פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



44
ועדת קנאביס
26/12/2021

הכנסת העשרים-וארבע





הכנסת





מושב שני



פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת הקנאביס
יום ראשון, כ"ב בטבת התשפ"ב (26 בדצמבר 2021), שעה 9:00

סיור ועדת הקנאביס בחוות, מפעלים ובתי מסחר לקנאביס רפואי באזור צפון הארץ

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
בועז טופורובסקי
יעל רון בן משה
רם שפע

אבינועם ספיר - מנכ"ל קנביט-תיקון עולם

יפעת קריב - סמנכ"לית, קנביט-תיקון עולם

ד"ר שני כרמי - רוקחת ראשית, קנביט-תיקון עולם

ליהי בר לב - מחלקת מחקר, קנביט-תיקון עולם

עידו סעדה - מנכ"ל ובעלים, גרין פילדס

ליאור סעדה פיסו - יועמ"ש ובעלים, גרין פילדס

תום כהן - מנהל האתר, גרין פילדס

דני גיטר - יו"ר הדירקטוריון, גרין פילדס

רן גורליק - מנכ"ל קרונוס גרופ

ויויאנה בראודה - מערך האיכות, קרונוס גרופ

תומר אשכנזי - מנהל המפעל, קרונוס גרופ

טל חדד - מנהלת המעבדה, קרונוס גרופ

אריאל גרופר - לשכת עורכי הדין

מי-טל פרי - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

יעל שכטר-סיטמן - ראש תחום בריאות ואנרגיה, התאחדות התעשיינים

מיכל תוסיה - דוברת התאחדות התעשיינים

ענת מימון
גל כהן - מתמחה

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים



סיור ועדת הקנאביס בחוות, מפעלים ובתי מסחר לקנאביס רפואי באזור צפון הארץ


(קנביט-תיקון עולם)

בוקר טוב. אנחנו נרגשים לארח אתכם, באמת, כל הכבוד. מי שיצטרף אלינו עוד רגע, הוא בדיוק מתראיין לדה-מרקר, זה המנכ"ל שלנו אבינועם ספיר, שהוא מנכ"ל טבע לשעבר והיום הודענו על חתימת הסכם מאוד משמעותי עם טבע.

החתימה מאוד משמעותית עם טבע, מה שכל כך משמעותי בה זה שזה בעצם הכרה של טבע בתרופות, לא ממקור ביולוגי או ממקור גנרי, אלא הכרה בתרופות ממקום צמחי. זאת אומרת המדינה עדיין לא מכירה בזה כתרופה, אבל טבע וכל התעשיות בעולם מכירות בזה כתרופה. הבוקר חתמנו על הסכם לעשר שנים עם טבע לשיווק המוצרים שלנו כי המוצרים שלנו הם מוצרים מבוססי מחקר.

נמצאת פה החוקרת הראשית שלנו, ליהי בר-לב, שחוקרת קנאביס מאז 2006, דרך אגב אחת החוקרות המובילות ברמה העולמית.

אני אציג את עצמי עד שאבינועם יגיע. נעים מאוד, קוראים לי ליהי בר-לב שליידר, אני כבר 15 שנים עובדת בתיקון עולם, ממש מהתחלה. אני בת 40, נשואה, אמא לשלושה ילדים מתוקים, למדתי תואר שני במדעי המוח ו-Phd באפידמיולוגיה בנושא של קנאביס רפואי, המנחים שלי זה פרופ' ויקטור נובק ופרופ' רפאל משולם, זו גאווה עצומה בשבילי שני הענקים האלה.

מה שאנחנו הבנו מהימים הראשונים בטיפול בקנאביס רפואי, שזה לא אקמול ואי אפשר לתת את זה למטופל ולהגיד לו: בהצלחה, תסתדר. יש זנים שונים ויש טיטרציה ויש השפעה פסיכו אקטיבית, שזו תופעת לוואי לא רצויה שצריך לדעת להתמודד איתה, וכל המעטפת הזאת שאני לא אכנס עכשיו לפרטים כי היא מאוד מאוד מורכבת דורשת מעקב וליווי של המטופלים וכמובן הכרה של הצמח.

ואז התחלנו לעשות מחקרים קליניים כדי להבין איזה קנאביס נכון לאיזה התוויה. בעצם קנאביס רפואי זה לא אחד, יש המון זנים ובכל זן יש הרבה חומרים פעילים וההרכבים המיוחדים, המאפיינים של כל אחד מהזנים, מבחינת הרכב קנבינואידים, מבחינת הרכב טרפנים, זה מה שקובע את ההשפעה של אותו זן ושלה מוצרים שייוצרו מאותו זן ובגלל זה לנו יש זן ספציפי לאוטיזם וזן ספציפי לאפילפסיה ואחד אחר לכאב ואחד ליום ואחד ללילה, גם בהקשר של כאב יש כאב ביום וכאב בלילה, זה עולם ומלואו.

ותיכף ניכנס לזה. ונגיד שנמצאת איתנו גם הרוקחת הראשית שלנו, ד"ר שני כרמי, שנפגוש גם למטה בסיור. אגב, אנחנו מעסיקים מספר רוקחים בחברה, זו תעשיית פארמה אמיתית. שני, את רוצה להגיד מילה או שתיכף למטה אצלך?

למטה.

ותיכף יצטרף אלינו אבינועם ספיר, מנכ"ל החברה. אז אני רק אגיד טיפה על תיקון עולם. תיקון עולם מאז 2006 היא חברת הקנאביס החלוצה והראשונה בישראל. היום אנחנו חברה גלובלית. במשפט, רק שתבינו, לא רוצה לבזבז על זה מילים, אבל תיקון עולם הוקמה כעמותה שמטרתה הייתה לתת לחיילים פוסט טראומה קנאביס. ככה היא התחילה, היא חילקה קנאביס, לאט לאט הסדירה את כל הנושא של המחקר בישראל ומאז אנחנו כאן, כשבשנת 2020 אנחנו מיזגנו את קנביט ותיקון עולם והיום אנחנו חברת קנביט-תיקון עולם, חברה ציבורית שפועלת בכל שרשרת הערך.

יש לנו את המפעל פה, שאתם תראו, חווה ממש לא רחוקה מכאן, אחת החוות הגדולות בארץ, בכפר יהושע, רבע שעה, חווה בים המלח. דרך אגב, הפעילות שלנו פה היא בפריפריה, מעסיקים עובדים מהפריפריה ויש לנו במרכז תל אביב בית מרקחת ומרכז שירות לקוחות. אחד מהדברים שמאפיינים את תיקון עולם, שיש לנו שירות לקוחות מהרגע הראשון, פעיל בכל שעות העבודה, אבל ללא עלות, כמעט כל המטופלים בארץ מתקשרים לשירות הלקוחות שלנו. תבואו לתל אביב, באזל, תראו את השירות עובד.

ההתמחות שלנו, מו"פ קליני, מו"פ גנטי ומו"פ טכנולוגי. אנחנו תיכף נרד ליחידת המו"פ שלנו ונראה אותה פה למטה. במו"פ הקליני 35 מחקרים. המו"פ שלנו זה 15 שנות מחקר אמיתי, 35 מחקרים קליניים ופרה קליניים. אני אגיד על זה משפט, אנחנו נדרשים לכל אישור בוועדת הלסינקי. אחרי שקיבלנו את האישור מוועדת הלסינקי אנחנו צריכים אישור מהיק"ר. היום אנחנו לא יכולים יותר לחקור בישראל.

מאז 2006 19 מאמרים שלנו פורסמו בכתבי העת המובילים בעולם. אין אף חברה בעולם עם כזה מספר. אני לא אומרת את זה כדי להשוויץ בתיקון עולם, אני רוצה להשוויץ במדינת ישראל, מדינת ישראל מובילה את המחקרים הקליניים בעולם. אנחנו הראשונים לתת לילדים אוטיסטיים קנאביס. המחקרים שלנו, בכל העולם משתמשים בהם חוץ מבישראל. בישראל אנחנו לא יכולים, כל דבר זה מאבק.

ממש בקרוב ייצא מחקר מאוד גדול, שחלקו כבר פורסם, אנחנו מחכים לפרסום בכתב עת, בנושא של דמנציה, על קנאביס ודמנציה. כל המחקרים שלנו נעשים בבתי חולים ישראליים, עם רופאים ישראלים, המחקר האחרון שהתפרסם זה עם ד"ר תמנע נפתלי על קוליטיס וקרוהן.

בגלל שאתם מחכים לוועדה או שהוועדה לא מאשרת?

אנחנו מתייאשים. את המחקר האחרון שלנו, הוצאנו מחקר עכשיו לבלגיה, שזה פשוט לא ייאמן שאחרי כזה - - -

לא, זה אני יודע.

יש לנו צוות מטורף, החוקרת מספר אחת בעולם יושבת כאן.

אין שום סיבה שזה יהיה ביק"ר, מספיק אישור של ועדת הלסינקי.

כשאני אומרת גם למה אנחנו הראשונים, רק שתבינו, כי ישראל הייתה באמת הראשונה שעשתה מחקרים קליניים לשאר מדינות העולם וזה נתן לנו פור, הפור זה עכשיו נעצר, פשוט נבלם לחלוטין. הפור והעוצמה שהייתה לכל בתי החולים הישראליים נבלמים. יש לנו מידע מצטבר על 15,000 מטופלים, עוד מחקרים קליניים ומחקרים שנמצאים בתהליך.

מחקר גנטי, הגנטיקה של תיקון עולם, זה זנים מאוד ייחודיים, שמות של זנים שאתם מכירים, ארז, אלסקה, אבידקל. אבידקל זה זן שתיכף אנחנו נראה את הייצור שלו למטה, זה זן מאוד מאוד ספציפי שהוא זה שעוזר לילדים האוטיסטיים, שיתוק מוחין ודמנציה. הוא הזן שהוא מאוד ייחודי עכשיו.

כשעושים שמנים, ויסבירו את זה כמובן המומחים שלנו, אפשר לעשות שמנים שמורכבים משאריות וכדומה, שמן אבידקל זה תפרחות שאנחנו מגדלים בחדרים על חדרים על חדרים פה בנאות הכיכר, אם הייתם באים הייתם רואים איך תפרחת הופכת לשמן, לכן זה גם מוצר טיפה קצת יותר יקר. אלה מוצרים שאפשר להכניס אותם לסל התרופות, החבר'ה ירחיבו לכם על זה.

והמתקן שלנו, המתקן שאתם מבקרים בו, זה מתקן GMP מתקדם. כמו שאמרנו לפני כן, המנכ"ל שלנו הוא מנכ"ל טבע לשעבר, המתקן הזה לא נופל מאף מתקן של טבע בישראל או בעולם. אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים לקבל את ה-EU GMP, לא ממדינת ישראל. הוצאנו על זה מאות אלפי דולרים, מי שלמרבה הצער ייתן לנו את התקן זה גרמניה. שתבינו שאנחנו בסטנדרט הגרמני, אבל פה בישראל אנחנו לא מצליחים לעבוד, זאת אומרת גרמניה מוכנה לקבל מחר בבוקר את השמנים שלנו.

אני אגיד מילה על השמנים, והיא עוד תחזור על עצמה, בעצם השמנים שאנחנו יודעים לייצר מאותם זנים שאמרתי, גרמניה מבקשת לקבל את השמנים האלה. בישראל מאלצים את כל תהליך הפיתוח של השמנים לעבור הקרנות. אני חוזרת על זה בכל דיון, שמעת אותי הרבה מאוד פעמים, גרמניה לא מבקשת את מה שיש בישראל, לא צריך את ההקרנות. וכשאנחנו אומרים לא להקרין את השמנים זה גם לא למטופלים הישראלים. אם נעמוד בתקן האירופאי, לא להקרין אותם לא לישראל ולא לאירופה, מבחינתנו זה בהול. זה בהול כי אנחנו יכולים לייצר לגרמניה אם ישראל לא תבלום אותנו. אנחנו מאמינים מה שנקרא ברבעון הראשון של שנה הבאה.

אני אמשיך. אלה המחקרים, נרחיב למטה. אני אראה לכם את הסרטון, זה סרטון החברה שעשינו למשקיעים, הוא דקה וחצי, תראו מי אנחנו. הכול צולם אצלנו, זה המכונות שלנו, החוות שלנו, הצוותים שלנו, העובדים שלנו.

(הקרנת סרטון).

מה שאתם רואים פה בתקריב זה הטרפנים והקנבינואידים, הם יושבים ממש בתוך ה - - - של הבריכות.

אני שוב אומרת, אתם באמת מוזמנים לבוא לבקר בחוות ובבית המרקחת. התחלתי לדבר על המו"פ, הצטרף אלינו אבינועם ספיר, המנכ"ל של החברה, סיפרתי טיפה על טבע ועל מה שעשינו כאן היום, אני אעביר את זה אליך.

בוקר אור, אני מתנצל שלא קיבלתי אתכם.

ברכות על העסקה היום.

תודה רבה, אני חושב שהברכות זה לשוק הישראלי. זו הנקודה, הנקודה היא בהיבט של האמון של הרופאים, בביטחון שמדובר כאן באמת בתרופה, לא מדובר ב – כולם רואים את זה ישר בעיניים של הסטלנים שרוצים את זה, זו לא הנקודה, יש כאן תרופה אמיתית שמטפלת בילדים, מטפלת במבוגרים, עם פחות תופעות לוואי.

אני מכרתי למדינת ישראל עשרות מיליוני כדורי שינה, אישית, גנריים, ובסופו של דבר כשאתה עובר כדור שינה שהוא לצורך העניין לא חווה את ארבעת שלבי החלום כמו שצריך, לא קם למחרת בבוקר כמו שצריך ואתה גם במידה מסוימת מכור לזה, לעומת זה שתי טיפות קטנות של ארז מתחת ללשון ואתה ישן כמו שצריך, קם למחרת בבוקר כמו נמר וממשיך לתפקד. אני יודע את זה, מכיר את זה, מבין את זה ואני שמח שגם חברת תרופות משמעותית וגדולה וגלובלית כמו טבע בחרה לעשות את הצעד ולהאמין בזה גם כן. אז זה באמת מרגש אותי, בלי טיפה של ציניות. אז אני מתנצל שלא הייתי איתכם מההתחלה.

על השקפים האלה מה עוד אפשר להוסיף, מה אתה עוד רוצה ככה לומר, אני רק אגיד שהכנו לכם פה חוברת שתיקחו איתכם וגם העברנו לדוברים או לעוזרים שרלוונטיים לנושא הזה שזה באמת בשם התאחדות התעשיינים, יש פה את כל החסמים שהכנו בזמנו להציג אצלך לוועדה. שימו לב, זו החוברת הכי עדכנית שיש.

הצלחתם להכניס את כל החסמים?

זה התחיל מדיון של רם שפע, שיפרנו את זה ועכשיו זה מוצג לכם מודפס. ואנחנו רוצים להתמקד בנושאים האלה ואני מעבירה לך, אבינועם, אם אתה רוצה להוסיף עוד משהו.

רק שני משפטים לגבי זה. אחת, קודם כל אני ממש מודה לכם על קיום הוועדה, על הדחיפה של הנושא הזה, על זה שאתם נותנים בכלל במה ביחס לכל הקורונה והעניינים האחרים, עצם זה שזה בכלל עולה לדיון ואתם מטריחים את עצמכם לבוא לכאן ולשמוע את התעשייה ולא רק אותנו, זה באמת לא מובן מאליו בכלל. זה היה הרבה פעמים איזה שהוא ילד חורג וזה שבכלל הוא מקבל במה כזאת, בלי טיפה של ציניות תודה רבה.

אז מילה אחת לגבי זה, אנחנו בסופו של דבר בתיקון עולם, בחיבור בין קנביט לתיקון עולם, החברה הציבורית, רואים את כל שרשרת הערך, גם את הצד הגידולי, כי אנחנו מחזיקים בשתי חוות גידול, חווה אחת שהיא לא רחוקה מכאן, שהיא הגדולה ביותר בארץ מבחינת היקף הגידול בה, והחווה השנייה היא בדרום בנאות הכיכר. העובדה שאנחנו מגדלים בשני תנאי אקלים שונים נותנים לנו מצד אחד יכולת טובה יותר לשלוט על תנאי המוצר, את הזן עצמו.

כולם חושבים קנאביס, קנאביס, קנאביס, זה אותו דבר, תכלס בפועל זה שטויות, זה כמו להגדיר בן אדם על בסיס העיניים והאוזניים שלו, יש לו גם גובה, יש לו משקל, יש לו שיער, יש לו שיניים, לחלקו, לכן זה רלוונטי. אז העובדה הזאת זה מדייק את זה בצורה טובה יותר.

יש גם נפש.

נכון, נכון, וגם היכולת שלנו, בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים כתעשייה להתחרות בעולם זה בעובדה הזאת שאנחנו יכולים לתת מרכיבים מלאים יותר לצמח.

יש לנו את המפעל שבו אתם נמצאים כרגע, בתוכו יש גם את המעבדה שתראו דקותיים, בית המסחר הוא זה שרשאי לפי החוק להפיץ לכל אחד מבתי המרקחת בארץ. יש לנו בית מרקחת אחת שאנחנו מחזיקים אותו במרכז תל אביב, הסיבה היחידה, כי מדובר בחולים כרוניים, חולים כרוניים צריכים לקבל את המוצר, אנחנו מאמינים שבסופו של דבר מוצר עד הבית ולכן אנחנו מחזיקים בית מרקחת.

יש לכם שאיפה להתפתח בתחום של בתי המרקחת?

אני אגיד כזה דבר, השאלה האמיתית זה מה שאתם תקבעו איך ייראה השוק הזה. באמת אני אומר את זה. אם אני מסתכל על מודלים שקורים בעולם, ואני לא חושב שאנחנו שונים בנקודה הזאת, נשאלת השאלה עד כמה יחזיקו את הצמח הזה סגור. הדוגמה הכי טובה לזה, אין שום הבדל בין הצמח הזה לבין אופיאטים אחרים שנמכרים בבתי המרקחת. אם היום כואב לך הגב אתה הולך לרופא המשפחה שלך, רופא המשפחה שלך ייתן לך סם ממכר מסוג אופיאט, אתה תלך לכל בית מרקחת ואתה תמצא אותו. לעומת זה קנאביס, למרות שהוא סם פחות ממכר ופחות מסוכן ההתייחסות אליו היא הרבה יותר קשה ונוקשה.

גם לא כל רופא יכול לרשום את זה וגם לא בכל בית מרקחת אתה יכול לקבל את זה.

אז נשאלת השאלה, אם תיפתח הנקודה הזאת ובאמת הצעד ייעשה אין לי ספק שאנחנו לא צריכים את הנקודה הזאת כי המטרה שלנו זה הנגשה. אם לא ונצטרך לעשות את זה אז נעשה את זה.

הקליניקה זה כלי שאנחנו נותנים אותו, אגב בחינם למטופלים שלנו, שזו המשמעות של הליווי בתחילת הטיפול. אנחנו מלווים את המטופלים בתחילת הדרך, הדבר הכי מסוכן - - -

וזה ייחודי לכם? אני לא שמעתי את זה.

נכון. הסיפור הכי קשה למטופלים, אני אתן לך לא מעט דוגמאות על זה שאדם מבוגר בפעם הראשונה מקבל את הטיפה או שתי טיפות, עזבו שנייה אחת את הצד של העישון, ומה לעשות, ההשפעה על הגוף היא לא פשוטה ופתאום מסתובב לו הראש והוא קצת רועד, כי זה משפיע בצורה כזאת, והוא נכנס לפחד ובאותו רגע בן אדם מפסיק את הטיפול בקנאביס וחוזר חזרה לטיפול הקונבנציונלי, ובזה אנחנו הפסדנו את היכולת לטפל בו בצורה טבעית.

אני חייב לספר לכם, ברשותכם, משהו קטן, משפט אחד קטן לגבי הסיפור של המבוגרים כי התחלנו לדבר על הסיפור של הקליניקה. זה אותו מחקר עם ד"ר ורד חרמוש.

רגע, אבל לא אמרת, אדיר פה יסלח לנו, נגיד קרה שאותו מבוגר, אז אתם מלווים אותו?

יכול לקרות שני דברים. הדבר הראשון שיכול לקרות, חלילה אם המטופל הזה לא קיבל הדרכה לפני זה והוא גם נעמד על הרגליים, הוא נפל, שבר את האגן ואחרי זה הוא חי בסרט אחר, ואז לצורך העניין תוחלת החיים היא חצי שנה. זה אם הוא לא עבר הדרכה. אם הוא עבר הדרכה והוא קיבל את זה לפחות הוא לא יפחד, הוא יודע שצפוי לו שיהיה סיבוב של הראש, אסור לעמוד, קח משהו מתוק ליד, תחזיק בן אדם ליד זה.

לצורך העניין אם הוא עבר הדרכה האחות תגיד לו שהוא לא יכול להתחיל מ-T20. T20 זה לא קטגוריה שצריך להתחיל ממנה.

זה סכנה. ואם תרצה נשלח לך דוגמה של כמה סרטונים דיגיטליים שאנחנו יצרנו בתור תרומה לקהילה, לאנשים שיידעו איך הם צורכים בצורה נכונה ובריאה.

אבל הם מתרגלים לזה?

כן, בהחלט. אתה יודע להתאים את המינון. הדבר הכי משמעותי זה להתאים את הזן ולהתאים את המינון, אלה שתי הנקודות הכי בעייתיות.

הוא צריך לעשות בהדרגה, שזה נורא נורא חשוב.

אני יכולה להגיד לך שישראל כרגע מעודדת עישון ומעודדת צריכת זנים ב-T גבוה מאוד וזה סתם טעות, טעות מקצועית.

הסיפור של ה-T20, זה כמו שיש אקמול ואקמול פורטה, תחשבי שברגע שאנשים מתחילים, והרבה מתחילים, ב-T20 אתה נתת בעצם פצצת אטום לגוף כשלא בטוח שזה נדרש. היה נכון לעשות את זה בצורה הרבה יותר נכונה, אבל הצורה הנכונה הזאת היא בטח מלווה. היום כשאתה הולך לבית מרקחת, נכון, האספקה הראשונה על ידי רוקח אמיתי, הרוקחים אלה אנשים נהדרים, אלה אנשים שלמדו בבתי ספר לרפואה, לא פשוט להתקבל, למדו ארבע שנים ובסופו של דבר הם זבנים היום, זה המוצר, קח תספק אותו. זמן להדרכה וליווי הוא בעייתי. הסיבה שקופות החולים, גם קופת חולים מאוחדת ואחרי זה גם מכבי, בחרו לעבוד לראשונה רק איתנו ובבלעדיות זה בגלל הסיפור הזה.

עוד משפט אחד לגבי ורד חרמוש ואחרי זה אני עובר לסיפור הזה. ד"ר ורד חרמוש, לא יודע מי שמכם שמכיר אותה, היא בעצם היום יושבת ראש האיגוד הגריאטרי במדינת ישראל. היום האנשים המבוגרים הגריאטריים, לצערנו, רבים מהם, 10% מהם סובלים מדבר שקוראים לו דמנציה והפרעות התנהגות. כשבן אדם הוא דמנטי הוא גם לא מזהה את המשפחה שלו והוא לצערנו מקלל ויורק ובועט ונושך ויו ניים איט. בדרך כלל מה עשו לאנשים? אנשים עוברים דבר שקוראים לו או קשירה כימית או קשירה פיזית, זאת אומרת או שקושרים אותם בכתונת משוגעים, זו הקשירה הפיזית, או הקשירה הכימית, זה עם כימיה קשה, הם מוצאים את עצמם מריירים בבית החולים, בדרך כלל תוחלת החיים שלהם במצב כזה היא חצי שנה ולא יותר.

מה שקרה, לאור המצב הזה, היא אמרה בואו נעשה ניסוי קליני, יחד איתנו, סמיות כפולה פלסבו קונטרול. שליש קיבלו שמן זית, שני שליש קיבלו את התרופה שלנו ורצו לבדוק על פי מבחן שקוראים לו מנספילד כהן - - -

שמן אבידקל?

בדיוק. אני רק אגיד במילה, נתנו להם שמן ללא THC בגלל שהם גם ככה לא לגמרי איתנו אז רצינו שמן שהוא לא פסיכו אקטיבי בכלל ובעצם נתנו להם בדיוק את אותו שמן שנותנים לילדים עם הפרעות ההתנהגות של האוטיזם. זה מאוד דומה, הפרעות ההתנהגות שנובעות מדמנציה והפרעות התנהגות שנובעות מאוטיזם.

המטרה הייתה לשפר ארבע נקודות במבחן שקוראים לו מנספילד כהן שבודק את רמת האגרסיה והדמנציה וכל הדברים האלה. לקצר את הסיפור, אלה שקיבלו שמן זית משתפרים ב-2.3% כאשר 30% חווים סוטול למרות שזה שמן זית. אלה שבאמת מקבלים את התרופה שלנו משתפרים ב-13.6, פי שלושה וחצי מהיעד, אנשים משתחררים חזרה למשפחות שלהם. הם לא נהפכים להיות איינשטיין חזרה, שלא תבינו לא נכון, אבל חווים חזרה את הנכדים ואת האישה.

זה להאריך את החיים.

את איכות החיים.

גם את האיכות וגם את משך החיים.

עד כדי כך שיושבת אצלי במשרד ראש איגוד הגריאטריה, היא אומרת לי: תראה איזה תוצאות, מה עושים עם זה? אמרתי לה: תקשיבי, את לא יכולה לעבוד עליי, תעלי לירושלים תוסיפו התוויה, תכניסו את זה לסל. בקיצור זו סתם דוגמה אחת, התשובה היא שזה הפתרון.

אולי שווה להזמין את ראש איגוד הגריאטריה גם כן לדיונים.

הזמנתי אותה.

רק הנקודות האלה ויוצאים לסיור. הנקודה הכי חשובה מבחינתנו, הכי חשובה, הכי חשובה, הכי חשובה, שזאת הסיבה שמבחינתי עזבתי את תפקיד מנכ"ל טבע ישראל והגעתי לתפקיד הזה זה סיפור של מימון ציבורי. אם היום, לצורך העניין אמרתי לכם על כדור השינה, כדור השינה יעלה לי 17 שקלים, תלכו כל אחד מכם היום לקופות החולים, ב-17 שקלים תקבל מה שאתה רוצה, אבל אותו אדם שרוצה להשתמש במוצר טבעי שקיבלנו אותו מהקדוש ברוך הוא, מוצר טבעי, את המיצוי שלו במדינת ישראל, יעלה לו במקרה הטוב לבקבוקון אחד 300 שקלים.

אצלנו אנחנו מחזיקים עוד את מסגרת ההסדרה הישנה, הלב שלנו כואב, אנחנו מחזיקים את הכי הרבה עם ההסדרה הישנה היום. יש אצלנו אנשים, ילדים אוטיסטים, אפילפטיים, שמקבלים מאיתנו שישה בקבוקונים. אני מוכן שכל ועדה תבחן על ידי רואה חשבון חיצוני ותראה שעלות הבקבוק שלנו הוא 680 שקל. עלות. מה יהיה? או שמדינת ישראל מתייחסת לסיפור הזה ברצינות או שלא מתייחסים ברצינות.

עכשיו, אני לא אומר, אי אפשר לתת קנאביס על חשבון המדינה לכולם. זה לא יעבוד, בוודאי לא כשזה 100,000 אנשים על כאב גב, זה לא יעבוד, אבל לאוכלוסיות חריגות, אוטיזם, אפילפסיה, דמנציה והפרעות התנהגות, ניצולי שואה, אין סיבה שמדינת ישראל תגיד שאת המוצר הזה, שזה – דוגמה יותר טובה אני אתן לכם, מדינת ישראל, אנחנו כולנו ב-1.1 השנה הזאת, לפני 12 חודשים, הכניסה לסל הבריאות במדינת ישראל מוצר שקוראים לו אפידיולקס. אפידיולקס זה מוצר, היצרן של המוצר הזה זה GW, המשווק במדינת ישראל זה נור פארם, והכניסו את זה לסל הבריאות בעלות של 31 מיליון שקל ל-467 חולים, מוצר שקוראים לו אפידיולקס שהמשמעות היא 7,000 שקל למטופל לחודש כנגד הפרעות אפילפטיות. הוא נרשם בספר התרופות להפרעות אפילפטיות.

המחקרים שתומכים בזה זה ארבעה מחקרים קליניים שהצליחו להוכיח הפחתה של יותר מ-50% מההתקפים האפילפטיים בקרב 42% מהילדים. באותה תקופה פרופ' ברוריה בן זאב מתל השומר מבצעת מחקר זהה על אותה אוכלוסייה בתל השומר, במדינת ישראל, עם מוצר שלנו.

עם שמן אבידקל.

הם מגיעים ל-42%, כמה מגיעים אנחנו?

90%.

לא, אי אפשר. 51%, 20% יותר. הם מקבלים 7,000 שקל למטופל, על חשבון המסים של כולנו.

ההורים לילדים אפילפטיים אמרו, ממצב שלחלקם היו שלושה-ארבעה ביום הם מגיעים למצב של אולי התקף בחודש.

בקיצור שורה תחתונה, את זה אנחנו מממנים. זאת הנקודה. מימון ציבורי, אני לא מדבר על כולם, אבל מוצרים שנחקרו קלינית, הגיע הזמן שמדינת ישראל תגיד כן, שהיא מתייחסת לזה ברצינות, או שהיא החליטה שזה סטלנים שבאו לעשות כאן כסף.

הדבר השני זה לגבי צורות מתן. זה מחקר, הבאתי את זה בכוונה יחד איתי. תראו את זה, מדינת ישראל מעודדת עישון. למה? אתה יכול לתת היום בעישון או בשמן. אני אומר תקשיבו, חברים, יש וייפ שאנחנו פיתחנו שאנחנו יודעים להגיד שמבחינת הנזק לריאות הוא יותר קטן, מה שאנחנו דורשים לעשות זה מחקר קליני השוואתי בין שאיפה של סיגריה לבין זה.

אתם יודעים, אתה שאפת סיגריה, יש לך ריאות חזקות אתה שואף חזק, היא עושה יותר חלש והוא עושה יותר חזק, אתה לא תצליח לעולם להגיע לסטנדרטיזציה. אבל אם מדינת ישראל אמרה שמותר – אם אגב זה היה וייפ בלי ניקוטין אני יכול לעשות במדינת ישראל מה שאני רוצה. כאן אנחנו אונסים את הצמח ואונסים את הסיפור הזה למצב שהיכולת שלנו להתחרות בעולם – אם מישהו חושב שמדינת ישראל תוציא מישראל לעולם פרחים זאת טעות, מה שצריך להוציא צריך להוציא טכנולוגיה וצריך להוציא מדע, או שהוצאנו בזכות הווייפ או שהוצאנו בזכות המחקר הקליני. פרחים לא ייצאו מכאן לאורך זמן, אנחנו לא יכולים להתחרות, לא עם אפריקה ולא עם אינדונזיה, אבל בשני הדברים האלה, לצערנו, אנחנו באמת באמת נחסמים על ידי מדינת ישראל וההוכחה לזה היא הסיפור של הגדרת מקור צמחי. יש הגדרה באירופה מה זה תרופה ממקור צמחי, אם הייתה הגדרה של מקור צמחי גם במדינת ישראל היום לסיפור של הדמנציה והפרעות התנהגות היה לנו תרופה רשומה במדינת ישראל. במקום להוביל את העולם אנחנו נגררים אחריו.

יבוא יצוא. אני חושב שכבר שמעתם על זה כל כך הרבה וגם שמענו אתכם מתבטאים לגבי הנקודה הזאת, אבל לפני חמש שנים מדינת ישראל מובילה את העולם וגם הדברים של תיקון עולם נמכרו בקנדה ב-250 מיליון דולר. מאז מה שקרה לנו, אנחנו וקנדה היינו באותו מצב, קנדה אמרו שאצלם אין יבוא, יש רק יצוא, אנחנו אמרנו אותו דבר בדיוק, רק הפוך, אצלנו אין יצוא, יש רק יבוא. הם הפכו להיות היצואנים הגדולים בעולם, אנחנו הפכנו להיות היבואנים הגדולים בעולם.

עזבו את זה שקורעים את התעשייה, באמת, זו לא הנקודה הזאת, אני אומר את זה כמי שגדל בטבע 18 שנים, היכולת היחידה לייצר מו"פ לאור שנים זה שיש לך חיבור עם התעשייה. זאת אומרת זה לא שאתם יושבים במעבדה ובאוניברסיטה הם מצאו את התרופה הבאה, תמיד צריך לבחון את זה, אז החיבור בין התעשייה לבין הגידול לבין המו"פ הוא הקריטי. כרגע אנחנו חותכים את הקשר הזה, מדינת ישראל פורמת את הקשר הזה. זה מה שקורה כרגע. אם אנחנו לא נשנה משהו במיינדסט שלנו ונעצור את החלק הזה אין סיכוי לתעשייה. יש שוק ענק שמתפתח בעולם ואנחנו נהיה מחוץ לשוק הזה. זה בסדר, אבל זו החלטה של מדינת ישראל.

הקרנת התפרחות לשמנים. היום בגרמניה אומרים: אם אתה רוצה לייצר להם שמן אסור לך – שמעתם את זה כבר?

אמרתי את זה לפני כמה דקות.

אני אגיד בנקודה הזאת, שמן הוא שמן יותר איכותי, כמות הקנבינואידים שלו והטרפנים שבו מתים פחות כשאתה מייצר אותו ללא הקרנה.

הם יראו עכשיו בעיניים למה לא צריך להקרין את השמנים למטופלים בישראל. אתם תראו את זה למטה.

סעיף 6, מבחינתי, שרן, זה הדבר הכי חשוב, הכי חשוב, הכי חשוב, הכי חשוב מתוך הזמן שלך, כי זה בעצם מאפשר את ההנגשה האמיתית לזה. היום אם אני רוצה מכל רופא ורופא משפחה אני יכול לקבל איזה זוועת הזוועות שאת רוצה, מציפרלקס ואחרים עד כמובן כדורים אופיאטים, על ידי רופא משפחה. במה זה שונה? צמח שבן אדם אחד לאורך כל ההיסטוריה לא מת ממנו. רופא משפחה, האפשרות לרשום את זה, המסחרה הזו תיגמר, של 7,000, 8,000 שקל שאנשים משלמים בשביל מרשם ולגמור את הסיפור הזה.

זה שרק מעט רופאים יכולים להנפיק רישיונות, בגלל זה הם גם חיים בפחד כי מותר להם פה ואסור להם פה וקוראים להם לשימוע על ימין ועל שמאל.

זה מבחינתנו, באמת אני אומר, הדבר הכי משמעותי בתוך היוזמה. תיווי המוצר. היום יש ריצה ענקית במדינת ישראל, ואני יכול להראות לכם את זה כרגע אם אתם רוצים בפלאפון, למי יש את ה-T הכי גבוה. זאת אומרת כתוב על המדבקה T23.8 קונים אותו. אותו דבר, אותו מוצר, כתוב עליו T22 לא יקנו אותו. אני רוצה להסביר לכם את הנקודה הזאת. אחת, קודם כל זה צמח, זה שטות, כי בתוך אותו גידול, גם עם גידול אינדור - - -

נכון, אבל מבחינה צרכנית צריך להגיד שיש פה תודעה ציבורית שככל שה-T גבוה – זה מה שקורה.

זה מה שהיה בעבר בארה"ב, זה הכשל.

כמה שנים זה מתפתח פה.

אבל זה מה שהיה בארה"ב, בהתחלה הסתכלו מאוד על הרמה הזאת, אחרי זה הסתכלו על פרופיל שלם של הקנבינואידים והטרפנים. אני חושב שהנגשת המידע לציבור היא קריטית, אבל העובדה שזה פתוח בסופו של דבר, בגלל שזה מוצר, זה פרח, וההחלטה לבדוק קטגוריות, T1, T2, T3, כפי שכתבתם, לדעתי היא גם בסכנה לתביעות ייצוגיות, גם בהיבט של לחנך את הצרכנים למשהו שהוא יותר בריא. הרי מה אנחנו אומרים? אם כל הסיפור הזה לא ילווה גם בצד הסברה אנחנו נחטא כלפי היעדים שלנו. נצטרך לעשות את זה באחריות. הסיפור הזה של המדבקה כמו שהיא כיום הוא בסופו של דבר יוצר מרוץ שהוא לא נכון, שאנחנו כחברת תרופות, אנחנו כ – לטעמי, קטונתי מלדבר בשמכם, אנחנו כרגולטור, אני יודע שאתם רוצים לחנך את המטופלים, אפילו גם את הסטלנים, לשם זה הולך כרגע.

אבינועם, חייבים לרדת למטה.

ירדנו למטה. על תקן אחיד דיברנו.

כן, רק נגיד על פתיחת השוק הפרוץ לשוק חוקי. אני אגיד לכם, יש לכם פה את החוברת עם כל הנושאים, אנחנו עוד נשארים פה אם מישהו ירצה להישאר פה עוד כמה דקות, או כמובן לבוא שוב לבקר גם בחווה. על תקן אחיד, אני חושבת שזה נאמר בכל דיון, זה ברור.

רק עוד משפט, אנחנו יורדים עכשיו להראות לכם במהירות את המעבדה שלנו, את חדר המו"פ, אנחנו אחת החברות שיש לה חדר מו"פ מאוד מתקדם ששם מתנהל כל המו"פ הזה, את בית המסחר, כי הבנו שאתם רוצים גם לראות את בית המסחר, ואת ייצור השמנים, למה שמן אבידקל הוא כזה תהליך משמעותי.


(בסיור)

אני רוצה להגיד לגבי המעבדה, במעבדה בגדול אנחנו בודקים כמה דברים, אנחנו בודקים גם את הנושא של הלחות, רמת הלחות בצמח, גם המרכיבים הפעילים. עד היום הרגולטור קבע שצריך לבדוק חמישה מרכיבים פעילים קנבינואידים וטרפנים, אנחנו לאורך שנים, חמש-שש שנים האחרונות, בודקים 13. הנקודה המשמעותית היא שבסופו של דבר כדי לאפיין את הצמח בצורה מלאה, אתה יכול להגיד הרי לא באמת ה-THC וה-CBD הוא מה שמשפיע, הרבה פעמים זה הדברים האחרים. אנחנו מנסים לראות, גם קודם כל להגיע לאדירות של הצמח וגם לצורך העניין לנסות להבין מה המרכיב שהוא זה שיוצר את האימפקט.

מה שרציתי להגיד בנקודה הזאת, יש כמה דברים. אחת, דבר ראשון, שוב פעם לגבי החלק הזה של המעבדה, אני אתן לכם את הדוגמה הכי פשוטה. אני ייצרתי את המוצר במפעל X עם אותו חומר אריזה, עברתי עכשיו למפעל Y השתנו לי כל חיי המדף. זאת אומרת אנחנו לפני שהמפעל שלנו פעל ייצרנו את זה והיה לנו חיי מדף שנה, עברנו לייצר בעצמנו עם אותו מוצר, באותו חומר אריזה, ירדנו לחצי שנה.

למה?

ככה?

היק"ר.

ככה. עכשיו תביני, מה היכולת שלנו להתחרות בעולם כשאני מוציא ומתחייב על חצי שנה? אני שואל אותך, מה היכולת שלנו להתחרות בעולם כשאנחנו בודקים לחצי שנה? אז הנה החלטה שרירותית שבסופו של דבר – זו דוגמה אחת.

דוגמה שנייה, יש לנו חוות שלנו, אני יוצא מהחווה צריך לשלוח את המוצר לבדיקות מעבדה, נכנס למפעל, הוא צריך לעשות בדיקות מעבדה. זה חווה שלי, זה מעבדה שלי, זו אותה מעבדה, אני סתם צריך לחכות שבועיים. אני אומר רגע, למה? אני לא יכול להישען על אותה בדיקה? זו חווה שלי, מעבדה שלי, בכל מקרה.

יש חמש בדיקות שצריך לעשות.

אתם עוד חוליה בשרשרת שאין לה משמעות.

אני צריך לעשות פעמיים.

את זה אני מבין, אבל מה הטיעון שלהם?

במקרה שלנו אני עושה פעמיים, אני עושה, אני עושה ביציאה מהחווה ואני עושה בכניסה למפעל באותה המעבדה, אבל צריך לחכות שבועיים בין אחד לשני, פעם נוספת. במקום להגיד, שנייה אחת, מה זה משנה?

אני אגיד לכם יותר מזה, במסגרת השקעות הון יש לנו פוסט הרווסט ברמת EU GMP, אני מדבר איתכם על חצי מפעל כזה שעושה תהליך ייבוש. אם גידלתי בחווה אחת ואני רוצה לייבש בחווה אחרת או סיום הייבוש בחווה אחרת אני לא יכול.


(בהמשך הסיור)

היום אסור לנו לייצר קפסולות למרות שהחברה שלנו יכולה לעשות קפסולות, קרמים, משחות, שוקולדים עוגיות. ציונה בעצמה נתנה את זה בקנאביס.

היה לי מקרה שאתם טיפלתם בו ואתם עזרתם במצב קריטי, ילד חולה נפש עם סכיזופרניה שפשוט שום טיפול לא עבד ולא עזר, עד שהוא הגיע לאותן קפסולות שמן.

שציונה עצמה ייצרה.

גם כשנתנו שמן ככה זה לא עבד, אבל כשנתנו לו את אותן – והוא עבר את כל הטיפולים הפסיכיאטריים, את כל הכדורים הכי הכי קשים, הוא היה ממש סכנת חיים להורים שלו כשהוא היה בבית, במוסדות בקושי רצו להחזיק אותו שם. הוא קיבל את הקפסולות האלה מתיקון עולם, משום מה כנראה הצירוף כשזה מגיע, איך שזה עשה לו, הרופאים אמרו שזה הדבר היחיד שהשפיע עליו והציל את הילד הזה. ברגע שאתם הפסקתם ההורים היו מתקשרים יום יום - - -

ומתלוננים אלינו, אתה מבין? ואני רוצה לייצר את זה.

ההורים היו מתקשרים: אנחנו בסכנת חיים, אף אחד לא מוכן לקבל אותו, אנחנו נמצאים כרגע בסכנת חיים בבית. ראיתם את המקרים של הילדים האוטיסטים שרצים ופתאום השוטרים יורים בהם בגלל שהם מסוכנים, רצים עם סכינים. בדיוק מקרים קלאסיים כאלה.

היה לנו מקרה כזה עם ילד חולה סרטן סופני שאת השמן, גם אם היו מטפטפים לו על הלשון הוא פשוט היה מקיא. ברגע שהכנסנו לו את השמן בייצור עבור הילד הזה לקפסולות, הוא פתאום קם והלך עם ההורים למסעדה.


(בהמשך הסיור)

אתם נמצאים ביחידת המחקר שלנו. ליהי, בבקשה, הבמה שלך.

זה חדר הפיילוט. מה שייחודי לחדר הזה זה שזה חדר שתומך בכל תהליכי הייצור. הכוונה זה שגם מבחינת שיפורי תהליך אנחנו עושים פה בדיקות לפני כל דבר שנכנס בסקייל גדול לייצור וגם אנחנו מפתחים דברים חדשים, כל מיני דברים שהם לא קורים בכלל בייצור כרגע. אז אנחנו נראה לכם כל מיני דברים. זה עודד, מנהל הפיילוט, רמי המהנדס.

מה שאתם רואים פה זו מכונת CO2, למכונה הזו נכנס קילו של חומר גרוס, המכונה הזאת פי עשרה בייצור, אתם תראו אותה, היא ענקית, אז זאת הבייבי הקטנטונת הזאת, היא פה רק בשביל בדיקה. מה שאנחנו הבנו זה שכל זן נראה קצת אחרת ויש לו מאפיינים קצת שונים והמתכון שהוא יצטרך מבחינת לחץ, מבחינת טמפרטורות ומבחינת משך הוא קצת שונה. מה שאני רוצה להסביר לכם זה שהפרח, כשהוא מגיע לפה - - -

זה של האבידקל, זו התרופה האמיתית במדינת ישראל. זה מה שמדינת ישראל קיבלה ועדיין לא מיצינו אותו, זו תרופה לעולם, אני לא אומר פחות מזה.

בעצם התפרחות מגיעות עם בסביבות 15% חומר פעיל והן יוצאות בריכוז של 70% חומר פעיל. אתם רואים את המיצוי הסמיך, הצמיגי, השחור הזה, זה מה שנקרא RSO, Rick Simpson Oil.

זה מה שהיה עכשיו בפסיקה בבית משפט.

מה חשוב לי להגיד? כשאנחנו מייצרים את המיצוי הזה במעבדה אנחנו עושים אנליזות להכול, גם לשאריתיות של סולבנטים. לצורך העניין כשאנחנו עושים את זה בשיטת מיצוי CO2 או בשיטת מיצוי אתנולית אנחנו בודקים אם נשארת שאריתיות של סולבנטים. כשאנשים מכינים את זה בבית שלהם הם לא יכולים לדעת, אין להם דרך לבדוק את זה ובגלל זה בזמנו אנחנו באנו ליק"ר ואמרנו לו שכל מי שיש לו רישיון של 150 גרם, 200 גרם, ברישיון לתפרחות, שזה ברור שזה בשביל ה-RSO, שייתנו לנו להוציא להם, במקום 200 גרם תפרחות 20 גרם מיצוי, במקום 150 גרם תפרחות 15 גרם מיצוי. לא אישרו לנו.

שימו לב, זה נעשה משלושה קילוגרם תפרחות. משלושה קילוגרם זה מה שיצא.

לא, אבל, אבינועם, נורא חשוב להבין. השלב הבא של הניקוי, זה אמרנו 70% חומר פעיל, את זה בדרך כלל מוהלים בשמן זית או ב-MCT ומשווקים למטופלים. השלב הבא זה האבקה הזאת.

זה, לצורך העניין, עשינו כאן עבודה עם חברת - - - זה פריגו הגנרי ברמת חובב, להפוך את זה לרמת ניקיון של תרופה פרמצבטית ל-FDA. אז אתה מנקה אותו לרמה של 99%.

מזה אתה יכול לעשות גלולות גם?

כן. אבל אני רוצה להגיד לך משהו לגבי זה, אנחנו רצים בצורה משוגעת.

עד לפני בערך שלוש שנים אנחנו ידענו רק לקחת את האבידקל ולעשות ממנו מיצוי. באבידקל יש 15% CBD וחצי אחוז THC, ואז ביום שלמדנו לפתח את האבקה של ה-99% CBD אמרנו רגע בואו נימנע מה-THC לילדים והתחלנו למהול את האבקה בשמן זית, זה מתמוסס מאוד טוב, ושיווקנו באיזה שהוא שלב, אני מדברת לפני שלוש שנים, שמן זית עם CBD נקי מהול בפנים כדי להימנע מה-THC, ובהדרגה כל המשפחות אחת אחרי השנייה חזרו בחזרה לאבידקל כי הם אמרו שנכון שה-CBD הוא אפקט משמעותי לעומת בלי תרופה בכלל, אבל לעומת האבידקל – נגיד ילד שמפרכס ארבע פעמים ביום ירד לפעמיים בשבוע, אז הם אמרו שעם האבידקל היה להם אפס בחודש. זה האפקט של כל המכלול.

התשוקה שלכם מדבקת.

אבל היכולת של מדינת ישראל להתחרות, מדינת ישראל בסופו של דבר – אגב האבידקל נרשם בתורIP בארה"ב, היכולת של מדינת ישראל והיכולת שלנו לרוץ בנקודה הזאת.

חשוב לי להגיד, יש פה חברי כנסת מכל המפלגות ואנחנו ביחד בצורה אחידה בעניין הזה.

מורידים את הכובע, פעם ראשונה. גאים בסיפור הזה.

ובאמת רוצים לרוץ קדימה.


(חוות גרין פילדס)

קודם כל ברוכים הבאים לגרין פילדס ולבית שלי ושל ליאור. אני עידו, בן 39, נשוי לליאור ואנחנו אבא ואמא של רומי ואילי. אני איש צבא במקור, גדלתי במגלן, הייתי שם לוחם, עשיתי שם את כל תפקידי הקצונה עד סמג"ד והשתחררתי מהצבא לפני חמש שנים לבקשתה ורצונה של ליאור כדי להקים פרויקט חיים, כדי להקים את גרין פילדס.

עסקנו פה שנתיים בתכנון ורישוי, שנה שלמה של הקמה ומגדלים כבר שנה וארבעה חודשים. תיכף נראה מצגת קצרה ואחר כך אנחנו נלך לעשות סיור באתר כדי שתראו - - -

אתם הצטרפתם לשוק ברגע שיצאה הרפורמה החדשה?

נכון.

ואתם ממשפחה של חקלאים, אתם מושבניקים במקור?

לא. זה הריב הראשון שהיה בבית, שבו ליאור רצתה פנטהאוז בקומה גבוהה ואני רציתי להיות בקרקע, ולמרות שהיא אמרה: אתה יוצא ביום ראשון וחוזר ביום שישי ואני אהיה לבד בכל המשק הזה וזה גדול ומפחיד, היא הסתדרה. למרות שבדרך כלל זה או שהיא צודקת או שאני טועה, זו אחת משתי האופציות, אז באירוע הזה היא התגמשה.

ואני מקווה שהיא לא מתחרטת גם.

לא, ממש לא. אנחנו היינו כאן הרבה שנים לפני הקנאביס, אבל בהחלט זו הייתה החלטה אמיצה.

לגמרי. אז רגע לפני שנתחיל נראה סרטון קצר, כי המתקן הוא באמת מתקן מאוד מאוד גדול וחשוב להבין לאן אנחנו נכנסים.

כביש 4 זה כביש גישה למושב, המשבצת הצהובה חלקה א', חלקת המגורים, ו-42 דונם פרויקט. חדרי גידול, כל חדר גידול אצלנו הוא 3.2 דונם, יש לנו שמונה חדרים כאלה. כאן אתם יכולים לראות את חדרי הייחורים שבהם אנחנו מייצרים את השתילים, מטע האם וחדרי ההפרחה, כשאני אגע אחר כך קצת על מה שמבדל אותנו מבחינת החממות, כי זה לא חקלאות מסורתית, זה משהו שהוא אחר לגמרי.

רצפות בטון מוחלק, מצופה פוליקרבונט - - - ומערכות מיזוג אוויר, פוסט הרווסט שעומד בתקני ה-EU GMP, אנחנו נרחיב עליו במהלך הסיור והמצגת אחר כך. בסוף תהליך הגידול אנחנו מייבשים את הקנאביס בחדרים נקיים בתקן ISO8 בתלייה ייבוש מסורתי. כשמסיימים את תהליך הייבוש אנחנו יורדים לפיילות ומעבירים את החומר לתוך הפוסט הרווסט לתהליכי עיבוד, עושים טרים ידני, קיורינג מאוד מאוד ארוך, קיורינג זה תהליך השבחה, כמו שעושים ליין ביקב, ואורזים אותו בחצי קילו בתוך חדר נקי, גם הוא בתקן ISO8 כמו שיש במפעלי תרופות שאתם מכירים.

רק באריזות של חצי קילו?

כן.

זה כרגע מה שהרגולציה מאפשרת.

יש לנו עוד שאלות על הרגולציה.

אנחנו נדבר על זה המון.

יש להם גם מפעל - - - אם יש להם מפעל אז הם יכולים, זה מטורף, החדר הוא אותו חדר.

נכון, החדר הוא אותו חדר, היכולת להקים מפעל על קרקע חקלאית היום מבחינה רגולטורית לא מתאפשר, אבל פוסט הרווסט - - -

זה מבחינת האישור של המושב?

לא, מבחינת האישור של היק"ר. היק"ר אומר כשאת רוצה לארוז עשרה גרם אין לי בעיה, על המתקן הזה את יכולה לארוז עשרה גרם, רק תראי לי שהתב"ע שלך היא של תעשייה. רק עניין של תב"ע, זה לא קשור למושב, זה לא קשור למינהל.

אבל אתם יכולים לעשות באזור קטן שינוי תב"ע במשרד החקלאות.

אנחנו יכולים, זה ייקח בערך עשר שנים, יעשה כמה מיליונים, אבל בסוף זו בדיוק אותה תוצאה.

אלא אם כן מבחינת הרגולציה והרפורמה יאשרו לארוז עשרה גרם בפוסט הרווסט שעומד בסטנדרט של מפעל תרופות בחדר נקי.

אם תשווי את זה לצורך העניין ליקב אז היקב עושה תהליך של מיצוי, לצורך הדיון, אצלו, בתוך הקרקע החקלאית, הוא לא צריך הוציא את זה לתעשייה. מפת הדרכים שפורסמה ביוני 2016 - - -

הרשות המקומית, אם אתם רוצים לבנות כאן מפעל אריזה היא לא תדרוש מכם תב"ע שונה?

הרשות המקומית ספציפית שלנו מאפשרת לנו משהו שנקרא תעשייה זעירה, זה בעצם עיבוד משני לתוצרת המקומית של החקלאי.

אבל זה היק"ר, זה לא הרשות המקומית?

אבל זה לא מספק את היק"ר, מה שהיק"ר מבקש זה תעשייה נקודה. תראו לי שזה קרקע של תעשייה. בקיבוצים, למשל, אתם הולכים מפה לגן שמואל, בגן שמואל תראי שבהפרש של שלושה מטרים עוברים מחקלאות לתעשייה, כי בקיבוץ התעשייה זה כמו נדל"ן צף והם יכולים כל פעם לנייד את זה לאיפה שנוח להם.

אני קיבוצניק. גם בקיבוצים הרבה מאוד שטחים לא נותנים, קודם כל מזיזים אותם החוצה.

מזיזים אותם לאן שרוצם. גם אני קיבוצניקית, אני גדלתי בקיבוץ החותרים וזה לגמרי לגמרי לגמרי נתון לשיקול הבלעדי של הקיבוץ. הקיבוץ מחליט עכשיו המשבצת הזאת תעשייה, מחר זאת תהיה תעשייה.

בסדר, אין ספק שהבעיה היא עם היק"ר ולא הרשויות.

הכול מורכב, אבל כקונספט זו גמישות שקיימת רק בארץ.

אנחנו נראה את זה כשנהיה בתוך הפוסט הרווסט, אתם תראו איך נראה חדר האריזה שלנו ובעצם איך אנחנו אורזים היום בחצי קילו ומה המשמעות של הדבר הזה של לארוז את התוצרת בקופסה של עשרה גרם באריזות קטנות.

אנחנו נתחיל את המצגת.

(מצגת). אז כמו שאמרתי קודם, כביש 4, זה כביש גישה למושב, פוסט הרווסט של 1,700 מטר ובעצם 30 דונם נטו שטחי גידול. זו חוות הגידול הכי גדולה במדינת ישראל, מה שאתם רואים מהכביש זה כאילו לא רבע מהחווה. עד שלא ניכנס פנימה לתוך המתקן אתם לא תוכלו להבין.

זה כביש 4 וזה כביש הגישה למושב, המשק שלנו והבית, פוסט הרווסט, מסדרון תפעולי מקורה, חוות הריבוי, אימהות, ייחורים, הקשחה ובעצם כל השאר זה חדרי הפרחה כשכאן יש את גמלון השירות.

זה כל מה שאמרתי קודם, זו החווה הכי גדולה במדינת ישראל. הבית שלנו נמצא ממש כאן מאחורה, צמוד.

החצר שלנו זה הקנאביס.

אתם מגדלים קנאביס בבית. אני לא מכיר אף אחד שעושה את זה בעולם.

במספרים האלה אתה באמת לא מכיר.

בגלל שהחווה, כמו שציינתי קודם, לא משתמשת בטכניקות חקלאיות מסורתיות, אלא זה החממות הכי קרובות לאינדור שאתם תפגשו מבחינת השליטה בבקרה של המים, הדשן, מערכות מיזוג האוויר, גם בטמפרטורה וגם בלחות, אנחנו בעצם יכולים לגדל שישה מחזורי גידול בשנה כשלגרין פילדס יש יכולת ייצור של 20 טון. זו כמות מטורפת, אנחנו נדבר על הדבר הזה כשנעמיק גם בסיור וגם אחר כך קצת על מה צורך השוק במדינת ישראל ואיזה נתח שוק גרין פילדס מכסה בתוכו.

מבחינתנו בגרין פילדס שתי מטרות על שלשמן כל המתקן וכל הדבר שאנחנו עושים פה מתכנס. האחת זה חומר איכותי, לשים בבתי המרקחת את חומר הגלם האיכותי ביותר שגדל במדינת ישראל, ושתיים, זה רצף אספקה קבוע.

אצל מי כרגע אתם אורזים?

אני וליאור שמנו על דגלנו להיות שווייץ, אנחנו עובדים כמעט עם כולם. אתם תראו במהלך המצגת עוד רגע את כל שיתופי הפעולה שאנחנו עושים, כולל עם המקום שהייתם בו לפנינו. ממש עובדים עם כולם, עם IMC ועם CR ועם תיקון עולם ועם דוד וגוליית, ממש עם כולם כולם כולם, בזלת, BOL. עם מפעל אחד אנחנו לא עובדים. פנאקסיה, אינטרקיור, עובדים עם כולם.

והשמות על האריזה מבחינת הזנים זה השם שלכם, או שם שהם נותנים?

זה תלוי, לא תמיד, לפעמים אנחנו שקופים על האריזה ואז לצורך העניין הקרדיט הולך לאותו מותג, למשל מותגים של שיח, את לא תראי את השם שלי עליהם, למשל מותגים של בזלת בחלקם את כן תראי את השם שלנו, בחלקם לא.

הם מחליטים?

לעניין של אסטרטגיה ושאלה של איזה זנים.

המפעל חייב לדעת איזה זן זה.

לא, הזנים ברורים.

הזן הוא זן, הוא גנטיקה, אין משחק שלצורך העניין אני מוכר לליאור את זן X ומוכר לתום את אותו זן X בשם אחר, דבר כזה לא יכול לקרות.

לא, השאלה אם הם שמים שם של זן אחר.

לא, לא, לא.

שם הזן בדרך כלל נגזר מתוך הגנטיקה. בגרין פילדס אנחנו מחזיקים למעלה מ-30 קווי גנטיקות שונות, ITHC, ICBD, זנים היברידיים, סטיבה, אינדיקה וכן הלאה. לכל לקוח יש את הגנטיקה שלו, את הזן שלו, את המותג שלו, את המוצר שלו.

גם בחלק ניכר מההסכמים בעצם החווה מביאה אלינו את הגנטיקה שלה ואנחנו רק מגדלים עבורה את הגנטיקה שלה, זאת אומרת זו לא גנטיקה שיש לנו את הזכויות עליה, זו גנטיקה שאנחנו מגדלים עבורה והם משווקים אותה החוצה.

אבל אתם עושים ייחורים?

ברור, האימהות והייחורים מבוצעים פה.

אנחנו גם נבין את זה בסיור. קווי הגנטיקה נמצאים במטע האם ומראשון עד חמישי אנחנו מייצרים 20,000 שתילים שנכנסים אחר כך לשלב ההשרשה בחדרים ומשם לשלב הבייג' ומשם לחדרי ההפרחה ואת כל שרשרת התהליך.

איך זה השלב שבו הם מביאים לכם את הגנטיקה? אני לא מדבר על הפיזי, הם יושבים, הם מוכרים לכם? שווה לכם?

לא, הם לא מוכרים לי את הגנטיקה. חברות ציבוריות, אתה מבין שהכול מאוד מאוד רגיש, אבל סתם לצורך העניין חברה X שיש לה מותג מאוד מאוד ותיק, מהזנים הוותיקים, אפילו טרום הרפורמה הנוכחית, ברפורמה הישנה, אבל הם לא מצליחים להוציא מהזן הזה את המיטב שלו, כי המתקן שלהם פחות מוצלח, פחות משוכלל, פחות טכנולוגי, ובמתקן שלנו אנחנו כן מצליחים להגיע לתוצאות קצת יותר מיטביות. ואז למעשה מה שאנחנו עושים זה מביאים אלינו שתילים, משנעים אלינו שתילים, שזה מותר רגולטורית, משנעים לכאן שתילים קטנים, את השתילים האלה אנחנו הופכים לאימהות, אחרי חצי שנה אנחנו מתחילים לחלוב מהם ייחורים והופכים אותם לשתילים.

ואז מחזירים את זה רק אליהם?

ואז אנחנו מוכרים את זה כתפרחת.

מבחינת ההגעה, נגיד אתם רוצים להביא מתיקון עולם.

רכבים מאובטחים עם שני שומרים חמושים. לשאלתך. ומלא בדיקות בדרך, בדיקות שלהם לפני שיוצא, בדיקות שלנו כשזה מגיע, בדיקות אחרי שבועיים אחרי, בדיקות אחרי שלושה שבועות, אחרי ארבעה שבועות, אחרי חמישה שבועות ועוד כמה בדיקות בדרך, סתם כדי שלא ישעמם.

קצת מספרים. אז אנחנו מדברים על חמש שנות עשייה, מהרגע שהתחלנו להניע את התהליך שנתיים של שני מסלולים, רישוי ואישור ותכנון כמובן של המתקן. רציתי להגיד קודם, אז טרום הרפורמה, כשאני וליאור רצינו ללמוד ולהבין מה קורה בעול הקנאביס אז רוב הדלתות במדינת ישראל היו סגורות, אז את מה שלמדנו לעשות טסנו לחו"ל, למדנו בחו"ל, קליפורניה, קנדה, חזרנו לכאן, עשינו הערכת סיכונים מפורטת, הבנו רגע את היתרונות ואת החסרונות ותכננו מה אנחנו רוצים לעשות.

אגב, זו אחת הסיבות שבגללה חרטנו על דגלנו להיות שווייץ ולעבוד עם כולם, כי כשאנחנו באנו ללמוד אז אף אחד לא רצה להראות לנו וכולם היו בטוחים שהם מחזיקים את סודות הגרעין של מדינת ישראל. אנחנו לא, הדלתות שלנו פתוחות, היום אנחנו כבר מוקד עלייה לרגל כשלפני שעלתה כמות המטופלים במדינת ישראל והיו סדר גודל של 20,000, 25,000 מטופלים בקנאביס רפואי ואני וליאור אמרנו שאנחנו הולכים לעשות פרויקט של 30 דונם אז הסתכלו עלינו כמו שני משוגעים והיום זה הוכיח את עצמו. פרויקט שמושקע ב-100 מיליון שקל.

מושקע ב-100 מיליון שקל בלי שום תמיכה של שום גוף ממשלתי שאתם מכירים, הכול בהשקעת הון עצמי.

42,000 מטר פרויקט, 30 דונם נטו שטחי גידול. בכל זמן נתון 680,000 שתילים בשלבים השונים, אם זה ייחורים, הקשחה, הפרחה, זו החווה הכי גדולה במדינת ישראל. 30 קווי גנטיקות, ציינתי, אבל הדבר הכי חשוב בגרין פילדס זה האנשים.

אז יש לנו 170 עובדים סדירים. אני נוטה לא להשתמש במילה שכירים, זה עושה לי קונוטציות לא טובות, אז 170 עובדים סדירים, בנוסף עליהם יש פה צוות שומרים של 18 איש קבועים ועוד בין 25 ל-30 עובדי קבלן שפוקדים את המקום כל יום למשימות אחזקה, ניקיון שוטף וכן הלאה. אלה העובדים שלנו במעגל הראשון. כמובן שיש מעגל שני, ספקים ולקוחות וכן הלאה וכן הלאה.

אתה יכול להגיד מילה על האישורים של העובדים מול היק"ר?

כן, אני אגיד על זה יותר ממילה.

כן, יש לנו בסוף שקף שמסכם את כל הפרוטוקול.

אנחנו מכירים. טוב, נדבר על זה אחר כך.

זה קשה מאוד.

בתוך כל עשרות החסמים הרגולטוריים לדעתי זה אחד - - -

הקשים.

אבל הכי קרובים להשתנות.

אתה מכיר עוד תחום של חקלאות שבו אתה חייב להעסיק רק ישראלים?

אני מפריע את זה לשתיים, אחת זה הקושי לאשר שבן אדם. כשאני רוצה לגייס את ליאור, אז אחרי שהיא עברה סינון קורות חיים, ריאיון ראשוני, אישור ראשוני מהמשטרה, אנחנו מעבירים את הפרטים שלה ליק"ר, מחכים בין חודשיים לשלושה במקרה הטוב, כשאנחנו מקבלים אישור וחוזרים לליאור היא כבר מצאה עבודה במקום אחר אז זה לא רלוונטי, אז זה מאוד מאוד קשה.

יש פה מחלקת משאבי אנוש ענקית, המצרך הכי הכי הכי יקר זה האנשים. אז אחת זה הקושי הרגולטורי בלגייס אנשים, ושתיים זה שאסור לך להעסיק עובדים זרים או פלסטינאים או כל מי שהיק"ר לא יכול להוציא עליו ר"פ ולבדוק אותו ברמת הציציות.

קצת על המבנה הארגוני, אני עובר על זה בבריף. שלוש חטיבות בגרין פילדס, סליחה על הצבאיות. חטיבה ראשונה היא חטיבת המטה, כמו בכל חברה שאתם מכירים, מנהל אתר, רכש, תפעול, לוגיסטיקה, משאבי אנוש, מחלקת איכות, קב"ט וכן הלאה. חטיבה שנייה היא חטיבת חממות החקלאות, היא הגדולה ביותר, עומד בראשה מח"ט, יש לו מיני מטה, אגרונום ראשי, מגדל, איש מים ובקרה שהוא אגרונום ואגרונומית של הגנת הצומח. יש לו שני גדודים, אגרונומית שמנהלת את חוות הריבוי ואגרונום שמגדל את חדרי ההפרחה. החטיבה השלישית היא בעצם חטיבת הפוסט הרווסט, עומד בראשה מח"ט. אין לו גדודים, יש לו מ"פ, מפקד פלוגה לייבוש, מ"פ לקיורינג, מפקדת פלוגה לטרימינג, מפקדת פלוגה לאריזה, מפקדת פלוגה לשילוח.

קצת דברים שאנחנו עושים לקהילה. חווה טכנולוגית, אני ארחיב על זה בסיור. אפרופו שיתופי הפעולה שאנחנו עושים אז אתם יכולים לראות פה את IMC ואת שיח ואת קנדוק ודוד וגוליית. כולם. קצת מותגים, וזה לשאלתך, אז מותגים לצורך העניין את רואה של IMC, אז לא תראי את גרין פילדס עליהם, אבל אנחנו נתח שוק מאוד מאוד גדול של מה שגדל במדינת ישראל. כנ"ל אותו דבר במותגים והגנטיקות של שיח, או במותגים והגנטיקות של קנדוק, או במותגים של בזלת. אז זה ככה קצת על שיתופי פעולה, על חלקם כתוב גרין פילדס, על חלקם לא כתוב גרין פילדס.

על השוק הרפואי במדינת ישראל אני לא חושב שאנחנו צריכים להרחיב, אתם מכירים. כנ"ל על סוגיית הרישיונות והמטופלים. אני רוצה להיות תמציתי. קצת דרילדאון על דברים שמאוד מעניינים אותנו ונצא לסיור. אגב, זה חדר גידול אצלנו, שתראו איך הוא נראה.

טרום הרפורמה חוות היו עושות, אני קורא לזה - - - משלב הגידול, מיצוי, שיווק, הדרכה וכן הלאה וכן הלאה ואחרי הרפורמה הייתה הפרטה לחוליות, חוות גידול שתגדל ומפעל שיעבד ובית מסחר שיהיה בית מסחר. היום מה שקורא, החוליה הראשונה בשרשרת היא בעצם החוליה שלנו שבה אתם הולכים לבקר, חוות ריבוי, חוות גידול ופוסט הרווסט שהוא מתקן האריזה שהיום אורזים בחצי קילו. הפוסט הרווסט אצלנו, ואתם תראו אותו, הוא שונה מבתי האריזה במדינת ישראל. יש בו זרימת אנשים, חומר, פסולת, חדרים נקיים בתקן ISO8.

מה אתה עושה עם הפסולת?

אנחנו האתר השני במדינת ישראל שמוסמך על ידי המשרד לאיכות הסביבה והיק"ר להשמיד. יש לנו בגזרה המזרחית, זה נקרא אזור קמ"ל, קנאביס מיועד להשמדה, הגבעולים והעלים, והיום אנחנו משמידים אותה בצורה עצמאית אצלנו במשרפה.

מותר לך לעשות עם זה משהו אחר?

היום אסור. כשהעולם של הקנאביס יתפתח אפשר יהיה לעשות מזה שמנים, קרמים. מיליון ואחת אפשרויות.

בעולם משתמשים בזה, זה מכיל 50% מהחומר הפעיל.

אני רוצה להתקדם כי אנחנו קצת קצרים בזמן. ברגע שאנחנו מסיימים את תהליך הגידול אנחנו מעבירים את החומר להקרנה בשור-ואן, היום זה המקום היחיד שבו עושים הקרנות, ועובר למפעל הייצור כשלוקח את השקית של חצי הקילו, פותח אותה ואורז אותם בעשרה גרם, או לחילופין עושה מיצוי שמנים.

היום במדינת ישראל יש שלושה מוצרי צריכה בסיסיים, קנאביס ארוז כתפרחת בעשרה גרם, גליליות או שמן. משם זה עובר לבית מסחר שמפיץ את זה לבתי המרקחת שמוכרים את זה למטופל. אגב, לשאלתכם, אז הנה כל בדיקות המעבדה שאנחנו עושים בדרך.

שתדעי לך שכששמתי את המצגת תיקנו אותי כאן שגם בשלב האימהות יש בדיקות שאני בכלל לא לקחתי אותן בחשבון, פספסתי.

אז שש בדיקות.

מה שאתם רואים כאן זה את היכולת לצורך העניין בגרין פילדס לא לייתר את המפעל, כי אנחנו לא באמת רוצים להתחיל להתעסק בכל המוצרים הנלווים ולעשות קרמים ומשחות ותרופות וכן הלאה, אבל אנחנו פה בשביל המטופלים, וצריך להגיד את זה, אז אם מחפשים או רוצים להוזיל את המחיר למטופל, לשמור על מינימום פחת, על איכות חומר הגלם, תחשבו כמה זה אבסורד לעשות את כל תהליך הגידול ובמקום לארוז אותו במוצר סופי בתוך קופסה להעביר אותו למפעל שפותח אותו, הוא חשוף שוב לזיהומים ולארוז אותו בקופסה יותר קטנה.

אפשר לארוז אותו פה בקופסה יותר קטנה, זה אחת, שתיים, לצורך העניין היבוא שמגיע היום למדינת ישראל נמדד פעם אחת במהלך התהליך, הוא נמדד בסוף, שאריות חומרי הדברה, חומרים מסוכנים, אסורים, מתכות כבדות, חומרים פעילים וכן הלאה וכן הלאה, פעם אחת בסוף. אנחנו נמדדים שש פעמים, לא מרגש להימדד שש פעמים או 60 פעמים, אלא בעצם זה שכשמביאים חומר מחו"ל לא יודעים באמת במה דישנו אותו, במה השקו אותו, במה ריססו אותו, במה במה במה במה, אנחנו מאוד מאוד מוגבלים במה מותר ומה אסור לנו לעשות ואנחנו מחויבים לעמוד בכל התקנים של הרגולציה, נבדקים לאורך כל התהליך ובסוף בבדיקה הסופית. אז אם היה מותר להשקות ולדשן במה שהצמח באמת צריך ורוצה ואוהב ולא רק לפי מה שמאושר על ידי משרד החקלאות או היק"ר אז התוצאות במדינת ישראל היו הרבה יותר טובות.

יש היום חומרים של דשנים שהם מותרים בחו"ל והם אסורים פה בישראל?

כמעט הכול.

הכול, מלא. רשימה אין סופית.

הערה, יש על כל מוצר הדברה יש תווית, התוויה, בקנאביס אין. יש הוראת שעה שהיק"ר מובל גם על ידי נציג מהגנת הצומח, דיברתי איתם בהקשר אחר, מאשרים כל פעם רשימה סגורה. זה לא רשימה של חומרים, זה רשימה של מותגים, כלומר זה צריך להיות חומר ומותג, את לא יכולה לקחת את החומר ממותג אחר כי היא מצומצמת. עכשיו הם נקלעו למצב, בגלל שלא הייתה ממשלה וכל פעם אומרים נעשה את זה, נעשה, הוראת השעה עמדה לפוג והיה צריך לחדש אותה והייתה סיטואציה שעוד רגע לא היו חומרים. זה מאוד מצומצם, הידיים כבולות. כל זה מול יבוא שמה שאתה רוצה אתה יכול לעשות.

אני רק רוצה לדייק. בעצם ביבוא אין רגולציה לאיך לגדל את החומר שמגיע ליבוא, אלא בסוף הם אומרים: תעמוד בסוף בבדיקות מעבדה סופיות ואתה יכול להכניס את החומר לארץ. אנחנו בעצם אומרים, יש לנו הרבה מה להגיד על היבוא, אבל לא משנה, לצורך העניין רק על הנושא הזה, אנחנו אומרים אם בסוף מה שקובע זה רק התוצאה הסופית אז תשחררו גם אותנו מכל הרגולציה, תשחררו אותנו מעשרות בדיקות מעבדה מיותרות בעשרות אלפי שקלים וגם אנחנו נקרין ונעמוד בתוצאה הסופית. בתכלס זה לא באמת האג'נדה שלנו, כן?

וזה גם יחסוך את עלות הגידול, אפשר יהיה להוזיל את המחיר למטופל.

זו טענה שאני העליתי בפני יובל בפורום מצומצם שלנו עם משרד הבריאות שדנים במה שהם עושים במשרד הבריאות והתשובה שלו הייתה כרגע: לא, אנחנו תיקנו את זה והוספנו עוד 260 בדיקות לחומר שמיובא. זה בדיקות שאתה לא יודע מאיפה החומרים האלה מובאים.

וגם הן נבדקות בבדיקה האחרונה הסופית.

שרן, בינתיים נהייתה הוראת שעה של חצי שנה, תכניסו כמה שיותר חומר בלי הבדיקות האלה ובואו נראה מה יקרה, ובינתיים מציפים את השוק המקומי.

וגם ה-200 הבדיקות הנוספות האלה נבדקות באותה בדיקה אחת סופית.

משפט על החומר, רק שתדעו. משפט אחרון.

רגע, גרופר, אנחנו קצרים בזמן.

חצי משפט. מה שקורה, בפועל מביאים מקנדה חומר שהוא לא עומד בתקינה, מביאים אותו לפורטוגל, מפעל EU GMP ששייך לחברות הקנדיות, מכשירים את השרץ, הוא הופך להיות רפואי ומכניסים לארץ, בדיקות פעם אחת ומתחילים לשחרר.

אני מתקדם.

זה עכשיו באמת החלק המאוד מאוד חשוב.

מה שנקרא מה שאנחנו רוצים להרים ולציין ולהדגיש. אז אחת, האפשרות לארוז בפוסט הרווסט שעומד בתקינה, בזרימת האנשים, הפסולת, החדרים הנקיים, הנהלים, המדיניות והפרוטוקולים, כמובן תוך שמירה על חומר הגלם האיכותי ביותר. זה דבר ראשון.

דבר שני זה הנושא של עצירת היבוא. להתחיל את היבוא למדינת ישראל היה דבר נכון. לפני שנתיים היה מחסור של חומר גלם במדינת ישראל והיה צריך, מה שקרה זה שכמות המטופלים הרביעה או חימשה את עצמה ביום בהיר אחד ולא היה מספיק חומר גלם במדינת ישראל כדי לספק את הדרישה לכל המטופלים הלאה. היום, או כבר שנה אחורה, אנחנו לא במצב הזה. האבסורד שמאפשרים לייבא מקנדה שלא מאשרת לייצא אליה.

קנדה בעצם סגרה את השערים שלה כדי לשמור על החקלאים שלה ובאופן הזה היא מציפה את החקלאים שלנו.

השוק הקנדי מוצף ומה שמגיע למדינת ישראל זה אחרוני החומרים שלא נמכרו בשוק הקנדי. גם את זה צריך להגיד, מה שמיובא למדינת ישראל לרוב זה חומר שלא נמכר בשוק של קנדה.

זאת האמת.

הפה והלב שלי שווים, כל מה שאני אגיד זה מה שאני חושב ומרגיש. מדברים המון על היצוא, אין באמת יצוא ממדינת ישראל. בגדול אותנו פחות מעניין היצוא, אנחנו רוצים תוצרת כחול לבן ישראלית אמיתית ולשים פה חומר גלם איכותי ביותר ורצף אספקה קבוע למטופל.

ברשותכם, אני רוצה לחזור לנקודה השנייה של היבוא. אין שום רצף אספקה למטופל ביבוא. אנשים מביאים אצוות קטנות של 60-50 קילו, שמים אותם בבתי המרקחת, מה שנקרא מוכרים אותם, מכניסים את הכסף לכיס ומתקדמים לאצווה הבאה. אם קניתם זן מסוים שהגיע מיבוא לא בהכרח שיהיה אותו בחודש הבא וחודש שאחריו וחודש שאחריו וחודש שאחריו.

בהכרח שלא יהיה אותו.

זו נקודה חשובה מאוד מאוד שצריך לדבר עליה. היצוא חשוב כי מדינת ישראל במחקר ובפיתוח היא מהמתקדמות ביותר בעולם. אם אנחנו לא נקדם את היצוא המחקר והפיתוח במדינת ישראל יישארו מאחור והפערים בינינו לבין העולם יהיו כאלה גדולים שיהיה קשה מאוד לצמצם אותם בעתיד.

להשוות את התקנים. דיברתי על הדבר הזה. היום אנחנו מחויבים בהקרנה. אנחנו פה בחווה בגרין פילדס מוציאים חומר שלא מחויב בהקרנה. בדיקות המעבדה מראות שהספירה המיקרוביאלית שלנו קטנה מ-20,000, הרבה פחות מ-20,000. אנחנו עדיין מקרינים את החומר.

אנחנו חייבים להקרין את החומר בגלל ההתעללות שהחומר עובר בדרך. אם אנחנו לא נעצור אותו באמצעות הקרנה אז בעצם עד שזה מגיע למפעל ועד שהמפעל פתח את השקיות ורק אלוהים יודע באיזה תנאים הוא פתח את השקיות ואורז את זה, אז ברור שהמיקרוביאלי קופץ. מיקרוביאלי לא יודע לעצור, אם לא הרגת אותו הוא ממשיך.

התקינה בישראל מחמירה פי חמישה מהתקינה באירופה.

על כוח אדם דיברנו, על הרחבת סל המוצרים אנחנו נדבר, אפשר לדבר על להוציא את ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים ותוספי מזון לבעלי חיים ומשחות וקרמים ואלף ואחד דברים שאפשר לעשות במפעלים. אנחנו חושבים שזאת חוליה חשובה ונכונה, לא בהכרח בשביל לארוז בעשרה גרם, אם אנחנו, שוב, רוצים להוריד את המחיר למטופל ולשמור על האיכות הגבוהה. פה אנחנו מסיימים.

יפה מאוד. נשמע שאין לכם בעיות.

אנחנו באמת באמת רוצים למנף את הבמה המאוד מכובדת הזאת ולהגיד שיש לנו את היכולת להוזיל עלויות. יש לנו את היכולת להוביל מוצר איכותי יותר במחיר אטרקטיבי יותר לבתי המרקחת ולמטופלים, נקודה. יש את היכולת הזאת, אפשר להגיע לזה, אפשר לעשות את זה, זה באמת גם לא כל כך בשמים. אם אני מסוגלת ורשאית לארוז ב-500 גרם חזקה עליי שאני מסוגלת גם לארוז בעשרה גרם.

ובאיזה אחוזים? סתם תעשו הערכה של הוזלה במחיר?

אנחנו מעריכים את זה ב-30% קל.


(בסיור בגרין פילדס)

- - - באמצעות שני שנאים בחדר.

אתם עשיתם את החשמל?

עשינו הכול. היה פה בננות לפני כן.

זה היה דרישה לרישיון?

זה לא היה דרישה לרישיון, זה דרישה כדי לתת חשמל ואנרגיה לכל הגודל הזה ולפוסט הרווסט הזה.

המשק שלנו מתחיל בכביש 4, המשבצת הצהובה על חלקה א', השטח החקלאי צמוד. החווה התפעולית, זה חניית מטה, לכל ה-170 עובדים יש לנו חניון של חמישה דונם.

עמדת ברזל מאוישת 24/7, אנחנו עובדים פה מעל התקן של ה-GSP הנדרש מבחירה שלנו, וזה בסדר, כי החווה היא ענקית, אז אנחנו שמים פה שני שומרים ביום ושלושה בלילה. עמדת ברזל מאוישת 24/7 וסייר, בלילה עולה עמדת ברזל נוספת וכמובן סייר. יש פה עמודי תאורה, מצלמות IP, PTZ, תרמיות, גלאים על הגדר, מערכת שו"ב, אנליטיקה, רחפן אוטונומי.

בית כלא.

ממש. רחפן אוטונומי שיוצא לסיורים יזומים על הגדר.

אתם מעבר למה שדורשים מכם.

לגמרי.

הרבה מעבר, אני שמעתי שמתלוננים על הדרישה, אז אתם עולים עליה.

זה אתר ענק, אני לא יכול לסכן את הפרויקט הזה מאיזה ניסיון חדירה של ילד סקרן. אני לא יכול.

לא קרה לכם?

לא, לא, טפו טפו. לא צריך לגעת בגדר בשביל שהמערכת תתריע, יש פה מערכת אנליטיקה מאוד מתקדמת, מספיק להתקרב עד מטר מהגדר זה ישר מקפיץ - - -

אתה מבין? זה אינטרס של החקלאים, אם מישהו יגנוב להם את התוצרת זה עלויות של מיליוני שקלים.

בוודאי.

אבל פה זה סגור.

אנחנו החמרנו, אני אוהב ללכת על הצד הבטוח.

אבל הם עדיין נדרשים לגידור.

תסתכל אחורה, יש לנו פה כבאית, שאם חס וחלילה פורצת פה איזה שהיא שריפה אני לא מחכה לכיבוי אש. אני לא רוצה לקחת סיכונים.

אני שוקל לבוא לבדוק את כל המערכת הזאת.

בוא. אפשר להראות לך את הדבר הזה. אנחנו עובדים פה בשתי משמרות ללא קשר לקורונה, מחמש בבוקר ועד שתיים בצהריים, משתיים בצהריים ועד אחת בלילה, כל הזמן. כשיש לנו עומס אנחנו פותחים משמרת שלישית ועובדים 24/7.

אנחנו קוצרים פה כל שבוע, כל הזמן, אין פה פיקים. זה היתרון הכי גדול בגרין פילדס, זה רצף האספקה למטופל. אין פה מגדלים בקיץ ובאביב ובתקופות החורף –

אנחנו ניכנס לפוסט הרווסט ונרחיב עליו אחר כך כי הוא חשוב מאוד. אני רוצה שבסיור אנחנו נתמקד בשני דברים חשובים. אחת, שתבינו את גודל המתקן ובתוך הגודל הזה איך אנחנו מייצרים את חומר הגלם האיכותי ביותר במדינת ישראל, ושתיים זה למה בפוסט הרווסט שלנו אפשר לארוז גם בעשרה גרם. שוב, הכול בראייה של להוריד מחיר למטופל, לשמור על איכות חומר הגלם וכל מה שדיברנו עליו קודם בסוסים. מהכביש אתם לא יכולים לראות את כל הפרויקט ואת הגודל של המתקן, אתם עוד רגע תבינו.

גוש צפון, גוש דרום, מסדרון תפעולי מקורה שמחבר בין שני האספקטים של החממות, אין אצלנו תנועה של חומר באוויר הפתוח, הכול באזורים סגורים מטופלי אוויר. ברגע שאנחנו מסיימים את שלב הגידול, מייבשים בחדרים נקיים, עוד רגע אנחנו נראה איך זה נראה.

הגמלון שנכנסנו אליו עכשיו נקרא גמלון השירות, גמלון המים. פה יושב האגרונום הראשי וכל מה שאמרתי קודם, איש מים, הגנת הצומח, מנהלת איכות.

הקנאביס, בשונה מגידולים חקלאיים אחרים, מקבל מים מתוקים כמו המים שיש לכם בברז. לנו זה לא מספיק טוב, לכן אנחנו מעבירים אותו תהליך שנקרא רברס אוסמוזה, אנחנו מחטאים את המים ל-0.0001 ואז באמצעות משאבה, צומת ניהול, מיקסר, דישון, הבקר שנמצא פה מאחוריכם יודע להשקות ולדשן כל חדר וחדר בצורה אוטונומית מוחלטת.

זה אחד הדברים שפה מתחילה העמידה שלנו בסטנדרט הגבוה באיכות באדירות. אנחנו קובעים את רמת ה-EEC, ה-PH המינרלים והמלחים שיש במים, כשכל פעם בכל מחזור גידול אנחנו נותנים את אותם פרוטוקולי מים והשקיה ודשן אנחנו בעצם שומרים על האדירות של הזנים.

כביש 4, כביש גישה למושב, המשק שלנו, חדר טרנספורמציה, חדר אוכל, פוסט הרווסט, נדבר עליו אחר כך, גמלון שירות, חוות הריבוי, אימהות, ייחורים וכל השאר חדרי הפרחה. דיברנו על זה שאנחנו מחזיקים 30 קווי גנטיקות שונות, פה זה האימהות, ככה זה נראה. מפה מתחיל התהליך, אמא נשארת ככה במקום שלה בין עשרה חודשים לשנה ומהגנטיקה הזו אנחנו מייצרים את הייחורים. בקנאביס זה הכול נקבות, אין זכרים. הכול צריך להיות סטרילי, נקי, הקנאביס יודע לשנות את המיניות שלו אם הוא נכנס לסטרס, לכן תהליך הגידול סטרילי.

הולכים לאימהות, מורידים ייחורים, באים לפלאג, שמים את הייחור בפלאג, הפלאג לפרופוגטור, הפרופוגטור לתוך החדר. בשבוע הראשון הפרופוגטור סגור, בשבוע השני הפרופוגטור פתוח וכל החדר הוא פרופוגטור אחד גדול. גרין פילדס מייצרת 20,000 שתילים מראשון עד חמישי, בהתאם לגנט המסחרי שליאור מרכיבה, מאיזה זן, מאיזה גנטיקה, לאיזה לקוח, איזה אצווה וכן הלאה. ככה זה נראה.

בחדרים האלה אחרי שבועיים הייחור הופך לצמח עצמאי שיש לו שורשים והוא יודע לשתות ולאכול. מי שיש לו שורשים עולה כיתה לחדר הצמיחה. פה יש פחות של סדר גודל 1.5% עד 2%, לא כולם הופכים להיות צמחים שמוציאים שורשים.

מי שסיים את הבייג' הולך להפרחה, 55 יום של הפרחה, סיימנו הפרחה, עושים קציר והולכים לחדרי הייבוש בתלייה. אנחנו נראה את חדרי הייבוש בתלייה, זה אירוע שחשוב לראות אותו, ורצים לפוסט הרווסט, נדבר על הדבר החשוב. גם בתהליך וגם בסוף בראייה הרחבה יותר שדיברנו עליה קודם, בהוזלת עלויות, באריזה בעשרה גרם וכן הלאה וכן הלאה. החדרים זה הכי קרוב לאינדור. מה שאתם רואים פה עכשיו זה אינדור לכל דבר ועניין.

בכל יום יש מוזיקה אחרת, ז'אנר אחר?

בכל חדר גידול יש את מנהל הצוות שלו, את מנהל החדר שלו עם המוזיקה שלו, עם העובדים שלו.


(בהמשך הסיור)

אני חייב שתיכנסו לפוסט. אתם חייבים, לא ראיתם אריזה בשום מקום. קציר, עמדות מוכנות לתלייה, יש פה שלושה חדרי ייבוש. אחרי שעושים - - - החומר נכנס פה לתלייה, נתלה. שתבינו את הכמויות, ועוד לא ראיתם כלום כי לא נכנסנו עדיין לפוסט הרווסט, עשרה ימים ייבוש ותלייה, מפה זה יורד לפיילות ועובר לחטיבת הפוסט הרווסט, העברת מקל לכל שלבי העיבוד, הקיורינג, הטרימינג וכן הלאה. רצים לפוסט הרווסט כי אנחנו קצת קצרים בזמן.

הגענו היום, ועדת הקנאביס של הכנסת, לגרין פילדס, עם חבר הכנסת רם שפע, כדי לבחון מקרוב את כל האתגרים בתעשיית הקנאביס הרפואי היום במדינת ישראל וכדי לראות איך אנחנו יכולים קודם כל להקל כדי שבסופו של דבר בסוף השרשרת אותם חולים ומטופלים במדינת ישראל יוכלו לקבל קנאביס יותר איכותי, שייטיב איתם ועם המחלה שלהם, ואיך נוכל להוזיל את המחירים של התרופה הזו. יש לנו פה אנשים מדהימים, חלוצים, פורצי דרך ממש.

אמיצים, שהשקיעו הרבה כסף עם הרבה מאוד חסמים. הם לא תמיד אופטימיים, אבל אנחנו יודעים לשדר הרבה אופטימיות כי אנחנו מאמינים שביחד עם עוד כל מיני אנשים נצליח להקל עליהם.

נכון, ביחד, בשיתוף פעולה של כולם, כל חברי הכנסת יחד, אני מאמינה שבתוך כמה חודשים נצליח ממש להציל את התעשייה הזאת.

מהר לפוסט הרווסט כי זה הכי חשוב.


(בסיור בקרונוס גרופ)

שלום. זה קרונוס ישראל, חברה קנדית שהשקיעה פה מאות מיליונים של שקלים, 200 מיליון שקל הושקעו במתחם הזה, זה משקיעים זרים שהגיעו לכאן. כאן נמצאת החממה וזה מפעל הייצור. זה המפעל, פה יש לנו מעבדות.

אם יש משהו שאתה לא רוצה שיאמרו.

לא, הכול בסדר, זה לא פעילות של נאס"א, זה קנאביס. זה מעבדה, הראשונה בארץ, הכי גדולה, לבדיקות אנליטיות של קנאביס בלבד, לא כמו אמינולאב ובקטוכם ומעבדות אחרות שעושות כל מיני דברים.

היא פיתוח תעשייתי או שזה בעצם לבדוק פטריות, עובשים?

טל היא המנהלת.

המעבדה בודקת את כל הבדיקות שנדרשות לשחרור אצווה, זה אומר גם בדיקות אנליטיות, כמו חומרים פעילים, חומרי הדברה, מתכות ומיקרוביולוגיה.

יפה, אז אתם היחידים, נראה לי, שעושים את זה - - -

זה שלנו, זו מעבדה פרטית, אנחנו נתנו להם רק את הנדל"ן, את המקום, הם השקיעו פה את המעבדה.

כמה חברות כאלה יש בארץ שעושות את הבדיקות האלה?

היום יש שתי חברות שנותנות את הסל המלא וזה חלק מתוך מגוון פעילות שיש להם. פה זה מעבדה שהיא די מחויבת לקנאביס.

פה זה שייך לקרונוס, זה מכשיר שנקרא SPSE, זה המכשיר שבודק את הקנבינואידים, פה חלק מהמו"פ שלנו. זה מכשיר שמדמה עישון של בן אדם, כמה פאפים יש בסיגריה, בג'וינט, או בווייפ או בדברים כאלה. אנחנו עושים פה בדיקות.

איך אתה יודע כמה המספר?

זה פארמה קוקינטיקה, זה אנחנו עושים עוד חודש וחצי. זה רק מבט קטן על המעבדות, על הבדיקות.

ברוכים הבאים לאזור החדרים הנקיים של המפעל בקרונוס. החדרים נקיים, יש כאן כל מיני הגדרות. החדרים שלנו הם ברמה ISO8 כמו שמחויב על ידי משרד הבריאות. דרך אגב גם באירופה אותה דרישה. נשמרים בתנאי לחות, טמפרטורה ולחץ, יש פה הפרדות בין החדרים כדי שחומר לא יעבור מחדר לחדר. החדרים האלה גם עוברים ניקיונות תקופתיים פעם בשבוע, או פעם בשבועיים, כל חדר בהתאם לצרכים שלו ולוולידציה שלו.

בגדול המפעל מתחלק לאזורי כניסה ויציאה של חומרים, זו כניסה ויציאה של עובדים. חומרים נכנסים, כל חומר בכניסה עובר חיטוי. אלה חומרים שהם כבר בדרך החוצה, אבל עובר חיטוי, בצד השני יש לנו כספות, גם כאן וגם בקצה השני, תיכף נראה.

איזה חיטוי הם עוברים?

החומר הזה הוא חומר אחרי מיון, אבל חומר שנכנס פנימה, בין אם זה צנצנות או תפרחות, מוציאים אותו מהאריזה שלו ואת השקיות מחטאים עם אלכוהול כי החדרים כאן צריכים להישאר עם רמת זיהום מיקרוביאלי מסוימת. אם אנחנו נחרוג ממנה אנחנו עלולים לגרום לפסילה של האצווה. אז כל מה שנכנס לכאן עובר חיטוי. לא כל דבר יכול להיכנס. בגדול עובדים עם טלפונים לא נכנסים, הם שמים את זה בצד. אם הם צריכים, אם יש מקרה חירום, אז הם צריכים להחליף כפפות, לחטא ידיים וכו'. יש אימהות לילדים וכו', אבל זאת שיטת העבודה.

ניכנס לתוך החדר, תראו מיון. כמו שאתם רואים, חדר טיפול מקדים. פרחים מגיעים לכאן, יש כאן תחנה מקבילה בצד השני, עובדים בדיקה ויזואלית. זה נכון שגם אצל הספק הם עוברים בדיקה, אבל הם חייבים לעבור גם כאן. אין היום טכנולוגיה שיכולה להחליף עין של בן אדם כדי לזהות צורה, כדי לזהות עובשים, כדי לזהות גופים זרים או חרקים. אז כל פרח עובר בדיקה, הם עוברים פה מיון לפי גודל, יש פה גדלים שונים, אנחנו יכולים להתאים את זה גם בהתאם לסוג התפרחת, יש כל מיני זנים.

אלה הם פרחים שהם עברו מיון, לפני שהם עברו טיפול. כלומר אנחנו מגיעים לרמות שפרח כזה, אנחנו מוציאים את העלים האלה, למה? כי העלים האלה בעישון גורמים לכאבי ראש ולאי נוחות. אנחנו עוברים פרח פרח ומורידים אותו.

הפרחים שיוצאים מכאן אתה מקבל נטו פרח. אנחנו מוציאים ענפים, מוציאים עלים ודואגים שלא יהיו גופים זרים או חרקים.

כל זה בעצם נזרק?

לא.

מה קורה לזה, כל הלכלוך?

חלק מהלכלוך הולך להשמדה, פרחים קטנים אפשר להשתמש בהם לגליליות ולסיגריות, אבל כל זה הולך להשמדה.

תריחו את זה, זה חומר שהגיע יבוא מקנדה. חשוב להדגיש שיש פה ממש פינס לפרחים, לא אוספים ואורזים ונותנים למטופלים כי אחר כך זה גורם להם להרגשה לא טובה.

פרח כזה לא יעבור את הבדיקה, צריך לטפל בה. יש לו עלים מיותרים.

וזה אין היום מכונה שיודעת לעשות את זה?

לא, אין. מעבר לזה שצריך בקרה של עין. חומר שיוצא מכאן, שמסיים את התהליך ועבר כבר את כל המיון, הגיע למצב שהוא פרח מאושר להיכנס לצנצנת הוא ייצא מכאן אחרי שקילה ויעבור לחדר השני. כאן אריזת תפרחות. אין כזה בארץ, אני בספק אם יש בעולם.

באיזה גדלים אתם - - -

אני אסביר. אין כזה בארץ, תיכף אני אגע בסוגיית הגדלים, כאן חלקו תוצרת הארץ וחלקו תוצרת גרמניה וקנדה, הוא הוקם על ידי הצוות של המפעל, על ידי המהנדסים של המפעל, אופיין על ידיהם. בתקופת הקורונה אי אפשר היה להביא טכנאים, כל העבודה נעשתה על ידי עובדי מפעל. כל החיבורים, כל ההקמה, הכול. מבחינתי זו הייתה הזדמנות להצליח לעשות את זה והצלחנו.

אם דיברת על סוגיית הגודל, אנחנו מביאים תפרחות לכאן, כאן ההתחלה של החומר, יש נקודת התחלה של צנצנות, תיכף נראה גם אותה. מזינים את החומר לכאן מגודל מסוים, יש לנו טווח גדלים מסוים. אנחנו משתדלים להזין תפרחות בין אחד וחצי לארבעה סנטימטרים. אני אומר משתדלים, כי הפרח הוא לא עגול, אז יכול להיות שזה קצת שונה, אבל בגדול זה הגודל. אנחנו לא רוצים לתת ללקוחות פרחים מתחת לגודל מסוים. מעל לגודל מסוים מייצר לנו בעיה בכניסה לצנצנת. אנחנו עובדים עם צנצנות, יש קוטר מסוים ומעל הקוטר הזה זה לא ייכנס. הפרחים מגיעים משם, צנצנות מוזנות לכאן, צנצנות ריקות מוזנות - - -

אתה יכול להראות לנו?

אני יכול להסביר, אני לא יכול להראות. הן מוזנות לכאן, עולות עם המעלון, עוברות מיון וסידור לפי צורה כאן, הדבר הזה מסתובב. צנצנת צריכה להגיע באוריינטציה מסוימת, עם הפתח כלפי מעלה, אם היא תגיע עם הפתח כלפי מטה אי אפשר להזין לתוכה. מגיע לכאן, עובר שטיפה באוויר מיונן, מסנן גופים זרים מבפנים, טוען את הפלסטיק של הצנצנת במטען שלילי, כדי שיידבק אליה מינימום אבק בתהליך אחרת היא תצא מכאן מלוכלכת. מגיע לכאן, נשקל טרה, נשמר בזיכרון של המכונה.

למעלה יש ראשי שקילה, זה ראש שקילה קומבינטורי, זאת אומרת אי אפשר להגיד עשרה פרחים שוקלים עשרה גרם תמיד כי כל פרח הוא משהו אחר, גם בצורה שלו וגם במשקל. יש ראשי שקילה, המכונה מחולקת, היא בעצם שתי מכונות במכונה אחת, יש פה שני צדדים, המוח של המכונה יודע להגיד תא 2, 8, 10 ו-14 יוצרים לי ביחד עשרה גרם או בתוך הטולרנס שאנחנו מבקשים, אנחנו מגדירים טולרנס, רק את התאים האלה תפרוק לתוך הצנצנת. אם לא הבאת לקומבינציה בוא תתחיל את התהליך מחדש.

כל פעם שתי צנצנות מוזנות, הדבר הזה שאתם רואים כאן, יש משפך ביניהם, כרגע הוא לא מורכב, הוא עולה ויורד וזה מגיע לכאן. אם אתם זוכרים, בהתחלה הסברתי שזה שומר את המשקל של הצנצנת, זוכר אותה, מחשב כאן, שוקל ברוטו ומחשב טרה, הגייט הזה באופן עקרוני הוא סגור, רק כשהוא מקבל אינדיקציה שהצנצנת במשקל תקין הגייט נפתח והצנצנת תמשיך. אם המשקל לא תקין הצנצנת תצא לכאן והמשקל יעבור תיקון.

אנחנו לא רוצים לחמם את הצנצנת ואת המכסה, כי זה יכול לעשות נזק לתפרחות, אז זה נאטם בשדה מגנטי, בתהליך מאוד מדויק. אני יוצא חברת טבע, אותן מכונות שיש בתעשיית תרופות יש גם פה. מגיע, ניתור, עובר היפוך חוזר כדי לוודא שבתהליך האיטום לא היה - - - מגיע לכאן, כאן יעבור בדיקה.

כל מכונה בתהליך יש לה תחנת עצירה ביציאה. כל תחנה בדרך יש עמדת בדיקה ופסילה. המכונות עושות בדיקות בעצמן, פוסלות מה שלא תקין.

אפשר לראות מה יוצא מזה?

כן. למיטב ידיעתי אנחנו החברה היחידה בארץ, אולי יש עוד אחת שמתחילה עכשיו לעשות מיצוי מה שנקרא ב-CO2, רוב החברות או כולן עושות מיצוי באתנול. מיצוי באתנול, השריה של קנאביס במכלים, מחממים, מקררים, מצננים, מזקקים החוצה, תהליך אחר. כאן אנחנו עושים עם CO2, מכונה תוצרת קנדה, מה קורה פה? במקום לשים את החומר במכל בחוש ולסובב אותו וכך לקבל את הקנבינואידים החוצה, אנחנו משחררים CO2 על מכלי - - - אחרי שהוא עבר תקינה, אחרי שהוא עבר שפעול, לא ניכנס להסבר של מה זה, אבל אם תרצו אני אכנס, נכנס לכאן חומר טחון, מתחילים לשחרר עליו CO2.

ב-CO2 אנחנו יודעים לעשות מיצוי, אני לא יודעת אם שמעתם את המונחים סאב קריטי, סופר קריטי, אנחנו יודעים להפריד מכאן קנבינואידים, להפריד טרפנים, בסופו של דבר התמצית נאספת כאן, בדומה למשחה חומה, המון המון חומר צריך להשקיע כדי לקבל משחה או קרום כדי שאפשר יהיה בסוף לייצר שמן.

אם תסתכלו כאן, אתם רואים, יש פה בערך שני קילו של תמצית בריכוז 80%, זה CBD, חומר נקי, שני קילו, הושקעו פה כמעט 30 קילו תפרחת. 30 קילו זה המון. 30 קילו זה ארבע-חמש פעמים הנפח הזה. זה מטורף.

מ-30 קילו זה מה שיצא וזה רק CBD?

זה רק CBD ומתוך זה אפשר יהיה לייצר כמה קילוגרמים בודדים של שמן. התהליך הוא מאוד מאוד מורכב, דורש המון חומר.

זה משחה?

זה קפוא. בטמפרטורת החדר זה קפוא. כדי שאפשר יהיה להשתמש בו צריך לחמם אותו לאזור 50-40 מעלות. בגלל זה גם על הבקבוקים בארץ כתוב שצריך לשפשף אותם בין הידיים כי אחרת בחורף זה מתמצק. זה התהליך. לוקח כמה שעות טובות לייצר את זה וזה רק שלב אחד בתהליך.

כדי שזה יעבוד, אפשר להיכנס לפיזיקה של התהליך, נראה לי קצת מיותר, אבל צריך לשמור פה על חלק מהתאים קרים, על חלק מהתאים חמים, לכן יש פה גם חימום וגם קירור. חבל להיכנס לתהליך, אבל זה בלחצים מאוד גבוהים.

דרך אגב בכל שלב שאתם רואים, בייחוד בשמן, יש אנליטיקה בדרך, גם במעבדה של טל וגם במעבדה הפנימית שלנו, זה חייב לעבור בדיקה.

זו דוגמה לרגולציה מיותרת, אפשר לעשות את הבדיקות בכניסה וביציאה, לא כל שלב. כל שלב כזה עולה כסף, זמן וזמן זה כסף.

אין פה היגיון.

אין היגיון.

להערכתנו אין היגיון, יש המון שלבים שאפשר לוותר עליהם. אז אנחנו עושים בדיקה של האיכות של החומר שיוצאת מכאן כדי שנדע איך למהול אותה פה. יש פה מכלים קטנים עם דופן כפולה, אפשר לקרר, אפשר לחמם, צריך לחמם כדי שזה יהיה נוזלי.

כאן אנחנו עושים את המיהול ועושים בסוף אנליטיקה כדי לדעת עם מה אנחנו יוצאים. לא יפרקו את החומר מהריאה פה לפני שאנחנו יודעים שהתוצאה היא טובה כי אחרת אם רוצים לתקן זה בעייתי. בסופו של דבר אחרי שהאנליטיקה פה תקינה, זה שלב ארבע, בואו נראה את שלב חמש בתהליך של השמן.

זה מגיע לכאן, מכונה תוצרת גרמניה, מכונה תוצרת קנדה. בקבוקים מגיעים לכאן, שמן מהול, אחרי שכבר עבר אנליטיקה פעם ראשונה מניחים אותו כאן עם משאבות, מוזן כל פעם עם שני בקבוקים. המכונה הזאת מנקה את הבקבוק, ממלאת שמן, שמה רוברים, זה הפלסטיקה בקצה, המעצבן הזה, פוקקת את הבקבוק כמובן לחוזק מסוים, כדי שזה יהיה קשה לפתיחה לילדים. אותו דבר זה קורה גם בחדר ההוא. זה מגיע לכאן, גם פה בסוף הוא עובר בדיקות של מפעיל, לראות שכל הבקבוקים סגורים כמו שצריך, שלא משהו נשפך, שהבקבוקים לא מנופחים, שלא יצא איזה בקבוק ריק ובודקים גם סגירה ומשקל.

מכאן הבקבוקים נאספים וכל התוצרת של ה - - - כולל גליליות, שעדיין לא ראיתם אותן, נדלג עליהן כרגע, מגיע החוצה, כמובן אחרי שעבר עוד אנליטיקה, מגיע החוצה ומגיע לאזור שנקרא אריזה שניונית. בגלל שהחדרים האלה הם חדרים ב - - -

אני מניחה שלכם לפחות יש פרוטקציה עם המעבדה.

זה לא באמת פרוטקציה, לא באמת שמים עלינו. סתם. זה עדיין עולה הרבה כסף וזה גם המון זמן, לא הכול אפשר לעשות כאן.

זה ממש כספת. זה קיר של 25 סנטימטר.

זו כספת בגודל של אולם כדורסל קטן.

גם פה יש רגולציה, אנחנו לא יכולים לפתוח את זה בלי מאבטח חמוש שנמצא כשפותחים את הכספת. למה? ככה. בכספת יש את כל הסחורה המוגמרת.

אנחנו נלך לאזור האריזה השניונית, תראו איך המוצר יוצא בקצה פחות או יותר. פה כל החומרים מקבלים את ה - - - בגלל שאמרנו שהחדרים הם ברמת אוורור מסוימת, ברמת ניקיון, כל מה שקשור לתוויות, עלונים, קופסאות אי אפשר לעשות בפנים. זה אותו דבר כמו בתעשיית תרופות.

זה מגיע לכאן, המכונות האלה יודעות לטפל גם בבקבוקים וגם בצנצנות, כרגע הן מחוברות לצנצנות. החומר עובר שטיפה, אם צריך ניקיון קל עם אוויר, זה יגיע לכאן, יקבל את התווית שלו, על התווית מדפיסים את פרטי האצווה. זו צנצנת, היא מגיעה משם, היא מקבלת כאן תווית, על התווית יש את כל הגרפיקה והכול, אנחנו שמים פרטי אצווה, ריכוזים, תאריך תוקף, כל מה שצריך, בסוף זה עובר בדיקה עם מצלמה כדי לוודא שכל מה שהדפסנו, גם הדפסנו את מה שרוצים וגם שזה קריא. שיבוא המטופל, כדי לדעת שהוא יוכל לקרוא את זה בקצה.

זה מגיע לכאן, עובר השכבה, נכנס ופה הוא פוגש כבר את הקופסה, את העלון, בסוף גם הקופסה, על התחתית שלה, אם תסתכל למטה תראה שיש מקום להדפיס, מקבל גם כן פרטי אצווה שזהים כמובן למה שכתוב על הצנצנת. גם המכונה הזאת וגם המכונה הזאת, כמו כל המכונות כאן, יש תחנות פסילה ביציאה כדי לוודא שמה שאנחנו רוצים אכן קורה. כי אנחנו מדברים פה על אלפים ביום.

מבחינת רגולציה, דבר שמאוד מסרבל, כל אריזה כזאת חדשה צריכה להגיע ליק"ר לקבל אישור על כל מילה ומילה למרות שזה הכול אותו דבר. זה עלון ברוסית, בעברית.

כן, בכמה שפות. יש פה סמלילים, שכרגע אני לא רואה אותם, אולי זו אריזה מהסוג הישן, עכשיו נכנסו סמלילים, הקרנה מסוג כזה או מסוג כזה, לפעמים אנחנו צריכים לזרוק את כל המלאי של הקופסאות כדי להביא חדש, כי החליפו את המלאי. לפעמים נותנים למלאי זמן מספק ולפעמים לא, כל זה זה הזמנות.

כל כמה חודשים היק"ר יוצא עם סמליל חדש ואז אנחנו צריכים לזרוק 100,000 כאלה, 50,000 כאלה.

זה זנים שונים?

כן, זה זנים שונים.

זה ספציפית גם גליליות וזה תפרחת, אבל לפי המכסה זה גליליות.

מה זה גליליות?

סיגריות.

זה כבר מוכנים?

כן.

כשיהיה דיון בוועדה תוכלו להביא שתי אריזות שונות?

בטח. זה היה על קצה המזלג מה זה נקרא מפעל קנאביס. עוד הפעם, בסופו של דבר ברור שאפשר לחפף את הדברים, אבל אם אנחנו מדברים על המטופלים אנחנו מתייחסים לזה שלמטופלים זה תרופה. אנחנו משתדלים, עושים את המאמצים שכל חודש המטופל יקבל את אותו מוצר עם אותו CBD, עם אותו THC, כמה שקרוב, כי הגוף שלו רגיל לזה, אתם בטח כבר שמעתם את זה מכולם, מה שנקרא אדירות.

אם פותחים את זה ומשחררים, מדלגים על המפעל, או מקצרים דרך אי אפשר יהיה לעקוב. אני לא יודע כמה אתם רוצים, אבל בחממה אפשר לראות איך עובדת מערכת השקיה, שלכל זן יש מכל שלו עם דשן שלו שכל הזמן מחשב בודק את כמות הדשן וכמות ההשקיה וכמות הליטר שיש שם. זה מאוד מאוד מדויק. עוד הפעם, אנחנו מתייחסים לזה, וככה אני חושב שצריך להיות, כאל תרופה, כמה שזה קרוב לתרופה. זה לא ממש תרופה, אבל זה הכי קרוב שיכול להיות לתרופה ואתם יכולים להתרשם מההתנהלות של המפעל הזה.

יש עוד מפעלים, אתם רואים, שעובדים בסטנדרטים האלה, אבל זאת הדרך. אם כל הזמן היק"ר אומר בריאות הציבור בריאות הציבור, זה בריאות הציבור. בריאות הציבור זה באמת די קלישאה שהוא מנצל אותה, כל פעם שקשה ליק"ר הוא אומר: זה בריאות הציבור, עזבו אותנו, וכולם מפחדים לדבר איתו על זה, אבל כמו תרופות, יש כניסה, יש יציאה והדרך.

אני רוצה להגיד משהו, לחזק את מה שרני אומר, כי אני גם מגיע מהתעשייה. אני עבדתי בטבע כמעט 15 שנה, משרד הבריאות לא קובע את המפרטים בכניסה, הוא קובע רק ביציאה. זה מה שרני מדבר עליו, יש איזה שהוא חופש משחק, מה שפחות קיים היום בקנאביס.


(בישיבה)

האמת שאני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל עם החסמים, יש כל כך הרבה, אבל אחד הנושאים שכמה אנשים כבר העלו מהתעשייה, לתת לנו רישיון יצרן. כיום כל צעד עובר בדיקה של היק"ר, כל צעד. זו הייתה הרפורמה בהתחלה, כשהקימו אותה, כשלא היו עוד החוות, הן לא היו מסודרות, ועוד לא היו עוד המפעלים המסודרים, אז היק"ר בדק כל שלב ושלב. זה פשוט מסובך.

ואם יש רישיון יצרן?

עם רישיון יצרן אני כמו בתרופות, בסוף הדרך אנחנו צריכים להציג את הנתונים והאחריות של המפעלים לנהל את כל שרשרת הייצור, שזה מקל, זה מוזיל דרמטית. כמה בדיקות יש בתהליך?

שש בדיקות.

שש, אם לא יותר, צריך להבין את ה - - -

התפקיד שלך לא קל.

לא, ממש לא. זו סוגיה אחת. סוגיה שנייה שדיברנו, העליתי את זה בפני בועז קודם, זה הנושא של מרשמים ורישיונות.

זה הולך להשתנות בדרך כזו או אחרת, אין פה שאלה.

שמה, שכל רופא יוכל לתת מרשם?

רופא מומחה, לא כל רופא, אבל רופאים מומחים יוכלו לתת.

רופא משפחה הוא רופא מומחה.

לא, רופא משפחה הוא לא רופא מומחה. אונקולוג, רופא כאב.

גם אורתופד?

תלוי מה ההתוויות שהם ייתנו לנו, למחלות שנמצאות בהתוויות, אז הרופאים המומחים שלהם.

ההתוויות כרגע הן מאוד מצומצמות. יש מטופלים שזקוקים לקנאביס מסיבה רפואית ולא מסוגלים לקבל לפי ההתוויות.

כן, אבל ברגע שאת נותנת נגיד לרופא כאב אז זה כבר מגוון של טיפולים, את לא מדברת רק על מחלות.

נכון, זה משחרר את החסמים, רופא יחליט.

כן, זה מיליון ואחד מחלות שמגיעים אליהם. או אונקולוג, את לא מדברת על סרטן אחד, אלא על כולם.

כי כרגע כן יש התוויות ספציפיות שלהם מותר לתת מרשם. נגיד הפוסט טראומה צריכים לעבור סאגה אינסופית כדי לקבל.

זה צריך לבדוק מול איגוד הפסיכיאטרים. יכול להיות שאנחנו נצטרך שפסיכיאטרים יוכלו לרשום ואז מי שמטופל בפוסט טראומה במצב קשה יוכל לקבל מפסיכיאטר.

עוד דבר, יש לנו מצב בתעשייה שהייתי קורא לזה אי יציבות רגולטורית, כל כמה חודשים יוצאת הוראת מנהל חדשה.

יש פה ויכוח מאוד מאוד גדול ביני לבין משרד הבריאות ועל זה עניין החקיקה. הם טוענים שהכול חייב להישאר בנהלים ואני טוענת שזה חייב חקיקה, הם טוענים שחקיקה תתקע את השוק ואני אומרת שהנהלים היום תוקעים את השוק. זה ויכוח שמתקיים כרגע ביני לבין משרד הבריאות, בסופו של דבר יש בן אדם אחד שמחר קם בבוקר ואומר: חבר'ה, תוסיפו – הראית את הדברים האלה.

הסמלילים, נכון.

תוסיפו עוד אחד, ומדינה שלמה צריכה לזרוק את כל הדברים האלה וזה בגלל זה. אז גם אם אנחנו עושים בחקיקה זה בתקנות שיאושרו על ידי ועדת הבריאות ואז על כל תיקון כזה הוא צריך לבוא ולהביא, זה מסורבל בשבילו ויש עליו פיקוח ובקרה. זה שאלה איך אנחנו עושים את זה.

נכון. זה גם משפיע על המטופלים כי המטופלים כל פעם פוגשים משהו חדש מהיצרנים. גם ככה הם חשדניים מאוד, כמו שאתם רואים, את דנה בראון את שומעת, יש הרבה חשדות ולא בהכרח הם מוצדקים כי אנחנו לפעמים נאלצים לעשות כל מיני דברים שהיק"ר דורש מאיתנו, אני לא בטוח שהם כולם נדרשים, הם רק מסבכים ומייקרים. כל תזוזה כזאת זו השפעה דרמטית על העלויות של החממות ושל היצרנים. זו סוגיה שחייבים ליישר קו איתה.

אתה כרגע גם מייבא וגם מייצר?

אני גם מייבא וגם מייצא. אני מבין את הבעיה עם היבוא, אני מבין את זה, אנחנו מייבאים רק את המוצרים שאנחנו מגדלים פה כדי לשמור על רצף טיפולי. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שאני מגדל ויצא לי גידול, הוא קיבל בקטריות או משהו שאני צריך להשמיד, וקורה שחממות, בטח שמעתם, אם יש בקטריות משמידים.

איפה אתה משמיד?

יש מערכות שהרגולטור נתן לנו, שלוש אופציות, זה חברות שעברו רגולציה.

גם עם זה יש בעיה.

גם עם זה יש בעיה. אפשר להשמיד את זה פשוט, אבל ההשמדה היא יקרה, היא עולה כסף.

גם על זה דיברו.

צריך לבדוק את אתרי ההשמדה.

הם מאוד יקרים. מה שקורה, לא פעם צריך להשמיד אצווה. אצווה זה יכול להיות מיליון שקל, 700,000 שקל.

אתה לא יכול להחזיר אותה לאותו מקום, דיברו איתנו.

כמה פעמים יצא לך להשמיד אצווה?

היו, בשנתיים האחרונות היו לי לפחות שלוש-ארבע אצוות שהייתי צריך.

למה? בגלל זיהומים?

איכות, האיכות לא עמדה בקריטריונים. אני שלם עם זה, זה בסדר.

כשאתה מדבר על איכות זה איכות בגלל התקן הישראלי? כלומר אם הייתה לך אפשרות לייצא את מה שהשמדת היו מקבלים את זה נגיד בתקן אירופאי אם היה לך תקן אירופאי?

לא, לא היו מקבלים. להיות הגון, לא היו מקבלים. מה אני אומר? כשמתכללים את כל העלויות אז גם מתכללים השמדות בפנים, כי כדי לשמור על המטופלים, הן מבחינת קרונוס ועוד מפעלים בארץ, אין ימין ושמאל, אנחנו מאוד מאוד מדויקים, חייבים לשמור על רצף טיפולי. מה קורה? לפעמים אני משמיד, אז נוצרים לי שלושה-ארבעה חודשים שאני יכול להיות בבעיה שאין לי מספיק את המוצרים, את הגנטיקה, אנחנו פשוט מייבאים את זה. אנחנו מייבאים מחברת האם שלנו בקנדה את אותם טיפולים שאנחנו מוכרים פה ושאנחנו מגדלים אותם.

בוא נחזור לבעיות. אז אמרת נהלים משתנים כל הזמן, אמרתם השמדה, מה עוד?

אני רק רוצה לחדד משהו לגבי היק"ר. חשוב לתת ליק"ר עוד תקנים כדי שאת הפעילות שהם כן אמורים לעשות הם יעשו באופן מיטבי.

אין להם תקנים.

אין להם בכלל, אין להם משאבים בכלל.

אני מקווה שאנחנו נצמצם בצורה דרמטית את התקנים ש - - -

עוד לצמצם להם?

את הסמכויות שנמצאות אצלם, בוודאי. אם הם לא צריכים נגיד לאשר כל מחקר, אם אפשר בכמה מעבדות.

וכל יצוא וכל אצווה.

במעבדות הם סיפרו לנו, הרי כל ניסוי שעושים צריך לאשר בוועדת הלסינקי, וזה ניסויים שהם מהווים סכנה לחיי אדם, כאילו חומרים מאוד מאוד מסוכנים. בקנאביס לא רק שהם צריכים לעבור ועדת הלסינקי, הם גם צריכים לעבור את ועדת היק"ר.

וועדה של משרד הבריאות.

זה ארבע פעמים בשנה, לא מאשרים להם שם כלום. איזה סיבה? איזה הצדקה יש לזה? אז ניקח את התקנים של האישורים האלה, של הוועדה הזאת ושישימו אותם באישורי עובדים או משהו.

אני אתן לך דוגמה, היק"ר אומר שהוא תומך בהפחתת העישון על ידי צורות מתן אחרות. אנחנו רוצים לבוא עם צורת מתן אחרת, כדי לעבור את המו"פ של היק"ר זה תהליך שיכול להימשך שנה וזה מיותר. לא צריך מו"פ של היקר, יש הלסינקי, מקבלים אישור, ויויאנה תספר לך בדיוק את התהליך. יש את זה של משרד הבריאות, שצריך, שזה בסדר, אבל זה לוקח חודש וחצי. אנחנו יודעים איפה מתחילים, איפה גומרים, ביק"ר אנחנו לא יודעים מתי המו"פ הבא, אנחנו יודעים שזה פעם ברבעון. אם הגעתי למו"פ וחסר איזה משפט, הם אומרים: אוקיי, תתקן ותבוא למו"פ הבא.

אני אגיד לך יותר מזה, יש לי חברה שהיא מעבדה שמחכה לעשות מו"פ, אפילו טרום מו"פ, עוד לפני המו"פ, היא מחכה לאישור ל-CBD צמחי ולא מצליחה לקבל אותו כבר שנתיים. היא נאלצה לעבור ל-CBD סינתטי, שזה לא אותו דבר בכלל.

כל היתרון של התעשייה שלנו, באמת, זה ב-RND, במו"פ. ישראל, אנחנו הכי טובים בזה, בגנטיקות, בשיפור של זרעים, בשיפור של תהליכים, בשיפור התרופות, בשיפור - - -

ודווקא בזה אנחנו עושים בעיות.

ופה אנחנו עושים בעיות. כי תבינו, ישראל, שלא יספרו, אנחנו לא המגדלים מספר אחת בעולם, אנחנו לא יכולים להתחרות בקנדים, אנחנו לא יכולים בטח להתחרות באמריקאים.

היינו בעבר שם.

היינו, אנחנו מאחורה. אנחנו חזקים בניסויים הקליניים, במחקר ופיתוח וביכולות שלנו לבוא עם דברים חדשים וקודם כל זה למטופלים הישראלים. הדברים האלה, בסופו של דבר, ככל שזה יתפתח יותר, ככל שהתעשייה תגדל יותר עם מטופלים וככל שיהיו יותר בתי מרקחת ככה המחירים יירדו. לזקק את הרגולציה ולפתוח את התחרות.

יש את המודל הקנדי. בקנדה הממשלה קונה את זה ומוכרת.

המודל הקנדי, תלמדו אותו, הוא לא נכון, מה שגרם המודל הקנדי, זה העלה את השוק השחור והשוק השחור יותר זול מהשוק הלבן אז השוק המדיקלי שלהם מת, למה? כי החברות מוכרות לממשלה והן אומרות לממשלה על איזה דיספנסרים למכור. משהו עקום, משהו מאוד עקום. תלמדו את הרגולציה שם, את הלגליזציה שם, לא בטוח שהיא הנכונה. צריך ללמוד, לראות מה עושים.

אז אני אומר, יש היום 180 בתי מרקחת בערך שיש להם אישור לקנאביס, למה שלא יהיו 300? 400? מה הבעיה?

זה יוריד מחיר. זה יגביר תחרות.

הסתדרות הרוקחים לא רוצים.

אנחנו גם בקשר עם התאגדות הרוקחים, המפגש הבא שלנו זה איתם, וכן, אני לפחות לא חושבת שיש סיבה, אנחנו צריכים לבדוק, כל חברי הוועדה, אם אתה יכול להחזיק מורפין, תרופות פסיכיאטריות בבית מרקחת ויש לך כספת, למה אתה לא יכול להחזיק שם גם קנאביס?

שזה הרבה פחות מסוכן.

הם צריכים להשקיע השקעה של כמה מיליוני שקלים באבטחה.

אם אתם שואלים אותי, הרגולטור, היק"ר, יש לו עבודה מאוד מאוד חשובה, להיות רגולטור, לדאוג שיהיה GMP ויהיה GAP ויעמדו בתקנים, אבל אי אפשר כל דבר – נגיד מה קשור היק"ר למתן אישורי עבודה לאנשים? מה הקשר?

כולם אמרו את זה.

יש לנו אנשים, אנחנו רוצים להעסיק אנשים, הם לא מחכים חודש-חודשיים, אנחנו לא יכולים להעסיק אנשים.

אם המשטרה מאשרת אין שום סיבה שזה לא – המשטרה צריכה להיות מספקת, איפה יש מקום שמשרד הבריאות מאשר עובדים?

כן, לא התאימו את זה למציאות.

יש לכם הזדמנות, לממשלה, לעשות באמת את השינוי, זה ממש אצלכם ביד. קודם כולם דיברו קרוב, קרוב, אתם ממש יכולים לעשות את השינויים האלה. קודם כל אני מאוד שמח שאתם מגיעים, כי אחרים לא באו לבדוק, לא באו לראות. אנחנו כבר עם שני שרי בריאות וסגני שרי בריאות, לא היה עם מי לדבר. עכשיו סוף כל סוף אנחנו רואים אתכם, אתם באים, אנחנו באים, יש ועדות, הוועדה שלך, הוועדה של חבר הכנסת רם שפע, אנחנו רואים שיש עשייה. אז קודם כל אנחנו מאוד מאוד מעודדים.

תודה.

גם זה הולך להשתנות. אני יודע שזה קשה, אנחנו חיים את זה, אבל יש רוב לזה וזה גם בלתי נמנע, אנחנו רק רוצים שזה יהיה כמה שיותר מהר.

יש עוד דבר שעד כמה שאנחנו מבינים זה בהחלטות של מנכ"לי משרד הכלכלה ומשרד הבריאות. אני לא בטוח שתמיד צריכים לרוץ לחקיקה, לא בטוח, יש דברים שזה בסמכות מנכ"לים. שישנו, הוראת מנכ"ל, הוראת מנהל, הוראת שעה.

אז תביאו לנו, דברים שהם בסמכות מנכ"לים.

אני לא יודע בדיוק מה הם.

תעשו בדיקה, אתם יודעים, תגידו לנו. למשל בשונה ממשרד הבריאות, במשרד הכלכלה הרבה יותר קל, השרה אורנה ברביבאי מאוד בעניין לקדם את זה, כל דבר שהיא יכולה לקדם, המנכ"ל שלה מאוד בעניין.

המנכ"ל שלה חזק מאוד, היינו בפגישה איתו. גם פרופ' אש היה, אנחנו ממש רואים שיש פה תנועה, רק שלא תישברו.

לא, אנחנו לא נשברים. אני ובועז עשויים מאותו חומר ואנחנו ביחד שיתפנו פעולה עוד בכנסת הקודמת ואנחנו מחויבים לדבר הזה במאה אחוז, אין פה שאלה. השינוי יקרה, השאלה היא איך ומתי, וכמו שאתה רואה, אנחנו מנסים לדחוף את זה כמה שיותר מהר. אנחנו מבינים שאנחנו על שעון מתקתק, כי אנחנו בינתיים משתרכים מאחורי תעשייה והחולים בינתיים סובלים ובסוף התעשייה תיגמר פה. יש יותר ויותר יצרנים שיחליטו לעבור לחו"ל, לייצר בחו"ל, להעביר את המו"פ לחו"ל כי יותר קל להם ובסוף מי מקבל את הקרדיט?

עכשיו היינו באחת החברות, לא משנה, יש להם עסקה של 100 מיליון שקל השקעה מאחת המדינות, לא משנה מה, לא נגיד. כל מה שהם צריכים זה אישור של האיחוד האירופאי כדי לייצא להם, תחשוב איזה הכנסה זה, תחשוב כמה מסים ייכנסו למדינה מהדבר הזה ואין, אין אישור. הכסף הזה יילך למדינה אחרת, זה יילך לקנדה.

אותו דבר, קרונוס, החברה שלנו, היא גלובלית, היא עובדת באירופה, היא עובדת בקולומביה, היא עובדת בקנדה, היא עובדת בארה"ב ובישראל. בישראל יש לה את הפסיליטי המדיקלי היחיד והם מצפים שאנחנו מפה נייצא גם לאירופה, אין עם מי לדבר, בגלל בירוקרטיה.

חשוב להבין שבאמת היק"ר הביא איכות למטופלים. לא צריך לפגוע באיכות, אבל כן צריך להבין את הנקודות שבהן הרגולציה משיתה גם עלויות כבדות מדי על התעשייה וגם חוסמת אותה, כמו החסם על היצוא והתקינה הייחודית וזה שלא מכירים בקנאביס כתכשיר רפואי. זה קודם כל, ברגע שיכירו בו כתכשיר רפואי לכל דבר, ואת בעצמך סיפרת על אותו ילד שהיה זקוק לזה ושום תרופה אחרת לא סייעה לו, ברגע שיבינו את זה כל שאר החסמים גם ייפתרו.

אנחנו עשינו מהלך קצת שונה עם השמן. לצרוך את השמן זה די מגעיל, השמן קוקוס או שמן הזית עם הקנאביס. אנחנו עשינו שמן בטעמים. כמו שיש אקמולי לילדים בטעם תות, בטעם לימון, אז אנחנו מוכרים את השמנים בצורה כזו. גם, אני לא יודע איך הצלחנו לעבור את הרגולציה, אבל זה היה נס נס נס. אבל הצלחנו. ויש לנו עוד מלא רעיונות ויש חברות עם הרבה רעיונות, להנגיש את השוק הזה למטופלים. ככל שהוא יהיה יותר גדול המחיר יירד.

ובעיקר לילדים ומבוגרים.

אז אתם מבינים, הגישה השתנתה, יש עוד כאלה שמשתרכים מאחור ותוקעים את כל מדינת ישראל, אנחנו עובדים בזה ויש לכם – הכול פתוח, אנחנו למענכם ובשבילכם.

כן, הצוות שלנו לרשותכם, מנהלת הוועדה פה, שלומית.

כן, אני בקשר איתה כבר שבוע וחצי.

וגם כל מה שאתם רוצים אנחנו גם רוצים.

וחיכיתי לסיור היום כדי לשלוח לכם את כל החומרים, את כל המידע.

תודה רבה.

כן, ונמצאת איתנו גם היועצת המשפטית שאמורה לעשות את כל התיקונים, אנחנו נעבוד ביחד. ממש תודה.



הישיבה ננעלה בשעה 16:24.