פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכספים
21/12/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 177
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ב (21 בדצמבר 2021), שעה 13:30

1. הצעת צו הבלו על הדלק (הטלת בלו)(תיקון מס' 2)
2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021
3. הצעת צו הבלו על דלק (פטור והישבון)(תיקון), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
נעמה לזימי
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס
נירה שפק

אפרת רייטן מרום
מיכל שיר סגמן

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים

אורי זיסקינד - מנהל תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים, רשות המסים

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, רשות המסים

קובי בוזו - מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, רשות המסים

לילי אור - עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, רשות המסים

יגאל פחימה - מנהל אגף בכיר, שומה וביקורת מע"מ, רשות ה, רשות המסים

רוית נעים - ממונה בלו, רשות המסים, רשות המסים

הלאל חלאילה - רפרנט, משרד האוצר

חן בר יוסף - מנהל מינהל הדלק והגפ"מ, משרד האנרגיה

מתן רטנר - מנהל תחום בכיר תעשייה, משרד הכלכלה

יוסי אשכנזי - יו"ר איגוד המתכת, התאחדות התעשיינים בישראל

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

איריס וינברגר - עורכת דין, הרצוג, פוקס נאמן ושות' עורכי דין

יוסי אלקובי - יו"ר, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

גל לבנט – רשות החשמל

שלומית ארליך

טמיר כהן

לאה קיקיון
1. הצעת צו הבלו על הדלק (הטלת בלו)(תיקון מס' 2)
2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021
3. הצעת צו הבלו על דלק (פטור והישבון)(תיקון), התשפ"ב-2021

שלום, אני פותח את הישיבה.

אנחנו ממשיכים את הדיון מאתמול.
היום יש כבר פירוט של כל ההסכמות וכל הדברים – אני מבקש מרשות המסים להציג. לפני כן – מצטרפת אלינו יו"ר ועדת העבדה והרווחה אפרת רייטן,

רציתי לציין שהיום אנחנו מציינים יום מיוחד בכנסת שעוסק במאבק בעוני ובאי הביטחון התזונתי וקיימנו דיון הבוקר בנוכחות שר האוצר, שר הרווחה, מנכ"ל הביטוח הלאומי, שרת התחבורה, השרה לשוויון חברתי ועמותות שונות, ביניהן "לתת" שגם הציגה את דו"ח העוני האלטרנטיבי שלהם, התמונה היא עגומה. בעיקר כואב לראות את המצב במגזר הערבי שם כל ילד שני הוא במצב של עוני, וכן הקשישים, בחברה החרדית כמובן יש נתונים לא פשוטים. נציגי החברה הערבית שישבו בשולחן וגם הפילנתרופים שבאמת עושים לילות וימים בסיוע ובעזרה במקומות שבהם הממשלה לא יכולה להגיע או לא מסייעת, הם באמת עושים עבודת קודש, אבל גם הם פנו אלינו ואמרו: אנחנו לא רוצים שתזמינו אותנו בשנה הבאה. מבחינתנו אנחנו עושים את הכול ברוחב לב, אבל בסוף בסוף המדינה צריכה לעשות יותר. לא שאנחנו לא עושים, יודע את זה ידידי, שאנחנו עושים באמת בחודשים האחרונים הרבה מאוד. יש שינויים, אם זה לגבי נכים או אם זה בקרב הקשישים, הנכים, ניצולי השואה, אבל כרגע העתיד שלנו נראה לוט בערפל, כי לא מספיק רק להעלות קצבאות. מדובר פה על שינוי תפיסה יותר יסודי, ולשם כך אנחנו צריכים לתת לזה את דעתנו. בין היתר, כפי שגם מומלץ על-ידי המחקר של הכנסת, ותודה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן, יו" הוועדה לזכויות הילד – שגם שם התקיים דיון.

צריך להיות איזה גורם מתכלל שיראה את האדם, שיראה את העני לא רק בהיבט של הקצבאות אלא בהיבט של הדיור, של התעסוקה, של החינוך, של הבריאות, איזשהו גורם שייתן מענה שהוא הרבה יותר רחב. כמו שהתחלתי להגיד – המחקר של הכנסת שביקש את דעתם של כלל הגורמים לגבי השאלה האם נחוץ גורם כזה, אז התשובה הייתה – כן. אני מאוד מקווה שכפי שהבטיח שר הרווחה בדיון – אז תוקם בקרוב המועצה לטיפול באי ביטחון תזונתי. וזאת תהיה רק הסנונית הראשונה כדי שבאמת יקומו הגופים הרלבנטיים עם התפיסה והרצון לשנות, ויתעסקו בזה מבוקר ועד ליל – אך ורק בזה. לא יתעסקו בשום דבר אחר. אני חושבת שרק ככה אפשר יהיה לטפל בכל האוכלוסיות שלכל אחת יש צרכים שונים. אז אני מודה לך את הזמן שאתה מקדיש לי בוועדה שלך – וגם לנציגים שהגיעו. תודה רבה לך על הזמן הזה ואני מקווה שנמשיך לקדם שיתופי פעולה.

קודם כל אני רוצה לברך אותך על היום החשוב הזה בכנסת. אני חושב שהממשלה החדשה עשתה צעדים מאוד מאוד נכונים במהלך דיוני התקציב, אם זאת הגדלת השלמת הכנסה לקשישים, והגדלת קצבאות גם לניצולי השואה וגם לוותיקי מלחמת העולם השנייה – שזו אותה קבוצת אוכלוסייה, והמתווה שאת הגעת אליו בנושא הנכים, וגם נכי צה"ל, וגם הגדלת תקצוב משמעותי בכל הנושא של הביטחון התזונתי, אבל כמובן שזו רק תחילת הדרך. יש עוד המון מה לעשות. כשאנחנו מדברים על יוקר המחייה צריך כל הזמן צריכים לזכור שמי שנפגע מזה הכי הרבה הן אותן אוכלוסיות שההכנסה שלהן היא מאוד נמוכה. ולכן הפעולות שאנחנו עושים – אם זה רפורמה בחקלאות או רפורמה בייבוא, נועדו כדי להוריד את יוקר המחייה, וגם, כמובן, הורדת הרגולציה כדי לאפשר לעסקים בישראל לפעול בצורה נוחה וחופשית יותר. כל זה על מנת להוריד את יוקר המחייה.

את צודקת שלהעלות קצבאות זה רק צעד אחד. הצעד השני צריך להיות הגדלת כוח הקנייה של אותם אנשים ובשביל זה צריך לטפל בהורדת יוקר המחייה. אנחנו עושים את זה. אני מאוד מקווה שכפי שעמותת "לתת" מברכת את הממשלה על הצעדים הנכונים שהיא עושה, שבשנה הבאה נוכל להגיד שהשתפרנו מאוד במה שעשינו ובעיקר – שיפרנו את המצב של אותן אוכלוסיות שזקוקות לסיוע קודם כל של המדינה.

קודם כל, גברתי, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה – יישר כוח על היום החשוב הזה. היות ואני נמצא פה כחבר בוועדת הכספים נאמן לתפקידי ומשעה 09:00 בבוקר – הייתי פה בוועדה. בחלק מהדברים שהיינו פה זה בהעברות תקציביות, שאני חושב שהיה ניתן לעצור ולעזור לאותם עניים. האמת היא שעדיין לא הספקתי לקרוא את הדוח של "לתת", אבל רק מהכותרת שרבע מיליון משפחות ייכנסו למעגל העוני – זה דבר מטורף שאנחנו לא יכולים להשלים איתו כחברה וכמחוקקים. לכן, כשאנחנו נמצאים פה, דווקא ביום הזה – אני אתן לך רק דוגמה, שאנחנו הולכים עכשיו לדון על מס ממסים שבסופו של דבר זה פוגע בשכבות החלשות, מדברים פה תעשיינים שזה פוגע בעם. כל מס שאנחנו נטיל בסופו של דבר יחזור אל העם. אז אומרים – לא מטילים מסים. והכאב הגדול הוא שבסוף אנחנו רואים שהמסים האלה כן מוטלים. ולכן צריך להיות סנכרון בין כל חברי הקואליציה, כי תבינו שכשיש הטלת מסים זה כן מס, זה כן חוזר לאותן שכבות חלשות. כבר אתמול חברת חשמל הודיעה שבפברואר יעלו ב-5% את תעריפי החשמל. על מה אנחנו מדברים? אתמול התראיינה בערוץ 12 עובדת שעבדה פה בכנסת, הפסנתרנית – אני מתנצל שאני לא זוכר את שמה, היא הייתה עובדת כל החיים שלה ועכשיו אין לה כסף למזגן חימום. זה אותם אלה שאנחנו מסתכלים עליהם ואומרים – אנחנו מעלים מסים? עמותות הרווחה עושות את העבודה של הממשלה לדורותיה. זו תעודת עניות לממשלות לדורותיהן שלא נתנו את זה. לא יכול להיות שהעמותות ייכנסו במקום משרד הרווחה, זה לא יכול להיות.

לגבי המועצה שאמר השר כהן. חבר הכנסת משה ארבל ואני הגשנו הצעת חוק על המועצה הזו, שהוא מדבר – שהוא הקים את הוועדה שתדון והביא את המסקנות שלה והגיש אותן כהצעת חוק, ואתם בקואליציה דחיתם את זה. צר לי שזה המצב. יש מצבים שאפשר לשתף פעולה קואליציה ואופוזיציה, לא בשבילנו, לא בשביל קרדיט – נטו בשביל אותן אוכלוסיות חלשות, נטו בשביל אותם אנשים שמסתכלים עלינו, שצופים בנו ותולים עיניהם בנו, המחוקקים, על מנת לעזור להם. זה דבר מבורך מה שעשית. צריך לשתף פעולה בכל נושא העוני, לכל האוכלוסיות, כי זה פוגע בחברה הערבית, זה פוגע בחברה החרדית, במגזר הכללי – אין אחד שזה לא פוגע בו, שלא יגידו לנו. גם לפעמים כשיש משפחות שנמצאות במקום טוב, יודעים שבסופו של דבר אם הוא נפל – הוא מתבייש להראות את זה. העוני יכול לפגוע בכל אחד. אין ביטוח לאף אחד. לכן שיתוף הפעולה צריך להיות ששמים שיקולים בצד ודואגים לאותם ילדים עניים ומשפחות עניות.

אתה מוזמן לכל שיתוף פעולה, נשמח לעשות הכול יחד.

ויש לי הצעת חוק אצלך למען אותם קשישים בנושא הארנונה, שלא יצטרכו לרוץ כל פעם. בואו נמשיך לקדם את זה.

אז אנחנו חוזרים לנושא הדיון. אנחנו חוזרים לרשות המסים.

בהמשך לדיון שהתקיים כאן אתמול אני אציג את הערכים והמספרים כדי שיהיו יותר פרטים. תיקון אחד שאנחנו מציעים – הוספת פטור לשמן סיכה שמשמש בתהליך הייצור, ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור. זה במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות של ייצור שצורך לפחות 5,000 ליטרים בשנה, באחת מהתעשיות הבאות: ייצור חומרי בניין, מאפיות תעשייתיות ועיבוד שבבי.

התיקון הנוסף – להוסיף שתי תעשיות לרשימת תעשיות הפטורים שמשתמשות בממיסים או שמני סיכה כחומרי זינה, והתעשיות שיתווספו בהקשר הזה – ייצור מעכבי בעירה ותעשיות הפלסטיק. תיקון נוסף – מתן סמכות למנהל לאשר פטור לאותן תעשיות שזכאיות לפטור כתהליך - - -לאשר פטור בכמות שלא תעלה על 10% מכמות הדלק שאושרה לאותה שנה לשימושים נילווים לתהליך הייצור שאינם הפקת אנרגיה. תיקון נוסף – הוספת פטור לשמן סיכה מתוסף, כאשר שמן הסיכה מתוסף יוגדר בצווים כשמן שעונה לכל התכונות שאני אפרט בהמשך, נקודת הבזקה לא נמוכה מ-180 מעלות צלזיוס בכלי סגור, צמיגות ב-40 מעלות צלזיוס שהיא גבוהה מ-25 סנטי סטוק, ריכוז של מתכת אחת או מספר מתכות שהוא גבוה מ-500 TPM, ואת רשימת המתכות – אני אקרא. או שמישהו אחר יקרא?

רק אם אפשר לחזור על נושא הצמיגות – שהיא תהיה למעלה מ-25?

כן, ב-40 מעלות צלזיוס. ככה זה נמדד.

רשימת המתכות: מוליבדן, מנגן, סידן, אבץ או מגנזיום.

תכונה נוספת זה שהוא בכלי קיבול שמכיל 20 ליטר או פחות, ורמת בסיסיות גבוהה מ-3. מעבר לתיקונים האלה שהם תיקונים בתוך הצווים חשוב לנו לציין – כמו שאמרנו, העלינו באתר של רשות המסים את הנהלים המקצועיים כדי לקבל את הפטורים השונים, והנהלים האלה הם נהלים שדורשים בין השאר המצאת מסמכים. דבר נוסף שנעשה, לאור פרק הזמן שנותר עד לתחולה של הצווים האלה - אנחנו נאפשר ברישום גם עם מסמכים לא מלאים, נגיד תיכף בדיוק ברגע שתרצה שנתייחס – נאפשר רישום בצורה מקלה גם עם חלק מהמסמכים, בצורה זמנית לפחות, לתקופה מוגבלת, כדי לאפשר למפעלים להירשם בהמשך בצורה מלאה ולקבל את הפטור.

דבר נוסף – אני מבקש שהתחולה של הצו הזה יהיה 17 בינואר, כי אני מבין ש-15 בינואר זה שבת.

בסדר גמור. התיקון הזה מקובל עלינו.

שאלות, בבקשה.

לגבי הפטור ממתכות, שבבים – אתם בדקתם כמה מפעלי שבבים זה פוטר?

אין לנו בדיקה מלאה מכל השוק. יש לנו רק נתונים מדגמיים מספקים שנתנו לנו נתונים שלהם, אנחנו לא יודעים כמה זה מייצג או לא, ולכן אני לא יכולה לתת אחוזים מדויקים. ההערכה שלנו – שזה פוטר את הכמויות אבל לא את רוב המפעלים.

זה שזה פוטר את רוב הכמויות זה לא עוזר לנו. למה? כי אם יש מפעלים גדולים, שלושה מפעלים גדולים או עשרה מפעלים גדולים, ויש עוד 100 מפעלים קטנים, אז בעצם, עוד פעם נתנו לחזק ואת החלש החלשנו עוד יותר. וכשאנחנו מדברים על נתונים שאמרו לי, ונמצא כאן גם יוסי אשכנזי – יש קרוב לאלף מפעלים כאלה, שרק 5% נכנסים בתוך זה. אז אם אנחנו אומרים – עשינו V על שבבים, זה העיקר – אז בסדר. אבל אני מאמין שהרצון באמת לנסות ולהגיע לכמה שיותר ולפטור אותם. וכשנותנים לנו את ה-5% האלה, סך הכול – אולי זאת לא מכת מוות, אבל בסופו של דבר הם יצטרכו להשית את העלות הזאת על מישהו, וזה יהיה עוד פעם האזרח. ולכן אני חושב שלא נכון להסתכל על הפטור הזה בראייה - - - אגב, אנחנו מדברים על 5,000 ליטרים ומעלה, ה-5,000 ליטר מביאים לך את ה-5%. אם זה 10,000 אז זה בכלל זה קצת פחות. בליטרים צריך למחוק את זה. תעשו את הבדיקות שלכם, אני לא יודע איך תגיעו אליהם – על פי ההצהרות שלהם, לתת פטור גורף בעניין הזה. כי בסוף אנחנו יודעים שהקטנים יפסידו והגדולים יהיו פטורים מזה. ומחזקים את החזקים ומחלישים את החלשים. זה – בנושא הזה.

אחר כך – אמרתם שהם יכולים לתת עוד 10% מעבר לדיווח של ה-100% שיוכלו לתת, אתם נותנים להם אפשרות של עוד 10%. אני יודע שבאיגוד התעשיינים הבקשה היא להתאמץ עוד קצת, להגיע ל-15%. עוד פעם – לא מדובר פה בגנבים. אז בואו ננסה להגיע אתם שלפחות ירגישו שעשו בשבילם משהו, בשביל התעשייה, בשביל אותם אנשים. אנחנו רוצים לתפוס כולנו את אותם רמאים.

הצמיגות – אמרת 25. מה שמעל 25. בגרמניה זה 6. למה אנחנו צריכים את הפער הזה? שם אנחנו כבר מונסים ויודעים. אז הייתי מבקש לדעת למה אנחנו צריכים את הפער הגדול הזה בין 6 ל-25. אני יודע שב-25 את אומרת שלא ישתלם מצד אחד לאותם רמאים, אבל מה שאני מבין – שגם ב-7 נגיע לאותה התוצאה. אז למה צריך ב-25?

קודם כל אנחנו יודעים שיש פגיעה, אנחנו אומרים את זה מההתחלה. תישאר איזושהי פגיעה. הרעיון פה הוא לייצר איזה איזון בין לאפשר כמה שיותר להכניס לתוך הפטור – עסקים, חומרים שפטורים מצד אחד, מצד שני – לא להגיע למצב שאנחנו מאבדים שליטה על הרפורמה, לא מצליחים לפקח עליה. בסופו של דבר הנזק של זה, ואנחנו מזכירים כי כמעט הפסקנו לדבר על זה – מהרפורמה הזאת תצמח תועלת מאוד מאוד גדולה לציבור. היום ציבור משלמי המסים עובדים קשה בשביל זה, משלמים מע"מ בצריכה, משלמים מסים – המצב היום שמיליארד שקל - - -

לא, זה ניתוח בנפרד. הכול בעיני המתבונן. אתה מסתכל על הצו.

אני אסביר: היום הוא מצב כזה שמיליארד שקל נגרעים מקופת המדינה של אותם משלמי מסים, ומפסידים אותם.

זה כבר חצי מיליארד לפי דברי ההסבר שלכם. בוא נגיע לנושא, דיברנו - - -

נגיע, נגיע, אני מסביר. המשמעות של להגביל את החשיפה בחוסר יכולת לפקח היא שעדיין אותם כספים יגרעו מכספי משלמי המסים. אז אנחנו מנסים למצוא את נקודת האיזון הנכונה. בתוך הנקודת איזון הזאת יש את הכמות של עוסקים שאנחנו מסוגלים לפקח עליהם בצורה שלא נאבד שליטה על הרפורמה. בשביל זה נועדה הרצפה, ולא בשביל משהו אחר.

מתוך הבדיקות שלנו ובזמן שיכולנו לבדוק – מנתונים שראינו, לא מדובר ב-5% מהעוסקים שייכנסו אלא ב-20 ומעלה.

אמרה מירי סביון שמהכמות.

מהעוסקים. מדובר ב-20% ובכמות – יותר מ-80%. זאת אומרת, מה שיתגלגל לציבור במחיר – פטרנו כבר - - -

גם אם אני הולך אתך לפי 20%, אתה מבין ש-80% זה אותם אלה הקטנים, שבהם אתם פוגעים.

קודם כל – אין ויכוח. ברור שאי אפשר להגיע למצב אופטימלי. מה שאנחנו בסוף צריכים לשקול, וזה שיקול קשה, אני מסכים, לא מתווכח אתך – השיקול הוא מאוד קשה, בין היכולת של רשות המסים לגבות את המס בסופו של דבר, מס אמת, ולהתעסק בפטורים, לבין לעשות את המאמץ העליון לא לפגוע בתעשייה. אם אני משווה את זה נניח להסדר הסולר שחוקק ב-2005, שם הרף הוא 60 אלף ליטר. פה אנחנו מדברים על 5,000 - - -

זה לא אותו הדבר.

- - -

- - -

אני לא מתווכח, אני אומר שיש צדק בדבריך, וגם חבר הכנסת ולדימיר בליאק דיבר על זה. לכן אני מבקש לבדוק אפשרות להוריד את הרף הזה עוד. בדיונים הקודמים דיברנו על מספרים אחרים. אז ירדנו ל-5, ואני מבקש לעשות עוד מאמץ לנסות להוריד את זה לפחות ל-4,000 ליטר כדי לוודא שאנחנו מקטינים את הפגיעה ככל שאנחנו יכולים.

בעניין הזה אולי כדאי – יכול להיות שאם מורידים ל-4 אז זה לא עושה כלום, אז חבל שיורידו. יכול להיות שכדאי לשמוע את יוסי אלקובי.

רק משפט בהקשר הזה – אנחנו חייבים לשלב פה בין יכולת האכיפה שלכם ובין האינטרסים של העסקים הקטנים, ולצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה.

בשביל זה כולנו פה. אני רק מסיים לעניין הזה – המשמעות של 80% מהכמות שתיכלל בתוך הפטור היא שבעצם בחיסכון לציבור, 80% מקבל מענה. הצד השני שאמרתם ברור.

אני רוצה לשמוע את זה יוסי אלקובי, בבקשה.

תודה רבה. אני חושב שצריך לשים לב לדבר חשוב. כשמדברים על עיבוד שבבי ואתם מדברים על המתכת – זו תעשייה מספר 1 שמסייעת לביטחון של מדינת ישראל. אני קיבלתי את כל הנתונים האלה אתמול ב-22:00 בלילה, והתחלתי לעשות טלפונים. רשומים אצלנו 550 עסקים קטנים ובינוניים שהם עיבוד שבבי, שמייצרים לכיפת ברזל – לכל הביטחון. צריך לפטור לחלוטין את הדבר הזה. אין לנו יותר כתפיים רחובות לשאת דבר כזה או אחר, עוד רגולציה כזאת או אחרת. לא יכולים. יש ירידה דרסטית – היו אלף מפעלים כאלה. לא חבל? הרי בסופו של יום הם מעסיקים קרוב ל-10,000 עובדים ועוד מסביב קבלני משנה, כאלה ואחרים. תנו להם –מה מחפשים אצלם? חבר'ה, זו תעשיית קודש. אם נקבל אמברגו עלינו ולא תהיה תעשייה כזו כאן – מה נעשה? תנסו לשמר את התעשייה הזאת, תעשייה אמיתית, תעשייה שקמים בבוקר עם שכפ"ץ להביא פרנסה למשפחות ולעובדים, הם עובדים סביב השעון ונלחמים בכל היבוא. הרי גם העסקים הגדולים מנסים להביא כל מיני חלקים מחו"ל.

העובד שלנו הוא יקר. אין עובדים, אין בתי ספר טכנולוגיים. יש כל כך הרבה בעיות לעסקים – אז באים ומבזבזים את הישיבה הזאת על 4,000 או 5,000. תרדו מזה. תרדו מזה. אתם תעשו אכיפה נכונה ב-30 אלה שמייצרים את הדבר הזה. תקימו מחלקה שתטפל באופן יסודי בדבר הזה. האנשים האלה – עד אתמול ב 12:00 בלילה בזמן נפילת חשמל, אני ישבתי עם הפלאפון. יש כאלה שקונים 500 ליטר, אז מה? הוא צריך להיענש על זה. למה? הם חייבים ציוד, קונים ציוד. הם חתמו לשישה חודשים, מחויבים בציוד. הקורונה תוקפת מימין ומשמאל. חבר'ה, עזבו את זה. תנו להם לנשום, תנו להם להתפרנס בכבוד ולייצר חלקים לטובת ביטחון במדינת ישראל, וזה חשוב.
אני הגעתי לכאן ועזבתי את העבודה. אני גם בעל מפעל עץ. עזבתי בבוקר, לא ראיתי בעיניים. אשתי אומרת לי – אתה מטורף, לאן אתה רץ בגשם הזה? אמרתי שאני לא השר מונטיפיורי אבל אני צריך ללכת להציל את התעשייה שלנו מכל החבטות שהיא מקבלת. תודה.

אני יושב-ראש איגוד המתכת בהתאחדות התעשיינים. אני רוצה להתייחס במיוחד לענף העיבוד השבבי. כמו שנאמר פה, הענף מורכב מכאלף מפעלים במדינת ישראל. פטור של 5,000 או 4,000 ליטר ומעלה שהמפעל יקבל, אנחנו מדברים בסך הכול על סך הכול 50,70 או 100 מפעלים. רוב המפעלים שלנו ישלמו את המס הזה ולהגיד שהעיבוד השבבי מקבל פטור זה ממש לא נכון.

מה הצריכה הממוצעת של מפעלים, בשנה?

מפעל עם 10 מכונות צורך בערך 2,000 או 1,500 ליטר בשנה.

מה הממוצע השנתי?

מה שאמרתי. זה הממוצע של המפעלים שלנו. 10 מכונות עד מקסימום 15. מפעל גדול זה 50-40 מכונות. רוב המפעלים זה 4-3 מכונות. רוב הענף מורכב מבתי מלאכה של מספר מכונות, עד 10 מכונות – יוסי אלקובי יוכל לפרט, כי רוב המפעלים אצלו באיגוד. אצלנו בתעשייה אנחנו 500 מפעלי מתכת, מתוכם העיבוד השבבי הוא בערך 60-50 מפעלים ממוצע הצריכה הארצי של שמנים, מבדיקה שעשיתי בימים האחרונים – רציתי אתמול להיכנס לשיחה בזום ולחדד את הנושא הזה – הצריכה הממוצעת של מפעלי עיבוד שבבי בארץ היא 1,500-1,000 ליטר בשנה, לא יותר. וזה גורף.

מה המחזור הממוצע של עסקים כאלה?

אני מעריך 10 מיליון שקל. בהתאחדות התעשיינים זה המפעלים הגדולים יחסית של מעל 20 מיליון שקלים. אבל שם הצריכה לא מגיעה ל 5,000-4,000 ליטר לשנה. לא מגיעים לזה.

אתם הערכתם את גובה נטל המס העודף?

אני חושב שלתקוף את המפעל ולהגיד – זה לא הרבה כסף, תשלם - - -

לא תקפתי. אני מבקש לדעת, מנסה לעזור.

אני חוזר בי. אני אומר – להגיד למפעלים שזה לא הרבה כסף, בואו תשלמו – זה לא הגישה הנכונה. אני חושב שצריך לפתור את זה.

אבל אני שאלתי שאלה: האם עשיתם חישוב על כמה זה נטל המס העודף?

אני מניח שנטל המס העודף בממוצע למפעל בסדר גודל בינוני יעבור את ה-20 אלף שקל בשנה.

שזה צריכה של כמה?

4,000 ליטר, משהו כזה. אני מדבר על המס, לא על הקנייה.

לא. זה לא נכון. 20 אלף שקל לשנה זה כמעט 7,000 ליטר של שמנים.

מה גובה המס?

3 שקלים לליטר.

אמרתם 4 שקלים, לא?

4 שקלים לק"ג. יש יחס המרה.

3 שקלים לליטר?

כן.

- - -

אני חוזר בי. כשאני אומר שזה לא 10 מיליון, זה 55 מיליון שקלים הוצאה מיותרת לעסקים הקטנים והבינוניים - ככה הנתונים שלי מהכלכלן בהתאחדות. 55 מיליון שקלים מיותרים שיוצאו, שלא יוכלו לעמוד בזה, חד משמעית.

זה נתון חשוב, אבל איך עשית את החישוב?

כלכלן שלנו עשה את החישוב. הוא היה כבר בישיבות הקודמות. אני אפילו לא הייתי מעורה בנושא הזה. הוא עשה את כל החישובים, הוציא לי נתונים, כתובים.

על הגבלה של 5,000?

כן.

אפשר להעביר לנו את זה?

כן, נשמח לקבל את זה כדי שנוכל - - -

אבל אדוני היושב-ראש, אם אנחנו רואים שזה באמת מספרים קטנים – למה לא לפטור את העיבוד השבבי? אני מצטרף לגישה שלך. אם זה מספרים קטנים בוא נפטור ספציפית את העיבוד השבבי.

אי אפשר לעשות את זה. אתה לא יכול להפלות בין תעשיות. יש תעשיות נוספות שנמצאות פה.

אני הראשון נגד אפליה, אבל יש דברים שאפשר לעשות אותם. מה זה? היו עוד שאלות – דיברתי על 10% ולמה לא יותר מזה.

אני אתייחס. מהבדיקה שלנו וגם מהנחיות שקיבלנו מהשוק – כל המפעלים היו מתחת ל-10% למעט פנייה אחת שהייתה לנו שהייתה 12%. רובם היו אחוזים בודדים, ולכן חשבנו ש-10% זה מאוזן וייתן מענה - - -

כנראה שאנחנו לא מקבלים את אותן פניות, כי איתי דיברו על יותר מ-10%. דיברו איתי על 15%. יכול להיות שאלה שדיברו איתי לא פנו אליכם, או שאלה שפנו אליכם הם לא אותם אלה, אבל אני לא חושב שיש היגיון. יש דרישה, גם של התעשייה. לא יקרה כלום אם רק פעם אחת – באמת, משהו קטן, זה לא משהו שהוא גדול. תנו להם פעם אחת את מה שהם מבקשים. אני באמת לא מבין את הגישה הזאת. הם מביאים פה את הדעה שלהם. אני לא מבין בהכול, אבל אם יש אנשים שבאים מהשטח ואומרים שזה פוגע בהם, ומסבירים לך את זה ואומרים? ביקשו יותר מ-10%. יש דברים שאפשר בסופו של דבר להוציא צו טוב, אתה יודע מה? את הרע במיעוטו. אולי אני טועה, אולי זה כמו שהוא טוען שזה רק מפעל אחד. תגידו אם זה אחד או לא.

אני רוצה לדעת איך הגעתם ל-10%.

אנחנו מזה שלוש שנים מנהלים את הרפורמה הזאת. היה שינוי אחד, ושינוי אחד מלפני שנתיים. קיבלנו הרבה מאוד פניות.

זה לפני שנה או שנתיים.

וגם עכשיו בשימוע האחרון. הפניות שאנחנו קיבלנו היו מתחת ל-10% כולן, ואנחנו הרחבנו את זה הכי למעלה, לא הכי למטה, עד ל-10%, למעט יוצא דופן אחד שהיה 12%. זו התשואה שקבענו את זה, בצורה המרחיבה.

אז שאלה – נשאל את נתנאל היימן אם זה נכון או לא – האם יש רק אחד כזה או לא?

היו פה אנשים בדיון הקודם ואמרו את הבעיה שלהם מול המטה שלהם לגבי עלויות הייצור שלהם, ואנחנו מכירים את הבעיה. זה נשמע אחוז אחד, אבל האחוז הזה יש לו משמעות כספית גדולה.

אנחנו רושמים לפנינו ונתייחס לזה.

הדבר הבא – הצמיגות. אולי אני אגיד כמה מילים איך קבענו את הפרמטרים. אז למעשה האבחנה בצו תעריף המכס בין שמן שפטור לשמנים שאינם פטורים נעשית באמצעות פרמטרים אובייקטיביים ביו כימיים שמגדירים את החומר. בעקבות הדברים שעלו בוועדה, ההתייעצות שלנו עם גורמים בשוק, כולל עם היבואנים של השמנים שערכנו איתם, בחינה של הכימאים שלנו והתייעצות גם עם כימאים חיצוניים – ככה קבענו את הפרמטרים שכרגע בתוך ההגדרה של שמן ותוסף. ההגדרה מכוונת ככלל, במידת האפשר, למוצרי שמן סיכה למנועים. הסיבה היא ששמן סיכה למנועים – המאפיינים שלו מפחיתים את הסבירות למהילה שלו, - - -להפקת אנרגיה, שזה מה שאנחנו מנסים למנוע. מצד שני, ההגדרה כוללת בגדר הפטור חלק גדול משמני הסיכה שמתאימים למנועים שהם גם חלק גדול מהשמנים הלגיטימיים בשוק, בכלל. זה הרציונל שעומד מאחורי זה. ספציפית לגבי הקריאה של הפרמטר של הצמיגות – מכיוון שסולר, הצמיגות שלו היא אחוזים בודדים בתקן – בין 2 ל-4, אם אני זוכר נכון, זה התקן של הסולר - יש אפשרות אפילו לפתוח לשימוש להפעלת אנרגיה לכיוון ה- 7-6. אני חושב שאלה המספרים שאתה קיבלת.

לא. אני שאלתי מה ההבדל בין מה שאתה מסביר למה שבגרמניה הבינו.

אז אני חושב שזה מה שהם התכוונו, שזה מגיע עד 7-6, זה האפשרות כדי להשתמש בחומר לבעירה, להפקת אנרגיה. לעומת זאת שמן למנועים – הצמיגות שלו היא הרבה יותר גבוהה, וזו הסיבה שהלכנו לשם. הלכנו עד לרף הכי גבוה, זאת אומרת – פתחנו את זה עד - - -

שזה לא משתלם להם, מצד אחד, ומצד שני - - -

בדיוק. הכי למעלה, עד ל-25 סנטי סטוק, אבל לפני שאנחנו מתחילים לנגוס בקבוצה של השמן מנועים שמתחילים באזור ה-30 סנטי סטוק. המשמעות של זה היא בעצם שיצטרכו לקחת עכשיו שמן כזה, למהול אותו בהרבה - - -

שזה לא משתלם. זה מגיע למצב שזה לא משתלם.

בדיוק. יצטרכו בשביל להוריד אותו ל 7-6 למהול אותו ביחס של 1 ל-3, זה מפחית את ההשתלמות לעשות את הדבר הזה, וזה עוד נדבך בתוך קביעת הפרמטרים.

אז בוא נעשה רק את הצמיגות, ולא את צריך את הכול.

זה לא מונע.

למה? אם יש לו את הצמיגות ולא משתלם להם, אנחנו בעצם פוטרים.

אני מצד אחד לא רוצה רעיונות איך - - -מצד שני אני אומר - - -

- - - אני מסתכל כאילו שאתה מגיע לצמיגות, ואתה מגיע ל-25. אני לא מתווכח על הצמיגות, עד כמה היא טובה או לא. הבאתי את גרמניה ואתה טוען שזה משהו אחר, שהתכוונו מי שיכול למשוך את זה עד הצמיגות שיש לסולר. בסדר, האמת היא לא שמעתי שיש ערעור על זה, אז קטונתי. כשאני מדבר, אני אומר – תביא את זה לצמיגות של ה-25. כשתביא את זה לצמיגות של ה-25 אז בעצם באים פה מהשבבים – זה ייתן לך את הפתרון שאתה יכול במקומות אחרים כן לייעל את זה וכן להוריד להם את הרף של ה-5,000 ליטרים לאלף או לכלום. אתה מבין? אם אתה מסתכל על הצמיגות, שזה החלק הארי פה – אנחנו יודעים שזה העיקר בסיפור, אז אתה כבר נותן להם מקום של קושי לבוא ולרמות? אתה יכול להוריד בדברים אחרים ואתה יודע מה? יש לך פחות חשש.

אז אני אעשה רגע סדר. הפטור שניתן לעיבוד שבבי הוא פטור ספציפי לתעשייה, הוא לא שייך עכשיו לשמן התוסף שהוא מכוון, כמו שאמרנו, דרך הגדרות כימיות בעיקר שמנים למנוע. ההגדרה הזאת של הצמיגות לבדה עדיין משאירה חשיפה גדולה לשמש למהילות עם כל הסכנה של החצי מיליארד או מיליארד, כמה שזה לא יהיה, והיא לא מספיקה בכלל. בשביל זה יש חמש הגדרות וגם הן – משאירות חשיפה, אנחנו חייבים לשים את זה על השולחן. אנחנו הלכנו כאן יותר לכיוון שמאפשר את הגדלת הפטור מתוך השערה של חשיפה שלא יהיה פה צמצום הרמטי של אפשרות לבוא ולמהול את השמנים בסופו של דבר. אז שוב, זה מה שהתבקשתי לעשות – הלכנו ככל הניתן ומתחנו למקום הזה. הצמיגות לבדה לא מספיקה.

אפשר גם להוסיף ולומר שהיום בשוק המהילות זיהינו שמוהלים בדלקים שרמת הצמיגות בהם מאוד גבוהה, מעל 20 סנטי סטוק. זה מוצר שקיים היום בשוק ושמוהלים אתו את הדלק.

עד כמה זה יכול להגיע?

עובר את ה-20 סנטי סטוק.

זה הכי גבוה שמצאנו.

לכן נתתם את ה-25?

נכון. והוספנו פרמטרים נוספים.

דיברנו אתמול על אריזות קטנות. חבר הכנסת עופר כסיף העלה את זה. מה קורה עם זה? אתם הולכים לפטור את זה?

אתמול אמרתם שלא פוטרים את זה רק ביקשתם לבדוק את זה, לכן אני שואל אם מאתמול היה שינוי אז כנראה שאין שינוי.

אמרנו שנבדוק את זה. זה נבדק.

אוקיי, אז אנחנו רוצים לדעת אם יש תשובה לעניין.

אז התשובה היא שבחנו את זה שוב והגענו למסקנה שאנחנו לא נפטור את זה. ההסבר הוא בעצם – אחד, שהחומרים האלה מגיעים עדיין במכלים קטנים ועדיין הם זולים ולכן עדיין יכולים להביא אותם ולשפוך אותם לתוך מכלים של סולר, לזהם את הסולר הנקי בכל מיני תחנות דלק או סולר הסקה לבתים. בסופו של דבר הציבור יקנה גם סולר מהול. דבר שני – ברגע שמביאים את הקובייה הגדולה בנמל ואחרי זה מבקבקים אותה – יש כאן עניין שצריך לתת פטור. זה כמו עם החומרי גלם של הרכזים, שיבקשו פטור על הקובייה בשביל לבקבק את הבקבוקים, ונמכור אותם בפטור. לכן אנחנו נצטרך לפקח על כל מפעל שבאמת הוא לקח את הקובייה וביקבק את זה אחד לאחד, ולא מכר את זה בסוף as is, ושזה נמכר בצורה כזו של קובייה שבקלות נשפכת לתוך המכליות. לכן חשבנו על זה שוב והגענו למסקנה שזו תהיה טעות.

כל ההתנהלות שלכם במסים – שטכנית, אתם לא יודעים איך לעבוד. אנחנו לא יודעים – ההוא יביא ככה, והוא יצטרך לבקבק את זה, ואחרי שהוא יבקבק את זה אני צריך לבדוק אם הבקבוק של הביקבוק הגיע, ואתה יודע – בסופו של דבר, אם הגיע לאותו אחד שקנה את הבקבוק, ואנחנו לא יודעים מה יקרה עם אותו אחד. ומה אתה אומר לי? שגם ונגיד ופתרנו את הבעיה הזאת, והוא מבקבק את הבקבוקים הקטנים, שם אותם אצלו, אז החשש שלך – שייקח את הבקבוק ויבקבק לבקבוק גדול של 10 ליטר או 20 ליטר. אתה מבין שאתה אומר – אני ממסה בגלל שאני לא יודע להגיע לאותו אחד. זה למעשה מה שאנחנו רואים לאורך כל התהליך. אתה לוקח את התהליך הקטן הזה ואתה אומר – יבוא איזה אחד, יעמיד פה שורה של - - -, תשפכו לי בחבית הזאת. זה מה שהוא יעשה – הוא ילך לבקבוקים הקטנים ויהפוך אותם - - -אנחנו עושים את האנשים רמאים, עושים אותם גנבים. ואותו אזרח בסוף צריך לשלם. מה הוא ביקש? טרפנטין לבית. אז על זה אתה הולך לעשות? אז אתה אומר לי שזה חצי שקל או שקל, אבל בסופו של דבר זה מגיע לעשרות שקלים לחודש מהמסים האלה. חבר'ה, יש דברים שהם הגיוניים ויש דברים שהם לא הגיוניים. קח באותו מקום את מדללי הצבע. כל הדילול של הצבעים – יש לך את הרהיטים, את הרכבים, את הבתים. אתם חושבים שמדובר בעוד גרוש וחצי. אתם מעריכים את זה במיליארד שקל בסופו של דבר, ואם תפרטו תגידו לי – כמה יצא לכם, המדללים האלה? אתם לא יודעים לפרק את זה. אז יש פה את האריזה הקטנה, ויש פה את המדללים של אותם בעלי מקצוע. ואנחנו בסופו של דבר נשלם על זה. אתם אומרים שאתם באים לחסוך לנו, שהאוטו שלנו ייסע יותר טוב. אם תדעו לפקח ולהביא את התוצאות הנכונות מהמיסוי שאתם עושים פה – אין בעיה. בסופו של דבר – אז איך אתה אומר? לא נגיע ל-100%. גם פה לא נגיע ל-100%, נגיע ל-70%. אבל תוך כדי להכות בחלש? את הבקבוק הקטן קונים אנשים לצריכה ביתית. ואני אומר לך – הוא לא שותה את זה. הוא צריך את זה בשביל הניקיון, בשביל העבודה, ואותו צבעי צריך את זה בשביל הצביעה.

אני אגיד לך כך: ברור שבמצב האופטימלי אתה צודק. ובשום מדינה בעולם אין אפשרות לרשויות המס לפקח על 100% מהעוסקים כל הזמן. זה לא קורה בשום מקום. ולכן השיקול שאתה שוקל פה זה בין התועלת המשקית שמובאת כאן בפנינו ומניעת העבריינות שיש פה, שזועקת לשמים, לבין היכולת של רשות המסים לפקח. ולכן אתה כל הזמן מנסה למצוא את האיזון הזה. אתה מדבר על חומר שאפשר להשתמש בו גם למהילה, גם של הדלקים וגם של הסולר להסקה לבית. הדבר הזה פוגע ברכבים, מעלים מס ומתדלק את תעשיית העבריינים. נכון, זה לא אידיאלי, אני מסכים אתך. אבל בסוף צריך לעשות את השיקול הזה, וצריך למצוא את נקודת האיזון הנכונה ביותר. ואגב, אני בטוח שלא נסכים.

אבל אתה יודע – מונחים כאן לפני מחירים. בחנות היום עולה הטינר של 1 ליטר 10 שקלים, ויעלה 15 שקל.

איך הוא יעלה 15 שקלים? הוא לא יגיע ל-15 שקלים.

ה-3 שקלים שמעלים, על ה-3 שקלים האלה תוסיף את המע"מ שהצרכן משלם, אתה מגיע ל-14 שקל. אתה מגיע - - -אני הולך על המדלל הכי נפוץ במלאכה והתעשייה, זה מדלל 21. היום הוא עולה 80 שקל לפח של 18 ליטר. למחירו יתווספו 72 שקל, כלומר, זה יגיע ל-152 שקל. אתה מדבר פה על מחירים, אני מדבר אתך גם על צביעת הרכב שגם שם זה יעלה בכמויות וזה יהיה יותר יקר. חשבנו בהתחלה שמדובר על 20 אג' או שקל. המדלל הזה יעלה לך ב-4 שקלים יותר, הפח הזה יעלה לך ב-152 שקלים יותר, מי שיקנה את הפח הזה כדי לצבוע בית בסופו של דבר, הוא יטיל על אותו בן אדם את זה. אז אי אפשר להגיד – אנחנו מנסים, אנחנו מנסים. אנחנו רואים שניסינו אבל מצד אחד בשבבים נגענו רק ב-20% - - -

כן, אבל אתה מדבר על אריזות קטנות, נכון?

אני מדבר על אריזות קטנות - - -ומצד שני על 4 שקלים לליטר. וכשאני מדבר על איגוד יצרני המדללים שהם כתבו את המסמך הזה – הם מדברים על תוספת של 72 שקל לפח של 18 ליטר. והם משתמשים בזה לצבע של הרכב, של הבתים, של הריהוט שלהם. מישהו ישלם את זה. הרגע דיברנו – מישהו הולך לשלם את זה, וזה יהיה הצרכן. זאת הבעיה שלי. אם היית אומר לי – אני מביא לך משהו אחר, שמי שיקנה את זה יקבל - - -אני לא יודע, בינתיים אנחנו רק מעלים להם. אני לא מסכים עם ההעלאה הזאת גם בדבר הזה, אני חושב שזה לא ראוי.

אני חושבת שכבר התייחסנו לזה כמה פעמים והסברנו – ככל שאנחנו מרחיבים את עולמות הפטור בהקשר זה, אנחנו צריכים לקיים יותר פיקוח. ולכן, כדי באמת לאפשר את הגבייה העיקרית מהצווים האלה שדיברנו על זה בדיון הקודם, בסדר גודל של מיליארד שקלים שרובם באמת יגיעו מעולם של עבריינות ועולם של מס שצריך להגיע ולא מגיע ויגיע לקופת המדינה לשימושים שאני בטוחה שהיושבים כאן ובוועדות אחרות יידעו לעשות בו שימוש נכון - - -

- - -

אני אומרת שוב – גם כשהצגנו את הצווים הסברנו כשאנחנו, כדי להילחם בתופעה מייצרים פה חיוב על חומרים, סביב השימוש שלהם – חומרים שדומים בהרכב שלהם לסולר, וכדי למזער או להקטין של הפגיעה במי שלא צריך להיפגע אנחנו מייצרים מערכת שלמה של פטורים. המשמעות של מערכת של פטורים היא שזאת מערכת שצריך לפקח עליה כדי שהם באמת יינתנו למי שמגיע. ולכן השתדלנו ככל שיכולנו להביא מערכת, וגם כדי שתהיה יעילה – צריך שהפטורים יינתנו למי שמגיע להם. ברגע שמייצרים מערכת של פטורים שבלתי ניתנת לפיקוח אז בעצם היא הופכת להיות מערכת - - -, ותעקר מתוכן את הצווים כולם. ולכן אנחנו כרגע השתדלנו לייצר מערכת של פטורים שמאזנת בין היכולת להגיע לכל גורם פטור שבאמת נכון לתת לו את הפטור, לבין היכולת שלנו באמת לוודא שהפטור הזה ניתן רק במקומות האלה. נכון שזה לא מושלם, אבל כרגע זה משהו שמייצר איזשהו איזון או איזושהי פשרה, בין היכולת לפטור במדויק את כל מי שאפשר, ובין חוסר היכולת לתת פטור או חוסר היכולת בכלל למסות את החומרים האלה מלכתחילה. ולכן בעניין הזה צריך להגיע לפתרון שהוא מעשי וכמדינה – המדינה והאזרחים מפיקים ממנו את עיקר התועלת. אנחנו חושבים שכרגע הצווים מקיימים את התכלית הזאת. זאת אומרת: עיקר המס יגיע לקופת המדינה בעיקר מעולמות הפשיעה - - -

אין לי בעיה שזה יהיה מעולמות הפשיעה, זה בסדר גמור. אבל על חשבון החלשים.

עיקר הכסף יגיע משם.

אתם אומרים שאתם לא יודעים לפקח, אתם. לא אני אומר את זה.

אנחנו אומרים שבצווים שהבאנו לכאן אנחנו מאמינים שנוכל לקיים פיקוח טוב.

איך אתם יכולים לקיים פיקוח טוב? איך תוכלו לקיים – בסופו של דבר אותו אחד שנמצא שם הוא יכול למצוא משהו אחר. איך תוכלו להגיע אליו? אז הוא ימצא את הפתרון החליפי שלו. אז מה עשינו בזה? אז תבואו ותגידו – עוד מס פה? אם לא תעשו את הבדק בית אצלכם ותבינו שצריך את הפיקוח ותתנו שם את כל הכוח בפיקוח, אז יבוא הרמאי והוא יהיה רמאי גדול. הוא היה רמאי קטן ויהיה רמאי גדול.

אתה יודע מה צריך לעשות? לא פיקוח, ענישה.

אכיפה.

ענישה.

אני מסכים אתך. ענישה ואכיפה. אם סוגרים משאבת דלק אחת במקום לסגור את כל התחנה זה אבסורד, הרי. תן לו מכה אחת שהוא יושבת – מצדי שגם תרד כל הפרנסה שלו כי הוא מרמה אנשים, ושהוא יהיה רעב ללחם ולא שהאזרחים יהיו רעבים ללחם.

זה לא אומר שאני הקשבתי למה שאמרת. הקשבתי, אבל אנחנו חלוקים.

אנחנו נשב עם הלשכה המשפטית ונראה איך אנחנו מגיעים לחקיקה כזאת.

ציוד לגבי המיולד שהעלו פה לגבי החומר שמייצרים עבור ביופסיה. מצאתם לזה פתרון, איך לפטור אותו? כל הנושא הרפואי.

דבר אחרון – לגבי התחולה. אמרת, אדוני היושב-ראש, שזה יהיה מ-17 בינואר. אני חושב שצריך לשמוע פה גם את התעשיינים אם זה מספיק להם כדי להתארגן. אני חושב שהיינו צריכים לתת להם עוד קצת ולשמוע אותם - - -

אבל אתה יודע מה יקרה בזמן הזה, כל עוד הצו לא נכנס לתוקף - צבירת מלאים שאתה לא רוצה שתקרה.

אין מה לעשות. הייתה שנה – היו שנים? אל תסתכל איך אני תופס רק את הרמאים ובדרך אנחנו דורכים על הישרים שהם הרוב.

רשות המסים תציג פה את הדרך שלהם למתן פטור מותנה על להשלמת המסמכים, פלוס דחייה של הצו. אני חושב שזה מספק.

אני רוצה קודם כל לומר – אני נמצא בדיון השלישי על הנושא הזה. אני מרגיש שאנחנו הולכים סחור סחור ומנסים להגיע למשהו בדרך עקומה לגמרי, אני אגיד את האמת. אני התמודדתי בירושלים מול תחנות הדלק הפיראטיות האלה ומול המפיונרים האלה שמשטרת ישראל פחדה להתעסק אתם. כולם פחדו לנגוע בזה וברחו מזה, וברובם הם לא חוקיים ובלי היתרי בנייה. עכשיו אנחנו בטוחים שדרך הדבר הזה של הצו הזה אולי נצליח להגיע אליהם. אני סקפטי, מהיכרותי עם מה שעברתי בירושלים. אף אחד לא הסכים להתקרב לשם. הלוואי שהיינו - - - שם. אבל בדרך, כמו שאמר חבר הכנסת אזולאי – אנחנו הורגים הרבה אנשים, בדרך, שאליהם יגיעו. אליהם בזה הכי קל. הם אנשים שנמצאים, גלויים, פתוחים.

ואני אתן דוגמה של משהו שחבר הכנסת ינון אזולאי העלה בפעם הקודמת ואמרו לו מייד לא. בבדיקה שאני עשיתי אחרי הישיבה – אני אקח את הנושא של החימום הביתי. היום יש הרבה תחליפים לסולר. אנשים לוקחים אותם מהסיבות הבריאותיות, שהם לא רוצים סולר. בדיוק מהסיבות שאנחנו לא רוצים, ויש דיון כרגע בכנסת על השימוש בסולר במדינת ישראל ובכלל – ולהוריד את השימוש בסולר. בדיוק בגלל זה הם הולכים לתחליפים. לאנשים של השימוש הביתי – זה לא אירוע שבורחים ממס וזה לא אירוע שאנחנו רוצים לסגור אנשים שפועלים בצורה בלתי חוקית, זה לא נזקים למכונית – ועל הדרך אנחנו פוגעים בהם. זה מוסדות, זה בתי חולים, יש היום הרבה בתי חולים שמשתמשים בחימום בתחליפים לסולר. מה שנאמר כאן בעצם לא עונה על זה – זאת אומרת, על בתי החולים, החימום והשימוש הביתי. זה דבר אחד.

דבר שני – אין לזה דירוג כמו שהיה לנו – במשקאות הממותקים דיברנו על חומרים ירוקים או פחות ירוקים. אני גם מבין את ההיגיון כי אנחנו מחפשים הפוך. מי שמוהל לצורך העניין חומר שהוא פחות רעל בתוך דלק – בהגדרה הוא פחות מסרטן ופחות גורם למחלות. אבל מצד שני אתה כן רוצה לעודד להשתמש בתחליפים. איך שתי התכליות יכולות להסתדר פה, בחוק הזה, בסוף? לכן אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה: אנחנו מנסים לרדוף אחרי משהו, במקום לתת כוחות למשטרה לרדוף אחריהם, בחוק הזה של מהילה בלתי חוקית, זאת אומרת שבן אדם שאתה מוכר לו סולר ובפועל אתה לא נותן לו סולר – לעשות שם את האירוע – במקום זה אתה בורח לכל מיני מחוזות אחרים ואתה מפסיד. זה בנושא הזה.

ולסיכום – בסוף תגייסו פה רוב, תעבירו את הצו, הכול יהיה בסדר. אני מבקש ממך ואמרתי את זה גם בדיון הקודם, שזאת כבר לא דרישה אופוזיציונית. זו דרישה, אני חושב, לגיטימית, הכי פשוטה שיכולה להיות.

כל דרישה אופוזיציונית היא לגיטימית.

היא לגיטימית כאופוזיציה, אבל אני חושב שזאת דרישה שצריכה להיות גם שלך. בסוף, בגלל כל מה שאמרנו בשלושת הדיונים, ועלו פה שאלות באמת קשות, וכל מה שהעלו פה, הדרישה צריכה להיות שחוזרים לוועדה בעוד שלושה חודשים ונותנים דיווח לוועדה מה האירוע הזה עשה, איפה גבו. ולא להתעלם, גם אם זה רק 50 מיליון או 20 מיליון שבו מהביתי – שנתייחס לזה בעוד שלושה חודשים פה. לקבוע מראש דיון ברור עם חלוקה ברורה – על מה גבו, איפה גבו. אני חושב שאתה, כיושב-ראש ועדה צריך להצהיר שאם יתברר שחלק מהכסף נגבה – הפוך, בגלל בריאות אנחנו רוצים שישתמשו בהם, בגלל בריאות אנחנו רוצים שישתמשו בהם, או בגלל סיבות אחרות וזה לא פעל את פעולתו וסגר לנו את הגנבים האלה ואת השודדים האלה, אנחנו נצטרך להתמודד עם זה. זאת אומרת, לא לברוח מהדבר הזה, לזרוק, ואז עוד שלוש שנים יקום איזה עודד פורר שיישב באופוזיציה ויכתוב שרודפים פה את האנשים. זה התוצאה של הדברים האלה.

קודם כל דיברנו על זה גם בדיון הקודם. אני לא בטוח שתוך שלושה חודשים יהיו נתונים כבר. אבל תוך ארבעה-חמישה חודשים נקבע דיון כזה ונעשה בדק בית, נוודא מה קורה.

אני רוצה לדעת על הדברים שאנחנו מעוניינים מבחינה בריאותית שלא ישתמשו בהם, תחליפים שהמדינה מעוניינת, בדיון שמתקיים במקביל לסולר, איפה אנחנו לא פוגעים בדבר הזה בצו הזה, שזה חיבור בין כל הדברים האלה.

אתייחס גם לזה וגם לשאלה הקודמת. קודם כל הטענה שיכול להיות שאנחנו ממסים פה בעצם תחליפי נפט, תחליפי דלק שהם נקיים יותר ובזה אנחנו יורים לעמנו ברגל – הפתרון שאנחנו מביאים פה בא להילחם בדיוק במצב ההפוך. כל החומרים שאנחנו ממסים פה וששורפים אותם היום הם חומרים לא תקניים שלא עברו שום תקן. יש פה אתמול וגם בדיון הקודם הממונה על איכות האוויר במשרד לאיכות הסביבה והסביר – אני אחזור: השריפה שנעשית היום של החומרים היום נעשית במקומות הכי רגישים. היא נעשית בוועדי בתים, בהסקות, במקום הכי קרוב לציבור.

אני שואל – מה שמשתמשים היום בבתי החולים, בתחליפי סולר - - -

לא, לא. אני אומר – המצב היום שבחומרים האלה משתמשים כתחליף דלק, ושורפים אותם במקומות הכי רגישים. זה מעלה את התחלואה, פוגע בציבור, נעשה במקומות הכי רגישים. הרפורמה הזאת באה למנוע בדיוק את המצב הזה. זאת אחת הפגיעות החמורות.

האם הדירוג פה אצלכם, התמהיל, הוא לפי כמה שהוא ירוק, או לא?

הדירוג שלנו הוא כזה – היום, החומרים האלה לא תקניים ופוגעים הכי הרבה, יותר אפילו מאשר סולר מזהם. אנחנו באים למנוע את המצב שישרפו אותם.

הוא שואל אותך שאלה אחרת: חומרים שהם לא מזהמים – האם הם ממוסים בצו הזה? כן או לא?

הצו הזה לא בא לגעת בסוגיות אחרות של איכות הסביבה.

אז אני אומר – אתה בא להשיג מטרה אחת, השאלה אם אתה פוגע במטרה אחרת. לא הבנתי את התשובה.

אני אומר שלצד זה רשות המסים כן פועלת במגוון של מהלכים וממסה פחות חומרים שהם יותר מועילים לאיכות הסביבה. נגעו בזה בדיון הקודם מרכבים חשמליים, אבל זה נכון למשל גם לביו-דיזל, שממוסה הרבה פחות והוא טוב לסביבה ומועיל.

אני באמת מנסה להבין – האם הדירוג, לדוגמה במשקאות הממותקים אמרנו, ניסינו לקבוע -5% סוכר, וכו', האם פה המיסוי הוא באמת תלוי איכות סביבה או לא? זאת אומרת, במילים פשוטות: אם אני רוצה לתת תחליף לסולר שהוא פחות מזהם, האם אני ממוסה פחות או אותו הדבר?

המיסוי הזה בא למנוע את כל אותם מוצרים שמזיקים – או כמו סולר או יותר מסולר, ולפחות לתקן את העיוות שהיום הם לא ממוסים בכלל, ולהעלות את המס עליהם שיהיה כמו על סולר.

אתה הבנת את התשובה? אז תסביר לי.

הוא שואל שאלה: היום משתמשים בתחליפי סולר שהם לטענת חבר הכנסת פינדרוס - - -

זה טענות שקיבלתי.

איזה תחליפים?

מה שמשתמשים להסקה ביתית, והסקה בבתי חולים.

אז יכול להיות שזה ביו דיזל, וביו דיזל אנחנו מעודדים את זה באמצעות הבלו.

- - -

אתמול אמרתם לנו שזה מהול, ואמרנו שמה שמהול אנחנו לא רוצים. חבר הכנסת פינדרוס הוא איש יסודי, והוא כנראה אחרי זה עשה גם בדיקה, ואמרו לו שיש תחליפים שהם לא מהולים. אז קובי אומר שיכול להיות שזה ביו דיזל. ואז את זה הם מעודדים. אם זה ביו דיזל ואותו מעודדים – אז בסדר גמור.

ואני רוצה להגיד אפילו עוד דבר – שאנחנו נותנים הטבות גם לשמן סיכה ממנועים שנאסף ממוסכים וממחזרים אותו, מוסיפים לו סולר וזה גם משמש להסקה. יש על זה הטבות במס. זה בעצם כלכלה מעגלית שלוקחים את המוצר שגמר לשמש כשמן מנוע, ובמקום לשרוף אותו נותנים הטבת מס ומייצרים ממנו עם הסולר ביחד תחליף לסולר הסקה, שמן סיכה ממוחזר. מה שאנחנו מזהים שבגלל התופעה של הממיסים אז הפעילות הזאת חדלה כמעט מלהתקיים. לקחו את התחליפים האלה, שאין להם תקן, אין להם שום דבר, שורפים אותם במרכזי אוכלוסייה – למשל במרכז ירושלים, ודווקא את מה שכן נתנו הטבות וכן אתה רוצה שיאספו מהמוסך ולא יזרקו את זה בוואדי או ימכרו את זה as is, ישרפו את זה ויזהמו את הסביבה, דווקא המוצרים האלה – אנחנו מזהים ירידה עד כדי כמעט אפס שימוש במוצר, ועלייה מטורפת באותם ממיסים.

כמה עולה ליטר ביו-דיזל?

בערך 4 שקלים, ללא המס.

ואחרי המס?

המס כרגע הוא 1.40 שקל.

אוקיי. ולעומת סולר?

הסולר הוא תנודתי. תלוי במחירי ה - - -

במצב של היום – כמה הוא עולה?

- - -

הוא אומר 1.50. וכמה מס? אז זה עולה אותו הדבר. איפה ההטבה פה?

אז איך אתם מעודדים, באמת?

לא, המס על הסולר הוא 3 שקלים, כמעט 3 שקלים לליטר, והמס על הביו-דיזל הוא 1.40.

אין בעיה, את זה אני מבין, אבל בסופו של דבר הצרכן בוחר בין שני מוצרים על פי המחיר הסופי שלו. אז אם המס על ביו- דיזל הוא כזה שמביא אותו למחיר זהה לסולר אז אני לא יכול להגיד שאתם מעודדים.

אבל אנחנו הרי לא מתערבים במחיר הסופי שנמצא בתחנה.

זה ברור, אבל עדיין – גם פה, הרי מה אנחנו עושים פה? אנחנו מנסים לפגוע בכדאיות הכלכלית של המהילה, בגדול. זה מה שאנחנו עושים. אז בצד העידוד אנחנו לא עושים את זה, ואני לא מבין למה.

אני מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה. כמה דברים. אחד, ביו-דיזל לא היה נמכר ליטר אחד בישראל לו היה נמצא במצב תחרותי. 4 שקלים מול 1.50 שקל - למה שמישהו יקנה ביו דיזל, בכלל? וזה לא ביו-דיזל שמייצרים בעולם, מגדלים כל מיני גידולים מיוחדים. בישראל זה פשוט איסוף של שמנים מכל המשק, שאחרת היו מתגלגלים למקומות לא טובים, ובזכות המס הנמוך יש איזושהי סבירות שמישהו יקנה את הביו-דיזל. אם היו ממסים אותו – הרי יש עיקרון במיסוי: לשימוש שווה – תמסה אותו הדבר. אתה משתמש בזה לנסיעה, הוא משתמש בזה לנסיעה – צריך - -- אלא אם כן יש בזה איזה יתרון. בגלל שמצאנו והם מצאו שיש יתרון בזה שיהיה איסוף של השמנים האלה, אז ביו-דיזל, למרות שהמחיר שלו יקר כי צריך לאסוף אותו, זה איסוף ממוסכים, ממסעדות, מאני-לא-יודע-איפה, אוספים את הכל ומייצרים מזה ביו-דיזל. זה יקר.

מה קרה בשנים האחרונות? בזכות ההתפרעות של כל גופי היבוא למיניהם, פשוט מייבאים מוצרים שהם גרועים מהביו-דיזל והם עולים הרבה פחות. ואת זה כבר ישר מוהלים ביחד עם הסולר. האם יש עידוד אמיתי? כן, ממסים אותו בחצי או בפחות, מאשר מה שממסים סולר רגיל. זה קודם כל. זה העידוד. הממשלה לא מסבסדת את הביו-דיזל. הם עד לשם בנדיבות עוד לא הגיעו, אבל הם כן לוקחים הרבה פחות, למרות שהוא מיועד ל - - -

או שאל תמסה אותו. אל תהיה נדיב ואל תמסה אותו.

אז זה עוד יותר נדיב.

לא, למה? תמסה אותו ב-10 אג', בחצי שקל - - -

- - -

זאת רק הערת אגב עכשיו. אנחנו לא בדיון על ביו-דיזל. תחשבו על זה.

שאר השמנים שחבר הכנסת פינדרוס דיבר עליהם – נזכיר רגע: בטח מנועים של רכב, אבל גם מנועי בעירה למיניהם – הם מיועדים על ידי יצרן הרכב לפעול על מוצר מסוים. ברגע שגם צירפת למוצר הזה מוצר אחר שאתה על דעת עצמך החלטת, השריפה והנצילות והיעילות שלהם פחות טובים, הנהג עצמו- הרכב שלו נעצר או נדפק או לא נוסע ביעילות מלאה, והפליטה שלו היא לא פליטה מתאימה. יש מערכות ויש כל מיני מסננים שמותאמים לדברים מסוימים. הם לא מותאמים לכל מיני אלתורים, והאלתורים האלה, לחשוב שהם מועילים איכשהו למשק – אז התשובה היא: לא, הם לא מועילים. זה הכול.

רק שתדע שפעם הייתה כתבה לפני כמה שנים שמשתמשים בשמן שטוגן – משתמשים בו להנעת הרכב.

זה הביו-דיזל.

אז תמסו את הפלאפל. אתה יודע כמה שמן הוא מוציא כל יום?

התייחסות לנושא של חברת ביו-לאב.

בעקבות הדברים אתמול שוחחנו אתם אתמול בערב, בדקנו לעומק והפתרון שהתבקשנו למצוא הוא פתרון של הגדרת חומר רלוונטי כדי שנוכל לפטור אותו. מתוך השיחה עלה שהחומרים שהוא משתמש בהם הם ממש בדיוק אותם חומרים שממוסים במסגרת הרפורמה, ושהם אלה שמשמשים לייצור ולמהילה. לכן אי ן פה אפשרות, אין פה היתכנות לבוא ולהגדיר, זה לא רלוונטי להגדיר חומר נפרד שהוא משתמש ממש בהם. זה פעם ראשונה.

פעם שנייה – אני רוצה להבין את הכמויות. הכמויות נעות בין סדר גודל של 30 עד 40 אלף ליטר בשנה, חלקם לבתי חולים, חלקם להייטק, חלקם לייצוא. זאת אומרת, בתי חולים זה רק חלק מזה. זאת אומרת שנטל המס כולו הוא 100 אלף שקל ל - - -והוא מצטמצם בסופו של דבר לעשרות אלפי שקלים בודדים.

120 אלף – אתה מדבר על 40 אלף.

זה כאן כפול שלוש כי זה ליטר.

40 אלף כפול שלוש זה 120.

כן, זה המספרים. אבל אני אומר – הם מחולקים ליעדים שונים. זאת אומרת, בתי החולים מתוכם זה כנראה עשרות אלפים. בזה מדובר. שוב, זה אותם חומרים שממוסים – אין פה חומר חדש.

תשמע, הרוגע שלכם בכל הנושא – שגם את זה ממסים, גם את זה ממסים, זה יכול להטריף. באמת אני אומר לך. אני מסתכל ואני אומר שיש דברים שאנחנו צריכים לחשוב בהם מחוץ לקופסה. אני מסתכל על זה כחלק מהציונות למען מדינת ישראל. בא אדם שכשהייתה הקורונה כולם התדפקו על דלתו שיעשה עוד ועוד, ייצר עוד ועוד, ועכשיו כשהוא צריך אנחנו ממסים אותו. לא מבין. אי אפשר למצוא לו פתרון? רשות המיסים, הראש הגדול, לא יודעת למצוא פתרון לזה? להגיד לו – אתה תגיש מה שיש לך וניתן לך את הפטור. אני לא יודע מה, אבל אי אפשר להגיע למצב כזה שאותו אחד צריך לשלם את זה. בואו, חבר'ה. אנחנו לא מדברים פה על אחד שהולך ליהנות מזה. תמצאו פתרון. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שבנושא הזה ימצאו פתרון. אין דבר כזה להשאיר את זה בלי פתרון. צריך למצוא פתרון. בנושא של מיולאב – שימצאו פתרון. זה לא פתרון להגיד שאי אפשר. צריך למצוא פתרון. יש דברים שאחר כך יפטרו אותו ספציפית, אני לא יודע מה – תמצאו פתרון.

אני גם אומר לך שבנושא הזה של יותר ירוק, או לא ירוק – צריך להיות איזשהו דירוג בהגדרה. בהגדרה של הצו צריך להיות דירוג. שימצאו לנו דרך איך הם עושים את זה. הוא אומר שזה פיראטי. אני לא יודע. הם טוענים – לא פיראטי. בצו צריך להיות ברור שאנחנו מעודדים – כן, לצאת מסולר לחומרים יותר ירוקים.

זאת לא המטרה של הצו.

אם אתה גורם הפוך – מה זה לא המטרה של הצו? אם אתה גורם הפוך – אתה אומר כל התחליפים, אתה בעצם מגלה מחר בבוקר שאתה גרמת לנזק.

המטרה היא לגבות מס אמת על מוצרים. ברגע שלוקחים חומרים ומוהלים אותם בתוך סולר, דלק, או סולר להסקה – זה גורם נזק. לא רק נזק להכנסות המס אלא גם נזק לאיכות הסביבה, נזק לרכוש ונזק למשק. את זה אנחנו מנסים למנוע. לבוא ולהגיד שהפתרון שלפנינו הוא מושלם – לא, הוא לא מושלם. אבל יש פה דברים שהם מאוד מאוד חשובים. ואני מבקש לתקן שני דברים בצו הזה: 1. הנושא של המגבלה של 5,000 ליטר, אני מבקש להוריד את זה ל-4,000 ליטר. והדבר הנוסף – לגבי ה tolerance, אני מבקש להעלות אותו ל-12%, ובעצם לענות לדרישות שהועלו פה גם על ידי חברי כנסת ובעיקר על - - -

פחות מ-4,000, לדעתי. תשמע אותם, תנסו. אפשר.

תאמין לי, אני אחרי הרבה דיונים על הנושא הזה. באמת.

אני מבקש שנעבור להקראה של הצווים. ולהסבר.

על הציוד הרפואי של מיולאב אתה אומר שאין מה לעשות?

עד כמה שאני הבנתי ובדקתי, באמת - - -

ועל החומרים הקטנים אין מה לעשות.

לא, אין מה לעשות.

שלום, אני יועץ ליושב-ראש רשות החשמל. רק בהתייחסות קצרה – קיבלנו את המסמכים, את המכתב של חברת חשמל בנושא. הם אמרו שמדובר בעלות של 1.5 מיליון שקלים בשנה. אנחנו לומדים את הנושא הזה. רק להגיד שמבחינת עלות מוכרת של חברת החשמל, העלות המוכרת המתוכננת היא 24 מיליארד שקלים. המיליון וחצי האלה – שוב, שעדיין צריך לבדוק אותם, מהווים 0.006% מהעלות המוכרת. וככל שאנחנו נבדוק את הדברים, יכול להיות ש - - - בעלויות.

היה מספר שאמרו – 15 מיליון שמתוכם ה-1.650 מיליון.

בתוך ה-15 מיליון יש שמנים לשנאים – אנחנו בדקנו את הנושא.

יש להם פטור ישן ואתם תחילו אותו גם פה?

הם פטורים, כן. נותרנו עם 1.5 מיליון. רק כדי לסבר את האוזן – המשמעות של 0.06% בתעריף זה שחשבון חשמל של אלף שקל, למשל, יתייקר ב-6 אגורות. זאת המשמעות. זה לא זניח, אנחנו מנסים לטפל - - -

אמירה על חברת חשמל – הם מרוויחים הרבה והגיע הזמן שהם גם יסבסדו ויתנו לאוכלוסיות חלשות. הגיע הזמן שחברת חשמל יעשו טבלת הנחות. כמו שיש טבלת ארנונה – גם טבלת הנחות. לא חסר להם כסף. אני לא בא לדאוג לחברת חשמל, יש להם מספיק כסף. אני בא לדאוג לאזרח ואני אומר שהגיע הזמן שמהכספים שלהם, מהרווחים שלהם – שיתנו לאותם חלשים. יש הנחות לניצולי שואה ועוד הנחות, אני מכיר את הסיפור, אבל אין טבלת הנחות מסודרת כמו בארנונה. הגיע הזמן שיהיה, לאותן משפחות ברוכות ילדים, לאותם אנשים קשיי יום – גם במבחן הכנסה. הגיע הזמן שיהיה להם. אני לא בא לעזור פה לחברת חשמל, חד וחלק. רוצה לעזור לאזרח.

אז כפי שאמרתי – עוברים להקראה.

נתחיל מצו תעריף המכס והפטור ממס קנייה על טובין. בעצם יש בפניכם גם את הצו שהונח שפורסם, תיקון מס' 5, וגם את הטיוטה שהפצנו שכוללת כבר את רובם של התיקונים שביקשנו כבר להכניס, למעט התיקונים שהזכיר עכשיו היושב-ראש. אז תקראי בבקשה ותסבירי כל דבר. אנחנו גם נציין את המקומות שבהם יש תיקונים לעומת הצו שפורסם.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס׳ ...), התשפ״ב־2021

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3 ו־5 לפקודת תעריף המכס והפטורים,1937, לפי סעיף 1 לחוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש״ט 1949, ולפי סעיפים 2 ו-3 לחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי״ב-1952, אני מצווה לאמור:

רגע. כאן בעצם על פני מה שפורסם הוספתם את סעיף 2 לחוק מס קנייה טובין ושירותים – למה?

זאת הבהרה. בעצם הסמכות להטיל מס על מלאי קבועה בשני מקומות מקבילים – גם בחוק מס קניה, בסעיף 2, וגם בסעיף 3 שמפנה לחוק מסי מכס ובלו. התייעצנו עם משרד המשפטים. הם ביקשו להוסיף את שניהם מטעמי בהירות, הם אמרו שנהוג להוסיף את כל מקורות הסמכות, אבל בעצם זאת רק הבהרה שיש עוד מקור סמכות.

כי עד עכשיו סעיף 2 לא הופיע בנוסחים.

נכון. שוב אני אומרת – זאת סמכות נוספת, הסמכות הייתה קיימת גם ב-3.

אני מניחה שזה נוגע לשאלות שהתעוררו פה בוועדה בדיונים בצווים הקודמים.

תיקון סעיף 3 בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017 (להלן־ הצו העיקרי), אחרי ההגדרה "מערכת חלקים" יבוא:

תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, התשע"ז-2017 (להלן- הצו העיקרי) אחרי ההגדרה "מערכת חלקים" יבוא:
"""מפעל פטור לעניין תחליף דלק"- מפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור, אשר צורך דלק שניתן לסווגו בפרטים 27.07.209000, 27.07.309000, 27.07.509000, 27.07.999000, 27.10.122900, 27.10.194900, 27.10.197900, 27.10.199900, 27.10.202900, 29.01.109900, 29.02.309000, 29.02.419000, 29.02.429000, 29.02.439000, 29.02.449000, 29.22.159000, 34.03.199000 או 38.14.002900, לצורך שימוש כחומר זינה לייצור מוצרים באחת או יותר מהתעשיות המפורטות להלן, ובלבד שהמוצר המשווק על ידי המפעל שהדלק נצרך לצורך ייצורו אינו מסווג באחד הפרטים המנויים לעיל או בפרט אחר החייב במס:

אז פה, בעצם, נשמטו בעצם פרטים 29.32.129000 ו- 29.32.139000 על פני מה שהיה בצו שפורסם. למה? מה אלה שני הפריטים האלה?

בהתייעצות עם הכימאי שלנו – הוא סבר שמדובר בטובין שהסיכוי לבצע איתם מהילה הוא סיכוי נמוך ולכן הוא עשה חושבים והוא המליץ לגרוע אותם מהצו, לא למסות אותם.

אני ממשיכה בקריאה:
(1) גומי;
(2) דבקים;
(3) דטרגנטים;
(4) דפוס ודיו;
(5) חומרי איטום;
(6) חומרי הדברה;
(7) חומרי אגרוכימיה;
(8) חומרי נפץ;
(9) מעכבי בעירה;
(10) פלסטיק;
(11) צבעים;
(12) רוקחות;
(13) שמנים למאכל;
(14) תמרוקים".

(9) ו-(10).

במקור היה גם עיבוד מתכות – למה זה ירד?

עיבוד מתכות – זיהינו שהפעילות שם, זה מה שדיברנו קודם – שזה לא רק כחומר זינה אלא כשימון. אז הורדנו מזה כאן ותכף תראו בהמשך את הפרטים ששם אנחנו נותנים לעיבוד השבבי את השימון ספציפית כפטור.

אני ממשיכה בקריאה:

הוספת סעיף 6א 1. אחרי סעיף 6 יבוא:
"מיחזור וסילוק מוצרי דלק בפטור מותנה 6א. בפרקים 27, 29, 34 ו-38, שימוש במפעל פטור לעניין תחליף דלק כולל מיחזור של הטובין במפעל המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק במיחזור (פסולת מסוכנת) או עיסוק בטיפול בפסולת חומרים מסוכנים, לפי סעיף 3 לחוק החמרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן בסעיף זה- חוק החמרים המסוכנים), וכן העברה של הטובין האמורים לסילוק במפעל המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק של טיפול בפסולת מסוכנת לפי סעיף 3 לחוק החמרים המסוכנים וכן היתר פליטה לאוויר הכולל אישור לשריפה של פסולת ממסים אורגנים לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, ובלבד שהתקבל לכך אישור מראש מאת המנהל".

תסבירי את זה.

ברפורמה אנחנו ממסים גם מחזור של תחליפי דלק – כלומר, ברגע שלוקחים תחליף דלק משומש וממחזרים אותו – אנחנו רואים אותו כחדש, לכן אנחנו ממסים אותו. כמובן שאפשר למכור אותו למפעלי פטור שתהיה להם תעודה שהם זכאים לרכוש את אותו - - -

- - -

מעבירים, בעצם, תחליפי דלק שהשתמשו בהם למפעלים שממחזרים אותם – לזה מתייחס החוק. זאת הכוונה.

ואותו אתם גם ממסים.

לא, להפך.

הסעיף הזה נועד כדי שההעברה למפעלי הפטור לא תיחשב כהפרה של תנאי הפטור המותנה. וגם מחזור עצמי – אם מפעל מסוגל למחזר בעצמו, זה גם לא תיחשב הפרה.

למה כאן גם לא מוגדר תחליף דלק משומש ויש התייחסות לשמן ממוחזר כמו שיש בצו הבלו? תבדקו ותחזרו אלינו.

תיקון סעיף 12 3. בסעיף 12(ד) לצו העיקרי, במקום "ובפרטים 29.01.1010 ו-38.26" יבוא "ובפרטים 29.01, 29.02, 29.22, 34.03.199000, 38.14.002900, 38.25.490000 ו-38.26".

פה ירד פרט - - -

נכון, הפרטים שנמחקו – אין בהם צורך כאן שוב.

אנחנו מתקנים את סעיף 12 לצו, זה הסעיף שקובע את עדכוני הסכומים. זה יאפשר לנו לעדכן לפי המדד.

פה חסרים כל פרטי 27.

כי הם כבר מופיעים, בסעיף 12. לא היה צורך להוסיף אותם.

אני ממשיכה בקריאה:

תיקון התוספת הראשונה 1. בתוספת הראשונה לצו העיקרי-
(1) בכללים נוספים (ישראלים) לפרק 27, בכלל 1-
(א) בסעיף קטן (ב)-
(1) במקום "משאריות זיקוק ותזקיקים" יבוא "בכולו או ברובו משאריות זיקוק";

תסבירי.

זה תיקון של ההגדרה של מזוט. זיהינו שההגדרה שיש לנו בצו תעריף של מזוט היא הגדרה מאוד רחבה שכוללת בתוכה גם חומרים שדומים מאוד לסולר. לכן אנחנו מתקנים את ההגדרה בסעיפים 1 ו-2.

אני ממשיכה בקריאה: (1) במקום "מ-20 סנטיסטוק" יבוא "מ-50 סנטיסטוק";
(א) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "לפי שיטת ASTM D 86 (שוות ערך לשיטת ISO 3405)";

תסבירי.

זה תיקון מבהיר – אנחנו הוספנו פה את שיטת הבדיקה כדי לייצר שקיפות. יש שיטות בדיקה שונות, זאת השיטה שנהוגה היום בכל המעבדות המוסמכות, וזאת השיטה שנוהגים על פיה היום, לצורך השקיפות.

במה השיטה הזו שונה מהקיימת?

זאת השיטה הקיימת. בצו לא הופיע, לא הופיעו שיטות הבדיקה, רק הפרמטרים. הוספנו את שיטת הבדיקה.

אני ממשיכה בקריאה:

(א) בסעיף קטן (ח), בסופו יבוא "לפי שיטת ASTM D 93 (שוות ערך לשיטת 2719 ISO)";

גם כאן זאת רק הבהרה של שיטת הבדיקה.

כל סעיף (ד) הוא תוספת חדשה שלא הייתה במקור.

נכון. כן.

במקור – לא עשיתם בכלל את הצמיגות? כלומר - - -

לא הייתה במקור הגדרה של שמן סיכה - - כל ה (ח) שאתם רואים עכשיו לא הופיע.

אני ממשיכה בקריאה:

" (ח1) "שמן סיכה מתוסף"- שמן סיכה שמתקיימים בו כל אלה:
(א) נקודת הבזקתו אינה נמוכה מ- 180 מעלות צלזיוס בכלי סגור;
(ב) צמיגותו ב-40 מעלות צלזיוס תהיה גבוהה מ-25 סנטיסטוק;
(ג) ריכוז של מתכת אחת או מספר המתכות בו גבוה מ- 500 PPM; לעניין זה, "מתכת"- מוליבדן, מנגן, סידן, אבץ או מגנזיום;
(ד) ערכו של מספר בסיס כולל (TBN) יהיה גבוה מ-3 מ"ג KOH לגרם שמן;
(ה) הוא נתון בכלי קיבול המכיל 20 ליטר או פחות;

ומעל 20 ליטר?

הוא יוחרג מההגדרה הזאת.

יוחרג ולא ימוסה.

לא. מה שבתוך ההגדרה הזו לא ימוסה.

ומעל 20 ליטר – כן?

כן.

אני ממשיכה בקריאה –

(ח2) לעניין תחליף דלק המשמש במפעל פטור במסגרת הפרטים המותנים בפרק זה, המנהל רשאי לאשר למפעל פטור לעניין תחליף דלק לעשות בתחליף הדלק שימושים נלווים לתהליך הייצור, שאינם הפקת אנרגיה, בכמות שלא תעלה על 10% מסך כל כמות הדלק שאושר למפעל לצורך הפטור באותה שנת המס ובתנאים שיורה המנהל";

כאן גם זה סעיף חדש, זה סעיף ה- tolerance.

ואני רוצה שתסבירו בבקשה את המשמעות של אישור המנהל.

המשמעות של אישור המנהל זה כיוון שממילא המפעלים פונים כדי לקבל את האישור על הפטור של הכמויות שהם יוכלו לקנות בפטור, אז האישור הזה ניתן על ידי יחידת הדלק ש - - - גם מנהל אותה. אז המשמעות היא שתחת הבדיקה שבאמת יראו שיש את השימושים הנלווים – יינתן ה tolerance הזה, לפי השיעור שיקבע המנהל.

כלומר, בעל המפעל יצטרך להגיש - - -

בכל מקרה, גם היום כדי להיות זכאי ולקיים את הפטור הזה, בעל המפעל צריך להירשם, להמציא מסמכים, והוא מקבל פטור לכמות מסוימת בהתאם לצרכים שלו. ואז, הכמות הזאת – אם הוא ביקש והראה שהוא צורך כחומר זינה, אמרנו – אלף ליטר בשנה, אז הוא יוכל לקבל עד ה tolerance שקבענו, עד 12% יותר לשימושים נלווים לייצור. אבל הוא צריך באמת להראות שיש לו שימושים נלווים, ובהתאם לזה – כי בהרבה מקרים - - -

זאת אומרת, בעצם – מה שאנחנו קובעים פה זה את הכמות המקסימלית.

תוך כמה זמן הוא מקבל את ההיתר הזה?

יש תהליך של רישום ראשוני שעשינו הקלות כרגע, עם הכניסה להסדר. הקלנו ברשימת המסמכים שאנחנו מבקשים כדי לאפשר רישום מהיר, ולא לעכב אף אחד מרכישות, ויש השלמות שהוא יצטרך להגיש, ניתן לו חודש-חודש וחצי לאחר מכן להשלים את כל המסמכים. בינתיים הוא יקבל את המכסה שלו, יקבל מכסה לחודש.

לגבי דיווחים – ברגע שהוא קיבל את האישור הוא מקבל את האישור לרכישה לפי הכמויות שהוא ביקש, או לפי הכמות שאישרנו לו. אחרי זה יש את המערכת של הדיווחים – של דיווח שנתי או דיווח חצי שנתי. אם זה מסלול ירוק זה דיווח שנתי על השימושים שהוא עשה בחומרים, ואם זה דיווח חצי שנתי זה כל חצי שנה.

כלומר, מבחינתו – מה שאני מבין, אין עיכוב, כי נניח שלוקח לכם חודשיים לבדוק, בחודשיים האלה הוא יכול להשתמש - - -

לא נעצור אותו מלעבוד עד שנסיים את כל ה- - -

גם אם יש לו את היתר בשנתי – כי אתה מסתכל שמקסימום אם אתה לא מאשר לו את זה הוא יצטרך להוריד מהכמות במשך השנה. כמה זמן זה הבדיקה? כי בלי זה אתה לא נותן לו.

(היו"ר ולדימיר בליאק, 15:10)

הבדיקה הזאת לא תיקח יותר מיומיים-שלושה אצלנו ביחידה. אנחנו נעשה את זה באופן מידי, לא נעכב אף אחד. לאחר מכן הוא יקבל את הכמות הראשונית, אם הוא לא הגיש את כל המסמכים. אם הוא הגיש מלכתחילה את כל המסמכים אז - - -

אז אין בעיה, אתה יודע לאשר לו. אם הוא השתמש במקום ב-12% ב-15% יותר. ב-3% האלה הוא ישלם מס רגיל?

הוא ישלם מס רגיל.

כלומר, אין קנס - --

אלא אם כן ניווכח שהיה שימוש לרעה.

שימוש לרעה זה כבר אכיפה שאסור לו להשתמש בזה. אני מדבר אתך על שימוש שהוא מייצר והיה לו באותו זמן יותר ייצור.

אם זה לצורך ייצור – אני לא עוצר אותו. הוא יכול לפנות אלי ולהגיד שהאישור נגמר, ייצרתי כך וכך מוצרים ואני צריך עוד חומר. המכסה היא כרגע מכסה שאנחנו נותנים אותה לפי הבקשה שלו השנתית. אם באמצע השנה הוא גילה שהוא ייצר יותר, והוא צריך יותר חומרים – הוא יקבל.


(היו"ר אלכס קושניר, 15:11)

אז את ה-12% אתם מתקנים בנוסח.

כן. אני ממשיכה בקריאה: " 200000- טולואול (טולואן):-
201000/5-- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
209000/7 -- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון";

כאן אתם רואים פעם ראשונה את הפיצול לפרט הפטור לעומת הפרט החייב. הפרטים אחר כך יהיו בנויים באופן כמעט זהה.

(א) במקום פרט משנה 300000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 300000- קסילול (קסילנים):-
301000/2-- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
309000/4 -- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון ";

(א) במקום פרט משנה 500000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 500000- תערובות פחמימניות ארומטיות אחרות ש-65% מהן או יותר, לפי נפח (לרבות הפסדים), מזדקק ב-250 מעלות צלזיוס לפי שיטת ISO 3405 (שוות ערך לשיטת ASTM D 86):-
501000/2-- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
509000/4 -- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון ";

(ב) במקום פרט משנה 990000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 990000-- אחרים:-
991000/9--- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
999000/1 --- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון ";

(1) בפרט 27.10-
(א) במקום סעיף 122000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 122000--- ממס:-
122100/3---- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) פטור - - טון
122900/6 ---- אחרים פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון ";

(ב) במקום סעיף 194000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 194000--- ממס:-
194100/6---- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) פטור - - טון
194900/9 ---- אחרים פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון ";

(ג) אחרי סעיף 197100 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 197300/9--- המשמשים במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) פטור - - אלף ליטר
197400/7 --- שמן סיכה מתוסף פטור - - אלף ליטר

ומפה אלה פרטי מכס חדשים.

כן.

197500/4 --- המשמשים בתהליך ייצור חומרי בניין ובאים במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור חומרי בנין אשר צורך 5,000 ליטרים שמן סיכה בשנת מס לצורך הייצור (מותנה) פטור - - אלף ליטר

פה אתם משנים ל-5,000?

כן, כן. 4,000.

תבדוק אם אפשר ל-2,000. באמת, עכשיו.

תאמין לי שבדקנו. ישבנו ובדקנו. לא סתם אני אומר.

אני ממשיכה.

197600/2--- פרפין לבן העומד בתקן ישראלי 929 לשימוש במגע עם מזון, המשמש בתהליך הייצור של מוצרי מאפה ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, וזאת במאפיה אשר צורכת 5,000 ליטרים מהדלק האמור בשנת מס לצורך ייצור (מותנה); פטור - - אלף ליטר

אדוני היושב-ראש, מאפיות הם גם לא פוטרים לגמרי.

בדיוק כמו עיבוד שבבי.

אז תורידו עוד משהו. זה לא הפסד פה - - -

טוב, אחרי ההקראה נעשה עוד בדיקה.

אני ממשיכה בקריאה:

197700/0 --- המשמשים בתהליך עיבוד שבבי ובאים במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך העיבוד, וזאת במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות עיבוד שבבי אשר צורך 5,000 ליטרים שמן סיכה או תכשיר סיכה שסיווגו בפרט 34.03.193000 או שניהם, בשנת מס לצורך עיבוד שבבי פטור - - אלף ליטר";

אני רק משנה ל-4,000 לבקשת הוועדה.


(1) בסעיף 197900, בטור ד', במקום "פטור" יבוא "2,983.52 ש"ח לאלף ליטר ";

זה היה במקור 3,978.

נכון. אתם רואים כאן את השינוי במיסוי של השמנים.

(א) במקום סעיף 199000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 199000--- אחרים:-
199100/1---- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) פטור - - טון
199900/4 ---- אחרים פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון ";

(ב) במקום סעיף 202000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 202000--- ממס:-
202100/6---- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) פטור - - טון
202900/9 ---- אחרים פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון";

(ג) בסעיפים 209000, 991000 ו-999000, בטור ד' לצידם, במקום "פטור" יבוא 3978.03 ש"ח לטון ";

בשביל מה זה, הפרטים האלה? זה הפרטים שלא הוספתם להגדרה של הפטור?

כן.

ועכשיו זה בעצם חדש.

זה בעצם חדש, כי אנחנו מכניסים פה את ה-tolerance גם לפרקים הבאים.

אני ממשיכה בקריאה:
(1) בכללים לפרק 29, בסופם יבוא:
"כללים נוספים (ישראלים)
1. לענין תחליף דלק המשמש במפעל פטור לענין תחליף דלק במסגרת הפרטים המותנים בפרק זה, המנהל רשאי לאשר למפעל פטור לעניין תחליף דלק לעשות בתחליף הדלק שימושים נלווים לתהליך הייצור, שאינם הפקת אנרגיה, בכמות שלא תעלה על 10% מסך כל כמות הדלק שאושר למפעל לצורך הפטור באותה שנת המס ובתנאים שיורה המנהל";

זה מופיע עכשיו 10%, ואתם בעצם תשנו את זה בצו ל-12%.

ל-12.

אני ממשיכה בקריאה:
(1) בפרט 29.01, במקום סעיף 109000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 109000- אחרים:-
109100/1-- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
109900/3 -- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון";

(2) בפרט 29.02-
(א) במקום פרט משנה 300000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 300000- טולואן:-
301000/1-- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
309000/3 -- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון";

(ב) במקום סעיף 410000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 410000- אורתו-קסילן:-
411000/1-- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
419000/3 -- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון";

(ג) במקום סעיף 420000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 420000- מטא-קסילן:-
421000/1-- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
429000/3 -- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון";

(ד) במקום סעיף 430000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 430000- פרא-קסילן:-
431000/1-- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
439000/3 -- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון";

(ה) במקום סעיף 440000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 440000- תערובות איזומרים של קסילן:-
441000/1-- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
449000/3 -- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון";

יש לי שאלה – כל החומרים הקסילנים שהקראת עכשיו, בעצם – במקור, בצווים שפרסמתם ב-2019 לא היו בתוך הצווים. למה הם נוספו בצווים האלה?

אלה פרטים שאחרי שסיימנו את הצווים הקודמים אז ישבנו עם התעשייה והבנו שהפרטים האלה גם יכולים להיות תחליף מושלם לדלק, וביקשו מאתנו גם – שנמסה אותם, גם את המוצרים האלה, ולכן הוספנו אותם גם, לצו, וכמובן שניתן עליהם פטור כשזה ישמש מפעל כחומר זינה.

ממשיכה בקריאה: (1) בפרט 29.22, במקום פרט משנה 150000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 150000-- TRIETHANOLAMINE:-
151000/0--- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) (JOR) פטור - - טון
159000/2 --- אחרים (JOR) פטור 3978.03 ש"ח לטון טון ";

וכאן תראו את הסעיף של ה-tolerance שלא היה בצווים הקודמים.

אני ממשיכה:

(1) בכללים לפרק 34, בסופם יבוא:
"כללים נוספים (ישראלים)
1. לענין תחליף דלק המשמש במפעל פטור לענין תחליף דלק במסגרת הפרטים המותנים בפרק זה, המנהל רשאי לאשר למפעל פטור לעניין תחליף דלק לעשות בתחליף הדלק שימושים נלווים לתהליך הייצור, שאינם הפקת אנרגיה, בכמות שלא תעלה על 12% מסך כל כמות הדלק שאושר למפעל לצורך הפטור באותה שנת המס ובתנאים שיורה המנהל.

2. בפרק זה, "תכשיר מתוסף"- שמן סיכה שסיווגו בפרט 27.10.197900 שמתקיימים בו כל אלה:
(א) נקודת הבזקתו אינה נמוכה מ- 180 מעלות צלזיוס בכלי סגור לפי שיטת בדיקהASTM D 93 (שוות ערך לשיטת ISO 2719);
(ב) צמיגותו ב-40 מעלות צלזיוס תהיה גבוהה מ-25 סנטיסטוק לפי שיטת בדיקהASTM D 445 ;

אתם רוצים גם צמיגות וגם אחזקה?

כן.

למה אי אפשר להסתפק רק באחד מהם? כמה זה מכסה לכם אם הייתם מסתפקים רק באחד מהם? יכול להיות שיש מפעלים שמייצרים שזה לא יגיע אליהם. אני שואל כי אני לא יודע למה אני צריך את שניהם.

זה תנאים מצטברים – גם וגם וגם.

יכול להיות שזה מצמצם את הרמאים, אבל השאלה אם זה לא מצמצם לך גם את המפעלים כי בסופו של דבר יש כאלה שלא יעמדו בזה. רוב המפעלים. אני לא יודע כמה. בדקתם כמה מתוכם?

הוא קודם ענה לך בדיוק למה.

השאלה מבחינת הבדיקה שלכם – בכמה אחוזים זה נופל בתוך אלה שכן עושים את זה.

אין פה אחוזים. מההתייעצות שלנו גם עם השוק, גם עם הכימאים, גם עם מנהלי מעבדות, אני אגיד יותר מזה – אנחנו בנקודה עדיין שנשארים עם איזושהי חשיפה. אנחנו לא פה סגורים הרמטית. לכן הפרמטרים נזקקים.

אני ממשיכה בקריאה:
(א) ריכוז של מתכת אחת או מספר המתכות בו גבוה מ- 500 PPM; לעניין זה, "מתכת"- מוליבדן, מנגן, סידן, אבץ או מגנזיום;
(ב) ערכו של מספר בסיס כולל (TBN) יהיה גבוה מ-3 מ"ג KOH לגרם שמן;
(ג) הוא נתון בכלי קיבול המכיל 20 ליטר או פחות";
(1) בפרט 34.03, במקום פרט משנה 190000 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 190000--- אחרים:-
191000/2---- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) פטור - - אלף ליטר
192000/1---- תכשיר מתוסף פטור - - אלף ליטר

זה מה שקראנו קודם.

גם נגיד שפרט 29.32. גם ירד.

כן. שניים ירדו. התכשיר מתוסף הוא חדש, הוא פטור ממכס וממס קניה, והיחידה הסטטיסטית שלו הוא אלף ליטר.

אני ממשיכה בקריאה:

193000/0---- המשמש בתהליך הייצור ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, וזאת במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות עיבוד שבבי אשר צורך 5,000 ליטר שמן סיכה או תכשיר סיכה או שניהם בשנת מס לצורך ייצור, ובלבד שישמש כאמור (מותנה); פטור - -

גם כאן פטרנו ממכס וממס קנייה.

אני ממשיכה בקריאה:
199000/4 ---- אחרים פטור 2,983.52 ש"ח לאלף ליטר - אלף ליטר";

(1) בכללים לפרק 38, בסופם יבוא:
"כללים נוספים (ישראלים)
1. לענין תחליף דלק המשמש במפעל פטור לענין תחליף דלק במסגרת הפרטים המותנים בפרק זה, המנהל רשאי לאשר למפעל פטור לעניין תחליף דלק לעשות בתחליף הדלק שימושים נלווים לתהליך הייצור, שאינם הפקת אנרגיה, בכמות שלא תעלה על 12% מתוך כל כמות הדלק שאושר למפעל לצורך הפטור באותה שנת המס ובתנאים שיורה המנהל";
(2) בפרט 38.14, אחרי סעיף 001900 יבוא:
א.
פרט ב.
תיאור ג.
מכס כללי ד.
מס קנייה ה.
שיעור
התוספת
ביבוא יחידה
סטטיסטית
" 002000--- המכילים רכיבים שסיווגם בפרטים 27.07, 27.10 או 29.02 שחל לגביהם מס:-
002100/7---- המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר אשר אינו מסווג בפרט החב במס, וכל עוד משמש כאמור (מותנה) פטור - - טון
002900/0 ---- אחרים פטור 3978.03 ש"ח לטון - טון";

ב-002000 זה שונה גם ממה שהיה במקור. היה: "מחירים בשיעור העולה על 205 רכיבים שסיווגם...." למה שיניתם את הנוסח?

אני חושבת שזה בגלל שהיה קשה לראות בבדיקת מעבדה את האחוז המדויק של הרכיבים בתערובת, והאפשרות היחידה זה לבדוק את ההימצאות שלהם ולא את האחוז שלהם. לכן שונה הנוסח.

אז זה בעצם בלי שיעור עולה, בכל שיעור שהוא.

כן. אם יש שמן מינרלי – אז - - -

זה הוחמר או הוקל?

זאת החמרה מסוימת. אבל אני חושבת שבזמנו אמרו לנו שבין אם זה ב-20% - -- הם רצו שנעלה את זה באחוזים הרבה יותר משמעותיים, 20 או אפס מבחינתם זה אותו הדבר.

אם זה אותו הדבר זאת לא החמרה.

בפועל זה לא החמרה.

אני ממשיכה בקריאה:

(1) בפרט 38.25, בפרט משנה 490000, בטור ד' לצידו, במקום "-" יבוא "3978.03 ש"ח לטון ";
(2) בפרט 411, בטור ב', אחרי "שמני סיכה" יבוא "תכשירי סיכה".


מס על מלאי 5. (א) על תחליף דלק הנמצא ביום תחילתו של סעיף זה בידי סוחר, כמלאי לצורך עסקו, יוטל מס בסכום של 3978.03 שקלים חדשים לטון.

כאן סעיף (ב) הוא חדש כי יש פה מיסוי שונה.

רק תגידו לי – מתי אתם משתמשים בליטר ומתי בטון?

בצו המקורי שפרסמנו – כל הצו היה בטונות. שמענו מהתעשייה שמבקשים שנעבור בשמני סיכה לליטרים. שוכנענו וקיבלנו את הבקשה שלהם. עברנו בשמני סיכה לליטרים.

כמה ליטר נכנס בטון?

מה שדיברו כאן בוועדה – הם אמרו שיש להם מלא סוגים של שמנים שהם - - - אותם בליטרים.

למה אני שואל? כי אני רואה שאתם נותנים כאן לטון – 3,978. נכון? כי בליטר אמרנו – 3 שקלים. כשאני מסתכל על 3,978 אז אם אני מסתכל על אלף ליטר כאלף טון - - -

לא, זה לא אותו הדבר.

אז זה מה ששאלתי – כמה נכנס בתוכו. זה בדיוק מה ששאלתי. בגלל שזה לא אותו הדבר, אז אני מאמין שיש לכם את החישוב כדי לדעת - - -

החישוב נעשה לפי 0.75.

שזה בעצם ממוצע. יש להם כמה רמות של צמיגות - - -

אז יכול להיות שגם המס יהיה יותר מ-3 שקלים, הממוצע.

או פחות.

אז תרשום – בערך.

אבל זאת הייתה הדרישה של התעשייה. אפשר היה להשאיר הכול בטון, אבל זה מסבך אותם עוד יותר.

אני שואל, רוצה להבין. אני מייצג רק את התעשייה? אי אפשר להגיד - - -אני רוצה להבין, מה קרה? אתה אומר שזה במקום ממוצע, אז אי אפשר להגיד בדיוק כמה יעלה.

ובדיוק כמה זה יעלה – אנחנו יודעים. יחס ההמרה הוא אולי טיפה שונה בין סוגי חומרים שונים. כל החומרים יעלו ב-3 שקלים.

אני ממשיכה בקריאה: (ב) על טובין שסיווגם בפרטים 27.10.197900 ו-34.03.199000 הנמצאים ביום תחילתו של סעיף זה בידי סוחר, כמלאי לצורך עסקו, יוטל מס בסכום של 2,983.52 שקלים חדשים לאלף ליטר.
(ג) מס לפי סעיף זה לא יחול על סוחר שסך כל המס האמור, החל על תחליף דלק המצוי בידו כמלאי לצורך עסקו, אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים;
לעניין סעיף זה, "תחליף דלק"- טובין שסיווגם בפרטים 27.07.209000, 27.07.309000, 27.07.509000, 27.07.999000, 27.10.122900, 27.10.194900, , 27.10.199900, 27.10.202900, 27.10.209000, 27.10.991000, 27.10.999000, 29.01.109900, 29.02.309000, 29.02.419000, 29.02.429000, 29.02.439000, 29.02.449000, 29.22.159000, , 38.14.002900 או 38.25.490000.

מה קרה ל- 27.10.1979000?

הוא עלה למעלה, לסעיף (ב).

מה זה הפרט הזה?

זה על שמנים, בגלל ששינינו את יחידות המידה.

- - -

מה הכלל של רשות המיסים על עסק של עד 10,000 שקל, מלאי?

אם יש לו מלאי עד 10,000 שקל הוא לא משלם.

זה משהו שראינו גם בחד פעמי. מה זה ה-10,000 שקל? מה זה מספר הזהב הזה?

זה נראה כמו איזה אמת מידה מינימלית שמתחת אליה, מבחינת עלות-תועלת נראה לא נכון להתעסק.

מה שאני מבין – זה סכום שמנחה אתכם בכל הדברים. ראינו את זה במיסים האחרונים שראינו.

באותם מקומות שנראה לנו סביר להשתמש בכמות הזאת – אנחנו משתמשים בה. אם יהיו מקומות שבהם זה ייראה שנצטרך להתייחס לאמות מידה אחרות, אז נבחן את זה.

אני רק רוצה להגיד – בסעיף (ג) שקראתי קודם – זה צריך להיות "החל על תחליף דלק או על טובין כאמור בסעיף (ב)". זאת אומרת, המינימום של 10,000 יחול גם לעניין השמנים שקראנו קודם, אז אני אומרת: או על טובין כאמור בסעיף קטן (ב).

גם על שמני סיכה ותכשירי סיכה.

אני ממשיכה:

ביטול 1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021- בטל.
תחילה 2. תחילתם של סעיפים 1 עד 5 לצו זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).

הצו הבא.

צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס' ), התשפ"ב-2021
בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958, אני מצווה לאמור:

תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס"ד-2004, (להלן- הצו העיקרי)-
(1) בהגדרה "מזוט"-
(א) במקום "משאריות זיקוק ותזקיקים" יבוא "בכולו או ברובו משאריות זיקוק";
(ב) במקום "לפי שיטת ASTM D 455 צמיגותו ב-50 מעלות צלזיוס תהיה גבוהה מ-20 סנטיסטוק" יבוא "לפי שיטת ASTM D 445 צמיגותו ב-50 מעלות צלזיוס תהיה גבוהה מ-50 סנטיסטוק";
צו הבלו על דלק הטלת בלו תיקון מס'

זה צו שהוא חדש, לא? דנו עליו?

זה לא חדש.

צו הטלה חל בייצור מקומי. מה שקראנו עד עכשיו זה צו תעריף המכס. גם שם היו תיקונים בהגדרת "מזוט", וגם - - -

אז אתם צריכים לעשות גם פה.

נכון. תיקונים מקבילים.

אני ממשיכה:

(1) אחרי ההגדרה "שמן ממוחזר" יבוא:
""שמן סיכה"- תערובת של פחמימנים נוזליים שאין בה חומצות אנאורגניות ושנקודת הבזקתה אינה נמוכה מ-120 מעלות צלזיוס בכלי סגור לפי שיטת בדיקהASTM D 93 (שוות ערך לשיטת ISO 2719), אשר סיווגה בפרט 27.10.197900 לתעריף המכס;

אז פה יש הערה. לפי שיטת בדיקה - - - אז זאת בעצם תוספת חדשה.

נכון. זה אותן שיטות בדיקה שראיתם קודם בתעריף, בעצם.

אני ממשיכה בקריאה:

(א) שמנים ומוצרים אחרים מזיקוק זפת פחם בטמפרטורה גבוהה או מוצרים דומים שבהם משקל המרכיבים הארומטיים עולה על משקל המרכיבים הלא-ארומטיים שסיווגם בפרטים 27.07.209000, 27.07.309000, 27.07.509000 או 27.07.999000 לתעריף המכס;

ב-(2) אתם רק החלפתם את שיטת הבדיקה? שיטת בדיקה אחרת? זה השינוי שעשיתם?

הוספנו שיטת בדיקה כמו שנעשה בתעריף.

אני ממשיכה בקריאה:

(ב) שמני נפט ושמנים המתקבלים ממינרלים ביטומיניים, חוץ מגולמיים או תכשירים המכילים, לפי משקל, 70% או יותר שמני נפט או שמנים שהתקבלו ממינרלים ביטומניים, כאשר שמנים אלה מהווים את המרכיבים הבסיסיים של התכשירים או שמני פסולת, שסיווגם בפרטים 27.10.122900, 27.10.194900, 27.10.199900, 27.10.202900, 27.10.209000, 27.10.991000 או-27.10.999000 לתעריף המכס;
(ג) פחמימנים רווים שסיווגם בפרט 29.01.109900 לתעריף המכס;
(ד) טולואן שסיווגו בפרט 29.02.309000 לתעריף המכס;
(ה) קסילנים שסיווגם בפרטים 29.02.419000, 29.02.429000, 29.02.439000 או 29.02.449000 לתעריף המכס;
(ו) טריאתאנולאמין שסיווגו בפרט 29.22.159000 לתעריף המכס;

מה זה ב-(ז)? במקור היה פופולורהייד - - -

נכון. אלה פרטי המכס שהורדנו את המס עליהם קודם – ראיתם אותם, שנמחקו מכל המקומות בצו תעריף המכס. כאן הם לא מופיעים גם, בצו. אותם מוצרים ירדו.

וגם תכשירי סיכה?

תכשירי סיכה תראו אחר כך, במקום אחר, בגלל השינוי במיסוי.

אני ממשיכה:

(ז) ממסים ומדללים מורכבים אורגניים או מסירים מעובדים לצבע או ווארניש שסיווגם בפרט 38.14.002900 לתעריף המכס;
(ח) תוצרי- שיירים (RESIDUAL PRODUCTS) של התעשייה הכימית או התעשיות הקשורות בה שסיווגה בפרט 38.25.490000 לתעריף המכס;
"תכשיר סיכה"- תכשיר לסיכה (לרבות תכשירי שמן לחיתוך, תכשירים להתרת ברגים או אומים, תכשירים למניעת חלודה או שיתוך (CORROSION) ותכשיר להתרת תבנות, המבוסס על חמרי סיכה) המכיל, כמרכיב בסיסי, פחות מ- 70%, לפי משקל, שמני נפט או שמנים המתקבלים ממינרלים ביטומיניים שסיווגם בפרט 34.03.199000 לתעריף המכס;";

שזה בעצם חדש, ההגדרה של תכשיר סיכה.

נכון. ההגדרה חדשה. וב- (3), מה שהובא בפניכם, מה שאתם רואים – אנחנו מוסיפים כאן גם את התכשיר סיכה.

אז תסבירי מה המשמעות.

עד עכשיו התכשיר סיכה היה בתוך ההגדרה "תחליף דלק". אנחנו שלפנו אותו וקבענו לו הגדרה נפרדת, ולכן הוא צריך לקבל ביטוי גם בהגדרה של תערובת דלק. ההגדרה הזאת זה בעצם סעיף סל שמאפשר לנו להטיל מס על תערובות של דלקים, כל חומר שמוגדר בצו עם כל חומר אחר. מכיוון שזה מוצר שחב בלו עכשיו, אנחנו צריכים להוסיף אותו גם להגדרה הזאת של תערובת דלק.

אני ממשיכה:

תיקון התוספת
2. בתוספת לצו העיקרי, אחרי פרט 11 יבוא:
תיאור שיעור הבלו
"(12) שמן סיכה 2,983.52 לכל אלף ליטר;
(13) תחליף דלק 3,978.03 ש"ח לכל טונה;
(14) תכשיר סיכה 2,983.52 ש"ח לכל אלף ליטר".

אז בואו נתחיל מההתחלה – במקור היה "שמן סיכה ותחליף דלק", שמן סיכה היה – 3,978.03 ושיניתם ל-2,983.52 והוספתם את תכשיר הסיכה שזה 2,983.52.

נכון. אני ממשיכה: מס על מלאי
3. (א) על תחליף דלק הנמצא ביום תחילתו של סעיף זה בידי סוחר כמלאי לצורך עסקו, יוטל מס בסכום של 3,978.03 ש"ח לכל טונה.
(ב) על שמן סיכה ועל תכשיר סיכה הנמצאים ביום תחילתו של סעיף זה בידי סוחר כמלאי לצורך עסקו, יוטל מס בסכום של 2,983.52 ש"ח לאלף ליטר.
(ג) מס לפי סעיף זה לא יחול על סוחר שסך כל המס האמור, החל על שמן סיכה ועל תחליף דלק המצויים בידו כמלאי לצורך עסקו, אינו עולה על 10,000 שקלים חדשים.
ביטול
4. צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021- בטל.
תחילה
5. תחילתם של סעיפים 1 עד 3 ביום ט"ו בשבט התשפ"ב (17 בינואר 2022).

אוקיי. הצו השלישי.

צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (תיקון מס'...), התשפ"ב-2021
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-31 לחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

תיקון סעיף 1 1. בצו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס"ה-2005 (להלן- הצו העיקרי), בסעיף 1(א)-
(1) אחרי הגדרת "מחפר ימי" יבוא:
""מפעל פטור לעניין תחליף דלק"- מפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור, אשר צורך שמן סיכה או תחליף דלק כחומר זינה לצורך ייצור מוצרים באחת או יותר מהתעשיות המפורטות להלן, ובלבד שהמוצר אשר לייצורו נדרש הפטור, אינו דלק חב בלו:
(1) גומי;
(2) דבקים;
(3) דטרגנטים;
(4) דפוס ודיו;
(5) חומרי איטום;
(6) חומרי הדברה;
(7) חומרי אגרוכימיה;
(8) חומרי נפץ;

(9) ו-(10):

(9) מעכבי בעירה;
(10) פלסטיק;
(11) צבעים;
(12) רוקחות;
(13) שמן למאכל;
(14) תמרוקים;


"ממס"- כהגדרת "ממס" בכלל 1(ג) לכללים נוספים (ישראלים) לפרק 27 שבתוספת הראשונה לתעריף המכס";
(1) אחרי הגדרת "שנת מס" יבוא:
""תחליף דלק"- כהגדרתו בצו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס"ד—2004, למעט דלק שסיווגו בפרטים 27.10.209000, 27.10.991000, 27.10.999000 ו-38.25.490000 לתעריף המכס;
"תחליף דלק משומש"- תחליף דלק שנפגם כתוצאה משימוש שנעשה בו".
תיקון סעיף 3 1. בסעיף 3(א) לצו העיקרי-
(1) בפסקה (2), בסופה יבוא "ושמן סיכה ותכשיר סיכה, המשמשים לצורכי כלי טיס";
(2) בפסקה (3), בסופה יבוא " ושמן סיכה ותכשיר סיכה המשמשים לצורכי כלי שיט כאמור";

למה ירדו כאן - - -?

יש לנו עכשיו הגדרות של שמן סיכה ושל תכשיר סיכה, ולכן לא צריך להפנות לפרט, בצו הטלה. אנחנו לא חוזרים עליהם בצו הפטור.

יש סעיף בצו הפטור שמפנה, ככה שכל ההגדרות בצו הטלת בלו חלות עליו, אלא אם נאמר בו אחרת. לכן אין צורך להגדיר מחדש במסגרת הצו.

כי קודם תכשיר סיכה היה בתוך הגדרת תחליף דלק, אז הפנינו. אבל עכשיו יש הגדרה עצמאית, אז זה מיותר.

אני ממשיכה בקריאה:

(3) בפסקה (10), המילים "כהגדרתם בכללים הנוספים (ישראליים) לפרק 27 שבתוספת הראשונה לתעריף המכס" -יימחקו;

שמה המשמעות של התיקון הזה?

גם פה יש לנו עכשיו הגדרות עצמאיות בצו הטלה לממס ולשמן סיכה, ואין צורך להפנות לצו תעריף המכס.

אני ממשיכה בקריאה:

(4) אחרי פסקה (14) יבוא:
"(15) שמן סיכה, תכשיר סיכה או תחליף דלק המשמש במפעל פטור לעניין תחליף דלק, ובלבד שמשמש כחומר זינה לייצור מוצר שאינו דלק חב בלו וכל עוד משמש כאמור וכן לשימוש נלווה לתהליך הייצור, שאינו הפקת אנרגיה, בכמות שלא תעלה על 12% מסך כל כמות הדלק שאושר למפעל לצורך הפטור באותה שנת המס, ובתנאים שיורה המנהל;
(16) תחליף דלק משומש המשמש לייצור תחליף דלק במפעל המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק במיחזור (פסולת מסוכנת) לפי סעיף 3 לחוק החמרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן- חוק החמרים המסוכנים);
(17) תחליף דלק משומש המהווה פסולת חומרים מסוכנים כמשמעותה בתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חמרים מסוכנים), התשנ"א-1990, המשמש לבעירה במפעל המחזיק בהיתר רעלים הכולל עיסוק בטיפול בפסולת מסוכנת לפי סעיף 3 לחוק החמרים המסוכנים, וכן בהיתר פליטה לאוויר הכולל אישור לשריפה של פסולת ממסים אורגנים לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008;

כאן אתם רואים פרטי פטור חדשים שלא הופיעו קודם. פסקאות (18) עד (20):

(18) שמן סיכה המשמש בתהליך ייצור חומרי בניין ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצור חומרי בנין אשר צורך 5,000 ליטרים שמן סיכה בשנת מס לצורך הייצור;

(19) שמן סיכה מסוג שמן פרפין לבן העומד בתקן ישראלי 929 לשימוש במגע עם מזון, המשמש בתהליך הייצור של מוצרי מאפה ובא במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך הייצור, וזאת במאפיה אשר צורכת 5,000 ליטרים מהדלק האמור בשנת מס לצורך ייצור;

(20) תכשיר סיכה ושמן סיכה, המשמשים בתהליך עיבוד שבבי ובאים במגע ישיר עם חומרי הגלם כחלק מתהליך העיבוד, וזאת במפעל שעיקר פעילותו היא פעילות עיבוד שבבי אשר צורך 5,000 ליטרים מהדלקים האמורים בשנת מס לצורך ייצור."

תחילה 3. תחילתו של צו זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022)..

לגבי החומר של העיבוד שבבי. הקראת פריט אחד. אני יודע שיש כמה חומרים שמשתמשים בהם במפעלים. איזה חומר נכנס כאן ועל איזה חומר זה לא חל?

יש פה תכשירי סיכה וגם שמן סיכה. זה גם שמנים חצי סינטטיים שמסווגים ב 27.10.1970.

הגדרתם שמנים שמשמשים בתהליך הייצור, שבאים במגע עם חומרי הגלם. מה שבא במגע עם חומרי הגלם – יש כמה סוגים של שמנים. יש את האמולסיה, יש את השמני חיתוך - - -

חלק מהשמנים שלכם בכלל לא במסגרת הצווים. הם לא ממוסים.

שמני החיתוך – יש להם צמיגויות שונות. יש כאלה שמשתמשים בצמיגות 10, 15, 20. ויש שמן 25.

זה לא לפי צמיגויות. זה לא כמו שמן מתוסף. כאן זה לא הגדרה לפי צמיגויות.

איך אני מאתר את השמן שלי בצו הזה?

כל השמנים החצי סינטטיים שמסווגים ב- 24.03 – שהטלנו עליהם מס, התעשייה הזאת תוכל לקבל עליהם פטור.

ושמנים סינטטיים לגמרי?

על שמנים סינטטיים לא הטלנו מס. רק על תערובות עם שמנים מינרליים. זה פותר לדעתי גם חלק מהבעיה של עיבוד שבבי, כי חלק מהחומרים שאתם משתמשים והמספרים שנתתם – זה מתייחס גם כנראה לחומרים שבכלל לא הטלנו עליהם מס.

אל"ף, מאוד יכול להיות שנהנה מהדבר הזה, אבל אני עדיין חושב שיש הרבה מאוד חורים בצו הזה. אני מציע שעוד 4-3 חודשים ניפגש כאן כולנו ונעשה בדיקה מחודשת.

בהחלט נקיים דיון כזה.

לפני שאתה סוגר את הישיבה – יש אדם בשם אריאל כהן ממפעל טכנולוגיות מחזור – זה לגבי הדילול. הוא היה בפגישות בזום והוא ביקש לדבר. העניין הוא שיש לו פתרון שיכול להיות מקובל גם על רשות המסים. אני אקרא ואולי תבינו, אולי זה יכול לתת מענה לגבי חומרי הדילול. הוא כותב – שיתנו אישור לערבב עד 30% תולן שחייב. הערבוב הזה של התולן עם מה שכן חייב – אולי זה יפתור לכם את הבעיה. אתם מכירים את זה? ניסיתם לבדוק את זה?

אנחנו לא מבינים - - -

אני גם לא מבין את זה. בנושא הזה לא שמענו את האנשים, בעניין החומר דילול. אני קורא כמו תוכי. גם אני לא מבין את ההצעה.

סביב הצווים האלה התקיים הליך מאוד מסודר של שימועים, והייתה תקופה מאוד ארוכה להעביר הערות והצעות, וכל מה שקיבלנו בזמן בחנו ובדקנו. חלק מהבדיקות האלה באמת ארכו זמן ודרשו מומחיות מכל מיני עולמות תוכן, אז קצת קשה לנו כרגע להתייחס להצעה הזו.

הוא אומר שהדילול עצמו – אם יתנו לערבב אותו בתולן שחייב בעצם – נכון? לקחת, לערבב אותו עד 30% עם חומר של 70% שהוא לא חייב. שלא תמסו את זה, זה העניין. זה יכול לעזור להם כי אחרת בכמויות שמשתמשים מוסכים בדברים כאלה – זה יעלה את זה יותר. הדילול עצמו כנראה לא מה שיביא את הרמאות.

- - -ספציפית.

אני לא יודע אם הוא שמע את הדיון היום. החומר שדיברנו עליו קודם והסברנו – כיוונו אותו שהוא ייתן מענה ככל האפשר לחלק גדול מהשמנים שמיועדים למנועים שהם בדיוק אותם שמנים במוסכים.

שהמדללים לא נמצאים בפנים ואת זה העלינו.

אני מציע שתיצרו קשר מול רשות המסים, אחרי הדיון. שיסבירו. אם זה משהו הגיוני – אולי נתייחס. בכל מקרה, אנחנו ניפגש כאן מחר בבוקר כדי להצביע על הצווים האלה. אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:59.