פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
28/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 132
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב (28 בדצמבר 2021), שעה 13:00

פרק ט' (ניקוז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת]

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
רון כץ
לימור מגן תלם
אורי מקלב

שלמה קרעי

אור מלכי - רפרנט חקלאות וצער בעלי חיים, משרד המשפטים

עדי ארקין - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת אביאני - היועצת המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ערן אטינגר - סמנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תהל ברנדס - סגנית בכירה ליועצת משפטית, רשות המים והביוב

זאב אחיפז - משנה למנכ"ל, רשות המים והביוב

גיא רשף - סמנכ"ל שירות הידרולוגי, רשות המים והביוב

גיורא שחם - מנהל הרשות ויו"ר המועצה, רשות המים והביוב

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

איתי עצמון
ורד קירו-זילברמן

עידית חנוכה

יפעת קדם



פרק ט' (ניקוז) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת], מ/1443

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. אנחנו נעבור על אותם סעיפים שהקראנו, נסיים אותם, ואז נעבור לסוגיית ההסתייגויות וההצבעות על כל הנושאים האלה.

הצעת חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (תיקון מס'...), התשפ"ב-2021

בסעיף 1 להצעת החוק הוועדה כבר דנה ב-16 בנובמבר, לא נעשה בו שינוי, לכן אפשר להצביע עליו. לא הוגשו לגביו הסתייגויות.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

בסעיף 2 יש כמה תיקונים ותוספות להגדרות לחוק. בהגדרת הממונה כבר דנו ב-16 בנובמבר, לכן על פסקה (1) אפשר להצביע. פסקה (2) כוללת הגדרות שטרם הוקראו.

(2) אחרי ההגדרה "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא:

"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

"הרשות הממשלתית למים ולביוב" – הרשות הממשלתית למים ולביוב
שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;

"הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים" – הרשות לשמירת הטבע
והגנים הלאומיים שהוקמה לפי סעיף 3 לחוק גנים לאומיים;

"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר."

(3) אחרי ההגדרה "חוק המים" יבוא:

""חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים
לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;

"מועצת הניקוז" או "המועצה" – המועצה הארצית לענייני ניקוז
שהוקמה לפי סעיף 2".

"רשות מקרקעי ישראל" – רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי
סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960;

מי בעד הסעיף, מי נגד?

הצבעה
אושר.

סעיף 3 הוקרא, נדון ב-14 בדצמבר, לכן ניתן להצביע עליו.

מי בעד הסעיף, מי נגד?

הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 2. כאן בעצם מגיעים לחלק שנוגע למועצת הניקוז. אלו ההסכמות שהושגו בין משרד החקלאות לרשות המים.

4. בסעיף 2 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), לפני "לייעץ לשר" יבוא "שתפקידה";

(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) במועצת הניקוז יהיו 15 חברים, והם:

(1) הממונה, והוא יהיה יושב ראש המועצה;

(2) מנהל הרשות הממשלתית, או עובד בכיר מעובדי הרשות הממשלתית
למים ולביוב, שימנה מנהל הרשות הממשלתית;

(3) נציג השר להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי
משרדו;

(4) נציג שר הפנים, שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו;

(5) נציג שר האנרגיה, שימנה שר האנרגיה מבין עובדי משרדו;

(6) נציג שר הבריאות, שימנה שר הבריאות מבין עובדי משרדו;

(7) נציג שר האוצר, שימנה שר האוצר מבין עובדי משרדו;

(8) נציג רשות מקרקעי ישראל, שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל;

(9) נציג מינהל התכנון במשרד הפנים, שימנה מנהל מינהל התכנון
במשרד הפנים;

(10) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שהוקמה לפי חוק
גנים לאומיים, שימנה מנהל הרשות;

(11) שני נציגי ציבור בעלי ידע ומומחיות בתחום הניקוז, שאינם עובדי
רשות ניקוז או בעלי תפקיד ברשות ניקוז, שימנה השר; אחד
מנציגי הציבור לפחות יהיה נציג של גוף ציבורי מבין הגופים
הציבוריים המנויים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים
שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-
2002, והוא ימונה בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה;

(12) שני נציגי השלטון המקומי שימנה השר בהסכמת שר הפנים,
האחד מהם מטעם גוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות
בישראל והשני מטעם גוף המייצג את מרבית המועצות
האזוריות בישראל;

(13) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של חקלאי
ישראל, שימנה השר;

אני מבקש שבסעיף (12) יהיו שני נציגי השלטון המקומי שימנה הגוף היציג, האחד מהם מטעם המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל, השני מטעם גוף המייצג את מרבית המועצות האזוריות בישראל. אין צורך בהסכמת שר הפנים.

אני חושב שכן צריך כאן מינוי של שר החקלאות.

למה את נציג מינהל התכנון ימנה מנהל מינהל התכנון ואת נציג הרשות המקומית צריך שהשר ימנה?

את כתב המינוי יוציא אותו ארגון יציג? אני לא כל כך מכיר מודל כזה. אני מכיר מודל שבו הגוף היציג מוסר את רשימת המועמדים והשר ממנה.

מנהל רשות הטבע והגנים ממנה את הנציג שלו.

זה גוף סטטוטורי.

ורשות מקומית היא לא גוף סטטוטורי?

בחוק משק הגז הטבעי יש בדיוק כזה נוסח, שיושב ראש הגוף היציג הוא זה שממנה את הנציגים שלו.

משרדי הממשלה מוכנים לתיקון?

אני רואה שהמודל של נציגי הציבור עוברים דרך השר. גם פה מדובר בסוג של נציגי ציבור. בעיני זו לא נקודה מאוד מאוד מהותית.

אני פשוט רוצה שהשלטון המקומי ימנה את נציגיו, לא שהשר ימנה את נציגי השלטון המקומי.

אנחנו מביאים בהמשך החקיקה הוראות לגבי ניגוד עניינים וכו'. אם המינוי יבוצע על ידי אותו גוף, האם האחריות של אותו גוף תהיה גם לעשות את בדיקת העדר ניגוד העניינים?

מי יעשה את בדיקת ניגוד העניינים במינהל התכנון? מנהל מינהל התכנון?

היועץ המשפטי של אותו גוף.

אני מכיר שכשאדם מגיע לגוף מסוים, קרי רשות הניקוז, מי שעושה את כל סוגיית ניגוד העניינים זה הגוף הקולט. זה נראה לי הכי הגיוני. הוא מכיר, הוא יודע, הוא מבין, הוא מכיר את החוק הספציפי. אני לא חושב שהיועץ המשפטי של הגוף הממנה, וזה לא משנה אם זה רשות הגנים, מינהל התכנון או הרשות המקומית, צריך לעשות ניגוד עניינים לגוף אחר. שהגוף הקולט יעשה את ניגוד העניינים.

היועץ המשפטי לממשלה חיווה את דעתו בשאלה אם צריך להגיע לוועדה כשמדובר במינוי נציגים.

לאיזו ועדה?

לוועדה לבדיקת ניגודי עניינים של המינויים של המדינה.

אני לא רוצה להיכנס לזה. שרשות הניקוז יבדקו את כל נציגיהם אם הם בניגוד עניינים או לא. זה נראה לי סביר לגמרי. הגוף הקולט תמיד בודק את ניגוד העניינים. זה נכון בכל גוף ציבורי שאני מכיר.

הגוף היציג?

כן. שני נציגי השלטון המקומי שימנה גוף היציג, האחד מהם מטעם הגוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות והשני מטעם הגוף המייצג את מרבית המועצות האזוריות. מי בעד פסקאות (1) ו-(2), מי נגד?

הצבעה
אושר.

(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) בישיבות המועצה רשאים להיות נוכחים כמשקיפים שני נציגים
של רשויות הניקוז שימונה לפי סעיף קטן (ד); המשקיפים יוזמנו
לכל ישיבות המועצה והם רשאים להשתתף בכל ישיבותיה, אולם
אין בהיעדרותם מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה ובסמכויותיה
של המועצה;

(ד) השר ימנה את המשקיפים, מבין נציגי רשויות הניקוז, לתקופה
אחת של ארבע שנים; בתום התקופה ימנה השר משקיפים
מקרב רשויות ניקוז שלא מונו משקיפים מטעמן בתקופת
הכהונה הקודמת;

(ה) על המשקיפים יחולו הוראות סעיפים 2א, 2ג ו-2ד בשינויים
המחויבים; על אף האמור בסעיף 2ד רשאים המשקיפים
שמונו לפי סעיף קטן (ג) להביא בחשבון גם את עניינן של
רשויות הניקוז, ככל שהם קשורים לתפקידי מועצת הניקוז,
ולא יראו אותם כמצויים במצב של ניגוד עניינים בשל כך
בלבד;

(ו) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או
בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה
אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגש נגדו כתב
אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין
סופי בעניינו;

(ז) תקופת כהונתו של חבר המועצה שמונה לפי סעיף קטן (ב)
(2) עד (13), למעט מנהל הרשות הממשלתית, תהיה
ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה
נוספות, בנות ארבע שנים כל אחת, ובלבד שלא יכהן
יותר משלוש תקופות כהונה רצופות;

(ח) הודעה על ההרכב המכהן של מועצת הניקוז תפורסם
באתר האינטרנט של המשרד.".

יושב ראש הוועדה ביקש שיהיה גם ברשומות. אני חושב שמה שמקובל הוא שהודעה על מינוי חבר תתפרסם ברשומות, הודעה על ההרכב המכהן יפורסם באתר. נציגי משרד החקלאות, אתם רוצים להגיד למה משנים את ההרכב של מועצת הניקוז.

בנינו פה מודל שהתבסס על הצעת חוק קודמת – נציגי ממשלה, נציגי ציבור מכל התחומים שבהם הגופים עוסקים. אני חושב שזה מאוד ישפר את העניין. אין סיבה לקצוב את כהונתם של עובדי מדינה.

ההנחה שלו היא שמי שימונה מטעם המדינה הוא בעל פרופסיה.

זה לא המקרה. המקרה היחיד שממונה מתוקף התפקיד שלו זה מנהל הרשות הממשלתית. שאר הנציגים יכולים להיות עובדים של המשרד שממנים אותם לפי הכללים הנהוגים בשירות המדינה, לכן צריך לקצוב את כהונתם.

יכול להיות שנציג משרד התיירות במועצה הארצית לתכנון ובנייה כבר שנים שם, 30 שנה שם, כי הוא מומחה בתחום הזה מטעם משרד התיירות.

זאת שאלה של מדיניות. יש כאן שני אינטרסים. אחד - המומחיות שצובר אותו נציג, ושניים - הצורך לרענן את הרכב המועצה.

זאת החלטה של השר. כל ארבע שנים הוא צריך לאשר.

אתה רוצה לבטל בכלל את ההגבלה?

אני אומר שזה בסדר שכל ארבע שנים הוא יבחן מחדש את מי הוא ממנה. אם הוא יבחר להשאיר, הוא ישאיר, ואם הוא יבחר להחליף, הוא יחליף.

רוב התפקידים הבכירים היום הם קצובים, אבל לא כולם.

זה טוב שתהיה תקופה קצובה של ארבע שנים. גם אם הוא יהיה עכשיו 30 שנה, העיקר שכל פעם מחדש בחנו אותו.

פה זה מוגבל לשלוש תקופות בכל מקרה.

אני מציע בלי שלוש תקופות. כל אחד מהגופים יצטרך לבחון את זה כל ארבע שנים. אני מציע לכתוב: תקופת כהונתו תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, בנות ארבע שנים כל אחת. מי בעד פסקה (3), מי נגד?

הצבעה
אושר.

אני מקריא עכשיו את ההסתייגויות שהגשתי.

1. לפני סעיף 1 להצעת החוק יבוא: "מטרת חוק זה לאפשר למפלגת ישראל ביתנו עוד ג'וב שעליו תשתלט על חשבון הציבור".

2. לפני סעיף 1 להצעת החוק יבוא: "מטרת חוק נוספת" - מטרת חוק זה לאפשר לממשלה להלך אימים על המנהל הכללי של רשות הניקוז כדי למנות אדם ממקורביה.

3. לפני סעיף 1 להצעת החוק יבוא: "מטרת חוק נוספת" – מטרת חוק זה להסית את תשומת הלב הציבורית מכישלונותיה של הממשלה בתחומים אחרים.

4. לפני סעיף 1 להצעת החוק יבוא: "מטרת חוק נוספת" – מטרת חוק זה לסמא את עיני הציבור מפני הג'ובים שהממשלה מחלקת.

מי בעד ההסתייגויות, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגויות לא אושרו.

הוספת 5. אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
סעיפים
2א עד
2ד

"הפסקת כהונה 2א. (א) חבר מועצת הניקוז לפי סעיף קטן (ב)(2) עד
לפני תום תקופת (13), יחדל לכהן לפני תחום תקופת כהונתו,

(1) הוא התפטר במסירת כתב
התפטרות למי שמינה אותו;

(2) הוא חדל להיות עובד המשרד
הממשלתי או עובד או חבר הגוף
שאותו הוא מייצג, ואם הוא נציג
ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה.

(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן
לגבי חבר המועצה, רשאי מי שמינה אותו
להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה
ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה
בכתב, עם העתק ליושב-ראש המועצה;

(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או
בעבירת משמעת שמפאת מהותה,
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי
לכהן כחבר המועצה, או הוגש נגדו
כתב אישום או קובלנה בעבירה
כאמור;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את
תפקידו;

(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים
הדרושים למינויו כחבר המועצה.

(ג) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף
זה, יפעל מי שמינה אותו בהתאם להוראות
סעיף 2(ב), למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם
האפשרי.

גמול והחזר הוצאות 2ב. חבר מועצת הניקוז שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או
לחברי מועצת הניקוז עובד גוף מתוקצב, או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום
מאת המשרד בעד השתתפות בישיבות המועצה, בהתאם
להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין
חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה "עובד מדינה", "עובד
גוף מתוקצב" או "עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף
32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

מי בעד סעיפים 2א ו-2ב?

הצבעה
אושר.

הסעיפים האלה מעגנים כאן הוראות שאנחנו נוהגים לקבוע בחקיקה לגבי מועצות וגופים מסוג זה, הוראות עדכניות בחקיקה שלא קיימות בחוק הניקוז.

החלת דינים 2ג. חברי מועצת הניקוז שאינם עודי מדינה, דינם, בפעולתם כחברי
המועצה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 – ההוראות
הנוגעות לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה),
התשכ"ט-1969;

(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית
ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות
הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

(5) פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א –
1971 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(6) חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב),
התשכ"ט-1969.


גם אלו הוראות שנהוג להחיל על חברי גופים שהם לא עובדי מדינה, מכיוון שהם עובדים כאן או פועלים כאן כאילו היו עובדי מדינה.

לא, זו מועצה ציבורית. משרד המשפטים, מה זה סעיף 2ג(3), (4) ו-(6)? למה צריך להחיל אותם על נציגי ציבור?

מדברים על רשימה של חיקוקים שמחילים על כל החברים שהם לא עובדי המדינה.

שאלתי על שלושה סעיפים ספציפיים.

אני יכולה לתת דוגמה לגבי הגבלות לאחר פרישה, שאדם מייצג עניינו של אדם פלוני שהוא טיפל בו במסגרת התפקיד למשך תקופה מסוימת. יש גם איסור להופיע כמועמד ברשימה בכנסת.

אני מתנגד לדברים האלה. למה המגבלות האלו על נציגי ציבור? למה נציג ציבור שנמצא במועצה לא יכול עכשיו להתמודד לכנסת, או לא יכול להיות בפעילות מפלגתית? הופכים את כל מי שעוסק בפעילות ציבורית כחשוד מידי. עלי זה לא מקובל.

הרשימה של החוקים שמופיעה כאן היא המקסימום של הדינים. יש לנו בדרך כלל איזו שהיא תבנית של חוקים שאנחנו מחילים במקרים כאלה, כשכאן זה כולם. אני לא חושב שבהכרח כולם - -

אז בוא נתחיל להוריד.

אדוני היושב-ראש, "שלא ייצג מול הגוף" זה הגיוני.

מתנות נשאיר. חוק העונשין, ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור - -

ההוראות שנוגעות לעובדי ציבור בחוק העונשין אלו גם עבירות שאחת הנסיבות שלהן היא שמדובר בעובדי ציבור.

חוק לשירות ציבורי (הגבלות לאחר פרישה).

להשאיר. זה הייצוג, שהוא לא יכול לייצג מול אותו גוף. את השאר צריך להוריד.

חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים).

החוק מטיל מגבלות מסוימות על פעילות מפלגתית על עובדי ציבור. אני כן חושב שיש מקום להשאיר את זה, אלא אם כן אתם חושבים שזאת מגבלה שהיא - -

בוודאי שזאת מגבלה, כי אדם שבוחר להיות פעיל גם במסגרת מפלגתית לא הופך אותו להיות פסול מלשרת ציבור ולייצג ציבור במוסדות ציבוריים. זה שהוא חבר מפלגה ויכול להזדהות עם מטרותיה לא הופך אותו לפסול מכהונה בכל מיני מקומות. תפיסת העולם הזאת שמשרד המשפטים הטמיע הטמע היטב בתוך משרדי הממשלה על כל רוחבה ואורכה - עלי לא מקובלת. אדם שהוא חבר מפלגה לא פסול מלייצג ציבור במקום שבו הוא נמצא, אם הוא עומד בכל הקריטריונים. מה זה הדבר הזה? מה שגורם הסעיף הזה לאנשים זה להיעדר מפוליטיקה, זה להיעדר מפעילות ציבורית. אתם הופכים את הפעילות הציבורית למקום שאנשים לא רוצים להיות בו. זה הפוך מכל דמוקרטיה נורמאלית ובריאה. יצרתם את המפלגות כמקום רע, כמקום מושחת, כמקום שעדיף לא להיות בו, כי אם תהיה בו לא תוכל לעסוק בפעילות ציבורית אחרת.

פעילות פוליטית היא מבורכת, היא ליבת הדמוקרטיה, ואף אחד לא חולק על זה.

יש בין חברי מועצת הניקוז ראשי רשויות שהם חברי מפלגה.

חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית) מדבר על חברות בגוף בוחר.

זה גם משהו ארכאי. מי הגוף הבוחר היום את רשימת הליכוד לכנסת? חבר מרכז? לא, זה פריימריז. הגוף הבוחר הוא כל חברי המפלגה. בעצם היותך חבר מפלגה אתה כבר בגוף הבוחר. אין משמעות היום למרכז מפלגה כמו שכתוב בטופס ניגוד העניינים שאתם נותנים לכל מיני אנשים. הטופס ארכאי, התפיסה שלכם ארכאית. רוב הבחירות היום הן בחירות כלליות של כל מתפקדי המפלגות. עצם היותם חברי מפלגות הם כבר בגוף בוחר - מראש המפלגה, עד הרשימה לכנסת וחברי הוועידה. הגוף הבוחר זה כל המתפקדים.

מועצת הניקוז היא לא גוף ברף הגבוה של דברים שאנחנו רוצים למנוע מעורבות פוליטית.

אני מצטרפת ליושב-ראש שזה מיותר, אפשר להוריד.

ירד. הגיע הזמן לעשות סדר בנושא הזה. קראתי את טופס ניגוד העניינים שנותנים לפוליטיקאים לשעבר, לחברי מפלגה. אין סיכוי למנות אותם, אלא אם כן יש להם כישורים מאוד מיוחדים, ואת זה הם צריכים להוכיח באותות ובמופתים. גם המונחים שבהם משתמשים בטפסים לא רלוונטיים, כמו העניין של זיקה פוליטית. בזה שאתה מכיר שר אתה כבר נגוע. אתה יכול להיות מהמפלגה הנגדית לו, אבל ברגע שהכרת אותו אתה פסול. זו הזיה מארץ ההזיות. אני מכיר מנהלות בתי ספר ומורות בבתי ספר שהן חברות מפלגה. נראה לי יפה מאוד שמורות בבית ספר הן חברות מפלגה. הן יודעות להיות מורות בבית ספר ביום וחברות מפלגה בלילה. אגב, הרבה זה בגלל הפוליטיקאים. ברגע ששמים כל כך הרבה חומות סביב הדבר הזה המקום הופך להיות מצורע. אסור שמפלגות עם ייצוג פוליטי יהיו מקומות מצורעים. את פקודת הראיות אני משאיר.

את פקודת הראיות אתה משאיר?

כן.

גם את הבחירות לכנסת?

את הבחירות לכנסת אני רוצה להוריד, אלא אם תנסו לשכנע אותי אחרת.

זה ממש נכון להוריד את זה.

בקשר לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית), יש, לפחות ממה שאני ראיתי, הוראה אחת מהותית שמדברת על זה שעובד המדינה לא יעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי ציבור כאמור בסעיף 2 לחוק בחירות (דרכי תעמולה). אם אפשר, רק את ההוראה הזאת מתוך החוק להחיל. זה איסור שלא קבוע בשום מקום אחר.

הוא מגיע לשם לישיבה והולך הביתה.

את ההוראה המובנת מאליה והמוסכמת לא יהיה מקור משפטי שייצור את האיסור.

זה היה בנוסח, אבל עכשיו הורדנו את זה.

זה לא היה בנוסח.

זה היה בנוסח, לא הורדנו את זה.

זה סעיף חדש.

אני מוריד את הסעיף המפלגתי. היא רוצה מתוך הסיפור המפלגתי להוסיף סעיף אחד בכל זאת, כי היא לא רוצה שיעסקו בפעילות מפלגתית בתוך מועצת הניקוז. ממילא הם לא עובדי הרשות, הם לא עובדי המועצה. נראה לי שזה סתם לכתוב פה איזו מן אמירה שמחשידה אנשים.

אם זה לא ייכתב פה, הנורמה לא תחול.

אני לא מסכים איתך.

משפטית היא לא תחול.

אפשר להוסיף ממש סעיף קטן, שבנוכחות שלו במבנה אסור לו להשתמש בנכסי - -

מה ההחלטה?

בפסקה (4), במקום "חוק שירות המדינה" יהיה כתוב "סעיף 3ב לחוק שירות המדינה".

סעיף 3ב לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים). מה עם (6)?

הורדנו.

ניגוד עניינים 2ד. (א) בסעיף זה –

""בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת
ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או
דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב
כאמור שהוא שלוב;

מה זה "קרוב שלוב"?

קרוב שלוב זה קרוב חורג. אפשר לכתוב חורג.

אם נהוג לכתוב שלוב, זה יישאר כך.

"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח –
1968;

"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון,
נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק
בנושא מחוץ לדיון;

"ניגוד עניינים", של חבר מועצת הניקוז – ניגוד עניינים
בין מילוי תפקידו במועצת הניקוז לבין עניין אישי או
תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

"'קרוב" – של חבר מועצת הניקוז – כל אחד מאלה:

(1) בן משפחה של חבר מועצת הניקוז;

(2) אדם שלחבר מועצת הניקוז יש עניין
במצבו הכלכלי;

מה זה "עניין במצבו הכלכלי"?

הרעיון הוא לשמור על העצמאות.

זה שותף? יש לו מניות? מה זאת אומרת "עניין"?

כתוב את זה ב-(3). למה צריך את (2)?

רוצים שלא תהיה זיקה בכלל – לא כלכלית, לא דרך תאגיד.

אפשר להוסיף פה בעלי עניין, לרבות עניין כלכלי, ולהוריד את הסעיף הקודם.

בעל עניין זה כהגדרתו בחוק ניירות ערך.

בעל עניין מחוק ניירות ערך זאת הגדרה שעוסקת במבנה התאגידי, זה מי שמחזיק מעל אחוזים מסוימים מהתאגיד.

ועניין במצבו הכלכלי זה אינטרס, שיש לו אינטרס במצב הכלכלי של אותו אדם. מנסים כנראה לכסות כל מיני סיטואציות.

מי ניסח את הסעיף?

זאת תבנית מקובלת של משרד המשפטים. אם נכתוב רק בן משפחה, זה לא תופס מצבים שבהם רוצים להתייחס גם לאדם אחר.

זה סעיף רחב שבא להגיד שכל עניין שיש לו, אם הוא נושה, אם הוא מתחרה שלו.

יש את היישום בפועל. לא על כל קשר אומרים שהוא אסור. יש כאן בסוף שיקול דעת. היועצים המשפטיים בוחנים כל דבר לגופו. רוצים לכסות פה את כל המקרים.

כשמדובר במשקיפים שהם מטעם רשויות הניקוז, כתוב מפורשות שהחברות שלהם כמשקיפים לא מהווה ניגוד עניינים עם עצם היותם ברשויות הניקוז. הדבר הזה צריך לחול גם על רשויות מקומיות. ברור לחלוטין שאם במועצה עולה משהו שקשור לרשויות המקומיות, זה לא יהווה משום ניגוד עניינים.

אני מסכים.

בסדר, מקבלים את ההערה.

(3) תאגיד שחבר מועצת הניקוז, בן משפחתו או אדם
כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

(4) גוף שחבר מועצת הניקוז, בן משפחתו או אדם
כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

(ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר מועצת הניקוז מי שבשל כהונתו יימצא,
באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו מלבצע את
עיקר תפקידו כחבר מועצת הניקוז.

(ג) חבר מועצת הניקוז לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול
בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

(ד) נודע לחבר מועצת הניקוז כי הוא עלול להימצא במצב כאמור
בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב
ראש המועצה. היה חבר המועצה היושב ראש – יודיע לשר.

אני לא מבין מה זה עובד אחראי. זה מנהל עבודה? זה אחראי מכונות?

אנחנו לא מטילים אחריות על מנהלים או בעלים של עסק, אלא על פונקציה שיש לה תפקיד של פיקוח או אחריות מיוחדת בתוך אותו גוף. אני מכירה את המונח הזה מתקנות צער בעלי חיים בחזיריות. בחזיריות יש פונקציה שנקראת עובד אחראי, שזה עובד שיש לו תפקיד מיוחד.

כמה מקומות כאלה יש?

מכיוון שזה מופיע ככה בתבנית של משרד המשפטים, כנראה שמתכוונים לעובד שיש לו איזו שהיא אחריות במסגרת התפקיד שלו באותו גוף.

גם אחראי מכונות הוא אחראי.

זה תלוי הקשר.

הבעיה בדברים שעושים אותם רחבים מידי, זה שבסוף זה פוגע באוכלוסייה שלא מתכונים לפגוע בה. צריך להגדיר את זה טוב יותר.

לפני כמה שנים היה צוות שישב ועשה חשיבה מחודשת בכל התחום הזה של ניגודי עניינים. יצא מסמך הנחיות שמאוד מאוד מקל על התפישה, מאוד מאפשר. לא מגיעים למצבים של מניעה, אלא במצבים מאוד מאוד קיצוניים. היכרות עם שר לכשעצמה אף פעם לא פוסלת, רק זיקות חזקות.

השנה פסלו שניים שהייתה להם היכרות עם שר.

את אותה הוראה שהחלנו על המשקיפים, נחיל גם לעניין ניגוד העניינים, שלא יראו אותם כנמצאים במצב של ניגוד עניינים רק בשל תפקידם ברשות מקומית.

בסדר.

מי בעד 2ג ו-2ד?

הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 3 6. בסעיף 3 לחוק העיקרי:

(1) אחרי סעיף קטן (א), יבוא:

"(א1) המניין החוקי בישיבות מועצת הניקוז הוא רוב
חבריה ובהם יושב ראש המועצה.

(א2) החלטות מועצת הניקוז יתקבלו ברוב דעות
החברים המשתתפים בישיבה; היו הדעות שקולות,
תכריע דעתו של יושב ראש המועצה";
(2) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא: "בה יהיו חברים לפחות
אלה: שני עובדי המשרד, שני עובדי הרשות הממשלתית
למים ולביוב, עובד המשרד להגנת הסביבה ועובד הרשות
לשמירת הטבע והגנים הלאומיים";

סעיף קטן (ב) נוגע לוועדה הנדסית, שזו ועדת המשנה של מועצת הניקוז.

(3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) קיום מועצת הניקוז, סמכויותיה ותוקף החלטותיה
ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי
המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו,
ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה";

(4) בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה המתחילה במילים
"לרבות המנין החוקי שלהן" יבוא "ככל שלא נקבעו
לפי חוק זה; דרכי עבודת המועצה וסדרי דיוניה
יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד".

גם כאן מדובר בהוראות מאוד מקובלות בחקיקה לגבי עבודתן של מועצות ציבוריות.

אני רוצה לדעת מה קורה אם היושב ראש מסיים תפקיד או מתפטר. אני סבור שעד שממונה תחתיו יושב ראש אחר צריך להיות ממלא מקום.

המועצה תהיה רשאית למנות ממלא מקום.

ממלא מקום ליושב-ראש המועצה.

בפסקה (2) יש ועדת משנה, ואנחנו מכירים ועדות משנה של מועצות.

מה זו הוועדה הזאת?

זו ועדה מקצועית שקבועה גם היום, רק שהרכבה לא קבוע בחוק. זאת ועדה מקצועית שהיא שלב בתכנון של תכניות למפעלי ניקוז. ההרכב שלה היום אינו קבוע בחוק. מועצת הניקוז עצמה ממנה אותה. הסעיף הזה מבקש לקבוע בה איזה שהוא הרכב ליבה. דרך אגב, זה משקף את המצב הנוכחי במידה רבה. יש מינימום של חברים שכבר החוק קובע, והמועצה יכולה להחליט שדרוש שם נציג כזה או אחר.

אני חושב שצריך להיות מספר אי זוגי של חברים. הייתי מציע למנות את אחד משני נציגי השלטון המקומי שם, ואז יהיו שבעה חברים במקום שישה. מקובל עליכם?

כן.

מי בעד סעיף 6, מי נגד?

הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 4 7. בסעיף 4 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא
"הממונה", ובסופו יבוא "היתר כאמור טעון הסכמת מנהל
הרשות הממשלתית";

אני מבין שזה חלק מההסכמות שהגעתם אליהן. אתם לא רוצים היוועצות, אתם רוצים הסכמה. מה קורה במצב שבו מנהל הרשות הממשלתית לא משיב? האם אפשר לקצוב את זה בזמן?

כן.

30 יום זה בסדר?

אם אפשר לתת לו 45 יום - עדיף.

בסדר, 45 יום.

ואם לא התקבלה התייחסות, רואים אותו כאילו הסכים.

(2) סעיף קטן (ב) – בטל.

תיקון סעיף 5 8. בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא
"הממונה", ובסופו יבוא "היתר כאמור טעון הסכמת מנהל הרשות
הממשלתית".

גם כאן אותו תיקון, כלומר התייחסות תוך 45 יום, ואם לא התקבלה התייחסות, רואים את מנהל הרשות כאילו הסכים.

תיקון סעיף 6 9. בסעיף 6 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "לקבען" יבוא "בצו";

(2) סעיף קטן (ג) – בטל.

תיקון סעיף 7 10. בסעיף 7 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "מנהל הרשות
הממשלתית" יבוא "הממונה" ובמקום "לצוות על מי"
יבוא "להורות למי";

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "הצו" יבוא "ההוראה"
ובמקום "מנהל הרשות הממשלתית יבוא "הממונה
או מי מטעמו".

מדובר בסעיף 7 על צו להחזרת המצב לקדמותו במקרים שבהם הייתה הפרה של סעיפים 4 ו-5.

תיקון סעיף 8 11. בסעיף 8 לחוק העיקרי, במקום "מנהל הרשות הממשלתית"
יבוא "הממונה".

כל הסעיפים שעכשיו הקראתי הגיעו בעקבות ההערות של יושב ראש הוועדה בעניין ריכוז סמכויות הרגולציה על תחום הניקוז בידי משרד החקלאות.

מי בעד?

הצבעה
הסעיפים אושרו.

אני רוצה להצביע על ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב. מי בעד ההסתייגויות, ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגויות לא התקבלו.

מי בעד סעיף 11, ירים את ידו?

הצבעה
אושר.

סעיף 13 גם כן נידון.

מי בעד?

הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 12 14. בסעיף 12 לחוק העיקרי, במקום הסיפה המתחילה במילים
"במילוי תפקידיה" יבוא "במילוי תפקידיה לפי חוק זה
תפעל רשות הניקוז גם למניעת מפגעי בריאות העלולים
להיווצר בתחומה, במעשה או במחדל, עקב מילוי תפקידיה
כאמור, לטיפול במפגעים כאמור או לסילוקם; מבלי לגרוע
מהוראות כל דין, במילוי תפקידיה לפי חוק זה תפעל רשות
הניקוז גם בשים לב לצורך למנוע, ככל הניתן, יצירת
מפגעים סביבתיים בתחומה או החמרתם".

מי בעד?

הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 18 15. בסעיף 18 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (6) יבוא:

"(7) השפעת המפעל על הסביבה, על מקורות המים ועל
איכות המים בהם".

החוק מנחה לאיזה נושאים התכנית צריכה להתייחס כשמקדמים תכנית למפעל ניקוז. את רשימת הנושאים אנחנו מרחיבים, כפי שמקובל היום, גם להשפעה של הפרויקט הזה על היבטי מים, גם להשפעה של הפרויקט הזה על היבטי סביבה.

תיקון סעיף 19 16. בסעיף 19 לחוק העיקרי, במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא
"הממונה".

מי בעד?

הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 23 כבר נדון ב-14 בדצמבר.

מי בעד סעיף 17 כפי שהוקרא ונדון ב-14 בדצמבר?

הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 25 19. בסעיף 25(ב) לחוק העיקרי, הסיפה המתחילה במילים "אלא שמנהל
הרשות הממשלתית" – תימחק.

תיקון סעיף 26 20. בסעיף 26(א) לחוק העיקרי, במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא
"הממונה".

מי בעד סעיפים 19 ו-20?

הצבעה
הסעיפים אושרו.

יש הצעה לתוספת לסעיפים שביקשה רשות המים, בתיאום עם משרד החקלאות.

במסגרת השיח שלנו עם משרד החקלאות הצענו פה שינוי שיאפשר לתכניות ניקוז שיש בהן פעולות שטעונות רישוי לפי חוק המים להגיע למנהל רשות המים, כדי לעשות את הבדיקה המקצועית איפה צריך רישיונות גם לפי חוק המים. זו אופציה, זו לא חובה. תכנית ניקוז שרשות הניקוז תבחר לעבור איתו את המסלול הזה תקבל בסופו של התהליך איזו שהיא אמירה של מנהל הרשות של מה צריך לתקן כדי שהדברים יתאימו, מה צריך לעשות כדי שאפשר יהיה לקבל את הרישיונות. אם בסופו של התהליך התכנית תתקבל ותבוצע בהתאם לאמירות האלו, אפשר יהיה לקבל את הרישיונות הנדרשים לפי חוק המים, כאשר הרישיונות האלה יהיו תקפים כל עוד אין שינויים בתכנית, כל עוד ממלאים אחר הוראות הרישיונות.

זה דווקא נראה לי הסדר מאוד טוב, חדשני אפילו. הלוואי וכולם היו מקדמים כאלה הסדרים טובים. אני קורא לכל משרדי הממשלה לאמץ את שיתוף הפעולה בין משרד החקלאות לרשות המים. באמת יישר כוח לכם.

22א. (א) רשות ניקוז רשאית להביא הצעה לתכנית מפעל ניקוז לבחינה
מוקדמת של מנהל הרשות הממשלתית, כדי שיבחן אם יש פעולות
בתכנית המחייבות רישוי לפי חוק המים.

(ב) מנהל הרשות הממשלתית יבחן את הוראות תכנית מפעל
הניקוז הכלולות בהן פעולות הטעונות רישוי לפי חוק המים.

(ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור מותנה למתן
רישיונות לפי חוק המים ולקבוע את תנאיהם, אם מצא כי
הוראות תכנית מפעל הניקוז תואמות את ההוראות לפי חוק
המים, ולעניין רישיון החדרה –אם קוימו גם הוראות סימן
ה' לפרק השני בחוק המים, ורשאי הוא להתנות את אישורו
בתנאים.

האישור מותנה בהשלמת הליכי אישור תכנית מפעל ניקוז. גם את זה נצטרך לחדד בנוסח.

או תנאים מהותיים כשהוא מבקש שינוי בתכנית. הוא יכול לתת התניות שונות, כאשר רשות הניקוז יכולה לבחור אם כן או לא.

נכון, רק שכשאומרים אישור מותנה צריך להגיד במה הוא מותנה.

זה רק אם יש בתכנית שינוי.

מדובר על טיוטת תכנית.

22ב. (א) הקימה רשות ניקוז מפעל ניקוז לפי תכנית מפעל ניקוז שניתן לגביה
אישור מותנה לפי סעיף 22א, ובתנאים שנקבעו לפיו, ייתן מנהל הרשות
הממשלתית רישיונות לפי אותו אישור, שיחולו כל עוד לא שונו הוראות
התכנית.

(ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מסמכות מנהל הרשות הממשלתית
לפי חוק המים לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו, אם בעל הרישיון הפר
את הרישיון או תנאים שנקבעו בתכנית מפעל הניקוז.

אני מניח שצריך גם להוסיף את המילים "או תנאי האישור המותנה" באותו סעיף.

נכון.

מי בעד?

הצבעה
אושר.

כמובן שזה אופציונאלי, רשות ניקוז לא חייבת. על תיקון סעיף 43א הוועדה יכולה להצביע. אני כן אגיד שאת המונח "מכסות" החלפנו לבקשתך, אדוני היושב ראש, במונח "היטלי ניקוז אזוריים". היו כאן עוד כמה שינויים שהוסכמו - שתהיה התייעצות עם שר הפנים לעניין החמישית מהיטל הניקוז האזורי, ושתינתן זכות שימוע גם לרשויות המקומיות שחברות ברשות הניקוז. כל השינויים שהוסכמו באותו דיון הוטמעו כבר בנוסח.

העברנו שאלה בעניין הזה למשרד החקלאות ולייעוץ המשפטי לוועדה, האם החלפת השם ממכסות להיטלי ניקוז אזוריים הוא שינוי סמנטי בלבד.

סמנטי בלבד.

יועצי השלטון המקומי שנמצאים בוועדה בוודאי יודעים שכשמדובר ברשויות המקומיות, ההיטלים זה לפי מטר רבוע, לא לפי שיטות אחרות, וכשמדובר ברשויות ניקוז, אז יש שיטה אחרת שנוהגת.

מי בעד סעיף 22?

הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 43ב כבר נדון, אפשר להצביע עליו.

מי בעד?

הצבעה
אושר

תיקון סעיף 43ג בסעיף 43ג לחוק העיקרי –

3א. (1) בכותרת השוליים, במקום "המכסות" יבוא "היטלי הניקוז
האזוריים";

(2)בסעיף קטן (א), במקום "מכסות" יבוא "היטלי ניקוז אזוריים",
ובמקום "המכסה שנקבעה" יבוא "היטל הניקוז האזורי שנקבע".

מי בעד?

הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 47 24. בסעיף 47 לחוק העיקרי, במקום "למנהל הרשות הממשלתית"
יבוא "לשר".

מי בעד?
הצבעה
אושר.

תיקון סעיף 48 כבר נדון, אפשר להצביע עליו.

מי בעד?

הצבעה
אושר.

סעיף 26 נוגע להחלפת סעיף 49 והוספת סעיפים 49א עד 49ה לגבי הפעלת סמכויות אכיפה כלפי רשות הניקוז, לרבות מינוי מנהל מיוחד.

26. במקום סעיף 49 לחוק העיקרי יבוא:

"הודעה לרשות 49. (א) סבר הממונה שרשות ניקוז אינה ממלאת תפקיד
ניקוז על פגמים מתפקידיה לפי חוק זה, או שהיא מנהלת את ענייניה
ומתן הוראות בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתה למלא את
לתיקון חובותיה לפי חוק זה, רשאי הוא לתת לרשות הניקוז
הודעה בכתב, בה יפורטו הפגמים שנפלו לדעתו
בהתנהלותה ולדרוש מהרשות להעביר את התייחסותה
או השגותיה לגבי הפגמים תוך פרק הזמן שיקבע
בהודעה.

(ב) הגישה רשות הניקוז התייחסות או השגות כאמור
בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר
לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לרשות הניקוז,
ואם דרש את תיקונם של הפגמים – יקבע בהחלטתו
את התקופה שבה על רשות הניקוז לעשות כן.

אולי כדאי ב-49(א) שזה יהיה תוך פרק זמן סביר.

אין בעיה לכתוב את זה.

התראה לרשות 49א. (א) לא תיקנה רשות ניקוז פגמים בהתאם להוראות
ניקוז על פגמים הממונה לפי סעיף 49, או לא הגישה את התייחסותה
ועל סמכויות ביצוע או השגותיה כאמור באותו סעיף, או שסבר הממונה
שרשות ניקוז מנהלת את ענייניה בדרך הפוגעת באופן
משמעותי ביכולתה למלא את חובותיה לפי חוק זה,
רשאי הוא לתת לרשות הניקוז התראה בכתב (בסעיף
זה – התראה).

(ב) בהתראה יודיע הממונה לרשות הניקוז מה הפגמים
שנפלו לדעתו בהתנהלותה, וכי ככל שלא יתוקנו
הפגמים להנחת דעתו בתוך פרק הזמן שקבע
לכך, רשאי הוא להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף
קטן (ה) או (ו) או למנות מנהל מיוחד לפי סעיף 49ב.

(ג) ניתנה לרשות הניקוז התראה לפי סעיף קטן (א),
יכנס בתכוף לאחר מכן יושב ראש רשות הניקוז
את מליאת הרשות, לישיבה בהשתתפות הממונה,
בה יציג הממונה את הנסיבות שהובילו למתן
ההתראה ובכלל זה את הפגמים שנכללו בה.
בסמוך לאחר מכן תגבש מליאת הרשות את
התייחסותה להתראה או הצעת מתווה לתיקון
הפגמים, ויושב ראש הרשות יעבירו לאישור
הממונה.

לא צריך לתחום בזמן?

מתי יש לו זמן לתקן? יכול להיווצר מצב שהממונה יוציא מיד ולא יהיה לו זמן לתקן את זה.

יש הודעה, אחר כך התראה. בכל שלב הוא נותן לו הזדמנות לתקן.

יכול להיות שבשלב ההודעה הוא יגיע להחלטה לפיה לא תידרש דרישה לתיקון פגמים שאז לא צריך לקצוב את הזמן.

איך שהוא נתן את ההתראה הוא יכנס את מליאת הרשות.

הוא רוצה להציג את הנושא, להגיד למה בכלל נשלחה התראה. סמוך לאחר מכן תגבש המליאה את התייחסותה.

מה זה "בתכוף"? צריך לתחום את זה בלוח זמנים. אולי לא יאוחר משבעה ימים, או לא יאוחר מארבעה ימים.

אחרי ההתראה הם צריכים זמן לתקן. מה שכתוב פה זה שיש התראה, כשמיד לאחר מכן הוא קורא למליאה ומגבשים המלצות.

הכינוס של המליאה הוא בגלל שניתנה התראה. התראה זו כבר עליית מדרגה, זה כבר לא הכלי היותר רך של ההודעה. הוא צריך לכנס את המליאה והממונה צריך להגיע ולהשמיע. הם עוד לא חייבים לגבש את ההתייחסות באותו מקום.

כתוב שלאחר מכן תגבש מליאת הרשות התייחסותה.

זה לא חייב לקרות.

לא חייב, אבל אפשר להבין את זה ככה. את חושבת שהמועצה תתכנס כל פעם מחדש?

אנחנו חושבים שזה לא חייב להיות באותו דיון. אפשר לנסח כך שיהיה מובן שהגיבוש של ההתייחסות של הרשות לא צריך לקרות באותה ישיבה.

זה לא מה שכתוב. כתוב "בסמוך לאחר מכן".

מכנסים את המליאה כדי לדון בהתראה, כשבסמוך לאחר הדיון הזה היא אמורה לגבש את ההתייחסות.

אז אולי לא לאחר מכן, אלא לאחר הדיון.

אני רק מבקשת לחדד שסעיף 49א עוסק במספר מצבים. הוא עוסק במצב שבו כבר נשלחה הודעה, אבל הוא עוסק גם במצב שבו לא נשלחה הודעה. אם סבר הממונה שיש פגיעה משמעותית, אפשר לדלג על ההודעה ולהגיע ישר להתראה.

אנחנו דיברנו על שלושה מצבים: לא תיקנה פגמים בהתאם להודעה, בכלל לא התייחסה, או שהוא סבר שהיא מנהלת את ענייניה בצורה שפוגעת משמעותית ביכולת שלה - -

שאפשר לדלג מעל ההודעה.

ככל הנראה הייתה בינינו איזו היא אי הבנה מסוימת. אני לא רואה שום מצב שהממונה מחליט לבד בלי דיאלוג עם רשות הניקוז. הממונה, גם כשהוא סובר את הכי חמור, הוא מנהל איתה דיאלוג, הוא אומר לה ומאפשר לה להגיב. אם בסוף הוא חושב שהיא לא תיקנה או התעלמה והפגם הוא כזה, אז - -

מה התוספת שאתם מבקשים?

יש סצנריו של התעלמות שגורם לבלבול. יש סצנריו שהרגולטור מודיע על פגמים, אבל הגוף מצפצף, לא מגיב בשום צורה, לא מכנס בשום צורה.

שם מגיעה התראה. אחרי ההתראה צריך להיות איזה פרק זמן שהוא יתקן, שזה מה שחסר לי פה. חברים, תנסחו. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.