פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
20/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 26
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ב (20 בדצמבר 2021), שעה 13:00

מחדל התחבורה שפוגע בזכות ילדים לחינוך

חברי הוועדה: מיכל שיר סגמן – היו"ר
מופיד מרעי
עלי סלאלחה

שמעון אבני - מנהל אגף הסעות, משרד החינוך

נועה אבירם - משרד התחבורה

ענת לובזנס - סגנית סמנכ"ל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

מוניק קונפינו - מנכ"לית העירייה, עיריית יוקנעם

דן לכטשיבר - ממונה על מערך ההיסעים, עיריית תל אביב-יפו

קובי כהן - חברת הנהגת ההורים, הנהגת הורים יישובית יקנעם עילית

דב ויסמן - חברת הנהגת ההורים, הנהגת הורים יישובית יקנעם עילית

יער אמיר - מנכ"ל הפורום, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות

תמי ברנע

אפרת שלמה, חבר תרגומים



מחדל התחבורה שפוגע בזכות ילדים לחינוך

בוקר טוב, אני רוצה להתחיל את ישיבת הוועדה, היום ה- 20 בדצמבר 2021, ט"ז בטבת התשפ"ב.
הנושא היום מחדל התחבורה שפוגע בזכות ילדים לחינוך.

אני רוצה להגיד שאני קראתי באמת את כל המסמכים ואת ניירות העמדה בנושא, ויהיו כאן שאלות מאוד, מאוד נוקבות למשרדי הממשלה, אז אלה שמאזינים לנו, אנא מכם תשובות מלאות ולא אני כן יודע, אני לא יודע, צריך לבדוק, הנה הזמן שלכם לבדוק ולהגיע לוועדה מראש עם תשובות ופתרונות שאולי כבר הגיתם מאחר וזו לא בעיה חדשה.

אני רוצה לפתוח בבקשה עם קובי כהן, הנהגת הורים יישובית יוקנעם, דב וייסמן.

אני רק אגיד משהו, כולם צריכים להיות עם מסכות, מי שמדבר יכול להיות בלי מסכה, ולהציג את השם ואת התפקיד לטובת הפרוטוקול מי שבזום.

דב ויסמן, נציג הנהגת הורים יישובית ביוקנעם עילית, סגן היו"ר בחטיבה ונציג הנהגה ארצית.

בבקשה.

יש לקונה קשה מאוד בהתייחסות של המשרדים והם גוררים לעניין גם את השלטון המקומי, הנושא של הסעות התלמידים, שהם נאחזים בפסק דין של בית המשפט העליון משנת 2012. פסק הדין של בית המשפט העליון, התייחס לחובה לממן, הוא לא התייחס לחובה לקיים, זאת אומרת הוא לא ניתן כעתירה לחובה לקיים.

יחד עם זאת בית המשפט בהחלטה שלו ציין במפורש כי חלה חובה לקיים, להנגשה של מוסדות החינוך, והיה ומוסדות החינוך לא מונגשים במסגרת אזורי הרישום על פי תקנות לימוד חובה סעיף 7, הרי שעל הרשות לדאוג להנגיש אותם באמצעות תחבורה.

אבל, כולם מתעלמים מתקנות התעבורה ומפקודת התעבורה, תקנות התעבורה קובעות במפורש ומצוות כיצד יש להסיע תלמידים לבתי הספר, בין היתר צריך להיות מושב לכל תלמיד עם חגורת בטיחות, האוטובוס צריך להיות מאובזר בפנסי איתות כשהוא עוצר על מנת שנהגים שעוברים לידו ידעו שהוא מוריד ומעלה תלמידים. ועוד כהנה וכהנה כללים שמחויבים בתקנות ובפקודה.

התחבורה הציבורית לא מותאמת בשום צורה שהיא לדברים האלה, בתחבורה הציבורית העירונית, התלמידים מוסעים באוטובוסים מונמכי רצפה, האוטובוסים האלה צריכים להיות מונגשים לנכים ולכן אין בהם בכלל מספיק מקומות ישיבה, יש בהם אם אני לא טועה, 34 או 35 מקומות ישיבה, באף אחד ממקומות הישיבה האלה אין חגורות בטיחות. ואז נוצר מצב שמגיע אוטובוס, למשל בחטיבה אצלנו - - -

מה זה אצלנו?

ביוקנעם. 300, 400 ילד יוצאים, לפעמים יותר, מגיע לפעמים ל-600 ילד, מגיע קו אוטובוס לאסוף את הילדים האלה, אתה רואה מלא ילדים צובאים על דלתות האוטובוס, נאבקים כדי לנסות לעלות על האוטובוס, נדחסים לאוטובוס סדר גודל של 100 ילדים, כשמותר במקסימום על פי רישיון ההפעלה של חברת התחבורה להעלות 65 ילד.

הנהג מעלה יותר ילדים כי הוא מרחם על הילדים שנמצאים שמה והוא לא רוצה להשאיר אותם ללא תחבורה הביתה, ואז הנהג מתחיל בנסיעה ופתאום שלא באשמתו רכב חותך אותו והוא נאלץ לבלום. שוו בנפשכם מה קורה לילדים בתוך האוטובוס, עפים כמו חפצים.

לדבר הזה צריכים לשים סוף, ילדים צריכים לנסוע בהתאם לפקודה שחלה על הסעת ילדים והתקנה שחלה על הסעת ילדים.

איך מתאפשר שאוטובוס שלא מותאם לילדים, כלומר גם בלי חגורות בטיחות, חלק מהחוק זה שיהיו חגורות בטיחות, איך מאפשרים לכזה רכב בכלל לאסוף?

כי שולחים את הילדים לנסוע בתחבורה הציבורית, לא מקיימים הסעות תלמידים יעודיות.

לא, יש הסעות ילדים יעודיות עד גיל מסוים ומגיל מסוים..

אין. רק במועצות האזוריות. במועצות המקומיות ובערים אין הסעות תלמידים יעודיות. אלא אם כן יש דוגמא יוצאת דופן וזאת רמת גן, ששמה העירייה מממנת מכיסה בחינם לכל תלמידי העיר ולצוותי ההוראה הסעות כאלה, רמת גן היא לא דוגמא, היא עיר עשירה, לא כל עיר יכולה להרשות לעצמה הוצאה תקציבית כזאת.

משרדי הממשלה מתעלמים מהדבר הזה, ומשרד החינוך באופן עקבי מתנער מהחובה שלו, לדאוג לכך שחוק חינוך חובה ותקנות חינוך חובה ייושמו הלכה למעשה. הוא מטיל את האשמה פעם אחת על משרד התחבורה, פעם אחת על הרשות המקומית.

בואו חבר'ה, הם לא אשמים, אתם הגוף במדינה, אתם המשרד שאחראי על החינוך, לא משרד התחבורה, אז הלקונה הזאת חייבת לבוא ליידי סיום.

אנחנו בהנהגת ההורים ניסחנו מסמך עמדה, הוא מפרט, אנחנו סקרנו את התקנות, סקרנו את החוקים, סקרנו את המצב בשטח, סקרנו אחר כך מסקנות שעולות מהדברים ואת העמדות שלנו.

כשאנחנו אומרים פעם אחת חייבים לחדול מהדבר הזה שמסיעים את הילדים שלא כחוק, פעם שנייה צריך לתקן את התקנות ואת הפקודה, כך שיתאפשר מימון של המדינה.

המדינה צריכה לדעת שהיא לא יכולה להשיט את הדבר הזה רק על הרשויות המקומיות. כן הרשות המקומית צריכה לשאת בנטל.

אתה מדבר בעצם על חוזר המנכ"ל אני מבינה, כשאתה מדבר על תקנות, אתה מדבר בעצם על חוזר המנכ"ל של משרד החינוך שלא עודכן משנת 2012?

כן, אבל חוזר מנכ"ל, הבעיה היא, גם בית המשפט התייחס לזה, חוזר מנכ"ל הוא בגדר נוהל פנימי של המשרד, הוא לא דבר חוק, הוא לא דבר דין.

אז על איזה תקנות?

אני מדבר על תקנות לימוד חובה שמגדירות את אזורי הרישום ושמהן נגזר חובת ההנגשה.

של משרד החינוך?

כן, תקנות לימוד חובה זה בתחום האחריות של משרד החינוך. צריך לבצע שם תיקון של אזורי הרישום, אני לא אומר שילדים לא צריכים ללכת ברגל, ילדים צריכים ללכת ברגל לבתי הספר אבל בגדר הסביר.

התקנות האלו לא לוקחות בחשבון דיפרנציאציה בין ישובים שונים, מתאר גיאוגרפי שונה בין היישובים, תנאי אקלים שונים בין יישובים. צריך לעשות רביזיה, התקנות האלו הן משנת 1948 חברים.

יש לי שאלה, בפועל לדבריך 34 ילדים להיכנס לכזה אוטובוס?

לא יהיה להם חגורות בטיחות.

בפועל כמה נכנסים?

מגיע ל- 100, 90.

100? 100 באוטובוס שמותר ל- 34 וגם הוא בלי חגורות בטיחות?

כן, שהוא כל כך עמוס, שהילדים נשענים על הדלתות שלו. עכשיו זה לא קורה רק ביוקנעם, שלא תבינו אותי לא נכון, זה קורה בגבעתיים, זה קורה ברמת השרון, זה קורה ברעננה, זה קורה באשדוד, זה קורה בתל אביב.

איפה זה לא קורה?

במועצות האזוריות זה לא קיים, במועצות האזוריות יש להם.

במהלך הקורונה כשצמצמו את התחבורה הציבורית, משהו שם השתפר או צומצם בעקבות תקנות קורונה לפחות?

אנחנו השבתנו פעם אחת את החטיבה, בקורונה.

בגלל הריחוק החברתי, שלא אפשר מספר גבוה של ילדים באוטובוס.

ולא היה להם איך לנסוע, פשוט מאוד לא היה איך לנסוע, הילדים עמדו בתחנות ולא היה להם איך לנסוע.

העירייה אז באה ופתרה, עזרה לנו לפתור את הבעיה הנקודתית הזאת בזמן הקורונה, יאמר לזכות ראש העיר, אבל זה פתרון נקודתי לאותה נקודת זמן, הוא לא פתרון רוחבי.

צריך פה פתרון רוחבי, אי אפשר כל פעם לבוא, להתקשר לראש העיר אני צריך פה עכשיו אוטובוס, זה לא עובד ככה, הפתרון צריך להיות פתרון רוחבי שהמדינה מייצרת אותו, ולא יכול כל רשות להמציא את הדרגה מחדש אצלו ברשות. צריכה להיות פה חשיבה שתייצר פתרון מערכתי כולל לכלל הרשויות, כי הבעיה היא לא נקודתית, היא לא רק יוקנעם.

קובי. יוליה את רוצה גם לדבר?

אני מוניק, אני מנכ"לית העירייה.

צהרים טובים, שמי קובי כהן, אני יו"ר בהנהגת ההורים בחטיבה באורט יוקנעם. אצלנו בחטיבה יש כ- 1000 תלמידים, 650 בבית ספר אחד ועוד 350 בבית ספר אחר.

אני אתן לכם דוגמא ללקונה שאני לא בטוח שמשרד החינוך נתן עליה את הדעת, שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, קיצרה את ימי הלימוד בשבוע לחמישה ימים בעל יסודיים, בעבר התלמידים האלו למדו בימי שישי, עכשיו מה עשו? צעד מבורך, נתנו לתלמידים ללמוד חמישה ימים בשבוע, אבל ביום חמישי, בעצם בכל מהלך השבוע הם מסיימים בשעה 15:30. ואז נוצר מצב שיש פקק.

דמיינים בנפשך בערך 1,000 תלמידים, מתוכם 600 או 500 תלמידים יוצאים ב- 15:30 יחד, איזה כוח של אוטובוסים צריך כדי להסיע אותם הביתה.

עכשיו מה קורה? יש בסך הכל ביוקנעם שלושה אוטובוסים שעוברים בשעה, כלומר בפעימה בן שלוש לארבע ונניח שהם מגיעים ריקים, 65 מקומות ישיבה כפול 3 אנחנו מגיעים ל- 200 נוסעים. בפועל אני יכול להגיד לכם שהונצח מצב שהורים, אני כהורה לוקח את הילדים שלי בבוקר לבית הספר, אני מגיע לעבודה, מדברים על פריון, שרת התחבורה מתראיינת ומדברת על פריון, בואו נעודד נסיעה באוטובוסים, בואו נשחרר את הפקקים, בכדי שהורים יוכלו להגיע לעבודה, יהיה לנו פריון יותר גבוה.

עכשיו בתוכנית החומש כמו שאתם מכירים, השקיעו הרבה מאוד כסף, נדמה לי מיליארדים של שקלים בכדי לתגבר באוטובוסים, בפועל אין גם שום פריון, אנחנו מגיעים לעבודה בשעה 09:00 בגלל המצב הזה, וגם בתחילת היום לילדים אין איך להגיע לבית הספר.

אני רוצה להגיד לך, שבתור השופר של ההורים, ההורים יש לנו בין 4,000 ל- 4,500 תלמידים ביוקנעם, אני יכול להגיד לך שאנחנו בהנהגה, גם של החטיבה אבל גם בהנהגה היישובית, מקבלים מאות אם לא יותר תלונות, ההורים אומרים דחילאק, תעשו משהו. איך יכול להיות שהמדינה כותבת חוק על איך להסיע תלמידים מצד אחד ובצד השני רומסת אותו בעצמה ולא מקיימת אותו.

כל מה שקשור לילדים במדינת ישראל, זה לא דבר חדש וגם לא הדבר היחיד.

דב כרגע סקר את תקנות התעבורה שמגדירות איך להסיע תלמידים, המדינה רשמה את החוק הזה, היא חוקקה אותו, בא משרד החינוך..

אני אגיד לך את מה שאני אומרת בכל אחת מהוועדות, אגב בלי קשר לנושא, זה לא אישי. ילדי ישראל מופקרים.

את צודקת, לא רציתי להתבטא במילה הגסה הזאת אבל ככה אנחנו מרגישים.

פנינו לד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון, אולי חמש או שש מכתבים, התשובה הלקונית, ואני אומר לך אני לפעמים קורא את התשובה ואני כולי מתגרד. התשובה הלקונית שאנחנו מקבלים, היא מפנה אותנו לתקנות ב- 2012 שנכתבו, האחריות על ביצוע ההסעות וארגונן, חלה על הרשות המקומית, אנא פנה לראש העיר או אנא פנה לרשות המקומית.

תגידי לי את, הרשות המקומית יכולה להתמודד עם 4,500 תלמידים להסיע אותם הביתה כשאין אוטובוסים, כשאין לה כלים? אין אפשרות. מי שצריך לאכוף את זה, זה משרד החינוך. הוא יישם את חוק חינוך חובה, הוא צריך לדאוג שהתלמידים יגיעו ב- 08:00 לכיתות ויבצעו מבחנים, ויגיעו בזמן, וילמדו ויחזרו בזמן סביר הביתה, היום אין את זה.

בוא אני אגיד לך מה לא קרה, בטח שלא בשנים האחרונות, ואני מאוד מקווה שכשנגיע לתשובת משרדי הממשלה יפתיעו אותי לטובה, אני מאוד מקווה, אבל מה שקרה זה דבר כזה, משרד התחבורה לא ישב עם משרד החינוך, שלא ישבו עם המרכז לשלטון מקומי, הם לא עשו איזה שולחן עגול, הם לא פתחו את הנושא, כדי לדבר כולם ביחד, כדי להציף את הנושא ולמצוא לו אגב פתרון.

אני די בטוחה שהיגיון בריא יוכל למצוא פתרון, כזה או אחר או אפילו פתרון גשר, זה משהו והלוואי שאני אופתע לטובה, אני מסתכלת על הזום כי אני יודעת שעוד מעט הם יעלו שם, סביר להניח שלא קרה.

יש פתרון מידי, כמו שאתם יודעים עכשיו השמים סגורים, אין תיירות פנים בישראל, יש מאות אוטובוסים של תיירים, אוטובוסים בין עירוניים, שעומדים כמו רוחות רפאים. יש נהגים שאין להם עבודה, אתם מכירים מה קורה בעולם התעופה ועולם התיירות.

אוטובוסים עומדים, תקשיבו את האבסורד, אוטובוסים עומדים, נהגים מקבלים חל"ת, כי אין להם עבודה להסיע תיירים, אבל הילדים סובלים, נחבלים בתחבורה הציבורית כי אין מענה, המשרדים לא יושבים ביניהם ופותרים את הבעיה.

עכשיו אני חייב להגיד שיש שרת תחבורה לדעתי טובה מאוד, היא כן קשובה, היא כרגע, דב לא הזכיר את זה.

היא יכולה להיות קשובה, אם היא לא יושבת עם המרכז לשלטון מקומי ויחד עם משרד החינוך, הקשב לא עוזר במקרה הזה.

אחת הבעיות כשישבנו עם ראש העיר, נדמה לי בשבוע שעבר ישבנו עם ראש העיר, שבאמת עושה עבודה נהדרת, והוא קשוב לנו והדלת אצלו פתוחה, אנחנו לפחות אחת לשבוע נפגשים עם ראש העיר בעניין הזה, ומנסים כל פעם להעלות מהאוב איזה שהוא פתרון יצירתי, פעם זה לדבר עם המנהלות שיוציאו את התלמידים לפני.

כמה תלמידים אושפזו בעקבות פגיעה?

ברוך השם לא, אבל נחבלו.

אני יכול לספר לך על סיפור למשל, מה שדב ציין, הנהג סטה ממסלולו כי מישהו חתך אותו, הילדה עפה ונחבלה ברגל, האמא בגלל שהיא לא ידעה שהיא צריכה ללכת לביטוחים וכו' פשוט הילדה ישבה בבית, עם רגל חבולה.

עוד הורה שדיבר על איזה שהוא ילד שנקע את הרגל, ילדים חוטפים ילקוטים בפנים, כמו שדב אמר לך, כמו שדב אמר לך, תדחסי עכשיו 100 ילדים בעמידה, הילקוט אחד של השני כמעט בפנים.

איזה גילאים הילדים שעומדים באוטובוס?

תראי אני הולך איתך בכל הרמות, בכל הגילאים, מכיתה א' עד כיתה יב', כאשר הילדים הרכים סובלים.

כיתה א' נוסעים יחד עם חטיבה ו-י"ב?

לא, לא, ביוקנעם, תיכף מוניק מנכ"לית העיר תסקור מה יש, ביוקנעם יש לנו קווים ייעודיים שגם איתם יש בעיה, יש קווים ייעודיים שממתינים לתלמידים, לפחות בבית ספר אחד או שניים שממתינים לתלמידים בשעה אחת.

שזה ייחודי ביוקנעם, אנחנו נלחמנו על זה כדי לשמור על זה, בדיוק באותה סוגייה שאת אמרת, ילדים עד גיל מסוים כן לתת להם את ההסעות הייעודיות.

איפה הלקונה כאן? שהילדים האלה בכיתה א', ב', ג' שעולים לאוטובוס, אין שמה מלווה, דמייני בנפשך שעולה פדופיל, לא בתחנה של בית הספר, זה אוטובוס שבסוף עושה קו בכל העיר.

יכול לעלות איזה שהוא פדופיל בתחנה כלשהי ולחכות לילד, ובהסעות של כיתות א', ב', ג' צריך להיות מלווה, זה בדיוק מה שדב דיבר, הסעות תלמידים. הסעת תלמידים מדברת על 55 מקומות ישיבה.

הסעת תלמידים עוברת בכל העיר ואוספת נוסעים רגילים?

זה לא הסעת תלמידים, זה קווי תלמידים.

כן, רגע שנייה, בבקשה ניתן למנכ"לית העיר רגע לדבר והיא תענה על זה, יש לנו עוד דוברים.

לא בלבלת פה במשהו מה רצית להגיד?

זאת לא הסעת תלמידים, אלו קווי תלמידים של תחבורה ציבורית, זה אוטובוסים ציבוריים. כל נוסע שרוצה לעלות על האוטובוס הזה, רשאי לשלם ולעלות.

אתה מוכן לענות לי לשאלה? שאלתי אם זה הסעה של העירייה או קו אוטובוס רגיל, כי אם זה קו אוטובוס רגיל זה כבר לא באחריות בכלל.

זה קו אוטובוס רגיל שיוצא מבית הספר היסודי.

ואתה אומר שהילדים עולים עליו כדי להגיע לבית ספר?

הוא יוצא מבית הספר, התחנה הראשונה שלו היא בבתי הספר היסודיים, הוא יוצא שמה, הוא מוגדר על ידי משרד התחבורה כקווי תלמידים, במכרזים שהמכרז מפרסם זה מוגדר כקווי תלמידים. יחד עם זאת, כל אזרח שרוצה לעלות על האוטובוס הזה, הוא רשאי לעלות.

זו בעיה בפני עצמה.

אני ממש לא הבנתי עכשיו, אתה אומר שמשרד התחבורה מפרסם קו הסעות לתלמידים בתוך העיר?

לא.

מה לא, זה מה שאתה אמרת.

עוד פעם, זה לא הסעת תלמידים.

אולי אני אגיד כמה מילים לפני?

בבקשה.

קודם כל אני ראש רשות לשעבר וגם ראש פורום ראשי רשויות של הדרוזים והצ'רקסיים, ועסקתי עם הסוגייה הזאת. ואני מסכים אתכם שראש העיר מתעסק עם זה או ראש הראשות מתעסק עם זה כל הזמן, והבעיה היא בעיה כואבת, והבעיה היא בעיה מערכתית. ה- יו"ר אמרה, כל עוד ואנחנו לא יושבים, לא רוצה להגיד שולחן עגול, אם לא יהיה צוות שיקבל אחריות על מה שקשור, בכל משימה אגב, לא יכול להיות שמכרז החינוך להסעת הילדים.

מי שמוציא את המכרז להסעת הילדים זה הרשות המקומית, והרשות המקומית היא זאת שצריכה לפקח ולא בטוח שיש לה גם את היכולת לפקח, ואז נותנים בסופו של דבר לאחראי על הבטיחות בדרך כלל, בוא אתה תפקח עכשיו על ההסעות של הילדים.

גם לא לוקחים בתקנות את הטופוגרפיה, דין יוקנעם זה לא כדין נהריה ודין נהריה זה לא כדין חורפיש.

זו נקודה חשובה מאוד.

כשעומר שמחון בא לבקר אצלי בחורפיש, אמרתי לו אוקי, מה זה שני ק"מ? אצלך זה מישור, עכשיו מה קורה גברתי היו"ר? זה לא רק מרחק, היום אנחנו מכבידים על התלמיד בכיתה א', בכיתה ב', בכיתה ג', בתיק ענק של ספרים, התיק שוקל יותר מהילד, ואם הוא עולה בעליה בכלל הוא יכול להתהפך לאחור. הנושא מאוד מאוד מורכב, היו הרבה צעקות או טענות, העלנו בזמנו את הנושא.

עדיין יש, יש ראשי רשויות שמפגינים להם מתחת לבית עד היום, אתם פה יוקנעם, אבל יש עוד ערים חוץ מיוקנעם שיתכן שהרשויות פחות חשובות עם פחות כלים.

אנחנו הזמנו את כפר סבא, חיפה, תל אביב.

אנחנו מדברים מערכתי על כל הארץ, לא רק על יוקנעם, כרגע יוקנעם מציגים את זה. באמת כמו שנאמר כאן, אולי במועצות האזוריות הנושא הוא קצת יותר מאורגן, קצת יותר מסודר, ואני מכיר ויודע ששם באמת קצת יותר מסודר.

גברתי היו"ר, אם לא יהיה גוף שיידע לקבל את ההחלטות תחת קורת גג אחת, בסוף ההסעות של כל התלמידים, גם בתיכון יוצאים מאיפה? מהרשות המקומית.

משרד החינוך מוציא את התקנות שלו, הרשות המקומית מוציאה את המכרזים להסעות, משרד החינוך לא יכול להוציא מכרז לכל הארץ להסעות? זה בלתי אפשרי, הוא לא יכול לשלוט, למרות שאני אישית בתפיסה אזורית, אני גם הייתי שייך לאשכול גליל מערבי, חשבתי בכלל שלכל ההסעות ייצא מכרז של האשכול, של האזור ואז יוכל לשאת את התלמידים, דין מועצה אזורית כדין מועצה מקומית כדין עירייה, כי יש את כולם באותו אשכול.

אני לא יודע אם נצליח להגיע לשם, בגוף הזה חייב להיות גם פיקוח, לא יכול להיות שילדים, כמו שנאמר כאן בכיתה א', ב' ג', אני מדבר על ילדים באמת בגיל צעיר עולים לאוטובוס בלי פיקוח.

בפיקוח, 36 מקומות על 100 ילדים שנדחסים בעמידה.

באחד הדיונים פה אמרתי מקרה שהיה אצלנו, דווקא עם חינוך מיוחד במקרה הזה שצריך מלווה, ויש מלווה בחינוך מיוחד כל הזמן, אז גם לגילאים כאלה צריך להיות מלווה.

לכן אני אומר, בואו גם אתם לא לערבב, אני לא הייתי מקבל בכלל את הטיעון שיש תחבורה ציבורית, משרד התחבורה, אני לא יודע מי הוציא את המכרז, ויש הסעה של ילדים שהיא לא בשליטה, לא בשליטה של הרשות ולא בשליטה של משרד החינוך, ולא בשליטה של הקב"ט.

זה ציבורי, לכן הייתי ממליץ ואומר, דבר כזה, אני לא הייתי מאשר לילדים שלי כראש עיר שיסעו בהסעות כאלה כי הן לא מפוקחות על ידי, והפיקוח פה הוא מאוד, מאוד חשוב.

רגע, היא עוד לא קיבלה את רשות הדיבור, זה לא דיון אישי ויש כאן עוד דוברים שמחכים יפה לתורם אז בבקשה.

מוניק קונפינו, מנכ"לית עיריית יוקנעם. אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות, ואני חושבת שהדיון הזה בוועדה לזכויות הילד יש לו משמעות, את גם פתחת ונגעת בכמה נושאים. עד שלא יתייחסו להסעות ילדים בדיוק כמו שהוא דיבר.

עד שלא יתייחסו לילדים.

לילדים, אני מסכימה, קשה לי האמירה הזו, אבל אני אומרת, עד שלא יתייחסו להסעות תלמידים ואת יודעת מה, בגילאים של א' עד ג', כהסעות יעודיות, הסוגייה הזאת לא תיפתר.

כמו שאת רואה, יש לי הנהגת הורים מאוד, מאוד דעתנית, ואני באה גם ממקום של הנהגות הורים, אנחנו קשובים ואנחנו נותנים להם מענה 24/7 לא כקלישאה.

אתם. מצד שני יש כאן רשויות שלא הגיעו לדיון הזה בכלל, למרות שהם הוזמנו.

כן, אבל מה שחשוב לי כן לציין כי הוא נגע כאן, כל ההסעות שהמכרזים יוצאים על ידינו, וזו סוגייה שהיא מאוד משמעותית, יש פיקוח שלנו, יש מלווה שאנחנו משלמים כרשות, גם אם משרד החינוך לא מאשר לי להעלות מלווה מסיבה כזו או אחרת, בכספי הרשות אנחנו מממנים, אנחנו מממנים חינוך מיוחד גם כשמשרד החינוך לא מאשר, אנחנו מממנים הסעות חוץ למשל לבית ספר ממלכתי דתי, כי אין לנו בתוך הרשות, 50% מתקציב העירייה הולך לחינוך. זו סוגייה אחת.

הסוגייה השנייה זה שהסעות התלמידים בבתי הספר היסודיים, אנחנו ניסינו, אני מסכימה זה לא הסעה פרטית, זה תחבורה ציבורית. ניסינו לשמר את זה, כשההסעה מתחילה מפתח בית הספר, זה נותן לנו שבעה בתי ספר יסודיים בסוף הלימודים, אוטובוסים מתייצבים שם לפי כמות הילדים ולפי מערכת השעות, שם אין בעיה, הנהגת ההורים יכולה להגיד כך או אחרת, שם אין את הבעיה.

איפה הבעיה התחילה להתעורר? כשפתחנו שתי חטיבות, חטיבה אחת צומחת ועוד חטיבה, שבסה"כ יש לנו ביישוב, סה"כ 5,500 תלמידים, בחטיבות יש כ- 2,000 תלמידים, כ- 40% זה המסה העיקרית.

עשינו רה ארגון לפני שנתיים עם משרד התחבורה, אנחנו ממתינים לפעימה, זאת אומרת ברגע שתקציב המדינה יעבור ואנחנו נקבל את הפעימה השנייה, יתווספו לנו כמות של אוטובוסים, עוד לא קיבלנו ואני קוראת כאן אולי בעזרתך אם תוכלי לקדם את הנושא הזה. אנחנו הראשונים לקבל מספר אוטובוסים גדול ולהכפיל.

יכול להיות שהקצו להם את זה ל- 2022.

הבטיחו לנו שזה ייכנס לתוקפו בספטמבר, עם פתיחת הלימודים בספטמבר תשפ"ב, ועד אז עשינו מספר דברים, יש לנו ראש רשות 32 שנה, מצחיק שאני באה לכנסת כדי לבוא ולדבר על איזו שהיא בעיה שיש ביוקנעם, תמיד אנחנו מסבירים איך אנחנו התפתחנו מעיירת פיתוח לעיר מובילה.

יש לנו ראש רשות, עשינו מהלכים, לקחנו קווים, לקחנו איזו שהיא אחריות והסטנו קווים, הסטנו קווים בין השעות 13:00 ל- 16:00 ועמדנו אל מול התושבים שלנו ואמרנו להם אפרופו, קודם כל הילדים.

אתם מצליחים לעשות את זה?

עמדנו ועמדנו בגבורה, הנהגת ההורים אמרו איך תעמדו.

כן, אבל אני חייבת לקטוע אותך ולשם שינוי אני באמת חושבת שזה פעם ראשונה בוועדה שזה קורה, אני מאוד נהנית לשמוע רשות מקומית שעושה כל כך הרבה דברים גם למען התושבים ובטח שלמען הילדים, אבל לצערי אני אומרת את זה, הטוב שאתם עושים הוא לא מדגם מייצג, ושם הוועדה הוא לא יוקנעם, אלא מחדל תחבורה שפוגע בזכויות ילדים.

אני באתי בכובע של יוקנעם.

אני אומרת, ולכן אני נהנית לשמוע את דברייך ואני שמחה לשמוע שיש רשות מקומית שעושה את הדברים.

ועם זאת, מקומות אחרים בארץ יותר מידי מקומות בארץ, יש ממש סכנת נפשות של ילדים שנדחסים אל תוך אוטובוסים כמו שק תפוחי אדמה, אני לא מדברת על התאונות שעלולות להתרחש, אני לא מדברת על הפגיעות הגופניות על ידי בלימה, וילדים שכבר רגילים כי זו חוויה יום יומית להיזרק לתוך שמשה של רכב. אני לא מדברת על המחנק העצום, אני לא מתחילה לדבר על משבר הקורונה, אני כן אומר שזה מתחיל להישמע כמו אסון מירון, שעד שלא חלילה יקרה משהו גדול, כנראה שאף אחד פה במדינה לא יירגע, ואז משרדי הממשלה ימהרו לשבת ביחד, אבל לא לפני שהם ימשיכו לזרוק אחריות אחד מהשני כי זה לא סקסי.

אז אני אומרת כבר עכשיו, כדאי למשרדי הממשלה לייצר שיח כבר בשלב הזה, לפני אסון מירון 2 חס וחלילה, וכבר מהיום להתחיל למצוא פתרונות משותפים לפני שנגיע לאסון, כי אז הם כבר יעמדו בסיטואציה אחרת.

וזה מה שנקרא שבנס ובהשגחה עליונה לא קרה עד היום, מה גם שאנחנו נמצאים היום בקורונה, ואי אפשר לדחוס כל כך הרבה אנשים באוטובוס אחד.

לפני כחודשיים, בכניסה המזרחית לחורפיש, אם אתם זוכרים את התאונה עם האוטובוס, הוא הסיע ילדים, מי שנהרג זה המשפחה עם המונית, אבל תארו לעצמכם שאוטובוס כזה מתדרדר לתהום, מלא ילדים, לא בטוחים.

אם תצליחי באמת לעזור לנו, עשיו אני מדברת ברמה הארצית, אני מתחברת למה שאת אמרת, להחזיר את ההסעות הייעודיות של מכיתה א' עד כיתה ג', את יודעת מה לא ד', ואז התחבורה הציבורית תתפנה לילדים היותר גדולים, אנחנו נוכל להסתדר עם זה.

זאת אומרת, אני חושבת שכל ראש רשות מקומית ידע לעשות יחד עם הזכיין שלו באותו אזור, נוכל לעשות עבודה, זה יהיה מאוד משמעותי.

תיכף נשמע את משרדי הממשלה ונציע את זה.

אני רוצה בבקשה להעלות את ירון חן, הנהגת הורים ארצית, לאחריו יער אמיר, מנכ"ל פורום חברות התחבורה הציבוריות והפרטיות. בבקשה.

ירון חן לא נמצא? בסדר מנסים להשיג אותו. יער אמיר נמצא איתנו? יער בבקשה ושלום לחבר הכנסת עלי סלאלחה.

שלום לכולם, אני רוצה דבר ראשון לברך על הדיון החשוב הזה. אני מנכ"ל פורום חברות התחבורה הציבוריות הפרטיות, ואני מייצג תשעה מפעילים שמפעילים שירותי תחבורה ציבורית, בין היתר חברות סופרבוס, מטרופולין, אפיקים, נתיב אקספרס ונוספות.

הנקודה החשובה לצורך הדיון הזה, שבשורה התחתונה משרד התחבורה מנחה את מפעילי התחבורה הציבורית להפעיל שירותי תחבורה ציבורית מה שנקרה קווי תלמידים, מבחינת השעות, התדירות, הזמנים, סוג האוטובוס וכן הלאה.

למפעילי התחבורה הציבורית אין שום יכולת לשנות או להשפיע על זמני הנסיעה של האוטובוסים, הם כפופים לכל ההנחיות הרגולטוריות, בין היתר הנחיות של כמות הנוסעים באוטובוס והנחיות אחרות ולכן יש פה בעיה מאוד קשה במתן מענה לצרכים של התלמידים.

כאשר יש תחילת וסיום שעות פעילות של מוסדות החינוך, ויש מאות ולפעמים גם אלפי תלמידים שרוצים לעלות לאוטובוס כדי להגיע ללימודים או לחזור הביתה, אוטובוס אחד, שניים או שלושה, לא יכולים לתת מענה לכולם וצריך לייצר פתרון מערכתי, שלם, ארצי לכל הנושא הזה של הסעות תלמידים למוסדות חינוך.

בשורה התחתונה זו הנקודה, אני אשמח להשיב עוד על שאלות או להצטרף בהמשך הדיון אם יתעוררו עוד נושאים נוספים שיצטרכו את התייחסותי.

תודה רבה יער. תיכף המועצה הלאומית לשלום הילד ליאורה אלטמן ואז נעבור למשרדי הממשלה.

חבר הכנסת סלאלחה, אתה רוצה עכשיו לדבר?

לא, אני אשמע קודם.

תשמע קודם, בסדר גמור. המועצה הלאומית לשלום הילד ליאורה איתנו? ליאורה לא נמצאת איתנו, בסדר. אני מבינה שגם מועצת התלמידים לא איתנו, אני פשוט נורא אוהבת לתת להם לדבר, הם אלה שסובלים בסוף אבל הם גם לא איתנו היום.

בוא נפתח במשרד החינוך, שמעון אבני מנהל אגף הסעות, בבקשה.

שמעון אבני, מנהל אגף הסעות במשרד החינוך מזה שש שנים.

במשרד החינוך?

במשרד החינוך כן. הסוגייה הזאת היא סוגייה שדנו בה רבות, אני אישית השתתפתי במספר דיונים בכנסת, סוגייה קשה, בעייתית שבאמת מצריכה גיוס של מספר משרדי ממשלה כדי לפתור אותה.

אני רק אומר, שילדי מדינת ישראל לצורך העניין, מרבית ילדי מדינת ישראל נוסעים בתחבורה ציבורית, כולל אגב תלמידים בחינוך מיוחד שנוסעים בתחבורה ציבורית. כשאנחנו מדברים על קווי הסעות בוקר, או קווי הסעות תלמידים, אנחנו מדברים על קווי הסעות של תחבורה ציבורית, על הקווים האלה יכולים לעלות גם אנשים שנוסעים לעבודה.

כלומר ילדים שעולים בבית הספר בכיתה א' ונוסעים לבית הספר לביתם או בחזרה, גם אין מספיק מקומות ישיבה, אז הם עומדים ונדחסים 36 מקומות על 100 ילדים שנדחסים לתוך אוטובוס, גם על כל זה אוטובוס שמפוצץ בילדים, מאפשרים לאנשים אחרים לעלות למעלה.

כלומר הבטיחות פה היא לא מבחינת התחבורה והבטחון בנסיעה, אלא גם לא ביטחון אישי, אני מבינה נכון את דבריך?

הילד הזה גם נוסע אחר הצהריים לחוג, הילד הזה נוסע להורים שלו, הילד הזה נוסע לעוד פעילויות, זה לא שונה מזה שהוא נוסע בבוקר.

על פי חוק הוא לא מחויב להגיע לבית הספר, סליחה, תן לי תשובה שהיא טובה ולא תשובה של מריחה. בוא נתחיל מהתחלה.

הילד מחויב להגיע לבית הספר והוא לא מחויב להגיע לחוג, הוא כן מחויב להגיע לבית הספר והוא מחויב להגיע לבית הספר בבטחה הלוך ושוב, זה הסיפור. מה זה מחויב להגיע, הוא גם מחויב להגיע לסבתא שלו אבל אז ההורים לוקחים על זה אחריות.

אבל התאונה יכולה לקרות לו גם כשהוא נוסע לחוג ולא רק לבית הספר. אם תתנו לי להשלים רגע את הסקירה, אז יהיה יותר קל לכולם כי יש לי כמה דברים שאני רוצה להגיד ואני מבין שאין הרבה זמן.

אז אמרתי שמרבית התלמידים נוסעים, מדובר על קווי אוטובוס שהם לא הסעות שהמשרד ממן, אגב המשרד מממן הסעות או מטפל בהסעות רק בחינוך המיוחד, שם יש חובה להסיע ילדים בהסעות מאורגנות, שם יש חובה להציב מלווים ובחינוך הרגיל זה לא מוסדר ברמה הזו, זה לא שאי אפשר לסדר את זה, תיכף אני אגיד איזה פתרון לדעתי צריך לתת.

קווי האוטובוס האלה של הבוקר - - -

סליחה שאני קוטעת אותך, אבל חוזר מנכ"ל משנת 2012 הוא עדיין קיים, אמנם לא מעודכן אבל קיים.

א' תלמידים בגיל חובה ובחינוך הרגיל.

בית משפט עליון קבע, כי הזכות לחינוך חינם אינה כוללת את הזכות למימון הסעה לבית הספר, עם זאת המשרד משתתף בהוצאת הסעה לגני חובה ולבתי ספר רשמיים בלבד, מכיתה א' עד כיתה י' ועד בכלל".

מה הבעיה עם זה? זה מתממש.

אין בעיה.

כל מה שקראת עכשיו מתממש.

השאלה היא איך מתממש?

לא מתממש.

אנחנו משתתפים בעלות של תלמידים זכאים על פי קריטריונים שנקבעו, אפשר שחוזר המנכ"ל, אפשר לבוא בטענות ולסדר את זה, בסוף זה סוגיות של תקציב ולכן לדעתי בוועדה, אני כבר אקפוץ לסיכום.

אני רק אגיד לפני זה, משרד החינוך לא יכול להחליף את הרשויות המקומיות בכל מה שקשור למכרזים, לתפעול של הסעות, לבקרה על הסעות. אנחנו לא יכולים, אני עם ששת האנשים שלי, לא יכול לעשות בקרה על 250 רשויות במדינת ישראל שמוציאות מכרזים, אני עושה כמובן בקרות וביקורות ואנחנו מטפלים בדברים שאנחנו מוצאים, אבל בסדר גודל כזה אנחנו לא נוכל, אנחנו כמשרד חינוך לא נוכל להפעיל מכרזים.

שמעון אתה שומע אותי?

שומע.

במהלך שש שנותיך במשרד החינוך, ולאור העובדה שזוהי אינה בעיה חדשה, מקסימום בעיה שהתעצמה, ומאחר והילדים שלומדים הם כן תחת אחריות משרד החינוך, האם לאור העובדה שאתה יודע שיש בעיה, ובוא נאמר שזה לא באחריותך, למרות שיש כאן חוקים שאומרים אחרת, אבל בוא רגע נגיד שזה לא באחריותך, אבל אתה כן יודע שיש בעיה.

האם, ואם כן אז מתי ישבו משרד החינוך, כלומר אתה, עם נציג משרד התחבורה, עם נציג המרכז לשלטון מקומי ואולי גם עם נציג האוצר, אני מניחה שהוא היה יכול להיות רלוונטי לסיפור, אולי רפרנט כל שהוא, מתי ישבתם ואמרתם יש פה בעיה, בוא נשב ביחד וננסה לפתור אותה?

אנחנו לא ישבנו, אנחנו פנינו, אנחנו רוצים לשבת.

מתי פניתם?

אני אשלח לך מכתבים, עכשיו בקורונה, עכשיו לפני חצי שנה, יש מכתב שלי ששלחתי למשרד התחבורה, בעקבות פניות של הורים, של רשויות שמבקשים את קווי הבוקר האלה, על מנת להסיע תלמידים, להגדיל את מספר קווי הבוקר האלה, משרד התחבורה טוען שיש לו חוות דעת משפטית, עוד פעם, אני לא ראיתי אותה מעולם, אבל שיש לו חוות דעת משפטית, שאין זה באחריותו ושהוא לא צריך להסיע תלמידים, שזה אחריות של משרד החינוך.

אז אתם מבינים, אני לא יודע מה זה אחריות של משרד החינוך להסיע תלמידים. אנחנו בסוף לא מקיימים מכרזים.

ואתה אומר שזה בעיה של מי? שלהם או של העיריות?

אני אומר שזה גם בעיה שלי בסדר? אני לא מתנער מזה שאני צריך לטפל בזה, אבל אם אני לא אזכה לשיתוף פעולה כפי שזה היה עד היום, אני מוכן שתקום וועדה משותפת, של אוצר, תחבורה, חינוך, מרכז השלטון המקומי, ונשב שם ונטכס עצה, זה יעלה כנראה הרבה כסף, אבל אני לא נציגו של האוצר, יבוא האוצר ויגיד מה צריך לעשות.

אגב, אני אומר לכם היום, שאנחנו לחינוך המיוחד לא מצליחים להביא מלווים, אז אם אתם רוצים להביא עכשיו עוד, לא יודע לא ספרתי, 1000 מלווים לתלמידים בחינוך רגיל, אז כנראה זה משהו שלא יכול לקרות פשוט.

אבל אני אומר שוב, אני מוכן שתקום וועדה שאני אנהל אותה, שמשרד התחבורה ינהל אותה, שאנחנו נשתתף ותוך פרק זמן של שלושה חודשים, יחד עם השלטון המקומי נביא הצעה לפתרון. אנחנו בעד להסיע את הילדים, שלא תטעו, אנחנו חושבים שזה, נכון, שזה חשוב, שזה ראוי.

ממתי הבעיה הזאת קיימת?

שנים.

אני שמחה שאולי בעתיד אתם תשבו ביחד. שמעון תודה תישאר איתנו, אני עוברת למשרד התחבורה.

יוקנעם אתם מקסימים, אתם נהדרים, שמענו אתכם, אולי בסוף הדיון אם יישאר זמן אני אתן לכם לדבר שוב.

נועה אבירם, מנהלת אגף בכיר תחבורה ציבורית, משרד התחבורה בבקשה.

שלום, צהרים טובים, אני רוצה קודם כל באמת להודות על קיומו של הדיון החשוב מאוד הזה.

הוא נעשה כי אתם לא ישבתם לדון ביניכם.

אז אני תיכף ארחיב על מה שנעשה, ואצלנו לפחות נעשה רבות בנושא.

קודם כל אני רוצה להבחין בין מה שאנחנו מדברים על קווי תחבורה ציבורית לבין הסעות לתלמידים.

קווי תחבורה ציבורית, כמובן שזה נאמר כאן גם קודם, הם פתוחים לכל גם על פי הפקודה ועל פי התקנות, כל נוסע שמעוניין לעלות על הקו שעוצר בתחנה על קו תחבורה ציבורית הפועל מרישיון, רשאי וצריך לאפשר לו לעלות, אין פה איזה שהיא אבחנה, תלמיד, לא תלמיד, האבחנה הזו לא קיימת.

בעצם לא מדובר על הסעות ילדים, אנחנו בעצם מדברים על תחבורה ציבורית, שבמקרה האוטובוס הוסט ונמצא בקרבה לבית ספר, ואז בגלל שהוא קרוב אל אותו מוסד חינוכי אז עולים עליו גם תלמידים?

תוכנן ככה שהוא ידע לתת מענה לאותו מוקד ביקוש של בית ספר, אבל כן זה קו תחבורה ציבורית כמו קו 5 בתל אביב.

האם במדינת ישראל יש דבר כזה שקוראים לו הסעות תלמידים?

הסעות תלמידים קיימות בפקודה, בפקודת התעבורה והן מתייחסות לזה שהנוסעים, התלמידים חייבים לשבת, חייבת להתאפשר להם חגירה, מה שכמובן לא קיים בקווים העירוניים שלא בנויים לזה ושצריכים להתאים לתקנות היבשות.

כמה הסעות ילדים על פי החוק, שהם חייבים לשבת חגורים וכו' כמו שאנחנו מכירים, כמה כאלה קיימים?

הסעות תלמידים זה כמו שאמרתי זה לא תחבורה ציבורית, זה לא ברישיון של תחבורה ציבורית, אנחנו כן הרגולטור של חברות ההיסעים, אבל מה שזה אומר שאנחנו רגולטור, שאנחנו נותנים להם את הרישיון להפעיל רכב היסעים, האם המסיעים עובדים למפעלי ים המלח או תלמידים לבתי ספר, זה כבר לפי התקשרויות שיש להם, וכן צוין הנושא פה של חוות הדעת המשפטית שבידי, של הלשכה המשפטית של משרד התחבורה שמתייחסת על חובה שחלה הן על משרד החינוך והן על הרשות המקומית, להביא את התלמידים אל בתי הספר.

אז אני אומרת, אנחנו עשינו ונמשיך להפעיל קווים עירוניים לאותם מוקדי ביקוש, וגם בהחלט אנחנו צריכים להמשיך ולתגבר אותם ולאפשר נסיעה טובה, נוחה ובטוחה לכלל הנוסעים, אבל זה לא היה וזה לא יהיה הסעות תלמידים, זה לא מאפשר את אותם כללים שקבועים בפקודה, שמחויבים להיות לתלמידים שנוסעים לבתי הספר. אלו שני נושאים שונים, זה לא תחבורה ציבורית.

כן אנחנו יכולים להגיד, הנושא הזה לא נעלם מעיננו, ואנחנו בטח לא חושבים שנכון להתחמק או לגלגל את התלמידים ואת ההורים מבין משרדי הממשלה.

הרגע גלגלת, משרד החינוך אמר זה לא אני זה התחבורה, אתם התחבורה אומרים זה לא אני זה החינוך, עכשיו בוא נראה מתי יתחילו להאשים את מרכז השלטון המקומי, אני מחכה.

רגע, אני רוצה ברשותך חברת הכנסת, אני רק רוצה להשלים מה כן נעשה, נעשית אצלנו כבר תקופה, זה בהיקף מאוד, מאוד גדול, עבודת מיפוי של כלל השירותים, שירותי ההיסעים שניתנים היום לתלמידים, הן אם זה בקווי תחבורה ציבורית, קווים שסמוכים לבתי ספר, והן אם זה באמצעות האוטובוסים הצהובים של המועצות האזוריות, וכל מיני הסדרים אחרים שקיימים.

אבל איך אתם עושים את המיפוי הזה אם אתם לא מדברים עם משרד החינוך? מאיפה יש לך את הנתונים על ילדי ישראל אם אף פעם לא הרמתם טלפון למשרד החינוך לשבת איתם ולשאול אותם את השאלות האלה?

אז זה לא מדויק, ואני חייבת גם לומר, אני לא חושבת שיש פה איזה שהוא מקום לגלגל אשמה כמו שאמרתי, אבל אני לא מכירה שמשרד החינוך בא ואמר, אני רוצה לעשות עוד הסעות תלמידים, רק תנו לי את המיפוי, אנחנו בהחלט מנסים לדבר עם משרד החינוך, וגם דרך אגב עם משרד האוצר, וגם בימים האלה שאנחנו מקדמים החלטות ממשלה שנוגעות לעולם של פקקים.

אני שוב חוזרת, אמרתם שאתם עושים מיפוי, מאיפה יש לכם את הנתונים למיפוי?

עברנו רשות, רשות, כל רשות מקומית עברנו ואספנו מידע ברשויות המקומיות.

דילגתם מעל משרד החינוך, חבל, משרד החינוך היה יכול פשוט לפתור לך הרבה מאוד מהבעיות.

ניסינו גם עם משרד החינוך.

תשובה כיפית לקבל מהמשרד.

אבל אני אגיד שבשורה התחתונה, יש מידע, ויש תוכניות עבודה, ואנחנו גם כן בתהליכים מול משרד האוצר, ברור שהמדינה צריכה לפתור את זה בשולחן אחד, ויחד עם זאת חשוב כן לעמוד על ההבדלים של בין תחבורה ציבורית לבין היסעים לתלמידים.

תחבורה ציבורית לא מאפשרת את אותן חובות שכרוכות בהסעת התלמידים, וכמו שאמרתי קודם לכן, הסעת תלמידים היא באחריות משרד החינוך והרשות המקומית.

אבל את יודעת, בסוף יש עניין תקציבי, בסוף הם לא עושים את זה כדי לגלגל ילדים שיהיה לכם ברור, הם עושים את זה כדי לגלגל את הכסף, זה בסוף העניין, זאת הסיבה שאף אחד לא מוכן לקחת על זה באמת אחריות, כי בסוף זה כסף.

משרד החינוך לא רוצה לבוא ולהגיד אני רק שם את התקציבים על זה, משרד התחבורה בא ואומר, אבל רגע זה באחריות משרד החינוך או באחריות המועצות המקומיות, שהם יממנו את זה, מה אתם רוצים ממני וככה זה נראה.

יש לך עוד משהו להוסיף? תישארי על הקו אנחנו עוד בדיון.

כן, אני רק רוצה לשוב ולחדד, שמעבר לסיפור הכספי, ששוב אני אומרת, בתחבורה הציבורית אנחנו לא יודעים לתת את המענה החוקי.

אם אתם אומרים לנו, תפעילו את ההסעות לבתי הספר בתחבורה הציבורית העירונית, זה פשוט לא תואם את החובות שבפקודה ובתקנות.

אני אגיד לך מה היה קורה, מאחר ובתקופת הקורונה, הרבה מאוד מנהגי ההיסעים, במיוחד בכל הנוגע לתיירות, שווקו, משוועים לעזרה, במקום להזרים להם מענקים, אפשר פשוט לעשות להם הסטה, תעברו להסעות תלמידים.

קודם כל, הם הופעלו במאות, במאות בתחבורה הציבורית. ושוב אני חוזרת ואומרת, אנחנו מחויבים לתקנות הנגישות, לא ניתן להפעיל קו תחבורה ציבורית ברכב בן עירוני בעיר, בשירות העירוני, זה לא מאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתמש ככל שהם מעוניינים בתחבורה הציבורית.

לא דיברתי על אנשים עם מוגבלות כרגע עדיין.

לא, אני אומרת שהתחבורה הציבורית פתוחה לכל.

במקום לדחוס ילד בכיתה א' שיעמוד עם עוד 100 אנשים באוטובוס שבכלל לא בנוי לתקן של 100 אנשים, ושהוא יזרק לתוך החלונות כל יום, וזה הפך להיות סוג של הרגל, אפשר פשוט לקחת את כל מוניות השירות או ההסעות האלה ששווקו חיים בתקופת הקורונה במיוחד. אבל כל הדברים האלה דורשים בסה"כ דבר אחד, שתשבו יחד, תשבו יחד.

אני חייבת להעיר, גברתי, בהיבט הזה שוב, חברות ההיסעים יכולות לפעול מול כל חוזה, מול כל מעסיק, ואין שום בעיה שרשות, שבית ספר ייקחו ויפעילו אותם, אין לזה שום קשר לתחבורה הציבורית.

איך הם ייגבו כסף? ראש העיר יביא אוטובוס, יש לו 5000 תלמידים, איך הוא יגיד למי לעלות ולמי לא לעלות?

תודה רבה לך. ענת לובזנס, סגנית סמנכ"ל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי.

נעים מאוד, לובזנס.

אני רק רוצה להעיר פה כמה נקודות מצד השלטון המקומי, שבאמת גם אנחנו דנים בסוגייה הזאת הלוך ושוב לא מעט פעמים.

מה שעומד בפתח הרשויות זה באמת איך להסיע את התלמידים, או איך לעמוד בחובות ההסעה, כשהן מסיעות הן נתונות למכרזים, עלויות מאוד גבוהות, משרד החינוך משתתף בדרך כלל ב- 40% או 50% בלבד מעלות ההסעה, בסך כל הרשויות זה מאמיר למאות מיליונים בשנה, יש הרבה מאוד תשומות כדי לנהל את זה, שמעון צודק, בשישה אנשים אי אפשר לנהל מערך של הסעות תלמידים לכל מדינת ישראל, ואנחנו נרצה לשבת בשולחן עגול כזה ולנהל דיון על איך מנהלים מערך כזה.

אבל אתם רוצים, אבל למה למען השם במשך עשור כמעט אף אחד לא עשה את זה? למה צריך להגיע לוועדה לזכות הילד כדי להגיד לי שאתם רוצים? אתם יכולים לעשות, פשוט תעשו.

לא עושים את זה אני מצטערת, אני לא יודעת מאיפה הנתונים של הנהגת ההורים ביוקנעם שטענו שכמעט באף רשות זה לא קורה, אבל בהרבה רשויות מקומיות כן מפעילים הסעות לפי מה שהם מחויבים: בראשון לציון, ברחובות, בבאר שבע, בעוד הרבה רשויות מקומיות שהן לא מועצות אזוריות.

היום חלק מהקושי בלהפעיל בנוסף, את מי שכרגע איננו זכאי לפי חוזר מנכ"ל, זאת אומרת מי שמרוחק פחות משלושה קילומטר מבין הספר שלו, או בילדים קטנים יותר פחות משני קילומטר, זו סוגייה כמובן כמו שאת אמרת לפני, של עלויות, ואם הרשות צריכה לשאת ב- 50% שמאמיר למיליון ועשרות מיליונים בשנה לכל קו כזה, היא לא מסוגלת.

ולמי הרמתם את הדגל האדום הזה?

אנחנו בדיונים עם משרד החינוך על זה, שלחנו לקרן טרנר עוד שנדמה לי כשישבה במשרד התחבורה איזה פנייה, פנינו גם ב- 2020 בתקופת הקורונה בדיוק את ההצעה שעלתה פה בוועדה, להשתמש באותם אוטובוסים של הסעות תיירים לצורך הסעת תלמידים בהסעות מאורגנות. הבעיה ידועה מזה זמן רב.

היא ידועה לכם? היא ידועה להרבה אנשים.

היא ידועה לכולם.

זה כאילו, וזה לא אישית נגדך, אני כמובן שאת מבצעת את עבודתך נאמנה. אבל זה כאילו, צריך לרשום מודעה למשרדי הממשלה, דרושה גננת, שתושיב את כל משרדי הממשלה והשלטון המקומי ותגיד להם, חבר'ה אתם יודעים שיש בעיה? כולם יהנהנו בראש, אז פשוט תושיב אותם, שידברו אחד עם השני, ידסקסו קצת ויפתרו את הבעיה, כמו שאנשים בוגרים עושים, כמו שעושים בחברות פרטיות, כמו שעושים בכל משהו שרוצים להצליח ולפתור בעיות.

אני, מהתשובה שלך, ומהתשובה של משרד החינוך, ומהתשובה של משרד התחבורה, מבינה שכולם מבינים שיש בעיה, ואף אחד לא באמת מעונין לפתור אותה. למה? כי כל אחד פוחד משני דברים, פעם אחת שייקחו ממנו כסף, ופעם שנייה שיגידו לו, אה אתה רוצה ליזום את זה, זה אומר שזה באשמתך. כלומר אף אחד גם לא רוצה את האחריות לעצמו.

עכשיו מי נפגע בסיטואציה הזאת? הילדים שדחוסים בתוך אוטובוסים, לא חגורים, עומדים, נזרקים על השמשות, נופלים אחד על השני, עומדים בגשם בסופות במשך שעות, לא שעות.

אל תשכחי את התיק הכבד שהוא נושא על הגב.

והתיק הכבד, אבל אתה יודע מה חבר הכנסת סלאלחה, אתה יודע מה ההבדל בין הדיון היום לבין הדיון בעוד מספר חודשים חלילה וחס? זה שהדיון הזה בא ואומר, חבר'ה אנחנו לפני אסון מירון שמתקרב אלינו, שועט לעברנו, חיי ילדים בסכנה, עומדים בחנק, צפופים 100 איש, ילדים בתוך אוטובוס שמתאים ל- 30 איש למען השם, בתקופת קורונה, עם 400 הרוגים בתאונות דרכים בשנה במדינת ישראל, עוד מישהו מעז לעלות ילדים לא חגורים לאוטובוס, מזל שיש אכיפה על רכבים פרטיים.

אבל הם בינתיים אומרים, רגע זה לא אני זה הוא, כן נכון צריך לשבת, צריך לשבת זה חשוב, צריך לשבת, אלה התשובות שאני מקבלת מכם, ואני לא מדברת רק אלייך, אני מדברת למשרד החינוך, אני מדברת למשרד התחבורה.

יש לכם מזל אחד, שהדיון הזה קורה היום ולא אחרי האסון, כי אחרת התשובות שלכם היו מביאות אתכם למקום הרבה יותר גרוע, אבל אתם יודעים מה? זה כבר היה דמעות לשווא כי היו ילדים מתים, וזה היה על הכתפיים שלכם, וזה היה אחריות של השלטון המקומי, וזאת הייתה אחריות של משרד התחבורה, וזאת הייתה אחריות של משרד החינוך.

אז תתעוררו לפני התאונה, תתעוררו לפני האסון, ואם אתם צריכים גננת אני אהיה הגננת, שבו ביחד ותפתרו את העניין הזה, שבו ביחד, זה מה שאתם צריכים? שהגוף שמפקח על הממשלה, יבוא ויגיד לכם, שבו ביחד חברים, תפתרו את הדבר הזה?

גם משרד התחבורה, גם משרד החינוך, גם השלטון המקומי, התשובות שלכם מביישות בעיקר את הילדים ואת ההורים שלהם.

להם גם יש ילדים.

שבו יחד ותסגרו את הנושא הזה, זה לא קשה, יש אתגרים הרבה יותר משמעותיים במדינה הזאת, מאשר למצוא אוטובוס שלוקח ילדים בצורה בטוחה, בושה וחרפה. סליחה חבר הכנסת סלאלחה.

גם להם יש ילדים שנוסעים באוטובוסים באותו מצב שאת דיברת עליו, אז מה הבעיה, הילד שלך הוא חשוב, גם של אחרים הילד הוא כן חשוב, כל ילד הוא חשוב, אנחנו צריכים באמת לקחת את הדברים ברצינות, ובאמת לעשות מעשה.

תשבו ביחד, תקבלו החלטות, תיקחו את ההורים שיושבים פה בחשבון, בסה"כ רוצים לדאוג לשלומם של הילדים, ייסעו בבוקר, יחזרו אחרי הצהריים, שלמים ובמצב טוב, זה מה שרוצים.

אבל הם לא תחת אחריות של אף אחד. חבר הכנסת סלאלחה, אני אומרת את זה בכל דיון ואני אמשיך לומר את זה.

חיי ילדי ישראל הם הפקר בכל תחום, לא רק בתחום ההסעות, בכל תחום שהוועדה הזו לא שמה עליה את היד, יש בריחת אחריות של משרדי הממשלה, יש חוסר תקשורת משווע של משרדי הממשלה, זאת לא התנהלות. אין אימא ואבא לילדי ישראל בשום תחום שהוא, במקרה הזה זה כבר דיני נפשות, זה דיני נפשות ואלה התשובות שאנחנו מקבלים.

אני פונה עכשיו לכל משרדי הממשלה ואני רוצה לדעת דבר אחד, כמה פניות, כמה תלונות הוגשו אליכם בשנה האחרונה? אני לא הולכת שש שנים אחורה, אני לא הולכת עשר שנים אחורה, בשנה האחרונה יש לכם תשובה?

כמה תלונות? מישהו שם לב להורים שפונים ומגישים תלונות? האם משרד החינוך רושם את התלונות מההורים? האם משרד התחבורה רושם את התלונות שהגיעו? האם אתם בשלטון המקומי רושמים, יש רישום מסודר של כמות התלונות בנושא הזה על ידי הורים ואנשים שמנסים לנפנף לכם את הדגל האדום ולהגיד לכם, הלו יש לנו פה בעיה, או שגם את זה אין?

כל פעם שאני מבקשת נתונים ממשרדי הממשלה, פשוט כל פעם אומרים לי שאין, אני מניחה שזאת תהיה אותה התשובה לכן אני שואלת, אני רוצה תשובה, אני פשוט מצטערת לומר שכנראה אני שואלת שוב שאלה רטורית.

אני חוזרת למשרד החינוך, אני מבקשת תשובה, לאחר מכן אני מבקשת תשובה ממשרד התחבורה והשלטון המקומי אני גם ממך מבקשת תשובה, כמה תלונות הוגשו בשנה האחרונה בנושא הזה? משרד החינוך, שמעון בבקשה.

אין לי את הנתון כרגע ביד, אבל אני יכול תוך שבוע להעביר אותו לוועדה, אנחנו רושמים, אנחנו מבצעים מעקב על תלונות.

אז למה שבוע?

כי אני צריך לאסוף. יומיים.

תודה, עד יום רביעי הוועדה מבקשת את הנתוון הזה. בבקשה משרד התחבורה.

אולי תבקשי את המכתבים ואת התלונות מוועדי ההורים.

בבקשה משרד התחבורה אותה שאלה.

אז אין לי את המספרים לפני, אבל כמובן שאני אוכל להעביר אותם, אנחנו לא עושים עליהם מעקב, אנחנו בוחנים כל תלונה וכל פנייה, נותנים מענה בכל מקום שמדובר כמו שאמרתי על תחבורה ציבורית.

את יכולה לשלוח לי את מספר הפניות?

איפה שאפשר תקבלו את הנתונים המדויקים והמלאים ביום רביעי.

תודה רבה. המרכז לשלטון מקומי, אותה שאלה.

אמרתי שאני גם אעביר את התשובה עד יום רביעי.

תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה עכשיו להביע?

קובי פה כבר ממש בהמתנה, אין לי לב להגיד לו לא לדבר עכשיו.

אני אומר לך, אני נמצא בכובע של ההנהגה הארצית, יש לנו קבוצה שנקראת צוות הסעות תלמידים בהנהגת מרום שיף, שהוא כרגע בטיסה חזרה לישראל, הוא לא בארץ ולכן הוא גם לא הגיע לדיון, אנחנו בעצם מייצגים גם אותו.

אני אומר לך, על המכתב שכתבנו אתמול נייר עמדה, יש שם 10 או 11 רשויות, אני אומר לך, אני שומע את הבעיות של הרשויות האחרות, כולל תל אביב-יפו שזו רשות מאוד גדולה, מחריד, פשוט מחריד. כמות התקלות והתלונות, אני כבר חושב, תראי, אם אתה פונה לגוף והוא לא עונה לך, מה הסבירות שתפנה אליו עוד פעם? היא אפסית.

אני לגברת נועה אבירם ממשרד התחבורה פניתי, הם מכותבים לכל המיילים, אנחנו שלחנו להם קרוב ל- 20 מיילים עם סרטונים, ביקשנו שיתחקרו, קיבלנו תשובה לקונית אחת פשוטה שאומרת, חברים אנחנו לא אחראים, האחריות היא על הרשות המקומית, אנא פנו אליהם, יש לי את המכתב כאן.

אני פשוט, אני אומר לך, אני שומע את זה ואני נחרד, איך הם אומרים שהם מתייחסים לכל תלונה? הפונה מקבל תשובה, אנחנו לא מקבלים תשובות, אנחנו מכודררים, אני ההורה, צריך להפסיד יום עבודה, לקחת יום חופש, לבוא לוועדה כאן בהתנדבות, לא משלמים לי שכר, בכדי להיות השופר של ההורים, ואני אומר לך, זה פשוט מחדל מארץ המחדלים. אני פשוט לא מאמין איך במדינת ישראל עדיין צריך את הגננת, ופנינו אלייך חברת הכנסת מיכל שיר שאת תהיי הגננת.

אני כרגע מבקש ממך באמת, להקים וועדה, וועדה ממשלתית, בראשות וועדת זכויות הילד, שהיא ממוקדת לנושא הזה, ולעשות כאן דיוני מעקב אחת לחודש, ולקבל נתונים ולראות איך העסק הזה מתקדם.

ולגבי משרד החינוך, שמעון אבני. שמעון אבני מקבל תקציב של 60 מיליארד שקל, התקציב השני בגודלו במדינת ישראל, איך יכול להיות שנושא כזה חשוב מוזנח עם שישה עובדים? איך יכול להיות? 60 מיליארד שקל, עם מערך היסעים של תלמידים, של שני מיליון תלמידים עם שישה עובדים, איפה המנכ"ל? איפה השרה? למה השרה לא מתייצבת כאן? למה היא לא נותנת תשובות?

סליחה אני מתנצל, התשובות האלה לקוניות, זה לא תשובות בעינינו, אנחנו חוזרים עכשיו ליוקנעם עם אותה בעיה, אין פתרון.

מה אני אגיד לאימא שאני מסתכל עליה מחר בבוקר והבן שלה מאחר למבחן ולא יכול להגיע לבית הספר? או שהאימא בשעה 15:30 הבן שלה לא יכול לנסוע הביתה והוא נרטב בתחנה שעה וחצי, מה אני אענה לה? תגידי לי מה אני אענה לה?

קובי תודה.

קודם כל אני חושבת שאנחנו צריכים להודות כל יום שאנחנו לא מדינה של 300 מיליון אלא רק של 10 מיליון כי אחרת כנראה בכלל המערכות כאן...

דבר שני אני אגיד משהו ששוב אני חוזרת ואני אומרת אותו בכל וועדה, אין קשר לאיזה משרד ממשלתי, ואני אומרת את זה בצער, ו/או באיזה נושא אנחנו דנים. התשובות הן אותן תשובות, אין גורם מתכלל, אין שיח בין משרדי, ילדים נופלים בין הכיסאות, פה פשוט זה של האוטובוס אז זה ברור איפה הם לפחות נופלים. נופלים בין הכיסאות, ילדים נפגעים, ילדים לא מקבלים את הטיפול הראוי בכל תחום ותחום.

זה לא אישי, זה פשוט מחדל של כלל ממשלות ישראל לדורותיהן, אנחנו פה כדי לשים לזה סוף, פה בוועדה. לכן אני אומרת, יצירת שיח בין משרדי, זה אחד הדברים שהכי חסרים פה במדינה, במיוחד בנושא ילדים, פשוט לא מדברים אחד עם השני.

בבקשה, בקצרה ואנחנו תיכף נסיים.

אני רוצה פשוט להתייחס למשרדים.

אני רק רגע רוצה לשאול את החבר'ה בזום, דן לכטשיבר מעיריית תל אביב נמצא איתנו? כן? אני רוצה גם לשמוע אותו קצת, את הזווית התל אביבית.

אני רוצה להתייחס לדברים של שני משרדי הממשלה ולמרכז השלטון המקומי, כי הם היו רחוקים קצת מהאמת ומהמציאות.

אני אתחיל עם משרד החינוך, ההיתלות של המשרד באופן עקבי בפסק הדין והסירוב שלו לראות את המכלול ואת האחריות שלו בתשובות שאנחנו קיבלנו לכל הפחות, היא יותר ממכעיסה, היא עוברת כל גבול כבר, ובמשרד יודעים בדיוק מה נאמר בפסק הדין, הם בוחרים במודע לא לצטט את הכל או להוציא דברים מהקשרם.

משרד התחבורה, יש לנו פרוטוקול מוקלט ממשרד התחבורה, ישב נציג ממשרד התחבורה, נציגת משרד התחבורה אמרה מקודם שהם מתגברים את הקווים ודואגים. ישב איתנו נציג משרד התחבורה, שזה כבר היה שקר, ישב איתנו נציג משרד התחבורה וגם שלח לנו גם נייר עמדה שלכם במפורש, שאתם פועלים לביטול גורף של כל קווי התלמידים בארץ. אז להגיד שאתם פועלים לתגבור שלהם, ולדיוק שלהם, זה בדיוק הפוך ממה שהוא אמר ומהמסמך שאתם המצאתם לנו, זה דבר אחד.

דבר שני, אתם תולים כל הזמן את חוסר היכולת שלכם בכך, שהמשרד כפוף לתקנות הנגישות לאנשים מוגבלים, אתם יכולים לפרסם מכרזים למפעילים, כך שיסיעו את התלמידים באוטובוסים בינעירוניים, שבהם ישנם את רוב ההתאמות ושהם יוסיפו את ההתאמות הנדרשות שהן, פנסי איתות ושילוט, זה לא עולה הרבה כסף, וזה פתרון שניתן לעשות אותו כבר מחר בבוקר, אתם בוחרים לא לעשות אותו, אתם בוחרים לגלגל את האשמה אחד בין השני.

המרכז לשלטון המקומי, גם לו יש כלים. יש לכם את משכ"ל. משכ"ל יודעת להוציא מכרזי מסגרת, יודעת לנהל אותם, יודעת לבצע פיקוח, היא לא עושה את עבודתה נאמנה, יצא דוח מבקר המדינה על זה, אבל יש לה את הכלים.

אז כל אחד מכם, כל אחד משלושת הגופים האלו, יש לו כלים, אתם בוחרים לא להשתמש בהם, ולהפקיר את הילדים שלנו יום יום, וכשיקרה משהו למישהו מהילדים, אני מבטיח לכם, אני דב ויסמן, אדאג שיעמידו כל אחד מכם לדין, אני לא מוכן שהילדה שלי תצא מהבית ולא תחזור שלמה ובריאה הביתה בגלל שאתם לא עושים את עבודתכם נאמנה ורבים בינכם על סמכויות.

יש לכם כלים לפתור את זה מחר בבוקר, לא כמו שביקשו ממכם פה לפתור את זה בעוד שבועיים, יש לכם כלים לפתור את זה מחר בבוקר, תפתרו את זה.

תודה רבה, את רוצה גם לדבר?

אני רק רוצה משהו אחד.

ממש בקצרה ואז עיריית תל אביב ואנחנו מסכמים את הדיון.

בקצרה, אני בטוחה חברת הכנסת, שאת תגרמי לפחות לכל משרדי הממשלה לשבת ביחד, ואני רוצה כן להפנות שאלה למשרד החינוך.

יש את ההסעות עד כיתה א' שהרשות המקומית יודעת מצוין לעשות, מה הבעיה שיגדילו לנו מ-א' עד ג', שיתנו לנו בדיוק כמו שפועלים בגני הילדים שאנחנו מפעילים, הרשות המקומית יודעת לעשות את העבודה מצוין, לא צריכים, אני הבנתי שבכל הרשויות המקומיות, לא רק ליוקנעם עושים את העבודה מצוין.

שאחד הנושאים הראשונים שיעלה לסדר היום, שבדיוק ינהגו בכיתות א' עד ג' בדיוק כמו שאנחנו נוהגים בגני החינוך המיוחד. יתנו לנו את התקציב, במקום 5 שקלים שהם נותנים, אז טיפה יתנו יותר, גם הרשויות יתנו יותר, יעשו את ההתאמה היותר גבוהה, וא' עד ג' אנחנו נצא למכרזים, אנחנו נדאג שיהיו שם היסעים.

אני אומר את זה במילים אחרות, משרדי הממשלה שמקשיבים לנו היום, לכשאתם יושבים בפגישה המשותפת שלכם, והוועדה גם מבקשת דיווח בדיוק מתי אתם מייצרים את אותה ישיבה בנושא הזה, אני בהחלט מבקשת שתשמעו גם את השטח, ותיקחו גם רעיונות מהשטח, מאנשים, ממנכ"לי העיריות, מוועדי ההורים שנמצאים וחשים כל אחד בעיר שלו, באזור שלו, ויודעים אולי לסייע לכם במתן אותו הפתרון.

דן לכטשיבר מעיריית תל אביב.

דן לכטשיבר, אני מעיריית תל אביב. א' אני רוצה לברך על הנושא, אני חושב שזה נושא מאוד חשוב לכולנו.

קצת על עיריית תל אביב, עיריית תל אביב הנהלת המנהל בכל תחילת שנה מגבירה את הצורך הן לתלמידים שנמצאים בהסעות מאורגנות והן לתלמידים שייסעו באמצעות תחבורה ציבורית, שלשמה למוסדות האלה התחבורה הציבורית היא טובה, ונגישה ואין שום בעיה, זה בדרך כלל מתבצע לתלמידים שנמצאים מכיתה ז' ועד כיתה י"ב כמובן.

תלמידים מכיתות א' עד ו', אנחנו מסיעים תלמידים שעוד פעם, או שהם מרוחקים מאותם מוסדות על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך אנחנו מאפשרים הסעות מאורגנות, וכמובן לילדי החינוך המיוחד שהם על פי חוק, הן בתחום של ההסעות והן בתחום של הליווי. אלה ההסעות שאנחנו מבצעים. יש שאלות?

לא, לא שאלות, מהחוויה שלך בשטח, ושוב אתה בדיוק כמו שיוקנעם כאן מייצרים חוויה מאוד סובייקטיבית של אותה העיר, בחוויה הסובייקטיבית שלך, של עיריית תל אביב, עד כמה אתה חשוף לכשלים? והאם הכשלים האלה מגיעים לתל אביב או שלצורך העניין בתל אביב הכל בסדר?

כי למשל בחיפה אני יודעת שהכל לא בסדר, סתם למשל.

הבעיה של כולם זה בעצם התחבורה הציבורית,

התחבורה הציבורית עובדת על רווח והפסד, עם כל הכבוד לדוברת כאן שלהם, הם בעצם מסתכלים על רווח והפסד.

בבוקר כל הילדים צריכים להגיע עד 08:00, אז כמות הילדים שנוסעת לבית הספר היא גדולה, בחזור יש מספר פיזורים שהוא גדול יותר, ואז הכמות עצמה, אותם חברות של תחבורה ציבורית, ישר הן עושות את הקלקולציה שלהם, התלמידים הופכים להיות, או ההסעות האלה הופכות להיות לא רווחיות להם, ולכן גם לפי מה שאני שומע כאן ברשויות אחרות, הם דוחסים מספר גדול של ילדים, א' יכול להיות שבין 07:00 ל- 08:00, זה שעת פיק בתחבורה, שגם מורים צריכים להגיע למקומות העבודה שלהם, וגם תלמידים לבתי הספר, והם רוצים על פריסה של יותר, זאת אומרת, אם בתי הספר היו מתחילים נגיד את שעות הלימודים שלהם ב-08:30 או ב- 08:45, אני מניח שהבעיות פה היו נפתרות, כי אז הם היו עושים כמה סבבים עם אותם כלים.

לפי מה שאנחנו שומעים גם, אותן חברות קבלניות, שאנחנו לא כלכליים, תוסיפו לזה היום את יול"א, זה יום לימודים ארוך, שזה בכלל, פעם הם היו עושים יותר סבבים בחזור, ואז הרווחיות שלהם הייתה הרבה יותר גדולה, הם היו מסיעים את החינוך המיוחד בשעות המאוחרות יותר ואת החינוך הרגיל בשעות המוקדמות.

היום בפיק אחד, כולם רוצים לצאת, וזה כולל גם הורים במקומות עבודה, והעבודה הזאת נהיית לא רווחית לחברות ההסעה, והרבה מהם נוטשים את הענף, בוא נודה על האמת, יש המון חברות שבסוף השנה הזאת גם יודיעו על פשיטות רגל, תוסיפי לזה את כל מה שקורה בתחום הליווי, שאין מלווים כי אין שכר הולם למלווים, ותקבלי בעצם שיש פה בעיה מאוד, מאוד רצינית.

אנחנו בתל אביב מנסים לפתור את זה בדרכים שלנו, היות ואנחנו גם רשות גדולה ויש לנו גם מגוון רחב ביותר של תחבורה ציבורית, שמאפשרת בעצם להרבה ילדים נסיעה, ותוסיפי לזה היום גם את הרכב הקלה שהולכת ונבנית, אנחנו כבר מתחילים לראות את הקו האדום יוצא לפועל, אז יכול להיות שזה גם ייתן איזה שהוא סוג של מענה, גם לאותם תלמידים שישתמשו יותר בתחבורה הציבורית. מה גם שראש העיר במדיניות שלו, רוצה להוביל שתהיה תחבורה ציבורית טובה, ואני מניח שזה בעצם העתיד של כולנו.

צריך לחשוב, אני אומר שוב, משרד החינוך עושה ככל שביכולתו כדי לאפשר לנו את המענה הנכון במיוחד בחינוך המיוחד, אבל אנחנו בעצם קמים ונופלים פה על התחבורה הציבורית, שכאן צריך לתת את המענה.

תודה רבה.

אז שוב זה חוזר לאותה הנקודה ובזה אני אסכם: הבעיה הזו היא לא בעיה של משרד ממשלתי אחד, היא בעיה של מספר משרדים ממשלתיים וגורמים ציבוריים, ועד שלא יתכנסו לשיח בין משרדי, ולהחלטות משותפות, הנושא הזה לא ייפתר.

גם אם הילדים הם תחת אחריות משרד החינוך, אבל בסוף המפעיל הוא משרד התחבורה, כל זה קורה בחסות כלשהי מסוימת של המרכז לשלטן מקומי והעיריות, אז זה די ברור שבפאזל הזה אי אפשר לפתור את זה רק עם כתף אחת.

אבל מה שמשותף לכולם, זה רק ההנהון בראש של, כן אנחנו יודעים שצריך לשבת רק שלא יושבים, וחבל שהגענו לנקודה שבה הכנסת, שהיא הגורם המבקר את משרדי הממשלה צריכה להתערב ולומר לכם, שאתם לא עובדים נכון, אתם לא עובדים טוב, אנחנו שועטים לעבר אסון וזה הזמן להתעורר, ולשבת יחד ולפתור את הנושא הזה.

למשרד החינוך, התחבורה, משרד האוצר ומרכז לשלטון מקומי, הוועדה מוחה על כך שהבעיה ידועה שנים רבות לכל הגורמים, אך למרות זאת אין שיתוף פעולה למציאת פתרונות, ובינתיים חיי הילדים הם הפקר.

הוועדה קוראת לכנס וועדה בין משרדית ולפתור במשותף את מצוקת הסעות התלמידים לבתי הספר, שנפוצות במרבית הערים בארץ.

הוועדה מבקשת שהוועדה הבין משרדית, תשתף נציגי הורים ומועצות מקומיות, על מנת לשתף את השטח.

הוועדה מבקשת עדכון לגבי ביצוע סעיף 2, עד ליום ה- 10.01.2022.

למשרד החינוך, משרד התחבורה ולמרכז השלטון המקומי, הוועדה מבקשת לקבל נתונים, לגבי מספר תלונות הורים ותלמידים שהתקבלו בכל משרד בשנה האחרונה, עד ליום רביעי הקרוב.

למשרד החינוך, הוועדה קובעת שהסעות תלמידים בגילאים צעירים, כיתות א' עד ג', חייבות להיות הסעות יעודיות, ושבכל הסעה יהיה מלווה או מפקח.

הוועדה קוראת לתקן את תקנה 7א' לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי 1959, תשי"ט, לעניין אזורי רישום ומרחק בית ספר ממקום מגורים, כך שייקחו בחשבון מתאר טופוגרפי של היישוב, ותנאי אקלים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:16.