקח ולפגוע בתושבים ולהיות שם בכל הכוח, כולל היערכות שלהם עם המפכ"ל, אני מבינה שהמשטרה מגויסת ומגיעה ואנחנו נמשיך לגבות אותה. ועם כל זה כל מקום שבו נצטרך לבקר ובאמת לשפר, גם בשביל זה הוועדה נמצאת פה.

יש לי ציר שאני עובדת עליו והתחלתי אותו לפני שבועיים כשפגשתי את מנהל בתי המשפט, אני לא מתכוונת להרפות ממנו, חברת הכנסת אורית סטרוק גם יושבת עליי חזק בעניין הזה, על הציר המשפטי. הוא קריטי ואני יכולה להגיד לך שאנחנו לא נרפה, כולל אם צריך להביא את שר המשפטים נביא, יש לי קשר טוב עם המנכ"ל שלו, ערן דוידי, הוא מגויס לאירוע, מבין, כל דבר שחייבים לפתוח אנחנו פותחים, ממש ברמה של לדבר עם הפרקליט הספציפי שהגיע לדיון ולא היה מספיק חד באירוע, ברמה כזאת. אז כן יש לי ציר, פתחתי אותו מה שנקרא ממש בחודש האחרון, אז אני שם וברור לי שצריך לעשות עבודה. כי אם המשטרה תעשה, ואנחנו רואים את המשטרה, אבל בסוף הוא משוחרר כי הוא צריך ללכת לבית הספר, אבל ההיא, כמעט גמרו לה את החיים, איך היא מרגישה, איזה תסכול זה, אז בסופו של דבר אנחנו לא נתנו לה את הגב. לכן באירוע המשפטי אני גם נמצאת. שוב פעם, אני מוגבלת כי אני לא אחראית עליהם, אבל דווקא אני רואה שיתוף פעולה טוב.

אנחנו נמשיך ללוות לוד, אנחנו רוצים לראות את המשלט של ה'סייף סיטי' שאושר ותוקצב, אנחנו רוצים לראות שהעיר מתקדמת, שמענו על התקנה של עוד מצלמות. כל הזמן להמשיך וללוות, הדיון על הערים המעורבות יישאר כל הזמן. אני יכולה להגיד לך שביקשו ממני, אחת מחברות הכנסת, להקים ועדת משנה לערים מעורבות ואני אמרתי לא, שכל מה שקשור לערים המעורבות יהיה במליאת הוועדה. זו המהות של התפקיד שלי, בסוף אני רוצה להגיע למקסום ולכן זה יהיה במליאה ואנחנו נמשיך ללוות אותך. הבטחתי לך שנגיע, הגענו.

זה לא נגמר פה, יש כאן חברי כנסת שלקחו גם שיעורי בית להמשך, אני גם אדבר עם אופיר כץ על הצעת החוק שלך, נראה אם אני יכולה לעזור לו. ובכלל אתה בקשר רצוף איתי, אתם. אני באמת מודה לכולם, מודה לקרן על העזרה, באמת אתם עושים עבודה, תודה לחברי הכנסת. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:50.