פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת משנה של ועדת הבריאות לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור
20/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת הבריאות לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור
יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ב (20 בדצמבר 2021), שעה 12:30

היערכות לשינוי אקלים – השלכות בריאותיות

חברי הוועדה: אלון טל – היו"ר
עלי סלאלחה

גבי לסקי

איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

עמיר יצחקי - ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

יותם שדה - מנהל אגף אסטרטגיה, משרד הפנים

שגיא גנות-שחר - מנהל תחום פיתוח אזורי, משרד הפנים

נגה קרונפלד שור - מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה

גל זגרון - ראש אגף בקרת חומרי הדברה, המשרד להגנת הסביבה

עירית היינטר שעיו - מנהלת תחום חינוך הכשרה וקהילה, משרד האנרגיה

עידו מור - רפרנט אנרגיה, משרד האוצר

מיקי חיימוביץ - חברת כנסת לשעבר, יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה לשעבר

ד"ר אור קרסין - מומחית לרגולציה סביבתית, האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר מיה נגב - נציגת איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית

אופיר פז פינס - ראש המכון לשלטון מקומי, אוניברסיטת תל אביב

אלה ברנד לוי - עמותת ממשק - תכנית יישום מדע בממשל, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ראובן לדיאנסקי - עו"ד וסגן ראש העיר, ממונה על תחום איכות הסביבה וקיימות, עיריית תל אביב יפו

קרנית גולדווסר - יועצת סביבתית, מרכז השלטון המקומי

אמירה עראף - מנהלת המחלקה לצדק סביבתי, אגודת הגליל

אורית ארז

הילה מליחי


היערכות לשינוי אקלים – השלכות בריאותיות

אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור. היום ט"ז בטבת תשפ"ב, 20 בדצמבר 2021. חברים וחברות, אלה שבזום ואלה שנמצאים אתנו, לפני חודשיים ארגון הבריאות העולמי הכריז שמשבר האקלים הוא האיום הבריאותי הגדול ביותר בעולם, וזה בזמן שהארגון הזה נלחם בכל כוחו נגד הפנדמיה ומחלת הקורונה, ובכל זאת שינוי האקלים מהווה איום בריאותי גדול יותר. העולם, לכאורה, מכריז על הצורך להיערך לקראת הפגיעה הבריאותית הקשורה בשינוי האקלים, אבל בפועל ההיערכות היא דלה. הנה, רק בזמן ועידת האקלים בגלזגו מזכ"ל האו"ם הכריז ש-50% מהמימון וההשקעות שהולכות לכיוון של שינויי אקלים צריכים להיות בהיערכות לאדפטציה כדי למזער נזקים, ובין היתר, נזקים בריאותיים; אבל בפועל, רק כ-20%- 25% מיועדים לזה היום.

השפעות האקלים על בריאות הציבור הן מגוונות ורבות, ובהן תחלואה, תמותה, גלי חום קיצוניים, התפרצות מחלות שמועברות על ידי חרקים וסיכונים ביטחוניים מהצפון וכן הלאה. אני רוצה גם לציין את כל הנושא של בריאות הנפש. אתמול התפרסם מאמר חשוב של חברי, ד"ר נועם פישמן, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, שתיעד לראשונה בכתב עת בינלאומי את הקשר הסיבתי הברור בין עלייה בטמפרטורה לבין אלימות. אנחנו יודעים שיש הרבה תופעות שקשורות לשינויים באקלים. מדינת ישראל, לפי כל התחזיות, אמורה להיות מעין hot spot, מקום רגיש במיוחד לשינוי אקלים. בזמן שבעולם יש עלייה בממוצע של 1.2 מעלות, בישראל זה בערך 2 מעלות, לפחות באזור תל אביב. ואנחנו יודעים שהתופעות באזור המזרח התיכון הן קשות מאוד, רק צריך להסתכל על השכנים שלנו – בערים כמו קהיר ובגדד, ערים שבהן מזגן הופך להיות הבדל בין חיים למוות, להבין מה המשמעות שאתה עובר את ה-50 מעלות מידי שנה, והנה, לראשונה במדינת ישראל, נרשמה טמפרטורה של 50 מעלות לפני שנה לראשונה.

ברור שאנחנו צריכים להיערך לקראת זה, ואין תזכורת חשובה יותר – או מטרידה יותר – מאותה סערה שאנחנו חווים כרגע, ואנחנו רואים מה שכבר קרה בנהריה, זו כבר לא תופעה בודדת, זו כנראה הצפה קבועה, וחוסר ההיערכות ומה המשמעות שלה. ואנחנו רואים את זה בשריפות התכופות – השנה בירושלים, לפני שנתיים בקשת, יש עשרות אנשים שנהרגו בשריפה שכנראה נגרמה מכך שלא היו גשמים במשך כל חודשי אוקטובר ודצמבר. וכמובן, מי שנפגע הכי הרבה בעולם, וגם בישראל, הן אוכלוסיות מוחלשות שאין להן את הכלים להיערך.

ב-26 באוקטובר הגיע לכנסת מבקר המדינה והצדיק את דוח מבקר המדינה בנושא שינויי האקלים. הוא הצביע על שורה של מחדלים בתחומים שקשורים להפחתת פליטות המיטיגציה. אבל המחדלים החמורים ביותר, הקיצוניים ביותר, היו בתחום של האדפטציה, אותו נושא שאנחנו דנים בו היום. החלטת הממשלה ביולי 2018 פירטה 378 פעולות נחוצות כדי להיערך לטובת שינויי האקלים. יש לברך מפה את ד"ר סיניה נתניהו, שהייתה אז המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, שהכין את אותה מפת הדרכים. אבל בפועל, לפי דוח מבקר המדינה, 16% בלבד מהצעדים התחילו להתקדם בכלל.

לפני מעל לשנה ועדת הפנים של הכנסת כינסה את כל השחקנים ונציגי הממשלה, ושמעה על ההתקדמות – או חוסר ההתקדמות – וקראה להאיץ את ההיערכות. אנחנו נשמע היום אם אכן היה דבר כזה. אבל מתוך 63 גופים ציבוריים שענו למבקר המדינה בשאלון שלו, 84% דיווחו שאין להם תוכנית היערכות לסיכוני אקלים, ו-92% כלל לא נוקטים פעולה בהתאם. הוקמה מינהלת במשרד להגנת הסביבה כי המשרד להגנת הסביבה רוצה להוביל, אבל המינהלת הזו לא תוקצבה בכלל ולא הוסף אף כוח אדם, כך שבפועל, לפחות עד שאני קיבלתי עדכון, מנוהלת על ידי הסמנכ"ל, שגם ככה עומד מול עומס בלתי נסבל.

ולכן אנחנו היום נשאל את השאלות הקשות ומה ניתן לעשות. מבקר המדינה כתב, ואני מצטט, בסיכום: משרד הבריאות בחן פעולות מסוימות בהתאם להחלטת ממשלה 4079 – אותה החלטת ממשלה ביולי 2018 – אבל בפועל, בחינה זו לא הניעה לפעולה ממשית ומשמעותית למימוש עיקרון מנחה שבבסיס החלטת הממשלה לקדם תוכניות פעולה וצעדי מדיניות שיקטינו את הסיכון הבריאותי. ולכן אנחנו נשמע ממשרד הבריאות, שלא פעם התבקש להכין סקר סיכונים כדי לדרג את הפגיעה הקשה. אני מברך את ההשתתפות של שני חברי כנסת, חבריי, חברת הכנסת גבי לסקי וחבר הכנסת עלי סלאלחה. אתם רוצים לדבר עכשיו או בהמשך?

אז אם ככה, אני שמח שאנחנו פותחים, ואני אבקש תחילה – אנחנו ועדת בריאות – לשמוע ממשרד הבריאות כיצד המשרד נערך, איזה תהליך התחיל מאז הדיון האחרון בכנסת של דירוג הסיכונים הבריאותיים וקידום ההיערכות של מדינת ישראל בהתאם. בבקשה. סליחה, אני יושב-ראש חדש, זו ישיבה ראשונה – לפני שאנחנו נעבור לתגובת הממשלה, אני ביקשתי משתי מומחיות גדולות באקדמיה להציג לנו, לפרוס לנו את התמונה הגדולה מבחינת האדפטציה בבריאות הציבור. תחילה אנחנו נשמע מד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. מיה מייצגת את האוניברסיטה וגם את אגודת הרופאים למען בריאות הציבור, שהכינו לאחרונה דוחות בנושא. בבקשה, ד"ר נגב, יש לך ארבע דקות.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. משבר האקלים הוא האיום הבריאותי הגדול שקיים במאה ה-21, כך על פי ארגון הבריאות העולמי, וגם על פי קונצנזוס של מדענים – וזה פורסם ממש לאחרונה, לפני כחודשיים – גם אחרי שנתיים של משבר הקורונה, אין ספק שזה האתגר המרכזי שעומד לפתחנו. אני אציג בקצרה את ההשפעות של שינוי האקלים על הבריאות, בדגש על ישראל, ופתרונות אפשריים עם דגש על השלטון המקומי בישראל.

שינוי אקלים גורם למזג אוויר קיצוני, פוגע בחקלאות ואספקת מזון, איכות וכמות מים, כולל בצורות קשות, שריפות – את כל אלה אנחנו כבר רואים בעולם, גם מחלות שמועברות על ידי יתושים, פצועים והרוגים מאירועי קיצון. כבר היום, לצערנו, ראינו בסופה בנתניה פצוע, עלייה בתחלואה ותמותה, הגירה, וכמובן פגיעה בבריאות הנפש. לצד הצפות ושיטפונות בחורף, בישראל אנחנו מודאגים במיוחד גם מחום קיצוני בקיץ. התכיפות של חום קיצוני עלתה בעולם בסדרי גודל – יש מקומות שפי 100 מאשר בתחילת המאה, וזאת הסיבה העיקרית לעלייה בתמותה שקשורה באקלים, כולל עלייה של 54% בתמותה שקשורה לחום בקרב גילאי 65 ומעלה רק ב-20 השנים האחרונות. גם עלייה במחלות לב ושבץ – ואם מישהו חושב שבישראל אנחנו מוגנים וממוזגים, מחקר שלנו הראה שכל עלייה במעלה אחת בטמפרטורה בקיץ מגדילה את הסיכון לשבץ ב-10%. חום גורם גם לעלייה באלימות, התאבדויות, תקיפות מיניות, אלימות כלפי נשים. וחשוב מאוד, חום פוגע באפשרות שלנו לאורח חיים בריא, לפעילות גופנית, למפגש חברתי. כל האיומים האלה הם חמורים במיוחד בערים, שהן רגישות מבחינה משקית ומבחינת אוכלוסייה, למשל אוכלוסיות שסובלות מעוני אנרגטי, שאין ידם משגת למזג בקיץ או לחמם בחורף.

אבל לא באתי רק לדכא, אלא באתי להציע פתרונות – את האיום הזה אפשר וצריך להפוך להזדמנות. איך אנחנו יכולים לעשות את זה? יש לנו פה הזדמנות לתכנון ערים בריא ומותאם לאקלים המתחמם שלא מותיר מאחור אוכלוסיות מוחלשות. יש לנו פה הזדמנות לבחירת פתרונות שתורמים לבריאות בצורה מיטבית, ואני אתן ממש בקצרה דוגמאות. קודם כל, שיטפונות והצפות כמו שאנחנו חווים היום הם בגלל שציפינו את הערים שלנו באספלט ובטון. אנחנו יכולים לעבור לפתרונות מבוססי טבע שמעודדים חלחול של הגשם היקר למי תהום במקום שיוזרם לביוב ולים, לקדם טבע עירוני, שאנחנו יודעים שתורם לבריאות הגופנית והנפשית שלנו.

לגבי תחבורה, ברור שאנחנו צריכים להיפטר מתחבורה מזהמת של דלק ודיזל. מכונית חשמלית זה נחמד, אבל מעבר לתחבורה ציבורית ותחבורה פעילה נמצא בעולם כתורם לבריאות פי עשרות מונים מהרכב החשמלי. יש לנו פה הזדמנות לעודד פעילות גופנית על ידי הליכה, רכיבה על אופניים ושימוש בתחבורה ציבורית ובכך להפחית את המחלות הכרוניות בין הכי מאיימות שלנו – השמנה וסוכרת למשל, וגם לעודד לכידות חברתית ובריאות נפשית. דוגמה שלישית ואחרונה איך אפשר להפוך את האיום להזדמנות היא לגבי החום הקיצוני ואי החום העירוני שאנחנו סובלים ממנו בישראל. בישראל הטמפרטורה של מדרכות וגני שעשועים בעיר לפעמים גבוהה ב-10, 20 או אפילו יותר מעלות מטמפרטורת האוויר, וזאת בגלל הקרינה והשימוש בחומרים בגוונים כהים. יש לנו פתרון של הצללה, בין אם על ידי עצים או הצללה מלאכותית, ואפשר לשים דגש על מקומות שבהם אנשים משתמשים – מדרכות, פארקים, גני שעשועים, מוסדות חינוך. כל אלה הם פתרונות שאפשר לעשות ברמה העירונית עם עידוד מהרמה הארצית.

אני רוצה לציין את הפערים שאנחנו צריכים לצמצם היום – יש לנו רשויות מקומיות חזקות בישראל שכבר נערכות עם תוכניות יפות, כמו למשל תל אביב, ויש לנו רשויות מקומיות חלשות יותר בפריפריה שנותרות מאחור ויש לנו עכשיו את הזמן והצורך ליישר קו בעזרת השלטון המרכזי, לדאוג שכל יישוב בישראל יהיה בעל חוסן אקלימי. גם מערכת הבריאות צריכה להיערך לשינויי האקלים ולשפר ניטור ומוכנות של מוסדות בריאות, והכשרה וחינוך של צוותים רפואיים. בישראל אנחנו לא נמצאים על אי – המדינות השכנות לנו הן בסכנה הרבה יותר גדולה מאתנו, דרוש שיתוף פעולה אזורי כדי לבנות חוסן אקלימי גם ברמה האזורית לטובת כלל הציבור. תודה רבה.

תודה רבה. אם למישהו מחברי הכנסת יש שאלה לד"ר נגב על המחקרים שלה בנושא – ואם לא, אם יש בקשה, אתם מוזמנים.

כן. ד"ר נגב, תודה רבה. כמי שהייתה חברת מועצת העיר בתל אביב והעבירה את ההחלטה בעניין הצללה במרחב הציבורי, מעניין אותי לדעת אם יש הבדל משמעותי ופערים בין הצללה של עצים לבין הצללה מלאכותית.

מחקרים שנעשו בארץ, למשל על ידי פרופ' אביתר אראל ואחרים באוניברסיטת בן גוריון וגם בטכניון, הראו שאין הבדל משמעותי מבחינת הפחתה של עומס חום. מה שאנחנו סובלים ממנו זה עומס חום, שזה שילוב של טמפרטורה ולחות. המחקרים הראו שאפשר בעזרת הצללה מלאכותית טובה להשיג הפחתה דומה של עומס חום. אז לעצים יש עוד כל מיני יתרונות של תרומה לבריאות ורווחה נפשית, אבל לא תמיד אפשר עצים, ולכן הצללה מלאכותית בהחלט יכולה להיות פתרון מתאים אם עושים אותה נכון ובאופן מבוסס בעיות.

תודה רבה. אני חושב שבוועדה אנחנו נקיים דיון נוסף בנושא ההצללה, ואת בתור אחת הצ'מפיונים שלנו בכנסת בנושא מוזמנת לכאן. בבקשה, חבר הכנסת.

דיברת על שיתוף פעולה אזורי. אם אני לוקח את הגדה המערבית, האם יש שיתוף פעולה עם הגדה המערבית בנושא האקלים? יחד עם זאת, דיברת שאנחנו צריכים לעשות שיתוף פעולה בשביל לשפר את הדברים, אבל אני לא רואה שבמזרח התיכון הזה אנחנו יכולים לעשות את זה, היות וכל המזרח התיכון הזה מלחמות ופצצות שהורסות את האקלים לחלוטין – אם ניקח את סוריה, אם ניקח את עירק, אם ניקח כמעט את כל האזור הזה. האם יש משהו שבאמת אפשר לעשות בנושא הזה? זה יותר טוב, כמובן, ממלחמות.

ראשית, האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית, וכמובן גם בעזה, היא בהחלט יותר רגישה ופחות בעלת מוכנות הן מבחינת החוסן האנרגטי, הן מבחינת היכולת לספק מים. אני חושבת שיש לנו פה הזדמנות וחשיבות לשתף פעולה לטובת האזור. ברגע שלכל תושבי האזור יהיה את הביטחון האנרגטי ואת המים ואת הדברים הכי בסיסיים, זה יבטיח יותר שקט באזור. כפי ששמענו לפני כשבועיים, ראש הממשלה בנט הכריז על שיתוף פעולה עם ירדן בנושא החשמל והמים – בנושא ייצור חשמל מהשמש בירדן, ובתמורה, העברה של מים מותפלים. אני חושבת שסוגים כאלה של שיתוף פעולה הן הזדמנויות לחזק את היציבות ברמה האזורית ולהפוך את האיום להזדמנות בהרבה מאוד רמות.

אין ספק שהעברת מים לירדן מהווה אקט מובהק של אדפטציה בגלל הירידה במשקעים והעלייה באוכלוסייה. אנחנו נחלק את הדיון לשתיים – תחילה אנחנו נשמע ממשרדי הממשלה איך הם התקדמו בהכנת תוכניות להיערכות לשינוי האקלים בעקבות הדרישות של ועדת הפנים בעבר, ולאחרונה מבקר המדינה. אחרי שנסכם את החלק הזה, נעבור לחלק השני שיתמקד בהיערכות ברשויות המקומיות. בפועל, מי שעושה את רוב העבודה הכבדה מבחינת ההיערכות הן הערים. כפי ששמענו מד"ר מיה נגב, יש ערים שכבר התחילו ויש כאלה שבכלל לא מכירות את הסוגיה, שאינן בעלי אמצעים. אז נשתדל להבין איפה דברים עומדים. אבל תחילה נתחיל מהשלטון המקומי. היות והגיעה פרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה – אנחנו ניתן למשרד הבריאות לפתוח, ואז נעבור למשרד להגנת הסביבה. בבקשה, בשתיים-שלוש דקות כיצד המשרד נערך ומה חדש מאז דוח מבקר המדינה, שהיה ביקורתי כל כך כלפי משרד הפנים.

שלום לכולכם. שמי ד"ר איזבלה קרקיס, אפידמיולוגית סביבתית במשרד הבריאות ושירותי בריאות הציבור. יחד איתי נמצא פה עמיר יצחקי שאחראי על המחלקה לבריאות הסביבה. אני אתחיל את ההצגה של הפעילות של המשרד, ועמיר יוסיף גם מבחינת העשייה שכרגע מתקיימת בשטח. קודם כל, חשוב לציין שמשרד הבריאות רואה חשיבות רבה בנושא של היערכות לשינוי אקלים והתמודדות של אוכלוסיית מדינת ישראל עם מצב שינוי האקלים באופן כללי.

כמשרד אנחנו פועלים בנושא של זיהוי אוכלוסיות בסיכון שאמורות להיות הכי מושפעות משינוי האקלים כתופעה בעלת השפעה בריאותית מאוד חמורה. שירותי בריאות הציבור יחד עם אגף הגריאטריה עשה עבודה בנושא של התמודדות עם שינוי האקלים, בעיקר בנושא של חום גבוה בקרב אוכלוסיית הקשישים, שזוהתה כאוכלוסייה בעלת משמעות בריאותית מאוד גבוהה. הפעילות מתרחשת בעיקר באוכלוסיות של קשישים שמרוכזות גם בבתי אבות וגם בקהילות ספציפיות. המשרד הכין כבר לפני מספר שנים הנחיות של התמודדות של האוכלוסיות הספציפיות האלה עם מצב חום גבוה. ההנחיות האלה פורסמו ועודכנו באפריל 2021 באתר של משרד הבריאות ונמצאות ברשת, אז כך שזה ישנו ואפשר להשתמש בהנחיות האלה. בנוסף, מבחינת זיהוי אוכלוסיות בעלות משמעות בריאותית או אוכלוסיות בסיכון, מבחינתנו עשינו התקדמות מאוד משמעותית בכך שהמשרד נכון להיום הקים שילוב בין מאגרי מידע של משרד הבריאות של אשפוזים ותמותה יחד עם הנתונים של השירות המטאורולוגי, וזאת התקדמות שהיא ממש משמעותית לאחרונה, לפני פחות מחודש.

אנחנו נמצאים בשלב של טיוב הנתונים כדי לאפשר בדיקת השפעה לאורך תקופת שנים של השינויים שקשורים לבריאות האוכלוסייה, בריאות הציבור, שמתבטאת בנתוני אשפוז מסיבות בריאותיות שכבר ידועות והוכחו בספרות המקצועית בהתאם לנתוני אקלים שהשירות – אני חייבת לציין שהשירות המטאורולוגי משתף אתנו פעולה ונתן את כל המידע שאפשר מבחינת ההבנה שלנו, מבחינת שימוש במדדים האקלימיים, לצורך הערכה של השפעות בריאותיות. הנושא הזה נמצא כרגע בעבודה מאוד מעמיקה ומאוד חשובה מבחינת המשרד. אנחנו רק בתחילת הדרך מבחינת הצגת הניתוחים הנכונים מבחינה בריאותית.

אני חייבת לציין שכל הפעילות הזו נעשית במסגרת החלטת ממשלה אבל ללא תקצוב נוסף, שזה מאוד חשוב גם מבחינת המשרד וגם מבחינת היכולת לזרז את העבודה ולעשות אותה במהירות הנדרשת כדי לתת לציבור תשובות נכונות וגם לתת למשרד אפשרות הערכה מתאימה ונכונה של אותו עומס תחלואה שקשור לשינוי האקלים.

אני מבקש לשאול אותך בתור יושב-ראש ועדה שעוסקת בזה, אילו סיכונים מבחינת בריאות הציבור לדעתכם הם הגבוהים ביותר, ובעיקר אילו פעולות נחוצות היום כדי למזער את הסיכונים הבריאותיים? כלומר, כבר לפני הרבה שנים משרד הבריאות התבקש להכין סקר סיכונים, ואני לא ראיתי את זה, מבקר המדינה חוזר על זה. זה כלי בסיסי – גילוי נאות לחבריי, אני שימשתי במשך שנה היועץ המדעי של מבקר המדינה בהכנת הדוח, אז אני עברתי על החומרים. אז השאלה האם יש בינתיים איזשהו תהליך של הכנה לכלל מדינת ישראל לכלל משרדי הממשלה כדי שהם ידעו כיצד לתעדף את המשאבים שלהם? האם יש ניתוח שכזה בהכנה?

זו בדיוק הפעולה שכרגע אני פירטתי, זה בסיס להכנה של הערכות סיכונים לצורך ההבנה – א', של עומס התחלואה, ב', של היכולת לתכנן את מערכת הבריאות בהתאם לאותם הצרכים העתידיים שקשורים לשינוי האקלים.

לדעתך, כמה זמן תיקח ההכנה?

אנחנו בתחילת הדרך ואנחנו כרגע – שוב אני אציין כי - - -

שאין לך משאבים. אז את אומרת שכרגע זה לא מתקדם משום שאין - - -

כרגע זה כן יתקדם, אבל לא באותה המהירות הנדרשת בהתאם ליכולת המוגבלת של משאבי אנוש והתקציבים של המשרד.

אבל מדוע המשרד – אם אנחנו שמענו מארגון הבריאות העולמי שזה הסיכון הבריאותי הגדול ביותר בעולם, מדוע המשרד לא מתקצב את זה? בכל זאת, זה לא משרד קטן והוא מקבל הרבה מאוד תקציבים. כדי להכין סקר כזה – לא מדובר במכשור רפואי יקר, מדובר בניתוח יחסית פשוט שאפשר להזמין גם מהמומחים באקדמיה וכולי. מדוע השר לא מתקצב את זה?

נכון לתקופה הנוכחית אנחנו בהכנת תוכנית העבודה ובאישורים, וזה כן אמור להתעכב בהתאם. אני מאוד מקווה שבשנה הבאה אנחנו נוכל - - -

שאלה אחרונה שלי, ואולי חבריי ירצו גם כן. האם משרד הבריאות שוקל להקים יחידה מיוחדת לנושא של הסיכונים שקשורים לבריאות הציבור? עוד פעם אני מדגיש – מדובר בסיכונים שרק ילכו ויגדלו, ואנחנו רואים היום שינויי קיצון במזג האוויר היום, הם כבר רעים, ובעוד 20-10 שנה יהיו עוד יותר קשים. האם מבחינת היערכות מוסדית, מבחינת כוח אדם וכולי, יש איזו חשיבה לייצר משהו ולא לתת את זה – את, ד"ר קרקיס, אישה מאוד מאוד עסוקה, יש לך הרבה על הכתפיים חוץ מלהוביל את התהליך של שינוי האקלים – אולי נשמע מהמומחה השני – אבל האם יש איזושהי אינדיקציה שמשרד הבריאות יתחיל לקחת את זה קצת יותר ברצינות?

אנחנו לוקחים את הנושא הזה ברצינות. כרגע אנחנו נמצאים בתהליך של הקמת ועדה שעוסקת בתהליך של התמודדות עם כל מערכת הבריאות. בתחילת ינואר אנחנו מקיימים את הישיבה המשותפת של כל האנשים ושל מערכת הבריאות – לא רק משרד הבריאות, יהיו גם משתתפים מקופות החולים, גם מבתי חולים, בעיקר בפריפריה. אנחנו מקיימים בתחילת ינואר את אותה הוועדה.

את יכולה לדווח לוועדה הזאת מה יהיו המסקנות ולוח הזמנים להתקדמות, מכיוון שכבר שלוש שנים מחכים למשרד הבריאות? אני יודע שזו לא את בהכרח, אבל אנחנו כוועדה שאמורה לפקח על אי העשייה במשרד, אנחנו רוצים לדעת איך הדברים מתקדמים. אני רוצה לעבור למשרד להגנת הסביבה. אם אפשר לקבל את הדוח, זה יהיה טוב.

אני אשמח לדווח אחרי הישיבה.

אני רוצה להבין, כבוד היושב-ראש – קודם כל, תודה על הסקירה. מה שעולה מהסקירה שלך, שמשרד הבריאות עסקו בזיהוי האוכלוסיות הפגיעות לחום קיצוני. זהו?

לא. ממש לא. בבקשה, אם יש לי עוד כמה דקות - - -

אין לך יותר עוד כמה דקות, כבר ביקשת פעם אחת. דקה, תנסי. פשוט אין לנו - - - אולי אחר כך נחזור.

סליחה, אני שמעתי על תוכניות, ועדה – הכול תכנון.

לא, זה לא תכנון זה כבר מתקיים. ב-6 בינואר אנחנו כבר - - -

תכלס, מה אתם מציעים בשביל לשפר את מצבם של אלה שצריכים את העזרה הזאת? מה אתם מציעים לקשיש שסובל משינוי האקלים?

יש לי מסמכים מפורטים עם כל ההנחיות, אני אשמח להעביר במידה ויש צורך. יש תוכנית בנויה. אנחנו גם שיתפנו פעולה גם עם משרד הרווחה.

ואתם עובדים מול הרשויות המקומיות?

עם הרשויות המקומיות גם כן, ואני אשמח להעביר - - -

יש דוגמה אחת שאתם מציעים שזה עוזר לאוכלוסייה הזו?

אני מציע – היות ועמיר יצחקי ביקש לדבר, גם הוא ידבר ואנחנו נשמע ממנו, הוא ישלים את הדברים שלך. תודה רבה.

עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות וסביבה במשרד הבריאות. אנחנו זיהינו את הנושא של הבעיה האקלימית וקידמנו מספר נושאים, את חלק מהדברים הזכירה פרופ' מיה נגב. אנחנו קידמנו את נושא ההצללה במוסדות חינוך, עסקים, במרחב הציבורי. קידמנו יחד עם משרד הבינוי והשיכון תקן למתקני שעשועים – היום זו חובה, כל מתקן שעשועים חדש שנבנה, 90% מהשטח של המתקנים צריך להיות מוצלל. זאת אומרת, הכנסנו את נושא ההצללה, שהיה ברור שהוא אחד מאבני הדרך החשובות בהתמודדות לכל תחום שאנחנו עוסקים בו. הנציגים שלנו בוועדות התכנון והבנייה המחוזיות שמים את הדברים האלה על השולחן כדי שכולם יהיו מודעים וזה ייכנס לתחום. תחום נוסף שאנחנו קידמנו הוא הנושא של הנגשת מי שתייה במוסדות, בעסקים וגם במרחב הציבורי. אני לא בורח, במרחב הציבורי היום זאת נקודת תורפה שאנחנו נכנסים לשים עליה דגש, איך לקדם אותה.

ובקשר לווקטורים חדשים של מחלות, חרקים חדשים משינוי האקלים? גם זה אמור להיות תחום – אתם עוסקים בזה? יש לכם תחזיות או מחקרים בנושא?

אני חושב שיש פה מהגנת הסביבה שיוכלו להרחיב בעניין הזה. אני רוצה להוסיף, אנחנו קידמנו רגולציה שמאפשרת שימוש בקולחים במרחב הציבורי, וראייה לכך – דימונה, ירוחם, מצפה רמון, משקים בקולחים בתחומי היישובים ובפארקים, גורמים להרבה יותר שטחים מוצלים, כך גם בבאר שבע, כל פארק נחל באר שבע, הכול מושקה בקולחין. אנחנו יצרנו מצב שהדבר הזה מאפשר. דרך אגב, אין לזה אח ורע, באים ללמוד מאתנו מהעולם בתחום הזה.

אני מצטער, אני נאלץ לקטוע אותך, יש לנו הרבה משרדים שצריכים לדווח. משרד הבריאות קיבל רבע שעה, נראה לי שזה מספיק. ברוכות הבאות לפרופ' נגה קרונפלד שור ולד"ר גל זגרון מהמשרד להגנת הסביבה. אני מתנצל על השיבושים בכניסה. ברוכות הבאות. אבל אני לא אחסוך לכן את הפתיחה שלי, שבין היתר, ציינתי את העובדה שהמשרד להגנת הסביבה מאוד רוצה להיות גוף מתכלל מוביל בתחום שינוי האקלים, אבל בנושא היערכות והאדפטציה, מבחינת מבקר המדינה – ואני יכול רק להסכים איתו – המשרד לא הצליח להפוך להיות גורם משמעותי. המינהלת הופקדה בידיכם, היא לא אפקטיבית לכל הדעות, לא הצליחה לייצר פעילות. הייתי רוצה לשמוע איך אתם רואים את זה. ועכשיו לאור החיזוק המשמעותי במימון ותקצוב שיינתן למשרד, האם אנחנו נראה שינוי משמעותי מבחינת הפיצויים שלכם באדפטציה. בבקשה.

תודה, אלון, על ההזדמנות לדבר. נגה קרונפלד שור, מדענית ראשית במשרד להגנת הסביבה, ואיתי ד"ר גל זגרון. ראשית, התשובה הקצרה היא כן. כלומר, אנחנו כבר מרגישים שהתוספת התקציבית שניתנה למשרד בנושא שינוי אקלים, ובפרט בנושא היערכות לשינוי אקלים כבר משפיעה על ההתנהלות שלנו ועל התוכניות שלנו. אחד הצעדים המשמעותיים הוא מעבר של מינהלת שינוי אקלים מוועדות שעסקו במיפוי הבעיות לוועדות יישום. מוקמות מעל עשר ועדות יישום בהשתתפות של משרדי ממשלה שונים. אחת הוועדות תעסוק בבריאות ושינוי אקלים, אני נפגשת עם שרון אלרעי פרייס בהמשך השבוע כדי להקים את הוועדה הזו בצורה מסודרת. יש גם ועדת יישום ברשויות המקומיות, ועדת יישום בנושא של חקלאות ותזונה, בטיחות מזון. בכל הוועדות האלה יהיה גם רכיב שהוא רכיב בריאותי, אבל תהיה ועדה אחת שעוסקת ספציפית בשינוי אקלים ובריאות שתהיה בהובלה משותפת.

מי מופקד על כל זה?

המינהלת.

המינהלת. ויש כוח אדם נוסף?

קיבלנו עוד שני תקנים לנושא של שינוי אקלים מראש, אנחנו אמורים לקבל עוד שני תקנים לנושא של שינוי אקלים למשרד לפחות. ביקשנו יותר, אני עוד לא יודעת אם יותר משניים, אבל שניים בטוח יהיו. אחד מהם יעסוק יותר בהקשר של מיטיגציה ואחד בהקשר אדפטציה, אבל זה יהיה עובד שזו כל העבודה שלו, שקודם זה היה בנוסף לעבודות האחרות.

האם המשרד השווה את היקף כוח האדם בתחום האדפטציה במשרד לעומת מדינות אחרות באותו גודל? אני מדבר למשל על ניו זילנד שמחזיקה 50 עובדים בנושא הזה ולא בן אדם אחד?

אין ספק שיש חוסר גדול בעובדים. אחד הפתרונות לדבר הזה הוא הוצאת עבודות החוצה, ועכשיו כשיש תקציב, אנחנו עושים את זה. יותר קל לעשות את זה מהר מאשר להגדיל את כוח האדם. היינו שמחים להגדיל את כוח האדם יותר כמובן. אני אתן לכם דוגמה, כשאנחנו מסתכלים על האיומים הבריאותיים של שינוי אקלים, אנחנו צריכים להסתכל על שלוש רמות: על הרמה של הסיכון, על החשיפה לסיכון הזה ועל הרגישות של האוכלוסייה שעליה אנחנו מדברים. כשאנחנו רוצים לטפל בנושאים האלה ולעשות סדרי עדיפויות, אנחנו צריכים להבין לא רק איפה רמת הסיכון היא גבוהה, אלא גם איפה נמצאת האוכלוסייה הרגישה. לצורך זה אנחנו התחלנו עכשיו בפרויקט מאוד רחב בשיתוף של כמעט כל משרדי הממשלה במיפוי מרחבי של מפות סיכונים.

אנחנו עובדים לפי מודלים שנעשו בעולם, אלו מודלים נהדרים, אני אשמח להציג אותם פעם אם אפשר יהיה. יהיו מפות אינטראקטיביות שיהיו פתוחות ברמות גישה שונות לציבור, למשרדי ממשלה, לפי הרשאות. אפשר יהיה לקחת בצורה מרחבית כל שכונה, ואנחנו מקווים שאפילו ברזולוציה של רחוב או כמה רחובות, זה מאוד תלוי באיכות הנתונים שאנחנו נקבל מהשמ"ט, כי אנחנו רוצים להכניס לשם גם את התחזיות. ואפשר יהיה לבחור למשל את רמת הסיכון ולעשות חיתוך של גלי חום עם רגישות האוכלוסייה – למשל כמה ילדים או כמה אנשים מבוגרים יש שם, ובאיזה מעמד סוציואקונומי, וכך אפשר יהיה, למשל בנושא של גלי חום, לשלוח את הרווחה לאזורים שבהם יש סיכון גבוה עם אוכלוסייה שהיא במעמד סוציואקונומי נמוך ורגישות גבוהה, כך שיהיה אפשר למשל לסבסד להם מזגנים במקרה של מכות חום. אני חושבת שהנושא הזה של - - -

המודל הזה יהיה נגיש מבחינה אינטרנטית?

הוא יהיה נגיש אינטרנטית, כמו שאמרתי, ברמות הרשאה שונות. יש מודלים כאלה מאוד מאוד מוצלחים בעולם – לבוסטון למשל יש מפה כזו מצוינת, שאפשר לא רק לסמן ל-2030, 2050 ו-2100 כדי לקבוע את הדחיפות של הפעולה, אלא גם באיזה סינריו אנחנו רוצים: בסינריו של 4.5 או של 8.5 בתחזיות של שינוי אקלים. על ידי זה אפשר יהיה לתת גם לרשויות מקומיות, אבל גם ברמה האזורית או הממשלתית, וזה יהיה נכון גם לשטחים הפתוחים, יכול להיות שברזולוציות שונות. אנחנו מקווים להצליח לעשות פיילוט שיהיה זמין לבדיקה כבר עד אמצע השנה עם מספר שכבות. חלק מהשכבות האלה זמינות לנו, חלק אנחנו נמפה פערים ונראה מה צריך להוסיף עליהן. אנחנו לא מתכננים שכל הנתונים המקוריים יהיו אצלנו, אלא שאנחנו נבקש מהמשרדים השונים נתונים שאפשר יהיה להציג אותם, לא ברמת הפרט כדי לא לפגוע - - -

אני לא רוצה להקשות יותר מדי, אבל בכל זאת אני רוצה לשאול, מבקר המדינה דיווח ש-84% מהמוסדות מתוך עשרות, 90-80, שקיבלו שאלון בכלל לא זזים, הם לא יודעים שאין להם היערכות. משרד האוצר אמור לתכלל את כל הסיפור הזה במסגרת המינהלת. יש לכם הצעות כדי לשפר את הביצועים של המשרדים שאתם אמורים לארגן?

אני חייבת להגיד שחל שינוי מאוד גדול בנכונות של המשרדים. אני נמצאת בסך הכול עוד מעט שנה במשרד – ממצב שאני ניסיתי להיפגש עם גורמים בכירים במשרדים שונים ונתקלתי בחלק מהמקרים בהתעלמות, למצב שעכשיו הם רודפים אחריי. אני חושבת שהנושא הזה נכנס בצורה מאוד משמעותית. כמו שאתה יודע, היה דיון למשל בוועדת החוץ והביטחון, שהיה הדיון הראשון שהיה, אני בקשר עם המל"ל, יש לנו דיון ביום חמישי, אני בקשר עם המטכ"ל, אני בקשר עם הרבה מאוד גופים – עם משרד החינוך, עם משרד הבריאות, עם גופים שקודם היה לנו קשה להגיע אליהם, עכשיו יש הרבה מאוד עניין בנושא והתגייסות גדולה. אני ממש מרגישה שינוי.

אני רוצה להגיד שעדיין אני חושבת שאנחנו צריכים לשפר את היכולת שלנו למשל בניטור של מחלות זואונוטיות. אומנם קיבלנו תקציב לנושא הזה בשנה הקרובה, אבל הוא תקציב דל מידי. ההתחממות הגלובלית צפויה להעלות את האינטראקציה שלנו עם חיות בר ולשנות את תחומי התפוצה של וקטורים במחלות זואונוטיות. לכן חשוב מאוד שאנחנו נהיה עם האצבע על הדופק ולא נגיע למצב שתהיה לנו התפרצות נוספת כמו הקורונה, וזה לא רחוק. אני לא יודעת אם שמעתם למשל בחדשות על ההתפרצות של שפעת העופות בעגורים באגמון החולה. אחת הבעיות היא שלמשל כל האוכלוסייה של העגורים מצטברת למקום אחד בגלל מחסור במקורות מים שפעם היו מאפשרים לאוכלוסייה להתפזר. ברגע שיש לנו כזאת התקבצות גדולה של כל העגורים בעולם בנקודה אחת, אז ההתפרצות הזאת היא רק עניין של זמן, וזו לא חייבת להיות רק שפעת העופות, אלו יכולות להיות מחלות אחרות ומוטציות של מחלות שאנחנו מכירים שיכולות להיות הרבה יותר אגרסיביות. לכן אני חושבת שיכולת הניטור שלנו – למשל של יתוש הטיגריס, של זבוב החול ושל הווקטורים שלהם – היא קריטית, ובזה היום אנחנו לוקים בחסר בארץ.

יש לברך שהמשרד מחזיק סוף סוף במדענית ראשית בעלת רקע מקצועי מתאים, מומחית עולמית בתחום אקולוגיה. אז אנחנו מצפים לשיפור משמעותי בתחום הזה לפחות. סליחה שאני קוטע אותך, פשוט יש הרבה משרדי ממשלה שאמורים לדווח. ד"ר זגרון, רצית להוסיף משהו? יופי. אז משפט לסיכום אם הפסקתי אותך.

לסיכום אני רק רוצה להגיד שאנחנו רואים שינוי. אני חושבת שכוח האדם והתקציבים שצריכים להיות מופנים לאדפטציה, כמו שגם נאמר בגלזגו, צריכים להיות הרבה יותר גדולים. בגלזגו המליצו שמחצית מהתקציבים יושקעו באדפטציה ומחצית במיטיגציה, במיוחד לאור העובדה שברור כבר שאנחנו הולכים להתחממות משמעותית גם אם אנחנו נצליח לממש את השאיפות הכי גדולות שלנו. והדבר הנוסף הא שצריך לתת הרבה מאוד תשומת לב לפתרונות מבוססי טבע ולשטחים הפתוחים כי הם הבסיס להצלחה שלנו להתמודד עם שינוי האקלים לאורך זמן.

על זה אפשר רק לומר אמן. אני רוצה לדעת אם יש לנו נציג של משרד הפנים. הוא פה, בבקשה. תציג את עצמך בבקשה.

צוהריים טובים, יותם שדה, מנהל אגף אסטרטגיה במשרד הפנים.

אלון, סליחה, אני ממש מתנצלת, אבל אני חייבת לצאת לישיבה אחרת שנקבעה לי מראש. אבל אני אשמח מאוד להשתתף בכל הישיבות.

ד"ר זגרון תישאר אתנו?

היא גם, יש לנו ישיבת הנהלה שאנחנו חייבים להשתתף בה. אני מתנצלת, ואני אשמח לקבל את ההזמנות, אם אפשר מראש.

אתם תקבלו גם את המסקנות, שיידרשו מכם כמה וכמה דיווחים. תודה רבה.

בשמחה. בבקשה.

כמו שאמרתי, יותם שדה, מנהל אגף אסטרטגיה במשרד הפנים. אני אגיד שהמשרד בהחלט זיהה לפחות שנתיים אחורה את הצורך ואת החשיבות בהיערכות של השלטון המקומי גם בהקשרים של מיטיגציה, שאנחנו פחות דנים עליהם בדיון הזה, וגם בהקשרים של אדפטציה וכל מה שקשור. מבחינתנו זה שירות לתושב, היערכות נכונה של הרשות המקומית. אני אקדים ואומר שמבחינה מקצועית, משרד הפנים הוא לא הגוף המקצועי לנושאים של אדפטציה. זאת אומרת, אנחנו לא מחזיקים בידע המקצועי, הידע הזה מסתובב במשרדים אחרים – משרד הבריאות, כמו שהציגו, בוודאי המשרד להגנת הסביבה, גם מינהל התכנון ומשרד הבינוי והשיכון, וכמובן שמשרד האנרגיה. דווקא במסגרת המינהלת להיערכות לשינוי האקלים שלתפיסתך לא הייתה אפקטיבית בכלל, אני חושב שבהקשר - - -

מינהל התכנון הוא במשרד הפנים.

מינהל התכנון הוא יחידת סמך שכפופה לשרת הפנים, ועל פי חוק היא עצמאית מפני משרד הפנים. היא כפופה לשרת הפנים, יש לה מנכ"לית נפרדת. כמובן שאנחנו משתפים פעולה, אני לא מלין פה, חלילה, על היעדר שיתוף פעולה, אבל חשוב לדייק בדברים. מינהל התכנון היא יחידת סמך שעצמאית מפני משרד הפנים וכפופה לשרת הפנים. על כל פנים, דווקא מתוך המינהלת להיערכות לשינוי אקלים בהובלתו של אלון זסק במשרד להגנת הסביבה, הקמנו את ועדת המשנה שעוסקת בשלטון המקומי, ושם זיהינו את הצורך לאגם שיתוף פעולה בין משרדי, והצלחנו ליזום שיתוף פעולה שנכון להיום שותפים בו שלושה משרדים: המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד הפנים. אנחנו בשאיפה וציפייה שבוורסיות הבאות, או בהתפתחות של שיתוף הפעולה הזה, נכניס פנימה גם את בריאות, אני חושב שזה נכון. לא שנעשתה פנייה שנענתה בשלילה, פשוט ההתחלה הייתה מהשלישייה הזאת של מיטיגציה-אדפטציה, אנרגיה והגנת הסביבה. נכון בהחלט שנפעל להכניס פנימה את משרד הבריאות, את משרד התחבורה, שהוא אלמנט מאוד משמעותי פה, ועוד. שיתוף הפעולה הזה, אני מאמין, עוד יצמח ויתפתח.

אחד התוצרים המשמעותיים של שיתוף הפעולה הזה הוא שכתבנו במשותף מדריך להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות. המדריך הזה עלה לרשת בגרסאות מוקדמות יותר עוד במהלך 2021, באזור אמצע השנה, ולמעשה כבר היום, פחות או יותר, 15 רשויות מקומיות פועלות לגיבוש תוכניות היערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת, ביניהן יש 12 רשויות שכוללות גם שני אשכולות אזוריים בתוכנית המאיץ, שמתוקצבת על ידי משרד האנרגיה, אבל מלווה מקצועית גם על ידי משרד הפנים וגם על ידי המשרד להגנת הסביבה.

ביום חמישי הקרוב היה אמור להיערך כנס חגיגי לסיכום תוכנית המאיץ, להגשה ואישור של תוכניות היערכות של אותן הרשויות ששותפות בהשתתפות של שרת הפנים, שרת האנרגיה ושרת הגנת הסביבה. ככל הנראה – עוד לא התקבלה החלטה סופית – בגלל ההתפרצות המחודשת של הקורונה, נדחה את הכנס.

אני מבקש לשאול שאלת תם, במסגרת זוכי המאיץ ואותן 15 רשויות שציינת, כמה מהן נמצאים באשכולות החלשים יותר,3-1 או 4?

השאלה שלך היא במקום. לצערי, אני לא זוכר להגיד לך במדויק את הנתונים. אם תרצו, אנחנו נעביר את זה לוועדה.

ירושלים, לוד ובית שמש נמצאות.

אלה הרשויות בסוציו הנמוך יותר. אתה צודק שמבחינת המוכנות של הרשויות - - -

רשויות מקומיות בציבור הערבי?

באמצעות האשכולות – אשכולות השרון והמפרץ, כפר ברא, ג'לג'וליה.

תצטרף להזדהות.

שמי שגיא גנות שחר, אני מגיע ממשרד הפנים ואני אדבר בהמשך.

אני אגיד שהמשרד לא יכול היום לחייב רשויות. בסוף האחריות להיערכות היא של הרשויות. מה שמשרד הפנים, מה שהממשלה בכלל עושה בהקשר הזה זה לתמוך ברשויות, לדחוף את הרשויות, לסייע לרשויות, לתת לרשויות כלים לתקצב את הפעולות האלה ברשויות עד כמה שאנחנו יכולים; אבל בסוף הנכונות צריכה להגיע מתוך הרשויות ואחד הדברים שעמדנו עליהם גם בקול קורא הזה של כניסה למאיץ היה מחויבות של הרשות המקומית. אני אגיד שקודם למאיץ הבאנו לפה את תוכנית Clima-Med בשיתוף פעולה עם משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה. Clima-Med היא פרויקט של האיחוד האירופאי לקידום היערכות לשינוי אקלים בכלל האזור. במסגרת פרויקט Clima-Med פה בארץ הצלחנו להביא הכשרה של 40 צוותים מ-40 רשויות מקומיות לטובת הנושא הזה של היערכות לשינוי אקלים. לצערי, לא יצאנו משם עם 40 תוכניות מהודקות כי באיזשהו שלב הבנו שהבשלות לא הייתה במקום כשהתחלנו - - -

אני בכל זאת מתעקש על השאלה מבחינת – אני חושב שזה נשמע מרשים, אבל שמענו כבר מחברת הכנסת לסקי שעיריית תל אביב כבר מזמן חושבת על הדברים האלה, והיא אולי לא זקוקה לסיוע וחיזוק שלכם, אבל הרבה מאוד רשויות מקומיות, עיירות פיתוח וכולי, במיוחד בנגב, ששם המכה תהיה הכי קשה – אתם לא רואים לנכון לתעדף את זה?

בהחלט. אני אגיד שברמה האישית, לצערי, במשרד הפנים אין תקציב ייעודי היות וזה לא בתחום המקצועי שלנו לנושא היערכות לשינוי אקלים. מה כן עשינו בהקשר של התעדוף? א', יש לנו את תקציבי הפיתוח שמגיעים רק לרשויות המוחלשות. אני לא אכנס בדיוק לנוסחת ההקצאה, אבל תקציבי הפיתוח שמיועדים לרשויות המוחלשות, ושם תעדפנו את נושא ההיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת כאחד מנושאי החובה. כלומר, כדי שרשות תוכל לקבל את מלוא סל הפיתוח שמגיע לה ממשרד הפנים, היא נדרשת לבחור לפחות אחד מנושאי החובה, והקפדנו לשים שם את נושא היערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת כאחד מסל נושאי החובה שהרשות נדרשת לבחור בהם.

אני לא רוצה להקדים את המאוחר כי הדבר הזה עוד נמצא בדיונים ובעבודת מטה, אבל אנחנו עובדים היום יחד עם משרד האנרגיה ויחד עם המשרד להגנת הסביבה במסגרת אותה עבודה על המדריך ובמסגרת אותו שיתוף פעולה, לראות איך אנחנו בונים את המנגנון הנכון ביותר שיוכל לתקצב ולתמוך ברשויות ביישום של אותן התוכניות – גם בגיבוש התוכניות ברשויות, כמו שאתה אומר, שטרם נכנסו לתהליך גיבוש התכנון הזה, וגם ליישום התוכניות שכבר גובשו. שוב, בעיקרו התקציב לא מגיע ממשרד הפנים, תוקצבו לנושא הזה בעיקר המשרדים המקצועיים שעוסקים בנושא. אנחנו כן בודקים ביחד אתם מה המנגנון הנכון ביותר כדי להבטיח שהכספים האלה ינוצלו בצורה מיטבית על ידי הרשויות.

אני יכולה לשאול שאלה? אחד הנושאים שטרם עלו, או שלא הייתי מרוכזת, זה הנושא של כל ערי החוף בענייני צונאמי, וזה כן קשור למשרד הפנים, אני לא רואה שום משרד אחר שמטפל בנושא זה. איך המשרד מטפל בזה?

אני אגיד שלצערי, יש נקודות שבהן יש שיתופי פעולה טובים, ויש נקודות שבהן יש מחלוקת. המשרד מאוד נדרש לנושא של המצוק החופי ושאלת הצונמי ברשויות החוף. לכאורה, המצב החוקי / החלטות הממשלה היום חילקו את האחריות הזאת בין שני משרדים, או בין שני גופים: בכל מה שקשור לשטח הימי עצמו, האחריות הוטלה דרך המשרד להגנת הסביבה על החברה הלאומית להגנות חופי הים התיכון, ואילו מה שקורה בחופים עצמם על פני השטח, האחריות מוטלת על הרשויות המקומיות. המשרד תקצב את הרשויות לאורך השנים – אני לא טוען שזה במלוא התקציב הנדרש, אבל תקצב את הרשויות לכל מיני פרויקטים של היערכות. אבל הדבר הזה הוא בחסר לא רק מבחינה תקציבית אלא גם מבחינה מקצועית. התפיסה שלנו – ונעזרנו בכמה חברות מחקר שעזרו לנו לבדוק את הנושא הזה – היא שלא ניתן לייצר הפרדה מלאכותית כזאת שבים יטפלו אלה, ובחוף יטפלו אלה. אנחנו גם יודעים שאם הרצליה תטפל בשלה, הדבר הזה ישליך על תל אביב, וכשתל אביב תטפל בשלה, הדבר ישליך על בת ים וכן הלאה. לכן לתפיסת משרד הפנים, נדרש פה פתרון הוליסטי לסוגית רשויות החוף, המצוק החופי, הסכנה מפני צונאמי.

אנחנו ניסינו כבר בכמה סבבים, גם במסגרת דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לרתום בהקשר הזה את המשרד להגנת הסביבה כדי שהחברה הממשלתית להגנות חופי הים התיכון תקבל את האחריות לכלל העשייה. כמובן שבתחומי השיפוט של הרשויות היא תצטרך לעבוד בתיאום עם הרשויות, אבל לתפיסתנו, נדרש פה גוף אחד שיטפל בכל הנושא. הנושא הזה נמצא עד היום במחלוקת בינינו לבין הגנת הסביבה.

שאלה אחרונה שלי לפני שאנחנו עוברים לדובר הבא – מה התוצאה בפועל של תוכניות מאיץ? כלומר מבחינת קריטריונים, מה נחשב לתוצר מוצלח אם אמרתם שאתם כבר מסיימים את השנה הראשונה? מה למדתם מזה? אני מניח שיהיו עוד מיזמים מהסוג הזה, איך נוכל להבטיח שבסופו של דבר האיכות תקרה לא רק בתיאוריה, אלא גם בפועל?

שמי שגיא גנות-שחר מתחום פיתוח אזורי במינהל הפיתוח של משרד הפנים. אני אגיד ששלב המאיץ הוא שלב התכנון, שלב הכנת תוכניות פעולה. אנחנו מסיימים את התהליך הזה עם המחזור הראשון של עשר רשויות ושני אשכולות. כחלק מהעיצוב מחדש לתהליך – ואנחנו שואפים להגיע לעוד הרבה רשויות, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות אשכולות – אנחנו נשקיע גם חשיבה במדידה והערכה כדי להבין מה האפקטיביות של התוכניות האלה, ולא רק שהתוכניות יהיו על הנייר.

תודה רבה. יש לנו שני דוברים בזום, אני עושה פאוז מהדיווחים של משרדי הממשלה כי אנשים לחוצים בזמן. מיקי חיימוביץ הייתה יושבת-הראש הראשונה של ועדה בכנסת שעסקה בנושא אדפטציה, היא ביקשה לציין כמה דברים. אחר כך אופיר פינס מאוניברסיטת תל אביב. בבקשה, מיקי.

תודה רבה לך, אלון, אני ממש שמחה על קיום הדיון הזה. תודה על רשות הדיבור. אני אהיה ממש קצרה כי אני צריכה להמשיך. אנחנו קיימנו דיון כזה לפני שנה. אני שומעת את הדברים, אני חייבת להודות, בתסכול מאוד גדול. כלומר, מדברת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה שסוף סוף מתחילים להתייחס לזה. אני כל כך שמחה לשמוע את זה, אבל אני שומעת את הנציגים של משרד הבריאות ואת הנציגים של משרד הפנים כל הזמן מדברים רק על תוכניות ועל תוכניות, ושום דבר בפועל לא קרה מאז הדיון הקודם. כלומר, לא הוקם צוות תוך משרדי של משרד הבריאות, אין שום פעילות ממשית לנתח את הדברים ולראות מי צריך לעסוק במה. אני חושבת שמה שצריך לצאת מהדיון כאן, צריך להבין שכל המילים היפות האלה לא יכולות להמשיך ולכסות על חוסר מעש.

הצוות הפנימי הזה, שמשרד הבריאות התחייב להקים אותו בזמנו, ושהוא נתבע לעשות בדיון הקודם בוועדת הפנים, צריך להיות מאוד מאוד מוגדר, עם משימות מדויקות מה הוא צריך לעשות. צריך לראות מי שותף לו, איך הוא עושה שיתוף פעולה עם קופות החולים, עם בתי החולים. כל הדברים האלה – כולם יודעים אותם, כלומר, הדברים האלה הם לא חדשים. כמו שאמרת יפה, אדוני היושב-ראש, זה האיום שהיום יודעים שהוא המשמעותי ביותר, זו בריאות האנשים, אלו חיים של אנשים. כלומר, אי אפשר להמשיך להתייחס לזה כאל משהו שעושים אותו על הדרך איזה פקיד או שניים במשרד, שנותנים להם את זה כעבודה נוספת. חייב לקום גוף בתוך המשרד שזה יהיה התפקיד שלו. יש להם את התקציב, ויש להם את הכוח, ואם אין להם את כוח האדם, שיגייסו כוח אדם חדש. זהו, אני מאוד מודה לך.

תודה רבה. אני מבקש התייחסות של מר אופיר פינס, לשעבר שר הפנים, היה גם יושב-ראש ועדת הפנים וחבר כנסת שהציג חקיקה בתחום האקלימי. בשנים האחרונות מוביל את המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב. צוהריים טובים, אופיר.

תודה, אדוני היושב-ראש, ברכות על הקמת הוועדה, אני רואה בה חשיבות גדולה. כמה דברים: קודם כל, ראש הממשלה היה בגלזגו. אני לא רואה שום סיכוי לממשלה לעמוד ביעדים שהיא הציבה בלי שהיא תפריט את הפעילות בנושא משבר האקלים לשלטון המקומי. שמעתי כאן את נציגי משרד הפנים. צריך לזכור, משרד הפנים הוא הרגולטור של השלטון המקומי של הרשויות המקומיות – הוא נושא באחריות ולו יש את מרב הכלים. זה יפה מאוד וחשוב מאוד שהמשרד להגנת הסביבה עוסק במשבר האקלים, זה גם מתבקש כמובן, אבל לא במקום משרד הפנים. פגש אותי השבוע אחד מראשי הרשויות בישראל. הוא אומר לי: נפגשתי עם אנשי המשרד להגנת הסביבה הבכירים ביותר, ונשאלתי איך אני נערך למשבר האקלים. האם אתה נערך? הוא אומר: כן, אני נערך. אבל הוא אומר לי: אופיר, מה זה אומר? אין לי מושג, מה זה אומר להיערך? איך נערכים? מישהו אמר לי איך להיערך? מישהו אמר לי מה הנושאים? מישהו תיקצב אותי כדי שאני איערך? מישהו העביר לי סמכויות כדי שאני איערך?

אז כמובן שהרבה דברים נעשים ברמה של היוזמה האישית, כפי שכבר ציינו פה את עיריית תל אביב, יש עוד עיריות שעוסקות, אני לא רוצה לחלק ציונים, אבל לא כולן מחכות לממשלה. אבל הרבה מאוד רשויות עושות את זה על בסיס וולונטרי, בעיקר במה שקשור להתייעלות אנרגטית – כדי לחסוך במשאבים עברו ללד, ויש מפסקים וכדומה, אבל אין אף עירייה בישראל, למיטב ידיעתי, שמינתה ממונה אנרגיה או ממונה שיטפל במשבר האקלים. כדי למנות תפקיד כזה, צריך לתכנן אותו – איפה? נכון, במשרד הפנים. אי אפשר סתם להמציא תפקידים, משרד הפנים קובע אילו תפקידים צריך שיהיו בשלטון המקומי. תקציבים, אגפים – אם רוצים לעשות תוכנית רצינית, למשל הפחתת גזי חממה וקביעת יעדים; היעדים צריכים להיות גם ברמה המקומית. עיריית תל אביב, עיריית חיפה, עיריית ראשון, צריכה להחליט במועצת העיר שלה על בסיס מקצועי ולהודיע לציבור מהם יעדי ההפחתה שלה ל-2030. כל עירייה בישראל.

ובקשר לאדפטציה? אופיר, היום אנחנו דנים דווקא באדפטציה.

אני יודע, זה לא משנה.

אז אותו דבר אתה אומר מבחינת הניקוז ואותו דבר מבחינת ההצללה וכולי.

ברור. ברור. אני מבין, אבל גם זה, גם בתחום השני של מיטיגציה, גם שם צריך לעשות את העבודה בצורה מסודרת, בצורה שיטתית. צריכים לקבוע גם יעדים וגם מה עושים. אני גם מנהל את פורום רשויות החוף, ומטעם המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, ומטעם המרכז לשלטון המקומי. כמובן שאנחנו מתעסקים בעליית מפלס הים ומעודדים את – אנחנו עובדים עם המשרד להגנת הסביבה. יש הרבה דוגמאות בעולם – עיריית ניו יורק, עיריית בוסטון, הרבה מאוד עיריות כבר נערכות באופן מעשי לעליית המפלס – מה זה אומר, היכן מסוכן להן, היכן לא מסוכן להן, איזה צעדים נוקטים כדי למנוע הצפות. הרבה עיריות בעולם כבר נמצאות שם.

ואיזה ציון אתה נותן לרשויות המקומיות שלנו לעומת אותן ערים שציינת?

יש התחלות. בהקשר הזה יש התחלות בעידוד גדול שלנו, יש קשר טוב של המשרד להגנת הסביבה, מנסים לייצר איזושהי תוכנית, אנחנו גם שותפים לדבר הזה, אבל אלו התחלות. יש פה עוד הרבה עבודה שצריך לעשות כדי למנוע את ההצפות שעלולות להתרגש עלינו בחלק מערי החוף, לא בכולן כי יש מצוק גבוה בים התיכון, שבעצמו יש איתו הרבה בעיות, אבל הוא מגן עלינו מחלק מהתופעות של עליית המפלס. אבל יש עוד הרבה הרבה תחומים אחרים: דיברה פה הדוברת הראשונה פה, ד"ר נגב, על הנושא של איי החוף. אני רואה את זה, זו תופעה מאוד מאוד קשה. עיריית תל אביב עכשיו מתחילה קצת לטפל בזה, אני לא חושב שאיזושהי רשות אחרת. בעולם זה נושא שכבר מטופל בהרבה מאוד מגה ערים. הרי זו תופעה שאנחנו ייצרנו. האורבניזם העירוני יצר את איי החוף כתוצאה מבנייה לא נכונה. מה עם תקן הבנייה, התקן הירוק לבנייה? האם כולם כבר מיישמים אותו בשלטון המקומי? האם מבני ציבור – עזוב בנייה פרטית – מבנים של גני ילדים, בתי ספר, מבני עירייה, האם כולם נבנים אך ורק על פי תקן הבנייה הירוק? כמובן שלא. אלו דברים שמישהו צריך לקבוע אותם ולאכוף אותם.

צריך קודם כל שמשרד הפנים לא יגיד המשרד להגנת הסביבה. לא, בשום פנים ואופן לא. משרד הפנים צריך לשתף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, אבל הוא צריך לקחת אחריות, כמו שהוא לוקח אחריות במיליון נושאים אחרים. הוא חייב לקחת אחריות על תופעת האקלים משום שהמשבר האקלימי פוגש קודם כל את הרשויות המקומיות משום שהן קרובות לאנשים, הן קרובות לשטח, הן יכולות להשפיע, הן יכולות לשמש דוגמה אישית, הן יכולות להוביל מהלכים.

אופיר, אני רוצה לתת לנציג משרד הפנים להשיב על הדברים, כי אתה מציע דברים שאולי מאתגרים אותם. אתם מסכימים אתו? אתם חושבים שהוא טועה? הוא דורש מכם קצת יותר ממה שאתם עושים היום.

אני חושב שאופיר פינס הנכבד עוד לא מכיר את כל העשייה של המשרד בנושא הזה ואת מדריך ההיערכות. האמירה שהצגת של אותו ראש רשות, אני לא מטיל בה ספק, היא אמירה ששמענו, לצערי, לעיתים קרובות, והיא זו שהובילה אותנו לגבש את אותו המדריך. היום, בוודאי אותן הרשויות שכבר נכנסו לתוכניות – אם אלו רשויות עוטף עזה, אם אלו רשויות שנבחרו במאיץ, אבל גם רשויות אחרות שהתעניינו, ולא מעט ממוני אנרגיה וגורמים מיחידות הפיקוח הסביבתי ברשויות שונות שפנו אלינו, פנו למשרד האנרגיה, פנו המשרד להגנת הסביבה, הכוונו אותם למדריך.

אבל המדריך – אין לו איזה תוקף משפטי. אתה לא מתנה תקציבים על סמך - - -

זו הנקודה. למשרד הפנים, נכון להיום, אין סמכות לחייב את הרשות המקומית. אפשר – אני לא אומר שאין לנו סמכות לקדם תיקון חקיקה. אני לא אומר שהמחוקק, חברי הכנסת הנכבדים, לא יכולים להחליט לחייב בחקיקה את הרשות המקומית להיערך לשינוי אקלים, אני לא עוסק בתחום הזה. אנחנו לא קובעים מה החוק במדינת ישראל, בשביל זה יש לנו 120 מחוקקים. אני לא בטוח שמר פינס או השלטון המקומי היו רוצים – אפרופו חוק האקלים של המשרד להגנת הסביבה קידם כבר בכמה שלבים. אני לא בטוח שמה שהשלטון המקומי היה רוצה זה שיחייבו אותו בחוק להיערך לשינוי האקלים. אני לא רוצה לתת לזה כרגע שיפוט נורמטיבי, זה לא מקומי לקבוע אם נכון לחייב את זה בחוק או לא. אני כן אגיד שכמשרד הפנים אנחנו בהחלט רואים אחריות שלנו לתת בידי הרשויות המקומיות את מיטב הכלים כדי להתמודד עם האתגרים שהעת הזו מביאה עליהן, ואחד האתגרים המשמעותיים ביותר בהקשר הזה הוא אכן האתגר של שינוי אקלים ומה שזה מייצר.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, לסיכום, קודם כל, מי שמדבר מולי, עד כמה שאני מבין הוא מנהל המחלקה האסטרטגית של משרד הפנים. אז קודם כל, מי שמנהל אסטרטגיה צריך להסתכל קדימה. אני חושב שאם אתה מסתכל קדימה, אפילו לא הרבה קדימה – אני חושב שאפשר אפילו להסתכל קצת אחורה ולדבר על הווה, לא – זה נושא אסטרטגי שלדעתי משרד הפנים חייב להתמודד אתו.

פר-אקסלנס, בהחלט.

שתיים, אני שמח שחלק מהדברים כבר נעשים. שלוש, עמדת מרכז השלטון המקומי או השלטון המקומי כרגע לא ממין העניין מבחינתי. יכול להיות שהוא יתנגד. יכול להיות שהוא יתמוך, אין לי מושג. הוא בטח יתנגד אם רק יטילו עליו את זה בחוק ולא ייתנו לו את הכלים המעשיים ולא את הסמכויות ולא את התקציבים כדי לבצע את המלאכה. בוודאי שהוא יתנגד. אבל אם יעשו את זה בצורה רצינית ויבינו – חברים, אני רוצה להסביר, בכל העולם נעזרים ומשתמשים בשלטון המקומי. השלטון המקומי בסאול, בקופנהגן, באמסטרדם, באין סוף ערים בעולם, מוביל את התהליכים האלה. ישראל לא תוכל לעמוד ביעדים אם היא לא תפריט. אני מדבר על הפרטה של חלק מהדברים שצריכים להתבצע לשלטון המקומי בצורה מסודרת על פי חוק, על פי תקציבים, על פי סמכויות, על פי חוזי מנכ"ל משרד הפנים. הכול צריך לקרות, צריך לעשות רפורמה גדולה, מהפכה, לעשות סוויץ' בראש, ולהבין שלשם צריך להגיע. זה לא בוויכוח.

תודה רבה אופיר.

אני רק אגיד שאנחנו לחלוטין מסכימים.

אז יש פה הסכמה, אז אנחנו נחשוב איך מיישמים את זה. תודה רבה לך שמצאת זמן בשבילנו. אני רוצה לפנות לנציג משרד האנרגיה שנמצא אתנו בזום, אם אפשר. עירית או רוני, אתם בהאזנה, אתנו? ואם לא, שיתכונן בבקשה נציג משרד הרווחה, שגם כן אמור להציג דברים על ההיערכות שעורך המשרד לרווחה וביטחון חברתי.

שלום, עירית היינטר שעיו, משרד האנרגיה. אני מובילה את התוכנית האסטרטגית שלנו להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת. העמיתים שלי במשרד הפנים כבר החלו להציג חלק מהפעילות שלנו, אז אני אמשיך ואנסה לא לחזור על דברים שהם אמרו. קודם כל, אנחנו לגמרי מסכימים פה במשרד עם אופיר פינס. אנחנו חושבים שאנחנו לא נצליח לעמוד ביעדים הלאומיים שלנו בלי שיתוף פעולה בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, וכל מה שבנינו, כל התוכנית האסטרטגית שלנו, בנויה על סמך ההבנה הזאת. כחלק מההבנה הזאת כתבנו את המדריך איך כותבים תוכנית פעולה לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת. המדריך נכתב הרבה מאוד על בסיס מה שנעשה בעולם – למדנו מדריכים אחרים, פעולות אחרות, ועל סמך זה כתבנו את המדריך. המדריך נכתב בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה וכמובן, עם משרד הפנים כמו שציינו קודם. המשמעות היא שיש בו חלקים שנוגעים גם לאדפטציה וגם למיטיגציה, ויש בו גם פרקים שנוגעים רק למיטיגציה או רק לאדפטציה.

תוכלי לתת כמה דוגמאות על אדפטציה, שנשמע דברים קונקרטיים?

אנחנו יותר במיטיגציה, אבל אדפטציה – הוזכר פה קודם הצללה על ידי עצים. הצללה זו אחת הפעולות שאנחנו ממליצים - - -. בנושא של אדפטציה יש התייחסות לאוכלוסיות פגיעות, מיפוי של אוכלוסייה פגיעה, ואיך אתה יכול לסייע לה ברגעי משבר. עולם המיטיגציה, שהוא יותר העולם שלנו – אנחנו מדברים כמובן על עיסוק באנרגיה נקייה, על הורדת צריכת האנרגיה, התייעלות באנרגיה, על תחבורה נקייה - - -

מה בקשר למים? בכל זאת, משרד האנרגיה אחראי על - - -

זה נכנס תחת אדפטציה, תחת מי נגר. נכנסה למדריך הרבה התייחסות למי נגר, בהקשר הזה אני מתייחסת למים. בכל מקרה, אני רוצה להגיד שלא נבנה מדריך שהוא רק תיאורטי, פיתחנו גם כלי מיפוי, כרגע הוא באקסל אבל בשיתוף פעולה עם הגנת הסביבה ומשרד הפנים – משרד הפנים מוביל את זה. אנחנו גם נהפוך את זה לכלי מקוון. הכלי הזה אמור לשמש לרשויות המקומיות איך למפות גם את הפגיעות שלהם לשינוי האקלים וגם את הפליטות שלהם, ובסוף ייווצר איזה דשבורד שיגיד גם ברמה הרשותית, אבל גם ברמה האזורית אשכולית, גם ברמה הארצית, מה האתגרים, מה המיפוי, וכמובן, המלצות איך אפשר להתמודד איתם. כדי לדייק את הכלים האלה בנינו את המאיץ, שכבר הוזכר פה. בקול הקורא הראשון היו כאמור 12 רשויות, אבל אנחנו מתכננים עוד מאיץ 2, מאיץ 3. בשנתיים הבאות אנחנו נסייע לעשרות רשויות בארץ לבנות תוכניות פעולה.

הפעם יהיה ניסיון אמיתי לערב גם רשויות מהנגב, גם עניות וגם מהחברה הערבית?

כן, כן, לגמרי.

זה יהיה אחד מהקריטריונים?

כן, גם בקול קורא הקודם, כשבחרנו את הרשויות, שריינו רשויות מסוציואקונומי נמוך. האמת - - - אבל שריינו גם מקום לאשכולות מתוך הבנה שהרבה פעמים דווקא נכון יותר לעבוד עם הרשויות הקטנות יותר והחלשות יותר דרך האשכולות האזוריים. יותר מזה, ממש בימים אלה היה קול קורא, והמשרד מממן מנהלי אנרגיה לאשכולות האזוריים. לכל אחד מ-11 האשכולות האזוריים יהיה מנהל אנרגיה והוא יוביל תוכנית פעולה אזורית תוך התמקדות כמובן באוכלוסיות החלשות יותר. בנוסף, במסגרת החלטת הממשלה 550 לצמצום הפערים הכלכליים ברשויות הערביות – זה לא השם הנכון – הקצינו 100 מיליון לפרויקטים לייצור אנרגיה, להתייעלות באנרגיה ולתחבורה חשמלית ברשויות הערביות.

אני רוצה לשאול, אם תוכלי לדייק יותר, בתוך המדריך, איזה היקף מוקדש לאדפטציה ואיזה מוקדש למטיגרציה? כי אני שומע הרבה מאוד דוגמאות של הפחתת פליטות, שאני וודאי בעד וחושב שזה חיוני, אבל במקרה אנחנו היום דנים על חוסר ההיערכות ועל דוח המבקר.

המדריך הוא חצי-חצי. את המדריך כתבו יועצים מומחים מקצועיים מתחום האדפטציה ומתחום המיטיגרציה. למעשה המדריך כרגע הוא לגמרי שווה בשווה בין האדפטציה למיטיגרציה. גם המאיץ, שאותו מוביל המשרד שלנו מתוך ההבנה שלא מספיקה רק המטיגרציה אלא צריך גם אדפטציה, עוסק גם באדפטציה וגם במיטיגציה. כלומר, כל רשות מקומית – ואני חושבת שאופיר פינס ישמח לשמוע את זה – בימים אלה צריכה לכתוב תוכנית פעולה שבה יש גם יעדים. נקבעו יעדים גם לתחום המיטיגרציה וגם לתחום האדפטציה. אנחנו גם אמרנו לרשויות שהן צריכות לשלב את זה בתוכנית העבודה שלהן, שלא מספיק שייקבעו היעדים, אלא צריך להיות משהו מוחשי בשנתיים הקרובות בתוכניות הפעולה שלהן. יותם הזכיר את זה קודם, היה אמור להיות ביום חמישי כנס חגיגי יחד עם שרת האנרגיה, השרה להגנת הסביבה ושרת הפנים עם ראשי הרשויות המקומיות, שהיה אמור להיות מבחינתנו - - -

אני מקווה שזו תהיה רק דחייה ולא ביטול.

כן, כמובן. מבחינתנו זו הייתה אמורה להיות ההתחייבות של ראשי הרשויות לאמץ את תוכנית הפעולה. ממש הכנו הצהרת שותפות שעליה חתומים גם השרות וגם ראשי הרשויות, שהם מתחייבים לאמץ את תוכנית הפעולה ולממש את היעדים שאותם הם החליטו מתוך תוכנית הפעולה. עוד פעם, 12 הרשויות האלה היו מבחינתנו פיילוט ראשון, למדנו מזה. דרך אגב, עשינו תוכנית הערכה – שאלו קודם. במסגרת המאיץ עשינו לה גם תוכנית הערכה: מה עובד יותר, מה עובד פחות טוב. כחלק מהתובנות האלה אנחנו נעשה עוד מאיצים נוספים לרשויות נוספות. חוץ מזה, אנחנו לא מסתפקים רק בהכנת תוכניות פעולה, אנחנו - - - את היישום.

ואתם תוכלו לדווח לנו נגיד בעוד מספר חודשים אילו רשויות מתחילות לתרגם את התוכניות היפות לעשייה?

כן. כן. ואנחנו גם נעזור להם. במסגרת החלטת ממשלה 541 הוקצו כספים ליישום תוכניות הפעולה, גם כספים להכנת תוכניות הפעולה, גם שלנו וגם של המשרד להגנת הסביבה. הוקצו 16 מיליון בשנתיים הקרובות להכנסת תוכניות פעולה. הוקצבו 100 מיליון ליישום תוכניות פעולה בתחום המיטיגציה, ועוד 28.5 מיליון ליישום תוכניות פעולה בתחום אדפטציה.

כן, אבל כשמדובר בערים שצריכות להחליף לגמרי את מערכת הניקוז, לא בטוח - - -

נכון, נכון, אבל זו התחלה. כמובן שנצטרך להקצות.

אני מודה לך. אנחנו רוצים לשמוע עוד מספר משרדים. הנציג של משרד הרווחה והביטחון החברתי נמצא בזום? שלום לך, נא להציג את עצמך.

שלום, אני ד"ר אלה ברנד לוי, אני נציגה של משרד הרווחה והביטחון החברתי. הייתי בשנה שעברה - - - במשרד הרווחה, זו תוכנית של האגודה הישראלית לאקולוגיה. אני מתנצלת על הרעש. רציתי לספר שאנחנו במשרד עסוקים בסיפור של משבר האקלים, זה נושא שאומנם נמצא בחיתוליו, אבל בהחלט נושא שיש כלפיו מודעות הולכת וגוברת במשרד הרווחה. אומנם כל האוכלוסיות ייפגעו ממשבר האקלים, אבל בוודאי שהאוכלוסיות הפגיעות ביותר הן מי שייפגעו באופן הקשה ביותר. אנחנו היינו שותפים בתוכנית המאיץ, אנחנו גם כתבנו פרק על אוכלוסיות פגיעות במשבר האקלים, גם סייענו לרשויות שמשתתפות בתוכנית המאיץ למפות היכן נמצאות האוכלוסיות הפגיעות במרחב העירוני. חשוב לומר שהיום אנחנו עובדים על תוכנית היערכות של משרד הרווחה למשבר האקלים. זו תוכנית שהשתתפו בה כל המינהלים של המשרד וגם אגף חירום במשרד. התוכנית הזו אמורה לעבור בקרוב ל- - - המשרד שבהחלט צריך לפתח תוכניות יסודיות, מאחר וכמו שאמרתי, האוכלוסיות שמשרד הרווחה אמון עליהן הן אוכלוסיות פגיעות במיוחד.

אני גם אומר שאנחנו משתתפים היום בוועדה הבין-משרדית שמוביל משרד האנרגיה לטיפול בפיצוי אוכלוסיות פגיעות לאור ההעלאה במס הפחמן. אנחנו חושבים שחשוב מאוד שהנושא הזה יזכה להכרה הולכת וגוברת ואנחנו מאמינים גם שבסופו של דבר האחריות לטיפול באוכלוסיות פגיעות לאור משבר האקלים – כמובן שמשרד הרווחה אחראי להוביל את השיח, אבל הוא בהחלט באחריות של כלל משרדי הממשלה מתוך תפיסה שאף אחד לא יישאר מאחור.

אני מודה לך על הדברים, מה שהצלחנו להבין. אני רוצה לדעת אם יש עוד נציג משרד ממשלתי אתנו שהגיע, או בזום, לפני שאנחנו עוברים לרשויות המקומיות.

אני רק רוצה להוסיף במילה אחת שבהיבט האזורי, מלבד התוכניות להיערכות לשינוי אקלים ברמה האזורית, יש לנו גם פעילות של בריאות במימון של משרד הבריאות בשבעה אשכולות לקידום תחום של הזדקנות פעילה, תזונה נכונה, ואנחנו בהחלט יכולים לבחון את החיבור בין אותן פונקציות שעוסקות בשינוי האקלים לבין מתכללי בריאות בשביל לזהות את הלמידה.

יפה מאוד. רעיון יפה ומבורך.

אני אגיד בהקשר הזה במבט כולל, כבוד היושב-ראש, שמבחינתנו האשכולות והמענה האזורי זה העתיד של הפתרון של כל הנושאים האלה. זאת אומרת, אם אנחנו נמשיך להסתכל על כל רשות מקומית כאילו תחום השיפוט שלה הוא קדוש ושם הדברים נגמרים, אנחנו נייצר ניקוז מרשות לרשות, אנחנו נייצר מעבר מחלות מרשות לרשות, והמטרה שלנו היא להסתכל ולייצר פתרונות אזוריים.

אני חושב שכל מי שעוסק - - - מבין את החשיבות. לפני שנעבור לרשויות המקומיות, ד"ר אור קרסין, שהיא מומחית לרגולציה סביבתית ועשתה פוסט דוקטורט בנושא אדפטציה נמצאת אתנו. רצית להגיב על חלק מהדברים. בבקשה, ד"ר קרסין.

תודה רבה. אני רוצה להתחיל בזה שאני אברך אותך, כבוד היושב-ראש, על הקמת הוועדה החשובה הזאת, עוד יותר מכך, על בחירת נושא הדיון הראשון של הוועדה, שהוא נושא קיומי, כמו ששמענו. החלטת ועידת קנקון ב-2010 – שימו לב לשנה – הייתה שכל המדינות, כולל המדינות המפותחות, יאמצו תוכנית אסטרטגית להיערכות לשינוי אקלים. אנחנו נמצאים בדצמבר 2021, כמעט לפני שנת 2022, ולצערי, אנחנו שומעים שיש פעולות שונות שמשרדי הממשלה נוקטים, אבל חסרה עדיין תפיסה אסטרטגית רחבה. אותה החלטת ממשלה שהתקבלה ביולי 2018 שכותרתה הייתה: היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים – יישום המלצות לממשלה על אסטרטגיה ותוכנית פעולה; עדיין רחוקה מלהתממש. מדוח של המרכז להעצמת האזרח אנחנו מגלים שרק סעיף אחד מתוך שבעת הסעיפים הביצועיים של אותה החלטת ממשלה יושם במלואו.

למעשה אנחנו עדיין עדים לפיצול של הסמכויות, לקיטוע הנושאים בין המשרדים ולהיעדר ראייה מתכללת של נושא שהוא רב רובדי ומורכב מטבעו ומחייב פעולה בהרבה מאוד מישורים בטווח הבינוני ובטווח הארוך. מה שהייתי רוצה להדגיש בדבריי זה את הצורך בהטמעת חשיבה מערכתית של הסתגלות לשינוי אקלים, מה שנקרא climate mainstreaming, בכל תוכניות הפיתוח ובכל פעולות התכנון שהממשלה נוקטת בהן. למעשה, הסתגלות לשינוי אקלים צריך להפוך להיות קריטריון תכנוני מהמעלה הראשונה וקריטריון ביצועי בכל פעולות הביצוע של תשתיות במדינת ישראל, וכמובן, בכל הפעולות החברתיות שמשרדי הממשלה השונים מחילים, משום שאנחנו יודעים גם ממחקר שנערך בעולם ואנחנו מכירים את זה גם מעדויות שהולכות ומתגבשות בישראל שהאוכלוסיות החלשות ביותר הן לא רק הראשונות להיפגע, אלא הן גם ייפגעו בצורה הקשה ביותר.

לכן הקריטריון הזה של פגיעות והיערכות לשינוי אקלים חייב להיכנס כקריטריון מאוד משמעותי בכל החלטה שתתקבל, וגם בהחלטות תקצוב, שלכאורה נדמות למשרדי הממשלה כלא קשורות לעניין. כי בסופו של דבר אנחנו יודעים שבניגוד למיטיגציה, ששם הנושאים הם בהחלט מקיפים מאוד – מתחבורה דרך אנרגיה ועוד, אנחנו יודעים שאדפטציה היא הכול כי אדפטציה היא גם הגברת העמידות של אוכלוסיות, ושמענו את זה בהקשרים רחבים יותר של שמירה על הבריאות, אבל גם צמצום הפגיעות, וכמובן לאפשר לאוכלוסיות שונות להיערך. כדי שכל הפעולות המורכבות האלה תקרנה במישורים השונים, כולל התאמת התשתיות, צריך להטמיע את השיקולים הללו באופן רוחבי כמעט בכל החלטה שמתקבלת, ולכן ההצעה להעביר לשלטון המקומי את הסמכויות היא הצעה סבירה אולי, אבל לא את הסמכויות שנוגעות לתכנון אלא רק ליישום. כלומר, התכנון חייב להתבצע באופן שמטמיע את השיקולים האלה מלמעלה והדברים האלה צריכים לקבל ביטויי במדיניות.

תודה רבה. אני יכול להעיד שהדרישה ל- mainstreamingוהטמעה זו דרישה מרכזית בדוח מבקר המדינה, ואני יכול לומר את זה כי אני כתבתי את זה בעצמי. ביקשנו התייחסות – נחזור לזה, רצינו לשמוע קצת מהרשויות המקומיות, כי בסופו של דבר מה שראינו, שהעבודה הספציפית שמקלה על הציבור מנזקים אקלימיים נעשית על ידי הרשויות המקומיות. ביקשנו משתיים שכבר התחילו בתהליך כדי לשמוע מהם, ומה יש ללמוד מהם ואז אנחנו נמשיך. האם נמצא אתנו סגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי מעיריית תל אביב? אני לא יודע אם הוא נמצא בזום, הוא הוזמן לישיבה, אני מקווה שהוא עדיין אתנו. ואם הוא איננו, אנחנו נעבור לנציג מעיריית שפרעם שגם היה מוזמן.

אני נמצא בזום כבר שעה.

תודה רבה על הסבלנות. מי שלא יודע, עורך הדין לדיאנסקי הוא פעיל הרבה שנים למען איכות הסביבה, ולאחרונה כסגן ראש העיר יש לו את תיק הסביבה והוא עושה הרבה מאוד דברים, ורצינו קצת ללמוד מעיר גדולה.

קודם כל, תודה שהזמנת אותי. ברכות על המינוי, אין ספק שאתה יותר ממתאים לתפקיד הזה, מי שהרבה שנים מחייו עוסק בתחום הסביבה. הקשבתי היטב לדיון ושמעתי כאן את אי לקיחת האחריות בהיבט של הקצאת משאבים לרשויות המקומיות. צריך להבין שכשתל אביב לוקחת משימה כמו גיבוש תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים, אז תל אביב יכולה לשאת בנטל. תל אביב גם חתומה על הסכמים בינלאומיים, וזה אחת הסיבות המרכזיות להתעסקות שלנו עם התוכנית שפרסמנו אותה, השקנו אותה, לפני למעלה משנה וחצי. אנחנו חברים ב-C40, זה גוף של הערים הגדולות שעוסקות בסוגית משבר האקלים, ובחלק מהחברות שלנו בארגון אנחנו גם מתחייבים להגיע לכל מיני יעדים.

בפועל, מה אתם חושבים לעשות? מה בעקבות המעורבות – יחסית לישראל – הגבוהה בתחום של אדפטציה? איזה דברים ספציפיים אתם מתכוונים לעשות?

אני אגיד משפט לפני כן. מדינת ישראל, ממשלת ישראל, צריכה לחוקק חוק מתאים לתחום האקלים, גם להקצות משאבים לרשויות המקומיות בעניין הזה, וליצור איזשהו מערך מחייב ולא וולונטרי כדי שגם הרשויות יעסקו בזה, אבל גם המדינה, במסגרת המשרדים השונים – שמענו פה כל כך הרבה משרדים שבסופו של דבר אף אחד לא מוביל את זה בצורה עיקשת קדימה, והממשלה היא זו שצריכה להוביל את העניין הזה. בתוכנית שהשקנו לפני שנה וחצי ניסינו להתמודד עם שני דברים מרכזיים: אחד זה עם קירור העיר. באמצעות התוכנית – שמה שחשוב להדגיש, שזו לא תוכנית שנכנסת למגירה בגדר תוכנית תיאורטית, היא כבר נכנסה לתוך תוכניות העבודה של היחידות העירוניות השונות, ולכל יחידה עירונית רלוונטית יש משימה ומטלה במסגרת תוכנית העבודה שלה. המשימות הן כאלה שהן לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים, כאשר בסופו של תהליך בשנת 2023 אנחנו רוצים להגיע לכמה תוצאות משמעותיות, כמו למשל לשתול 100,000 עצים במרחב הציבורי וגם במרחב הפרטי. כבר השנה אני יכול לבשר שאנחנו בתל אביב נשתול קרוב ל-7,000 עצים בעיר במקום כ-2,000 עצים ששתלנו בשנים קודמות. יש לנו משימה להקטין את אחוז ההטמנה מ-67% היום ל-26% ב-2030. אנחנו רוצים להביא לזה שכל מוסדות הציבור שאנחנו בונים ישתמשו ב-100% אנרגיה מתחדשת, היום רק 4% משתמשים באנרגיה מתחדשת, וכל זה עד שנת 2023.

אחד הדברים החזקים בתוכנית הוא שיחידות עירוניות כמו מינהל השירותים החברתיים נכנסו לתוך בניית התוכנית. דיברו על כך קודם לכן שיש אוכלוסיות מאוד פגיעות בעיר שיסבלו כתוצאה מזה שתהיה התחממות או התקררות. אנחנו מכירים את המושג עוני אנרגטי, שהרבה מאוד תושבים קשיי יום וכאלה שנמצאים באוכלוסיות שהן פגיעות יצטרכו להחליט אם לחמם את הבית בחורף למשל, או לקנות תרופות. אם לקרר את הבית בקיץ, או לקנות תרופות ומזון. לכן גם על ההקשר הזה שמנו דגש בתוכנית. יש לנו שתי תוכניות שעוסקות במזון מקיים ובריא הרבה יותר – "זה אפשרי בריא" ו"בתיאבון".

אנחנו רוצים להתמקד פה באדפטציה. למשל מפלס הים לדוגמה. הניקוז הבעייתי, ואנחנו כולנו זוכרים את שני תושבי דרום תל אביב ששילמו בחייהם על היעדר מערכת ניקוז מסודרת. האם העירייה הולכת להתמודד?

אנחנו עשינו מהלך מאוד מאוד גדול של הסדרת הניקוז. אנחנו מכניסים גם לתוכניות הבנייה הנחיות ש-15% מתוכניות הבנייה שלנו, 15% במגרש יישארו שטחים פתוחים לחלחול. אנחנו מתחילים בפיילוט לגבי גגות כחולים וגגות ירוקים. יש פעילות תפעולית לצורך ניקיון הקולטנים ומערכות התיעול. בתל אביב כמעט לגמרי יש הפרדה בין – חסר לנו במקומות מסוימים עוד קצת להפריד, אבל כמעט כל העיר מופרדת – ביוב ותיעול. הבעיה היא לא בתל אביב, זה מרשויות אחרות שעדיין, בגלל ההוצאות הגדולות שיש בהפרדת הניקוז של מי הגשם לבין הביוב – זה משהו שהמדינה והמשרדים השונים צריכים להשקיע בזה משאבים. רשויות מקומיות לא יכולות לשאת בעניין הזה לבד. בהקשר הזה אנחנו בהחלט פועלים.

תודה. אני מצטער, אנחנו מתקרבים לסוף ויש עוד שני דוברים. אני חושב שזה משמש דוגמה שכשיש משאבים, אפשר לעשות. אז אני מברך על הפעילות של העיר.

כן, אבל אי אפשר להגיד, חבר הכנסת אלון טל, שלתל אביב לכאורה יש משאבים אז היא תוכל לשאת על גבה את כל העלויות, גם את התכנון וגם את הביצוע. בסופו של דבר המדינה צריכה לקחת בעניין הזה אחריות. לתל אביב מגיעים מדי יום למעלה מחצי מיליון איש, וחיים פה כחצי מיליון איש. זאת אומרת שבתל אביב מיליון איש, כ-10% ויותר ממדינת ישראל נכנסים ויוצאים לתוך תל אביב במהלך היום. ולכן המדינה צריכה לקחת אחריות ולתת לרשויות המקומיות גם גב חקיקתי וגם גב שהוא גב כלכלי.

הנקודה היא ברורה. תודה רבה, סגן ראש העיר של עיריית תל אביב. אני רוצה לקרוא לגברת קרנית גולדווסר, שהיא מייצגת את מרכז השלטון המקומי בתחום איכות הסביבה. שלום קרנית, ברוכה הבאה. אני מניח שאת יכולה לקחת את הדברים ולדבר קצת יותר רחב, כי המציאות של תל אביב היא לא בדיוק המציאות שמאופיינת במקומות אחרים.

תודה רבה לכבוד היושב-ראש. צוהריים טובים. אני אדבר בשם כל הרשויות, אני רק אומר עוד נקודה אחת בנוגע לתל אביב, היא כל כך הקדימה, שאת העבודה שתל אביב עשתה היא מראה למשרדי הממשלה, והם לומדים מתל אביב במקום שזה יהיה הפוך. אז תל אביב מלמדת את כולנו, וזה כבוד גדול. היא לא צריכה לממן את זה לבד, בהחלט.

אני רוצה לציין כמה נקודות לגבי כל הרשויות. הרצון הזה לעשות איזושהי עבודה - - - על שינויי אקלים ומוכנות נמצאת אצל כולם, ולא לכולם יש את היכולת. גם לגדולות וחזקות אין את היכולת כי מדובר בהרבה מאוד כסף, ובוודאי וודאי שלא לכולם יש את התקציבים לזה. ואת זה אנחנו צריך להבין, כי גם במינהלת בסוף אנחנו רק מדברים, צריך לשים תקציבים ולא רק – המדריכים האלה הם מצוינים, אבל צריך לסייע לרשויות גם ליישם אותם ולהתחיל להטמיע אותם בכל מיני רשויות. אנחנו רואים הרבה מאוד עבודה שנעשית ברשויות המקומיות, לאו דווקא תחת הכותרת של היערכות לשינויי אקלים, לפעמים העבודה נעשית תחת נושאים נקודתיים שמאוד מאוד רלוונטיים לרשות, אבל היא לא יודעת, או לא יכולה או אין לה את התקציב, את היכולת, או אפילו את ההון האנושי, להגדיל את זה לעבודה כוללנית יותר לכל נושא שינויי האקלים.

אני חושבת שהעבודה הזו שאנחנו עושים כאן - - - החשוב ביותר – דיברנו קודם על ממונה אקלים ברשויות, או משהו כזה. אז ממונה אנרגיה יש ברשויות המקומיות, הבעיה היא שממונה האנרגיה הזה הוא לא מתוקצב. זאת אומרת, כשהרשות מוצאת מישהו כזה שהוא ממונה אנרגיה, אין לה יכולת לשפות אותו, אפילו לא בשכר, זה מישהו שזה נוסף על תפקידו. אז אפילו את הקשיים האלה – אם רוצים להביא ממונה אקלים, צריך להבין שזה צריך להיות מישהו שייכנס לתפקיד הזה ויקבל עליו איזשהו שיפוי ויקבל עליו הערכה על מנת שנוכל למצוא כאלה, וממונה אנרגיה זה משהו שהוא חובה לעשות אותו ברשות, אז על אחת כמה וכמה אם מדברים על ממונה אקלים.

עוד פעם, רצון לרשויות יש, לחלקן חסר - - -, ואפילו הידע המורחב הזה של מה זו היערכות לשינוי אקלים. התיאור שאופיר סיפר על ראש רשות הוא תיאור הגיוני שקורה, אני מניחה - - -. אני חושבת שהעובדה שיש פה הרבה מאוד נציגי רשויות מוכיחה כמה הם רוצים להיכנס לעולם הזה, הרשויות רוצות, ואני אשמח מאוד שניתן לרשויות לדבר ולספר על העשייה שלהן או על הקשיים שלהן.

אנחנו לקראת סיום פה. ביקשנו מנציגה של עיריית שפרעם, אני לא בטוח שהיא ישנה. יש פה נציגה? אמירה נמצאת? היא ישנה, אז ניתן לה לדבר. אחר כך נשמע מנציג האוצר, ואני מבין שד"ר קרקיס רוצה להשלים דברים, אז ניתן לה להשלים ואז נביא את זה לסיום. שלום אמירה.

תודה. שלום לכולם. יש לי חיבור מאוד לא טוב, בקושי הצלחתי לשמוע. אתם שומעים אותי?

אבל אנחנו שומעים אותך היטב. שומעים אותך היטב, אז דברי. יש לך שתי דקות, שלוש דקות מקסימום.

אני חושבת שאני אסתפק בכמה משפטים כי אני כל הזמן נכנסת ויוצאת מהטלפון והמחשב. אני אעשה את זה קצר. קודם כל, אני לא מעיריית שפרעם, אני מאגודת הגליל. אנחנו שותפים יחד עם שפרעם בפרויקט של שלוש שנים וחצי, וגם עם אוניברסיטת חיפה, גם ד"ר מיה נמצאת אתנו והיא שותפה שלנו. זה פרויקט של שלוש שנים וחצי שבסופו תהיה לנו תוכנית היערכות לאדפטציה, לעיריית שפרעם. אני חייבת לציין שהפרויקט הוא במימון האיחוד האירופי. זה תהליך עומק, להגיד לרשות מקומית, על אחת כמה וכמה רשות מקומית מוחלשת, נדמה לי במדרג של 2 בסולם הסוציואקונומי – שפרעם – לעשות תוכנית היערכות זה כמו להנחית משהו מלמעלה למטה בלי לתת כלים. אנחנו פשוט עובדים איתם, אנחנו מעצימים את העירייה וגם מעצימים קבוצות מאוד ממוקדות בקהילה, התושבים המקומיים שביחד יבנו את תוכנית האדפטציה. בנוסף, התוכנית תהיה מבוססת על סקר פגיעות שייעשה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת חיפה.

יפה. תודה רבה. אני שמח שאתם עושים את זה. אני שם לב שזה מימון של האיחוד האירופי ולא של מדינת ישראל, וזה מעורר שאלות. לכן אני רוצה לדבר עם נציג - - -

לעיריית שפרעם יש את המזל שהם זכו בקול הקורא הזה, אבל - - -

אני שמח, אבל לא כל עיר בישראל יכולה ליהנות מהכישרונות שלך ושל מיה נגב, ולכן אנחנו צריכים לצפות שמדינת ישראל תעשה יותר. אחרון הנציגים לפני שאת תשלימי, נציג משרד האוצר. אני מבין שיש לנו עדיין נציג שהיה אתנו כל כך הרבה זמן, אני מקווה שהוא החזיק מעמד. יש לנו נציג אוצר? עידו מור, בבקשה. תודה רבה על הסבלנות, אדוני, שמחנו שהחזקת מעמד. נראה לי שהרבה מאוד דוברים דיברו על מחסור במימון כדי לעסוק באדפטציה. אם תוכל להתייחס בבקשה.

סליחה, חבר הכנסת אלון טל, אם אתה יכול לחזור על השאלה.

אמרתי ששמענו הרבה מאוד דוברים, משרדי ממשלה, מומחים מהאקדמיה, רשויות מקומיות, אבל נראה שהמכנה המשותף לרובם הוא שאולי יהיה קצת כסף לתכנון, אבל לביצוע כרגע אין. רציתי לדעת איך במשרד האוצר הם רואים את האתגר של האדפטציה לשינוי האקלים והסיכונים הבריאותיים, איך ניתן למזער אותם באמצעות השקעות בתשתיות, הצללה וכולי.

עידו מור, רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים באוצר. יש פרטים מלאים שאני אחזיר לוועדה מבחינת סכומים, אבל אני כן אומר שבמסגרת תקציב המדינה ל-2022-2021 כן הושקעו תקציבים גם לצורך ביצוע ולא רק לצורך תכנון. במשרד, כשאנחנו מתקצבים את משרד האנרגיה תוקצב סכום של – אני אתן לכם את הסכום המדויק, לדעתי בסביבות 100 מיליון. עירית יכולה לפרט קצת יותר. זאת לצורך ביצוע של תוכניות להתאמה לאקלים. חוץ מזה, גם בתוכניות העבודה של הגנת הסביבה – אם יש צורך, אני אשלח לוועדה בהמשך את הסכומים המלאים – נעשה תקצוב של תוכניות דומות לאדפטציה, בעיקר לאדפטציה. יש גם תוכנית לניקוז שמתוקצבת בשנים 2022-2021, שגם כן אי אפשר לערער על כך שמדובר בתוכנית אדפטציה. מבחינת מיטיגציה, יש את התוכנית להתייעלות אנרגטית הכי גדולה - - -

אני אחסוך לך את המיטיגציה. לא שזה לא חשוב, רק שזה חורג מהסמכויות של הוועדה הזאת. לכן אנחנו היום מתמקדים בהיערכות וחיזוק רשויות מקומיות. אם יש לך מילה אולי לאנשי משרד הפנים מבחינת המשאבים שהם יכולים לצפות להם מבחינת מימוש אותן תוכניות שהגישו הרשויות המקומיות.

כאמור, יש את החלטת ממשלה 564 לדעתי, החלטת ממשלה של תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית שהוביל משרד האנרגיה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, היא כוללת את כל התקציבים הנדרשים כדי לתת מענה לרשויות המקומיות.

התייעלות אנרגטית זה מפחית פליטות, אבל אנחנו לא מדברים על מיטיגציה, אלא על אדפטציה, לכן אני מנסה לחדד לך.

אתה צודק. בתוך ההחלטה עצמה יש גם התייחסות לא רק למיטיגציה, אלא גם לאדפטציה. יש שם התייחסות לתוכניות להתאמה לאקלים. זה מימון משותף, בעיקר של משרד האנרגיה, גם המשרד להגנת הסביבה, יש לו גם תוכניות נוספות שהוא מקצה לצורך זה. אני אגיד לכם את הסכומים, אני צריך דקה. עירית יכולה לפרט יותר טוב ממני לגבי הסכומים של משרד האנרגיה. אני אבדוק לכם לגבי הסכומים של הגנת הסביבה.

אני חושב שקיבלנו מנציגת משרד האנרגיה התייחסות לאותם סכומים. אני חושב שהיא התייחסה ממש לאותה תוכנית אם אינני טועה.

אז חשוב לומר, זה לא לתכנון. חלק מהסכום הולך לתכנון, התכנון כבר החל למעשה, הוא תוקצב כבר בתקציב ההמשכי. היו רשויות ראשונות שנעשו לתכנון. אנחנו מדברים על השתתפות בתוכניות אדפטציה עצמן. כמובן שחלק מהמימון מגיע גם מהרשויות המקומיות, אבל זה בהתאם לתוכניות שהן הגישו, זו לא קרן מענקים מוסדרת שבה יש מצ'ינג מוחלט, אלא המטרה היא לתת מענה אופטימלי ככל הניתן לאדפטציה ברשויות המקומיות, ולראות ברשויות המקומיות סוכן שלטוני שיציג את הדברים בצורה הטובה ביותר. זה עיקר התקציב. אני אבדוק לכם לגבי התקציב של הגנת הסביבה.

תיכף אני אכניס לסיכום, אבל אם אפשר לקבל את הפירוט של הסכומים השונים כי זה מפוזר. אם אנחנו מסתכלים על תקציב שנת 2022 – אנחנו אוטוטו שם – מה המשאבים שיהיו על השולחן, אותם סוכנים וגורמים שמעוניינים - - -. נשמח מאוד. ד"ר קרקיס, יש לך דקה, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. מה שרציתי לציין כאן, כפי שכולם יודעים, משרד הבריאות מתמודד שנתיים עם קורונה, ובכל זאת ההתייחסות בפעילות של משרד הבריאות בנושא של מים, בנושא הצללה, ועוד לא הזכרתי את הנושא של ביטחון תזונתי שמקודם על ידי משרד הבריאות – כל הפעולות האלה הן בגדר אדפטציה מבחינת התמודדות עם שינוי אקלים. חשוב לי לציין שלמרות החוסר התקציבי בכוח האדם, הנושאים האלה הם בחזית הפעילות של המשרד, ואנחנו מקדמים ונמשיך לדווח.

תודה רבה. אנחנו מעריכים את זה, אבל כמו שנאמר לא פעם, יש דברים דחופים ויש דברים חשובים. שינוי אקלים מגיע אם נרצה או לא נרצה, אז אני שמח שגם היום – באתי מדיון של שעתיים בנושא האומיקרון ועכשיו אני עובר למשהו ארוך יותר.

מבחינת סיכום הישיבה – קודם כל, אני מבקש להודות לכל מי שהשתתף, ואלו הרבה מאוד, אלה שבזום. אנחנו כנראה נכנסים לתקופה שרוב הדיונים יהיו בזום, אבל אני מעריך את מי שהגיע ומצא את הזמן, זה לא מובן מאליו. להלן מספר מסקנות שלנו בוועדה: 1. הוועדה מודאגת מההשלכות הבריאותיות של משבר האקלים. המשבר צפוי לפגוע בבריאות הציבור על כל שכבות האוכלוסייה, בפרט באוכלוסיות רגישות. 2. הוועדה מצאה כי לשלטון המקומי אין כיום יכולת, סמכויות והתקציבים הדרושים להיערכות ביחס להיקף הסיכונים ובריאות הציבור. 3. הוועדה מצאה כי למרות ההתראות והדרישות החוזרות מן הכנסת ומבקר המדינה בהקשר של ההיערכות האקלימית בשנים האחרונות, בפועל כיום משרדי הממשלה נמצאים בשלבי היערכות ראשונים לבניית תוכנית. 4. הוועדה דורשת שבתוך ארבעה שבועות מיום דיון זה יוצגו תוכניות היערכות על ידי משרדי הממשלה, או לחילופין, לוחות זמנים או מצגות להצגת תוכניות אלו. זה לאלה שאומרים שהם רק מתארגנים.

5. משרד הבריאות ידווח לוועדה בעוד שלושה שבועות על התקדמות משרד הבריאות באישור תוכנית עבודה תוך משרדית להיערכות, כפי ששמענו עכשיו, נראה לי שזה בתחילת ינואר. אשמח לשמוע איך זה מתקדם. הוועדה מברכת על יוזמות מסוג המאיץ, אולם הן אינן מספיקות לצורך היערכות לשינוי אקלים. יש לקדם היערכות סיסטמית שצריכה להיות, לפי מומחים, לפחות 50% מסך ההשקעות. 6. הוועדה מבקשת ממשרד הפנים להתייחס לטענות שעלו בדיון בדבר הובלה, חשיבה אסטרטגית, תקצוב וסמכויות בנושא שינוי אקלים, ולהעביר לוועדה מסקנות כיצד לייעל את שיתוף הפעולה עם השלטון המקומי ומשרד הבריאות בתוך ארבעה שבועות. 7. הוועדה קוראת להיערכות למצבי קיצון מצד גורמי החירום, בכלל זה מצבי חירום של גלי חום קיצוניים, יובש והצפות. 8. הוועדה תפעל לקידום דיון משותף עם ועדת הפנים והסביבה, ביטחון ופנים בנושא זה.

9. ובאשר לדובר האחרון ממשרד האוצר, הוועדה מבקשת מהאוצר לקבל בתוך שלושה שבועות את הסכומים והתקציבים שיש בתחום ההיערכות כדי שהוא יוכל להתייחס. זה דיון ראשון, אנחנו נחזור לזה. טוב שיש בכנסת ישראל ועדה שבתוך השם שלה מופיעה המילה אקלים, אני חשוב שזה סוגר פער עם העולם. אני מודה לכם שהגעתם והתחלתם את התהליך הזה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:16.