פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



28
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 135
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ח' בטבת התשפ"ב (12 בדצמבר 2021), שעה 14:00

1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021
2. הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2021
3. הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס 2) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021
4. הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
זאב בנימין בגין
אורי מקלב

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

מירה רווה - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שי סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

–


טל פוקס - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

מירה סלומון - עו"ד, היועצת המשפטית, מרכז השלטון המקומי

שי גל - ראש תחום כנסת וממשלה, פורום העצמאים, ההסתדרות החדשה

נועה ברודצקי

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר תרגומים



הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021

הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2021

הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות)(מס 2) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021

הארכת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020

צהריים טובים לכולם. נמצאים אתנו כאן חברתנו אילנה גנס ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, עורכת הדין מירה רווה ממשרד המשפטים ועורך דין שי סומך ממשרד המשפטים.

אני מבין שהממשלה אישרה בישיבתה הבוקר שורה של תקנות. אנחנו כינסנו את הישיבה הזאת בעקבות אישור תקנות והכרזות למיניהן על ידי הממשלה בישיבתה הבוקר.

שני העניינים שנמצאים על סדר יומנו בישיבה הזאת שבמידה מסוימת קשורים זה בזה, האחד הוא הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד שלש אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021, והשני הוא הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021.

שני עניינים שיישארו לימים הקרובים נוגעים לעצם ההכרזה על מצב החירום ואמצעי הבידוד הטכנולוגי בו הממשלה אישרה מעבר לשלב נוסף בהפעלת הכלי של השימוש בווידאו לטובת וידוא מקומו של אדם שחב בחובת בידוד. הנושא הזה הוא נושא משמעותי. שמענו עליו בוועדה בדיונים הקודמים אבל מטבע הדברים מן הראוי לאפשר לחברי הכנסת לדעת מבעוד יום על הנושא הזה, להגיע ולהתייחס אליו ולכן העניין הזה ייקבע לימים הקרובים.

אנחנו לאחר סוף שבוע עמוס דיווחים בתקשורת על כוונות הממשלה או מי מחבריה בכיוונים כאלה ואחרים. אני חושב שטוב להזכיר שבסופו של יום אין לנו אלא את מה שהממשלה מאשרת. עם כל החשיבות לדיווחים בתקשורת והדיווחים העיתונאיים שיש להם את תפקידם החשוב כשלעצמם, בסופו של דבר אנחנו דנים במה שהממשלה מניחה לפנינו בהקשר של תקנות, הכרזות וצווים והתפקיד שלנו הוא לוודא שהדברים עולים בקנה אחד עם הוראות החוק ושהם מידתיים וסבירים.

ללא שהות אנחנו ניגש לעיסוק בתקנה ובהכרזה. על הדרך נבקש מחברתנו אילנה גנס התייחסות לתמונת המצב האפידמיולוגית כפי שאנחנו מבינים אותה היום ואני כן מתכוון להתייחס לכמה סוגיות נוספות שהזכרנו אותן בשבוע שעבר. אני לא בטוח שמי שנמצא כאן אלה הגורמים להשיב, אבל טוב להציב את הדברים על השולחן.

גברתי היועצת המשפטית, עם מה אנחנו מתחילים?

ההכרזה על בידוד במלוניות.

הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 2) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2021.

ההכרזה אושרה בשבוע שעבר והיא אמורה לפקוע הלילה. הדבר שמבקשים כאן הוא הארכת ההכרזה.

הדבר השני שעלה בדיון כאן בשבוע שעבר היה הקושי לגבי בדיקות שלא הגיעו. בשבוע שעבר מה שאושר היה שכולם - אותם אנשים שמגיעים ממדינות אדומות – כולם מחכים שיגיע ממצא שלילי כדי לצאת מהמלונית ואם יש מישהו שמגיעה לו תשובה חיובית מזן ה-אומיקרון , מי שהיה אתו בטיסה מחכה ליום השלישי לעשות בדיקה נוספת. עלה קושי לגבי מקרים בהם הבדיקה של מישהו מהטיסה פשוט לא מגיעה ומבקשים כרגע לתקן כך שאם למישהו לא מגיעה התוצאה עד 24 שעות, בכל זאת כל מי שיש ממצא שלילי יצא.

אני חייבת להעיר הערה קטנה. יש משהו שלא ברור עד הסוף בנוסח וכפי שזה כתוב כרגע. אם יש מישהו עם ממצא חיובי, כל המטוס נשאר עד היום השלישי לבדיקה. אני חושבת שהנוסח לא ברור עד הסוף כי הוא לא מפנה לפסקה (4). אני מבינה שזה מה שזה אומר אבל אני חושבת שצריך להדק שם את הנוסח. ברור לי שזאת הכוונה אבל אני חושבת שצריך להדק את זה כי כתוב שכל מי שקיבל ממצא שלילי מזן ה-אומיקרון או עד שחלפו 24 שעות מביצוע בדיקה כאמור לפי המוקדם - צריך להיות ברור שזה אם לא היה מישהו שהגיע חיובי.

כך אנחנו מפרשים. אם יש ממצא חיובי, הם צריכים להמשיך עד היום השלישי.

זאת פסקה (4).

למען הסר ספק, בתיקון הבא נביא את זה.

ברור שזאת הכוונה אבל אני חושבת שצריך לעשות שם איזשהו הידוק של הנוסח.

כרגע יש סתירה בין 1 ל-4, סתירה לשונית פשוטה. אני מבין שלא לזה התכוונתם אבל תסבירו לי איך הפרשנות שלכם עומדת בזה כי אז יכול להיות שפשוט צריך לתקן את הנוסח.

סעיף (1) אומר שמי שקיבל בבדיקה שלו ממצא שלילי לזן ה-אומיקרון, עד שחלפו 24 שעות מביצוע הבדיקה. חלפו 24 שעות, הוא יוצא. איפה ההתניה על כך האומרת אלא אם היה נוסע אחר שקיבל את הממצא החיובי? ברור לי שסעיף 4 הוא זה שחל בסיטואציה.

ברגע שמישהו אחד מקבל חיובי, הוא חל בסעיף (4).

מי שלא חל עליו (3) ושהה בטיסה עם מי שקיבל ממצא חיובי. הבנתי.

בעצם יש כמה אופציות. או שבן אדם מקבל שלילי יחד עם כל שאר הנוסעים בטיסה או אם לא הגיעו תוצאות של כולם, הוא עדיין נשאר בחלופה הראשונה. הוא קיבל שלילי, הוא משתחרר אחרי תוצאת הבדיקה הראשונה והוא הולך להמשך הבידוד בבית. אם הוא מקבל חיובי, הוא כמובן נשאר במלונית בבידוד עד לשחרור ובמקרה שיש איזשהו מגע של מישהו שנושא את ה-אומיקרון, הוא בחלופה הרביעית.

יש כאן ענייני ניסוח.

הניסוח ב-1 אומר עד לקבלת כל שאר התוצאות.

כדאי לתת שם הבהרה.

צריך להוסיף כאן גם ב-1 עוד "בלבד". "ובלבד שלא שהה בטיסה עם מי שקיבל ממצא חיובי לזן ה-אומיקרון, בדיקה שביצע עם כניסתו לישראל והצהיר". בסדר. אני מקבל את העמדה שפרשנות יכולה להחזיק את 1 ואת 4 אבל כדאי לטייב את זה.

אנחנו מבינים שמעבר להארכה של המועד, אתם בעצם ויתרתם על הרעיון הזה שצריך להמתין עד שכולם יקבלו תשובה שלילית.

במקרה שלא מתקבלת תוצאה. ניסינו לתת מענה בעקבות מה שעלה כאן בוועדה.

אנחנו מניחים שברוב המקרים כל נוסעי המטוס יקבלו תוך 24 שעות ואז בעצם זה או עד שאתה מסיים לקבל את התשובות או עד 24 שעות. במקרה שלא הגיע תוך 24 שעות - - -

של כולם.

ברור. מה מבחינה נורמטיבית וגם מבחינה תפקודית אפידמיולוגית, מה קורה אם אדם משתחרר לביתו כי עברו 24 שעות ואחרי 24 שעות נמצא שמישהו כן יצא חיובי? נחזיר את האנשים למלונית?

זו הערה שאדוני העיר בישיבה הקודמת לעניין ההבחנה בין חוזרים מחוץ לארץ או ממדינות אדומות או לא ממדינות אדומות או מי שנמצא חולה ב-אומיקרון בקהילה. ביום חמישי יצאה הנחיה של המנכ"ל לכל רופאי המחוזות שבעצם אומרת להשתמש בסמכות שלהם לפי צו בידוד של בתי חולים, שבמקרה שמתגלה חולה ל-אומיקרון, צריך להפנות אותו לבידוד במלונית.

את החולים.

את החולים.

לא את מי שנחשף אליהם בטיסה.

לא. את החולים. כמו במצב שקיים כיום. אז למעשה יצרנו את אותו דין גם לחוזרים מחוץ לארץ, בין אם הם ממדינות אדומות או לא, וגם למישהו שהוא חולה בקהילה.

זאת דרך השימוש בסמכות של הפקודה.

כן. נכון.

שאלת היושב ראש הייתה לגבי אותם אנשים ששהו בטיסה.

כן. אני הבנתי שהם לא רואים לנכון להחזיר אותם למלונית.

את המגעים לא. רק את החולה המאומת.

חשוב להבהיר שבגלל שמתבקש כאן להאריך את התקופה ב-10 ימים, אנחנו כבר נכנסים לתקופה של אחורי 20 ימים מאז ההכרזה הראשונית.

ההכרזה הראשונית על מלוניות

כן. לכן יש כאן דרישה שהוועדה תאפשר מראש את 20 הימים ב-16 בחודש.

בעצם 20 הימים הראשונים במלונית, זה בסמכות הממשלה.

בכל מקרה הם חייבים לתת לנו 48 שעות מראש אפשרות לאשר אבל זה כן נכנס לתוקף אחרי 48 שעות אם הוועדה לא אישרה.

ואז זה מחזיק 20 ימים.

לא. הייתה להם כל פעם תקופה של שבעה ימים וברגע שזה עובר את ה-20 ימים, הם חייבים את אישור הוועדה מראש.

במצטבר.

כן. את אישור הוועדה מראש ואז אפשר לאשר עד 14 ימים.

אנחנו בעצם מבקשים את אישור הוועדה לפי סעיף 22(ג)(ח2). אישור מראש כי התקופה, החל מה-16 בדצמבר, חולפים 20 הימים. לכן אנחנו מבקשים מהוועדה את ההארכה הזאת מראש.

הם לא ביקשו את כל 14 הימים. הם מבקשים עכשיו 10 ימים.

ברור. בסדר. זה פוקע ב-22 בשעה 23:59?

זה מה שהם מבקשים. זה מה שאתה מבקש עכשיו.

כן. אם עכשיו הוועדה תאשר מראש ל-10 ימים, אז כן.

אני שואל מבחינת הארכה. אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו לא מביאים יותר מדי דברים ליום רביעי כי אם אתם תנצלו שלא כראוי את סעיף הדחיפות ותביאו לנו את זה ברביעי בצהריים, קשה לנו לכנס את הוועדה ברביעי. הסכמתי לגבי הנושא של הכרזת מדינות אדומות, שאת זה נפוגג בימי רביעי, בגלל המרחק משבת והצורך לעדכן את הרשימה אבל כאן בעצם הרשימה המעודכנת כאן או היא נסמכת על הרשימה?

היא מעודכנת כאן. כל שינוי, נצטרך לקבל מהוועדה.

חייבת להיות מעודכנת כאן.

יכול להיות שאת הסטים האלה של כל מה שקשור במלוניות, במדינות אדומות וכולי, נצטרך לעשות בימי רביעי אבל אתם תצטרכו להביא את זה ביום שלישי. לא להביא לנו את זה באמצע הדרך, ביום רביעי. את ענייני התו הירוק ואת יתר הדברים, אנחנו נציב ליום שני בלילה, כך שיהיה לנו את יום שלישי לדון בהם. לכם יהיה את יום ראשון כדי לטפל בממשלה.

שלום לחבר הכנסת בני בגין. שבוע טוב.

אילנה, לפני שנצביע על העניין הזה, התייחסות שלך לתמונת המצב האפידמיולוגית. אני חושב שאחד האתגרים שיש לנו בהארכה הזו מבחינת תמונת המצב האפידמיולוגית כפי שאני מבין אותה, זה בעצם העובדה שאנחנו לצערנו מגיעים למצב שעוד מדינות רבות בעולם מתחילות לענות לפרמטרים, לחות מבחינת התפשטות ה-אומיקרון אצלן. נכון שהנוסחה שלכם היא משוקללת, מספר החוזרים, בסופו של דבר אם המאמץ הגדול הוא למנוע הגעת נשאי אומיקרון לארץ, שאלת השיעור וכולי כבר קצת פחות חשובה. איך אתם רואים את תמונת המצב?

קודם כל, אנחנו עדים לדיווחים רבים על עלייה בהיקפי תחלואה במדינות נוספות. גם בריטניה שכבר ראינו ניצנים ראשונים שדווח עליהם בשבוע שעבר, במהלך סוף שבוע מדווחת שקרוב ל-10 אחוזים, אפילו יותר, מהריצופים שלה כבר חיוביים לווריאנט ויש מדינות נוספות. גם דנמרק מאוד מאוד קרובה להיקפים האלה. אנחנו רואים גם עלייה נוספת בהיקף החוזרים ממדינות שונות, חלקם כבר מאומתים ומרוצפים ודאיים וחלקם עדיין מוגדרים בחשד גבוה. ככל שאנחנו מסתכלים על תמונת המצב הזאת, אפילו כמה ימים קדימה, אנחנו מבינים שבקצב התפשטות תחלואה הנוכחי של הווריאנט, בגלל קצב הכפלה מאוד מאוד מהיר שלו, אנחנו צפויים לשינויים מאוד מהירים במדינות האדומות שכמובן העדכון שלהן יובא לאישור הממשלה ולאישור הוועדה בהמשך. אנחנו נצטרך לעשות מעקב כמעט יום יומי., מבחינתנו הוא בוודאות יום יומי, ואני מניחה שיוחלט על איזושהי תדירות של עדכון תקנות בהתאם לתמונת מצב המשתנה בצורה מאוד מאוד מהירה ודינאמית, אבל כבר נכון להיום אנחנו יכולים לראות גם איזושהי עלייה במגמות של מספר מרוצפים במדינת ישראל נכון להבוקר שכבר עומדת על 55, עוד כ-60 מוגדרים בחשד גבוה ועוד כ-50 ומשהו מוגדרים בחשד נמוך. אנחנו בהחלט עוקבים בדריכות אחרי העלייה בתחלואה במדינות נוספות.

בדיוק ברגעים אלה יש דיון מקדים לפני הדיון אצל השר לגבי עדכון רשימת המדינות והסתכלות על העולם. חשוב לציין שאנחנו בוחנים כל הזמן גם את הקריטריונים שהגדרנו ואם נכון להסתכל על זה כך, וההערכה שלנו היא שכל עוד אנחנו מצליחים לשמור את רמת התחלואה הנמוכה כאן בארץ מבחינת התפשטות ה-אומיקרון, נכון לעשות כל מאמץ אפשרי כדי לצמצם עד כמה שניתן את המשך הכניסה שלו מחוץ לארץ, במיוחד ממקומות שאנחנו מעריכים שיש לנו משם סיכון גבוה להבאת תחלואה כאשר הערכת הסיכונים היא באמת מאוד מורכבת. יש מדינות שמרצפות ומדווחות ואז שם קצת יותר קל. יש כבר תחלואה נכנסת מחלק מהמדינות. חלק מהמדינות הן חור שחור מבחינת מידע כי הן לא מרצפות ולא מעלות תוצאות לאתרים ושם באמת האתגר הוא להבין את התפוצה של הווריאנט. השאלה היא באמת שאלה של גישה, האם אנחנו כרגע מנסים לצמצם למקסימום את הכניסה ואז גם מדינות שנכנסות משם, מקרים של תחלואה בודדת, מבחינתנו זה כבר מדליק נורה אדומה ומצדיק – לפחות בשלב הזה, כל עוד אנחנו על תחלואה נמוכה - הכנסה של מדינה כזו לסיכון מרבי.

צריך להסתכל על זה כמובן גם בהיבט הפרקטי. אם אנחנו הולכים להרחיב משמעותית את היקף המדינות שייכנסו לרשימה האדומה. ככל שמדובר ביעדים שהם מאוד מאוד גבוליים, שיש לנו תעבורה תעופתית מאוד מאוד גדולה, אין ספק שזה ישליך בצורה אוטומטית על כל מדיניות המלוניות, פיקוח טכנולוגי, פיקוח בכלל באכיפה כי אנחנו בעצם מדברים כבר על מספרים הרבה יותר גדולים. לכן יש כאן הרבה משמעויות שאנחנו שוקלים כרגע את המדיניות גם בהסתכלות יותר רחבה על תמונת המצב.

ללא קשר ל-אומיקרון, אנחנו עדיין ממשיכים לטפס כל יום קצת עם מקדם ההדבקה. הבוקר אנחנו עומדים על 1.09, סביב ממוצע של 600 מאומתים יומי. כלומר, כל הזמן מוסיפים עוד קצת. שוב, כרגע אנחנו לא מייחסים את העלייה הזאת ל-אומיקרון אבל ככל שהוא ייכנס ויתרחב כאן בארץ, אנחנו נראה עלייה הרבה יותר מהירה שתשפיע עלינו. לכן כל עוד אנחנו יכולים לצמצם את הכניסה שלו ולעכב את ההתפשטות שלו בתוך מדינת ישראל, אנחנו מנסים כרגע לעשות כל מאמץ אפשרי כדי להכין את האוכלוסייה שלנו לכניסה נרחבת יותר של הווריאנט הזה עד כמה שניתן באמצעות התחסנות. מהבוקר יש עמדות חיסונים גם בבתי הספר שאנחנו פורסים על מנת להנגיש.

אני מבין שמדובר בסך הכול ב-50 פיילוטים.

אנחנו כרגע לא רוצים לבזבז משאבים לשווא. אנחנו לא יודעים עד כמה תהיה היענות למהלך הזה מצד הורים, אבל חלק מהמאמצים שלנו מתמקדים גם בהנגשה של השירות הזה לבתי הספר, כמובן בכפוף לקבלת אישור הורים, והגברת מאמץ של קופות החולים ושל רשויות מקומיות בצורה משותפת כדי להגביר את ההיענות של אנשים גם לחיסון בוסטר. אנחנו עדיין על מספרים גדולים של אוכלוסייה שיכולה לקבל חיסון בוסטר ועדיין לא עושה את זה. כרגע, לפי כל הפרסומים המדעיים שהתפרסמו בשבוע האחרון, אנחנו רואים שבוסטר משפר הגנה חיסונית מפני תחלואה קשה ואשפוזים בצורה מאוד משמעותית.

אני רוצה לשאול כמה שאלות. בסופו של דבר אנחנו מדברים על כמה עשרות נשאים או מאומתים לווריאנט החדש. האם כולם נמצאים כרגע במלוניות?

חלקם כבר סיימו את תקופת ההחלמה ושוחררו.

אני מדבר על החולים הפעילים. האם כולם נמצאים במלוניות? הבנתי שבסוף השבוע הזה התגלו עוד כ-20 מאומתים שרובם לא חזרו ממדינות אדומות. האם כולם בסופו של יום, דרך השימוש בצו שיוצא על ידי רופא מחוזי, נמצאים כרגע במלוניות ולא בקהילה?

חלקם כבר הועברו למלוניות, חלקם נמצאים בתהליך העברה ושינוע שלהם למלוניות. זה שינוע באמצעות אמבולנסים או הגעה עצמאית. חשוב לציין שחלק מהם, במיוחד כל אלה שזוהו כמגעים מהקהילה, שאנחנו עד עכשיו לא הצלחנו למצוא קשר שלהם לחוץ לארץ. אנחנו דוגמים גם פעם נוספת. אנחנו רוצים לבדוק פעם נוספת באמצעות בדיקת PCR כדי לוודא באופן ודאי שמדובר בזן ה-אומיקרון לפני שאנחנו מעבירים למלונית.

שאלה שנייה נוגעת לנושא החיסונים. אני מבין שיש לנו מידע יחסית מבוסס עד כמה שניתן לנושא של בלימת התחלואה הקשה על ידי חיסון הבוסטר. האם יש לנו איזה שהם נתונים מדעיים לגבי פוטנציאל ההידבקות ופוטנציאל ההדבקה? אנחנו יודעים שהזן הרבה יותר מדבק. האם אנחנו יודעים לומר משהו בעניין ההדבקה על ידי מאומתים וההידבקות של לא מחוסנים?

כרגע אין לנו מידע מספיק מבוסס מדעית. לפי מידע ראשוני, עובדתית אנחנו רואים יותר הדבקות, במיוחד כאלה שעברו מעל שלושה חודשים מאז שהם קיבלו אל מנת הבוסטר אבל אנחנו רואים גם מחוסנים אחרי בוסטר טרי שבכל מקרה נדבקו ולכן אנחנו מעריכים, גם לפי דיווחים מדעיים, אנחנו רואים חד משמעילת מדדים שמראים על ירידה במועילות החיסון מפני הדבקה. אנחנו עדיין רואים שהמועילות של החיסון בפני תחלואה קשה ואשפוזים נשמרת.

מה למדתם מן הריצופים שעשיתם? אני מבין שהם הסתיימו. היו אמורים להסתיים.

נכון. אנחנו מחכים בימים הקרובים לנתונים מהמעבדה המרכזית שלנו לנגיפים לגבי מבחני נטרול על סרומים שלנו, של אזרחים ישראלים שמחוסנים בפייזר. יש לנו נתונים ראשונים שפורסמו גם מבריטניה וגם מגרמניה שמראים ירידה משמעותית יחסית במבחני נטרול. כלומר, שמעידים על מועילות החיסון אבל אנחנו בימים הקרובים נקבל נתונים על סרומים במעבדה שלנו, במעבדת הנגיפים המרכזית, ונוכל לתת נתונים קצת יותר מדויקים, לפחות לפי מעבדה, עד כמה אנחנו מעריכים שיש פגיעה במועילות החיסון.

בואי נדבר על המבצע הזה של הגברת שיעור ההתחסנות בדגש על הבוסטר. אני מניח ששם נמצא חלק גדול מהאוכלוסייה בסיכון, אם מדובר באזרחים ותיקים וכולי. אני מבין שהיום יצאו 50 ניידות לבתי ספר. זאת פעם ראשונה שיוצאים. אני חייב לומר שיש איזושהי תחושה – ותקני אותי אם אני טועה – שיש איזושהי התרופפות במאמץ להנגיש את החיסונים לציבור הרחב. זאת אומרת, היינו בגל הקודם עם מתחמי חיסונים של הרשויות המקומיות שפועלים בצמתים מרכזיים ובאזורי התקהלות מרכזיים. אני לא רואה את הזה תופס היום תאוצה.

קראתי את הכותרות בסוף השבוע על כל מיני צעדים – כן עידוד חיסונים, לא עידוד חיסונים – ויש איזושהי תחושה שבתחום הזה, אני לא רוצה לומר שיש קיבעון מחשבתי כי אני לא בקי בכל הפרטים אבל אני לא מאתר איזו חשיבה פורצת דרך. אני לא מאתר התדיינות עם התאחדות התעשיינים ועם ההסתדרות איך מביאים ניידות חיסונים למפעלים גדולים או עושים אספות הסברה לעובדים, יזומות, במפעלים שאפשר לכנס קהל גדול, לעשות מבצע של ניידת במפעל שיש בו אלף עובדים. אני סתם זורק את זה כרעיון. אני פשוט לא רואה דינמיקה מעבר לקופות החולים.

לפי דעתך הבעיה היא נגישות או שהבעיה היא שעקרונית אנשים לא רוצים להתחסן?

ראשית, אין ספק שיש כאן קבוצה שעקרונית לא רוצה להתחסן.

פעם היו תורים אבל היום לא זאת הבעיה.

כיוון שיש לנו, אם אני מבין נכון, בסביבות 600 אלף אנשים שקיבלו את שתי המנות הראשונות ולא קיבלו את הבוסטר למרות שהם יכולים, אני מנקה מתוכם למשל את אלה שנסעו לחוץ לארץ ועוד לא חזרו, אז נוריד 50 אלף. יש כאן חצי מיליון אנשים שהם לא מתנגדי חיסונים, הם הרי קיבלו שתי מנות.

הם מתנגדי בוסטר.

אני לא יודע. השאלה אם בציבור הזה זאת בעיקר שאננות או איזושהי תחושה שאין דחיפות.

מתנגדי החיסונים הם הדומיננטיים היום.

אני לא יודע אם אי פעם נוכל באמת לדעת. אני חושב שגם התמונה מורכבת. יש כאלה שהם מתנגדי חיסונים ויש כאלה שרמת הנגישות של המסרים ושל השירותים הרפואיים היא יותר נמוכה. אני לא חושב שאפשר להצביע על פקטור אחד. זה גם שונה מאוכלוסייה אחת לאחרת.

השאלה אם הגיעו אליהם באופן אישי. זה חצי מיליון אנשים.

ברשותכם, אני אתייחס.

הם צריכים לקחת אחד-אחד.

נכון.

צריך אפילו להזמין לפגישות. המאמצים האלה שווים לנו.

אני מסכים.

מבחינת פריסת תחנות ברשויות מקומיות, אנחנו ערוכים לתת את השירות הזה כל הזמן. ראשי דסקים שלנו במטה של מגן ישראל כל הזמן בקשר עם הרשויות. יש דסק כללי, יש דסק חרדי, יש דסק ערבי שהם כל הזמן בקשר מול ראשי הרשויות ומציעים את השירות הזה. יש פחות היענות, במיוחד כמובן ברשויות שיחסית הן הגיעו לאחוזי התחסנות גבוהים.

זה נתון מאוד חשוב. השאלה כאן היא לא אם משרד הבריאות עושה את מלאכתו. אני תמיד אומר, אני יוצא מנקודת הנחה שכולם עושים את מלאכתם נאמנה. את אומרת שיש היום פחות היענות מרשויות מקומיות לפצוח אתכם במבצעי חיסונים שהם מחוץ לקופות החולים, זה עניין דרמטי. כדאי שנדע את הנתונים. זה בסדר גמור שאתם מציעים אבל השאלה היא אם אתם נתקלים היום במצב שבו רשויות אומרות לכם תודה אבל לא, תודה. בכמה רשויות היום בצד מבצעי קופות החולים יש את אותם מבצעים שראינו? אני חושב שבכיכר דיזינגוף תמיד עמדה תחנה שנחשבה כמאוד פופולרית להתחסנות של צעירים. בכמה רשויות היום יש מהלך של הרשות לפתיחת תחנות התחסנות שהן לא במסגרת קופות החולים?

המספרים משתנים. כל יום אנחנו מפרסמים מפה חדשה נושמת ומעודכנת של התחנות האלה. מדובר בימי שיא בעשרות בודדות של רשויות שפורסות תחנות כאלה. בימים יותר דלים, תחילת שבוע, אנחנו מדברים על מספר תחנות בודד מעבר לשגרה הקבועה של תחנות שהן בדרך כלל דיזינגוף, גן סאקר בירושלים. יש ארבע או חמש תחנות שהן פתוחות כמעט כל הזמן ומעבר אליהן, אנחנו מוסיפים לפי ביקוש תחנות נוספות. שוב, כרגע למשל התחנות שנפרסות בבתי ספר, מבחינתנו נותנות מענה גם למבוגרים. גם הורים לצורך העניין או אזרחים באותה רשות שרוצים להגיע ולהתחסן שם, אנחנו מביאים לשם.

אנחנו מדברים על 50 ניידות מתוך 5,000-4,000 בתי ספר.

שוב, כרגע אנחנו רוצים לבדוק בכלל איך זה יעבור והאם תהיה היענות של הורים. אני יכולה להגיד שכבר מהבוקר התייצבו ניידות בחלק מבתי הספר ולא היו לנו שם אישורי הורים בגלל שכל המהלך הזה היה כל כך מהיר. אנחנו גם לא רוצים לבזבז משאבים יקרים שבסוף אנחנו מעדיפים לנתב אותם למקומות שיש שם יותר היענות ויותר רצון לשתף פעולה. אנחנו מבינים את המורכבות של חיסוני ילדים במסגרות של בתי ספר ולא בכדי בהתחלה פתחנו את זה בקופות חולים ורק בשלב המשך פתחנו את זה דרך מערכת החינוך בשיתוף עם משרד החינוך. אנחנו רוצים להרגיש את הדופק ולראות עד כמה יש היענות והיתכנות שהדבר הזה יקדם אותנו למספרים יותר משמעותיים ואז נתקדם. שוב, התחנות האלה משמשות לא רק את הילדים. אנחנו מביאים לשם גם חיסונים במינון שהוא תואם מבוגרים כדי שהם יוכלו להגיע לשם ולהתחסן.

בנוסף לנגישות צריכה להיות הסברה אישית.

זה החלק הנוסף. לפחות חודש וחצי-חודשיים אנחנו רצים על מודל של זיהוי ערים ספציפיות בישראל שבהן אחוז ההתחסנות הוא יותר נמוך ואז עושים התערבות ספציפית ביחד עם ראשי דסקים, עם קופות החולים ועם גורמים רלוונטיים כדי ליצור קשר אישי, כדי להביא תחנות חיסונים לאותן ערים או אפילו להגיע ולחסן אנשים בבית במידה ומדובר במגבלת ניידות כזאת או אחרת שלא מאפשרת להם להגיע לתחנות.

האם בסופו של דבר אי אפשר לזהות את ה-500 אלף אנשים האלה? יש להם רופאי משפחה, הם משויכים לקופות חולים, לסגור עם קופות החולים - שיש מוקדים שלהם - שמרימים טלפון לפלוני אלמוני ואומרים שמדברים מקופת חולים.

אני חושש או מציע שחלק מן ההסבר הוא היעדר של תחושת חירום או דחיפות בימים אלה. דיברו על הזן החדש ואחר כך אומרים שזה לא בדיוק, הוא לא כל כך מזיק, מדביק אבל לא נורא, והגל הקודם כבר חלף. אני קורא שעכשיו אומרים שאנחנו בפתחו של גל חמישי אבל אומרים את זה מדענים והחוג איננו רחב ועד שזה מתגלגל, רואים ש-109 כבר היינו. מה זה 150 מאומתים כשהיינו ב-5,000 מאומתים ביום.

אלה הערות שאני שומע ואני חושב שבאופן אובייקטיבי קשה לשמר בתנאים האלה או לקיים בתנאים האלה תחושת חירום שתריץ אנשים נוספים להתחסנות כאשר אלה שהיו רגישים להסברה – לא רגישים בריאותית – כבר עשו זאת. עכשיו שואלים האם בינואר, פברואר. אני חושב שקשה אובייקטיבית להתגבר על מצב הרוח הזה.

אגב, כמחצית אלה שלא קיבלו מנת בוסטר, זו אוכלוסייה צעירה. קרוב ל-100 אלף אלה נערים מתחת לגיל 16. אלה חבר'ה צעירים. גם צעירים בגיל 18-16, זאת אוכלוסייה שאנחנו רואים בה קרוב ל-70 אלף כאלה שזכאים לבוסטר ולא קיבלו אותו. זאת אומרת, נתח גדול זאת אוכלוסייה צעירה שכנראה לא מרגישה את האיום באי התחסנות ולכן זאת לאו דווקא אוכלוסייה בסיכון אבל ללא ספק בסוף הם מסכנים את יתר האוכלוסיות וגם את עצמם. ראינו את זה בגל האחרון, שמרבית התחלואה הקשה בסוף הייתה של אנשים צעירים, בריאים, ללא מחלות רקע – שהם לא היו מחוסנים - שהגיעו למצב קשה וגם נפטרו.

האם ניתן לזהות בתי אב מתוך ה-550-500 אלף אנשים שלא התחסנו? אני מניח שלגבי חצי מהמספר הזה, אלה בתי אב, אלה משפחות שלמות שלא התחסנו. אלה לא 500 אלף בודדים. יכול להיות שמספיק שאתה מגיע לשליש מהמספר הזה, כבר הגעת לכולם. מדובר בהורים עם ילדים שלא מתחסנים. צריך לקבל את הנתונים האלה. שאלה נוספת היא מה המספר של אלה שהתחסנו בשני חיסונים אבל לא בשלישי.

לא. אלה ה-550 אלף. חוץ מאלה, יש לנו מיליון אנשים. אני שם בצד את הילדים.

הם הרבה יותר קלים לשכנוע. זה לא משהו שהם צריכים לעשות פעם ראשונה.

נכון.

אני מבין שאפילו טלפון אחד הם לא קיבלו, לא מקופת חולים, לא מרופא המשפחה, לא ממשרד הבריאות כדי שינסו לשכנע אותם ולברר מה הסיבה ששני חיסונים הם קיבלו ואת השלישי הם לא רוצים לקבל. לשלוח להם חומר הסברה, רופא מדבר אתם, לברר ממה הם חוששים.

יש כאן פקטורים מנוגדים שפועלים. אני חושב שחבר הכנסת בגין היטיב לציין. מצד אחד הרצון לא להכניס את החברה הישראלית לתבהלה מוגזמת. השגרה ממשיכה. מי שהסתכל בסוף השבוע האחרון, השמש זרחה והשיטה פרחה במובן הזה שאנשים יצאו לטייל ואנשים התכנסו בבתי כנסת כסדרם והמסעדות היו עמוסות. אני חושב שזה נכון כי אני חושב שאנחנו צריכים לשמר את השגרה אבל כמו שאומר חבר הכנסת בגין זה מוריד את מפלס החרדה. מצד שני יש כאן גם איזשהו בלבול בנתונים. אנשים אומרים לעצמם שמצד אחד אומרים שזו תחלואה קלה ואז אתה לא רץ לחיסון אם התחלואה היא תחלואה קלה, ומצד שני שומעים שממילא מחוסנים נדבקים. הייתי אומר שהמנוף היחיד שיש כרגע לפעול על ההיגיון הוא לומר שכאשר אתה מחוסן בבוסטר, התחלואה היא לא קשה אבל מנגד הם שומעים הזן הזה מייצר תחלואה על פי רוב יותר קלה, אז אנשים אומרים אני אשב ואחכה עוד עשרה ימים ונראה.

אבל הם מתנגדים עוד לפני ה-אומיקרון.

אנחנו לא מדברים על ה-550 אלף.

אני מדבר על האווירה.

נכון. אני רוצה לומר שגם האחרים שמתנגדים, אותה קבוצה, נקרא לה אידיאולוגית, אני לא חושב שהיא הרוב. אני חושב שיש לנו כמה קהלים.

על פי רוב, רובם נמצאים בין אלה שלא קיבלו את החיסונים.

בוודאי.

אלה שקבלו שני חיסונים ופתאום שינו את דעתם ולא רוצים לקבל את החיסון השלישי, זה כי הייתה איזו אווירה יותר חזקה סביב הבוסטר ונכנס להם משהו לראש. צריך לעשות מחקר. האם עשיתם מחקר אישי? מדגם שיראה מה הסיבה שהאנשים האלה שהתחסנו לא רוצים עכשיו להתחסן.

יכול להיות שהמקום להציג את הדברים בהרחבה זו ועדת הבריאות אם כי הכול כאן כבר מעורבב. ברמה המנגנונית-התפקודית, מי הצוות היום במשרד הבריאות שעוסק בסוגיה הזאת של קידום ההתחסנות? הרי אתם בסופו של דבר מרובי משימות. אתם מנהלים גם קרב בלימה של חדירת הנגיף. האם נבנתה מערכת שכל עניינה הוא הסיפור הזה של קידום ההתחסנות ומשתמשים בכלים של מדעי החברה, עושים סקרים, בודקים ומנסים שיטות חדשות? זאת אומרת, האם זה קורה או שזה חלק מהמכלול שעובד על כל הדברים ואז מטבע הדברים צריך לעבוד על כל כך הרבה דברים.

קודם כל, יש את משל"ט הקורונה תחת פרויקטור ויש צוות ייעודי שזה התפקיד שלו, וראשי דסקים כמו שאמרתי קודם – דסק כללי, דסק חרדי ודסק ערבי – שבעצם יוצרים קשר עם הרשויות ומקדמים שיתופי פעולה בכל מה שקשור לצמצום תחלואה ברשויות, פריסה של עמדות ביקורת, תחנות חיסונים, חקירה וטיפול בהתפרצויות ממוקדות. יש מנהל משל"ט חיסונים במשל"ט קורונה תחת פרויקטור שהוא מרכז ומנהל את כל האופרציה של תחנות חיסונים כולל חיסוני ילדים, חיסונים בבתי ספר, חיסונים ברשויות, הקצאה של חיסונים לקופות, עבודה מול הקופות, הסברה.

הדבר אותי מטריד בשיחה – אנחנו נתקדם לאישור כי צריך לדבר כאן גם עם ועדת הבריאות – הנתון היחיד שאני לוקח מהדברים שלך שמדליק אצלי אור אדום זה מה שאמרת על הרשויות המקומיות. אני הייתי מצפה שברגע זה, לאור הדגש ששמה הממשלה, ובצדק, על הנושא של חיסוני הבוסטר, בסופו של דבר היינו במצב בו בכל עיר שיש בה מרכז חיים עירוני תוסס. יש את הצעירים שיוצאים ביום חמישי בלילה – אולי הרב מקלב יסכים אתי שביצוע החיסונים בעת הזאת של הבוסטר לפחות זה פיקוח נפש - ויכול להיות שאלה מתחמים אליהם מגיעים חבר'ה צעירים שחוזרים מהצבא ומבלים בסוף השבוע – לא ניכנס לסוגיה מה צריך לפעול בשבת ומה לא – אבל להסתער על העניין הזה.

ביום חמישי בלילה התחנות עבדו מעולה, עד 12:00 בלילה, עם אחוזי התחסנות מאוד יפים.

אני יודע אבל אני אומר שאותי מטרידה האמירה שאתם מציעים ויש רשויות בישראל שלא קופצות על העגלה. נמצאת אתנו מירה סולומון ממרכז השלטון המקומי.

הוועדה קיבלה תשובה האם זה נכון ששני ילדים בבריטניה נפטרו מהחיסון?

היה איזשהו סיפור שראש הממשלה התייחס בפתח ישיבת הממשלה לנתון הזה. לאחר מכן בחלק מהרשתות הוא הוכחש. לא שאלנו את השאלה.

זאת תקלה של משרד הבריאות.

לא. האם אתם מכירים?

אנחנו מכירים את הדיווח הזה. הוא מתייחס למקרים שקרו בחודש אוקטובר, לפני זן ה-אומיקרון. זה שייך לדלתא.

שייך לדלתא. לא שייך ל-אומיקרון.

כן. לא שייך ל-אומיקרון.

אין סנכרון במידע שראש הממשלה מקבל. צריך לתת לו מידע עדכני.

ממעקב די צמוד שלי אחרי תדרוכיו של ראש הממשלה, דומני שאי אפשר לומר שהוא לא בקי בפרטי הפרטים של העניינים.

הוא צריך להיות בקי במה שהוא אומר.

אני זוכר את אחד מענקי הדור, תלמיד חכם שהוא גדול הדור ששואל איזו מגפה. בסדר.

נראה לי שרק אתה זוכר.

רק אני זוכר? טוב.

אתה נמצא בכנסת. אל תלך לבית הכנסת.

חבר הכנסת מקלב, לשמוע ממך שאתה אומר ליהודי אל תלך לבית הכנסת?

אלה תקנות להגבלת אנשים בעקבות בקשת הממשלה. ראש המשלה צריך את אמון הציבור.

חבר הכנסת מקלב, יש אצלנו כלל בוועדה.

הוא צריך להוות דוגמה אישית.

ביום שני, שלישי ורביעי אנחנו מרשים לעצמנו לגלוש מענייניות לפוליטיקה. ביום ראשון וחמישי, אלה ימים ענייניים. אין פוליטיקה ביום ראשון.

ישיבת הממשלה מתקיימת ביום ראשון.

בסדר גמור. מירה, בבקשה.

תודה אדוני. אנחנו הופתענו לשמוע את דברי ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות. אני מבקשת להזכיר שכל המתחמים של החיסונים במוסדות החינוך נעשים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. מדובר בפריסה מאוד רחבה. אנחנו התגייסנו מהרגע להרגע כדי לקיים את הפריסה הזאת והדברים נעשים בשיתוף פעולה מתמיד מול משרד הבריאות. אנחנו לא מכירים מצב שבו משרד הבריאות פנה וביקש בנוסף מתחם חיסונים שייפתח ורשות מקומית סירבה לכך ומשרד הבריאות נענה בשלילה. אנחנו לא מכירים מצבים כאלה. כדאי היה, במסגרת שיתופי הפעולה הקבועים שלנו וההתדיינויות הקבועות שיש לנו גם עם פרויקטור הקורונה וגם עם מנכ"ל משרד הבריאות, שאם היו מצבים כאלה, הדברים היו מגיעים אלינו כדי שנטפל בהם במהירות ונעשה עבודה משותפת.

זה טוב מאוד שאנשים אומרים בוועדה את מה שהם יודעים. אנחנו לא בטריבונל שיפוטי. אנחנו יושבים כאן, שואלים שאלות, הכול בסדר. אף אחד עוד לא חרץ דין על שום דבר. אנחנו מאתרים את הצורך לבחון את שאלת הפריסה של תחנות חיסונים מחוץ לקופות החולים. אני ממליץ שיהיה כאן בעניין הזה שיח. אנחנו עוד לא מוציאים את דיבתו רעה של אף גורם ואמרתי זאת מראש.

אנחנו מודים לאדוני. אנחנו בהחלט סבורים שראוי לעשות את הבדיקה הזאת וחבל שהיא לא נעשתה מבעוד מועד.

אז תעשו עכשיו.

אנחנו מאוד משתפים פעולה עם משרד הבריאות.

אף אחד לא אמר שלא.

זאת הערה מאוד יוצאת דופן.

חברים, אף אחד לא אמר שלא. כולם בסדר, כולם טובים, כולם גדושי כוונות טובות. יש עומס משימות ולפעמים דברים משבוע אחד נעשים טוב יותר מאשר בשבוע אחר. זאת לא נקודה שאנחנו נמצאים בה. אנחנו ממליצים לבחון את הנקודה הזאת ואני בטוח שגם את מסכימה שבעת הזו אנחנו צריכים לפרוס מחדש את מלוא אפיקי ההתחסנות גם מחוץ לקופות החולים. זה מתחיל לקרות בבתי הספר ואני מניח שגם זה בתיאום אתכם כי אתם אוחזים בבעלות על מוסדות החינוך.

בדיוק אדוני.

נהדר.

ביום רביעי האחרון התקיימה ישיבה שלנו עם פרויקטור הקורונה. אדוני, אני אקצר מאוד. אני רוצה לומר שהתפיסה שמשרד הבריאות הוביל בישיבה הזאת הייתה שצריך לחזק מערכים בתוך מוסדות החינוך ולפעול בתוך מוסדות החינוך - אגב, תפיסה שהיא שונה מהתפיסה הקודמת שהייתה בנושאי חיסונים במוסדות חינוך - ולזה אנחנו נערכים. חשוב לנו להבהיר שאנחנו לא מזניחים אלא אולי משנים קצת את המוקד שבו אנחנו פועלים. היה חשוב להבהיר את זה לאור התמיהה שהועלתה בוועדה.

לא הבנתי. מירה, שינוי המוקד, למה הכוונה?

ברשותכם, אני אנסה לחדד את האמירה. כשאמרתי שיש פחות היענות בתוך מתחמי התחסנות עירוניים גדולים כפי שהיה פעם, כי באמת מרבית האוכלוסייה כבר התחסנה ואנחנו רואים פחות היענות של ציבור להגיע לתחנות האלה מאחר וחלק גדול מהאוכלוסייה כבר מחוסן. ברשויות שאנחנו רואים אחוזי התחסנות יותר נמוכים, עושים עבודה יותר ממוקדת ונקודתית בשיתוף עם הרשויות. ההירתמות של הרשויות לשיטת הפעלה אחרת היא בהחלט מצוינת וקיימת. אמרתי גם קודם שכרגע המתווה הוא לשנות את הכוון לפריסת תחנות התחסנות בבתי הספר ולא התחנות כפי שאתם הכרתם קודם לכן, אלה שהיו בעבר, כאשר התחנות האלה מיועדות גם עבור מערכת החינוך אבל גם עבור הציבור הרחב והן מאפשרות גם למבוגרים להגיע ולהתחסן.

בבית הספר?

בבתי הספר. כן.

המבוגרים יבואו לבתי הספר?

יוכלו להגיע לשם. זאת בעצם תחנת התחסנות.

המבוגרים יודעים את זה?

זה מפורסם. זה מפורסם גם לציבור ברשויות שהתחנות שנפתחות בבתי הספר נותנות מענה גם לציבור. יכול להיות שזה לא היה מספיק מובהר ומובן, אז אני מתנצלת. לא הייתה כמובן שום כוונה להגיד שאין שיתוף פעולה. אני פשוט אומרת שברשויות שיש לנו אחוזי התחסנות גבוהים, תפיסת הפעלה שהייתה בעבר, של פריסת תחנות גדולות לציבור, בנוסף לתחנות של קופות חולים, היא פחות רלוונטית ופחות מתאימה. אנחנו רואים פחות ופחות אנשים שמגיעים לשם ולכן אנחנו מנסים תפיסות הפעלה נוספות בשיתוף עם רשויות מקומיות ומרכז השלטון המקומי.

אם כרגע דוקטרינת ההפעלה המרכזית של הממשלה היא שאנחנו מנסים להרוויח זמן, במירכאות או שלא במירכאות, אנחנו מנסים בסופו של דבר לראות איך מצליחים תוך שבועיים לעכב בשבועיים או בחודש כניסה רצינית של ה-אומיקרון, בין השאר במטרה להעלות את רמת ההתחסנות. גם אם מתחמי החיסונים בכיכרות העיר כרגע פחות יעילים כי חלק גדול מחוסן, זה הזמן לעשות את זה. זה הזמן לפרוס רשת מאוד מאוד רחבה ולא לדקדק באמצעים. זה גם יתרום לתודעת הצורך בציבור. בסך הכול יש 50 ניידות בבתי הספר. זה לא שפרסתם כאן אלפיים מוקדי התחסנות בבתי הספר. צריך לחשוב ברצינות - שוב, זה לא התפקיד שלנו אלא זה תפקיד שלכם – האם לא צריך להיות כאן מאמץ מרוכז בשבועיים או בחודש שאנחנו מנסים לקנות את הזמן בהתמודדות עם ה-אומיקרון.

אנחנו נמשיך לדבר בעניין. אני מציע שניגש לקרוא את התקנות. אנחנו מיד נשמע גם את שי גל מפורום העצמאים בהסתדרות.

אני יכול להעיר עוד הערה.

כן. בבקשה.

בפעם הקודמת דיברנו על העיכוב בשחרור לאחר בדיקה עד שכל הנוסעים במטוס מקבלים תשובה.

זה בדיוק מה שהם תיקנו.

זה תוקן כאן עכשיו.

מבקשים לתקן שאם יש עיכוב בהגעת הבדיקות, מי ששלילי אחרי 24 שעות כן יכול לצאת אלא אם כן יש מישהו חיובי בין הנוסעים.

הוא עשה את הבדיקה ביום השלישי.

לא. זה נוגע לבדיקה הראשונה. אם יצא מישהו חיובי, כולם נשארים.

לא. מדובר במי שמגיע ממדינה אדומה.

הכול מדובר על מי שמגיע ממדינה אדומה ומגיע למלוניות. על זה אנחנו מדברים כרגע.

הוא יכול להשתחרר ביום השלישי?

לא. יש כאן שינוי. בשבוע שעבר היינו במצב שגם אם האדם יצא שלילי בבדיקת ה-PCR שהוא עשה עם נחיתתו, הוא לא יכול להשתחרר מהמלונית עד שכל נוסעי המטוס מקבלים תשובה שלילית.

אפשר אחרי שלושה ימים.

לא. זה לא קשור.

זה רק אם יש מישהו חיובי.

מגבלת שלושת הימים לא קשורה למלוניות. היא קשורה לעובדה שכרגע כל אדם שנכנס לישראל מחויב ב-72 שעות בידוד, גם אם הוא מחוסן וגם אם הוא מגיע ממדינה ירוקה. כל מי שנכנס לארץ מחויב ב-72 שעות בידוד.

בביתו.

נכון. בסוגיית המלונות היינו במצב שבו בסיבוב הקודם מספיק שאדם אחד נחשד כמאומת - - -

סדר הדברים שכולם נבדקים.

כולם נבדקים ונכנסים למלונית.

ואחרי התשובה הראשונה?

אחרי התשובה הראשונה, בתנאי שכולם קיבלו תשובה שלילית. אז הוא יכול ביום השלישי עם בדיקה שנייה.

אז הוא תלוי רק בעצמו.

זאת אומרת, אחרי הבדיקה הראשונה שכולם היו שליליים?

הוא יצא הביתה.

אז ממשיכים בידוד בבית.

במידה שיש אחד מאומת בבדיקה הראשונה?

הם חיכו 72 שעות ואחרי 72 שעות במלונית הם עשו בדיקה שנייה.

אז זה תלוי רק בו. אם הוא שלילי, הוא יוצא.

זה עכשיו התיקון.

לא. זה היה תיקון בפעם הקודמת. במקרה שהיה איזשהו קושי שלפעמים מתעכבת איזושהי בדיקה של מישהו אחד במטוס וכולם מחכים בגלל זה, במצב כזה אם עברו 24 שעות ולמישהו אחר לא הגיעה התוצאה, מי ששלילי יוצא הביתה, אלא אם כן יש מישהו חיובי. זה התיקון שאדוני ביקש בפעם הקודמת.

זה התיקון שאנחנו מכניסים היום. אנשים היום יגיעו למלונית ל-24 שעות, או שכולם קיבלו לפני 24 שעות תשובה שלילית. השאלה שנשאלת היא, כפי שאמרתי, אנשים המתינו את ה-24 שעות, נשארו שניים-שלושה שמסיבות טכניות עוד לא הגיעה התשובה. אחרי 24 שעות כולם התפזרו ועכשיו התגלה שאותו פלוני אלמוני שחיכינו, הוא יצא חשוד. מה עושים עם כל מי שכבר הגיע הביתה? הוא נשאר בבית.

נשארים בבית אלא אם כן הם יקבלו אחר כך - - -

לא, אם הם יקבלו בבדיקה הנוספת. הם הרי חוזרים לבידוד ביתי והבידוד שלהם כרגע הוא 14/7 כי הם חוזרים ממדינה אדומה. הם לא נדרשים לבדיקה שנייה אחרי 72 שעות. הבדיקה הבאה שלהם היא רק בתום שבעת הימים.

איך הם מגיעים מהמלונית הביתה? בתחבורה ציבורית?

ממש לא. מי שחייב בידוד, לא רשאי לנוע בתחבורה ציבורית.

יש להם הסעות? איך הם מתפזרים מהמלונית הביתה?

אמרו לנו שדרך הסעות. הסעות של פיקוד העורף. לא קיבלנו על זה תשובה מפיקוד העורף? בדקנו את זה ונאמר שאין יציאה חופשית מהמלוניות בלי הסעה למקום בידוד. צריך לבדוק האם ההסעות האלה יכולות להיות גם ברכב פרטי של מישהו מהמשפחה או שזאת מונית.

כן. מונית, אפשר. כמו מישהו שבעבר יצא משדה התעופה, יכול היה לנסוע ברכב פרטי עם בן משפחה שבא לקחת אותו או עם מונית.

רציתי לשאול לגבי הנושא של ההסברה לאותם אנשים שחוזרים ממדינות אדומות. האם בנתב"ג נותנים להם את כל ההסברים האלה, לכמה זמן הם צריכים ללכת, יש גם חובה בחוק לתת דפי מידע בשפות שונות. האם הם מקבלים את כל המידע מראש והם יודעים לכמה זמן הם הולכים?

יש על זה הסברה גם באתר של משרד הבריאות, במילוי טופס נוסע נכנס יש התראה על זה, גם בהגעה לנתב"ג יש שילוט עם הסבר לגבי חובת בידוד בכל שרוולי הכניסה במעבר מכלי הטיס לאולם החוזרים. זה כמובן גם מפורסם בתקשורת. גם ועדות חריגים, ברגע שבן אדם יוצא למדינה אדומה מסבירים לו מה הנוהל לגבי חזרה ומה חל עליו במידה והמדינה הזאת היא עדיין ברשימת מדינות אדומות עת הוא חוזר לישראל.

איזה תלונות, אם היו, שמענו או אתם שמעתם מן המלוניות, מאנשים שהגיעו למלוניות? אם היו תלונות.

אני לא מכירה תלונות שהגיעו מאנשים. רובם נמצאים שם 24 שעות. דרך אגב, חלקם, גם אלה שלא מחויבים, שאין להם מקום בידוד בבית בגלל שיש בני משפחה נוספים והם לא יכולים לשמור על בידוד ביתי, חלקם נשארים מרצונם להשלים את הבידוד במלונית. יש אחוז קטן, אבל כן, יש כאלה.

צריך לזכור שאלה פרופורציות מספריות אחרות לגמרי. אם נגיע למצב בו מדינות מהן חוזרים כל יום אלפי אנשים – בריטניה, צרפת, רוסיה – התמונה יכולה להיראות אחרת לגמרי. כאן באמת צריך לחשוב האם המלוניות צריכות להיות המקום אליו מגיעים כולם או רק מי שנמצא מאומת ומועבר למלונית.

השאלה אם בתנאים האלה יהיה אפשר, מבחינת הקיבולת.

אין קיבולת. אם ירחיבו את רשימת המדינות האדומות למדינות אירופה למשל, אין קיבולת במלוניות.

זה מה שאני אומר.

נכון. יצטרכו לבחון.

אבל אתם ערוכים למצב הזה?

אנחנו נצטרך לבחון את המדיניות הזאת מחדש. ככל שיהיו הרבה מדינות עם היקפי תעבורה משמעותיים, נצטרך לבחון את האפשרות.

אתם יכולים לשחק את זה כבר עכשיו.

אני אומר שוב שצריך לזכור שלרוב אם תהיה הגדרה של מדינות אחרות כמדינות אדומות, כמות היוצאים אליהן תרד דרסטית וזה יהיה רק דרך ועדת חריגים, ואז כעבור מספר ימים כבר נתחיל לראות גם את הירידה במספר הנכנסים. לא נחסום אזרחים ישראלים שבים אבל לאט לאט המאגר שם יידלדל. אלה לא יהיו יעדים תיירותיים. תהיה כאן תקופה שכן יהיה גל ביניים שצריך לחשוב עליו ולראות מה עושים עם המלוניות.

אני מזכיר שמדובר כאן בסך הכול על הארכה ל-10 ימים. זה מתכתב גם עם האמירה של הממשלה שעוד צריך לראות לאן צועדת ההתמודדות עם הנגיף. בואו נקריא ואז נשמע את שי גל מפורום העצמאים בהסתדרות ונעבור לתקנות.

הצעת הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס 2) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022

בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22ג לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) ולאחר ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה מהמדינות המפורטות בתוספת, וכי כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר שבחנה הממשלה דרכי פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חוזר, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשט של הכנסת לפי סעיף 22ג(ח)(2), מכריזה הממשלה לאמור:

1. תיקון סעיף 1

בהכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 2), התשפ"ב-2021 (להלן – ההכרזה העיקרית), בסעיף 1, במקום "עד יום ח' בטבת התשפ"ב (12 בדצמבר 2021)" יבוא "עד יום י"ח בטבת התשפ"ב (22 בדצמבר 2022)".

2. תיקון סעיף 2

בסעיף 2(א) להכרזה העיקרית, במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) לעניין מי שחזר לישראל דרך שדה תעופה בין-לאומי – עד שהוא וכל שאר החוזרים ששהו עמו באותה טיסה שביצעו בדיקה עם כניסתם לישראל, קיבלו ממצא שלילי לזן ה-אומיקרון בבדיקה כאמור, ולגבי מי שקיבל ממצא שלילי לזן ה-אומיקרון – או עד שחלפו 24 שעות מביצוע הבדיקה כאמור, לפי המוקדם, ובלבד שהצהיר על כך שיקיים את יתר תקופת הבידוד במקום בידוד שלא מתגוררים בו או שוהים בו אנשים נוספים מלבדו, ואם לא הצהיר כאמור – עד לתום תקופת הבידוד החלה עליו לפי צו בידוד בית".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
אושר

אושר פה אחד. תודה.

נשמע עכשיו את שי גל מפורום העצמאים בהסתדרות שנמצא ב-זום. אינני יודע אם לכך יכוונו דבריו, אבל אני חוזר על אמירתי שאנחנו מצפים לשמוע בימים הקרובים את התשובה של הממשלה או התייחסות הממשלה לפגיעה בעסקי התיירות הנכנסת והיוצאת. כפי שאמרתי, לא ניתן להמשיך להתעלם מהעניין. אני יודע משיחותיי עם שרים ושרות בממשלה וצוותיהם שהדיון הזה מתקיים. הוא עדיין לא הגיע לכדי מיצוי מלא ואנחנו תומכים במיצוי הדיון הזה.

אני חוזר על הדברים שאמרתי ואומר זאת לאוזני משרד המשפטים. אי אפשר לתמוך ברמה הנורמטיבית במצב שבו צעדי הממשלה מביאים לפגיעה ספציפית בענף משקי מאוד מאוד מסוים. הפגיעה הזאת נעשית מתוך עמדה כללית של שמירת הפעילות המשקית ואין התייחסות לפיצוי לאותו ענף. לא היינו מקבלים מצב שתתנהל מלחמה באזור מסוים במדינת ישראל ולא יהיה פיצוי לבעלי העסקים שם. התשובה שאני קצת קורא עליה בכל מיני ציוצים פוליטיים שילכו לחפש עבודה אחרת – התשובה הזאת לא מקובלת. היא לא מתכתבת עם המעמד החוקתי של חופש העיסוק אבל בעיקר לא מתכתבת עם האינטרסים הציבוריים במדינת ישראל. יש למדינת ישראל אינטרס ציוני ומשקי שיהיו כאן אנשים שיוכלו לגרום לזה שענף התיירות הנכנסת, על המשמעות הכלכלית שלו אבל גם על המשמעות הלאומית-ציונית שלו, יוכל להשתקם. מה בדיוק יאמרו לקבוצות שאולי יכולות להגיע לכאן בקיץ, קבוצות של תגלית, של מסע, של קהילות יהודיות מהעולם? יאמרו ששלחנו את כל מורי הדרך שלנו להיות קונדיטורים ומורים להתעמלות? יש כאן מצב משקי מסוים, הממשלה בוחרת בהתמודדות מסוימת עם המצב דרך צעדים שפוגעים בענף מסוים, אז אי אפשר לעצום עיניים.

אני כבר רומז מראש על דבר שאני מתחיל לשמוע. מתווה שבסופו של דבר נותן מענה רק לעסקים הגדולים ולא לעסקים הקטנים, גם הוא לא לגיטימי, לא מבחינה ערכית, לא מבחינה משפטית ולא מבחינה כלכלית.

אני אומר שוב ואני חוזר על דברים שאמרתי בשבוע שעבר שהבית הזה להערכתי לא יקבל בשוויון נפש את המשך ההתעלמות מהפגיעה בעסקים הקטנים בתחום התיירות. כיוון שאני יודע שמתקיים דיון בין משרדי הממשלה ובין השרים הרלוונטיים במעורבות דרגים בכירים ביותר, אני לא מרחיב מעבר לזה. את מה שאמרתי בשבוע שעבר, אפשר למצוא בפרוטוקול.

אדוני, הדברים שאמרת עכשיו למעשה מראים שאני קלעתי לדעת גדולים. לכן אין לי מה להוסיף.

בעניין הזה אנחנו תמימי דעים. כפי שאמרתי בדיון הקודם, אני מדרבן ומעודד את חבריי וחברותיי בהנהגת הסתדרות העובדים החדשה להשמיע את קולם עוד יותר ברמה. אני יודע שאתם משמיעים ופועלים וממליץ להשמיע את הקול עוד יותר ברמה. תודה.

תודה לך על דבריך וכמובן על המעשים.

אנחנו עוברים עכשיו לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021.

אני מודה שאני כבר יחסית צריך את התזכורת שלכם. אנחנו בעצם מדברים בעיקר על תקנות שנוגעות לכניסה שלא דרך האוויר למעט עניין צוותי האוויר שכן נכללים בו?

לא. מה שאנחנו מטפלים זה בבדיקות בכניסה לישראל. ההבחנה לעניין הבדיקה שנעשית לפני הכניסה. לגבי הכניסה לישראל, זה הכול מוסדר אצלנו.

עכשיו אנחנו מדברים על כל הבדיקות עם הכניסה לישראל בלי הבחנה אם באת דרך האוויר, הים או היבשה.

נכון.

עורכת דין טל פוקס ממשרד הבריאות באמצעות ה-זום.

מה שעשינו בתקנות של הבדיקות, של ביצוע בדיקה לישראל, קודם כל הארכת תוקף של התקנות, כלומר, עוד 28 ימים בהם החובה הזאת תחול שזה מקסימום הזמן. גם לבצע בדיקה 72 שעות לפני מעבר לימי ויבשתי, וגם החובה של כולם גם ימי, גם יבשתי וגם אווירי לבצע בדיקה עם ההגעה לתחנת הגבול בכניסה לישראל.

השינוי היחיד שנעשה כאן הוא החרגה. כבר לפני כמה חודשים נעשתה החרגה מסוימת, הקלה מסוימת, לצוותי אוויר בשתי סיטואציות. סיטואציה ראשונה, בדיקה אחת לשבוע ואפשר להראות בדיקה מהשבוע האחרון. זה לא חל על מדינות אדומות אבל זה רק במקרה שיצאת מהשדה במדינה אדומה. החרגה שנייה שנעשתה ביחס לצוותי אוויר היא שאם הם מחוסנים והם לא יצאו מהשדה במדינה השנייה אליה הם הגיעו אלא ישר חזרו לכאן, לא היה צריך לעשות בדיקה בכניסה לישראל.

השינוי שנעשה עכשיו בתקנות האלה הוא ששתי ההקלות האלו לא יחולו במידה בצוותי האוויר שהו במדינה אדומה גם אם כל השהייה בה הייתה בשדה התעופה של המדינה האדומה. המשמעות היא שבכל הגעה לישראל של איש צוות אוויר, בין הוא יצא מהשדה במדינה אדומה ובין אם לא, כשהוא מגיע למדינה עצמה הוא יצטרך להיבדק.

אני מבין את הטיפול. גם בוועדה עלה הטיפול של המגיעים ממדינות אדומות אבל אני גם זוכר את מה שנאמר לנו על ידי חברנו מרשות שדות התעופה שכרגע ברשימה הנוכחית של המדינות האדומות אנחנו עוסקים רק בצוותים הזרים של אתיופיאן אייר ולא באין ספור צוותים אחרים. יכול להיות שאם נרחיב את רשימת המדינות האדומות ב-28 ימים הקרובים, זה בהחלט רלוונטי.

במובן הזה אני כמובן בעד התקנות אבל אני רוצה להעלות שאלה. אני יודע שזה לא עושה אותי מאוד פופולרי בקרב צוותי האוויר בחברות התעופה השונות. אם נקודת המוצא שלנו היא שאנחנו מתחילים לראות חדירה של הנגיף הזה מאירופה ואנחנו אומרים שהנגיף הזה מאוד מאוד מדבק והוא מדבק גם אנשים שמחוסנים ככל הנראה. אנחנו לא יודעים אם פחות מאשר לא מחוסנים, מקווים שכן, בוודאי מי שמחוסן והוא פחות מסתכן. אנחנו באים ואומרים שיש כאן נגיף מאוד מאוד מדבק, הוא עוקף חיסונים. אנחנו נוקטים בצעדים על כל מי שנמצא במטוס. זה לא שהותרנו את זה באוויר. כל מי שחוזר לארץ, מכניסים לבידוד של 72 שעות עם חובת בדיקה שנייה בתום ה-72 שעות. אם התגלה שבמטוס שהה נוסע מאומת, אותו אדם חייב בבידוד של 14/7.

אני באמת רוצה לשאול רק בפרספקטיבה של בריאות הדיילים והדיילות. אולי זה יעצבן אותם שאנחנו מעלים את זה, אבל מה לעשות, אנחנו אחראים גם עליהם, וגם בריאות בני המשפחה ואנשי קהילתם כשהם חוזרים. איך אתם מצדיקים את הפער הדרמטי הזה בין הנוסע בטיסת אל על מפריס לבין הדייל? אני מבין שאתם אומרים שלא על כל טיסה נחייב אבל בעצם כרגע, אם אני מבין נכון, דייל מחוסן שחוזר מאירופה, הרי אין טיסות של אל על לאפריקה, הוא כל היום על הקו עם אירופה, פעם בריטניה, פעם פריס, הוא כרגע לא מחויב בשום בדיקה. נכון?

הוא מחויב בבדיקה פעם בשבוע.

לא. אם הוא מחוסן, אז לא.

אם הוא מחוסן, הוא חייב בדיקה?

אם הוא לא יוצא מהשדה.

הוא לא יוצא מהשדה. הכול מה שנקרא בלשון המקצועית, טיסות קוויקי. הוא לא יוצא מהשדה. הוא לא חייב אפילו ב-PCR פעם בשבוע. מה המשמעות? חייבת להיות קוהרנטיות אפידמיולוגית. אתם סיפרתם לנו – תעזבו את זה שהכנסתם את כולם לבידוד של 72 שעות – שמספיק אם בן אדם אחד בטיסה של 300 אנשים חשוד, כולם נכנסים לבידוד של 7 ו-14. איך אפשר שדיילים שהלכו ושירתו את הבן אדם הזה, דיברו אתו, עמדו קרוב אליו, הם לא חייבים שום בדיקה? אני שואל לגבי בריאותם. אחר כך האנשים האלה עולים על עוד שלוש טיסות. אני לא רוצה לטרטר את הדיילים ומן הראוי שרשות שדות התעופה תפתח מתחם ייעודי לדיילים ודיילות באזור ההיערכות שלהם. הרי בסופו של דבר כולם נכנסים לאיזשהו אזור היערכות. אנחנו עסוקים לצוד כל מקרה של וריאנט אומיקרון שנכנס לישראל, לקטוע את שרשראות ההדבקה וכאן יכול להיות שדייל יטוס במדינות על סף האדומות ולא ייבדק. קודם כל בריאותו, לא? לא הגיוני במצב כזה לבוא ולומר שעושים לפחות בדיקת PCR פעם בשבוע?

אני לא אעכב את התקנת התקנות אבל אני חושב שזה לא הגיוני ואני חושב שאתם צריכים לבוא בדין ודברים לא מעל הראש של חברות התעופה, בטח לא החברות הישראליות. בוודאי משרד התחבורה, רשות התעופה, צריכה להיות כאן. צריך לראות מה קורה במדינות אחרות. זה לא מתכתב עם התקנות לגבי הטסים בטיסות האלה.

ככל שאנחנו נראה המשך עלייה והתפשטות תחלואה, אין לי ספק - - -

מה זה ככל שנראה? אילנה, אי אפשר לשים את כל כובד המשקל במקום אחד ובמקום השני לומר שכאן אנחנו עוצמים עין.

היו דיילים שנדבקו?

בינתיים לא.

כרגע לא. גם לאורך כל התקופה הזאת אנחנו בשיתוף פעולה עם רשות התעופה ומובא לידיעתנו כל אירוע של תחלואה בקרב עובדי צוות אוויר אבל מרביתם לא קשורים להדבקה במסגרת חשיפה שלהם בעבודה אלא הדבקה ביתית. לכן לדעתנו המתווה וכל ההקלות שאישרנו לצוותי אוויר, בסך הכול הראה את עצמו כמתווה בטוח.

אני בעד ההקלות. אישרנו אותן כאן.

נכון.

אני לא נגד ההקלות. אני לא חושב שעצמתם עין לאורך חודשים. הכול בסדר.

עשינו הקלות תוך כדי ניטור מתמיד של תחלואה.

הכול בסדר. אני רק אומר שהשתנה כרגע המצב. בכל מה שקשור לכניסה של אנשים לישראל, שיניתם את המדיניות לאורך כל הקו. בנקודה הזאת, שוב, אני לא אומר שהיא דרמטית מבחינת כמויות, אבל אם כל המאבק שלנו כרגע הוא על 55 מבודדים, אז כל אחד כזה הוא חשוב. הדיילים בחברות הזרות פחות מטרידים אותי אם הם לא מסתובבים בישראל, אם הם נוחתים ולא יוצאים מנתב"ג, אם כי גם הם מדאיגים כי אם הם מדביקים, אז הם ידביקו את הנוסעים הישראלים.

ההתייחסות אליהם היא כמו קונקשן. אם אתה למשל עושה קונקשן במדינה מסוימת ואתה לא מחתים דרכון, אתה לא נדרש להיבדק בשדה.

אני נדרש ל-72 שעות בידוד. זה בדיוק העניין. לכן אני לא מדבר על מה שהיה בעבר. עד עניין ה-אומיקרון המתווה הזה עשה שכל אבל אתם שיניתם בעקבות ה-אומיקרון וכרגע כולם נכנסים לבידוד של 72 שעות ובדיקה שנייה. אתם עשיתם את זה. אם עשיתם את זה, זה חייב להתכתב וקודם כל ברמה של הגנה על צוותי האוויר.

אני אומר שוב שאני חושב שאתם צריכים להיכנס לדיון עם רשות התעופה ומשרד התחבורה. תעשו את הבדיקה הזאת.

בסדר.

יש לנו כאן אורחים. אני רואה שאתם לא על מדים אבל אני מבין שאתם קבוצה של צה"ל, קבוצת מעוף באגף התקשוב, מדור התרעה. ברוכים הבאים לוועדת החוקה. אנחנו עוסקים כאן בענייני התרעה מפני נגיף ה-אומיקרון. ברוכים הבאים ותודה שאתם מבקרים בכנסת.

עוד התייחסויות?

עוד הערה. העניין של הבדיקה המיידית של אותו צוות שמגיע ממדינה אדומה, יכול להיות שדווקא יותר נכון לעשות יום או יומיים אחר כך. אם העניין הוא רק אכיפה בתוך המטוס, מן הסתם הם לא יוצאים חיוביים שעה אחר כך.

אבל אם הם כל הזמן טסים על אותו קו.

אני מבקש שתחשבו על זה. התקדמנו כאן בעניין צוות האוויר אבל כל עוד המדינות האדומות הן מדינות אפריקה, זה נוגע למעט מאוד אנשים. זה גם לא נראה בעיניי כזאת טרחה לתקופה הזאת לוודא את הדברים. אני חושב שזה גם מתחייב מהבריאות של הדיילים והדיילות. הם באים במגע עם הרבה מאוד אנשים וצריך לאפשר להם שלפחות תהיה תחנת בדיקה שמאפשרת להם את הבדיקה הזאת. זה לבדיקתכם, בסדר?

בסדר.

חבר הכנסת בגין, הערות לפני שנקריא ונצביע? בואו נראה באיזה יום את מוציאים את התקנות האלה. אנחנו מקפידים על העניין הזה, עד כמה שנעים לי לבלות עם חבריי בכל ימות השבוע. בינואר, ה-10 בינואר, יום שני. זה אומר שתביאו לנו להארכה את התקנות האלה ליום שני. בסדר.

הן יגיעו ביום ראשון.

במהלך יום ראשון יעבירו אלינו את התקנות. בסדר. אז יש לנו את היכולת להתדיין ביום שני.

גברתי היועצת המשפטית, הקראה.

תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ב-2021

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א(א)(2) ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 3

בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל), התשפ"א-2021, בתקנה 3 –

(1) בתקנת משנה (ג), ברישה, אחרי "הנכנס לישראל" יבוא "ממדינה שהיציאה אליה לא הוגבלה בתקנות לפי סעיף 7א(א) לחוק" ופסקה (3) – תימחק.

(2) בתקנת משנה (ג1), אחרי "הנכנס לישראל" יבוא "ממדינה שהיציאה אליה לא הוגבלה בתקנות לפי סעיף 7א(א) לחוק".

2. תיקון תקנה 9

בתקנות העיקריות, בתקנה 9, במקום "ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021)" יבוא "ח' בשבט התשפ"ב (10 בינואר 2022)".

3. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום י' בטבת התשפ"ב (14 בדצמבר 2021).

מי בעד?

הצבעה
אושר

אושר פה אחד.

אנחנו חותמים את הישיבה. אני מזכיר שיש שתי סוגיות שקיבלנו מהממשלה לפני שעה קלה, האחת נוגעת לעצם הארכת מצב החירום בעוד 60 ימים. אני מבין שלכך יש לנו כשבוע וזה לא עניין מיידי. העניין השני הוא השימוש בווידאו במסגרת הפעלת מנגנון הזיהוי על פי תמונה במסגרת מנגנון ההסכמון.

שני הדברים האלה מחייבים דיון אליו נזמין את חברי הכנסת כראוי. ברור לי הרצון להכניס כמה שיותר מהר את המנגנון המשודרג של ההסכמון לתוקף אבל אנחנו צריכים לתת לחברי הכנסת את הזמן לראות את העניין הזה. הדיון בשני הדברים יתקיים ביום שלישי. אני אהיה בדין ודברים גם עם המשרד לביטחון פנים וגם עם משרד הבריאות. אני מזכיר שהדיון על ההכרזה הוא דיון שבו אנחנו מציגים תמונת מצב כוללת על התחלואה וחשוב שביום שלישי תינתן סקירה משמעותית וגם נשמע מהמשרד לביטחון פנים את הנתונים לגבי הפעלת ההסכמון עד כה ולמה הם מצפים עם הפעלת נושא הווידאו. אם כן, זה יהיה ביום שלישי.

מתי החוק הגדול?

מחר אנחנו מתחילים את הדיון בחוק הגדול. זה דיון רב שלבים. זה לא תיקון קוסמטי. מחר בבוקר נקיים דיון שהוא יותר עקרוני גם כדי להבין מה כבר נכלל בהצעת החוק הממשלתית מבחינת תיקונים וגם עמדות של חברי הכנסת ביחס לחקיקה כולה ואחרי הדיון מחר אני מניח שתיקבע סדרת דיונים להיכנס לעומק הדברים.

כמה זמן יש לנו?

עד 31 בינואר. יש לנו חמישה שבועות. זה חוק גדול ומורכב. יש כאן הרבה מאוד תיאומים עם הממשלה. יש לנו זמן.

תודה לאורחים, תודה למשתתפות ולמשתתפים, תודה. צהריים טובים לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:23.