פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



38
ועדת הכלכלה
21/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 121
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ב (21 בדצמבר 2021), שעה 9:00

החקלאות כמנוע צמיחה לדור העתיד של חקלאי ישראל

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
סמי אבו שחאדה
צבי האוזר
אורי מקלב
יסמין פרידמן
שרון רופא אופיר

ענבר בזק
יעקב מרגי
יעל רון בן משה
נירה שפק

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר
סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה
נעמה קאופמן - מנכ"לית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר מיכל לוי - המדענית הראשית (מ"מ), סמנכ"ל בכיר למינוף המו"פ החקלאי והחדשנות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ניצן מאיר - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מירב בן דוד - רכזת פורום עמלי, נציגי חקלאים

תירא-אל כהן - מנכ"לית קדמה, נציגי חקלאים

יואל זילברמן - מנכ"ל ומייסד, ארגון השומר החדש

אוריאל גזית - ארגון השומר החדש

יפה שי חדד - ארגון השומר החדש

און ריפמן - ארגון השומר החדש

צדוק דורלכר - מנהל תוכנית חקלאות בעמק

מיכל גרינגליק - מנהלת עמותת ציוני דרך, נציגי התאחדויות וארגונים

שי אילן - מנכ"ל עמותת ציוני דרך, נציגי התאחדויות וארגונים

עוזי שץ - מנהל תחום רעיית דבורים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלעד קצב - רפרנט מים וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אור מלכי - עו"ד, רפרנט חקלאות וצער בעלי חיים, משרד המשפטים

אבי רדעאי - ראש אגף סביבה חקלאית, המשרד להגנת הסביבה

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

דניאל קלוסקי - מזכיר, ארגון מגדלי ההדרים, ארגוני מגדלים

מירי אטיאס - מ. ניהול ידע ורגולציה, ארגון עובדי הפלחה, ארגוני מגדלים

ניצן אבירן - מנהל אגף כלכלה, הקיבוץ הדתי, ארגוני מגדלים

דודו קוכמן - מזכ"ל, תנועת האיחוד החקלאי

ירון סולומון - מנהל, תנועת האיחוד החקלאי

ד"ר צביקה בנאור - מנהל המערך הארצי לבריאות העטין, המועצה לענף החלב בישראל

לירון תמיר - כלכלן ראשי, המועצה לענף החלב בישראל

נדב הררי שטילמן - סמנכ"ל כלכלה, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

גיא ברוש - רכז תחום חקלאים צעירים צפון, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

עדי רז - מרכז חינוך נוער מושבי פתחת מיצנה וחקלאי, נציגי חקלאים

יריב מילוא - חקלאי, נציגי חקלאים

משה קירשנר - חקלאי במשק קירשנר, נציגי חקלאים

מיכל גוילי - מנכ״לית דרור מטעים חינוכיים, נציגי חקלאים

דודי אלון - סגן ראש המועצה האזורית אשכול, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

עמית יפרח - עו"ד, מזכ"ל, תנועת המושבים

צחי בן עיון - יו״ר ענף העצמאיים, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

הילה קרן - מנהלת פעילות ציבורית, עמותת אנימלס (לשעבר אנונימוס לזכויות בעלי חיים), ארגונים להגנה על בעלי חיים

רועי אלרום - שדלן, מייצג את ארגון מגדלי התבלינים בישראל

רתם רז - תחום המועצות האזוריות בתנועה

אביעד פרקש - מנכ"ל עמותת חיברותא, עמותות וארגונים חברתיים

אלמוג גל - בוגר התוכנית דרור מטעים חינוכיים, עמותות וארגונים חברתיים

עומר רותם - רכז פעילות בתפקיד, דרור מטעים חינוכיים, עמותות וארגונים חברתיים

אשכר שחר - בוגרת התוכנית דרור מטעים חינוכיים, עמותות וארגונים חברתיים

שי רוזן - בוגר התוכנית דרור מטעים חינוכיים, עמותות וארגונים חברתיים

עידית חנוכה

אירית שלהבת



החקלאות כמנוע צמיחה לדור העתיד של חקלאי ישראל

בוקר טוב. אנחנו שמחים להתחיל את הבוקר עם דיון שיש בו תקווה. אמנם מתמודד עם קשיים של ענף החקלאות, ויש קשיים, אבל יש גם עשייה ויש רוח יזמית ויש התנדבות ויש רצון לעשות את זה טוב יותר. אנחנו נשמע גם מן היזמים, גם מן המתנדבים וגם ממי שיזמה את היום הזה, חברת הכנסת שרון רופא אופיר. בפתח הדברים אומר כמה נקודות.

כאשר עם ישראל נכנס לארץ ישראל נצטווה: "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ", ומאותו רגע יש ציווי של עם ישראל לעבוד את אדמתו בארץ ישראל.

האירוע של היציאה לגלות יצר כמעט אלפיים שנה, שאמנם היו פה בארץ ישראל יהודים בכל תקופת הגלות בהיקף קטן בישובים המרכזיים: בירושלים, בחברון, בצפת, בטבריה. חלקם אמנם עסק בחקלאות, אבל מאז שגלה ישראל מארצו גם עולם החקלאות נפגע.

הדור החדש של העליות מכל הסוגים חזר לארץ ישראל ועסק בחקלאות, כולל אנשים דגולים כמו הברון רוטשילד, שהבינו את הצורך בתמיכה בחקלאות וחיזוק המושבות וביסוס השיטתיות והעבודה הנכונה בענף החקלאות. הוא הגיע למושבות עם קשיים, כמו ראש פינה וזכרון יעקב, ובניהול נכון ובהשקעה נכונה הפך אותן ליישובים משגשגים מבחינה חקלאית. דור המייסדים של המדינה עסק המון בחקלאות.

הצטרף אלינו סמי אבו שחאדה והוא יגיד, והוא צודק, שבארץ הזאת יש גם חקלאים ערבים, שצריך להתייחס לקשיים ולאתגרים שלהם.

וגם דרוזים, אדוני היושב-ראש.

דרוזים, ערבים, בדואים, צ'רקסים, כל מי שרוצה לעבוד את האדמה ולהוציא ממנה טוב לכל האזרחים. הדבר הזה ראוי ומבורך ומביא ברכה לארץ.

החזרה לארץ ישראל יצרה תנופה עצומה של עולם החקלאות. במשך כמה עשרות שנים מדינת ישראל הובילה בחקלאות ובניהול של החקלאות ובייצוא של החקלאות לעולם.

בעשרות השנים האחרונות אנחנו פוגשים משבר מתמשך בעולם החקלאות. החקלאים הוותיקים, הגיל הממוצע שלהם הולך ועולה, כשהוא עומד, לפי המסמכים שהוצגו כאן, על גיל 59 שנים.

גיל 62 שנים.

קיבלתי מסמך שבו נכתב שהגיל הממוצע הוא 59 שנים, אבל אם זה גיל 62 שנים זה אפילו פחות טוב. זה עדיין גיל לא צעיר, אם זה הגיל הממוצע, בעבודה פיזית, עבודה קשה.

אנחנו יודעים שהמון ישראלים לא רוצים לעבוד בחקלאות אבל זאת אקסיומה שאנחנו אומרים אותה באופן קבוע ואולי אנחנו לא מנהלים את זה נכון ולא יוצרים הזדמנויות לצעירים ישראלים לעבוד בחקלאות. פה נשמע גם על אלה שידעו לעודד צעירים ישראלים להיכנס לעולם החקלאות, ועל החסמים והצורך במבט ממשלתי כולל איך לעודד צעירים ישראלים להיכנס לעולם החקלאות ולהתגבר על אותם חסמים.

אנחנו בערבו של מאבק ציבורי וויכוח מה יהיה עתיד החקלאות בישראל, ועוסקים בדרך כלל במכסות של ביצים או בטכנולוגיה בחקלאות. לא מספיק עוסקים במה שנשמע פה היום, איך מעודדים צעיר ישראלי להפוך ליזם חקלאי, איך מעודדים צעיר ישראלי להקדיש שנה–שנתיים, או פרקי זמן שמתאימים לו, לעבודת כפיים בחקלאות, איך מגדלים דור ישראלי בבתי הספר שיודע לשתול עץ ולזרוע זרע ולצאת לשדה ולעבוד אדמה. אלה כישורי חיים שהם טובים לכל ילד. העולם רוצה שתהיה חקלאות של קיימות, חקלאות סביבתית, חקלאות שלא פוגעת ולא מזהמת אבל עדיין יוצרת Self sustained, כלומר קיום עצמי בכבוד במרחב הקיום שלך וניצול האדמה והתשתיות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים היום, מניעת בזבוז, שימוש במים מושבים, מניעת זריקה של מזון. הדבר הזה כואב ובולט. בכל הדברים האלה נעסוק בדיון הזה.

נבקש משרון רופא אופיר כיוזמת הדיון לדבר בפתיחה ואחר כך יש לנו מספר דוברים, כולל מנכ"לית משרד החקלאות שהצטרפה אלינו ואנחנו שמחים שאת כאן. בבקשה.

תודה, אדוני. אני אשמור את הדברים שיש לי לומר, גם מדם ליבי, לסוף המפגש הזה.

אני רוצה לומר בתחילתו שאני מבקשת להודות לך מקרב לב, גם לך וגם למנהלת הוועדה, כי זה לא מובן מאליו. היום המיוחד הזה, בגלל הנחיות הקורונה, התבטל, ובכל זאת יושב-ראש הוועדה ומנהלת הוועדה הסכימו ונענו לבקשתי כן לנהל את הדיון הזה כי אין אף פעם די בלדבר על חקלאות. אפשר להוסיף ולדבר בה ולהפוך בה, כפי שהופכים את האדמה. אני מתחייבת מכאן שהיום המיוחד הזה עוד יתקיים, אנחנו לא נוותר עליו, אבל הדיון הזה חשוב לא פחות.

אתן קודם לגורמי המקצוע לדבר ואשמח בסוף לומר כמה מילים, ברשותך. תודה רבה.

על הכיפאק. נעמה קאופמן, מנכ"לית משרד החקלאות, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה. נמצאת איתי כאן גם המדענית הראשית של המשרד במילוי מקום.

יש לנו פעילות ענפה במשרד שמתייחסת גם להשקעה בדור הצעיר, גם לאורך הדורות. כלומר גם בגילאי בית ספר, גם צעירים בחקלאות וכן הלאה. אשמח להציג פרויקטי דגל של המשרד. אנחנו כמובן הולכים להשקיע הרבה מאוד משאבים עם התקציבים שהגיעו. סוף-סוף יש תקציב מדינה ונוכל להתניע פרויקטים חדשים.

אשמח אם אחרי כן תוכל המדענית הראשית להציג את כל הפעילות של עולם החדשנות. תפיסת העולם אומרת שהשקעות בחדשנות, לקחת את החקלאות למקום הבא, מייצרות הרבה מאוד עניין. נושא ההתמודדות עם שינויי אקלים וביטחון המזון הוא נושא שמעניין את כולם. כנושא בפני עצמו הוא מושך גם את עולם החדשנות, גם את עולם הסטרטאפים, גם את עולם התעשייה. זה עולם עתיר השקעות.

אני רוצה להתחיל מן המקום הבסיסי, מהשקעות בחינוך. יש המון המון תוכניות במשרד. אתן לכם דוגמה לכל מיני תוכניות.

גברתי, בוקר טוב. תתייחסי בדבריך גם לדיג כחלק מחקלאות או רק לעבודת אדמה?

בעיקרון התוכניות שלנו מתמקדות בכל ענפי החקלאות. בתור אחת שעסקה בהם לאחרונה גם כדי להרחיב אותם בהגדרתם בנציבות, ענפי החקלאות נעים בין דיג ועד ביוטכנולוגיה ו-פוד-טק.

כרגע אני רוצה לספר על תוכניות של הכשרת צעירים והכנסת עולם של חבר'ה צעירים לחקלאות, מגיל בית הספר.

אני רוצה להיות הדובר של סמי. יש לו סוגיית דיג שרלוונטית גם ליהודים וגם לערבים. הוא רוצה למקד את הדיון. הוועדה התחייבה בפניו שאנחנו נערוך דיון על ענף הדיג, לראות מה עושים.

נשמע גם אם עושים משהו במשרד.

חבר הכנסת, אני הדובר שלך ואתה מפריע לי. מה שיעזור לי לפני הדיון שנקיים פה זה שתיערך פגישת עבודה שלך אתו ועם מי שהוא יחליט שיצטרף, כדי ללמוד את הסוגיות שהוא מעלה. יכול להיות שהפגישה תקדם את העשייה ואפילו תחסוך את הדיון. הוא רוצה התייחסות לדבר הזה. זה נקרא בגשש החיוור ש"הוא דחף לנו את האלמנט" בדיון על הצעירים והמתנדבים אבל אנחנו צריכים לטפל בנושא הזה.

אשמח להיפגש איתו.

יש לי גם איזו סוגיה שאולי אפילו ארצה לשתף אותך, שהיא קצת דחופה לפני סוף השנה וסיום שנת הכספים. באופן כללי, התמקדות בחקלאות ימית ומדברית, הכוונה לכל הנושא של מים מלוחים. המים המתוקים הם מים במחסור. ההתמקדות בחקלאות ימית ומדברית, גם ברמת מחקר ופיתוח וגם בהובלה של מדינת ישראל, היא נושא דגל אצלנו, עם התמקדות במים מלוחים וחוזקות של המדינה בדרום באזור אילת והערבה. זה נושא ששווה דיון בפני עצמו.

אחזור לתוכניות כדי שנספיק לסקור אותן, כמה מילים על כל תוכנית, ותוכלו לעצור אותי בהמשך.

תוכניות עתידים וצוערים בשירות המדינה – אנחנו מכירים. אנחנו מקיימים קורס של עתידים לחקלאות, שבו אנחנו מכניסים צעירים לחקלאות. אנחנו עושים מחזורים, בכל מחזור 50 אנשים. כרגע אנחנו מנסים להרחיב את זה, כי גודל המחזור משפיע מאוד על איכות התוכנית. סיימו את הקורס מאות אנשים. הקורס הזה כמובן נדחה בשנים האחרונות. אנחנו השקענו בו משאבים ומתניעים אותו מחדש. הוא הכשרת השטח וקירוב הצעירים לחקלאות. זו פעילות מאוד מאוד מוצלחת שמתנהלת על פני חצי שנה, מאוד עשירה, עם השקעת משאבים.

יש לנו נהלי תמיכה בפעילות של צעירים בחקלאות בעמותות שמקרבות ומפעילות את הצעירים במסגרת של עבודה מועדפת. משתתפות בזה מספר עמותות. השתתפו בזה 1,500 משתתפים בשלוש השנים האחרונות. זה תמיכה בשלוש השנים האחרונות של 8 מיליון שקלים. אם תרצו אפרט אילו עמותות. זה מהצפון ועד הדרום, בכל מדינת ישראל.

יש לנו נהלים לתמיכה במתנדבים בחקלאות. הנהלים הללו גם כן גורמים לקהל צעיר להיכנס, כאילו בהתנדבות ואחרי המעשים נמשכים הלבבות. זה מוכיח את עצמו. הושקעו בשלוש השנים האחרונות יותר מארבע מיליון שעות של התנדבות בחקלאות. הפעילות הזאת בשטח מקרבת גם את החקלאי לאדם וגם את הצעיר לחקלאי. הם עושים פעילות התנדבותית כאילו עתית אבל מתקרבים לנושא. בסך הכול הושקעו יותר מ-53 מיליון שקלים ב-12 עמותות ששידכו וניהלו את הפעילות.

יש לנו גם פעילות משותפת עכשיו ביחד עם המשרד לנגב ולגליל.

האם תוכלי להגיד בבקשה כמה מזה בנים ובנות? כמה מזה ערבים ויהודים? מתוך ה-1,500 האלה.

כרגע אין לי את הנתונים אבל אם תרצו אני אשלים את זה לוועדה.

יש השתתפות של בנות בעולם הזה?

אני רוצה לחדש ולרגש. הייתי בשבוע שעבר בשטח. יש הרבה יותר חקלאיות היום במדינת ישראל מאשר חקלאים – שוויון מגדרי.

זה לא נכון. אם אפשר לראות את הנתונים המגדריים.

יושבים כאן הארגונים והם יגידו לך עד כמה זה נכון. אנחנו מדברים על צעירים ומתנדבים.

אבל הקביעה שיש יותר חקלאיות מחקלאים?

גם בדיון חגיגי וטוב על התנדבות ויזמות אתם לא ממושמעים? לא הבנתי.

ולא מתנהלים בחיוך ובתקווה טובה. אני לא יודעת.

יש יותר חקלאיות מחקלאים?

בהחלט כן.

נשמח לראות את הנתונים.

בהחלט כן, בהקשר של צעירים ומתנדבים בחקלאות.

אבקש שהמנכ"לית תסיים את הסקירה. יש לנו הרבה דוברים ואנחנו רוצים שגם חברי הכנסת יתייחסו בהמשך.

תיכף אגיע לעוד פירוט. אנחנו כמובן נוכל להשלים לוועדה מה שתרצו. הבאתי היום הרבה מאוד תוכניות בזמן קצר, עם החדשנות שמאוד מאוד חשוב לי להגיד. אנחנו נשלים בשמחה כל מידע לוועדה.

הנהלים האלה, ביחד עם משרד הנגב והגליל, הם חלק מתוכנית רב-שנתית לקידום הדור הצעיר בחקלאות בישראל, בהיקף של 60 מיליון שקלים, שאושרה בוועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל. זה קירוב מתנדבים ועובדים בשטח.

תמיכה במוסדות לחינוך חקלאי, שעכשיו אנחנו הולכים להרחיב אותה, עם צעירים בגיל בתי הספר, כדי למשוך את הגיל הצעיר יותר.

במגזר הבדואי יש לנו פרויקט לתלמידים מן החברה הבדואית בנגב, שמתקיים במרכז מחקר גילת, של תלמידים מצטיינים בכיתות י' והלאה, שלומדים על התכנים החקלאיים, מקבלים הכשרה, מגישים עבודות גמר ומקרבים אותם לפעילות. הכול כמובן בשיתוף אינטנסיבי מאוד של גופי ההדרכה במשרד.

אגב לא בכל משרד יש גופי הדרכה פעילים. בתוך משרד החקלאות נמצאת יחידת שה"מ, עם עשרות רבות של עובדים, יותר ממאה, שנמצאים בשטח ותפקידם להדריך ולהעשיר את החקלאי.

יש לנו פרויקטים לתעסוקת נשים מן המגזר הבדואי בחקלאות, ביחד עם עמותות, כמו עמותות ילביע, במשקים חקלאיים. גם מסייעים בידיים עובדות, גם מכשירים. זה כולל ליווי וסדנאות העצמה, הכשרה ועוד.

יש לנו פרויקטים משותפים עם משרד הרווחה לבתי גידול ירקות במגזר הבדואי, לצורך ביטחון תזונתי. זה גם סוג של הכשרה של השטח כדי שזה יחזיר את עצמו.

מיזמים משותפים עם אורט ישראל, דווקא במגזר הבדואי, לבתי ספר לגידול ירקות, ובתוך זה גם הכנת המזון וחלוקת כריכים. זה מאוד עוטף כי זה גם נותן את המזון בהקשר הזה, גם עם לקט ישראל.

פעילויות חינוכיות במכון וולקני, שהוא יחידת סמך בתוך משרד החקלאות שעוסקת במחקר ופיתוח, שעוסקת הרבה מאוד בהכשרה והשקעה בדור הבא.

פרויקטים של חממות – פרויקט חממה לנוער בסיכון ולתלמידי חינוך מיוחד שמגיעים לעבודה בגני ירק וזוכים לפעילות הכשרה והדרכה. אגב הכנסת בעלי מוגבלויות לעבודה בחקלאות הוא נושא חשוב לנו מאוד והוא על הפרק. אנחנו כבר מכינים תוכניות גם בהקשר הזה.

ימי עיון לתלמידים מחוננים במשרד החקלאות במכון וולקני – זה פרופסורים ודוקטורים מובילים מן השורה הראשונה שעוסקים במחקר. אנחנו מתמקדים בעולם שמתמודד עם ביטחון מזון, שינויי אקלים וכולי, נושאים מאוד מאוד מעניינים, בהתאם לגיל ולמגמות הלימוד של התלמידים, אם זה ביולוגיה, חקלאות, ביוטכנולוגיה, כימיה, הנדסה וכולי. בשנה יש כ-3,000 תלמידים בפרויקט כזה.

פרויקטים כיתתיים שמנגישים, פרופסורים הולכים אל השטח, בכיתות י"א וי"ב והגשה לבגרות. עבודות גמר שמכון וולקני מנחה.

מרכז ארצי למורים שמפעילים כדי להדריך גם את צוותי ההוראה.

תחרויות יזמים צעירים – זה נקרא "וולקניזיישן". יש לנו הרבה "אינוביישן" ואני באה מעולם עם הרבה "אינוביישן" שהמצאנו, עם עבודות גמר ותחרויות ותלמידים מכל רחבי הארץ.

חלק מן התוכניות קיימות ואנחנו מעבים אותן וממשיכים אותן, וחלק מן התוכניות נמצאות על השולחן: גם השקעות בחקלאים חדשים ובעידוד כניסת חקלאים לחקלאות. הספקנו להפעיל בשנת 2021 הכנסת דור חדש. זה אומר: אם לא עסקת בתחום ואנחנו רוצים להכניס אותך. השקענו בזה 31 מיליון שקלים ממש בסוף השנה, כמובן עם כל הפעילות העוטפת.

אני חושבת שההתמקדות שלנו בחדשנות – אשמח שהמדענית הראשית, שהיא האישה המובילה במשרד כדי להכניס את החדשנות לתוך עולמות החקלאות, שמושכת את הדור הבא, תכניס את הדור הבא. זה עבודה שהופכת להיות אחרת, היא מסוג אחר, היא לא רק רומנטית בשדות אלא באמת הרבה מאוד עשייה שונה. אבקש שהיא תשלים אותי בהצגה.

מיכל לוי, ראיתי את המצגת שלך והיא עוסקת בעולמות תוכן רחבים מן הדיון הזה. הדיון הזה רוצה לתת הזדמנות ואפשרות לצעירים וליזמים לדבר. את הסקירה הכוללנית על אתגרי החקלאות, שחלקם מופיע כאן, צריך לעשות בדיון אחר על החקלאות. פה אנחנו רוצים למקד ולדבר על הכניסה של הצעירים והדור הבא לחקלאות. אם תוכלי לעשות את זה הכי קצר וממוקד.

יש דבר ששכחתי. עוד במשרד הכלכלה הקמנו קהילות חדשנות בשורה של תחומים מובילים במשק, שלוש קהילות חדשנות, במלוא הצניעות, אני הקמתי שם: פוד-טק, אגרו-טק וקהילת חקלאות ימית באילת שהוקמה ממש השבוע, של התמקדות אחרי החלטת ממשלה בנושא הקהילות האלה, בשיתוף משרד החקלאות.

לקהילות החדשנות יש מטרה מאוד מאוד משמעותית. ראשית זה רגולציה מעודדת חדשנות. בלי קשר להפחתת רגולציה, שזה פרויקט חשוב מאוד בכל הממשלה, אנחנו מכירים אותו ומתחברים אליו, רגולציה מעודדת חדשנות היא אירוע אחר. לכן החיבור של משרדי הממשלה לשטח הוא מאוד מאוד חשוב, לשמוע מה צריך. גם משרדי הממשלה בעצמם לפעמים צריכים את ההדרכה הזאת.

הזרוע השנייה של הדבר הזה היא לשמוע את השטח, בעיקר מן היזמים הצעירים, מן ההייטק, מן התעשייה, לשמוע מן החקלאים. כשמנהלים אקו-סיסטם שלם ושומעים את כולם כל הזמן זה מייצר חיבור גדול מאוד. רשות החדשנות כמובן בתוך הקהילות האלה. השיח המתמשך הזה הוא חלק ממה שהיושב-ראש מכוון לו, לשמוע כל הזמן ולהשתכלל, לשנות את התוכניות.

וללמוד מן השטח. לפעמים השטח מביא רעיונות.

משרד החקלאות מתקצב את הפעילות הזאת?

בוודאי. אלה שיתופי פעולה ממשלתיים מן הסוג הכי יפה, שלוקחים כמה משרדי ממשלה שמסתכלים גם על צד הכלכלה, גם על צד החדשנות, גם על צד החקלאות, עושים שיתוף פעולה וכל אחד מביא את התכנים שלו. אני את התוכן, אתם את החיבור לשטח, מנהלים אקו-סיסטם ומייצרים פתרונות.

זה העתיד של החקלאות. אני מאחלת לכולנו שגם הפוליטיקה שלנו תלך לשם. אם אפשר לדייק את המדענית ולמה המצגת הזו חשובה, כדי שנבין עד כמה הרפורמה הזו היא מנוע צמיחה ליזמים הצעירים שלנו, לדור צעיר שאנחנו רוצים שיעסוק בחקלאות, לאותן חקלאיות צעירות שדיברתי עליהן, לא הדור שיוצא לפנסיה אלא הדור שאנחנו רוצים להביא אותו. אם תוכלי להתמקד בזה במצגת. תודה.

חברים, עברו 21 דקות מתוך דיון של שעה. לא נשאר הרבה זמן לדיון. אני השעון הקורא פה. כבר ביקשתי שננסה להאריך את הדיון קצת. בואו ניתן לשטח לדבר. אם תוכלי ממש בתמצית, בכמה דקות, וניתן לעוד כמה אנשים מן השטח לדבר. בבקשה.

באתי לדבר על החיבור, על ההזדמנויות שיש בחיבורים בין החקלאים לבין היזמים, כל עולמות התוכן. אנחנו נמצאים עכשיו בפתחו של רגע מכונן.

אנחנו מדברים על משולש. יש פה שלושה נושאים שעומדים לפתחנו. אנחנו מדברים הרבה מאוד על משבר האקלים והקיימות, זה נמצא בכותרות בכל העולם; הטכנולוגיה הישראלית בתחומי החקלאות – אנחנו מובילים, אנחנו מוכרים, מכל העולם באים ומתעניינים; וכמובן יש לנו את החקלאות הישראלית, שלאורך השנים פיתחה הרבה מאוד ידע, רכשה הרבה ניסיון, גם העולם מעריך מאוד את החקלאות הישראלית לאור הצלחותיה.

העולם מעריך ואנחנו לא מעריכים, לצערי הרב.

זה מביא אותנו, למעשה בישראל יש חיבור טוב מאוד בין הרבה מאוד עולמות. יש יתרון בקוטר של מדינת ישראל, ביכולת של אנשי טכנולוגיה להגיע לשטח, להגיע לחקלאים, להגיע לאנשים שיש להם ידע אגרונומי ולהתחבר אליהם.

אם אנחנו מסתכלים על מה שקורה בעולם היזמות בישראל בתחום החקלאות, אנחנו רואים שמשנת 2014 ועד שנת 2020 – אנחנו נמצאים עכשיו בשלב סיכום של שנת 2021 – העקומה הזאת צומחת. אני מדברת רק על השקעות שמגיעות מן המגזר הפרטי, הרבה מאוד כספים שמושקעים מכל העולם בטכנולוגיות ישראליות. היזמות פה מוכרת וידועה, כפי שאמרתי. זה מצטרף לכך שאנחנו בתוך משבר הקורונה, ששם פוקוס גדול מאוד על השקעות בעולם החקלאות והמזון, וזה רק טריגר נוסף לחיבור הזה.

טכנולוגיה והייטק – הכול מצוין. זה דבר שמשקיעים בו כסף, מפתחים משהו ומוכרים אותו לעולם.

אני כבר מגיעה לחיבור לחקלאות. ללא חקלאות מקומית זה לא ילך.

חשוב להסביר, חלק מן הפעילות היא להטמיע את הפתרונות קודם כול בשטח המקומי ולהיות גם "האב" לניסוי. כל המקום הזה, שיש מדינה שגם כך מתמודדת עם יובש, עם אזורי אקלים משתנים, אנחנו נוסעים לאילת ונוסעים לבקעה ולצפון ולא בהכרח זה אותו מזג אוויר. אנחנו "האב" לניסויים ומייצרים את הידע, שקודם כול נותן פתרונות מקומיים. זה שהחברות האלה אחר כך פורצות לעולם ומעסיקות – ואגב כמה שיותר חברות יעסיקו פה עובדים ויתפתחו פה ותהיה להן תמיכה מקומית, גם אם זה ברמה של החסמים, של לנסות בשטח וגם למכור מכאן ולהתפתח בארץ, זה נותן גם תעסוקה מקומית וגם פתרונות למשק המקומי. אחרי כן כשאנחנו מוכרים את זה לעולם ובגלל זה העולם מתעניין בפתרונות של מדינת ישראל ושל תעשיית ההייטק הישראלית זה מצוין, אבל קודם כול המטרה היא שהם מנסים בשטח המקומי, נותנים פתרונות בשטח המקומי, מייצרים פה תעשייה מקומית, מייצרים פה תעסוקה מקומית. שימכרו לעולם, אדרבה ואדרבה, אין לי בעיה עם זה.

אם אנחנו מסתכלים על היזמות בתחום החקלאות בישראל, הדבר הייחודי גם למדינת ישראל הוא שהיזמות חוצה את כל תחומי החווה החקלאית, כל תחומי המשק, בניגוד להרבה מדינות אחרות שמתמקצעות בתחומים ספציפיים. במדינת ישראל היזמות ממש חוצה את כל התחומים.

מספר חברות הסטרטאפ בישראל בתחום החקלאות נמצא בעלייה. צריך להסתכל על זה כעל מנוע צמיחה. יחד עם זאת, אני רוצה להגיד שללא חקלאות מקומית התעשייה הזאת לא תוכל להתקיים מכיוון שהפעילות הזאת חייבת להיות מחוברת לשטח. היא צריכה לתת מענה לאתגרים, היא צריכה לנסות ולהתמודד ולעשות את כל הפיתוחים בשטח.

זה נשמע ציוני וטוב אבל היא יכולה להתקיים עם מינימום של חקלאות ישראלית.

אני לא בטוחה.

זה זריקת עידוד לחקלאים. הסטרטאפים האלה יכולים להתקיים במספר מקומות והם לא ייפגעו.

החקלאות בישראל היא חקלאות מגוונת. יש שטחי אקלים מגוונים מאוד בשטח מצומצם. זה כר פורה מאוד להתפתחות של התעשייה.

יהיו כמה מו"פים, אחד בבקעה, אחד בערבה.

זה לא רק מו"פים. כשאנחנו משקיעים מענקים חסרי תקדים שלא היו פה במשך עשרות שנים - - -

אני מברך, שלא תביני לא נכון, אולי לא חידדתי את זה.

אנחנו מממנים גם את הציוד, גם לפעמים את הניסוי. היום יש לנו תוכניות – כשבא סטרטאפ עם השטח לחקלאי ואנחנו מממנים את האירוע, כשגם הסטרטאפ מפיק תובנות ומשפר את האמצעים שלו, זה יכול להיות במגוון תחומים, החקלאי מרוויח את הפיתוחים. אלה הכיוונים שאליהם המשרד הולך, גם כדי לחזק את החקלאות המקומית, והיום, כפי שפורסם בעיתונות הבוקר, יש ירידה במספר האנשים שמגיעים לחקלאות, ירידה במשאבים שמושקעים בשנים האחרונות. ההשקעות האלה הכרחיות כדי להציל את החקלאות הישראלית.

אפשר לראות את ההשקעות של המשרד? לא של השוק הפרטי. עוד לא ראינו מה המשרד עושה.

חבר'ה, תנו למיכל לסיים. נעשה סבב דוברים מבין חברי הכנסת אחרי שנשמע כמה דוברים מן השטח.

אולי כדאי לעשות בהמשך דיון על חדשנות בחקלאות.

אתה מתחיל דיון על צעירים ומתנדבים והגעת לחדשנות ותקציבים.

מה שהם מדברים עליו עכשיו – יש לנו כנראה שאיפות גדולות לשלוח את הילדים שלנו ולראות אותם בחאקי, וזה כנראה לא יקרה, אבל החדשנות זה מה שיקרה בעתיד. בלי זה לא נוכל להתקדם.

קודם כול, זה יכול לקרות.

העתיד לא יהיה בהכרח חקלאות בחאקי. העתיד יהיה גם חקלאות בחליפה, ועל זה מדברים.

בדיוק בגלל זה צריך לערוך דיון על חדשנות בחקלאות.

זה לא החקלאות. מי שלא נושם את האדמה ולא מריח את ריח האדמה ידבר על חקלאות בחליפה.

ב-3 בינואר אנחנו מזמינים את כל חברי הכנסת לדיון ארוך עם שר החקלאות.

עם הילדים שלנו, שחלקם עובדים בחקלאות.

ולומדים חקלאות.

יוצג המשרד, יוצגו התקציבים, האסטרטגיה והחזון.

לא לומדים חקלאות.

למה את אומרת שלא לומדים? את נורא כועסת. מה קרה לך? אפשר לתת לחברי הארגונים היקרים לדבר?

אני קורא אתכם לסדר, את כולכם. כן, ניתן להם לדבר, אבל תשמרו על אווירה טובה, חברים. מה קרה לכם, חבר'ה? אין סיבה. אתם בדיון רגוע. אין סיבה שנגיע לעוצמות כאלה. מיכל לוי, בבקשה.

השקופית הזאת מציגה את החיבור בין המחקר לבין השטח בסוף התהליך. אנחנו מתחילים מהשקעות במחקר, שהוא מחקר בסיסי, לכאורה כזה שלא מבינים את החיבור שלו לשטח, אבל הוא בהחלט מניב תוצרים יישומיים. ממשיכים בהשקעה במחקר יישומי, כולל העברה למו"פים האזוריים, שמסייעים בהטמעה של פיתוחים ומחקר שנעשה גם אצלנו במשרד וגם במוסדות מחקר אחרים. משקיעים גם בחברות סטרטאפ.

איפה מפוזרים המו"פים האלה?

אנחנו נמצאים בשלבים של בניית תוכניות העבודה.

איפה המו"פים האלה מפוזרים בארץ?

יש שמונה מו"פים שמשרד החקלאות תומך בהם. הם מפוזרים באזורים שונים במדינת ישראל, שיש להם מאפייני אקלים שונים האחד מן השני והם תומכים בחקלאי האזור.

אנחנו צריכים לסיים. אולי בהמשך נספיק לתת לך עוד התייחסויות.

נעבור לשקף הבא. זה לב העניין. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לעשות את החיבור הנכון בין הטכנולוגיה לבין השטח, לחבר את הצרכים ואת הקשיים ואת האתגרים שיש אצל החקלאים לעולמות הטכנולוגיה. אנחנו מדברים הרבה, וזה גם דובר הרבה בגלזגו, על כך שבעיות שאנחנו מתמודדים איתן במדינת ישראל הן בעיות שמטרידות את כל העולם, מכל העולם באים להתייעץ אתנו. אנחנו עוסקים הרבה מאוד בחיבור תחומי ידע, להביא את הטכנולוגיה אל השטח, אל האגרונומים, אל החקלאים. בסופו של דבר, כפי שציינה המנכ"לית, אנחנו עושים הרבה מאוד שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה שונים וגם עובדים הרבה מאוד על החיבור בין ממשלות, על מנת להביא את כל הדבר הזה לעולם.

חיפשתי את הדור הצעיר במצגת, לא מצאתי. מצאתי חקלאות בחליפה.

אנחנו נשמע את הדור הצעיר.

כל עולם היזמות והטכנולוגיה הוא עולם הצעירים.

אני חייבת להגיד שכל הדבר הזה בלי משאבים אדירים, גם למחקר ופיתוח וגם לרכישת אמצעים וגם להתייעלות וגם למענקי השקעות, לא יכול לקרות. הרפורמה הזאת הביאה משאבים רב-שנתיים לדברים האלה כדי לתמוך במחקר ופיתוח. כדי להיות אור לגויים צריך להשקיע.

מה עם הגדיים?

היא דילגה על השלב הכי חשוב של הכסף. בלי כסף זה לא יקרה. כשהתייחסה חברת הכנסת למנועי צמיחה - - -

כשהיית סמנכ"לית במשרד הכלכלה ראיתי את אותה מצגת. באמת הייתי רוצה לדעת לא מה משרד הכלכלה עושה אלא מה משרד החקלאות עושה, כדי שנוכל לקיים דיון ענייני.

היא סקרה את הפעילות בראשית ההצגה.

את הכותרות אני מכירה. אני רוצה לראות את המספרים, לאן אנחנו הולכים.

היא גם סקרה מספרים, היא גם סקרה כמה תוכניות שהיא מממנת ובאילו סכומים. אבל אנחנו נוסיף את זה בסוף כמשימות להמשך. ב-3 בינואר שר החקלאות יהיה פה, אז תבואו.

אפשר לבקש שיגידו לנו כמה אנשים עובדים בחקלאות וכמה יעבדו בעתיד?

שר החקלאות יגיע לכאן בעוד כמה דקות. הוא רוצה להתייחס.

עוד יותר טוב, אבל לדעתי הוא לא יבוא עם המזוודה של הכסף.

הוא יבוא עם הרעיונות, עם האג'נדה של המשרד.

הלוואי והמנכ"לית תבוא למשרד החקלאות עם אותו מרץ שהיה לה במשרד הכלכלה, יהיה לנו טוב.

היא עושה את זה. הם עושים את זה. מה שלא עשו במשרד החקלאות כבר 30 שנים עושים עכשיו.

וחבר הכנסת מרגי לא מחלק ציונים לכל אחד כך, נעמה. אני אומר: נעצור בשיא.

אנחנו נעבור לשטח, נשמע את השטח. הערה אחת פה למדענית הראשית – שיתוף פעולה בין משרדים, ממשלות, יזמים, רשויות מקומיות וגופי מגזר שלישי: לפעמים אתה תשים תקציבים על ברזלים ועל ידע ומחקר ואין לך אנשים בשטח ואין לך יכולת לחדור לקהילות, אז לא עשית כלום. הנה דוגמאות ליזמות וחדשנות מן השטח. כל אחד מן הדוברים של המגזר השלישי יש לו שתי דקות. נראה אתכם מלמדים את הכנסת לדבר קצר ולעניין. יואל זילברמן, מנכ"ל ומייסד השומר החדש, ברוך הבא, בבקשה.

בוקר טוב. אני שמח מאוד להיות פה ושמח מאוד על הגשם שעצר לי את המילואים ואפשר לי להיות כאן.

חקלאים תמיד שמחים על גשם.

לא מי שמגדל בטטות, כי אם יש יותר מדי גשם זה לא טוב.

אביר קארה, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

זכיתי להיות בכמה דיונים של ועדת הכלכלה על נושא החקלאות. בחיים לא היה דבר כזה, שהדוברים הם חבר'ה שהם מתחת לגיל 55–60. אני חושב שזה דרמה ענקית וזה אולי הדבר הכי חשוב. אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר שקורה הוא שב-12 השנים האחרונות צמחו יותר מ-12 ארגונים של צעירים שמאמינים ורואים בשטח שבין כל המגמות – אביר, אמרת שאתה לא רוצה לראות צעיר על דגמ"ח. אצלנו בשנה האחרונה היו קרוב ל-90,000 צעירים שהגיעו על דגמ"ח. אני יכול להגיד שהחבר'ה מביעים רצון לחיות חיים כאלה, לא כולם רוצים לחיות ביוניקורן. יש חבר'ה שמרגישים שחיים פשוטים, קרובים לאדמה, יש להם עוצמה משל עצמם, הם מבינים את הערך – אגב: הערך הציוני שיש בזה, החשיבות האדירה של שמירת הקרקע. אנחנו יודעים שיש אזורים אדירים שהמדינה איבדה בהם את הריבונות, והיחיד שריבון באותם אזורים זה לא רשויות המדינה, גם לא צה"ל באזורים מסוימים, אלא זה החקלאי הקטן שנמצא שם על גדר הגבול. הם היחידים שנמצאים היום בשליטה אמיתית ויודעים מה קורה שעה-שעה ויום-יום בשטח.

מה שקורה פה, נוצרת פה תשתית חדשה יוצאת דופן, שיודעת למלא בטווח זמן קצר לפחות 5,000 מקומות תעסוקה לצעירים וצעירות שגדלו בחולון ובבת ים ובירוחם ובאופקים, שלצערי הרב אין להם תמיכה וגב שהם יוכלו ללכת למכללה או לאוניברסיטה, ודווקא הכניסה דרך עולם החקלאות גם תיתן להם את ההתנסות הראשונה, את הפרנסה הראשונה וגם הכשרות מקצועיות. אני מקווה שזה יהיה גם בשיתוף פעולה עם משרדים נוספים, כמו משרד הכלכלה ואחרים.

החסם המרכזי – ודיברנו על זה בעבר, חבר הכנסת ביטון, כשאתה היית במשרד הביטחון – הוא סוגיית המגורים. היום צעיר או צעירה שרוצים לעבור לגבול הלבנון, לאזור רמת הגולן, לאזור עוטף עזה, לאזור הערבה, אין להם איפה לשים את הראש בלילה, אין להם איפה לישון, אין להם איפה לגור.

גרעין שאנן באשכול, לא נותנים לו להקים את הישוב.

חקלאים מביעים רצון אדיר בידיים עובדות. זה דבר אחד.

הדבר השני, אנחנו רואים צעירים שמתים להיכנס לחקלאות.

אביר קארה מפריע, זו פעם שנייה.

דרך אגב, כתבתי לו מסמך. בסוף הדיון אקח את מספר הטלפון שלו.

אני דיברתי עם יושב-ראש הכנסת והוא עוד לא החליט אם הוא מביא לי פה ריטלין או קונצרטה.

טוב שלא אמרת שאם אנחנו עוסקים בחקלאות שיחלק לנו גראס.

אביר הוא כך תמיד, מאז שפגשנו את המורה שלו אנחנו יודעים איזו מורה גדולה ודגולה מסוגלת להכיל את הפעלתנות שלו.

אסיים בשלושה דברים קצרים. אספר על עצמי. אני גר היום בעצמי במושב ברמת הגולן, מושב צעיר, של חבר'ה שרוצים להיכנס לחקלאות. אדם שסיים לבנות בית, בלי שתהיה בו השקעה, בלי שתהיה לו דחיפה לעולם החקלאות יהיה לו קשה מאוד עד בלתי אפשרי להיכנס.

דבר שני, רואים שהצעירים הם חדשניים בטירוף. אם היה "האב" שיודע לקלוט את הצעירים בתוך המו"פים, אם בכל מו"פ היה מקום שיודע לתת חלל לאותם צעירים.

תספר מה קורה בגולן בחקלאות, על הזעפרן, על הפטריות, על החקלאות המתקדמת.

צריך להבין שאם לצעירים לא יהיה מרחב שבו הם יכולים לחשוב ביחד ולפתח דברים לא תהיה את ההתפתחות הבאה. כולנו פה מדבר על נטפים, זה כבר משנות השמונים. אנחנו עוד שנייה במאה ה-22. בסוף צריך להבין שצריך להקים תשתיות.

פה אני רוצה להגיד לזכותו של שר החקלאות – אני מתעסק בעניין הזה ביחד עם השותף שלי און ריפמן כבר 12 שנים, אנחנו עושים את זה במשרה מלאה. לא ראינו עד עכשיו השקעה כזאת בצעירים. מבחינתי זאת בשורה אדירה. זה שיושבים פה 12 הארגונים, זה הרבה בזכות משרד החקלאות. אני מקווה שזו תהיה רק ההתחלה ושיהיו דחיפה וגיבוי גם של הכנסת וגם של משרדים נוספים שיצטרפו.

אני חושב שיש פה רלוונטיות שבמשרד החינוך כל תלמיד ותלמידה, כמו לפני 20 שנים, כל אחד יעבור בשטח ויתחבר לאדמה, וגם שמשרד הכלכלה ומשרד הרווחה, זה יכול להוציא אוכלוסיות שלמות – חרדים, בדואים, צעירים – שיכולים לעבוד בתעסוקה בחקלאות. לא חסרות אוכלוסיות שיכולות דרך התחום הזה לצאת מעולם האבטלה ולהיכנס לעולם של תעסוקה והכשרות ומשם להצטרף להיות חלק מכלכלה שיש בה ערבות הדדית, כלכלה משגשגת.

תודה רבה, יואל היקר. באמת יש לכם זכויות על המעורר. היה פעם כתב עת "המעורר". "מסן רמו למעורר".

ברנר. הוא יצא במשך 18 חודשים ושינה את כל הספרות.

צביקה האוזר יודע הכול. אז אתם המעוררים של החקלאות, גם השומר החדש וגם כל הארגונים הצעירים, שאומרים: אפשר להביא את הדור הבא לחקלאות. אבל יש חסמים, ועליהם אנחנו רוצים לדבר, גם על הטוב ועל הצמיחה של השנים האחרונות וגם מה יאפשר לצמיחה הזאת להתבסס, להתרחב ולהיות יציבה עם הפנים קדימה.

שי אילן, מנכ"ל ציוני דרך, בבקשה.

תודה רבה, וגם תודה רבה על הדיון הזה. אני מתחבר מאוד לדברים שיואל אמר לפניי, על ההשקעה שמורגשת, וגם על התקשורת המורגשת ממשרד החקלאות, וגם על שהוועדה התכנסה פה, וגם על שחברת הכנסת שרון רופא אופיר יזמה את הדיון. זה ממש ממש משמח.

אנחנו בעמותת ציוני דרך מפעילים תוכנית שנקראת "קטיף ישראלי". חשוב לי להגיד עליה מילה ואז אולי מיכל גרינגליק תציג כמה אתגרים. מיכל היא המנהלת של קטיף ישראלי שיושבת לידי. נחלק בינינו את הזמן.

חילקת דקה לכלל אחד. זה נאום בן דקה. אתה יודע שחברי כנסת שבאים למליאה צריכים תוך דקה לנאום אז בבקשה, נאום בן דקה.

אני אעמוד בזה. הנושא שאנחנו מדברים עליו היום בוועדה הוא איך מביאים צעירים לחקלאות. זה נושא מורכב. אני בעצמי בוגר של בית ספר חקלאי בן שמן, למדתי חקלאות בתיכון. לא התעסקתי בחקלאות אחרי שסיימתי את התיכון. קשה מאוד לדור הצעיר להגיד: אני מתעסק בחקלאות. זה לא אומר שהוא לא רוצה את זה. הרבה פעמים צריך להגיע, להראות לצעירים, לקחת אותם דווקא בתקופות שהם בצמתים העיקריים לחייהם. אנחנו מתעסקים עם סטודנטים, חבר'ה צעירים שהם שנייה לפני הצומת המרכזי בחייהם כשהם צריכים לבחור את הדרך שלהם. כולנו יודעים שהדור של היום משנה את החלטותיו נורא מהר והוא צריך טעימות. אנחנו לוקחים אותם לתקופה של שבועיים עד חודשיים–שלושה חודשים לעבוד בעבודה חקלאית בקטיף בגולן ובערבה. בעצם הם עוזרים בשכר לחקלאים, זה לא עזרה בהתנדבות, הם בשכר מלא. הם עובדים בפועל בחקלאות. אנחנו מייצרים מקומות עבודה לאותם צעירים בדיוק בתקופות של חופשת סמסטר כשאותם סטודנטים צריכים עבודה. החקלאי מרוויח ידיים עובדות, וכולנו יודעים שיש חוסר בידיים עובדות. חשוב לי להדגיש את זה, יש חוסר בידיים עובדות, לא כי אין ידיים עובדות אלא כי צריך להנגיש את זה. יש המון צעירים, הפניות אלינו להצטרף לקטיף הן עצומות, יש לנו הרבה יותר מן הביקוש. אני מצטרף לקריאה בעניין האתגר המרכזי, אתגר המגורים.

אנחנו נדבר על זה. תודה.

אשמח שמיכל גרינגליק תוכל לדבר.

אנחנו ניתן למיכל. יש כמה שעושים לי את התרגיל הזה בוועדה: אדם מקבל זכות דיבור והוא מעביר אותה לארבעה. אני חושב למנות אותו ליושב-ראש הוועדה הזמני. בבקשה.

ייאמר לזכותו: דקה של חברי כנסת – הוא ניצל אותה בדיוק כמוהם.

אם חבר כנסת מדבר מעניין והוא לא רוצה לסתום את הפה אז הוא אומר ליושב-ראש: כבוד היושב-ראש, אני יודע שהנושא הזה בלבך ובנשמתך, אז הוא מקבל עוד דקה. יש לך סיכוי להגיע לפה יום אחד. מיכל, בבקשה.

אקח את התואר של הצעירה בחקלאות שיושבת סביב השולחן הזה, נראה לי שאני הכי צעירה פה בשולחן, למרות שכולכם נראים מאוד צעירים.

התחלתי את דרכי בקטיף לפני שנתיים וחצי. עבדתי בגולן. אני מרעננה במקור, גדלתי ממש ליד ביתו של ראש הממשלה. לא הכרתי חקלאות, לא גדלתי על חקלאות. גדלתי על לצאת לקניון עם חברים ולגור ברעננה במרכז. נחשפתי לעולם החקלאות לפני שנתיים. עברתי לגולן, לקיבוץ אלרום הרחוק, ואז לפני שנה הייתי בגדיד תמרים בערבה, ומשם הפכתי להיות מנהלת הקטיף.

אני לגמרי מצטרפת לעניין בעיית המגורים. דיברת, חבר הכנסת מיכאל ביטון, על דור המייסדים שאנחנו רחוקים רחוקים ממנו. אני חושבת שצריך איכשהו לתת לצעירים בחקלאות היום את הפוש הזה. אני עכשיו גרה בתל אביב. כולם בהייטק, כולם מדברים על ההייטק, על כמה שווה להיות שם וכמה זה מושך, והחקלאות נדחקת הצידה, לפחות כלפינו הצעירים. אני רואה חברים שלי ברעננה שכולם לומדים תארים חשובים מאוד אבל רחוקים מאוד מחקלאות, ועליי צוחקים שאני מגיעה עם שריטות בידיים מקטיף תפוחים. אני חושבת שזה נושא שהוא קריטי.

ד"ר מיכל לוי דיברה על התפתחות טכנולוגיות. אני חושבת שהטכנולוגיה היא לגמרי קריאת הכיוון של החקלאות, אבל תמיד יהיה צורך בידיים עובדות, תמיד יהיה צורך בצעירים בחקלאות. זה המקום לעשות את השינוי הזה.

כל צעיר ישראלי שבא לחקלאות, זה מבסס ומקטין את התלות בעובדים זרים ויוצר פה דור המשך. תודה רבה לך. גם את מקבלת ח"ח על דיוק לשוני ותמציתיות. ניצן אבירן, מנהל אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, בזום.

אני מבקשת שתיתן קודם את רשות הדיבור לארגון עמלי.

ארגון עמלי, בבקשה, ואחרי כן תמצאו את ניצן אבירן בזום. בבקשה מירב.

גם אני, כמו יואל, גרה במושב קטן בדרום רמת הגולן, מושב אבני איתן.

אנחנו מכירים. יש שם אוהלים אינדיאנים מעל הנחל.

גדלתי ברחובות והקשר ביני לבין חקלאות היה מקרי בהחלט. אני כל כך שמחה על כך שהיום זה העיסוק העיקרי שלי.

אני מרכזת פורום שנקרא "עמלי", שהוא ארגון גג לתוכניות חינוכיות חקלאיות לצעירים, בוגרי צבא ושירות לאומי וסטודנטים.

תני לי להבין, זה כאילו לגרום לכל הארגונים שעוסקים בחקלאות ויזמות ועמותות לעבוד יחד?

נכון.

יפה מאוד. מתי זה קם?

זה כבר קורה. הוא קם לפני כשלוש–ארבע שנים.

זה כולל את 12 הארגונים ששותפים כאן?

שותפים בו היום שישה ארגונים. אנחנו קשורים לארגוני הצעירים ויש גם את ארגוני המתנדבים.

אתם מחברים את הכול? תגידי את שמות הארגונים, שנעשה להם כבוד.

יש את "חקלאות בעמק", צדוק דורלכר הוא הנציג שלו כאן, מעמותת חיברותא, שעובדים בעמק המעיינות, בקעת הירדן ועמק הירדן; יש את עמותת "ציוני דרך", עם "קטיף ישראלי", שמתעסקים בעיקר במענים קצרי-טווח לחקלאים, והם עובדים גם בערבה, גם בגולן, נותנים מענה ל"פיקים" של הקטיף; יש את "עבודה עברית" שפועלת באזור הערבה; יש את "תוצרת הארץ" של עמותת החלוץ שפועלת בגליל ובעוטף עזה; יש את "השומר החדש", עם תוכנית "מאהל ומגדל" שפועלת בעוטף עזה וקצת בעמק הירדן; ו"נטעים" בגולן של מדרשת "מיצר" שפועלת ברמת הגולן. יש היום בערך 1,000 צעירים שעוסקים בחקלאות.

גם השמות יפים מאוד.

יפה: נטעים, עמלי, באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל.

עבודה עברית, עבודה עברית.

סמי אומר: תכניסו איזה ארגון או שניים ערבים.

סמי במקום אחר לגמרי בעולם הזה. אגיד כשתהיה לי הזדמנות.

תהיה לך הזדמנות, כל חברי הכנסת ידברו, אבל עוד קצת נשמע את השטח כי השטח חשוב.

יש היום בערך 1,000 צעירים שמגיעים ונותנים מענה, גם ארוך-טווח של יותר מחצי שנה וגם קצר-טווח לחקלאים. הם מגיעים לפריפריה, גרים בה ועובדים בחקלאות.

נשאל אותך בכלל אצבע, ובטח גם את זילברמן ואחרים: בשנה אחת כמה צעירים ישראלים עובדים בחקלאות מחודש ומעלה?

1,000.

זה לא מספיק, חבר'ה.

אפשר בקלות לגדול ל-5,000. הבעיה היא של המגורים.

המנכ"לית, אנחנו צריכים לטפל בזה. אנחנו צריכים לעשות את החיבור.

פשוט אף אחד לא רוצה לגור שם. אומרים שיש שם דירות ריקות.

לא הבנת את בעיית המגורים. זה לא לבנות וילה. זה מתחמים לעובדים שבאים לחצי שנה או לשנה, כפרים לצעירים.

אני מבטיח לך שהם יגיעו.

הם באים.

אדוני היושב-ראש, גרעין שיושב שבע שנים בעוטף עזה, אומרים לו להתפנות. הבירוקרטיה, האטימות.

אין לו לאן ללכת. גרעין הראל. זה יבוא לשר. כשהשר יהיה פה הוא ידבר. גרעין הראל, אתה יודע מה הטעות הכי חמורה שלהם? הם באו אליי לפני שמונה שנים. אמרתי להם: בואו לירוחם. אמרו: לא, נלך למגזר הכפרי. עכשיו הם הלכו לאיבוד.

עכשיו הם מצטערים.

מאז שהם לא באו עשינו כרמים וזיתים וחממות ועוד כמה דברים. אגב, זה תיקון חברתי. כשהקימו את עיירות הפיתוח אמרו שירוחם תהיה כפר חקלאי ובנו בתי אבן, אבל אחרי זה בנו בלוקים, החלום החקלאי מת. רק אחד לא ויתר, קראו לו שלום פרץ. הוא אמר: אני על הראש שלכם מביא פרה, סוס, זרע תירס. אתה לא מאמין – עשה כפר מתחת לבלוק.

שכחת את אביסרור.

לאביסרור גם היה משק עזר, כי היו בתי אבן, אבל את פרץ שמו בבלוק, אבל הוא עשה כפר חקלאי, לא שאל אף אחד. התיקון ההיסטורי הוא גם שבערי הנגב, איפה שיש אדמה יעשו חקלאות. זה התחיל במצפה רמון, יש עכשיו בירוחם כרם זיתים של דן ודותן, האחים פינטו הקימו יקב בירוחם, בערד יש רעיונות. הוואדיות, יש דבר כזה שנקרא פשט הצפה, אפשר לשתול שם. בין הבלוקים יש אדמה ריקה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מאריכים את הדיון?

קצת. הארכנו אותו. לא רציתי לגלות את זה כי אז הם היו מאריכים בדיבור. אני גם התלהבתי קצת, אני מודה לכם. משפט אחרון, בבקשה.

אנחנו שואפים להגדיל את מספר הצעירים שמגיעים לעבוד בחקלאות, מתוך אמונה שחקלאות היא ערך עליון. מעבר לעניין הכלכלי, זה כמובן העניין של חיבור לאדמה ושימור האתוס הציוני, ביטחון המזון וביטחון המדינה. אבל יש לנו אתגרים בדרך ואנחנו פה כדי לגייס אתכם לעזור לנו להתגבר על כל החסמים ולפעול לעודד צעירים לבוא ולעסוק בחקלאות. יש פוטנציאל גדול מאוד, על פי מחקר צריך בכל שנה לפחות 700 צעירים חדשים שיבואו לעסוק בחקלאות, זה פוטנציאל שעדיין לא ממומש.

הזכרת את זה ש-1,000 זה מעט, אז אגיד שעל פי נתוני הביטוח הלאומי, ששם אנחנו יכולים למדוד את הזכאים לעבודה מועדפת, מתוך כל ענפי העבודה המועדפת שהמדינה נותנת להם מענקים חקלאות נמצאת כמעט במקום האחרון, עם בערך 1,100 צעירים בשנה, כאשר למעלה מ-50% מהם פועלים דרך התוכניות שלנו. אנחנו רואים את עצמנו שליחים שלכם, שלנו, של מדינת ישראל להנגיש את ענף החקלאות לצעירים ועם פנים לעתיד, להתייחס לצעירים כאל דור העתיד של החקלאות. אם הם מגיעים אלינו לטעימות של תקופות של בין שבועיים לשנה אז איך אנחנו מייצרים מנגנונים שנותנים להם מענה להכשרות מקצועיות ולהשמה בחקלאות ומלווים אותם, משלב הטעימה, גם המתנדבים וגם הצעירים, עד ההתקדמות בתחום. זו הקריאה שלי.

ברוך הבא שר החקלאות.

מירב, אחזור על דברים שאמרת, שהשר ישמע בסוף הדיון. הארכנו אותו בחצי שעה. אדוני השר, אנחנו רוצים שתישאר עד הסוף, זה בערך עוד חצי שעה, שאז גם נסכם דברים שנאמרו פה קודם.

אביר קארה, לא לפטפט.

שלום אדוני שר החקלאות. מה שהוא עושה בחצי שנה לא עשו פה במשך 30 שנים.

גם לא להתחנף. ניצן אבירן, בבקשה.

יש במקביל דיון על דוח העוני ובידיים שלו לקבל החלטות שיכולות לחסוך לכל משק בית בישראל 2,500 שקל. יש לו את זה בידיים. אני בעד שהוא יעשה את זה.

אביר קארה, תודה. לא יכול היה להיות לך בוקר טוב יותר מאשר לפגוש את אביר קארה, שר החקלאות. ניצן אבירן, בבקשה. יהיו עוד שני דוברים ואחר כך סבב של חברי הכנסת, קצר ולעניין.

בוקר טוב לכולם. אני מייצג פה את הקיבוץ הדתי. אני מברך על היוזמה, אני מברך על הדיון ועל כל הנוכחים בחדר הישיבות וגם בזום.

אני רוצה להתייחס לשני דברים בקצרה. ראשית, יש חשיבות גדולה מאוד לשלב בתוך הדיון הזה את התנועות המיישבות. אנחנו פועלים בשטח על מנת להגביר, ביחד עם הגופים השונים שנמצאים פה, ובמיוחד עמלי והשומר החדש, על מנת ליצור עוד ועוד קבוצות שפועלות בתוך יישובים. אנחנו בקיבוץ הדתי שמנו לעצמנו יעד שבכל ישוב מן התנועה אצלנו תהיה קבוצה. אמש סיימנו עם קבוצה ראשונה בקיבוץ מירב בגלבוע ומיד אנחנו מקימים עוד אחת. חשוב מאוד שהתנועות המיישבות יהיו חלק מתוך השיח המשלב הזה שנמצא פה כרגע.

דבר שני, ואני אקצר, זה כבר נאמר, צוואר הבקבוק הוא עניין התשתיות. יש ביקוש גדול מאוד של צעירים שרוצים לבוא ולעבוד בחקלאות, יש צרכים גדולים מאוד בשטח, של מחסור בידיים עובדות מקומיות עבריות ואחרות. צריך ליצור את החיבור בין כל הדברים האלה על ידי תשתיות נכונות. אני קורא לך, נעמה היקרה, תייצרו שולחן משותף עם כל הגורמים שיכול להיות להם עניין בדבר הזה: ההסתדרות הציונית, קק"ל, משרדי הממשלה. יש פה רצון ואפשר לחבר את הכול ביחד לכדי מנוף משמעותי מאוד לקידום התחום הזה.

תודה רבה. צחי בן עיון, בבקשה.

שלום, בוקר טוב ליושב-ראש ביטון, תודה רבה שנתת לי לדבר. אני רוצה לברך על הדיון הזה. יש פה מפגש מרתק בין משרדי הממשלה, חברי כנסת ובין חקלאים מן השטח.

אני מגדל מטילות במושב פקיעין החדשה. אנחנו מגדלים גם אפרסקים, נקטרינות וקיווי ישראלי במושב צוריאל ובמושב פקיעין החדשה.

לפני שלוש–ארבע שנים הקמנו עסק, אשתי ואני. העסק עונה לשם "קרנית חקלאות". אשתי דוחפת ומנהלת את העסק ביחד אתי. אנחנו נתקלים בחסמים של משרד החקלאות. לדעתי משרד החקלאות לא מקדם ולא תומך בחקלאים צעירים. אנחנו יישבנו משק בפקיעין החדשה, משק שבמשך 30 שנים לא נגעו בו ולא טיפלו בו, יישבנו אותו ושיפצנו ונטענו מטעים. כאשר ביקשתי במשרד החקלאות לקבל עובד תאילנדי, כמו אחרים גדולים, בגלל שאני חקלאי קטן לא מגיע לי עובד תאילנדי, בגלל שאני חקלאי צעיר לא מגיע לי עובד תאילנדי. אמרו לי: תהיה גדול ונתמוך בך. כלומר כל מה שמדברים כאן, שכאילו רוצים לתמוך בחקלאים הצעירים, אני חושב שיש ניתוק מן השטח.

יש גם נוהל תמיכות שיצא בשנת 2020, שלא האריכו אותו ל-2021 ו-2022 וצריך להמשיך אותו.

אני רוצה לציין בפניך, אדוני, שאנחנו העסקנו לפני שנתיים חיילים משוחררים שבאו לעבוד אצלנו בדילול של האפרסקים. בעונת הדילול יש מחסור אדיר בידיים עובדות. העסקנו שישה–שבעה חבר'ה משוחררי צבא, שעבדו אצלנו נהדר. לא הייתה לזה המשכיות בגלל שאין תמיכה ממשרד החקלאות. מחפשים מגורים, מחפשים עוד דברים.

עיקר הדיון פה הוא לעודד את הצעירים להיכנס. אנא תכתוב אליי ולוועדה על עמוד או שניים את הסוגיות. אנחנו נדאג שגם ייפגשו אתך ויקשיבו לך לעומק. בשתי דקות לא נצליח לפרט את הבעיה.

ומילה אחרונה, ברשותך, כדי לעודד חקלאים צעירים להיכנס לתחום צריך לתת לנו משאבים, לתת לנו תמיכה כלכלית. כל החקלאים מעוניינים להשתמש בטכנולוגיות חדשניות. כל האנשים שהם דור המשך במושבים – אני בעצמי דור המשך במושב צוריאל – אנחנו רוצים להמשיך להתפרנס, אבל מצד שני אי אפשר להגיד לנו: אנחנו מביאים ייבוא, אנחנו מחסלים את החקלאות ובמקביל לתת לנו אפשרות להמשיך ולהתפרנס.

צחי, תודה רבה. סמי אבו שחאדה, בבקשה. נשמע את חברי הכנסת, את שרון רופא אופיר, את השר ואז נסכם.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש אפליה מתקנת. כפי שראית, לא היו עוד ערבים שהשתתפו בדיון. השיח שמובל כאן בדיון, גברתי המנכ"לית, אם רוצים לקדם באמת את החקלאות ולפתח אותה כענף רציני צריך לצאת מן השיח הציוני. ציונות אף פעם לא הצליחה בחקלאות.

אי אפשר לנתק את הציונות מכנסת ישראל. הציונות היא המהות של כנסת ישראל. אתה צריך להגיד תודה, סמי אבו שחאדה, שיש בחקלאות הישראלית אלפי ערבים שעובדים. ציפיתי ממך להגיד שבשטחים המעובדים היום האוכלוסייה הערבית עובדת בצורה מסודרת. אבל אי אפשר לנתק את הציונות מכנסת ישראל.

אם אדוני היושב-ראש יאפשר לי לדבר.

אביר, אתה בקריאה בפעם השנייה. הפעם לא תהיה לך קריאה 2.9. אל תפריע לו. תהיה לך אפשרות להתייחס. אתה תדבר אחרי עוד שני חברי הכנסת.

פרופ' גרשון שפיר, שלמד לעומק את הקשר שבין ציונות לחקלאות, הן בהגירה – הם קוראים לזה עלייה – הן בעלייה הראשונה והן בעלייה השנייה, הרי למה היה צריך לעשות מאמץ רציני לעבודה עברית? כי מי שעשו את העבודה לא היו עברים. זה המשיך גם לאורך כל תולדות המדינה. יפו הצליחה בחקלאות במאה ה-19, אז המצב היה הרבה יותר טוב מן המצב היום, בשל כל מיני סיבות.

ההתעקשות הזאת על התמקדות בצבא, גבולות, פריפריה, חקלאים ששומרים במקום הצבא – זה לא מקדם חקלאות. זה לא שיח של קידום ופיתוח חקלאות בצורה רצינית ומשמעותית.

את רוב כלכלת השירותים במדינה עושים הערבים, את העבודה הקשה, גם בבנייה, גם במוסכים, גם בהובלות עושים ערבים.

גם בחקלאות.

גם בחקלאות. בדיוק בעניין הזה רציתי לדבר. זה שאין פה אף ערבי - - -

חבל על הזמן, סמי, אתה חבר ועדה.

אביר קארה, אתה בקריאה שנייה. אם אתה תפריע אני אוציא אותך.

סמי, תהיה הוגן ותגיד שחלק גדול מן הבעיות של החקלאים זה - - -

תעשה את העבודה שלך ותדאג שיהיו נציגים. אנחנו לא נגד.

אביר קארה.

חברים יש בינינו אינטרס משותף. אני מעוניין לקדם את החקלאות. אני לא אומר את זה בשביל לנגח. אני אומר את זה באמת בשביל לחשוב איך מפתחים את הענף הזה. אני באמת חושב שיש פה הזדמנות. אני מסכים לגמרי עם הפוטנציאל. זה שאנחנו במדינה כל כך קטנה, עם תנאי אקלים שונים בין מקום למקום, יכול לפתח בצורה משמעותית מאוד.

אבל כל עוד אנחנו חושבים בענייני אדמה, בענייני ביטחון וגבולות וכולי, זה יוצר שני דברים לא טובים. ראשית, זה קושר את זה למבצע צבאי ולא לפיתוח חקלאות. שנית, זה מוציא את האזרחים הערבים מתוך המשחק הרציני בענייני חקלאות.

סמי, אני רוצה לתת לך עצה.

תעשה חקלאות על הגגות.

הרי אם אתה תשלול את האמירה של רובנו פה, שזאת מדינה ציונית, אז אנחנו נתווכח על ציונות. אבל אם תגיד שיש פה חיים משותפים ויש אלפי חקלאים ערבים, וצריך להתייחס אליהם וללוות אותם ולייצר שותפויות, בעולם המעשה אנחנו נהיה אתכם. אז לך לעולם המעשה.

חבל שלא הזמנת אותם להשתתף בדיון.

אין פה אחד שהוא נגד, כולם בעד.

היינו שמחים שהם יישבו סביב השולחן.

אדוני השר, קודם כול, לסמי יש פגישה עם המנכ"לית שלך בסוגיות הדיג. יכול להיות שאפשר להרחיב את הפגישה הזאת גם לנושאים אחרים.

אני רוצה שנעשה משהו יותר טוב ויותר רציני בעניין הזה. ספציפית בחקלאות אני חושב שהחברה הערבית יכולה לקבל תפקיד הרבה יותר רציני, הן בעבודת האדמה והן בפיתוח הענף הזה.

וגם יזמות. הממשלה יש לה יעד שהאוכלוסייה הערבית תשדרג את מצבה הכלכלי וזה חלק מן הענפים האפשריים.

זה חלק מן העניין.

זה כבר קורה. גם אם אתם לא רוצים, זה מה שקורה.

זה Win-Win בכל הרמות.

סמי תודה, וגם תהיה לך פגישת עבודה עם המנכ"לית, אז תהיה מוכן ואל תביא רק את נושא הדיג, תביא כמה חבר'ה ותעשו משהו.

בדיוק שלחו לי עכשיו החבר'ה שעושים קפה, המפעל של משפחת נחלה שעושה דברים מדהימים.

הקפה הכי טוב במדינה.

הם באמת התפתחו בצורה מדהימה ומשמעותית. ויש גם שחקנים אחרים.

סמי, אפשר להזמין אותם לדיון הבא? יהיה דיון נוסף.

אדוני השר, אתה לא הולך. הארכנו בשבילך את הדיון. הוא היה צריך להסתיים בשעה 10 והארכנו אותו כדי שיהיה לך זמן להיות אתנו.

אז אני ארוץ לוועדה הבאה.

לא, את לא הולכת גם. אסגור את הדיון אם את הולכת. אביר קארה, בבקשה.

אעשה את זה מהר. קודם כול, אנחנו אומרים פה כן לשותפות. אנחנו אומרים לא למשותפת עם הרעיונות האנטי ציוניים שלה אבל אנחנו אומרים כן לשותפות. שותפות צריכה להיות בכל מקום. כמובן החברה הערבית מעורבת מאוד בחקלאות הישראלית, וטוב שכך. השותפות הזאת חשובה מאוד, והיא חשובה גם לציונות, דרך אגב, זה חלק מן הרעיון הציוני הראשון.

אי אפשר לנתק את הציונות. בכל הדיון הזה אי אפשר לנתק את הציונות. היום בישראל גם הייטק זה ציונות, גם מסעדות זה ציונות. כל בעל עסק וכל יזם, יצרן, איש עמל שעובד ומשלם מיסים תורם לציונות, וטוב שכך.

כל מי שיצר מקום עבודה חדש במדינה הוא ציוני, וכל מי שיצר מקום עבודה בחברה הערבית תרם לחיים משותפים. הוא לא חייב להגיד שהוא ציוני.

אדוני היושב-ראש, באתי לדבר על נושא אחר. אני שמח ששר החקלאות נמצא כאן. מדינת ישראל היא מדינת הרגולציה והבירוקרטיה. לחקלאים ישראלים רק בישראל אסור למכור תוצרת חקלאית. אתם ידעתם את זה?

כן. אני מגיש הצעת חוק בנושא הזה.

אסור לחקלאי ישראלי למכור תוצרת חקלאית. משתתפים פה בדיון דרך הזום גם משפחת קירשנר, שהמשק שלהם עומד להיסגר.

השבוע או בשבוע הבא אנחנו מגישים הצעת חוק, שחקלאי יכול למכור את תוצרתו באדמתו. שר החקלאות יתמוך.

אבל רמ"י יבקש לקבל רווחים - - -

אנחנו נגדיר מה הוא משלם, אם בכלל הוא משלם.

אנחנו פשוט נותנים לך להרגיש איך זה כשמפריעים לך כשאתה מדבר. אביר, בבקשה.

הכול בסדר.

אני חושב שהצעת חוק אחת לא תספיק. יש חסימות וחסמים מצד מספר משרדים: גם משרד השיכון. כמובן הכול צריך לעבור לחקלאות, אבל גם במשרד השיכון, גם במשרד האוצר, גם החוקים האחרונים שעברו והגבילו עוד יותר את המשקים החקלאיים והישראליים בכלל באופן כללי.

נמצאים פה בזום גם משפחת קירשנר ומשפחות חצרוני וליהוא, שכולם שותפים לאותה בעיה והם ממש בימים הקרובים יצטרכו לסגור את המשקים שלהם ואת המכירה שלהם.

אולי עוד לפני שתהיה חקיקה תביאו הוראת שעה, שאנחנו נאשר בוועדה, הוראת שעה לחמש שנים, שעד הסדרת הנושא אפשר למכור תוצרת חקלאית.

אדוני היושב-ראש, הנושא כל כך דחוף.

זה לא הסמכות שלי.

שהממשלה תביא, שיביאו החלטה בין-משרדית, החלטת ממשלה שמגובה בהוראת שעה לכמה שנים, לפיה חקלאי שמכר את תוצרתו על אדמתו פטור מכל האגרות והעמלות.

היום לכאורה מותר לו, רק בתנאים שהם בלתי אפשריים.

רק אם יש לו מבנה סוכנות.

אגב, זה תורם ליכולת לקנות תוצרת חקלאית בזול מהחקלאי לצרכן.

בלי פערי תיווך.

אתן לשר להתייחס. אביר, בבקשה.

אסיים רק את הנושא הזה. במשפחת קירשנר, שיצטרכו לסגור את המשק שלהם בקרוב, מוכרים היום פירות וירקות במחיר זול יותר מאשר בסופרמרקטים בעשרות אחוזים. הבעיה בישראל היא לא רק שאסור למכור תוצרת חקלאית אלא שאם מותר כבר במבנה של סוכנות למכור תוצרת חקלאית, זה רק התוצרת החקלאית שלו. כל מבנה המסחר במדינת ישראל – על מה מבוסס מסחר? המסחר הכי עתיק בעולם: אני מגדל עגבניות, מחליף אתך תפוזים, עכשיו יש לי למכור עגבניות ותפוזים. כל ילד שלומד מסחר בבית ספר לומד את הדברים האלה. בישראל המסחר הזה אסור.

אני מסיים במקרה שהיה הקטליזטור שלי להיכנס אל תוך האירוע. קודם כול, החקלאות הישראלית חייבת להיות על המפה ולהיות חזקה. אנחנו צריכים לעבור לתמיכה ישירה בחקלאות, לפתוח את המשק לתחרות כמה שיותר, אבל לתמוך כמה שיותר בחקלאות הישראלית. בשבוע שעבר ישב אצלי עמי חצרוני שסיפר לי סיפור על משפחת חצרוני ברעננה. אבא שלו היה איש חזק, זכריה ז"ל, ובנה סביב חקלאות ברעננה. משפחת חצרוני הייתה שם דבר. בשנים האחרונות עם הקושי, גם בענף החקלאות ובכלל, המשפחה הזאת נקלעה לקשיים. האבא זכריה חצרוני עשה הכול כדי שהילדים שלו ישרדו. הוא מכר את הבית. בסוף לצערנו הוא היה צריך להגיש בקשה לפשיטת רגל. למה הסיפור הזה כאב לי? כי לפני חודש וחצי הילד שלו עמי, שישב אצלי, סיפר לי שהוא לחש לאבא שלו שלושה ימים לפני מותו שהם הגיעו להפטר ולהסדר מול המדינה, אחרי שנים של קושי. זה היה הרגע שהאבא זכריה יכול היה לעצום את עיניו. ככה זה שולמנים, ככה זה בעלי עסקים. הקרב של משפחת חצרוני הוא על מקום קטן ברעננה, למכור את התוצרת החקלאית שלהם.

אני מבקש מיושב-ראש הוועדה, אני מבקש מחברי הכנסת שנמצאים כאן, נעשה כל שביכולתנו כדי לאפשר לחקלאים במדינת ישראל למכור תוצרת חקלאית, לא רק את שלהם, גם תוצרת אחרת. זה ייטיב עם כולם.

תודה. הדוברים הבאים הם ענבר בזק, יעקב מרגי, נירה שפק.

אדוני היושב-ראש, אני ממש בבעיה. אני חייבת לרוץ לוועדת חוקה.

אבל גם אני בבעיה. אתם גם מאריכים, אתם לא מתחשבים האחד בשני. תגידו רק משפט.

בואו נקצר ונתחשב ביושבת-ראש הוועדה שהסכימה להמתין.

צביקה הלך ובא אז הוא נגרר אחורה. זה המחיר.

אני לא התפרצתי לדברים של אחרים. אני מבקשת לדבר במשך שתי דקות.

נכון. תתחשבו, כדי שאפשר יהיה לשמוע את כולם. בבקשה.

אם לא ייכנסו לי בדברים זה יהיה שתי דקות.

קודם כול, אני מברכת מאוד על רוח החדשנות ועל הרוח החגיגית בדיון הזה, ועל הרצון החיובי לרפורמה שתיטיב עם החקלאות.

בתחושה שלי יש פער בין החגיגיות והאווירה שנוצרה פה, כאילו הצעירים נוהרים לחקלאות, לבין המציאות שאני רואה מן השטח. רק לפני שבוע התקיים דיון בוועדה על אתגרי הצעירים, דיון שעסק בצעירים בחקלאות. אירחנו פה חקלאים וחקלאיות מאזור אביבים ואני שמעתי מילים אחרות. אני שמעתי על מצוקה, שמעתי על חששות כבדים, בעיקר שמעתי על חוסר תקווה ואמירה ברורה שאין לצעירים עתיד בחקלאות.

אני מקבלת יום יום הודעות מחקלאים שמודאגות מאוד ומוטרדות מאוד מן הרפורמה. רפורמה היא באופן כללי דבר חשוב, וגם טבעי שאנשים יחששו מרפורמה. נושא החקלאות הוא נושא של תכנון ארוך-טווח. אנחנו שותלים היום עץ, אנחנו נקבל את הפרי בעוד חמש או שבע שנים. יותר מכל תחום אחר חקלאות מחייבת תכנון ארוך-טווח. רפורמה שנעשית בצורה קיצונית מדי, מהירה מדי, בלי לעשות אותה בצעדים מדודים גם גורמת להרבה מאוד פחד וחששות, יוצרת הרבה אי-ודאות. אני חושבת שמה שצריך לעשות עם הרפורמה הזאת, שהיא בסך הכול רפורמה טובה, הוא לפרוש אותה על טווח זמן ארוך יותר, לאפשר לחקלאות להיערך לרפורמה.

על פני חמש שנים? זה טוב?

לא נקיים עכשיו את הדיון כי אז לא נגיע לסוף.

לפרוש אותה על פני זמן.

על פני כמה זמן הרפורמה פרושה כרגע?

אנחנו עוד לא יודעים, היא עוד לא הוצגה לנו.

על פני חמש שנים, והיא גם לא יורדת עד הסוף.

ענבר, אני מבקש לסיים. אני לא נחמד כעת כי אחרת אף אחד לא ידבר פה בסוף.

השאלה על פני כמה זמן לפרוש את זה. צריך לשבת עם ארגוני החקלאים ולהגיע איתם למתווה שמקובל עליהם.

הם יושבים. נקווה שיגיעו להסכמות.

אני רוצה להוסיף, כי זה חשוב מאוד, מונח בפניי דוח החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות. הדוח הזה קובע שהחשיפה של ענף הצומח לייבוא תביא לצמצום של 40% בגידולים של פירות וירקות, שצפויה פגיעה נוספת בענפי ייצור שנסמכים על חקלאות, כמו שימורים, ירקות קפואים ותעשיות מזון. הדוח גם קבע שעליית מחירי הפירות והירקות לא קשורה לחקלאות ושהפתיחה לייבוא לא תיטיב.

ענבר, זה לא נושא הדיון. הדיון הזה לא עוסק ברפורמה בחקלאות. הדיון הזה נועד להוקיר תודה ל-12 ארגונים שעוסקים ביזמות חקלאית, לעסוק בשאלה איך להביא צעירים לחקלאות. הרפורמה תידון פה במשך שעות. שר החקלאות יהיו פה ב-3 בינואר.

מיכאל, תן לי רק לומר עוד משפט.

לא, אי אפשר להזיז אותנו למקום שהוא לא נושא הדיון.

ענבר, אני מציע שתביאי את המסמך. אתייחס לדוח הזה, שרובו מלא בטעויות.

ב-3 בינואר יהיה פה דיון עם שר החקלאות על תוכניות משרדו, ויהיו פה דיונים על הרפורמה. משפט אחרון, בבקשה. ענבר, חברת הסיעה שלך רוצה לעסוק היום בצעירים ומתנדבים. הרפורמה זה עיקר סדר היום אבל לא היום.

תביאי את המכתב שהוציאו אותם גורמים כשפתחו את החמאה לייבוא, אחרי שהיה מחסור בחמאה ולא הייתה חמאה על המדפים. אותם גורמים אמרו שענף החלב יתרסק ו-30% ממנו ייעלם. מה קרה אחרי שפתחו את השוק לייבוא? הייצור המקומי לא פחת, הצריכה המקומית גדלה בעוד 50% והציבור קונה את החמאה במחיר זול יותר. וראי איזה פלא, לא היה מחסור.

זה נכון: קונים היום חמאה ברמי לוי ב-3.30 שקלים, המחיר המפוקח היה 3.95 שקלים.

קארה, לא להגיב, אתה מפריע לי עכשיו. ענבר, משפט סיום בבקשה.

הם באים עם המצאות וגם פוגעים בצעירים.

תוציא אותו בבקשה. נא לצאת, קארה צא החוצה. ענבר, משפט סיום.

משפט הסיום הוא שאם אנחנו באמת רוצים את הצעירים בחקלאות אנחנו צריכים לייצר ענף שיש בו ודאות ארוכת-טווח ולא בכל שני וחמישי להטיל עליהם גזרות שהם לא יכולים לעמוד בהן.

תודה רבה. לרבים מן הדברים שלך אני מסכים אבל זה לא המקום כי זה לא היה נושא הדיון. יעקב מרגי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כפי שאמר היושב-ראש, באנו להוקיר את הארגונים של הצעירים ולומר עד כמה יש לזה חשיבות, ולומר תודה גם למי שעזב את הדיון. מי שמכיר את זה מקרוב – אני מכיר אישית מן המושב שלי חקלאי שהיה על סף ייאוש, והוא מושקע ומחובר לאדמה, אם לא הארגונים הצעירים שבאו ונתנו דחיפה – הוא אמר לי: החיו מחדש את התחושה של השליחות של הציונות.

אדוני השר, אתה מכיר, זה לא הדיון, ממש אקצר, במשפט אחד או שניים, יש הרבה חסמים. עזבו את הקטע של הרפורמה. צריך לדון בה. יכול להיות. זה לא מילה גסה. אם השר יידע לתת במקביל גם דחיפות לחקלאות הישראלית, נברך. אני מדבר על החסמים שחוסמים את היוזמות הטובות האלה. אני שוב מעלה את הסיפור של גרעין הראל.

הוא יגיע לכאן לדיון. חייבים לעזור לו. זה משבר אין-סופי.

כל משרדי הממשלה צריכים להציל את הגרעין הזה ולא לפנות אותו.

אתה צודק. כל הכבוד.

אני אבקר את גרעין הראל בשבועיים–שלושה הקרובים. אם יש חברי כנסת שרוצים להצטרף, אתם מוזמנים.

מעולה. השר, אנחנו מלווים אותם כבר שמונה שנים. אנחנו חייבים להביא להם פתרון ובשורה. תודה, מרגי. זו דוגמה ומופת לתמציתיות. נירה שפק, בבקשה.

ראשית, אני רוצה להגיד תודה לארגונים. כאימא לילד שהיה בשומר החדש אני יודעת מה זה עשה לו, למרות שהוא קיבוצניק. הוא גם קיבוצניק והיה בשומר החדש, והשומר החדש עשה נפלאות בתפיסה. כל ארגון שמחבר צעירים לחקלאות זה מבורך.

השם של הדיון הזה הוא "מנוע צמיחה לדור העתיד". אני חושבת שזה אחת הבעיות. אנחנו רואים את הפילוחים, גם ב-ממ"מ זה הוצג, של הגילאים המבוגרים של החקלאים. אין דורות המשך. אני רואה אצלי בעוטף, אני חברת קיבוץ כפר עזה, שאין מי שיכול להחליף את הדור הקודם במקומות השונים. חשוב להכניס את הצעירים לכאן. זה ממש הדם החדש שאמור להניע את הגוף הזה שנקרא חקלאות.

כיושבת-ראש השדולה החקלאית אני רואה ערך רב בדיון הזה. שרון רופא אופיר, תודה גם על היום הזה, גם פה צריך להודות.

שבסוף התבטל בגלל הקורונה.

אני רוצה להגיד שני דברים על מה שנאמר כאן. אחד לא קשור לשר החקלאות, אבל אכן יש בעיה בדיור במרחב הכפרי. בדיונים בוועדת הכספים כאשר הציגו לנו את הפערים בדיור שכחו להציג לנו את המרחב הכפרי. הציגו את זה בחברה הערבית ובכל מקום. אני התעקשתי והתקיים דיון על המרחב הכפרי כי אי אפשר להשאיר אותו בצד. זה לא דיור לבניינים רבי-קומות אבל זה דיון שנותן את השלדה של מדינת ישראל. אז אתם מוזמנים גם למקום הזה. אני מייצגת אתכם שם. אני חייבת להגיד לכם שיושב-ראש ועדת הכספים איתנו. אלכס קושניר לוחץ על קיום הדיון הזה. כלומר יש פרטנרים לדבר הזה.

הדבר השני, שר החקלאות נמצא – לא ידעתי שתגיע, אבל אני מחזיקה את הודעת הדוברות שלך, אני מכירה את זה גם מן הרפורמה בחקלאות, את הכסף שמושקע בהכשרת צעירים לעבודה חקלאית, יש לזה תקציב. המספרים הם קטנים, מדובר על 40 צעירים. אנחנו צריכים לראות איך מגבירים את זה, אבל קיים מסלול שחייבים להעצים אותו.

אומר שני דברים. קודם כול לסמי אבו שחאדה. יש תנועות התיישבות ותנועות נוער שיש בהן גם את החברה הערבית. במוצאי שבת נפגשתי עם הצופים האורתודוקסים.

איפה הם מתיישבים?

יש תנועות שדרכן אפשר להגיע להתיישבות.

יש תנועות נוער של ערבים, כן.

נירה, את מסיטה אותי מן הדיון. את הולכת לנושא דיור במגזר הפרטי ואנחנו רוצים לסיים.

מיכאל, זה הכול ביחד.

בבקשה משפט אחרון.

שני משפטים. דיברו על הייטק. הייטק זה גם חקלאות. יש תקציבי מו"פ, ובטח שר החקלאות ידבר עליהם, והשקעה. אם לא נביא את התקציבים האלה לא נגיע להדברה באמצעים מסוימים, למכניקה מחליפת סד"כ עובדים ולכל מיני דברים אחרים. לכן בעיניי הייטק זה גם חקלאות וצריך לדעת לשלב ביניהם.

נושא אחרון שרציתי לדבר עליו – אבחר מתוך מה שאמרנו – צריך להחזיר את נושא החוות החקלאיות בחינוך והטמעה של זה ברמות השונות. פעם בקיבוצים היה "יום בחקלאות", שהיו באים ועובדים. היום הזה נשאר, לומדים חמישה ימים אבל לא מגיעים לענפים בחקלאות. האם צריך לעשות סדר? כן, צריך לעשות סדר. האם הצעירים נחוצים? לא רק שהם נחוצים, בלעדיהם לא תמשיך החקלאות. איך עושים את זה? זו שאלה.

תודה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, במיוחד על קיום הדיון.

אנחנו עדים לכך שבתקופה האחרונה החקלאות נהפכה לנטל לאומי. הם אשמים ביוקר המחיה, הם חשופים לכל מיני תחלואים של המצב הכלכלי, ובכל אופן של עליית המחירים, בו בזמן שהענף הזה היה הענף הנבחר המועדף מאז קום המדינה, לא רק מסיבות כלכליות אלא גם מסיבות אידיאולוגיות. אין ספק שראו עד כמה התיישבות מחזקת את הארץ, עד כמה היא מקשרת לארץ, עד כמה זה מקצוע שעובר מסבא לנין וכן הלאה, יש בזה הרבה יתרונות.

אני לא חושב שאנחנו עושים היום את הפעולות הנכונות, גם בתחום הטכנולוגיה והשארת צעירים. אמרתי לך את זה בקצרה בדיון אחר שהיה פה בוועדה. אני ליוויתי כיושב-ראש ועדת המדע את הסטרטאפ הישראלי של חקלאות על גגות של בתים וגם של מפעלים. זה סטרטאפ עם טכנולוגיה מדהימה, שמשולבת ברובוטיקה, משולבת באוטומציה, באופן מודולורי, כאשר מדונם אחד או מחצי דונם על גג של מפעל - - -

על הגגות זה קנביס, כדי שזה ישתלם.

זה הפך להיות מסחרי. במעלה אדומים על גג של מפעל פיתחו גידול של ירק באוטומציה.

אדוני היושב-ראש, אני ממש חייבת לרוץ. מחכים לי בדיון של ועדה.

את לא רוצה לשמוע את השר ולסכם? את יזמת את הדיון. אנחנו הארכנו את הדיון הזה לכבודך, שרון. הייתי יכול לסיים אותו מזמן אבל אנחנו עושים את זה לכבודך. אני רוצה שהדיון ימצה את עצמו אבל צריך לשמוע את חברי הכנסת. אם יזמת דיון צריך לשמוע חברי כנסת, מה לעשות. מקלב, אנא תגיע לסיום.

הגידול של דונם על גג של מפעל, התפוקה היא פי חמישה או פי שישה, הרבה יותר מכל דונם אדמה מכיוון שמנצלים את השטח, כאשר הירק קטן אפשר להעביר אותו אחר כך למקום גדול יותר. אלה דברים מדהימים.

חבר הכנסת מקלב מדגיש את הדבר הזה. החסמים זה היתרי בנייה ורגולציה והיטלי השבחה וכל מיני עניינים שמכבידים.

בדברים קטנים. שיטילו עליהם ארנונה כמו בחקלאות, ושיקבלו גם מכסת מים כפי שמקבלים על התפוקה ולא רק לפי שטח האדמה.

בגלל ששמעתי אותך מזכיר את זה שלוש פעמים בוועדה אז השר צריך להתייחס לזה.

אתייחס לזה.

זה חיסכון במים, זה חיסכון באנרגיה.

ניצול אדמה, ניצול תשתיות. תודה רבה.

30% חיסכון, ובוודאי זה גם איכות הסביבה, כי לא צריך הדברה ולא צריך את הדברים האלה.

המיזם הזה נעלם. מדוע? מפני שהוא באמת לא עמד בבירוקרטיה ולא עמד בדברים אחרים. אם אנחנו מדברים על טכנולוגיה שכבר קיימת, בוודאי צריך לחזק אותה ולא לפעול נגדה.

נקדם את זה, חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת האוזר, בבקשה.

תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לברך את הארגונים. אני רוצה לברך את השר ואת משרד החקלאות על הבנה עמוקה באשר לאן החקלאות הולכת והמאמצים המעודכנים להכווין את המערכת למקומות הנכונים.

השר, אני רוצה לנצל את המפגש שלנו כאן אל מול אותם מתנדבים, שחלקם גם מן הגולן. ביום ראשון, בעזרת השם, תתכנס הממשלה ותקבל החלטה ספציפית באשר לרמת הגולן. גם ברמת הגולן צריך להשקיע. אני קורא למשרד להשקיע השקעה ייעודית, אגב קטנה, להובלה של טכנולוגיה חקלאית וחקלאות מתקדמת.

זה מופיע.

ברמת הגולן יש את תחום הפטריות – הובלה ברמה הלאומית. ברמת הגולן יש פירות יער. אדוני השר, אני רוצה להפנות את תשומת לבך ותשומת לבנו, ברמת הגולן מתקיים ניסוי לפריצת דרך עולמית בגידול זעפרן, שהוא התבלין אולי היקר בעולם. מי שמוביל את גידול הזעפרן בעולם זה האירנים. אני חושב שדווקא המדינה היהודית כאן מרמת הגולן, אם אנחנו נשקיע, יש בזה לא רק השקעה ייעודית לחדשנות טכנולוגית, יש פה סימבוליקה. אנחנו נשחרר את העולם מן הידיים האירניות שהיום מונחות על הזעפרן ונאפשר לעולם החופשי ליהנות מזעפרן ללא מימון טרור ורשע של אירן. אני רואה את חברי צוחק על זה אבל אנחנו לא רק נצחק, אנחנו נבצע ובעוד כמה שנים נתכנס כאן כאשר ישראל תוביל בעולם את גידול הזעפרן ורמת הגולן תוביל את גידול הזעפרן.

השר, אני מבקש שברשומות של הכנסת זה יירשם כנאום הקצר ביותר של צביקה האוזר אי פעם.

אבל החשוב.

ומשמעותי.

כאשר אדוני היושב-ראש יתבלן בזעפרן ביום שישי את ארוחת השבת יהיה זה זעפרן ישראלי ולא זעפרן אירני.

יש פה אפילו סלוגן: הזעפרן שימגר את אירן.

אם אתם פוגשים אדם בישראל שקוראים לו שמעון זעפרני, משפחתו גידלה זעפרן במרוקו.

נביא אותו לחיזוק רמת הגולן, שיתיישב בגולן.

שרון רופא אופיר, בבקשה.

אני רוצה לשוב ולברך על הדיון החשוב הזה. אני מופתעת בכל פעם מחדש, ואולי בעצם לא מופתעת, כמה אמוציות נושא החקלאות שב ומעלה בכל דיון ודיון כי זה נושא שנוגע בכולנו. במשך הרבה מאוד שנים לא נגעו בו ופתאום הגיע שר אחד, ואני אומרת את זה בפניו, לא כי הוא מן המפלגה שלי, כי אני מברכת על מה שהוא עשה ועל הרפורמה שהוא מוביל. סוף-סוף החקלאות נמצאת כאן בלב הקונצנזוס ואנחנו מדברים עליה ואנחנו כועסים עליה ואנחנו מתווכחים עליה, וזה מצוין, כך צריך להיות.

חקלאות הייתה ותהיה ותישאר ערש הציונות, אני מצטערת. זה חלק מן המהות ומן הבסיס של מדינת ישראל.

אפשר להמשיך ולהתעלם מן המציאות כמה שבא לכם.

כשם שמדינת ישראל צריכה לשוב ולהפוך בשאלה לאן אנחנו הולכים ומה היא ציונות בשנת 2021, היא גם הייתה צריכה לאורך שנים, והיא לא עשתה זאת, להפוך בשאלה מה זה חקלאות בשנת 2021.

תראה איזה יופי, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, בשעה שמדינת ישראל לא טיפלה בזה השטח דיבר, כי אתם הקמתם ארגונים. עשר שנים שיש ארגונים חשובים כל כך של צעירים ושל מתנדבים בחקלאות. אתם כן צמחתם. האדמה דיברה. אתם אלה שמעבדים את האדמה, באתם ואמרתם: אתם לא סופרים אותנו אבל אנחנו לא נלך נגד זה, אנחנו רוצים שזה יקרה. והנה עכשיו – ותודה לאל שזה מתרחש – יש כאן ממשלה עם כיוונים חדשים שמובילה את זה למקום הנכון.

אני אומרת כל הזמן: חקלאות זה לא פוליטיקה. אם אנחנו נבין שחקלאות זה לא פוליטיקה אז גם ירדו פה הלהבות של חלק מן החברים שהיו פה קודם ונורא כעסו. בסדר שהם כועסים אבל בואו נירתם ביחד כדי להוביל את זה למקום הנכון.

אני רוצה להודות לשר האוצר ואני רוצה להודות לשר החקלאות, שבזכות תקציב חסר תקדים של מעל 2 מיליארד שקל – וכן, זה חסר תקדים – מובילים פיתוח, מובילים חדשנות, מובילים מחקר, מובילים רעיונות חדשים. חקלאות זה גם עבודת האדמה אבל חקלאות זה גם הייטק ישראלי. כאשר ביקרתי אצלכם בשבוע שעבר ראיתי את הפיתוח המדהים שאתם עושים בשדה אליהו: חבר'ה צעירים שמתעסקים בהדברה ביולוגית למלפפונים. זה ההייטק הישראלי, בזה אנחנו Startup nation. מכאן אנחנו צריכים להוציא את הבשורה לעולם.

אני רוצה לסיים בעוד משפט. אני מבקשת מכאן לקרוא גם לחקלאים וגם לראשי רשויות ולהגיד להם: אל תיפלו בסיסמאות שמוכרים לכם. תפתחו את האוזניים, תפתחו את הראש. תאמינו שיש כאן רפורמה שרוצה בטוב. תגישו תוכניות. יש כבר ראשי רשויות שהגישו תוכניות. זה המקום לעשות את זה. תעשו את זה בבקשה. משפט סיום: למען המתנדבים ולמען העתיד של מדינת ישראל.

ושוב, תודה ענקית לך, אדוני היושב-ראש, שאפשרת את קיום הדיון.

בשמחה רבה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לדבר.

לצערי לא תוכל. אתה בא מעמק המעיינות. יש לכם את מריו לוי שם. נכון? אנחנו לא יכולים להמשיך. תראה מה קרה לנו. היינו צריכים לסיים לפני חצי שעה. אבל הזכויות של העשייה שלכם – יהיה דיון נוסף על החקלאות ואתה תהיה בין הדוברים הראשונים. אני רושם את ההתחייבות הזאת לפניי.

השר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני מודה על קיום הדיון ועל החשיבות שלו. אני יכול לדבר פה לפחות שעה וחצי על הרפורמה בחקלאות. אשאיר את זה לדיון שנייעד לנושא. אנסה כמה שיותר להתמקד בנושא וגם להתייחס לדברים שנאמרו על ידי חברי הכנסת.

אתחיל מהדבר אולי החשוב ביותר שנוגע בדיוק למה שאנחנו עושים כאן עם ארגוני המתנדבים והצעירים לחקלאות. חקלאות היא ציונות וציונות היא חקלאות, אי אפשר להפריד בין השניים האלה. מי שינסה לעשות את זה, בסופו של דבר המציאות תטפח על פניו. רואים את זה ביותר מ-130 השנים האחרונות. כשאנחנו מדברים על החקלאות הישראלית בארץ ישראל אנחנו מדברים על תקומת העם היהודי מחדש בארצו קודם כול. זאת המשמעות של שיבת ציון. אחרי אלפיים שנות גלות שהעם היה נודד ללא יכולת לעבד את האדמה הוא חזר לארצו.

השנה, אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים בשנת שמיטה. שנת השמיטה היא הדוגמה הטובה ביותר לדילמות שהעם היהודי נתקל בהן כשהוא חזר לארצו. ב-1896 במושבה רחובות, שש שנים אחרי שהוקמה, פתאום נתקלו בסוגיה שבמשך אלפיים שנים לא טיפלו בה: מה עושים בשנת שמיטה? במשך אלפיים שנים העם היהודי היה מחוץ לארץ ישראל. אני חושב שזה אולי הסמל הכי גדול של תקומת העם היהודי מחדש בארצו, כל הסוגיות של שנת שמיטה, שעד היום אנחנו מתמודדים עם חלקן, על איך להתנהל, עם כל המחלוקות שיש בזה, ולא משנים הפתרונות. צריך להבין מה עושים פה.

לכן הדור הצעיר לחקלאות הוא דרמטי לכל המונח של שיבת ציון ותקומת העם היהודי מחדש בארץ ישראל ואי אפשר יהיה להפריד את זה ולא ניתן להפריד את זה, קודם כול.

לגבי הסוגיות המרכזיות שעלו פה, אני רוצה להתייחס לשתיים. הראשונה, לגבי הצעירים בחקלאות. כאשר באים כל הזמן לספר עד כמה המצב של החקלאות לא טוב, תמיד אומרים שגיל החקלאי הממוצע הוא 65. אגלה פה סוד: זה היה גיל החקלאי הממוצע לפני שעודד פורר בא להיות שר החקלאות ואביגדור ליברמן שר האוצר ודיברו על רפורמה בחקלאות. זאת אומרת שצעירים לא נכנסו לחקלאות בגלל הזנחה של ממשלות ישראל לדורותיהן. אני לא מאשים את החקלאים.

אני לא מאשים שתמכו בתעשייה ונתנו מענקים לעידוד השקעות הון בתעשייה אבל לא נתנו מענקים לעידוד השקעות הון בחקלאות כפי שצריך לתת ולא נתנו מענקים למחקר ופיתוח בחקלאות כפי שנתנו במקומות אחרים. את המשוואה הזאת אנחנו הופכים כדי להביא את הדור הצעיר לחקלאות, כי הדור הצעיר יבוא לחקלאות כשהיא תהיה מקצוע שהצעיר ירצה להגשים בו לא רק את ההגשמה של הציונות אלא בסוף הוא גם יגיד: איך אני מתפרנס מזה ואיך אני הופך את זה לקטר כלכלי.

כשאנחנו מסתכלים על משבר האקלים העולמי, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כשמדינת ישראל העבירה החלטת ממשלה משמעותית על הפחתת פליטות הפחמן, לא נצליח לשנות את האקלים העולמי בגלל שיפלטו פחות פחמן בישראל, חתימת הפחמן שלנו היא כלום. וגם לא נצליח לגדל כאן את כל התוצרת החקלאית עבור כל העולם. אבל אנחנו נצליח ללמד את כל העולם איך עושים חקלאות במדבר ואיך עושים חקלאות באקלים קשה ומכאן אנחנו נדע להוציא את הפיתוחים הללו. זה הקטר הכלכלי של מדינת ישראל. בגלל זה אנחנו הולכים להשקיע מיליארדים במחקר ופיתוח, במענקים לעידוד השקעות הון, ולא אפרט עכשיו את כל התוכנית.

ב-3 בינואר אתה תפרט ותציג גם את התקציבים.

חשוב לי להגיד לחבר הכנסת מרגי שה-Indoor farming, החקלאות בתוך המבנים, החקלאות על הגגות היא חלק נכבד מן הפתרונות הללו, והיא מופיעה ונתמכת בתוך התמיכות שעושה משרד החקלאות, כולל בתהליך שאנחנו עושים של גינות קהילתיות, שאני ביקשתי להוסיף עליו את הגינות הקהילתיות על הגגות כחלק מן הפתרונות. אתייחס גם אל מה שאמרתי בהתחלה: זה גם פתרונות לשנת שמיטה כי החקלאות שגדלה בתוך הגידול הוורטיקלי היא תוצרת חקלאית שאפשר לצרוך אותה גם בשנת שמיטה.

לגבי מה שאמר חבר הכנסת האוזר, צריך להבין, החקלאות יכולה להיות כלכלית. הפטריות ברמת הגולן הן אולי אחת הדוגמאות הטובות. למה? כי באה חבורה של צעירים, אחד מהם מצאצאיו של טבנקין, ואמרו: אנחנו חוקרים פה את הפטריות ומצאנו שיש יתרון לפטריות כמהין ברמת הגולן. הם שותלים אותן על עצי האלון ונוטעים עצי אלון ברמת הגולן. מדונם כזה של אלונים שנוטעים ברמת הגולן מוציאים פי שבעה ממה שמוציאים מדונם תפוחים. אז למה אני צריך לתמוך בתפוחים? למה אני לא צריך לתמוך בגידולים שמהם אנחנו נוציא את היכולת הכי טובה להוציא משם כלכלה?

תן קריאת כיוון, תן סימן ביום ראשון בישיבת הממשלה. שימו דגש על החקלאות המתוכננת בגולן.

בהחלטת הממשלה יש 300 דונם לחקלאות בעיר קצרין, ששם הולך להיות מרכז מחקר ופיתוח ענק שאנחנו משקיעים בו, כולל רצון להקים בית חולים וטרינרי, שהאוניברסיטה בגליל תלמד וטרינריה. יש מחסור גדול בווטרינרים. תאמין לי, אנחנו שם.

גם את זה נשמור לישיבה הבאה.

שני נושאים שקשורים לצעירים ולמתנדבים. תקציב המתנדבים בחקלאות היה תקציב שנתי, בכל שנה הם הגיעו לבקש.

הם בירכו אותך כשלא היית פה.

הפכנו אותו לתקציב תלת-שנתי, הגדלנו אותו מ-13 מיליון שקל בשנה ל-20 מיליון שקל בשנה. יצרנו להם יציבות ואופק.

ויש את נושא הצעירים לחקלאות, שעלה בפניי כאשר נפגשתי עם הארגונים. התקציב הזה גם הוא צריך להיות מעוגן שלוש שנים קדימה, כדי לייצר לארגוני הצעירים ודאות, וגם חייב להיות מוגדל. אז אני מבשר לך כאן, הנה אני עושה את זה אצלך בוועדה, את התקציב הזה במהלך שלוש השנים הקרובות כמעט ונשלש. היעד שלנו הוא להגיע ל-5 מיליון שקל בשנת 2022, 6 מיליון שקל בשנת 2023 ו-7 מיליון שקל בשנת 2024. זה היעד. שוחחה על זה חברת הכנסת שרון רופא אופיר עם שר האוצר. אני בתוך המשרד עושה את העבודה ואני מקווה שבתקופה הקרובה גם נצליח לסכם את הסיכומים התקציביים האלה כדי להביא החלטה דומה. זאת בדיוק הרוח. אנחנו רוצים להכניס דור צעיר לחקלאות דרך הארגונים האלה, ובאמצעות המהפכה הכלכלית שנעשה בחקלאות גם הדור הצעיר יישאר בחקלאות, כי היא תהיה מושכת, לא רק על הערכים שבה אלא גם על היכולת – אתה יודע, בסוף קשה במכולת לשלם עם ערכים, אתה בא לבעל המכולת ואומר לו: תרשום לי שלושה ערכים אבל זה לא מספיק.

הוא רוצה לשלם עם ערכים פיננסיים.

אדוני השר, תשמע את הסיכום של הוועדה ואת קריאת הכיוון, אבל באמת תודה על הדברים.

אדוני היושב-ראש, אם היה אפשר למחוא כפיים.

אנחנו בוועדה מרשים למחוא כפיים. במליאה אסור.

תודה לחברת הכנסת שרון רופא אופיר, שרוצה לעסוק בריפוי החקלאות.

אני רוצה לעסוק בריפוי החברה הישראלית. אני אומרת כל הזמן: נבוא בטוב. גם אם אנחנו עם גישות שונות, האמינו לי, נוביל פה גם לפוליטיקה אחרת. זו ההזדמנות שלנו.

אנחנו מסכמים את הדיון באופן הבא: הרפורמה בחקלאות תגיע לשולחננו ותידון, ויש בה מרכיבי חקיקה. יהיו בה ויכוחים, יהיו בה אי-הסכמות. השר פועל להגיע למקסימום הסכמות. יש התקרבות בעמדות. יש עוד דברים לא סגורים. אני מקווה שנוכל להביא לוועדה הסכמות ולא ויכוחים. אם נצטרך כוועדה להכריע נהיה מידתיים, כפי שהכרענו בהרבה דברים בצורה הוגנת ומידתית.

אבל היום לא עסקנו ברפורמה. השר גם יגיע להציג את משרדו ב-3 בינואר ואז תוכלו לשאול אותו שאלות כלליות על התקציב ועל המדיניות.

היום עסקנו בשאלה האם ניתן ובאיזה אופן לייצר דור חדש של צעירים ישראלים שבאים לעבוד בחקלאות, שבאים להתנדב בחקלאות, שבאים להיות חקלאים בעצמם ולהפוך ליזמים חקלאיים, להקטין ולהוריד את גיל החקלאי הישראלי ולייצר דור חדש של חדשנות ופרנסה מן התחום הזה.

הדבר הזה אפשרי. לפעמים מי שמלמד את הממשלה שיעור זה המגזר השלישי, זה החברה האזרחית, זה רשויות מקומיות. לכן המשרד חייב להיות קשוב מאוד לציבורים הללו, לאסוף את הרעיונות האלה, כפי שעשית, לחבק אותם ולמנף אותם.

הדבר הזה חל על משוחררי צבא. אין ישראלי שלא ירצה לעבוד בחקלאות במשך חצי שנה, לקבל את המענק שלו של עבודה מועדפת, לקבל קצת תרבות, קצת הכנה לאקדמיה ולעתיד, קצת קהילה, קצת חברים, קצת רשת חברתית.

מה החסם לדבר הזה? מגורים. איך תעשה מגורים? אני רוצה להציע לך מתווה. מדינת ישראל הצליחה לשכן כמה אלפי עובדים זרים בתוך המשקים הפרטיים במבנים יבילים זמניים, וזה בסדר. אנחנו צריכים להתיר למושבים, קיבוצים ומרחבים כפריים - -

וחוות בודדים.

- - להניח מבנים יבילים לכוח עבודה שרוצה לבוא עונתית, לחודש, לשנה, לעבודה מועדפת, בסיוע של השקעה בתשתיות הללו. הרי אדם שגר במבנה הזה משלם שכירות. השכירות הזאת תחזיר את עלות המבנה תוך 15–20 שנים. אם אתם לוקחים את המדינה ועושים 20 אתרים ושם מקימים כפרי סטודנטים עם מגורים לעובדים ומחנות עובדים בחקלאות, יכול להיות גם ערבי שיבוא לגור שם ולעבוד, זה גם בסדר. צריך להקים את המבנים הזמניים האלה ולאפשר עבודה. מגורים זה החסם.

אדוני היושב-ראש, אני עובדת על חוק כזה.

השר, תכנס דיון על המגורים לעובדים עונתיים בחקלאות, בין אם בכפרי סטודנטים, בין אם במבנים יבילים בחלקות או בשטח המשותף של הקיבוץ או המושב, או אפילו בשטח החקלאי עצמו. זו אפשרות, בהסכמה עם רמ"י – מבנה זמני למגורים של עובדים זמניים.

דבר נוסף, צריך להגדיר שותפויות עם המגזר השלישי וצריך להקים אצלך זרוע של שותפויות עם רשויות מקומיות ועם המגזר השלישי, ממש אגף שותפויות. אז תהיה להם דרך לשאת ולתת ולהתחבר למשרד בדרך טובה.

דבר נוסף, להקים מסלול ירוק ליזם ולחקלאי הצעיר. הוא פוגש בירוקרטיה, הוא פוגש את הוועדה של משרד החקלאות שמכירה בגידול שלו, הוא צריך ללכת לרמ"י. לוקח לפעמים שנים לקבל אדמה לחקלאות. צריך להקים אגף למסלול ירוק – ירוק זה טוב לחקלאות – ליזם החקלאי הצעיר, ליווי מערכתי עם איש קשר, עם קייס מנג'ר, עם לוחות זמנים, מתי הוא ביקש, ושידווחו לך בתוכנה: ביקש קרקע, הביא את האישורים, למה זה לא מתקדם.

והתקציבים הסדורים הרב-שנתיים – שאפו, להבטיח את העתיד של העמותות האלה, שלא יצטרכו בכל שנה להיאבק על תמיכות.

ומה שדיברת על הערים – המעטפת של הערים. יש שם המון אדמה לא מעובדת בנחלים, בוואדיות, בפשט ההצפה, בשטחים ציבוריים גדולים מדי ללא שימוש. אפשר בלב הערים לעשות חקלאות עירונית, כולל המבנים שחבר הכנסת מקלב דיבר עליהם. יש יוזמות כאלה במצפה רמון, יש טבעות לחקלאות במצפה רמון, בירוחם ובעוד מקומות, כבר יש שם תב"ע חקלאית.

בערים הערביות, בשולי הערים, להקיף את העיר בטבעת חקלאית. הדבר זה הוא חלום. כשאתה מקים ישוב בדואי חדש ואתה עושה 1,000 דונם חקלאות ואז אפשר גם את העדרים וגם את הגידולים לפתח, לא בלב היישוב אלא החוצה. הדבר הזה מביא איכות חיים, פרנסה ומאפשר לאנשים לשמר מסורות.

אני רוצה לראות שבעוד שנתיים–שלוש ארגון עמלי וכל מי שהוא מאגד בתוכו יוכל לדווח לנו שאין 1,000 צעירים ישראלים שבאים לעבוד בחקלאות אלא 10,000. זה היעד ואנחנו נבדוק אתכם. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.