פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



16
ועדת הבריאות
21/12/2021


הכנסת

הכנסת העשרים-וארבע

מושב שני




פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ב (21 בדצמבר 2021), שעה 12:52

הצעת צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תוקף הוראת שעה), התשפ"ב-2021

חברת הוועדה: עידית סילמן – היו"ר

יום טוב חי כלפון
יבגני סובה
אוסאמה סעדי
יעל רון בן משה

שאול יציב - מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אביטל אגמון ברקוביץ - משרד הבריאות

יצחק אוחנה - סמנכ"ל, חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

זהר לרר פטקין - מנכ"לית, האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת

הראל קנדל - קעליטה - ארגון גג למען עולים מצרפת

שימרית גיטלין שקד

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים










הצעת צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תוקף הוראת שעה), התשפ"ב-2021

שלום לכולם, היום ה-21.12.2021 למניינם, י"ז בטבת תשפ"ב. אנחנו כרגע מתכנסים להצעת צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תוקף הוראת שעה), תשפ"ב-2021. בעצם הצו הזה, המטרה שלו כרגע היא להאריך בשלוש שנים נוספות את הצו הקיים על מנת לאפשר לעולים חדשים נוספים לקבל תעודות במקצועות האמורים, מקצועות הבריאות. הוראת שעה קבועה בסעיף 58(ה1)(1) לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח-2008, המאפשרת להעניק תעודה במקצועות הבריאות למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודים מחוץ לישראל במקצועות הבריאות, וכי עמד בקריטריונים שנקבעו בחוק, בין היתר תעודת סיום לימודים על אף שאינו עומד בקריטריון של לימודים לתואר ראשון במקצוע הרלוונטי כפי שנקבע כיום בחוק. מטרת הארכת הוראת שעה היא להמשיך ולסייע כמו שאמרנו, לעולים החדשים להשתלב במקצועות הבריאות השונים כאן בישראל. טיוטת הצו הזה מגיעה בהתאם להחלטת הממשלה ולבקשה של השרה פנינה תמנו-שטה, שרת העלייה והקליטה, והשר ניצן הורוביץ, שר הבריאות כפי שסוכם ביניהם בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2021.

אני רק אומר שכרגע בימים האלה אנחנו עובדים על מקצועות הבריאות בכלל, על החלטת ממשלה גדולה, גורפת, ביחד עם משרד ראש הממשלה, ביחד עם יוראי להב הרצנו, חבר הכנסת, על כל הסדרת מקצועות הבריאות שמדברים על פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. עם זאת, אנחנו יוצאים לאותה עבודה שעשינו במקצועות הבריאות, גם בפסיכולוגיה הציבורית ממש בימים אלה וגם בנוגע להתמחויות של הפסיכולוגיה הציבורית, שאני שמחה לומר שגם זה נמצא בפני פתרון לאותם מתחמים. ועדת הבריאות פה דאגה לשלוח מכתבים לשרים הרלוונטיים ולתמוך בעשייה הזו וגם לבקש את עזרת השרים לכך.

היועצת המשפטית, את רוצה להוסיף משהו בנוגע לצו הנוכחי?

כמו שאמרת, מדובר על מתן אפשרות לבוגרי לימודי תעודה מחוץ לישראל שאינם לימודים אקדמיים, לקבל תעודה. זה חל רק על המקצועות ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת ותזונה. מראש החוק נכנס לתוקף ב-2016. ניתנה סמכות בחוק לעשות שתי הארכות של שלוש שנים כל אחת. אני אציין גם שהסעיף לא חל על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם הלימודים, שלהם בעצם יש אפשרות ללמוד בארץ את זה כלימודים אקדמיים, והכוונה הייתה בעצם לאנשים שבאים ממקומות שבהם הלימודים מראש לא נלמדים כלימודים אקדמאים אלא כלימודי תעודה.

צריך לומר שזה עבר בדיקה מאוד דקדקנית ומסודרת כאן כדי לוודא שקודם כל זה לא מכל מקום, צריך לומר.

ברור. יש תנאים בחוק שהם מאוד נוקשים.

והכללים בחוק הם מאוד נוקשים. אני רק אומר שבימים האלה אנחנו עושים עבודה גדולה מול שרת העלייה והקליטה ומול נפש בנפש ומול משרד הבריאות, בכלל לראות איך אנחנו יכולים להסדיר את כל הנושא של העולים שמגיעים לכאן ומגיעים עם תעודות ועם התמחויות גם בתחום החיות וגם בתחום הרפואה, והם כבר מתמחים אפילו והם מומחים בחוץ לארץ, כיצד אפשר לנסות ולסייע להם כאן גם מבחינת ההכשרה הרפואית.

אני רק אומר שקיבלנו בקשות מח"כים שונים גם לגבי החברה הערבית וגם לגבי החברה הדרוזית וגם לגבי אזרחים שבאים ממדינות שונות, ולכן אנחנו עובדים על זה כרגע וזה נמצא בשיח ובדברים מול משרד הבריאות ומול שרת העלייה והקליטה כדי לנסות ולזרז את זה. אני רק אומר שכשבמדינת ישראל אחת הבעיות הגדולות ביותר היא כוח אדם במקצועות הבריאות וכוח אדם רפואי בכלל, אנחנו רואים חשיבות גדולה לנסות ולהגיע באמת, בטח לאנשים שעולים לישראל ומגיעים עם הכשרה, לנסות ולסייע להם ולהכניס אותם לתוך מעגל התעסוקה הזה.

חבר הכנסת יום טוב כלפון שגם שותף לנושאים האלה, עובד מאוד בתחומים האלה.

נכון. גבירתי היושבת-ראש, תודה רבה קודם כל על הדיון החשוב הזה. אכן אני פניתי למעשה בתחילת חודש ספטמבר במכתב אז לשר הבריאות ולשרת העלייה והקליטה בבקשה להאריך את תיקון 4 לחוק הסדרת העיסוק, את הוראת השעה בעקבות פניות שקיבלתי מארגוני עולים, כי התיקון הזה פתר חלק מהבעיות שאנחנו מכירים, של הכרה בתעודות העולים, שזו בעצם הבעיה היום העיקרית של העולים החדשים בישראל, ההכרה בתעודות ובעצם הזכות שלהם לתעסוקה פה בארץ. הם עולים לארץ. מדינת ישאל היא מדינה שמזמינה עולים אליה, אבל לצערנו לפעמים לא מאפשרת להם להתפרנס ולעסוק במקצועות שלהם מסיבות שהן בעיקר סיבות של ביורוקרטיות או של פערים בנוגע לאופן ההכשרה.

בצרפת למשל במשך הרבה מאוד שנים מקצועות הבריאות נלמדים בבתי ספר גבוהים ולא באוניברסיטה, ולכן מה שמקבלים שם זאת תעודה ולא תואר אקדמי, וזה יצר בעצם את המצב הזה שבעצם עולים לישראל ולא מכירים בתעודה. מכאן נולד החוק הזה. בזמנו זה היה חבר הכנסת שמעון אוחיון שהוביל אותו, לכן הוא גם נקרא בעגה המקצועית גם חוק אוחיון. החוק הזה בעצם מטפל רק בארבעה מקצועות כמו שזה נאמר מקודם, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, הפרעות תקשורת ותזונה.

תזונה עדיין לא נכלל בתוך הדברים האלה.

הקריאה שלי מכאן היא להרחיב, אז כמובן לא במסגרת הזאת אלא במסגרת אחרת שאולי תעבדו עליה פה בוועדה, היא להרחיב בעצם את התחומים. יש עוד תחומים. אני הגשתי למשל הצעת חוק בעניין הפודולוגים. פודולוגים מצרפת לא מוכרים מאותן סיבות, כי הם לומדים את המקצוע - - -

יום טוב, יש לנו אחיות מצרפת, עולות שעושות שם עבודה מדהימה. כוח אדם של האחיות בארץ גם חסר, נמצא בחסך מאוד גדול. אנחנו צריכים לדאוג בטח למי שעולה ומגיע לארץ, והנושא של התעסוקה המקצועית הוא קריטי וחשוב. כן, אם יש צורך הם מוכנים לעשות השלמות.

גבירתי היושבת-ראש, חוק אוחיון הוא דוגמה לאיזון. זה לא שהחוק הוא רק סעיף אחד, כל מי שקיבל תעודה מצרפת יכול לעבוד בארץ. יש שם מנגנונים של איזונים, של בעצם שיקול דעת של משרד הבריאות, של המנהל שם בחוק שיכול לקבוע כל מיני תנאים, ותק מסוים, לבדוק את מוסד הלימודים בו הם למדו. זה לא שפה בעצם מקלים ראש ולא נכנסים לדברים. החוק מייצר את האיזונים והבלמים הנכונים, אבל צריך להרחיב אותו למקצועות נוספים וזו הקריאה שלנו מכאן, אז כמובן אני מברך את הוועדה ואותך, יושבת-ראש הוועדה וכמובן את שרת הקליטה ושר הבריאות על זה שבעצם מאריכים את החוק. יש צורך להאריך. יש עוד עולים שצריכים את החוק הזה מהסיבה הפשוטה שגם תהליך של אקדמיזציה קורה כרגע באירופה, אבל זה תהליך שלוקח זמן. לאט לאט בעצם הופכים את בתי הספר האלה לאוניברסיטאות ומעבירים את הלימודים האלה ללימודים אקדמאים. אכן זו הוראת שעה אבל זה תהליך כנראה שייקח עוד כמה שנים ולכן חייבים להאריך את החוק, את הוראת השעה.

אני שוב חוזר על הקריאה, את המודל המוצלח של חוק אוחיון צריך להעתיק למקצועות נוספים. אני יכול לקחת כדוגמה את טכנאי תקשורת רק לשמיעה, שכרגע צריכים לעשות השלמה שעולה הרבה מאוד כסף וגם כנראה לא עונה לכל הצרכים. אמרנו פודולוגים, אמרנו אחיות. יש עוד מקצועות. שוב, זה אינטרס של מדינת ישראל. אנחנו אפילו במשבר בריאותי עם חוסר בכוח אדם. יש פה יהודים מכל העולם שבאים בעיקר גם ממדינות מערביות כמו ארצות הברית, צרפת, מדינות מערב אירופה עם הכשרה טובה. אין כל סיבה שלא לאפשר להם, כמובן בתנאים הגבוהים בחוק, לאפשר להם לעבוד כאן, ואני ממש מודה לך על המאמצים האלה לעזור לאותם עולים חדשים. זה המעשה הנכון. זה המעשה הציוני וזה מעשה נכון גם לחברה הישראלית. תודה רבה.

נכון. אני רק רוצה להגיד שחבר הכנסת יום טוב כלפון, אני מאוד גאה על העבודה שלך למען העולים פה בכנסת בכלל. עצם העובדה שבאמת אנחנו באים מאותה סיעה, זה יסייע לנו לשתף פעולה ולראות מה טוב ונכון במודל הזה של חוק אוחיון כדי להכיל אותו על מקצועות נוספים שאנחנו יודעים שנדרשים, וכאן אנחנו נשלב כוחות ביחד ונעשה את זה גם אל מול משרד העלייה והקליטה וגם אל מול משרד הבריאות. מיותר לי לציין, אתה באמת עושה עבודה מצוינת וכיף שאתה כאן.

תודה.

גבירתי יושבת-הראש, רק הערה, שהרחבת תחולת החוק למקצועות נוספים יכולה להיעשות רק בדרך של חקיקה ראשית.

נכון. כאן זה רק הארכת צו.

אביטל אגמון ברקוביץ ממשרד הבריאות.

כפי שנאמר, מטרת הצו היא להאריך את הוראת שעה שנקבעה לפני בערך שש שנים ובעצם לאפשר למי שלמד בחו"ל לימודי תעודה גם לקבל תעודה באותו מקצוע פה בארץ ובעצם ככה להמשיך ולסייע לעולים חדשים להשתלב במקצועות שאמרנו מקודם.

אביטל, כשאנחנו מדברים על מקצועות הבריאות פה, אנחנו מדברים על איזה מקצועות? את יכולה להרחיב?

ריפוי בעיסוק - - -

אנחנו מדברים על ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות תקשורת ותזונה.

נכון.

אביטל, את יודעת להגיד לנו מה לגבי מקצועות נוספים אם בכלל שיש אפשרות לנסות לשלב אותם או שנעשית עכשיו חשיבה במשרד הבריאות לשלב אותם לעולים מחו"ל?

קודם כל לגבי הצו הזה, זה מן הסתם לא רלוונטי, אבל אם תוכלי למקד את השאלה שלך כי לא כל כך הבנתי.

לגבי אחיות, רופאים שמגיעים מחו"ל, האם נעשית עבודה מבחינת המשרד?

זה גורמי המקצוע יוכלו להגיד לך. אני יכולה להגיד לך שבאופן כללי כן נעשית חשיבה לגבי הסדרה של מקצועות אבל זה לאו דווקא לעולים חדשים. זה באופן כללי.

אוקיי, בסדר גמור. תודה, אביטל. הזום הסתדר כאן? יש לציין כי הזום עבד פה בבוקר.

אפשר בינתיים עד שהזום יסתדר?

כן, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

גבירתי היושבת-ראש, אם עסקינן בהסדרת מקצועות בריאות וצריך להסדיר את המקצועות האלה, וחברי, חבר הכנסת אחמד טיבי היה מהראשונים שפעל לחוקק חוק להסדרת הנושאים הרפואיים האלה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכל המקצועות האלה שלא היו מוסדרים בחוק, וזה הוסדר וטוב שזה הוסדר, כי אנחנו בסופו של דבר מדברים על מקצועות רפואיים שמדובר בחיי אדם. מדובר בדיני נפשות. אם אנחנו בעניין הזה, בסוגיה ובנושא של בריאות, אז בקשה נדון בענייני בריאות ובענייני רישוי מקצועות רפואיים. אם לוקחים אותנו לעניין של עולים וצריך לתת לעולים חדשים רישיונות עבודה בלי קשר למקצועות הרפואיים ובלי קשר להכשרה ולהסדרת הנושא הבריאותי, אז זה סוגיה אחרת.

ממה שאני שומע כאן, שרוצים גם אחיות וגם להרחיב את הנושאים ולהרחיב את זה, אני אומר לך גבירתי היושבת-ראש, אנחנו עסוקים בימים אלה ובחודשים האחרונים, ואני מקווה שמשרד הבריאות, נמצאים כאן מנהל אגף רישוי רפואי, פרופ' יציב, וגם האחראית על פיזיותרפיה ועל ריפוי בעיסוק במשרד הבריאות, גב' רגדה חכים. אנחנו חודשים דנים איתם, חבר הכנסת כלפון, בנושא של ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה לבוגרים שהם בוגרים של אוניברסיטאות כאן ויש להם תואר אקדמי. בודקים את זה ובצדק בודקים. פרופ' יציב עשה רפורמה ומהפכה בתחום של רופאים ורישוי רופאים. חלק מהאוניברסיטאות שנתנו תואר אקדמי ובוגר, אמר, האיכות והרמה היא לא מספיקה, היא לא נאותה ואני לא מכיר - - - . אנחנו זרמנו איתו ותמכנו בו למרות שחלק גדול מהסטודנטים שלנו לומדים באוניברסיטאות שם, אם זה מולדובה, אם זה אוקראינה, אם זה ארמניה, אם זה חלק מהאוניברסיטאות ברוסיה, ברומניה, כי אמרנו, אנחנו רוצים רמה רפואית נאותה, ראויה, הצטיינות.

כולנו מסכימים עם זה.

כולנו מסכימים אבל עכשיו אתה מביא לנו, ואתם רוצים עכשיו להרחיב.

לא מרחיבים. אנחנו עושים הארכת תוקף.

אין להם תואר אקדמי, אין להם תואר ראשון בגלל שהוא עולה חדש ולמד אני לא יודע איפה, באיזה אוניברסיטה, אז נותנים לו רישיון עבודה? לא בוחנים אותו, לא אומרים לו, תבוא לעשות בחינה.

אם אנחנו עוסקים ומתעסקים במקצועות רפואיים, במקצעות בריאות, אז בקשה שיהיו קריטריונים, ענייני בריאות. אם רוצים להכניס את העניין הזה של עלייה ועידוד עלייה, זה נושא אחר מהבריאות. זה נושא שונה לגמרי.

אני אומר לך, גבירתי היושב-ראש וכלפון, ותגידו לפרופ' יציב שיש רופא ערבי שלמד בגרמניה ועבד בגרמניה בבית חולים בגרמניה, שנים, למה הוא לא מקבל רישיון ישר? את יודעת שיש פרופסור, פרופסור סמי חוסיין. אני מכיר אותו אישית מדיר חנא. למד בגרמניה, לימד באחת מהאוניברסיטאות המפורסמות שם, נוירוכירורג. אחרי 30 שנה רצה לחזור לכאן. את יודעת מה אמרו לו? לך תעשה בחינת רישוי ישראלית, אחרי 30 שנה שהוא פרופסור. אז אם אתם מדברים על עלייה, זה נושא אחר. אתם רוצים בריאות? בקשה בריאות.

אוסאמה, אני אמרתי את מה שאתה אומר עכשיו עוד לפניך, שצריך לדאוג להרבה מקצועות בריאות, לרופאים, לאחיות, הרבה דברים שצריך לעשות בנושא הזה סדר אחד גדול.

אבל לא על תקן של עולה חדש. למה אזרח ערבי, אסור לו לקבל רישיון?

גם לגבי אנשים שלמדו בחו"ל ובאו לארץ וזה לא מוכר להם ואפשר לעשות השלמות, הכול ביחד.

היועצת המשפטית אמרה שזה מחריג מי - - - מקום מוצא שלו.

גם יהודי, לא רק ערבי.

למה אתה נותן עדיפות למקצועות בריאות לעולים חדשים?

תאר לך שגם יהודי שהולך ללמוד במולדובה, זה לא חל עליו. לא רק ערבי.

אנחנו מדברים כאן על הארכת צו שהיה בתוקף כבר שנים אחורה ואנחנו מאריכים אותו. יש כאן גם הגדרה מדויקת לגבי מי נכנס בכל מקצוע ומה הן הדרישות.

חבר הכנסת סעדי, אני רוצה לחדש לך. אתה ישבת עם פרופ' יציב כנראה בנוגע למקרים ספציפיים שאתה מכיר. אני גם ישבתי איתו, אני מחדש לך, לפני שבועיים, במשך שעות בנוגע לפודולוגים עולים לצורך העניין, וגם שם הוא הציב תנאים. הוא למשל התנגד לחוק שאני הגשתי בעניין הזה, אז שלא תחשוב שיש פה איזושהי אפליה. אם יש אפליה, יש יותר העדפה מתקנת שלמשל קיימת בנוגע לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל בקבלה ללימודים, שלא קיימת בנוגע לעולים חדשים ממדינות כמו צרפת או ארצות הברית לצורך העניין.

אחיות, בחודשים האחרונים כל חברי הכנסת הערבים מהקואליציה ומהאופוזיציה עובדים עם משרד הבריאות, עם השר, עם ד"ר גולדברג, כי יש מלא בעיות ואת יודעת.

נכון.

מאות בוגרים שסיימו ולא מקבלים זכאות. על מה אתם מדברים?

יום טוב אומר שכשיורד גשם כולם נרטבים.

נכון. המקרה שאמרת, של אנשים ישראלים שיוצאים מישראל ללמוד בחו"ל ולא מכירים בתעודה שלהם, זה חל על יהודים וערבים כאחד ואתה יודע את זה, ואין שום אפליה כלפי ערבים בעניין הזה. המצב הוא הפוך דווקא למיעוט הערבי במדינת ישראל בקבלה ללימודים ובמקומות אחרים. יש חוק. יכול להיות שאתה אולי היית אפילו שותף או אחמד טיבי לחוקים האלה של העדפה מתקנת לטובת המגזר הערבי ולטובת למשל חלק מהעולים, העולים מאתיופיה לצורך העניין. יש העדפה מתקנת.

אין שום העדפה מתקנת. החוק הוא אותו חוק, חל על כולם. אם אתם רוצים להתעסק ברופאים ובבריאות ובאחיות אך ורק במישור הפרופר, הטהור, בקשה.

חבר הכנסת סעדי, היום במגזר הציבורי יש העדפה מתקנת לחלק מהמיעוטים, בין היתר למיעוט הערבי. יש תקנים שפתוחים רק לבני המגזר הערבי. זה למשל לא קיים לעולים חדשים מצרפת או מארצות הברית, אני חייב להגיד לך את זה. למיעוטים אחרים זה לא קיים, אז קודם כל זה לא רק שאין אפליה, אפילו יש העדפה מתקנת.

אף אחד לא מבקש ממערכת הבריאות פה לוותר על רמת הכשרה מקצועית. דיברת על אחיות. אחיות בבית חולים בצרפת, אולי בית החולים איפה שאושפז בזמנו יאסר ערפאת לצורך העניין, אז לא הבנתי, הן יכולות לעבוד ולטפל בראשי מדינות בפריז אבל לא יכולות לעבוד פה בהדסה או בשערי צדק? הן לא מספיק מוכשרות כדי לעבוד?

על זה אני מסכים איתך. יש הצעת חוק שהעברנו בטרומית בכנסת הקודמת על הכרה במקצועות רפואיים של אלה שסיימו ועובדים בחו"ל, בלי קשר מי הוא.

לא, לא, זה מאוד משנה איפה בחו"ל, כי כל הרפורמה של יציב לקחה ועשתה דיפרנציאציה.

באירופה אם אחות עבדה חמש שנים, שש שנים, עשר שנים - - -

אבל זה מה שאמרתי ליום טוב בהתחלה. דיברנו על זה בהתחלה שעל זה אנחנו נשב. כאן היה תעדוף לאותם עולים חדשים שנכנסו לפני שנים, הסדרת עיסוק. אגב, זה כבר נמצא כמה שנים בפנים ועכשיו אנחנו מאריכים אותו בעוד שלוש שנים. אגב, כל הסדרת העיסוק הזה בסופו של דבר יהיה צריך להיות מוסדר מהתחלה ועד הסוף, כי עוד שלוש שנים זה פקיעת תוקף. נוכל להאריך עוד פעם?

עוד פעם אחת אבל עדיף להסדיר.

בדיוק, עוד הארכה אחת אבל צריך להסדיר את זה אחת ולתמיד. אני גם באתי ואמרתי שנכון עשה באמת הרפורמה של יציב שמדברת על דיפרנציאציה ודיפרנציאציה נכונה לגבי אוניברסיטאות כאלה ואחרות שבאמת עומדות בתקנות ובסטנדרטים שמדינת ישראל רוצה לעצמה וזה בסדר גמור, אבל כן צריך לנסות ולעזור פה וגם להגיד, אוקיי, אם צריך לעשות השלמות מסוימות או הכשרה מסוימת או מבחנים נוספים, אז מה כן צריך לעשות? על זה הצעתי מהתחלה, אז אין כאן בכלל סימן שאלה.

יצחק אוחנה ממשרד העלייה והקליטה, סמנכ"ל חטיבת פרט. ברוך הבא.

ברוכים הנמצאים. גבירתי היושבת-ראש, שלום, ומכובדיי כולם, אני רק רוצה להגיד באמת שאתם ציינתם את מרבית הנקודות, אבל שרת העלייה והקליטה יחד עם שר הבריאות באמת פועלים רבות מתוך הצורך לתת תרומה משמעותית לפערים שקיימים פה בארץ ישראל בהיבטים של המקצועות הללו ובלי להקל ראש חלילה לא בבריאות הציבור, וידידי הפרופסור שאול יציב יכול להגיד כמה דיונים, ואין פה שום הנחות, שלא ישתמע. אין כאן שום הנחות והקלות. האנשים האלה מגיעים ונבחנים. כל ההבדל זה באופן ובפורמט של המוסדות מעבר לים, בין אם זה לימוד אקדמי לבין לימודי תעודה, ואני מזכיר לכם שפה נדרש הניסיון של חמש שנים ומעלה. זה לא איזה מתלמד או סטאז'ר שהתחיל, בלי לזלזל חלילה בכבודם, אז הדבר ממש לא דומה. הם נבחנים ועוברים את כל התהליך של ההסדרה וזה המהות.

המהות זה לא לקצר, לדלג, לחפף, סליחה על הביטוי אם זה משתמע כך, או לעשות כל מיני פיילוטים, כי חלק מהניירות שלפחות קראתי בחומרים שהוגשו לוועדה, אז נתנו כדוגמאות הכשרות כאלה ואחרות שמקוצרות, מזורזות כדי להכשיר את העניין. זה לא דומה. אנחנו לא מדברים על העניין הזה. אנחנו מדברים עם אנשים שהוכשרו במדינות OECD, מפותחות ושעברו את כל התהליך ואת הניסיון בטיפול באנשים, לא בבובות חלילה ולא שאין להם ניסיון קליני, לכן אנחנו לא מקלים ראש בבריאות הציבור ולא עושים קיצור לשום אוכלוסייה. כל העניין פה זה לגשר עד שבאמת המדינות הללו, גם הן בתוך השינוי, עוברים לפורמט של לימודים אקדמאים. זה כל העניין. אני מברך על זה ובאמת צריך להקל בהיבט של הקליטה. לא להקל בהיבט של קיצורי דרך כדי באמת להביא שהם יוכלו להיקלט פה, להיות אזרחים מן השורה ובטח לתרום מניסיונם ומקצועיותם לאוכלוסייה פה.

רק רציתי לומר שאין פה דרישה של ניסיון של חמש שנים.

זה לגבי רופאי שיניים היה.

זה רופאי שיניים. יש מקצועות שדובר עליהם, שבחלקם לפי הגדרת משרד הבריאות - - -

כן, אבל זה לא כאן. זה לא באלה.

הם יכולים לדרוש ניסיון של שישה חודשים כחלק מהתנאים, אבל יש פה המון שיקול דעת למשרד הבריאות.

ניסיון של שישה חודשים לפיזיותרפיה ולזה?

חבר הכנסת סעדי, אתה מכיר את החוק. יש שם רשימה של תנאים.

כלפון, תבוא ותגיד, זה חוק לקליטה ועלייה. זה לא קשור - - -

אוסאמה, מה רע בחוק בעלייה וקליטה? זה ערך עליון של מדינת ישראל, עלייה וקליטה. הכול בסדר, זה המטרה שלנו פה, להביא את היהודים שבאים ועולים לכאן מכל העולם. זו מדינה יהודית ודמוקרטית ברוך השם והכול בסדר.

אנחנו מתנגדים לזה, גבירתי היושבת-ראש.

אתה מתנגד לזה שיבואו עולים?

השותף שלך מנסור, עכשיו בגלובס אומר שזה מדינה יהודית. אנחנו מתנגדים לזה.

זה בדיוק ההבדל ובגלל זה הוא מנהיג ואתה לא. לכן הוא מנהיג שיבריא את החברה הערבית בישראל ויצליח לשלב אותה בצורה כזו או אחרת במציאות כזאת. אנחנו הכי ימין בעולם ולכן הוא אחד שמייצר שינוי לעומת מי שבא ועושה רק פרופגנדות. אוסאמה תקשיב טוב, הוא יקדם אותה גם בנושאים האלה של החברה הערבית והדאגה שלו למקצועות הבריאות ולרופאים בחברה הערבית.

אבל זה ויכוח פוליטי.

לא פוליטי. אני לא פוליטית. אתה הכנסת פוליטיקה פה. הכול בסדר. אתה אומר, מנסור עבאס בוועידת גלובס. זה שהוא אומר שזה מדינה יהודית ודמוקרטית, הוא בדיוק תומך במה שאנחנו אומרים. מנסור עבאס מבין איפה הוא חי ואיפה הוא גר, במדינה שהיא מדינה יהודית ומדינה שהיא דמוקרטית, ומוכן להסתכל למציאות בעיניים ולא להתעלם ממנה.

חבר הכנסת סעדי, אתה חבר כנסת פה. אתה אמור להכיר בזה שזו מדינה יהודית ודמוקרטית. אתה לא מכיר בזה שזו מדינה יהודית ודמוקרטית?

מדינה יהודית?

כן.

איזה מדינה יהודית?

חבר הכנסת סעדי, אתה לא יכול להיות חבר בבית הזה אם אתה לא מכיר בזה שזו מדינה יהודית ודמוקרטית. אני אסביר לך מה זה יהודית ודמוקרטית. חבר הכנסת סעדי, מדינה יהודית זה אומר שאתה צריך להכיר בזה שכמדינה יהודית אנחנו מקבלים פה עולים חדשים וזו זכות יסוד במדינת ישראל לקבל יהודים מכל העולם. זו מדינה דמוקרטית, לכן אני מסכים עם זה שלאזרחים הערבים יש העדפה מתקנת וייצוג הולם בשירות הציבורי.

אתה עורך דין?

כן.

תקרא את פסקי הדין. זה שיש פסיקה, זה שאני נגד חוק העלייה - - -

אתה נגד זה שזו מדינה יהודית?

אני נגד חוק העלייה.

האם אתה נגד זה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית? תסביר לנו. הרגע היושב-ראש של המפלגה המתחרה שלך, מנסור עבאס, הודיע שהוא מכיר בזה שזו מדינה יהודית. האם אתה מכיר בזה שזו מדינה יהודית?

אמרתי שבגלל זה הוא נמצא בתוך הקואליציה והוא הצליח לקדם דברים ככל הנראה, שמתאימים לו - - -

אני צריך להכיר במציאות שאני פועל לשנות אותה?

כלומר, אתה פועל כדי לשנות את זה שזו לא מדינה יהודית.

לא, כי אתה באת אלינו בטענות ואני לא מבינה מה הטענות שאתה בא אלינו. שנותנים לעולים מקצועות בריאות?

אתם מערבבים.

מה מערבבים? מאריכים צו.

אני לא יכול להתנגד לצו הזה?

ב-2008 יכולת להתנגד.

גם אז התנגדתי.

אתה יכול להתנגד גם עכשיו אם אתה רוצה.

אם מדברים על בריאות ועל שיקולים בריאותיים, בקשה בואו נגדיר. שאלתי אותך למה ושאלתי אותך למה אחות ערבייה שלמדה ועבדה באותו בית חולים בצרפת, היא לא יכולה לקבל ועולה חדש יכול לקבל? תגיד לי למה.

אם היא ישראלית, היא יכולה.

היא לא עולה חדשה.

אם יהודי ישראלי שהולך ללמוד בצרפת, גם הוא לא יכול, אז אין אפליה. פועלים למען העולים. זה הדי.אן.איי של המדינה הזאת. היא הוקמה כמדינת הלאום של העם היהודי. גם בן גוריון היה עולה חדש.

מערבבים מין בשאינו מינו.

לא מערבבים. אנחנו כן מקדמים את העולים. עכשיו אתה מודיע לנו שאתה נגד זה שזו מדינה יהודית, וזה מאוד חבל. אני אומר לך, זו גם מדינה דמוקרטית, לכן אני למשל תומך בזה שיש ייצוג הולם למיעוט הערבי. על פי חוק, במגזר הציבורי נותנים ייצוג הולם, נותנים העדפה מתקנת כי בדמוקרטיה זה חשוב כדי לקדם שוויון, כדי לקדם זכויות. זו מדינה דמוקרטית ואני בעד ייצוג הולם לציבור הערבי, אבל אתה נגד זה שזו מדינה יהודית ועולים חדשים. זה בדיוק ההבדל בינינו.

אוסאמה, אנחנו העלינו את זה כי אתה באת ואמרת, השותף מנסור עבאס הולך ואומר. מה אמר? הוא אמר שזה מדינה יהודית ודמוקרטית. יפה. הוא מכיר בזה שזה מדינה יהודית ודמוקרטית. זה מה שצריך להיות כאן.

הוא לא אמר את זה מוקלט.

ולכן זו מדינתנו. למי שהתבלבל, זה הפרלמנט הישראלי. בבקשה, חברת הכנסת יעל רון בן משה, רוצה לומר משהו?

תודה גבירתי היושבת-בראש, אני חושבת שלא ראוי כרגע לקיים דיון על מדינת ישראל, מדינה יהודית דמוקרטית. הנושא הזה אינו במחלוקת. גם אם יש צורך לדון בזכויות של מיעוטים כאלה ואחרים, אנחנו נקיים את זה במקום אחר. אנחנו משתדלים מאוד בקואליציה הזו להיות ענייניים ועם הפנים לכלל האזרחים, ואני מציעה שנתקדם בדיון הזה ונעבור להצבעה, גבירתי היושבת-ראש.

חברת הכנסת יבגני סובה.

איך ששמעתי פה ויכוח על עולים חדשים, על מקצועות רפואה, אמרתי, מה זה?

יבגני סובה, בבקשה.

יבגני, זה החוק.

אוסאמה סעדי מתבאס שזה החוק, ואומר, למה אתם מביאים לי עולים ועוד רוצים לנסות לעזור להם? בואו תעזרו לכולם. אף אחד פה לא אמר שאחרים לא צריכים עזרה, אבל אמרנו רק שאנחנו מעודדים עלייה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וכך תישאר. סך הכול זה המטרה שלנו. פתחנו ואמרנו בתחילת הישיבה הזו שכן צריך להסדיר מקצועות נוספים של אחיות, של רופאים. כוח האדם במערכת הבריאות, נדרש סיוע ועזרה ואנחנו כאן בשביל זה בשיח עם משרד הבריאות, בשיח עם שרת העלייה והקליטה.

אני בטוחה שחבר הכנסת אוסאמה גם יתמוך בחוק השוויון שמסדיר מעמדם של ציבורים נוספים.

יש לי הצעת חוק אבל היושבת-ראש פה - - -

אני פשוט באה מתפיסת עולם מאוד מסוימת שלא מתאימה לתפיסת העולם שלך ככל הנראה וזה בסדר גמור לך.

לגבי שוויון אזרחי, יהיו הסכמות בקואליציה. זה יבוא להצבעה. נשמח שאתם - - - כמו שצריך, בצורה עניינית.

נחכה ונראה.

בקשה.

אני רוצה להגיד משהו לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. אנחנו לפני מספר ימים ישבנו עם מנכ"ל ביטוח לאומי בעניין החוק של הפחתת דמי תשלומים לסטודנטים. אני חושב שהוא חוק חשוב מאוד. היו כאלה שהאשימו אותנו, את יוזמי החוק בכך שאנחנו עוזרים לתומכי טרור, לסטודנטים ערבים שחוזרים לחוץ לארץ. אני הגנתי על האוכלוסייה הערבית ואני הגנתי על הסטודנטים הערבים, כי על פי הנתונים, למעלה מחצי היום של הרופאים במערכת הבריאות הציבורית זה אלה שלמדו בחוץ לארץ, כולל הסטודנטים הערבים שחוזרים, אם זה ממדינות חבר העמים, אם זה מירדן. חוזרים ומשתלבים בהצלחה במערכת הבריאות הציבורית ולכן אני חושב שפה כשצריך להגיד, צריך להגיד, אז אני בעד העניין הזה.

אנחנו עברנו כבר את השלב מאז שהתחילה העלייה הגדולה. אני חלילה לא פוגע בעליות אחרות. הייחודיות של המדינה שלנו בכך שאנחנו יכולים לזהות כבר רופאים מוכנים בקרב העולים הפוטנציאליים, ובכך מדינת ישראל נהנית, ומצד שני גם משלמת על זה שהיא לא משקיעה ברופאים, כי מה שקרה מאז 1990 כשנפתחו השערים ולמדינת ישראל הגיעו למעלה מ-43,000 רופאים מברית המועצות, שרובם, למעלה מ80% השתלבו במערכת הבריאות הציבורית ומדינת ישראל לא השקיעה ברפואה כספים.

היום אני חושב שהצורך ברופאים ובכלל במקצועות הרפואה הוא פי שלוש מהתקנים שיש לנו במוסדות להשכלה גבוהה, ששם יש מחלקות לרפואה, ולכן מה שאני אומר וזה גם תפקידך גם כיושבת-ראש ועדת הבריאות, קודם כל להעלות את המודעות. לא יתכן שאנחנו נמשיך לדבר במושגים של איזה יפה העלייה ואיזה טובה שהביאו רופאים, כי כבר הרופאים האלה שבאו בגילאים 30, 20 פלוס, הם כבר יצאו לגמלאות אחרי 30 שנה, אז אני חושב שמדינת ישראל צריכה להבין, נגמר הסיפור הזה שאתה יכול לקבל רופא מוכן. אתה צריך להשקיע. אם אתה משקיע באותו עולה שאתה מאתר אותו ונותן לו תנאים, וזה לא רק רופא, זה גם כל מקצוע רפואה. זה גם יכול להיות אחים ואחיות כי חסרים לנו גם תקנים בנושא הזה.

צריך להשקיע בנושא הזה. כמובן גם להשקיע בעולים שמגיעים, ולא להסתכל מיד על רמת העברית שלהם. תתנו להם עוד אולפן ועוד אפשרות ללמוד שפה. תנצלו שמדינת ישראל לא השקיעה בו במקצוע הזה, ואז הוא בא לפה גם כי הוא ציוני והוא עולה, וגם כי הוא רוצה להציל פה אזרחים ולעבוד במערכת הציבורית. אני חושב שבעניין הזה אנחנו צריכים להיות תקיפים וכן לתמוך בכל דבר שרק יקל על אנשי מקצוע בתחום הרפואה להשתלב ולעבוד, ולא לעשות להם חסמים מעבר לחסמים שקיימים בחברה הישראלית היום. אם אני צריך להצביע, אז אני אצביע. אני מחליף את חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב בוועדה.

תודה רבה, זה חשוב מאוד. פרופ' יציב ממשרד הבריאות נמצא איתנו בזום? קודם כל ברוך הבא. אנחנו נשמח לארח אותך לפגישות תכופות יותר פה בוועדת הבריאות של הכנסת. בקשה.

קודם כל אני תומך בתיקון הזה. אני רוצה להסביר פה הבדל אחד חשוב. לו היו היום באים העולים ודורשים זכויות מעבר למה שקיים היום, אז ברור שהכוח היה לגמרי שונה. פה מדובר על הארכה של איזשהו תיקון שנעשה לפני שנים. לא מדובר פה על שינוי של איזה שהם עקרונות. מדובר פה על איזשהו פסק זמן נוסף עד שהעניין כולו יוסדר.

לפי רוח הדברים, ונכון שלפני כמה זמן היה לי ויכוח מאוד נוקב דווקא לגבי עולים, שאני התנגדתי בצורה מאוד חריפה לכלול אותם בחוק ההסדרה בגלל שלא היה להם תואר אקדמי. היה מדובר בכאלה שלא היו כלולים בתוך התיקון הזה. זה תיקון שנעשה לפני שנים. גם לגבי תלמידי רפואה, אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת סעדי, גם כאלה שלומדים רפואה בחו"ל ושהתחילו את לימודיהם לפני מה שאתם קוראים רפורמת יציב שנכנסה לתוקף ב-2019, גם לגבי אלה יש הנחות לא פשוטות. הם לא נכנסו לתוך החוקים של הרפורמה בגלל שהתחילו שנים קודם לכן, ולכן הרפורמה חלה רק על אלה מ-2019 והלאה. גם לגביהם עשינו הנחה מסוימת. באותו אופן ניתן לראות את העניין הזה של התיקון.

התיקון הזה, הוא מתייחס לא למשהו חדש שמתחיל עכשיו ושהוא יוצר איזושהי אפליה, אלא זה דברים שהוחלטו לפני שנים לגבי אנשי רפואה שנכנסו למערכת לפני שנים ופשוט העניין הזה מוארך. לדעתי בסופו של דבר העניין יתאזן כך שיוכלו גם הם להשתלב בתוך המערכת היותר אקדמית. אני באופן אישי מאמין באמונה שלמה שאנשי בריאות שיש להם גם השכלה אקדמית, הם בדרך כלל אנשי בריאות יותר טובים. כך אני מאמין לגבי פיזיותרפיסטים וריפוי בעיסוק וכך אני מאמין גם לגבי רופאים. אני חינכתי דור של רופאים ואני תמיד האמנתי שרופא שיש לו השכלה אקדמית ועוסק במחקר ועושה דברים שהם יותר אקדמיים, הוא גם רופא יותר טוב. אני מאמין בעיקרון הזה ואני לא חושב שיש פה עניין של אפליה.

פרופ' יציב, מה אתה יכול לספר לנו קצת על הראיה העתידית של כוח האדם במערכת הבריאות מבחינת הדברים שגם אני, גם יום טוב, גם אוסאמה סעדי, גם יבגני סובה, כולם פה דיברו על זה. יש לנו בעיה של כוח אדם במערכת הבריאות. איך אתם עוזרים לנו לפתור את הנושא הזה?

אני רק רוצה לומר שנעשה עכשיו מאמץ בלתי רגיל מכל הכיוונים כדי להגדיל במידה רבה את האפשרות להגדיל את מספר תלמידי הרפואה במדינת ישראל. במילים אחרות, להגדיל במידה רבה את השדות הקליניים ואת האפשרות לתת לימודים קליניים במדינת ישראל. כל האוניברסיטאות, כל הדיקנים הבטיחו להגדיל במידה זו או אחרת את מספר התלמידים. אנחנו התחלנו בתל השומר, למשל, סעדי יודע את זה, דווקא לגבי תלמידי רפואה מהמגזר. אנחנו התחלנו קורס של 40 סטודנטים, כאלה שלומדים במשמרת שנייה, שיכול להוות איזשהו מודל להגדלת השדות הקליניים.

נכון, זה נקרא "משמרת שנייה". צריך לומר, זה פיילוט שאנחנו ממש אוהבים אותו. אני חושבת שצריך גם להרחיב אותו.

אני רוצה לציין שדווקא את הפיילוט הזה התחלנו עם סטודנטים מהמגזר. היום לומדים כיתה של 40 והם מאושרים שהם לומדים שם, כי שם באמת הם נחשפים להרבה מאוד פעילות קלינית, כך שבסך הכול באמת אני באופן אישי תומך בתיקון הזה של שר הבריאות. אני חושב שזה לא נעשה מתוך איזשהו כוונה להפלות אלא פשוט כדי לאפשר, לתת מרווח נוסף לכאלה שהתחילו לפני שנים.

אני חושב שנעשה מאמץ בלתי רגיל מכל הכיוונים כדי להגדיל את מספר התלמידים שלומדים בישראל והדבר הזה באמת מקבל תנופה רצינית בשנה האחרונה.

פרופ' יציב, אני רוצה להגיד לגבירתי היושבת-ראש, אתה יודע שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. כשהתחלת ברפורמה שנקראת על שמך, רפורמת יציב בעניין לימודי רפואה, אנחנו תמכנו למרות שהיו לנו ביקורות בתוך החברה הערבית. היינו איתך בנצרת והסברנו את זה לאנשים והאנשים היום קולטים את זה. אכפת לנו מרמת הלימודים, גם התיאורטית וגם הקלינית. כשהיו בעיות מהבחינה הקלינית בפיזיותרפיה, בריפוי עיסוק, אמרתם שצריכים השלמה, אז אנחנו עשינו איתך, עם רגדה שיושבת לידך. עשינו חודש וחצי השלמה קלינית כי בסופו של דבר אכפת לנו, כי הם באים ומטפלים בכולנו. מטפלים בילדים שלנו, בילדים של כולם.

אנחנו בעניין הזה לא מבדילים ולא על רקע זהות של לאום. אנחנו רוצים מערכת בריאות ואנחנו שמחים שהרבה מהרופאים היום וממנהלי המחלקות הם רופאים ערבים שמשרתים. אנחנו שמחים על כך שבתקופת הקורונה הייתה התגייסות של כולם, ערבים ויהודים. כל מערכת הבריאות התגייסה, לכן אני אומר, להכניס את האלמנט הלאומי לתוך העניין הזה, זה הטעות. זה הביקורת שלנו על הצו הזה, אבל בהחלט אנחנו בעד גם אחיות.

יש לנו עכשיו בעיה גדולה עם צילום רנטגן למשל, שזה עדיין לא מוסדר. יש לנו 200 בוגרים שהם כבר שנה, שנתיים, שלוש סיימו את לימודי התואר ועוד לא מוכרים. עכשיו רק התחלנו עם שר הבריאות למצוא פתרונות. עכשיו יש עם האחיות. צריכים להסדיר את הנושאים האלה. אנחנו שומרים ורוצים לשמור ונמשיך לשמור על רמת מקצועיות לא רק נאותה אלא מצטיינת.

אוקיי. תודה, אוסאמה. תודה, פרופ' יציב.

אחרונת הדוברים כאן, זהר לרר פקטין, המנכ"לית של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, ואז נעבור להצבעה. בבקשה.

שלום ותודה על ההזדמנות לדבר. אני אהיה מאוד ממוקדת. אני אשתדל לא לחזור על דברים שאמרו קודמיי. אנחנו מדברים, חבר'ה, על חוק מקצועות הבריאות, שזה חוק שהסדיר את המעמד האקדמי של המקצועות, שהם מקצועות הבריאות, את ההכשרה הפרקטית הנדרשת ואת הצורך בתעודת מקצוע. גם הוא הגדיר ועדה מקצועית מייעצת לשר הבריאות, שכחלק מהוועדה גם יש נציגות של האגודה המקצועית, שזה אנחנו.

החוק הזה עיגן תפיסת עולם של משרד הבריאות בכל הנוגע למקצועות הבריאות, בהתייחסות אליהם כמקצועות אקדמיים עם הרמה הגבוהה הנדרשת. דורשים הכשרה מעמיקה ויסודית לצד התמקצעות בעבודת שטח והדרכה מקצועית. אני מדגישה, קלינאות תקשורת עוסקות במגוון תחומים, שזה המקצוע שאנחנו מדברים עליו מהזווית שלנו, מהתפתחות הילד דרך טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים וקידום שלהם, טיפול ושיקום בתחום שמיעה, ורוב העולים שאנחנו מדברים עליהם הם טכנאי שמיעה למיניהם, וגם שיקום בגיל המבוגר אצל מבוגרים אחרי אירוע מוחי למשל, ועוד. הטיפול ושיקום שניתן, הוא ניתן על ידי נשות מקצוע לקשת מאוד רחבה של גילאים, מילדות ועד זקנה, וההשפעה שלהם על המטופלים היא ברמה משנת חיים, חד משמעית. זה לא איזה אחיזת עיפרון או טיפה בעיית היגוי. אנחנו מדברים על דברים משני חיים.

האגודה שאני עומדת בראשה מבקשת להביע בזאת את ההתנגדות הנחרצת ברמה הגבוהה ביותר להארכת הוראת השעה הזאת שמבוקשת בצו. זה מיטיב אמנם עם עולים חדשים וזה מבקש לעודד עלייה לישראל ואנחנו מאוד בעד זה, אבל לא תוך פגיעה קשה במקצועיות שנדרשת מחוק מקצועות הבריאות. למעשה יש פה ויתור משמעותי על הדרישות האקדמיות הקשוחות שמציב החוק שרק נחקק לאחרונה, ללימוד תארים במקצועות בריאות בישראל והכרה בתעודות שמקבליהם לא בהכרח עמדו ולא למדו את היקף החומר הנלמד במסגרת לימודים אקדמיים שלומדים בחוג להפרעות בתקשורת בארץ, בישראל.

ייאמר שוב, אין לנו שום בעיה עם מי שלמד והוכרה לו תעודה מחו"ל בארץ בהיקף לימודים שזהה, אלא רק עם אלה שלמדו תוכניות חלקיות, תוכניות לא אקדמיות. אתם הייתם מסכימים שרופאת שיניים שמטפלת בילד שלכם תהיה בעלת תעודת מקצוע ממקום עלום ללא לימודים אקדמיים?

רק שזה לא המקרה. אף אחד לא מדבר על מקום עלום. אם היא רופאת שיניים בפריז או בניו יורק, היא יכולה להיות רופאת שיניים בירושלים. זו בדיוק הנקודה כאן.

אם היא לא למדה תוכנית מקיפה כמו שלומדים בארץ? גם הקרדיולוג שמטפל בהורים שלכם או בכם וכל שאר בעלי המקצוע, לא רק מתחום של רפואה ומקצועות הבריאות. איך אמור אזרח שנזקק לשירות, לדעת שמי שהוא קבע אצלו תור הוא בעל הכשרה חלקית, אם הוא קיבל רישיון עיסוק מהמדינה כמו אחרים שכן למדו את כל ההיקף האקדמי הדרוש? אין פה איזושהי הטעיית הציבור גם במידה מסוימת?

אני משער שאת סומכת למשל על הבריאות בחו"ל. אני משער שאולי התחסנת. החיסון של פייזר מבוצע על ידי מערכת הבריאות, לדעתי בארצות הברית וגרמניה, אז אם את סומכת, למה שלא תסמכי גם על רופאי שיניים שעברו הכשרה בגרמניה, בצרפת או בארצות הברית? זה בדיוק המקרה פה. מדובר באנשים שהוכשרו במדינות שהן ברמה הכי גבוהה בעולם מבחינה רפואית.

אני אעצור פה. זהר, תודה רבה. יש כאן הנחיות מאוד ברורות בתוך הצו, מי כן, מי לא. זה משהו שהיה כאן מ-2008. אנחנו מאריכים כרגע בעוד שלוש שנים. אם יש בעיה מקצועית, ואנחנו פנינו כדי לשמוע האם יש בעיה עם כאלה שהגיעו ועשו איזושהי - - - . אין לנו כאן עדויות לתוך הדבר הזה, גם לא משהו שאתם הבאתם אלינו הלכה למעשה. יש כאן אנשים שנדרשים לרמה מאוד גבוהה. זה לא מכל מקום, מה שבא להם, איך שבא להם. יש כאן הגדרה מאוד ברורה, מי כן ניתן להכניס אותו לתוך הסד הזה של הארכת התוקף.

משפט סיום.

משפט סיום.

יש ועדה מקצועית מייעצת לשר הבריאות.

נכון, להסדרת התחום.

אנחנו מבקשים שהוועדה תתכנס בדיוק לדון בדברים האלה.

הוועדה תתכנס ללא קשר להארכת הצו הזה.

היא יכולה לייעץ כי אנחנו חברים שם.

יפה, מעולה, אז הוועדה תתכנס וללא קשר להארכת הצו.

גבירתי היושבת-ראש, יש כאן גילדות למעשה. הם לא דואגים פה לבריאות אלא פשוט לא רוצים תחרות. בואו נשים את הדברים על השולחן.

לא, זה לא נכון.

אנחנו פה מבקשים כן להכניס למדינת ישראל אנשים שיש להם את הרמה הכי גבוה שיש מבחינה בריאותית, ואתם רוצים למנוע את זה כי אתם לא רוצים מתחרים. בוא נודה על האמת. זאת הבעיה. הבעיה העיקרית שיש לנו עם ההכרה בתעודות של העולים זה גילדות כמו הגילדה שלך, שבעצם לא רוצים להכניס פה עוד אנשים לא בגלל הרמה המקצועית שלהם אלא בגלל שאתם לא רוצים תחרות. שיטה בולשביקית שסוגרת תחרות וזו בדיוק הבעיה. גבירתי היושבת-ראש, אני כאן כדי להילחם על הדברים האלה. אנחנו מכירים את זה הרבה שנים. אני אישית מתעסק בדברים האלה מאז 2013 וזה לא פעם ראשונה שאני פוגש נציגים של גילדות שבעצם לא רוצים להכניס פה תחרות, ללא שום קשר לרמה המקצועית או לבריאות הציבור.

יש לנו הרבה מקצועות ויש לנו הרבה שדות קליניים שחסרים את זה. אנחנו מכירים את האירוע. אני רק אומר שמקצועות הבריאות, אין מה שמקדם אותם יותר מהוועדה הנוכחית. הוועדה הנוכחית קידמה החלטת ממשלה על מקצועות הבריאות: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. מקדמת עכשיו לכיוון של החלטת ממשלה בנושא של הפסיכולוגיה הציבורית. מקדמת את הנושא הזה של המתחמים בפסיכולוגיה הציבורית וכל דבר נוסף ככל שנקבל.

כבוד היועצת המשפטית, הקראת הצו בבקשה כדי שנוכל להצביע עליו. תודה.

ברשותך, רק הערה קטנה לגבי מה שנאמר פה. חלק מהתנאים להכרה בלימודים זה שתעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה על פי הדין החל באותה מדינה. לשם כך - - - הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק במקצוע הבריאות. זו הייתה הערה שעלתה פה. כלומר, אם הלימודים לא מוכרים על ידי אותה מדינה, הם לא יהיו מוכרים.

נכון. בבקשה.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 58(ה1)(5) לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 (להלן-החוק), ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הארכת תוקף
הוראת שעה 1. התקופה האמורה בסעיף 58(ה1)(5) לחוק מוארכת בשלוש שנים עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הצו עבר ברוב. תודה רבה. אנחנו גאים פה לאשר את הצו שמאריך בשלוש שנים את אותו אישור למקצועות הבריאות וכך אנחנו נמשיך ונקדם ביחד עם שותפיי פה, חברי הכנסת, בשאר הזירות כדי להכשיר, כדי להביא לכאן למדינת ישראל גם עולים וכוח אדם איכותי במקצועות הבריאות.

יש פה נציגים מארגון קעליטה שפועל למען העולים. הם ביקשו לדבר. הם רוצים אולי להודות על זה שהעברנו את הצו, מר הראל קנדל או הגברת אסתר בלום. הם בזום.

בקשה.

שלום, אני רק רוצה להודות לגבירתי יושבת-ראש הוועדה ולחברי הכנסת. אני רואה שגם יום טוב שם, אז באמת להודות לכם. היינו בדיון הזה לפני כמה שנים ואנחנו מאוד שמחים שעכשיו זה מוארך לעוד שלוש שנים, אז באמת כל הכבוד, וגם לפרופ' יציב. אני רואה שהוא גם פה, אז גם להודות לכולם. כמו שנאמר, אני לא הייתי מהתחלה אבל אני מבין שגם דובר על מקצועות אחרים, אז אני מציע שגם ניפגש פעם אחת גם על הסיפור של האחיות. נראה לי שזה הדבר שהוא הבא בתור.

בקשה, אתם מוזמנים. אני ויום טוב נפתח לכם שולחן עגול. אנחנו כבר נקבע את זה היום ונגיד לכם מתי, בסדר?

תודה רבה לך.

תודה רבה. אשריכם. השם עמכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:52.