פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת הכספים
22/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 179
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"ח בטבת התשפ"ב (22 בדצמבר 2021), שעה 9:00

1. הצעת צו הבלו על הדלק (הטלת בלו)(תיקון מס' 2)
2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021
3. הצעת צו הבלו על דלק (פטור והישבון)(תיקון), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
עופר כסיף
נעמה לזימי
אוסאמה סעדי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

אלון טל

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים

רוית נעים - ממונה בלו, רשות המסים

אורי זיסקינד - מנהל תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים

קובי בוזו - מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים

יגאל פחינמה - מנהל אגף בכיר, שומה וביקורת מע"מ, רשות המסים

כרמל פלדמן - ראש תחום בכירה לענפי הכימיה, התאחדות התעשיינים בישראל

עומר סלע - מנהל תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

רונן לוי - יור איגוד המוסכים, איגוד המוסכים

שמחה רשף - מנכ"ל פרומט סחר ושרותים בעמ

יוסי אריה - מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

יעל נאמן ביצ'ונסקי - HP Indigo ראש אגף שרשרת אספקה

אפריים שכמורוב - בעלים ומנכ"ל שחמורוב יבוא ושיווק

עופר לינצ'בסקי - מנכ"ל קבוצת גדות- גדות מסופים לכימיקלים

אריאל כהן - סמנכ״ל מ.ט.א טכנולוגיות מחזור בע״מ

יניב וינשטוק - סמנכ"ל מ.א. וינשטוק בע"מ

שי בן יהודה - מנכ"ל זוקו שיווק והפצה בע"מ

חגית הלר קוצר - יועצת משפטית טמבור

שלומית ארליך
אייל לב ארי

טמיר כהן

הדס צנוירט

1. הצעת צו הבלו על הדלק (הטלת בלו)(תיקון מס' 2)
2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021
3. הצעת צו הבלו על דלק (פטור והישבון)(תיקון), התשפ"ב-2021

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. יום רביעי, י"ח בטבת התשפ"ב, 22 בדצמבר 2021. אנחנו מתחילים בסעיף הראשון על סדר-היום, בהמשך לדיונים שהתקיימו אתמול על צווי מיסוי על חומרים ממיסים והשמנים. לא יצא לנו אתמול לשמוע את התעשייה שהיו אתמול בזום אז אני מבקש לתת להם את האפשרות.

אז אם כבר, שייתנו גם למדללים שאתמול ביקש להיכנס אריאל כהן.

גם אני שלחתי לך מסמך עם רשימה של אריזות שאני מבקש שיפטרו גם.

אין דבר כזה. מה זה מבקש שיפטרו?

קודם כל, מותר לו לבקש.

גם דיברנו על הרמה העקרונית. אני מדבר על התעשייה האווירית.

אני רוצה לשמוע את התעשייה, לא את הח"כים – אותם שמעתי אתמול.

ואם יהיו לנו תגובות? למה לא לשמוע?

אם יהיו תגובות, תגיב, אבל קודם כל נשמע.

אם אפשר שגם רשות המיסים ישמעו אותם.

עומר סלע, בבקשה.

תודה שאתם מאפשרים לנו לדבר. הגדרת הפרמטרים היא בהחלט חשובה, אבל צריך להשלים את המהלך בצורה לוגית. אין לדעתנו מקום לכפל התניות – גם הצדקה, גם צמיגות, כי אז יוצרים מצב בלתי אפשרי. להבנתנו די בתנאי אחד כדי לגרום לכך שהשמן הוא לא מיועד ולא אפשרי לעשות ממנו דלק למהילה. גם נושא האריזות - אם שמן כבר עומד בתנאים שבגינם הוא לא יכול לשמש למהילה, למה להגביל את האריזות?

נקודה נוספת, 17 בינואר - תאריך מאוד מוקדם. במקרה גם נופל על ט"ו בשבט – זה קצת צורם. אנו חושבים שצריך לתת עור אורכה בשל מורכבות הנושא, להיערך.

דבר אחרון, אודה לכם אם תאפשרו ליבואנים שמחה רשף, שי בן יהודה ואחרים - לדבר. תודה רבה.

רונן לוי, איגוד המוסכים, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל, הבהרנו בדיון הקודם, שלשום, שיש לנו פטור ענפי. זה מה שאנחנו התחלנו לדווח לכל המוסכים, בעיקר הגדולים, גם בתחום המשאיות וגם בתחום המוסכים שמשרתים יבואני רכב וקונים כולם בצוברים את השמן, לא קונים באריזות קטנות. המחיר שם יעלה בכמעט 50%, וכמובן יגיע בסופו של דבר ללקוחות. אנחנו לא רואים בכלל, כפי שאמרנו בהתחלה – שוב, אני מעדיף הייתי לוותר בכלל, על הצו הזה כי הצו הזה הופך את הרשויות לאדישות למה שיקרה בתחום הזה כי אנחנו הנורמטיביים נשלם של הגניבות כבר מראש. לדעתנו זה לא ייתן פתרון לכולם. לכן אנו רוצים פטור ענפי ולא כימיקלי או אריזות. זה מסבך את הכול, מאוד מסובך. זה נהיה מורכב ומסובך ומאוד קשה בטח לעסקים קטנים להבין מה לעשות איתו. אני לא הבנתי מה אני צריך לעשות מחר בבוקר. המוסכים שצפו בדיון וששאלו אותי אחר כך מה קורה, לא ידענו לתת להם תשובה. גם כשפניתי ללשכת המסחר שייתנו לנו תשובה מי משלם את המס, מתי, איך ניגשים, מה עושים - אף אחד לא יודע. כולם אומרים: אללה יסתור. המוסכים הקטנים בעיקר לא יודעים להתנהל עם זה. אם הדבר הזה יוצבע, אנחנו צריכים הדרכה יותר נורמלית, צריכים זמן ולהבין איך אנחנו אמורים להתנהל ממחר בבוקר, איך אנחנו אמורים לתמחר את זה. אנחנו מקבלים מכתבים – לא רק מהשמנים אלא גם מהמוצרים האחרים, הצבעים למשל. כל מה שקשור לעלויות צבע – בתחום הצבע אנחנו עובדים בתעריפים קפואים של חברות הביטוח והליסינג ששולחים לשוק. אני לא יודע איך יכול להיות שמוצר יעלה למוסך ב-50% יותר ויקבל אותו תעריף, בגלל שיש כוח קנייה לחברות הליסינג והביטוח עליו, ואיך הוא צריך לעבוד ברווחיות או בהפסד, ויתחיל לתת שירותים – זה לא רק לשמנים. הדבר הזה רץ יותר מדי מהר, רץ בחוסר מחשבה על כל התופעות הנלוות לפחות בענף שלנו, שהולכות להיות עם הצו הזה. אני מבקש שיהיה לנו דיון יותר עמוק עם הדבר הזה ותראו את כל התופעות הנלוות, ולא לצאת בחופזה כזו כדי לקבל עוד כמה מאות מיליונים אבל לעשות נזק גלי מטורף.

תודה רבה. חגית הלר, חברת טמבור, בבקשה.

- - - צבעים וחומרי בנייה. מעסיקה 800 עובדים. כל המפעלים שלה נמצאים בפריפריה, מעכו בצפון, אשקלון- - - טמבור מייצרת יחד עם הצבעים גם מדללים. מן הסתם, כשאתה צובע בבית, אתה משתמש במדלל כדי לדלל את הצבע, ומדובר פה על כל המשק – מחברת חשמל שצובעת את הארובות שלה ועד נתיבי ישראל שצובעת את סימון הדרכים בכבישים. כולם משתמשים במדללים בתוספת לצבע. המדללים הללו יקרים הרבה יותר מדלק רגיל בתחנת דלק. כלומר אין שום היגיון מסחרי להשתמש בזה כחומר תחליף דלק. יותר זול לקנות דלק בתחנת דלק מאשר לקחת את המדלל הזה ולמהול אותו.

רשות המיסים מודעת לזה ואמרה לנו – נפגשנו איתם מספר פעמים ואמרה לנו: אנחנו יודעים. המדללים שלכם, אנשים ישלמו מס מיותר, שסתם מייקר את המחיה גם בחברת חשמל וגם בנתיבי ישראל וגם הצרכן הפרטי בבית שקונה את המדלל כדי לצבוע לעצמו את השולחן או את הגדר, ומדובר פה, אפילו במונחים רק של טמבור, רק המס שייגבה על דברים שנמכרים על-ידי טמבור הם מעל 4 מיליון שקל, זאת אומרת המשק ישלם, הערכה שלי, למעלה מ-20 מיליון שקל סתם. הרי הגנבים לא קונים את המדללים. הגנבים לא ישלמו את המס. רק הציבור ישלם את זה. זה כמו לומר: אנחנו לא מצליחים לתפוס את הנהגים שנוסעים במהירות גבוהה, אז נחיל על כל מי שנוסע לעבודה מס שישלם תשלום על זה שנוסע ביום רביעי לעבודה. הגנבים לא ייסעו ביום רביעי, גם לא המוהלים, אבל כל הציבור ישלם. בסוף זה מגולגל לציבור עצמו. אין שום היגיון – רשות המיסים יודעת שאין היגיון לקחת מדלל שעולה יותר מדלק בתחנת דלק ולדלל אותו.

יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה.

שלום לכולם. אני מייצג גם את איגוד חברות הדלק בדיון הזה. הבעיה מאוד קשה. אנחנו מתריעים עליה שנתיים-שלוש. היו דיונים בוועדת הכספים במושב הקודם. רשות המיסים טוענת שגונבים מיליארד שקל מהמדינה, ואני רוצה לייצג את אותן תחנות דלק גם של זכיינים פרטיים וגם של חברות הדלק שמתמודדות עם תחנות לא מוסדרות שבהן נעשים הזיופים האלה. נוצר מצב, שאנו סובלים מהפסדים אדירים, כי תחנה לא מוסדרת שבה נמכרים מוצרים מזויפים במחירים מוזלים ביחס לתחנה מוסדרת שפועלת לפי החוק, נוצר עיוות אדיר, שגורם לנו הפסדים עצומים.

אנו מחכים שנתיים בסבלנות. התופעה הזו, שהיתה לפני שנתיים יחסית לא גדולה, גדלה לממדים מפלצתיים. להערכתי זה הרבה יותר ממיליארד שקל. מיליארד שקל זה משהו שרשות המיסים חישבה בשנה האחרונה. להערכתנו זה גבוה בהרבה. יש לקונה בחוק וחייבים לסדר אותה במהירות הבזק. כל תקופת הארכה נותנת לאותם עבריינים התארגנות. מה שעשתה הוועדה בזה שנתנה פטורים וטיפלה במפעלים הקטנים ובעסקים הקטנים זה בהחלט ראוי, אבל הגיע הזמן לשים סוף לתופעה העבריינית הזאת ולמחדל העצום שיש בשטח בנושא של מכירת דלקים מזויפים.

שמחה רשף, בבקשה, מנכ"ל חברת סחר ושירותים.

בוקר טוב. אחרי שלושה ניסיונות לדיבור, קיבלתי את רשות הדיבור. זה קצת מאוחר מדי כי הרכבת עומדת לצאת.

חבל שזה ככה, שאנשים שמבקשים בזום – וזה לא פעם ראשונה, חייב לומר את זה לפרוטוקול – שמבקשים בזום ולא בדיון הראשון זה קורה שדווקא אותם אנו לא שומעים. זה קורה לא פעם ולא פעמיים, והערתי לא פעם, שמי שנמצא בשום, שאומרים לו לא להגיע, ולא יכול להגיע. זה קרה אתמול עם אריאל וגם בדיונים קודמים בדברים אחרים וזה לא בסדר. צריך שיהיה סדר. אם זה לא יהיה כמו שצריך, אולי שחברי הוועדה יגישו כל פעם את הבקשות של אנשים שרוצים לדבר. אולי ככה זה יהיה. זה לא יכול ככה להימשך.

אחרי 40 שנה של ניהול עסק כמו שצריך ותשלום מיסים כמו שצריך, אני צריך עכשיו שלום כיתה א', לעבור את כל מסכת התשלומים, בירוקרטיה כמו שאתם מציעים, כפי שהצעתם אתמול. אני חושב שיש – כולם מכירים מערכת של מסלול ירוק שקיימת גם – אני עובד הרבה עם מכון התקנים. יש לי שם מסלול ירוק. אפשר עוד שלושה חודשים נגיד, לאחר כניסת הצו, לבחון כל יבואן ויבואן, לתת לו מסלול ירוק ולבדוק אותו, למי הוא מכיר ומה הוא מביא ומאיפה הוא מביא. זה אל"ף.

שנית, אני רוצה להיכנס לפרטים הטכניים, כפי שהזכיר עומר סלע. אתם בחרתם ארבעה או חמישה פרמטרים לפטור לשמן. אני גם סבור, וגם אנשים מקצועיים אחרים סבורים, שלא צריך את כל הארבעה או חמישה – מספיק אחד או שניים מקסימום.

האם ה-500 PTM של המרכיבים של השמן האם הם סיכום של כולם או של כל אחד לחוד? אני מקווה מאוד שזה סכמה של כל המתכות והתוספים שבפנים.

מהי הפרוצדורה? אני מחר עומד להביא מכולות. איך אני מוכיח למכס, שהשמנים האלה עומדים בתכונות האלה? האם זה הצהרת יצרן? האם בדיקות במעבדה בארץ? למעשה היצרנים שאני מייצג הם בעלי שם גדול בעולם והם לא באופן עקרוני, לא נותנים את תחולת התוספים לשמן. לכל מפעל יש התחולה שלו שהוא מנסה לשפר איכות, והוא לא מוכן לגלות את זה. מה שכן, אפשר לגלות את זה בדרך זו או אחרת במעבדה כמו שהראיתי לרשות המיסים לפני כמה שבועות, במעבדה בארץ. האם עליי לעשות על כל שמן שאני מביא לארץ בדיקת מעבדה? זה גם הוצאה של כ-100,000 שקל לפחות לפני שאני מתחיל לייבא את השמנים.

שלישית, חשוב מאוד – אנחנו משווקים להרבה מוסכים מורשים ומוסכי יבואן גדולים. האספקה אליהם היא רק בצובר, בגלל שיש בהם בין עשר ל-15 תחנות טיפול בתוך האולם והם מעבירים צנרת עם אקדח לתוך האולם לטיפול. ייווצר מצב שאותו מוסך גדול ישלם 50% יותר מאותה חנות קטנה או מוסך חצר שיקנה את השמן בגלונים או ב-5 ליטר או בכל סוג. אני לא רואה סיבה, אם עמדנו בארבעה או בשני קריטריונים שהזכרתי קודם, מדוע תהיה אפליה – מה חשובה המידה, התכולה? אם התכולה עומדת בבדיקות, אפילו אלף ליטר או 2,000 ליטר זה לא משנה.

לגבי 17 בינואר, אם יש בעיית דיווח מלאי, אני חושב שסוף חודש היה הרבה יותר נוח לעשות את זה. 17 באמצעי החודש זה קצת קשה.

תודה רבה. שי בן יהודה, מנכ"ל זוקו שיווק והפצה בע"מ.

בוקר טוב. אני מנכ"ל חברה בשם זוקו שיווק והפצה. אנחנו אחד מהיבואנים היחסית גדולים במדינה. אנסה בקצרה לחדד מספר נושאים שחשובים לי. אחד, לגבי יוסי אריה שדיבר לפני שתי דקות על חברות הדלק או תחנות הדלק, אני בהחלט מבין את כאבו, לא בטוח שאנחנו כיבואנים ומשווקים שפועלים לפי החוק לחלוטין, אמורים להיכנס לאותה חבילה ולאותו סד לחצים כמו שעבריינים מצויים בהם.

לגבי חן בר יוסף ממינהל הדלק שאמר בישיבה הקודמת או לפני הקודמת שמוהלי הסולר נמצאים בפרדסים או מאחורי בתים או בשדות – אנחנו יושבים במרכז לוגיסטי מאוד גדול ברמלה. כולכם כולל רשות המיסים מוזמנים לבצע פה בקרות פתע, בקרות על בסיס שבועי, חודשי, רבעוני, שנתי. אם תמצאו משהו, תנהגו אתנו כמו עבריינים. אם לא תמצאו – וזה מה שלא תמצאו - אין סיבה שנסבול מהצעד הזה.

בנוסף, אתמול אחד הפרמטרים שהוזכרו מתוך החמישה נקרא TBN, משלוש ומעלה, ערך שקיים רק בשמני מנוע. שמנים הידראוליים ושמני גיר, שהם מאוד נפוצים בכל התעשיות, בכל המנופים, בכל ענפי הקבלנות של עבודות תשתית, לא יוכלו לעמוד בפרמטר הזה וזה לחלוטין לא צודק מקצועית. אין לי מושג מי הביא את הנתון הזה לרשות המיסים. הוא מכניס לתוך המס הרבה מאוד שמנים שלא אמורים להיות בו והם נפוצים מאוד.

שאל אחד מחברי הכנסת לפני שתי ישיבות, איפה זה פוגש את הצרכן הסופי. אני רוצה לחדד, כי זה יפגוש בהרבה מקומות. צרכן סופי שבא לחנות חלפים, ירגיש את המס. צרכן סופי שבא לטפל במוסך, ירגיש את המס. צרכן שיש עבורו חברה שמפנה פסולת, ויש את זה לכל אחד מאתנו – החברות האלה יחטפו את המס ויגלגלו אותו לעיריות ולצרכן הסופי. חברות בנייה, חברות מנופים – העלויות האלה גם יעלו וזה יתגלגל לצרכן הסופי. זה יתגלגל לכל אחד מאתנו.

לסיום, ובגילוי נאות, אומר, וזו שיחה שנערכה אוף דה רקורד עם אחד מחברי רשות המיסים שישבו אתמול בחדר. הוא אמר לי במפורש שאנחנו כיבואני שמנים לגיטימיים נמצאים בעל כורחנו בתוך כל המהלך הזה. ואני מוכן ליושב-ראש הוועדה לאחר הדיון לתת את שמו. בעל כורחנו. אני מבקש, שתנסו לתת עוד הארכה ולקיים עוד דיונים מקצועיים כדי להעניש את מי שראוי להעניש – ויש כאלה – ולפטור למי שפועל ומשלם מיסים בצורה לגיטימית. אנחנו חברה משנת 85'. זה בוער בעצמותיי כי אנחנו עסק לגיטימי, ומאחורי קודי המכס שהקריאה אתמול הגברת מהר מספרים-מספרים עומדים בסוף אנשים ולקוחת ומילוני צרכנים שיינזקו מהמס הזה. תודה.

תודה. אפריים שכמורוב, בעלים של חברה.

שלום לכולם. אנחנו יצרנים מדללים וצבעים מ-1979. לא מעט זמן. לפני הרבה מאוד שנים היה מס קנייה שסיבך את כל התעשייה הזאת. עד שהורידו את זה לקח הרבה מאוד זמן. איכות הסביבה - יש לנו היתר רעלים, ואיכות הסביבה מבקרת אותנו על כל גרם שיוצא מכאן אחת לשלושה, ארבעה באים ועושים פה ביקורות. יש לנו יומן רעלים, ואיני מבין למה אנחנו צריכים לשלם את מה שהעבריינים – אתם לא תופסים אותם. מה עוד שהצרכן ישלם על זה. אני מסתכל פה איפה שאתם יושבים בחדר הישיבות. כל החדר מצופה בעץ. העץ הזה צבוע בצבע. כדי לצבוע אותו אתם צריכים לפחות 50% מדלל. הצבע לא הולך בלי מדלל. איך אתם ממסים את המדלל, ואת הצבע אתם פוטרים? זה לא הגיוני. זה הולך ביחד. מי שישלם הוא הצרכן הסופי. דיברתם על טרפנטין של ליטר. אתם לא מבינים. אתם מקפיצים את המחיר ב-4 שקלים לליטר לצרכן הסופי ולתעשייה. כל התעשייה, עובדים עם כל יצרני המטבחים- - - לא יכולות לשמש תחליף דלק – הגברת מטמבור כבר אמרה את זה. גם הטינר יותר יקר מהתוספים של הדלק או לא יודע איך תקראו להם. תתפסו את אלה שגונבים, לא אותנו. אתם יודעים מה זה לבעל מפעל לשלם פתאום ב-50% יותר על המדללים? מדברים פה על חברות מטבחים ענקיות. זה כל תעשיית העץ. לא מדבר על המוסכים, על תעשיית המתכת. כולם ישלמו, ומי שישלם בסוף זה הצרכן הסופי.

הנקודה ברורה. עופר לינצ'בסקי.

בוקר טוב. תודה על רשות הדיבור. אמקד מאוד את דבריי. ראשית, תיקון טעות – זה 4 שקלים לליטר ולא שלושה, כי הפרמטרים שמגדירים את השמנים שיהיו לגיטימיים, לא ימוסו. הם שמנים כבדים, כשמם כן הם, ולכן הם 4 שקלים לליטר ולא שלושה.

שנית, בתוך הפרמטרים שמגדירים שמני סיכה, שוב נקרא להם לגיטימיים, לא ממוסים, יש חמישה פרמטרים. החלטתי לא להתווכח לא עם נקודת ההצתה ולא עם הצמיגות ולא עם תכולת המתכות למרות שאני מסכים שזה מאוד מכביד מחר בבוקר למצוא כאלה שמנים שעומדים בזה. אבל בסוף יש סעיף טכני כאילו קטן שאומר: ובלבד שהחומרים האלה יהיו בתוך מיכלים קטנים. אני אומר בצורה ברורה וחד משמעית: 99% מהלקוחות לא יכולים להשתמש במיכלים קטנים כאלה. השמנים מגיעים באוניות, במיכליות ענקיות. מה זאת אומרת בבקבוקים של עד 20 ליטר? אין דבר כזה. נמכור למפעלי ים המלח, לרותם, לאינטל, לאיטונג, לאקרשטיין, נמכור להם את החומר בבקבוקים קטנים? אין דבר כזה. זה מצחיק. זה כמו לומר: קיבלנו את התזה של נקודת ההצתה, ואז במחי יד להכניס פרמטר כאילו טכני שהופך את זה לסתם. אין אף לקוח, וכל אחד שידמיין איזו חברה שהוא רוצה - יש לי מול העיניים מאה שמות כדוגמה שלא נכללים בפטורים הספציפיים – אני יכול להקריא לכם עד שיימאס לכם לשמוע את זה – איזה מפעל אתם מכירים שקונה את השמן בבקבוקים של ליטר או בג'ריקן של 20 ליטר? אין דבר כזה. החברות הגדולות מזמינות בכמויות של אלפים עד רמת מיליוני ליטר. זה מצחיק. אז סעיף ה, תנאי ה בתוך התנאים של שמני הסיכה, הופך את כל הדבר הזה ללא רלוונטי. זו הנקודה. היא מאוד מרכזית ואני מבקש, תשקלו את זה, למחוק את סעיף ה.

שנית, דבר יותר קטן. יש על הדרך שינוי של הגדרת המזוט. אמרה את זה מירי מרשות המיסים אתמול. העלו את הסטנדרט למזוט כך שיהיה 50 סנטוסטוק, כלומר המזוט צריך להיות יותר צמיג. זה לא עומד בתקנים בין-לאומיים. אי-אפשר להביא את זה כי לא ככה מייצרים בעולם מזוט. התקן העולמי למזוט הוא 20 סנטוסטוק. ככה מתדלקים אוניות למשל – הן מתדלקות במזוט חצי אחוז. זה הדלק המרכזי שאוניה משתמשת בו. היא לא תוכל לתדלק בארץ כי אני לא אוכל לסכם עם היצרן העולמי שיעמוד בסטנדרט של 50 סנטוסטוק שקיים ממחר בבוקר רק במדינת ישראל. זו לא נקודה סופר דרמטית, אבל היא שמה אותנו כחריג ברמה עולמית.

שלישית, התחולה של צו – 17 בינואר לא ריאלי. אי-אפשר להתארגן. לא משנה איך יוגדרו הפרמטרים בצו. יוגדרו נניח היום פרמטרים מסוימים. מחר בבוקר אני צריך להסתובב בעולם ולחפש שמנים לתעשייה שעומדים בסטנדרטים החדשים. פעם שאמצא את זה וזה לוקח זמן, אני צריך להזמין את זה. החומר עולה על אוניה, מפליג בים כמה שבועות, הוא צריך להגיע למפעל. זה תהליך שלוקח זמן. זה לא יכול לקרות בשלושה שבועות. זה צריך לקחת כמה חודשים. אם זה היה חודשיים, זה היה בסופר-סופר לחץ. אני מעריך שיותר הגיוני לקבוע כמה שלושה-ארבעה חודשים, ובטח שלא 17 בינואר.

תודה. יניב וינשטוק.

שלום. אנחנו יבואנים של שמני חיתוך לענף האיגוד השבבי. אני רוצה לחדד כמה נקודות קטנות. אחת, בראייתנו ענף האיגוד השבבי צריך לקבל כאן פטור גורף, אחרת יש פה פגיעה ישירה בתעשייה הישראלית. זה לא צריך להיות כפוך לשום תלות בגודל אריזה כזה או אחר כפי שציין עופר. השמנים בענף העיבוד השבבי משמשים לא כחומר זינה אלא לשימון מכונות. באחד התנאים של רשות המיסים, מדובר רק על חומר זינה ולא לשימון מכונות. בענף העיבוד השבבי זה בדיוק להפך.

אני לא מבין איך מתנהל כל התהליך הזה, כל הפטור. אני צריך להפעיל עוד אדם שיתעסק עם כל הבירוקרטיה ועם כל המינהלות האלה. זה לחלוטין לא ברור לי.

נקודה אחרונה, נזכרה פה גם על-ידי יצרנים שמדללים. השמנים לתעשיית העיבוד השבבי יקרים, נמכרים במחיר כפול, משולש ומרובע ממחיר הדלק בתחנת דלק. אין שום היגיון כלכלי לקחת אותם ולהשתמש בהם במהילה, לכן אני לא מבין מה ההיגיון למסות אותם בתואנה של מלחמה במהילה של דלקים. תודה.

תודה. כרמל פלדמן, התאחדות התעשיינים, בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה. קודם כל, היינו מעורבים עם רשות המיסים, ואנו מודים על כל השינויים, שבסופו של דבר כן באו לקראת התעשייה והתעשיינים ויאפשרו למרות הצו וחומרתו להמשיך לעבוד ולהיות בכדאיות כלכלית.

אבל השינויים שבוצעו אתמול על-ידי הוספת הפרמטרים לשמנים ותוספים, שבהגדרה לפי זה שזה בכלל יתוסף לצו, מבינים שהשמנים עם תוספות, והשמנים המיוחדים לא יכולים ולא כדאיים לשמש כחומר מהילה או דברים כאלה, סימן שיש הבנה שלא ניתן לעשות בזה וקבעו את הפרמטרים האלה כדי להגדיר מה ניתן. יכול להיות שאפשר, ולאור הדברים שעלו מציבור כל כך רחב של עוסקים, צריך יהיה לאפשר שחלק מהפרמטרים ישמשו. נושא התכולה, כפי שעופר אמר ואחרים רבים ציינו, כלי הקיבול. בסופו של דבר זה מייתר מתוכן את כל הסעיף הזה. אם בסופו של דבר השמן הזה לא יכול לשמש למהילה ולא כדאי שישמש למהילה כי הוא יקר יותר בהגדרה שלו, מה משנה כלי הקיבול שלו? אנו מבקשים את זה להסיר – אחרת לא עשו בזה כלום. זה סעיף שכתוב סתם.

לגבי התחולה, 17 בינואר, לאור השינויים והדיון המתמשך הזה, דורשים היערכויות. רק אתמול שינו מקילו לליטר, ולמרות שחלק מהתעשייה ביקשה את זה, עדיין זה שינוי שהם צריכים לשים במערכות שלהם, וחשוב לאפשר את זה. יש טפסים שחסרים. 17 בינואר – זה עוד שלושה שבועת. בלתי אפשרי לעמוד בזה, ואנחנו לא רוצים לשים ציבור כל כך רחב כעבריינים רק בגלל נושא התחולה. תודה רבה.

תודה. יעל נאמן, בבקשה.

לא ביקשתי את רשות הדיבור. תודה.

אריאל כהן בזום וגם ביקש אתמול. אני מבקש שהוא עכשיו יעלה. תודה. הוא צריך גם היום לבקש, גם אתמול, גם שלשום? כל פעם לבקש מחדש? שייתנו לו פעם אחת. הוא ביקש, לא נתנו לו, כמו יוסי אשכנזי, שביקש ולא נתנו לו, כמו הראשון שביקש ולא נתנו לו. לא צריך כל פעם לבקש מחדש.

בבקשה.

וגילוי נאות - אין לי איתו שום עניין מלבד הפניות שאנחנו מקבלים למשרד. אף אחד אני לא מכיר. האחד שהייתי אצלו היה יונתן שאמרתי את זה.

אין לנו ספק. בבקשה.

שלום, אני אריאל מחברת מט"א טכנולוגיות מחזור. אנחנו עוסקים במחזור של פסולת ממיסים משנת 97' פה בישראל. אנחנו מפנים פסולות לרוב מחברות פארמה, מחברות תרופות, את כל השאריות שלהם. מזקקים אותם ומוכרים אותם אחרי זה לתעשיות הצבע, הדפוס, הברזל, הניקיון ודילול הצבעים. רוב המוצרים שלנו לא נכללים בכלל בצו חוץ מחומר אחד, שהוא חומר מרכיב לשאר החומרים, טולוהין. כדי לייצר טינר אנחנו מייצרים לרוב טינר. אנחנו שמים בין 25% ל-30% טולוהין. אתמול דיברתי עם רשות המיסים. בגלל שאין להם יכולת לבדוק כמה אחוז אני שם בטינר, הם חייבים למסות את כל ה-100%. כלומר אם אני שם 5% טולוהין בתוך 95% מים, כל ה-100% הזה ימוסה.

רציתי לבקש שהטינר, לפחות הממוחזר, יוחרג, ושיהיו לו פרמטרים שרשות המיסים יקבעו, 25%, 30%. לנו יש מעבדה ויש עוד מעבדות בארץ, גם מעבדות מוסמכות, שיכולות לבדוק את הפרמטר הזה ובכך למנוע פגיעה ברוב הנגריות, צבעים, פחחים, או כל מי שמשתמש בטינר.

תודה רבה. רשות המיסים, אבקש התייחסות לכמה סוגיות – אחד, הנושא של האריזות, שתיים, הנושא של הפרמטרים – האם הם מצטברים או לא מצטברים, גם בין הפרמטרים וגם בתוך הפרמטרים בנושא של המתכות, מה שנשאל כאן, בנושא של המדללים ובנושא של הפרוצדורה. בבקשה.

בנושא של האריזות, הנושא של שמנים ותוספים זה פטור שלא היה קיים בצווים שהגשנו לוועדה. הוספת החומרים האלה לרשימת הפטורים היתה כדי לנסות לתת מענה לנושא של שמני סיכה לרכבים ולכן הוגדרו רשימת פרמטרים שהם מצטברים. יש לענות לכולם. לגבי ריכוז המתכות, הנתון הוא לכל המתכות יחד כלומר לא לכל מתכת בנפרד. אני מתכוונת ל-500. לגבי האריזות, שהוא לא פרמטר כימי אלא של אריזה – הוא נובע מהיכולת ומהאפשרות לפקח- - -

ארבעת הפרמטרים הראשונים מוודאים שהחומר לא ניתן למהילה – כן או לא?

כרגע הם אמורים לוודא, בנוסף יש להבין שהיכולת שלנו לפקח- - -

אני מבין את היכולת שלכם והמוגבלות שלכם בפיקוח. לכן הלכנו פה הרבה מאוד כדי שתוכלו לפקח. אבל יש פה ארבעה פרמטרים כימיים שנועדו לוודא שהחומר לא ניתן למהילה בדלק. האם זה כך או לא?

אורי יתייחס לזה.

לבקשת הוועדה, וגם לאור המידע והדברים שעלו פה בוועדה, ואני מזכיר – פה בוועדה טענו שאפשר לעשות כלפי שמנים למנוע כיוון שמגיעים באריזות, אפשר לייצר להם את הפטור. טענו שיש תכונות מיוחדות, ושאפשר לייצר את הפטור. כשהגענו לפה אמרנו, שיהיה קשה מאוד לבצע ולמצוא פרמטרים שימנעו את האפשרות, שימהלו.

לא. אל תתחיל הרצאה בכימייה שעברנו כבר לפני ארבעה דיונים. שאלה מאוד פשוטה: ארבעת הפרמטרים האלה, אם חומר עומד בכולם, האם ניתן למהול אותו בשני אופנים – אחד, כימית, ושתיים, מבחינת המחיר?

הלוואי שזה היה פשוט. זה מפחית את הסבירות, שיוכלו למהול את זה. לומר את האחוזים, לומר בדיוק בכמה אנו לא יכולים. יותר מזה, ואמר את זה חבר הכנסת ינון – עומדים מולנו עבריינים, אנשים שזה כל עיסוקם, איך לאכוף.

אל תיקח את חצי דבריי.

שנייה. מה הצורך שלכם לפקח על חומר שמלכתחילה הסבירות למהילה שלו היא נמוכה?

החומר שיגיע הוא לא בתוך פטור מותנה. זה חומר שאמור להיות פטור לחלוטין והוא מוסר מהפיקוח. אנחנו נצטרך לנהל מעקבים אחרי גורמים שייקחו את החומר הפטור הזה, ינצלו אותו, ישנו את התכונות שלו, כי הדברים האלה ניתנים.

איך אתה יכול לשנות את התכונות שלו?

כבר עלינו על רעיונות איך. אתמול כשהתחלתי עם זה אמרת לי בצורה נכונה לעצור ולא לתת את הרעיונות האלה, אבל הבאנו תכונות מצטברות שמקטינות את הסבירות. הוצאה של אחת התכונות האלה – ואנו אומרים זאת בצורה ברורה – מגדילה את החשיפה- - -

אני לא מדבר על הפרמטרים הכימיים.

זה דבר שמקשה. אמרו לנו, וזה נכון – ככל שאתה לא מאפשר להביא את החומרים במיכליות, לשפוך אותם למשאיות, להביא אותם למתחמים שבהם מערבבים אותם בצורה יחסית פשוטה וזה מה שקורה- -

אי-אפשר לערבב אותם כמעט.

יש כן חשיפה, שישנו את התכונות של החומרים האלה, שיכניסו לגדר הזה חומרים יותר זולים ושימשיכו במהילות. המצבור של התכונות האלה מקטין את הסבירות, לא מונע אותה. שמנו על השולחן, אמרנו בפירוש: בתווך הזה שבין לנסות להכליל כמה שיותר קבוצות בתוך הפטור, שזה מה שהוועדה ביקשה מאתנו, לבין לשמר רפורמה לא פרוצה ושמקשה על המהירות - הלכנו רחוק יותר למקום שנוכל לפטור ולמזער את הנזק לכמה שיותר קבוצות. אנו אומרים זאת כאן מפורשות. הנושא של המיכלים הוא עוד נדבך שמקשה על המהילה הזו של החומרים האלה. אנו חושבים שהוא חיוני ביותר. שוב – הנושא הזה עלה מתוך היבואנים, מתוך היצרנים והיבואנים של שמני המנוע, שאומרים שרוב החומרים שלהם מגיעים בתוך בקבוקים כאלה ממהילה, וגם הבדיקות שלנו ובקשת הנתונים שלנו מהם - זה המצב. לא יהיה פה מענה לחלוטין. כן יש פה מענה לחלק גדול משמני המנוע שלהם רצינו לתת את המענה. כן יש פה מענה לתעשיות באפיקים האחרים, שנתנו את המענה לענפים הספציפיים לתעשיות. אנו מנסים לצעוד בשביל הזהב שבו אנו גם מגדילים את הקבוצות שמקבלות את הפטור וגם לא מאפשרים את המצב שעוד חצי שנה נחזור לפה כי התופעה הזו תחזור עם הפגיעה של מאות-המיליונים ויותר.

הנקודה ברורה. תתייחס למדללים בבקשה.

המדללים, יש שם גם ממיסים זולים, לא כפי שנאמר, שאפשר להשתמש בהם כחומר להפקת אנרגיה.

כמה עולה ליטר מדלל?

עשרה שקלים.

אני מדבר על מה שאנחנו קונים בחנות שהוא מהול גם ככה, עולה 10 שקלים, זה יעלה עכשיו 14 שקל. כלומר עולה יותר מליטר דלק. מה שהסבירו לנו, לא משתלם לעשות עם זה. אומר אריאל כהן: גם אם אני שם רק 5% במדלל ו-95% מים, אתם ממסים אותו. איזה היגיון יש למסות מים? איפה ישתלם בטינר הזה לעשות את המהילה הזאת? אתה מדבר גם על האזרח שמשלם. אמרת שאנחנו לא רוצים בשביל הגנבים, ושהגנבים ימצאו פתרון אחר. ודאי שאמרתי את זה, אבל אל תשכח מה שאמרתי, שאי-יכולת שלכם לאכוף, מביאה את עם ישראל לשלם את המיסים. ואתם מודים פה בוועדה שאתם לא יודעים לאכוף. אתם הולכים לאכוף את האנשים הקטנים המסכנים – אתם יודעים להגיע אליהם על זה שעכשיו בהחזר של מענקי הקורונה לא ישלמו לכם – אילהם תגיעו. לעבריינים הגדולים לא תדעו להגיע, ומי ישלם על זה – האזרחים. על טינר הזה שאתה מדבר, 5% אתה משלם - על 95% מים אתה הולך לשלם?

יש פה שתי סוגיות. אמרת את החומר שמדולל, לממחזר, דיברנו אתמול ארוכות. לא דיברנו רק איתו – ישבנו עם היבואנים לפני זה בכמה פגישות, כולל עם מנהל המעבדה שמסוגל לבדוק את זה. הבעיה שם היא אחרת. אין יכולת במעבדה להצביע על האחוז של החומר הממס בתוך כזו תרכובת. לכן אין לנו יכולת לייצר פה את הפתרון. מה שכן, הוא בסופו של דבר מוכר את החומר הזה וייצרנו מערכת של פטורים ללקוחות שייקנו אותו ממנו. אם טמבור קונה ממנו את החומר, היא פטורה. חלק גדול מהמענה כבר מתקבל בצורה של הפטורים. יכול להיות, כפי שאמרת, שיהיה מהצד השני שאריות של חומרים שעדיין ימוסו, שלא יהיו כחומרי זינה למעשה, אבל גם המדללים שהוא מוכר ללקוחות שמוסו וגם המתחרים שלהם שלא ממחזרים, על שניהם יחול המס הזה שווה בשווה. לכן אנו נותרים פה עם תחרות שהא יכול להתקיים איתה.

יותר מזה, בדקנו מה הפגיעה של הממחזרים. ההיקף של הממסים הם בערך אחד חלקי 19 מהמחזור שלהם, כלומר זה מצטמצם לזה. בתוך זה יש גופי הפטור, שיכולים לקנות מהם, ובתוך זה מי שלא, נשאר בתחרות עדיין כי אנחנו ממסים בשווה גם את החומרים שלא מגיעים מהממחזרים. לא בדקנו את זה. עשינו ישיבות מעמיקות גם עם היבואנים וגם עם מנהלי המעבדות.

תודה, עופר כסיף.

תודה. אני מסכים עם ינון. כל הרציונל של הצו הזה הוא בעייתי, כי כפי שאמר ינון, במקום למצוא את העבריינים ולהעניש אותם בחומרה כראוי, מטילים עונש קולקטיבי. זה סוג של עונש קולקטיבי. אין לו שום הצדקה. זה לגבי הרציונל של הצו. נניח את זה בצד רגע.

נניח שאנו מקבלים את הצו. יש כמה קריטריונים שעל פיהם צריך להחריג. למשל, הזכרתי בדיון הקודם – אני מזכיר גם עכשיו שיש אריזות, למשל של טרפנטין, עד 5 קילו. האריזות האלה לא יכולות לשמש ולא כדאי לעבריינים להשתמש בהן כדי למהול. למה להטיל על זה מס כל כך גדול? אתן עוד דוגמה כדי לא להרחיב – יש עוד הרבה – ראגנטים לבתי חולים. יש כל מיני חומרים שמשתמשים בהם, קסילן וטולואן שמשתמשים בהם במעבדות ולשימור דגימות. צריך את זה לעבודה במעבדות בבתי חולים. למה גם פה עד כמות מסוימת באריזות מסוימות אין סכנת מהילה, אם בכלל זה אפשרי מבחינת טיב החומר – זה איני יודע. למה להטיל על זה מס?

אני מסכם ואומר שני דברים: אחד, הרציונל פגום, לכן אצביע נגד הצו הזה ואני קורא לכל החברים לעשות כן, אבל אם הצו עובר, לפחות אני מבקש, ואם זה דורש עוד דיון או עוד בדיקה, אני מבקש גם שיחריגו אריזות קטנות, כל חומר לפי טיבו ותפקידו. נתתי שתי דוגמאות ויש יותר.

תודה רבה. ינון אזולאי.

עופר, אתמול ייצגתי אותך בנושא האריזות הקטנות, והתשובה שהיתה, שהם חוששים שהם ייקחו את האריזות הקטנות, אותם גנבים יעמידו כמה ילדים שייקחו את המיכל הקטן וישפכו.

אם טוני סופרנו הגיעו למחוזותינו אני לא יודע.

זו היתה התשובה. לגבי בתי החולים מה שאתה מתכוון לחומר שהולך לביופסיה אמרו שהם לא יכולים לאכוף את זה כי הם לא יודעים להבדיל אילו שמנים יהיו שם – אז כפי שאמרנו, אין להם אכיפה.

לגבי מה שאמרנו, למרות שההרגשה שלי שלא ייצא מזה כלום והצו יישאר אותו צו, ונתנו להם לדבר רק כדי לצאת ידי חובה, אבל גם זה צריך לעשות לפעמים לצערי. לגבי – גם אמרו פה מאיגוד המוסכים – בשמן שאתם מדברים עליו בפרמטר של ד, TBN, הוא אומר לכם: זה מכסה טוב את שמני המנוע. הם טוענים שלא. אתם אומרים דיברנו ועשינו וכשאנחנו מעלים בזום, למה לא עולים אנשים שאומרים: כן, דיברנו והם צודקים? לא רואים את זה. אנחנו רואים רק את הבעיות. אנחנו לא רואים מישהו שאומר: אנחנו מסכימים – דיברנו איתם, וכל מה שאמרו זה נכון. הוא אמר: שמנים הידראוליים. הם בכלל לא נמצאים. אנחנו מדברים על פרמטר שאתם לא מכסים אותו. אנחנו מדברים על הפרמטר של ה-20 ליטר. אומרים להם שהוא לא מכסה, אולי באחוזים בודדים מכסה וכל השאר יצטרכו לשלם את זה. יש פה חמישה פרמטרים. דיברנו על המדללים שאמרתי לכם. כל הפרמטרים האלה מביאים אותנו למצב שאם אנחנו לוקחים את כל החמישה האלה ביחד – ולא זה או זה – נאמר שהייתם צריכים לבחור שניים או שלושה - ואתם אומרים שמכל חמשתם אנחנו יודעים שאנחנו לא מגיעים לתעשייה ואתם בעצמכם אתמול אמרתם שאנחנו מגיעים אולי ל-80% מהתוצר אבל ל-20% מהמפעלים. כלומר אנו עדיין מסתכלים על ה-80% שעלולים להיפגע שזה הקטנים וכל זאת למה – כי אתם לא יודעים לאכוף. זה הסיבה. אין שום סיבה אחרת. אתם אומרים את זה פעם אחר פעם - בהגינותכם, שאתם לא יודעים לאכוף, שאתם לא יכולים להגיע לכל אחד. זה נכון להגיד דבר כזה בהגינות, ועל זה אני מפרגן לרשות המיסים, שאתם אומרים את האמת שאתם לא מסוגלים לאכוף. אבל זה שאתם לא מסוגלים לאכוף אין שום סיבה שאותו אזרח ישלם על זה.

תודה. נירה שפק.

קודם כל, התקדמנו הרבה בין מה שהיה בהתחלה למה שעכשיו. אני מוטרדת שבשם האכיפה, ואני מבקשת לוודא – לא קיבלתי אמירה ברורה גם כששאלת שאלה מאוד ברורה את מירי – האם אנחנו יודעים להחריג את הרשימה של החומרים שלא ניתן למהול אותם? האם אנחנו יודעים שלא נגרם עוול בזה שחומרים שמשמשים את התעשייה, שיש לנו אינטרס לקדם אותה, אם הקשיים שקיימים היום לא ימוסו? התשובה שקיבלתי פה מכולם מאוד מטרידה, כי לא עניתם תשובה חד-משמעית.

שנית, כשיש כאן תווך אפור, כשאני שואלת איפה האיזון שלי כנירה, כחברת כנסת מייצגת, בין להקל על רשות המיסים בגבייה לבין בעל העסק שיכול להיות שבפרטו של כל אחד, באופן מובהק אני מעדיפה את התעשייה ולא אתכם. אני חושבת שזו אמירה לגיטימית. רציתי שתשכנעו אותי היום שכך זה. עשיתי בדיקות על החומרים שנתנו והעליתי את זה מספר דיונים שלא ניתן למהול, והרמטרים, שגם אלכס שאל על המחיר. הרי אם הכוונה לייצר שוק שחור כדי להוזיל, אם התוצרת מביאה יוקר, זה לא הגיוני. לא קיבלתי תשובות ואני מוטרדת. מבחינתי זה פתוח. אני מבקשת תשובה.

יש עוד שתי שאלות שאני מבקש שתתייחסו אליהן – אחד בנושא הטפסים והפרוצדורה, ושתיים בנושא של סולר ועמידה בתקינות – מזוט, סליחה.

הטענה שהיתה לגבי העמידה בתקנים הבין-לאומיים, שמה שאתם מבקשים לא מאפשר להם לעמוד בתקנים בין-לאומיים, 50 סנטיסטוק.

מישהו יודע להתייחס לזה?

בחנו את המזוט הזה גם עם יצרנים שמייצרים בארץ את המזוט והגענו למסקנה שניתן לייצר מזוט שעומד כמובן בקריטריונים שאנחנו קבענו. המזוט כרגע, איך שהוא מוגדר היום בצו, הוא מוגדר בצורה מעוותת, כי נכנסים לשם חומרים שהם ממש תחליפים לסולר. וגם הייבוא היום של המזוט, אותו מזוט שנמצא מתחת ל-50, הוא ייבוא זניח עד אפסי היום. לכן אנו חושבים שלא תהיה פה פגיעה אלא תיקון העיוות של חומר שיכול לשמש כתחליף לסולר שיהיה פטור ממס.

עיוות זה טענה ברורה, אבל האם אנחנו מגיעים לזה שהמזוט יהיה כזה שלא עומד בתקנים בין-לאומיים? כי זו היתה הטענה. לטענתכם הומר הסולר, שינוי ההגדרה שלו, ככה שאנו מדברים על 50 סנטיסטוק, זה עומד בתקנים הבין-לאומיים?

המצב כרגע הוא אפילו הפוך. אנחנו מתקנים את ההגדרה ככה שכרגע היא יותר קולעת לתקן הישראלי. יש תקן של מזוט ישראלי. נצמדנו בהגדרה הזו לתקן.

מזוט בתקן הזה משמש גם לתדלוק אוניות?

ודאי. המס על המזוט הוא מאוד-מאוד נמוך, והוא מוביל לניצול לרעה. אם לא נסגור את הפרצה של המזוט, זו תהיה הבעיה הבאה שלנו.

בדקתם את זה מול תקנים בין-לאומיים?

בדקנו עם חלק מהאנשים שכתבו את התקן הישראלי. ממש היו אחראיים על כתיבת התקן הישראלי כדי שיעמוד בתקן הישראלי של מדינת ישר למזוט.

לעניין הטפסים.

יגאל פחינמה נמצא בזום, מבקשת שיעלו אותו.

בבקשה.

בוקר טוב. כשאנחנו מדברים על רישום של מפעלי פטור, דיברנו על רישום שאנו עושים אותו לגבי המפעלים הפטורים. נתנו להם רשימה מקוצרת של מסמכים שביקשנו כדי להיכנס לתהליך הפטור. ניתן להם אחרי זה זמן להשלים. הרשימה לא ארוכה ונמצאת בידי כל מפעל. אם תרצה, אוכל להיכנס לפרטים אבל נראה לי שזה מיותר. הרשימה תאפשר לכולם להתחיל לעבוד, לא לעצור פעילות.

לגבי יצרני שמנים והפעילות שלכם - כמעט כולם נמצאים אתנו בקשר ונמצאים בתהליכים של רישום שיסדירו את כל המעמד שלהם, בין אם זה להירשם כצו שיאפשר להם לעשות ייבוא חומרי גלם ובין אם זה להירשם כיצרני תחליפי דלקים לצורך מכירות הדלקים. אנחנו עובדים בימים האלה, עובדים כבר תקופה ארוכה על הנושא של הרישום בתיאום גם עם ההתאחדות ומקווים שעכשיו, אם נעבור את ההצבעה הזאת, תהיה לנו פריצה קדימה, הרבה יותר פניות ממפעלים. אנחנו כרגע ערוכים להתחיל לרשום מפעלים.

תודה רבה. הצו הזה לא מושלם. יש דברים שגם לי יש הרבה מאוד ספקות. אבל לפעמים אנו חייבים לקבל החלטות בתנאים של אי-ודאות. אם אני לוקח בחשבון שני דברים: אחד, את הנזק המשקי שקיים מתופעת המהילה של הדלק, ומצד שני, את הדרך שעשינו כאן בוועדה כדי לשפר את הצו, הצו הזה מבחינתי בשל להצבעה.

יחד עם זאת, כפי שהבטחנו גם בדיון הקודם, אנחנו נקיים כאן דיון חתך בעוד כארבעה חודשים, אחרי שרשות המיסים תאסוף את החומר, נדבר עם התעשיות ונשמע, ואם נצטרך לעשות שיפורים ושינויים - נעשה אותם. ברור שהמטרה למנוע את המהילה ב-100%, אבל תמיד צריך לשאול מה המחיר. וזה גם הפוך. אין פה נכון ולא נכון מוחלט, אבל בתנאים של אי-ודאות ונוכח הנזק שאנו סופגים משך שנים מתופעת העבריינות, אני חושב שזה צו מאוזן.

בצו יהיה כתוב שעוד שלושה, ארבעה חודשים הם יבואו וימסרו דיווח פה? שזה יחייב אותם?

אי-אפשר לכתוב דבר כזה, לא כותבים את זה בצו.

יש צווים שכתבו.

יגידו את זה לפרוטוקול כאן.

אני רוצה התייעצות סיעתית לפני הצבעה.

נחזור להצביע ב-10:08 על הצו הראשון.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:03 ונתחדשה בשעה 10:08.)

אנחנו מצביעים על הצו הראשון. הצעת צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס' 2).

רגע, הבוקר תוקן פרסום מס' 3.

אתמול קיימנו את הדיון, ואמרנו שעל בסיס הדיון שהתקיים אתמול יפורסמו הצווים כפי שהקראנו אותם ועשינו. נטענו טענות גם לגבי הדיון שהמשכנו היום. הכוונה היתה שאם יוכנסו תיקונים, זה יובא גם בצו הפחתה נוסף. כרגע מה שנמצא על הפרק, ככל שלא תחליט לא לקבל תיקונים שיפורסמו בצו הפחתה נוסף, מה שעומד כרגע זה אותם צווים שהקראנו אתמול עם התיקונים, שפורסמו הבוקר ועליהם מתקיימת ההצבעה. ככל שנחליט לקבל תיקונים, יצטרכו לפרסם צווי הפרטה נוספים, שלא טעונים אישור ועדת כספים. יש לך צו תעריף המס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2021. זה הצו הראשון.

הצבעה על הצו הראשון. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצו – רוב גדול
הצו אושר.

הצו התקבל.

רביזיה.

הצו השני הוא צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצו – רוב גדול
הצו אושר.

הצו התקבל.

רביזיה.

הצו השלישי לא פורסם, הוא צו שהוועדה מאשרת אותו קודם ורק לאחר מכן הוא מתפרסם. זה צו הבלו על דלק (פטור והישבון)(תיקון מס'), התשפ"ב-2021, שכולל את כל התיקונים שעליהם דיברנו אתמול.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הצו – רוב גדול
הצו אושר.

הצו התקבל.

רביזיה.

הצבעה על הרביזיה ב-10:42. נירה, בבקשה.

כפי שאמרתי, בהסתכלות הכוללת אני רואה חשיבות להעביר את הצו הזה, אבל כשאנחנו יורדים לרמה הפרטנית, דעתי לא נחה. ממש לא. לכן אני מבקשת אלכס, שיתקיים פה דיון שבו נעבור ויתאפשר לעשות כמו שימוע אצלנו פה בוועדה, שנעבור חומר-חומר ואתם בינתיים תקבלו עבודה להכין את הרשימה ונקיים דיון נפרד על הרשימה הזאת כי לא ייתכן שעסקים ייפגעו בגלל שאנחנו רוצים לייצר נקודת איזון מתאימה לגביית מיסים.

זה מה שאמרתי שנעשה. גם אני לא שלם ב-100% עם הצו הזה.

אז לא מעבירים כזה צו. מחכים. תפסיקו. אתם זורים חול בעיניים של עצמכם.

אני שוב אומר – אני לא שלם ב-100% עם הצו הזה, אבל על בסיס המסכת העובדתית שהיתה בפנינו ובהתחשב בנזק המשקי שנגרם ממהילת הדלק ומתופעות העבריינות, ובהתחשב בעבודה המשמעותית שנעשתה כאן משך ארבעה דיונים במשך יותר מחודש וחצי, ואם ניקח בחשבון שהצו הזה הי הצריך להיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר ודחינו אותו כי לא סיימנו כאן את העבודה ועכשיו נתנו ארכה נוספת עד 17 בינואר, אני חושב שהוועדה הפעילה את השיקולים הנכונים וקיבלה את הצו על סמך אותן עובדות שעמדו בפנינו. זה לא אומר שבעוד שלושה, ארבעה חודשים, ברגע שהנתונים יהיו אתנו, לא נעשה חיתוך מצב, ועד אז נמשיך לעבוד מול רשות המיסים על בחינת חומרים כאלה ואחרים. נעשה את זה בצורה מסודרת, ואם צריך, נגיע לתוצאות טובות יותר.

נעשה הפסקה קטנה, ב-10:30 נתחיל לדון בסעיף הבא, כשתגיע שעתה של הרביזיה נעשה הפסקה קטנה, נצביע על הרביזיה ונמשיך. קיבלנו אורכה מיושב-ראש הכנסת, הדיון יתמשך עד 12:00.

תודה רבה, הפסקה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:20.