פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



44
ועדת הכלכלה
19/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 118
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ט"ו בטבת התשפ"ב (19 בדצמבר 2021), שעה 11:35

הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב

זאב בנימין בגין
שלמה קרעי

ברוריה מנדלסון - עו"ד, יועצת משפטית בפועל, משרד התקשורת

עליסה כדורי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

טל כהן - אגף כלכלה, משרד התקשורת

ספיר איפרגן - רכזת תקשורת, תיירות ומדע, אגף התקציבים, משרד האוצר

נגה רובינשטיין - עו"ד, מייצגת את רשת וקשת

עידו נתן - מנהל רגולציית שידורים, חברת הוט

מודי שרפסקי - מנהל אגף רגולציה, חברת יס

ליאור תמאם - א. יצירה מקורית, איגוד התסריטאים

דולב תורג'מן - יועץ אסטרטגי

איתי עצמון

עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב-2021, מ/1470

אני פותח את הישיבה. לפני שאנחנו מתחילים את הדיון הנוסף בהצעת החוק של תכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב-2021, אני רוצה לומר משהו כללי.

לדעתי הממשלה קמה ביוני והוועדה קמה ביולי. הממשלה הביאה את הוראת השעה הזאת לכנסת לפני שבוע.

כן. ביום שני היא עברה בקריאה הראשונה.

אני אומר לספיר איפרגן שאנחנו לא נקבל את זה, שאתם תעשו לנו דברים כאלה לאורך השנה. אם אתם חושבים שהוראת השעה צריכה להתקדם ולהידון, אתם תביאו אותה חודשיים לפני כי אתם בעצם שמים לנו חרב על הצוואר. יש לנו כאן עשרה ימי עבודה ואם נחליט על עוד דיון? ואם זה יתפתח למורכבות? איך נוכל להתקדם? כדי לא לפגוע בעבודת הממשלה, בסוגיות יסוד ובגופים שונים, לפנים משורת הדין אנחנו מגיבים מהר לבקשות כאלה ובגלל שאנחנו בחודש דצמבר, אבל אנחנו לא נגיב להוראות שעה שצריך לחדש אותן בעתיד והן מוגשות שבועיים-שלושה לפני כן לוועדה. הן יוגשו שלושה חודשים לפני כן לוועדה

יצא מכתב ממנהלת הוועדה לכל משרדי הממשלה המפוקחים על ידי ועדת הכלכלה שכל הוראת שעה שלא תוגש לחידוש – זאת יכולה להיות הוראת שעה, אלה יכולות להיות תקנות שפג תוקפן, כל פעולה שיש לה דד ליין – שלושה חודשים לפני כן לוועדה, לא מתחייבים שיאושרו במועדם. יכול להיות שגם נייצר משברון אחד עם מי שחוזר על הטעות. אם זה קורה פעם אחת, זה לא נורא, אבל שלא נמצא את עצמנו כאן רצים אחרי הזנב של עצמנו ומחליטים בלחץ על הוראות שעה כאשר אנחנו רוצים גם לדון בהן באמת ולהבין את משמעותן. עיקר הדבר כאן הוא חידוש של הוראת שעה אבל גם הוא מעלה תהיות כי בהוראת השעה הזאת דיברו על כך שבשנים שהוראת השעה הזאת מתקיימת כל כך הרבה שנים, כבר עול שידורי התוכן והרגולציה אודותיו בעולם משתנה של שחקנים משתנים ושל מסלולי אספקה של תוכן, בעולם הסטרימינג ועוד כל מיני מסלולים שיש לתוכן לזרום אל בתינו, הייתם אמורים להביא את מה שמכנים רפורמת פולקמן ועוד דברים אחרים שתרצו להביא ובינתיים לא הביאו. זה בסדר כי הממשלה קיימת רק מחודש יוני, כך שהיא צריכה את הזמן שלה, אבל הוראות שעה שמחדשים אותן – הממשלה הייתה יכולה להביא כבר בספטמבר ובאוקטובר ולא לחכות לרגע האחרון.

אני מבקש שיוצג הרציונל להארכת התוקף של הוראת השעה וכמה שותפים ידברו. לנו יש איזו תפיסה איך לעשות את זה כדי לוודא שהפעם אנשים לא יימרחו עם הרפורמות שאתם צריכים להניח כאן וננסה לקדם את זה. יש גם הסתייגויות שנאפשר אותן בתמצית.

רשות הדיבור לברוריה מנדלסון, יועצת משפטית, משרד התקשורת.

אני נותנת את הרמקול לעורכת דין עליסה מהלשכה המשפטית שהיא תציג את ההצעה.

בסדר.

שלום. אני מהלשכה המשפטית במשרד. אני אתן הסבר על הוראת המעבר שאנחנו רוצים להאריך ובסוף נציע איזשהו תיקון שאנחנו רוצים להוסיף לנוסח שהופץ.

בחוק הפצת שידורים יש היום איזשהו הסדר שאומר שכל הגופים שמופצים על גבי מערך עידן פלוס - קשת, רשת והתאגיד - צריכים לתת לפלטפורמות שמשדרות על גבי האינטרנט אפשרות להפיץ את השידורים שלהם בחינם, אם הם נרשמו באיזשהו מרשם. אם אני פלטפורמה כמו סלקום טי.וי. אני יכולה להירשם במרשם והערוצים שמשודרים על גבי עדן פלוס, צריכים לאפשר להם לשדר אותם בחינם.

לצד זה אתם צריכים בכל זאת להסדיר את זכויות היוצרים והמבצעים בשידורים כי לא משלמים לערוצים עצמם אבל צריכים להסדיר את זכויות היוצרים והמבצעים.

מה שהוראת המעבר אומרת זה שלפרק זמן של חמש שנים יחולו הוראות שונות בנושא הזה ובין השאר לגבי העניין של התמורה. אומרים שאם לגופים שהוקצו על גבי מערך עידן פלוס היה איזשהו רישיון לשידור שהם השתמשו בו לפני שהתיקון נכנס לתוקף, הם יכולים להמשיך להשתמש באותו רישיון לשידור לפי המחיר והתנאים הכי מיטיבים שהם נתנו לספק תכנים אחר.

זאת בעצם הוראת העבר שאנחנו רוצים עכשיו להאריך בעוד שנה כשבעצם הרציונל הוא שביולי היו המלצות של דוח פולקמן – המשרד רוצה לעשות איזושהי הסדרה מקיפה וכוללת בתחום השידורים – וכרגע אנחנו עובדים במרץ על קידום חקיקה בנושא הזה. אנחנו רוצים לחכות לפני איזו פעולה בשוק להשאיר את המצב הקיים שהוא הוראת המעבר בתוקף ואחר כך לבחון א צריך לעשות שינוי. כרגע בפרק זמן של שנה להשאיר את המצב הקיים.

יש כאן גם כספים שעוברים בעקבות החוק הזה?

כן. ההבדל העיקרי בין ההוראה שקבועה בחוק הפצת שידורים להוראת המעבר היא לגבי הכספים. לפי ההסדר הקבוע, שעוד לא נכנס לתוקף, אי אפשר לגבות כספים כי זה צריך להיות בחינם, חוץ מזכויות היוצרים והמבצעים.

באיזה סכומים מדובר?

זה בהסכמים מסחריים.

אתם יודעים סדר גודל?

לא. אלה סודות מסחריים. אי אפשר להיכנס לזה.

זו מציאות קיימת. אנחנו לא ממציאים כאן מציאות. אנחנו יודעים שאמורה לבוא חקיקה רחבה וגדולה שמשפיעה על כל התחומים האלה ובינתיים רוצים לשמר פחות או יותר את ההסכם הקיים.

שלום לכולם. אין לי הרבה מה להוסיף על ההסבר של נציגת משרד התקשורת. אנחנו כמובן מקבלים את הביקורת שהופנתה אלינו ובצדק. אני אחדד ואוסיף שההשפעה על זה היא שלילית ולא רק על ועדת הכלכלה אלא גם על הגופים שזה משפיע עליהם ואנחנו מבינים זאת.

שאלה טכנית. כל הוראת שעה או תקנה שצריך לחדש אותה, יש לכם איזה מנגנון ממוחשב שמקפיץ לכם, שבאיקס זמן היא פוקעת וצריך לפעול מהר ולטפל בה? התראות כאלה ביומן. יכול היות שעשיתם רק התראות חודש קודם ואתם צריכים לעשות התראות ארבעה חודשים קודם.

זה כמו לגבי זמן כניסת השבת. חצי שעה קודם.

הצעת ייעול מצוינת. אני אעלה אותה אצלנו.

אם את יכולה כאינטגרטור של משרדי ממשלה, לא רק כאוצר, לפחות בשבעה משרדים שמפוקחים על ידי ועדת הכלכלה, אנחנו נכתוב לך במכתב ותוכלי להשיב לנו, שתשאפו לכך שהוראות שעה ותקנות שדורשות חידוש, יגיעו לוועדה לפחות שלושה חודשים – במקרה הגרוע חודשיים – כדי שיהיה זמן לדון בהן ולהיערך לאי ודאות, אם יש בעייתיות עם ההערכה שלהן.

השאלה השנייה אליך. הם מבקשים כאן הארכה של שנה. את חושבת שהם יעשו רפורמה בשנה?

זאת יותר שאלה למשרד התקשורת.

זאת שאלה למשרד התקשורת.

לא יודע. כשעושים רפורמות, האוצר מתחיל לדבר אבל אם התקשורת הוא המנהיג של הרפורמה, אז תשיבי לנו.

בהחלט. משרד התקשורת מוביל את הרפורמה הזאת, כמובן בשיתוף עם האוצר אבל זה חוק של משרד התקשורת. אנחנו עובדים ביסודיות ואנחנו עובדים עכשיו על הכנה של רפורמה מקיפה בתחום השידורים אבל זו רפורמה מאוד מאוד גדולה. אנחנו כמובן שואפים לסיים אותה תוך שנה אבל אני בשלב זה לא יכולה לומר בוודאות שהיא תסתיים תוך שנה.

לסיים את הליכי החקיקה כאן בכנסת?

הסיכוי לא גדול, שנסיים את הליכי החקיקה בכנסת תוך שנה.

הייתי אומר שזה יעד מאוד שאפתני.

אני יודעת אבל אני אומרת שיש לנו גם שר שמבקש. גורמי המקצוע עושים מה שהם יכולים כדי לקדם את זה.

אם כן, מה התשובה?

לו"ז של שנה הוא מאוד מאתגר.

אם כן, למה ביקשתם רק שנה.

בהמשך למה שהופץ, רצינו להוסיף איזושהי הסמכה לשר התקשורת שיוכל להאריך בעוד תקופות קצובות שלא יעלו על שנה. במקסימום בטוח תהיה שנה הארכה.

שנה פלוס שנה.

במקסימום הוא שנה.

שיגיעו לוועדה.

כמובן. מדובר בצו באישור ועדה.

אתה מלין על שנה והם רוצים עוד שנה.

אדוני היושב ראש, אפשר לשמוע על מי זה משפיע.

נגה רובינשטיין, חכי בסבלנות. את רשומה אצלי. אם היית היועצת המשפטית של משרד התקשורת, היית מדברת, אבל עכשיו את כבר לא.

על מי הצעת החוק הזאת משפיעה? מי אולי יקבל תקציבים בגלל שאנחנו מאריכים את זה בשנה? איך זה למשל משפיע על ערוץ 14 החדש?

אתה רוצה תקציבים לערוץ 14?

לא. אני רוצה לדעת מה קורה אני לא רוצה תקציבים. אני רוצה שוויון. שוק חופשי ותחרות, כמו שאנחנו רוצים כל הזמן. איך הצעת החוק הזאת פוגעת בממשלה?

הממשלה אומרת שהיא תביא רפורמה גדולה יותר בעולם התוכן. בינתיים יש עיוות מסוים שתיקנו אותו בהוראת מעבר ואת העיוות הזה הם רוצים להמשיך לתקן שנה-שנתיים עד שתגיע הרפורמה הגדולה. שם אתה יכול לדחוף את ערוץ 14 ואת כל מי שאתה רוצה.

מי נהנה מהארכת הוראת השעה הזאת?

יש שמות לכל בעלי התפקידים האלה. איך קראתם להם?

גופים משדרים. ספקי תכנים רשומים.

תסבירי לו. הוא רוצה לדעת מי משלם למי.

הגופים המשדרים, אלה בעצם הערוצים שמפיצים על גבי עידן פלוס.

מי אלה הגופים – 11, 12 ו-13?

קשת, רשת, תאגיד.

יש שם גם ספורט. גם ערוץ הכנסת.

ערוץ 14 כבר נמצא בעידן פלוס?

אם הוא מעוניין בכך. חל עליו הסדר טיפה שונה.

הוא נמצא בפועל? שאלה עובדתית.

הוא קם עכשיו. לפני יומיים. איך הקמתם ערוץ בלי לדאוג לזה? קרעי, זו רשלנות תפקודית שלך.

כערוץ 20 - - -

ערוץ 20 לא היה בעידן פלוס.

לדעתי הוא הופץ על גבי עידן פלוס.

ערוץ 14 ביקש שלא יפיצו אותו.

אנחנו לא יכולים שני ערוצים ימניים.

ערוץ 14 ביקש שלא יפיצו אותו? החליפו. 20 הפך ל-14.

סליחה. ערוץ 14 נכון להיום עדיין מופץ בעידן פלוס אך ביקש לרדת. כלומר, שלא יפיצו אותו.

מי מבקש דבר כזה?

הערוץ.

תבדוק אתם ותחזור אלינו עם תשובה.

הם לא עובדים אצלי.

תבדוק את הנושא ותחזור אלינו.

אם כן, ספיר, תהיה רפורמה?

אנחנו עובדים. כפי שאמרתי קודם, כולנו מבינים שהוודאות לשוק היא דבר הכרחי. מדובר כאן בשוק שלא הוסדר שנים רבות ויש בו הרבה מאוד עיוותים. אנחנו נעשה כל מה שנוכל כדי שזה יהיה כמה שיותר מהר.

כפי שצוין כאן על ידי משרד התקשורת, אנחנו מציעים להאריך בשנה אבל לשמור אופציה לשר התקשורת בצו, באישור הוועדה, להאריך בשנה נוספת למקרה בו לא נצליח להיכנס ללוחות הזמנים המאתגרים ונרצה להמשיך לתת לשוק את הוודאות.

תסבירו את המהות. מה המהות כאן? מה התקציבים ומה העלויות של המדינה בגלל ההארכה הזאת? מי נהנה מהעלויות האלה? מי נהנה מהתקציבים?

אני מאגף כלכלה במשרד התקשורת. מהות הארכת השעה היא הסדרת היחסים בתוך השוק. זאת אומרת, אין תקציבים ממשלתיים שמועברים למי מן הגופים. השאלה האם הפלטפורמות או ספקי התכנים הרשומים יוכלו להעביר את התכנים של הערוצים המסחריים והערוצים הייעודיים ללא תשלום או שהם יצטרכו להגיע לאיזה שהם הסכמים מולם עבור העברת התוכן על פקיעה ועריכה. אין לזה שום משמעות של תקציב ממשלתי. לא מדובר בזה.

זאת אומרת, נכון להיום ספק יכול לשדר את התכנים שמשודרים בעידן פלוס בחינם, ואתם רוצים להאריך את זה כך שזה ימשיך להיות חינמי.

לא. הפוך. על פי החוק הבסיסי ספק תכנים רשום יוכל להעביר בחינם. כאשר החוק נכנס לתוקף הייתה הוראת מעבר שאמרה שכל ספק שיש לו הסכם מסחרי כלשהו להעברת התכנים, יוכל להמשיך אותו. אנחנו רוצים לאפשר להסכמים האלה להמשיך לעוד שנה אחת בזמן שאנחנו אוספים את הנתונים.

עכשיו את מבלבלת אותי. חינם ועלויות. אל תוסיפי הרבה מלים. היום הם מעבירים בחינם?

לא.

היום הם משלמים.

כן.

אתם רוצים להמשיך את התשלום לאותם ערוצים בעידן פלוס.

זה בין שתי חברות עסקיות. לחברות המשדרות יש תוכן.

אבל כאשר קם עידן פלוס, הייתה הוראה.

ללקוח זה חינם, אבל התוכן, ממי שיצר תוכן ויש חברות שנכנסות ומשתמשות בתוכן הזה, יספקו למי שיצר את התוכן הזה.

אבל אם לא מעבירים את הוראת השעה הזאת, המחוקק קבע שהחל מהחודש הקרוב או משהו כזה, יוכלו לשדר את מה שמשודר בעידן פלוס ללא עלות. זאת אומרת, זה אמור להוזיל את המחיר. אם ספקי האינטרנט לא יצטרכו לשלם לאותם אלה שמשדרים בעידן פלוס, זה יהיה הרבה יותר זול לנו בבית.

ומי ייצר תוכן? מי ישלם על התוכן?

לא אני קבעתי את זה. אתה רוצה להיכנס עכשיו לכל הרפורמה?

מי שקבע, קבע שיש היגיון שהוראת המעבר הזאת תתקיים כי היא פוגעת ביצרני התוכן.

הסתיימה הוראת המעבר.

היא הייתה צריכה להיות מגובה ברפורמה גדולה יותר שלא הגיעה.

אתה פוגע בפריפריה אם אתה מעביר להם את ההוראה הזאת.

לא. במעמדו של הלקוח לא השתנה שום דבר.

בוודאי שכן.

הלקוח מקבל עידן פלוס.

אבל אם העלויות של הספקים ירדו כי החוק הזה ייכנס לתוקפו סוף סוף, אז הם יוכלו גם לשווק לציבור.

אבל מי ישלם למי שעשה להם את התוכנית?

אתה רוצה להיכנס לרפורמה?

נניח סלקום טי.וי. נכנסה עכשיו לסטרימינג. נכון? נניח שהיא החליטה למכור תשדירי ספורט וערוץ הספורט עושה את השירות הזה, אז היא לא תשלם לו על המשחק שהיא משדרת?

מי שמשודר בעידן פלוס, הרי על שידורים בעידן פלוס אתה לא משלם תשלום חודשי אלא אתה קונה את הממיר.

הלקוח לא ישלם יותר.

אבל זה אותו דבר. מי שמשודר בעידן פלוס, הוא נהנה ממשהו, הוא נהנה מתפוצה רחבה.

השוק משתנה.

אתה לא יכול להתחיל עכשיו לשנות את החוק שקיים, לגרום לצרכנים להמשיך לשלם יקר.

לא משלמים יקר על עידן פלוס.

לא על עידן פלוס. על ספקי האינטרנט.

אבל איך הספק הזה ייתן משחקים של כדורגל בלי שהוא שילם למי שצילם לו את המשחק? סלקום רוצה לתת משחקי כדורגל בלי לשלם למי שצילם את המשחק הזה?

אם משחקי הכדורגל משודרים בעידן פלוס - - -

משודרים. יש שם ספורט. לא?

בעידן פלוס אין ספורט.

יש שם ערוץ כנסת, חדשות.

תגידו בצורה מסודרת. מי הגופים המשדרים.

הגופים שהוראת המעבר חלה לגביהם זה התאגיד והערוצים המסחריים שהם קשת ורשת, וגם בעל רישיון זעיר.

תאגיד כאן.

כן.

רשת, קשת וערוץ הכנסת.

תאגיד שאנחנו משלמים לו 800 מיליון שקלים בשנה וערוצים מסחריים שיודעים לעשות כסף בעצמם. אתה רוצה שעידן פלוס שמשודר באופן חינמי לאזרחי ישראל, שספקי תוכן ישלמו עוד כסף לאותם ערוצים שמשודרים בעידן פלוס בחינם.

אני לא רוצה כלום. הממשלה רוצה להביא חוק גדול.

אם אתה לא רוצה כלום, זאת כבר התחלה.

הממשלה רוצה חוק גדול והיא אומרת שעד שהיא הביאה את החוק הגדול, היא ראתה עיוות אותו היא תיקנה בהוראת מעבר והיא רוצה להאריך את הוראת המעבר הזו בעוד שנה. ואחר כך היא תביא חוק גדול. בחוק הגדול הזה נדון מי משלם. אתה צודק בטענות כי העולם השתנה. אתה מכיר את הטיעון שאומר שחברות הכבלים קיבלו זכיינות מהמדינה, נכון? אבל אם מישהו עכשיו מוכר שירותי טלוויזיה אינטרנטי בלי כבלים, בלי תלות ברגולציה, הוא לא ישלם כלום? אלה ישלמו על זכיינות ואלה לא ישלמו? כל השוק הזה משתנה. הוא צריך סדר מחדש. עולם התוכן משתנה. הדרך שאנחנו צורכים אותו משתנה.

זה לא מצדיק את ביטול החוק והארכת הוראת השעה.

זה לא שעידן פלוס עכשיו יעלה יותר.

לא עידן פלוס. ספקי התוכן.

עידן פלוס לא משתנה.

ספקי התוכן ימשיכו להיות יקרים או יעלו יותר במקום לאפשר לאזרחים ליהנות.

נכון, אבל זאת לא תחרות שווה.

למה לא תחרות שווה?

כי יש זכיינים ששילמו כסף לשים כבלים ואלה לא שילמו כסף לשים כבלים. בחקיקה הגדולה יהיה סדר בדבר הזה.

אתה לא יכול להכניס טענות מהותיות כשאתה לא רוצה לדון כאן ברפורמה. אם כן, בוא נדון ברפורמה.

אנחנו נדון ברפורמה אבל היום לא דנים ברפורמה.

לגבי הדיון ברפורמה, המשרד עוד מגבש את כל הרפורמה בהמשך להמלצות.

הרפורמה חייבת לבוא כי כל הדרך בה אנחנו צורכים טלוויזיה משתנה ומה היה פעם, העולם הישן, לא מתאים לעולם החדש. עד אז הם עושים תיקון עיוות להבנתם וממשיכים.

זה המשך העיוות. זה לא תיקון עיוות.

בעיניך זה המשך עיוות.

מה זה בעיניי? אתה גורם לאנשים לשלם יותר כמו בכל דבר שהממשלה הזאת עושה.

האנשים משלמים אותו מחיר. על עידן הם משלמים אותו דבר.

לא על עידן.

מי שרוצה עידן, מקבל את זה בחינם.

אני מדבר על ספקי האינטרנט.

אם הוא ספק חדש של טלוויזיה ולא חלות עליו רגולציות של ספק אחר, יש כאן אי שוויון. אם נכנסים שחקנים, הם כולם צריכים להיות תחת אותה רגולציה.

הם למעשה הופכים להיות ממיר של עידן פלוס בעניין הזה.

מה שקורה היום, ובזה אתה צודק, השוק הזה השתנה, אין בו סדר, השחקנים משתנים והוא מחייב רגולציה חדשה ולהסתכל גם על הצרכן, גם על התחרות וגם על השוויון ברגולציה מול כולם. עד אז בא משרד התקשורת ואומר שעשינו הוראת מעבר מסוימת עד שתבוא הרפורמה הגדולה ואותה אנחנו רוצים להמשיך כי היא מתקנת עיוות בשוק. יש אדם שנותן שירות טלוויזיה, נהנה מתוכן של חברה אחרת ולא ישלם ואגב, הדבר הזה מוסכם. בין הדוברים לא ראיתי כאן איזו התמרמרות גדולה.

אני לא יודע מי הדוברים שלך.

לא. הדוברים הבאים.

בעיניי זה פשוט לגרום לציבור להמשיך לשלם יקר. זאת התוצאה ועם זה אני מבין שאתה מסכים.

לא נכון. בוא נראה את הרפורמה.

בשנה הקרובה אנשים ישלמו יותר.

זה לא נכון.

מה לא נכון?

גם זה לא נכון. כמוני גם אתה קורא עיתונים עסקיים ואני קראתי בשבת שיש עכשיו חברה שכמו חברות הכבלים, היא עומדת לתת שירות בעשרות שקלים בלבד ולשבור את השוק. היא מתחילה. זה לא נכון מה שאתה אומר. השוק כן יכול להוזיל את עצמו והוא מוזיל את עצמו. חבילות הטלוויזיה היום יכולות להיות זולות מכפי שהיו בעבר.

אנחנו עכשיו ממוקדים לא ברפורמה לשם אתה לוקח אותי אלא אנחנו בהוראת המעבר.

עד מתי אפשר להגיש הסתייגויות?

היום אנחנו עושים את זה.

אני עדיין יכול להגיש הסתייגויות.

תוך כדי הדיון.

כן.

ברשותך, אני רוצה להציג בדקה את ההסתייגות שאנחנו הגשנו בשם כמה חברים.

חכה עם ההסתייגות. עוד לא דיברו כאן אנשים. בוא נשמע אתה אנשים. איך אתה מסתייג עוד לפני ששמענו את כולם?

מספיק מה ששמעתי מדבריך.

בבקשה. אם אתה בתמצית, בבקשה.

ממש בדקה. ברוב הגינותך אתה גם הצעת איזושהי הסתייגות, העלית מורת רוח בדבריך על כך שזאת הוראת שעה ואולי על התמהמהות בהצעה הכוללת. את מורת הרוח הזאת אני יכול לתרגם להסתייגות וזה מה שנעשה. כפי שכאן דובר ואני שאלתי בתחילת הדיון אם דובר כאן רק על הוראת שעה בלי כספי, רק רגולציה, או הוראת שעה שיש בה משמעות כספית מאוד גדולה. בתוך הוראת השעה הזאת יש חברות שיקבלו כספים והכספים יגיעו אליהן וזה יהיה בלי הסדרה שתהיה בכל השוק.

אני מציג כאן את ההסתייגויות שלנו.

איזה הסתייגויות? הגשתם ביום חמישי והגשתם גם עכשיו. אגב, המשמעות היא הארכה של הוראת השעה.

שהם בעד ההארכה?

הם רוצים להאריך.

אני מתנער מזה.

חכה רגע. עכשיו הוא מדבר.

אני בעצמי מתנער מזה. אני מסיר את עצמי מההסתייגויות שהגישו כאן כולם. ההסתייגויות האלה הן לא על דעתי. אני מגיש הסתייגויות מתוקנות.

אתה מהליכוד? אתה הנציג הבכיר מהליכוד בדיון הזה? אתה רוצה שנבטל את ההסתייגויות של הליכוד?

לא לבטל. מה שהגישו, הגישו. אני מגיש הסתייגויות נוספות.

בנוסף להסתייגויות.

שהן הפוכות להסתייגויות שהוגשו על ידי הליכוד.

מה שהגישה כל האופוזיציה ביחד.

שהן הפוכות מעמדת הליכוד. רק לפרוטוקול.

נכון, בשביל הפרוטוקול.

שאני לא אפגע בשליחותי. עד שהגיע חבר הכנסת שלמה קרעי, אני הייתי אמור להציג את זה גם מטעם הליכוד.

עכשיו הוא כאן אבל הוא לא רוצה להציג את הליכוד.

אני כותב לך כאן הסתייגויות חדשות.

אם אתה כותב, יכול להיות שזה יהיה מיותר ואפשר לא להציג את ההסתייגויות.

אל תייצג את הליכוד.

אם כך, הליכוד ילך עם ההסתייגויות האלה ואני לא מייצג.

אם כן, אתה מוחק את ההסתייגויות של הליכוד.

אני מגיש במקומן הסתייגויות אחרות.

במקום סיעת הליכוד שחתומה על ההסתייגויות.

הוא לא מוסמך לדבר בשם סיעת הליכוד .

מוסמך. יש דף חתימות. מה זה לא מוסמך?

אתה? כתוב שהוא הנציג של הליכוד?

לא משנה.

לא הבנתי. אתה חתמת על ההסתייגויות האלה?

כן.

ועכשיו אתה חוזר בך?

יש טעות סופר בהסתייגויות.

הוא מתקן אותן.

במקום לקצר – האריכו. אנחנו רוצים לקצר.

קרעי, טעות דרמטית. בואו נעשה סדר בבלגן.

הוא מסיר את ההסתייגויות. אני לא יכול להיכנס בתוך הליכוד.

כל ההסתייגויות של הליכוד כאן. אין מי שייצג אותם ליד השולחן ולכן הן נמחקות. כל הסתייגות שקרעי יציג היא כחבר כנסת פרטי.

לא. אני מוכן להחליף אותן. לא למחוק אותן. אם אתה מתכוון למחוק, אני נשאר אתן.

הוא מחליף אותן.

הוא יכול כנציג הליכוד?

כן.

בלי כל החותמים האחרים?

יש דף חתימות.

הוא מחליט עבורם שהן מחוקות?

הוא יכול.

קרעי, אתה יכול.

אני הגשתי את זה. לפני חצי שעה הגשתי ליועץ המשפטי את החתימות גם של הליכוד וגם של שאר חברי האופוזיציה. אני לא יוד אם כל חברי האופוזיציה, אבל ודאי חלק ממנה.

גם ש"ס, גם יהדות התורה וגם הציונות הדתית.

אני מדבר על ארבע הסתייגויות. אנחנו רוצים לקצר את הזמן – במקום שש שנים, חמש שנים. יש לנו גם הסתייגות מהותית מאוד למה שש שנים לפי הלוח העברי. אתה ודאי תתמוך בהסתייגות שתדבר על לוח עברי ולא על לוח לועזי. יש גם תיקוני עברית, כך שבמקום האינטרנט נאמר מרשתת שהיא המילה הנכונה. גם סעיף 4, עד תחילת חמש שנים ולא בתום חמש שנים.

מה זה אומר?

בסעיף 25(ג) לחוק המקורי, במקום עד תום חמש שנים יבוא עד תחילת חמש שנים.

בקצרה אלה ההסתייגויות כאשר הכותרת הכללית היא מורת רוח. בכלל לגבי התקשורת יש לנו הרבה השגות אבל כאשר מגיע גם לקשת, גם לרשת, גם לתאגיד כאן – יש הרבה הסתייגויות אבל מכיוון שהחוק לא מדבר עכשיו על המהות אלא מדבר על הוראת השעה, אנחנו נתמקד בארבעת ההסתייגויות. נגבה את זה גם בנתונים בכתב.

ההסתייגויות האלה, גם את חוזרים בכך.

אלה של הליכוד?

לא, אלה שהגשתם עכשיו, במקום שש שנים יבוא שבע שנים או שמונה שנים, תשע שנים וכולי. כלומר, הארכה נוספת של תקופת המעבר. את כל ההסתייגויות האלה גם אתם מוחקים.

כן. אנחנו הצטרפנו לליכוד ולכן אם הם מושכים, גם אני מושך. נשארנו עם ארבע הסתייגויות.

מידתי. נראה כמה חבר הכנסת קרעי יספיק לכתוב עד המשך הדיון. תודה לך חבר הכנסת מקלב.

עורכת הדין, רשת וקשת, בבקשה.

צוהריים טובים. האמת היא שכרגע אני כבר לא מבינה מה הנוסח שעולה לדיון. הנוסח שקיים הוא שנה. אני מבינה שמה שמוצע כרגע זה שנה עם אפשרות הארכה לשנה נוספת.

עוד לא החלטנו על כך. את הלא היחידה שלא מבינה. יש דיון.

אם זה כך, אני אבקש לשמור את זכות הדיבור שלי ואתייחס לנוסח עת זה יהיה רלוונטי.

יש כאן דיון ובדיון יכולות להתקבל כל מיני החלטות. יכולות לדחות את ההחלטה.

אני מבקשת לשמור את הזכות שלי להמשך כשאני אבין על מה מדובר.

נשמע לי הגיוני. אני אתן לך אותה כי חסכת לנו זמן.

צביקה גוטליב, איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה.

לא שמעתי תשובות. ביקשתי לדעת כמה כסף הולך להיכנס.

הם ענו לך שאלה סודות מסחריים.

מה זה סודות מסחריים?

אלה הסכמים בין חברות עסקיות. הם לא רוצים להגיד לך.

אנחנו מעבירים כאן חוק שאזרחי ישראל הולכים לשלם אותו ואנחנו יודעים כמה - - -

אין כאן איזה חוק של אזרחי ישראל.

מי משלם את זה? על מי זה מתגלגל?

אנחנו לא משנים כאן כלום. מי שרוצה עידן, מקבל עידן ובזול. יש הסכמים בין חברות שמביאות תוכן את לשנייה ומשלמות.

כמה הציבור משלם?

הם לא רוצים להגיד לך כי זה בין חברות עסקיות.

כמה הציבור הולך לשלם בגלל הארכת הוראת השעה הזו? אתה לא רוצה לדעת? זה לא מעניין אותך?

אותו דבר כמו שהוא משלם היום.

מיליון? מיליארד? מאה מיליון? כמה?

אני מבין שאין לכם תשובה. הוא כבר שאל את זה ואמרתם סודות מסחריים.

למה אתה עונה בשמם?

הם אמרו. אתה לא הקשבת.

לא נכון. לא אמרו.

אתה לא הקשבת. היא מהנהנת לך בראש.

אבל זה טוב בשביל הפרוטוקול. זה בשידור. קרעי, אתה רוצה לשאול את זה שוב?

לא.

שאל ונשיב לך.

באמת באתי לכאן בלב פתוח ובנפש חפצה.

אם אתה רוצה לב פתוח אתי, תדאג שתבוא לכאן רפורמה ושם נבדוק כל מה שאתה אומר ונוזיל אבל לא על גב איזו הוראת מעבר שולית בה נעשה את כל ההצעה. כשנגיע לדיון על תוכן, מי משלם, כמה וכולי, אני אבוא אתך לעניין. תאמין לי, אתה יודע שאני בעד.

אתה יכול לומר שולית כשאתה יודע כמה זה.

היא שולית כי המחיר לצרכן של הערוצים האלה לא משתנה ועידן לא משתנה ועידן הוא הכי זול שיש.

עידן זה בחינם.

משלמים עבור התקנה ראשונית.

נכון.

זה הכי זול שיש. בין ספקים, הוא סיפק לו ערוץ ובערוץ יש תוכניות והוא משדר אותן, והוא חדש, אני רק לא יודע להגיד את השמות, משדרים וספקי תוכן?

ספקי תכנים רשומים.

המשדרים מול ספקי התוכן, יש ביניהם הסכם.

אגב, כמה רשומים היום?

היום יש שתי חברות שזה יס וטריפל סי.

סלקום ופרטנר לא רשומות.

לא רשומות.

אגב, מה קורה עם עידן פלוס בכל הסיפור הזה?

לא עכשיו. לא יידון עכשיו. אתה רוצה לדון על עידן פלוס, אני אעשה אתך דיון אבל לא עכשיו.

השאלה האם אותו ספק תוכן משלם יותר מאשר עידן פלוס משלם להם. איך זה הולך?

אני מוכן ברפורמות לרדת אתך לדקדוקי פרטים. בינתיים תכתוב הסתייגויות.

צביקה גוטליב, אתנו? לא. ליאור תמאם, איגוד התסריטאים.

שלום רב. לא ביקשתי לדבר אבל אם כבר נתתם לי, אני שמח.

אתה לא חייב. אבל אם אתה כבר מדבר, נראה אותך אומר דברים בתמצית.

מאוד בתמצית. אני חושב שצודקים שפועלים להסדיר את הדברים עד שתהיה רפורמה. אני חושב שדרושה רפורמה במערכת התקשורת הישראלית וטוב שפועלים בנושא. העובדה שכאן עולה שזה ייקח יותר משנה לעשות את הרפורמה, אולי משהו שכן צריך להתייחס אליו כי זה המון זמן ובינתיים תעשיית התוכן הישראלית נפגעת כל יום עוד ועוד. בזאת אני מסיים. תודה.

באמת דיברת תמציתי.

ואני מקווה שגם נכון.

ניתן לדבריך לשקוע ונחזור אליך עם פידבק. תודה לך.

מנהל אגף רגולציה, חברת יס, מודי שרפסקי.

גם אני לא ביקשתי לדבר אבל אם אני כאן, אני אדבר בתמצית של התמצית. גם אנחנו חושבים שהערוצים המסחריים צריכים לעבור בחינם לספקי התכנים. בסוף הם ערוצים ציבורים וכמו שהם עוברים על עידן פלוס, ה צריכים לעבור כך גם אצל ספקי התכנים.

בכל מקרה, לגבי ההצעה שהועלתה כאן היום שלשר תוקנה סמכות להאריך בעוד שנה, אנחנו חושבים שגם השנה הזאת זה יותר מדי ולכן בכל מקרה אחרי שנה, זה צריך לחזור לוועדת הכלכלה לראות באמת את קצב התקדמות הרפורמה.

זה יחזור לוועדת הכלכלה.

היועץ המשפטי שלי, אנחנו חשבנו על איזה מתווה שהוא נכון מבחינתנו גם לוודא שהממשלה זזה מהר ברפורמה ושגם לוועדה יש יכולת בקרה על ההתקדמות שלכם. תציע את הנוסח שאנחנו רוצים.

אני מבין שזו הכוונה של נציגי משרד התקשורת.

פחות או יותר. תגיד את הנוסח ונראה שאנחנו כולנו חיים אתו בשלום.

לפי מה שהבנתי, הכוונה היא לתת סמכות לשר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הסמכות להאריך בצו את התקופה שאמורה בסעיף 25(ג), אותה תקופה של חמש שנים, שבעצם עכשיו נדחית בשנה וזה יהיה שש שנים מ-2017, אז התחיל חוק התכנית הכלכלית, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה. כלומר, אם המתווה הזה יתקבל, הוראת המעבר תוארך בשנה נוספת ולאחר מכן, בתום השנה הזאת, לשר התקשורת תהיה סמכות להאריך בתקופות נוספות ובלבד שבסך הכול הן לא יעלו על שנה. כמובן שמדובר על צווים שיובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

תחזור שוב, כדי שיבינו אותך. תקרא את הנוסח ונראה שחיים אתו בשלום.

אני רק אומר שבסעיף 25(ג) לחוק התכנית הכלכלית, יש תקופה שהיא בתקופה של יום תחילתו של חוק זה, זה ינואר 2017, עד תום חמש שנים מהיום האמור – שזאת התקופה שעומדת לפקוע או להסתיים כעת וזה הדיון עכשיו – משרד התקשורת מבקש להאריך בשנה נוספת, כלומר, במקום עד תום חמש שנים מ-2017 יהיה כתוב עד תום שש שנים מינואר 2017, וההצעה היא ששר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), אותה תקופה שדיברתי עליה כרגע, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.

12 חודשים.

שנה. שנה ועוד שנה.

שנה בטוח ועוד שנה, אם יש צורך. יכול להיות שיהיה צורך בפחות משנה.

אנחנו קודם מצביעים ואחר כך הסתייגויות?

מה פתאום? אני בכלל חושב שזה נושא חדש. לשנות עכשיו, לתת לשר עוד אפשרות לשנה נוספת? זה נושא חדש.

מהותית זה לא נושא חדש.

אנחנו לא חושבים שזה נושא חדש.

אתה יכול לא לחשוב אבל צריך לשאול את ניר אורבך.

יש לנו כאן יועץ משפטי. סומכים עליו. אתה יכול לכתוב את זה בהסתייגות.

אני טוען שזה נושא חדש.

אני אומר. בעיקרון, לפי תקנון הכנסת, ועדת הכנסת היא זו שמוסמכת להחליט בטענת נושא חדש ככל שאכן מועלית טענה כזאת.

איך זה נושא חדש? זה קיים בנוסח.

זה לא קיים בנוסח.

זה מה שאני רואה מול עיניי.

לא. אתה לא רואה. הוא הוסיף עכשיו.

זאת הצעה שעלתה עכשיו.

אבל אם אתה שומר על הנוסח כמו שהוא לשנה, זה לא נושא חדש.

יפה. אתה רואה כמה הכלים הפרלמנטריים חשובים? כדי למנוע את עושק הציבור.

אתה צדיק.

אנחנו יכולים לתת שנה ולהתכנס כאן בעוד שנה. בכל מקרה זה יגיע אלינו בעוד שנה.

תראה כמה חשובים הכלים הפרלמנטריים שעוד לא הספקתם לקחת לנו.

אנחנו יכולים גם לקבל נושא חדש ולטפל בזה ולהוריד את הטענה הזאת אם נחליט. עדיין שמורה לנו האפשרות הזאת.

נכון. גם זה כלי פרלמנטרי.

נגה, בבקשה.

אני רוצה להתייחס להצעה ולתוספת להצעה. הסיטואציה היא שבעצם יש כאן גורמים מסחריים בלבד שנמצאים על המגרש כאשר הערוצים המסחריים – ואלה בעצם כל הערוצים המסחריים – הם כלי משחק עבור הממשלה על מנת לקדם תחרות במקום אחר. אני אסביר את התכלית של ההסדר.

בשנת 2017 כאשר המתחרים ב-הוט וב-יס היו בתחילת דרכם – אנחנו מדברים סלקום ופרטנר – חלקם עוד לא עלו לאוויר, הממשלה שיודעת מה המשמעות ועד כמה ערוצים מסחריים הם פופולריים מבחינת הצפייה, אמרה שהיא רוצה להוריד חסם מעבר. הממשלה אמרה שהיא רוצה שתהיה תחרות בין הוט ו-יס והיא לכן תעזור להם לקבל את הערוצים המסחריים. העובדה שקשת, רשת, ערוץ 10, כל מה שהיה אז, הם אמצעי מאוד חשוב עבור מתחרים חדשים על מנת להתחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, באה הממשלה ואמרה שהיא מחייבת את הערוצים המסחריים למכור את עצמם, לתת את עצמם, לפלטפורמות החדשות. זה הרציונל.

מה שקרה, עוד לפני שהגיעה הצעת החוק - ומכיוון שהגורמים המסחריים הגיעו להסכמות מסחריות כאשר כל ערוץ הגיע בעצמו להסכמות מסחריות עם כל פלטפורמה בהקשר הזה - אמרה הממשלה שאם כך, מה טוב, אני לא מתערבת בהסכמות מסחריות. מכיוון שאז היו בטוחים שבתוך חמש שנים בוודאי ובוודאי תהיה רפורמה, כמו שהיום בטוחים שתוך שנה תהיה רפורמה, הממשלה עשתה הוראת שעה ואמרה שבמהלך חמש שנים היא לא מחייבת את הערוצים המסחריים להעביר בחינם את התכנים שלהם, שזה התוכן המרכזי שלהם באופן ליניארי לפלטפורמות האחרות, לפלטפורמות שמתחרות על גבי ה-OTT ב-הוט וב-יס, ולכן היא מאפשרת להסכמים המסחריים להתקיים. הממשלה הייתה בטוחה שבמהלך חמש שנים תהיה רפורמה והכול יוסדר מחדש.

חלפו חמש שנים ואנחנו מבינים שצריכה להיות רפורמה, זה נהדר וזה מצוין, גם אנחנו חושבים שנכון לטפל במה שקורה בשוק התוכן הישראלי, אבל תוך שנה לא תהיה כאן רפורמה. לא תושלם חקיקה. יגיד את זה גם היועץ המשפטי של הוועדה, חוץ ממה ששמענו כאן מאנשי המקצוע. לא תושלם חקיקה. בסוף שוק מסחרי, וזה רק גורמים מסחריים שמתדיינים אחד מול השני, צריך ודאות.

אני לא חושבת שאתם חושבים שבריא שגורמים מסחריים שמשדרים ירוצו וירדפו אחרי כל הגורמים שנמצאים כאן כמו שאנחנו נאלצים לעשות כדי שתהיה עוד פעם הוראת שעה ויודיעו שלושה חודשים לפני או שבועיים לפני אם כן תהיה מערכת במשרד האוצר או לא תהיה מערכת במשרד האוצר.

לצורך התקשרויות מסחריות יש צורך בוודאות ולכן זה גם לא נכון שהשר יוכל להאריך את זה כל פעם לתקופות של שלושה חודשים, חודשיים או שבועיים. אם ניתנת הארכה, ההארכה צריכה להיות שנה ועוד אפשרות לשנה, באישור הוועדה כמובן מלכתחילה.

זה מה שהוצע.

נכון.

אבל עכשיו יש כאן סוגיית נושא חדש.

נושא חדש, קטונתי. זה עניין פוליטי ולא משפטי.

אבל זה יכול לבלום כרגע את ההצבעה. נצטרך להכריע עד כמה חשובה לנו השנה הנוספת הוא להצביע עכשיו על שנה אחת ואת זה אני רוצה לשמוע גם ממשרד האוצר וממשרד התקשורת.

אנחנו רוצים ועדת חקירה לבדוק איך ההסתייגויות שלך הפוכות לחלוטין להסתייגויות של הליכוד. הייתם בעד להאריך את הוראת המעבר ועכשיו שיניתם הכול.

יש שם טעות סופר, בהארכה במקום בקיצור. אתה יודע, הגעתי לכאן בגלל שהשדולה שהייתה צפויה להיות מחר לגבי טוניס וג'רבה בוטלה בגלל התפרצות ה-אומיקרון, ואז יצא שאני כאן אתך בוועדה כל היום.

אמרתי לך שהעברת השלטון לג'רבאים, טוניס ואלג'יר, זה בהדרגה. זה מתווה רב-שנתי. זה לא בפעם אחת.

אם הסדר מתהפך, זאת אומרת שברירת המחדל היא שנתיים, ואם יש איזשהו צורך לעשות תיקון לשנה, האם זה גם נושא חדש?

נשאל את חבר הכנסת קרעי אם הוא שמע אותך.

כל תיקון שאתם עושים בנוסח, מבחינתי הוא נושא חדש.

בקיצור, הוא אומר לך או מה שכתוב או שזה נושא חדש.

לגבי נושא חדש, קטונתי, לגבי סעיפים 119 ו-120 לתקנון. נושא חדש זה לגמרי עניין פוליטי.

זה לא עניין פוליטי. זה עניין מקצועי.

זה עניין פוליטי. אני עכשיו בהיגיון.

נגה, לא שכנעת אותו. אני יודע מתי הוא מתרכך. הוא בונקר אבל הוא הפך את עצמו. הליכוד הציע בהסתייגויות כאן הארכה שבע שנים. פתאום הוא אפילו שנה לא נותן. תהיה ועדת חקירה על ההחלטה של הליכוד לשנות את דרכו.

זה הכול משמים. זה שאני כאן ודואג, זה משמים.

מנהל רגולציית שידורים, חברת הוט, עידו נתן, בבקשה.

שלום לך אדוני היושב ראש, תודה רבה. אנחנו מבקשים לומר שהוראת השעה נקבעה לפני חמש שנים כהסדר זמני ונועדה, כשמה כן היא, להיות זמנית ולתקופת מעבר ואין הצדקה להאריך אותה. העמדה שלנו היא שבמועד הפקיעה של הוראת השעה צריך לפעול בהתאם להוראת החוק המקורית. ככלל, אני חייב לציין שתכלית החקיקה, החוק הזה, החוק עצמו שאנחנו דנים בו היום שהוראת השעה נקבעה על חוק הפצת שידורים, נקבע שהערוצים הללו, למעשה השידורים הפתוחים כהגדרתם, יהיו נגישים ללא תשלום. אנחנו לא רואים סיבה להאריך את הדברים האלה. משחלפה תקופת המעבר שנקבעה בחוק, אין מקום להאריך אותה בתקופה נוספת.

לגבי הסמכות הנוספת שניתנת כרגע לשר להאריך בעוד תקופה ובעוד תקופה, אני מאוד מסכים עם דברי היושב ראש בפתיחת הדיון לגבי העובדה שיש מקום להחיל את הרפורמה ואנחנו מברכים עליה. לכן אנחנו חושבים שיש לקצר את ההליך הזה כמה שניתן כדי שהרפורמה תגיע ונוכל להידרש לנושאים האלה בצורה מסודרת.

תודה.

אדוני, מכל הרפורמה, רק את הסעיף הזה מאריכים? אין עוד סעיפים שרוצים להאריך?

לא. זאת הוראת המעבר היחידה. כנראה כל השאר עדיין בתוקף. עכשיו תקריא את עשרת הדברות שלך, עשרת ההסתייגויות החדשות של הליכוד שהן ההיפך הגמור מההסתייגויות הקודמות של הליכוד. בהסתייגויות הקודמות של הליכוד דיברתם על שש ושבע שנים.

שבע, שמונה, תשע.

עכשיו נשארה לכם רק שנה פלוס עשר הסתייגויות של קרעי.

סליחה, השאלה היא אם הוועדה מקיימת אכיפה על הצעת החוק ואז יהיה צריך להצביע גם על ההסתייגויות אחת-אחת.

כן.

היום?

למה לא היום?

אני שואל. אם כך, צריך להצביע גם על ההסתייגויות שהגיש חבר הכנסת מקלב.

היום. אתה ממלא מקום של לימור מגן תלם?

לא. של האוזר.

אם תוכלו להזדרז כי יש לי סדר יום אחר.

אנחנו מנסים.

אדוני היושב ראש, אין לנו חבר ועדה, נכון?

בינתיים, כי אתם מתרשלים בתפקידכם. גם לא אומרים מי חבר ועדה, גם בלי חבר ועדה וגם עושים הסתייגויות הפוכות.

אם שלמה לא חבר הוועדה, אתה מסתדר בלעדיי?

לא. אני רוצה אותך לידי. זה נותן לי ביטחון, חבר הכנסת בגין. אל תזוז מכאן.

אדוני היושב ראש, אני אתחיל בהסתייגות הראשונה, הסתייגות של מטרת החוק. להוסיף מטרה לחוק, לחזק את סתימת הפיות על ידי חיזוק ערוצי התעמולה.

תקרא. אל תפרט.

אני רוצה לנמק.

לא. אפשרנו לך כאן דברים שלא מאפשרים בדרך כלל.

מה זאת אומרת?

אתה ביטלת הסתייגויות של הליכוד ועשית חדשות.

אתה יכול להשאיר גם את ההסתייגויות של הליכוד .

לא. אני מבקש ממך לקרוא את זה וזהו. לא עכשיו מופע.

לא מופע. אני רוצה לנמק.

לא. קרעי, באנו לקראתך, תבוא לקראתנו.

אני אנמק בקצרה.

בסדר. קדימה.

מה שקורה, זה לא החוק הזה אבל החוק שעבר במליאה לאחרונה בקריאה טרומית או בקריאה ראשונה, שבו רוצים לסתום פיות של הימין בתקשורת, חלק מהמכלול הזה שבו הממשלה מנסה להמשיך להשליט גם בהמשך את שלטון המיעוט שלה, בזה שהיא לא זכתה בו למנדט מהעם, ולכן רוצים לסכל יריבים פוליטיים על ידי פקיד משפטי, לתת לו כוח לסכל כל יריב פוליטי שיקום, והדבר השני הוא לסתום פיות. לדאוג שבאמצעות צו שופט יהיה אפשר תוך פחות מ-24 שעות למחוק פוסטים, למחוק פרופילים ולמשה לסתום פיות לימין ברשתות החברתיות. הדבר הזה מתחבר כאן עם החוק הזה שרוצים לתקצב עוד יותר את אותם ערוצים, את התקשורת המגויסת.

אני מתנגד ואני חושב שאם מעבירים חוק כזה, צריך לשים את הכותרת, את המטרה שלו, כאשר המטרה היא בעצם לסתום פיות ולחזק את הערוצים של התקשורת המגויסת.

הסתייגות שנייה.

תצביע.

בסדר. מי בעד ההסתייגות?

אני בעד.

אתה לא מצביע.

בעיניי יש לי זכות הצבעה.

אתה לא מצביע.

אתם רוצים לסתום לי את זכות ההצבעה, זכותכם אבל אני מצביע.

לא הבנתי. אתה גם רוצה לפעול נגד החוק? אין לך זכות הצבעה.

בינתיים, כל עוד לא השתררה הדיקטטורה של הממשלה הזאת על פי יושב ראש הליכוד, אני חושב, חוות דעת משפטית, מותר לחבר הכנסת קרעי להרים את ידו בכל עת שהוא יחפוץ.

נכון. תודה חבר הכנסת בגין. אם תספור אותי או לא תספור אותי, זה עניין שלך, אבל אני נגד.

מי בעד? מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

לחוק יש מטרה שנייה. לאפשר לתאגיד השידור להכניס עוד כסף על חשבון אזרחי המדינה.

יש לי הצעת חוק להפריט את תאגיד השידור. תאגיד השידור הציבורי מיותר והציבור משלם עליו קרוב למיליארד שקלים בשנה כאשר הרייטינג שלו שואף לאפס.

זה עוד מקרה שהליכוד שינה את דעתו? אתם הקמתם אותו. ארדן הקים את התאגיד ואת החוק.

מי שהתעקש להקים היה כחלון.

ממשלת בנימין נתניהו הקימה את התאגיד. אתה גם משנה את ההסתייגויות שלך וגם את ההחלטות של הליכוד.

בזמנו הליכוד רצה לסגור באופן סופי.

אני זוכר שארדן נלחם על התאגיד. אני טועה בהיסטוריה? למה אתה לא עונה לי על השאלה. ארדן הקים את התאגיד, לא? הוא נלחם על החוק הזה.

למיטב ידיעתי זה היה בגלל ההתעקשות של כחלון.

גם כחלון היה בליכוד כמה שנים.

אגב, אתה יודע כמה מזרחיים יש במועצת התאגיד?

זה בהסתייגות הבאה.

אתה יודע כמה מזרחיים יש? כמה חרדים יש?

לא יודע.

אפס.

אפס?

תשעה חברי מועצת התאגיד, שמונה אשכנזים ואתיופי אחד.

אתיופי, זה טוב מאוד.

זה טוב מאוד.

שמונה אשכנזים?

מה יש לך לומר על זה?

חמור מאוד. בזה אני מסכים אתך.

צריך להפריט את התאגיד ולא לתת להם עוד תוספת תקציב על חשבון האזרחים שזה מה שאתה עושה בהוראת השעה הזאת.

או לשנות את מועצת תאגיד השידור.

הסתייגות שנייה. מי בעד? מי נגד? 2.

אני בעד.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

לא אמרת שאתה נגד.

אמרנו, שניים נגד. הצבענו. אתה לא שמת לב.

הסתייגות שלישית לסעיף 1, במקום שש שנים, יבוא חמש שנים וחמישה ימים.

זה ברור. מי בעד? מי נגד? 2.

אני בעד.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות הרביעית. במקום שש שנים, יבוא חמש שנים וחודש אחד.

זה גם שיפור קל בהסתייגות ביחס לקודמת. נתת לנו 25 ימים בונוס.

מי בעד?

אני בעד.

מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות חמישית. בסופו יבוא: "ובלבד שהתשלום באופן יחסי לצרכן שירותים יחיד לא יעלה על 25 שקלים בשנה".

אתה כאן בעצם לא מרשה להם או שהם לא רוצים לגלות לנו מה ההסכמים המסחריים וכמה הציבור באמת משלם על הוראת השעה הזאת. יכול להיות עשרות מיליונים, יכול להיות מאות מיליונים, אני באמת לא יודע, יכול להיות גם מיליון אחד, ואולי הם יאמרו שאלה כמה שקלים בשנה ואז דעתי תנוח אבל דעתנו לא יכולה לנוח כשלא מגלים לנו מה כרוך כאן בהוראת השעה.

אתה שינית את האידיאולוגיה. הליכוד בעד תחרות ולא להכתיב מחירים.

בעד תחרות.

אתה קובע את המחיר בשוק?

לא. אלה שידורים חינמיים. אלה שידורים שמשודרים בעידן פלוס. אתה רוצה שהצרכן ישלם יותר מ-25 שקלים?

מה פתאום? פחות אבל השוק יעשה את העבודה.

אבל השוק לא עושה.

ממתי הליכוד קובע מחירים לחברות עסקיות?

הם לא מגלים ואתה לא יודע.

חשבתי שאתם בעד תחרות במחירים.

אבל איך יכולה להיות תחרות אם אתה לא יודע כמה גלום בתשלום?

מי בעד אישור הסתייגות חמש?

אני בעד.

מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות שש. בסופו יבוא: "להוציא הערוצים המתוקצבים על ידי המדינה כמו תאגיד השידור הציבורי וערוץ הכנסת".

זה לא נשמע לך הגיוני אדוני היושב ראש? ערוצים שמקבלים 800 מיליון שקלים בשנה מהמדינה, או ערוץ הכנסת שממומן כולו על ידי המדינה, שהציבור לא יצטרך לשלם כפל עמלה. יש כאן כפל עמלה. כפל תשלום, גם דרך המדינה שהיא מממנת והיא ממומנת על ידי הציבור וגם אתה אומר לציבור תשלמו יותר יקר לספק השירותים כי הוא צריך לשלם שוב לאותו תאגיד שממומן על ידי המדינה. זה אבסורד.

אבל ערוץ הכנסת לא נכלל כאן בהוראת השעה. רק תאגיד השידור.

אז תאגיד השידור. תמחק את ערוץ הכנסת.

מי בעד קבלת ההסתייגות?

רגע. אני רוצה תשובה.

התשובה היא שתביא הצעת חוק שבגלל שתאגיד השידור ממומן על ידי המדינה, לא ייגבו בגינו שום תשלומים עקיפים או אחרים. הצעה מעניינת. נדון בה.

בלי לדון בה, אתה פשוט עונה.

כי אנחנו מכבדים את שר התקשורת שמתחייב בפנינו להביא רפורמה גדולה ויכול להיות שתיתן לו את העצה הזאת והוא יכלול אותה.

מרוב כבוד אתה גורם לציבור לשלם הרבה יותר יקר.

בינתיים התשלום נשאר אותו תשלום. בעידן אין תשלום שוטף על חבילת עידן למעט התשלום הראשון.

אבל התחרות בשוק אומרת שמי שלא רוצה עידן ורוצה - - -

כבר אמרת את זה.

... הוא משלם לספק תקשורת.

כבר אמרת את זה.

מי בעד הסתייגות שש?

אני בעד.

מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות שבע. סעיף 1, בסופו יבוא: "התשלום בשנה נוספת עלה ל-50 אחוזים מהתשלום בשנה הקודמת".

התשלום של מי?

התשלום של אותם ספקי שירותים, ספקי אינטרנט. התשלום שהם משלמים בגין אותם שידורים יהיה 50 אחוזים. אם מאריכים הוראת שעה, לפחות להתחיל להרגיל את השוק, להניע את השוק לקראת המהלך של שוק חופשי, של אי תשלום.

תודה. מי בעד?

אני בעד.

מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות שמונה. סעיף 1, בסופו יבוא: "התשלומים יועברו לעידן פלוס בהתאם לתשלום פר לקוח שעידן פלוס משלמים לערוצים המשודרים".

שוב, מכיוון שאנחנו לא יודעים מה יחסי הגומלין בשוק כי לא מגלים לנו כאן כלום, אני לא רוצה שהתשלום בגין לקוח שמשלם לספק שירותים כזה בגין אותו שידור בו הוא צופה, יהיה יותר מאשר לקוח ששילם על עידן פלוס, על רכישת אותו ממיר שגלום בתוכו התשלום לנותני השירותים האלה.

מי בעד?

אני בעד.

מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כך אתה הורס לי ואתה נגד רפורמות שעבדתי עליהן כל כך קשה.

תמשיך לעבוד. אתה חבר כנסת צעיר. רק התחלת. כוחך במותניך אבל יש לך עוזר שהוא כמו שמשון. אם אנחנו מורידים לו את השיער, כל ההסתייגויות האלה גדלות.

למה? אני בעצמי כתבתי.

אני יודע. ראיתי.

הסתייגות תשע.

אני מבין שהסתייגות תשע כבר לא רלוונטית אלא אם כן אנחנו כן מקבלים - - -

אין דבר כזה. אצל קרעי זה רלוונטי.

כתוב כאן שלשר לא תהיה סמכות להאריך את הוראת המעבר אלא בחקיקה חדשה.

בעצם משאירים שנה. זה נשאר כך. זה מבטל את הסתייגות תשע. אתה בכל זאת רוצה אותה כדי שיהיו לך עשר הסתייגויות? אתה רוצה אותה בשינוי?

לא.

מוותר.

אני ענייני.

אני רואה מהסעיף הראשון שלך לחזק את סתימת הפיות על ידי חיזוק ערוצי התעמולה.

הסתייגות עשר. אחרי סעיף 1 יבוא: "תחולת החוק ביום פיזור הכנסת ה-24".

זה החלום שלך?

כן.

תכתוב גם תאריך. אתה לא רוצה לכתוב מועד?

כנסת שרוצה לסתום פניות וכנסת שרוצה להעביר כאן חוקים אנטי דמוקרטיים כדי לאפשר לה להעביר עוד חוק כזה - מיום פיזורה.

תפיל את הממשלה ותשאיר את הכנסת. למה אתה מפיל את הכנסת?

אין לי ציפיות. התייאשתי מכם.

גם מהכנסת? חס ושלום.

מי בעד הסתייגות עשר?

אני בעד.

מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כל ההסתייגויות לא התקבלו.

צריך להצביע גם על ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב.

תקריא לנו אותן.

הסתייגות ראשונה. בסעיף 1 המוצע, בסופו יבוא: במקום שש שנים, יבוא חמש שנים ושמונה ימים.

מי בעד?

אני בעד.

אתה לא יכול להצביע. מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות שנייה. בסעיף 1 המוצע, בסופו יבוא: במקום שש שנים, יבוא שש שנים לפי הלוח העברי.

מי בעד?

אני נגד.

אתה נגד? נעדכן את מקלב שהיית נגד למרות שאין לך זכות הצבעה.

מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף 25(ג), במקום ברשת האינטרנט, יבוא במרשתת.

צודק. זאת האקדמיה לעברית.

תקריא את זה עוד פעם.

במקום ברשת האינטרנט, יבוא במרשתת.

מה אתם אומרים? נראה הגיוני או שזאת בעיה?

צריך לבדוק את ההשלכות.

בחקיקה מקובל לכתוב ברשת האינטרנט.

מי בעד?

אני בעד.

מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות שלישית. בסעיף 25(ג) לחוק העיקרי, במקום עד תחום חמש שנים יבוא עד לתחילת חמש שנים.

מי בעד? מי נגד? 2.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

אני בעד ההסתייגות של המרשתת. אני בעד כל ההסתייגויות שלו יחד עם כל הסיעה.

היית נגד אחת מהן. איך אתה מצטרף?

חוץ מזו שהייתי נגד.

אתה לא סגור על עצמך. זה לא הולך ככה.

רק בשביל זמן דיבור במליאה.

חסר לך זמן דיבור? לא ראיתי שאתה סובל מחוסר בזמן דיבור.

כל הסיעה מצטרפת גם להסתייגויות האלה?

כן, חוץ מההסתייגות הזאת שהיינו נגד.

אלה הסתייגויות אחרות. לא אלה שהקראתי.

עכשיו תקריאו את הנוסח של הוראת המעבר.

של כל הצעת החוק.

הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב-2021

1. תיקון סעיף 25

בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, בסעיף 25(ג), במקום "חמש שנים" יבוא "שש שנים".

אני מבין שאתה מוותר על הנושא החדש.

כן.

יפה. אני אוותר על הרביזיות שתכננתי להגיש.

כל הכבוד. איזו הדדיות בכנסת. כולם מוותרים. זה הישג חסר תקדים.

מי בעד אישור הצעת החוק?

אני נגד.

איך הוא יכול להעלות נושא חדש? לפי סעיף 111(ד) לתקנון, איך מי שאיננו חבר, בלי שהוא הגיש את הבקשה קודם, יכול להעלות טענת נושא חדש? אם אני מסתכלת בתקנון הכנסת, אני לא בטוחה שזה אפשרי.

אמרת שאת לא עוסקת בפוליטיקה.

אני עכשיו רק במשפט.

כל חבר כנסת יכול להעלות נושא חדש.

תשאל מי נגד.

מי נגד?

אני נגד.

אבל אין לך זכות הצבעה.

הצבעה
אושר

הצעת החוק אושרה.

כל חבר כנסת יכול להעלות נושא חדש ולא רק חברי ועדה. את הזכות להסתייגות ולנושא חדש, כל חבר כנסת שמשתתף בדיון יכול להעלות.

אני מבינה אבל אני קוראת את סעיף 85 שעניינו נושא חדש.

אדוני, החוק כבר אושר.

ואני קוראת את סעיף 111(ד) שיושב ראש הוועדה יזמין לדיון חבר כנסת שאינו חבר בוועדה אם הציע הצעה שהועברה לדיון בוועדה שנדונה בה לרבות הסתייגות כדי שיציגה.

אם מותר לי לומר. מה שנמצא כאן, הוגשה הצעה שבעצם הוא מתנער ממנה והוא אומר שזאת לא הצעה שלו אלא שעכשיו הוא מציע הצעה אחרת. הוא לא עשה את זה לפני הוועדה. הוא לא יכול להצהיר על נושא חדש לפי סעיף 85.

יש לנו הרבה מצבים שחבר כנסת יכול לפנות ליושב ראש הוועדה גם אם הוא לא הגיש הסתייגות בזמן וגם אם הוא לא נוכח בדיון ועדיין אני מקריא אותה.

אני מדברת רק על החלק של נושא חדש. כדי להיכנס לנושא חדש אתה צריך להיכנס לסעיף 111(ד).

הוא יכול לומר נושא חדש. אני אומר לך עוד משהו, אנחנו לא בונים החלטות שאפשר להפיל מהר. אם אנחנו נעשה דקדוקי עניות עכשיו, האם הפרוצדורה הזאת תקפה, אם הוא יעשה לנו בג"ץ קטן, אז נחפש את עצמנו בעוד חודשיים.

אני לא זה שפונה לבג"ץ. בעיניי אין להם סמכות להתערב כאן. לבג"ץ.

אז הוא כנראה לא יגיש בג"ץ.

ודאי שלא.

החוק התקבל. הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:38.