פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
04/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ב' בשבט התשפ"ב (04 בינואר 2022), שעה 12:37

הצעה לדיון מהיר בנושא: "זיהום הנחלים, הים והחופים משפכים נגר עירוני מזוהם", של חה"כ לימור מגן תלם, חה"כ אלון טל

חברי הוועדה: יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר
מוסי רז

אלון טל

יובל ארבל - סמנכ"ל, עמותת צלול

נדב דסברג - רכז קהילה ושת"פ, עמותת צלול

יוסף אקרמן - סמנכ"ל, הפורום לישראל ירוקה

אמיר ארז - ראש אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

פיאנה קרנץ - רפרנטית מים, מינהל התכנון

עזרא נווה - מנהלת מחלקת תיעול, עיריית תל אביב-יפו

אבי אוזן - אקולוג, רשות הטבע והגנים הלאומיים

שוש אזולאי

א.ב., חבר תרגומים

"זיהום הנחלים, הים והחופים משפכים נגר עירוני מזוהם"
של חה"כ לימור מגן תלם, חה"כ אלון טל

צוהריים טובים, היום ב' בשבט התשפ"ב, השעה 12:37, ה-4 בינואר 2022. ברשות יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת ווליד טאהא, אני מתכבד לפתוח את הדיון המהיר הזה בנוגע לזיהום הנחלים, הים והחופים משפכים נגר עירוני מזוהם.

לפני שאנחנו ניגע בנושא עצמו, אני רוצה בשם כל חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה להשתתף בתנחומים על מותם של שני קציני צה"ל, סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל ז"ל שנפלו אתמול באסון נוראי באזור הצפון. הלב של כולנו כבד ואנחנו שולחים תנחומים מהוועדה הזו למשפחותיהם, ושולחים איחולי החלמה מהירים לקצין צה"ל נוסף שנפצע באירוע הנורא הזה. כולנו איתכם. קצת קשה לדבר על נושאים אחרים יום אחרי אירוע כל כך נורא, תאונה שלא הייתה צריכה לקרות.

לנושאנו, לפני שאני מעביר את זכות הדיבור ליוזמי הדיון המהיר, חבר הכנסת, פרופ' אלון טל וחברת הכנסת לימור מגן תלם, אני כן רוצה לומר מספר מילים. שלא בפעם הראשונה, בתחילת דצמבר האחרון חופי הרחצה בגוש דן הוכרזו כאסורים לרחצה בעקבות זיהום חמור. עשרות ימים בשנה לפחות חוף אחד בישראל נסגר עקב זיהום מי הנגר הנשפכים לחופי הים, מזוהמים בדלקים, בשמנים ובפסולת. על פי דוח המשרד להגנת הסביבה, לאחר עונת הגשמים קיימת כמות פסולת גדולה בקרקעית הים התיכון, בעיקר של שקיות פלסטיק ואריזות מזון. הפסולת הזו פוגעת בבעלי החיים, בים, בחוף, ברוחצים. שינויי האקלים בנוסף להידלדלות השטחים הפתוחים בערים, רק הולך להחריף את הבעיה.

במסגרת הדיון הזה אני מקווה לשמוע את משרדי הממשלה, את נציגי הרשויות המקומיות, תאגידי המים וכמובן את נציגי ארגוני הסביבה, אנשי "צלול" הנהדרים יושבים איתנו כאן, במטרה להבין את מקור הבעיה, את הפערים הקיימים ובמיוחד לשמוע את הפתרונות שצריכים לקרות על מנת לטפל בבעיה. אשמח לשמוע את יובל מ"צלול". אתה רשאי לפתוח בדברים. בבקשה, יובל.

הכנתי מצגת קטנה, קצת תמונות בשביל להמחיש את הבעיה, וקצת מספרים ומסקנות שלנו לגבי מה צריך להיעשות. אני אשמח אם אפשר יהיה לראות אותה, ונשמח אם יתאפשר גם לנדב פה לידי שגולש וסובל מהבעיה הזאת. אני רוצה שהוא גם יגיד כמה מילים.

(הצגת מצגת)

התכנסנו פה באמת בגלל הסיפור של זיהום הנחלים, הים והחופים גם מנגר עירוני מזוהם בפלסטיק, פסולת עירונית, וגם מביוב. זה נושא שנחשפנו לו לפני כמה שנים. חלק מהרשויות המקומיות והרשויות הממשלתיות התעלמו מהנושא או טענו שאנחנו מגזימים ומדובר רק בנגר עירוני והוא שחור רק בגלל הצמיגים או הפיח, אבל התוצאות שאני אראה לכם כאן, אני אראה לכם שלא מדובר רק.

מה שאתם רואים כאן עכשיו בכמה תמונות, אתם רואים את הקו הברור בין מוצא הירקון ורידינג עם הירקון, שאולי זה רק בוץ אבל אולי יש פה גם ביוב, וככה זה נראה בים, מי הים. אתם רואים במרחק של כמה מאות מטרים בתוך הים. תודה לעמרי חצור על התמונה הזאת. אתם רואים את הפתח של נקז משמאל בחלוצי התעשייה באזור מפרץ חיפה, ואתם רואים נגר ראשון מזוהם משנת 2017 או 2016 בחוץ הדולפינריום.

הבעיה הזאת היא בחיפה ותל אביב אבל בעוד מקומות בארץ. ככה זה נראה, אירוע דומה גם בחוף הדולפינריום, נגר ראשון מ-2014. תודה לניצן על התמונה המעולה הזאת. דרך אגב, נגר מזוהם בביוב קורה באזור הזה, קרה גם בעונת הקיץ וגם בחורף. יש גולשים, יש שחיינים. ממש בתוך אירוע של קורס גלישה, פריצה כזאת של נגר מזוהם גם התרחשה.

אתם רואים פה למשל את האירוע מאוגוסט 2017 בחוף הדולפינריום. רואים את הסרטון. זה בירקון. זה פתח של מערכת שפכים מול המועצה לארץ ישראל יפה בירקון. זה לא נגר, זה מערכת השפכים שפשוט התמלאה והגיעה לעודף. על מנת שלא יגלשו שפכים ברחובות, אז יש פתח חירום שמאפשר בעצם לשחרר את הלחץ ממערכת השפכים ומזרים אותה אל הירקון, וזה ביום גשם לא מאוד סוער, אחד מימי הגשם הראשונים השנה בחודש דצמבר, לא אירוע מאוד קיצוני. זה מקומם ברמות באמת בלתי נתפסות.

יובל, זה קורה כי יש חיבור בין מערכת הביוב למערכת הניקוז?

כן. מה שקורה למעשה, שבניגוד לתקנות, בניגוד לחוק, יש חיבורים פיראטיים או חיבורים ישנים של מרזבים ושל ניקוזים שמחוברים אל מערכת הביוב, ואז ברגע שיורדים 10–20 מ"מ, ומרזב ישר, זורמים בו מים, זה מגיע אל מערכת הביוב אל מערכת של שפכים. הזרימה, הספיקה שבתוך מערכת השפכים עולה פי שניים ולפעמים אפילו פי שלוש, ואז מערכת השפכים לא יכולה להוביל את זה ואנחנו רואים את מכסי הביוב לפעמים נפתחים ברחוב עם כל המגבונים. אנחנו רואים אותם בירקון. עכשיו קיבלתי תמונה מהירקון. לא הספקתי להעלות אותה למצגת, עם המגבונים שנתפסו על השיחים, על העצים שנמצאים בגדות הירקון. מה שאני אראה לכם בהמשך, תראו קצת תוצאות של חיידקים, תרופות שאנחנו מקבלים כתוצאה מכך גם בחופים, גם בים.

אם אתם רואים למשל פה, דגמנו מה קורה בחוף הים אחרי הזרימה. אם אתם זוכרים, בתמונה הקודמת ראינו את הסחי מאותו גלישה בנקז שוק הכרמל, ששם זה פשוט שטיפה של שוק הכרמל שהגיעה אל חוף הים. בדקנו אחרי יומיים מה נשאר בחוף. אתם רואים בטבלה פה תוצאות של קוליפורמים צואתיים, אשריכיה קולי וסטרפטוקוקוס צואתיים, אלפים ורבבות של חיידקים בכל גרם של חול בעומק של 5 ס"מ, זאת אומרת כל מי ששוכב על החול, כל ילד שמשחק פה נחשף לכמות מאוד גדולה של חיידקים צואתיים, חלקם פתוגניים מאוד. אילו החיידקים הקלים. אני אראה אחר כך שיש גם חיידקים הרבה יותר מסוכנים.

פה אתם רואים פרויקט דיגום ארוך שעשינו במשך שנה וחצי בחיפה והקריות. אתם רואים פה את הילדים משחקים בפתח הנקז. אתם רואים, מנסים לכסות את זה. התוצאות, אני אראה עוד רגע, הן מראות שלמעשה יש לנו ריכוזי חיידקים מאוד גבוהים בכל פתחי הנקזים. אנחנו מדברים ממאות עד אלפים של חיידקים בשוטף, זאת אומרת גם בחודשי הקיץ, זאת אומרת שיש גם חיבורים הפוכים ממה שאמרתי קודם. גם בחודשי הקיץ מגיע ביוב אל הנקזים. ממה זה נובע? או חיבורים פיראטיים או חיבורים ישנים. בכל מקרה לא נעשה מספיק בשביל לנתק אותם.

מה שאנחנו רואים על ציר ה-X זה מספר חיידקים, ואתם רואים אירוע מאוד משמעותי בנקזים בקריית ים בשנת 2017, כאשר ידענו שבאותם נזקים, באותו זמן באמת הייתה גלישת ביוב. אפשר לראות שהמספרים קופצים למיליונים ועשרות מיליונים ב-100 מ"מ. זה כבר אומר שבעצם יש ממש ביוב. לא קצת ביוב. יש הרבה ביוב בתוך הנקזים. אחרי שראינו תוצאות כאלו, ביררנו ונודע לנו שבאמת הייתה גלישת ביוב באותו אירוע. הייתה הוראה לסגור את החופים, אבל לא תמיד הדברים האלו ידועים. מצאנו לא אחת, למשל פה, אתם רואים נקז חלוצי התעשייה, נמצא בין הקריות לחיפה ממש ליד הנמל החדש. אתם רואים שם דייגים על החוף. גם גולשים מגיעים לשם. החוף הזה, למרות שהוא לא חוף רחצה מוכרז, הוא חוף פעיל. מגיעים לשם אנשים. בנקז הזה נמצאו ריכוזים מאוד גבוהים גם של חיידקים וגם של תרופות. מראים שיש פה גם שפכים תעשייתיים ממפעל תרופות סמוך.

ככה זה נראה בים. אתם יכולים לראות פה תמונות של יאיר גיל ושל משה קוסטה, משמאל, מול נחל שורק בחוף פלמחים. הצבע החום הבהיר הזה זה לאו דווקא מה שאתם אולי חושבים. זה לא ביוב גולמי אלא זה מה שמתפתח, איזשהו סוג של אצות, חלקן יכולות להיות גם רעילות, שמתפתחות בעקבות זה שיש שם הזרמה של קולחין יותר בשורק, אבל גם שפכים. בגלל אותם עודפים שיש גם למשל בירושלים, מט"ש שורק הזרים במשך שנים שפכים לשורק. הדברים האלו, חלקם כבר טופלו. חלק מהמקומות האלה, למשל בשורק, עד כמה שאני יודע, אני מקווה שהנושא באמת נפתר, אבל עדיין זורמים מדי פעם קולחין גם בשורק.

אתם רואים בתמונה מצד ימין, מול אותו נקז בחיפה, חלוצי התעשייה, אותם שפכים שחשבנו שטיפלו בבעיה. אני יודע שהייתה איזושהי אכיפה, אבל העובדה היא שגם השנה כשחזרנו, גילינו ריכוזים מאוד גבוהים של חיידקים ושל תרופות, שמראים לנו שבאמת יש בעיה כנראה עם אותם מקורות הזרמה שמזרימות פשוט שפכים או מי שטיפה של מפעל שיש בו ריכוזי מזהמים גבוהים, אל הנקז.

אני אשמח להבין ממך מה ההבדל, כי תיארת חלק מהמקומות בתל אביב וחלק מהמקומות בשאר הארץ. מה ההבדל בין ההזרמות שנובעות מכוח חיבור פיראטי של ביוב למערכות הניקוז ובין הזרמות שמבוצעות מכוח ועדת היתרי הזרמה, שכרגע יש שתי רשויות במדינה שיש להן את היכולת להזרים את זה, והם מה שאנחנו רואים בירקון, שהקרנת פה את הסרטון הזה, הוא מכוח האישור של הוועדה או משהו שהוא פיראטי? מה ההבדל בין הדברים?

אני אגיע לזה עוד רגע בתוצאות והמסקנות ואני אתייחס בדיוק לשאלות האלה. זה שאלות חשובות, אז אני אתייחס אליהן.

תוצאות מהחול, להראות שבאמת הבעיה היא לא רק במים עצמם. הציבור נחשף לזה. אתם יכולים לראות שיש פה ריכוזים גבוהים במרחק של מטר וחמישה מטר, של חיידקים בתוך גרם חול. כאשר יש אירוע של נגר מאוד מזוהם בביוב גם, אז הריכוזים הם גם גבוהים יותר.

כיוון שחיידקים צואתיים יכולים להגיע גם ממקורות שהם לא ביוב, יש טענה שזה מגיע נגיד מצואה של בעלי חיים, אז התחלנו לבדוק גם תרופות וקפאין, תרופות שנמצאות רק בעצם בשפכים שלנו, רק בביוב שלנו. למשל קארבאמאזפין שהוא תרופה נגד אפילפסיה וכו', הפרעה דו-קוטבית, אנחנו מוצאים אותה בריכוזים מאוד גבוהים, במקרה שכבר סיפרתי קודם, נקז חלוצי התעשייה, ריכוזים שבעצם אפילו מעל הריכוז שבביוב, מה שמראה שבעצם יש פה מקור שהוא תעשייתי ולא ביובי. לצערי עדיין עוד לא טופל לחלוטין, כי אנחנו עדיין מוצאים ריכוזים מאוד גבוהים שם, לא באופן תדיר אבל מוצאים שם מדי פעם. גם בנקזים אחרים אפילו בקיץ, בנקז בחוף הסטודנטים ובנקז בקריית חיים מצאנו ריכוזים של 2%–3% ביוב. לפי ריכוז הקארבאמאזפין אני יכול לדעת כמה ביוב יש בנקז, אז אולי זה לא נשמע הרבה, 2%–3%, אבל אם אתם זוכרים שמביוב גולמי יש לנו מיליונים ועשרות מיליונים של חיידקים צואתיים בכל 100 מ"מ, אז גם ב-1% יש הרבה יותר מדי.

ממש לאחרונה גם קיבלנו נתונים מנחל אלכסנדר, בסדרה מאוד גדולה של חיידקים נוספים שלא בדקנו בעבר, מחקר משותף שאנחנו יזמנו עם חקר ימים ואגמים והמעבדה למחלות זיהומיות בבית חולים לניאדו, וגילינו שם עשרות חיידקים מאוד בעייתיים. לפי העבודה שלהם, חלק מהזנים, החיידקים האלו, בעבר הם מצאו זנים עמידים מאוד לאנטיביוטיקה, זאת אומרת אם מישהו נדבק בהם וזה קרה בעבר, נדבק בחיידקים האלו, אז מאוד קשה לטפל בזה. כאשר יש כזאת בעיה חייבים בשילוט ובהודעות להזהיר את האנשים. אני לא אומר שאסור בכלל להתרחץ בים, זה לא ההמלצה שלי, אבל באותם מקומות שמזדהמים חייבים שיהיה שילוט מסודר וחייבים להתחיל לפתור את הבעיה.

כמו שאמר היושב-ראש, יש פה שני סוגים של סיבות של בעיה. אחד, יש חיבורים פיראטיים של ביובים ואותם חייבים לנתק. זה צד אחד של אותו ניתוק צנרת. זה גורם לכך שגם בקיץ יש לנו זיהום של מעיינות. למשל גם עין סעדיה בחיפה מזוהם באופן תדיר על ידי שפכים שמגיעים מהנקז גם בקיץ, וגם חופי רחצה שציינתי קודם, גם הדולפינריום, גם חוף סטודנטים ובטוח בעוד נוספים.

הבעיה ההפוכה בחורף קורית בגלל הסיפור של חיבור ניקוזים אל מערכת השפכים, שהיא יכולה לגרום לגלישה ברחובות. זה גם קורה לפעמים ועל מנת למנוע את זה קיימים אותם היתרים שציינת. למעשה ככל שידוע לי קיימים רק שני היתרי הזרמה לים, לרשויות מקומיות או לתאגידי מים וביוב להזרים שפכים לים בעת אירועי גשם. למי אביבים דרך מוצא רידינג, זה התמונה הראשונה שראינו, ולמי כרמל הם דרך כמה נקודות, וזה כתוצאה באמת מאותם חיבורי כלאיים שקיימים. עד שלא תיפתר הבעיה במקור ולא יהיו אותם חיבורי כלאיים של ניקוזים שנכנסים אל תוך מערכת הביוב, ועדת היתרי הזרמה לים העדיפה לתת איזשהו פיקוח, היתר שיפקח בלוחות זמנים על מנת לפתור את הבעיה ועל מנת שהיא תיעשה בצורה הכי פחות מזיקה. אנחנו כמובן לא היינו רוצים שיינתנו היתרים כאלו בעתיד וצריך להפסיק עם הנוהג הזה, אבל כרגע זה הייתה הברירה הפחות גרועה.

הפער שאתה מזהה בטיפול באירוע הזה, נובע ממה?

קודם כל בתשתיות. קודם כל צריך ללכת למקור ולתשתיות ולמצוא את כל חיבורי הכלאיים האלו בין מערכות הניקוז למערכות הביוב. זה נוגד את התקנות. המשרד להגנת הסביבה אחראי לאכיפה של התקנות האלו. תאגידי המים והביוב הם אלו שאחראים לביצוע בשטחים שלהם, ואם זה נמצא בתוך השטחים הפרטיים של הבתים, זה בסמכות הרשויות המקומיות. צריך פה גם תקציב משמעותי וגם באמת אכיפה על מנת שזה יבוצע.

אני רוצה להזכיר שאנחנו משלמים דרך חשבון המים שלנו עבור תשתיות המים והביוב, והתאגידים מחויבים לטפל בתשתיות, לכן הבעיה הזאת צריכה להיפתר. על מנת שהיא תיפתר צריך להתחיל להפעיל אכיפה. אני חושב שהמשרד להגנת הסביבה לא מפעיל מספיק את סמכותו פה. באופן נקודתי במקומות מסוימים שהבעיה עדיין חוזרת, צריך גם להכניס פתרון שציינתי פה, של משאבות שבעצם שואבות את מי הניקוז המזוהמים. אי אפשר לעשות את זה באירועי הגשם המאוד גבוהים, אבל כשהזרימות הן חלשות יחסית, אפשר למנוע חלק מהזיהום בעיקר בחודשי הקיץ או בעונות המעבר וככה לפחות להפחית את הבעיה באופן נקודתי עד שנפתור אותה באופן יותר מלא.

ד"ר יובל ארבל, תודה רבה לך על ההצגה ועל הדברים. אני רוצה לפנות לחבריי, חברי הכנסת. פרופ' אלון טל, בבקשה.

קודם כל זאת הזדמנות נעימה לברך את ארגון "צלול" על המצגת המלומדת והמעניינת, ועל גברת מאיה ג'ייקובס שמסיימת עשר שנים בתור מנכ"לית של הארגון. התקופה הזאת, אני חושב הפכה להיות אחד המנהיגים הסביבתיים הבולטים במדינת ישראל.

אלון, הוועדה הזאת טרם אישרה את שחרורה, אז אני לא משוכנע שניתן לברך על לכתה.

אוקיי, סליחה מאיה. אם מור גלבוע, גם שחקן ותיק ומנהיג דגול בקהילה הסביבתית, יחליף אותה, אנחנו חושבים שהארגון יהיה בידיים טובות, ובאמת אני מברך. באחד מעוונותיי אני מופיע בתור אחד מששת המייסדים של "צלול", אבל זה בעצם התרומה היחידה שלי. מאז אני רק לומד מהארגון.

אני רוצה להתייחס לסוגיה עצמה. שתי תופעות מקבילות לדעתי עומדות מאחורי הממצאים הקשים. הראשון הוא כמובן שינוי האקלים. אנחנו רואים בעצם תוצאות ותופעות בזמן אירועי גשם קיצוניים, והם ילכו ויתרבו, לכן כשמדברים על הצורך לחזק את התשתיות, אנחנו מקבלים עכשיו רק פרומו קטן ממה שמחכה לנו. הדבר השני זה הרצון לצופף את הערים בגלל פיצוץ האוכלוסין וגידול באוכלוסין, אבל אנחנו בעצם מכסים את כל הערים וכל השטח החופי בשכבת אספלט, בטון, ובעצם עושים איטום בכוונה, ולכן ללא יכולת בכלל להגיע לחדירה, אין לנו את האפשרות בעצם לעשות ניקוז שמבוסס על פתרונות טבע, שזה בעצם הרבה מאוד מהמים האלו צריכים לא להגיע לים אלא להגיע למי תהום. אנחנו לדעתי צריכים לחשוב על זה. אני יודע שבמסגרת אחרת הוועדה הזאת דנה בנושא חוק רשויות הניקוז, אבל אנחנו נצטרך לחשוב, כי לדעתי מה שהצגת פה, ואנחנו יודעים שמי שמגיע לים בעצם נגעל ממה שהוא מוצא שם לעיתים קרובות מידי.

אני לא רוצה שאנחנו נאבד פרופורציה. בתור אחד ש-30 שנה עוסק בזה, אני זוכר את הימים שהביוב היה לא מטופל וכל הנחלים הביאו ביוב גולמי לים, ובכלל סגירת החופים היה דבר תדיר. יש לנו עכשיו פאזה חדשה. לא בטוח שהייתה חשיבה מערכתית ובעצם לתכלל בין רשויות מקומיות, רשות המים, רשויות ניקוז, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, ותקצוב אכיפה. אני חושב שאמרת את זה. אלה נראה לי בסופו של דבר יצטרכו להיות במסגרת כל פתרון שנמצא, אבל זה חשיבה ראשונה.

חבר הכנסת מוסי רז, אתה רוצה להתייחס?

אני רק רוצה להוסיף, באמת לשבח את הפרזנטציה, המצגת של ד"ר ארבל ואת העבודה שעושה הארגון, ולהגיד שבאמת זו בעיה. כפי שבעיות רבות סביבתיות במדינת ישראל הן קשות יותר מבמקומות אחרים בגלל קצב הגידול המהיר שלנו ובגלל צפיפות האוכלוסייה.

צריך להוסיף גם לגבי האקלים שלנו עוד לפני השינוי. אנחנו טועים לחשוב שהוא אקלים נוח, אבל בנושא הזה הוא אקלים מאוד לא נוח, כי נאמר עם כמות גשם פחות או יותר כמו לונדון, היא מצטמצמת אצלנו על פני 30 יום ולא על פני 300 יום, ואז באמת יש אירועי קיצון שבהם המערכת לא מתפקדת ולא סופקת את כל המים. תוסיף לזה באמת את הפיתוח העתידי שהוא מתחייב ממדינה שגדלה בשנה האחרונה ב-190,000 איש, זה כ-2% וממשיכה בגידול הזה, זאת אומרת מיליון כל חמש שנים, אז הפיתוח הוא מתחייב, הידוק קרקע שלצערנו קורה גם הרבה יותר מהמתחייב, אז הבעיה הזאת תלך ותגדל.

אני בהחלט מסכים גם עם ההמלצות של המצגת, אבל צריך לבצע, שזה כמובן יותר קשה, ורשויות יצטרכו לעשות את זה.

על הכיפאק. בטרם נעבור למשרד להגנת הסביבה ולאנשי המים במרכז השלטון המקומי, אני כן רוצה לאפשר לעוד שני ארגונים סביבתיים לומר בקצרה, יינתנו שלוש דקות לכל אחד מכם כדי להשמיע את דעתכם. עוד נציג מ"צלול" שאני אשמח לשמוע את דעתו, נדב דסברג שנמצא איתנו כאן. נדב, שלוש דקות לרשותך.

בטח, אני אפילו אצטרך פחות. אני רכז קהילה בעמותת "צלול" ואני גולש כל החיים. הגולשים שהם גם חברים שלי וחלקם מייצגים את המדינה בתחרויות מסביב לעולם, הייתה לנו גולשת עכשיו באולימפיאדה. זה כבר לא ספורט שהוא ספורט שוליים. ספורט שהוא מיינסטרים, הוא במרכז. הזמן שבהם הולכים לגלוש ובהם כולם מגיעים לים זה הזמן של הגשמים האלה. זה הזמן שמתאמנים בו וזה החופים שמתאמנים בהם. כל אירוע גשם גורר זליגות של ביוב והגלשות של ביוב. השנה אנחנו עשינו בעצם פרויקט מקיף שנקרא "דוגמים צלול", ואנחנו דגמנו ואנחנו יודעים באופן ודאי להגיד שמדובר בביוב.

הגולשים האלה שמגיעים לים, הם סובלים אחר כך מפריחות בעור, מדלקות באוזניים, מהרגשה רעה, מחולי. אנחנו מביאים היום באמת מספרים חמורים. ראינו במצגת של יובל. אנחנו מביאים מספרים חמורים ובאמת מטורפים, שאתם פורטים אותם לפרטים אתם רואים שחוף צריך להיסגר ב-400 יחידות ל-100 מ"מ, ויש שם חופים של 17 מיליון יחידות, דברים באמת חוצי דרך.

אני מבקש בכל לשון של בקשה לקבל החלטה שבעתיד תשנה את אותם מאות אלפי משתמשי ים. מדובר במאות אלפים, לא בקומץ. הם אנשים שמגיעים לים גם בחורף, בגשמים והם הולכים לעשות את זה כך או כך. הם גם כך הולכים לים. הם לא מסתכלים אם החוף סגור, לא סגור. הם גולשים בזמן שמצילים כורזים שהחוף סגור והם ימשיכו לגלוש, אז צריך לשנות את זה כי זה מה שהם עושים גם ככה. תודה רבה.

אנחנו מצטרפים לדרישה שלך, נדב. גם אם היה מדובר בקומץ, אני חושב שהיה צריך לטפל בזה. אתה הולך למופע של התרבות הפופולארי, המופע אולי הכי אחרון בשלבים. אני חושב שלא צריך לזהם את הים שלנו, כי לא צריך לזהם את הים שלנו, גם אם לא זה לא היה מפריע לאף גולש, לאף משתמש אחד, כי זה כדור הארץ שלנו. צריך לשמור עליו. הדברים שלך הם חשובים והם נוגעים להרבה מאוד אנשים, ותודה רבה שהגעת לכאן כדי לבטא אותם.

אני רוצה לעבור לסמנכ"ל הפורום לישראל ירוקה, עו"ד יוסף אקרמן. בבקשה, יוסף, שלוש דקות עומדות לרשותך.

תודה. קודם כל אני רוצה לברך על הדיון החשוב. אני רוצה לדבר אולי כמה נקודות נוספות בזיהום נחלים שלא עלו פה בוועדה. הראשון לגבי סוגיה של שריפת פסולת חקלאית אנאורגנית. בדרך כלל אנחנו נתקלים בתופעה הזאת דווקא בהיבטים של זיהום אוויר שלה, אבל התופעה הזאת, יש לה גם היבטים של חלחול גם לנחלים וגם למי תהום, וזו תופעה שעד לא תיפתר בחקיקה שאנחנו מקדמים כבר, וחבר הכנסת עמיחי שקלי, גם חברי הכנסת טל וגם יוראי חתמו עליו בשבועות האחרונות, בעצם לכלכלה מעגלית ולטיפול דרך חוקי אחריות יצרן מורחבת, זה אחד. השני זה סוגיה של מגרטות רכב לא חוקיות. מחקר שאנחנו מסיימים ממש בימים האלה וגם הוגש כבר למשרד להגנת הסביבה סוקר ומדבר בעצם על תופעה של כ-400 או אפילו יותר מ-400 מגרטות רכב לא חוקיות, נושא שלא מטופל לא במצב של הרכבים שקיימים היום בשוק וגם לא במגרטות שכבר קיימות. זה נושא שמצריך חקיקה מסודרת, הנושא של מה קורה ברכב בסוף ימיו, סוגיה מאוד מורכבת, ויש לקדם חקיקה בנושא.

מילה נוספת שאני אגיד זה לנושא תת האכיפה. אנחנו רואים שגם במקומות שבהם למשרד יש כלים ויש את הסמכות, לצערנו הוא לא מבצע אכיפה מספיק משמעותית. אנחנו קוראים למשרד ודורשים ממנו, ואם הוא צריך יותר תקציב לאירוע הזה, הוא צריך לשים דברים על דיוקם ולהגיד, אני צריך יותר תקציב לאירוע, כי לא יכול להיות מצב שבו אני אפילו יכול להעיד על עצמי, מעבירים מידעים למשרד להגנת הסביבה על זיהומים וזה פשוט לא מטופל. זה קורה גם במפעלי בטון וזה קורה גם בזיהום נחלים וזה קורה גם במגרטות רכבים, לכן אם יש בעיה בנושא הזה של תת תקצוב, שהמשרד יבוא ויגיד שיש בעיה של תת תקצוב. תודה רבה.

תודה רבה יוסף אקרמן. עכשיו אני מבקש להעלות לזום את אמיר ארז שהוא ראש אגף מים ונחלים מהמשרד להגנת הסביבה.

תודה. שלום לך, אני רוצה להתחיל מהמסקנה הסופית, ושלא יצטייר שאני מנסה להצטדק. קודם כל מצב הנחלים אינו טוב, אבל אם נסתכל בפרספקטיבה כמו שחבר הכנסת אלון טל אמר, ונלך 20 ו-30 שנה אחורה, בעבר המצב היה באמת בכי רע. אז הביוב זרם 365 יום בשנה מהמון יישובים בישראל. אם מסתכלים על מה שנעשה ב-20 שנה האחרונות, הממשלות לדורותיהן השקיעו מיליארדים בנושא. חלק מההתקדמות הייתה הקמת תאגידי המים והביוב שתיכף נדבר עליהם וגם נאמר מה לא בסדר בהתנהלות שלהן, אבל הייתה התקדמות. הוקמו עשרות מכוני טיהור שפכים שלא היו לפני כן. זה הצד, מה נעשה עד עכשיו.

ברגע שבעצם הוצאנו את הביוב הקבוע מהנחלים, יצרנו מצב די אבסורדי אולי, שמצד אחד הנחל הוא ללא הזיהום הקבוע שלו, אבל הרגישות שלו לאותן תקלות ולאותן הזרמות אקראיות בחורף בימי גשם, הרגישות הזאת היא גבוהה הרבה יותר. נחל מתחיל להשתקם מבחינה אקולוגית, לא מסוגל לקבל, לא אירוע זיהום גדול בשנה וגם לא כמה אירועים בודדים קטנים של ביוב. אנחנו כל הזמן הורגים אותו מחדש, אז בסיפור של התקלות, אני אחרי זה אתייחס לנושא של החורף והנגר, אבל תקלות הן גם בגלל סתימות במערכת הביוב. לפעמים גורם הסתימה הוא דבר פרוזאי כמו המגבונים שלנו. אנחנו משתמשים בהמון מגבונים במדינת ישראל, מדינה עתירת ילדים, והמגבונים האלה, חלקם לא מותאמים להזרמה למערכת הביוב.

ממש בימים האלה אנחנו יחד עם מכון התקנים עוסקים בהכנת תקן ישראלי למגבונים, שיקבע מבחנים שהיצרנים והיבואנים יצטרכו לעבור כדי להצהיר על המגבון שלהם אם הוא נשטף או לא נשטף. יכול להיות שזה בסופו של דבר גם יעזור לציבור שכן רוצה לשמור על הסביבה, לא לזרוק את המגבונים האלה לאסלה, והרבה מהתקלות ימנעו אולי בצורה הזאת.

נושא הניקוז העירוני ובכלל מניעת הצפות ושיטפונות נמצא היום בכמה ועדות בניהול משרד רוה"מ. כרגע אין בעצם מקור תקצוב לניקוז עירוני. חלק מהבעיה זה שיש שכונות ללא ניקוז, לכן החיבורים האלה לביוב, עם השנים זה נוצר כי בעצם לא היה למי הנגר לאן לזרום.

אמיר, זו בעיה תכנונית?

זו בעיה גם תכנונית ביישובים ותיקים. הרבה פעמים מערכות הניקוז הן אותן מערכות מלפני 30-40 שנה והיישובים גדלו ומערכות הניקוז נשארו אותן מערכות ניקוז. כל הסיפור של החיבור הפיראטי שיובל ארבל דיבר עליו, של מרזבים, בסופו של דבר זה בעיה תכנונית. זה עבירה של חוק התכנון והבנייה, ולתאגיד המים והביוב שנדרש גם על ידי המשרד להגנת הסביבה וגם על ידי רשות המים להתמודד עם התופעה הזאת, אין בעצם כלים להתמודד עם זה. כאן אנחנו צריכים כן את הרשויות המקומיות שיעזרו בנושא.

מאה אחוז, תודה רבה אמיר ארז. אני כן אשמח לתת לנציגת מינהל התכנון שנמצאת איתנו בזום, פיאנה קרנץ. אם תוכלי, גבירתי, להתייחס בקצרה לפערים התכנוניים שמובילים לסיטואציה הבעייתית שאנחנו נמצאים בה.

בגדול, אין פערים תכנוניים. אף אחד לא מאשר בכל התוכניות החדשות שמגיעות - - -

פיאנה, זה ברור לי. החיבורים האלה הפיראטים נוצרים כי יש צורך בהם, כי אין הסדרה תכנונית של האירוע הזה בצורה - - -

כאמור, הוא דיבר על יישובים ותיקים. אין דבר כזה. שום מוסד תכנון לא מאשר תוכניות חדשות בלי שיש להן הסדרה של מערכת ניקוז. זה לא קורה בתוכניות חדשות. אם יש ישוב ותיק, מוסדות התכנון של מינהל התכנון לא יכולות לתקן את מה שכבר היה. זה רק בהתחדשות עירונית. זה לא בסמכות מינהל התכנון לתקן דברים שהיו בעבר מהבחינה הזאת, אך התוכניות החדשות שמגיעות, זה לא קורה.

אפשר לשאול אותך שאלה? שמענו קצת על הצורך בהפרדת צנרות, שביוב יהיה בנפרד ממי הנגר. מה אתם עושים כדי להבטיח את זה מבחינה תכנונית ומי לדעתך צריך היום לטפל במפגעים משמעותיים?

האכיפה היא לא של מינהל התכנון. אם מינהל התכנון יקבל תוכניות, הוא מאשר תוכניות שאמורות לעמוד בחוק התכנון והבנייה. זה לא אחריות של מינהל התכנון לאכוף את הנושא הזה. מבחינת מינהל התכנון אנחנו מטפלים בנושא התכנון כדי לצורך העניין לטפל בנגר במקור, זה מסמך שאושר במועצה הארצית, הוא מנחה איך מטפלים בנגר שנוצר במגרשים הפרטיים. הוא נותן הנחיות איך לשלב אמצעי ניהול נגר כדי שהנגר בכלל לא יגיע למורד, אבל כל הנושא של החיבור, חיבורים פיראטים בין הניקוז לביוב, מבחינתנו זה ברור שזה משהו שלא אמור לקרות. אין לנו את הכלים לטפל במה שכבר קורה.

זה ברור מאליו, ומשכך זה פיראטי. השאלה שאני רוצה גם לחדד אולי או להוסיף לחברי, פרופ' אלון טל, בהסכמים של ההתחדשות העירונית אתם שמים כחלק מההתחייבויות של הקבלנים או כחלק מפירות ההתחדשות העירונית גם את הטיפול בצורך להפריד בין מערכות הניקוז, לנגר, לביוב? אתם מבקשים להסדיר את האירוע הזה בערים הוותיקות באמצעות ההתחדשות העירונית, שזה משהו שלא נמצא בתחום הסמכות שלכם או האחריות שלכם, איך שאתם תופסים את התפקיד שלכם באירוע הזה? בערים החדשות, ביישובים החדשים ברור לי, ואולי יובל יוכל גם לאשר את הדברים, אין בעיות לפי שיטתכם, כי התכנון כבר מסדיר את האירוע הזה, אבל אני מדבר בהתחדשות העירונית בערים הוותיקות בעיקר במרכז הארץ או בחיפה, במטרופולינים הגדולים שכרגע אנחנו אישרנו בוועדה הזו פרויקטי התחדשות עירונית. האם אתם מבקשים שחלק מפירות ההתחדשות יסדירו את האירוע הזה?

אתה שואל אותי?

אני שואל את נציגת מינהל התכנון.

אני מצטערת, אנחנו לא עוסקים בהסכמים של התחדשות עירונית. זה לא משהו שהוא מגיע. זה נושאים של ותמ"ל. התוכניות החדשות מטפלות בתחום הקו הכחול. הן לא יכולות להסדיר מה שיש מחוץ לקו. כל הבנייה החדשה היא לפי התקנים, לפי החוק.

אוקיי, בסדר, אז את אומרת שלמינהל התכנון אין יד ורגל באירוע הזה. תודה.

לצערי זה לא משהו שאנחנו - - -

מאה אחוז. אני מבקש לעבור לעזרא נווה מעיריית תל אביב-יפו, הוא מנהל מחלקת התיעול.

שלום לכם, שמי עזרא נווה, אני מנהל יחידת התיעול ואחראי על כל הניקוז בעיר תל אביב. אני מאוד שמח שהנושא הכה חשוב ומהותי ואקוטי עולה לדיון. זה הזדמנות טובה מאוד באמת לפעול לשינוי מגמה. אני אספר לכם שגם אני גולש וגם אני נהנה מהים שלנו, ומצב החופים בזמן גשם הולך ונהיה יותר ויותר גרוע. אין לי את הניסיון של ה-20–30 שנה האחרונות. מה שאמר קודמי זה נכון. עד שנות ה-70' הביוב והניקוז זרמו יחד לים והדברים היום שונים בהיבט הזה, זה נכון.

אני רוצה רגע להתייחס למצגת של יובל ולהביא קצת תובנות ונקודות חשובות. אני אדבר על אגן הניקוז של איילון-ירקון שהוא האגן בעצם שבסופו של דבר מתנקז במוצא ניקוז אחד, מראש ציפור, מוצא רידינג שהוא בעצם מנקז כ-1,800 קמ"ר שטח שמתחיל בשטחי הרשות הפלסטינית, ממשיך לשפלה, הרי יהודה, מישור החוף וכולו מתנקז למקום אחד, אבל זה נכון לעוד ועוד אגני ניקוז גם בדרום וגם בצפון. תראו, זה אגן הכי מיושב והכי צפוף וכתוצאה מזה גם מה שקורה, גם הביוב הוא בכמויות הכי גדולות.

הציג יובל את הבעיות שרואים באמת בשורה הראשונה, בקו החוף, אבל בעיית השורש היא מאחורי הקלעים. לא שאין בעיות גם בקו החוף, אבל הבעיה המהותית והאקוטית ששם הבעיה בעשרות מונים היא יותר חמורה ויותר גדולה, היא בעורף, היא מאחורי הקלעים, איפה שעין המצלמה לא קולטת את זה הדברים קורים. בזמן סערה, בזמן גשם הדברים קורים, אבל אני אומר לכם, כל הוואדיות וכל הערוצים שלנו שזורמים בסופו של דבר לרידינג, הם מזרימים קוקטייל של נקז של גשם ושל ביוב, מעורב. היות שלמערכות הביוב בכלל הרשויות אין את היכולת לקבל את העומסים, וזה קופץ, ואז באמת אנחנו רואים בימי גשם את הדלתא של רידינג פולטת כמויות אדירות של הקוקטייל הזה וחלק גם במוצאים. אני חושב שההסתכלות היא צריכה להיות לבעיות השורש, וזה גם בעורף, מבחוץ.

אני אספר לכם קצת על הפעילות של עיריית תל אביב, ואנחנו מודעים ואנחנו משתדלים ופועלים ועושים. אנחנו מקימים והקמנו לאחרונה עשרות תחנות שאיבה למי קיץ על מנת לא לתת למים שהם לא גשם להיפלט אל הים ולחופי הרחצה לא בימי גשם, וזה באמת בימי שגרה. זה אחד. אנחנו מנקים אלפי קולטנים בשנה ושוטפים באופן יזום קווי ניקוז, שאם וכאשר נכנס פסולת לתוך הקווים, שוטפים אותם במיוחד לפני החורף ולפעמים פעמיים גם אזורים מסוימים. לדוגמה, את אזור הכרמל שציינו, אנחנו עושים את זה. אין-סוף לדברים האלו.

מה שאני אומר, ההסתכלות שלי, באמת זה בעיה שצריך להתמודד מערכתית, וההתגייסות וההירתמות של כולם חשובה. צריך לייצר תוכנית עבודה עם יעדים לטווח הארוך, יעדים ברורים, לייצר ברשויות האלו את הדרך לעשות את ההפרדה הזאת שציינתי.

עזרא, אפשר לשאול אותך שאלה? כמה חיבורים פיראטים איתרתם בשנה האחרונה בתחום עיריית תל אביב-יפו?

אני כבר אענה לך על זה. תראה, בעשור האחרון עיריית תל אביב וגם איגוד דן יחד עם תאגיד המים, השקענו עשרות מיליוני שקלים בהפרדה יזומה בין מערכות ביוב לבין מערכות ניקוז.

זה לא מה ששאלתי.

רק שנייה, אני אענה לך. המגמה הזאת, אני שואל גם איפה העשייה הנוספת שנעשית לא רק בקו ראשון בשורה הראשונה, אלא גם בעורף, ופה אני אציע מה לעשות. אני גם אענה לך לשאלתך. אנחנו איתרנו חיבורים וניתקנו חלק מהחיבורים.

אני שואל כמה איתורים.

באופן תמידי ברגע שמאתרים חיבורים, אנחנו פועלים.

אדוני, ככה זה לא עובד פה. אני שואל שאלות ואתה נותן תשובות. אתה רשאי להתייחס גם לנושאים נוספים, אבל אני מבקש שתענה לי על השאלה ששאלתי. כמה חיבורים פיראטיים איתרתם בשנים האחרונות, בשנה האחרונה? תבחר מה אתה עונה אבל תענה.

אני יכול להגיד לך שלפחות שלושה חיבורים פיראטים איתרנו וניתקנו בשנה האחרונה, לא קשור למה שאמרתי עכשיו שעיריית תל אביב השקיעה. עוד פעם, אני מבקש שתשימו לב למימדים. המימדים הם בפרויקטים הבינוניים. כשעושים הפרדה של קו ציבורי ברחוב, בעיר, ברשות, ואומרים אוקיי, הביוב והמים לא יזרמו יחד באותה תשתית, אנחנו עושים לחוד קו ביוב וקו ניקוז. הביוב יזרום בקו ביוב, הניקוז יזרום בקו ניקוז. לא יהיה כבר את העומס. בפעולות כאלו לטווח הארוך זה מביא הרבה מאוד שיפור לנושא.

עזרא, דיברת על שלושה חיבורים פיראטיים. להבנתי ממי אביבים, יש אלפי חיבורים פיראטיים בתחום הזה. כמה אתה מעריך שיש חיבורים כאלה וכמה עוד עבודה יש לפנינו? שים שנייה בצד את הפעילות ארוכת הטווח הרוחבית שהרשויות הממשלתיות נדרשות לעשות. אני שואל ברמתך, לא ברמה של חלילה לבקר את עיריית תל אביב, אבל לשאול שאלה פשוטה כדי להבין את גודל האירוע.

אני מסתכל ואני עונה לך עכשיו לא בתור נציג עיריית תל אביב, בתור אזרח תושב ישראל, ואני פה קצת מראה יותר את התמונה המלאה. אני אומר ככה, בכל אירוע גשם, מכוני הטיהור שנמצאים בהרבה מאוד מקומות, לא מסוגלים לתפוס את כל כמויות הביוב המעורב והם נאלצים להזרים את הנגר הזה המעורב עם הביוב לערוצי ואדיות ונחלים.

אבל זה ברור, לכן נתכנסנו. שוב, אני מנסה להגיע לתשובה ואתה כל הזמן חוזר לרקע כללי או לגופים אחרים שצריכים לעשות עבודה כללית. אמרת שניתקת שלושה חיבורים פיראטיים. להבנתי יש אלפים רק באזור של מטרופולין תל אביב. אני שואל אותך שוב, כמה להערכתך חיבורים פיראטיים יש?

אני לא יודע לתת לך תשובה על זה. מה שאני כן אומר - - -

אז רק משפט אחרון בבקשה כי אנחנו צריכים - - -

שנייה, אבל תן לי להשלים. אתה רוצה להקשיב? אני חושב שיש פה צוות מכובד שחשוב שהוא ידע חלק מהתובנות האלו, כי אם אנחנו רוצים לבוא ולהציג פה איך שזה נראה הכי טוב בצילומים, אז נציג, אבל אני בא ואומר לך שהדרך הנכונה זה תוכנית עם הרבה מאוד שותפים, עם משרד להגנת הסביבה, עם הרשויות המקומיות, עם תאגידי הביוב, כי זה בעיה אזורית רחבה מאוד. זה בעיה הרבה יותר אקוטית, הרבה יותר רחבה וגדולה ממה שאתם חושבים, שיוצא לכם איזה זרזיף של מים שנראה שחור. לא שאנחנו רוצים לקבל את הזרזיף הזה שנראה שחור, אבל אני אומר לך, העוצמות הן אחרות לגמרי.

אין מה לעשות, אנחנו צריכים לייצר בכל הרשויות, גם שיהיו מעורבים תאגידי הביוב וגם הרשויות וגם משרדי הממשלה.

אנחנו חייבים לסיים, אני ממש מצטער. אני חושב שהדברים שלך הם ברורים. אתה רוצה להשלים את המשפט?

יכול להיות שאנחנו צריכים להגדיר יעדים לכל רשות עם עדיפויות, איפה באמת המוקדים הכי אקוטיים אצלם ברשות שיש שם כניסה וחיבורים פיראטיים. אני לא רוצה לנקוב בשם של רשות, אבל תבוא ותגיד להם, תקשיבו, תגידו לי איפה הבעיה הכי אקוטית לדעתכם שיש לכם שם את המפגע של ביוב וניקוז יחד. כל רשות תעשה את זה. יבואו ויגידו, אוקיי, כמה שנים אתם יכולים לפתור את זה? יופי. הולכים ונותנים יעדים, מתקצבים, קונסים, עושים אכיפה, נותנים תמריצים. חברים, זאת הדרך. אם אנחנו רוצים להמשיך לגלוש בחופי תל אביב, בחופי הארץ, תאמינו לי שזאת הדרך. להסתכל רק ככה באווירה הזאת, אוקיי, נכון, אני אומר לכם, זה צריך להיות תהליך שכולנו נירתם לתהליך הזה.

אני באמת מסכים לגמרי שהנושא הזה הוא סופר חשוב ותודה באמת ליובל שהעלה את זה. אני בשיח עם יובל, קבוע. תשאלו אותו. אנחנו מסתכלים על הדבר הזה. תודה רבה.

תודה רבה לך על הדברים שלך. אני רוצה לאפשר לאבי אוזן שהוא אקולוג מרשות הטבע והגנים, לדבר. הוא גם יסכם את רשימת הדוברים ואז נעבור לסיכום חברי הכנסת והוועדה. אבי, הרשות שלך, יש לך שלוש דקות. תודה.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה לומר שהבעיה היא אפילו חריפה יותר. רבות דובר על חוף הים אבל צריך לזכור - - - מהביוב או התערובת של קולחין עם ביוב - - - בנחלים, משמידה את המערכת האקולוגית בנחלים ואז מגיעה לים. צריך לעשות גם את ההפרדה, ודובר על זה, בין הבעיה של נגר ראשון, שאחרי שמונה-תשעה חודשים, אפילו עשרה חודשים של יובש הצטברו הרבה חומרים על פני השטח. הצטבר - - - במערכות הניקוז והגשם הראשון לוקח את זה לנחל. הרבה פעמים אנחנו רואים אחרי גשם ראשון תמותת דגים בשפכי הנחלים. רואים את זה באשדוד, רואים את זה בתל אביב.

אני חושב שמה שדובר פה על הנושא של משאבות מי קיץ וטיפול בנקזים, זה דבר שחייב להיות סטנדרט לא רק בתל אביב.

ארחיב קצת יותר על הבעיה היותר חמורה, וזה דובר פה על הנושא של אי הספיקה. אני רוצה לומר שקודם כל מבחינת הסמכויות וההנחיות, הן קיימות. המשרד להגנת הסביבה ורשות המים אמורים להפעיל את הסמכויות ואת הכלים שיש להם גם מבחינת תמריצים. לתפיסתי, כרגע זה לא נעשה מספיק.

אני חושב שההשקעות שיידרשו על מנת לאתר ולהפריד את כל החיבורים הן השקעות אסטרונומיות. אני לא רואה מצב שבו מישהו יכנס לפרויקט כזה, אבל אני כן חושב שצריך להכיר במצב הזה. היום כשמתכנן מתבקש לתכנן קו ביוב או לתכנן מט"ש, הוא לא לוקח בחשבון כמעט את החדירה הזאת של הנגר. הוא מתכנן כאילו אנחנו בעולם מושלם והכול תקין ואין חדירה של נגר לתוך המערכות, וזה לא המצב, אז צריך להכניס את זה לתוך התכן. צריך לא להתבייש ולהכניס לתוך התכן של הקווים את התוספת הזאת של הנגר, כי אחרת זה יקרה כל הזמן גם בלי חיבורים פיראטיים. מערכות האיסוף הן מערכות חדירות.

באגן הכנרת יש סטנדרט מיוחד למערכות איסוף וביוב כדי למנוע את זיהום הכנרת. אני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל תחיל את אותו הסטנדרט על כלל המדינה ולא רק באגן הכנרת. תודה.

תודה רבה לך על הדברים החכמים, אבי אוזן. חבר הכנסת, פרופ' אלון טל, בבקשה דברי סיכום שלך.

אני חושב שבסופו של דבר אנחנו צריכים לזכור שיש משרדי ממשלה שמוסמכים להתערב ולתקן ולא רק להצביע עליהם. אם הבנתי נכון, יש שני גופים שאנחנו צריכים לפנות אליהם שיעשו יותר ואולי להקדיש לזה יותר משאבים, אחד זה המשרד להגנת הסביבה. אני מסכים שיש לציין את ההתקדמות, אבל אנחנו רואים שהמצב הוא רחוק מאוד מלהיות סביר בחופי הארץ, ולצפות מהם להתערב ולחפש את החיבורים הפיראטיים וכו'. פה הם צריכים את העזרה אולי של רשות המים, אבל המיפוי וכו'.

אני חושב שיש פה צורך בקצת בלשות, לא רק עבודה ביורוקרטית, ולצאת לשטח ולחפש, להתערב, אחרת עוד שנה נקבל מצב עוד יותר גרוע, כי כפי שנאמר, האירועים יהיו יותר גדולים, יותר אנשים יעבירו את הביוב שלהם למתקני הטיהור. אני חושב שזה דיון חשוב ואני בעצמי לא הבנתי את חומרת הבעיה עד ששמענו את הדברים, אז כל הכבוד על היוזמה.

תודה רבה אלון. אני רוצה קודם כל להודות ל"צלול" ולד"ר יובל ארבל על ההצגה של התופעה החמורה הזאת. אני אחלק את הסיכום שלי לשני חלקים, אחד שהוא קצר טווח ואחד שהוא ארוך טווח. ממשלת ישראל קיבלה החלטה 207 מה-1 באוגוסט 2021, שמטרתה היא לקדם את התשתיות וניהול סיכוני השיטפונות, שהיא במסגרת ההחלטה הזו דרשה את הכנתה של תוכנית לאומית לניהול סיכוני השיטפונות, כולל התייחסות פוטנציאלית של הזיהום של מי הנגר העירוניים.

מכוח ההחלטה הזו אנחנו צריכים להתייחס לאירוע הזה כאירוע שדורש טיפול, כמו שחברי אלון אמר, גם על ידי הרשויות המקומיות ותאגידי המים באיתור חיבורים פיראטיים בכל האמצעים שעומדים לרשותם, עשן או ממצלמות ביוב, וגם לתקן ולסגור חיבורים פיראטיים בין תשתיות הביוב והניקוז. אנחנו שמענו פה על מעט מאוד טיפול של זה על ידי נציג העירייה שדיבר. צריך לעשות יותר גם באמצעות ניקוי קולטני הגשם ותעלות הניקוז וגם להציב משאבות המסיתות את הנגר המזוהם מהאזורים שהם מועדים לפורענות.

המשרד להגנת הסביבה נדרש לאכוף את החוק ובפרט את התקנות של הפרדת הצנרת תחת חוק המים, ובאופן ארוך טווח לדעתי אנחנו צריכים לראות, ולכן גם ניסיתי לגשש מול נציגת מינהל התכנון בהקשר הזה. אנחנו צריכים לשאוף לתכנן את הערים שלנו באופן שיותירו יותר מרחבים פתוחים ירוקים, לשמור על העצים הבוגרים שלנו ולנטוע עוד מהם ככלי אפקטיבי שבתורו גם יטפל בבעיה הזו, אבל גם, ודיברנו על זה מקודם, גם כי החובה הכללית שלנו היא לשמור על הכדור גם למעננו וגם למען הדורות הבאים, אז גם פרקטיקה וגם תובנות להמשך בטווח הארוך.

תודה רבה לכל הנוכחים, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:31.