פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



20
ועדת הכנסת
14/12/2021


10/01/2022
11:01
מושב שני

פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, י' בטבת התשפ"ב (14 בדצמבר 2021), שעה 12:00

1. המלצת יושב ראש הכנסת וסגניו בדבר מועדי הכנסים במושב השני ופתיחת המושב השלישי של הכנסת ה-24

- המשך דיון.
2. ערעורם של חברי הכנסת שלמה קרעי, אורית סטרוק ומאיר פורש על החלטת הנשיאות שלא לאשר דחיפות הצעתם לסדר היום בנושא "מינוי שי ניצן לרקטור הספריה הלאומית בניגוד לחוק ולתפקיד חדש שנתפר במיוחד בשבילו".
3. קביעת ועדת לדיון בהצעות החוק הבאות:

א. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב-2021 (מ/1470).
ב. הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021 (מ/1473).
ג. גג הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 17), התשפ"ב-2021 (מ/1482).

חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר
עידית סילמן – מ"מ היו"ר
אחמד טיבי
יצחק פינדרוס

זאב בנימין בגין
איתמר בן גביר
אלון טל
אורית מלכה סטרוק
מאיר פרוש
שלמה קרעי
שמחה רוטמן

מזכירת הכנסת ירדנה מלר הורוביץ

ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

הילה מליחי


ערעורם של חברי הכנסת שלמה קרעי, אורית סטרוק ומאיר פורש על החלטת הנשיאות שלא לאשר דחיפות הצעתם לסדר היום בנושא "מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית בניגוד לחוק ולתפקיד חדש שנתפר במיוחד בשבילו"

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שלישי, עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי, תשפ"ב, 14 בדצמבר 2021. אנחנו נתחיל, על פי בקשתה של מזכירת הכנסת לחכות לה עם הסעיף הראשון, בסעיף השני: ערעורם של חברי הכנסת שלמה קרעי, אורית סטרוק ומאיר פורש על החלטת הנשיאות שלא לאשר דחיפות הצעתם לסדר היום בנושא "מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית בניגוד לחוק ולתפקיד חדש שנתפר במיוחד בשבילו". חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה תנמק את - - -

אולי נשמע קודם את המערערים.

אני רוצה שהיועצת המשפטית תהיה כאן, אדוני. חשוב לנו שתהיי בהאזנה. יש כאן שאלות שאני רוצה לשמוע את חוות דעתך. אפשר לפתוח? תודה, אדוני יושב-הראש. אולי אני אגיד את השאלות שחשוב לי לשמוע את ארבל לגביהן, ואז אני אדבר לגבי הנושא. שאלה טכנית קודם כל, לגבי הצעה לסדר, האם יש קווים מנחים בנשיאות הכנסת? כי כאן הגשנו את - -

הצעה דחופה.

- - ההצעה הדחופה לסדר, נציגי שלוש סיעות באופוזיציה. זאת אומרת, זו לא הצעה שהגיש אחד, אלא הגישו שלושה אנשים שמייצגים שלוש סיעות באופוזיציה, בשם הסיעות שלהם אגב. והאם אושרו הצעות דחופות לסדר אחרות שהגיש אדם אחד? זאת אומרת, מי קובע את העדיפות? האם אין מניעה לפסול בגלל אג'נדה את ההצעה הדחופה לסדר? לא נותנים עדיפות למספר חברי כנסת, למספר סיעות, שדורשים את הבקשה הזו? זו שאלה שאני אשמח לשמוע מה הקריטריונים שם.

מכאן אני רוצה לעבור לנושא עצמו. אדוני, יש כאן ממש שערורייה שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום, והדיון הזה הוא דיון שנדרש בדחיפות, אי אפשר לדחות אותו. יש כאן מינוי, ג'וב שתפרו לפרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, לרקטור הספרייה הלאומית בניגוד לחוק. בניגוד לחוק. גם אם זה היה בחוק, שאלנו הרבה שאלות ולא קיבלנו תשובות עליהן: מה היה התהליך, מה היה המכרז, איך בדיוק הגיעו לזה? אבל אני אספר את הסיפור. פרקליט המדינה, שי ניצן, נתפר עבורו ג'וב – רקטור הספרייה הלאומית. התפקיד הזה, אדוני, הוא תפקיד פסול. ארבל, הוא פסול חוקית גם. חשוב שאת תאמרי את חוות דעתך בעניין. יש חוק – מתוקף חוק הספרייה הלאומית, התשס"ח-2007, לחברת הספרייה הלאומית יש דירקטוריון שממנה את המנהל הכללי, והוא רשאי להחליט שלחברה יהיה גם מנהל אקדמי. החוק מאפשר לדירקטוריון למנות שני תפקידים. - - - הוא צריך לקבוע את תפקידו – מנהל כללי ומנהל אקדמי, בחוק. ואכן לספרייה יש מנהל כללי, אורן וינברג, בעל רקע עשיר בעולם הספרנות והספריות. ויש לה גם מנהל אקדמי, פרופ' אלחנן ריינר, פרופ' להיסטוריה של עם ישראל.

אבל בחוק אין זכר לרקטור. ולמרות זאת, למרות שבחוק אין הסמכה לדירקטוריון למנות רקטור ולתפור תפקיד כזה, הקים הדירקטוריון ועדת איתור למשרה הזאת ומינה רקטור על פי המלצתה. אבל הדירקטוריון הזה לא הוסמך בחוק לעשות את הדבר הזה. זאת אומרת שללא קשר לזהות הממונה – שגם הוא מאוד בעייתי ולא קשור בכלל, ואין לו שום כישורים ולא שום דבר שקשור לקבוע בספרייה הלאומית –המינוי הזה הוא מינוי פסול.

הוא קרא המון ספרים.

הוא כתב המון כתבי אישום תפורים. פורסם, אדוני, כי הוקמה ועדת איתור והמכרז לתפקיד פורסם, אבל ניסינו אני וחבריי למצוא את התיעוד הזה לאותה ועדת איתור, לאותו מכרז, מה פורסם, מה היו תנאי המכרז, מי היו המתמודדים – אבל שום דבר. מה היה מספר הפונים, מה היו כישוריהם – כלום, אין שום דבר, זה כאילו אנחנו מדינה בתוך מדינה שבה כשמדובר בחברי הפרקליטות, מערכת אכיפת החוק, להם הכול מותר, אצלם אפשר לעשות הכול במחשכים, ואף אחד לא יודע וזה עובר בשתיקה. מה שכן ידוע, שהוועדה איתרה את שי ניצן, עד לאחרונה פרקליט המדינה, ששמו הולך לפניו בהקשרים שאין להם שום דבר עם עולם הספריות. אמרו עליו הילה גרסטל וד"ר מאיה פורמן, ד"ר חן קוגל, והיועץ המשפטי לממשלה בעצמו שאמר שהוא תופס אותו בגרון ושהוא תופר לו תיקים. אני לא מצליח להבין איך דבר כזה קורה, שאדם שאין לו שום קשר עם העולם הזה, תופרים לו תיק בניגוד לחוק, שהחוק בכלל לא מסמיך את הדירקטוריון לתפור תפקיד כזה של רקטור הספרייה הלאומית. למינוי יש השלכות תקציביות, ולעניין הזה הוא מקבל, חוץ מהפנסיה התקציבית שלו של עשרות אלפי שקלים בשנה, פה עוד עשרות אלפי שקלים בשנה לתפקיד שנתפר בניגוד לחוק, בניגוד לכללים תקינים. ואני חושב שאסור לנו לעבור לסדר-היום, אדוני, בפרט – אני אוסיף את הדבר האחרון – שלא הבנו בהסכמים הקואליציוניים על מה סיעת תקווה חדשה הכניסה הגדלה בתקציב של הספרייה הלאומית. מה עם הפריפריה, העניים, החלשים, החולים, משרד הבריאות, משרד החינוך?

יש קשר?

אני שואל שאלת תם. לא צריך לבדוק את העניין הזה? העלאה מ-48 מיליון שקל תקציב ל-70 ומשהו מיליון שקל תקציב – זה מופיע בהסכמים הקואליציוניים של תקווה חדשה.

מה אתה אומר? הכפילו כמעט את התקציב.

לא בונים פה בניין חדש?

בונים בניין חדש, נכון, אבל עושים הרבה דברים במדינת ישראל, שום דבר מזה לא נכנס להסכמים קואליציוניים של מפלגה שהיא לא מנהלת את המדינה. לכן יש פה הרבה תמיהות, הרבה דברים שאסור לנו לעבור עליהם לסדר היום, ואני מבקש לאשר את הדיון הזה אדוני.

חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. ארבל, לפני שאת עונה, ברשותכם – זה תלוי בהסכמת חברת הכנסת סטרוק כמובן – חבר הכנסת פרוש ביקש לנמק עכשיו.

כן, בוודאי. בוודאי.

חבר הכנסת פרוש, תנמק ואחר כך ארבל תענה לחבר הכנסת קרעי ונעבור הלאה.

את הנושא אני מכיר לעומק כתוצאה משיחות עם חבר הכנסת קרעי, שהוא חי ונושם ומנסה כלפי חוץ להוציא את הכאב שיש לו. אם אני לא טועה, אני ראיתי גם דברים שהנשיאות החליטה שחבר כנסת אחד ביקש. אז אני לא רוצה לומר שאני חולק על כל שיטת ההחלטות בנשיאות, - - - נציגות ו- - - הצבעות, אתמול כי זה חלק מהתוצאה שהאופוזיציה מאוד פגועה מההתנהלות של הקואליציה. אני לא רואה למה הנושא הזה, עם כל הנימוקים של חבר הכנסת קרעי – הספקתי לשמוע אותו כאן, אבל אני מכיר את הטיעונים האלה – לומר שהדבר הזה לא צריך לקבל סדר-יום. לכן אני מבקש לערער על ההחלטה של הנשיאות, ואני מבקש שהוא ייכלל.

חבר הכנסת פרוש, תודה רבה.

אני כמציע מערער, אבל את ההצבעות יעשה החבר הקבוע בוועדה.

בסדר גמור. ארבל תתייחס למה שביקש חבר הכנסת קרעי, ואז חברת הכנסת סטרוק תדבר.

תקנון הכנסת מותיר לנשיאות הכנסת שיקול דעת רחב בקביעה מהן ההצעות הדחופות לסדר שיאושרו בכל שבוע. ההנחיה של סעיף 54 היא שאם נושא ההצעה הוא בעל חשיבות או דחיפות מיוחדת, ואז יש כמה מגבלות, למשל: לא יאושרו יותר מחמישה נושאים, או שאם יש באותו שבוע הצעה לסדר או שאילתה דחופה אי אמון באותו נושא – זאת אומרת שיכול להיות נושא מאוד חשוב, אבל הוא כבר נדון בדרך אחרת, אז לא יאשרו אותו כהצעה דחופה, או שאישרו דיון מהיר. אלה בגדול הדברים. הרבה פעמים העובדה שהרבה ח"כים הציעו הצעה מלמדת על החשיבות שלה, ח"כים מסיעות שונות כמובן, כי ח"כים מאותה סיעה לא יכולים. הנשיאות יכולה להחליט שנושא שגם ח"כ אחד חשב עליו הוא נושא דחוף. אם אני מסתכלת על ההצעות של השבוע, למשל, הנושא הראשון ברשימה שהונח בפני הנשיאות, נושא הקטל בדרכים ביהודה ושומרון שהגישו שלושה ח"כים – לא אושר. ויש עוד. יש הרבה מאוד הצעות של ח"כים בודדים ששתיים מהן אושרו.

אני לא חושבת שאי פעם הייתה איזושהי הנחייה או מחשבה או אמירה שהצעה שח"כ אחד מגיש – יש פחות סיבות לנשיאות לחשוב שהיא חשובה או דחופה. אגב, אתה אומר זה מטעמי ומטעם סיעת הליכוד, אבל זה לא ככה, הצעה דחופה היא - - -

מה את אומרת, ארבל, שהנשיאות – שיש לה רוב מסוים לקואליציה – יכולה למנוע מאתנו, חברי כנסת, להעלות נושאים לסדר-היום?

היא עושה את זה כל הזמן.

אם הנשיאות הייתה אומרת אנחנו לא בוחרים הצעות של ח"כים מהאופוזיציה, היה מקום לבחון את הנושא.

לא, נושאים שלא רוצים לדבר עליהם, רוצים לסתום לכם את הפה בנושא הזה.

אתם כמובן יכולים להגיש הצעה רגילה, אז אין פה עניין לסתום את הפה.

לדבר עשר דקות?

כן, נכון, זה נותן יותר זמן דיבור. זאת אומרת, יש לחברי הכנסת כלים רבים ומשמעותיים להעלות נושאים.

גם הצעה רגילה, וזה לא שמאשרים כל הצעה.

לא צריך לאשר.

זו המכסה שלך.

זה פשוט יורד מהמכסה, זה ההבדל. זה גם עולה באותו שבוע ויש יותר זמן לדבר. לכן בסופו של דבר יש מכסה מוגבלת, הנשיאות יושבת וחושבת מה נראה לה הכי חשוב. בסוף זה גם לא סיעתי – הסתכלתי על מה שאושר היום. לשלושה ח"כים מהליכוד כן אושרו הצעות דחופות שהם הגישו: קטי שטרית, קרן ברק וגילה גמליאל.

לא אמרתי שזה סיעתי, אמרתי שזה נושאי, זה מהותי.

לא, אמרת מטעמנו ומטעם הסיעה.

אני אומר שזה מהותי, העניין הזה לסתום פיות בנושאים שלא רוצים שנדבר עליהם.

אז נשמע את נציג הנשיאות. למה יש סתימת פיות? איך זה סתימת פיות? יש המון נושאים שלא אושרו. נראה שיש פה עשרות נושאים שלא אושרו.

ארבל, תמיד כשמדברים על דברים האלה, אתם מתייחסים בסבירות, כמה חברי כנסת. תמיד אמרו לנו – אני זוכר, בתקופות קודמות – שמתייחסים למספר חברי הכנסת שהגישו.

לעיתים זה מעיד על החשיבות והדחיפות, אבל הנשיאות יכולה לחשוב שבעיניה יש משהו יותר דחוף. אני פשוט לא רואה פה משהו שהוא כל כך בוטה, שיש פה איזושהי חריגה מדברים שהיו מקובלים בכנסת.

ארבל, תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אגיד לך למה אני החלטתי לערער על ההחלטה הזו, למה בכלל החלטתי להצטרף להצעה של ידידי, חבר הכנסת קרעי, להגיש את הבקשה. אתה יודע, אני כבר הרבה זמן לא הגעתי אליך לוועדה עם ערעור על החלטה. במקרה הזה אני באמת חושבת שחייבים לערער ואני חושבת שהנושא חייב להגיע לבחינה של הכנסת, משום ש – תסלח לי על המילה הקשה. תסלח לי, ניר, על המילה הקשה, אבל אני חושבת שמדובר כאן בשחיתות. סליחה, אני מתנצלת על המילה הקשה, אבל מדובר כאן בשחיתות, ותפקידנו ככנסת לוודא שלא נעשים מעשי שחיתות במינויים מהסוג הזה.

עכשיו אני רוצה לקחת את עצמנו אחורה, ברשותך ניר, לספטמבר 2012. עד ספטמבר 2012 כיהן שי ניצן כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. זה היה תפקידו. במסגרת התפקיד הזה הוא התעמר קשות באנשי ימין, מתנחלים, מפגיני ימין, ניהל כלפיהם מערכת שלמה של אכיפה בררנית במסגרת צוות מיוחד לאכיפת החוק, שהוא המציא אותו יש מאין. אני אסביר. אני אסביר. בשנת 1998 נחשפו קיומם של נהלים מיוחדים לאכיפת החוק על מתנחלים ואנשי ימין, ונחשף קיומו של צוות שאמור לטפל במיוחד בהחמרת האכיפה על פלח האוכלוסייה הזה. הממשלה בשנת 1998 קיימה דיון בנהלים האלה, שהיו סודיים. הם היו כל כך סודיים שאפילו היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, לא קיבל עליהם מידע מהגברת טליה ששון, שהייתה מופקדת עליהם, ורק לאחר שחשפנו את הנהלים, הנהלים האלה הובאו לממשלה והממשלה קיימה בהם דיון. הממשלה, ניר, קיבלה החלטה בשנת 1998. החלטה שהיא קיבלה הייתה החלטה מאוד ראויה. היא קיבלה החלטה שצריך שיהיה צוות לאכיפת חוק בסוגיות אכיפה והמרדה כלל ארצי, כלל מגזרי, על כל מי שיש נגדו חשדות על הסתה והמרדה, ולא על מגזר מסוים. הגיע שי ניצן ופשוט דילג מעל החלטת הממשלה הזו, לקח את הצוות הזה והפך אותו מחדש לצוות שעוסק אך ורק באכיפה על מתנחלים ועל אנשי ימין.

בשנת 2012 הוא סיים את תפקידו. קודם סיום תפקידו, אדוני היושב-ראש, ניסה שי ניצן להתקבל לשלושה תפקידים אחרים שהיו פנויים בפרקליטות המדינה. הוא הגיש מועמדות והוא לא התקבל לאף אחד מהם. והנה, ערב סיום תפקידו – ממש ערב סיום תפקידו – קיבלנו מידע שהולכים לתפור לו תפקיד מיוחד. תפקיד מיוחד שלא היה קיים עד אז במשרד המשפטים, תפקיד של משנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים. לא היה תפקיד כזה אז. וחבר הכנסת יריב לוין הגיש על זה בקשה לדיון מהיר בוועדה לביקורת המדינה, והיה דיון בוועדה לביקורת המדינה. והגיע שר המשפטים דאז, יעקב נאמן, ודנו בנושא הזה. הוועדה לביקורת המדינה ראתה בחומרה רבה את העובדה שהולכים לתפור תפקיד מיוחד, חליפה ליתום – חליפה ליתום – לשי ניצן, שהוא לא יישאר בלי תפקיד, כי הוא ניסה להגיש מועמדות לתפקיד אחד, לתפקיד שני, לתפקיד שלישי, ולא הצליח, אז כדי שיהיה לו תפקיד בכיר, תופרים לו חליפה ליתום.

היה דיון בוועדה לביקורת המדינה, אני מדברת על קיץ 2012 – אין לי כרגע את התאריך המדויק, אבל אני זוכרת היטב – מי שישב בראש הוועדה היה חבר הכנסת אורי אריאל. והוועדה ראתה בחומרה את הדבר הזה. וחיכינו לראות מה יהיה. ואז בספטמבר 2012, ביום חמישי אחד, פתאום מקבלים שרי הממשלה הודעה שיש מינוי חדש שהולך לבוא לממשלה ביום ראשון. מחמישי לראשון, בלי שום התראה מוקדמת, בלי כלום, וזה מינוי לתפקיד המיוחד הזה. והגיע היועץ המשפטי דאז, וינשטיין, לישיבת הממשלה והסביר לחברי הממשלה שהוא פשוט לא יכול להמשיך בתפקידו אם שי ניצן לא יהיה לצדו, ולכן מעכשיו יהיה תפקיד חדש – משנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים. לא היה תפקיד כזה קודם לכן, הוא הומצא, חליפה ליתום, עבור שי ניצן. ווינשטיין הפעיל את מלוא כובד משקלו כדי שהמינוי הזה – הקריטי והחשוב, עם חוות דעת שצורפה למה חייבים כזה משנה ואי אפשר בלעדיו, ויש המון נושאים שאי אפשר לדון בהם בלי זה, חייבים את זה. והממשלה אישרה. הממשלה אישרה. תפקיד שלא היה קודם, מועמד אחד ויחיד, וינשטיין לא יכול בלי זה.

שי ניצן נכנס לתפקיד הזה, ועכשיו נשאלת השאלה כמה זמן הוא תפקד בתפקיד. כמה זמן אתם חושבים?

חברת הכנסת סטרוק, אנחנו עוברים עכשיו שנה-שנה?

זה מאוד מעניין.

לא, אנחנו לקראת הסוף.

תקשיב עד הסוף. תקשיב לסוף. אני כבר מנחש שהתפקיד הזה נסגר כשהוא יצא מהמינוי.

זה מפליא. זה מפליא. תאמין לי שכל – אני אסביר לך משהו, ניר.

אני סקרן, אבל אנחנו בסוף 2012 כרגע.

תקשיב, אני אגיד לך משהו. יש דברים שאנחנו כחברי כנסת - - -

ניר, אני בטוח שתיתן גם לחברי ועדה אפשרות להתבטא.

אנחנו רוצים לספר על שנת 2000.

ככל שיותיר לנו הזמן.

אני אגיד לך משהו, ניר. אני רוצה להגיד משהו מאוד רציני. מאוד רציני. אנחנו כחברי כנסת אחראיים לכך שלא תהיה פה שחיתות. זה תפקידנו.

אני חושב שאין מחלוקת, חברת הכנסת סטרוק. כל המחלוקת היא בסופו של דבר על דחיפות העניין, זו המחלוקת.

אני רוצה להגיע לפואנטה. דחיפות העניין היא עצומה, כי עושים שוב את אותו דבר.

בוודאי. יש פה 40 נושאים - - -

ניר, אני רוצה לשאול אותך, כמה זמן לדעתך, להערכתך, כמה זמן שירת שי ניצן בתפקיד הקריטי שבלעדיו אי אפשר היה לנהל את ענייני המשפטים של מדינת ישראל? כמה זמן?

שנה וחצי?

הלוואי. שנה וחודש. מספטמבר 2012 ועד נובמבר 2013, בדיוק שנה וחודש, כי אז הייתה ועדת איתור לבחירת פרקליט המדינה החדש במקום משה לדור. וראה זה פלא, ועדת האיתור, שאמורה להשיג לממשלה מספר מועמדים שהממשלה תבחר ביניהם, הצליחה להצביע רק על מועמד אחד. תנחש איך קראו לו – שי ניצן. רק אחד. רק אחד. וחברי ממשלה, שחלקם היו מאוד מאוד מזוהים עם הימין, ומאוד הפריע להם למנות את שי ניצן, עם הרקורד האיום שלו כלפי הימין, לתפקיד פרקליט המדינה היו אנוסים. ועדת האיתור אנסה אותם.

סליחה שאני קוטע אותך.

אני מסיימת.

אני לא מגביל בזמן, אבל את פורסת לנו מסכת של עשר שנים עם ממשלות שונות.

לא עשר שנים, אני פורסת מסכת - - -

מסוף 2012. בואי נתקדם.

אנחנו נתקדם.

היא מראה לך שזו מתפרה שיטתית.

חבר הכנסת קרעי, בסדר, עשר שנים – אני לא יודע מי ועדות האיתור שם היו. אגב, בלי להביע דעה - - -

ניר, תן לי רגע. אל תביע דעה. תן לי שנייה, אני פורסת בפניך עובדות כי בכול זאת, יש לי פרופסורה בנושא הזה.

מאה אחוז, אבל חברת הכנסת סטרוק, אני אומר בכבוד: בואי נגיע לנקודה. אני רוצה לאפשר גם לחברי הכנסת - - -

תשלימי את ההקדמה וגשי לנושא.

בזמן שאתה אומר לי בואי נגיע לנקודה, כבר הייתי מגיעה לנקודה חמש פעמים. מה שאני אומרת, שי ניצן עבר מתפקיד לתפקיד. חברי הממשלה נאנסו לאשר אותו משום שלא הייתה להם אופציה אחרת. הכתבת המדינית של גלי צה"ל דאז, אילאיל שחר דיווחה בגלי צה"ל – ויש לי את ההקלטה – שחברי ממשלה אמרו לה שהם מפחדים להצביע נגד המינוי מחשש שייתפר להם תיק. כך אמרו חברי ממשלה לאילאיל שחר, שהם מפחדים להצביע נגד המינוי של שי ניצן בנובמבר 2013 מחשש שייתפר להם תיק. הוא מונה לתפקיד פרקליט המדינה. ועכשיו תנחש מה קרה לתפקיד הקריטי שאי אפשר היה בלעדיו.

שתפרו לו לפני זה.

הוא לא מאויש עד היום.

מה קרה לתפקיד הזה? הוא נותר בלתי מאויש. פתאום לא היה בו צורך. יש לנו, אדוני היושב-ראש, חברה משותפת. חברתנו המשותפת, שרת המשפטים לשעבר איילת שקד - - -

חברת הכנסת סטרוק, סליחה, אני נותן לך עד 12:26.

מעולה. אני גומרת לפני. כשחברתנו המשותפת איילת שקד כיהנה כשרת המשפטים, זכיתי להיות הרבה במשרד המשפטים לצדה, לעזור לה בכל מיני דברים ועניינים. ואז גיליתי את נבכי הקליקה. את נבכי הקליקה שקיימת במשרד המשפטים. אני אומרת לך בוודאות שלאדם הבכיר ביותר בקליקה הזאת קראו שי ניצן. ועכשיו אנחנו רואים איך שוב נתפר לו תיק שאף אחד לא צריך, שלא קיים בכלל בחוק של הספרייה הלאומית, ששואב כספים של המדינה ללא צורך, ממש ללא צורך. ואתה יודע מה, ניר? בעוד שנה ומשהו פתאום יסתבר לך שזו הייתה רק מקפצה לתפקיד הבא, כדי שבינתיים הוא יחיה לו בנחת ועם משכורת שמנה.

אם יש לנו כחברי כנסת איזשהו תפקיד למנוע שחיתות, פה התפקיד הזה מונח. ולכן הנושא הזה חייב לעלות לדיון בכנסת, הוא לא יכול להיות מופקר. אנחנו לא יכולים לאטום עיניים, אוזניים ופה ולהגיד לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו. זו שחיתות.

תודה רבה. עמדת במילה שלך. חבר הכנסת אחמד טיבי, סגן יושב-ראש הכנסת, אנא הצג בבקשה את עמדת הנשיאות.

תודה רבה אדוני. האמת, זה תרגיל יפה, שלמה. לא אישרו להם הצעה דחופה של שלוש דקות, ופה הרצאה של עשר דקות כל אחד. זו השיטה היעילה ביותר לשלוח מסר לציבור. כל נציגי הציונות הדתית פה, למרות ששי ניצן גם הוא נציג של הציונות הדתית, או בן לציונות הדתית.

היה מת.

בערך כמו שאתה נציג הציונות הדתית, זה אותו רעיון.

בן לציונות הדתית. בן.

היה מת.

בערך כמו שאתה נציג הציונות הדתית, זה אותו רעיון. אותו קו מחשבתי.

לא, הגזמת.

הוא אויב הציונות הדתית מספר 1.

לא זה מה שהוא אמר על עצמו לפחות.

אני אומרת מה שאנחנו אומרים.

האמת היא שכאשר מובאות בפני הנשיאות מספר הצעות, היא מחליטה מה מתאים יותר, מה דחוף יותר, כי זו הצעה דחופה לסדר-היום. והנושאים שנבחרו הם נושאים ראויים, אנחנו רואים את חמשת הנושאים. אגב, הוחלט על ארבעה והוסיפו את הרביעית או את החמישית כי היא דחופה יותר וחשובה בעיני הנשיאות. ולכן הנשיאות לא החליטה שהנושאים שלכם לא חשובים. היא לא החליטה. או שלנושא אין ערך פרלמנטרי. היא החליטה שאלה הם הנושאים שהשבוע היא רוצה לדון בהם, ולכן היא לא קיבלה את ההצעה שלכם, ולכן חבר הכנסת קרעי וחבריו, הגשתם ערעור ונתתם פה הרצאה של עשר דקות כל אחד, אפילו חזרתם עשר שנים אחורה למינוי של שי ניצן.

מה עמדתך האובייקטיבית, אדוני?

לא, שלמה, רק שנייה, אני רק רוצה - - -

לא, לא, לא, חבר הכנסת - - -

אני מייצג את הנציגות.

זה רק דקה. ברבע דקה משהו שלמדתי פה מארבל. אנחנו הבנו פה מארבל בדיונים קודמים שאנחנו לא באים להאשים את הנשיאות, אלא ועדת הכנסת יכולה להחליט להוסיף נושא.

בהחלט. בהחלט. זה נכון. זה נכון. אבל הייתה החלטה שיהיו רק ארבעה נושאים, ובאופן חריג השבוע הוסיפו חמישי.

אז תקעתם את ועדת הכנסת גם.

אתה משתמש בוועדת הכנסת בצורה יעילה. בצורה יעילה.

זה לא נכון.

היא הקריאה שיש רק חמישה נושאים - - -

אגב, ועדת הכנסת יכולה להוסיף.

אגב, חבר הכנסת קרעי, הייתי בהרבה ערעורים כאן בשנים האחרונות, זו פעם ראשונה שאני רואה ערעור שנמשך יותר מחצי שעה בגלל נדיבות היושב-ראש. אולי בגלל שגם הוא ציונות דתית.

כן, יש בזה משהו. חבר הכנסת טיבי, אני מבטיח שאם אתה תגיע לערער ותרצה את מכסת הזמן שלך, אתה תקבל.

אני חושב שהנושא ברור, והנימוקים בדיוק מה שאמרתי.

חבר הכנסת טיבי, תודה רבה. לפני שנעבור להצבעה, חבר הכנסת איתמר בן גביר וינעל את הדוברים - - -

שאלתי אם תיתן רשות דיבור לחברי ועדה גם.

אין בעיה. ברשותך, חבר הכנסת רוטמן, אתה תסיים. חבר הכנסת בן גביר, חבר הכנסת פינדרוס ואחר כך חבר הכנסת רוטמן. אני לא מגביל בזמן, אבל אני מבקש - - - את המהות הבנו.

אני אקצר. אני שומע את הדברים, אדוני היושב-ראש. אני שומע כאן את הדברים מטעם נשיאות הכנסת, אני מתקשה להבין. מתקשה להבין את הקטנוניות ואת הרעיון לחסום איזשהו דיון שהוא כל כך חשוב, שהוא כל כך מהותי, על אדם, שאין מה לעשות, שנוי במחלוקת. אורית הזכירה כאן מקצת שבחו של האדם, אני יכול להוסיף – אני נכנסתי באמצע של הדברים של אורית – שני נתונים שחשוב לדעת: אחד, כל המעצרים של ילדות בגוש קטיף, ניר, ההנחיה לבקש מעצר עד תום ההליכים לילדות בנות 12 שחוסמות כביש, זה שי ניצן. 53 כתבי אישום נגדי, שמתוכם 46 זיכויים – 46 זיכויים – זה שי ניצן. במדינה נורמלית, אחד כזה – היו שולחים אותו הביתה. רק אצלנו הבן אדם הפך להיות פרקליט מדינה.

אני חושב שכאשר לוקחים את העובדה שהמינוי שלו כל כך שנוי במחלוקת, כל כך בעייתי, גם כל כך לא מקצועי – מה הקשר בין שי ניצן לבין הספרייה הלאומית? באמת, באמת. אין שום קשר ואין שום תחילת הבנה למה הוא קשור. האנשים שם הם מינויים מקצועיים. מה הוא? מה ההסמכה שלו? מה הוא למד כדי שהוא יכהן בתפקיד כזה?

הוא למד איך לתפור לעצמו חליפה ליתום.

לתפור תיקים. ולכן העניין הזה, אדוני, לתת חופש ביטוי. במאמרה של פרופ' להב – אהרון ברק תמיד ציטט את זה, הנשיא אהרון ברק: טול מהאדם את חופש הביטוי, ולקחת ממנו את התכלית ואת המהות לחיים שלו. וחופש הביטוי משתרע על כולם. על כולם. בפרשת לוי נגד מפקד המחוז הדרומי אמר בית המשפט העליון: חופש הביטוי הוא לא רק החופש של ילדים עם זרי פרחים להלך ברחובה של עיר. חופש הביטוי זה גם החופש להציג דברים שהם שנויים במחלוקת, אפילו אם הם מקוממים, אפילו אם הם מרגיזים. כאן האמת היא שאני לא מוצא משהו מרגיז. אני חושב שיש כאן כמעט קונצנזוס בין כל מי שנמצא כאן שהמינוי הוא שנוי במחלוקת. אבל באמת אני לא מבין למה לחסום את הדיון הכול כך חשוב הזה.

חבר הכנסת בן גביר, תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

אני רוצה לנסות בקצרה. כיוון שאני חבר ועדה, אני חייב להישאר להצבעה, אז אני רוצה לעשות את זה בקצרה בשביל שההצבעה תהיה מהר. א', אני חושב שהדיון כאן וההתנהלות הזאת, כמו שאמר אחמד טיבי, שמעלים דברים בוועדת הכנסת מכיוון שבנשיאות הן לא מאושרות, היא חלק ממה שאנחנו עוברים פה בתקופה האחרונה. חוסר הייצוג של סיעות בתוך נשיאות הכנסת – זה זועק לשמיים. אז בסוף סיעות מרגישות שהן לא יכולות להתבטא, אז הן באות להתבטא בתוך ועדת הכנסת, כי אם לא, הן היו מתבטאות בנשיאות.

כבוד יושב-ראש הכנסת הנכבד, ויושב-ראש ועדת הכנסת, אתם האנשים האמונים על כבודה של הכנסת – תעשו לזה סוף. תעשו למשחק הזה סוף, לסוג ההתנהלות הזה, שסיעות מרגישות לא מיוצגות, ובצדק, כי הן לא מיוצגות. סיעות מרגישות שהן לא נמצאות ולא יכולות להתבטא במקומות שהן צריכות להתבטא, אז הן מוצאות תרגילים כאלה ואחרים, זאת האמת. אפשר לטייח את זה, אפשר לעשות את האמת, כמו שאמר – אבל זו האמת. בסוף מרגישים שלא יכולים להתבטא. זה אחת.

שתיים, יש פה דברים שאני חושב שהם ברורים. איך מחברים את כל חלקי הפאזל? אני לא יודע. אבל היינו עדים אתמול – נכנס הנציג שלהם לפה, שאני מכבד אותו מאוד. תקווה לישראל ממנה מיד ושם ומטה את נציגי המפלגה, ועושים את זה בצורה מקצועית וטובה. וכאן יש דבר מעניין: הם גם הכניסו את זה להסכם הקואליציוני, הם גם שר המשפטים, הם גם שר החינוך, וגם מינו מישהו שיש לו איזשהו הקשר לחונטה המשפטית שתמיד דאגה שמי שהם לא רוצים ביקרו, תהיה לו בדיקה של כתב אישום – ראה ערך נאמן, חיים רמון, וכולי וכולי. וגם שי ניצן, כבר העיד האיש שאמון על החוק במדינת ישראל, מנדלבליט, שהוא איש שיודע להחזיק אנשים קצר איפה שצריך. איך בסוף כל זה מסתדר יחד? אני לא חושב שצריך על זה דיון במליאה, אני חושב שכל ילד יכול להבין איך הכול מסתדר ביחד. איך בסוף מפלגה מכניסה את התקציב של הספרייה הלאומית להסכם הקואליציוני, איך בדיוק שר החינוך ממנה מישהו שקשור למשרד המשפטים, והוא לא קשור למפלגה. ואתה רואה שהוא בצורה קונסיסטנטית – אתמול הציג חבר הכנסת ארבל במליאה עד מספר 50 איך כולם סודרו ברשימה בצורה מסודרת, ופתאום בזבזו תפקיד כזה בכיר על מי שהוא לא מהמפלגה.

זה היה בוסו, נא לתת את הקרדיט.

בוסו, עשה את זה יפה, נכון? אתה היית יושב-ראש.

לא ארבל, בוסו.

עשה את זה בצורה מוכשרת. עד 50, ופתאום מבזבזים תפקיד על מישהו שהוא לא במפלגה. אני מזכיר לכם שהילה שי וזאן עדיין ללא תפקיד. אז כנראה שהיו פה עוד דברים שלא צריך להיות גאון גדול להבין אותם. מנדלבליט כבר הסביר. מנדלבליט כבר הסביר בדיוק איך זה עובד. תודה.

התבלבלו פשוט בין שי וזאן לשי ניצן.

אדוני היושב-ראש, המינוי הזה יותר מסריח מבואש. יותר מסריח מבואש.

אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד, הדיון כרגע הוא לא על מהות ההחלטה, על מהות המינוי של שי ניצן, זה לא - - -

ודאי שכן.

זו לא הערכאה, זה רק בוחן אם הדבר הזה היה צריך להיות מאושר כהצעה דחופה לסדר. אנחנו עושים את זה - - -

אבל אנחנו מסבירים את הדחיפות.

הדיון הוא אם ועדת הכנסת מוסיפה נושא.

חברת הכנסת סטרוק, בסדר.

סקרתם מה הנושאים האחרים שכן אושרו?

כן, בוודאי.

אם ועדת הכנסת מוסיפה נושא, כך ארבל לימדה אותנו.

לא, לא סקרנו.

אה, סקרנו שאלת? לא סקרנו. חבר הכנסת רוטמן - - -

כן, כי הרי בסופו של דבר הדיון - - -

רגע אחד. רגע אחד. רגע אחד, תאמין לי, אני אתן לך זמן. אנחנו כבר כמעט חצי שעה בדיון הזה. אנחנו יכולים לקיים דיון שלם, אגב, חבר הכנסת פינדרוס, גם על סתימת הפיות של האופוזיציה. אני אומר רק תדע לך שההצעות הדחופות שאושרו לסדר, גם של אייכלר וגם של יעקב אשר.

לא, אמרתי - - - בנשיאות. אני לא אמרתי - - - אופוזיציה.

רגע אחד. אנחנו יכולים לקיים פה דיון עומק על כלל הדברים, אבל כרגע אני כן רוצה לקבוע את גבולות הגזרה של הדיון נכון לעכשיו. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה.

האמת היא שכאשר – מותר לספר את הסודות מהחדר, שהצעה דחופה שלך דחקה את ההצעה הדחופה שלי? שני נביאים נתנבאו בסגנון אחד בקשר - - -

אנחנו הגשנו את אותה בקשה ושמחה ויתר לי. תראה מה זה.

אתם כבר נביאים? עד עכשיו חשבתי שאתם רק מלאכים.

לא, התכוונתי לשלמה קרעי ואורית סטרוק, אני לא יודע מה אתה רוצה ממני. ודחקה – גם אני רציתי מאוד להציע את ההצעה הזאת, אבל כך יצא, זכתה אורית ממפלגתי, ושלמה מהליכוד. כל העוסקים עם הציבור יהיו עוסקים לשם שמיים שזכות אבותם מסייעתם. אבל אני חושב שכשהגשתם את ההצעה לא ידעתם שזה יהיה יום כל כך מתאים לדון בזה. אני חושב, בניגוד לחבריי, שתפקידו של שי ניצן הוא שנמוך לעומת מה שמגיע לו. צריך להקים את בית מורשת המשרד לבט"פ, ולהעמיד בראשו את שי ניצן כי הספרייה הלאומית זה קטן עליו. בית מורשת המשרד לבט"פ. כי מי שיצר והמציא את האכיפה הבררנית כנגד מתיישבי יהודה ושומרון, וספציפית אני חושב שהיה לו פוקוס, הייתה לו נקודה חמה בלב – או נקודה קרה בלב, תקרא לזה איך שאתה רוצה – עם היישוב היהודי בחברון. מי שהמציא את הנהלים המיוחדים לאכיפה כנגד מתיישבי יהודה ושומרון וכנגד מתנחלים בכלל, ולאחר מכן כנגד מפגיני ההתנתקות, ולאחר מכן – זה גם דבר שאנחנו גילינו לאחרונה בעקבות חשיפה של רגבים, שרק במגזר היהודי ביהודה ושומרון יש בניינים ומבנים שמסכנים את שלום האזור. זה דבר שקיים רק אצל היהודים, אצל ערבים זה לא קיים, במסגרת האכיפה המפלה, הבררנית, המוטה. מי שיש לו מניות זהב בנושא הוא שי ניצן.

והנה תראו, הקואליציה היפה והמוצלחת הזאת מצליחה גם לתת לו משרה חשובה וגם שמורשתו תמשיך כאשר השר לבט"פ אוחז בשולי גלימתו ונותן לזה את הגיבוי. ואדוני יושב-ראש הוועדה, אתם מתגמלים היטב את מי שפוגע במתנחלים.

מה זאת אומרת אתם מתגמלים?

אתם. אתם.

מה זה אתם?

אני אגיד מי זה אתם. אתם הקואליציה. אתה חבר בקואליציה, בפעם האחרונה שבדקתי. אתם, מפלגת ימינה, ואתה גם, מתגמלים היטב את מי שפוגע במתנחלים. כי האדם שחתום - - -

עוד פעם, תסביר לי איך זה בדיוק מגיע ואיך זה נוגע לקואליציה? איך? אין אפילו קשר נסיבתי.

אני אומר, כאשר - - -

בוודאי שכן, זה מופיע בהסכמים הקואליציוניים שלכם.

- - - של סקירה, שאגב, על מהות הסקירה אני בכלל לא חולק - - -

אני עונה. אני עונה. אני עונה. אני עונה. כאשר אדם שלא ראוי לשאת באף משרה ציבורית במדינת ישראל – האמת היא שכן יש לו מנית יסוד בקואליציה ובממשלה הזאת, הוא ומנדלבליט, צריך לתת קרדיט.

הבנתי, אז עכשיו אתה כורך דברים שלא מן העניין - - -

לא, שנייה, אני עונה לך. ניר, אני עונה. ניר, אני עונה לך.

חבר הכנסת רוטמן, אני מבקש שתתמקד בנושא. עזוב עכשיו את הפוליטיקה, סליחה שאני אומר לך את זה.

אני עונה לך. כאשר אדם כזה מקבל תפקיד והכנסת לא דנה בנושא ולא מבינה איך קרה כפשע הזה במדינת ישראל, זה שיתוף פעולה עם משהו שלא תקין ולא צריך להיות. עניין עמר בר לב – אני מקשר אותו כי אני אומר הקשר בין רדוף מתנחלים והשג ג'וב, שי ניצן זה עבד לו, עמר בר לב, זה עובד לו. והדבר הזה לא צריך לעבור בשתיקה. אני חייב לומר, ובזה אני אסיים, וזה ממש משפט אחרון – 467 קולות בעפרה, 663 באלון שבות, זה אתם, מפלגת ימינה. אבל זה עוד כלום, כי באריאל 1,519 קולות הלכו למפלגה של ליברמן, 900 לימינה, 812 לתקווה חדשה. זה מהבחירות האחרונות.

שמחה, מה זה שייך?

וכל זה כי דחו את ההצעה הדחופה לסדר-היום? איך אתה מגיע לזה?

תן לו להשלים משפט, תפסיק לצנזר אותו.

אני מסיים את המשפט.

לא, מה זה תן לו - - - תאמין לי שאני נותן. אין ועדה שנותנת לדבר יותר ממני, אבל חבר הכנסת רוטמן, עוד פעם טסת לכיוונים שהם - - -

ניר, אבל אני אומר לך מה המסר שעובר. מאחר ודיברו לפניי אנשים מוכשרים וסקרו את הסוגיה מכל צדדיה, הדלתה שאני מוסיף, אני אומר דבר בעתו, מה טוב. כאשר דנים לתת פרס לרודף מתנחלים אחד ובאותו יום רודף מתנחלים אחר יושב במשרד לבט"פ, ו-137 הקולות שהוא קיבל באריאל מנצחים את 1,519 הקולות של ליברמן, את 900 הקולות של ימינה, ואת 812 הקולות של תקווה חדשה, אני חושב שאתם זקוקים לחשבון נפש. אני חושב שהנושא של מינוי שי ניצן, רודף המתנחלים הידוע, לתפקיד הזה זקוק לתשומת לבה של הכנסת דווקא ביום זה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. הצלחת גם להכניס ציוץ שירוץ עכשיו ברשתות, אני מודה לך, וזה בסדר גמור. עכשיו לגופו של עניין, לפני שאנחנו עוברים להצבעה, אני רוצה להדגיש, אני מניח שבחלק גדול מהדברים המהותיים שאתם אמרתם אין לכם מחלוקת איתי, אבל זה לא לב העניין בכלל וזה לא הנושא. חברת הכנסת סטרוק, את מגיעה לפה בכל פעם, ומה שאת מציעה זה הכי דחוף בעולם. לפעמים מקבלים - - -

סליחה, תבדוק בבקשה מתי בפעם האחרונה הייתי פה.

לא, לא, לא, לא, זה לא ויכוח. זה לא ויכוח, עכשיו אני אומר את עמדתי. זה לא ויכוח.

ניר, קודם כל, זו בקשה שלי, וזו פעם ראשונה שאני מגיע לכאן, למיטב זיכרוני, עם בקשה כזאת.

חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי, אני מתייחס לדברים שחברת הכנסת סטרוק אמרה, לא על ההצעה. דקה אחת אני מסיים ואנחנו עוברים להצבעה. כל הצעה פה היא דחופה. אגב, יש פה 40 הצעות דחופות שכל מי שהגיש אותן בטוח שהיא דחופה. מה לעשות שמקבלים מספר מאוד מצומצם של הצעות לסדר. אף אחד לא אומר שהנושא הזה לא חשוב. אף אחד לא אומר שהנושא הזה לא מהותי, ואני מצטער, חבר הכנסת רוטמן, שלקחת את זה למחוזות הכי רחוקים שיש - -

אני לא חושב.

- - ויצאת עם ציוץ טוב. אני מודה, יהיה לך ציוץ טוב עכשיו. אני מודה. אני מודה.

אל דאגה, אנחנו דואגים לציוצים, אבל זו חלוקת עבודה – עמר בר לב עושה ואתם מצייצים, אז גם אני צריך לצייץ.

אני מדבר עכשיו, עמר בר לב הוא לא כרגע הדיון. ולעמר בר לב אני כבר התייחסתי.

אבל אף אחת מ-40 ההצעות לא הגישה ערעור. יש לך ערעור אחד, תקבל אותו, מה קשה לך?

הדיון פה – אני חייב להגיד שחבר הכנסת אחמד טיבי ענה בטוב טעם מדוע יש הצעות שמקבלים ואף אחד לא עשה - - -

הוא ענה בטוב טעם. אני לא צוחקת, הוא ענה בטוב.

רגע, אף פעם לא אישרת כאן הצעה נוספת?

אני אישרתי הצעה. אל תגיד לי שלא אישרתי.

יפה, אז מה הבעיה?

אגב, גם הצעות שחברת הכנסת סטרוק הביאה. הבעיה עכשיו – אני אגיד לך מה הבעיה. כי לא שכנעתם, לפחות אותי, שיותר דחוף כרגע לדון בזה מאשר שאר הערעורים, או חלק גדול מהערעורים - - -

לא ניסינו לשכנע שזה יותר דחוף כי הם לא הגישו בכלל. עצם זה שהם לא הגישו זה אומר שהם לא חושבים שזה כזה חשוב.

זה נושא חשוב, מהותי, ואתם יודעים מה, גם יצא בדיוק – כמו שאמר חבר הכנסת רוטמן – בזמן שהשר עמר בר לב אמר את מה שאמר. נו שוין, אז מה?

אז זה נהיה דחוף. זה נהיה דחוף.

לא, זה לא דחוף. זה לא משכנע שזה דחוף.

ניר, שנייה.

חברת הכנסת סטרוק, לא, לא, לא.

אני רוצה רק שאלה אחת. זה ייקח לי רבע דקה לשאול.

התשובה היא לא. סיימנו את הדיון. לא, עוד רבע ועוד רבע. מי בעד לקבל את הערעור לקבל את ידו בבקשה?

בעד – תצביעי.

לא, חבר הכנסת קרעי, אנחנו מנהלים פה גם הצבעה - - - במקביל לתקנון - -

אתם תדרסו את הזכויות שלנו, ואנחנו נצביע בעד.

- - שהוא לא התקנון של הכנסת, עם הממשלה החלופית, הכול טוב.

תעשו מה שאתם רוצים, אנחנו בעד.

בסדר גמור. מי בעד?

חבל שאתה לא נותן לי לשאול עוד שאלה ברבע דקה.

לא, חברת הכנסת סטרוק, בסוף את יצאת עם חבל – 12:45, יעיד פה חבר הכנסת טיבי, שיש לו קצת יותר ניסיון ממני, שאני לא חושב שאי פעם היה דיון כזה ארוך על ערעור.

אתה אמרת לי עד 12:26, ונשארה לי דקה, אני מבקשת רגע.

הכול זה הכי חשוב. חברת הכנסת סטרוק, אנחנו נסיים את ההצבעה. אנחנו באמצע ההצבעה.

אבל רגע, נותרה לי דקה ואני מבקשת רבע דקה.

מי נגד הערעור – ירים את ידו בבקשה.

שלושה מתנגדים ואחד בעד.

מי נמנע?


הצבעה
בעד קבלת הערעור – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
הערעור לא התקבל.

ההצעה נדחתה ברוב קולות.

עכשיו תן לי את רבע הדקה שלי. דחית את ההצעה, תן לי את רבע דקה.

אם ירדנה תסכים, אני נותן לך רבע דקה.

ירדנה תסכים, אני בטוחה.

אני מתלבט אם לבקש רביזיה, כי נראה לי שצריך עוד קצת הנמקה. אורית, את לא רוצה רביזיה?

אז חברת הכנסת סטרוק, אנחנו עוברים לסעיף הראשון, אני מתנצל.

רביזיה? כן, אני רוצה רביזיה, נכון.



המלצת יושב ראש הכנסת וסגניו בדבר מועדי הכנסים במושב השני ופתיחת המושב השלישי
של הכנסת ה-24

אנחנו עוברים לסעיף א', המלצת יושב ראש הכנסת וסגניו בדבר מועדי הכנסים במושב השני ופתיחת המושב השלישי של הכנסת ה-24. למעשה זה המשך דיון מהחודש שעבר. הייתה הצעה אחת, חבר הכנסת פרוש הציע הצעה אחרת. אנחנו פנינו ליושב-ראש הכנסת, שהתייעץ עם הנשיאות, ואת תוצאות הבקשה של חבר הכנסת פרוש אנחנו נקבל עכשיו. אני רוצה, ירדנה, שתציגי בבקשה את המועדים המוצעים.

אתה יכול להגיד בבקשה באיזו שעה הרביזיה?

צוהריים טובים. ההצעה שהוצגה על ידי זו הצעה שלפי התקנון יושב-ראש הכנסת קיים התייעצות עם סגניו, עם נשיאות הכנסת, ועל פי התקנון ההמלצה הזו של הנשיאות הובאה בפני השולחן המכובד הזה. ההצעה מייתרת את שבוע חנוכה כי כבר קיימנו אותו. זה באשר לנעילה של הכנס הנוכחי, כנס החורף, מועד פתיחת כנס הקיץ ונעילתו בקיץ. הובאו לכאן הצעות שונות. השולחן המכובד הזה יחליט.

מהם התאריכים? אני לא רואה אותם פה.

חבר הכנסת פרוש העלה את ההצעה - - -

היה ב-10 בנובמבר.

נכון, ב-10 בנובמבר, העלה את ההצעה שהנשיאות דנה בהצעה הזאת וכרגע את מעבירה לנו את זה להצבעה. אני כמובן מעלה את זה כרגע להצבעה.

רק תגיד את התאריך. למען הפרוטוקול, מה ההצעה החדשה.

כפי הצעת היושב-ראש?

כן.

ניר, אתה יכול להגיד לנו מתי הרביזיה?

הרביזיה ב-13:20.

נהדר. תודה רבה.

כנס החורף נפתח ביום ראשון, כ"ז בתשרי התשפ"ב, 3 באוקטובר 2021. הוא יסתיים, בעזרת השם, ביום ראשון, ב' בניסן תשפ"ב, 13 במרץ 2022.

התאריך העברי לא נכון.

לא, סליחה. סליחה, סליחה, זה לפני פורים.

זה יהיה סוף אדר. זה יהיה סוף אדר ב'.

י"ב אדר א' התשפ"ב, 13 במרץ 2022, זה יום ראשון. אני אקריא גם את התאריכים הבאים: כנס הקיץ 2022 ייפתח, בעזרת השם, ביום ראשון, ז' באייר תשפ"ב, 8 במאי 2022, ויסתיים, בעזרת השם, ביום ראשון, ג' באב תשפ"ב, 31 ביולי 2022. כמובן את שבוע חנוכה כבר עברנו. פגרת חג השבועות ביום ראשון, ו' בסיון - - -

מתי מתחיל הכנס?

על מה אתה מדבר? ב-ז' באייר.

יום שני הראשון מיד אחר יום העצמאות.

חג השבועות חל השנה ב-ו' בסיון, חבר הכנסת רוטמן, יום ראשון, תשפ"ב, 5 ביוני 2022. המושב השלישי של הכנסת ה-24, בעזרת השם, ייפתח ביום ראשון, כ"ח בתשרי תשפ"ג, 23 באוקטובר 2022. מי בעד המועדים הללו – ירים את ידו.

הצבעה
בעד – פה אחד
אושר פה אחד.

פה אחד. קיבלנו את המועדים המומלצים. תודה רבה, ירדנה.

1. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב-2021, מ/1470

אני עובר כרגע לסעיף ג': קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 4) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ"ב-2021, מ/1470. המלצת הלשכה המשפטית להעביר את זה לוועדת הכלכלה. כמו כן, נשמעו הצעות במליאה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכספים.

נצביע על הסעיף הזה. מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה – ירים את ידו.

הצבעה
בעד – פה אחד
ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכלכלה נתקבלה פה אחד.

פה אחד.




2. הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021, מ/1473

סעיף 2. הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021, מ/1473. המלצת הלשכה המשפטית להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון. כמו כן, נשמעו הצעות במליאה להעביר את הצעת החוק לוועדה המיוחדת לזכויות הילד. מי בעד להעביר את זה לחוץ וביטחון – ירים את ידו.


הצבעה
בעד – פה אחד
ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה פה אחד.

פה אחד.




הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 17), התשפ"ב-2021, מ/1482

סעיף 3. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 17), התשפ"ב-2021, מ/1482. המלצת הלשכה המשפטית היא להעביר לוועדת החוץ והביטחון. כמו כן, נשמעו הצעות במליאה להעביר את הצעת החוק לוועדת המדע.

מי בעד להעביר לוועדת החוץ והביטחון – ירים את ידו.

לא הבנתי, סליחה, אדוני היושב-ראש.

הסעיף השלישי, להעביר את זה לוועדת החוץ - - -

אני דווקא ביקשתי ועדה אחרת, לא יודע למה זה לא נרשם.

זה שירות במשטרה, אז אולי המקום המתאים הוא ועדת ביטחון הפנים החדשה.

צריך לומר שעברו שתי הצעות חוק אתמול – אחת לגבי המשטרה ואחת לגבי השב"ס. השב"ס עבר ישירות מהמליאה לחוץ וביטחון. אלו שתי הצעות שקשורות זה לזה, איפה אפשר לשים חיילים - - -

אני גם בשב"ס הערתי שצריך להעביר את זה למעמד האישה.

כתובה המילה ביטחון, אבל מי שיוצב בעניין זה – למשטרה, זה לשירות בתי הסוהר.

זה היכן ישרתו חיילים.

אז איך זה - - -

כי זו תפיסה איפה יכולים לשרת חיילים.

חבר הכנסת בני בגין, יש סיכום בין יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ליושבת-ראש ועדת ביטחון הפנים שזה יעבור לחוץ וביטחון. זה מסוכם בין שני ראשי הוועדות.

אני ביקשתי במליאה על שניהם להעביר את זה למעמד האישה. אני חושב שבעקבות הפרשייה של הסוהרות, דבר כזה צריך להיות נידון שם, ולדעת שהן מוגנות, בפרט שהקואליציה לא נותנת לבדוק את זה, אז צריך לבדוק שהן יהיו מוגנות.

אני חולק על דבריך כי יש בדיקה של הקואליציה.

אני ראיתי שהקואליציה הצביעה נגד הבדיקה.

אם אתה רוצה, אני אביא לך חומרים. יש בדיקה. יש בדיקה. אומנם לא כמו שהאופוזיציה רצתה, בוועדת חקירה פרלמנטרית, אבל יש בדיקה.

אין בעיה, אבל תגידו מה, לא הודעתם מה. תביאו הצעה של הקואליציה - - -

הודיעו. סגן השר סגלוביץ' עמד והסביר, גם לא כל כך הקשיבו.

הסביר שמה, שעוד פעם הפרקליטות תבדוק את זה. - - -

לא, לא, יש שם בדיקה שלפי מה שהתרשמנו, היא בדיקה רצינית.

- - -. אם זו הייתה הבת שלי, לא הייתי רגוע.

מי בעד להעביר לוועדת החוץ והביטחון – ירים את ידו. שלושה בעד. מי נגד? אחד.


הצבעה
בעד – 3
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

ברוב קולות ההצעה עוברת לוועדת החוץ והביטחון. אני נועל כרגע את הישיבה. רביזיה בשעה 13:20. תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:55 ונתחדשה בשעה 13:20.)




רביזיה

אנחנו פותחים את הישיבה. י' בטבת תשפ"ב, רביזיה, על סדר-היום: ערעורם של חברי הכנסת שלמה קרעי, אורית סטרוק ומאיר פורש על החלטת הנשיאות שלא לאשר דחיפות הצעתם לסדר-היום בנושא "מינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית בניגוד לחוק ולתפקיד חדש שנתפר במיוחד בשבילו". זאת אומרת, בנשיאות לא העבירו את זה להצעה דחופה לסדר. ועדת הכנסת דחתה את הערעור. חברת הכנסת אורית סטרוק, תנמקי.

אני רוצה בבקשה לנמק את הרביזיה שלי. קודם כל אפתח ואדייק, כי לצערי, לא עשיתי את זה בפעם הקודמת, ואז נאלצתי לעשות את זה בקריאות ביניים. אז אני קודם כל רוצה שנדייק את המסגרת, וזה מאוד חשוב, גברתי היושבת-ראש, משום שהמסגרת היא לא שאנחנו אומרים לנשיאות הכנסת את לא היית בסדר, או שאנחנו מטיחים בה האשמות כאלה ואחרות, זה לא האירוע. האירוע הוא, כפי שלמדתי כאן, ואני מודה על כך מאוד מאוד לארבל, שלוועדת הכנסת יש פררוגטיבה, למרות החלטת הנשיאות להכניס עוד נושא. זה דבר ראשון, פשוט שנבין את המסגרת, זה מאוד מאוד חשוב.

זה חשוב בלי קשר.

ולמה זה חשוב? כי זה סוג של אינסטנציה נוספת שאתה יכול להביא בפניה את הדבר ולהסביר למה זה כל כך חשוב. דבר שני שאני רוצה לומר, שלמרות שיושב-ראש הוועדה הקבוע, ניר אורבך, אמר – ואני מאמינה לו שכך הוא הרגיש – שאני תמיד באה עם ערעורים, אני אומרת לך, גברתי, שאני לא תמיד באה עם ערעורים. אני מכירה את הכלי של הערעור, ואני משתמשת בו מאוד במשורה ולא בכל פעם. בכל שבוע אני מגישה הצעות דחופות לסדר, ולא בכל פעם שלא מקבלים – אני מבינה שהנשיאות לא יכולה לקבל את כולם, אין בכלל מציאות כזאת. אני לא מערערת על ימין ועל שמאל.

מכאן אני מגיעה לנושא של הרביזיה. את לא היית כאן, אז אני אחזור בקצרה על הדברים כדי לא להלאות. מה שאנחנו טענו כאן – אני אומרת ממש בקליפת האגוז, פרסתי את זה באריכות בדיון עצמו. מה שאנחנו טוענים זה שהמינוי הזה של שי ניצן הוא מינוי שתפור כחליפה ליתום לתפקיד שלא היה ולא נברא, ולא קיים בחוק, ומישהו החליט לתפור תפקיד במיוחד עבורו ולמלא את כיסיו – סליחה – במשכורת שמנה, ולייצר לו איזשהו תפקיד בכיר שממנו הוא יוכל להתקדם הלאה. אני פירטתי, ואני לא אחזור על הפירוט, שכך היה עם שי ניצן, עם אותו אדם, גם לפני כעשר שנים. הדברים גם רשומים בפרוטוקולים של הכנסת ושל הממשלה וידועים, פירטתי אותם כאן, אני לא אחזור על זה.

מה שאני אומרת, גברתי, שכחברי כנסת, אחד התפקידים הכי חשובים שלנו, אפילו יותר חשוב מתפקיד החקיקה, זה לפקח. לפקח על עבודת הממשלה, לוודא שהמדינה שלנו לא הופכת להיות מדינה מושחתת. ואני מתרשמת – ולא רק אני, היו פה גם חבר הכנסת שלמה קרעי, חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת פינדרוס וחבר הכנסת רוטמן, וכולנו מתרשמים שיש כאן משהו מסריח. אמרתי את זה קודם בדיון בקריאת ביניים, אני אומרת את זה עכשיו בצורה מסודרת: יש כאן משהו שמסריח יותר מהבואש שמשתמשים בו נגד המפגינים, שגם הוא כדאי שיחלוף מן העולם. יש כאן משהו מאוד מסריח, שלוקחים אדם שמעולם לא הייתה מומחיותו בתחום הזה של ספריות, ואדם שיש לו כוח בלתי רגיל – על זה אני כן אחזור, על הנקודה הזו אני כן אחזור כדי שאת תביני, גברתי היושבת-ראש, כי בסופו של יום גם את צריכה להרים את אצבעך בעניין הזה.

ב-2013 כשהמינוי של שי ניצן כפרקליט המדינה הובא לממשלה, הוא הובא כמועמד יחיד מטעם ועדת האיתור. זאת אומרת, לא אפשרו לממשלה שום אופציה אחרת, אז כתבת גלי צה"ל דאז, היום היא ברשת ב', אילאיל שחר, אמרה בשידור, ויש לי את ההקלטה, ששרים בממשלה אמרו לה שהם מצביעים בעד המינוי הזה משום שהם מפחדים שאם הם לא יצביעו בעד המינוי הזה, יתפרו להם תיק. אנחנו גם שמענו דברים דומים, קשים – קשים מאוד – בהקלטות של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, שאמר ששי ניצן מחזיק אותו בגרון. זאת אומרת, אנחנו מדברים על אדם רב כוח שמקבל תפקיד שלא היה ולא נברא ונוצר במיוחד בשבילו. מרפדים את כיסיו בכסף ומייצרים לו מקפצה לעתיד. זה מסוג הדברים, גברתי, איך אומרים? זה במשמרת שלנו. זה במשמרת שלך, זה במשמרת שלי, זה במשמרת של חבר הכנסת בגין שנכנס לכאן, זה במשמרת שלנו לוודא שאין פה שחיתות.

חברת הכנסת סטרוק, למעט לאשר דחיפות ההצעה לסדר-היום בנושא, יש לך איזשהו רעיון אחר שאת יכולה לחשוב עליו?

עכשיו בדיוק קלעת לעניין של מה שרציתי לומר. אני רציתי להציע – אני לא רוצה לכפות. אני לא רוצה לכפות על הוועדה להצביע משהו שלא מתאים לה, אבל אני כן חושבת שהנושא הזה חייב לבוא לדיון כאן בכנסת. אגב, אני אמרתי לחבר הכנסת קרעי – הוא היוזם, אני רק הצטרפתי אליו – שיכול להיות שבכלל היה רצוי לדון בזה בוועדה, למשל בוועדת החינוך, התרבות והספורט, שהנושא של הספרייה הלאומית הוא אצלה. לו יצויר שהייתה כאן ועדה לביקורת המדינה, אז היה צריך שם לדון בזה.

אז בוודאי שם.

אבל לא יכול להיות – אני אומרת באמת, אני מדברת פה על המצפון - - -

אני לא מתיימרת להתווכח עם תחושות ועם אמיתות דברים שאת מרגישה ואת מכירה.

לא רק אני מרגישה.

כן, כן, ושאת מכירה לאורך משק כנפי ההיסטוריה שאת חושבת לנכון שזה ככה. ולכן אני אומרת שאני מוכנה לבוא איתך ליושבת-ראש ועדת החינוך, כמו שאמרת, ולשאול אותה אם מקובל עליה לקיים דיון. נשאל אותה ביחד אם אפשר לקיים אצלה דיון בנושא הזה. הרי אני לא אמונה להחליט כן או לא, אבל בגלל שדחו את זה כאן ועכשיו אנחנו עומדים רק בפני רביזיה, אני יכולה להציע לך את עזרתי בנושא.

אני רוצה להעיר משהו. קודם כל, אני מאוד מעריכה את הגישה הזו, שהיא גישה פרקטית. אני בעד. אבל מה אני רוצה להעיר כאן?

מה עם שאילתה?

רגע, רגע. שאילתה לא תעזור. אני מכירה את הכלי של השאילתה, אני משתמשת בו הרבה. פה צריך לחפור קצת מתחת לאדמה. יש פה איזושהי בעיה. אני אסביר את הבעיה, ובואי נחשוב ביחד איך אנחנו פותרים אותה, כי אני אומרת שוב, מחובתנו כחברי כנסת לראות שהנושא הזה נבדק, ונבדק כמו שצריך. יש פה איזשהו קושי שיושבת-ראש ועדת החינוך – אגב, אני מגיעה המון לוועדת החינוך, ואני חושבת שהיא יושבת-ראש מצוינת, חברת כנסת שרן השכל, היא עושה עבודה מאוד מאוד טובה. אבל יש בעיה, היא חברה בתקווה חדשה, ותקווה חדשה קשורה לאירוע. יש פה קושי. יש פה קושי. אז אולי אנחנו צריכים למצוא ועדה אחרת של הכנסת שתדון בזה. אולי ועדת הכנסת עצמה תדון בזה. אני לא יודעת - - -

הצעת את זה ליו"ר ועדת הכנסת?

לא, לא, זה עלה בדעתי תוך כדי ההיערכות לרביזיה. אני חושבת שאי אפשר להשאיר את הנושא הזה ללא בדיקה רצינית. אם יש כאן שחיתות, זו ממש חובתנו, תפקידנו לברר את זה.

הדבר היחיד שאני יכולה להציע, אני חושבת שתפני ליו"ר ועדת הכנסת בנושא הזה לנסות לבדוק אם זה רלוונטי מטעמו לקיים דיון כזה בוועדה.

אולי אפשר לשאול את היועצת המשפטית אם זה מעשי?

אבל זה לא עניין של ועדת הכנסת, אם כבר זה עניין של ועדת חינוך.

רק חינוך. אז אולי אפשר לעשות אחרת, אולי אפשר שוועדת הכנסת תפנה באופן רשמי ומוסמך - - -

בגלל שאני לא יו"ר ועדת הכנסת, אז אני לא אוכל לקבל – אבל אני כן - - -

מה אומרת ארבל?

זה לא דבר מקובל. את יכולה לפנות ליו"ר ועדת החינוך ולבקש ממנה לשים נושא על סדר-היום.

לא, לא, אבל אני רוצה פה את עזרת ועדת הכנסת וגם יושבת-ראש הקואליציה, שיש לה כוח עצום. אני חושבת שהבנת מה שאני אומרת. יש כאן משהו מאוד מסריח.

הבנתי מה שאת אומרת, וחברת הכנסת סטרוק, אני רוצה להגיד לך שבאמת ובתמים – ואני מאמינה שבתוך תוכך ובליבך את יודעת – שהרצון שלנו, והרצון שלי באופן אישי כיושבת-ראש קואליציה, הוא לסייע בכל מה שאני יכולה, גם אם זה לעניין חקיקה פרטית וגם לעניין דברים אחרים. אני גם הייתי בקשר עם הצוות שלך, היקר והמקסים, כדי לנסות ולסייע ולעזור בדברים אחרים, ובמה שאני יכולה, אני אשמח לסייע.

אז מה את רוצה לעשות? מה את מציעה?

אני כרגע פה לעניין הרביזיה.

מה את מציעה לעשות?

אני אחשוב אתך ביחד. אני רואה שיש כאן - - -

הרי אתם יכולים במחי יד למחוק את הרביזיה.

עוד פעם, לא הייתי בדיון כאן על מה מדובר ומה לא בסדר.

את רוצה שאני אסביר מחדש? אני מוכנה להסביר.

לא, אני לא רוצה שתסבירי מחדש, אני אבוא אליך.

מדובר בנושא שהוא מאוד מסריח ומאוד חשוד ואסור לנו כחברי כנסת להרפות ממנו.

אורית, אורית, הבנתי, הבנתי. אגב, אם יש דברים שהם חשובים, יש ערכאות מסודרים שאפשר לפנות - - -

לא, אין. לא, אין. את רוצה שאני אסביר לך איך שי ניצן שולט במשטרה? שאני אספר לך על יעקוב אבו-אלקיעאן? שאני אספר לך על - - -

אבל הצעה לסדר, זה מה שיפתור את העניין?

את יכולה להגיש הצעה רגילה. אם לא אישרו הצעה דחופה, אפשר להגיש הצעה רגילה. אומנם זה כבר יהיה בשבוע הבא.

זה מה שהציעו גם במהלך הדיון.

הצעה רגילה, פשוט יורדת מהמכסה, זה ההבדל. במליאה היא רק נותנת לך יותר זמן לדבר, ובסופו של דבר ההצבעה היא אותו דבר – לכלול בסדר-היום, לא לכלול בסדר-היום או להעביר לוועדה.

אני לוקחת את העצה של ארבל. אני אציע את זה קודם כל לשלמה קרעי משום שהוא - - -

ומאיר פרוש.

יש לו גם מכסה גדולה יותר.

הוא גם זה שיזם. אני בסך הכול הצטרפתי.

למה יש לו מכסה - - -

כי לליכוד יש מכסה יותר גדולה מהציונות הדתית. זו אותה מכסה של הצעות חוק - - -

מה המכסה? סתם שאני אדע.

היא טרם נקבעה באופן פורמלי בכנסת הזו, אבל ממשיכים לנהוג כפי שהיה בכל הכנסות. בסופו של דבר זו הצעה שהיא אחידה להצעות חוק והצעות לסדר.

אני אציע לו להגיש - - -

חברת הכנסת סטרוק, ארבל טובה ממני בהצעות - - -

יש לי שאלה אחרת אליך, עידית. האם אפשר – כי נראה לי שזה יותר מתאים לוועדה. אני אציע לו להגיש בקשה לדיון מהיר בוועדת החינוך, ואת תסייעי כיושבת-ראש הקואליציה שההצעה הזאת תתקבל.

אני יכולה לומר שיש שם את הסגנים שדווקא אליהם צריך לפנות גם. לפני כן, לפני שאת מגישה הצעה לדיון מהיר, אני אשמח לשבת אתך על זה כדי לשמוע קצת יותר לעומק כי אני לא בקיאה בסוגיה. אני אגיע אליך, אני אשב אתך, אשמע ממך ובהתאם לזה נקבל החלטה. מתאים?

בסדר.

ככה תהיי חייבת לי גם קפה על הדרך אחרי הצום. או ביום אחר. אני חושבת שזה ראוי וטוב, לא.

אין בעיה, אפשר עכשיו.

אז הרביזיה נמשכת או מוצבעת?

אני אומרת שוב, אבל אני מצפה שזה יהיה רציני.

רציני, את תזמיני אותי לקפה, או שאת רוצה לבוא אליי לקפה ונשב ביחד על קפה בנוגע למינוי שי ניצן לרקטור הספרייה הלאומית.

את מוזמנת לקפה, ולאור הרצינות של יושבת-ראש הקואליציה - -

באמת אבל.

אני מדברת רק ברצינות. מכירים אותי בוועדה. נכון, נועה, אני מדברת רק ברצינות? אצלי אין צחוקים.

אורית גם יודעת שאני מעריכה אותה באופן אישי.

אני אומרת שוב, לאור ההצעה הרצינית של יושבת-ראש הקואליציה, אני אמשוך את הרביזיה ואנחנו נשתדל שהנושא הזה ייבדק כמו שצריך בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.

אני אשב עם אורית ואשמע על זה. אשריכם ישראל. צום קל. האמת והשלום אהבו. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.