פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ישיבה משותפת של ועדת הבריאות וועדת החוקה, חוק ומשפט
בנושא היערכות המדינה לבלימת התפרצות זן האומיקרון
20/12/2021


מושב שני
פרוטוקול מס' 37
מישיבה משותפת של ועדת הבריאות וועדת חוקה, חוק ומשפט
בנושא היערכות המדינה לבלימת התפרצות זן האומיקרון
יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ב (20 בדצמבר 2021), שעה 9:14

ישיבה משותפת של ועדת הבריאות וועדת החוקה חוק ומשפט בנושא: היערכות המדינה לבלימת התפרצות זן האומיקרון

חברי הוועדות: עידית סילמן – יו"ר ועדת הבריאות
גלעד קריב – יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט
זאב בנימין בגין
אלינה ברדץ' יאלוב
אלון טל
אורי מקלב
עלי סלאלחה
אוסאמה סעדי

מיכל וולדיגר
שמחה רוטמן

שר הבריאות ניצן הורוביץ
פרופ' נחמן אש - מנכ"ל, משרד הבריאות

ד"ר שרון אלרעי-פרייס - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

פרופ' סלמאן זרקא - פרויקטור הקורונה, הנהלת בית החולים זיו

נעה טריקי - ראש מטה מנכ"ל, משרד הבריאות

דניאל פדון - רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

מיכל קלה בן חמו - מנהלת אגף א, היערכות לשעת חירום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רות רלבג - מנכ"לית, שירותי בריאות כללית

אורלי ויינשטיין - סמנכ"לית וראש חטיבת בתי חולים, שירותי בריאות כללית

יורם סגל - סמנכ"ל חטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית

שי גל - ראש תחום כנסת וממשלה, פורום העצמאים, ההסתדרות החדשה

אורי לרנר - מנהל מקצועי, מדעת - למען בריאות מושכלת

גור רוזנבלט
–
מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, משרד החינוך

אריה מור
–
סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון ובטיחות, משרד החינוך

שמואל זכאי
–
רשות שדות התעופה

ארז כרמון
–
מנהל רפואי, משל"ט קורונה, קופת חולים מאוחדת

ארנון שחר
–
פרויקטור קורונה וראש אגף מידע בריא, מכבי

חגי לוין
–
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית

גור בליי

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים

ישיבה משותפת של ועדת הבריאות וועדת החוקה חוק ומשפט בנושא: היערכות המדינה לבלימת התפרצות זן האומיקרון

בוקר טוב לכולם, היום יום שני, ט"ז בטבת תשפ"ב, ה-20 בדצמבר 2021 למניינם. אנחנו מתכבדים לפתוח את הישיבה המשותפת לוועדת הבריאות ולוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא היערכות המדינה להתמודדות ולבלימת התפרצות זן האומיקרון. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות ולמסור, גלעד קריב איתנו בזום, גם בריאות שלמה ליושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, חברי, חבר הכנסת גלעד קריב שנמצא בבידוד ונבצר ממנו להגיע ולהיות כאן איתנו, וגם עוד חברי כנסת נוספים שנמצאים בבידוד. בריאות לכולם מפה, וגם הקריאה שלנו בכנסת ולציבור הרחב לשמור על עצמנו.

הכנסת מהווה מודל, רק איזושהי דוגמה קטנה להתפרצות של אותו זן שהוא מדבק. אנחנו רואים שיש כאן כמעט 150 מבודדים בכנסת ישראל, כולל חברי כנסת מתוכם, ואנחנו באמת עדים בימים האחרונים לעלייה משמעותית במספר המאומתים החדשים לווריאנט שמתגלים בישראל. קצב ההכפלה הוא גבוה. זה מדבק הרבה יותר מקודמיו, מה שלמעשה מביא אותנו ככל הנראה לתוך גל חמישי.

המטרה שלנו בדיון המשותף הזה, מחד, היא לסייע ולקחת חלק פעיל במאמץ הלאומי להתמודדות עם ההתפרצות המחודשת. אנחנו עושים את זה יום-יום בדיוני הוועדות ובאישורי הצווים השונים וההגבלות לבקשת הממשלה, ובמקביל התפקיד שלנו והחובה הפרלמנטרית שלנו זה לפקח ולעמוד מקרוב על יישום אותם צעדים שהוחלט עליהם, תוקפם והשלכותיהם השונות הלכה למעשה. לשם כך זימנו היום לדיון המיוחד בהשתתפות אנשי משרד הבריאות, ובראשם שר הבריאות ניצן הורוביץ, ברוך הבא, בוקר טוב, שמכבד אותנו בנוכחותו. פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' סלמאן זרקא, פרויקטור הקורונה וד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור. נציגי משרדי הממשלה שונים, קופות החולים, נציגי בתי החולים, גורמי מקצוע, גורמים רפואיים שונים כדי לשמוע, לקבל גם איזושהי תמונת מצב עדכנית על ההתפשטות, מצב התחלואה, הצפי לבאות בימים הקרובים ועל דרכי ההתמודדות והצעדים המרכזיים שאנחנו נערכים איתם לבלימה ולשליטה במצב.

בתוך כך, לאחר סקירה של אנשי משרד הבריאות נבקש לשמוע על מצב התחסנות האוכלוסייה בבוסטר, בחיסון השלישי, ובתוך כך גם על מצב ההתחסנות של הילדים בפרט בתוך בתי הספר ומחוצה להם. אנחנו נבקש לשמוע על עדכון מפת המדינות האדומות שהיציאה אליהן נאסרה, ההגבלות שקשורות בכך, הידוק אכיפת התו הירוק במקומות המסחר ובתי העסק.

תודה גדולה לצוותי הוועדות שארגנו בתוך זמן קצר את הישיבה, את הכרוך בארגון שלה, לחברי הוועדה, לחברי הכנסת המשתתפים למרות ההתראה הקצרה, ולכל המוזמנים, אך לאור חשיבות הנושא. אנחנו מתחילים עם כבודו, כבוד שר הבריאות, בוקר טוב ניצן הורוביץ.

תודה ליושבת-הראש. אני מקווה שיבואו יותר חברי כנסת, בינתיים יש יותר אנשי משרד בריאות מחברי כנסת. בוקר טוב לכולם, אני שמח על הדיון הזה. אנחנו עומדים בפני מצב חדש. מה שידענו בגל הדלתא הולך להיות קצת שונה עכשיו בגלל שמדובר בווריאנט שהוא הרבה יותר מדביק בסדרי גודל. אנחנו רואים בכל העולם שהווריאנט הזה נמצא ופשוט תופס תאוצה מדהימה ומגיע תוך ימים ספורים להתפשטות עצומה שלא ראינו כמוה בווריאנטים קודמים. בכלל, אני לא בטוח, שרון, תקני אותי, מבחינת וירוסים, גם מבחינה היסטורית, ההתפשטות הזאת היא פשוט מדהימה וזה מגיע גם אלינו. זה כבר נמצא כאן. זה פה וזה קורה גם כאן. אנחנו רואים גם במקביל כבר עלייה מסוימת במספר הנדבקים בארץ, במקדם ההדבקה, וזה מחייב אותנו לכמה וכמה צעדים, בראש ובראשונה להגביר את מאמץ ההתחסנות.

אנחנו יודעים וראינו את זה גם בדלתא, שהכלי היעיל ביותר בסופו של דבר, מעבר לכל מיני צעדים של הקטנת מגעים וכו', הכלי בסופו של דבר היעיל ביותר זה החיסון. בניגוד להתחלת מבצע החיסונים וגם מה שהיה לנו נגיד לפני חצי שנה או חמישה חודשים, עכשיו אנחנו רואים עלייה לא מספקת בחיסונים. אנחנו מדברים על כמה אלפים ביום שמקבלים את זה בקרב ילדים. שואלים אותי האם הציבור אשם? הציבור לא אשם אבל צריך לומר כאן דבר ברור. מדינת ישראל מנגישה את החיסונים לכל אחד בחינם בכל מקום. בקופות החולים אפשר להתחסן בכל מקום, וקופות חולים יש בכל מקום. אנחנו גם מנגישים את המידע בצורה הכי ברורה ואני לא חושב שיכול להיות אחד שיגיד שהוא לא יודע על החיסונים ולא שמע עליהם. אין כזה דבר.

בסופו של דבר האחריות לחסן את הילדים היא קודם כל על ההורים שלהם. אם הורה בוחר לא לחסן את ילדיו, האחריות היא עליו. בסוף יש גם אזרחים שצריכים לקבל החלטה. אנחנו מנגישים את המידע, אנחנו מנגישים את החיסון. אנחנו עושים את זה עכשיו מלבד קופות החולים, גם בבתי הספר יותר ויותר, בפועל בתוך בתי הספר, אמרתי את זה מהתחלה, ובסוף האנשים צריכים לקבל החלטה להתחסן. אנחנו לא יכולים לקבל את ההחלטה הזאת במקומם. בסופו של דבר לכל אחד יש אחריות. אם אתה רוצה להגן על הילד שלך מפני מחלה, אתה רוצה להגן על עצמך מפני מחלה, אתה לא רוצה להידבק, אתה לא רוצה להדביק, אתה לא רוצה להגיע למצב של תחלואה קשה או של לונג קוביד, אתה צריך להתחסן.

יש גם אחריות אישית על אנשים. אנחנו לא בתחילת הקורונה שאנשים לא ידעו. אנחנו לא בתחילת החיסונים שאנשים לא הבינו ולא שמעו. אנחנו עכשיו במצב של מודעות. במצב הזה לכל בן אדם יש את האחריות שלו והמדינה לא יכולה להחליף את האחריות של הורה כלפי ילדיו.

כבוד השר, אתה יכול להסביר לנו ולאזרחים ששומעים אותנו בעניין החיסון, שזה לא מונע הדבקה? וכמה מתוך ה-700 שנדבקו אתמול בנגיף החדש, אומיקרון, שהם גם היו מחוסנים. אני יודע שההשפעה היא שזה לא מונע הדבקה אבל זה מונע מחלה קשה.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, תיכף תהיה מצגת מסודרת של משרד הבריאות עם כל הנתונים.

יש שני פרמטרים, גם הדבקה וגם מחלה קשה. שניהם חשובים.

זה לא מונע הדבקה.

לגבי נתונים של הדבקה, זה חדש, אז אנחנו בודקים את זה ממש בימים האלה, אבל כן יש לנו אינדיקציה שבהשוואה ללא מחוסנים, כן יש גם מניעה מסוימת בהדבקה. הבנפיט הגדול של הדבר הזה, התועלת זה בעיקר במניעת מחלה קשה, שזה בסופו של דבר גם מה שחשוב. אנשים שרוצים לחשוף את עצמם למחלה קשה, יעשו את זה. אני באמת לא מבין פה את העניין. אני לא מבין את ההבדל בין החיסון הזה לבין חיסונים אחרים. אני לא מבין למה אנשים שמתחסנים בחיסוני שגרה לא מתחסנים בחיסון הזה, מחכים, אני לא יודע למה. אני רוצה להדגיש, יותר מ-6 מיליון ילדים מעל גיל 5 בארצות הברית כבר חוסנו. אין תופעות לוואי חריגות, אם זה מה שמדאיג אנשים. אנחנו יודעים בוודאות שהמחלה עצמה בילדים הרבה יותר מסוכנת ובעייתית מאשר אולי איזה שהן תופעות לוואי באחוזים זניחים לחלוטין, אז זה המידע. אני חושב שאנחנו מבהירים אותו בצורה מאוד ברורה ואנשים מבינים את זה, ובסופו של דבר אם אנשים בסוף למרות זאת בוחרים שלא להתחסן, יש להם בעיה.

מעבר לנושא החיסונים אנחנו עושים פעולות גם בתחומים אחרים כדי באמת לעקוב אחרי ההשפעות של הנגיף הזה. במעבדות שלנו עובדים קשה מאוד כדי בדיוק למשל לעלות על מה שאתה אמרת, חבר הכנסת סעדי, לגבי ההשפעה על ההדבקה ועל הידבקות. זה גם כן נתון חשוב. הנתונים זורמים מהעולם ואנחנו בדיוק בשלב שאני מניח שעוד כשבוע תהיה לנו אינדיקציה הרבה יותר טובה לגבי היחס שהוא בעיניי השאלה הכי מהותית, היחס בין מאומתים לבין חולים קשה. אני מניח שתוך שבוע נדע. אנחנו רואים כל מיני סימנים במדינות שונות, אבל אי אפשר להגיד עדיין דברים ברורים.

היות וזה מאוד מדבק ברמה שלא ראינו כמוה בעבר אפילו גם במחלות אחרות, אנחנו חייבים לקחת אמצעי זהירות. במאמץ הזה כל אחד חייב להשתתף. גם אם אין עכשיו הגבלות בחוק על התקהלויות ועל דברים מהסוג הזה, אנחנו צריכים לעצמנו לנסות פחות להתקהל, פחות להצטופף, להקפיד על מסכה. גם באירועים שהם מתקיימים בחוץ אבל בצפיפות. להבין את החשיבות של זה, וגם בלי קנס או פקח או שוטר שעומד, כי פשוט זאת הגנה נטו על הבריאות.

תודה לשתי הוועדות על העבודה המאומצת. לצערי עלולה להיות לכם קצת יותר בשבועות הקרובים. תיערכו לזה ונעבור את זה ביחד. תודה.

תודה רבה לשר הבריאות. אני רק אומרת שבאמת אחד הדברים הגדולים שעלו בכל הדיונים, שמצב ההתחסנות הקריטי של האוכלוסייה בישראל קנה זמן שהוא זמן חשוב וזמן יקר, ואנחנו באמת קוראים לציבור לנצל את הזמן הזה ולצאת להתחסן. אנחנו יודעים שמהרגע שמתחסנים עד שהחיסון מהווה הגנה מלאה, לוקח גם כן זמן והזמן הזה הוא חשוב. הניסיון לקנות פה זמן הוא קריטי. מדינת ישראל עושה את זה ובהצלחה.

עכשיו תורנו, אז אנחנו נעבור למצגת של משרד הבריאות. פרופ' סלמאן זרקא.

בוקר טוב, תודה גבירתי יושבת-הראש על הפגישה. אני חושב שגם הדיון וגם הפיקוח הפרלמנטרי וגם הקריאה שתצא מכאן לציבור להגן על עצמו. הדברים נאמרים בצורה מאוד ברורה. אנחנו כבר בתוך הגל. אנחנו בגל 5, גל האומיקרון שמאוד מטריד אותנו. תיכף נציג את הנתונים, את העובדות, ונביא את הדברים בשקיפות. בהחלט נשמח שמהוועדות ייצא קול לציבור להגן על עצמו ולהתכונן לגל שלצערי תוך שבועיים-שלושה אולי ארבע, הלוואי, ילך ויתרומם כאן בארץ.

הלוואי שלא יתרומם. אמרת הלוואי שיתרומם.

חס וחלילה. הלוואי ונרוויח ארבעה שבועות. אני סקפטי לגבי ארבעה שבועות, אז כאן היה ה"הלוואי".

(הצגת מצגת)

זה תמונת המצב של התחלואה בארץ. להזכיר לכולם, גל הדלתא עדיין כאן והוא עוד לא עזב אותנו. התחלנו לרדת בגל הדלתא. הגענו לסדר-גודל של 300–400 מקרים חדשים ליום. התרוממנו בחזרה סביב ה-700–800 מקרים. אפשר לראות בירוק, זה כמות הבדיקות שאנחנו עושים, כ-100,000 בדיקות ביום בקופות החולים בעיקר, בתחנות של פיקוד העורף. מה שרואים כאן באפור זה שיעור החיוביים שהוא נמצא במגמת עלייה מאוד ברורה.

חשוב לומר, בהמשך ד"ר שרון גם תתייחס לזה. אנחנו בתוך גל הדלתא מקבלים גם את האומיקרון. לאו דווקא נדע להפריד כל רגע איפה זה אומיקרון ואיפה זה דלתא. גם אם יש לנו בדיקות ויש לנו פריסה טובה, הייתה תגובה מאוד מהירה מבחינת הבדיקות ברחבי הארץ ובשערי הכניסה לישראל, אבל העלייה הזאת, יש לגמרי היתכנות שיש בה גם את הדלתא אבל גם את האומיקרון כפי שגם תיראו בהמשך, קורה במדינות אחרות בעולם.

כמה זמן לוקח לדעת שמדובר באומיקרון?

אנחנו עושים בדיקתPCR ראשונית שמראה לנו את החשד לפי כל מיני משתנים לגבי איפה החלבון נעלם, חסר וכהנה, והבדיקה המאשרת בסוף היא בדיקת ריצוף שלוקחת בין חמישה לשבעה ימים, ואז יש את החותמת שזה אומיקרון.

זה מקדם ההדבקה. נראה לי שהציבור הישראלי בקיא בעולם האפידמיולוגיה וב-R. ככל מן הסתם שה- Rמטפס ומעל 1, זה אומר שאנחנו הולכים וגדלים ותוך מספר ימים נהיה במספרים יותר גדולים.

זה מצב המאושפזים בבתי החולים. חשוב לומר שלהבדיל מהיציאה בגל 3, היציאה מגל 4 היא יחסית איטית, היא מדשדשת. לא סגרנו את כל המחלקות בבתי החולים ועדיין יש מאושפזים של קורונה עוד לפני האומיקרון בבתי החולים. העומס על בתי החולים הוא עומס מתמשך. אני מזכיר, אנחנו כמעט שנתיים.

נכון להיום יש מחלקות ייעודיות לקורונה?

עדיין הקורונה מאושפזת במחלקות נפרדות ולא בתוך המחלקות הרגילות.

אבל לכמה בתי חולים? כי ברוב בתי החולים נסגרו המחלקות.

בחלק מבתי החולים נסגר. בחלק מבתי החולים עדיין קיימים. יש 147 מאושפזים בבתי החולים. אין לי כרגע את הרשימה המדויקת.

אבל כל ה-147 בתוך מחלקות ייעודיות או שהם נמצאים בתוך מחלקות רגילות?

בחלק מהמחלקות הפנימיות סגרו מתחם, כמה חדרים, ועושים את זה ברמת חדרים במחלקה. יש חלק שעדיין נשארו במחלקות קורונה הייעודיות.

בדומה לכל מערכת הבריאות וגם קופות החולים, כלל הארגונים מתוחים קרוב לשנתיים ואני חושב שהם עושים עבודה מצוינת בכל מה שקשור לטיפול בכלל ובטח בחולי הקורונה. חשוב לומר את זה כי אנחנו לקראת גל ושוב נבקש מאנשי הבריאות, מבתי החולים, מקופות החולים להכין את השרירים ושוב לעבוד קשה אל מול הגל שהולך ומתרומם, ולכן עוד יותר חשוב לחסן את האוכלוסייה, להגן עליה ולא להתיש את מערכת הבריאות שבאמת משקיעה המון משאבים והמון יכולות בשנתיים האחרונות.

זה תמונת מצב החיסונים במדינת ישראל. נתחיל עם היותר ירוק בצד ימין. יש כ-1.2 מיליון ילדים שצריך לחסן. בינתיים התחסנו כ-140,000. עיקר החיסונים במדינת ישראל קורים בקופות החולים. יש כאן נציגים של הכללית, הזדמנות להודות להם ולשאר הקופות על העבודה הגדולה שהם עושים. מה שיש באמצע זה 4.8 מיליון ישראלים. המילה "מוגנים" מתחילה קצת לזוז כשמדברים על אומיקרון, אבל אם אני בינתיים מתייחס לעובדות, אז יש 3.8 מיליון איש שקיבלו את המנה השלישית שהמלצנו עליה ונענו, והיינו הראשונים בעולם לעשות את זה. יש כחצי מיליון עם מנה שנייה בתוקף. בתוקף זה אומר עד חצי שנה. מעל חצי שנה זה כבר לא בתוקף. רמת הנוגדנים יורדת עד שאדם איננו מוגן, עוד כשמדברים על הדלתא לפני שנדבר על האומיקרון, ויש כחצי מיליון מחלימים שההמלצה שלנו זה שיקבלו מנה אחת, והם אכן קיבלו אותה.

האדום מצד שמאל מראה שכ-2 מיליון אזרחי מדינת ישראל אינם מחוסנים בכלל או אינם מוגנים בכלל. יש כ-1.05 מיליון שזקוקים למנה השלישית. זה אנשים שקיבלו כבר שתי מנות ואז עצרו. אולי חשבו בטעות שהקורונה נעלמת. אולי ציפו שגל 4 ייעלם ולא יופיע גל 5, ולכן בטח נקרא להם לקבל את המנה הנוספת, את המנה השלישית ולהגן על עצמם. יש כ-650,000 אזרחי ישראל שלא קיבלו חיסונים בכלל. הם לא סרבנים, הם לא כאלה שחושבים שהחיסון לא עוזר. זה מסוציו אקונומי בדרך כלל יותר נמוך. ניסינו בהרבה הנגשות להגיע לפריפריה, להגיע לבדואים בדרום, להגיע לגליל, להגיע לשכונות בנתניה, בבאר שבע. שלחנו ניידות להרבה מקומות. שיפרנו קצת את המצב, אבל יש עוד לא מעט אוכלוסייה שם. יש כ-300,000 איש שהם מחלימים וכבר זקוקים למנף דחף מאוד קריטית באומיקרון וטרם קיבלו אותה, וגם כאן נקרא להם לקבל - - -

סליחה, מתוך ה-665,000 שלא מחוסנים בכלל, אתה יכול להגיד לי כמה מהם מבוגרים וכמה ילדים? אני מבינה שכל החלק הזה של הטבלה זה 12 פלוס, אם הבנתי נכון.

אכן.

האדום זה 12 פלוס.

כן.

למה חילקתם 12 פלוס, בגלל שמ-12 מתחילים לחסן? האם ה-665,000, רובם ילדים, כי התחלנו לחסן אותם יותר מאוחר או שרובם מבוגרים?

רובם בגילאי הביניים, בין גיל 20 לגיל 40. מבוגרים עד גיל 65, רובם מחוסנים. בין 12 ל-18, היה הרבה פעילות בבתי הספר סביב אוגוסט-ספטמבר, ויש יותר היענות של הילדים בקבוצה הזו.

האם אנחנו רואים אותו דפוס בפריפריה או בשכונות חלשות? האם אנחנו רואים מגמות מבחינת ההתפלגות של החיסונים?

לא היינו צריכים את הקורונה בשביל ללמוד שיש שוני בין ערים עשירות, מבוססות, לבין פריפריה. ערים מבוססות, שיעור ההיענות לחיסונים וההתחסנות בכל הגילאים היא יותר גבוהה מאשר קורה בפריפריה, ולא בכדי יצאנו יחד עם קופות החולים, יחד עם פיקוד העורף בהנגשת חיסונים. התחלנו בפריפריה, אני אציג את זה בהמשך, כחלק מלהנגיש יותר בבתי הספר.

יש כאן את המבצע שיצאנו אליו, בדיוק סיפרתי. אנחנו מביאים ניידות חיסונים בעיקר ליישובים בפריפריה לאוכלוסייה הערבית שיוצאת לחופשה ביום חמישי, לבתי ספר. אנחנו מנסים להספיק כמה שיותר ואנחנו מצליחים לחסן כ-2,000 ילדים ליום. זה רק מראה שהרבה פעמים זה חלק מבעיה של נגישות, בין אם נגישות של זמן, בין אם נגישות של להגיע לחיסון. גם בפורום הזה צריך להגיד שמערכת החינוך מגויסת במבצע הזה בצורה מאוד בולטת וראויה, אז יש לך החתמת הורים, יש היענות. אנחנו מגיעים עם ניידת לתוך בית הספר. ילדים שההורים הסכימו, אנחנו נותנים להם את החיסון ובהחלט אנחנו במגמה חיובית שנלך ונתרחב גם במהלך השבוע. שירותי בריאות לתלמיד בכל בתי הספר יהיו חלק ממבצע החיסון כרגע.

ברור שבמערכת הבריאות, גבירתי היושבת-ראש, השמיכה קצרה. אם לוקחים עכשיו את האחיות בשביל לחסן את הקורונה - - -

זה יוצא מתוך בתי החולים וזה יוצא מתוך המערכת של הקהילה.

לא, עוד לפני בתי החולים, בריאות התלמיד זה אומר שלא מחסנים את החיסונים האחרים.

של השפעת.

מחכים שבועיים או שלושה שבועות, אז השמיכה קצרה בנושא הזה.

וצריך לומר שחיסוני השפעת הם לא פחות חשובים.

בהחלט גם חיסוני החצבת והאדמת הם חשובים, וגם בדיקות התפתחות לילדים הם חשובים, אבל מערכת הבריאות בשמיכה קצרה וכל הזמן אנחנו מושכים אותה לאיפה שדחוף. אני חושב שנכון שהמסר הזה יהיה ברור בבית המכובד הזה. אנחנו ב-2,000 כרגע. שוב, נגדיל במהלך השבוע. כיום אנחנו מחסנים ב-50 בתי ספר בו זמנית. אנחנו רוצים לגדול לקראת סוף השבוע לסדר גודל של 400–500. הגדילה תקרה על בסיס בריאות התלמיד, על בסיס כ-100 צוותים שיבואו מבתי החולים גם של הכללית, גם של הממשלה ויחסנו בתוך הקהילה, בהובלת פיקוד העורף, וגם אנחנו מגדילים את היכולות שלנו מבחינת חברות החיסון שכבר עובדות היום. כל התהליך הזה יביא לנו לקראת סוף השבוע ל-400, ואני מאמין ששבוע הבא נהיה כבר ב-500 נקודות חיסון בו זמנית. נקרא לציבור יחד אתכם שיבוא. נגישות קיימת. גם הקופות נגישות ונכון שהציבור כן יענה ויבוא להתחסן ויכין את עצמו, לצערי, לגל שכבר התחיל.

אני מעביר לד"ר שרון לדבר על האומיקרון יותר בהעמקה. בקשה, שרון.

דקה, שרון. לפני כן, חברת הכנסת ענבר, יש לך הערה?

כן, אני רוצה לדבר על הנגישות ועל הנושא של פריפריה. אני התחסנתי וחיסנתי את הילדים שלי בסח'נין. זו העיר הכי קרובה לאיפה שאני גרה. כשבן הזוג שלי ואני התחסנו, היה חמש עמדות חיסון שהיו "מפוצצות". עמדנו בתור. לפני שבוע הלכתי לחסן את הבן שלי שהוא הצעיר מכולם, בן 11. לא רק שהיו שתי עמדות, הן היו ריקות. אני דיברתי שם עם המחסנים. הם אמרו, אנחנו יושבים פה יום שלם ואף אחד לא בא, זאת אומרת, אין בעיית נגישות, יש בעיית חוסר היענות הציבור. זה מאוד בלט שבאותו מקום שלמבוגרים באו, יש איזה ירידה מאוד גדולה באמון של הציבור בחיסונים.

אני לא חושבת שזה אמון הציבור. אני חושבת שיש כאן בעיה גדולה שהורים ומבוגרים שהתחסנו לא מחסנים את ילדיהם. אנחנו שומעים גם מתוך הסיורים בשטח שהילדים עוברים את זה בקלות ושזה מחלה קלה וזה כמו צננת. אני חייבת לומר כאן את הדברים האלה כי זה לא נכון. לוקחים כאן סיכון מאוד גדול על חשבון גבם של הילדים הצעירים, וכאן הקריאה שלנו, ותיכף שרון תרחיב בנושא הזה.

אני מסכימה איתך ואני רוצה להוסיף לזה שהקמפיין ברשתות החברתיות של מתנגדי החיסונים עובד לצערי הרב והרבה אנשים פשוט מקבלים מידע שגוי. רואים את הירידה. אני ממש ראיתי בעיניים את הירידה בביקוש. אין בעיית נגישות. זה לא עניין של נגישות, וזה יום שבת. אין בעיה להגיע. אנשים פשוט לא מגיעים ופה התפקיד בעיניי של כבוד השר ניצן הורוביץ. צריך לעשות פה קמפיין שייתן לאנשים את הביטחון בחיסונים, כי שם נקודת התורפה שלנו.

שרון, אני מבקשת שתרחיבי בנושא הזה וגם באמת ההשלכות של הלונג קוביד של הקורונה, ארוכות הטווח בילדים, שיש דברים שחייבים לומר, שאנחנו לא יודעים אותם היום ואנחנו גם לא יודעים מה יהיו ההשלכות העתידיות שלהם. מי שלוקח סיכון, לוקח את זה על גבם של הילדים. צריך להיות פה חד משמעיים. גם אנחנו יודעים מה ההשפעות של החיסון בקרב ילדים, באמת תסמינים מאוד קלים אם קיימים בכלל, אז אני אשמח שתרחיבי בנושאים האלה.

טוב, אז אולי אני ארחיב בנושאים האלה לפני שמגיעים לאומיקרון, כי זה לא קיים - - - . אנחנו הצגנו את זה בוועדת בריאות, לדעתי גם בוועדת חוקה לאורך הדרך. הנושא של קורונה בילדים הוא נושא מורכב, כי רוב התחלואה האקוטית בילדים היא תחלואה שבאמת עוברת בקלות. יש אחוזים מעטים שחולים בתחלואה קשה וקריטית, אבל גם זה כבר היה לנו, מעל 200 ילדים שחלו קשה וקריטי וגם ילדים שנפטרו. התחלואה האקוטית היא עוד החלק הקטן בתוך הסיפור הזה, למרות שגם בתוכה כמו שאמרתי, יכולה להיות תחלואה קשה וקריטית ותמותה. מה שיותר מדאיג זה באמת ההשלכות היותר מאוחרות, בין אם זה הסיפור של לונג קוביד שאנחנו יודעים שיש בין 1% ל-5%, בוא נלך אפילו פחות, נגיד רק 0.5% של ילדים שיכולים לסבול מתסמינים ממושכים. התסמינים האלה יכולים להיות פגיעה בזיכרון, עייפות, חוסר יכולת לבצע מאמץ, קושי בנשימה, דפיקות לב, כאבי מפרקים, נשירת שיער, קשיי שינה, הרבה מאוד דברים שיכולים להימשך חודשים. אנחנו לא יודעים בדיוק אם ומתי זה ייגמר.

יש מרפאות שונות שמטפלים בילדים שסובלים מזה בצורה מאוד קשה, וגם שם יש מענה שהוא מענה מוגבל, בין אם זה פיזיותרפיה נשימתית וכו', אבל יש דברים כמו הפגיעה הקוגניטיבית, הפגיעה בזיכרון, שלא ברור באיזה אמצעים באמת ניתן לעזור. אנחנו כולנו מקווים שכמובן זה יחלוף, אבל לא יודעים את הדבר הזה. בין אם זה פימס שאנחנו יודעים כבר שהסיכון לפימס במדינת ישראל הוא 1 ל-2,500 ילדים שחלו. במקרה של פימס, שזה תסמונת דלקתית רב-מערכתית שקורית ארבעה עד שישה שבועות אחרי התחלואה בקורונה לרוב בילדים בריאים, 60%–70% מהם מגיעים לטיפול נמרץ עם אחוזי תמותה של 1% עד 2%. היה מקרה אחד ודאי של נער צעיר בריא שנפטר מפימס, ועוד מקרה אחד חשוד של נערה שנפטרה מפימס, בריאה, אז המקרים האלה מראים שקורונה היא לא שפעת, גם לא לילדים. גם אם התחלואה האקוטית היא תחלואה שברובה חולפת עם תסמינים קלים או ללא תסמינים, יש בטווח הנראה לעין של שבועות וחודשים לאחר התחלואה, פגיעה מאוד משמעותית, וזה בלי לדבר על הסיכונים שיכולים להיות בעוד עשרות שנים, שאותם אנחנו אפילו לא יודעים. יש לנו את הידע הזה מזיהומים אחרים, ויראליים, שבהם התחלואה המקורית, בין אם חצבת, בין אם חזרת, בין אם הפטיטיס, יכולה להיות קלה ואפילו א-תסמינית, ואחרי עשרות שנים יש אירועים של מנינגיטיס, אנצפליטיס, עקרות, סרטן וכו', אז זה וירוס חדש שאנחנו לא יודעים מה ההשפעה שלו, ואין ספק שהוא יכול לעשות השפעה דרמטית על ילדים גם בתקופה שאחרי, ואת הסיכונים העתידיים אנחנו עוד לא יודעים.

שרון, אני מנסה להבין את הנתון. אם החיסון מגן ממחלה קשה ופחות מהדבקה או שאנחנו לא יודעים כמה הוא מגן מהדבקה, אז לכאורה לפחות לכל ההשפעות של לונג קוביד וכל הדברים האלו החיסון לא יהיה רלוונטי. הוא רלוונטי למחלה קשה. הוא לא יהיה רלוונטי למניעת הידבקות מאומיקרון. חשוב להבהיר את זה, האם הוא מגן או לא מגן? זו שאלה באמת קריטית.

אני מבינה שזה שאלה קריטית. אני יכולה להגיד בצורה מאוד ודאית על כל מה שהיה עד האומיקרון, שם יש לנו הרבה מאוד נתונים ואנחנו יודעים שהחיסון מגן גם מפני הדבקה. אם החיסון לא היה מגן מפני הדבקה בפני הדלתא וכל הווריאנטים הקודמים, לא היינו רואים את הירידות בגלים במדינת ישראל.

ברור.

אם החיסון לא היה מועיל להפחית הדבקות, ההדבקות היו פשוט ממשיכות - - -

ברור. אני שואל ספציפית לגבי האומיקרון.

לגבי האומיקרון, זה וריאנט חדש שנכנס ובודקים אותו. אנחנו כן יודעים שיש הפחתה ביעילות של החיסון מפני מחלה תסמינית או מבחינת הדבקות. עד כמה? אנחנו לא יודעים עדיין. זה גם בדיקות שאנחנו עושים. גם עושים אותה באנגליה ובמקומות אחרים. הנקודה היא שהווריאנט הזה מתפשט כל כך מהר, שיש הרבה מאוד מאומתים ועוד טרם יש את כל המידע עליהם, אז אנחנו בודקים את זה גם אצלנו, בדיקות מאוד אינטנסיביות וגם במקומות אחרים וכשנדע, אנחנו נגיד. גם אם המועילות של החיסון יורדת, היא עדיין מקנה איזושהי הגנה גם מפני הדבקות. זה לא שהיכולת לזה נעלמת. יכול להיות שהמועילות יורדת מ-95% ל-70% - - -

אז אני שואל, לזה יש נתונים? כי אני יודע שכשהציגו לנו את מאומתי חו"ל, כן ידעו לתת לנו בוועדת חוקה איזה שהם מספרים, לבוא ולהגיד, הסיכוי של אדם מחוסן לחזור מחו"ל עם אומיקרון הוא נמוך יותר, הוא גבוה יותר. כן ידעו לתת לנו איזשהו דלתא. כן ידעו להגיד לנו את התועלת השולית של חיסון לסיכוי שלך לחזור עם אומיקרון ממדינה אדומה או ממדינה חשודה לאדומה. כן ידעו לתת איזשהו מספר ועכשיו פתאום אומרים כאילו אפס. ידעו לתת איזושהי הערכה והתוצאה של האמירה הזאת, ולכן אני מבקש שתחדדי את זה, התוצאה של האמירה הזאת שמסתובבים, וחלק מזה גם נובע מזה שמכניסים מחוסנים ומחלימים לבידוד. אחת הפניות הנפוצות שקיבלתי עכשיו ב-24 שעות שהייתי מבודד, אמרו לי, רק רגע, הכניסו אותך לבידוד? סימן שמשרד הבריאות, וזה כבר פועה כאש בשדה קוצים. משרד הבריאות בתודעה הציבורית עכשיו, וצריך לתת לזה מענה גם אם מענה חלקי, החיסון הוא כלום עבור האומיקרון לעניין הדבקה. אם יש אפילו מידע חלקי, אפילו הערכות, כדאי שתגידו אותן כי כרגע השמועות בחוץ זה שזה כלום. אני יודע שלאנשי מקצוע קשה להגיד דברים לא בטוחים אבל תנסו כן לבוא ולהגיד כמו שאמרתם בעניין התעופה, איפה הערכות, איפה הכיוון.

אני רוצה להמשיך ברשותך, ד"ר פרייס, וזה מוועדת חוקה נתונים, כי כל הזמן אמרתם לנו שהאומיקרון בעיקר זה מאנשים שחוזרים מחו"ל.

על אומיקרון תיכף נדבר, אז תבינו איפה זה בעולם ואיפה זה נמצא אצלנו. על זה יש מצגת מאוד ענפה.

אני חושבת שזה שאלה מצוינת אבל צריך להבין שכשאנחנו נמצאים במגפה שבה נכנס וריאנט שאנחנו לא מכירים אותו, אנחנו רואים שאנשים במדינה לא מחוסנת אבל מאוד מחלימה כמו דרום אפריקה, אנשים נבדקים בצורה מאוד מהירה, זאת אומרת שהנוגדנים שהיה להם מההחלמה לא הגנו עליהם, ואנחנו נמצאים במצב שאנחנו מנסים לא להכיל אלא למנוע התפשטות של מגפה. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לנסות לבלום שרשראות שיכולות להתפתח במדינת ישראל, ובשלב הזה אומרים, אנחנו לא לוקחים סיכונים על שום דבר, זה וריאנט שאנחנו לא מכירים אותו, ואומרים אותו בהכי יושר וכנות גם לציבור וגם בכל מקום. נאספים יותר ויותר נתונים גם במדינת ישראל, ואנחנו נוציא בדיוק את כל ההערכות האלה. צריך להבין שכדי לבדוק מועילות של חיסון בהדבקה אנחנו צריכים שיהיה לנו פה הרבה מאוד אנשים שנדבקו ולראות מה הסיכון של מחוסנים ולא מחוסנים. עד עכשיו לא היינו במצב הזה. היה לנו עשרות בודדות ועל הדבר הזה אנחנו לא יכולים להוציא נתונים ודאיים. כשאנחנו מדברים על האנשים שחזרו מחו"ל, יש הרבה אנשים שחוזרים מחו"ל, אז יותר קל לעשות את הסטטיסטיקות האלה.

אין ספק שאנשים מחוסנים, הסיכון שלהם להידבק יותר נמוך. גם מול דלתא זה היה הרבה יותר חזק ומול אומיקרון הוא פחות. הסיכון שלהם להידבק הוא יותר נמוך וגם הסיכוי שלהם להדביק, ממה שראינו עד עכשיו בכל הווריאנטים, הוא יותר נמוך. ראינו בכל הווריאנטים הקודמים שהסיכוי של בן אדם להידבק, יורד ב-90%–95% וגם אם הוא כבר נבדק, אם הוא ב-5%–10% שכן נדבקו, הסיכון שלו להדביק אחרים יורד ב-60% מפני שהעומס הנגיפי שיש עליו יותר נמוך כי מערכת החיסון מהר מגיבה לתחלואה הזאת ומנטרלת אותה, אז אנחנו יודעים את זה על כל הווריאנטים שהיו עד עכשיו בקורונה. אין שום סיבה שדווקא באומיקרון זה יתהפך מקצה לקצה ולא יהיה אותו דבר, אבל יכול להיות שהמועילות של החיסון גם במובן של הדבקה, יותר פחותה מקודם, אבל אין ספק שמישהו שהוא מחוסן, הוא יותר מוגן גם מבחינת תחלואה קשה.

ומחוסן לעומת מחלים?

המספרים, אנחנו צריכים להמשיך את הניתוחים.

מחוסן לעומת מחלים, על זה כן אני חושב שכבר מתחילים להצטבר נתונים מהעולם, כי אחד הטיעונים, שוב, שמתמקדים איתם זה מחלים לא צריך להתחסן, כל הדברים האלו, אז מחוסן לעומת מחלים, מה הנתונים שיש?

אז קודם כל, כל הנתונים מהעולם שמראים על בדיקות נטרול של הווריאנט הזה, מראים שאנשים שהחלימו, בין אם מאלפא, מדלתא, לא מוגנים. הם נבדקים, לכן אנחנו ממליצים מאוד לאנשים מחלימים לקבל את החיסון. אנחנו נעלה גם לצט"מ את השאלה האם מספיק חיסון אחד. בהרבה מאוד מדינות מחסנים מחלימים, ללא קשר למצב ההחלמה שלהם.

אגב, שמחה, יש לך את הנתונים האלה גם מדרום אפריקה וגם מבריטניה. אם תרצה, אני אשלח לך אותם.

אנשים מחלימים, מאוד מומלץ להם כרגע ללכת להתחסן אם עברו שלושה חודשים מההחלמה שלהם. כרגע אנחנו רואים בכל המבחנים שמגיעים מכל העולם, ויהיה לנו תוצאות מהמעבדה שלנו השבוע, שכל המחלימים, הנוגדנים מההחלמה הקודמת לא מספיק טובים כדי להגן כנגד הווריאנט הזה ומאוד כדאי להתחסן.

אני רוצה רגע לחזור לשאלה על ילדים כי דיברת קודם על הילדים, ואת דיברת על תופעות - - -

עוד לא השלמת באמת את זה ואז הגיעה השאלה הזאת, אז אני אשלים. אני אגיד משהו על חיסונים בכלל. אנחנו יודעים שלחיסונים אין תופעות לוואי ממושכות אחרי שנים. זה לא קיים. אין כזה דבר. אנחנו יודעים את זה על חיסונים שבהם בניגוד לחיסון של הקורונה, המרכיבים של החיסון נשארים בגוף הרבה יותר זמן. דווקא בחיסון קורונה, בטכנולוגיית Messenger RNA, המרכיבים של החיסון מתפרקים הרבה יותר מהר מאשר בחיסונים אחרים. בחיסונים קודמים אנחנו יודעים שאין תופעות ארוכות, אז אין שום היגיון ביולוגי להגיד שדווקא בחיסון הזה שמתפרק בתוך הגוף הרבה יותר מהר מכל חיסון אחר, פה תהיינה השפעות ארוכות טווח. אנחנו יודעים כבר מ-7 מיליון ילדים שהתחסנו בארצות הברית, שלא דווחו שם תופעות לוואי משמעותיות. אנחנו יודעים מ-100,000 ילדים במדינת ישראל, שלא דווחו תופעות לוואי משמעותיות. יש מצגת בנושא הזה באתר משרד הבריאות, שהועלתה עם הנתונים על חיסוני 5 עד 11. אני יכולה לשלוח פה את הקישור אבל זה קיים באתר משרד הבריאות עם המקרים שדווחו לנו, זאת אומרת, אנחנו יודעים כבר שהחיסון הזה יעיל ובטוח, ובאמת זה הפתרון שלנו כרגע גם מול האומיקרון. גם אם אנחנו יודעים שהחיסון, המועילות שלו היא פחותה לעומת הדלתא, בדלתא זה היה 95%, פה זה ככל הנראה יהיה פחות, זה עדיין הרבה יותר טוב מאשר להיות ללא הגנה בכלל. הדבר הנוסף הוא שאין לנו עדויות, מה ההשפעה מבחינת ילדים מחוסנים על היכולת לפתח לונג קוביד, על היכולת לפתח תופעות לוואי משמעותיות בהמשך, אבל זו הגנה. אין ספק שאם החיסון הזה הוא מגן, הוא יכול להגן גם מפני הדבר הזה, התופעות הממושכות. אם אתה לא נדבק, אז ודאי שלא תהיה לנו תופעות ממושכות.

אני רוצה עוד פעם לשאול כי אני מקבלת על זה פניות מהורים שפוחדים מהסיפור הזה של הדלקת שריר הלב, אם את יכולה לתת על זה פרטים, מה הסיכוי, מה הסיכון, כי זה מה שמרתיע הרבה מאוד הורים מלחסן.

בשמחה. אז קודם כל עד עכשיו ו-100,000 ילדים בני 5 עד 11 שחוסנו, לא היה לנו שום דיווח על דלקת בשריר הלב. בגילאי 12 עד 15 היו דיווחים פחותים יותר לעומת הדיווחים שהיו ב-16 עד 19, שזה באמת הייתה קבוצת הגיל בזכרים שבהם נצפתה התופעה הזאת בשכיחות הכי גבוהה שזה היה, 1:6,300 ילדים, אז בגילאים צעירים יותר יש פחות סיכון מאשר בגילאים המבוגרים לפי מה שאנחנו רואים כרגע. אנחנו גם רואים את זה גם מהנתונים של ארצות הברית.

גם בקבוצה הזאת של 16 עד 19 שבהם כן נראית התופעה הזאת, צריך להבין שהתופעה של מיוקרדיטיס שקורית מהחיסון יכולה לקרות גם מהווירוס עצמו. כשהיא קורית מהווירוס עצמו היא קורית בשכיחות יותר גבוהה והיא יותר חמורה, וזה רואים במעקבים. זה פורסם במאמרים. רואים את זה במעקבים שעוקבים אחרי אנשים שהיה להם מיוקרדיטיס כתוצאה מהווירוס לעומת מיוקרדיטיס כתוצאה מהחיסון. המיוקרדיטיס כתוצאה מהחיסון זה תופעה שברוב המכריע של המקרים חולפת בצורה קלה תוך שלושה-ארבעה ימים של אשפוז. לא נראה נזק המשכי גם בבדיקות הדמיה שעושים, ופורסם מאמר מאוד חשוב מהכללית, שמציג את הדבר הזה. לעומת זאת כשאותה תופעה קורית מהווירוס עצמו, שהיא קורית תוך כדי סערה דלקתית משמעותית, הסיכון לנזק, וזה יצא גם כפרסומים מה-CDC, הסיכון לנזק המשכי ללב כשזה קורה מהווירוס עצמו הרבה יותר גבוה. כשזה קורה מהחיסון יש החלמה מלאה, מכל מה שראינו עד עכשיו.

אבל איך אפשר לדבר על תופעות לוואי לטווח הארוך כאשר רק התחילו החיסונים עכשיו בעניין ילדים? איך אפשר להפיג את החשש של ההורים שהוא מוצדק? לקחת בן 5, בן 6, לתת לו זריקה. איך זה יכול להיות לעתיד ולהיות בטוחים שאין תופעות לוואי?

שרון, אפשר להתייחס גם לכמות הילדים המחוסנים בארצות הברית, שכבר התחסנו ועברו את החיסון וכדומה.

זה מה שאמרתי, אבל השאלה פה היא לשנים, ואני אומרת, מה שעומד בבסיס ההמלצה שלנו הוא הידע על חיסונים, לא על חיסוני קורונה. א', הטכנולוגיה הזאת קיימת כבר שנים אבל זה נכון שזה פעם ראשונה שמשתמשים בה בצורה כל כך רחבת היקף.

בגילאים כאלה לא נותנים חיסונים כאלה - - -

מה זה חיסונים כאלה? זה בדיוק הנקודה.

התינוקות מתחסנים כבר בבית חולים. אגב, תדע לך שתינוקות מקבלים חיסון עוד לפני שהאימהות יודעות.

נותנים חיסונים לילדים כשהם נולדים. בגיל ימים נותנים חיסונים לילדים והחיסונים שנותנים לילדים זה חיסונים שנשארים בגופם הרבה יותר זמן מאשר חיסונים בטכנולוגיית Messenger RNA, ובחיסונים האלה יש לנו כבר עשרות של שנים של ניסיון לדעת שאין תופעות לוואי ארוכות טווח.

אני רוצה להגיד משפט אחד, אדוני חבר הכנסת. לא קיים בעולם שאתה מייצר חיסון, שם אותו במדף ל-50 שנה ואחרי 50 שנה אתה מתחיל לתת אותו לאנשים. זה לא קיים בתורת החיסונים. בתורת החיסונים, גם החצבת וגם האדמת וגם הכלבת, כל מה שאתה לא רוצה, אתה מייצר את החיסון בשביל לפתור בעיה שכרגע אקוטית בבריאות הציבור.

בבקשה, ד"ר שרון.

אני אגיד רק עוד משהו על משהו שנאמר פה קודם והוא עולה ומדברים עליו, ואני חושבת שחשוב להגיד אותו גם במקום המכובד הזה. ההחלטה לעצור את בריאות התלמיד לשלושה שבועות הייתה החלטה קשה, ממש קשה. המשמעות של חיסוני שגרה בילדים ובדיקות גדילה וחיסוני שפעת היא משמעות אדירה לבריאות של הילדים, לבריאות של הקהילה שלהם, וזה לא החלטה שנלקחה בקלות ראש. אנחנו ראינו שבמשך תקופה מאוד ארוכה היה קושי, ושמענו גם מהורים שמצד אחד אומרים, אין בעיית נגישות, אבל מצד שני יש הורים שאומרים, אנחנו לא מצליחים לקבוע תורים, ויש לנו מנגנון במדינת ישראל שלא קיים בהרבה מקומות, שנקרא בריאות התלמיד, שבכל בית ספר יש אחות. לאחות הזאת יש קשר עם בית הספר, יש קשר עם ההורים. יש תהליך הכנה מאוד מסודר של להסביר על החיסון, לתת הסכמה, לא להיכנס בכוח, לאפשר ולהנגיש.

עד עכשיו לא נעזרנו בכלי הזה של בריאות התלמיד, בדיוק כדי לאפשר את המשך השגרה של חיסוני השגרה שהוא חשוב ביותר במדינת ישראל, אבל כשאנחנו רואים שהולך להגיע לפה גל שהוא משמעותי ככל הנראה מכל מה שאנחנו רואים במקומות אחרים, יש כלי שיעיל ובטוח שיכול להגן על הילדים שלנו וחובתנו לעשות את הדבר הזה, וגם לתקופה מסוימת לעצור גם בשביל שלהורים לא יהיה את הבלבול מה מחסנים בבתי ספר. שתדעו, עכשיו זה מה שאנחנו מחסנים. אנחנו לא באים בכוח. בכל בית ספר באים ועושים וובינרים להורים לפני זה. מסבירים להם, עונים להם על השאלות. מי שמעוניין, מתחסן, ושלא יהיה כל מיני שאלות, רגע, מגיעים לחסן, זה החיסוני שגרה? זה החיסוני קורונה? יחסנו לי בכוונה את הילד במשהו שאני לא רוצה. לא. דווקא כדי להבהיר את זה אנחנו עושים את ההפסקה הזאת, אומרים, כרגע אנחנו מתרכזים בזה, וזה מחיר כבד להפסיק חיסוני שגרה, ולא לקחנו אותו בקלות ראש, אבל גם כדי לעשות את הבהירות הזאת עבור ההורים במדינת ישראל שידעו מה כרגע מחסנים בבתי הספר.

ברור. שרון, אני רק רוצה שנייה ליישר קווים כי שואלים אותנו כאן לגבי מה שאמרנו. בבתי חולים תינוקות מקבלים חיסונים כבר בימים הראשונים כשהם נולדים.

נכון, בלידה.

בלידה וישר לאחר מכן כשאימהות באמת גם יודעות שהם מקבלים. גם לאחר מכן אחרי זמן מאוד קצר. צריך לומר את זה, שכלל החיסונים האלה זה רוטינה שגרתית גם אחר כך בטיפות החלב, שאנחנו התרגלנו אליהם, וכאן מגיע חיסון, וזה בדיוק מה ששרון מציגה ואומרת, שאין שום סיבה שהוא יהיה שונה. הוא כן שונה במבנה שלו ובצורה שלו, ואין לו השפעה באמת שהיא השפעה כמו שאנחנו מכירים באחרים, ארוכת טווח שנשארת בגוף הילדים לאורך שנים, נכון? תקני אותי אם אני טועה.

בהחלט. אני רק אגיד שחיסונים זה אחת ההמצאות שהצליחו לשפר דרמטית את בריאות הציבור, יותר מכל דבר אחר כמעט למעט שיפור סניטציה, שגם זה אחד הדברים החשובים, וכל מערך החיסונים שבו נותנים חיסונים בפרוטוקול מסודר, הרבה מאוד חיסונים, אגב, צריך לתת אותם מספר פעמים כדי לשמר את האפקט שלהם. זה מערך שמתחיל באמת מהלידה.

רק אנחנו מתקנים פה לטובת מי שחשב, ששמע, שאמרנו שמקבלים חיסון לפני שהאימהות שלהם יודעות. זה ביודעין, זה בתוך בתי חולים. הכול בסדר גמור.

כל דבר נעשה בהסכמה, גם בחיסוני השגרה, כמובן גם בחיסון הזה. שום דבר לא נעשה בלי הסכמה.

(הצגת מצגת)

כשמסתכלים מבחינת מודיעינית על ווריאנטים בעולם, אתם רואים איך אנחנו יכולים להעלות את רמת החשש שלנו מווריאנטים. הווריאנט הזה כרגע, האומיקרון, עלה כבר לדרגה הגבוהה ביותר, ווריאנט שמעורר התפרצות נרחבת. אנחנו רואים את זה במערב אירופה, בעולם, ולמעשה הווריאנט הזה שהתחיל מ-3, תוך זמן מאוד קצר עלה לדרגה 5, לדרגה החמורה ביותר.

מה שחשוב לנו כדי להבין מה לעשות עם ווריאנט כזה או אחר זה השילוב של המהירות שלו, שבמקרה של ווריאנט אומיקרון מבוססת כבר ותיכף תראו את זה, עד כמה הוא מדבק ומתפשט בצורה מהירה, מול הסיכון שהוא יעשה אשפוז או תחלואה קשה או תמותה אל מול האלימות שלו. את המרכיב הזה אנחנו עדיין לא יודעים אבל צריך להבין שגם אם ווריאנט הוא מאוד מהיר אבל פחות אלים, השילוב הזה שהוא מאוד מהיר יגרום לזה שבסוף יהיה עומס שעלול לפגוע ברציפות תפקודית גם למשל בבתי חולים. אנחנו שומעים את זה כבר מאנגליה ותיכף תראו את זה גם בשקופיות, מצב שמגיעים מהדבקות נרחבות או מבידודים נרחבים למצב שמערכת לא יכולה לתפקד, ואנחנו חייבים לראות איך אנחנו נמנעים מהמצבים האלה במדינת ישראל, אבל כמובן גם הנושא של עומס אשפוזים ותחלואה קשה ותמותה.

אתם רואים את ההתפשטות בעולם, איך ב-27 בנובמבר ידענו על מעט מאוד מדינות בעיקר באזור אפריקה שבהם יש את הווריאנט הזה, וההתפשטות למעשה היא התפשטות מהירה בצורה שלא ראינו כזה דבר בעולם. גם אם אנחנו מסתכלים על ווריאנט דלתא שהתחיל בהודו, לקח זמן להתפשטות הזאת. פה אנחנו רואים התפשטות שהיא ממש ב- Fast Forwardשל כמה ימים.

אתם רואים שלצד מה שקורה באפריקה, ששם אנחנו כבר מבינים שיש התפשטות נרחבת וזה הווריאנט הדומיננטי, גם במערב אירופה ובארצות הברית אנחנו רואים כבר עלייה מאוד מהירה. מה שכתוב למטה זה הדבר החשוב – המפה הזאת מייצגת את המידע הקיים, שזה אומר המקומות שמרצפים או המקומות שעושים בדיקתPCR שיכולה לראות את החסר של הגן שמחשיד לאומיקרון, ויש הרבה מאוד מקומות אפורים כאלה שאין לנו אפילו מידע לגביהם וככל הנראה גם בהם אם לא עכשיו, אז בקרוב יהיה התפשטות של אומיקרון. גם פה רואים את זה בעצם, את העלייה המאוד מהירה.

בעצם אנחנו מדברים כרגע על מגפה כפולה. בהרבה מאוד מדינות, אצלנו הייתה ירידה של גל הדלתא לא עד הסוף, לא לרמה של עשרות בודדות כמו שראינו בגל שלישי, אבל כן לרמה של 400–500 ליום. יש מדינות שבמקביל לגל דלתא שמשתולל, בין אם בגרמניה, בדנמרק, גל דלתא מאוד ממושך, באנגליה, יש עכשיו גם עלייה של האומיקרון, שזה בקו האדום ולמעשה בגלל שהווריאנטים הלאה כל כך שונים אחד מהשני, אז יכול להיות באותו זמן התפשטות גם של הווריאנט הזה וגם של הווריאנט הזה, שזה אומר פשוט יותר אנשים חולים. זה המשמעות של הדבר הזה. אם קודם כשווריאנט דלתא החליף את הווריאנטים שקדמו לו, פה הוא כל כך שונה שהוא בעצם לא בהכרח יחליף אלא שני הווריאנטים האלה יהיו וזה אומר שתהיה תחלואה משניהם למעשה.

שאלה בקשר למדרג ההתראה, דרגה 5. ההתפרצות הנרחבת, אם אני מסתכל על המספרים, יכול להיות סיטואציה שיהיה לנו גל אומיקרון אבל לא יהיה תחלואה קשה או תחלואה חמורה. אנחנו לא יודעים.

זה בדיוק המצגת. תיכף נדבר על זה. אז קודם כל אנחנו נסתכל על אנגליה, שאנגליה היא אחד המקומות שגם מרצפים יותר, גם עושים את הבדיקותPCR שיכולות להראות אם יש חשד, וגם מדווחים בצורה מאוד מסודרת, לכן אנחנו מאוד סומכים על הדיווחים ועל המידע שמגיע משם ומסתכלים לראות מה קורה שם. בעצם אתם רואים בירוק בגרף למעלה את גל הדלתא, שעל גל הדלתא שהיה באמת רציף במשך הרבה מאוד שבועות, 40,000–50,000 הדבקות ביום וחייבים להגיד שבאנגליה המדיניות היא מאוד שונה מבחינת מגבלות. אין מסכות, אין תו ירוק, אין בידודים של ילדים, באמת איזושהי מדיניות של לאפשר ללא הגבלות במחיר של 50,000 מאומתים ליום, ועל המצב הזה מתחיל גל אומיקרון שאתם רואים אותו באדום, שנמצא שם. בגרף של הנקודות אתם יכולים לראות את העלייה באמת האקספוננציאלית המאוד מהירה שלא ראינו את זה. אנחנו מדברים על עלייה אקספוננציאלית תמיד בווריאנט הזה אבל פה זה במהירות של הכפלה כל יומיים עם מקדם הדבקה שהוא 7.2. אנחנו בחיים לא ראינו כאלה דברים.

בגרף השמאלי, השחור זה הדלתא?

השחור זה הדלתא, הקווים של הדלתא שהם היו באמת מאוזנים. זה נשמע לא טוב אבל מאוזנים על 50,000 הדבקות יומיות, ועל הדבר הזה מגיע גל אומיקרון עם הנקודות האדומות, עם עלייה מ-50 מאומתים ליום לאלפים תוך שבועיים, עלייה מאוד מהירה, מקדם הדבקה של 7. כשהיינו פה במקדם הדבקה 1.3, אנחנו הכפלנו כל עשרה ימים את המספרים. זה מצב שבו כל יומיים המספרים מוכפלים ולכן זה עולה בכזאת צורה מהירה. החיצים שאתם רואים זה פשוט איפה אנחנו נמצאים. אם אנחנו לוקחים את המספרים של מדינת ישראל, אנחנו נמצאים בתחילת הגרף של אנגליה. אני לא רוצה להשוות כי באמת אצלנו גם יש מסכות, גם יש תו ירוק, גם יש התנהגות אחרת, אז אולי זה לא יהיה 7. גם זה יהיה 5 זה יהיה התפשטות מאוד מהירה כי זה הווריאנט.

אתם רואים איך הכפלת מספר המקרים, תוך כמה זמן היא קורית וזה לא רק במקום אחד. רואים את זה בכל המקומות. תוך יומיים ופחות פשוט המספרים מכפילים את עצמם, זאת אומרת זה זינוק מאוד מהיר בתחלואה. זה לא רק באנגליה. זה גם בדנמרק. בשבועיים יש עלייה מ-0.5% ל-35% מהמקרים הם מקרים שחשודים לאומיקרון ועלייה מעשרות מקרים. אתם רואים, הם היו במצב מאוזן בין הגלים ל-1,500 תוך שבועיים למעשה.

1,500 מקרים ביום.

כן.

סליחה שאני מפקפק אבל זה לא נשמע מספר כזה גדול.

תסתכל באיזה מהירות.

היא דיברה איתך על העלייה האקספוננציאלית המעריכית של הדבר הזה והיא נתנה דוגמה.

אבל את מדברת על אחוזים מהמקרים. כמה דלתא היה להם במקביל?

להם לא היה הרבה דלתא במקביל. זה בדיוק הנקודה. הם התחילו את הדבר הזה עם תחלואה מאוד נמוכה לעומת אנגליה שהתחילו עם 50,000, תחלואה מאוד גבוהה בדלתא, מתמשכת. בדנמרק הם התחילו עם תחלואה מאוד נמוכה ועלייה מאוד מהירה.

אני שואל ממוקד, האם האומיקרון בדנמרק, אנגליה, אמרת שזה מתווסף. האם בדנמרק הוא מחליף דלתא או מתווסף לדלתא? האם בתאריך 30 בנובמבר 2021 היו לצורך העניין 6,000 חולים והיום יש 6,000 חולים, רק שהחלק של האומיקרון גדל או שזה מתווסף?

זה לא מתווסף. זה המקרים שיש של תחלואה בדנמרק. זה אומר שבהתחלה היה להם עשרות בודדות.

של אומיקרון.

לא. הגרף מראה את האחוז של האומיקרון שעולה בתוך המדינה. הם הגיעו לזה מתחלואה יחסית נמוכה בהתפרצות שהולכת ועולה. אני אומרת שוב, כמו שראיתם בגרף הראשון שמדובר על מגפה כפולה, זה ככל הנראה לא יחליף. יהיו אנשים שייבדקו בדלתא ויהיו אנשים שייבדקו באומיקרון, ויכול להיות גם תיאורטי שאותו בן אדם ייבדק גם וגם, אבל הבעיה שלנו היא לא עם אותו בן אדם נבדק גם וגם, אלא דווקא אם יש אוכלוסיות שנדבקות בשני סוגים של ווריאנטים וזה לא מחליף אחד את השני, אז זה אומר תחלואה פשוט יותר גבוהה. הדבר הזה מראה עלייה מאוד מהירה של מקרים, זה מה שחשוב פה, וההבנה שההתפתחות הזאת היא התפתחות מאוד מהירה ולכן אנחנו נדרשים לעשות צעדים עוד לפני שיש לנו את כל התמונה. כשהיה לנו את ווריאנט דלתא, ההתפתחות הייתה יותר איטית. הייתה מאוד מהירה יחסית למה שידענו קודם, אבל הייתה יחסית לווריאנט הזה איטית, וידענו שיש שם עלייה בתחלואה קשה ותמותה. ראינו את כל התמונה עוד לפני שזה הגיע. כאן אנחנו יודעים שיש עליות מאוד גדולות בתחלואה במקומות השנויים, מקרים מאומתים אם נדייק, והמשמעות של תחלואה קשה ותמותה, אנחנו צריכים לראות איך היא מתפתחת, ויש תיכף שקופיות על זה.

שרון, אני מצטער שאני עוקץ על הנקודה הזאת כי אני לא מקבל תשובה ומה שאת אומרת לי לא מופיע במספרים. אני מבקש תשובה, לא למרוח אותי, סליחה שאני אומר. לפי מה שאני רואה את המספרים, אני רואה ב-30 בנובמבר 2021 5,348 סך מקרים כולל אומיקרון ולא אומיקרון ואני רואה ב-14 בדצמבר 4,326, דהיינו מספר כלל החולים החדשים בדנמרק לא היה גבוה יותר. אחוז האומיקרון גדל, אין ספק, וזה מראה על התפשטות וצריך לטפל בזה, אבל אני שאלתי בכוונה וביקשתי לזה תשובה. האם מדובר באומיקרון שמחליף דלתא או אומיקרון שמתווסף על דלתא? אם הוא מחליף, אז יש לזה השלכות אחרות. בניגוד למה שאמרת שבאנגליה, אני לא עקבתי אחרי הנתונים של אנגליה כי בדיוק נכנסתי בזמן השקף. בדנמרק, לפחות לפי הטבלה שאתם הבאתם, אומיקרון, האחוז שלו מכלל החולים גדל, אבל המספר הכולל של חולי הקורונה לא גדל. מה את עושה עם הנתון הזה?

מספר המקרים בדנמרק עלה. אני לא מכיר את הטבלה הזאת, אולי שרון יודעת להסביר, אבל מספר המקרים בדנמרק עלה בצורה חדה.

לגמרי.

אתה מסתכל שם על מספרי המקרים בפרופורציות לאוכלוסייה, הם בשיא.

בהתפרצות שיא.

כן.

הרי ב-15 בדצמבר לא היו רק 147 מקרים.

15, לא.

היו יותר. אנחנו מדברים על טבלה שכנראה הופעתה באמת קרוב למועד וזה לא - - -

אני אסביר למה הבאנו את הטבלה הזאת. הטבלה הקודמת על אנגליה מראה שהוא לא מחליף, הוא מתווסף. על המקרים שיש של דלתא, יש עלייה אקספוננציאלית מאוד מהירה של אומיקרון. הטבלה פה מנסה להראות שאותו דבר קורה בדנמרק, את הסיפור של הפרופורציה של העלייה של המקרים של האומיקרון. זאת הייתה המטרה של הטבלה. אם רוצים להראות את ההתפרצות בדנמרק, אפשר להביא את כל השקפים הרגילים של r World in Data שפשוט מראים כמה מקרים יש בדנמרק, ויש עלייה מאוד מהירה שם. זה פשוט לא מפלח מה הוא דלתא ומה הוא אומיקרון ורצינו להראות את העלייה המהירה פה שיש בתוך שבועיים.

גם בנורבגיה יש דיווחים שלהם, פנימיים, רשמיים שמעריכים לעלייה שתוך שלושה שבועות הם צפויים ל-90,000 עד 300,000 מקרים ליום עם 50 עד 200 אשפוזים ליום. גם בקנדה עלייה במקרים. יש לכם את המצגת. חבל שנעבור עליה. בכל מקום שאליו האומיקרון נכנס, יש עלייה מאוד מהירה בהדבקות וממש גרף תלול שאנחנו יכולים לראות.

עכשיו השאלה היא מה אנחנו יודעים על התחלואה הקשה. יכול להיות שהרבה מאוד אנשים נדבקים וזה מחלה מאוד קלה ולא משנה שום דבר. אז נגיד ככה, קודם כל מדרום אפריקה שזה המקום הראשון שבו יש לנו את הנתונים, אנחנו רואים מהנתונים שלהם שהתמותה באשפוז היא כנראה 50% עד 60% פחות מאשר התקופה המקבילה בדלתא, אבל זה חשוב להגיד שזה לא מפולח, לא לפי מצב חיסוני ובערך 45% מהאוכלוסייה המבוגרת שם מחוסנת, ולא לפי מצב של החלמה, ואנחנו יודעים שהאוכלוסייה שם היא באחוז מאוד גבוה מחלימה. לפי סקרים שלהם, בין 50% ל-70% מהאנשים, יש להם נוגדנים שמראים על תחלואה בעבר, אז אנחנו כן רואים שהגרף האפור שהוא הגרף של האומיקרון, בהשוואה לגלים הקודמים, לדלתא בכתום, אצלכם זה לביתא בכחול, יש פחות תמותה מתוך האשפוז.

יש עלייה באשפוזים שם, ובהתחלה היא הייתה גם עלייה אקספוננציאלית. יכול להיות שעכשיו יש סימנים של האטה ראשונים בדרום אפריקה, אבל מה שחשוב יותר זה השקופית הבאה, וזה ההשוואה של אומיקרון ליתר הגלים. לקחו את כל הגלים ושמו אותם על אותו גרף, זאת אומרת הזיזו אותם בזמנים שכולם ישבו על אותו גרף, ואתם רואים מצד שמאל לצד ימין את המקרים המאומתים, את אחוז הבדיקות החיוביות, באמצע את האשפוזים ומצד ימין את התמותה ואת התמותה העודפת בדרום אפריקה.

מה שאפשר לראות זה שהגל של האומיקרון מבחינת השיפוע, באיזה מהירות הוא עולה, הוא עולה הרבה יותר מהר מכל הגלים קודם, כולל מהדלתא שהיה הכי מהיר שראינו עד אותו זמן, כולל הבדיקות החיוביות שמזנקות בצורה מטאורית למעלה. האשפוזים מתוך אותו גל, עדיין שיפוע מאוד תלול אבל אתם רואים לפי השיפוע גם בעין שהיא פחות, זאת אומרת שאנחנו רואים פחות אנשים שמתאשפזים באופן יחסי לזינוק המאוד מהיר במקרים, וגם בתמותה יש תמותה עודפת בדרום אפריקה גם בגל הזה. יחסית לאשפוזים היא פחות ממה שראינו בגלים הקודמים.

מה הבעיה? שכשיש משהו שהוא כל כך הרבה יותר מדבק, בצורה כל כך יותר מהירה והאנשים מחלימים לא באמת מוגנים מהדבקה ממנו, ואנשים מחוסנים, אנחנו יודעים ששני חיסונים אם הם לא טריים, פחות מגנים, ובוסטר מגן יותר טוב אבל גם מגן פחות טוב בהשוואה לדלתא, זה יורד מ-95% ל-75%, זאת אומרת האנשים שיכולים להידבק רבים יותר ולכן כשיש כמויות כל כך גדולות שיכולות להידבק ומהר, גם אם האלימות של הווירוס הזה יותר נמוכה, כדי שבסוף בשיקול זה יהיה מספיק נמוך, הוא צריך להיות בחמישית יותר נמוך מווריאנט דלתא כדי שאנחנו נגיד, בסדר, הוא יכול להתפשט, לא תהיה פה תחלואה קשה יותר מאשר בווריאנט דלתא. אני מקווה שהנקודה הזאת ברורה כי זה נקודה קריטית. כשיש ווריאנט שמתפשט מאוד מהר ויכול לפגוע בהרבה מאוד אנשים, בסופו של דבר הוא צריך לרדת באלימות שלו ל-20% כדי שזה יהיה בסדר והתחלואה הקשה לא תהיה יותר גבוהה מהגל הקודם. מספיק שהוא יהיה רק בחצי פחות אלים, בגלל ההדבקה המאסיבית, בסוף אבסולוטית יהיו הרבה מאוד אנשים חולים קשה בבתי החולים. זה דבר אחד.

הדבר השני זה שגם אם לא תהיה תחלואה קשה בכלל, נניח הוא לא עושה בכלל תחלואה קשה אבל הוא כן מביא אנשים לאשפוז, העומס על בתי החולים וההדבקות של הצוותים והבידודים של אנשים יגרמו לזה שעלולה להיות לנו בעיה ברציפות תפקודית. זה דבר נוסף.

אני חושבת שמה שמבלבל באומיקרון זה הפער הזה בין ההדבקה המאוד מאסיבית. הנתונים, יכול להיות שמראים לנו מדרום אפריקה שיש תחלואה שהיא אולי פחות קשה, אבל בשקופית הבאה אנחנו חייבים לדעת שיש הבדלים בינינו לבין דרום אפריקה והסיבות להבדלים האלה, שזה אוכלוסייה מאוד צעירה בדרום אפריקה. בסך הכול רק 5.5% הם בגילאי +65, שזה הגילאים שבהם התחלואה הקשה והתמותה היא בסיכון יותר גבוה, כשבישראל אתם רואים, זה פי שניים, וגם כפי שאמרתי, שיעור שונה של מחלימים, אז אני יכולה להגיד שמחלימים הם לא מוגנים, הם עלולים להידבק בדיוק אותו דבר אבל יש אפשרות שכשאנשים מחלימים פוגשים את הווירוס הזה, הסיכוי שהם יחלו קשה עדיין יותר נמוך, ואת הדבר הזה אנחנו עדיין לא יודעים.

מאיזה תקופה אנחנו יודעים?

על דרום אפריקה אני לא יודעת להגיד. אנחנו יודעים מהנתונים של מדינת ישראל לא על אומיקרון אלא על דלתא, שאנשים מחלימים לאורך זמן, גם אצלם יש דעיכה של הנוגדנים ודעיכה במוגנות. אנחנו יודעים את זה ולכן ההמלצה, זה התחיל מלאפשר לאנשים וכשראינו את הנתונים האלה אמרנו, גם מחלימים נדרשים לעשות חיסון לאחר שישה חודשים. מאפשרים להם אחרי שלושה חודשים.

אם את אומרת שהאינדיקציה של מחלימים היא משמעותית ומשפיעה, אבל אם זה מחלימים ותיקים, אז אין איזה פילוח - - -

נכון, ולכן את הדבר הזה אנחנו עוד לא יודעים. בטח מדרום אפריקה אין לנו את הנתונים האלה. הנתונים שלהם על מחלימים זה בגדר סקרים סרולוגיים. מסקר סרולוגי אתה לא יודע מתי בן אדם החלים אבל זה שני ההבדלים הגדולים, גם גיל האוכלוסייה שם וגם מידת המחלימים באוכלוסייה. היה להם גל מאוד גבוה של ביתא, גל מאוד גבוה של דלתא, אז אנחנו לא יכולים בהכרח להשוות.

אנחנו כן נסתכל מאוד מקרוב מה קורה גם בדנמרק וגם באנגליה, ולכן הזמן שאנחנו קנינו בסגירה נרחבת של מדינות באפריקה, בשינוי שיטת הבדיקות שלנו כדי לזהות אנשים חשודים מייד עם בדיקת ה-PCR שלהם, בעבודה מאוד אינטנסיבית של לשכות הבריאות עם מפקדת אלון על כל מקרה של חשוד, לנסות כמה שיותר לקטוע את שרשראות ההדבקה, כל הדברים האלה קנו לנו זמן, בעצם שיש לנו אפשרות להסתכל כרגע וללמוד ממדינות אחרות לפני שזה מתפשט בצורה נרחבת פה, ומה שאנחנו רואים כרגע זה שיש הדבקות בעיקר באנשים מחוסנים עם שני חיסונים אבל יש גם הדבקות בבוסטר, פחות מאשר חלקם באוכלוסייה, זאת אומרת, ככל הנראה אנשים עם בוסטר בכל זאת נדבקים פחות. אנחנו מחכים לראות מדנמרק, שם זה יהיה מאוד חשוב לראות עד כמה התחלואה שלהם קשה ועד כמה הם מוגנים מזה.

אתם רואים מאנגליה, זה באמת נתונים ראשונים ולכן זה עוד לא ברמה של שיעורים, אבל אתם רואים את העלייה מיום ליום בכמות הפטירות שהם רואים. מה יהיה השיעור בסוף, זה יהיה החלק החשוב ולא רק המספרים הבודדים האלה

יש דוחות שמוציאים באנגליה, מספר דוחות שאני אראה לכם פה, אחד מה- Imperial College שאומרים שאין עדות שאומיקרון עצמו גורם לפחות אשפוזים מדלתא. הסיכון להדבקה חוזרת שהם רואים הוא פי חמש מדלתא. החלמה כמו שאמרנו, מקנה רק 20% הגנה. המועילות של החיסון של שלוש מנות פייזר כנגד הדבקה תסמינית אצלם היא בין 55% ל-80% ואין להם עדיין נתונים על תחלואה קשה מבין אנשי הבוסטר, וההדבקה באומיקרון היא משמעותית בכך שרואים את זה בהדבקה של בני בית שהיא פי שלוש יותר ממה שראו בדלתא.

החלמה של 20% זה תלוי בשאלה מתי הבן אדם החלים?

סביר להניח.

יש איזשהו פילוח נתונים על זה?

משלהם אין לנו. זה לא מפורט ככה. מבחינת הדוח של ה-Public Health England, אתם רואים שוב, מועילות החיסון כנגד הדבקה סימפטומטית, שתי מנות בלבד, חשוב לומר, האנשים במדינת ישראל שנמצאים עם שתי מנות ולא קיבלו מנת בוסטר, יכול להיות שהם מסתובבים ומרגישים שהם מוגנים. הם לא מוגנים. המוגנות יורדת ל-35%, זאת אומרת שהסיכוי שלהם למחלה תסמינית, אני לא יודעת לגבי ההמשך אבל למחלה תסמינית המועילות יורדת בצורה מאוד משמעותית עם שיקום של זה בעצם ל-75% למי שיש בוסטר. שוב, הדבר החשוב יהיה לנסות להבין על תחלואה קשה לאנשים עם בוסטר, כי זאת תהיה השאלה הגדולה שאין לנו עדיין תשובה עליה. גם מודלים שלהם שלמעשה חוזים שבגלל המידבקות הגבוהה, בגלל שהוא מתפשט כל כך מהר תהיה עלייה חדה במאומתים וכתוצאה מכך גם במאושפזים וגם בתמותה, והנושא שתהיה משמעות גם על כוח עבודה ורציפות תפקודית.

מה שרואים, שגם כיום כשעוד אין תחלואה קשה ותמותה באנגליה, כבר שירות האמבולנסים נפגע ורבע ממנו לא מצליח לעבוד בגלל אנשי צוות שחלו באומיקרון. דיווחים מלונדון על הדבקות וקושי באיוש משמרות בגלל הבידודים הנרחבים. גם לדבר הזה צריך לתת את הדעת.

המגבלות שבינתיים ננקטות בעולם, אתם רואים פה איסור טיסה וכניסה לשוהים בדרום אפריקה מהרבה מאוד מדינות בעולם. באוסטרליה, ניו זילנד, יפן ואוסטריה ממשיכה המדיניות של לאסור כניסת תיירים. יש חובת מלוניות לאזרחים שלהם בבריטניה וניו זילנד. קנדה אוסרת כניסה של לא מחוסנים ותיירים שלא מארצות הברית. מרוקו סוגרת את השמיים לטיסות. ברחבי אירופה, שם יש קושי יותר משמעותי בגלל התנודתיות ללא גבולות בעצם, אבל איסור כניסה ללא מחוסנים כולל בין המדינות. אני לא אקרא את הכול. CDC ממליץ להימנע מביקור ב-70 מדינות ברחבי העולם וה-ECDC ממליץ לאירופאים להפסיק נסיעות שהן לא חיוניות כגון טיולים.

מבחינת מגבלות בתוך המדינה, אז אנגליה השיתה תו ירוק לאירועים רבי משתתפים. צריך להבין שבשביל אנגליה זה שינוי מאוד משמעותי במדיניות כי באמת לא היה למעשה מגבלות שם. המלצה על עבודה מהבית ושוקלים סגר של שבועיים אחרי חג המולד, דברים שהם לא עשו בדלתא.

בהולנד יש סגר שממשיך עכשיו עד אחרי חג המולד, שיימשך לשבועיים ויכול להיות שהם ייאלצו להאריך אותו. בדנמרק יש סגירה של בתי ספר, סגירה של מקומות בילוי וסגירה של אירועים המוניים. בצרפת יש הגבלה בחגיגות ראש השנה האזרחי והחמרת תנאי התו הירוק למחוסנים ומחלימים. לפני זה אפשר היה להציג תוצאת בדיקה שלילית. הם ביטלו את זה. באירלנד סגירת מסעדות ופאבים.

שנייה, אם אפשר להתעכב על זה. אני עכשיו בגלל הבידוד עשיתי ב-24 שעות האחרונות שתי בדיקות PCR. יצאתי שלילי. הסיכוי שאני מדביק פה אנשים באומיקרון הוא קטן יותר מאשר מישהו שהוא מחוסן ומחלים, גם אם לא הייתי מחוסן ומחלים, כי אני, יש לי מה שנקרא תעודה שאני בלי אומיקרון כרגע, ולעומת מחוסן שאמרנו שאנחנו לא יודעים כמה הוא לא מעביר, ומחלים בוודאי אמרנו שיכול מאוד להיות שהוא מעביר, אז מה ההיגיון בצעד לבוא ולעשות הגבלה למחוסנים ומחלימים ולא לבעליPCR שלילי?

אז קודם כל אני אתקן במשהו שאמרת, שברגע שאתה עם PCR שלילי, יש לך את התעודה שאין לך קורונה. זה כבר לא נכון כי אנחנו יודעים עוד מתחילת המגפה שבין 20% ל-30% מהמקרים ישfalse negative בבדיקה ולכן זה חלק מהמורכבות במגפה הזאת. הדבר השני זה שאנחנו רואים גם בבדיקות שלנו של נתב"ג, שהרבה מאוד פעמים בגלל שהווריאנט הזה, העומס הנגיפי שלו עולה מאוד מהר, יכול להיות לך בדיקה ביום אחד שהיא בדיקה גבולית שבקושי הצליחו לאתר אותה, ויום למוחרת יש עלייה מאוד מהירה ועומס נגיפי כזה שהבן אדם יכול להפוך להיות מדבק, זאת אומרת בדיקה מאתמול, לא בטוח שהיא מחזיקה הרבה זמן, אבל אני מניחה שחלק מהאמירה פה היא ההבנה שבסופו של דבר החיסון זה המענה, ולנסות לתמרץ אנשים להתחסן, אני מניחה - - -

זאת אומרת המטרה היא יותר תמרוץ מאשר הגנה.

אני מניחה שכן. גם במדינות אחרות בעולם האמירה לאורך כל הזמן הייתה להכניס מחוסנים ומחלימים, מה שאגב לא נעשה במדינת ישראל. במדינת ישראל תמיד אפשרנו בתוך התו הירוק בדיקות, אבל בהרבה מאוד מדינות הלכו למקומות שמכניסים רק מחוסנים ומחלימים בתו הירוק, עוד לפני הווריאנט, מתוך מטרה לעודד חיסונים כאמירה עיקרית של התו הירוק.

ד"ר אלרעי-פרייס, עוד שאלה בהקשר הזה. הנתונים מאחד השקפים הקודמים שהראית דובר על זה שגם אם זה לא מגן מפני הדבקה, אז נתונים רשמיים מראים שלפחות הבוסטר מגן מפני לא רק מחלה קשה אלא מחלה סימפטומטית. יכול להיות שזה אומר שגם האדם יהיה פחות מדבק בגלל זה, זאת אומרת המחוסן והמחלים, אם יש לו 75% הגנה ממחלה סימפטומטית, אז זה אומר שהעומס הנגיפי יותר נמוך ולכן גם במובן הזה הוא יהיה פחות מדבק. אני אומר את זה בהקשרים של תו ירוק.

אז זה מה שאנחנו ראינו לאורך כל הזמן. ראינו שאנשים מחוסנים, שוב, קשה להגיד את זה על האומיקרון ספציפית כי אין לנו את הנתונים האלה, אבל ראינו לאורך כל המגפה שאנשים מחוסנים, הסיכוי שלהם להידבק הוא יותר נמוך ואם הם נדבקו, העומס הנגיפי שלהם הוא יותר נמוך, זאת אומרת הם מדבקים לתקופה יותר קצרה. הם פחות מדבקים אנשים אחרים. בווריאנט דלתא ולפניו לא ראינו אירועים של superspreading avance כאלה ממישהו שהיה מחוסן. שוב, צריך להגיד את זה באיזושהי הסתייגות כי הלא האומיקרון זה משהו חדש שאנחנו עוד לא יודעים את הכול, אבל כן, חלק מהעניין הזה, אנחנו מניחים שמחוסנים כמו שהיה עד עכשיו, הם פחות מדבקים מאחרים גם אם נדבקים, אבל זה דורש הוכחה גם לגבי - - -

עוד שאלה, לא התייחסת, איזשהו מחקר שראיתי שמתייחס למחקר מעבדה גם לגבי העניין של התחלואה הקשה לגבי העובדה שהאומיקרון לכאורה מתקשר פחות לתאי ריאה או משהו כזה.

כן, אז יש עבודה. צריך לקחת אותה קצת בהסתייגות כי העבודה הזאת היא עבודה שנעשית במעבדה לא באמת על תאים אלא אורגנואידים שזה משהו שיצרו במעבדה כדי לנסות לדמות תאי ריאה, ושם זה נראה שהיכולת של הווירוס הזה להיכנס לתוך תנאי מעבדה האלה היא פחות טובה מאשר ווריאנט דלתא ויכול להיות שזה חלק ממה שיוצר את מה שרואים, שיכול להיות שזה ווריאנט שהוא פחות אלים מדלתא. צריך לקחת את זה בהסתייגות כי זה לא באמת תנאים בתוך גוף האדם. בתוך גוף האדם כשהווריאנט נכנס, הוא גם יוצר סערה ציטוקינית, סערה דלקתית מאוד גבוהה שפוגעת בעוד מערכות. זה לא רק הכניסה לתאי הריאה שפוגעת, אבל כן זה אחד המנגנונים שחושבים שאולי זה נותן לנו את ההסבר למה יתכן ויש מחלה שהיא יותר קלה.

את נקטת במושגים איכותיים לגבי היתרון בחיסון, פחות הדבקה ואם הדבקה, פחות עומס וכן הלאה, אבל אני לא זוכר ששמעתי לא רק היום, מספרים בעניין הזה. יש בכל זאת איזה שהן הערכות, 30% פחות, 50% פחות. אם אין, אז אין, אבל זה יועיל.

היה פה על השקפים ולא אמרתי את זה, אבל אני אגיד את זה, ויש גם עוד שקופית שאנחנו יכולים להראות אותה אם אתם רוצים. צריך להבין שיש שתי דרכים לבדוק מועילות של חיסון או להעריך מועילות של חיסון, אחת זה במעבדה שלוקחים פשוט וירוסים, שמים עלים סרום עם נוגדנים ורואים עד כמה הנוגדנים האלה מצליחים לנטרל את הגדילה של הווירוס. בדבר הזה אנחנו יודעים שאנשים שקיבלו שתי מנות חיסון והחיסון שלהם כבר לא טרי, היכולת שלהם לנטרל את וירוס האומיקרון היא יורדת פי 41 לעומת ווריאנט דלתא, אבל זה במעבדה. כשלוקחים אנשים עם בוסטר, היכולת לנטרל עולה בחזרה בערך פי עשר, זאת אומרת שיש איזושהי שיקום בסרומים של אנשים עם בוסטר. הנוגדנים שלהם יותר טובים ומצליחים לנטרל יותר טוב את ווריאנט האומיקרון. זה לא טוב כמו שהם נטרלו את הדלתא. יש פה איזושהי מידה של יכולת של הווריאנט הזה לא לחמוק מהחיסון אבל שהחיסון ישפיע עליו פחות. זה מה שאנחנו יודעים מהמעבדה.

הדבר השני, לבדוק מועילות של חיסון זה פשוט לראות באוכלוסייה עד כמה אנשים נדבקים, ובשביל זה אנחנו צריכים נתונים טובים שאנחנו יודעים מי מחוסן ומי לא מחוסן ואת שיעורי ההדבקות. את הנתונים האלה לא היה לנו מדרום אפריקה. בדרום אפריקה לא הצלחנו לקבל נתונים כאלה. מאנגליה הצלחנו לראות. הם פרסמו את הדבר הזה, שזה כבר היה על כמה מאות אנשים שנדבקו ואצלם כן ידוע סטטוס חיסוני ואפשר לעשות את הניתוחים האפידמיולוגיים היותר מורכבים האלה, שהמעילות של החיסון של בוסטר היא 75% כהגנה כנגד האומיקרון. לומר שנגד הדלתא זה היה 95%, זאת אומרת שיש פה ירידה, וזה הדבקה תסמינית. על התחלואה הקשה אנחנו עוד לא יודעים, גם לא מאנגליה.

אם אנחנו חוזרים למשוואה שלנו, המהירות, אנחנו יודעים שהמהירות של האומיקרון היא פי שלוש-ארבע ביחס לדלתא, גם בגלל שהוא מדבק יותר וגם בגלל שיש לו איזושהי יכולת לאכוף את החיסון ולעקוף הגנה מהחלמה של אנשים, מהנוגדנים שהיו בעבר. מבחינת שיעור האשפוז או התחלואה הקשה, יש מידע אנקדוטלי. אנחנו עוד לא יודעים את זה טוב. המידע שיש כרגע הוא בעיקר מדרום אפריקה, שציינתי את ההסתייגויות לגביו. אנחנו מסתכלים על זה, מקווים שמה שאנחנו רואים זה נכון, אבל אנחנו לא יודעים אם זה בדיוק מה שיהיה אצלנו, כשיש אצלנו 2.5 מיליון אנשים לא מוגנים ולא מחלימים. המידע המערבי יהיה קיים תוך שבוע-שבועיים ולכן קניית הזמן הזאת הייתה חשובה. הסיפור של רמת העומס והמחיר, גם אם התחלואה לא תהיה קשה, העומס הזה, הנטרול של צוותים במקומות עלול לגרום לבעיה ברצף טיפולי.

ווריאנט בעל יתרון שמתפשט בעולם, משמעות מאוד גדולה בזמן הקרוב לזליגה שלו גם פה. צריך להגיד, דרך אגב, עוד משהו על עניין ההדבקות. גם בדרום אפריקה אבל גם באירופה רואים שרוב ההדבקות הן בצעירים כי זה התחיל במסיבות כריסטמס. שלושת רבעי מההדבקות באירופה, בבריטניה, בדנמרק הן בצעירים, ומה שיהיה חשוב לראות זה מה קורה כשההדבקה הזאת עכשיו עוברת להיות אצל המבוגרים ושם נראה את התחלואה הקשה והתמותה.

תמונת המצב של אומיקרון בישראל, אז אתם רואים שאנחנו נמצאים, זה נכון לאתמול בשעה 15:00, עם 175 מאומתים מרוצפים ועוד 380 בחשד גבוה. עדיין רוב המקרים הם מקרים שהם חוזרי חו"ל ומגעים שלהם, אבל כבר מתחילים להיות לנו - - -

אנחנו מעריכים שיש נוספים שאנחנו לא יודעים עליהם.

נכון.

כמה זה מחוזרים מחו"ל וכמה זה הדבקה בקהילה?

ההדבקה בקהילה היא מאוד גדולה, אבל זה בעיקר מגיע מבחוץ.

תיכף תראו את זה ויזואלית יותר ברור.

ה-661 הם חדשים? כלומר, זה לא משהו שהגיע לפני אומיקרון.

זה המרוצפים ועם החשודים לאומיקרון.

זה המקרים של הקורונה החשודים לאומיקרון. אני הייתי מורידה את המקרים של החשד הנמוך. החשד הנמוך, לא הייתי סופרת אותם כי רוב המקרים האלה לא מתבררים כאומיקרון. בודדים מהם כן, אבל אנחנו מדברים על משהו כמו 550 מקרים שהם או מרוצפים ידועים או חשד גבוה.

כן, חבר הכנסת אלון.

כן, אני רק רציתי לשאול, המספר הזה של 41 שהחלימו, זה שיעור שמשקף את שאר הווריאנטים?

לא, לא, החלימו זה אמירה רפואית. מה זה אומר החלימו? זה אומר שהם סיימו את תקופת ימי המחלה שלהם ויש להם תעודת מחלים. הם סיימו את תקופת ימי הבידוד עקב זה.

אז אני שואל, מתוך ה-175 האם הקצב או הזמן שלקח עד שהם החלימו הוא ארוך יותר, קצר יותר?

קודם כל, ההחלמה לקורונה היא החלמה שמבוססת על הסימפטומים של הבן אדם. ההחלמה המינימלית היא עשרה ימים. השלושה האחרונים צריכים להיות ללא סימפטומים וזה המינימום.

גם אם הוא מחוסן?

כן. ברגע שבן אדם מאומת, הוא מאומת.

גם אם הוא מחוסן וחלה.

נכן, הוא חלה.

אם הוא חולה אז צריך שבועיים?

בוא נעשה רגע הבדל בין אנשים שנמצאים בבידוד כי הם מגעים לעומת אנשים שנמצאים בבידוד כי הם מאומתים. נדבר כרגע על אנשים שהם מאומתים לקורונה. אנשים מאומתים לקורונה נדרשים להיות בעשרה ימי מחלה, כשהשלושה האחרונים שלהם הם ללא סימפטומים, זאת אומרת מישהו שחווה את המחלה הזאת בצורה קלה ולא היו לו סימפטומים בכלל, מינימום ימי המחלה שלו זה עשרה ימים, וכמובן שאם בן אדם מרגיש לא טוב, הוא מאושפז, הוא מדוכא חיסון וכו', אז זה יכול להיות יותר, אבל המינימום זה עשרה ימים.

לגבי האומיקרון מה שאנחנו ראינו עם המקרים הראשונים, בבדיקות חוזרות של PCR ראינו ערכי CTשמייצגים לנו עומס נגיפי. ראינו עומס נגיפי שיורד בימי המחלה, ולכן מתוך מחשבה שיכול להיות שהאנשים האלה בווריאנט הזה מדבקים זמן ארוך יותר ולא רק עשרה ימים, הארכנו את ימי המחלה שלהם ל-14 יום. אנחנו כרגע עושים בדיקה של הנושא הזה. גייסנו אנשים מאומתים ואנחנו עוקבים אחריהם ומנסים לגדל וירוסים בתרבית ולעשות בדיקותPCR כדי לוודא האם נדרשים באמת ה-14 יום האלה או שאפשר לחזור לעשר, ואולי באנשים מחוסנים אפילו לפחות. זה משהו שנמצא כרגע בבדיקה. בגלל שאנחנו ראינו שכשהם יוצאים מבידוד, יש להם עוד בדיקת אנטיגן חיובית שזה אומר שהווירוס יכול להיות חי, הארכנו את ימי הבידוד האלה.

מבחינת המגעים, הרבה זמן, כבר תקופה מאוד ארוכה הבידוד לקורונה למי שהיה חשוף למגע הוא 14 יום וניתן לקצר אותו עם שתי בדיקות בכניסה וביום 7, ואם שתיהן שליליות, לעשות בידוד של שבעה ימים.

אתם רואים את הפילוח למוגנים ולא מוגנים. הסיבה לזה שיש הרבה יותר מוגנים זה בגלל שרוב התחלואה שלנו הגיעה מחו"ל.

אמרת שאלה במגעים הם יכולים או 14 יום או שתי בדיקות, אחד בהתחלה ומתי השני?

יום 7.

בין אם מחוסנים ובין אם לא?

כן.

נאמר לי שיש הבדל בין מי שחשוף לאומיקרון לבין מי שנחשף - - - . יש הבדל?

כרגע האבחנה מבחינת מגעים. מי שהוא מגע של דלתא או כל ווריאנט אחר, מחוסנים ומחלימים, לא נדרשים למי שיש תו ירוק לצורך העניין, לא נדרשים לבידוד. עם הכניסה של הווריאנט הזה שראינו שיש בו הרבה מאוד מוטציות ויכול להיות שהוא עוקף חיסון, שינינו את ההנחיה ואמרנו, כולם כרגע נכנסים לבידוד כי אנחנו לא יודעים מה ההשפעה של הדבר הזה. זה חלק מהבדיקות שאנחנו עושים כרגע, אם אפשר להקל על אנשים שהם מחוסנים או מחלימים ולאפשר להם בידוד יותר קצר אחרי שהם באו במגע עם חולה.

אז אם אנחנו שזה שהדביק אותך הוא לא חולה באומיקרון, עדיין זה שבעה ימים?

אם ידוע שהבן אדם שהדביק הוא לא אומיקרון, אין חשד גבוה לאומיקרון, זה תנאי הבידוד הרגילים, זאת אומרת מי שמוגדר מחזיק תעודת מתחסן במדינת ישראל, לא נדרש לבידוד, ומחלים לא נדרש לבידוד, ומי שלא, כן נדרש לבידוד כמו קודם. השינוי היה רק לגבי אנשים עם חשיפה לחשד גבוה לאומיקרון.

בקשר לחשיפה מאומיקרון, השינוי שחל, יש לו שני חלקים, חלק אחד של הנושא שמוגנים נכנסים לבידוד. חלק שני, להבנתי, לפחות מהחוויה האישית שלי זה לא עומד בכללים של ה-2 מטר אלא לוקחים עוד איזה מקדם בטיחות, לפחות לגביי. איפה הכללים האלו כתובים? וזה העיקר, כי נכון להיום באתרים הכללים האלה לא כתובים. זה בהחלטה של רופא מחוזי. אני יכול להגיד, בכנסת פה רוב האנשים, ודיברתי על זה גם עם חברי כנסת אחרים שנכנסו פה לבידוד, זה היה גזירה שאתה אפילו לא מוצא מאיפה זה כתוב. אני לא הייתי בשני מטר. כן נכנסת, לא נכנסת. זה לא מוסדר. יש לכם איזה שהן תקנות שהולכות להסדיר את זה?

קודם כל אני אגיד שכשיש מגפה והתפרצות של ווריאנט חדש, לא הכול מוסדר, וחלק מזה זה שיקול של רופא מחוזי שעושה את החקירה האפידמיולוגית עם הצוות שלו ומחליט עד כמה הסיכון הוא גבוה ועד כמה הוא נמוך. כשהדברים מתקדמים ומתבהרים וחלק מערפל הקרב שוקע, אז אתה יודע להגיד את החוקים. כשיש ווריאנט חדש שמדבק מאוד ואנחנו לא יודעים מה המשמעות שלו, אז כן לוקחים מקדמי ביטחון, ואני רק אגיד שמהאירוע בכנסת יש ארבעה מאומתים.

שרון, את מגיבה כאילו אני תוקף אותך. אני לא תוקף אותך.

שרון אמרה שיש שיקול דעת של רופא, בטח בפנדמיה שהעלייה האקספוננציאלית שלה, המעריכית שלה היא פי כמה ושאנחנו מזהים אותה כמסוכנת ולכן יש משנה זהירות. בהמשך, אין בעיה, יהיה ניתן כמובן להוציא הנחיות מסודרות של שני מטר, שלוש דקות, ארבע-חמש שניות.

אבל זה בדיוק העניין. אני אומר שכאשר בכל יום תוך כדי שאנחנו מדברים, אנחנו מקבלים בוואטסאפ הודעות על תקנות חדשות שנכללות, אם הדבר הזה בשיקול דעת של רופא מחוזי, מאה אחוז, ואין איזה כללים שמנחים את שיקול הדעת שלו, אז בסדר גמור, אין מה לעשות.

לא, יש כללים שמנחים את שיקול הדעת שלו. בוא נבהיר שמדובר באנשי מקצוע, אז זה לא שאין כללים שמנחים.

למשל, הכלל הבסיסי שהיה עד עכשיו, שאומר שבחשיפה מוגנים מחוסנים ומחלימים לא נכנסים לבידוד ובאומיקרון כן נכנסים לבידוד, הכלל הזה לדעתי אמור לבוא לידי ביטוי ולקבל פה אישור בוועדה בכנסת, כי זה כבר כלל, זה לא החלטה נקודתית של מקרה אלא זה כלל. את אומרת אותו בוועדה. כך פועלים הרופאים המחוזיים. מן הראוי שזה יקבל ביטוי גם בתקנות שיבואו לוועדת בריאות, כי זה צו בידוד בית למיטב זכרוני, אז זה ועדת בריאות. שיביאו את זה בכללים, יעבור באישור ועדה ולא יהיה מצב שאנשים לא יודעים מאיפה זה נוחת עליהם.

חבר הכנסת רוטמן, תודה, הנקודה הובהרה. אנחנו רוצים להתקדם הלאה.

השקופית הזאת בעצם מראה את המקרים, את העקומה האפידמית. כל עמודה כזאת מייצגת את המאומתים של אותו יום, ואתם רואים בתכלת, הצבעים היותר כהים זה הצבעים שמייצגים את האומיקרון, והצבעים היותר בהירים מייצגים את הדלתא או כל ווריאנט אחר במדינת ישראל. הצבעים הכחולים מייצגים את הקהילה והצבעים הצהובים מייצגים - - - , זאת אומרת שרוב התחלואה שלנו במדינת ישראל כרגע היא מצבע התכלת שזה אומר הדבקה של דלתא מקומית, לא אומיקרון. זה רוב התחלואה. אתם רואים שהתחלואה שמגיעה לנו מחו"ל בצבע הצהוב, החלק העיקרי שלה הוא עדיין דלתא, אבל אתם רואים שהחלק שמתחיל להיות ככה, בין אם זה החום שזה האומיקרון שמגיע מחו"ל והמגעים ובין אם זה הכחול שזה האומיקרון בתוך הקהילה שלנו, הולך וגדל, זאת אומרת שהמרכיב הזה בתוך המגפה שלנו ילך ויגדל בימים ובשבועות הקרובים. אני מקווה שזה מבהיר. הייתה על זה פשוט שאלה קודם, של כמה כיום דלתא וכמה אומיקרון.

כן, בקשה.

רק לחדד לגבי המקור והסמכות בהמשך לשאלה של חבר הכנסת רוטמן, אז באמת עד כמה שאני מבין, אין פה נציגים של הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות, אבל ההוראות שניתנות כרגע לאומיקרון הן באמת מכוח סעיף 2(יב) לצו בידוד בית, שמדבר על זה שמחלים, מחלים זה כולל מחוסן לפי צו בידוד בית, יהיה חייב בבידוד אם התקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, ואם הורה לו המנהל ראש השירות או רופא מחוזי לשהות בבידוד, ובאמת התנאים זה היה במגע הדוק או היה בטיסה עם חולה וכן הלאה. אני חייב להגיד שגם אנחנו, ואמרנו את זה גם למשרד הבריאות, מצטרפים להערה של חבר הכנסת רוטמן. כשזה כבר לא מדובר במקרים בודדים אלא אנחנו רואים שהדבר הזה מתפשט, אז באמת מאוד כדאי שהדבר הזה יוסדר בתיקון מסודר ולא יהיה על בסיס הוראות פרטניות. זה היה ממש תחילת הדרך, אבל ככל שזה מתפשט, יפה שעה אחת קודם להסדיר את זה בשביל שהדברים יהיו ברורים גם לציבור ויהיה נורמות ברורות וכתובות במסגרת הצו לבידוד בית.

פרופ' זרקא, זה מה שדיברנו עליו, שצריך להיות הנחיות ברורות גם לנושא הזה של האומיקרון מבחינת בידודים, מבחינת מי נכנס, זמנים, מה קורה כדי שאנשים פחות או יותר ידעו. אני מאמינה שבגלל העלייה האקספוננציאלית יהיו הרבה אנשים שידרשו גם לבידוד ולא נוכל להמתין לתשובה של רופא מחוזי בכל מצב קיים, או לחקירה אפידמיולוגית.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

באמת דיון חשוב שהציבור באמת יידע יותר פרטים ויקבל יותר מידע. כחלק מאי האמון זה בגלל כל הדיס אינפורמציה. לפעמים האזרחים לא מקבלים את התמונה המלאה ולכן השאלות שלי היו בכיוון הזה של הרבה שאלות שפונים אלינו אזרחים.

אני דיברתי אתמול בוועדת חוקה על העניין זה, פרופ' זרקא, המדינות האדומות, ואני אמרתי, מביאים לנו אתמול, שלשום. מחר יש לנו עוד רשימה. בסופו של דבר כנראה סוגרים את השמיים. אני לא יודע מבחינה בריאותית אם מישהו מחוסן בשלושה חיסונים והוא מגיע ועובר בדיקה בנמל התעופה ונכנס לבידוד למשך כמה ימים, למה בכלל זה לא בסדר מבחינה בריאותית? אם זו החלטה וזו החלטה של משרד הבריאות ושל הממשלה, נגרם פה נזק לאזרחים. האזרחים האלה, אף אחד לא שואל עליהם. אף אחד לא אומר מה לגבי ההחזרה של הכספים שלהם, ובמיוחד שאנחנו בתקופת סוף שנה, שנה אזרחית, חג המולד, כריסמס. אנשים תכננו את החופשות שלהם ומתכננים את החופשות שלהם לתאריכים האלה והשקיעו הרבה כסף אם זה לאמירויות, אם זה למדינות באירופה, אם זה לתורכיה ואם זה לארצות הברית ועכשיו כל המדינות האלה הן מדינות אדומות. מה גורל הכסף?

תיכף אנחנו נדבר על הנושא הכלכלי. אנחנו כרגע בנושא הבריאותי. תמתין. תודה.

פרופ' זרקא, יש לך משהו להשלים בנושא הזה?

כן, בהחלט.

בקשה.

אני לא יודע אם שרון הספיקה, אבל חשוב לראות כאן שכרגע עיקר התחלואה היא תחלואה מיובאת. אמנם מטריד אותנו כבר גלי ההדבקה שקורים בארץ, אבל עיקר ההדבקה היא הדבקה שמיובאת מחו"ל. אין לנו שום יכולת לעצור באופן מוחלט את ההדבקה מחו"ל, בין עם הבידודים, בין עם אכיפת הבידודים, בין עם בדיקת ה-PCR הנוספת. עדיין אנחנו רואים שיש אולי בינתיים מעט שזולגים לנו בין המחסומים השונים ולהבנתנו לא בכדי. אנחנו כבר אומרים, אנחנו בגל 5 ומה שקורה כאן ילך ויתפשט בהמשך.

נשאר שתי שקופיות חשובות. דברים שאני רוצה לספר לכם מבחינת מה נעשה בהחלטות הממשלה ובהמלצות משרד הבריאות, אז לפני שלושה שבועות בערך, באישורים הנדרשים, בשותפות עם הוועדות הייתה החלטה לגבי מדינות אדומות. הייתה תגובה מאוד מהירה כבר ביום שישי. במוצאי שבת כינוס קבינט וסגירת אותן 50 מדינות מאפריקה, ואני חושב שאנחנו היום נמצאים במספרים האלה בזכות אותה תגובה מהירה. אם לא היינו מגיבים מאוד מהר, כנראה היינו במצב של בריטניה או של דנמרק.

אני חייב לומר, המורכבות הזאת של להכניס אנשים מחוסנים לבידוד, היא חלק מאותה הבנה שהייתה לנו ועדיין יש לנו לגבי המעבר של הנגיף. התחלנו לפני שבועיים לגבי מבצעי חיסון הילדים. האמת היא, התחלנו לפני האומיקרון ועם האומיקרון נתנו גם את הניידות ואת הפושים הנוספים בנוסף לפעילות המבורכת של קופות החולים.

בשלב ב' שכבר מתקיים, אכן רשימת המדינות האדומות מתרחבת לאור התחלואה שקורית אצלם, לאור כמות המאומתים שמגיעים משם. הצענו אתמול קבוצה נוספת שכולל את ארצות הברית ושוויץ ותורכיה ומדינות נוספות. אין לנו מסר של סגירת השמיים אבל יכול להיות שדפקטו זה חלק מהדברים שקורים.

ללא תלות ברשימת המדינות האדומות, אני אישית התבטאתי לפני שלושה שבועות, אני ממליץ כרגע לאזרחי ישראל להעדיף את ישראל ולא לנסוע לשום מקום בעולם עם התחלואה ששוטפת את אירופה ואת העולם. יצאנו למבצע חיסונים נרחב, דיברתי על זה. אנחנו מהדקים את מערכת ההגנה במגן אבות לפחות באוכלוסייה שנמצאת כרגע בתוך אותם בתי אבות ומחלקות סיעודיות. גם עושים שם בדיקת PCR שבועית. הוספנו בדיקת אנטיגן אחת בין שני ה-PCR כחלק מניטור תחלואה אפשרית, בין אם אצל הדיירים, בין אם אצל הצוות, ואנחנו גם די מקפידים באופן יחסי להתרופפות שקרתה מבחינת אכיפת תו ירוק, אנשים מחוסנים או נבדקים שבאים לבתי אבות. זה פעילות שאנחנו רוצים כן לקדם אותה.

מערכת האשפוז – היום אנחנו מקיימים דיון עם האוצר. יש לא מעט דברים שצריך להכין גם במערכת האשפוז הרגילה וגם באשפוזי הבית, ובטח להיערך מחדש לסיוע של חיל הרפואה בתהליכים, בין אם מחלקות אשפוז ובין אשפוזי בית, מה שהתנסינו בגל הרביעי. כל התהליכים האלה כבר נמצאים על השולחן בעבודות מטה גם מקצועיות וגם כלכליות מול משרד הביטחון ומשרד האוצר.

סליחה, מה מצב מחלקות האשפוז הפנימיות בעיקר בתגובה לשפעת? מה המצב העדכני ומה התחזית?

הפנימיות בכל הארץ הן פנימיות עמוסות. לצערי החורף הזה הביא איתו גם את השפעת וכרגע האומיקרון, ולכן אמרתי גם בתחילת דבריי, העומס על מערכת הבריאות במיוחד טיפול נמרץ שיש מחסור אדיר במיטות טיפול נמרץ בארץ, פנימיות, טיפול מוגבר, העומס מאוד גדול. אנחנו גם רואים עלייה בתחלואה בקרב ילדים. חלק ממחלקות טיפול נמרץ ילדים גם מלאות, אז המערכת מאוד בפול קפסיטי שלה, גם אם הראיתי קודם שמבחינת חולי הקורונה חלה ירידה מאותם 600 לאיזה 150, אבל השפעת והמחלות הפנימיות של החורף נמצאות בתוך בתי החולים.

פרופ' סלמאן זרקא, גם בגלל שצריכים לצאת פה אנשים וגם בגלל שאנחנו יחסית צריכים לקצר, אני רוצה שנייה לשמוע כי נמצאת כאן מנכ"לית כללית, רות רלבג, שאני כן הייתי רוצה שהיא תרחיב על הנושא של הקהילה ושל הנקודות שלהם, של מה שהעלית עכשיו.

אז אם תיתני לי רק שני משפטים ואני אסיים. אנחנו היום נבוא לדיונים פנימיים קודם עם משרד הבריאות ואחר כך בחיתוך מצב עם ראש הממשלה לגבי הגבלת התקהלויות. אנחנו מבינים שיש כאן נגיף מדבק. אנחנו מבינים שמעבר למזהה ולגלוי יש כאן זרמים תת קרקעיים. אני כבר אומר שבביוב אנחנו מגלים כבר אומיקרון, כך שזרמים תת קרקעיים תרתי משמע, הם כבר קיימים ולכן אנחנו צריכים לבחון את הצעדים הבאים. מעבר לחסן את האוכלוסייה ולהגן על מגן אבות, אנחנו גם צריכים להיערך לדברים שנוגעים להתקהלויות.

תראו, יש כאן מורכבות ויש כאן אי ודאות ובמסגרתו צריך לקבל החלטות. ככה קרה לפני שבועיים וחצי וככה גם יקרה עכשיו, ובתוך העולם המוגבל, להזכיר לכם, היינו הראשונים בעולם לתת מנה שלישית אנחנו כבר מתחילים דיונים האם לאוכלוסיות מסוימות שנמצאות בסיכון, גיל מתקדם, האם לא נכון להמליץ על מנה רביעית. אנחנו מקיימים על זה מספר דיונים. מחר יש לנו דיון צט"מ ונראה אם נצליח להגיע להבנה. שוב, אני אומר את זה במגבלת נתונים, במגבלת מידע, בהובלה עולמית אבל נצטרך לקבל החלטות שיגנו על אזרחי ישראל.

כן, אבל צריך לומר שגם אישרו הבוקר את רשימת המדינות האדומות הנוספות מיום ג' בחצות שייכנסו לתוקף.

רות רלבג, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה על הדיון המאוד חשוב הזה. קיבלנו זימון אתמול ואני פה עם שני הסמנכ"לים, ראשי החטיבות, ואני אשמח שהם יגידו כמה מילים גם על האשפוז וגם על הקהילה.

אני אגיד שהקופות נמצאות בחזית של הקורונה בהנחיית משרד הבריאות כבר כמעט שנתיים, וחשוב להבין שמשרד הבריאות נמצא איתנו לפחות פעם אחת ביום בסטטוס ואנחנו פועלים על פי הנחיות מאוד ברורות, מפורטות ומבצעים כל מה שנדרש מאיתנו.

בניגוד לארבעת הגלים הקודמים, אם אפשר להגיד שאנחנו בתחילתו של גל חמישי או באמצע גל חמישי, זה לא חשוב. הדבר הכי בולט זה שיש פחות היענות של האוכלוסייה למרות מאמצים מאוד גדולים נעשים. מה שעשינו בארבע הגלים, רק התמחינו יותר טוב ואנחנו לא מצליחים לקבל את ההיענות שהיינו מצפים לקבל גם בסיבוב הנוכחי. אין לנו הסברים. אני יכול להגיד שמול אוכלוסיות מוחלשות נעשית עדיין עבודה של אחד לאחד עם רופא משפחה מול המתחסנים שצריכים להתחסן. רופאי הילדים עושים עבודת ענק בהקשר הזה כדי לנסות לשכנע את ההורים על הבטיחות של החיסון ועדיין המספרים נמוכים. אנחנו כן נגיד שבשבוע האחרון יש הכפלה אבל היא עדיין מאוד נמוכה. בכללית אתמול בוצעו כ-9,500 חיסונים. בנקודת השפל היינו ב-3,000 עם 162 מתחמי חיסון. יש לפעמים יותר עובדים ממתחסנים. צריך להבין מה קורה בהקשר הזה, וזה מאוד קשה. זה מאוד קשה גם לצוותים. תיארה פה חברת הכנסת קודם שהיא הגיעה וישבו שם אנשים והמתינו למחוסנים שלא מגיעים, אז משהו בהקשר הזה הוא אתגר שכולנו צריכים להצליח לפצח בהגברת המודעות, לא בהפחדות של אנשים אבל בחשיבות של ההתחסנות. אין לנו שום ספק שזאת התשובה. האוכלוסיות הרלוונטיות צריכות להתחסן.

אנחנו שמים הרבה יותר תשומת לב על 12–16 שהבשילו לחצי שנה, על אותם 650,000 איש שהתחסנו 1 ו-2 ומשום מה לא הגיעו לבוסטר כי הם חושבים אולי שהקורונה היא כבר לא כל כך מפחידה, וכמובן קבוצת הילדים של 5–11, ואלה הקבוצות שמולם אנחנו ממקדים גם קמפיין שיצאנו אתמול, גם כאמור אחד על אחד וגם בתשומת הלב שאנחנו נותנים.

אני רק אגיד שבנושא של 5–11 אנחנו קיבלנו החלטה שלנו, הילדים מתחסנים רק על ידי אחיות ולא על ידי פרמדיקים או אחרים שמורשים לחסן וזה מלווה עם מעטפת מאוד גדולה כדי לטפל בשאלות הורים, בחרדות וחששות וכמובן בכל ההתאמה הנדרשת כ - - -

כן, ייאמר לזכותן של קופות החולים שהן עושות בקהילה עבודה נהדרת, באמת עם הסברה וגם באמת עם איזושהי חלוקת שי לילדים, משהו שבאמת יעודד אותם בצורה מאוד חיובית, מאוד נגישה ועל זה יישר כוח גדול.

תודה רבה. הילדים אצלנו מתחסנים במתחמים נפרדים, שוב, כדי לשפר את הבטיחות כדי שלא יהיו תקלות ולא נטעה.

אני אגיד רק מילה לגבי האשפוז כי פרופ' זרקא התייחס לזה. בכללית שהיא 30% מהאשפוז, אנחנו כמובן נערכים לתרחישים הרלוונטיים. המחסור במיטות טיפול נמרץ הם אכן בעיה ברמה הלאומית, אבל אנחנו חושבים שהתחלואה כרגע בבתי החולים וגם בתרחיש ככל שיהיה, נצליח לעמוד בו. הדגש מבחינתנו הוא בקהילה.

אנחנו מסוגלים לחסן כמעט 100,000 איש ביום. אנחנו מחסנים היום רק 9,000, כאמור, ב-162 מתחמים, אז הבעיה היא העובדה שאנשים לא מגיעים. זאת הבעיה המרכזית. ראש חטיבת הקהילה שלנו, יורם סגל.

אני רק אוסיף בקצרה כי המנכ"לית פרסה את הכול. כמו שאמרה המנכ"לית, אנחנו פרוסים בלמעלה מ-160 תחנות עם עשרות של יחידות אחיות שמחסנים גם ילדים וגם מבוגרים. נאמר, אנחנו בשיא שלנו חיסנו למעלה מ-100,000 חיסונים. אנחנו מסוגלים לעשות את זה גם היום. הבעיה היא באמת זה היענות של הציבור להגיע, הן מבוגרים והן ילדים. נאמר כאן גם לפניי שצריך לעשות הכול כדי לגרום לכך שגם הורים וגם ילדים יבואו להתחסן.

אנחנו גם ערוכים בנושא של אשפוז בית. נכון להרגע מאושפזים בבית חולי קורונה, כ-5,000 בסך הכול ואנחנו גם כאן ערוכים - - -

לא צריך לקבוע תור? אפשר פשוט להגיע לחיסוני הילדים?

אפשר גם וגם. גם אפשר לקבוע תור, אבל לאורך כל מבצע החיסונים אנחנו חיסנו גם מי שהגיע ללא הזמנה.

קיבלנו גם מכתבי בריאות ואני אומרת את זה כאן, שניסו לקבוע תורים והתורים הם ארוכים, אז אנחנו קוראים מפה, אפשר גם לא לקבוע תורים. ביררנו את זה מול כמה קופות חולים ואפשר פשוט להגיע למתחמי החיסונים ולהתחסן.

פשוט להגיע. לגבי אשפוזי בית, אז גם בשיא המגפה אשפזנו בבית חולי קורונה, כ-50,000. היום אנחנו במסגרת של 5,000. אנחנו גם כאן ערוכים לגדול יותר ויותר. אנחנו גם נערכים לנושא של הדיגומים. יש לנו לא מעט תחנות ברחבי הארץ ואנחנו נערכים כמו בשיא הגל הרביעי, לכ-50,000 דוגמים.

תודה רבה.

ד"ר ויינשטיין, היא ראש חטיבת בתי החולים שלנו.

שלום, בוקר טוב. בבתי החולים שלנו יש מדרגי הרחבת מיטות קורונה בהתאם לגובה הגל. אנחנו יודעים לפתוח ולסגור את המיטות האלה כמו אקורדיון, ועשינו את זה כבר כמה פעמים. אנחנו יודעים לגדול ממספר מיטות בודדות עד 1,600 מיטות, כשהמחיר הוא כמובן מחיר שהולך ועולה בעיקר מבחינת רפואת השגרה וניתוחים אמבולטוריים וכו'. אנחנו מאוד מקווים לא להגיע למצב הזה.

אני אגיד עוד שני דברים. אחד, הגל הזה ככל שהוא יקרה, יהיה שונה באופן מהותי מהגל הקודם שהיה בחורף הקודם כי השנה יש לנו שפעת. מספר החולים שמגיעים אלינו עם שפעת, גם לקהילה אבל גם לחדרי המיון הולך וגדל ממש מיום ליום. יש עלייה מאוד עולה בשבוע האחרון.

ושפעת עם סימפטומים יותר קשים משנים קודמות, בחלקם.

חלק ממנה מצריכה אשפוז. יש גם דלקות ריאה הרבה יותר משנה שעברה וגם RSV, הווירוס שגורם למחלה נשימתית אצל ילדים, וזה שונה באופן מהותי ולכן הגל הזה, אני חייבת להגיד, הוא יותר מטריד.

פרופ' סלמאן זרקא, בעצם אנחנו ויתרנו על חיסוני השפעת בילדים לטובת חיסוני הקורונה?

ממש לא. אנחנו קוראים לכולם להתחסן.

אנחנו קוראים לכולם להתחסן גם וגם.

בהחלט.

דרך אגב, אפשר באותו יום ממש במקביל, ולכן ההיערכות שלנו, אנחנו מתקפים אותה ממש בימים אלה בגלל השפעת, כי בשנה שעברה זה לא היה.

הדבר האחרון שאני אגיד זה בקשר למיטות. מיטות קורונה יחסית קל לפתוח, אבל מיטות טיפול נמרץ קורונה הן הרבה יותר משמעותיות. אני יכולה להגיד לכם דיווח מהיום בבוקר ממנהל בית חולים סורוקה, שמיטות טיפול הנמרץ שלנו בסורוקה בתפוסה כמעט מלאה, ואנחנו עוד לא התחלנו את הגל, בעיקר על רקע תחלואת חורף, ולכן אם יש איזושהי נקודה שאנחנו חוששים ממנה, זה זמינות המיטות לטיפול נמרץ.

תודה רבה. כן, בקשה.

בעניין הזה, אז קודם כל באמת אני מצטרף לברכות של היושבת-ראש לכבוד קופות החולים שבאמת עושות עבודה מצוינת בקהילה.

לעניין הזה של חוסר בטיפול נמרץ, היה לנו דיון בעניין הזה אצלך, גבירתי היושבת-ראש, בוועדה, וקבענו ישיבת המשך. למשל, בבתי חולים בנצרת, רות, גם בית חולים האנגלי, גם בית חולים המשפחה הקדושה, יש שם מיטות, יש הכול. צריך רק רישיון.

יש לנו מחר דיון בתי חולים. אתה מוזמן, אוסאמה.

כמובן שאני אגיע. אני מסכים שבאמת יש היענות לא טובה אצלנו בחברה הערבית לעניין הזה ואני הייתי מציע, רות ופרופ' זרקא, אין כמו רופאים ורופאי משפחה שישכנעו את החולים ואת ההורים להתחסן. כל מה שקורה בתקשורת, זה לא עוזר.

אם יורשה לי להוסיף, רופאי המשפחה עושים הכול. מתקשרים גם למבוגרים וגם לילדים.

אוסאמה, עכשיו גם תורכם קצת ללכת ולהתגייס למאמץ ולקרוא כל הזמן לחברה. אין מה לעשות, כולנו זקוקים לזה.

אני יודע שהיה ניסיון, אני לא יודע אם בכל קופות החולים, לתת תמריץ כספי לרופאי המשפחה.

נותנים להם שעות נוספות כדי שירימו טלפון - - -

אני רוצה שתקשיבו שנייה לרשות שדות התעופה. שמואל זכאי נמצא איתנו בזום. זה חשוב וקריטי לנו. תודה רבה לשירותי בריאות כללית, ואנחנו תיכף נעלה את הנוספים.

רשות שדות התעופה, מה אתה יכול לחדש לנו? הרי הרוב מגיע משם, מבחוץ, התחיל.

קודם כל בגל הזה של האומיקרון יש מערכת מאוד ענפה של יישום לקחים מהגלים הקודמים בהקשר של אופן הפעולה בנתב"ג, ואכן מאז שמשרד הבריאות אותת על האינדיקציות הראשונות להימצאות הווריאנט באפריקה, בדרום אפריקה, והחלטת הממשלה שנידונה גם בוועדת חוקה לאסור כניסת זרים לישראל מכל העולם למעט כאלה שקיבלו אישורים מוועדת חריגים, ולהכניס את כל הישראלים שמגיעים מ-50 מדינות מאפריקה לבידוד, זה היה השלב הראשון. אנחנו פועלים באופן מתואם עם פיקוד העורף, רשות האוכלוסין, משרד הבריאות, ואכן עד סוף שבוע האחרון למעשה היו שתי טיסות שהגיעו מאפריקה, אחת מאדיס אבבה שבאתיופיה והשנייה מסיישל, וכל הנוסעים שהגיעו מהמדינות האלה הופנו לטרמינל 1. הם לא התערבבו עם נוסעים שהגיעו ממדינות אחרות כדי לשמור על בריאות הציבור כמובן ולמנוע הדבקות בנתב"ג. הם נדגמו לבדיקתPCR כאן בנתב"ג והופנו למלונית עד קבלת תשובת PCR שלילית, ומשם הם חתמו על הסכמון ושוחררו הביתה.

ביום חמישי האחרון נוספו אנגליה ודנמרק וגם השתנה התהליך בנתב"ג, ולמעשה התהליך מאז יום חמישי האחרון עד למעשה אתמול בחצות היה שהנוסעים שהגיעו מדנמרק, אנגליה וממדינות אפריקה, מחוסנים שחותמים על הסכמון שוחררו הביתה לבידוד ביתי של שבעה ימים ומי שאיננו מחוסן או לא הסכים לחתום על הסכמון פונה דרך טרמינל 1 למלונית, המתין שם עד קבלת התשובה ואם התשובה היא שלילית והוא חתם על הסכמון, שוחרר לבידוד בבית.

אתמול כידוע לכולם נכנסו לתוקף התקנות שהרחיבו את המדינות לשבע מדינות נוספות. מכיוון שכבר כמות הטיסות שמגיעה ממדינות אדומות היא הרבה יותר גדולה, אנחנו מחברים את המטוסים שמגיעים מהמדינות האדומות לשרוול בטרמינל 3 ומפנים את כל הנוסעים אחרי שמבררים האם הם מחוסנים או לא מחוסנים, האם הם חתמו על הסכמון או לא חתמו על הסכמון, מפנים אותם לטרמינל 1 ובטרמינל 1 מתבצע התהליך שוב, מי שמחוסן וחתם על הסכמון, הולך הביתה לבידוד של שבעה ימים, ומי שמחוסן ולא חותם על הסכמון, ומי שאיננו מחוסן, מפונה למלונית על ידי פיקוד העורף.

זה עדיין לא נדון בוועדת חוקה אבל אושר בממשלה. אנחנו כבר נערכים לגל הבא של ההכרזה על המדינות האדומות שכולל מדינות מאוד משמעותיות מבחינת התנועה, ארצות הברית, קנדה, תורכיה, שמתווספות. שלושת המדינות שטסים אליהן הכי הרבה מ ואל נתב"ג זה תורכיה, ארצות הברית והאמירויות, ובכלל בנתב"ג 80% מהנוסעים טסים ל-20% מהמדינות, והמדינות האלה כולל המדינות של מערב אירופה, אנגליה, גרמניה, צרפת וספרד, הן מדינות מאוד משמעותיות, לכן אם וכאשר ועדת החוקה תאשר את ההכרזה על המדינות הנוספות - - -

נכון. שרי הממשלה, צריך לומר, אישרו הבוקר את רשימת המדינות האדומות האלה שכוללות את איטליה, ארצות הברית, בלגיה, גרמניה, הונגריה, מרוקו, פורטוגל, קנדה, שוויץ ותורכיה, והן יוגדרו כאדומות החל מיום ג' בחצות באישור ועדת החוקה. מחר ב-11:00 דיון בוועדת חוקה. היום תגיע למליאה הקורונה על נושא של בידוד מלוניות, אז כן, נגיד את זה גם לפרוטוקול פה.

לכן אם וכאשר ועדת חוקה תאשר את זה, שוב יהיה שינוי בתהליך בנתב"ג. למעשה הנוסעים שמגיעים ממדינות אדומות יעברו את כל התהליך בטרמינל 3. מי שחתם על הסכמון ומחוסן ייצא מטרמינל 3 הביתה. מי שלא חתם על הסכמון ואיננו מחוסן יפונה למלונית. האנשים שמגיעים ממדינות שאינן אדומות, שהופכות להיות החל מיום שלישי בחצות למיעוט של המדינות, הוא יטופל בטרמינל 1 ומשם הוא יישלח הביתה.

אני חייב להדגיש שאנחנו עובדים ממש בצמידות עם רשות האוכלוסין ופיקוד העורף ומשרד הבריאות, משתדלים להקל על הציבור ככל שניתן, להסביר לו. מי שלא חתם על הסכמון לפני שהוא עלה לטיסה מחו"ל, אנחנו נותנים לו את האפשרות לחתום כאן בנתב"ג. מסבירים את החשיבות שבשמירת הבידוד, ההקפדה על ימי הבידוד. בסוף מדובר פה בבני אדם שהם לא עשו שום דבר רע לאף אחד. הם פשוט היו בחו"ל. הווריאנט הזה תפס את המדינה שהם היו בחו"ל, בחופשה מתוכננת או בנסיעה משפחתית או בכל דבר אחר, ואנחנו באמת משתדלים לעשות את זה בשיא הרגישות.

אוקיי, תודה רבה.

שאלה.

כן, בקשה.

האם עדיין איסור התחבורה הציבורית משדה התעופה הוא בתוקף?

כן. עשינו כמה דברים כדי להקל על הציבור במובן הזה. הדבר הראשון, אנחנו הורדנו בהוראה של שרת התחבורה את מחירי החניה ב-50% כדי שהציבור שהגיע לפה כדי לטוס, יוכל להגיע עם רכבים פרטיים. שניים, למי שאין רכב פרטי, אנחנו קראנו לציבור שבני המשפחה יבואו לאסוף אותו. משרד התחבורה הוציא הודעה לכל נהגי המוניות, שלמעשה זאת הדרך היחידה שנשארה בתחבורה ציבורית לנסוע מנתב"ג על פי התקנות, להגיע לכאן ולאסוף את האנשים. אני חייב להדגיש, זו שאלה מצוינת, מי שמופנה למלונית והולך לבידוד במלונית, איננו מחויב על החניה בכל תקופת ימי הבידוד שלו. הוא משאיר כאן האוטו. הוא לא יכול לנסוע עם אוטו. האוטו נשאר כאן. אנחנו בסידור עם פיקוד העורף מצאנו דרך כדי שהאזרח לא ישלם על החניה בתקופה שבה הוא היה בבידוד שלא באשמתו כמובן.

אפשר לשאול בקשה האם דינו של אזרח ישראלי שקיבל שלושה חיסונים בחוץ לארץ הוא שווה לאזרח ישראלי שהתחסן שלוש פעמים בארץ?

אני לא חושבת שהוא הכתובת. אתה מתכוון, האם אזרח בחו"ל שהתחסן שלושה חיסונים זה כמו כאן?

בשאלה הזאת צריך לפנות למשרד הבריאות.

בסדר, אנחנו תיכף נעלה ונמשיך מול משרד הבריאות ומול כולם. תודה רבה, שמואל.

אנחנו נמצאים גם עם משרד החינוך ומשרד התחבורה שנמצאים איתנו. משרד החינוך לגבי הנושא של חיסוני ילדים ובכלל. גור רוזנבלט נמצא בזום. בקשה, גור, מנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה.

טוב, אז כמו שאתם יודעים, אנחנו התחלנו ביום ראשון שעבר במבצע החיסונים בבתי הספר באמצעות ניידות חיסון. יצרנו שיתוף פעולה של בעצם משרד הבריאות, פיקוד העורף, אנחנו והרשויות המקומיות. התחלנו עם הספק של 50 ניידות ליום ולאט לאט עולים. חוסנו עד כה במסגרת המבצע קרוב ל-14,000 תלמידים, כשצריך לומר שאנחנו הולכים למקומות היותר מסובכים על פי הניסיון שלנו. הולכים למגזרים, הולכים לפריפריה, למקומות שבהם באופן טבעי פחות מתחסנים, ולכן אני באמת מאוד שמח על שיתוף הפעולה של ההורים. יש לנו הרבה מאוד אישורי הורים לחיסון.

צריך לומר, השיטה עובדת ככה שההורה יכול לתת את ההסכמה שלו בשלוש דרכים. הוא יכול למלא טופס ידני בכתב. הוא יכול לתת הסכמה באמצעות הטלפון, הסכמה באמצעות טופס דיגיטלי, והוא יכול גם אם הוא רוצה, לבוא בעצמו, להגיע לבית הספר ולהיות נוכח בחיסון של הילד, לכן גם אנחנו מתחילים את החיסון מוקדם, מסיימים אותו מאוחר כדי לאפשר להורים לבוא לפני/אחרי העבודה ולהיות נוכחים בחיסונים. ההיענות למבצע היא מאוד טובה. דוגמה, בשבת האחרונה עשינו מבצע בבתי ספר ערבים בצפון בהובלת מחוז צפון של משרד החינוך, והיה שם למעלה מ-2,000 מתחסנים, במקומות שבדרך כלל אחוזי החיסונים נמוכים מאוד. למעלה מ-2,000 מתחסנים תוך יום לימודים אחד. המבצע בסך הכול מאוד מצליח, העניין של חיסון בבתי הספר. אנחנו נשמח מאוד אם יתחסנו גם בקהילה, בקופות החולים.

בסוף אנחנו רוצים כמערכת חינוך שאחוז גבוה ככל האפשר מהתלמידים יהיו מחוסנים כדי שגם אם התחזיות יתממשו והאומיקרון יעלה ויהיו לנו ערים אדומות, התלמידים יוכלו להמשיך ללמוד בלמידה פיזית ולא מרחוק. בתפיסה שלנו של משרד החינוך, תלמיד ותלמידה צריכים לצאת בבוקר מהבית, לשים תיק על הגב, לפגוש את המחנכת, לפגוש את החברים. זאת הלמידה הטובה ביותר ולשם אנחנו חותרים, להגיע למצב שבו גם אם יהיה גל, בתי הספר ממשיכים בלמידה פיזית כרגיל. אגב, צריך לומר, היה לנו את זה בגל הקודם. בגל הקודם למרות שבתי הספר היסודיים היו סגורים בערים אדומות, בתי הספר התיכוניים במקומות שבהם אחוזי החיסון היו מעל 70%, הם כמעט לא הרגישו את הגל. הם המשיכו ללמוד כרגיל.

מצבן של הכיתות הירוקות, מה דינן כרגע? מה זה אומר?

נמצא כאן אריה מור. אני בעצם אחראי רק על החיסון. מי שמתכנן את כל הקורונה זה סמנכ"ל ביטחון וחירום, אריה מור.

בקשה, אריה.

שלום, אנחנו נמצאים כרגע בטיפול מתמיד בתחלואה. אחד, מבצע ההתחסנות שדיבר עליו גור, גם בקהילה שאנחנו נעודד וגם התחסנות במוסדות חינוך והמבצע שנעשה בשבוע האחרון וגם התחסנות על ידי אחיות שיתחילו יום רביעי יחד עם משרד הבריאות.

דבר שני זה מבצע מגן חינוך. אנחנו מפעילים מגן חינוך ב-286 בתי ספר והתוכנית היא להגדיל את זה על פי החלטת ראש הממשלה פי שניים תוך שלושה שבועות מעכשיו. אנחנו כרגע פועלים להגדיל את זה. לגבי כיתה ירוקה, נכון לכרגע היא עובדת. יש לנו כ-300 כיתות ירוקות, אבל צריך להבין, כל תלמיד שיש לגביו חשד לאומיקרון, שאנחנו מקבלים בדיווח ישיר ממשרד הבריאות, לא פותחים את הכיתה הירוקה וכל התלמידים יוצאים לבידוד, לא משנה אם הם מחוסנים או פטורי בידוד, בהתאם לתקנות. זה לגבי הכיתה הירוקה. אנחנו עדיין עובדים עם התקנות הישנות.

דבר נוסף זה הנושא של מניעת התחלואה. גם מחדדים, גם פועלים סביב אורחות החיים להפצת הדגשים כדי למנוע את כניסת התחלואה למוסדות החינוך. לטובת העניין יש לנו 3,300 נאמני קורונה בבתי הספר היסודיים. הכשרנו את כולם יחד עם פרופ' זרקא גם לטיפול בתחלואה, גם לטיפול במגן חינוך, גם לטיפול בכיתה הירוקה.

הכיתה הירוקה, מה המשמעות שלה כרגע במידה ויש מאומת לאומיקרון, בכלל מאומתים?

אם יש חשד למאומת אומיקרון, אנחנו מקבלים את הדיווח, גם אם זה לוקח זמן עד שמרצפים, לא פותחים את הכיתה הירוקה. אם תתקבל החלטה אחרת בהמשך, תתקבל. נכון לכרגע זו ההחלטה, אלה התקנות. חשד? לא פותחים את הכיתה הירוקה.

הדבר הנוסף, אמרתי נאמני הקורונה. הכשרנו אותם גם לסייע בבדיקות, גם בבדיקות אנטיגן וגם בבדיקות PCR. גם לזה אנחנו מוכנים לטובת הסיוע. היום ומחר יחלקו לכל המגזר הלא יהודי שיוצא לחופשה בסוף השבוע, אנחנו מסיימים את החלוקה של האנטיגן לטובת החזרה ב-8–9 בינואר. במידה ותתקבל ההחלטה ואני מניח שכן, כן לעשות את מבצע האנטיגן במגזר עם חזרתם ללימודים. אלה כל הפעולות שכרגע נעשות במקביל.

תודה, אריה מור. משרד התחבורה נמצאים איתנו כאן? בקשה.

אני ראש אגף חירום במשרד התחבורה. אנחנו משרד, כידוע, שמאוד משפיע על כלל פעילות המשק ומאוד מושפע מכלל ההנחיות של הקורונה והמצב הקיים. אני ראש אגף חירום, מתכללת את כל המענה בתחום הקורונה, כמובן בתמיכה של מנכ"לית המשרד והשרה. כל המענה ברשות שדות התעופה בנתב"ג מאוד פעיל, מאוד משמעותי. פועלים שם בצורה מאוד מקצועית ומתאימים את עצמם בין לילה לתקנות ולהנחיות שצריכות לחול בבוקר. על זה שאפו באמת לכל אנשי המקצוע. כמו שאמר זכאי, בשיתוף רשות אוכלוסין, משרד הבריאות, משרד החוץ ואחרים, באמת עבודה מואצת וטובה.

אנחנו כתבנו תוכנית משרדית לכל המענה בתחום הקורונה בכל התחומים, בין אם זה בים, באוויר וביבשה ונותנים מענה שגרתי כל הזמן, כמובן מענה גם בהיבט של התקנות ובהיבט המשפטי שיסייע לפעילות המשרד.

רצינו להוסיף על המילים של זכאי, שאנחנו נתנו גם מענה לנושא של המעברים היבשתיים. כל המענה של ההיסעים, הסעות מיוחדות בשביל שהם לא יתערבבו בתחבורה הציבורית, ושאל פה חבר הכנסת בגין לנושא של התחבורה הציבורית, אז כל בן אדם ששב מחו"ל וכל בן אדם שבבידוד, חל עליו איסור לנסוע בתחבורה ציבורית לכן עשינו את כל המעטפת של מערך ההסעות כדי לבודד את האנשים האלה משאר האוכלוסייה. זה נושא מאוד חשוב. גם נושא של פקחים בתחבורה הציבורית, תגברנו. היה פרויקט כזה בתחילת הקורונה ועכשיו תגברנו עוד פקחים שנמצאים בתחבורה הציבורית ועוזרים לסייע בנושא האכיפה למסכות וכו'.

מבחינת רכבת ישראל, כרגע היא פועלת כשגרה אבל בהתאם לכל הנחיה אנחנו פועלים לצמצום. יש מודל הפעלה ידוע מראש אבל מפעילים את מודל ההפעלה המצומצם, הזמנת כרטיסים וכו'.

נושא של נמלי הים – יש נושא מאוד חשוב של החלפת צוותי ים. מגיעים צוותים זרים וכו'. בהתאם לסיוע של משרד הבריאות אנחנו מנהלים ביום-יום נוהל כניסה ויציאה של חריגים. כמובן גם הנושא של חריגים בנושא התשתיות, מאוד חשוב לנו להכניס לכאן עובדים זרים שעובדים בפרויקטי התשתיות הלאומיים, וזה שהם לא יימצאו פה או זה שיהיה עיכוב בעבודות, יש לזה משמעות עבור המדינה. כל הנושא כמובן מדוברר ומוסבר לציבור.

תודה. התייחסות של משרד האוצר, דניאל פדון, רפרנט בריאות באגף תקציבים. בסופו של דבר, דניאל, צריך לתת פה את הדעת לתוך אותן הגבלות, שההגבלות מקשות על ציבור העצמאים, העסקים ובכלל. אנחנו רואים הגבלות בנמלי התעופה. גם שרת התחבורה דיברה על הנושא של איך פותרים את הבעיה של חברות התעופה. בקשה.

כרגע המשק פועל כסדרו לצד הקורונה.

תגדיר "כסדרו".

קניונים פתוחים, חנויות פתוחות, העסקים פועלים. ככל ויהיו התאמות שנצטרך לבצע בשל התפרצות שאנחנו מקווים שלא תגיע - - -

אוקיי. בעניין תעופה שאנחנו רואים שזה לא כסדרו ואנחנו מכניסים פה הבוקר עוד רשימת מדינות שלמות שיהיו מיום ג' בחצות בכפוף לאישור ועדת החוקה, ללא אישור כניסה לישראל, זאת אומרת שזה מאוד משפיע על נמלי התעופה ועל חברות התעופה. מה התוכנית שם?

בימים האלה יש דיונים בין משרד האוצר למשרד התחבורה ואני מבין שעובדים על פתרון לסייע לתיירות.

מכירים, משרד התחבורה?

תודה ליושבת-הראש, באמת זה נושא מאוד חשוב הנושא של שיפוי חברות התעופה. זה לא מהיום, זה כבר מהגלים הקודמים. הם סובלים מהפסדים רבים. אני חייבת לציין שגם עבור רשות שדות התעופה יש הרבה משמעויות תפעוליות מאוד חשובות שגם בגין זה יש הרבה הוצאות שלא תוכננו מראש.

אפשר לשאול את נציג האוצר? הרי אנחנו רוצים לעודד אנשים להתחסן. בתור אחד שמאוד תמך בגישתו של ראש הממשלה במה שקשור לקניונים, האם אתם רואים דרכים במסגרת הפעלת המשק, שמבלי לפגוע במשק אפשר לתעדף או לפחות לחזק את הציבור הרחב, הרוב הגדול שכן התחסן, במסגרת התנהלות של המשק?

אנחנו חושבים שמאוד חשוב לעודד את ההתחסנות ואנחנו משקיעים משאבים רבים כדי לתמוך בקופות החולים, בבתי החולים, בכל גורם שעוזר להתחסן.

אבל זה כנראה לא עובד. שמענו את ההיענות הנמוכה. השאלה אם יש עוד דרכים מבחינת תמריצים לאלה שלא התחסנו? חשבתם על צעדים שונים?

נשקלים צעדים כאלה ובאמת התו הירוק הוא תמריץ מאוד חיובי להתחסן. ברגע שהתחסנת אתה יכול להוציא תו ירוק ואתה יכול להיכנס למקומות בלי לעשות בדיקות אנטיגן לפני כן, וזה אמור לעזור גם.

יש כרגע איזשהו גיבוש של חבילה שמסתמנת או שיחות מול משרד התחבורה? באשר לשאר העסקים הפרטיים, יש איזשהו שינוי, איזשהו משהו או שכרגע המצב בתמונת מצב קיימת?

כרגע בתמונת מצב קיימת. ככל ונצטרך לעשות התאמות, נדון בזה.

אוקיי. נמצאים איתנו כאן בזום גם נציגים של קופות החולים. אני פשוט מתנצלת כי הדיון שלנו התארך. נמצאים גם נציגים של קופות החולים, גם מרכז השלטון המקומי, גם ההסתדרות הרפואית, גם מדעת, גם עוד הרבה שאנחנו פשוט לא נצליח להגיע לכולם.

ד"ר ארנון שחר, פרויקטור קורונה, מכבי, וראש אגף מידע בריא, בקשה, כמה משפטים כי אנחנו ממש חייבים לסגור ולסיים.

תודה רבה. אני אגיד שלושה דברים. דבר ראשון, אנחנו נמצאים בכל מקום בכל מה שקשור לחיסוני הילדים ולחיסוני מתבגרים בבוסטרים. אין מגזר שאנחנו לא נמצאים בו, בין אם ברשתות, בין אם פיזי ואנחנו נגישים ומונגשים. כמו שאמרת, יושבת-הראש לפני זה, סך הכול ההסברה פה היא טובה. אנחנו מונגשים. אדם בוחר בסופו של דבר החלטה אקטיבית לא לחסן את ילדיו או לא להתחסן, וקשה מאוד בסופו של דבר לקחת אותם ביד ולבוא להתחסן, אבל אנחנו נמצאים בכל מקום. אם נצטרך נהיה יותר. עשינו את זה בכל השנה וחצי האחרונות. גם בחיסוני הילדים, במספרים, סך הכול אנחנו חושבים שהיינו יכולים לעשות יותר, מצד אחד, אבל מצד שני אנחנו במכבי כבר מחסנים פחות או יותר 40% מילדי ישראל, אז אני חושב שאנחנו עושים טוב ועדיין אנחנו צריכים שבסופו של דבר גם המדינה תיתן את שלה ותגיד את אמרתה בחשיבות ובהסברה הלאומית.

אני רוצה להגיד שני דברים שהתייחסו לפני זה לגבי הקושי והאתגר שעומד בפנינו בשבועות הקרובים, ההבדל בין המאומתים של העשרה ימים וה-14 ימים. זה נראה משהו שהוא פעוט. ד"ר שרון דיברה על זה מקודם. זה אירוע לוגיסטי מאוד משמעותי וככל שיהיה לנו יותר אומיקרונים, יהיה קשה מאוד להתחיל להסביר לקהל הרחב שיהיו מספרים ומכפלות גדולות, מי עשרה ימים, מי 14 ימים. מי צריך להישאר כמבודד עשרה ימים ומי צריך להישאר כמבודד 14 ימים. יש פה אתגר מאוד גדול ואני מקווה מאוד שאנחנו נוכל לעמוד בו. זה יהיה לא פשוט גם מחשובית, גם תפעולית, גם רפואית.

לגבי אשפוז הבית, אנחנו עשינו את זה בחודשים האחרונים. אני שמח שהמשרד גם הקשיב לנו ונתן לנו כתף וגב בכל מה שקשור לאשפוזי הבית. אנחנו נצטרך להתכוננות לגל הבא יותר תקציבים, יותר גב, יותר תמיכה ברוח גבית בכל מה שקשור לאשפוזים על מנת להקים את התשתיות האלה ולשמור אותם יותר ברות קיימא ועם יותר מסוגלות ויותר יכולת של הקופות. כמו שעשינו בחיסונים וכמו שעשינו עם אשפוזי הבית, אנחנו יכולים לעשות גם יותר בזה. תודה.

תודה רבה. מאוחדת, ד"ר ארז כרמון, מנהל רפואי, משל"ט קורונה. כן, בקשה.

בוקר טוב, קופת חולים מאוחדת ערוכה כמו יתר הקופות. כמו בגלים הקודמים, רוב המעמסה היא על הקופות ואנחנו ערוכים בהיבט הלוגיסטי לתת את המענה למטופלים. האתגר הגדול שלנו כמו של כולם הוא להגביר את אמון הציבור בחיסונים ולהביא כמה שיותר אנשים להתחסנות. עד כאן.

יופי, תודה רבה. פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. בקשה.

תודה. אנחנו במצב מורכב ודווקא במצב כזה אנחנו חייבים להגדיר היטב את המטרה ואת האסטרטגיה שלנו. הכותרת של הדיון כאן, והדיון היה מקיף ורחב - היערכות לבלימת התפרצות האומיקרון. האומיקרון כבר כאן. אנחנו לא יכולים לבלום את ההתפרצות שלו, אז כמו שיש כבר סופה, אנחנו צריכים לעשות פעולות, ולכן בוודאי שצריך כבר היום ובצורה שהיא יחד עם הציבור ולא מול הציבור, להגביל יותר התקהלויות כיוון שבהתקהלויות אנשים נדבקים והאומיקרון כבר מסתובב. לעומת זאת יש פחות מקום לעשות שימוש בתו הירוק, כי אנחנו כבר רואים מהנתונים שהוצגו כאן היום שהוא לא כלי אפקטיבי במציאות שבה יש זן שגם מחוסנים, אולי פחות, אבל נדבקים ומדבקים, ולכן אנחנו צריכים ללכת יותר לכיוון של לשדר לציבור.

כולנו צריכים להיזהר כל הזמן בהתנהגות שלנו ובהתקהלויות שלנו וצריך ללכת יותר לכיוון הזה. אנחנו חייבים לאסוף נתונים עכשיו על החומרה של האומיקרון, שנוכל להגיד בצורה שהיא מדויקת ומותאמת. אנחנו חייבים לא לעשות צעדים קיצוניים שהציבור לא מבין אותם, אלא ללכת עם הציבור בצורה שהיא הגיונית, וההיגיון הוא שצריך להתחסן כי החיסון הוא ההגנה הטובה ביותר. ההיגיון הוא שצריך להיזהר כל הזמן כולל המחוסנים, ולכן אנחנו מציעים להגדיר עכשיו אסטרטגיה עדכנית לזן האומיקרון. להגדיר את המטרה שאנחנו רוצים ללכת לפיה ולפי זה לעשות את הדברים, כי נראה שאנחנו עדיין עסוקים קצת במאבק שהיה קודם, של הבלימה. אנחנו כבר לא שם. תודה רבה.

בקשה.

אני מפורום העצמאים של ההסתדרות. אני מברך על הדיון המשותף של שתי הוועדות. הציגו פה תמונה שהיא מאוד מדאיגה, אין להקל בה ראש מבחינה בריאותית, אבל אין גם להקל ראש מבחינת המשמעות למשק ומה עושים כדי למנוע את הנזקים למשק. כמו שאנחנו יודעים, הנגיף הזה הוא לא בריאותי רק, הוא גם חברתי-כלכלי, ולעיתים הוא יוצר גם מוטציות תפוקתיות שצריכים לתת עליהן את הדעת. זה כמו הסמכת הממשלה להעביר תקנות לפעמים לפני אישור הכנסת, שאם הכנסת הייתה יודעת, כמו שלשמחתי קורה בדיון הזה, היו נותנים את הדעת בפגיעה הכלכלית בעסקים הקטנים בכל הגבלה והגבלה וגם היו מדברים על פיצוי. פה אני גם מתחבר לדברים שאת אמרת מקודם בעניין הזה ששאלת את האוצר.

אני חושב שזאת חוכמה מאוד קטנה לנסות למנוע את התפשטות הנגיף הבריאותי ולגרום תוך כדי להתפשטות נגיף חברתי-כלכלי של קריסת עסקים. גל חמישי? פשוט גל חמישי יש קריסת עסקים. משרד הבריאות עושה את העבודה בתחום שלו, שמענו פה את הד"ר שרון פרייס ואת סלמאן זרקא וגם את השר. הם עושים עבודה נפלאה בבלימה בצד הבריאותי, אבל הממשלה כממשלה, ואני הייתי רוצה לפנות לשר שלצערי לא כאן, שמבחינתי הוא נציג הממשלה. הממשלה לא עושה די כדי למנוע את התפשטות הנגיף החברתי-כלכלי. אנחנו אומרים שאם מגבילים, מפצים. אתם רוצים להגביל? תכריזו כבר עכשיו מה יהיה הפיצוי כנגד כל מגבלה. תמנעו גל חמישי של קריסת עסקים.

אני רוצה לכנסת ולוועדות החשובות האלה, כפי שכבר אמרתי, שלהתנות הגבלות בפיצוי לאלו שייפגעו מהם. לפני שמגבילים, בואו נדון, בואו נדרוש, כמו שאמרנו וכמו שאת אמרת, שיהיו נציגים של משרדים אחרים, וכמו שאכן קורה בדיון הזה ואני מברך על כך, לדון גם במשמעויות ובפיצוי.

אוקיי, תודה רבה. שמענו את נציגי משרד האוצר. כרגע אין איזשהו משהו.

כשיהיו הגבלות אז אנחנו נרצה - - -

בוודאי, בשמחה. ד"ר אורי לרנר, מנהל מקצועי של מדעת, אחרון הדוברים, נמצא איתנו בזום.

תודה רבה. אם אפשר רק להראות, אני ביקשתי להציג את התמונה. אם לא, אני אשתף אותה מהמסך שלי. רואים את המסך שלי, את התמונה?

ודאי, בקשה.

יופי. אז בעצם אם לרכז את הרבה מאוד דברים שנאמרו פה לדבר אחד, זה בעצם המודל הזה. זה מודל שהוא לא חדש. הוא הוצג כבר שנה שעברה. אנחנו תרגמנו אותו, בעצם הנגשנו אותו. זה נקרא מודל הגבינה השוויצרית. כל פעולה שאנחנו עושים, אם זה החיסונים ואם זה מניעה של התקהלויות ואם זה המסכות ואם זה ההיגיינה ואם זה מי שחולה, תישאר בבית, הוא כמו שכבה שהיא גבינה שוויצרית, יש בה חורים, היא לא מושלמת. עוד שכבה ועוד שכבה ועוד שכבה, אנחנו מייצרים פה איזשהו רובד מספיק עבה של הגנה כדי בעצם לעצור את ההדבקה עד כמה שאפשר. זה מתחבר לדברים שנאמרו פה על ידי כמעט כל אחד מהדוברים בנפרד ואפשר להגיד כולם ביחד. אנחנו לא יכולים להסתפק בפעולה אחת. החיסונים לא יעילים ב-100% לא במניעת מחלה ובטח שלא במניעת הדבקה מלכתחילה. ההקפדה על מסכות, בהיעדר אכיפה מספיקה היא חלקית. אין לנו אוורור מספיק בכיתות ואין לנו סינון של האוויר בכיתות שהיום יודעים שלהתקין מסנני אוויר זה כלי משמעותי בעצירה של הדבקה. צריך לקדם את זה. צריך לקדם בדיקות מהירות. צריך לקדם איגום של בדיקות כדי להגדיל את כמות הבדיקות היומיות כדי לזהות הדבקה בשלב מוקדם ולעצור שרשראות הדבקה. כל אחד מהצעדים האלה שנעשה, כמובן דיברו פה גם על פיצוי לבעלי עסקים שנפגעו, למשל משק התיירות שנפגע עכשיו עם סגירת הגבולות, או ההפיכה של מדינות לאדומות. כל צעד כזה שאנחנו עושים גם יבנה אמון מצד הציבור והממשלה ובמקבלי ההחלטות וגם בעצם יעזור לנו להשיג עוד קצת דחייה, עוד קצת עיכוב של ההדבקות וכמובן בסופו של דבר להציל חיים.

אם יש מסר אחר שאני אשמח שיילקח מהדיון הזה שבאמת היה דיון מצוין ואני מאוד מעריך את העבודה של כל מי שהגיע ותודה רבה לך על ההובלה שלו, זה את המודל הזה, את מודל הגבינה השוויצרית. אנחנו לא יכולים להסתפק רק בחלק מהצעדים. אנחנו באמת צריכים לאסוף כמה שיותר פעולות במקביל כדי בסופו של דבר להשיג את המטרה שלנו.

מסכימה. תודה רבה, אורי, וחלק מאותו מודל זה האחריות המשותפת, האחריות החברתית, ומפה אני קוראת פעם נוספת לכל ההורים, לכל האנשים שטרם חוסנו ויש כ-650,000 לא מחוסנים עדיין בישראל, ללכת ולהתחסן. כנ"ל לגבי ילדים. כן אני אבוא ואני אגיד שעדיין צריך להוציא הנחיות לגבי כללי בידוד. האומיקרון שאנחנו עדיין לא יודעים מה הם אותם כללים. ככל שיש יותר מגעים, זה לא יספיק לנו לחכות ולהמתין לאותם רופאים או לאותו שיקול דעת רפואי שיבוא ויבחן. זה יכול לקחת זמן וזמן הוא כמובן הדבקה.

כן, בקשה חבר הכנסת בגין.

תודה, גבירתי היושבת-ראש. שני נתונים שמתחברים ואני חושב שתהיה תועלת בהסברה להורים, אם כי הם לא לגמרי פשוטים. אנחנו שומעים מן המומחים שההדבקה בזן החדש, באומיקרון, גורמת לכך שתהיה הכפלה כל יומיים-שלושה של מספר הנדבקים, אז מה היא המשמעות לאורך שבועיים-שלושה? נניח שההכפלה היא כל שלושה ימים. בשלושה שבועות יש לנו שבע הכפלות. שבע הכפלות פירושו שאם היום יש לנו 500 נדבקים, אנחנו בשלושה שבועות על פי חשבוני עלולים להגיע לכ-60,000. זה לא מובן מאליו לחלק הגדול ביותר של הציבור ולחלק הגדול ביותר של ההורים. הם מצלמים את המצב היום, 500, 1,000, כבר היינו ב-5,000. אחרי 60,000 יבוא 120,000 בעוד שלושה ימים. אלה מספרים חמורים מאוד ואני מציע לחבר אותם לנתון שהביא אמש ראש הממשלה, והוא זה, אני לא ידעתי אותו קודם לכן, שתוצאת החיסון אצל ילדים מבחינת ההשפעה שלה המבריאה או המחסנת לוקחת שלושה שבועות עד חודש, זאת אומרת מי שלא מתחסן היום, בנו או ביתו לא יהיו מחוסנים כאשר יהיו לנו, בהתאם לחשבון הפשוט הקודם, כבר עשרות אלפים וחלילה אפילו יותר. אני חושב שכדאי לנסות להלביש את שני הנתונים האלה באופן נגיש להורים, ולא הילדים מתחסנים, ההורים מתירים לילדים להתחסן והמטרה היא ההורים.

הערה שלישית ואחרונה. אנחנו שומעים מדי פעם שיש נתונים באתר משרד הבריאות. זה חשוב אבל זה מגיע למעטים מאוד, אלה שנכנסים, מחפשים ומוצאים נתונים באתר משרד הבריאות, לכן ההסברה לא יכולה להיות רק באתרים הממשלתיים כאלה ואחרים, אלא צריך להטמיע אותה באתרי החדשות, באתרי הרשתות החברתיות בדרך הפשוטה ביותר המתאימה לקהל הזה. יש ודאי דרכים אחדות. זה ממש דחוף, ועל פיצוי נדבר בהמשך הזמן.

תודה רבה. כן, חבר הכנסת אלון טל, לסיכום.

אני רק מבקש להדגיש שכל הסיפור של רגולציה זה מן ריקוד עדין בין זכויות הפרט לזכויות קולקטיביות, כלומר כל אחד, יש לו זכות לשלוח מסרון ב-SMS, אל תעשו את זה, זה מסכן אחרים. מותר לך לעשן, אל תעשו בציבור וכן הלאה. אנחנו יודעים שבנסיבות מסוימות אנחנו חייבים לוותר קצת על הדגש על זכויות הפרט לטובת הכלל. בזמן מלחמה מפקיעים כלי רכב ופוגעים בזכויות הקניין, לכן אני חושב שאם הבשורות ששמענו שהן מאוד מדאיגות מבחינת האומיקרון, מחייבות אותנו לחשוב מחדש ובאמת אפילו בידוד סלקטיבי כדי לעודד את הציבור. אני מכבד את הזכות של כל אחד לא להתחסן אבל אני לא רוצה שהסיכון יהיה כפי שתיאר חבר הכנסת בגין, ולכן הקריאה שלך היא נכונה. מי שעד עכשיו לא מצא את הסיבה, עכשיו יש לנו באמת את האזהרה. לכו להתחסן.

נכון. שמענו כי הבעיה היא היענות הציבור להגיע וזו הקריאה מפה מהוועדה. אנחנו נמשיך ונעקוב אחרי כלל ההגבלות. אנחנו גם מתוך ועדת הבריאות ומתוך ועדת החוקה צריך לומר, מאשרים צווי בידוד כאלה ואחרים וצווים בכלל שמגיעים לתוך הוועדות, אז אנחנו נמשיך ונעקוב, נמשיך וניתן מענה. כנ"ל אוצר, כנ"ל עסקים, כנ"ל תחבורה.

השם עמכם. אני נועלת את הדיון. תודה רבה ליועצות המשפטיות של שתי הוועדות, למנהלות הוועדה, הדוברות, חברי הכנסת. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:43.