פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



11
ועדת הכספים
21/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 176
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ב (21 בדצמבר 2021), שעה 9:00

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 4), התשפ"ב- 2021 (מס על משקאות מתוקים)

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
יצחק פינדרוס
יעל רון בן משה
מיכל שיר סגמן
נירה שפק

מיכל רוזין

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים

קובי בוזו - מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, רשות המסים

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, רשות המסים

יפעת ענבר - מנהלת אגף מזון, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

איריס וינברגר - עורכת דין אייץ פי אינדיגו בעמ, הרצוג, פוקס נאמן ושות' עורכי דין

מתן רטנר

שלומית ארליך

טמיר כהן

לאה קיקיון



צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 4), התשפ"ב- 2021 (מס על משקאות מתוקים)
בקשה לדיון מחדש

אנחנו עוברים לסעיף השני שעל סדר היום. אני מזכיר לכם שעל צו על משקאות ממותקים הוגשה רביזיה כי רצינו לוודא שאין כפל מס באלה שמייבאים ומייצרים – חומרי הגלם שאחר כך עוברים למוצרי צריכה. אני אבקש את רשות המיסים להסביר את הסוגיה. בבקשה.

כפי שביקשתם לוודא שלא יהיה כפל מס שמיובא, למשל – חומר גלם, תרכיז, ומייצרים ממנו משקה. למעשה יש מס גם על התרכיז וגם על המשקה. בגדול, חוק מס קנייה נותן מענה למקרה שמביאים חומר גלם, משלמים עליו את המס, וכשמשלמים את המס על המשקה אז אפשר לנכות את המס ששולם על חומר הגלם. רק יש שם הסתייגות שהמס על חומר הגלם צריך להיות לפחות 20% ממס הקנייה שחל על המשקה. אז כדי להתגבר על מקרים שראינו שיש שם מס שמגיע מתחת ל-20% אז יצרנו בפרטים של הרכזים, התרכיזים וסירופים, אבקות וכל חומרי הגלם – יצרנו פיצול של פרט המכס, וכתבנו: "...המשמש לייצור משקאות חייבי מס קנייה ובלבד שהמס ישולם", וכתבתנו "מותנה". זאת אומרת, שאותו מפעל שצריך את הרכז כדי לייצר משקאות יוכל לפנות לבית המכס, ליחידת פטור מותנה, להציג את העובדה שהוא מביא חומרי גלם לייצור משקאות ויוכל לקבל פטור מותנה על אותם רכזים, ובלבד שהוא ישלם מס קנייה בסופו של דבר על המשקאות.

כלומר, הפטור המותנה – נדע בסוף התהליך אם שולם או לא שולם ואז אם לא שולם –הוא ישלם, ואם שולם – הוא לא ישלם? מה זה הפטור המותנה?

הפטור המותנה נועד כדי שהוא לא ישלם מס על חומר הגלם, אז הוא ישחרר את זה בפטור. כרגע יהיה לו במפעל רכז בפטור וכשהוא ייצר את המשקה הוא ישלם את המס על המשקה. בסופו של דבר הוא יראה שהוא הביא כך וכך - - -

אם הוא מכר את זה בתור תרכיז לחברה מסוימת? חברה X מכרה לחברה Y. חברה X מייצרת תרכיזים ומכרה לחברה Y את התרכיז שייצרו משקה. מי ישלם את זה, היצרן של התרכיז הוא היצרן של השתייה?

אז יצרן השתייה יכול לבוא גם, לפנות - - -

מי משלם?

השני, חברת Y.

כלומר, יצרן התרכיז לא משלם מראש.

כן, כי יצרן המשקאות יראה לו את התעודה ובאמצעות התעודה הוא ימכור לו את זה בפטור - - -

והוא, יש לו פטור מותנה ליצרן התרכיזים, במקרה כזה שהוא רק תרכיזים?

לא, הוא לא צריך פטור.

אני רוצה לחדד את זה – הוא לא צריך פטור כי הוא מראש לא אמור לשלם על זה.

לא, הוא לא אמור לשלם אם הוא מוכר בלבד, רק לאותו אחד שמראה לו את התעודה. הוא מוכר את זה למישהו אחר - - -

אם הוא מוכר את זה כתרכיז לחנויות, לצורך העניין – אז ודאי שהוא משלם.

ודאי שהוא משלם.

העניין הוא שהוא מוכר כתרכיז לאותו גוף, ובעצם אותו יצרן את המשקאות כשהוא אומר לכם שהוא ייצר אלף בקבוקים מ-2 ליטר או 10 ליטרים של תרכיז, אז הוא ישלם על ה-10 ליטרים האלה כיוון שהיצרן של התרכיזים לא שילם. נכון?

הוא ישלם על האלף ליטר, לא צריך לשלם על - - -

ישלם על המוצר הסופי.

בדיוק.

אני רק רוצה לוודא – המנגנון הזה נותן פתרון גם לאלה שחומר הגלם הוא מתחת ל-20%.

כן.

לכולם.

גם אלה שמייבאים, גם אלה שמייצאים.

הפתרון הזה נותן את הפתרון למה שהוא מתחת ל-20% ומשמש לייצור משקה חייב מס קנייה. אבל מה הוא יוצר בצורה של הפתרון הזה? הוא יוצר פרט מכס מיוחד לדבר הזה, כאשר בפרט מכס הזה כשאתה מייבא את הטובין – אם אתה מייבא אותם חלקם יהיו לייצור לצורך מוצרים שיימכרו בארץ, משקאות. חלקם יהיה לצורך מוצרים שייוצאו לחו"ל. עכשיו צריך יהיה לעשות אבחנה – מה אני מייבאת לצורך יצור מוצרים שאני אשלם עליהם מס קניה ומה אני מייבאת לצורך מוצרים שאני אייצא לחו"ל, במקום לפתור בלי להתנות את התשלום בסוף, כי התנאי של התשלום בסוף – לא מסייע לשום דבר בסופו של דבר. יש פיקוח של רשות המיסים, הם רוצים שזה יהיה פרט מותנה למרות שפרטים אחרים הם לא בהכרח מותנים, שזה גם כבר ביורוקרטיה, רגולציה, אכיפה ובקרה – שזה בסדר. אז למה? מספיק שיש מפעל שמייצר מהרכז הזה מוצר. ברגע שהוא מייצר מוצר, אחר כך על המוצר הזה חל דין שצריך לחול עליו. הוא הוא חב במס הוא ישלם מס, אם הוא פטור ממס הוא לא ישלם מס, אם זה מיץ לימון, למשל – הוא יהיה פטור - - -

הנקודה ברורה.

קובי תכף יסביר לגבי התהליך שאיריס ציינה, אבל ודאי שהתנאי שישולם המס הוא חשוב כי הנושא שהוועדה העלתה הוא כפל. אם לא שולם מס – אין כפל. אז ודאי שכל המטרה היא למנוע כפל, והפטור הה הוא כל עוד שולם המס, כל עוד יש כפל.

זה נכון שהצו הזה בא למנוע כפל, אבל הוא גם בא בסוף כדי שעסקים ויצרנים יוכלו לעבוד עם הצו הזה. אם הם עושים אחר כך תהליך של ייצור וגם עושים תהליך של מכירה בארץ זה צריך להיות באותו פרט מכס, שהם יוכלו לייבא את כל חומרי הגלם, להיות נתונים לרגולציה אחת, ולא להיות נתונים לשלוש רגולציות.

ועוד מילה אחת – לפחות לפי מה שהם אמרו, אז מדובר רק בפטור לייצור משקאות, אבל המוצרים שמיוצרים בארץ וחייבים במס אחר כך זה מיצים, משקאות ותכשירים. אפשר לייצר מרכז א', לערבב אותו עם עוד רכזים ויוצא בסוף רכז מעורבב שמיוצא לחו"ל, או שנמכר אחר כך למפעל גלידות - - -

אבל מה שמיוצא לחו"ל – יש תהליך הישבון, לא?
זה לא רק משקאות.

גם תהליך ההישבון, כשאתה אומר שהוא מיוצא לחו"ל עם תהליך הישבון, למה צריך להגיע לתהליך הישבון במקום פטור?

יש פה כמה תהליכים שהזכירו כאן - ייצור מקומי בארץ, ייצור, מכירה לעוסקים פטורים – לכל אחד מהתהליכים האלה יש במכס פתרונות. הצגתי בשבוע שעבר את כל המנגנון של הייצוא. אמרתי שבייצוא יש לנו מסלול של הישבון, שגם הוא מתפצל לשניים. אפשר לשלם את מס הקניה על חומר הגלם ובסופו של דבר להוכיח ייצוא, ולקבל חזרה את המס. זה ההישבון, או אפילו גם לשחרר את זה בפטור מראש – לפנות ליחידת הישבון, לבקש פטור מראש, לשחרר את חומר הגלם בפטור, להוכיח יצוא, ואז נסגר המעגל. אז נתנו מענה לשתי הנקודות האלה.

על הרגולציה לא נתת מענה. היא מעלה משהו אחד ומערבבים פה משהו אחר. בסופו של דבר אותם תעשיינים – כשאתה הופך להם את הכול לביורוקרטיה, יותר קשה להם להתנהל. אתה מביא להם הישבון, אתה אומר להם – את זה תשלמו בייצוא, את זה תקבלו - - -

הוא אומר שיש מסלול שפוטר - - -

קובי, באיזה פרט הם ייבאו את זה, את המוצר? אם הם עושים ייצוא, באיזה פרט הם ייבאו? אם הם עושים גם ייצוא וגם מכירה בארץ. הם צריכים לחלק את המכולה גם וגם? באיזה פרט מכס הם ייבאו את זה? אתם צריכים לייצר פרט מכס אחד.

התהליך של הישבון – זה תהליך חדש במדינת ישראל?

זה לא תהליך חדש, אבל פה הוספנו מס חדש, וגם הם יודעים שיש הרבה הרבה מפעלים שלא יודעים לנצל את התהליך הזה והרבה כסף שוכב ברשות המיסים כבר היום כי לא מנצלים את ההישבון בגלל הביורוקרטיה.

מה לגבי העניין של המשקה? האם הפטור יחול גם לגבי מיצים, תכשירים שאפשר לייצר מהם ו - - -

כן, על מה שעשינו – כמו שאמרתי, לקחנו את פרטי המכס של התרכיזים, הרכזים, האבקות אפילו, וכל פרט כזה שיש עליו מס שהוא מס כחומר גלם – זה היה גם קל לעשות כי רואים שהחומר גלם הוא או 6 שקלים, או 4.2 שקלים. כל פרט כזה – פיצלנו לשניים, ולכן כל פרט כזה אפשר לשחרר במסגרת הפטור המותנה ולייצר את המשקה, או לשלם - - -

ומה קורה במצב שבו המוצר הסופי אינו משקה? כמו תכשיר, רכז?

ברכזים לא צריכה להיות בעיה, כי כל הרכזים חייבים במס קניה של 6 שקלים, או אם זה מיצים – נגיד שזה 4.2 שקלים. אז מה שקורה זה שאם הוא מביא רכז חמוציות ומערבב את זה עם רכז תפוחים, שניהם חייבים במס קניה, אז אין פה עניין של כפילות – הוא משלם 4.2 ובסוף הוא משלם גם על מוצר א' וגם על מוצר ב', ואם הוא מערבב בין שניהם אז הוא לא צריך בכלל לשלם ביציאה מהמפעל את ה-4.2 כי הוא כבר שילם על שניהם בנמל, אז אין פה בעיה של כפילות.

אבל למה שלא ייבא את זה - - הוא לא ישלם עליהם בנמל, והוא ישלם על המוצר הסופי? הוא יצטרך לשלם גם על המוצר הסופי, כי אם הוא ידלל את זה עם עוד חומרים, אני לא מספיק בקיאה בתהליכי הייצור - - -

אז יש עוד מסלול. מעלים כאן כל הזמן סיטואציות - - -

זה בסדר שמעלים, אנחנו רוצים לצאת מפה - - -

לא, הוא לא בא בטענות, הוא רק מסביר.

אני מסביר שזה שייך למסלול אחר. אז מסלול אחר זה שמביאים חומר גלם ומייצרים ממנו מוצר סופי, חייב במס קניה. אז יש אצלנו מסלול שנקרא תעודת עוסק רשום. באמצעות התעודה אפשר לשחרר את הרכז תפוחים, נניח, מייצרים ממנו אחרי זה רכז אחר שגם חייב במס קנייה? אז יש אפשרות של אותו יצרן לפנות ולבקש תעודת עוסק רשום, לשחרר את הרכז בפטור, ולשלם בסופו של דבר על המוצר הסופי שיוצא מהמפעל. זה גם עוד מסלול, בנוסף למה שאמרתי.

הוא תיאר פה כבר שלושה מסלולים ותוך כדי השאלות הוסיף עוד מסלול. אני אומר: יש פתרון פשוט – אם זה חומר גלם המשמש לייצור משקה, תכשיר או מיץ, שפשוט יכניסו פחת מכס שזה פטור. זה החומר גלם, זה לא שום דבר אחר, בצורה פשוטה ואלגנטית – בלי לשלוח את התעשיינים לארבעה מסלולים שונים.

תסבירו למה לא.

אז אמרתי – המסלול השלישי הוא מסלול של תעודה. באמצעות התעודה הזאת אפשר יהיה להשתמש למשל גם למסלול הייצוא - - -

אבל הוא שאל למה לא, לא למה כן.

אז אני אומר: התעודה הזאת היא גם - זאת תעודה שכתוב עליה תעודת עוסק פטור - --

אבל למה אי אפשר לפטור את זה כך ואז אתה לא עובר את כל המסלול הזה?

אז הנה, אני מסביר.

הוא אומר – קודם כל המסגרת לדיון שהכול פטור. כל מה הוועדה ביקשה – מניעת כפל המס, הבאנו פתרון. יש פה עניין של גורמים, תעשיינים שחושבים שזה נוח פחות בתפעול. חלק חושבים שזה נוח פחות, חלק חושבים שזה נוח יותר. אומר קובי בוזו ומסביר שיש הרבה חלופות, צריך רק לבחור. אומרים התעשיינים – אנחנו רוצים חמישית. זה דיון שממילא חיי המעשה ילמדו מה היא הדרך הכי הנכונה, מי צדק ומי לא ומה שחשוב שניתן פתרון מלא מבחינה פיסקלית לכפל המס, וזה מה שכולם צריכים לזכור.

בסדר, אז נשאלה שאלה ונשאלה בצדק – למה לא לעשות רק דרך אחת, שמתייחסת לחומרי גלם - - -

אתה לא עונה על זה. אתם אומרים שיש חלופות - - -

אבל רגע, ברגע שהוטל המס – המס הוא גם על חומר גלם כשהוא אחר כך הופך לייצור. היה מסלול אחד שלא סיפק את הוועדה – ביקשנו להגיע למצב שאין כפל מס, גם אמרנו את זה עוד לפני הדיונים שזה יהיה התנאי שלנו להעברת הצו הזה. יושבת פה רשות המיסים ומציגה את הפתרון שבעצם מונע את כפל המס. אומרים לך שיש פה מסלול שבו אפשר להירשם כעוסק רשום ואז אתה לא משלם את המס. אז כן, נדרשת פה איזושהי פעולה מהתעשיין.

אתה צודק, אמרת דבר נכון. באנו עם מסלול אחד שהוא בעייתי, והם הביאו לנו כנגד ארבעה מסלולים. בא נתנאל היימן ואומר לך - - - רק מסלול אחד, תביא אותו מראש בפטור, נגמור את הסיפור, זה מה שהוא אומר. בפשטות העניין. הוא לא ביקש משהו מיוחד.

טוב.

היה עוד דבר שביקשנו לגבי המלאי. היה סיפור של שני דברים במלאי – היה סיפור שהמיסוי עליו בזמן הקרוב, שאנחנו יודעים שזה כמה מיליונים, וביקשנו – אם פנית לערן יעקב שידחה להם את זה בתשלומים.

עוד לא פניתי, אני אפנה. אני מקווה שאקבל תשובה חיובית.

ועל המלאי עצמו הם משלמים רגיל.

כן.

לגבי המיסוי של התרכיזים – ואני שואל מבורות, חד וחלק, אני לא יודע – יכול להיות שיש כל מיני תרופות בטעמים שיש בהם סוכרים ששמים בהם משהו שכן ימסו את זה, או אפילו בתרופות אלטרנטיביות?

אבל המוצר הזה פטור ממס. המוצר הסופי פטור ממס.

אבל יכול להיות שאותו ימסו כתרכיז. השאלה אם זה גם פוטר אותם.

ימסו את החומר המשמר. לא שמעת בדיון הקודם?

ככל שהמוצר הסופי הוא תרופה או רפואה אלטרנטיבית.

תרופות בכלל מסווגות בפרק אחר.

אז רק נבהיר לגבי הפרוצדורה. היה לנו את הצו המקורי, שהוא היה צו תעריף המכס והפטור ממס קניה על טובין (תיקון מס' 4 ), שבעצם בוטל והוחלף בצו החדש שבו הוכנסו תיקונים נוספים לעניין מיץ ענבים, מיץ לימון – זה היה צו תעריף המכס והפטור ממס קניה על טובין (תיקון מס' 10), את הצו הזה אנחנו אישרנו ב-14 בדצמבר ועליו הוטלה רביזיה. הצו שבעצם נמצא בטבלטים שלכם, שהוא תיקון מס' 10 (תיקון) הוא בעצם צו הפחתה שייכנס לתוקף מהרגע שיפורסם ברשומות, הוא עדיין לא פורסם. נכון? מתי אתם מתכוונים לפרסם אותו ברשומות?

תוך דקות.

יפורסם עכשיו ברשומות. אוקיי. ובעצם, הרביזיה – מה שאתם מבקשים עכשיו להצביע עליה נוגעת לצו שאותו אנחנו נניח במליאה מאוחר יותר.

אני מעלה את הרביזיה להצבעה. מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
הרביזיה לא התקבלה.

הרביזיה לא התקבלה, הצו אושר וייכנס לתוקף ב-1.1.

עוד מס על עם ישראל, על אזרחי ישראל.

לעניין התחילה – זאת הערה שלא דובר עליה, ה-1.1 יוצא יום שבת, משהו שמאוד יקשה על הקמעונאים והסיטונאים, וכו'. ואם כבר בין כה עושים רביזיה אפשר להתחיל אותה ב-2.1.

לא. הצו נכנס לתוקף ב-1.1.

דבר סמלי שהייתם צריכים לשים אליו לב.

אנחנו עוברים להצבעה על רביזיות על עודפים.

רביזיות שהוגשו על משרד הבריאות 003 24.

אני רוצה לנמק את הרביזיה. הגשתי את הבקשה לרביזיה על הפנייה של משרד הבריאות, אל"ף, כי ביקשנו ואמרו שיתייחסו גם בנושא של הרפואה המשפטית באבו כביר. הייתה איזושהי בקשה להאריך את השעות. שר הבריאות אמר שניתן להאריך את השעות, אבל אני דיברתי על השעות של יום חול, לא על השעות של שבת. אפשר להאריך כל יום עד השעה 20:00 בערב, והוא אמר שהוא לא צריך בשביל זה להעביר חוק, אפילו שעבר קריאה טרומית או קריאה ראשונה, לכן ביקשתי לדעת מה קורה עם זה.

דבר נוסף שהגשנו עליו רביזיה – כשאנחנו מסתכלים על אותם ילדי זרים, שאנחנו, אזרחי ישראל, משלמים על הקופת חולים שלהם – מילד שלישי זה חינם, עד ילד שלישי המדינה משלמת 160 שקל וההורה משלם רק 120 שקל, כלומר – המדינה משלמת יותר על קופת החולים, והם מקבלים שירות כמו כל ילד כשאנחנו צריכים בעצמנו להתמודד ביום יום עם ההכנסות, ואני לא מכיר שאם יש לנו איזו בעיה רפואית – אם אין איזה ביטוח משלים שאנחנו משלמים עליו, אף אחד לא עוזר לאותו ילד שצריך להתמודד, מלבד עמותות שנכנסות - - -

עובדתית זה לא נכון.

היו פה ואמרו. היה פה נציג משרד הבריאות.

ההסדר הוא הסדר ביטוחי פרטי עם מאוחדת. משלמים כמו תייר ביטוח בריאות פרטי. לכן הם מקבלים את השירותים – הם משלמים לא כמו הילדים שלנו. הלוואי שזה היה נכון.

היה פה נציג של משרד הבריאות ורפרנט מהאוצר של משרד הבריאות והם אמרו כך: 280 שח עלות לילד שמעבירים לקופת חולים עבור שני ילדים ראשונים. משלמים על זה, המדינה מתקצבת 160 וההורה משלם 120. מילד שלישי – חינם. חינם, והוא מקבל גם בית חולים, גם קופת חולים – מה שצריך במסגרת הזאת. ולכן אני אומר דבר פשוט: אני לא מכיר ילד במדינת ישראל או אזרח ישראל שנצרך לאיזה טיפול רפואי וזה לא נמצא בסל הביטוחי שלו ואנחנו יודעים שהוא צריך לשלם את זה, וההורים שלו צריכים לפעמים גם לקחת הרבה הלוואות, למשכן את הבית שלהם בשביל הטיפול, לפעמים אפילו רק בשביל המע"מ של התרופות האלה. ואנחנו פה שמים כספים – 30 מיליון שקל בשנה, 28 מיליון שקל שנה לאותם ילדים.

אין חמלה, אין חמלה - - -

יש חמלה קודם כל לאזרחי מדינת ישראל. לילדי ישראל, לילדים שגרים פה במדינת ישראל – זאת החמלה בראש ובראשונה, לפני שאני דואג לכולם. זאת החמלה האמיתית שצריכה להיות. ופה אני אומר, כשאתם עושים את העברת העודפים הזאת – זאת בושה וחרפה שעושים כזאת העברה לפני שאנחנו דואגים קודם כל לילדי ישראל. ילדי מסתננים והמסתננים – אין מקומם במדינת ישראל.

מי בעד הרביזיה מס' 003 24? מי נגד?

הצבעה

הרביזיה לא התקבלה.

הרביזיה לא התקבלה.

הסעיף הבא של משרד הבריאות 001 67. הרביזיה הוגשה על ידי חברי הכנסת ינון אזולאי ויצחק פינדרוס.

תקצוב של בתי החולים. אמרו שיעבירו אלינו לוועדה מבחינת איך הולך התקצוב של בתי החולי מבחינת הבינוי. כל עוד לא מעבירים לנו את זה אני לא יודע איך זה הולך – אמרו לנו 50% ציבורי ו-50% לא ציבורי. ביקשנו לקבל את הפירוט, וכל עוד זה לא מגיע - אני אומר שאני מבקש לפתוח את הרביזיה הזאת עד שנדע.

גם אתה כיושב-ראש ועדה ביקשת את הדבר הזה. אני חושב שזה המינימום הנדרש. כשאתה מדבר על תכנית כזאת של בינוי – אתה יודע, רוב התוכניות בממשלה הן תוכניות סגורות. אתה יודע פחות או יותר – זה לפי מספר ילדים, כמו שאתה יודע בעובדים זרים יש מספר אנשים. פה יש לך 600 מיליון שקל שאומרים לך בכותרת כזאת: תוכנית חומש. הוא אפילו מנסה להרגיע אותך ואומר – נתתי לשערי צדק כסף למיון. אני לא חושב שזה רציני. כשאתה דן על העודפים האלה צריך לבוא המשרד הרלוונטי ולהסביר מה הוא עושה עם 600 מיליון שקל, על פי איזה אמות מידה, על פי איזה קריטריונים – מה, מי, בפרט כשאנחנו יודעים שמנהלי בתי החולים מאשקלון בדרום ועד פוריה וזיו – מכתתים את רגליהם בכל העולם לגייס כסף. זאת אומרת שיש כאן משהו משמעותי מאוד למנכ"ל בית חולים לדעת כמה הוא צריך לגייס, איפה הוא צריך לגייס, ומשרד הבריאות עוד אומר לו שחלק מהכסף שהוא מגייס לבינוי – שישתמש לשוטף. אז אני חושב שהמינימום הנדרש, וזה מה שהיה צריך להיות כמו שאתה ביקשת, הוא שיביאו את זה פה לוועדה.

זה היה יכול להיות נכון, עם כמה סייגים: אחד, ביקשתי והם יביאו את זה בכתב. לא כתנאי להצבעה. דבר שני – זאת תכנית חומש ואמות מידה כבר פורסמו במסגרת תכנית חומש בשנת 2017. דבר שלישי – מי שהיה אז שר הבריאות הוא חבר סיעתך, לא מפלגתך - - -

ולכן מה? אנחנו דורשים ממך תמיד לא להיות נאמן רק לענות לעניין, ואנחנו דורשים את זה מעצמנו גם.

כן, אין בעיה. אז במהלך כל השנים האחרונות שהעברתם את תקציב העודפים בסעיף הזה דרשתם את זה?

אז תשאל את חברי הוועדה מה אני עשיתי פה על בתי החולים.

קיבלת? על הסעיף הזה קיבלת?

- - - לא הייתי בדיון, אבל כשהיו דיונים על בתי חולים - - -

אנחנו נקבל את זה בכתב ונפיץ לך.

001 67. הצבעה על הרביזיה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הרביזיה לא התקבלה.

אנחנו נצא להפסקה עד השעה 13:15 ונחזור לנושא הבא. אני מודה לכם, ישיבה זאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.