פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
34
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/12/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 73
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ב (15 בדצמבר 2021), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 15/12/2021
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 137 והוראת שעה), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 128 והוראת שעה), התשפ"ב-2021
מוזמנים
¶
אילן טייכמן - מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני, משרד הבינוי והשיכון
ארז ארד - רכז שמירת טבע - מחוז חיפה, החברה להגנת הטבע
יצחק קשת - ראש העיר, עיריית חריש
ראאד כבהא - ראש מועצת ברטעה
משה כחלון - מנהל תשתיות ועדה מיוחדת -חריש
אחמד מלחם - יו"ר ועד ציבורי ואדי עארה
סמיח עמארני - מזכיר ישוב, מייסר
איימן אבו ארקייה - יו"ר ועד מקומי מייסר
היו"ר ווליד טאהא
¶
בוקר טוב לאלה שנמצאים באולם ולאלה שנמצאים בזום. אנחנו מתחילים דיון שני בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 128 והוראת שעה), התשפ"ב-2021 (מ/1457). במילים יותר פשוטות: חריש.
עשינו כבר דיון ראשון, והתגלו הרבה מאוד ליקויים בתפקוד הוועדה בקדנציה שהסתיימה והייתה אמורה להיות אחרונה. הערנו הערות, ביקשנו תיקונים. גם בנוסח החוק ביקשנו להכניס מסמכים שאולי יבטיחו תפקוד יותר מקצועי והולם של הוועדה. אני רוצה להתחיל היום את הדיון עם אילן טייכמן ממשרד השיכון, בבקשה.
אילן טייכמן
¶
בוקר טוב, אדוני היושב ראש, בעקבות הדיון והחלטת הוועדה לפני שלושה שבועות קידמנו שני דברים: אחד, מענה לנושא של החלטות הוועדה ומסמכי הוועדה והכנסתם למערכת של מינהל התכנון הזמין. חלק מהמסמכים היו שם גם קודם, חלק נעדרו מתכנון זמין והם שם. אני אציין בשולי הדבר הזה שכל המסמכים או כמעט כולם היו באתר הוועדה המיוחדת, זה לא שהם נעדרו לחלוטין. אבל הם לא היו בתכנון זמין בחלקם, ועכשיו הם בוועדה וגם בתכנון זמין. זה היה פן אחד כמענה להחלטת הוועדה.
הנושא השני היה מיפוי סוגיות שונות ומענה לסוגיות שונות שעלו בדיון ועברו לידי ועדת הפנים שנותנות את המענה לנושאים השונים. אם אתה רוצה אני יכול להתייחס לזה.
אילן טייכמן
¶
עיקרי הדברים: הארכת הוועדה המיוחדת בשנתיים נוספות הוא לאפשר לוועדה המיוחדת יכולת לתת מענה לתכנון העירוני של חריש ולשינויים תכנוניים - -
אילן טייכמן
¶
ההארכה תאפשר לוועדה המיוחדת לדון ולקבל החלטות לגבי תכניות ותכנון בתוך העיר חריש בשנתיים הנוספות, לא בשטחים שלא תוכננו עד כה. הנושא הזה מקובל עלינו בהחלט, וזאת המטרה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
זאת אומרת כל הערה לגבי תכנון מחוץ לתחום חריש אפשר להעביר לסמכות הוועדה המחוזית הקיימת.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תכניות שכבר אושרו ממה שיש לתכנן בפנים הבנו. אבל מעבר לזה אנחנו מסכימים וזה ייכנס גם כסעיף. מעבר לזה זה בתחום סמכותה של הוועדה המחוזית.
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
כשאתה אומר בתוך גבולות חריש אתה מתכוון לגבולות תחום הבנייה או תחום השיפוט של חריש?
אילן טייכמן
¶
אני אציין שבתחום הוועדה המיוחדת יש שטחים שלא תוכננו. הם בתוך הוועדה המיוחדת, הם בתוך גבול השיפוט של חריש. שם אי אפשר יהיה לקדם תכניות בסמכויות ועדה מיוחדת. אפשר יהיה לקדם תכניות בסמכות ועדה מחוזית חיפה.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אני מנסה לדייק – וזה מה שהוא ענה לי עכשיו, אם אני לא טועה – שבתוך הקו הכחול של חריש זה הוועדה המיוחדת, אבל מחוץ לקו הכחול, עדיין בתוך הגבולות של חריש, יש אזורים שכבר לא יהיו של הוועדה המיוחדת, לפי הנוסח החדש. נכון?
אילן טייכמן
¶
אני רוצה שזה יהיה ברור: סמכות הוועדה המיוחדת בשנתיים הבאות תהיה בתחום התכניות המאושרות של חריש.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
¶
בוא נעשה את זה בעברית פשוטה בלי פלפולים: התכניות שאושרו יוכלו לשנות אותם, לשחק איתם, לדון בהם - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה לא שינוי. הבעיה הייתה שהתכניות המדוברות לא היו באתר. אף אחד לא ידע על מה הם מדברים. אז מה ביקשנו? ביקשנו עבודה מקצועית, שכל התכניות שדיברו עליהן בעלמא יהיו באתרים כדי שאנשים יראו אותן ויידעו על מה מדברים. על כן אולי גם את עצמך התבלבלת קצת.
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה גם נמצא באתר מינהל התכנון ובאתר הוועדה.
רק לומר לכל המשתתפים שהפרוטוקול לא מכיר אתכם, ולפעמים גם לא אותי. אז אם לא מזדהים אז סתם אמרת מילים. אף אחד לא ידע מי אמר מה. כשאומרים משהו צריך להזדהות לפרוטוקול כי צריך לעזור לאלה שעובדים על הפרוטוקול.
אילן, בבקשה.
אילן טייכמן
¶
זאת הסוגיה המהותית איפה מתכננים. עלו סוגיות נוספות שלא קשורות לוועדה המיוחדת אבל הן עלו ואני אתייחס אליהן. ההתייחסות עברה בצורה מסודרת לוועדת הפנים, כמובן.
האחת, לגבי הנושא של תכנון מסילת הרכבת במרחב של חריש.
היו"ר ווליד טאהא
¶
יש לך מסילת הרכבת, יש לך המכסה של החורשות, היערות. עלתה גם הסוגיה של הניקוז והשיטפונות שיש בסביבה.
אילן טייכמן
¶
הנושא של הרכבת מתוכנן על-ידי חברת נתיבי ישראל. לא על-ידי הוועדה המיוחדת וגם לא על-ידי משרד הבינוי והשיכון. יש לנו בהחלט עמדה – אנחנו חושבים שהרכבת צריכה לעבור דרך חריש. זאת תחנת רכבת שתשרת עיר, זאת גם המדיניות המוצהרת שהתקבלה בעבר על-ידי משרד התחבורה או על-ידי המועצה הארצית. לדעתנו, זה נכון שעיר בגודל של חריש תשורת על-ידי רכבת, במיוחד אם כשהיא עוברת סמוך. אבל זה לא קשור לוועדה המיוחדת. ההחלטה הזאת תתקבל בפורומים אחרים, היא מטופלת על-ידי ועדות ארציות כמו מועצה ארצית, ות"ל ולא על-ידי ועדה מיוחדת. ועדה מיוחדת לא מעורבת בנושא.
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה גם עיקרון נכון גם לסביבה. גם עיר בגודלה של אום-אל-פאחם גם צריך לשרת במסילת רכבת. היום היא מונה 70,000-60,000 תושבים. אז אנחנו תמיד מדברים על הנושא, אז העיקרון נכון לכולם. אתה מסכים, אילן, נכון? קשה לך לומר?
אילן טייכמן
¶
זה לגבי הנושא של מסילה. בנושא תעסוקה עלו כאן בדיון הקודם נתונים של מיליון מטר וכדומה. צריך להבהיר – אני בדקתי - -
אילן טייכמן
¶
הרי אמרתי את הדברים גם בדיון הקודם, שאנחנו בסדר גודל של 500,000 בבדיקה מדויקת של כל התכניות של חריש. אנחנו בדיוק ב-471,000 מטר שטחי תעסוקה בחריש.
היו"ר ווליד טאהא
¶
השאלה אם המכסה הזאת שלאף אחד אין בעיה שתהיה בחריש, לא תבוא על חשבון המכסה הכללית של האזור.
אילן טייכמן
¶
בדקתי גם מה קורה באזור כי זה היה מעניין. הסתכלתי רק על שלוש תכניות ותמ"ליות. משרד הבינוי והשיכון מקדם בוואדי ערה הרבה מאוד תכניות.
אילן טייכמן
¶
הסתכלתי על שתי תכניות ותמ"ל באום-אל-פאחם ותכנית ותמ"ל בערערה, ואנחנו נמצאים שם בהיקף של מעל 650,000 - -
אילן טייכמן
¶
בשלושת התכניות, בשני היישובים – באום-אל-פאחם וערערה. זה רק תכניות ותמ"ל בסדר גודל של 650,000-600,000 מטר שטחי תעסוקה. חריש בוודאי לא באה על חשבון האזור. כל מי שגדל ראוי לקבל שטחי תעסוקה ואת ההזדמנות לפתח. זה חיוני לכלכלות העירוניות גם של חריש, גם של ערערה ושל אום-אל-פאחם וכל היישובים האחרים באזור. זה לא אחד על חשבון השני.
אילן טייכמן
¶
אני רוצה להסביר. הדברים נקטעים וקשה להעביר את המידע.
חריש 3 זאת תכנית מתאר שהסתכלנו עליה בראייה גדולה הרבה יותר שתואמת את גבולות השיפוט של חריש. אנחנו לא עוסקים בעניין הזה היום, אנחנו לא מקדמים אותה. המטרה שלנו שחריש 3 תקודם בשנתיים הקרובות בתוך הוועדה המיוחדת. לכן אין שום רלוונטיות לעניין הזה. זאת גם עיר בגודל אחר.
אילן טייכמן
¶
אני עונה לגמרי. חריש 3 זאת תכנית הרבה יותר גדולה, ואנחנו לא מקדמים אותה, ואין לה שום רלוונטיות לוועדה המיוחדת. אם היא תקודם זאת לא ועדה מיוחדת. בתוך הוועדה המיוחדת אנחנו בתוך המסגרת של הוועדה המיוחדת, ושם יש פחות מחצי מיליון מטר של שטחי תעסוקה. זה תעסוקה על הנייר, שיהיה ברור, זאת לא תעסוקה ממומשת. לחריש היום יש בפועל הרבה פחות, אפילו מעט מאוד.
תומר רוזנר
¶
אבל כשאתה מוסר לוועדה נתונים אתה צריך למסור את הנתונים המלאים. בימים האחרונים חתמה שרת הפנים על שינוי גבולות השיפוט של חריש, בין השאר באזור הצפוני של חריש. זה מיועד לשטחי תעסוקה. יכול להיות שהוועדה המיוחדת היא לא זאת שתכנן אותם, אבל ועדת הפנים רוצה לדעת את התמונה הכוללת ולא מקטעים. אז כשאתם מדברים על שטחי תעסוקה תדברו על כל השטחים שמדברים על חריש.
אילן טייכמן
¶
כשמדברים על כל השטחים של חריש ואתה שואל על תכנון אני אומר: עסקנו בעניין הזה, עצרנו את הנושא הזה, אנחנו לא מקדמים עכשיו את האזור הגדול. אגב, זאת לא רק תעסוקה, זה גם מגורים וגם דברים אחרים. עצרנו את הדבר הזה, אנחנו לא מקדמים. המטרה שלנו בשנתיים הקרובות היא להתמקד בתוך גבולות הוועדה המיוחדת ולקדם תכנית. אני רוצה להדגיש: היום חריש חסרה. יש לה שתי תכניות מתאריות אבל במתכונת הישנה לפני כעשור. המטרה שלנו להכין תכנית מתאר כוללנית שתאפשר בבוא העת כשתקום ועדה מקומית חריש סמכויות מוגדלות כפי שהחוק מאפשר לוועדה מקומית, ולאפשר לה את היכולת להתנהל בצורה מסודרת. היום זה חסר לה, ולכן ההתמקדות שלנו היא דווקא בתוך גבולות הוועדה ולא מעבר לזה. אין נייר, אין תכנית, אין חלופות, אין שום דבר מעבר לגבולות של הוועדה המיוחדת. אני רוצה שהנושא הזה יהיה מאוד ברור. אני מדגיש את זה ואומר את זה כאן.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה לנסות להבין את השיח הזה. תומר, מה מפריע לך שהגדילו את התחום של חריש, שתחמו אותה בצפון - - -
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להבין את השיח הזה שבמסגרתו כאילו – ככה זה נשמע – אילן מואשם - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
א', זה לא נכון – אילן לא מואשם, ואל תביאי את הדיון לנקודה הלא עניינית. הוא עונה על שאלות ענייניות שקשורות לנושא תכנון ובנייה, שקשורות לתכניות שהוגשו או לא הוגשו, שקשורות להחלטות שהתקבלו. תוך כדי הדיון על חריש התקבלה החלטת גבולות. הוא צודק. אז מותר לברר ולשאול, זה בסדר, לא קרה כלום.
היו"ר ווליד טאהא
¶
מותר לברר אבל לא מותר להטיל ספק. היועץ המשפטי של הוועדה רשאי לשאול, לברר, לבחוש, לחפור. הוא חופשי לעשות זאת, ואת לא רשאית לערער על הכוונות שלו.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אז אני עם המעט שאני מבינה, אם מותר לו לשאול אז גם לי, שאני במקרה חברת כנסת - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
הפה שלך מדבר כשבא לא, לא כשנותנים לו. תחכי בסבלנות. הוא יסיים לדבר, תקבלי גם את הזכות שלך לדבר. זה הנוהל. את מכירה אותו. אם את רוצה לעשות סרט אחר, בבקשה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
חברת הכנסת, כשאני אתן לך זכות דיבור תביני את השיח שאת רוצה. בינתיים תני לו לסיים.
אילן טייכמן
¶
עלו כאן שני נושאים נוספים עכשיו. הם לא היו בהחלטות של הוועדה ולא התבקשנו להתייחס אליהם אבל אני אתייחס אליהם כי הם עלו כאן עכשיו: נושא אחד היה נושא של עצים ופגיעה בשטחי יער. מכיוון שאנחנו בתוך תחומי הוועדה המיוחדת, בתוך תחומי התכנון המאושרים של הוועדה המיוחדת ממילא אין - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אבל החורשות מגיעות עד לעוד יישובים, ואני הבנתי שיש מכסה שאם חריש תשתמש בכולה אז השאר לא יוכלו להשתמש בה ביום מהימים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
הניצול של הדבר הזה קשור לוועדה. כי אם ניצלת את כל המכסה של האזור אז "הלך עליהם". רוצים לברר שהניצול של הדבר הזה לא יבוא על חשבון אחרים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אוקיי, בסדר. אז אם יש מישהו שצריך לתת על זה תשובה הוא גם מוזמן להתארגן לתת תשובה על זה. הכול בסדר.
אילן טייכמן
¶
הערה נוספת בנוגע לניקוז חריש. חריש עובדת בתיאום עם רשות הניקוז האזורית, כולל העברת סכומי כסף נכבדים מאוד כדי לתת מענים לבעיות במרחב הניקוז של חריש והאזור.
אילן טייכמן
¶
אנחנו אכן פועלים בעניין ונותנים את המענים הכספיים כדי שיהיו פרויקטים שייתנו מענה לבעיות.
אילן טייכמן
¶
אני רוצה להדגיש דבר אחד שחשוב להגיד כאן: האירוע החמור ביותר שהיה במרחב של חריש היה בינואר 2013. בינואר 2013 השיווקים של חריש החדשה היו באוויר, כלומר לא היה פיתוח, לא היה בינוי. אני מדגיש את הנושא הזה ואני חייב לומר את הדברים האלה כיוון שמי שמאשים את חריש בכל בעיות האזור – אז צריך לזכור שבינואר 2013 לא הייתה חריש, ויש המקרה הכי חמור שהיה במרחב הזה - - - לא קשור לחריש.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אבל בלי קשר לחריש כשבונים צריך לקחת בחשבון את עניין הניקוז והשיטפונות. זה לא צריך להקפיץ אותך.
אילן טייכמן
¶
חד-משמעית. אנחנו עושים את הפעולות גם בתוך העיר וגם מעבר לעיר בתיאום עם רשות הניקוז ובמימון של רשות הניקוז כך שהם יוכלו לתת מענה לפי דרישתם עד השקל האחרון. אלה המענים שהתבקשנו לתת. אם יש משהו נוסף אני יכול להבהיר.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אתה יכול, בבקשה, לפרט את הסיפור על השטח שנוסף לחריש באמצעות שינוי גבולות בוועדת גבולות?
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
ולמה אתה כל כך טורח להבהיר שבשום פנים ואופן לא תבנו שם ולא תעשו שם ולא תתכננו שם?
אילן טייכמן
¶
אני הדגשתי גם במענה לשאלה של תומר, היועץ המשפטי של הוועדה, שבשנתיים הקרובות יש לנו הרבה מאוד עבודה בתוך העיר גם בהמשך הפיתוח שלה. זאת עיר שצומחת במהירות גדולה מאוד בקצב שאין לו אח ורע במפה ההתיישבותית של ישראל, ואנחנו מתמקדים שם כי צריך לעשות שם הרבה מאוד עבודה גם ברמה מפורטת וגם ברמה של המתאר הפנימי של המערך הזה. השטחים העתידיים של חריש יטופלו בבוא העת. זה לא במסגרת של ועדה מיוחדת ולא במסגרת של שינוי 128 לחוק שאנחנו דנים בו עכשיו.
אילן טייכמן
¶
כי אנחנו מדברים כרגע על הארכת ועדה מיוחדת על-פי הסיכום שהיה בגבולות של הפיתוח העירוני. מבחינתנו הסיכום הזה מקובל לשנתיים הבאות. זה לא אומר שהעיר לא תתפתח בעתיד ותמשיך לצמוח.
אילן טייכמן
¶
יש פה הצעת חוק ממשלתית. בסיכום של הצעת החוק הממשלתית מה שמופיע כאן בהצעת החוק שלפנינו - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אילן, כיוון שאלה לא שאלות מהותיות אני אענה לך, חברת הכנסת סטרוק: הוועדה הזאת הולכת לקום לשנתיים. מן הסתם עד אחרי שנתיים יהיה חריש. היא תצטרך להתקיים בוועדה מקומית שתתכנן. אז אל תיקחי את כל העולם לתוך שנתיים כי זה ממש לא מסתיים בשנתיים. אז יש להם תכניות שהם רוצים לסיים בשנתיים, והם לא סיכמו מולי שום דבר בעניין הזה. אין פרויקטים שמסוכמים ביני לבינם בעניין הזה.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אבל הוועדה, כמו שאני רואה אותה בנוסח הקודם, לא הייתה אמורה להיות רק לשנתיים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
הבקשה שלהם להאריך סמכות מיוחדת לוועדה לשנתיים, חברת הכנסת סטרוק. לא שיניתי כלום, בסדר? תודה. חברת הכנסת שרון, בבקשה.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
¶
תודה. אני רוצה לשאול. אין פה מחלוקת – הוועדה המיוחדת חייבת להיות אם אנחנו רוצים להמשיך להניע את הגלגלים ולעשות את התכנון על הצד הטוב ביותר.
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה לא ממש נכון. אפשר לעשות את זה גם בוועדה מקומית. מה הבעיה? יש ועדה מחוזית שתתכנן, לא?
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
¶
אני לא מסכימה איתך. אני מגיעה מקריית טבעון כסגנית ראש מועצה בקריית טבעון, יישוב שהוא קטן בהרבה מחריש, ואין לו התפתחות כזאת ויש לו ועדה מקומית, וטוב שכך. זה לא נכון.
אבל אני רוצה לשאול, בבקשה, הוועדה המיוחדת בשנתיים הקרובות שעתידה לדון באותן תכניות שחונות שם – אתה יכול לעשות לנו סדר כמה מתוך סך השטח של חריש ידון בוועדה המיוחדת? זאת אומרת מה חונה כרגע בוועדה המיוחדת מתוך מה שיהיה בעתיד? השאלה מובנת?
אילן טייכמן
¶
כן, אני מקווה שכן ואם לא, נשלים.
התחום של הוועדה המיוחדת – לא בדקתי אותו. העברתי פוליגון מדויק לפי מיפוי של התכניות המאושרות. אנחנו בסדר גודל של כ-5,000 דונם. זה לא מעט.
אילן טייכמן
¶
שטח הוועדה המיוחדת, אם אני לא טועה, הוא בערך 6,500. מתוך זה 5,000 הם שטחים שתוכננו ומאושרים ושם נתכנן. אם השאלה מה נתכנן - -
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
¶
לא, מה אתם מתכננים אני יודעת. רציתי לדעת באופן יחסי לסך השטח. בעצם הכוונה היא שבתום השנתיים האלה תהיה כבר גם ועדה מקומית.
אילן טייכמן
¶
תהיה ועדה מקומית עם סמכויות. הסמכת ועדה זה מסלול אחר. אבל אם יש תכנית מתאר כוללנית היא מאפשרת בבוא היום למשרד הפנים גם לאפשר ועדה מוסמכת.
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, שני דברים בסיסיים: קודם כול צריכה להיות ועדה מיוחדת כדי לסיים בחריש. השאלה שלי ליועץ המשפטי היא איפה יש לנו עוד ועדות מיוחדות כאלה?
מופיד מרעי (כחול לבן)
¶
למה אי אפשר להחיל את התיקון בחוק ואת העיקרון בכל מקום שלא סיימו את התכנון במשך שלוש שנים, למשל, ואז תקום ועדה מיוחדת כדי שתשלים את התכנון? בזה נשלים את התכנון בכל מקום שיש בעיית תכנון שלא מתקדם. אז אם אפשר, אדוני היושב-ראש, להקים ועדה מיוחדת לחריש, אפשר להקים בכל מקום, בכל יישוב, בכל אזור גאוגרפי שהתכנון בו לא מתקדם. אני מסכים שהתכלית של הוועדה צריכה להסתיים בזה בהקמת ועדת תכנון מקומית לחריש שתוכל לעבוד לפי הנהלים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה רבה. אני רוצה לעבור לזום. נמצא איתנו ראש המועצה האזורית בסמה ראאד כבהא, בבקשה. אמור להיות גם איימן אבו-אלקייה ממסייר השכנה. הוא איתנו? מי מהם שומע אותי?
ראאד כבהא, ראש המועצה האזורית בסמה, אני רוצה לדבר על השכנות של היישוב ברטעה שלך עם חריש, בבקשה.
ראאד כבהא
¶
בוקר טוב לכולם. אני מודה לכבוד היושב-ראש על העלאת התכניות של חריש לאתר הוועדה שלהם כך שאפשר לראות את הדברים בבירור.
ראאד כבהא
¶
יש לך זכות גדולה שזה עלה לאתר כדי שנדע בדיוק על מה מדובר.
כמובן, אנחנו הבענו את העמדה שלנו במפגש הקודם שהיה ב-25 בנובמבר. עכשיו אנחנו עומדים להציג הצעה תכנונית לגיטימית והולמת שכוללת את כל השטחים של הקרקע הפרטית.
ראאד כבהא
¶
נכון. כמובן שזה שטח מערבית לכפר שלנו שזה המקום היחיד שאנחנו יכולים להתפתח בו ולהמשיך את ההתפתחות של היישוב.
ראאד כבהא
¶
אלה שטחים שצמודים מאוד, ובמקרים מיוחדים הם רחוקים מטרים ספורים מאוד מהיישוב שלנו, וזה יגביל אותנו בעתיד להתקדם. הצענו כמה הצעות אבל, לצערי הרב, לא כולם התקבלו בתקופה האחרונה. אנחנו שוב עובדים על הצעה תכנונית מקצועית שתכלול את הקרקע הפרטית הזאת וגם חלק מקרקע המדינה שתהיה עתודה לתכנון עתידי כדי שנוכל להתפתח כמו כל יישוב אחר. כמו חריש שיש לו זכות להתקיים ולהתפתח, גם לנו יש זכות להתקיים ולהתפתח.
אלה בקשות שהגשנו בעבר ונגיש שוב בצורה מתוכננת ומדודה כמו הבקשות הקודמות. אבל מה לעשות שכל הזמן אנחנו צריכים להגיש עוד בקשה ועוד בקשה. אני מקווה שבאישורים הבאים אנחנו ניכלל וייתנו לנו חצי ממה שנותנים לחריש, ואנחנו נסתפק בזה – אם ייתנו בכלל.
תומר רוזנר
¶
השטח שאתה מדבר עליו הוא בתחום הוועדה המיוחדת? הכוונה לא בתחום השיפוט של חריש, אלא בתחום הוועדה המיוחדת. אילן, תענה לנו על השאלה.
אילן טייכמן
¶
אני אענה. אין שום זיקה בין הוועדה המיוחדת שבסמכותה לתכנן לבין ברטעה. בדקתי את המרחק בקו אווירי – בין הבתים הקיצוניים של ברטעה לאזור הקיצוני הקרוב שהוועדה המיוחדת תתכנן בעתיד, והמרחק הוא 1,500 מטר. מה שראש המועצה מדבר עליו – ואני מכבד אותו מאוד, כמובן – זה על האזור שהוא מעבר לגבולות הוועדה המיוחדת בתחום השיפוט של חריש. תחום שיפוט חריש הוא לא התוספת עכשיו שנחתמה על-ידי שרת הפנים, אלא תחום שהוא תחום שיפוט חריש כבר 30 שנה.
אילן טייכמן
¶
אבל אני רק אומר שגבול השיפוט של חריש במרחב שקרוב לברטעה הוא תחום שיפוט כבר בערך 30 שנה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
השאלה למה. הרי זה המקום שהם התפתחו אליו. ואז צריך להיכנס למשא ומתן עם יישוב אחר כדי להסדיר את זה כמו שקורה בעשרות יישובים שאני מכיר? זאת שאלה עקרונית. מה רצה להשיג מי שקבע את זה?
היו"ר ווליד טאהא
¶
מכיוון שזה לא בתחום סמכות התכנון של הוועדה של חריש כדאי להכין הצעות תכנון לוועדה המחוזית. תודה רבה, ראאד כבהא, ראש המועצה האזורית בסמה.
סמיח עמארני, מזכיר היישוב מסייר, בבקשה.
סמיח עמארני
¶
בוקר טוב, אני רוצה להעביר את המסר של היישוב שלנו. אני מניח שמדינת ישראל באה וציירה לעצמה עיגול מלמעלה, ואמרה, את השטח הזה אני לוקחת ומגדירה אותו כחריש בלי להתייחס לאף יישוב מהיישובים שנמצאים סביב העיר הזאת. יש כיסוי עיניים לסוסים כיסוי העיניים הזה - -
סמיח עמארני
¶
ברשותך, אני רק אמחיש את הדבר הזה. חריש מסתכלת אך ורק על מטרה אחת – להקים את חריש בלי שום עניין.
סמיח עמארני
¶
יש לנו פה כמה נקודות ענייניות במייסר. עכשיו ראיתי במפה האחרונה החדשה שאישרו את גבולות חריש בקו הכחול של חריש. חריש באה ונצמדה לגבול שבין מייסר לחריש. חריש לקחה את כל האדמה, ועכשיו מדינת ישראל תגיד שהיא רוצה מסדרון אקולוגי שיהיה מעבר לחיות. על חשבון מי זה יבוא? זה יבוא על חשבון האדמה הפרטית שלי. זה העתיד שלי שאני מתכוון להתרחב בו בעוד כמה שנים. אין לי שום כיוון אחר. מצד אחד יש כביש 6 - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
סמיח, הדיון הוא על מתן ארכה לסמכות לוועדה מיוחדת לחריש, וזה לא על כל מדינת ישראל. אז תתמקד בזה. יש קשר בין מתן הסמכות לבין התכנונים האלה או שאתה חושב שזה נעשה בוועדה אחרת במוסד תכנון אחר?
סמיח עמארני
¶
ברשותך, איך אני יכול לשמור על הזכות שלי להתקדם ולהתרחב בעוד כמה שנים אם לוקחים לי את האדמה שלי?
היו"ר ווליד טאהא
¶
שאלה טובה. תודה רבה, סמיח. אני רוצה לחזור פה לוועדה – ארז ארד מהחברה להגנת הטבע, בבקשה. רק תגדיר את התפקיד שלך בחברה.
ארז ארד
¶
בוקר טוב, שמי ארז ארד, ואני רכז שמירת טבע בחברה להגנת הטבע במחוז חיפה וחבר בוועדה המחוזית בחיפה מטעם הגופים הסביבתיים.
ארז ארד
¶
אני אתייחס גם למסדרון האקולוגי.
דבר ראשון, עקרונית אנחנו נגד ועדה מיוחדת. ועדה מיוחדת זה דבר חריג. עושים אותו כשצריך משהו חריג. האריכו את זה לחמש שנים, ועכשיו זאת ועדה מוארכת, מוארכת, מוארכת. אז עקרונית אין לזה סוף.
ארז ארד
¶
כרגע חריש היא יישוב גדל ומתפתח, כמו שאילן אמר. הוא יגיע בתכניות ל-60,000 תושבים, וכבר עכשיו כמו שהתכניות קיימות הוא עם 470,000 לתעסוקה. זה יישוב בהחלט מכובד ויפה שאינו צריך עוד שטחים.
אילן נגע פה במספר מושגים שחשוב שיהיו ברורים - -
יור >> היו"ר ווליד טאהא
¶
ארז, אז יש כאלה שהבינו לא נכון. אתה נציג החברה להגנת הטבע, ואתה חבר בוועדת התכנון המחוזית חיפה. אז אתה לא יכול לדבר בשם הוועדה, אתה מדבר בשמך ובשם החברה להגנת הטבע?
ארז ארד
¶
לא היה דיון בוועדה המחוזית כדי שאני אגיד את העמדה של הוועדה המחוזית, וגם לא מסמכותי להגיד את עמדת הוועדה המחוזית. אבל את עמדת החברה להגנת הטבע – כן.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אוקיי. אז עכשיו תתמקד בהיבטים שקשורים לחברה להגנת הטבע, ותגיד למה אתה חושב שמתן הארכה לסמכות מיוחדת פוגעת בטבע.
ארז ארד
¶
אני אגדיר את זה וזה תלוי בגבולות. דיברנו פה על שלושה גבולות. אם הגבול המדובר הוא גבול התכניות המאושרות, לא גבול הוועדה המיוחדת ולא גבול היישוב חריש, אני יודע מה הגבול הזה ואיתו אנחנו יכולים לחיות בצורה מסודרת. הגבול הזה לא מגיע למסדרון האקולוגי. הגבול הזה הוא הגבול שחריש כבר נבנית בתוכו. התוספת המשמעותית היחידה היא חריש דרום, ואנחנו לא התנגדנו לתכנית של חריש דרום, ובסופו של דבר היא אושרה. בתוך הגבול הזה שמאפשר לפתח את היישוב עד מעל 60,000 תושבים עם 470,000 שטחי תעסוקה, להבנתנו, זה סוף הגדלת היישוב באופן מרחבי. יש מסדרון אקולוגי, יש אקולוגיה מצפון לחריש בצורה משמעותית ביותר.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תסביר לי מה זה מסדרון אקולוגי. הוא צריך להיות עם רצף? מה זה? זה כמו מסדרון הכנסת?
ארז ארד
¶
לא, לא. הרבה יותר רחב. מסדרון אקולוגי זה מרחב לעיתים רחב ולעיתים צר שבו בעלי החיים יכולים לעבור - -
ארז ארד
¶
אני אגיד את זה. כשבעלי החיים יכולים לעבור בו מאזור ליבה אחד לאזור ליבה אחר ולא להתנוון. כי אחרת חברות מתנוונות אם הן מנותקות. יש שם נישואי קרובים כמו בכל מערכת, והן מתנוונות בסופו של דבר. לכן צריך לייצר רצפים. הרצף המשמעותי מחפש מקומות ברוחב של מעל 800 מטר.
ארז ארד
¶
זה לא המקסימום. המקסימום הוא הרבה יותר. זה המינימום כדי להיקרא "מסדרון". מתחת ל-800 מטר, אם זה אזורים שעוברים בהם בעלי חיים שצריכים מרחב גדול אז האזור נקרא "צוואר בקבוק"; ואם זה אזורים שיש בהם בעלי חיים קטנים יותר שצריכים מרחב קטן יותר אז קבעו 400 מטר כצוואר בקבוק. באזור מייסר עובר חלק מהמסדרון הכי צר בנחל נרבתא כדי לשמר את הנחל.
ארז ארד
¶
חריש בגודל של התכניות המאושרות הנוכחיות שלה לא פוגעת במסדרון. אם חריש תתרחב לאזור מצפון - -
ארז ארד
¶
לא, להפך.
הייתה פה מילה לא ברורה שאני רוצה שתהיה ברורה, ואנחנו גם ביקשנו שיהיה ברור. אילן דיבר על התכנית הכוללת. אני מניח שמשרד השיכון יטפל בכך, לא הוועדה המיוחדת. לוועדה המיוחדת כבר אין מה לטפל בתכניות כוללניות. הוועדה המיוחדת תטפל בתכניות המאושרות כמו שמוצע כאן, ואם משרד השיכון שהוא היזם יעשה תכניות כוללניות, הוא יעשה תכניות כוללניות. זה יבוא לוועדה המחוזית שתדון בה כמו בכל תכנית אחרת. אני לא אומר את זה בשם הוועדה המחוזית, אבל זאת התכנית.
לכן חשוב להגדיר היטב את הגבול, ואם הגבול הוא בהתאם לתכניות המאושרות ולא כל מיני גבולות אחרים שעולים בכל מיני מילים – תכנית כזאת ותכנית כזאת. אני יודע לסמן מלבן שמרכז חריש הוא מרכזו וכל מה שסביבו זה חריש של כ-5,000 - -
ארז ארד
¶
בגבול התכניות המאושרות. אנחנו גם ביקשנו שזה יהיה רק לשנה. אני גם לא רואה סיבה למה צריך להאריך. באופן כללי ברגע שאין ועדה מיוחדת - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אתה חבר ועדה מחוזית. אתה יודע לדבר במונחים מקצועיים. אתה אומר שהם יכולים להסתדר עם התכניות שיש להם ללא סמכות מיוחדת?
ארז ארד
¶
אני אסביר: א', אין להם סמכות מיוחדת, יש להם סמכות כמו לוועדה מחוזית. אם לוקח 15 לסמכויות גם המחוזית יודעת לעשות את זה. זה לא שלוועדה המיוחדת יש פטנטים יוצאים דופן. אבל, לפי חוק התכנון והבנייה, אם אין ועדה מיוחדת אז מועצה מקומית חריש היא ועדה מקומית - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
רגע. נניח הביאו תכנית לגרוע כמה עשרות דונמים מהיערות האלה מה רצף היערות אומר לגבי אום-אל-פאחם וערערה? מה זה אומר לגביהם במכסה הכללית?
תומר רוזנר
¶
עלתה טענה שאני לא יודע עד כמה היא נכונה, אבל עלתה טענה שלפי תכניות המתאר הארציות יש אחוז מקסימלי של גריעה משטחי יער ושטחים מוגנים אחרים שאפשר לגרוע באזור מסוים. הטענה שהייתה היא שאחרי שתנצל את כל האחוז הזה לא תהיה אפשרות ליישובים אחרים. אני לא יודע עד כמה הטענה הזאת נכונה, אם קיימת מכסה כזאת.
ארז ארד
¶
אני רוצה להגיד בעניין תעסוקה שבבדיקה שעשה מינהל התכנון בנפת חדרה יש עודפי אזורי תעסוקה. לא חסרים אזורי תעסוקה בחריש ככלל.
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה נושא אחר. השאלה הייתה לגבי גריעת יערות ומכסות. האם זה משליך על אחרים או שזה צריך להשליך רק עליהם? זאת הייתה השאלה. תברר לנו את זה.
אילן טייכמן
¶
אני אגיד רק, למשל, על חריש דרום שקודמה ובמקביל בתכנית הותמ"ל של ערערה עם הנחיות של שטח פתוח מיוחד – גם התחום של חריש דרום קיבל את המענה המסודר באישור מועצה ארצית, וגם ערערה עם תחום הותמ"ל, עם השטחים - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה לא משנה אם הוא גדול. אם הגדירו אחוז לגריעה מהשטח אז מה זה אומר כאשר אחד גורע את כל השטח?
אילן טייכמן
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבהיר נקודה. קודם כול, לא קשור לוועדה מיוחדת כי בוועדה מיוחדת לא תהיה גריעה של דונם אחד נוסף. זה ברור.
אילן טייכמן
¶
אם אנחנו מדברים על משהו עתידי – ואני מבין שזאת השאלה – הנושא של גריעות הוא בסמכות המועצה הארצית, זה לא בסמכות של ועדה מיוחדת, גם לא של מועצה וגם לא של ועדה מחוזית חיפה. שם אתה מסתכל על כל המרחב ובודק. אם אני לוקח את כל תחום השיפוט של חריש כפי שהוא אושר עכשיו על-ידי שרת הפנים – מתוך כל המרחב שהוא עצום, 14,000 דונם – כל השטח של חריש במרחב הזה הוא 3,000 או 4,000 דונם לכל היותר. אנחנו מדברים על חלק קטן מאוד מהשטח וגם לא כולו יער. זאת אומרת אנחנו לא במצב כאן - - -
אילן טייכמן
¶
לא כל השטח הוא יער. יש עוד כ-10,000 דונם שהם לא בתחום חריש. חלק מהשטח הוא כן יער. לכן הנושא של הגריעה לא צריך להטריד אף אחד. כל מי שיוכל לפתח יפתח ויקבל מענה.
אילן טייכמן
¶
אני רוצה להתייחס להערות של חברי ארז מהחברה להגנת הטבע. בתחילת הדברים אמרת שאם אנחנו מתכננים בתוך תחומי התכניות המאושרות אין לך בעיה עם זה. זאת אמירה שאמרת אותה ושמחתי לשמוע אותה.
אילן טייכמן
¶
בסדר, מיותר, אבל אנחנו עושים פה עיר חדשה עם כל ההשלכות.
אני רוצה לומר כאן בוועדה: בשלוש השנים האחרונות הייתה נציגה פעילה מאוד של החברה להגנת הטבע בוועדה המיוחדת. הנציגה תרמה ותמכה. כל ההחלטות הגדולות שהתקבלו בוועדה המיוחדת בשלוש השנים האחרונות היו החלטות פה-אחד בתמיכת נציגת החברה להגנת הטבע. לכן המחלוקות כאן הן הרבה יותר קטנות מכפי שאפשר היה להבין. תודה.
אחמד מלחם
¶
תודה רבה, כבוד היושב-ראש, חבריי, כל מה שנטען כאן עכשיו נטען לפני שלוש שנים כשביקשו להאריך את הפעילות של הוועדה המיוחדת - -
אחמד מלחם
¶
- -הגענו בזמנו להסכם שמספיק להם שלוש שנים. מה שלא יתוכנן תוך שלוש שנים לא יתוכנן, ומה שנשאר פה הוא שליפת שפנים ואנחנו לא נדע לאן זה יגיע. חריש היא כבר עיר ישנה, היא לא חדשה. היא קיימת כבר 15 שנה. לכן כל הנושא של ועדה מיוחדת בארץ – כמו שאמר נציג החברה להגנת הטבע זה נכון – לא צריך את הוועדה הזאת בכלל כי אנחנו לא יודעים מה הוועדה מתכננת, ומה מאושר בתחום התכנוני של חריש. לכן בזמנו בישיבה שהתקיימה ב-25 בנובמבר ביקשתי שייערך סיור כדי לצפות בכל הממדים שאפשר לראות שם, ואנחנו נוכל להציג לכם מפלצת מיותרת שבאה כדי לבלום את ההתפתחויות של היישובים הערביים מצד אחד; ומצד שני להגביל את כל ההרחבות לא רק של ברטעה, אלא של מייסר, של אום-אל-קטאף. לא נשכח שהקימו שם לא מזמן מאחז שיהיה יישוב בשם מצפה אילן שמצדו השני הולך לפגוע בכולם. אבל דיברו על תוספת של 2,400 דונם, וזה לא נכון. זאת רמאות כדי חריש כן תיקח 3,070 דונם ובמקום זה היא תיתן למועצה האזורית מנשה להרחיב את מצפה אילן. לכן היא ויתרה על 300 - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה נושא אחר. זה לא הנושא של סמכויות מיוחדות לוועדת תכנון. זאת הייתה החלטת שרת הפנים, ואין קשר לוועדה המדוברת עכשיו. כדי לעשות סדר – אלה שני נושאים נפרדים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
לא, אין שום קשר. הייתה שם ועדת גבולות בין חריש למנשה והתקבלה החלטה. הייתה ועדת גבולות בין ערערה לכפר קרע. תמיד יש ועדות גבולות על תביעות בעלות על שטח, על שיפוט. זה לא קשור לסמכות הוועדה המיוחדת.
אחמד מלחם
¶
אוקיי. אני אתייחס לעוד משהו שאמר אילן. אנחנו נעסוק רק בתכנון שבוועדה. למשל, תחנת הרכבת במסילת הרכבת. נכון שהיא נדונה בחריש אבל היא יוצאת החוצה ופוגעת במייסר מצד אחד ואום-אל-קטאף מצד שני, ומצד שלישי היא פוגעת בכפר קרע שזה ההמשך של תחנת הרכבת. לכן אם אנחנו נעסוק רק בתכנון הפנימי - -
אחמד מלחם
¶
כנ"ל מדובר בדרכים שגם יזינו את חריש שזה יבוא על חשבון כולם. אילן, אזור התעשייה בתוך מרחב התכנון של חריש או שזה שטח נוסף? אנחנו מדברים על 5,000 דונם?
אילן טייכמן
¶
5,000 דונם שדיברתי עליהם הם בתוך תחום שיפוט חריש וגם בתחום הוועדה המיוחדת חריש ותחום התכנון של חריש בשנתיים הבאות.
שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו)
¶
לא, 5,000 דונם זה מה שהוועדה המיוחדת רשאית לעסוק בו. זה הסברת גם לי. כמה בסופו של דבר תהיה העיר חריש, זאת השאלה שלך?
אילן טייכמן
¶
יש שם אזורי תעסוקה, זה כולל שטחים בתוך העיר, כולל התכנית החדשה בחריש דרום – יש 471,000 דונם.
ארז ארד
¶
יש לי תשובה לשתי שאלות: המרחק בצוואר הבקבוק בנחל נרבתא בין מייסר לבין חריש הוא בערך 450 מטר. זה כרגע מוגדר כמסדרון האקולוגי.
ארז ארד
¶
זה מחצית מהמינימום כי אי אפשר שם. יש בתים מצד אחד. לכן זה נקרא צוואר בקבוק. זה עוד יותר צר, ושם יש החמרות נוספות מה מותר ומה אסור לעשות שם.
ארז ארד
¶
בנחל נרבתא יש בהחלט מעבר של בעלי חיים.
בעניין הגריעה, אכן בתמ"א 1 יש הגבלה בעניין הגריעה, והיקף השטחים שניתן לשנות את ייעודם מוגדרים עד 15%. 7% באישור של ועדה מחוזית, ומעל זה באישור של המועצה הארצית, כמו שאילן אמר, על החלק הגבוה.
ארז ארד
¶
בתמ"א 1 הוגדרו שטחי היערות. באזור הזה יש גם שטחי יערות וגם שטחים חקלאיים. אני לא מדבר כרגע על חקלאים.
ארז ארד
¶
לא, לא. האזור הזה הוא האזור שתחום בין כביש 65 מצפון לבין חריש מדרום, ובצד מזרח בשיפולים שיורדים לכיוון ברטעה ובכביש 6 מצד מערב, פחות או יותר. זאת לא הגדרה מדויקת מה שאמרתי כרגע. מוכרזים שם יערות וכשגורעים מהם אפשר לגרוע באישור המחוזי עד 7% ובאישור המועצה הארצית עד 15%.
אילן טייכמן
¶
5,000 דונם של חריש היו פעם שטח טבעי אבל הם הוגדרו גם בתכנית המחוזית לפיתוח. ברובם הגדול כשהתחלנו את חריש הם היו מוגדרים בתכנית המתאר המחוזית.
אילן טייכמן
¶
מחוזית חיפה. אני מדבר כרגע על התכנון של ועדה מחוזית חיפה. השטח של חריש ברובו הגדול היה כבר מיועד לפיתוח לפני 20 שנה. התכנית אושרה מאוחר יותר אבל הוא סומן לפיתוח. גם בתמ"א35 אגב.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אפשר לפני כן לשאול לגבי ניהול הדיון? תהיה הקראה והסתייגויות? מה התכנית?
היו"ר ווליד טאהא
¶
הוועדה לא פועלת לפי הזמן שלך, היא פועלת לפי התנהלות הדיון. היא גם לא פועלת לפי הזמן שלי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, אנחנו חושבים, והבענו את זה גם בישיבה הקודמת – וגם ראשי המועצות שהשתתפו כאן – היה כאן מודר יונס, ראש מועצת ערערה, והוא ראש הוועד הארצי לרשויות הערביות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
מודר יונס, ראש מועצה מקומית ערערה ויו"ר ועד ראשי הרשויות, נמצא איתנו בזום? הוא לא נמצא.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
היה כבהא וגם עורך דין תאופיק ג'בארין שמייצג את היישובים מייסר ואום אל קטאף. ואני באמת סבור שאין צורך בוועדה מיוחדת לחריש. אין מצב כזה היום שבאף מקום בתוך המדינה יש ועדה מיוחדת חוץ מאשר בחריש. נתנו לה פעם ראשונה, נתנו לה הארכה שנייה – ואני גם לא בטוח בנוסח החוק הקיים שלא יבואו, אדוני היושב-ראש- -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
קיצרתם את זה משלוש שנים ל-26 חודשים אז אני לא בטוח שהם לא יבואו ויגידו, אנחנו עכשיו מתפתחים, צריך עוד. אין. זאת תהיה לפחות אחת ההסתייגויות שלנו לחילופי חילופי חילופין שזאת תהיה הארכה אחרונה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
נכון, תמיד אפשר. אבל אני באמת סבור שלא צריך. היום חריש קיימת, יש תכניות, והכול מאושר. אמרת נכון שזה לא קשור לדיון אבל בכל זאת חשוב להזכיר: ברגע שאנחנו מדברים על התמונה הכוללת – חריש הולכת ומתרחבת על חשבון היישובים הערביים הסמוכים. עכשיו יש 2,400 דונם. אתה יודע את זה, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה שכולם ידעו: זה יגיע עד הכביש הראשי של ברטעה-ערערה, ותהיה כניסה נוספת מתוך הכביש לא רק מהכניסה הראשית של בקעה אל גרבייה, אלא תהיה כניסה מהכביש הזה בצומת כפר קרע כשעולים מערערה לברטעה. איך זה לא יפגע? אנחנו יודעים איזו צפיפות יש שם ואיזה פקקים יש שם. אז, בוודאי, שזה על חשבונם.
כאשר שרת הפנים ממהרת לחתום על צו להרחבת שיפוט, ובאותו זמן היא מבטלת ישיבה של המועצה בעניין כפר קרע ובתכנית המוצעת של כפר קרע והרכבת, בוודאי שזה יהיה על חשבון כפר קרע. לכן אל תטעו ותגידו שזה בסדר, וזה לא על חשבון. אתם רוצים לפתח את זה ולהגיע ל-100,000 ול-200,000, ואני שמעתי את שר השיכון הקודם שדיבר על 250 אלף. הוא אמר את זה שלשום במליאה שהוא רוצה להרחיב, וזה אתגר ציוני גם בגליל.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל כשהוא דיבר על משגב ועל התרחבות ועל "הערבים משתלטים על הגליל", אז גם פה. אני שמעתי אותו והוא היה בחריש. אז איך לא נתנגד לזה? זה הדבר הטבעי והמובן מאליו שכל היישובים הסמוכים וכל האזרחים הערבים באזור יתנגדו לו.
העובדה היא שהוועדה לא נהגה בצורה ראויה ונאותה. להפך, אותם נציגים ומשקיפים לא הוזמנו לוועדה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
זה יותר חמור. אז אני מבין שיש סעיף מוצע ויש תיקון שלא יהיה תוקף להחלטות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כמובן, זה צעד נכון ומבורך. אבל אחת מההסתייגויות שנגיש היא שצריך לעגן שבינתיים יש רק חבר אחד מהרשות הגובלת מנשה. במנשה יש מייסר ואום אל קטאף, אבל לא בטוח שמועצה אזורית מנשה תבחר אחד את אחד הנציגים מקטאף או ממייסר. היא יכולה לבחור כל נציג. לכן אני מבקש לאור כל ההיסטוריה והחשש המוצדק של הרשויות הסמוכות, לא רק הגובלות – גם ברטעה שהיא חלק ממועצת בסמה - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
גם עירון, גם ערערה – שיהיו מהם חברים, לא משקיפים. כי משקיף יכול לבוא אבל אין לו זכות הצבעה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
לא, לא, זה לא מוגדר נציג של ועדה. איך הוא ייראה אפשר להגדיר, אנחנו לא רוצים סתם נציג. אנחנו רוצים נציג בקי בתכנון ובנייה שיבין על מה מדובר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
היום מדברים על שני משקיפים וחבר של רשות גובלת. היישובים הערביים הם לא רשות גובלת, הם רשות סמוכה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה לא המונח הנכון. הנציג צריך להיות אדם בקי בתכנון, שאחריות התכנון בכל היישובים מסביב היא שלו. "גובלת וסומכת" זה לא קריטריון מבחינתי.
היו"ר ווליד טאהא
¶
יש ועדת תכנון מרחבית שחולשת על כל היישובים, ומשם יכול לבוא אדם שהוא בקי בכל הנושאים ובכל היישובים והוא יכול להיות אחלה נציג.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני לא משנה כלום. אני רוצה לעשות עבודה מקצועית. הרי החוק הקודם נרמס, את מבינה את זה. הוא לא קוים. אז עכשיו רוצים לעשות משהו כדי לעזור להם להתנהל מקצועית.
היו"ר ווליד טאהא
¶
זאת לא קריטריון מחייב, זה לא תורה מהר סיני. אפשר לעדכן. אנחנו פה כדי לדון בחוקים במדינת ישראל. איזה פלא שאנחנו עושים את זה? אז מה שהיה בפעם הקודמת יכול להיות אחרת היום. מה הקטע?
היו"ר ווליד טאהא
¶
לא סיימת, אוסאמה? תתכנס. חברת הכנסת סטרוק נכנסה לך לדברים. היא אוהבת להשתמש במונחים "אתה הולך לשנות". חס ושלום.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני צריך לבדוק את זה. אני לא יכול להגיד את זה. אני צריך לבדוק אם זה נכון. זה מחייב הגשת הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לכן, אדוני היושב-ראש, כדי להבטיח לא רק מקצועית ותכנונית, אלא גם חשוב לשמוע את הנציגים של היישובים הסמוכים ושל היישובים הגבוליים. חשוב מאוד שבוועדה הזאת יישמע קולם של התושבים של היישובים הסמוכים. לכן הם צריכים להיות חברים, ואתם צריכים להיות מעוניינים שיבואו וישמיעו, ולא כמו פעם שעברה שאפילו לא מונו ולא הזמנתם אותם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
עוד נושא, אדוני היושב-ראש, יש שינוי גם בסעיף 3 לגבי הוועדה שיכולה לאשר. הוועדה המיוחדת ניסתה לעשות מחטף לפני כמה ימים. היא הגישה תכנית למסוף תחבורה רק לפני כמה ימים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
צריך לציין שיש לאזרחים מאום אל קטאף קרקעות בתחום השיפוט של חריש. הם יכולים לעשות הכול ולהשפיע על זה לא רק על-ידי אישור תכניות חדשות. הרי עכשיו הורדתם בתיקון שאסור לאשר תכניות חדשות. זה בסדר. אבל בתוך התכניות הקיימות החלות הם יכולים לשנות את הייעוד בחקלאות, ביערות, וזה בוודאי משנה גם בנוגע ליישובים הגובלים. לכן מכיוון שאנחנו מתנגדים וחושבים שלא צריך להאריך את הוועדה אפילו לא ביום אחד. יש ועדה מחוזית והם יכולים להתנהג כמו כל יישוב אחר. לא יכול להיות דין לחריש ולאום-אל-פאחם אין בכלל הפריבילגיה הזאת. לכן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לקבוע לנו זמן להגיש הסתייגויות ולקבוע ישיבה לנמק את ההסתייגויות ולהצביע.
אני חוזר על הדבר האחרון – חלק בכלל לא יודע ורק מדבר על חריש כמפעל ציוני. אבל בואו נראה בשטח. לכן אני חוזר על מה שאמרת בישיבה הקודמת, שהוועדה תצא לסיור בחריש וביישובים הסמוכים.
יצחק קשת
¶
בהחלט. תודה רבה לכל החברים. אני מאוד שמח מהישיבה הנוכחית שהדברים נאמרים בצורה עניינית יותר וממוקדת בנושא ועדה המיוחדת לתכנון ובנייה של חריש. אני אדגיש את הדברים שנאמרו כבר.
סך הכול המטרה היא לא לדבר על דונמים חדשים שניתנו לעיר חריש, אלא אנחנו מדברים על מרחב התכנון הנוכחי כדי להשלים את הפיתוח של העיר במסגרת מה שניתן לנו.
אני אגיד לכם יותר מזה: אני עצמי לא מעוניין להרחיב את העיר עכשיו בעוד יחידות דיור. גם האינטרס שלנו הוא לא להגדיל את העיר ולפתח עוד ועוד - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אבל בתוך העיר יש ויכוח מסוג אחר, אז אל תביא אותו הנה לוועדה. אתה מדבר על נושא שיש לגביו ויכוח מסוג אחר.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אבל אני רוצה להתמקד במשהו: למה יש קשר שבור בינך לבין השכנים שלך? למה יש להם ספקות וחששות? למה אין קשר ישיר? למה אתם לא עושים יחד לטובת הסביבה, התחבורה, הטבע, החורשות, הקיום? למה לא? איפה הבעיה? למה מישהו צריך להרגיש שזה בא על חשבונו?
יצחק קשת
¶
אתה יודע איך זה. אבל אנחנו יודעים לדבר. אני זרקתי כמה אמירות אבל הבנתי אחר כך מאיזה נקודה כל אחד דיבר.
המטרה שלנו היא חד-משמעית לעשות שיתוף פעולה. יותר מזה: אפשר לייצר שיתופי פעולה. לא חסרים דרכים לעשות שיתופי פעולה. כל אחד מביא את היתרונות שלו למקום הזה.
יצחק קשת
¶
פרקטית היו לנו כמה שיחות. בעבר אני עם כל ראשי הרשויות, כולל בסמה, כולל כפר קרע. אנחנו נפגשנו עם כולם ואנחנו בקשר איתם. זה לא שזה לא קרה. ודאי שבשביל לייצר פרויקט לאומי כזה שכולל כמה רשויות זה לא יכול להיגמר ברמה שלנו. צריך שילוב של ממשלת ישראל שתדחוף את העניין הזה ותייצר תהליכים שיפשטו את התהליך כי זה מאוד מורכב, כמו שאתם יודעים. אם יש באמת רוח גבית לטובת העניין כמו שאני מרגיש אפשר גם להגיע לתוצאות.
בסופו של דבר כולם בלי יוצא מן הכלל ירוויחו מהסיפור הזה. כל התשתיות של כל הסביבה היום משודרגות; קיימים מחלפים, הכבישים מתרחבים, מגיעה אוכלוסייה עם כוח קנייה מאוד חזק, וכל האוכלוסייה מסביב מרוויחה מזה, ובטח ברטעה שהיא המרוויחה הגדולה מהסיפור הזה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אחמד, זה לא העניין של ראש המועצה. הייתה כתבה סטיגמתית. מנסים ליירט את האפשרות. אבל הוא לא קשור לזה. תמשיך.
היו"ר ווליד טאהא
¶
חברי הכנסת, אתם נכנסים עכשיו לדברים של ראש המועצה. אל תיכנסו לדברים שלו. הוא ישב בשקט שעה וחצי.
יצחק קשת
¶
תודה רבה. אני אומר שוב – יש נכונות, יש כוונה. אם מישהו רוצה ליזום ולקדם אנחנו מוכנים וידנו מושטת לייצר שיתופי פעולה. בסופו של דבר המטרה של כולנו לחיות פה בשקט ובשלום וכדי שלכולם יהיה טוב. אין לנו מטרה לא ליישוב כזה ולא ליישוב אחר, אלא שלכולם יהיה טוב. עינינו לא צרה עם אף אחד. בסך הכול אנחנו רוצים להשלים את הפרויקט בנקודת המצב שאנחנו נמצאים בה שהיא קריטית לעיר הזאת כי היום העיר הזאת עובדת בלי אזורי תעסוקה ותעשייה, והיא חייבת את התמיכה הזאת כדי שנשלים את זה והיא תוכל לעמוד בצורה איתנה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני אשאל אותך שאלה יותר חשובה: למה הסכמת לפעילות לא ממש חוקית של הוועדה בקדנציה שהסתיימה?
היו"ר ווליד טאהא
¶
כי לא היה מינוי נציג ולא היה מינוי של משקיפים והדבר נעשה בניגוד לחוק. לא העלו את התכניות לאתרים. למה היו צריכים לעורר את כל הדברים האלה? זה חוסר ידע? חוסר מקצועיות? למה עשו את זה?
למה הסכמת שזה יקרה? אתה יושב-ראש הוועדה?
יצחק קשת
¶
אני לא יושב-ראש הוועדה. אני גם לא אמור לייצג אותה אבל אני חבר בוועדה ואני יכול להגיד מה קורה שם. אבל תצטרכו להאמין לי. כל זה בנוי על אמון. אפשר גם להוכיח את הדברים האלה. אבל אני חייב להגיד דבר מאוד פשוט שלא נאמר בפעם הקודמת וצר לי על כך: הוועדה רובה ככולה מורכבת מנציגי משרדי הממשלה. לכל נציגי הממשלה יש שם נציג. זאת אפילו לא ועדה פוליטית, אלא ועדה מקצועית נבחרת. אני הייתי באין-ספור דיונים - -
יצחק קשת
¶
אני אענה לך: אני לפחות הייתי עד לכך שניתנה רשות לכל מי שרוצה לבוא, להציג את העמדה שלו ולדבר בצורה מלאה. נתנו לכולם לדבר. 99% מהוועדות פתוחות וכל אחד יכול להיכנס ולראות, הכול שקוף והכול פתוח. אני יכול להגיד לכם שלמורת רוחי הרבה פעמים לא היה לנו נוח עם הסיפור הזה אבל הקפידו מאוד. אני יכול להגיד שיש שם אנשים מקצועיים ומכובדים מאוד שלא נקטו שום עמדה לכאן או לכאן ועשו את עבודתם נאמנה. חשוב גם להגיד את הדברים האלה כי סך הכול כבודם נפגע בעניין הזה.
לגבי זה שלא מונו נציגים – זאת בהחלט טעות. לא הייתה לנו שום התנגדות לזה. אני מבין שכמו שעכשיו מדברים יהיו משקיפים. אין לנו התנגדות לזה. אדרבה – שייכנסו וידברו וכל אחד יציג את העמדה שלו. אנחנו מוכנים לזה בהחלט.
היו"ר ווליד טאהא
¶
סליחה, אני אתן לך לדבר בהמשך. אני רוצה לעבור לזום. נמצא איתנו תאופיק ג'בארין. אם לא – איימן אבו-ארקייה, בבקשה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
לא. הוא מייצג את היישוב שלו. אם הוא היה חבר הוא היה אומר.
אתה לא חבר ועדת תכנון מנשה, נכון?
איימן אבו ארקייה
¶
אני גם חבר בוועדת התכנון מנשה אבל זה לא קשור לכובע שלי כיושב-ראש ועד מקומי במייסר. אני בא להציג את הדברים שכואבים לנו במייסר כתוצאה מהתנהלות הוועדה המיוחדת של חריש.
איימן אבו ארקייה
¶
תודה רבה. אני רוצה להפנות אתכם לכל הבעיות שיש לנו בגלל הניקוזים. תוך 13 שנה הוועדה המיוחדת סגרה 90% מהשטחים הפתוחים בגבעה שעליה בנויה העיר שבהם חלחלו בעבר מי הגשמים.
איימן אבו ארקייה
¶
נכון. היא השמישה 90% מהקרקעות שלה. כל המומחים מזהירים מנזקי ההצפות שמאיימות על כל האזור, במיוחד על מייסר.
היו"ר ווליד טאהא
¶
כדי שאני אבין, איימן, הייתה אפשרות למים לזרום בכל מיני כיוונים, ובגלל הבנייה הכול התנקז למקום אחד?
איימן אבו ארקייה
¶
הפנו אותה לכיוון דרום אבל במקטע בין חריש לבין הנחל יש מרחק של קילומטר אחד שהמים זורמים בו. יש לנו שטח תב"ע מאושרת לבנייה, ואנחנו לא מצליחים גם ככה להשתמש בזכות הקניינית באדמות האלה בגלל ההצפות האלה. אני פניתי עם קשת – כולם אומרים "שיתוף פעולה" – אין בעיה – איפה שיתוף הפעולה הזה?
איימן אבו ארקייה
¶
חריש עצמה עשתה את השינוי הטופוגרפי של העיר אז היא צריכה לקלוט את המים האלה ולהביא אותם עד הנחל. היא עשתה את השינויים האלה.
איימן אבו ארקייה
¶
פנינו לרשות הניקוז, והם אמרו שזה לא באחריותם. בישיבה הקודמת משה כחלון דיבר והוא היה שותף בפגישה הזאת ואמר שיהיה מערך שיכין תכנית ויקלטו את המים האלה ויביאו אותם עד הנחל. עד היום לא ראינו תכנית, לא שיתפו אותנו בהכנת התכנית ולא כלום. אנחנו כאילו לא קיימים בשבילם.
איימן אבו ארקייה
¶
אף אחד לא פנה. כל פעם אנחנו מזכירים את זה, ועד עכשיו הדבר הזה לא בא - - -
אני אפנה אתכם ליעל גרינוולד בעניין כתבה בכלכליסט מיום 30 בספטמבר 21'. היא כתבה עד כמה הוועדה הזאת מתרשלת באכיפת ההוראות שנחתמות בתכניות שלהם.
איימן אבו ארקייה
¶
מי נותן להם את טופס 4 – אישור אכלוס? מי אחראי לזה? זאת הוועדה עצמה. הוועדה היא זאת שנותנת את אישור האכלוס ואת כל הדברים האלה.
איימן אבו ארקייה
¶
ההוראות של התכניות שמוגשות הן דברים שמחייבים את הביצוע. אבל מי אוכף אותם? איפה הוועדה במקום הזה? למה היא לא אוכפת את הדברים שהיא חותמת עליהם ומאשרת אותם בתכניות האלה? כל שנה אנחנו צריכים לטפל בדרכים שלנו.
איימן אבו ארקייה
¶
חריש עולה ב-100% על הקרקעות שלה, היא מתכננת ב-100% בתכנונים שלה את המסדרון האקולוגי. היא לוקחת על חשבוננו, ואז לא נשאר מקום ליטול את זה מאדמות המדינה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אנחנו מנסים להבין את הסוגיה הזאת. אני מודה ומתוודה שעד עכשיו לא הבנתי כלום ממנה. ננסה להבין.
איימן אבו ארקייה
¶
ההרחבה הדרומית שעשתה חריש היא מגיעה כמעט עד הנחל. המסדרון האקולוגי מונע מאתנו להשתמש באדמות שלנו ולהשאיר אותן ירוקות בלבד ואין מה לעשות איתם. זה חל על התושבים ועל האדמות הפרטיות שלנו. למה? חריש מממשת 100% מהקרקעות שלה אז מאיפה יש מסדרון אקולוגי? זה רק מהאדמות שלנו, האדמות של מייסר. בנוסף לזה ההרחבה הדרומית של חריש שאישרו - -
איימן אבו ארקייה
¶
אבל עדיין לא בנו, ואפשר לתקן את העוול שנעשה לתושבים. אם הם מדברים על שיתוף פעולה זה שיתוף הפעולה שאני מצפה לו מהם.
איימן אבו ארקייה
¶
עוד נקודה אחת, ברשותך: יש מסילת רכבת מנשה שהולכים לדון בה ב-21 בחודש. ריבונו של עולם, אני רוצה להשמיע את הזעקה שלנו: מדברים להביא רכבת שמסיעה חומרים מסוכנים ולהעביר אותם מעל הבתים שלנו כדי לשרת את חריש? הם קוברים אותם 80-60 מטר באדמה. אתה יודע למה? כדי שלא יפגעו בחריש. אבל מעל הבתים שלנו זה כן אפשרי.
היו"ר ווליד טאהא
¶
איימן, בקטע של התכנון ושל סמכויות התכנון אין קשר בין ועדת תכנון מחוזית או מקומית להנחת פסי רכבת. זה מינהל התכנון. אדון בני יסביר לנו את זה עוד מעט. אבל זה לא הנושא של ועדת התכנון המחוזית או אחרת.
איימן, אני רוצה להודות לך.
איימן אבו ארקייה
¶
רק, ברשותך, דבר אחד: ההמשך של כביש 6. בהרחבה ההמשך שלו מאושר. זה אושר גם על האדמות שלנו. אנחנו כבר משלימים עם זה שהוא עובר דרך חלקות האדמות שלנו. אבל אנחנו רוצים לראות את המשך התכנון שלו – האם הוא פוגע באדמות שלנו? איפה הוא עובר מעל האדמות שלנו? האם הוא עובר באדמות של חלקה 53?
היו"ר ווליד טאהא
¶
מי יציג את זה? זה לא קשור לוועדה. אם יש שם תכנון של כביש אז צריך לדעת איפה זה עובר.
איימן אבו ארקייה
¶
זה לא קשור לוועדה אבל אני מצפה מהוועדה לתת פתרונות תחבורה, סביבה ומכל שאר הבחינות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה רבה, איימן. השמעת את דעתך. לגבי הנושא הראשון שאיימן העלה, אילן, אני קורא בכלכליסט, ואכן ב-30 בספטמבר 2021 הכותרת: "משרד השיכון התעלם מהנחיות הניקוז של עצמו, והשכנים של חריש הוצפו". קראתי את הכתבה ולטענתם, יש גם בזבוז של 16 מיליון שקל על תיקון כשלים שלא נעשה. אז אם היו 16 מיליון שקל, הקילומטר שהיה צריך להוליך בו ניקוז אפשר היה לעשות. זאת טענה שכדאי לבדוק אותה ולראות איפה אתם לא עשיתם עבודה נכונה בעניין הקשר בין בנייה שמונעת חדירת מים לקרקע ואז המים צריכים לזרום במסלול מסוים, לבין הכשרת הדרך למים האלה. כי המים לא יודעים לעשות את העבודה שאתה עושה אז הם רוצים לזרום. אם לא עוזרים להם לזרום הם פוגעים בדרך באנשים. יש פה משהו שאתה צריך להתייחס אליו אחרי שראש המועצה יגיד את מה שהוא רוצה להגיד, בבקשה.
יצחק קשת
¶
אני אתייחס לנקודה לגבי הניקוז. אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד השיכון. אנחנו התחלנו להעביר, ונשלים את זה גם, כ-11 מיליון שקלים לרשות הניקוז שרון כדי לפתור את כל הנקודות האלה.
יצחק קשת
¶
מהצד שלנו האחריות לביצוע היא לא שלנו. אני אפילו לא יודע בדיוק מה הם עושים שם. באחריותנו, בסופו של דבר, חלק מהתקציבים שמגיעים לעיר - -
יצחק קשת
¶
פרויקט כמו חריש זה מגה פרויקט. מחוברים אליו אין-ספור גורמים: גם תשתיות, גם מקורות – כל הגורמים האפשריים נמצאים בזה. יש לנו בנושא של ניקוז - -
יצחק קשת
¶
אם תעבור את כל המסלול אפשר לעשות בצורה מסודרת.
אנחנו העברנו כ-11 מיליון שקלים דרך משרד השיכון לרשות ניקוז שרון שאמורה לטפל בנקודה הזאת שאיימן העלה קודם. אילן יידע להרחיב טוב ממני, לדעתי.
משה כחלון
¶
לגבי זימון של נציג נוסף שהוחלט עליו ב-2018 – מצד אחד דובר על שני נציגים. הירוקים עשו פעילות מול משרד האוצר ומיד קיבלו זימונים. יש לי פה פרוטוקולים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
בדיון הקודם ניסיתי להביא אותך תמיד לנושא הספציפי של הדיון. בפעם הקודמת לא הצלחתי מולך. עכשיו אתה חוזר על אותו סגנון. תתמקד בדיון – עזוב ירוקים, שחורים וצהובים. תתמקד בשאלות שעלו כאן. מה הקשר שלך לכשל של הניקוז?
משה כחלון
¶
כל אחד מדבר מנהמת לבו. לכל אחד יש שאיפות ורצונות. משרד השיכון בונה פה עיר. אנחנו מתואמים על כל מטר אורך של תרומת העיר חריש - -
משה כחלון
¶
באותה נקודה שמדבר עליה האדון האחרון ומה שכתוב בכתבה הייתה נקודה בעייתית לא בגלל הוועדה ולא בגלל חריש. הייתה עבודה בצומת נרבתא של הכפר מייסר על עבודות פיתוח. נזרקה שם הרבה פסולת ודברים לא רצויים בתוך הוואדי, והיה גשם וזה הוצף. במשרד השיכון ובוועדה פעלנו מידית להביא תקציב ולנקות את כל הנחל, מה שרשות הניקוז צריכה לעשות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אתה אומר שלא צריך להוליך שם צנרת ולא בטיח. המסר הוא שאם לא יזרקו שם פסולת הכול בסדר. זה מה שאתה אומר?
משה כחלון
¶
לא אמרתי. נקודה אחרונה שהוא העלה היא בשטח של קרן קיימת. אנחנו בשיתוף הוועדה, משרד השיכון, קרן קיימת והכפר מייסר פועלים יחד לנקז את זה בצורה הכי מסודרת לוואדי. היות שמתוכנן כביש 611 אנחנו מחכים לראות את התכנון הסופי שלו ומאיזו נקודה להתחיל משם עד הוואדי.
היו"ר ווליד טאהא
¶
זאת לא התשובה שלו. מה הקשר שלו, מופיד? יושב פה ראש המועצה, יושבים פה ממינהל התכנון, יושב פה נציג משרד השיכון שהטענות הופנו אליו, לא למשה כחלון.
היו"ר ווליד טאהא
¶
רגע, אל תגיד לי מה נכון ומה לא. אני אומר את זה לא כדי שתחזק אותי. המועצה קשורה לכל מה שקשור. היא בטוחה בסביבתה היא צריכה לנהל גם יחסים סבירים עם הסביבה שלה, לאפשר לעצמה לחיות, לאפשר לאחרים לחיות. היא קשורה בכול. ומי שאחראי לא רק מוניציפלית, אלא גם חברתית וערכית, על כל הנושא הזה הוא ראש המועצה. אני מבין שאתה, כנראה, מחובר רגשית למקום אבל מה לעשות – תחום האחריות לא כולו עליך. ליישובים יש כתובות. ראש המועצה הוא כתובת.
משה כחלון
¶
כשיש לעלי בעיה בכפר הוא פונה למשה כחלון, הוא לא פונה לראש מועצה; כשיש בעיה לכפר מייסר מרימים טלפון למשה כחלון לפתור.
משה כחלון
¶
אני לא עושה מה שאני רוצה. ממש לא. אצלי ברכב יש לי קופסה קטנה שקניתי שהיא מלאה מספרים. יש המון אנשים שרוצים לחתוך סרטים - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה רבה, משה כחלון number 1. היינו צריכים לשמוע את אילן ואת בנימין ארביב ממנהל התכנון שיושב בשקט וצוחק לו. הוא צריך לתת תשובות על פסי הרכבת ועל התשתיות המתוכננות באזור. אני רוצה לקבל את ההסתייגויות של חברי הכנסת לדיון הבא שיהיה האחרון בנושא, כנראה. רצינו לסיים את זה היום אבל לא הסתיים. יש פה גם מפה שאילן הניח אז נעשה את זה גם בתחילת הדיון הבא. הדיון הבא יהיה הסתייגויות והצבעות. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.