פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכספים
23/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 181
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, י"ט בטבת התשפ"ב (23 בדצמבר 2021), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
משה גפני
אחמד טיבי
יצחק פינדרוס
ג'ידא רינאוי זועבי
נירה שפק

זאב בנימין בגין
אלון טל
מנסור עבאס

חנן פריצקי - סמנכ"ל תקציבים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אברהם שלם - תקציבן משרד המשפטים

איתן כהן - תקציבים, משרד הפנים

אסף וקסלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

תמר לוי בונה - רכזת ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביה פרון - רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

עידו חי - רפרנט משפט ואכיפה, אגף התקציבים, משרד האוצר

טל ישראלי - רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף דבוריצר - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

שחר בר - רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

טל שחם - אגף התקציבים, משרד האוצר

אברהם חסדאי - ראש חוליית מקרו תקציב, המשרד לביטחון פנים

סגן טפסר אפי דביר - רע"ן תקציבים, כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

מישל בטאשווילי - רע"ן תקציבים, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

נטע בר זיו - רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

דניאל בלנגה - רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, אגף התקציבים, משרד האוצר

טליה ישפה - אגף התקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר

עשהאל צור - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביגיל ונקרט - אגף התקציבים, משרד האוצר

יוסי שבת - מנהל אגף תקציבים, משרד השיכון והבינוי

סימה שמחה נח ימין - אגף התקציבים, משרד החוץ

אריק אוזן - מנהל אגף בכיר, תכנון מדיניות ותקצוב, המשרד לקליטת העלייה

ליאת פרוינד - תקציבנית משרד הפנים

ליאור נוריאל - מנהל תחום בכיר תקציב, המשרד לביטחון פנים

אולגה בכשי - מנהלת תחום תקציבים, משרד ירושלים ומורשת

יוסף חזן - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שלומית שיחור רייכמן - רכזת האגודות השיתופיות, ראש אגף לאיגוד שיתופי, משרד הכלכלה

יאיר צמבליסטה - ראש תחום תקציבים, הרשות לחדשנות

רותי לירז שפירא - עו"ד, משרד הכלכלה

לימור רוזנטל - משרד הכלכלה

רביב שפירא - סמנכ"ל רשות הטבע והגנים

רונית מורן - מנהלת אגף תקציבים, רשות הטבע והגנים

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


שינויים בתקציב לשנת 2021

בוקר טוב. יום חמישי, י"ט בטבת התשפ"ב, 23 בדצמבר 2021 ואני פותח את ישיבת ועדת הכספים. היום נעסוק בהעברות תקציביות. יש לנו תקלה טכנית ולכן בינתיים הצעות לסדר. בבקשה.

תודה רבה. בוקר טוב. צריך לומר לכולם ברוכים הבאים ביום חמישי. הרבה זמן לא היינו כאן בימי חמישי.

למה? לא מזמן היינו ביום חמישי.

בתקציב.

זאת מסורת טובה, לא?

לא. אגיד לך את האמת. הבנות בוועדת הכספים מגיעות הביתה ולא אצל כולן הבעלים יודעים לבשל ואז הן צריכות לבשל ביום שישי.

אני הבנתי שאתה בשלן מצוין.

לא הבנת. המקסימום זאת חביתה.

כשכולם שואלים מה משותף ביני לבין ינון אזולאי, זה בדיוק זה.

גם אני.

אני מציעה לכם להשתמש בשיטה שלי. אני קונה במי ידיי.

אשתי לא מסכימה להכניס אוכל מבחוץ. אם בזה תיגמר ההצעה לסדר שלי, בזה שאשתי היא אשת חיל - שלא מוכנה להכניס אוכל מבחוץ, כולל חלות, סלטים, מהפרט הראשון, ואם היא הייתה יכולה גם לטחון את הקמח, היא לא הייתה מסכימה להכניס הביתה גם קמח – זה יהיה טוב. אני מצדיע לאשתי.

תדעו לכם, בתור מטגן חביתות מדופלם, השלב הבא של מי שמוגבל זה טיגון שניצלים.

פינדרוס, איך אתה עם חביתות?

אני עם חביתות בסדר אבל אשתי לא רק שהיא לא נותנת להכניס משהו מבחוץ, היא גם לא נותנת לי להיכנס למטבח.

אתה ממודר.

אדוני היושב ראש, לגבי ההצעה לסדר, והיא חשובה, ודיברנו על זה. חשוב שאולי תהיה גם אמירה שלך כיושב ראש לגבי דמי האבטלה לאותם זכאים וזכאיות, אם אלה נשים חד הוריות או נכים. בגלל הקורונה, לפני שנה וחצי-שנתיים עברה כאן הוראת שעה, ואני מדבר על כך שיהיה להם את כפל התמיכות, כפל הקצבאות. בסוף השנה האזרחית, כלומר, בעוד כשמונה ימים, תוקף הוראת השעה יפוג ונשים חד הוריות לא יוכל ולהמשיך ולקבל גם אבטלה וגם מזונות. נכים לסוגים שונים לא יוכלו לקבל גם אבטלה וגם את קצבת הנכות שלהם. אני לא יודע אם אפשר יהיה לתקן את זה רטרואקטיבית אבל חשוב לעשות הכול. אנחנו רואים את לחץ הזמנים בו אנחנו נמצאים אבל הייתי מציע אולי אפילו בשבוע הבא – שווה להגיע לכאן במיוחד אם צריך או להוסיף שעה, אולי תחשוב על יום ראשון – לקיים דיון בעניין הזה כדי לשמוע היכן הוא עומד. לפחות לפני סוף שנה תהיה אמירה ואחר כך נוכל להביא את זה ולאשר שבועיים-שלושה רטרואקטיבית. אני גם הגשתי הצעת חוק בעניין הזה. אתה מבין ומכיר את הנושא הזה וחשובה גם ההתייחסות שלך לנושא הכפל.

כשדיברת חיפשתי את ההודעה לתקשורת. יש הודעה לתקשורת מאתמול.

לא אני הוצאתי אותה.

לא אתה. משרד האוצר הוציא. שר האוצר אביגדור ליברמן החליט היום, ביום רביעי, על הארכת הוראת השעה שעניינה אי קיזוז קצבאות לזכאים במקביל לקצבאות אחרות של הביטוח הלאומי. זה עונה לשאלה שלך.

לא. לפי דעתי זה אמור לבוא בחקיקה.

נבדוק את הקטע הטכני אבל ההחלטה התקבלה.

אם כך, אני שמח מאוד וזו תהיה בשורה לאותם אנשים. לפחות שהוראת השעה תהיה עד שתיעשה בדיקה להוראת קבע. תודה רבה.

יש עוד חברי כנסת שיש להם הצעה לסדר? אין. תודה.

אתה לא שאלת את ולדימיר אם הוא יודע לטגן חביתה.

אני יודע שהוא בשלן.

לפני כשבועיים קיבלתי פנייה ממסטר שף להשתתף בעונה החדשה. נאלצתי לוותר על הפנייה בגלל ענייני אתיקה של חברי כנסת.

אני רוצה לומר עוד משהו. כיוון שזה יום חמישי היום והוועדה התכנסה פעם אחרונה ביום חמישי באישור התקציב, אנחנו צריכים להיערך לכך שהיום בלילה - כשיימשכו הדיונים על העברות כי אני רואה שיש כאן עוד העברות שהגיעו אתמול בלילה – אנחנו צריכים לדאוג לכך שבניגוד לאשתו של ינון אזולאי יגיע לכאן חמין והרינג ממטבח לא פרטי.

הצעה קצרה לסדר שכבר העלינו אותה בעבר מספר פעמים. הבעיה היא המצ'ינג ברשויות המקומיות. הדרישה הזאת פוקעת ב-80 אחוזים מהרשויות למשל בחברה הערבית וחלק מהרשויות בפריפריה כי מדובר ברשויות חלשות. המצ'ינג בולם פיתוח, בולם העברת תקציבים או השלמת פרויקטים וכפי שתבענו בעבר, צריך למצוא נוסחה אחרת חוץ מהמצ'ינג כי זה פוגע ברשויות החלשות, בעיקר ברשויות בחברה הערבית.

בגלל זה פרויקטים לא מתקיימים.

בהחלט.

בקשר למצ'ינג, מצאנו פתרון בתכנית החומש. מוקמת שם קרן מיוחדת שתבחן כל בקשה של רשות מקומית ותיתן מענה. יש לזה כבר תקציב שנמצא בתוך תכנית החומש, במיוחד בנושאי רווחה.

לכלל הרשויות או רק לרשויות הערביות?

ברשויות ערביות.

עד לפני שבועיים פנו אלי לפחות שני ראשי רשויות ואומרים שביקשו מהם ממשרדי ממשלה מצ'ינג. כלומר, הבעיה לא נפתרה.

המנגנון עדיין לא פעל.

אני מבקש התייחסות, אם זה אפשרי לעשות את זה רק לרשויות מקומיות ערביות ושאר הרשויות שהן רשויות יהודיות באותו מצב אקונומי, האם ניתן להכניס גם אותן או שאפשר להפלות בין רשות לרשות. נשמח מאוד לדעת.

נראה לי שזה ישליך.

אמרת שזה רק לרשויות הערביות. אם זה משליך על כולן, בסדר.

אני אומר שזה חלק מתכנית החומש. מכיוון שזה יצר מציאות חדשה, יש הצדקה לבוא ולהגיד שלא מפלים רשויות באותו מעמד סוציו אקונומי ואז צריך למצוא מנגנון לכולם.

אני אגלה לך משהו. הצדקה הייתה מזמן, גם לרשויות הערביות וגם לרשויות היהודיות החלשות. ההצדקה קיימת מזמן. אתה צודק. אני מסכים עם המצ'ינג הזה ואני יודע מה זה. לכן אי אומר שזה צריך להיות לכל הרשויות החלשות. טוב שהעלית את הנושא וטוב שאתה אומר את הדבר הזה. אני גם אבדוק את זה מול המשרדים או מול האוצר ישירות. צריך לבדוק אם באמת זה יחול על כולם.

אני לא חושב שזה יחול בצורה אוטומטית.

לא מטעם תכנית החומש.

ברגע שיש לך פתרון לחלק מהרשויות, אז נראה לחי שהדלת תהיה פתוחה לתת את אותו פתרון לרשויות אחרות.

זה שווה בדיקה.

כך אנחנו מביאים בשורה. ברגע שמתקנים עיוות בהקשר של הרשויות או החברה הערבית, זה לכשעצמו מביא לתיקון עיוותים בתוך החברה בכלל, בתוך החברה הישראלית בכלל.

לאחרונה קיבלתי מספר פניות מבעלי עסקים קטנים בנהריה שנפגעו במהלך השיטפון בינואר 2020, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה. בדקתי וראיתי שהיו בוועדה שני דיונים. דיברתי עם היושב ראש הקודם ואפילו וידאתי שהכסף הגיע לעיריית נהריה אבל איכשהו עדיין בעלי העסקים נשארו עומדים בפני שוקת שבורה. אולי שווה לבדוק את זה בוועדה.

בזמנו גם אני בדקתי את זה. יש בעיה משפטית להעביר כסף לעסק עצמו. עסקתי בזה גם בשנה שעברה. נצטרך לפתור את זה.

אגב עסקים, אני מעלה גם את מה שדיברנו עם רשות המסים ואני חושבת שכן צריך לקיים דיון על זה. יש מצבי חירום למיניהם שבעצם כל עסק נדרש להציג אחורה. עסק שהוקם היום או בשנה האחרונה, אם בשנת הקורונה או בשנה של אירועי חירום, אין אחורה. נתקלנו בנושא הזה בעוטף עזה, בשדרות, עם הקמת חדר כושר של בחורה שהקימה אותו – אפילו ביקרנו שם יחד – והיא לא מצליחה לקבל. אנחנו כל כך רוצים שצעירים יישארו בפריפריה, אנחנו כל כך רוצים שהם יקימו שם עסקים כי אנחנו יודעים שהעסקים הם לבנה מרכזית בכלכל השל המדינה הזאת, ובסוף, אחרי שאנחנו רואים את כל ההשקעות המטורפות, אנחנו באים וידינו כבולות כי אין מסלול לעסקים שהקימו בשנה של האירוע.

אני חושבת ששווה לקיים כאן דיון על כך. חייבים לקיים דיון על זה כי אנחנו פשוט גורמים להם להיסגר ואכן נסגרו הרבה עסקים קטנים וזאת לא כוונתנו בוודאות.

חד משמעית.

אני אשמח שנקיים על כך דיון.

בסדר.

אדוני היושב ראש, בפעם שעברה ביקשנו מאסף מהאוצר את מערכת השיתופיות שקיימת. ביקשנו לראות את ההעברות שהיו בשנה האחרונה. אמרנו לו שזה יגיע עד אתמול והוא אמר שלא תהיה בעיה. עדיין לא קיבלנו את זה. אני לא קיבלתי. אם קיבלו את זה לוועדה, אני אשמח לראות.

עובדים על זה.

למה עובדים על זה? זה בלחיצה.

לא.

עצם זה שבכלל לא ידענו שקיימת מערכת כזאת.

אני מבקש להעביר לנו את זה עד יום ראשון. תודה.

בסדר. אנחנו מתחילים את הדיון בפניות.

הפנייה הראשונה היא פנייה מספר 15 עד 17, המשרד לביטחון פנים.

בוקר טוב לוועדה. אני מאגף התקציבים. הפנייה נועדה להעברה של 54 מיליון ו-14 אלפי שקלים בהוצאה, 62 מיליון ו-545 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב ו-19 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. מדובר בסעיף 07, הסעיף של ההוצאה השוטפת של המשרד לביטחון פנים וארגוניו. הוא מחולק לארבעה: למשרד לביטחון פנים - למטה שלו - לרשות לכבאות והצלה, לשירות בתי הסוהר ולמשטרת ישראל.

ההוספה של 54 מיליוני שקלים בהוצאה, מגיעה מהעברת תקציב מסעיף הפיתוח, סעיף 52 של המשטרה. הביצוע בפועל. מעבירים מהביצוע בפועל שהיה בסעיף 52 לסעיף 07, מהפיתוח לשוטף. בנוסף יש תוספת של 15 מיליון שקלים שמגיעים ממשרד החינוך לגבי החלק שלהם באבטחת מוסדות חינוך, שזה תקציב שיוצא מהסעיף של המשרד לביטחון פנים, מהמשטרה. ההרשאה להתחייב מגיעה לשירות בתי הסוהר כדי שיוכלו לצאת לדרך בפרויקטים להתעצמות שלה. והוצאה מותנית בהכנסה, דיברנו על זה לפני יומיים, התכנית למאבק בפשיעה, העברנו את זה כאשר הביצוע בפועל היה סעיף 07 ולא בסעיף 52. הפחתנו ביום שלישי בפנייה שהייתה מסעיף 52 ואנחנו מעבירים את זה כאן לסעיף 07.

אני מנסה להבין. למה היה תת ביצוע ב-52 בפיתוח ולמה היה תת ביצוע - - -

תן לו לסיים את הפנייה.

נמצא כאן נציג המשטרה שאמנם הוא במדים ירוקים אבל הוא זה בגלל שהוא הגיע ממילואים ולא שהוא חייל או שוטר.

אתמול העברנו בוועדת הכנסת מיזוג של העברה מהצבא למשטרה. ניר דאג להעברה הזאת אתמול בשעה 10:30 בלילה.

הארכנו משהו שכבר היה קיים.

אני מנסה להבין. למה היה תת ביצוע בנושא של המאבק בפשיעה?

אני ראש חוליית מקרו תקציב במשטרה. התקציב התנהל כתקציב המשכי במהלך כל השנה והייתה בעיה להוציא תקציבי התעצמות ופרויקטים בכלל בכל המדינה ולא רק במשטרה מאחר שבתקציב המשכי ההסתכלות היא לא על התעצמות אלא על השוטף ועל הקיים.

בנושא של המאבק בפשיעה במגזר הערבי הייתה החלטת ממשלה. היו כמה החלטות ממשלה.

לא מדובר במאבק בפשיעה בחברה הערבית. כשאני מדבר על מאבק בפשיעה, מדובר על הכסף שמגיע מקרן החילוט, על הנושא של הלבנת הון כאשר התקציב היה ב-52 אבל בוצע בפועל בסעיף 07 ולכן הוא עובר.

סעיף 07 הוא אחזקה?

סעיף 07 הוא השוטף ו-52 זה הפיתוח.

יש דברים שנעשו בצורה טכנית, פשוט להעביר את התקציב, ובכלל בכל מה שקשור בתקציבי ההתעצמות, הייתה בעיה מאוד מאוד גדולה להוציא אותם אל הפועל במהלך השנה.

אני בסעיף 02 ב-07. אתם כן כותבים שתכנית הרכש של המשרד נמוכה מהתחזית שניתנה בתקציב כתוצאה מחוסר ודאות באשר להיקף התכנית בחברה הערבית. על זה אני שואל. היו החלטות ממשלה די ברורות בעניין. היכן היה חוסר ודאות בעניין הזה?

החלטות הממשלה לגבי החברה הערבית התקבלו לאחר הבאת התקציב לכנסת. אני יכול לבדוק את התאריך המדויק.

סליחה, מה אמרת?

החלטת הממשלה 549 לגבי האכיפה בחברה הערבית הייתה אחרי העברת התקציב לכנסת.

לא. שבוע לפני.

לא. אחרי העברת התקציב בכנסת ולכנסת. אני מדייק. העברת התקציב בכנסת הייתה אחרי אבל בניית התקציב הייתה לפני.

השינויים בכנסת נעשו על בסיס החלטות ממשלה. השאלה למה ההחלטה הזאת יצאה החוצה.

כחלק מהבנייה. כאשר הגישו את התקציב לכנסת, זה לא היה ולכן הייתה בעיה. גם כשהתקבלה החלטת ממשלה, היו דברים שמבחינת התקציב היה צריך להבין היכן זה נמצא ולהתאים את החלטת הממשלה לתקציב בפועל ולכן זה נעשה עכשיו.

אני אשאל את נציג המשטרה. לכם יש היום בפועל, כשאתם יוצאים לתכניות על מאבק בפשיעה במגזר הערבי, חוסר תקציבי באיזשהו סעיף או אתם מכוסים?

כיום אנחנו מכוסים.

זאת אומרת, אין לכם תשובות מהאוצר שאין כסף לתת.

נכון. כיום אנחנו מכוסים אבל לקח זמן עד שקיבלנו את הכסף. עכשיו יש לנו את כל התקציב שאנחנו צריכים.

בהמשך אנחנו נראה שאתם לא בדיוק מכוסים כי עושים אליכם העברות.

כל מה שקשור בבינוי, במגזר הערבי יש הרבה תהליכים.

כשאתה לוקח את הכסף הזה לגמלאות, איך אתה תעשה את זה ב-2022? יש כאן איזשהו משחק סכום אפס. תסביר לנו איך זה יעבוד. אתה אומר שהיום היה לך תקציב ממשלתי, האוצר דאג לזה, שמרת את הכסף בצד ויש לך עכשיו כסף לגמלאות. אתה הרי תחזור לכאן ב-2022 וגם תצטרך את אותו כסף.

נכון. יש תכנית שימושים. כשאתה בונה תכנית שימושים, אתה מסתכל על יכולות הביצוע שלך. כיום לא יכולנו לבצע את זה, אז אנחנו שמים את הכסף היכן - - -

וכשתוכל לבצע את זה, איך תשלם את הגמלאות?

בגמלאות כיום יש לי חוסר.

גם ב-2022 יש לך חוסר.

לא. מה שקורה זה שכאשר יצאנו לדרך ב-2021, לא היה הסכם גג שכר שהמשטרה בסופו של דבר חתמה עליו.

תקציב 2022 שעבר בכנסת מכסה לך את הסכם השכר?

כן.

תכנית 07-50-02. תכנית לחברה הערבית שאושר בממשלה. אני רואה שזה נלקח מהמשרד לביטחון פנים בנושא של הטייסת לכיבוי, רשות הכיבוי וההצלה, לקחתם כסף משם. אחר כך אנחנו רואים פניות, שתכף נדבר עליהן, לפיהן הייתם צריכים להעביר לשם.

07-50 זה המשרד לביטחון פנים. זה לא המשטרה אלא המשרד לביטחון פנים. אני נציג המשטרה.

אני שואל את השאלה בגדול.

אני מסתכל כאן ואני לא רואה שיש הוצאה מטייסת הכיבוי.

אם כן, מהיכן זה מגיע? קח את תיאור התכנית, שם בכלל לא נכללת החברה הערבית בהחלטת ממשלה. העברתם כסף מפה לשם בתיאור התכנית. אני שואל אותך מהיכן זה יצא. האם זה יצא מהטייסת, האם זה יצא מאחזקה? הרי העברת מתוך תיאור התכנית את הכסף.

אני אלך אתך קצת קדימה ואולי זה ייתן לנו מבט רוחבי. כשלקחתם כסף מהמשרדים, תמיד אנחנו רוצים לדעת מאיזה פרויקט לקחתם את הכסף הזה.

אני אענה באופן כללי. גם טייסת הכיבוי נמצאת בפנים. על כל כסף שנלקח כאן, בהתאם להוצאות בפועל וליכולת להוציא בפועל. אם אנחנו לוקחים מאיזה מקום, אנחנו לא פוגעים בפעילות. אנחנו בעצם באים לקראת סוף שנה ואומרים שהנה מקום שבו לא הצלחתם להוציא את הכסף, קרה משהו שדברים יכולים להתעכב. נמצאים כאן הנציגים, גם המשרד נמצא ב-זום ואפשר להסביר דברים שקשורים לפרויקטים שמתעכבים ואז לא צריך להוציא את הכסף בשנה הזאת. לכן לא פוגעים בפעילויות אחרות אלא לוקחים את התקציב ממקומות שלא היה אפשר להוציא בהם בפועל. זה כולל את טייסת כיבוי שמתוקצבת לפי הצרכים שלה. מאוד דאגנו לכך שלא יחסר שם כדי שלא תהיה בעיה.

אנחנו נראה את זה בתכנית אחרת שנראה לי שהיא לגבי הטייסת.

טייסת הכיבוי לא נפגעה.

בתכנית הבאה – 07-60-01, לגבי כוח אדם. זאת תכנית של תקציב השכר של עובדי הרשות לכבאות והצלה. על איזו הכנסה אתם מדברים? זה מותנה בהכנסה. הכנסה של מה?

הכנסה ממשרד הביטחון. ה-5 מיליון שהעברנו.

הכנסה שקיבלתם ממשרד הביטחון? עבור מה?

רע"ן תקציבים, רשות כבאות והצלה. יש לנו הסכם עם משרד הביטחון במסגרתו מדי שנה עורכים שלושה מפקחים שלנו ביקורות בכל המתקנים והבסיסים בצה"ל. ההסכם נקבע לפני חמש שנים לפיו מדי שנה יועבר אלינו סכום מסוים, פחות או יותר 5 מיליון שקלים.

בכסף הזה יש עובדים חדשים שנקלטו?

עובדים שנקלטו כבר נקלטו.

אתם לא יודעים בתחילת השנה לתכנן את עצמכם? זה לא שבדצמבר אתה יודע שזה תשלום בינואר, כמו שאנחנו רואים את זה בעודפים או משהו כזה.

ההסכם שלנו עם משרד הביטחון הוא הסכם שבוא נגיד שקבענו סכום כללי לפני חמש שנים אבל מדי שנה זה משתנה בהתאם לביקורות שנעשו והבסיסים. בקרוב אנחנו הולכים להתאים אותו כי מסתיימות חמש השנים אבל זה הסכום שנקבע אז בהסכם ההיסטורי שמדי שנה נתקצב אותו ובסוף שנה אנחנו עושים התאמות בהתאם לסכומים שהבאנו מההכנסה.

וההסכם הזה עומד להסתיים?

לא. הוא יוארך. התוקף שלו היה לחמש שנים והוא יוארך לעוד חמש שנים.

באותו סכום?

אנחנו רוצים להעלות אותו כי הוא לא ריאלי, אבל זה מנגנון.

כי אחרי חמש שנים יש איזה שהם שינויים לכאן או לכאן.

בדיוק. אנחנו חושבים שהוא לא ריאלי.

מתי תביאו את זה לכדי שינוי?

זה צריך להיות במסגרת הסכם. במסגרת ההסכם אנחנו אמורים להביא למשרד הביטחון הצעה ואמור להתקיים עליה דיון. זה יקרה לקראת חודש מארס 2022 אז יסתיים ההסכם הזה.

אתה אומר שבכיבוי זה מותנה גם בהכנסה. חוץ מההכנסה של משרד הביטחון, על זה אתה מדבר או שזאת הכנסה מאירועים אותם אתם מאבטחים?

לא, זה לא בזה. זה סעיף ספציפי למשרד הביטחון.

שירות בתי הסוהר גם כאן. תכנית 07-70-01. כתוב כאן: במטרת השינוי עקב ויסות תקציב השכר של שירות בתי הסוהר בהתאם לתחזית ביצוע עדכנית.

כמה עובדים מועסקים ישירות היום בבתי הסוהר, האם הייתה הגדלה בשנה האחרונה והאם יש לכם צפי להגדיל את כוח האדם בשנה הבאה? אני רואה שאתם מדברים כאן על תקציב העובדים.

עיקר התקציב שאני רואה כאן הוא עקב הבריחה הטכנולוגית.

לא. זה בתכנית הבאה.

נמצא כאן נציג שירות בתי הסוהר.

בוקר טוב. רע"ן תקציבים בשירות בתי הסוהר. לשאלתך, יש כ-8,500 צוערים בשירות בתי הסוהר, מתוכם כ-6,500 מועסקים בבתי הסוהר עצמם, באגפים.

מלבד זה יש לכם גם מיקור חוץ. נכון?

יש לנו מיקור חוץ ממש מועט.

כמה חיילים בסדיר?

התקינה שלנו היא 760.

בתוך אותם 6,500 שציינת?

בנוסף. בפועל המצבת שלנו נמוכה בכ-100.

אגב, למה אתם צריכים חיילים בסדיר ולא לוקחים את כולם כעובדים.

אנחנו נשמח לקבל.

אני שואל לגבי ההעדפה שלכם. ההעדפה שלכם היא לקבל את כולם כעובדים ולא כחיילים.

כן. כמשרתי קבע לצורך העניין ולא כחיילי חובה.

דרך אגב, זה נוגע לחוק שהוא העביר אתמול בוועדה.

יש מגוון שיקולים. זה היה בוועדת החוץ והביטחון ושם זה נדון.

החוק עומד להתמזג. מה עמדת האוצר?

אני אישית לא הייתי בוועדת חוץ וביטחון.

לא שאלתי אישית מה העמדה שלך. אתה מייצג את האוצר. גם אני לא אומר את העמדה האישית שלי אלא את העמדה הציבורית שלי.

העמדה שלנו היא שצריך להאריך את החוק בשירות בתי הסוהר. בכל מקרה צריך התארגנות לדברים האלה. גם אם מחליטים, צריך להאריך את החוק. חיילי החובה האלה נמצאים גם משטרה ולא רק בשירות בתי הסוהר ומבחינתנו חשוב להאריך את זה לפחות כרגע, לפחות עד עבודת מטה מסודרת בנושא. שוב, אני לא יודע לתת את העמדה המלאה כי זה לא החלק שלי אלא יותר של מי שמתעסק בכלל מערכת הביטחון.

באותה תכנית 70-02, אנחנו מדברים כאן בתיאור התכנית ואחר כך בשינוי, יש הכשרות. ההכשרות הן לאסירים או לסוהרים?

אלה הכשרות לסגל.

יש תקציב מיוחד להכשרות לאסירים?

בעיקרון יש תקציב שהוא מיועד לטובת הכשרות לאסירים. כן.

אגב, בהכשרות אנחנו מדברים גם על תארים?

לא. כשאתה מדבר על הכשרות, אלה הכשרות מקצועיות כדי שהם יוכלו לעבוד.

כשהם אחר כך עוברים לשיקום. בתקופת המעבר כדי שיוכל לצאת אחר כך לשיקום.

כן.

במספר (א)(2) יש גידול בצפי התשלום למינהל הרכב הממשלתי. מה קרה שפתאום יש גידול? אנחנו יודעים שאנחנו מנסים לצמצם ולעבור לתחבורה הציבורית.

נכון. מה שקרה, כבר שנתיים היינו בתקציב המשכי. כתוצאה מכך ההוצאה קטנה. בתקציב ההמשכי אנחנו לא רוכשים כלי רכב. לא רכשנו בשנתיים האחרונות כלי רכב והעדכון הזה נעשה למעשה עם אישור תקציב המדינה. היינו צריכים להעביר עוד השלמה של תקציב למינהל הרכב. לא היה איזה שינוי מהותי בהוצאה של הרכב אלא פשוט השלמה לתקציב בהתאם לביצוע.

כדי לרכוש רכבים.

לא. עדיין לא יצאנו ברכש. השנה מן הסתם לא יצאנו ברכש. עדיין לא הספקנו. כמובן שנצא לרכש בשנה הבאה. לצורך העניין זאת הייתה השלמת תקציב בהתאם לביצוע שהיה בפועל, כמוש עושים בסוף שנה.

כי למשל במשטרה נראה אחר כך בתכנית אחרת שהם אומרים שמכיוון שיש בעיה של השבבים ברכב, לכן יש להם פחות רכישות רכב ויצטרכו לחדש את המלאי בתקופה יותר מאוחרת. כאן אתה אומר שזה בכלל לא נוגע ואתה כרגע לא הולך לחדש. אין לך כרגע תכנית לחדש את מלאי הרכבים.

לא.

יש הבדל ברכבים. זה מינהל הרכב וזה כמובן רכש שהמשטרה עושה.

לשם נגיע ונשאל. ב-(ב), השינוי בהרשאה להתחייב נובע לאור בריחת האסירים מכלא גלבוע. יש שם היום אסירים, נכון? הם חזרו לשם.

חזרו.

איך קורה דבר כזה שמחזירים את האנשים? אנחנו יודעים שחלק מהכסף אמור להיות עבור שיפוץ גלבוע. בפעם הקודמת דיברנו על שלושת בתי הכלא החדשים שנבנים אבל כרגע מעבירים לכלא שהתכניות שלו היו מפורסמות גם באינטרנט. אנחנו יודעים גם על המחדלים, על איך שהוא נבנה. על מה הולך הכסף הזה? על טכנולוגיה? על עוד מצלמה? אני לא מבקש שתפרוס בפניי את האבטחה במקום אבל בגדול.

אני אומר את מה שכן אפשר. קודם כל, לא כל האסירים הוחזרו לכלא גלבוע אלא חלקם. במהלך התקופה הזאת עד שהאסירים הוחזרו למתקן הכליאה, לצורך העניין נעשו עבודות לאיטום החללים וכמובן שיש עוד עבודות נוספות שנדרש לעשות אותן - אני לא יכול לפרט את כולן - ולשם כך אנחנו צריכים את ההרשאה להתחייב.

אני רוצה לשאול שאלה כללית יותר כדי לא להיכנס ליותר מדי פרטים בנושא הזה. האם זה שהחזרתם את האסירים לאותו כלא ממנו ברחו, האם דאגתם לכך שהמקרה הזה לא יחזור על עצמו?

כמובן. הבנתי את השאלה. שוב, אני לא עוסק בתחום המבצעי אבל אני יכול להגיד שבמסגרת ההמלצות ומכלול השיקולים בתחום המבצעי, זה אושר על מנת שיחזירו חלק מהאסירים.

הכסף שהולך כאן לשיפוץ, זה קידום פרויקטים בתחום הבינוי והטכנולוגיה שצפויים לשפר את מצב המתקנים בשירות. מדובר כאן על כלא גלבוע. כשאתה מדבר על כלא גלבוע, אנחנו יודעים שהיו שם מחדלים, כולנו ידענו, כולנו ראינו וזה לא איזשהו דבר סודי. השאלה היא האם עם הכסף שאתה שם בכלא גלבוע, אתם הולכים לשפץ את הכלא הזה או שאתם הולכים לסגור אותו כי הוא ישן? האם הורסים אותו ובונים שם משהו חדש? אני שואל לאן הולך הכסף הזה. במשך תקופה קצרה הסתדרתם כך ששלחתם את האסירים לבתי כלא אחרים. השאלה שלי היא האם הכסף הזה נועד לסגור את כלא גלבוע ולפנות אותו לגמרי או שאתה הולך לשפץ אותו ולהשאיר אותו ככלא גלבוע.

בשלב הזה כמובן שצריכים שיש לנו הנחיות נוספות בכל מה שקשור לבג"ץ שטח המחיה.

3.5 מטרים ו-4.

כן. 4.5 מטרים. אנחנו נדרשים לעמוד בבג"ץ שטח המחיה ולכן בשלב הזה, כדי לעמוד בבג"ץ שטח המחיה, אין היתכנות לסגירה. זו מגבלה נוספת שקיימת לנו. לכן אנחנו נדרשים לייצר אמצעי אבטחה לכלא הזה על מנת להשמיש אותו בעת הזאת.

תכנית 70-03. מדובר על תקצוב הגמלאות, על מענקי פרישה של המשרתים. אני מאמין שיש שם גם פנסיות תקציביות.

נכון.

יש נתח של כסף שמתוך התקציב הולך לתקציב של הגמלאות, של הפנסיות התקציביות. אני שואל מה גובה הנתח הזה. אתן לך דוגמה מעולם אחר, ממשרד הבריאות. יש לך בתי חולים ממשלתיים ויש לך בתי חולים ציבוריים. הפנסיות התקציביות בבתי החולים הממשלתיים, מי שמשלם אותן זאת המדינה ולכן זה לא נכלל בתקציב שלהם. בבתי החולים הציבורים, זה נכלל להם בתקציב שלהם. כלומר, הם מקבלים סכום איקס וממנו צריכים לשלם את הפנסיות התקציביות.

אחרי הדוגמה, אני שואל. כשמתקצבים אתכם, באחוזים כמה כסף הולך על הפנסיות האלה או שאתה אומר שהמדינה מסתכלת עליכם כגוף ואומרת שהפנסיות שלהם הן בסכום איקס – והייתי רוצה לדעת את הסכום – והמדינה משלמת, זה לא קשור לתקציב הזה אלא זה תקציב נפרד של האוצר.

בשונה מגופים אחרים במדינת ישראל, שירות בתי הסוהר, כמו המשטרה, מנהל את תחום הגמלאות בתוך הארגון והתקצוב שניתן הוא לארגון. גם הניהול הוא של הארגון. שוב, במסגרת הסכם גג השכר, דיברו על זה וגם חתמנו על סיכום בנושא הזה. היקף תקציב הגמלאות בשירות בתי הסוהר הוא כ-714 מיליון שקלים בשנה. זה הביצוע.

כל השכר.

כל הגמלאות בשירות בתי הסוהר.

כמה גמלאים יש לשירות בתי הסוהר?

אני לא זוכר את המספר המדויק.

אנחנו שוקלים להיות גמלאים של שירות בתי הסוהר.

יש עכשיו תהליך מדורג וזה אמור לקטון. זה אמור להגיע לנקודה מסוימת בה זה אמור לקטון כי כמו שאמרת, הפנסיות התקציביות יוצאות וייכנסו הפנסיות הצוברות.

714 מיליון השקלים הם בתוך התקציב שלכם?

חלק מהתקציב של שירות בתי הסוהר. כן.

מה סך התקציב של שירות בתי הסוהר?

4.2 מיליארד שקלים.

כשאתה אומר 714 מיליון שקלים, יכול להיות שבשנה הבאה ל-750 מיליון שקלים וה-4.2 מיליארד יישארו לך. כלומר, מעלים לכם את זה ביחס או שאומרים לך שתתמודד עם זה. נותנים לך תכנית ומתוך התכנית אתה צריך לקחת כי בשנה שעברה היה פחות והשנה יהיה יותר, לא משנה איך אתה משחק עם זה. אני שואל האם אתה צריך להסתכל על זה כחלק מהתקציב שלך ולנווט אותו או שאומרים לך שזה התקציב צבוע ואתה לא יכול לגעת.

אני אתייחס כי זה נכון גם למשטרה.

גם לצבא.

אני לא עוסק בצבא.

אלה שלושת הגופים שזה עובד בצורה הזאת.

אני לא אתייחס לצבא אלא למשטרה. במסגרת תכנית גג שכר יש חלק של גמלאות שהוסכם עליו. בתוך החלק של הגמלאות יש תוספת תקציבית בכל שנה שמיועדת לדבר הזה לפי הפורשים החדשים שמתווספים, לפי איזשהו קידום. יש לזה איזשהו מודל שעל בסיסו בגדול עובדים. הוא לוקח בחשבון כל מיני דברים. המודל עוד לא הוסכם לגמרי כי יש שאלה של איך מחשבים כמה דברים אבל בגדול יש כאן הסכמה על תוספת תקציב כל שנה בנושא הזה לפי הפורשים.

אתה אומר בכל זאת שיש איזושהי הסכמה אבל זה לא באמת בפועל על המאה אחוזים.

לא, לא. זה אמור להיות מאה אחוזים. השאלה על המודל היא השאלה של איך מחשבים את מי שיוצא מהפנסיה התקציבית. מהבחינה הזאת כל פורש חדש שהפנסיה שלו אמורה להיות מתקציב הגופים, יש איזשהו מפתח שעליו הם מקבלים תקציב בנוסף ולא במקום.

לגבי תכנית משטרת ישראל. אני רואה את התקצוב של השכר. יש כוח אדם חדש שנכנס למשטרה בשנה האחרונה? אני בטוח שיש כוח אדם חדש. אתמול היה דיון במליאה בהצעת לסדר של מספר חברי כנסת לגבי גל התפטרויות במשטרה. ראינו כתבות וגם סגן השר לביטחון הפנים אמר שלאחרונה יש גל התפטרויות במשטרה, במיוחד במרחב הדרום. כשאתה רואה שיש לך התפטרויות ואתה כנראה לא מצליח לגייס שוטרים חדשים, כך הבנו, האם אין עודף תקציבי בנושא הזה? חוץ מזה, מה המשטרה עושה? הם טוענים שהשכר לא מוצדק, יש כתבה שהשכר עולה אבל הציוד לא עולה בדיוק באותו יחס. אגב, אני טוען שצריך להעלות את שכר השוטרים. השכר הממוצע שלהם היום, נראה לי שהוא עומד על 18 אלף שקלים ומשהו. נכון? אם אני לא טועה. לפעמים צריך לעשות גם שעות נוספות. אגב, אני טוען לגבי כל עבודה שאם אתה עושה עוד מאה שעות נוספות באופן קבוע, צריך להתחיל לעבור לקבוע ולא לתת לעובד כל חודש לחופש את השעות הנוספות האלה. אני רוצה שתתייחס לזה.

לנציג האוצר בעניין הזה אני אומר שהבעיה הגדולה היא שהאוצר מתערב למשטרה בסד"כ ולכן נוצר הפער הזה ושוטרים מגיעים להתפטרות. אגב, אלה לא דברים שאני מחדש אלא הדברים האלה נאמרו אתמול במליאה. הייתי מבקש את ההתייחסות גם של המשטרה וגם של האוצר.

אני אתחיל ואחר כך המשטרה תגיב ספציפית. חשוב לומר שלמשטרת ישראל יש סד"כ הוא מוסכם והוא ידוע ובתוכו היא מגייסת. בנוסף לזה יהיה גודל בשנת 2022 של 800 שוטרים בהקשר של החברה הערבית. יש שוטרים נוספים, כך שהמספר מגיע לכמעט 1,000 שוטרים נוספים בשנת 2022. אנחנו לא מגבילים. יש כאן עוד הרבה מקום להתגייס ולהתרחב.

הטענה שלהם היא לא טענה נכונה?

איזו טענה?

הטענה שאתם מתערבים בסד"כ ולכן גם אין להם מספיק כוח אדם. אתה יודע שיש עוד 800 שוטרים, עוד 1,000 שוטרים - אני אשאל את זה בצורה בוטה ולא כלפיך חס ושלום – ואני שואל מה אתה כאוצר מבין במה שצריכים במשטרה. הם יודעים מה הם צריכים במיוחד עכשיו עם המלחמה בפשיעה בחברה הערבית. אתה מסכים או לא מסכים, אבל הם קבעו לך שזה מה שצריך ואתה אומר בסדר. כשהם אומרים לך שעכשיו בנגב אתה צריך או בכל מקום אחר, למה זה קורה? כאשר אני אומר שבמקום חמישה שוטרים יעבדו כאן רק שלושה שוטרים, אנחנו גם אמרנו שיש פחד של השוטרים. כשהמספר פחות, הוא אומר שאין לו כוח אדם והוא אומר שהוא לא יסכן את עצמו והולך הביתה.

אני שואל אותך כאוצר, מה לך ולהתערבות בנושא הזה.

אני אענה. אגף התקציבים. כל תוספות כוח האדם שהוסכמו במסגרת 2022 הן בהסכמה עם המשטרה. לפי מה שאנחנו יודעים ולפי מה שאנחנו מקבלים מהשטח, הגיוסים הם כמעט בפול קפסטי של הגופים. קודם כל צריך להבהיר שאנחנו לא מתערבים בהצבת הכוחות, בעניינים המבצעיים.

לא אמרתי איפה. אמרתי בכמות.

גם בצה"ל יש הגבלה של הסד"כ. זה לא שונה. בסוף יש כאן אירוע תקציבי בלתי רגיל. הגופים האלה מוציאים כ-70 אחוזים מההוצאות שלהם על שכר, הם גופים עתירי כוח אדם ולכן מצד אחד אנחנו מסתכלים על הצרכים, אנחנו מסכמים כל שנה והסד"כ שהוסכם ל-2023-2022 הוא בהסכמה עם הגופים, הוא בסיכום תקציבי עם הגופים, ומעבר לזה, כיוון שיש כאן הוצאה תקציבית בלתי רגילה, מן הסתם אנחנו מעורבים. האם אנחנו כאוצר אומרים היכן להציב את הכוחות, איך לייעל את כוח האדם, האם לשים במטה או לשים בשטח? חד משמעית אנחנו לא נמצאים בספרות האלה. את זה הגופים עושים. אנחנו כמובן מבינים בתקציב ומסתכלים על איך משטרות אחרות בעולם נוהגות, ביחסי התקציב - - -

אגב, יש לציין שמשטרות אחרות בעולם, מבחינת התקציב, שכר של שוטר הוא פחות מאשר בישראל. בישראל השכר של השוטר יותר גבוה.

נכון.

אבל מספר השוטרים ביחס לאוכלוסייה הוא - - -

גם מספר השוטרים ביחס לאוכלוסייה.

נראה לי שיש לכם עוד פנייה בהמשך ואני אביא את הכתבה שראיתי עם הנתונים שאני נותן.

אני שואל מבחינת המשטרה. תאמר למה קורים הפיטורים האלה, מבחינתכם כמשטרה. אתמול סגן השר אמר שיש וצריך לטפל בזה.

אלה לא פיטורים אלא התפטרויות.

נכון. סליחה. התפטרויות.

אני נציג אגף התכנון ומתעסק בתקציבים. אני יכול אחר כך להפנות את השאלה הזאת לבית ולהחזיר תשובה לוועדה.

אבל אתה נציג המשטרה, נכון?

אני נציג המשטרה, כן. בכל מקרה, ספציפית לגבי התפטרות של שוטרים והסיבות לכך - - -

אבל אתה מכיר את זה.

אני מכיר את זה. זה קורה במחוז דרום. אגב, זה לא רק במחוז דרום.

הרוב במחוז דרום.

יצאה עכשיו לתקשורת התפטרות גדולה מאוד. אם הוועדה תרצה, אנחנו נחזיר תשובה מסודרת בהמשך היום.

לגבי ההתערבות. כמו שאמרו נציגי האוצר, יש עוגה תקציבית. אני יכול לדרוש כמה שאני רוצה ואני בטוח שככל שאני אקבל יותר שוטרים, אני אוכל לעשות הרבה יותר פעילות. אבל זה כמובן מוגבל מבחינה תקציבית ולכן בסופו של דבר מגיעים לסיכום תקציבי ומסכימים על מספר שוטרים מסוים שמגיע בשנה נתונה.

מה התוספת של שוטרים שקיבלתם בשנת 2022?

1,000. בסביבות 1,000 שוטרים.

זאת תוספת תקנים.

יש לפעמים שאנשים פורשים – ואמרנו את זה לגבי משרד החינוך – ולוקחים את התקן ואחר כך יכול להיות שיבואו במשך השנה אבל התקן לא נמצא על קבוע. יוצא שבעצם זה לא מישהו שהוא קבוע, הוא לא נמצא באמת בתקן. לכן אני שואל אם קיבלת 1,000 תקנים חדשים.

כן. קיבלתי 1,000 תקנים חדשים.

לעומת כמה שפרשו והאם נשארו התקנים שלהם?

מה שקורה זה שבמהלך שנה פורשים פלוס-מינוס בין 900 ל-1,000 שוטרים. התפטרות, מפוטרים. זה מה שקורה בדרך כלל במהלך שנה. אגב, התקנים נשארים באותו מקום. זאת אומרת, אם יש שוטר שפרש מתחנת באר-שבע, התקן שלו לא הולך למקום אחר אלא כאשר יגייסו שוטר חדש, הוא יבוא למלא את התקן הזה.

כמה שוטרים היו במערכת בשנת 2020 וכמה יש לך ב-2021? אז נדע אם באמת הוסיפו את ה-1,000 האלה.

לא. 1,000 הוסיפו בשנת 2022. לא ב-2021.

ב-2022 אתה מגייס 2,000 שוטרים.

בדיוק. המשטרה הולכת לגייס בשנת 2022 בסביבות ה-2,000 שוטרים כאשר חלקם חדשים וחלקם על חשבון אלה שהתפטרו או פוטרו.

זה כולל את השירות האזרחי?

זה שירות לאומי. לא. זה לא כולל. זה און טופ.

בסעיף (ב). בתכנית 80-02. אני רואה כאן את הנושא של הרכבים. יש תשלומי נזק ופיצויים שלה ארגון ומאידך ירידה בביצוע רכישה ובדיגום כלי הרכב של משטרת ישראל. אגב, סתם, המילה דיגום כלי רכב, זה נשמע לי קצת צורם כי באמת אתם נוסעים ברכבים מדוגמים. אם זאת משטרת התנועה, אתה יכול לראות את השוטרים פעם עם רכב קיה, פעם אחת עם ספורטז' ופעם עם טויוטה. זה צורם. מותר להגיד. עובדה שאנחנו חברי הכנסת נוסעים, קיבלנו על זה כתבות ואנחנו בעצם משלמים על הרכבים האלה טבין ותקילין. אנחנו משלמים 6,500 שקלים זקיפת הטבה.

לא משלמים 6,500 אלא זוקפים לנו 6,500.

אמרתי בזקיפת הטבה. אני רוצה לדעת לגבי הנזקים, איזה נזקים יש לכם, של הרכבים או דברים אחרים בתוך המשטרה ולכן נעשים השינויים. מצד שני אתם אומרים שאתם לא יכולים לקנות רכבים ואני מבין שזה בגלל השבבים ואני מבין שלקראת 2022 אתם הולכים לקנות רכבים. כשאתה קונה רכב, לפעמים אתה חוסך ולא מוציא כי הרכבים הישנים, הבלאי שלהם מאוד גדול. כרגע אתה מוציא יותר על רכב ישן.

לגבי הדיגום. מה זה אומר דיגום ברכבים במשטרה? זה מדבר על כל גשרי התאורה, על כל מערכות הקשר. זו הכוונה.

אז תגידו אבזור. אל תגידו דיגום.

זאת סמנטיקה.

בגלל שכתבתם דיגום, עכשיו בזבזתם חמש דקות מזמן הוועדה רק על הנושא הזה.

בכל מקרה, לגבי רכישת כלי רכב. כן, אנחנו יודעים שיש משבר עולמי וזה לא משהו שהוא תלוי בנו. השאיפה היא בסופו של דבר כן לרכוש רכבים בשנת 2022. כבר יצאו הזמנות. אנחנו עובדים בהרשאה להתחייב להזמנות רכש ארוכות טווח. לכן השאיפה היא כן לרכוש רכבים.

אתם מתואמים עם המשרד להגנת הסביבה?

רגע. מה זה ארוכות טווח? לכמה זמן אתם מתכננים קדימה את רכישת הרכבים?

בוא נגיד לפחות לשנה הקרובה. לשנה הבאה.

אתם שוקלים מעבר לרכבים חשמליים?

כן. יש פיילוט של 70 רכבים חשמליים במשטרת ישראל.

זה קשור להגנת הסביבה, שאלה ששאלתי אותך.

כן. יש פיילוט.

הם קיימים כבר עכשיו?

אני לא יודע להגיד לך. אני יכול לבדוק את זה.

אלה רכבים מבצעיים?

אני לא יודע בוודאות. אני צריך לבדוק את זה. אני אחזיר תשובה.

זה מעניין כי אנחנו כממשלה, ככנסת, וגם אמרנו שבכנסת יחליפו לנו, מבחינתי היום, את הרכב לרכב חשמלי. אני בעד.

התכנית של משטרת ישראל בשנים הקרובות, לפחות עד 2025 - בתקווה שנגיע לשם, כי ההחלטות של כל הוועדות הן להגיע עד 2030 למצב של 30 אחוזים אנרגיה ירוקה במדינה - השאיפה של משטרת ישראל היא להחליף את כל צי הרכב שלה לרכבים היברידיים וחשמליים. בסופו של דבר אתה רוצה להחליף את הרכבים המבצעיים. הבעיה בפיילוט, ולכן זה פיילוט של רכבים חשמליים, שכרגע אין לך עמדות טעינה בכל הארץ. אתה צריך עכשיו לרשת את כל הארץ.

באמצע המרדף תיגמר לכם הסוללה.

בדיוק. זאת בדיוק הבעיה. המשטרה עושה עכשיו פיילוט.

בסעיף (ד), מה אתם לוקחים מסעיף 52?

דיברנו על התכנית למיגור הפשיעה עם קרן החילוט.

כן. קרן החילוט. תודה.

תכנית 03. מדובר כאן על משטרת ישראל ברכישת שירותי כוח אדם, תיאור התכנית ואני רוצה לדעת על איזה מוסדות מדובר. על כל המוסדות בארץ?

כן. כל המוסדות.

אתם עובדים בעיריות עם מצ'ינג? יש את משרד החינוך שמעביר את הכסף ובהמשך נראה את זה כאשר זה כסף שעובר ממשרד החינוך למשטרה. זה מותנה בהכנסה.

זה ה-15 מיליון במזומן.

שמעבירים כל שנה. כמה סך הכול ההוצאה של המוסדות?

סך כל ההוצאה בשנת 2021 תעמוד על 375 מיליון שקלים.

הם מעבירים רק 15 מיליון?

הם מעבירים 21 מיליון. הם כבר העבירו סדר גודל של 6.7 מיליון שקלים.

כלומר, ההשתתפות שלהם פחות מ-10 אחוזים. משהו כמו שישה אחוזים או שבעה אחוזים של משרד החינוך מולכם?

בסוף זה תקציב שמיועד לדבר הזה.

אני שואל האם גם העיריות משלמות כאן משהו.

אנחנו נוכל להעביר את כל הנתונים.

זה משחק מלים של האוצר. בסוף מדינת ישראל משלמת 375 מיליון שקלים. למה החליטו להעביר את זה דרך המשרד לביטחון פנים – סיבות היסטוריות. בסוף זה לא המשרד לביטחון פנים ולא משרד החינוך אלא אלה הרשויות המקומיות והעברה של האוצר אליהם, זה דרך המשרדים. הוא אומר לך ש-94 אחוזים חונים אצלו ועוד שישה אחוזים חונים שם ועובר לכאן.

יש השלמה של העיריות. נציג המשרד לביטחון פנים שלח לי. הוא ב-זום אבל אפשר להעלות אותו והוא יכול להסביר.

כמה השלמה?

אפשר להעלות את ליאור מהמשרד לביטחון פנים.

מנהל תחום בכיר תקציבים, המשרד לביטחון פנים. שלום רב. ... זה בעצם תקציב שהיסטורית ישב לפני הרבה שנים במשרד החינוך ועבר אלינו. בעיקרון אנחנו משלמים את החלק הארי והעיריות משלימות. ההתקשרות מול החברות בפועלה היא לא של המשטרה אלא של הרשויות המקומיות.

מה החלק של העיריות?

כמה משלמות העיריות?

זה משתנה. עיריות באזורי עדיפות שם ההשתתפות יותר נמוכה. ברוב המקומות ההשתתפות שלנו היא בכ-70 אחוזים והעירייה משלימה כ-30 אחוזים.

30 אחוזים מה-300 ומשהו מיליון?

מהעלות הספציפית שלה למוסדות החינוך. זה משתנה ביחס למספר המוסדות שיש להם אבטחה.

אני אומר לאוצר שאחת הבעיות של הסיפור הזה היא שבאמת אין לו אבא. לא המשטרה היא האבא ולא הרשויות המקומיות. זה פועל בנוהל של שנות ה-90, האבטחה השתנתה ואנחנו מאז לא שינינו. אף אחד לא נוגע בזה כי אין לו אבא. יש לו שלושה הורים – משרד החינוך, הרשות המקומית והמשטרה – ובסוף כולם בורחים זה. יכול להיות שאתם בסוף – כי אתם נמצאים גם ב-15 מיליון, גם ב-375 מיליון וגם ברשויות המקומיות בדרך אחרת – צריך לקחת את הנושא הזה ולעשות בו סדר כי לטעמי, והייתי ראש רשות וגם הייתי בירושלים, יש כאן בזבוז משאב ציבורי מאוד גדול ואף אחד לא נוגע בזה כי אף אחד לא יודע מה לעשות עם זה. המשטרה פורמלית צריכה לחתום על תכנית אבטחה אבל היא גם לא יודעת.

האבחנה שלך מאוד נכונה. זה פשוט כי אין אבא.

אין אבא. זאת בדיוק הדוגמה. מתוך ה-375 מיליון שקלים, יש 15 מיליון שקלים שמשרד החינוך צריך להעביר. אנחנו כאן מעבירים את אותם 15 מיליון למשרד החינוך כדי שיעביר לו את ה-15 מיליון האלה.

אפשר להעביר את כל הכסף למשרד החינוך.

או לרשויות המקומיות.

צריכה להיות כאן החלטה.

לא צריך לקחת כסף מפה ומפה. שים את זה במקום אחד, שלטון מקומי או משטרה, לא משנה.

התכנית האחרונה, 10-80-08. מדובר כאן גם על הגמלאות של המשטרה. יש שם היעדר עקביות המשולמת רטרואקטיבית. מה פירוש היעדר?

הסיפור של העקביות, הייתה החלטת ממשלה בסוף 2018 ומאז צריך לשלם רטרואקטיבית לאנשים מ-2009.

הבנתי. אתם לא יודעים מה הצפי שלכם. כרגע דיברנו ושאלנו את שירות בתי הסוהר כמה משלמים להם. אתה מדבר על הרטרו שאתם לא יודעים?

כן. על הרטרו לא יודעים.

למה עדיין אתם לא יודעים? ב-2018 עברה החלטה. כל שנה לא תדע כמה היה צריך? הרי משרד האוצר מחשבן את זה.

יש כאן שאלה. אפשר לשאול את המשטרה איך בדיוק זה מבוצע. בתחילת שנה אנחנו לא יודעים בדיוק כמה יצא ברטרו. עכשיו אנחנו יודעים ולכן אנחנו משלימים לדבר הזה.

אני אשאל את המשטרה. אתה לא יודע כמה גמלאים יש לך, אתה לא יודע לכמה אתה צריך לשלם ברטרו כי זה משהו שאושר בהחלטת ממשלה ואתה יודע לקראת מה אתה הולך.

יש כמה דברים. ראשית, יש גמלאים שקיימים ויש גם את היורשים של הגמלאים שאתה מנסה למצוא אותם ולא תמיד קל למצוא אותם.

למרות שאתה יודע כמה אתה צריך לשלם להם, אתה לא תמיד משלם להם כי אתה לא מצליח להביא אותם.

נכון.

לפי דעתי זה אמור לבוא בעודפים ולא בהעברות כי נשאר לך עודף.

עודף זה משהו שאתה פותח עליו הזמנה. בתקציב השכר והגמלאות אתה לא פותח הזמנה.

בסדר. שאלה כמעט אחרונה. בסוף יש חוות דעת משפטית לעניין התקציבים הקואליציוניים. יש כאן כסף, תקציב קואליציוני, שיש עתיד שמה כאן בשווי של 10 מיליון שקלים.

חמישה מיליון שקלים.

כן. חמישה מיליון שקלים.

איפה אתה רואה כסף קואליציוני? זה בניידות.

כן. אני שואל למה הם צריכים לשים כסף קואליציוני כאשר כרגע דיברנו על הצורך שצריך להביא – גם מיליון וחצי שקלים ששמו כאן – לרכישת כלי רכב שלא נרכשו ב-2021, גם לא יירכשו ב-2021 ואולי יירכשו ב-2022. אתם מעבירים את המיליון וחצי ל-2022?

באיזה סעיף זה התקציב הקואליציוני?

אני מדבר על 1.5 ועוד 3.5 מיליון שקלים. 1.5 מיליון שקלים לכלי רכב ו-3.5 מיליון שקלים לרכישת אמצעים נוספים. סך הכול חמישה מיליון. אנחנו יודעים שלא רכשתם רכב בשנת 2021.

זה בהכרח יגרור עודפים מחויבים.

כי עדיין לא ראינו את זה.

אלה עודפים מיוחדים שיגיעו בשנה הבאה.

אבל הם ל-2021.

אתה מזמין עכשיו את הניידות ואז הכסף יעבור.

את השאלה למה זה צריך להיות בהסכם קואליציוני ולא בבסיס, אני שואל את זה על עוד כמה דברים.

זו שאלה כללית.

אם זה מוצדק, אם חסרות ניידות, למה זה צריך לבוא מתקציב קואליציוני? זה מה שאנחנו מנסים להבין. זה לא במישור שלנו. גם שלשום אני שאלתי את השאלה הזאת.

זו הסיבה שצריך לבטל את הכספים הקואליציוניים.

נכון.

אני כבר אמרתי את זה.

אנחנו בעד.

שאלה אחרונה שלי. בסעיף 5, חוות דעת של היועץ המשפטי. כתוב שיש התחייבות לגבי הכספים המחויבים, ואגב, אני רואה כאן שגם לכבאות יש כסף. העברתם גם לכבאות?

לא. השנה אלה רק 5 מיליון שקלים.

יש התחייבות של המפלגה, של יש עתיד שלא להשתמש לצרכים הקשורים אליהם. סתם, בגדול, אני חושב שבכל החלטה קואליציונית שיש, חשוב שגם ההסכם או ההתחייבות הזאת תגיע לשולחן.

אבל זה תמיד קורה. כל חוות דעת. לפני כן הרי לא מתקדמים.

בכל אופן, אני חייב לומר לכם שהיה מרתק אתכם ואני מקווה שעוד תחזרו לכאן.

הם נשארים כאן.

אנחנו כאן.

אם אני רוצה התייעצות סיעתית, בבקשה, אנחנו נשמח מאוד.

בניגוד לחברי ינון, יש לי רק שאלה אחת ואפילו קצרה. בכל העולם אנחנו רואים שינויים בתדירות של שריפות עקב שינוי האקלים והדבר בא לידי ביטוי בתקצוב של שירותי הכבאות. גם אצלנו יש איזושהי הבנה של זה ואנחנו זוכרים את השריפה הענקית ליד נצרת לפני שנתיים ואת השריפה השנה בירושלים. זה יהיה דבר תדיר ואתם אומרים שחסר כסף. האם יש חשיבה מבחינת הצורך להגדיל את התקציב?

יש את זה בפנייה אחרת.

כוח אדם.

אני מדבר בעיקר על השירות האווירי. על הטייסת.

אני אומר באופן כללי על נושא התקציב. אם הכבאות תרצה להרחיב, היא תרחיב. בנושא התקציב סיכמנו עם הכבאות על תוספות תקציביות גם של רכש של אמצעים וגם של תוספת בכוח אדם. ברכש אמצעים יש הכול מכל הבחינות. כהיערכות לשריפות וכדי שהכבאות תוכל לעמוד במשימותיה ושתוכל להתעצם. שוב, כל נושא האקלים כמובן ששמים לב אליו ובוחנים אותו, ואנחנו גם עושים עבודות מטה כדי לייצר דברים נוספים בהקשר הזה.

האם יש להם את האמצעים הנחוצים במיוחד מחודשי מאי עד דצמבר? נובמבר היה החודש היבש ביותר בתולדות המדינה מבחינת חודש נובמבר.

כמו כל שנה אנחנו נערכים. אין ספק שמשבר האקלים מאוד משפיע. כמו שראיתם, השריפות האחרונות היו מאוד משמעותיות. אנחנו ערוכים. תמיד אפשר לשפר יותר אבל אנחנו ללא ספק ערוכים ונותנים שירות מעולה.

תודה רבה. יוצאים להתייעצות סיעתית. בשעה 11:20 מצביעים.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:15 ונתחדשה בשעה 11:20.)

אנחנו מחדשים את הישיבה.

אנחנו מצביעים על אישור פניות מספר 15 עד 17, המשרד לביטחון פנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הפניות אושרו

אני נגד. אני לא מוכן שיהיו ניידות בהסכמים קואליציוניים.

רוויזיה.

הפניות אושרו. יש רוויזיה.

פינדרוס, הצבעת נגד גם בקואליציה שלכם?

תשאל אותם מה אני עשיתי כאן. גם אז אני השתוללתי.

מי שמצביע בעבר ובהווה אותו דבר, זה אני.

הפנייה הבאה, גם היא של המשרד לביטחון פנים, מספר 26 עד 28.

הפנייה נועדה להעביר 32 מיליון שקלים למשרד לביטחון פנים לטובת צרכים של הקורונה, גם משרד לביטחון פנים, למטה שלו, וגם למשטרת ישראל. במשרד יש בנייה של מוקד שמדבר בעולם הטכנולוגי ובונים אותו שם כדי שיהיה אפשר לאכוף בידודים בצורה טכנולוגית. במשטרה מדובר בעיקר על תחום השוטרים שנוספו לשם אכיפה של מגבלות הקורונה. יש כאן גם את השכר שלהם וגם את כל האמצעים הנלווים שלהם.

בתכנית 07-50-02. אני מדבר על סעיף 38. מה זה סעיף 38? מה יש בו?

סעיף 38, כמו שכתוב, זה סעיף של משרד הכלכלה והתעשייה.

כן, אבל מה יש בו?

התקציב מגיע מתכניות התעסוקה שעשו לטובת הקורונה. הכסף מגיע לכאן עבור השוטרים.

מה במשרד הכלכלה? אנחנו מכירים את התכניות.

הכשרות לתעסוקה.

אין כאן פגיעה בפעילות, אין כאן כל שינוי של המתווים, הכול משולם ומתבצע על פי מה שהוגדר בחוקים. בגלל ההאצה המהירה של המשק והיציאה מהמשבר, היה צורך בתקציב נמוך יותר ממה שהערכנו עת היינו כאן ביולי ובאוגוסט.

אתה מדבר על ההכשרות בזמן הקורונה?

לגבי הכול. בסופו של דבר לגבי כל מה שתוקצב.

סעיף 38, כלכלה ותעשייה, אתה אומר שלקחת משם סכום של 34 מיליון שקלים. הסכום הזה, מאיזה סעיף בכלכלה? מההכשרות?

אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה.

אני אומר לכם מעכשיו, כדי שלא נצטרך לבדוק ולחשוב, שכל פנייה, אני אבקש לדעת מאיזה סעיף היא. הפנייה הבאה תהיה מספר 50.

לא. הפנייה הבאה תהיה 72 עד 73, כדי לשחרר את המשרד לביטחון פנים.

אגב, למה זה בא בשתי פניות? אלה אותם סעיפים.

כדי שתהיה הפרדה בין דברים שקשורים לקורונה. כדי שלא יהיה מצב שיהיה איזשהו בלבול בהקשר הזה. לכן זה בנפרד.

לגבי תכנית מספר 07-50-02. אתה מדבר אתי על אכיפת בידוד. אכיפת בידוד טכנולוגית או בפועל של שוטרים?

אלה פניות 26 עד 28.

בתכנית של המשרד לביטחון פנים, 07-50-02, מדובר בבנייה של המוקד. בצדדים הפיזיים שלו ולא באנשים שיושבים בו שהם יהיו כמובן שוטרים כי הם אוכפים. מדובר בעולם הפיזי כדי להשמיש מקום שיהיה מוקד טכנולוגי.

הממשלה אישרה את אכיפת הבידוד על ידי השב"כ באיכונים.

לא. מדובר על אפליקציית ההסכמון.

ב-12 בדצמבר 2021, בישראל יש כ-80 אלף מבודדים, מתוכם רק 18 אלף אישרו למשטרה את השימוש באפליקציית ההסכמון שמאפשרת לבדוק היכן הם נמצאים. מתוך 80 אלף המבודדים אנחנו יודעים על כ-35 אלף ילדים מתחת לגיל 14 שלגביהם בכלל לא ניתן להשתמש בהסכמון. המשטרה שלחה מסרונים ל-45 אלף חיילי בידוד בלבד. כלומר, רק 40 אחוזים נתנו אישור לעקוב אחריהם. בסך הכול יש 62 אלף מבודדים שלמשטרה אין כל מעקב אחריהם.

כשאנחנו רואים את הדבר הזה, תגיד לי איך אתה הולך לאכוף את זה. אתה מקבל כאן כסף. זה שיש אפליקציה, זה עדיין לא הופך את זה לאכיפה. הנתון שאני אומר לך הוא מלפני יומיים. זה נתון מזעזע שאנחנו יודעים שיכול להיות שיש 62 אלף מבודדים שאין מעקב אחריהם. אנחנו יודעים שאנשים טסו לחוץ לארץ ושאנשים באו לארץ והלכו לבתי ספר ולעבודה כשהם מבודדים ובסוף גם היו חולים. 62 אלף. כשאנחנו באים לעצור ואנחנו אומרים שנסגור את השמים, אני חושב שלפני שסוגרים את השמים צריך קודם כל לעצור את הדבר הזה.

אנחנו לא הגורם המבצעי שמחליט על האכיפה.

אם כן, המשטרה תענה. בסדר המשטרה, כמה עלתה לכם כל התוכנה הזאת?

אני לא יודע. אני צריך לבדוק. נבדוק את זה ונחזיר תשובה לוועדה.

יש לי תשובה לשאלה שנשאלתי. אלה תתי ביצוע בעקבות ההאצה בפעילות המשק.

אתה מדבר על המקור?

תתי ביצוע בפעילות של ערבויות מדינה, בדרישה לערבויות מדינה.

כמה כסף נשאר לכם בערבויות מדינה?

אין לי את הנתון הזה.

תבדוק את הנתון הזה. נגעת בנקודה הכי קשה. כמעט הכי קשה. זה מה שתמיד טענו כאן בוועדה. אדוני היושב ראש, אתה זוכר את הסיפור של העסקים הקטנים שביקשו ערבות מדינה.

דיברנו על זה כל כך הרבה כאן.

לוקחים משם כסף.

העלינו את הנושא הזה ודיברנו עליו הרבה פעמים. בסופו של דבר הם אמרו לך – וגם הם אמרו את זה - דבר אחד פשוט מאוד: אין דבר כזה שמישהו מבקש, עומד בתנאים ולא מקבל. אין דבר כזה.

אני רוצה שתעבירו לנו רק דבר אחד. כשאתה לוקח את כל ה-34 מיליון שקלים, מה נשאר שם במידה ומחר ירצו לבקש? כמה כסף נשאר שם?

אנחנו מפרסמים אחת לרבעון את הביצוע בפועל.

אנחנו רוצים לדעת נכון לעכשיו. תשלחו לוועדה.

אנחנו ממש בסיומה של שנת 2021, שזה עוד שבוע מהיום, לפרסם את כל הנתונים של ביצוע במהלך שנת 2021.

אתה אומר שנמתין שבוע.

אני אומר שנעלה את העבודה מסודרת.

עזוב. חבל על הזמן. אני לא רוצה לעכב סתם. לגבי המשטרה. שאלתי שאלה.

לגבי האפליקציה.

שמת את השאלה שלי בנושא? 62 אלף אנשים בבידוד מסתובבים.

שמעתי. לא הבנתי איך 80 אלף מבודדים, מתוכם 44 אלף המשטרה שולחת ועדיין יש 62 אלף מבודדים.

עזוב. אל תתווכח עם המספרים. תענה לשאלה.

יכול להיות שיש טעות חשבונאית ויש 48 אלף מבודדים. עדיין זה הרבה. זה פחות 14 אלף מבודדים. עשיתי לך בדיקת ערנות ואתה עומד בה.

בכל מקרה, לגבי התמחור של האפליקציה. אני בודק את זה עכשיו ואנחנו נחזיר תשובה לוועדה.

עד כמה שאני מבין האפליקציה, ההסכמון, זה לא כלי האכיפה היחיד שיש לכם.

בוודאי שלא. המשטרה מבצעת סיורים, מתקשרת לכל מבודד שנמצא ובודקת אם הוא נמצא בבית שלו, בבית או בכל מקום שהוא אמור להיות מבודד כדי באמת לאכוף את זה.

מה אתם עושים עם קטינים?

תלוי באיזה גיל.

מתחת ל-14.

ילדים קטנים, ההורים שלהם נשארים אתם בבית ואז אתה יכול להתקשר להורים ולוודא.

הטלפון שהילד מחזיק, גם הוא ביישומון?

אני לא יודע. אני צריך לבדוק את זה. אני אבדוק את זה.

זה עדיין לא עונה לי על השאלה מה אתם עושים עם 48 אלף מבודדים כשאנחנו יודעים שיש זליגה ענקית. תבדוק ותענה לי בהמשך כמה ביקורי בית עשיתם אצל המבודדים בשבועיים האלה. אז תראה שאתה בחיים לא מצליח להגיע לכמות הזאת. בחיים לא תגיע לכמותה זאת כלומר, יש לך 42 אלף אנשים שמתוכם רק ל-10,000 לא הגעת ואני אומר לך שאולי ל-40 אלף לא הגעת. זה היה נתון מטורף.

אני לא יודע. אני אבדוק ואחזיר תשובה לוועדה.

תכנית 70-70-02. שירות בתי הסוהר. כמה אסירים בסך הכול נדבקו בקורונה? האם היו לכם עלויות מיוחדות בגין זה? האם יש לכם נתונים כמה חולים יש לכם בגל החמישי שפורץ עכשיו?

בעיקרון אין את הנתונים לגבי מספר הנדבקים. אם תרצה, נוכל לשלוח.

מה ההוצאות שלכם בגין הקורונה?

בשנת 2021 נוציא סדר גודל 22 מיליון שקלים בגין הקורונה, חלקם נועד לעשות התאמות לאגפים, למבודדים, לצורך העניין לאסירים שהם בבידוד, חלקו להיוועדות חזותית שנדרשנו לעשות במהלך השנה, חלקו לטובת מיגון הסוהרים, מיגון אישי על מנת שהם יוכלו להפעיל אגפים שהם אגפים של מבודדים.

בכל כלא יש לכם אגף למבודדים?

זה בהתאם לצורך. זה לא בכל מיתקן כליאה. זה בהתאם לצורך.

מה קורה אם נגיד יש לכם עכשיו הדבקה בכלא אילון, מה אתה עושה? איך אתה בוחן את זה ואתה אומר שזאת עלות לפתוח מקום למבודדים? אני לא מתווכח על העלות, אני לא יודע עד כמה זה מביא עלות.

כמו שאמרת, ובצדק, יש עלויות לבידוד אסירים ולא על כל אסיר שמבודד נסגור אגף כי המשמעות היא לסגור אגף ולאטום אותו על מנת שלא תהיה הדבקה נוספת במיתקני הכליאה. לכן השיקולים הם כ מספר הנדבקים, מיתקני הכליאה כמובן שנדבקו בהם וכמובן שככל שהייתה סביבה של אסירים שנמצאים לצד הנדבק, אנחנו נדרשים לעשות להם בדיקות ולוודא שלא הייתה הדבקה נוספת מעבר לאגף הזה.

על מי חלות עלויות הבדיקות?

עד אמצע השנה הן חלו על משרד הבריאות ועכשיו שירות בתי הסוהר לוקח חלק מהעלויות האלה על חשבונו.

למה ששירות בתי הסוהר ייקח את זה עליו? אתה ואני בקופת חולים, אנחנו הולכים לעשות בדיקת קורונה, זה לא עולה לנו כסף. אם אנחנו רוצים לטוס לחוץ לארץ, הבדיקה תעלה לנו.

העלות היא לא על האסיר.

לא על האסיר. אותו אסיר גם חבר קופת חולים.

כן, אבל אז קופת חולים לא משלמת עבורו.

אני לא רוצה ששירות בתי הסוהר ישלם את זה. האם אתם מקבלים על זה כסף בנפרד, על הבדיקות האלה, על בדיקות הקורונה? אני לא יודע כמה עולה לכם בדיקת קורונה. אתה יודע כמה היא עולה?

כמה עשרות שקלים.

היום מוצאים את זה בפחות. למה שעלות הבדיקה הזאת תיפול עליך כשירות בתי הסוהר ולא על משרד הבריאות או על קופת חולים שאני מאמין שהאסיר חבר בה? אני מאמין שהוא חבר קופת חולים אתה אתם עושים את הקיזוזים, כי יש לכם את המרפאה של שירות בתי הסוהר וכשהאסיר הולך, אתם עושים אחר כך את הקיזוז מול קופת החולים. למה גם כאן לא תעשו את הקיזוז מול קוטפת החולים וההוצאה לא תהיה עליכם כשירות בתי הסוהר?

בעיקרון עכשיו אנחנו מנהלים שיח מול משרד הבריאות בנושא הזה.

שנתיים אחרי אתם מנהלים שיח? הייתם יכולים לחסוך הרבה כסף. אני מתכוון לחצי השנה האחרונה.

עד עכשיו זה שמשרד הבריאות מימן את העלויות האלה.

הוא חייב להמשיך לממן.

יש עכשיו שיח בין שירות בתי הסוהר למשרד הבריאות בנושא הזה. עדיין אין החלטה. משרד הבריאות דוחף כדי שאנחנו נשלם. שוב, אנחנו עושים את ההתאמות וההסדרות האלה ביחד עם משרד הבריאות. זאת אומרת, אנחנו יושבים במשותף ואנחנו מחליטים.

מה עמדת האוצר לגבי הסוגיה הזאת?

אני אבדוק מול האנשים שלנו במשרד הבריאות. חשוב לי להדגיש שלא סתם יש כאן שתי פניות נפרדות.

לגבי התקצוב. אתם מתקזזים עם קופת חולים? אני רוצה שתבדקו את הנקודה הזאת ותחזרו אלינו עם תשובה. תאמרו לנו למה בזמן הקורונה קופת החולים לא תשלם לכם את זה. האסירים הם כמו כל אזרח.

שוב, אני חוזר ואומר שנכון לתקציב הנוכחי שעולה במסגרת ועדת הכספים הנוכחית, אין לזה כל השפעה ואין לזה כל משמעות.

לכן אני לא מעכב אותך ואני מבקש שתבדוק את זה כי זאת שאלה ראויה. אני דואג לכם כשירות בתי הסוהר. אתם לא צריכים להוציא את הכסף הזה. אם אותו אסיר היה בחופשה היה הולך לקופת חולים, קופת החולים הייתה משלמת. הוא מבוטח בקופת חולים ולכן היא צריכה לשלם את זה. הקיזוז שלכם יהיה מול קופות החולים. אני יודע שאחר כך יתקשרו אלי קופות החולים וישאלו למה אני רוצה להשית את זה עליהן, אבל זה בסדר.

השאלה הבאה.

כשיש לכם סוהרים מבודדים, יש סוהרים שישנים במיתקנים?

אתה מתכוון לסוהרים מבודדים שישנים במיתקן הכליאה?

כן.

לא. אין לנו. סוהר שהוא מבודד יוצא ממיתקן הכליאה וממשיך את הבידוד שלו בביתו.

לגבי ביקור האסירים בזמן הקורונה? אני יודע שהיו בעיות עם זה. גם אחרי שנגמר הגל עדיין לא אפשרתם במשך תקופה ארוכה את המגע הפיזי של האסיר עם הילדים שלו. אנחנו מדברים על לפני מספר שבועות. השאלה אם עכשיו סגרתם גם בגלל הקורונה את כל זה.

ההנחיות שאנחנו מקבלים הן בהתאם להנחיות הן בהתאם להנחיות משרד הבריאות. זה לא משהו שהוא לשיקול דעת שירות בתי הסוהר.

אתה יודע מה המצב היום?

אני לא יודע. אני יכול לבדוק.

תודה. תבדוק ותשלח לי אפילו באופן אישי כי נושא האסירים מדבר אלי ואני משתדל לבקר אותם.

תכנית מספר 07-80-01. יש שם 4 מיליון ו-397. נכון?

זה ב-02. בפניות. לא ב-01 אלא ב-02.

בכמה שוטרים מדובר שם? 300 שוטרים?

התקציב הוא לא לשכר שלהם אלא לכל הנלוות, הרכבים שהם צריכים, המזון, הביגוד וזה לכ-300 שוטרים מהמשטרה.

בדקתם כמה זה יוצא לכל שוטר פחות או יותר.

יש לזה מפתח. זה הפוך.

בממוצע אתה מחלק את זה ויוצא לך 14,657.

המפתח לשוטר לחודש הוא כ-17.500 שקלים שזה כולל שכר והדברים הנלווים אליו.

אם תכפיל את זה ב-300, לא יצא לך אותו סכום.

לא. אמרתי שיש גם את השכר שלו.

פלוס השכר שלו.

כן.

מה זה הזמניים? כתוב לך בפנייה.

מדובר בשוטרים זמניים לצורכי אכיפה של מגבלות הקורונה. זה און טופ לסד"כ של משטרת ישראל.

כלומר, גייסתם שוטרים חדשים בנושא של הקורונה.

כן. הם שוטרים זמניים.

אלה לא תקנים חדשים.

נכון. ברגע שמסתיימת הקורונה, הם הולכים הביתה.

בגל הזה שהיה בין השלישי לרביעי או בין הרביעי לחמישי, זה נקרא שנגמרה הקורונה?

לא. האריכו את זה.

אצלכם זה עדיין ממשיך.

כן.

יש הקצאה לשגרת בין גלים, כי עדיין יש לאכוף את המגבלת. המשטרה עושה את השיקולים שלה היכן היא בדיוק מציבה את השוטרים הזמניים, היכן צריך יותר אכיפה והיכן צריך פחות, אבל הדברים האלה הם גם לתקופה שבין הגלים.

תכנית מספר 52-50-01. בסוף אוגוסט פורסם בתקשורת שלמרות שמדיניות הממשלה בשנים האחרונות היא להקים תחנות משטרה ביישובי החברה הערבית בצפון, אנחנו יודעים שמפכ"ל המשטרה החליט בסוף אוגוסט שלא יוקמו תחנות חדשות. מאז יש שינוי? אתם הולכים כן להקים תחנות חדשות? פורסמה החלטה בנושא הזה לפיה תחנות משטרה עם עשרות שוטרים בלבד וזה לא יעיל לאכיפה. השאלה אם זה באמת נכון שאתם לא הולכים להקים תחנות חדשות. אנחנו יודעים שיש נקודות ויש תחנות. אני יודע את ההבדל בין תחנה לנקודה. כנראה - לפי מה שאומר המפכ"ל - עשרות שוטרים זה לא יועיל. פעם אמרו לנו שתחנה היא אמצעי להרתעה. מה אתם עושים בעניין הזה?

על השאלה המבצעית אפשר לדון במקומה מול המשטרה וגם בנושא הזה של האם תחנת משטרה היא דבר יעיל או לא. הכסף הזה מגיע לבינוי של תחנות משטרה. אפשר לראות את זה בהחלטת ממשלה. כתוב לאיזה תחנות משטרה.

כן. כבר הקימו 14 נקודות בחברה הערבית.

מדובר כאן על בינוי תחנה בטובא זנגריה, בכפר כנא, אלה התחנות הראשונות ואחר כך יש במורדות החרמון, בטירה ובכפר קאסם. מדובר על בינוי.

כלומר, כן הולכים לבנות תחנות.

כן. יש בינוי של תחנות משטרה.

יש תחנות קיימות.

אם כן, זה לא בינוי חדש.

יש הבדל בין שכירות לבין לבנות מבנה.

אתם מדברים על תחנות שיהפכו להיות תחנות קבע.

יש גם שכירויות. למשל בתחנת תבור וצלמון, שכירות. בטירה שלב ב' זאת תהיה שכירות.

למה לא לעבור לתחנות קבע? שכירות, בסופו של דבר מוציאים אותה. השאלה אם אתם הולכים כדי לבנות שם תחנות. אגב, זה של הדיור הממשלתי או של המשטרה והיא צריכה לנהל את זה?

הדיור הממשלתי הוא הגוף שמוביל, בין אם זו שכירות ובין אם בינוי. בסופו של דבר זה משהו שעושים יחד עם הדיור הממשלתי. למשטרתי ישראל אין תחנות שלה. בסופו של דבר כל המבנים במדינת ישראל הם של הדיור הממשלתי.

אתה אומר שבטייבה אתה עומד לשכור מבנה. לכמה שנים?

שכירות של תחנות בדרך כלל היא לשנים רבות.

יש הבדל בין חמש שנים או עשרים שנים.

זה לכיוון עשרים השנים קדימה.

תוך כדי תכנית לבנות?

בסופו של דבר במגזר הערבי לא תמיד אתה יכול לבנות תחנות משטרה.

למה?

כי אלה תהליכים שלוקחים הרבה מאוד זמן.

מבחינת החברה הערבית?

לא.

זמינות ברשויות.

בסוף צריך לקבל החלטה, אם אתה רוצה את זה מהר.

בינתיים יש לך שכירות. אין בעיה כי וזה בסדר.

אין הרבה קרקע זמינה כדי להקצות לבנייה.

הבעיה היא קרקעות זמינות. על זה אני שואל.

התייעצות, אם אפשר.

יש תשובה לגבי האפליקציה. עלות הפיתוח לאפליקציה היא 50 אלף שקלים.

תודה. יש התייעצות סיעתית.

הצבעה בשעה 11:49.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:44 ונתחדשה בשעה 11:49.)

אנחנו מחדשים את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה 26 עד 28ף. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפניות אושרו.

אני נמנע. אני רוצה להגיש רוויזיה.

יש רוויזיה.

פניות מספר 72 עד 73, המשרד לביטחון פנים.

הפנייה נועדה להעברה של 211 מיליון שקלים לתקציב המשרד לביטחון פנים. המטרה של העברת התקציב הזאת היא נושא הסדרה של חיילי קבע וסדיר של מג"ב שהם תחת פיקודו של צה"ל. בעבר התקציב הזה חנה בתקציב משרד הביטחון והועבר למשרד לביטחון פנים ועכשיו באים להסדיר את זה כך שזה יהיה ממש בתקציב הישיר של המשרד לביטחון פנים. מדובר בהעברה טכנית. אין כאן איזשהו שינוי. גם במשרד הביטחון הכסף הזה שימש לדבר הזה.

זה שקל מול שקל, מסעיף משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים.

כן.

אתה חושב שעל זה לא יהיו שאלות?

לא. אמרו שישאלו על המקור ולכן אמרתי שמראש נגיד את התשובה.

יש לי שאלה. 07-80-04. אתה יכול להסביר קצת על התכנית?

מה שיש בתכנית זה הפעילויות שהמשטרה מקבלת כספים משרדים אחרים או מגופים אחרים תמורת שירותים שהיא נותנת כמו אבטחה במגרשי הספורט.

איזה עוד דוגמאות?

יש לנו גם את הנושא של קרן החילוט שנמצא שם, יש לנו דוגמאות של אבטחה שמשרדי ממשלה צריכים, בתי חולים.

אם עכשיו חילטתם רכב ואף אחד לא בא לדרוש אותו, אתם יכולים לפדות?

החילוט לא יושב כאן. יש קרן חילוט שהיא מקום עצמאי שיושב בנפרד. דיברנו על זה לפני יומיים. חלק מהכסף של קרן החילוט מועבר לגופים שחוקרים כמו לפרקליטות, לרשות להלבנת הון, וכנגד זה יש שוטרים וזה מממן חלק מהפעילות של המשטרה בנושא הזה. זה לא שכל רכב נכנס לתקציב המשטרה. קרן החילוט היא בתקציב נפרד.

אנחנו לוקחים את זה מסעיף 15 בביטחון. אם אתה יודע את זה, למה מראש זה לא נמצא שם?

אמרתי. בעבר זה עבר בצורה אחרת ועכשיו היה סיכום בין שני ארגונים.

את זה הבנתי אבל אני מחדד יותר את השאלה. בשנה הבאה גם נראה את זה כך?

הסיכום הזה בין הארגונים היה אחרי התקציב ולכן הוא מגיע לכאן. בשנת 2022 אנחנו נראה אתהזה כי כבר עבר תקציב 2022 אבל החל -2023 זה לא אמור להגיע לוועדה.

זה חשוב לדעת.

אני מבקש לזכור את הרגע הזה כדי שבהעברות של 2022 ינון לא ישאל את השאלה הזאת כי הוא כבר קיבל עליה תשובה.

אין לי בעיה עם זה. אגב, אני חושב שאני אזכור את זה לבד.

עוד דבר קטן בנושא הזה. הכנסה מותנית, זה מה שהסברתם לנו לגבי השמירה במגרשים. ב-04. תיאור התכנית.

זה מה שאמרנו. חלק מהכסף לא מגיע מגופים ממשלתיים אלא בהכנסה מבחוץ.

גם משרד הבריאות משלם? גם בתי החולים משלמים עבור האבטחה?

בגדול, כן. בתי החולים בסופו של דבר משלמים ע האבטחה הזאת. כן.

ממי אתה מקבל את התשלום על בתי החולים? הרי חלק הם נותנים. הם מעבירים את הכסף הזה אליכם?

מה זאת אומרת חלק הם נותנים?

יש את האבטחה בבתי החולים. יש איזושהי נקודה שהמשטרה מציבה שוטר בבית חולים. זאת עלות שלכם אבל גם בתי החולים משלמים לכם על זה. נכון? הם משתתפים.

מי שמעביר את הכסף, זה משרד הבריאות

משרד הבריאות מעבר אליכם את הכסף. אני לא יודע אם אתה יודע לענות על השאלה הבאה אבל אני אשאל אותה. משרד הבריאות מעביר את הכסף. אתה יודע, או האוצר צריך לדעת, התשלום מבתי החולים הממשלתיים והציבוריים, האם זה אותו תשלום? כלומר, כאן הממשלה מעבירה למשרד הבריאות ובית החולים הציבורי הוא זה שצריך להעביר או שמשרד הבריאות משלם לכולם באופן גורף?

אני יכול לבדוק את הנושא.

נקודות המשטרה נמצאות גם בבתי החולים הציבוריים? למשל במעייני הישועה יש לכם נקודה?

אני לא יודע ספציפית.

זה לא ספציפית. שבעת בתי החולים הציבוריים הם בנצרת שם יש שלושה בתי חולים, בנתניה, בבני ברק, בירושלים שזה שערי צדק והדסה. הדסה היא בית חולים גדול, שערי צדק זה בית חולים גדול, יש לכם נקודת משטרה שם?

פרטנית לגבי בתי חולים אני יכול לבדוק. אני יודע שעכשיו המשרד לביטחון פנים מוציא קול קורא לכל מיני בתי חולים נוספים כדי להצטרף לתכנית הזאת וששוטרים יוצבו.

ממתי קיימת התכנית הזאת?

אני חושב ארבע שנים אחורנית.

בארבע שנים אחורנית, חשוב לי מאוד לדעת - אפילו אם תוכל אחר להתעכב ולהחזיר לי תשובה בנושא הזה – אם לבתי החולים הציבוריים יש נקודות של משטרה. בית חולים פרטי, אני יודע הוא צריך לשלם, אבל בתי החולים הציבוריים ושל קופות החולים, שבעת בתי החולים, אני מבקש לדעת האם הם משלמים ויש להם נקודות של משטרה או שבכלל אין להם נקודות של משטרה במקום. אם הם משלמים, האם התשלום שלהם זהה של בתי החולים הממשלתיים. אני אשמח שתבדוק לי את זה.

לא בטוח שבכל בתי החולים הממשלתיים יש נקודות משטרה.

ביקשתי שיבדוק. זה חשוב.

אני רוצה לדייק את עצמי לגבי מה שאמרתי קודם. 75 אחוזים מתקציב המשטרה מוקדשים לשכר וגמלאות ומתוך זה 150 מיליון שקלים בשנה תוספות שהשוטרים מקבלים מעבר למקובל במשרדי הממשלה. אתם מכירים את הדבר הזה?

מה הכוונה?

אם אתה רוצה שאני ארד לפרטים, אני יכול לרדת לפרטים אבל לפני שאני יורד לפרטים אני אומר לך שהתקציב של המשטרה גדל מ-7.5 מיליארד שקלים ב-2015 ל-10 מיליארד שקלים ב-2020. סך הכול נוספו 5,000 שוטרים עקב הגידול בסד"כ. זה אומר שבעשור האחרון רק שני אחוזים תוספת של שוטרים לעומת הסיפור של הגדלת התקציב בו יש פער משמעותי. אתה מצד אחד מסיים את כל הכסף ואתה אומר שאתה מוציא על שכר ומצד שני יש רק שני אחוזים גידול במספר השוטרים. זה נשמע לי לא פרופורציונאלי.

במהלך השנים האלה הגידול לא היה רק במספר השוטרים אלא גם בהסכמי השכר ודברים כאלה.

אמרתי, גם בהסכמי השכר. הכול ביחד, 75 אחוזים.

נכון. אני מסביר למה הגידול הוא לא בהכרח תואם למספר של 5,000 השוטרים אלא חלק מהגידול בתקציב הגיע לשוטרים הקיימים מתוקף הסכמי שכר. בתחום של השכר אנחנו מתואמים עם הגופים. בסוף גם הגופים רוצים להתעצם ואנחנו מתואמים אתם ומסתכלים על הדברים האלה. אנחנו כמובן יודעים שהתקציב 75 אחוזים.

אבל הרוב הולך כאן על תקציב השכר. ה-75 אחוזים הולכים לשכר אבל גידול מספר שוטרים היה בעשור האחרון רק שני אחוזים. אני קורא מנתונים שפורסמו ב-Ynet.

אני לא מכיר את הנתונים אבל אני מתייחס לרוח הדברים.

אגב, האוצר נגד המשטרה. שתדע. אתה צריך להיות עכשיו בצד שלי.

חלק מהגידול הולך לשוטרים שהיו קיימים. בשנים האלה בהן מדובר יש כמה הסכמי שכר גדולים שהמשטרה לא בהכרח חתמה עליהם. יש הסכמים במשק, גם נושא העקביות שהגיע תוך כדי הזמן הזה בין השנים האלה וגם הוא השפיע. לכן זה חלק מהתוספת שרואים. שוב, אנחנו כמובן מתואמים עם הגופים בנושא הזה, גם עם המשטרה וגם עם שירות בתי הסוהר, בנושא של התנהלות השכר כדי שיהיה ניהול יותר טוב של הגופים על הדבר הזה. אני לא מנהל את המשטרה, לא מתיימר ולא רוצה לעשות זאת.

בסדר. תודה. התייעצות סיעתית.

הצבעה בשעה 12:04.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:59 ונתחדשה בשעה 12:04.)

אנחנו מחדשים את הדיון.

אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 72 עד 73. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

נמנע.

אנחנו שוב מצביעים על פנייה מספר 72 ו-73. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

הפנייה הבאה, פנייה מספר 50, פיתוח תחבורה.

תפרטי לי בבקשה על ההסכמים הקואליציוניים ולאיזה צרכים. גם מאיזו מפלגה כמובן.

אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב 6 מיליון שקלים עבור הנגשת אמצעי תחבורה ציבורית וזאת בהמשך להחלטות ממשלה מספר 289 ו-551 בעניין הסכמים קואליציוניים. זאת הפנייה. בסך הכול 6 מיליון שקלים בהסכם קואליציוני.

אם אפשר לפרט לגבי ההסכמים הקואליציוניים. איזו מפלגה ולאיזה צרכים.

אלה כספים קואליציוניים בהתאם לבקשתה של חברת הכנסת שירלי פינטו. אני מציעה שאולי יוסי חזן ממשרד התחבורה שנמצא ב-זום יציג את התוכנית של משרד התחבורה לשימוש בכספים האלה. הכספים, כאמור, הם להנגשה של תחבורה ציבורית.

מדובר בפיילוט לנגישות במשרד התחבורה, 6 מיליון שקלים כספים קואליציוניים עבור קווים בין-עירוניים במקומות בהם אין בהם תחנות רכבת וכמובן שאין בהם קווים נגישים במיוחד בקווים הבין-עירוניים.

מהי הנגישות? על מה?

מדובר על נגישות בדלת האחורית באוטובוסים. באוטובוס יהיה מעלון. ירד מעלון וכיסא הגלגלים יעלה עליו בדלת האחורית. בהתאם לזה אנחנו מנגישים את הרציפים.

לכמה אוטובוסים אתם מייעדים את התקציב הזה?

זה ב-29 רשויות. ל-110 אוטובוסים.

איך נבחרו הרשויות?

יש קריטריונים ברורים. מקומות בהם אין תחנת רכבת או אין במקבץ ישובים קרובים.

למה זה צריך להיות מותנה בכך שאין תחנת רכבת בעיר?

כי תחנות רכבת מונגשות.

אם היית אומר לי רכבת קלה, איכשהו הייתי יכול להבין את זה. אני בא מאשדוד. תחנת הרכבת ביציאה או בכניסה הדרומית – ונניח אני גר ברובע א' או ב-י"א או ב-ט"ו – להגיע לשם אני צריך להגיע באוטובוס. אם אני גר ברובע ד', אפילו שני אוטובוסים.

הם מדברים על פיילוט בקווים בין-עיירוניים.

מה זה משנה לי?

זה ברור, אבל זה פיילוט.

אתה אומר שזה רק בקווים הבין-עירוניים. יכול להיות שזה קיים יותר במועצות אזוריות? ביישובים קטנים? אנחנו מדברים על יישוב גדול או קטן? אני רוצה לדעת אם הגעתם למשל למושבים שם אני חושב שהתחבורה קשה. השאלה אם הגעתם למקומות כאלה או הגעתם לערים שאולי לא צריכות את הפיילוט הזה.

אנחנו מדברים על קווים עם ביקוש גבוה. דבר שני, גודל היישוב. ישובים או מקבצי ישובים שהם עם מעל 10,000 תושבים כשאין לך קו רכבת שייתן לך את המענה.

אני אקל עליך. אני אשאל אותך שאלה. מודיעין עילית נמצאת בפנים?

רגע. אני בודק.

אני מבקשת שתבדוק גם את עוטף עזה בהמשך לשאילתה שאני הגשתי.

בוא נעשה את זה יותר פשוט. שלח לנו את הרשימה בבקשה.

כל זה ב-6 מיליון שקלים? הסכום הזה מספיק לכם?

110 אוטובוסים.

מודיעין עילית בתוך זה. כן.

תשלח לנו גם על עוטף עזה. באמת חשוב לדעת את הכול.

צריך לדעת אם זה יישאר גם לשנים הבאות.

110 אוטובוסים. זה משהו קבוע.

חשוב לציין שמדובר כאן בפיילוט כדי שנוכל להרחיב את זה לכלל האוטובוסים הבין-עירוניים.

ביקשתי לדעת אם עוטף עזה בפנים. תקריא לי את המועצות של העוטף בבקשה.

אתה תשלח את הרשימה אבל תאמר לנו מה העלות של הרכיב הזה, המעלון שאתה מתקין באוטובוס. אפילו במחירי הממשלה זה נשמע לי מעט. 6 מיליון שקלים ל-110 אוטובוסים. השאלה היא כמה עולה ההתקנה לכל אוטובוס.

54 אלף שקלים לכל אוטובוס.

זה עולה בערך 50 אלף שקלים.

55 אלף שקלים.

כמה עולה האוטובוס עצמו?

מיליון ומשהו.

זה 5 אחוזים תוספת עלות לאוטובוס.

אתה יכול לענות לי בבקשה על עוטף עזה?

כן. אני בודק את שמות היישובים ואני מחזיר לך תשובה.

אני אגיד לך את שמות המועצות. מועצה אזורית שער הנגב, שדות נגב, אשכול, חוף אשקלון.

לדעתי זה לא כולל אבל אני אברר.

אני אגיד לך למה אני שואלת על מועצות אזוריות. כי לערים יש ויש גם אוטובוסים.

את מצטרפת לשאלה שלי.

כן.

אם בקואליציה יגידו לה שהיא מקשה, אני אומר שהיא מצטרפת אלי.

לא. אל תגיד לי. יש לי כתפיים רחבות. אני מזכירה לך שאני יודעת לרץ ב-15 שניות למקלט.

בשעות של הרכבת וכל המענה, אין כיום מענה רלוונטי שמאפשר לאנשים לעבוד. לכן תגבור של דבר כזה מאפשר מוביליות תעסוקה, בטח באזור כזה. לכן אני שואלת את השאלות השאלה.

תשלח בבקשה את הטבלה לוועדה.

אני לגמרי מסכים אתך. אני אברר אם המועצות האלה בפנים ואני אחזור אליכם עם תשובה.

כשאתה שולח את הטבלה, אם אתה יכול לכתוב למטה "לגמרי מסכים אתך" עם חתימה.

אין בעיה.

שאלה נוספת. בעיקרי הפנייה כתוב ברכבים ובתחנות. מתכוונים לאוטובוסים או שיש לכם עוד רכבים עם נגישות?

לא. אלה אוטובוסים.

אלה רק אוטובוסים. כן.

בסעיף 1, בתכנית מספר 1 ב-55-01. יש שם תמיכה שוטפת, תמיכה ממשלתית, סובסידיה למימון הפער בין עלות ההפעלה של מפעיל התחבורה הציבורית. זה כולל גם את הרכבת הקלה? זה רק לתחבורה ציבורית מבחינת אוטובוסים או גם ברכבת הקלה? לאן הולכת הסובסידיה הזאת?

כרגע הרכבת הקלה מונגשת. אנחנו מדברים רק על אוטובוסים בין-עירוניים.

אני מדבר אתך על התמיכה השוטפת. תמיכה ממשלתית למימון הפער בין עלות ההפעלה של מפעלי התחבורה הציבורית כפי שנקבע במסגרת ההליך התחרותי וההסכמים לבין ההכנסות ממכירת הכרטיסים לנוסעים. תסתכל על טור תכנית מספר 1. הרי יש סובסידיה גם ברכבת הקלה אבל מצד שני ברכבת הקלה יש גם דוחות. את הדוחות האלה אתם נותנים כנגד הסובסידיה הזאת כדי להוריד מעומס הממשלה לשלם את זה?

זה לא קשור לפנייה שלנו.

כן. זה לא נושא הפנייה. אני לא יודע את התשובה. אפשר לבדוק ולהחזיר תשובה.

אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה.

בסדר. תבדוק לנו. אתה לא חייב לתת תשובה עכשיו אבל אם יש לך, אני אשמח מאוד.

בסעיף 2 יש את זכאי ביטוח לאומי וסטודנטים. אני מבקש, אם תוכל לחזור אלינו עם תשובה. אנחנו יודעים שבחורי ישיבות לא בתוך זה למרות שהם בגיל הסטודנטים. אם אפשר לדעת מה הדעה שלכם בעניין הזה של הסבסוד.

הדבר האחרון, בסעיף 3. הייתי רוצה שתחזור עם תשובה לגבי הערך הצבור. האם הערך הצבור התבטל או לא התבטל? אני כבר מבולבל. אני מדבר על הערך הצבור ברב קו.

תוכל לחזור אלינו עם תשובות לשלושת הנושאים האלה?

כן.

אני אשמח. לגבי האוטובוסים המונגשים לאנשים עם מוגבלויות, יש את דוח מבקר המדינה. אתה הולך להשקיע עכשיו 6 מיליון שקלים. דוח מבקר המדינה המתייחס לשנת 2021 ופורסם ב-19 באוקטובר, מדבר על החוסר בהנגשה בתחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות. אנחנו יודעים שאין פתרונות. 6 מיליון שקלים, זה אולי פרומיל ממה שצריך להשקיע עבור אנשים עם מוגבלויות. בישראל יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלויות והם מהווים 7 אחוזים מהאוכלוסייה. איפה ההנגשה שם? אתה אומר לי פיילוט אבל הפיילוט הוא לא רק בזה אלא גם בתחנות הנגישות שיונגשו לאנשים עם לקות ראייה. היכן אנחנו נמצאים מבחינת המסקנות של דוח מבקר המדינה?

הפיילוט הזה מדבר על 1.5 אחוזים מכלל האוטובוסים הבין-עירוניים. כמו שאמרתי בהתחלה, הדגש הוא על פיילוט.

פיילוט שכולל 110 אוטובוסים.

כן. 110 אוטובוסים.

רק שתבינו שבדוח מבקר המדינה יש 13.5 אלף תחנות עירוניות שהונגשו כ-3,500 תחנות לשירות בין-עירוני שאינן מונגשות.

אלה 110 אוטובוסים שעוברים בתחנות רבות.

אם אתה אומר לי שהם עוברים ב-3,500 תחנות, מבחינתי מה שאמר דוח מבקר המדינה בנושא הזה מכוסה. אבל אני לא מאמין שעוברים ב-3,000 תחנות. לכן שאלתי מה היעד שלכם להמשך הנגישות ותוך כמה זמן אתם רוצים לכסות את כל הנושא.

יש סיכום תקציבי בין משרד התחבורה לבין משרד האוצר בהיקף של 90 מיליון שקלים. גובשה תכנית לשלוש השנים הקרובות בכל מה שקשור לנגישות בארץ.

תוך כמה שנים זה יהיה?

שלוש שנים.

שלוש שנים לכל 3,000 התחנות?

כן.

בסדר. התייעצות סיעתית.

נירה, רצית לומר משהו לפני שאנחנו יוצאים להתייעצות?

כן. אני רוצה לומר שאני עוקבת אחרי כל הנושא של המענה לאנשים עם מוגבלויות ואתמול בסקירה של שרת התחבורה והמנכ"לית בוועדת הכלכלה, עלו מספר נושאים. על אחד מהם ינון דיבר ואני שוב מצטרפת לדבריך, על החובה להתקין מערכת קולית לעיוורים כדי שידעו שהאוטובוס עובר ויש להם אפליקציה שאמורה לתקשר. עולה שאחוזים גדולים מהאוטובוסים האלה, המערכת תקולה ולמרות זאת מוציאים אותם לסבבים בלי המערכת. הרבה עיוורים מתלוננים ואומרים שמכיוון שאין את זה, האוטובוס עובר והם לא יודעים שהוא עובר. אני מקווה שזה קיים בתכנית הזאת.

בתכנית הזאת אין את זה.

זה לא נמצא בפיילוט אבל יש להם תכנית.

אני מנצלת את ההתייעצות הסיעתית כדי לשאול.

עוד לא התחלנו את ההתייעצות.

אני מבקשת שגם יאמרו איזה תקציב ניתן לזה כי זה חשוב.

אגב, 6 מיליון השקלים הם רק ל-2021? הכסף יהיה גם ב-2022?

כן. כרגע זה ל-2021. אנחנו רוצים להתחיל עם זה.

אני שואל אם יש עוד כסף ב-2022 לנושא הזה.

זה כסף שיצא ב-2022. הבקשה היא עכשיו כדי שנוכל להוציא אותו ב-2022.

הבנתי. חשבתי שיש לכם כסף נוסף.

אנחנו מצביעים בשעה 12:24.

בישיבה הקודמת ביקשתי לדעת מה קרה בכביש 4 עם הכניסה לבית החולים מעייני הישועה.

אנחנו נחזור בשעה 12:24 להצבעה ואז נקבל תשובה.

אני שאלתי על 232. על ה-60 מיליון.

נכון. אסף, תשובה. אנחנו נבקש מהם תשובה.

לפני ההצבעה.

לפני ההצבעה.

לא קשור לזה אבל ביקשתי להתייחס למערכת לעיוורים. האפליקציה.

נכון.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:19 ונתחדשה בשעה 12:24.)

אני מחדש את הישיבה.

ביום שני שלחנו תשובות במייל בנוגע לשאלות שנשאלו.

לגבי הכבישים?

לגבי כביש 65, כביש 232, כביש 60 צפון וכביש 4. נשלחה תשובה ביום שני.

אני מבקש להעביר את התשובות לחברי הוועדה.

אנחנו מצביעים פנייה מספר 50. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

רוויזיה.

הפנייה אושרה. יש רוויזיה.

פנייה מספר 58, משרד הביטחון.

זאת פנייה שלמשל חנן אוהב אותה. משרד הביטחון, הכול מסווג ואי אפשר לדבר על זה.

צוהריים טובים. אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב 7 מיליארד ו-387 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב למשרד הביטחון לתכנית 15-11-01, הוצאות ביטחוניות. הסברים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

אפילו שזה מסווג, יש לי שאלה לא מסווגת. אני לא הולך לחשוף את סודות הביטחון שאני לא יודע אלא שואל שאלה.

רציתי לומר שאני בוועדה המשותפת ואני יודעת מה מאחורי זה.

אני לא נכנס לפנייה. הפנייה הזאת תעבור מהר. בדיון הקודם שאלתי ולא קיבלתי תשובה. גם כשאת אומרת שאת מכירה את הפנייה, זה בסדר גמור, אבל אם היא מגיעה עוד פעם – אתם צריכים לכנס את הוועדה. אנחנו מזכירים להם שהוועדה חייבת להתכנס כי אם לא, הכסף הזה לא עובר.

כן. כן. בוודאי.

זה בדיוק זה.

עת הוקמה הוועדה, חברי האופוזיציה לא היו שותפים בכל הוועדות.

יש לכם שני מקומות.

אנחנו מבקשים לדעת איך עושים את זה ומתי עושים את זה.

צריך להגיע להסכם בין הסיעות.

אנחנו ניתן לכם שני שמות.

מול ועדת הכנסת מאשרים את הדבר הזה.

צריך סיווג ביטחוני? לגפני אין. גם לי אין.

לא. לא צריך.

אני הייתי יושב ראש הוועדה הזאת.

למה זה לא בתקציב?

זה לא בתקציב כי החלטת ועדת שרים להצטיידות שאישרה את הנושא הזה התכנסה רק ב-28 בנובמבר אחרי בניית התקציב.

למה? זה לא דבר חשוב?

זה דבר חשוב ולכן הוועדה התכנסה כדי לקבל החלטה.

אבל למה לא עשו את הישיבה הזאת לפני התקציב.

כי לפני זה עשו ישיבות אחרות.

סתם עצלנים.

התיעצות.

הצבעה בשעה 12:34.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:29 ונתחדשה בשעה 12:34.)

אנחנו מחדשים את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 58, משרד הביטחון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרה

רוויזיה.

הפנייה אושרה. יש רוויזיה.

אושר פה אחד. יש בקשה לרוויזיה. הבקשה לרוויזיה לא נוגעת לביטחון אלא היא נוגעת להעברה של משרד הביטחון.

לא אושר פה אחד.

פה אחד לא אישר.

פנייה מספר 67, משרד הרווחה.

הפנייה התקציבית נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב פעולות משרד הרווחה והתאמת תקציבי ביצוע. השינויים כולם הם שינויים פנימיים בתוך המשרד. אין תוספת תקציבית של המשרד.

תכנית מספר 1, שירותי משרד מרכזיים, 23-01-20. תוספת של 46,338,000 שקלים.

תכנית מספר 2, מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, 23-05-13. תוספת של 29,322,000 שקלים.

תכנית מספר 3, טיפול קהילתי באנשים עם מוגבלויות, 23-07-22. תוספת של 52,902,000 שקלים.

תכנית מספר 4, טיפול חוץ ביתי, שירותים אישיים וחברתיים, 23-10-38. תוספת של 65,517,000 שקלים.

תכנית מספר 5, שירותים קהילתיים, שירותים אישיים וחברתיים, 23-10-39. תוספת של 46,962,000 שקלים.

תכנית מספר 6, טיפול חוץ ביתי, סיוע לבתי משפט, 23-11-65. תוספת של 26,296,000 שקלים.

סמנכ"ל תקציבים במשרד הרווחה. הפנייה נועדה לעשות התאמות בתקציב משרד הרווחה. אנחנו מזכירים שמרבית השירותים במשרד הרווחה הם שירותי השמה ומדובר על אלפי חוסים שנמצאים באלפי מסגרות ואנחנו מבצעים התאמה לקראת סוף שנה בכל השירותים הרלוונטיים. אנחנו מגישים כאן פנייה בסכום אפס שמטרתה לאזן בין התקציב לביצוע. אנחנו עושים את זה עד הרגע האחרון, לוודא שאנחנו עושים פיינל טיונינג מושלם בכל שירותי הרווחה על מנת להגיע למצב שכל השירותים שלנו מקבלים מענה עד לסוף השנה.

אפשר להרחיב לגבי תכנית מספר 3?

טיפול קהילתי באנשים עם מוגבלויות?

כן.

התכנית לטיפול קהילתי באנשים עם מוגבלויות. מדובר על מגוון שירותים עצום לכלל חוסי המוגבלויות בשירותים קהילתיים, החל ממסגרות לטיפול באנשים עם מוגבלויות, לטיפול באנשים עם אוטיזם, לטיפול באנשים עם נכות. מדובר גם על מסגרות יום של שירותי תעסוקה. מדובר על שירותים שהם שירותים יותר תעסוקתיים, יותר פעילויות חברתיות וכולי. יש מגוון שירותים שלם בתוך הקהילה על מנת לוודא ולהשאיר גם חוסים שנמצאים בקהילה ונמצאים בביתם ויש להם שירותים שונים בשעות הבוקר וגם כאלה שנמצאים במסגרות חוץ ביתיות ומגיעים למסגרות יומיות על מנת לעשות חלק מתכנית השיקום שלהם.

כמה מעונות יום שיקומיים כאלה יש לכם?

אני לא יודע להגיד לך מספר מדויק אבל אנחנו מדברים על סדר גודל של 3,000 ילדים במעונות יום שיקומיים מגיל אפס עד שלוש מפוזרים בכל רחבי הארץ.

מגיל לידה עד שלוש. אין אפס.

סליחה. מגיל לידה עד שלוש. אנחנו מדברים על כ-3,000 חוסים שנמצאים במסגרות של מעונות יום שיקומיים.

אתם מסונכרנים עם משרד הכלכלה לגבי התעסוקה של האנשים האלה? בתכנית מדובר על התפתחויות בגילי 21 ומעלה ובנופשונים במסגרת תעסוקה והסעות לאוכלוסייה בהתאם לביצוע משנת 2021.

רוב השירותים שאנחנו נותנים הם שירותים של משרד הרווחה. אנחנו מדברים בעיקר על שירותים מוגנים לאוכלוסיות שהתעסוקה בהן נמצאת על ספקטרום די גבוה אבל עדיין אנחנו מדברים על מצבים בהם חלק גדול מהשירותים האלה הם שירותים של השמה מוגנת והשמה בתוך מסגרות שירותים. בשנים האחרונות נכנסנו גם להשמה בשוק הפתוח. יש קשרים ואנחנו כל הזמן מנסים לגרום למצב בו אנחנו דוחפים אותם ככל שניתן לעבודה בשוק הפתוח ובשוק שהוא יותר נורמטיבי. אנחנו עובדים גם עם משרד הכלכלה, גם כשהוא היה אצלנו וגם עכשיו.

יש למשל נוהל שיצא – כשמשרד הכלכלה יהיה כאן, נשאל אותו מה קורה עם זה – לגבי הקורונה, אז אמרו שמגיל 45 ומעלה יוכלו להמשיך את דמי האבטלה עד סוף השנה. הבטיחו שלאנשים עם מוגבלויות יהיה נוהל לפיו יעודדו את המעסיקים להחזיק אותם עד 20 אחוזים מגובה השכר הממוצע. כשהם מושמים בתעסוקה, השאלה אם יש סנכרון ביניכם לבין משרד הכלכלה בהשמת העובדים. הבנתי ממך שיש השמה ולכן שאלתי את השאלה.

הדבר הנוסף הוא לגבי הנופשונים של אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית.

בנושא הזה השנה הייתה תוספת מאוד גדולה. אנחנו יודעים שהיה מחסור. גם בתקציב 2021 וגם בזמן הקורונה הוספנו תקציבים נוספים לצורך העניין הזה.

איזה סכום הוספתם?

לדעתי בפנייה הזאת הוספנו סדר גודל של 4-3 מיליון שקלים לטובת העניין. גם בשנה הבאה הרחבנו את הפעילות הזאת על מנת לוודא שכל מי שמבקש נופשון, יוכל לקבל אותו ויהיה בהתאם לזכאות שלו.

לגבי הנופשונים. אנחנו יודעים שמגיע לילדים עם אוטיזם משהו כמו 14 ימים בשנה. מפניות שקיבלתי, ואני גם מכיר משפחות וביקרתי אותן, אם מדובר באוטיזם קשה, אנחנו יודעים שלצערנו 14 ימים לא תמיד מספיקים. אם אני לא טועה קורה שנותנים את הסל הזה לעירייה והעירייה אומרת למשפחה שמגיעים לה 14 ימים אבל יש משפחה אחרת שלא השתמשה כי הילד שלה עם אוטיזם קל והוא ברמת תפקוד גבוהה, והיא לא יוצאת לנופשון ואז הכסף יחזור. השאלה אם לא נכון לראות מה היה בשנה שעברה או לומר לרשות שיש לה סל תקציב ויש קריטריונים ואם לא, בסוף שנה יכולים לתת גם לה. אז אנחנו מקלים על אותן משפחות שהילדים שלהן עם אוטיזם גבוה מאוד.

יש מקרים בהם אנחנו נותנים באופן חריג מעל 14 ימים. זה תלוי במצב המשפחה. אנחנו מאפשרים את זה. אני רוצה להאמין שברגע שאנחנו נתנו תוספת תקציב, מהבחינה הזאת לכלל הרשויות, כרגע הן יתעסקו במינימום האפשרי. ברגע שהוספנו לכל כלל הרשויות תקציב לטובת נופשונים, אני מאמין שגם במקרים קשים ילכו יותר לקראת המשפחות וירחיבו את השירותים שניתנים.

השאלה שאני שואל מתייחסת לכמה סעיפים אבל גם למסגרת הזאת. כשאתה אומר אני מוסיף לרשויות, אנחנו נמצאים היום ב-23 בדצמבר ואני שואל האם הרשויות כבר הוציאו את הכסף

השאלה הייתה כללית. אנחנו כרגע ב-23 בדצמבר התאמנו את הביצוע ובמקומות בהם רשויות הוציאו יותר כסף, אנחנו דאגנו לכסות להן את ההוצאה.

זאת אומרת, הדבר הזה הוא גם לתכנית מספר 2, כוח אדם? כוח האדם הזה כבר נלקח ברשויות?

כן.

השאלה היא תיאורטית והיא לא אליך אל האוצר. בוא נגיד שאם ההעברה הזאת לא הייתה עוברת עכשיו, מה היה קורה? אנשים היו מפוטרים?

כמו שאמרתי, בפניית סוף שנה אנחנו בונים על התאמות סוף שנה. מדובר בעשרות מיליוני שקלים, התקציב שלנו מתקרב ל-14-13 מיליארד שקלים. תיאורטית אם הפנייה הזאת לא מועברת, אנחנו מעקבים תשלומים של החודש האחרון. כך זה עובד.

שאלה לגבי נוחם. בכמה הוא תוקצב?

נוחם מחולק לשני חלקים מרכזיים. הוא מחולק לחוסים במסגרות פנימייתיות - יש לנו 510 חוסים, מתוקצב – אם אני לא מתבלבל – בסדר גודל של כ-40 מיליון שקלים. אנחנו מכסים שם את ההוצאה בפועל בקהילה.

אלה הפנימיות. נכון?

כן. אם אני לא מתבלבל, מדובר על סדר גודל של 30 מיליון שקלים של שירותים קהילתיים. זה פחות או יותר סדר הגודל.

40 מיליון שקלים זה הפנימיות.

לגבי מוסדות ציבור, אנחנו מדברים על 63 מיליון שקלים. גם בפנייה הזאת אנחנו משלימים ל-63 מיליון שקלים. ההשלמה ל-63 מיליון שקלים נעשתה בגלל השנים הקודמות בהן התקציב ההמשכי אפשר לעשות אך ורק בהתאם למקסימום כפי שהיה ב-2019. ההשלמה ל-100 אחוזים היא 63 מיליון שקלים כפי שהיה בשלוש השנים האחרונות וגם זה בפנייה הזאת.

בתכנית נוחם בקהילה, יש תלונות שהרשויות לפעמים לוקחות את זה ולא באמת מנתבות את זה לנוער החרדי המנותק. יש לכם איזשהו מפקח?

כבוגר הרשויות המקומיות, אני מצטרף לתלונה.

בגדול הפיקוח אמור לוודא שהכסף הולך בדיוק לשם. אם יש לך תלונות ספציפיות לגבי רשויות מסוימות, תעביר לי ואני אוודא שאכן זה מגיע לשם.

תודה רבה.

אני קורא בתכנית מספר 5 שיש מיקוד באוכלוסיות עולים חדשים, המגזר הבדואי והמגזר הדרוזי. במסגרת הדיון הקודם שהיה לנו אני שואל האם זה בגלל שרוצים שהמגזר הערבי והחרדי יבוא מאיזשהו תקציב קואליציוני? יש איזושהי סיבה שדווקא מתמקדים באלה והמגזר הערבי והחרדי לא נמצאים בפנים?

לא. בקטע הזה כולם היו בנינו. אנחנו מתמקדים בכולם. במקרה הזה אנחנו כתבנו שיש מיקוד אבל לצורך העניין אנחנו מטפלים בכל מגוון האוכלוסיות. לחלוטין אין כאן קשר לכספים קואליציוניים.

אין התייעצות. אתה יכול להצביע. אני רק רוצה לתת מילה טובה בעניין הזה. אני באמת מפרגן לחנן. כמעט ולא השתמשנו כאן באוצר.

למה אתה מתפלא?

הוא לא מתפלא. הוא מעריך.

אלכס, אני חייב לומר מילה. אני מעריך את כל מי שהיה כאן. כאן כמעט ולא השתמשנו בנציג האוצר. אני רוצה לומר לך שזה כיף לשאול שאלות כאלה לקבל תשובה מאדם אחד שמתמחה בנושא.

אני חייב לומר גם מילה טובה על המשרד שדואג ואני חושב שאפילו מבחינה חרדית, אני לא יכול להיכנס ממש לנבכי המספרים שם, אבל אני לא חושב שקיימת פגיעה משמעותית. כל פגיעה של שקל היא פגיעה אבל מה שתלוי בהגינות וביושר, אני חייב לומר שיש לנו כציבור ניסיון טוב עם המשרד ועם חנן.

לכן אנחנו לא רוצים התייעצות וגם לא תוגש רוויזיה. הנושא די חשוב, הוא מקצועי ואנחנו רוצים שתצביע.

תודה רבה.

אני רוצה להוסיף ולומר שאנחנו עורכים סיורים עם המשרד תחת הכובע של יושב ראש ועדת המשנה למוכנות העורף. גם הצגת התכנית של מענה של המשרד למצבי חירום, גם כשהלכתי לעשות ביקורת במעון טללים - אני רואה כאן ממש את השורות עליהן דיברתי, על מעונות, על תקציבי שיפוץ וראיתי את ההנגשה של מבנים ישנים. זה בא לתת מענה לכל, גם לחברה החרדית וגם לחברה הערבית. כל הכבוד למשרד.

אני מצטרף לדברים של נירה ולדברים של ינון.

הערה לרב גפני ולינון. אתם מרחיקים אותנו מההתחייבות של החמין בשעה 8:00 בערב בזה שאתם לא עושים התייעצות סיעתית ורוויזיה.

אני מתחייב להשלים את זה.

אל תדאג.

כל הברכות ארכו בדיוק חמש דקות כך שלא באמת חסכנו אבל נהנינו.

מי בעד פנייה מספר 67, משרד הרווחה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפנייה אושרה פה אחד.

אין רוויזיה.

אנחנו ממשיכים עם משרד הרווחה, פנייה מספר 83 ו-84.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 17 מיליון שקלים עבור תכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים בגולן, בגליל ובכרמל. בהתאם להחלטת ממשלה מספר 716 שעניינה תכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים בגליל ובכרמל לשנים 2021 עד 2023 ותיקון החלטת ממשלה מיום 28 בנובמבר 2021. החלטת ממשלה מספר 717 שעניינה תכנית להעצמה לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים ברמת הגולן לשנים 2023-2021 מיום 28 בנובמבר 2021.

מדובר על החלטת ממשלה שרובה מאריכה את התוקף של החלטת הממשלה בטיפול בנושא הדרוזי והצ'רקסי. אנחנו ממשיכים עם השירותים שלנו ובעיקר שירותים רווחתיים לטובת האוכלוסייה, הן בגליל, הן בגולן והן בכרמל. מהבחינה הזאת זאת החלטה די פשוטה.

זה בכל הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות?

כן. בעקבות בג"ץ הכניסו גם את הרשויות הנוספות ברמת הגולן ובעצם כרגע ההחלטה מקיפה גם את היישובים בגליל, בגולן, ובעצם ההחלטה עושה צדק גם עם אלה שעד היום לא נכנסו לתוך ההחלטה הקודמת עצמה.

שאלה קטנה כי לפטור בלא כלום זה קשה לי. בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעמוד 21, התכנית של פיתוח והעצמה של היישובים הדרוזים והצ'רקסים לשנת 2016 עד 2019 בסך 2 מיליארד שקלים, כתוב שבשנים האלה נוצלו רק 50 אחוזים מהתקציב. אנחנו בעצם מעבירים תקציב והשאלה אם אנחנו יודעים לנצל אותו אם התקציב בפועל לא נוצל.

בדברים האלה לקח זמן גם ליישובים הדרוזים להפנים ולפתח יישובים. גם את החלטות הממשלה האלה לאורך זמן לצערנו הרב, גם בגלל התקציב ההמשכי וגם בגלל שזאת החלטת ממשלה שהיא מעל תקציב המדינה, היא לא תמיד קורית ב-1 בינואר.

זה מ-2016 עד 2019.

אני אומר שלוקח זמן. אני אומר שהדברים הם ב-דיליי ולוקח זמן עד שהם מגיעים להבשלה מלאה. בעיקרון אנחנו עכשיו די פרוסים ברחבי כל הארץ, במקומות הרלוונטיים, לגבי השירותים עצמם.

כמה כסף יש עכשיו?

17 מיליון שקלים.

כשאנחנו מדברים על בין 2016 ל-2019, יכול להיות שזה היה 2 מיליארד?

לא. מדובר כרגע כנראה על כל החלטת הממשלה. במשרד הרווחה כרגע מדובר על 17 מיליון שקלים. זה סדר גודל פחות או יותר של מה שהיה.

מה שלא נוצל מ-2019, כן העברתם?

ממשיכים לגלגל את זה. בהחלטות הממשלה אנחנו ממשיכים לגלגל את זה.

כתוספת.

כתוספת. אנחנו מרחיבים פעילויות.

תודה.

אתה יכול לגשת להצבעה. כשאין התייעצות סיעתית, זה מעכב לי את הפנייה הבאה כי אז אני צריך לעשות חזרות, אבל לא נורא.

ינון, אנחנו סומכים על היכולות שלך.

אנחנו מצביעים על פניות מספר 83 ו-84, משרד הרווחה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושרו

הפניות אושרו פה אחד.

לבקשתכם אני מעדכן שההסברים לגבי כביש 65, 232, 60 צפון וכביש 4 למעייני הישועה, נשלחו אליכם עכשיו במייל.

בזמן שלנו היו ניירות.

עברו לטבלטים. גם לי יש ניירות.

זה בגלל איכות הסביבה.

תראה כמה ניירות יש לינון. הוא גמר לפחות עשרה עצים.

אבל כולם בברזיל ולא מכאן.

אצלנו בתלמוד תורה לימדו שהנזק לשכבת האוזון, זה לא משנה אם זה כאן או בברזיל.

זה נכון. הם צודקים.

פניות מספר 70 ו-71, רשויות פיקוח.

אני מציע שלא לקבל מהם תשובות. אין צורך. מה שאלתי? אתה זוכר מה שאלתי? אמרתי שיש את כביש 4, כביש גהה, והיה מדובר עם שר התחבורה הקודם שיהיה כביש גישה ושאם חס וחלילה קורית שם תאונה, יוכלו להיכנס למעייני הישועה כשבית החולים הוא על הכביש. התשובה היא שכביש 4 ליד בית החולים מעייני הישועה: בימים אלה מקודמת סלילת נתיב העדפה לתחבורה הציבורית לאורך כביש 4 החל בפרדסיה בצפון דרך מחלף מורשה ועד למחלף גנות. את זה שאלתי?

אני מתנצל שאני צריך להגן על הרב גפני. לא נעים לי שאני הקטן צריך להגן עליו על דבר כזה. תקשיב, זאת הזיה. מזל שלא ענו לו על כביש מצרים.

חבר הכנסת גפני, בוא תדייק שוב את השאלה ונקבל תשובה.

יכול להיות שהשאלה לא הובנה.

היות ומעייני הישועה נמצא על כביש 4, הייתה החלטה שיכניסו כביש גישה אם צריך להכניס אמבולנס או קורית תאונה, שיוכלו להיכנס מכביש 4 למעייני הישועה. משרד התחבורה הסכים לזה, עיריית בני ברק הסכימה לזה. אני שואל למה זה נעצר. הם עונים לי על נתיב תחבורה שזה חשוב מאוד כשלעצמו אבל לא על זה שאלתי.

אני מבקש תשובה מדויקת לשאלה שנשאלה. בסדר?

בסדר. כנראה השאלה לא הובנה טוב.

לא למדתם ליבה?

למדתי.

הם לא למדו גמרא.

אני מבקש תשובה.

הבנו את השאלה.

חבל שלא הבנתם קודם.

אני סתם מזכיר לכם שבפעם שעברה רשמתם ולא העברתם תשובה.

פניות מספר 70 ו-71.

אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 4 מיליון שקלים לרשות הטבע והגנים לשם יישום החלטת ממשלה 3742 מיום 15 באפריל 2018 בנושא סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים. התקציב עצמו נועד לשיקום ושחזור אתר ההיאחזות הישנה בעין גדי. התקציב נועד לפיתוח שבילי טיול, הנגשה, הסדרה, ניקיון ואנדרטה לזכר לוחמי הפלמ"ח.

זו פנייה חשובה. לגבי הבולענים בים המלח, מי שהולך לבקר שם הוא קודם כל צריך להיזהר.

יש שאלות?

כן. תגיד לי בבקשה, סעיף 83, מה זה?

סעיף 83 זה הוצאות פיתוח אחרות. התקציב עצמו מגיע מהתכנית של פרויקטים של תגלית ומסע. השנה, עקב הקורונה, הם לא צריכים את כל תקציב המזומן שניתן שם אלא בעיקר הם צריכים – אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא בקשר לפנייה – לפתוח הזמנות לשנה הבאה. לכן התקציב מגיע מתת ביצוע של הפרויקטים של תגלית ומסע.

כמה בסך הכול היה השנה התקציב של תגלית? כמה התקציב וכמה הביצוע?

התקציב, לפי החלטת הממשלה, הוא כ-160 מיליון שקלים עבור תגלית ומסע. הביצוע שלהם יעמוד – אין לי את המספר המדויק אבל אני מניח – בין 50 ל-70 מיליון שקלים.

אתם לוקחים מכאן רק 4 מיליון שקלים?

יגיעו פניות אחרות שלוקחות מכאן יותר.

כמה כרגע?

כרגע רק 4 מיליון שקלים עבור החלטת הממשלה לגבי הבולענים.

תחת מי נמצאות רשויות הפיקוח? יש 54 רשויות פיקוח.

יש שם תכניות שמשויכות לחשבויות שונות. החשבות הזאת ספציפית משויכת למשרד ראש הממשלה.

של הבולענים.

לא.

אני שואל על רשויות הפיקוח.

רשות הטבע והגנים, תכנית 54-13-01, משויכת לחשבות הגנת הסביבה.

מי הולך לטפל בנושא של הבולענים? אני מניח שהמשרד להגנת הסביבה מטפל בזה. לא?

הרבה מאוד משרדים.

למה הרבה מאוד משרדים?

כי יש כאן קשר גם למשרד החקלאות, למשרד ראש הממשלה, למשרד התיירות, למשרד התחבורה.

משרד החקלאות עסוק היום במשהו אחר.

כשאתה מעביר 4 מיליון שקלים, לאן אתה מעביר אותם?

לרשות הטבע והגנים.

מה התפקיד שלהם בזה? יש כאן מישהו מרשות הטבע והגנים? יש לי עוד כמה שאלות לשאול אותו על הבולענים.

אני רק אומר שהכסף הזה הוא ספציפית לשיקום ושחזור אתר ההיאחזות הישנה בעין גדי. כלומר, לפרויקט תיירותי.

ברשותך ינון, אני רוצה לשאול. אני לא כל כך מבין. מדובר על החלטת ממשלה מ-2018. על זה אתם מתבססים.

נכון.

15 באפריל 2018. למה זה לא היה בתקציב?

כי הכסף נקבע גם על פי החלטות של ועדת ההיגוי איזה פרויקטים יתוקצבו ומצד שני על פי קצב הביצוע של הפרויקט בשטח.

אנחנו מדברים על החלטה שהתקבלה ב-2018. התקציב היה עכשיו, בחודשים האחרונים. למה צריך העברה?

ועדת היגוי של הפרויקט הזה התכנסה רק באוקטובר לבצע התאמות של סוף השנה, להבין מה כן יכול לצאת לפועל השנה ומה לא יצליח לצאת לפועל השנה ויצא לפועל רק בשנה הבאה.

זה לפני התקציב?

התקציב הוגש לפי התחזית שהונחה ביוני וכעת באוקטובר עשו - - -

תוך כמה זמן אמור להסתיים השיקום?

אני חושב ששווה לשאול את נציג רשות הטבע והגנים.

כי אני רוצה לעשות שם אחר כך סיור של הוועדה, לוודא שהעברנו את הכסף לאן שצריך.

אם אתה רוצה, יש לי עוד כמה מקומות מעניינים.

אתה רוצה סיור של ועדת הכספים בבולענים?

לא בבולענים. יש בינינו אמנם יריבות אבל לא בבולענים. עזוב.

עם כל הכבוד, יש רצף שלטוני והייתה התחייבות של ועדת הכספים ללשכה המשפטית ולמזכירות שאנחנו ניסע לאילת כי סידרנו שם את חוף הים. לקחנו אז חלק גדול ונתנו לעירייה.

היית באילת השבוע, לא?

הייתי אבל נסעתי להרצות וחזרתי. באמת באו אלי בטענות כאן בוועדה למה לא לקחתי אותם אתי וזה צודק. הייתה החלטה. יש רצף שלטוני. תרשום לך בפנקס שכשאתה עושה סיור, לקחת אותם לאילת. יש שטח חוף שנתנו לעירייה. דרך אגב, ענוד לפני שעשיתי את הסיור, נסע לשם שר האוצר דאז עם כל האנשים שלו ולקחו את הקרדיט.

חתך את הסרט.

איך ידעת?

אני זוכר. הוא תמיד חתך סרטים.

יש לנו את נציג הטבע והגניים ב-זום.

שאל היושב ראש לגבי עין גדי, מה התכנית לסיום השיפוץ במקום.

שלום לכם, תציגו את עצמכם.

רשות הטבע והגנים. רביב שפירא סמנכ"ל ורונית מורן מנהלת אגף תקציבים. מה השאלה?

יש לכם כאן 4 מיליון שקלים עבור שיקום היאחזות ישנה בעין גדי. תוך כמה זמן אתם משלימים את הפרויקט?

ברגע שיאושר התקציב, אנחנו נכנסים מיד לעבודה ומסיימים תוך מספר חודשים.

אני מבקש לשאול לגבי הפרויקט הזה. 4 מיליון שקלים זה סכום שמספק אתכם או שתצטרכו בשביל זה עוד כסף? יכול להיות שזה חלק מהכסף. אני לא יודע.

לא. הסכום הזה מספק אותנו.

לגבי מטרות השינוי בתכנית עצמה. אני מבקש לדעת – דיברנו כאן על הבולענים – בכמה כסף מוערך הנזק שגורמים הבולענים בכל שנה?

אין לי מושג. הפרויקט הוא לא באזור הבולענים.

אבל אתם מטפלים בבולענים מבחינה טכנית?

לא אנחנו.

זה תחת אחריותכם?

שואל ינון אזולאי האם הטיפול בבולענים הוא תחת אחריותכם.

לא. לא תחת אחריותנו.

למה אתם מקבלים את הכסף הזה?

הם קיבלו כסף למשהו אחר.

אם הם לא מטפלים בבולענים, מי כן מטפל?

הנה, תסתכל. לא סתם אני שואל על הבולענים. תקציב של 4 מיליון שקלים לרשות הטבע והגנים - אני מדבר על מטרות השינוי – לשם יישום החלטת ממשלה מספר 3742 מיום 15 באפריל 2018 בנושא סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים וזאת לצורך שיקום ושחזור אתר ההיאחזות הישנה בעין גדי. כלומר, גם הסיפור של נזקי הבולענים נמצא בהחלטת הממשלה הזאת.

לא. אני אתייחס כי אני כתבתי את הפסקה הזאת. השם המלא של החלטת הממשלה, אני מציין לכם את כל השם של החלטת הממשלה, הוא התקציב עצמו 4 מיליון שקלים והוא רק עבור רשות הטבע והגנים - - -

כלומר, חלק מהחלטת הממשלה זה 4 מיליון שקלים שהולכים לזה.

סעיף 14(א) ו-(ב) להחלטת הממשלה קובע שיש ועדת היגוי ממשלתית רחבה שמקצה כסף עבור פרויקטים תיירותיים באזור מדבר יהודה כדי לפצות את התושבים ואת האזור ולמשוך לשם תיירים בעקבות הנזקים של הבולענים. ה-4 מיליון הם חלק מיישום ההחלטה, סעיף 14(א) ו-(ב).

איפה משרד התיירות כאן?

הוא חלק מוועדת ההיגוי.

והכסף לא עובר דרכו.

לא.

כלומר, הוא עובר דרך הגנת הסביבה. למה לא משרד התיירות צריך לטפל בזה?

רשות הטבע והגנים היא תאגיד סטטוטורי.

כן, לפני כחודש אישרנו להם כאן בוועדה את התקצוב שלהם, שזה יהיה בצורה חוקית כי עד עכשיו זה לא היה כך.

לא נכון.

כן. אנחנו דיברנו על זה בוועדה אבל לא חשוב. כל אחד, איך הוא מסתכל על זה.

המשרד להגנת הסביבה, הוא החשבות שמשלמת לרשות הטבע והגנים את הכסף. הם רק הצינור, רק השלם הממשלתי שמעביר להם את הכסף והתקציב הזה לא נמצא באחריות הגנת הסביבה אלא באחריות רשות הטבע והגנים.

למה רשות הטבע והגנים צריכה לטפל בבולענים עצמם?

היא לא מטפלת בבולענים.

אבל הם מטפלים בנזקי הבולענים. זה ה-4 מיליון שקלים.

לא.

הפרויקט הוא כחלק מהחלטת ממשלה רחבה.

מי עושה את העבודה הזאת לתקן את מה שגרמו הבולענים?

חלק על ידי רשויות מקומיות כמו מועצה אזורית תמר.

אני יכולה לפרט לגבי רשויות מקומיות. אני רפרנטית פנים באגף התקציבים.

אני רוצה לדעת טכנית ולא החלטת ממשלה. אני איש פשוט ואני לא מבין בממשלה.

בהחלטת הממשלה מספר 3742 הוקצו 25 מיליון שקלים למועצה אזורית תמר ומועצה אזורית מגילות.

ביחד או כל אחת 25 מיליון שקלים?

כל אחת בנפרד 25 מיליון שקלים. עד סוף 2022 הם צריכים לנצל את התקציב. הם מנצלים את זה לפרויקטים ספציפיים כאשר כל פעם אנחנו מחייבים בהתאם לצרכים שלהם את התקציב שהם צריכים.

באזור הזה יש בולענים. באה הממשלה וקיבלה החלטה במאי 2018 לטפל בזה. מי זה שיסתום את הבולען?

המועצה האזורית.

אז למה אתה מעביר כסף לרשות הטבע והגנים?

אני מעביר 4 מיליון שקלים כדי לשקם היאחזות ישנה בעין גדי. לא קשור לבולענים. הבולענים, זאת החלטת ממשלה. זה באותה החלטה. ינון אזולאי פשוט בלבל קצת את כולם כאן.

לא בלבלתי. להיפך, אני הסברתי את החלטת הממשלה.

אני מבקש בבקשה לעשות סדר. למה אנחנו מעבירים את 4 מיליון השקלים?

עבור אתר ההיאחזות הישן בעין גדי.

למה מעבירים לרשות הטבע והגנים?

אני אקריא שוב.

לא, אל תקריא. תגיד בעל פה.

עבור אתר ההיאחזות הישנה בעין גדי, להנגיש אותה לציבור לתיירות ישראלית.

מה רשות הטבע והגנים בעניין?

היא זאת שעושה את הפיתוח של האתר.

מי מטפל בבולענים?

זה לא קשור לכסף שעובר בפנייה.

בסדר, אבל מי מטפל בבולענים?

שתי מועצות אזוריות. אמרו לך.

ואלה ב-25 מיליון שקלים.

שיש לכל מועצה.

שלא עוברים עכשיו. שהם לא בפנייה הזאת.

רשות הטבע והגנים גם מתחזקת את המקום במשך כל השנה?

כן.

מי מטפל בבולענים? מאיזה כסף מטפלים בהם? הרי כל אחד ישאל אותנו, אנחנו חברי ועדת הכספים. כל אחד ירצה לדעת מי מטפל בבולענים.

חבר הכנסת גפני, בהחלטת הממשלה יש חלוקה של תפקידים לפי הצרכים. לדוגמה, המכון הגיאולוגי ממפה היכן יש בולענים ומה סיכוי ההתפתחות שלהם. יש את החלטת הממשלה והיא מצורפת לכם בדברי ההסבר. אתם יכולים לראות ממש איפה מטופלים הבולענים.

בסדר, אבל יש בולענים. היה על זה כן דיון. אם תרשי לי, רק כדי שאני אבין, יש לך בעיה להסביר לי כי אני קשה הבנה, אז תצטרכי להסביר יותר ברור. אני שואל, עכשיו, אחרי שאנחנו יוצאים מכאן, יש בולענים באזור ההוא, גם של המועצה האזורית מגילות וגם של המועצה האזורית תמר, ואני שואל מי מטפל בהם, מי סותם את הבולענים האלה ומאיזה כסף.

בתוך שטח הרשויות המקומיות, הרשויות קיבלו – מועצה אזורית תמר ומועצה אזורית מגילות – 25 מיליון שקלים כל אחת מהן כדי לטפל בנזקי הבולענים בשטחן.

הנה, עכשיו יש תשובה.

בנוסף לכך אפשר לראות בהחלטת הממשלה את פירוט הטיפול המלא כי זה לא רק טיפול נקודתי בנזק.

לסיים בנימה אופטימית. כל התקציב שעבר לגבי הבולענים, שלא ייבלע לנו בתוך הבולענים ובסוף נצטרך להביא עוד החלטת ממשלה. התייעצות.

תודה רבה. חוזרים להצביע בשעה 13:14.

יצאנו להתייעצות, אבל אני רוצה לומר משהו.

לא. אין יצאנו. יש פרוטוקול.

תתייחסי לפני ההצבעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:09 ונתחדשה בשעה 13:14.)

אני מחדש את הישיבה.

אני רוצה לומר שגם אני קיבלתי את התשובה על 232. כנראה יש בעיה בהבנת הנקרא אצל כולם.

זה חייב להיות בפרוטוקול. את רוצה לא לקבל תשובה?

זה היה כתוב בפרוטוקול ופעם שלישית אני מקבלת תשובה לא נכונה.

לא. אני מדבר על זה שיש בעיה בהבנת הנקרא.

אתה לא רוצה להגיד משהו על החקלאות?

אני אגיד לך. מחירי הפירות והירקות עלו ב-20 השנים האחרונות ב-100 אחוזים בפירות וב-76 אחוזים בירקות, או הפוך. אני לא זוכר.

פעם ראשונה אתה לא אומר 12 שנים אלא 20 שנים.

זה נתון. לא קשור. אחת הסיבות לכך היא שאנחנו חיים בכלכלה מאוד מאוד ריכוזית גם בנושא הזה ויש מעט מאוד תחרות. יותר מזה, שטחי החקלאות לא משתנים אבל מספר האנשים גדל והפריון גם לא משתנה. לכן אתה כל הזמן נמצא במוצר בחסר. כדי לטפל בזה אתה עושה שני דברים, האחד, אתה פותח את זה לתחרות, ושנית, אתה תומך בחקלאים. זה פחות או יותר בקטן.

אדוני היושב ראש, יש שני חלקים. דנו על זה כאן הרבה פעמים. יש גם את החלק הזה ויש גם את החלק של החקלאים. לעשות את זה חד צדדי?

הוא לא עושה את זה חד צדדי.

זה חד צדדי.

לא. היו הרבה מאוד תגובות. תאמין לי.

מקובל עלי סגן שר הביטחון שהוא שכן של נירה.

חברים, אני רוצה להצביע. אנחנו מצביעים על אישור פניות מספר 70 ו-71, רשויות הפיקוח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הפניות אושרו.

רוויזיה.

יש רוויזיה.

אני רוצה לשאול את השאלה שלי. בוא נדבר רצינות.

עכשיו פגעת בי. עד עכשיו לא דיברנו ברצינות?

אני מתנצלת לפרוטוקול אם פגעתי בציפור נפשו של חבר הכנסת ינון אזולאי.

אני מייצג את העם. את כאילו פוגעת בעם כשאת אומרת שלא דיברנו עד עכשיו ברצינות. תשאלי את הצופים בבית אם לא שאלתי שאלות ענייניות. מה קורה לך?

כל הדברים האלה על חשבון ההפסקה שלכם.

לא. זה לפרוטוקול.

אני שאלתי שאלה מאוד ברורה. אני אמרתי דבר מאוד פשוט, ש-250 מיליון שקלים סוכמו לטובת פרויקט הרחבה וטיפול בכביש 232. מתוך ה-250 מיליון שקלים, 60 מיליון שקלים נדחו לטובת מימון רכש קרונות רכבת. ביקשתי לדעת אם הסעיף הזה חזר. חזרו אלי עם תשובה ושוב שאלתי. התשובה לא מספקת מכיוון שניתנו 150 מיליון שקלים בנוסף בסיכום בין שר האוצר ושר התחבורה הקודם וזה צריך להיות און טופ. זאת אומרת, צריכים להיות שם 400 מיליון שקלים אבל בתקציב הזה יש 340 מיליון שקלים. כלומר, ה-60 מיליון לא התקבלו. ביקשתי ראשית לבדוק שאכן זה מה שצריך להיות, ושנית, לתת לי תשובה כתובה שה-60 מיליון הוחזרו. לא קיבלתי תשובה כבר פעם שלישית.

אני לא מכיר את הנושא. אני אבקש שיחזרו אליך מפורשות וישירות בשאלה הזאת.

אני מבקשת כתוב. לא סמס. תשובה ברורה דרך הוועדה.

בסדר. אני אבקש ממי שאחראי על הנושא הזה שיהיה בקשר ויוודא שהתשובה מועברת.

אני רק אומר שמאוקטובר עברו רק חודשיים ואני מבקשת שזה יהיה מהיר.

ואם יש מצב, לא לבקש מאותו אחד שביקשת ממנו בפעם הקודמת כי לא קיבלנו תשובה.

אני רואה בדבר הזה זלזול בחברי הוועדה. זה קורה הרבה פעמים וצריך ללכת ביד יותר קשה, אם לא נותנים תשובות. היא צודקת במאה אחוזים. אני נעלבתי מהתשובה אלי.

אני מסכים אתך שהרבה פעמים אנחנו נתקלים בתשובות לא מלאות. יחד עם זאת אני חייב לומר שעברנו כאן תהליך וחל שיפור משמעותי.

אנחנו יוצאים להפסקה וחוזרים בשעה 13:50 וממשיכים.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:20 ונתחדשה בשעה 14:00.)

אני מחדש את הישיבה.

פנייה מספר 75, משרד העלייה והקליטה.

שלום לכולם. אני מאגף התקציבים. הפנייה כוללת התאמת תקציב המשרד לתחזיות הביצוע בפועל וכן הגדלת תקציב ההרשאה להתחייב, 70 אלף אלפי שקלים, עבור הפעלת מרכזי הקליטה.

תכנית 31-11-01 - שכר – 1,110 אלפי שקלים.

תכנית 30-12-01 – דיור – 11 אלף ו-785 אלפי שקלים וכן 70 אלף אלפי שקלים בהרשאה להתחייב.

תכנית 30-12-04 – חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה – 1,253 אלפי שקלים.

תכנית 30-12-08 – עידוד עלייה – 2,557 אלפי שקלים.

סיימתי את תיאור הפנייה.

הייתי מצפה מהיושב ראש שהיה מנכ"ל משרד הקליטה שהוא ידבר כמי שמכיר את המשרד וייתן לנו תיאור קצר על המשרד.

אני לא יודע מה קורה כל שנה. אני אשמח לשמוע את הפירוט.

יש העברה פנימית בתוך המשרד. מאיזה סעיף זה בתוך המשרד? אצלך הרעש?

כן. אני מצטער. הרעש אצלי אבל יש את תקציבן המשרד ב-זום והוא ישמח לענות.

שלום לכם. מנהל אגף בכיר, תכנון מדיניות ותקצוב. אם אפשר לחזור על השאלה בבקשה.

שאלתי מהי ההעברה פנימית ומהיכן לקחתם אותה בתוך המשרד.

הסכום העיקרי שלקחנו, לקחנו מתכנית התשלומים הישירים. מדובר בתכנית בה מבוצעים התשלומים הקשיחים שלנו, התשלומים שמגיעים באופן אוטומטי לעולה כגון סל קליטה או הבטחת הכנסה בשנה הראשונה.

לקחתם את זה מסל הקליטה?

מהבטחת הכנסה. במחצית השנייה של השנה הראשונה לעלייה, אנחנו משלמים הבטחת הכנסה. הביטוח הלאומי משלם הבטחת הכנסה רק החל מתחילת השנה השנייה של העולה בארץ. הסתבר לנו שלא היה ביקוש מצד העולים ולכן אנחנו העברנו סכום של כ-10 מיליון שקלים לתכנית אחרת.

כמה עולים הגיעו לארץ בשנת 2020?

היינו בסביבות ה-22-21 אלף עולים.

ובשנת 2021?

נכון לעכשיו אנחנו ב-27 אלף עולים.

ובשנת 2019?

היינו יותר מ-30 אלף עולים. 31 אלף.

זאת אומרת, ירד מספר העולים.

לא. המספר לא ירד. בשנת 2019 היו 30 אלף, בשנת 2020 היו 21 אלף ובשנת 2021 היו 27 אלף עולים. הוא אומר שהוא לא היה צריך להשתמש בכסף ואני שואל מה הפירוש שהוא לא היה צריך להשתמש בכסף. הכסף הזה חסר לו.

לא. קודם כל, זו תקנה קשיחה. ברגע שיש ביקוש, משלמים. הבטחת הכנסה משולמת בחצי השנה של השנה.

למי משלמים הבטחת הכנסה.

לא לכולם. יש שם קריטריונים.

הוא אומר שלוקחים את הכסף משם כי לא השתמשו בכולו. דבר אחד קצת לא מובן לי. בדרך כלל הבטחת הכנסה היא כמו השלמה. מי שאין לו עבודה או שהוא מועסק בחלקיות משרה. בשנת 2020 היו 21 אלף ואחר כך מספר העולם גדל והבטחת ההכנסה ירדה. הצורך בהבטחת הכנסה ירד.

הבטחת הכנסה משולמת בחצי השני של השנה הראשונה של העולה בארץ. בגלל שבשנת 2020 מספר העולים ירדה לעומת התקצוב - כי בדרך כלל בשנים האחרונות מגיעים כל שנה לישראל 30 אלף עולים – המשמעות של זה היא שבשנת 2021, כי זו חצי השנה השנייה שלהם בארץ, הביקוש ירד. לכן התפנה להם כסף.

כלומר, זאת הירידה של מספר העולים.

כך אני מאמין. אני לא יודע. צריך לשאול את אריק.

הבטחת ההכנסה שירדה, משם אתה לוקח את ה-10 מיליון שקלים, זה בגלל הירידה בשנת 2020 לעומת 2019?

לא. כמו שהיושב אמר, זה משולם בשנה הראשונה של העולה לארץ. אם מדובר בעולים שהגיעו במחצית השנייה של שנת הכספים, נגיד עולים שהיו צריכים לבוא במחצית השנייה של 2020, ואנחנו ויודעים שהייתה לנו ירידה – אז בתחילת 2021, בהתאם, שילמנו פחות.

כלומר, לקחתם עכשיו את הירידה של 2020. מה שירד לכם ב-2020, לקחתם עכשיו. זה העודף עליו אתה מדבר.

כנראה. אנחנו עדיין בוחנים את זה כי אנחנו קצת מופתעים מהסכום שלא ניצלנו.

מה בסך הכול הסכום שהקציתם לזה?

לשנה רגילה זה 60 מיליון שקלים. כאשר בנינו את התקציב, כבר ידענו לא נצטרך את כל הסכום הזה. ניצלנו בסביבות 45 מיליון שקלים ואנחנו מורידים עוד סכום של 10 מיליון.

בפנייה מספר 73 יש לך 70 מיליון שקלים עבור מרכזי הקליטה. סך השינויים הפנימיים בהוצאות המשרד מסתכם באפס. אני לא מבין. אתה צריך כאן את הכסף הזה בשביל מרכזי הקליטה.

ה-70 מיליון שקלים הם בהרשאה להתחייב.

להתחייב עבור מה? עבור מרכזי הקליטה?

נכון. בדיוק. בשביל הפעלת מרכזי הקליטה בשנה הבאה.

מרכזי הקליטה שלכם בשכירות או בקנייה?

בשכירות.

כמה מרכזים כאלה יש לכם בארץ?

בסביבות 15-14. אנחנו עכשיו בבדיקות. אנחנו כנראה נצטרך להוסיף עוד כדי לאכלס את העולים שאושרו במסגרת החלטת הממשלה האחרונה.

בתכנית 30-11-01 יש שכר. יש כאן תכנית שהשינויים שלה הם עבור השכר וכוח אדם. נכון?

נכון מאוד.

אתה מוסיף כאן כוח אדם?

לא. לא מדובר כרגע על תוספת של תקנים או של משרות. אלה רק עלויות. מדובר למעשה בתוספת של משהו כמו אחוז. מאחר שבמהלך החצי הראשון של השנה היו לנו תקופות של סגרים, היו תקופות בה הנוכחות הייתה יחסית נמוכה, לכן הערכנו בבניית התקציב שנצטרך תקציב קצת יותר נמוך. לאחר החזרה לעבודה מלאה במשרדים שמנו לב שאנחנו נצטרך עוד תוספת של מיליון שקלים.

לא מובן לי. אני מסתכל כאן על המספרים ואתה מסביר ובאמת אנחנו יודעים שבתחילת הקורונה, בחצי השנה הראשונה לקורונה, לא היינו צריכים את כל הכסף הזה אבל אחר כך פתאום כן צריכים אותו. חצי שנה העבודה לא הייתה מלאה ועכשיו פתאום אתה אומר שאתה כן צריך את הכסף הזה. אני לא מבין איך זה מסתדר מה גם שאתה מציין את הנתונים שיש לך. אנחנו מסתכלים על משרד הקליטה ורואים שעדיין יש פחות קליטה לעומת שנה קודמת. אתה אומר שב-2021 הייתה עלייה בקליטה ואז יכול להיות שזה נובע מכך שאתה מסתכל על שנת 2021 עת הייתה עלייה בקליטה ולכן אתה צריך את הכסף.

לא. כשאנחנו בנינו את תקציב הבסיס, תקצבנו את השכר נמוך יותר מהתקציב שהיה בשנה רגילה.

למה? כי אתה הסתכלת על שנת 2020, שם ראית גם ירידה בעלייה וגם מבחינת הקורונה?

לא. יותר כי ראינו איך אנחנו בביצוע של תקציב השכר במחצית הראשונה של השנה. אז לקחנו בחשבון הנחות שכן נחזור לשגרה שבגדול היא שגרה רגילה וחשבנו שהסכום שתקצבנו יספיק אבל מסתבר שאנחנו צריכים עוד תוספת קטנה.

בנוגע לעלייה, אנחנו לא מטפלים רק בעולים שמגיעים בשנה השוטפת אלא אנחנו מלווים את העולים מספר שנים. חלק מהזכאויות הן לעשר שנים ולכן אנחנו מסתכלים על קהל הלקוחות שלנו הרבה מעבר לעולים שהגיעו באותה שנה.

סתם במאמר מוסגר, יש לכם שיתופי פעולה נגיד עם משרד הכלכלה כדי להשים אותם בעבודות ובהכשרות?

יש לנו חטיבה במשרד שזה תפקידה. היא מפעילה קורסים והיא מפעילה הכשרות.

יש אגף תעסוקה שלם שמתעסק בזה.

בסעיף (ב), יש לך תכנית 30-21-01, דיור. נושא פתרונות הדיור לעולים מחולק לשני נושאים - יש את פתרון הקבע ויש את הפתרון הזמני. בפתרון הזמני, אני מניח שאלה מרכזי קליטה.

נכון.

ופתרון קבע, זה הדיור הקבוע יותר. בעיקר זה לעולים קשישים?

כן. לקשישים עולים.

באותו סעיף. כאשר מקבלים את דיור הקבע, יש הבדל מאיזה ארץ מגיע העולה? מה הקריטריון כדי לקבל דיור קבע?

הקריטריונים הם בעיקר קריטריונים של הכנסה, כושר השתכרות, גובה הפנסיה במידה ויש.

אם הוא מגיע לארץ כקשיש, אין לו כאן פנסיה אלא מה שאולי הוא מקבל בחוץ לארץ.

זה פשוט. קשיש עולה שמתקיים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה ואין לו דיור בבעלותו, זכאי לעמוד בתור במשרד הקליטה לצורך קבלת דיור.

ועד אז מה עושים אתו?

הוא מקבל סיוע בשכר דירה.

כמו זוגות צעירים שמקבלים סיוע.

כמו סיוע של משרד השיכון. כן.

בתכנית 30-12-04 יש את הפרויקטים בתחום הזהות היהודית, הזהות הישראלית ושילוב תרבויות. כשאתה מדבר על פרויקטים בזהות היהודית, זה משהו שמשותף למשרד לשירותי דת?: יש לכם אגף בו אתם עושים את כל העבודה לבד? מה זה הזהות היהודית הזאת?

זה במסגרת התמיכה שלנו. זה במסגרת התמיכה שאנחנו מעניקים לרשויות מקומיות. קיימות ועדות היגוי משותפות לרשויות ולמשרד ובהן בודקים את התכניות הרלוונטיות לפי האוכלוסייה שיש בכל אחת מהרשויות. חלק מהנושאים שרשויות יכולות לבחור לתקצב אלה תכניות בתחום הזהות היהודית.

באותו סעיף, במטרות השינוי, כתוב שזה נותן הגדלת תקציב לתכניות פלא ופעילות לימודים אחרת לעולים חדשים בבתי ספר ברחבי הארץ. אנחנו יודעים שהלימוד בבתי הספר – נכון, צריך את השילוב והוא חשוב – אנחנו יודעים שבמיוחד בקרב העולים, שעות אחר הצהריים הן שעות שאם לא תהיה להם תעסוקה, הם יגיעו למקומות אחרים אליהם אנחנו לא רוצים שהם יגיעו. האם זה כולל את החוגים וכל מיני קורסים שתעבירו להם בשעות אחר הצהריים?

תכנית פלא לדוגמה היא תכנית לילדים בחטיבה העליונה. יש עוד תכנית שגם היא באותה תכנית תקציבית. זאת תכנית שמיועדת לגיל בית הספר היסודי. מדובר בתכניות שמתקיימות בשעות אחר הצהריים. לרוב זה תגבור לימודי ובנוסף יש גם קטע העשרתי יותר.

אם צריך תגבור במשך שעות הלימודים יש לכם מענה?

לא.

זה משרד החינוך.

בתכנית הבאה, 30-12-08. בתכנית עצמה, פרויקט עלייה קבוצתית, ניהול ופעולות של 15 בתים ישראלים. מה זה ה-15 הבתים הישראלים האלה? כמה אנשים יש בכל בית?

הבתים הישראלים אלה פעולות שאנחנו מפעילים בשגרירויות בחוץ לארץ, בעיקר בצפון אמריקה, והקהל שלהם הוא ישראלים שירדו באופן זמני, כך אנחנו מקווים, ונמצאים באזורים האלה. זה שמירת הקשר עם ישראלים בחוץ לארץ ומתן מידע וארגון פעילויות כדי לשמר את השפה בעיקר בקרב הילדים ולעניין אותם אולי בחזרה לארץ.

בין העולים יש לנו את קהילת בני מנשה. איך היחס שלכם לקהילת בני מנשה? אני מכיר אותם ויש מקומות, כמו שדרות, שאני מלווה אותם. הם נמצאים גם בקריית שמונה, בטבריה ובנוף הגליל. אנחנו יודעים שיש להם קשיי קליטה, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית. נפגשתי אתם. יש קשיים גדולים שם. האם יש לכם איזשהו מענה עבורם? אני יודע שיש איזושהי עמותה שמביאה אותם.

אנחנו בקשר עם העמותה. אנחנו בהתקשרות עם עמותת שבי ישראל שהיא זו שמביאה אותם ארצה.

אגב, היא זכתה במכרז?

יש פטור ממכרז.

למה פטור מכרז? אני יודע שיש עוד עמותה כזאת. תבדוק ותחזור אלי עם תשובה. אני יודע שיש שתי עמותות. אם זה פטור ממכרז, אני מבקש לקבל תשובה למה יש פטור ממכרז.

בסדר. היא זו שמפעילה את המרכז בו העולים נמצאים בשנה הראשונה. לאחר מכן, כאשר העולים עוברים לדיור קבע, במסגרת התמיכות ברשויות מקומיות שהזכרתי קודם, יש לנו גם קול קורא שמאפשר לרשויות בהן יש אוכלוסייה יחסית גדולה של בני מנשה להפעיל רכז שילווה אותם ויעשה עבורם תכניות. במסגרת הסיוע הפרטני שאנחנו מעניקים לעולים חדשים, יש עולים בני המנשה עם סל זכאות מורחבת יותר.

אתם נותנים לעיריות תקציב עבורם?

כן.

יש גם פרויקטורים.

כמה? כמה אתם נותנים לרשויות?

אנחנו מדברים על בערך 3 מיליון שקלים לשנה עבור 12 רשויות.

כמה עולי בני מנשה נכנסים בתוך הסכום הזה?

אין לי את הנתון. אני צריך לבדוק ואחזור אתו.

אתם מורידים 10 מיליון שקלים מסל קליטה ראשוני. זה לא יחסר?

לא, זה אף פעם לא חסר. זו תקנה קשיחה. אלה תשלומים ישירים. משרד האוצר יחד עם משרד הקליטה עושה הערכה קדימה לשנה הבאה כמה צריך לתקצב שם. במידה ונגיד יש יותר עולים וחסר כסף, אז משלימים כי זו תקנה קשיחה וחייבים לשלם. מגיעים לסוף שניה ורואים שהיו מעט עולים, אז אפשר לקחת את הכסף הזה.

הרב גפני, יש לך עוד משהו?

לא.

אם לא, נעבור להתייעצות.

למה השכר? מה קרה עכשיו? למה זה לא בתקציב?

דיברנו על זה.

סליחה. קיבלתם תשובה טובה?

ינון, קיבלת תשובה?

כן.

למה זה לא בתקציב? זה שכר. כתוב כאן העלאה בשכר.

אריק, תסביר שוב עבור חבר הכנסת גפני לגבי השכר.

למה זה לא בתקציב?

למה יש תוספת של יותר ממיליון שקלים לשכר.

לא. הוא שואל למה זה לא בתקציב.

למה יש תוספת? למה זה לא בתקציב? אני בעד לשלם לכל עובדי המדינה תוספת של מיליון שקלים.

אני אסביר שוב. כשבנינו את תחזית תקציב השכר שלנו, היינו בסוף המחצית הראשונה של השנה אחרי תקופות ארוכות בהן לא עבדנו בנוכחות מלאה. לפי הביצוע שהיה עד כה ולפי ההערכות שהיו לנו לקראת המחצית השנייה של השנה, אנחנו הגענו לתקציב של 104 מיליון שקלים בסך הכול וכשהתקרבנו לסוף השנה ראינו שביצוע תקציב השכר עולה יותר מההערכה שעשינו ולכן נדרשת התוספת הזו של בערך מיליון שקלים שכמו שאמרתי היא למעשה פחות מאחוז אחד מכל תקציב השכר.

תודה רבה. אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. הצבעות בשעה 14:17.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:12 ונתחדשה בשעה 14:17.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פנייה מספר 75, משרד העלייה והקליטה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

רוויזיה.

הפנייה אושרה. יש רוויזיה.

פנייה מספר 81-76, משרד החוץ.

הפנייה נועדה לתקצוב סך של 29 מיליון ו-60 אלפי שקלים עבור משרד החוץ בגין יישום הסכמי אברהם, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 94 מיום 11 ביולי 2021.

תכנית 09-51-01, תפעול מטה המשרד בארץ – 7,189,000 שקלים. בנוסף ארבעה שיאי כוח אדם ו-67 חודשי עבודה בלתי צמיתה. זאת לצורך תפעול המטה בארץ ומתן שירותים של משרד החוץ לנציגי משרד הכלכלה, המשטרה ומשרד ראש הממשלה בחוץ לארץ.

תכנית 09-51-02, תפעול הנציגויות בחוץ לארץ – 22,321,000 שקלים ליישום הסכמי אברהם. הקמת נציגויות באבו דאבי, דובאי, רבאט ומנמה. בנוסף יישום פרויקטים בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, סיוע חוץ ושיתוף פעולה עם מדינות בנושאי פיתוח בין-לאומי.

אני מבקש לדעת מה זה הסעיף הזה ומהיכן זה יצא.

אותו סעיף שדיברתי עליו בפעם הקודמת, 83-03-05, עודפי תקציב שנשארו בפרויקט תגלית.

זה מקור בלתי נדלה אצלכם. הכול בא משם.

אגב, יש שם מספיק כסף.

אנחנו מדברים כאן על השכר של עובדי משרד החוץ. אנחנו יודעים שעובדי משרד החוץ נמצאים במשבר מול ההנהלה. הם מאיימים בשביתה או שכבר שובתים. כ-90 אחוזים מהם לא מקבלים את שכרם המלא. אני קורא מכתבה שהתפרסמה. ועד העובדים השבוע גם ביקר בכנסת, ביקר כמה חברי כנסת. אנחנו רוצים לסייע למשרד החוץ בתקציב שלו, זה אפשרי, אבל אנחנו רואים שיש כאן בעיה עם העובדים, צריך לבקש את ההתייחסות שלכם לבעיית העובדים מבחינת השכר שלהם.

אני חושב שכדאי שנציגי משרד החוץ שנמצאים ב-זום יתייחסו לזה.

אגף התקציבים, משרד החוץ. מה השאלה?

סליחה, זה לא מכובד. אני מבקש להדליק את המצלמה, להתיישב כמו שצריך, את עונה כאן לחברי כנסת, עם כל הכבוד.

סליחה. אני אתך. עכשיו אתם שומעים ורואים אותי?

שומעים ורואים, כן.

מה השאלה? לא שמעתי את השאלה.

אנחנו רואים שיש כאן כסף שרוצים להעביר אותו להסכמי אברהם, נציגויות וכולי. אנחנו יודעים שבמשרד החוץ – יש את ועד העובדים, מי שמייצג את העובדים – יש בעיות קשות עם שכר העובדים. הייתה כתבה לפיה 90 אחוזים מעובדי משרד החוץ לא קיבלו שכר עבור חלק משעות עבודתם. לפני שאנחנו רצים לפתוח נציגויות ורוצים כסף, זעקת העובדים זועקת. הם גם היו בכנסת ואנחנו רוצים לשאול מה קורה עם זה.

אני חייבת להתערב. ינון, אני חושבת שאתה פונה לבן אדם הלא נכון. מי שממונה על שכר העובדים, זה הממונה על השכר.

אולי משרד החוץ יודע לענות לנו.

הם לא מייצגים. אני חושבת שזה היופי, שאתה לא צריך לייצג ולשם זה יש את הממונה על השכר שאמור לענות על השאלה. אולי תחליף את הנמען לשאלה.

השאלה היא למה דווקא משרד החוץ. למה אין את זה במשרד הפנים ולמה אין את זה במשרדים אחרים.

זאת שאלה שאפשר לומר שלקרוא בקפה, זה לא. אפשר לשאול את הממונה על השכר במשרד האוצר.

האם משרד החוץ יודע להתייחס לזה?

אם הוא לא יודע, שיבוא הממונה על השכר.

אנחנו נמצאים כרגע בסכסוך עבודה בנושא הזה אבל זה לא קשור לפנייה התקציבית.

תדעי לך שיש לי גם שאלות ספציפית לפנייה התקציבית אבל כאשר מדובר בעובדים, אני חושב שהשאלה הזאת חשובה וזה חשוב לכולנו. אין אחד כאן שמסתייג מהאכפתיות לעובדים ולכן כשנמצא כאן נציג של המשרד, אנחנו שואלים את השאלה. אני גם אשאל לעצם התכניות שנמצאות כאן בפנינו אבל יש דברים שהם זועקים וכשיש לנו את ההזדמנות, אנחנו שואלים עליהם.

למה יש סכסוך עבודה? למה במשרדים אחרים אין את זה? למה רק אצלכם?

כי לא קיבלנו עדיין את הדרישות. הנושא במשא ומתן מול אגף התקציבים במשרד האוצר ומול הממונה על השכר. זה מתמשך ועדיין אין לזה פתרון.

אין מולנו שיח על משא ומתן. אני מאגף התקציבים.

יש כמה נושאים שהועברו לממונה על השכר באוצר. זה כבר בסכסוך עבודה.

השאלה אם אתה מדבר כאן עם אנשים שאמונים על זה. מה תפקידך?

אני מאגף התקציבים. אני לא חלק מהוועד.

מה התפקיד שלך באגף התקציבים?

אני מרכזת בכירה תקציבים. אני מתעסקת בתקציבי המשרד.

השאלה מי מנהל אתה משא ומתן.

היא אומרת מול אגף תקציבים ואגף תקציבים אומר שאין משא ומתן

ועד העובדים.

ועד העובדים התאגד. אנחנו יודעים את זה. אם ועד עובדים מתאגד, הוא סוברני לעבוד. ברגע שהוא החליט על התאגדות, הוא זה שעובד.

זה בסדר אבל אני שואל את אגף התקציבים והוא אומר שהוא לא יודע על משא ומתן.

זה מוזסר.

מי שמטפל בזה במשרד האוצר זה אגף הממונה על השכר ולא אגף התקציבים.

זה ברור.

היא אמרה אגף תקציבים.

הממונה על השכר.

זה מה שאמרתי.

אני שמעתי ממנה הממונה על השכר ואגף התקציבים ושאלתי אם באגף התקציבים יודעים.

לעניין הפנייה בבקשה.

לעניין הפנייה.

אני לא מקבל את התשובה הזאת. מבחינתי זה מאוד חמור שכל הזמן מדברים על בעיות עם עובדי משרד החוץ ואנחנו כאן ממשיכים.

מדברים על זה שנים. אני מדייק ואומר שהסכסוך הזה נמשך שנים. בעבר לא שמעתי אתכם מדברים על זה.

הנה, אני אומר. שנים מתעללים בעובדי משרד החוץ והשאלה שלנו לממשלות האחרות, כולל גבי אשכנזי שהיה שר החוץ, ואנחנו נבקש ממנו פירוט ושיסיק מסקנות ושיתפטר ממשרד החוץ. בסדר?

גם לפני גבי אשכנזי.

גם מי שהיה לפני גבי אשכנזי. עכשיו אנחנו שואלים לגבי המצב הקיים.

חשוב לציין את זה לפרוטוקול.

הנה, ציינו את זה לפרוטוקול. היום יש שר חוץ אחר ממפלגה אחרת, והוא גם ראש ממשלה חליפי.

נכון, שמשדרג את יחסי החוץ של ישראל.

שמשדרג את יחסי החוץ בטיסות.

לא בטיסות.

בדיוק. אין בעיה. אתה צודק. הטיסות היום נעשות יותר יוקרתיות ויותר טובות וזה בסדר.

שמשדרג את יחסי החוץ של המדינה שלך.

בוודאי. הסכמי אברהם, הממשלה הקודמת חתמה עליהם והוא עכשיו רק נהנה מהם. זה בסדר. אני אתך.

לעניין הפנייה, חברים.

לכן אני שואל אותך ולדימיר.

אתה שואל אותי?

כן, כי ניסית לייצג את משרד החוץ.

לא. אני רק מדייק לפרוטוקול.

אחרי שדייקנו את כל הדיוקים לפרוטוקול, האם מישהו מכם יודע לענות על השאלה הזאת?

לא.

מתקיים משא ומתן או לא מתקיים משא ומתן?

אגף התקציבים לא מנהל את המשא ומתן מול ועדי העובדים אלא זה אגף הממונה על השכר במשרד האוצר. אנחנו יכולים לפנות אליו ולשאול אבל זאת לא תשובה שאני אדע לתת לכם.

אבל תנו לנו תשובה אם מתקיים משא ומתן.

כן. תשובה האם מתקיים משא ומתן ובינתיים אני אשאל אתכם על עצם הפנייה.

אני מבקש להתייחס. אנחנו לא ועד עובדים אלא אנחנו ועדת הכספים של הכנסת. אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה הזאת שיש עכשיו מבחינה ציבורית – זה לא היה קודם. זה היה לעתים נדירות.

זה היה יותר מדי. משרד החוץ - כל הזמן.

אדוני היושב ראש, היום זה על סדר היום. יש הכרזה על סכסוך עבודה. יש שם טענות קשות של העובדים. אנחנו רואים את זה מהתקשורת. אנחנו לא הולכים לנהל משא ומתן. אנחנו מחכים להזדמנות הזאת שמגיע לכאן משרד החוץ כדי לשאול אותו את השאלה האלמנטרית, לפני שאני שואל למה צריך משרד לראש הממשלה החלופי, כי הרי יש לו משרד במשרד החוץ. את זה אני אשאל כשנדבר על הפנייה עצמה. לא יכול להיות שמשרד החוץ מגיע לכאן או אגף התקציבים מגיע לכאן ומבקש להעביר הרבה מאוד כסף לכל מיני נושאים של משרד החוץ ולא יודע לומר לנו מה עם העובדים. העובדים תמיד היו כאן על סדר היום ובכל מקרה שהייתה מגיעה העברה ממקום בו היה סכסוך עבודה, היינו מנסים לתווך, היינו מנסים להיכנס לעניין. לפחות לדעת. אבל שאנחנו נצביע על העברה תקציבית לפני שאני נכנס לפנייה עצמה מבלי לדעת על מה מדובר כשיש שםע ובדים?

לכן שמעת אותי מבקש מאגף התקציבים לבדוק מול הממונה על השכר האם יש משא ומתן או לא.

בבקשה. הממונה על השכר. לא חשוב מי. אין לי עניין באיש כזה או אחר אבל ינון צודק. מדובר בעובדים.

למה אתם מבקשים עבור המשרד לראש הממשלה החליפי? הוא שר החוץ. לא כדאי לחסוך?

אנחנו לא מבקשים כאן שום דבר עבור משרד ראש הממשלה החליפי.

אתם מורידים ממנו אבל משאירים הרבה.

נכון.

מה נכון? אני שואל למה. השאלה למה צריך משרד נפרד לראש הממשלה החליפי. מדובר ב-5 מיליון שקלים. למה צריך את זה?

לשכר של לשכה ולתפעול.

מה לשכה? הוא שר החוץ. לא הבנתי. אם אני מצטרף לממשלה – אני לא מצטרף לממשלה – אני יכול לקבל שני משרדים, שאתם תתקצבו אותם? לא הבנתי. לא חבל על הכסף?

זאת לא החלטה של אגף התקציבים ואת יודע את זה. למה אתה סתם תוקף אותם? מה הם אשמים?

אני לא תוקף אותם. אני ממש מדבר אתכם בידידות ובנועם. אני צועק מפעם לפעם.

חבר הכנסת גפני, יש חוק בממשלת החילופין שאתה חוקקת והצבעת עבורו בכנסת הקודמת.

מה זה רלוונטי? הוא ראש הממשלה החליפי.

יש לנו גברת מכובדת ב-זום שמחכה לשאלות ענייניות. נשאל אותו ואחר כך נחזור לוויכוח הזה.

בבקשה. רשמת את השאלה שלי? למה צריך לבזבז כסף?

מה היא קשורה?

אז מי קשור? שום דבר כאן לא קשור. גם אני לא קשור.

אני אשלח לך את מספר הטלפון של העוזרת של יאיר לפיד. הוא ישמח לשתות אתך קפה ותשאל אותו את כל השאלות.

הוא מחכה לזה עוד מהביטול הקודם.

נמצאת כאן עובדת מדינה. אתה ניסית להגן עליה ועכשיו אנחנו סתם מבזבזים את הזמן שלה. למה היא צריכה לשמוע את הקשקושים הפוליטיים שלנו?

אין בעיה. אני רוצה תשובה גם על העניין הזה. קודם כל על העובדים, אבל גם העניין הזה.

תכנית 09-51-01, תפעול המטה בארץ, 7,189,000 שקלים, ארבע שיאי כוח אדם ו-67 חודשי עבודה בלתי צמיתה. כוח האדם הזה, הוא בנוסף? אתם מביאים אותו ממשרד אחר?

זאת ההתחשבנות בין המשרדים. משרד החוץ נותן שירותים לנציגי משרדים אחרים שהם שליחים של המדינה בחוץ לארץ. לדוגמה, למשרד הכלכלה יש עשרות נציגויות בחוץ לארץ, משרד החוץ הוא זה שנותן להם את שירותי השכר ומזמין להם את התפעול. הרבה פעמים הם גם יושבים בתוך הנציגויות. לכן משרד הכלכלה מעביר למשרד החוץ גם כסף וגם כוח אדם עבור זה שהם ינהלו להם את שירותי המינהל האלה.

מה ההסכמים בין משרד החוץ למשטרת ישראל?

כנ"ל. יש להם נציגים בחוץ לארץ.

נספחי משטרה.

תכנית 09-51-02, תפעול הנציגויות בחוץ לארץ. ראיתי שזה גם לגבי הסכמי אברהם. כמה סך כל התקציב של כל הסכמי אברהם?

יש עניין של תקציב חד פעמי להקמת ארבע נציגויות ויש תקציב שהוא עבור השוטף.

החד פעמי להקמת ארבע הנציגויות.

בערך בין 70 ל-90 מיליון שקלים.

לכל נציגות?

לא. לכל ארבעת הנציגויות.

הקבוע?

כן.

מה זה כולל? בנייה של מקום, שכירות של מקום? אם אתה קונה מקום, הוא יעלה לך 10 מיליון ואם אתה שוכר מקום, יכול להיות שבשנה הראשונה הוא יעלה לך רק מיליון.

זה נכון אבל גם כשאתה שוכר מקום, יש הרבה מאוד עלויות לשפץ. לדוגמה, אתה שוכר קומה במגדל בדובאי, יש הרבה מאוד עלויות, עלויות מאוד מאוד כבדות - - -

אגב, כולם אומרים ששם זה זול. לא יודע איך אתם אומרים שזה יקר.

יש עלויות מאוד כבדות לבנות את המבנה מבפנים כדי שיעמוד בדרישות אבטחה.

אתם מבקשים 22 מיליון.

נכון. מתקצבים לפי אבני דרך. אני אקדים את השאלה הבאה שלכם, למה אנחנו מעבירים לקראת סוף שנה וזה לא בבסיס התקציב. הפרויקטים האלה, ההקמה של הנציגויות הן On going. ממש עכשיו רצים ובוחרים נכסים ולכן אנחנו מתקצבים אותם לפי הביצוע בפועל.

זה לא 22 אלא 70 מיליון.

בין 70 ל-90 מיליון שקלים.

אתה אומר אבני דרך.

אבני דרך, נחתם חוזה מול הקבלן, נחתם חוזה מול השיפוץ.

מתי נראה את הנציגויות האלה מאוכלסות?

זה כדאי לשאול את משרד החוץ.

משרד החוץ, סימה.

בעיקרון אנחנו אמורים עד סוף 2022 לסיים את הכול. אנחנו לפי קצב ההתקדמות של אבני הדרך. יכול להיות שיהיו לנו עיכובים אבל בעיקרון אנחנו אמורים לסיים בסוף 2022.

בארבעת הנציגויות האלה מדובר ברכישה או בשכירות?

שכירות. רוב העלויות הן עלויות של מיגון, אבטחה, בינוי, שיפוצים.

אמרנו שאנחנו מדברים על ארבע נציגויות. נכון?

כן.

יש נציגויות שכבר בפועל פועלות או עדיין אף אחת לא פועלת?

הן מאוישות. כרגע הן פועלות באופן זמני. אנחנו נמצאים כרגע במבנה זמני עד שנקים את מבנה הקבע.

יש לכם יעד מתי הנציגות תיפתח במבנה הקבע?

המבנה הזמני קיים. אנחנו צריכים כרגע לבנות את מבנה הקבע וזה יהיה לקראת סוף 2022, תחילת 2023.

ועלות של כל נציגות, סדר גודל של 20 מיליון?

בערך 20 מיליון, כן.

שזה לגבי הקמה. מה בשוטף?

בשוטף אנחנו כבר מתוקצבים. כל נציגות לגופה.

מה העלות השנתית של הכול?

זה כבר ניתן. זה מופיע בתקציב 2022 בבסיס. בערך עוד כ-70 מיליון שקלים. הנציגויות האלה הן נציגויות יחסית יקרות יותר מנציגויות אחרות בגלל עלויות אבטחה.

שר החוץ מעורב בזה?

אני לא יודע.

מה הייתה השאלה?

שאלתי האם שר החוץ מעורב בזה והוא רוצה במקום הזה ולא במקום הזה.

מה פתאום?

בבחירת הנכסים הוא לא מעורב.

אני שואל. השאלה היא האם הוא מעורב. האם באים ואומרים לו שבארבעת המקומות האלה התכנית היא לעשות במרכז העיר ובמקום הזה אנחנו עושים את זה בצד. אני שואל האם הוא מעורב בזה כי בקורונה הוא לא מעורב.

הוא לא נכנס לשיקולים כאן.

איך מתקבלת ההחלטה על בחירת המיקום?

יש ועדה ממשלתית בראשות סגן החשב הכללי שבוחר נכסים בחוץ לארץ.

לא שואלים את השר?

לא. זאת ועדה מקצועית.

לא שואלים את השר אם הוא רוצה במרכז העיר.

הוועדה לא מתייעצת עם השר.

הוא שואל? הוא מתעניין? אתה לא יודע.

אני חייב לומר משהו. הבוקר חבר הכנסת גפני אמר שהוא מכיר רק בראש ממשלה אחד, בנימין נתניהו.

זה לא נכון. לא אמרתי את זה.

זה מה שלפחות פורסם. במסגרת ממשלת נתניהו הוא מכיר בשר החוץ לפיד. נכון? זה מה שפורסם.

אני רוצה לתקן את מה שפורסם.

יקי אדמקר.

אתה מכיר את הכתבים החרדים יותר טוב ממני. אני לא לוקח אותם כל כך ברצינות. אמרתי שמבחינת ראש הממשלה – כך אמרתי בנוכחותו, זה היה במדיקל סנטר – יש לי ביקורת עליו.

על מי?

על נתניהו. אמרתי. הוא ישב שם. היה אירוע חגיגי ואמרתי לו שיש לי ביקורת עליו אבל הוא ראש ממשלה טוב.

היה ראש ממשלה.

כן. היה ראש ממשלה אבל כשהוא היה ראש ממשלה, הוא ראש ממשלה טוב. הוא ראש ממשלה שבהרבה מדינות בעולם אין מישהו ברמה שלו.

אבל אתה מכיר ראש ממשלה אחר שמכהן עכשיו?

לא דיברנו עליו. מה יש לדבר עליו?

שאלה שאולי לא תדעי לענות עליה. בעבר שלחתי מכתבים למשרד החוץ וטרם נעניתי. לגבי הכת לב טהור. אולי את יכולה לענות לי. הכת נמצאת בגואטמלה והכת הזאת כנראה בדרך לאירן, לפי מה שפורסם. זאת כת שחטפה ילדים, ולא רק ילדים אלא גם משפחות חרדיות. עשו להן שטיפת מוח. אני טיפלתי ומטפל. אגב, השבוע אחד מהם התגייס והוא חייל בודד ואני בקשר אתו ומטפל בו. הם עוברים שם התעללויות והם אזרחי מדינת ישראל. יש כאלה שהם אזרחי ארצות-הברית ויש כאלה שהם אזרחי ישראל. נמצאים שם קרוב ל-120 או אפילו 160 שהם לבד, שהם אזרחי המדינה. פניתי כדי לדעת מה קורה בנושא הזה. חשוב לדעת אם את יודעת או יש מישהו אחר ב-זום שמכיר את הנושא הזה ויכול לענות לנו. ראינו כתבה בערוץ 12 או 13 לפיה הם עכשיו בדרך לאיראן.

היא מחטיבת הכספים במשרד החוץ. אני לא חושב שתהיה לה תשובה.

אתה נחמד כי אתה עוזר להם. עכשיו שאלתי אותה. תאר לך שהיא עברה בפרוזדור, שמעה ונכנסה לדיון כי אמרו לה שאגף התקציבים צריך לדעת מה העלות להביא כל ילד כזה וכמה נותנים לו כשהוא מגיע לארץ. אני מדבר ברצינות. למה אתה צריך לענות במקומה? אתה חושב שהיא לא יודעת לענות לנו? תאמין לי שהיא יודעת. כשאתה עונה לי, אתה לא מתחייב להעביר לי תשובה. כשהיא עונה לי, היא תעביר במשרד החוץ וידאגו לתת לנו תשובה וזה חשוב לי. אני לא שואל בשביל לא לקבל תשובה. אני שואל כי באמת אכפת לי ואני רוצה לקבל תשובה. אני טכבר שנתיים מטפל בנושא הזה.

היא יצאה מה-זום.

הנה, הוא אמר לה לצאת.

לא. היא יצאה לפני.

עכשיו צחקתי.

בואו ננסה לבדוק את הסוגיה הזאת.

אגב, ביקשתי את הדיון גם בוועדת חוץ וביטחון.

אתם מורידים הרבה כסף. אני חושב שהשאלה של ינון היא שאלה חשובה. אני רוצה לומר לך שאתם באים לכאן לוועדה ואתם צריכים לקחת בחשבון שכאשר מדובר על תוספות או העברות או פניות של משרד ממשלתי, צריך לדעת שיש שאלות שהן לא רק התקציב אלא גם מסביב. אתם צריכים לדעת לתת תשובות ואם אתם לא יודעים, תתקשרו ותשאלו. הוא שואל שאלה קריטית.

לא התכוונתי להעליב את חבר הכנסת ינון אזולאי.

לא. מה פתאום? זה לא מהמקום הזה.

אתם מורידים 26 מיליון שקלים, למעלה מ-26 מיליון שקלים מסעיף של יהדות התפוצות.

כן. כמו המקור מהפנייה של רשות הטבע והגנים.

זה מקור להעברת כסף?

השנה זה כסף שלא מנוצל.

באמת?

כן.

בעודפי פלט של משרד החוץ היה 17 מיליון ו-317 אלף שקלים.

הם מורידים למעלה מ-26 מיליון שקלים.

בפרויקט תגלית, התכנית מתוקצבת לפי החלטת ממשלה בכ-160 מיליון שקלים בשנה. השנה אנחנו עובדים מול החשבות כדי לראות כמה באמת יצא בפועל לפרויקט. יצאו בין 50 ל-70 מיליון שקלים.

התייעצות סיעתית.

אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. נחזור בשעה 14:45.

רגע. על העובדים לא נקבל תשובה?

נקבל אבל לא עכשיו.

מתי?

אתה יודע איך מתנהל משא ומתן.

אבל הממשלה לא תחזיק הרבה זמן מעמד. לא נדע תשובה.

נדע. אל תדאג.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:40 ונתחדשה בשעה 14:45.)

אני מחדש את הישיבה.

אנחנו מצביעים על פניות 76 עד 81, משרד החוץ. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אני נגד. מה עם העובדים?

הפנייה אושרה.

רוויזיה.

רוויזיה.

כמובן יש רוויזיה.

אנחנו עוברים לסדר היום בלי לקבל תשובה על העובדים?

אנחנו נקבל תשובה על העובדים.

הייתה כל הזמן הסכמה – הבהרנו את זה לגבי הכול - שכל הפניות לא מפריעות להצבעה.

לא קיבלנו תשובות.

הפנייה הבאה, מספר 85 ו-86, משרד המשפטים.

שלום לכולם. אגף התקציבים, משרד האוצר.

אם אפשר לשאול מראש, מנדלבליט ב-זום? יש לנו כמה שאלות.

יש לך את כל ההקלטה?

כן.

שמעת את כל ההקלטה? אני רוצה להגיד לך דבר תורה.

לא עכשיו.

עכשיו. זאת דקה. זה הרי בהקלטה שלו.

איזו הקלטה?

ההקלטה.

בבקשה, קצר אבל זה על חשבון ההתייעצות הסיעתית הבאה.

לא. מה פתאום? תאמין לי שאתה תעשה בזה שימוש. כתוב בפרשה שאנחנו קוראים השבת שפרעה אמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. לזרוק אותו, כל בן שנולד. אומר התרגום אונקלוס, הוא תרגם את התורה לערבית - ואין לו סמכות לשנות אלא רק לתרגם - והוא כותב: כל בראדי איטיאלי ליהודאיי. כל בן שנולד ליהודים, צריך לזרוק ליאור. הרי התורה אומרת את כל הבנים במצרים זורקים ליאור ולמה דווקא הוא אומר על היהודים? אמרתי שמצרים הייתה מעצמה עולמית, חזקה, גדולה, לא יכלה לעשות חוק לא שוויוני, לא יכלו לכתוב בספר החוקים רק בן של יהודי. הוא אמר שכל הבן הילוד, כולם צריכים לזרוק. החוק הוא שוויוני. ישב זה שאחראי על הקריטריונים במשרד המשפטים ואמר שזה נכון שכתוב בחוק כל הבן הילוד, אבל הקריטריון אומר שרק יהודי צריך לזרוק.

אמרתי את זה בוועדת החוקה – זה היה באותו שבוע של פרשת שמות – וכולם הבינו למי אני מתכוון. היה מישהו ממשרד המשפטים, אחראי על הקריטריונים. עיתון "הארץ" כתב את זה והוא ביקש ממשרד המשפטים תגובה. כתב עיתון "הארץ" בעמוד הראשון: "תגובת משרד המשפטים. משרד המשפטים לא מגיב על דברי תורה של הרב גפני".

הנה, גם אני לא מגיב.

אבל לי מותר להגיב ולשאול אותך. אם היה שם חוק שוויוני, למה רק את הבנים ולא גם את הבנות.

הוא אחרי כן באמת יוריד לנו מההתייעצות הסיעתית.

אגב, גם לזה יש תשובה. מכיוון שידעו שהגואל יבוא מהבנים.

אחרי האתנחתא הזאת, בבקשה, נמשיך.

הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 10 מיליון שקלים בהוצאה בסעיף 08, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה, לביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד המשפטים וכן להגדלה של ההוצאה המותנית בהכנסה בסך של 12 מיליון שקלים. מדובר בגופי מטה עם התקשרויות רכש רבות.

אם אפשר להסביר לאט.

כן. לאט לאט כי עם משרד המשפטים יש לנו דרך.

מדובר בגופי מטה עם התקשרויות רכש רבות ופרויקטים הנפרסים על פני חודשים ארוכים.

מי מדבר? מה התפקיד?

רפרנט משפטים, אגף התקציבים, משרד האוצר.

אני רואה שאתם מוסיפים כסף.

תן לו לסיים לקרוא.

השינויים הפנימיים בסעיף נועדו לצורך התאמת התקציב לקצב הביצוע השנתי בפועל של אותם פרויקטים שהיה לעתים שונה מתחזיות הביצוע. כמו כן נועדה הפנייה לתקצוב 2 מיליוני שקלים בהוצאה בגין תקציבים קואליציוניים, מיליון שקלים עבור הנגשת המידע באתר בשפה הרוסית וכן מיליון שקלים עבור היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים.

מי ביקש את זה? מה זה הסכם קואליציוני? צריך את זה או לא צריך את זה?

תן לו לסיים.

סיימתי.

שלושה עמודים, סיימת?

יאיר לפיד אמר שאין דבר כזה לקחת כספים קואליציוניים. צריך את הכסף הזה, שיהיה בבסיס התקציב. לא צריך אותו, גם בכספים קואליציוניים לא צריך אותו. צריך את זה או לא צריך את זה?

אני אפנה את השאלה לנציג משרד המשפטים.

לפעמים כשאני מדבר עם האוצר, נראה לי שאני מדבר עם מנחה בתכנית רדיו. אני מפנה לפה ומפנה לשם.

משרד המשפטים, בבקשה.

תקציבן משרד המשפטים. לגבי הכספים הקואליציוניים. היחידה למשפט עברי מתוקצבת בתקציב בסיסי אצלנו במשרד.

בכמה?

כ-360 אלף שקלים. כל תוספת נוספת שאנחנו מקבלים, אנחנו מרחיבים את הפעולה.

השאלה אם צריך או לא צריך.

ביחידה המשפטית יש פעילות. ודאי שצריך את הכסף.

היא מתוקצבת ב-300 אלף שקלים. חושב משרד המשפטים ואתה בהסכם הקואליציוני מוסיף להם עוד כמה?

עוד מיליון שקלים.

פי שלוש ממה שיש להם בבסיס. כשעשית את התקציב, לא ביקשת את הכסף הזה?

של מי המיליון?

שלי.

עבור תרגום לרוסית. נכון?

נכון. של אתר כל זכות.

אתה רואה, אני עובר על החומר.