פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 71
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י' בטבת התשפ"ב (14 בדצמבר 2021), שעה 9:11

הקשחת תנאי הכניסה לישראל של תינוקות ובהם כאלה שנולדו בהליך פונדקאות

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
יוראי להב הרצנו
שרון רופא אופיר
מוסי רז

בת חן מלכה גרינבלט - עו"ד, מייצגת הורים

מצדה מצלאוי דוד - עוזרת ראשית, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משפט ציבורי וחוקתי, משרד המשפטים

דוד גולדפרב - עו"ד, מנהל מחלקת משפט דיפלומטי ואזרחי, אגף היועץ המשפטי, משרד החוץ

יעלה ציטרין - עו"ד, משרד החוץ

תמי אזרזר - ממונה מרשם ודרכונים, דסק צפון, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

תניה גולדשטיין - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אור קשת - עו"ד, מנהל קשרי הממשל, ארגוני הקהילה, האגודה למען הלהט"ב

לאה קריכלי

א.ב., חבר תרגומים

הקשחת תנאי הכניסה לישראל של תינוקות ובהם כאלה שנולדו בהליך פונדקאות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. היום יום שלישי, י' בטבת התשפ"ב, 14 בדצמבר 2021. אני מברך את חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ומוסי רז, ואת כל הנוכחים שנמצאים כאן בחדר הוועדה ובזום. אנחנו היום דנים בנושא חשוב, אולי אפילו גם דחוף ובעל השלכות על רבים מאזרחי ישראל שנמצאים בהליך של פונדקאות בתהליך של הבאת ילדים לעולם מחוץ לארץ, וספציפית על הקשחת תנאי הכניסה לישראל של תינוקות ובהם גם ילדים שנולדו בהליך פונדקאות.

הדחיפות שבקיום הדיון נובעת מכך שמאז פרוץ מגפת הקורונה, משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה מטעמו החלו ליישם נוהל מקל ביחס לכניסה לארץ עבור תינוקות להורים ישראלים שנולדו בחו"ל, והתוקף של אותו נוהל מקל שמאפשר להורים רבים לחזור לארץ עם התינוק שזה עתה נולד, ללא ביורוקרטיה מסורבלת מדי, עומד לפוג בסוף חודש דצמבר, ממש בעוד כמה ימים, והמשמעות היא שישראלים רבים, חלקם נמצאים כבר עכשיו בחו"ל וחלקם עומדים לטוס לחו"ל בקרוב לרגל הולדת תינוקם, ילדם, הולכים לבלות בילוי ממושך בחו"ל כדי להסדיר את כל הטפסים הנדרשים כדי להיכנס לישראל.

אני שמח שהצטרפו אלינו, אם כי בזום, נציגי משרד החוץ, רשות האוכלוסין וההגירה, נציג היועץ המשפטי לממשלה, שהם בעצם שלושת הגורמים הרלוונטיים ביחס לקביעת הנוהל. אני מאוד מצטער שאתם לא נמצאים איתנו כאן נוכחים, אבל אנחנו ננסה לעשות את הדיון הזה בצורה כזאת שתוכלו לדבר אחד עם השני על אף האתגרים הטכנולוגיים. בעיניי זה קריטי שכולם ישבו ביחד וינסו למצוא פתרון, כי הזמן דוחק והוא דוחק לרעה.

אם יורשה לי להוסיף גם בנימה אישית בתור אב לתאומים שנולדו מחוץ לארץ בהליך פונדקאות, ואני מכיר מקרוב את כל הליך ההסדרה שעליו תיכף נדבר, אני מבקש מכל הנוכחים פה שיציגו את עמדת המשרדים שבו הם עובדים, שתזכרו שבסוף מדובר באזרחים ישראלים, בתינוקות בני יומם. אני מדבר כמובן על הורים שחלקם הם הורים בפעם הראשונה, שנמצאים בחו"ל במדינה זרה עם שפה שלא בהכרח מוכרת להם, עם מערכת חוקים שונה. הם רחוקים מהמשפחות שלהם, מהחברים שלהם, מהמקום הנוח והמוכר להם ותחת התנהלות מוגבלת בזמן הקורונה, וכל זה יחד עם תינוק או תינוקת שזה עתה נולדו.

ללשכה שלי ואני יודע שגם ללשכות של חברי כנסת אחרים שנמצאים כאן, מגיעות פניות לא מעטות של אנשים שאנחנו לא מכירים, שחלקם שוהים עכשיו בחו"ל כפי שאמרתי, והם מבינים שהם לא יוכלו לחזור לארץ בקרוב בגלל שהנוהל הולך להיות מוקשח. הם יאלצו להיעדר עוד זמן מהעבודה ועוד זמן רחוק, ועוד להוציא כסף מבלי שתכננו את זה, כדי להמשיך לשהות בחו"ל. לכל זה תוסיפו גם את עננת הקורונה שמכבידה על כל ההתנהלות גם מחוץ לארץ, מגבלות, סגרים, חוקים כאלה ואחרים שלא בהכרח מוכרים. בקיצור, זו סיטואציה מתוחה ולחוצה, סיטואציה שאנחנו יודעים שבעבר הייתה קלה יותר והיום היא מורכבת ומסורבלת יותר.

אם אנחנו נוכל בדיון הזה או בעקבותיו לפשט את אותו הליך ולגרום לאותם הורים שנמצאים ברגעים אולי הכי שמחים שלהם, להקל עליהם את החזרה ארצה, החזרה הביתה, ולהזכיר שהם נמצאים שם, רובם או רבים מהם כי הם לא יכולים לעבור את התהליך כאן בישראל, כאן במדינה שלהם, אז חשוב שנעשה את זה. אלה הם דברי הפתיחה שלי. אני נותן לחברי הכנסת בבקשה לומר דבריהם. חבר הכנסת הרצנו, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני שמח שלא דחית את הדיון למרות שסיימנו בשעה מאוד מאוחרת אתמול בערב. אני לא עברתי הליך פונדקאות עדיין, אבל אני מצטרף לדבריך לגבי התחושות שאלו שעושים אותו ודאי, חווים, של להיות הרחק מהמשפחה ומהחברים ומהסביבה המוכרת לך והצורך להתמודד עם הליכים ביורוקרטיים מורכבים.

אני רוצה להטיל בסימן שאלה בכלל את היכולת לבצע אותם תחת הקורונה. יתכן שבכלל הם לא ניתנים לעשות, כי הרי הנוהל הזה המקל בא לעולם בגלל הקושי המאוד גדול, עם סימני שאלה מאוד גדולים על היכולת לבצע אותו. צריך לזכור שמדובר באזרחי ישראל ובילדים שהם אזרחי ישראל, ואנחנו צריכים לעשות מה שאפשר בשביל לוודא שיש להם את הזכות להגיע ארצה ולממש את הדבר הבסיסי ביותר באזרחות שלהם, היכולת להיכנס ולצאת מישראל.

אני מבין שהקורונה טרם הסתיימה, ולפיכך הדבר המתבקש לעשות הוא להאריך את ההיתר להליך הביורוקרטי המקל, לפחות עד סוף מרץ. אני שוחחתי גם עם תומר מוסקוביץ', ראש מינהל האוכלוסין וההגירה. זאת עמדתו. הוא תומך בהארכת התוקף של ההליך הביורוקרטי המקל עד לסוף מרץ. אני מעריך שזו גם תהיה עמדת משרד החוץ. זה כרגע עומד לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, ואני אשמח להבין למה אין את האישור האוטומטי הזה ולמה אנשים שנמצאים בעיצומו של ההליך הזה, נמצאים בחששות וטרדות מהסוג המיותר הזה, כשאנחנו צריכים לאפשר להליך המקל הזה להימשך לכל הפחות עד לסוף מרץ.

בעיניי זה צריך להיות באופן פרמננטי, זאת אומרת קבוע, שאנשים שעושים את התהליך הזה בחו"ל, גם אם הם יכולים לבצע אותו בארץ, אבל במיוחד אם הם אינם יהיו זכאים לעשות את זה בארץ, להגיע לארץ ולבצע את הליך האזרוח פה במדינתם, שהוא גם הליך מורכב אבל הוא הליך מורכב פחות מלהתמודד עם רשויות ביורוקרטיות מחו"ל. על כן אני מצטרף לבקשה שלך, אדוני יושב-הראש, ליועץ המשפטי לממשלה להאריך את התוקף של ההליך המקוצר, לכל הפחות עד לחודש מרץ או עד אשר יסתיים עידן הקורונה. תודה לך.

תודה רבה חבר הכנסת הרצנו. בקשה, חבר הכנסת רז.

שלום, בוקר טוב, אני מצטרף לדברי שני קודמיי. תהליך הפונדקאות הוא תהליך שלגבי ציבור לא קטן בארץ הוא הדרך היחידה להיות הורים. צריך לזכור את הדבר הזה. אין שום סיבה שהמדינה לא תדאג לדרך שבה ברגע שהזוג רוצה לחזור לארץ, זה הרי תמיד לוקח יותר מכמה שעות ולפחות מספר ימים, אין שום סיבה שהמדינה לא תדאג שזה יתאפשר.

אני רואה כאן גם את התמונה הכללית שהיא קשורה ואיננה קשורה, וזה חוק הדרכונים הישראלי, האנכרוניסטי העתיק שבעצם גם מחייב ילדים של ישראלים שנולדו בחו"ל להירשם כישראלים, שזה גם דבר בלתי הגיוני והוא מפלה בעצם לרעה ילדי ישראלים בחו"ל על ידי זרים בחו"ל שיכולים לבוא לארץ ללא כל בעיה. עכשיו הממשלה גם בעצם שינתה את הנוהל לגביהם ויצרה עומס גדול מאוד בקונסוליות ובשגרירויות בחו"ל, מה שמקשה גם על מי שנזקק להליך הפונדקאות בגלל העומס הזה והפקקים שיש בקונסוליות ובשגרירויות בעיקר בצפון אמריקה אבל גם במקומות אחרים.

אני חושב שצריך למצוא פתרון שדבר כזה יוסדר באופן קבוע. טוב מאוד שיוארך עד סוף מרץ, אבל באופן קבוע יוסדר תוך פרק זמן סביר שייקבע, מספר ימים או 48 שעות מהבקשה, משהו כזה, על מנת שלא ליצור כאן איזשהו עינוי למי שסך הכול הולכים והופכים למשפחה בדרך היחידה שהמדינה מתירה להם בכלל.

תודה רבה על הדברים שיוצאים מפיך, שתמיד הם נכונים וחכמים. נמצאים איתנו כמו שאמרתי, גם נציגי הממשלה מרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, גם נציגת משרד המשפטים, נציגי משרד החוץ, גם נציג קשרי ממשל מהאגודה למען הלהט"ב וגם נציגים של הורים שנמצאים מחוץ לארץ וחווים את הליך הפונדקאות, וגם הולכים לחוות את הליך החזרה ארצה.

ראשית, אולי נשמע את הבעיה מפיה של עו"ד בת חן מלכה גרינבלט שמייצגת הורים שנמצאים בהליך פונדקאות בחוץ לארץ. בבקשה, גבירתי.

בוקר טוב, תודה שהזמנתם אותי. אני מייצגת בעיקר זוגות גברים בהליכי פונדקאות בארצות הברית ובקנדה, זאת אומרת בצפון אמריקה. אני פחות מעודכנת מה קורה במדינות האחרות. עד פרוץ הקורונה לחיינו, ילדים שנולדו בקנדה ובארצות הברית מקבלים אזרחות אמריקאית וקנדית. נכון שהיה הנוהל, אותו נוהל שדורש, אבל בהסכמה באיזשהו מקום שבשתיקה או ככה זה התבסס, הם חזרו עם הדרכונים האמריקאים של הילדים לישראל והמשיכו פה את כל ההליכים הארוכים והביורוקרטים של הוכחת האבהות, שבבדיקה הגנטית, קבלת פסק הדין ואזרחות ישראלית לילד, אבל הם היו בבית, בקרב המשפחה, בקרב החברים, עטופים.

מה שקורה היום זה שכדי שהם יוכלו לחזור לארץ בנוהל הקורונה המיוחד, גם הוא לא קצר. גם הוא לא עניין של ימים. כדי שהם יוכלו בכלל להתקדם לקבלת תעודת מעבר לתינוק כדי להיכנס לישראל, הם צריכים לקבל את המסמכים האמריקאים, את תעודת הלידה, את פסק הדין, לקבל אישורי אפוסטיל, ומאז פרוץ הקורונה, דברים שהיו לוקחים מאוד מהר בעבר, לוקחים היום הרבה מאוד זמן. לדוגמה, יש לי כרגע לקוח שהתינוק שלו נולד ב-7 בנובמבר, אנחנו ב-14 בדצמבר, הוא נולד במינסוטה. הוא עדיין לא קיבל את המסמכים. הוא עדיין לא יכול לפנות ולבקש לחזור לארץ עם תעודת מעבר. הוא תקוע בארצות הברית.

הסיבה שאנחנו שמענו שרצו לבטל את הנוהל, היא שהמצב חזר לקדמותו, הקורונה בנסיגה, זה היה עוד לפני האומיקרון. הם מקבלים מאוד מהר את המסמכים ויכולים מאוד מהר להגיע. מה שהיום לוקח כחודש בממוצע לקבל את המסמכים האמריקאים, את אישורי האפוסטיל, להגיש בקשה, להפקיד ערבות של 20,000 שקלים, זה לא עניין של מה בכך. מישהו פה בארץ צריך להפקיד עבורם את הערבות או שהם מפקידים אותה באמצעות כרטיס אשראי מארצות הברית, ו-20,000 שקלים זה לא סכום זניח. זה סכום נכבד, בטח בתוך הליך מאוד יקר שכזה, ואז רק להגיע לקונסוליה ולקבל תעודת מעבר. גם ככה היום בנוהל המיוחד, בנוהל הקורונה, הם נמצאים בארצות הברית לפחות חודש מהלידה, וכמובן אף אחד לא יודע מתי הילד ייוולד, ונוסעים קצת קודם כי אף אחד לא רוצה לפספס את לידת ילדו, זאת אומרת שמשהו בממוצע חודש וחצי נמצאים בארצות הברית, נכון לנוהל היום, לנוהל המיוחד.

אם יתבטל הנוהל המיוחד הזה, זאת אומרת שהם ישהו בארצות הברית כשלושה חודשים. הם יצטרכו לקבל את המסמכים, הם יצטרכו לקבל אישור להגיע לקונסוליה. ברוב המקרים הם לא נמצאים במדינות שיש בהן נציגויות ישראליות. זה מצריך טיסה עם תינוק מהמדינה בה הם נמצאים, שבו הוא נולד, אל קונסוליה, ייקחו מהילד דגימה, ישלחו את זה בפדקס לארץ. גם פדקס, אני יכולה להגיד לכם מלקוח שלי שדגימה נלקחה לפני כמעט שבוע בסן פרנסיסקו, בנציגות, עוד לא הגיעה לארץ. היא עדיין בדרך. לחכות את השבוע וחצי בממוצע שזה יגיע לתל השומר, לחכות לתוצאות בדיקת רקמות, לחכות לאישור פסק הדין אבהות, לאישור האזרחות ואז לשוב שוב לקונסוליה כדי לקבל דרכון ישראלי ולחזור לארץ. זה אומר שאנשים נמצאים כשלושה חודשים מחוץ לבית. נוסע זוג, אחד בחופשת לידה, הכול טוב ויפה. השני צריך לחזור לעבוד, זאת אומרת זוג שלא יכול לעבוד, אז אחד יקבל חופשת לידה, השני לא יכול להמשיך לעבוד כי אנחנו לא נמצאים פה בטיסה של שלוש-ארבע שעות שהוא יחזור לארץ למשך השבוע, לעבוד וישוב לסוף השבוע להיות עם הילד ובן או בת הזוג. הם תקועים שם.

הנוהל הזה הוא לא נוהל מושלם. גם נוהל הקורונה הוא לא נוהל מושלם. הוא באמת מצריך ביורוקרטיה, הוא מצריך זמן, הוא מצריך טיסות, הוא מצריך המון כסף אבל לפחות הוא עובד. אני לא רואה שום סיבה, בטח כיום, שפה יש וריאנט חדש והסגרים, כן או לא, לבטל אותו. הוא לא מושלם אבל הוא עובד. תנו לאנשים לחזור הביתה. זה אנשים שהם אזרחי מדינת ישראל, שלפחות עד היום אין להם אפשרות אחרת ללדת ילדים. זאת האפשרות היחידה שלהם. תנו להם לחזור הביתה. תאריכו את הנוהל עד שבאמת יפתחו הגבולות לגמרי. למה להחריג אותם? 20,000 שקלים הם מפקידים לטובת המדינה כדי לסיים את הליכי האזרחות. אני לא מבינה את חשש המדינה בעניין הזה.

מה זה 20,000 כשאתה משלם 600,000 שקלים?

כשאתה משלם 600,000 שקלים ועוד משלם שהות בארצות הברית, שאתה יודע כמה היא עולה, עוד 20,000 שקלים זה מבטיח את המשך הליך - - - .

תודה רבה. נשמע את העדות ואת המצוקה של הורים. אני מציע שנפנה לרשות האוכלוסין וההגירה, שהם הרשות שאחראית ליצור קשר ולתת את אישור הכניסה לישראל. נבקש מממונה על מרשם ודרכונים בדסק צפון, גברת תמי אזרזר. שלום גבירתי.

שלום, אני ארצה שעו"ד תניה גולדשטיין תציג את העמדה.

כן, אבל לפני העמדה היינו שמחים לשמוע מכם את הנוהל, איך הדברים מתבצעים מבחינתכם. תסבירי לנו בקשה את הנוהל שרשות האוכלוסין וההגירה מבקשת מההורים, כדי שנדע פשוט את העובדות לפני שנכנסים לחלק השאלות.

נכון להיום עם ההקלות, כמו שבת חן גרינבלט אמרה, ההורים מתבקשים להפקיד ערבות בנקאית בסך 20,000 שקלים. הם מציגים את תעודת הלידה, פסק דין בדרך כלל. אם אין פסק דין אחרי הלידה, אז יש זיהוי של הפונדקאית באמצעות שיחת וידאו שהיא מאשרת נטילת דגימה. כשמופקדת הערבות, ההורים מקבלים תעודת מעבר. האב מקבל תעודת מעבר לכניסה לישראל לתינוק. הם נכנסים לארץ, ממשיך ההליך. לאחר קבלת תוצאות הדגימה בפסק הדין, מתקבל פסק הדין, הקטין נרשם. ההורים לא צריכים להגיע שוב ללשכת רשות האוכלוסין. זה נעשה מרחוק. מספר זהות של הקטין מועבר לעורך הדין המטפל בהורה. ספח תעודת זהות מעודכן עם הילד מועבר גם לאב של הקטין באמצעות הדואר. האבא יכול גם להיכנס לאזור האישי ולצפות גם בספח הדיגיטלי שבו הילד שלו מופיע.

זה נכון גם לאם, נכון? לא רק לאב.

זה נכון לשני הצדדים שעושים הליך פונדקאות בחו"ל.

את זוכרת מה היה הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה לפני מרץ 2020, עד הקורונה?

בטח שאני יודעת איך זה היה. בפונדקאות בגיאורגיה ואוקראינה כמובן שההורים הגיעו לנציגות יחד עם התינוק והפונדקאית. הייתה נטילה של דגימה. פונדקאית חתמה על תצהיר. הדגימה הועברה לרשות האוכלוסין וההגירה. הדגימה הועברה להמשך הבדיקה מול תל השומר. כשהיו תוצאות בדיקה וניתן פסק דין, אנחנו אישרנו את רישום הקטינים. הם קיבלו בנציגות דרכון ונכנסו לארץ. זה בגיאורגיה ואוקראינה. בארצות הברית ובקנדה התינוקות נכנסו לארץ בעצם עם דרכון אמריקאי או קנדי כשהם בעצם ניצלו את הפטור מאשרת כניסה לישראל. בעצם כשהם נכנסים עם דרכון קנדי או אמריקאי, הם מקבלים אשרת כניסה לשהות בלבד כתיירים, וכאן הם החלו בהליך של הוכחת האבהות לצורך רישום הקטינים.

עו"ד גולדשטיין, רצינו לדעת האם באוקראינה וגיאורגיה התינוקות שם מקבלים דרכונים זרים בעת לידתם, והאם היו יכולים להיכנס נניח עם ויזת כניסה לישראל כתיירים? אני מדבר על העולם של לפני הקורונה, או ששם תמיד הליך של התאזרחות נעשה בקונסוליה?

בכלל לא מקבלים דרכון אוקראיני או גיאורגי.

כלומר אין זכות - - -

ממה שידוע לנו.

הבנתי. האם תוכלי להסביר לנו למה שונה הנוהל ביחס לתינוקות אמריקאים שנולדו שם?

לא היה שום שינוי בנוהל. כפי שתמי הסבירה, היו הרבה מקרים של תינוקות שנכנסו עם דרכונים אמריקאים וקנדים עם אשרת תייר, אבל הכניסה עם אשרת תייר זה לצורך ביקור. זה בעצם ניצול של הפטור מאשרה לצורך השתקעות בישראל. המדיניות, זה תמיד אותה מדיניות שצריך משהו שתמיד יכולנו בפני בית משפט, שצריך להוכיח את הזכאות למעמד בישראל לפני הכניסה לישראל.

מה קורה עם ילד שנולד לישראלי שחי בארצות הברית והוא נולד שם כי אותו ישראלי נמצא ברילוקיישן, אולי אפילו מטייל בארצות הברית או מטיילת בארצות הברית ונולדה לה תינוקת או תינוק, או לחילופין היא גרה בארצות הברית, היא אזרחית ישראלית והיא רוצה לבוא עם התינוקת שנולדה לה, שהיא אזרחית אמריקאית, לביקור בישראל, להכיר את המשפחה וכו'.

לפי החוק היא לא יכולה.

האם אותה תינוקת יכולה להיכנס לישראל עם אותה ישראלית שגרה בחו"ל אבל רוצה להיכנס לארץ?

יש חובה להודיע על ילדים שנולדו בחו"ל. לפי סעיף 4 לחוק האזרחות, ככלל, הילדים אזרחים מלידה ויש חובה להיכנס עם דרכון ישראלי.

גם אם נולדו בחוץ לארץ?

אם הם אזרחים לפי סעיף 4 לחוק האזרחות, אז כן.

זה לא היה ככה.

אדוני היושב-ראש, זה חוק שקיים כבר 70 שנה, רק לא הקפידו עליו. יש לי הצעה לתיקון החוק ואני במגעים עם משרד הפנים, לכן אני יודע. זה מוביל למצבים אבסורדיים ממדרגה ראשונה. אני יכול לפרט בשביל הפולקלור, אבל אני לא בטוח שזה יעזור לדיון. ברור שזה חוק דפוק שצריך לשנות אותו.

אנחנו נשמח לשמוע את עמדתכם ביחס לסיטואציה שנוצרה היום מאז הקורונה, הנוהל החדש של הפקת תעודת מעבר, ועם פקיעת הנוהל בתחילת חודש הבא.

בתחילת משבר הקורונה גובש מתווה, מתייחסים אליו כמתווה הקלות בכל הנוגע לכניסת תינוקות שנולדו בפונדקאות בחו"ל. זה מתווה שגובש עם כלל המשרדים הנוגעים בנושא, וזה היה נוכח מצב החירום, כפי שאנחנו זוכרים, שהתחיל במצב של ביטול או צמצום משמעותי של טיסות, סגרים שהוטלו במדינות והמדינות הזרות. היה צמצום והפסקת מתן שירותים במדינות הזרות על ידי רשויות המדינות הזרות, וגם היעדר אפשרות אפילו להעביר דגימות גנטיות לישראל, הפסקת שירותי משלוחים. זה היה המצב כשגובש הנוהל. מתווה ההקלות אפשר כניסה בכפוף לתנאים לאחת נטילת הדגימות, אבל טרם קבלת תוצאות הבדיקה הגנטית, שבעצם זה הדבר שמוכיח את הזכאות לאזרחות ישראלית.

מדי חודש הוצגו בפני מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה הנתונים העדכניים בעניין המצב במדינות, והמלצות של המשרדים הרלוונטיים, והמתווה הוארך בכל פעם באישור היועץ המשפטי לממשלה אשר בחן את ההיבטים המשפטיים. המתווה בנוגע לאוקראינה הסתיים ביולי 2020. בנוגע לגיאורגיה, באפריל 2021. בנוגע לארצות הברית וקנדה, עד לספטמבר 2021. היועץ המשפטי סבר שניתן להגן משפטית על ההחלטות האלה, ועם סיום ההקלות ניתנה איזושהי תקופת מעבר שהוארכה עד לסוף השנה, וזה המצב היום.

איך נקבע הנוהל? הוא נוהל פנים רשותי? איפה הוא מעוגן?

זה איזשהו מתווה כפי שאמרתי, שגובש - - -

לא מתווה הקורונה, הנוהל שאותו אתם פעלתם על פיו לפני הקורונה. הוא מעוגן בחקיקת משנה, בהנחיות פנימיות?

פועלים לפי איזשהו מתווה שסוכם בין המשרדים, גם לפני הקורונה. כעת הנוהל לקראת בחינה אצל צוות מנכ"לים, להבנתי.

גבירתי, שוחחתי אתמול עם תומר מוסקוביץ', ראש רשות האוכלוסין וההגירה, והוא אמר לי שעמדתכם היא שאתם תומכים בהארכת הנוהל עד סוף מרץ 2022. האם לא כן הדבר?

מה עמדתכם ביחס להארכת הנוהל הקיים עכשיו?

אנחנו עכשיו באיזושהי תקופת מעבר. כפי שאמרתי, בעקבות פניות שהתקבלו לדעתי במשרד המשפטים, הוסכם להאריך את תקופת המעבר עד לסוף השנה. ככל שיהיו פניות שיבחנו, איפה שיש הסכמה אז אין לנו התנגדות להאריך את תקופת המעבר הזאת.

עו"ד גולדשטיין, אנחנו מתכנסים כאן כי תקופת המעבר עומדת לפוג והיו פניות ביחס לכך, אבל מעבר לפניות אנחנו גם מכירים את הסיטואציה. הייתי שמח לדעת מה עמדת רשות האוכלוסין וההגירה ביחס להארכת הנוהל הזה מעבר לתקופה שנקבעה עד ה-31 בדצמבר 2021.

למנכ"ל הרשות אין התנגדות להארכה.

האם אתם מנגדים בכלל להפוך את הנוהל הזמני הזה לנוהל קבע? אנחנו ראינו שבהרבה מאוד נושאים ותחומים, הקורונה הביאה לחיינו צורך להתגמש ולשנות את דרכינו. הנה, גם את עכשיו מופיעה שלא כבשגרה באמצעים ויזואליים ולא נוכחת כאן בתוך ועדת הכנסת. אנחנו משתנים ואנחנו מתעדכנים. הקורונה הביאה לנו כל מיני אתגרים, ואנחנו פתאום רואים שכל מיני דברים שהיינו רגילים אליהם לפני הקורונה, ושינינו את הנוהל כלפיהם בתקופת הקורונה, אפשר לאמץ אותם כדבר שבשגרה. מה עמדתכם לאמץ את הנוהל הזה שאומץ אכן בשל הקורונה, כדבר שבשגרה אחרי הקורונה?

הנוהל בכל הנוגע לפונדקאות בחו"ל, שכידוע לא מוסדר בחקיקה, לא נוהל שקשור לכמה וכמה משרדי ממשלה. להבנתי, כעת הנוהל נמצא אצל מנכ"ל משרד המשפטים.

זה אני מבין. אגב, כל משרדי הממשלה נמצאים כאן בדיון הזה, אבל אני שואל מה עמדת רשות האוכלוסין וההגירה להפיכת הנוהל הזמני הזה, תקופת הביניים הזאת למצב של קבע? האם את רואה קשיים עם הדבר הזה? האם יש מניעה להפוך את זה למשהו קבוע?

המדיניות היא שצריך להוכיח את הזכאות לאזרחות ישראלית לפני הכניסה לישראל, כשנכנסים לצורך השתקעות.

כן, אני מבין, אבל אנחנו רואים שאנחנו פועלים בחודשים האחרונים בנוהל מסוים, תעודת מעבר וכל מה שתואר כאן.

מדובר במתווה שבא לתת מענה למצב של הקורונה ולפי הנתונים שהיו בכל פעם שהוא הוארך.

נכון, אבל אני שואל, לאור ההתמודדות עם המתווה החדש הזה שפעלתם לפיו במשך יותר מחצי שנה והוא עובד בצורה כזו או אחרת. לא אגיד שהוא נוח אבל הוא נוח יותר מאשר לעבור את כל התהליך מחוץ לארץ. האם לאור העובדה הזאת שהנוהל עובד, שנכנסו תינוקות על פיו וכו', האם רשות האוכלוסין וההגירה תומכת בהשארתו כנוהל קבוע?

המתווה הוא משהו שנותן מענה לאיזושהי סיטואציה, אבל המדיניות נשארת אותה מדיניות, שצריך להוכיח את הזכאות לאזרחות ישראלית לפני הכניסה לצורך השתקעות.

אני מוכרח להפנות לתשומת ליבך את האבסורד הגדול במדיניות שמצד אחד מניחה שבן או בת של הורים ישראלים נדרש להירשם בקונסוליה כדי להגיע לארץ עם דרכון ישראלי, אבל לצורך הגעה לישראל כדי להתאזרח, הוא צריך להוכיח זכאות לאזרחות ישראלית. מצד אחד יש דרישה בחוק, של תכלית החוק שהיא אומרת שבמידה וילד נולד להורים ישראלים או להורה ישראלי, הוא נדרש בהליכים מול הקונסוליה כדי להגיע לישראל אפילו לביקור, אבל כדי להתאזרח הוא צריך לעשות תהליך מאוד מורכב, כי אני לא יודע למה, ולפיכך אני מוצא הרבה היגיון בשאלה של יושב-ראש הישיבה, שאומרת, אם יש הליך עכשיו שמקל על חייהם של אזרחים ישראלים לממש את זכותם הבסיסית מכוח אזרחותם, והיא להיכנס ולצאת מישראל, בואו נלך על ההיגיון שתכלית החקיקה המקורית דורש, של לצאת מתוך נקודת מוצא שילדיהם של הורים ישראלים, יש לו זכאות לאזרחות ישראלית, ומשכך, לאפשר לו להגיע לארץ בהקדם האפשרי כדי לממש את אותה אזרחות מבלי להכביד על ההורים שלו שנמצאים הרחק מהמשפחה, מטלות כאלה ואחרות כפי שהנוהל המיוחד שגובש בתקופת הקורונה, מאפשר. את כמשפטנית ודאי יודעת מה תכלית החקיקה.

אולי אנחנו צריכים, אדוני היושב-ראש, להציע להורים שנוסעים לפונדקאות, שבצאתם מהמדינה יוותרו את האזרחות הישראלית, ובחזרתם עם הילד יבקשו לעשות עלייה כי הם יהודים, ואז גם הילד יהודי ותיפתר הבעיה, הם יקבלו מייד.

פתרון עוקף. כן, גבירתי, מה עמדת הרשות ביחס לדברים שנאמרו על ידי חבר הכנסת הרצנו?

עמדה באיזה שאלה?

ביחס לאבסורד, גבירתי, ביחס לסיטואציה שבה את חוזרת על זה שזה הנוהל וזו המדיניות, ואנחנו מציפים פה קושי של ישראלים שנמצאים בחו"ל בהבאתם ילדיהם. אנחנו ניצבים בפני מדיניות שהיא מדיניות מוחרגת לאור תקופת הקורונה, אבל היא מוכחת כמדיניות מקלה על חייהם של אותם ישראלים. אנחנו תוהים מדוע לא להפוך את אותה מדיניות מוחרגת למדיניות קבע?

אני אחדד את השאלה של גבירתי. תכלית החקיקה מניחה חובות על ילדיהם של מי שנולדו להורים ישראלים, כלומר הם לא יכולים לנצל את אזרחותם. אני לפני שנבחרתי לכנסת הייתי אזרח בלגיה. אם ילדיי ייוולדו בבלגיה, יהיה להם דרכון בלגי. היה להם אם לא הייתי בכנסת. הם לא יוכלו להגיע לישראל עם הדרכון הבלגי שלהם בלי שאני אבצע הליך רישום שלהם בקונסוליה הישראלית בבריסל, בגלל שאני אבא שלהם ואני אזרח ישראל. מדוע יש לילדים ישראלים חובות מתוקף העובדה שהם נולדו לאזרחים ישראלים, ולא זכויות כמו להגיע לישראל מה שיותר מהר בשביל לממש את אזרחותם זו?

יש חובה להודיע על ילד שנולד. יש דרך להוכיח את הטענה שהילד אזרח מלידה. ברגע שהילד אזרח מלידה, אז לפי החוק הוא צריך להיכנס לישראל עם דרכון ישראלי.

כדי להיכנס לישראל הוא חייב להיות אזרח.

זה שילד אזרח, זה לא תמיד אומר שהוא יקבל דרכון ישראלי, כי אם אביו אזרח ישראלי שלא נולד בארץ והוא חי בחו"ל, ויש לי לא מעט פניות כאלה של הורים, גם אם הוא יוכיח את האבהות שלו, הילד לא יוכל לקבל דרכון ישראלי כי האב לא תושב בישראל. הוא יעשה תהליך והילד יקבל מספר תעודת זהות ישראלית, אבל הוא לא יוכל להגיע לארץ כי הוא לא יקבל דרכון ישראלי, כי כדי לקבל דרכון ישראלי הוא צריך להיות תושב בארץ.

כן, תמי, אני רואה שאת ממש רוצה לדבר. בקשה.

אני רוצה לענות לבת חן על ההערה שלה. אחד, כשאבא נולד בחו"ל והוא אזרח ישראלי שנולד מכוח לידה בחו"ל, לפי חוק האזרחות הילד שלו הוא לא אזרח ישראלי, ואם הוא רוצה להקנות לילד את האזרחות הישראלית, הוא צריך להגיע ולהגיש בקשה לעולה. לפי החוק, לפי הנהלים, עולה זה מי שבא להשתקע בישראל. זה לא שמחייבים אותו להיות תושב. כעולה, אם הוא בא להשתקע בישראל, הוא יכול להגיש בקשה לעולה לילד שלו, אז זה לא כל כך מדויק מה שבת חן אמרה, שהילד לא יכול להיות ישראלי אם הוא לא יהיה תושב הארץ. אין מה לעשות, חוק האזרחות מדבר על ילד שנולד להורה אזרח ישראלי שלא רכש את האזרחות מכוח לידה בחו"ל. את זה אני חייבת לתקן ולהעיר.

ומה ביחס לשאלה שלי שאני מנסה לקבל עליה תשובה ואני לא מצליח? אם הנוהל הקיים המקל עובד, למה לא להפוך אותו למדיניות של קבע? זה מה שאני לא מצליח לקבל מכם תשובה. האם יש מניעה מבחינת המדיניות?

אז אנחנו נגיד שאתה שאלת עכשיו את השאלה הזאת ואנחנו נבחן אותה.

כן, אבל גבירתי, הנוהל הזה הולך להסתיים בעוד שבועיים.

רגע, סליחה, כמו שגם חבר הכנסת הרצנו אמר, שמבחינת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אין לו מניעה להאריך את זה, אבל כאמור, זה לא רק מנכ"ל רשות אוכלוסין והגירה מחליט פה. יש עוד כמה משרדים שהם שותפים לכך, וככל שיוחלט, כמובן שלמנכ"ל שלנו אין התנגדות לכך. לעניין הארכה באופן קבוע, זה ייבחן. אנחנו לא יכולים לענות על תשובה כזאת בלי להתייעץ עם הגורמים המתאימים במשרד וביתר המשרדים.

אני רוצה להזכיר לך שיש נהלים שונים לא ביחס לרשות האוכלוסין וההגירה, שנולדו בתקופת הקורונה, למשל נהיגה מונעת. פעם היית עושה נהיגה מונעת בשלושה מפגשים ב-X שעות ו-20 שאלות. תקופת הקורונה צמצמה את זה ליומיים ועשר שאלות. ראו כי טוב, השאירו את הנוהל הזה ככה מבלי לפגוע בחומר הנלמד.

קבעו למשל שהיוועדות חזותית של אסירים ועצירים יכולה להיעשות בבית משפט גם כשהם נמצאים בבית הסוהר ולא מובאים פיזית לבית משפט. זה נולד בתקופת הקורונה כהוראת שעה כדי לאפשר שגרת חיים בתקופת הקורונה, אבל ראו שזה מסתדר ובהסכמת האסירים הדבר הזה ממשיך להתבצע גם כשהגבלות הקורונה שהיו בתחילת הדרך, שלא ידענו שום דבר ביחס למגפה הזאת ואנחנו היום חיים בצל הקורונה, זה ממשיך להתנהל בצורה כזאת והפכו את הנושא הזה כנושא של קבע.

למשל, אפשרו בתחום התכנון והבנייה להגיש התנגדויות ולהופיע בפני הוועדה בהיוועדות חזותית בזום, כמו שאת כרגע נמצאת עכשיו, אני מניח שבתל אביב או בירושלים, אינני יודע, ומופיעה בפנינו כשבעבר היית חייבת להגיע לכאן, אי אפשר היה לדבר איתך בזום. מה שאני רוצה לומר הוא, שנולדו בתקופת הקורונה כל מיני נהלים שנולדו באופן חריג, כי הקורונה הגבילה אותנו בכל מיני סיטואציות, אבל ראו כי טוב והפכו אותם לנהלי קבע. אני שואל מדוע לא להפוך את הנוהל הזמני שגם אתם קבעתם, אתם הממשלה, לנוהל קבע? הרי בחנתם את זה וקיבלתם ילדים על סמך אותו נוהל, אזרחתם אותם. הם נכנסו לישראל. מספיק ידע נצבר בנושא הזה. מספיק הורים וילדים נכנסו בנוהל המקל הזה לישראל, ואני שואל מדוע לא להפוך את זה לקבע?

טוב, אז קודם כל בואו לא נשווה נהיגה מונעת לילדים. בסופו של דבר אנחנו עוסקים פה בילדים.

גבירתי, סליחה, אני עוצר אותך פה. אני לא השוויתי נהיגה מונעת לילדים. גבירתי, אל תהפכי את זה לזה. אני הצגתי סיטואציות שונות: נהיגה מונעת, היוועדות חזותית, בתי משפט, אסירים, עצורים, תכנון ובנייה, כנסת, כל מיני נושאים שהיו נהלי ביניים כדי שנוכל לחיות בצל קורונה ולאפשר לאזרחים התנהלות פשוטה יותר ושגרת חיים, אבל הממשלה ראתה כי טוב, שזה עובד, זה לא פוגע, אפשר לממש את התכלית הראויה של המימוש מבחני הנהיגה, בהגשת התנגדויות לתכנון ובנייה, בהצגה בפני הכנסת, בעדות בפני שופט, בכל מיני דרכים. המדינה ראתה כי טוב והפכה את הנהלים האלה מנהלי ביניים בתקופת קורונה לחירום, לנהלי קבע. אל תעשי בבקשה את ההשוואה. אני לא השוויתי בין הדברים האלה. דיברתי על נהלים שהפכו מזמניים לקבע בתקופת קורונה, ואנחנו גם רואים היום שהרבה מאוד מעובדי הממשלה למשל עובדים מעת לעת מהבית, והחיים ממשיכים, ועוד דוגמאות אפשר לתת בצורה רחבה לאורך כל שדרת החיים שלנו. אני שואל מדוע גם את הנוהל הזה, הנוהל הזמני, אי אפשר להפוך לנוהל קבע, מכיוון שאנחנו רואים, גילינו פתאום שאפשר, זה מקל על אנשים.

אז כמו שחברה שלי תניה קודם אמרה, הנוהל של הפונדקאות נמצא בבחינה של צוות המנכ"לים וגם הדבר זה ייבחן במסגרת הזאת.

אז נזמין לפה את המנכ"לים.

אמרנו שמבחינת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, הארכה של הנוהל הזה, מבחינתו אין לו בעיה לאשר את ההארכה. ככל שיתר המשרדים, לא תהיה בעיה עם זה, מבחינת רשות האוכלוסין וההגירה הוא לא מתנגד להארכה.

להאריך את זה בשנתיים זה אפשרי?

אני צריכה לשאול אותו. אני לא יכולה לענות בשמו.

לפי עצתך, בואי נעבור למשרדי הממשלה הנוספים, השותפים שלכם ונשמע את עמדתם כדי שנדע כולם ביחד מה עמדתם של כל אחד מהם. בואי נעבור למשרד החוץ, לעו"ד דוד גולדפרב. שלום אדוני, ברוך הבא, נשמח לשמוע מכם גם מה אתם שומעים מנציגיכם בחו"ל ביחס לנוהל שהיה ולנוהל שמתקיים כרגע, וגם את עמדתכם ביחס לעתיד לבוא.

תודה אדוני היושב-ראש. כמובן שנכון היה שפניתם לרשות האוכלוסין. בסוף הם הרשות האחראית המוסמכת בנושא. משרד החוץ הוא משרד מבצע. אנחנו מטבע הדברים פרוסים ברחבי העולם ובספציפית בצפון אמריקה, בארצות הברית ובקנדה במספר גדול של נציגויות, ואנחנו נותנים שירות מסור ככל הניתן לאזרחים שנזקקים לסיוענו בתהליך הפונדקאות. מטבע הדברים, כמובן לפני הקורונה כפי שעלה פה קודם, פחות פגשנו אותם בצפון אמריקה כי הם הגיעו לארץ עם דרכון אמריקאי. מאז הקורונה ומאז שהיו קשיים בארצות הברית בהנפקת דרכונים אמריקאים למי שנולד שם באופן מהיר, הם החלו להגיע אלינו. הנציגויות, אני מוכרח להגיד, עשו מעל ומעבר לטפל באנשים האלה 24/7, לקבל אותם בכל שעה גם בשיא הקורונה כשהקורונה השתוללה בארצות הברית. עשו כל מאמץ לקבל אותם, לפגוש אותם עם כל ההבנה והאמפתיה למורכות של זוג שנמצא במדינה זרה, שנטש את החיים הפרטיים שלו, לא פעם משפחה בארץ, והגיע לארצות הברית אחרי הוצאות מאוד גדולות כדי להביא ילד לעולם. אנחנו מנסים באמת לתת את השירות הטוב והמהיר והיעיל ביותר לאותם הורים ולאותם קטינים שנולדו שם, כמובן תוך מילוי כל ההנחיות שאנחנו מקבלים מהגורמים המוסמכים בארץ.

מה תפקידך, אדוני?

אני מנהל המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי באגף היועץ המשפטי במשרד החוץ. אנחנו מלווים את האגף הקונסולרי שהוא בעצם מנחה את הקונסולים בחו"ל בכל הנוגע לדבר הזה.

האם אתם רואים מניעה משפטית, ביצועית עם הנוהל הקיים היום, הנוהל המקל? בוא נקרא לו כך לשם הדיון. האם יש בו שוני? האם הוא מקל גם עליכם אולי במסגרת העבודה? אם תוכל לתת לנו אמירה לגבי זה.

כמו שאמרתי קודם, אנחנו גורם מבצע. אנחנו לא גורם המדיניות שמכתיב כיצד לקבוע את הנהלים של כניסה לישראל. בוודאי שאנחנו משקפים לכל הגורמים הרלוונטיים החברים בצוות שמלווה את הסוגיה הזאת, ומשקפים לכל הגורמים הרלוונטיים את הקשיים שאנחנו רואים, כי אנחנו בסוף נתקלים בחלון הקונסולרי ובקבלת הקהל הקונסולרית באותם אזרחים ובתינוקות שנולדים בארצות הברית. משקפים למערכת את הקושי של אותם זוגות של אותם ילדים ואת הרצון הכנה שלהם לסיים את התהליך כמה שיותר מהר ולהגיע לישראל. ברור שיש נהלים שצריך לבדוק אותם, כי זה כן תהליך מיוחד, זה לא תהליך רגיל של לידה בחו"ל, אבל אנחנו כמה שיותר בעד להקל על אותם הורים, כמובן במסגרת הנהלים הקיימים.

אתה יכול לומר לנו כרגע מה המצב בארצות הברית ובקנדה ביחס לסיטואציה הממשלית שם לגבי ההגבלות, האם יש הקלה, האם הדברים עדיין ממשיכים להיות מוגבלים לאור האומיקרון, לאור סיטואציות הקורונה באותן מדינות? האם המצב השתנה מלפני נניח חודשיים, חודש?

מצב הקורונה בעולם ובארצות הברית ידוע לכולנו והוא נע ומשתנה מיום ליום כמו שאנחנו יודעים, עם כל גל וגל. חלק מהקשיים שהחלו בתחילת הקורונה כמובן שלא קיימים היום, כמו סגרים וכו', אבל קשיים אחרים כמו למשל הקשיים בהנפקת תעודות, העיכובים בהנפקת תעודות, דברים כאלה, חלקם עדיין אנחנו נתקלים בהם ורואים אותם מול העיניים.

תודה רבה, עו"ד גולדפרב. נעבור לעו"ד מצלאוי דוד ממשרד המשפטים, ממחלקת ייעוץ וחקיקה. שלום עו"ד מצדה מצלאוי.

שלום אדוני היושב-ראש.

נשמח לדעת, א', את תפקידך הספציפי, ו-ב', לשמוע את עמדתכם ביחס לדיון שהתנהל עד כאן ומה דעתכם בנוגע לכך.

אני עוזרת ראשית במחלקת ייעוץ וחקיקה, משפט ציבורי וחוקתי, משרד המשפטים. כפי שהתחילו חבריי ותניה גם ציינה, הסוגיה של הקלות בכניסה לישראל היא סוגיה שנמצאת בסמכות של משרד הפנים, שר הפנים ושרת הפנים. מאז תחילת הקורונה הסמכות להחליט האם לאפשר הקלות לתינוקות שנולדו בהליכי פונדקאות בחו"ל, הואצלה למנכ"ל רשות האוכלוסין שבאמת החליט מאז אפריל 2020 לאשר מעת לעת הקלות בכניסה לישראל לתינוקות שנולדו בהליכי פונדקאות בחו"ל. זה היה בהסתמך לנתונים שהוצגו לו מעת לעת, שקשורים בקורונה, שזה מצב תחלואה ותדירות הטיסות.

תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה ושל משרד המשפטים זה אך לבחון האם ניתן להגן משפטית על החלטותיו של מנכ"ל הרשות שהוא הגורם המוסמך להחליט בהחלטות האלה, כאשר כפי שציינה תניה, עד ספטמבר 2021 היועץ סבר כי ניתן להגן באופן עקבי על כל החלטותיו של מנכ"ל רשות האוכלוסין שהתקבלו עד אותה עת בנושא הזה, וזה היה כמובן בהסתמך על הנתונים שהוצגו מעת לעת למנכ"ל בעניין של תדירות הטיסות ורמת התחלואה.

בספטמבר 2021 באמת ראינו שדווח על שיפור משמעותי מאוד ואובייקטיבי במצב התחלואה ובתדירות הטיסות מארצות הברית וקנדה לישראל, ככה שנוצר מצב שהמצב בארצות הברית ובקנדה בעצם לא היה שונה מהמצב ביתר מדינות העולם ביעדי הפונדקאות שישראלים מבצעים שם הליכי פונדקאות שלגביהם נפסקו ההקלות עוד לפני כן כפי שציינה תניה, ביולי ובמאי אני חושבת, ולכן היועץ המשפטי לממשלה סבר שיש קושי משפטי להמשיך ולהגן על החלטה שמאפשרת הקלות רק ביחס לפונדקאות בארצות הברית ובקנדה, כאשר ביחס ליתר יעדי הפונדקאות שהמצב בהם היה דומה למצב בארצות הברית, ההקלות האלה נפסקו והישראלים שם נאלצים בעצם להשלים את כל התהליך לפני הכניסה לישראל. זה ברמה המשפטית. כמובן שנקבעה הוראת מעבר כפי שציינה תניה, שאמורה להסתיים בסוף החודש. ככל שיוצגו בפני היועץ המשפטי לממשלה החלטות חדשות של המנכ"ל, הן ייבחנו בהתאם לנתונים שיוצגו לפני המנכ"ל.

החלטות חדשות ביחס למה? אם הוא ירצה להאריך את זה? אז הנה, אומרות פה שתי נציגות של המנכ"ל שהוא בעד להאריך את זה.

אני אומרת שוב, היועץ בוחן משפטית החלטה שמגיעה לפניו. ככל שיתקבלו פניות, יהיו נתונים, מנכ"ל רשות האוכלוסין יקבל איזושהי החלטה, אם זה לגבי הארכת תקופת המעבר, אם זה לגבי קביעה של תקופה ארוכה יותר, זה ייבחן על ידי היועץ. היועץ בוחן את הדברים ברמה המשפטית.

האם יש מניעה לקבוע כהוראת קבע את הוראת המעבר? ואני חוזר לדוגמאות של היוועדות חזותית וכו'.

תראה, עד כה הנוהל הזה הוארך מעת לעת בערך על בסיס חודשי. הייתה הארכה אחת שהייתה הארכה בקיץ, לשלושה חודשים, אבל מתחילת הקורונה, אפריל 2020, הנוהל הזה הוארך מידי חודש על בסיס נתונים שהתחדשו מעת לעת, כי הקורונה זה מצב - - -

אני מבין, אבל גם היוועדות חזותית הוארך ובסוף החליטו שזה עובד והפכו את זה להחלטת קבע. אפילו הביאו הצעת חוק. אתם הבאתם הצעת חוק בנושא הזה. אני שואל האם יש מניעה משפטית להפוך את זה להוראת קבע, את תקופת המעבר הזאת שאנחנו כבר נסמכים עליה מספר חודשים רב?

תראה, זה החלטה קודם כל של גורמי המדיניות.

אני מבין. אל תסתתרו מאחורי המשפטים המשפטיים. בהנחה והגורמים המקצועיים ברשות ההגירה אומרים, וואלה, אפשר להמשיך בנוהל הזמני הזה, המקל הזה, האם יש מניעה משפטית להמשיך בנוהל הזה?

זה דברים שעוד לא נבחנו ברמה הרוחבית. יש לזה השלכות. אנחנו כרגע הארכנו את הנוהל רק על בסיס נתונים שקשורים לקורונה. אם הרצון ליצור נוהל שהוא נוהל קבע שלא מסתמך על נתונים שקשורים לקורונה, זה שאלה משפטית נפרדת שעוד לא נבחנה עד היום. יש היום צוות מנכ"לים כפי שציינה תניה, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, שתפקידו לדון בכל הנושא של הנוהל הזה. הוא נמצא בשלבים יחסית מתקדמים. ייבחנו בו הרבה סוגיות. בין היתר אפשר לבקש גם שתיבחן הסוגיה הזאת, וככל שהמנכ"לים שהם גם הגורמים שאחראים ברמת המדיניות להחליט את ההחלטות האלה, יחליטו שזאת ההחלטה המתאימה, היועץ המשפטי לממשלה יבחן אותה ברמה המשפטית, אבל זה לא שנבחנה עד כה, שאני יכולה לתת עליה תשובה.

אז ראשית, הנה, ועדת הפנים מבקשת ממש כהחלטת ועדה, להעביר למנכ"ל שאנחנו מבקשים לבחון גם את הסוגיה הזאת. הנה, ממש בקשה רשמית מועברת דרך הזום לבחון את הנושא הזה, ואם אפשר גם לבחון אותו במהרה. אנחנו ניצבים היום בפני סיטואציה שבה בעוד שבועיים הנוהל הזה הולך להתקצר. אני אשמח לחזור לתניה ולשאול אותה, לאור עמדת עו"ד מצלאוי, האם נעשתה פנייה של רשות האוכלוסין וההגירה, ולאור עמדת מנכ"ל הרשות, האם נעשתה פנייה ליועץ המשפטי לממשלה להאריך את הנוהל הזה?

לא נעשתה פנייה. כפי שמצדה ציינה, הארכת תקופת המעבר שהיה בנובמבר עד לסוף השנה היה על סמך פניות ונתונים שהועברו. האישור של היועץ המשפטי לממשלה להחלטה להארכה הזאת, גם כן היה על סמך פניות ונתונים.

מה הכוונה לפניות ונתונים, גבירתי? הרגע אמרת שאתם לא מתנגדים לכך, אבל אתם הגורם המחולל, אתם הגורם שצריכים להחליט האם אתם רוצים להאריך, האם אין צורך בהארכה. אני לא מבין מה המשמעות של פניות. אני אמור לפנות? אז הנה, אני פונה. אגב, גם פניתי לפני שבוע ושבועיים, והסיבה שהדיון הזה מתקיים, כי לא קיבלתי תשובות, כי כל אחד מכם מפנה אותי למשרד האחר. "יש עוד משרדים", "לא אנחנו קובעים", "היועץ המשפטי קובע". אז הנה, מתכנסים כולם סביב שולחן אחד או בזום אחד ומנסים לדבר, לראות האם אפשר להאריך את הנוהל הזה. את אומרת שצריך לקבל את אישור משרד המשפטים. פנינו למשרד המשפטים. משרד המשפטים אומר שהם צריכים לקבל מכם בקשה כדי לבחון את הנושא הזה. אנחנו פונים אליכם בחזרה לראות האם פניתם. לא פניתם אבל אתם בעד הדבר הזה.

איפה אנחנו עומדים, חברים? מדובר באזרחי ישראל שנמצאים מחוץ לארץ, נמצאים בלחצים, הם לא יודעים מה הולך לקרות. אני יודע שהייתה תקופת מעבר ונתתם מה שנקרא ארכה, ואני מודה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנכ"ל האוכלוסין וההגירה שאפשרו את ההקלות עד חודש ינואר, אבל אנחנו רואים שהמצב של הקורונה לא השתפר בעולם. למה אנחנו רוצים להגיע, ליומיים לפני סוף הנוהל שאז נתחיל להתרוצץ מהר, מהר, נוציא החלטה מהר, בואו נבקש מהקונסוליות במשרד החוץ שיתנו בקשה בארצות הברית, והיועץ המשפטי לממשלה יקבע ביום האחרון, בשעה האחרונה שמאריכים את הנוהל לעוד שלושה חודשים? למה לא לעשות את זה מראש? אנחנו יודעים שזה קיים.

שאלה נורא פשוטה, גבירתי. למה לא פניתם? אם העמדה המקצועית של מנכ"ל הרשות תומכת בהארכת הנוהל, למה לא פניתם? הנתונים אצלכם. אתם רשות ההגירה והאוכלוסין.

עו"ד גולדשטיין, אני מבקש את תשובתכם.

אנחנו עכשיו בעצם בתקופת מעבר לאחר סיום ההקלות. כל ההחלטות התקבלו לאחר שפנו אלינו עם בקשה קונקרטית, עם נתונים, עם בקשה להארכת התקופה, ולאחר מכן כל החלטה שמתקבלת, נבחנת על סמך אותם נתונים.

גב' תניה גולדשטיין, אתם לא גורם פאסיבי בנושא הזה. אתם גורם מוביל בנושא הזה. אתם הפיבוט, אתם אלה שמחליטים. אתם אלה שאומרים, חברים, עדיין יש בעיה, צריך להמשיך או הסתיימה הבעיה. מאיפה אתם מקבלים את הנתונים? האם ביקשתם נתונים?

בעיקר קיבלנו נתונים ממשרדי הממשלה האחרים, ממשרד החוץ כשהיה רלוונטי. רוב הנתונים הגיעו ממשרד החוץ.

והנתונים שקיבלתם עד עכשיו השתנו?

בנוגע לקורונה.

כן, בוודאי.

לאחרונה לא קיבלנו איזשהו נתונים על חזרה למצבים שהיו עוד קודם.

תודה. עו"ד גולדפרב, אני אשמח לשמוע את עמדתך, האם הנתונים שהעברתם לרשות האוכלוסין וההגירה השתנו מאז חודש נובמבר נניח, שאז הוארך הנוהל? האם יש שוני בנתונים?

לא צריך את משרד החוץ כדי לדעת איך נראה הקורונה ואיך נראים החיים בארצות הברית.

זה לא נכון. בשיחה שלי אישית עם היועץ המשפטי לממשלה, וכך גם היה בהארכת הנוהל בחודש נובמבר, החלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה להאריך את הנוהל עד סוף דצמבר באישור היועץ המשפטי לממשלה, הסתמך על נתוני משרד החוץ. אני מודה שהייתי מצפה מרשות האוכלוסין לפנות למשרד החוץ לשאול האם יש שוני בנתונים. אני מבין שהדבר לא נעשה. יש פה רשות שאיננה אקטיבית, היא מחכה שיהיו פניות, אז אני עכשיו פונה אליך. האם יש שוני בנתונים מאותם נתונים שהועברו לרשות האוכלוסין וההגירה, שעל סמך זה ביקשו הארכה מהיועץ המשפטי לממשלה? האם יש שוני בנתוני הקורונה באותן מדינות שעליהן אנחנו מדברים?

אדוני, אנחנו מציגים לאורך הדרך את המצב כפי שאנחנו רואים אותו, את הקשיים כפי שאנחנו רואים אותם. זה נכון שנתוני הקורונה השתנו בארצות הברית. סגרים כבר אין. מצד שני, קשיים יש. אנחנו משקפים את הנתונים האלה לאורך הדרך ומעבירים אותם לכל אורך הדרך לכל הגורמים הרלוונטיים.

בחודש נובמבר העברתם חוות דעת לרשות האוכלוסין וההגירה ביחס למצב בארצות הברית בכל הנוגע, נכון, סגרים כבר אין, אבל בכל הנוגע לקשיים לקבל אישורים, אפוסטילים, פסקי דין של בתי משפט וגם דרכונים. האם המצב הזה השתפר או עדיין נמצא במצב של זמנים ממושכים, של תורים, של מגבלות בממשל האמריקאי והקנדי?

אני יכולה להתייחס לשאלה הזאת.

בקשה, יעלה ציטרין, עוזרת משפטית, משרד החוץ.

בוקר טוב, לגבי הקשיים שהצגת עכשיו לגבי קבלת מסמכים בארצות הברית, אנחנו כן רואים שדרכונים אמריקאים עדיין לא מונפקים במהירות כפי שהונפקו לפני הקורונה. בקנדה דווקא כן עולה שזוגות מצליחים לקבל דרכון קנדי בתקופות זמן יותר מקוצרות. לגבי הנפקת מסמכים אחרים, תעודות לידה, אישורי אפוסטיל, פסקי דין, מהדיווחים שקיבלנו מהנציגויות שלנו, לא עלו קשיים מיוחדים בעניין הזה.

מה שאת אומרת לי, שהמצב בארצות הברית מאז חודש נובמבר שהעברתם את המלצתכם לרשות האוכלוסין וההגירה להמשיך בנוהל, השתנה. היום המצב השתנה והוא קל יותר מאז חודש נובמבר.

המצב לא השתנה למיטב ידיעתנו מאז, מעבר לווריאנט החדש - - -

אבל בחודש נובמבר, יעלה, אמרתם שיש קשיים ועל סמך זה רשות האוכלוסין וההגירה קיבלה החלטה להאריך את זה, והיועץ המשפטי לממשלה אישר את זה.

למיטב ידיעתי המכתב שאנחנו העברנו בתחילת נובמבר לא קיבל מענה, והוא התייחס מעבר לקשיים הקיימים גם לנושאים אחרים שבגללם אנחנו חושבים שצריך להאריך את המתווה, לא רק לעניין הקשיים בהנפקת מסמכים. הוא היה מורחב יותר.

כלומר, על פי משרד החוץ המסמך שיצא מידיכם בחודש נובמבר עדיין עומד תקף, שריר וקיים ביחס לאותם קשיים.

כן.

הבנתי, תודה רבה. עו"ד גולדשטיין, הנה קיבלת נתונים, שמעת ממשרד החוץ. הם עומדים עדיין מאחורי אותו מסמך שהועבר אליכם, שבגינו ביקשתם מהיועץ המשפטי לממשלה אישור להארכת הנוהל. האם לאור הנתונים האלו יש מקום לבקש מהיועץ המשפטי לממשלה אישור להארכת נוהל נוסף? מה גם שאת אומרת לי שמנכ"ל הרשות חושב שצריך והוא בעד להאריך את זה בעוד שלושה חודשים.

נאריך את זה כל פעם לשלושה חודשים? אי אפשר לייצר פה איזשהו סדר?

כן, בקשה גבירתי.

כפי שהוסבר כאן, הנתונים שעברו הראו שהקשיים שראינו בתקופת הקורונה, בהתחלה ובמהלך הדרך ועל בסיס זה הוארך המתווה, השתפרו, לכן כבר להבנתי מאז ספטמבר היועץ המשפטי לא סבר שיש להאריך את המתווה. מה שקרה מאז ספטמבר זה תקופת מעבר לצורך התארגנות למצב בלי המתווה.

גבירתי, אבל את אומרת שאתם בעד להאריך את המתווה.

אז למה מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה בעד להאריך את המתווה אם הנתונים לא תומכים בכך?

לא קיבלנו נתונים שתומכים בכך - - -

גבירתי, את אמרת בתחילת הדיון שהמנכ"ל בעד להאריך את המתווה בשלושה חודשים.

המצב נבחן על ידי כמה משרדי ממשלה, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה - - -

תניה, כל משרדי הממשלה שבוחנים את זה נמצאים כרגע בזום. אנחנו מדברים עם שלושתכם. אתם לא מדברים אחד עם השני, אז אנחנו מתווכחים ביניכם. את אמרת בתחילת הדיון שהמנכ"ל בעד להאריך, אין מניעה להאריך בעוד שלושה חודשים עד חודש מרץ. את אמרת את זה, אז זה צריך להיות מגובה בנתונים. הנתונים, אתם מקבלים ממשרד החוץ.

אנחנו לא קיבלנו נתונים כפי שיעלה הסבירה. אנחנו לא קיבלנו נתונים הקשורים לקורונה, שעל סמך זה מבקשים להאריך את תקופת המעבר.

גבירתי, אז על בסיס מה המנכ"ל קיבל את ההחלטה להמליץ להאריך את זה בשלושה חודשים? הוא קיבל את ההחלטה להאריך את זה. על בסיס מה?

הוא לא קיבל החלטה.

זה מה שהוא אמר לי.

את אומרת שהוא בעד.

הוא אמר שאין לו התנגדות, אבל אין לו התנגדות - - - המבוסס על נתונים.

אני שוחחתי עם המנכ"ל, עם תומר, אתמול בטלפון בשעות הערב, והוא אמר לי שהוא תומך בזה וזה כרגע נמצא באישור היועץ המשפטי לממשלה, אז אני מבקש לדעת, אם אתם תומכים או אם אין מניעה מבחינתכם, על בסיס מה העמדה המקצועית הזאת נשענת? ואם זאת העמדה המקצועית שלכם, למה לא העברתם אותה ליועץ המשפטי לממשלה?

ועוד משהו אני אוסיף, שאם העמדה המקצועית שלהם לא נשענת על נתונים, אז למה אנחנו צריכים בכלל את כל הדיון הזה? בואו תאריכו וזהו. אם אתם לא זקוקים לנתונים, תחליטו למה אתם זקוקים.

לא, היא אמרה שהיא זקוקה לנתונים.

היא אמרה לפני רגע, אם אני שומעת נכון, תתקן אותי אם אני טועה, שהוא אמר שאין לו התנגדות, אז אם אין לו התנגדות וזה לא נשען על הנתונים, אז תקבלו כבר החלטה, אז אין צורך בנתונים, בואו נתקדם ונסיים עם הפארסה הזאת. בעצם תחשבו מה קורה פה? להביא ילדים זה זכות יסוד בסיסית של כל אדם. פה במדינת ישראל ההליך הזה לא מתבצע. הוא בעצם מתבצע במחוזות אחרים רחוקים ואנחנו פוגעים בזכות יסוד בסיסית של אנשים, עם כל הפארסה, עם כל ההתנהלות הזאת.

אנחנו לא פוגעים, אנחנו מקשים.

אנחנו גם פוגעים, אני אגיד לך למה.

אני מקבל את המילה פוגעים.

אני חושבת שפוגעים. זה לא רק מקשים.

אני עדיין רוצה לקבל תשובה מרשות האוכלוסין לגבי השאלה שהעלו כאן חברי הכנסת. תניה.

מתווה ההקלות הסתיים ואנחנו עכשיו כרגע בתקופת מעבר. אם יש איזשהו עניין שבגללו חושבים שיש מקום להאריך את תקופת המעבר, אז המנכ"ל, אין לו התנגדות לזה.

מי פנה אליכם פעם שעברה, שבשל אותן פניות - - - ?

כל הפניות התחילו עם פניות של משרד החוץ.

הבנתי. יעלה או דוד, אני מקבל פניות. אני לא יודע אם אני צריך להעביר את הפנייה, האם אתם יכולים להעביר את הפנייה, האם קיבלתם פניות כאלה, האם יש מניעה להעביר לרשות האוכלוסין וההגירה באופן אקטיבי, יזום מצדכם בקשה להאריך את הנוהל הזה?

אדוני, אנחנו העברנו פנייה בנובמבר. הפנייה הזו עומדת בעינה גם היום. אין לנו שום בעיה להעביר אותה שוב. כולם מכירים את הפנייה הזאת.

אני רק אוסיף. בחודש נובמבר למעשה היו שתי פניות, פנייה אחת להאריך את תקופת המעבר, ופנייה נוספת להאריך את המתווה באופן כללי.

האם משרד החוץ חושב שצריך להמשיך את תקופת המעבר או את המתווה באופן כללי? מה עמדתכם?

כך אמרנו.

אתם בעד. האם יש אפשרות להעביר מסמך מתוקן עם תאריך של היום כדי שלא יגידו שזה היה בנובמבר, לרשות האוכלוסין וההגירה על מנת שיפנו ליועץ המשפטי לממשלה להאריך את המתווה?

אנחנו נעשה מה שצריך, אדוני. המכתב שלנו תקף והוא בידי כל הגורמים הרלוונטיים. אין לנו שום בעיה להעביר אותו שוב.

אבל אתה מבין את הסיטואציה, מר גולדפרב, ובגלל זה הדגשתי ביחס לתאריך שכתוב בצד שמאל למעלה במכתב. אם המכתב בעינו עומד, ואומרת כאן נציגת רשות האוכלוסין שהפנייה נעשתה מכם והם נסמכים עליכם, האם יש אפשרות שמשרד החוץ לאור עמדתכם כאן, יעביר עוד היום לרשות האוכלוסין וההגירה פנייה, אפילו עם אותו נוסח בדיוק שהיה בנובמבר אבל הם צריכים נתונים שהם תקפים, במכתב עדכני להיום. האם יש מניעה להעביר את אותו מכתב או מכתב עדכני להיום לרשות האוכלוסין וההגירה, שאומר לאור עמדתכם שצריך להמשיך עם המתווה הזה כי המצב עדיין לא השתפר כפי שקיווינו כולנו?

שוב, אין שום בעיה להעביר מכתבים שוב ושוב. המכתב שלנו הוא מורכב יותר. הוא לא רק מדבר על נתוני תחלואה, הוא מדבר על מצב כללי והתרשמות כללית שלנו כגורם שכאמור עומד מול - - -

על זה תניה דיברה, בדיוק על זה, על נתונים ועל מצב. לא רק על מצב נתוני תחלואת קורונה אלא גם סיטואציות ממשליות, שכמו שאמרת, כמו שהיא אמרה, שעדיין יש עיכובים וכו'.

אדוני, עמדת משרדנו כפי שהובעה באותו מכתב היא אותה עמדה. היא מתוקפת יום ביומו ואין לי שום בעיה להעביר את המכתב הזה בכל רגע נתון.

אני אשמח אם תוכל להעביר מכתב חדש. אם אתם עומדים מאחורי המילים, אז אותם מילים באותה פנייה, רק מעודכן להיום. אתה מבין כמה חשובה פה סוגיית התאריך. אני לא סתם עומד עליה. להעביר עוד היום לעו"ד תניה גולדשטיין וללשכת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, עמדה כפי שהגשתם בנובמבר. אגב, אתה אומר שהיא לא נענתה עד היום. כנראה אתה צודק שלא נענתה פיזית עד היום, אבל הלכה למעשה היא נענתה בכך שתקופת הביניים הוארכה או תקופת ההסתגלות הוארכה עד חודש דצמבר, כלומר עשיתם משהו טוב והצלחתם לשנות, גם אם לא ענו לכם בצורה מנומסת, קיבלנו את מכתבכם, תודה. יש אפשרות כזאת?

כן, בהחלט.

אנחנו נשמח לכך. עו"ד גולדשטיין, קיבלת עכשיו תשובה מוסמכת, אם אפשר לומר כך. חזקה עלייך שהם עובדי המשרד ואת אולי אפילו גם מכירה אותם, שאומרים, המצב לא השתנה, אנחנו מבקשים וחושבים שצריך להמשיך עם אותו מתווה גם אחרי חודש ינואר. האם לאור זה שאת שאמרת את זה ממקור ראשון, ולאור העובדה שהנתונים לא השתנו מאז חודש נובמבר והסיטואציה נשארה אותה סיטואציה שבה הוארך, האם תיפנו בבקשה ליועץ המשפטי לממשלה להאריך את התקופה?

אנחנו נקבל פנייה, והחלטה נעביר לאישור היועץ המשפטי לממשלה.

האם פנייה מהכנסת היא גם פנייה שמקובלת עליכם לקבל?

אנחנו מקבלים כל פנייה.

אז הנה, כמו שביקשתי ממצדה לבקש מהמנכ"ל שלה לבחון את הנושא הזה בעודנו מדברים, האם את יכולה לקבל עכשיו את פנייתי זו המאוד ברורה, ואת פנייתם של חברי הכנסת שנמצאים כאן סביב השולחן, למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, להאריך את הנוהל? האם זו פנייה מספקת מבחינתך?

מבחינתי או מבחינת משרד המשפטים?

מבחינת רשות האוכלוסין וההגירה שצריכה להחליט על הארכת הנוהל ולבקש את אישור - - -

אנחנו יכולים לקבל כל פנייה ולקבל החלטה. כל החלטה עובר לאישור היועץ המשפטי לממשלה שבוחן את ההחלטה על סמך הנתונים שעומדים מאחוריה.

תניה, כמה רשות האוכלוסין וההגירה רוצים לעזור לאזרחי ישראל שהנהלים וההתנהלות בחו"ל תהיה התנהלות קלה יותר? האם זה עניינכם? האם זה חשוב לכם הדבר הזה?

כל הנושא של פונדקאות חו"ל הוא נושא שנוגע לכמה וכמה משרדי ממשלה ולכן הנושא נמצא בדיונים בכל המשרדים.

כמה חשוב לכם להקל על אותם אזרחים שנמצאים שם? האם חשוב לכם בכלל להקל? האם אתם מבינים את הקשיים שמתוארים שם? אני באמת שואל. אני מרגיש שהתשובות שלך נשארות תחת הסוגיה שנקבל פנייה, נבחן אותה, נעביר. אני מנסה פה לייצר שולחן עגול בין שלושתכם ואני מרגיש כאילו יש איזה שיח, או שיח של חירשים או שיח שאנחנו חוזרים על אותה שבלונה. אני ממש מצטער שאני אומר את זה. אני כמעט מתוסכל בדיון הזה.

אדוני, היושב-ראש, אם אפשר להגיד. אני מתוסכלת בדיון הזה ויכול מאוד להיות שגבירתי היא לא הכתובת.

היא הנציגה של רשות האוכלוסין וההגירה. יש פה גם את ממונת המחוז, מרשם האוכלוסין והדרכונים.

לא יודעת. זה כאילו אם נחזור על אותה שאלה גם עוד חצי שעה, התשובה תהיה אותה תשובה.

מה שמתסכל אותי, היושב-ראש, ואני מצטרף לדברים של חברתי, זה שנאמר בתחילת הדיון על ידי אותה נציגה, שמנכ"ל הרשות תומך בבקשה או לכל הפחות אין לו התנגדות להארכת התוקף של הנוהל המיוחד. אני מעריך שמאחר ומדובר בגורם מקצועי, הוא מבסס את ההחלטה שלו על נתונים שהועברו ממשרד החוץ, ששמענו שהועברו. משום מה הרשות לא מעבירה הלאה את הבקשה לגורם ביועץ המשפטי לממשלה שיאשר אותה, ואנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה שבה אין עדיין החלטה בנושא למרות שנאמר לנו בתחילת הדיון שיש החלטה בנושא כי אין מניעה. סוג של שיח חירשים כמו שתיארת, וזה מאוד מתסכל כי מדובר בחיים של אזרחים ישראלים שמבקשים לממש כמו שחבריי פה אמרו, את זכותם הבסיסית ביותר לצאת ולהיכנס מישראל.

עו"ד גולדשטיין, יש לי עוד שאלה אליך ואולי גם אל תמי. מדוע אתם לא מאפשרים לאותם תינוקות בעלי אזרחות אמריקאית או קנדית, ליהנות מאותו פטור מאשרה ולהיכנס לארץ כאזרחים אמריקאים ולעבור את כל התהליך הזה פה? זה היה בעבר. אפשרתם לרבבות של תינוקות להיכנס בנוהל הזה. מדוע לא תחזרו לשיטה הזאת הפשוטה שכל התהליך יעשה פה בישראל?

הקורונה טרפה להם את הקלפים ורובריקה A לא מדברת עם רובריקה B.

כן, גבירתי.

כפי שהסברתי קודם, הפטור מאשרה נועד למי שבא לכאן לביקור ולא להשתקעות, ולכן השימוש בפטור זה שימוש לא נכון - - -

מה, אתם בוחני כליות ולב? כשאני הגעתי עם ילדיי לישראל, שניהם, הגענו רק עם הדרכונים שלהם. שבועיים אחרי הלידה היינו כבר בארץ. את כל התהליך עשינו כאן בישראל. נסעו לשיבא, היינו בבית משפט, היינו ברשות האוכלוסין. עברנו הכול והכול היה פיקס. זה היה פשוט קל. נולדו, קיבלנו את מה שצריך מארצות הברית. הגענו עם דרכונים אמריקאים. קיבלו אשרת תייר עם הדגשה שאסור להם, לעבוד, בגיל שבועיים, במשך חצי שנה, ואז אזרחנו אותם. למה אי אפשר לחזור לדבר הפשוט הזה? מה אתם חוששים שיעשו עם הילדים האלה? הם יבואו לעבוד? ממה אתם חוששים? למה לא לאפשר להם להיכנס לכאן עם ההורים הישראלים שלהם ולהתחיל את חייהם כאן? מה, אתם בוחני כליות ולב מה הכוונות של אותם תינוקות, אם הם רוצים להשתקע או רוצים לבוא לבקר? למה לא לחזור לנוהל הזה שהיה?

לא מדובר בנוהל, מדובר באיזשהו מצב שהרבה תינוקות נכנסו בדרך הזו, אבל זה אף פעם לא היה במדיניות וגם כפי שהסברתי כבר - - -

אבל זה קרה, זה עבד.

זה עמדה שהוגשה על ידי המדינה לבית משפט, שיש להוכיח את הזכאות לאזרחות ישראלית לפני הכניסה לישראל.

גבירתי, אבל מי פנה לבית משפט? את ייצגת. רשות האוכלוסין כמובן.

זה עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לבית המשפט בכל ההליכים.

מצדה, למה עמדת היועץ המשפטי לממשלה לא מאפשרת לאותם תינוקות להיכנס לארץ עם דרכונים זרים ולעבור את התהליך הזה כאן בארץ? אתם רואים את הקושי ואתם גם רואים שנכנסו הרבה מאוד. מאות תינוקות נכנסו עם דרכונים זרים לישראל, הפכו לאזרחים וחיים פה את חייהם שנים.

אלפים ויותר מאלפים.

כל הנושא של כניסת זרים בעלי דרכון אמריקאי או קנדי לישראל זה נושא שיש לו השלכות רוחב. גם זה סוגיה עקרונית שהיא נבחנת. ליועץ המשפטי לממשלה אין עמדה מקצועית בנושא הזה. זה עמדה של גורמי מדיניות.

אני מבינה שיש איזה שהם עמדות שונות למשרדי הממשלה בשאלה הזאת, ולכן השאלה הזאת נבחנת עכשיו בצוות המנכ"לים באופן ספציפי. ברגע שתהיה הכרעה של המנכ"לים בשאלה הספציפית הזאת, כשיש לה השלכות באופן רחב על כל הליכי הפונדקאות ועל ביצוע הליכי הפונדקאות, תהיה הכרעה גם בשאלה הזאת.

הייתה בעיה עם כניסתם של תינוקות עם דרכונים זרים?

אם הייתה בעיה באיזה מובן?

לא יודע. אתם כבר לא מאפשרים את הדבר הזה, אז אני רוצה להבין אם הייתה בעיה שבגינה המדינה החליטה להקפיד שלא לאפשר לילדים עם דרכונים זרים להיכנס לישראל.

תראה, אני רק רוצה להבהיר, זה לא שהייתה החלטה לאפשר את זה ועכשיו יש החלטה שלא לאפשר את זה. בעבר לפני תקופת הקורונה, בארצות הברית ובקנדה הייתה הנפקה של דרכונים זרים למי שנולד בארצות הברית ובקנדה, ולכן הם הצליחו להיכנס לישראל באמצעות הדרכון הזר. כתוצאה של היעדר אכיפה שבדבר הזה, באמת זה התאשר ואז הם עשו את כל התהליך מישראל. עכשיו לאור תקופת הקורונה הדבר הזה פשוט הפסיק. פשוט הפסיקו להנפיק דרכונים בארצות הברית ובקנדה, לכן זה לא מתאפשר, לא בגלל שלא - - -

אם מחר מגיע תינוק עם דרכון זר, נניח קנדי או אמריקאי לגבולות הארץ, עכשיו אני פונה אליך תניה, גם אליך מצדה. אם יגיע מחר זוג או אב או אדם והוא גם עם תינוק עם דרכון אמריקאי או דרכון קנדי לגבולות המדינה, וירצה להיכנס עם אותו דרכון זר, האם רשות האוכלוסין תעצור אותו ולא תאפשר לו להיכנס?

במצב הנוכחי צריך לפנות מראש לאשר כניסה של זרים לישראל.

אני מבין. אם יגיע למבקר הדרכונים - - -

אנחנו מעולם לא אישרנו כניסה של ילד לישראל, שטוען לזכאות לאזרחות ישראלית לצורך השתקעות - - -

הוא לא טוען. מגיע אדם עם תינוק עם דרכון זר, האם הוא יוכל להיכנס לישראל?

הבקשה ייבחן.

הוא מגיע. הוא תייר. לא כל תייר שמגיע לארץ מבקש אישור מכם. אני הגעתי עם ילדיי, לא ביקשתי אישור מכם. הגעתי עם ילדיי. האם אתם תמנעו כניסה של תינוקות לישראל, שיש להם זכות להיכנס כתיירים? התינוק לא יגיד לך אם הוא מתכוון להשתקע או לא, אני מבטיח לך.

קודם כל אין זכות להיכנס לתייר. יש אפשרות להיכנס כתייר לצורך ביקור. אם הכוונה הוא להשתקעות בישראל, אז זה לא מתאים להיכנס עם איזשהו הצהרה שאני בא לבקר.

ואז הוא יוחזר לאיזה ארץ מוצא?

אני לא הולכת עכשיו לענות על מה היה קורה או לא קורה.

אני שואל שאלה, מה קורה לתינוק שנכנס? מה קורה איתו? תינוק שמגיע לשערי המדינה, שערי נתב"ג עם דרכון אמריקאי, תינוק בן שבועיים, מה קורה איתו?

כעת צריך לבקש אישור מראש להיכנס לישראל ולכן אין לנו סיטואציה כזאת.

בואו נעצור רגע. עד לפני כמה חודשים, הרי אחת הבעיות שהונחה כאן גם על השולחן הייתה שילדים להורים ישראלים שלא הנפיקו דרכון, אני מדברת על ילדים שחיים בחו"ל, שהם ילדים להורים ישראלים ולא הנפיקו בעת לידתם, למרות שהם חיים בארצות הברית, בקנדה, באירופה, לא הנפיקו דרכון ישראלי, לא הורשו הרי להיכנס לארץ, ללא קשר לסוגיה הזאת, ואני חושבת שדבר פה נכרך בדבר. כנראה שמה שהיה עד הקורונה, המציאות שאתה מתאר ואנחנו מכירים אותה, שבאמת היו עוברים עליך של פונדקאות בחו"ל, ארצות הברית, קנדה, מגיעים לכאן לישראל, נכנסים ואת כל ההליך הביורוקרטי המשפטי מבצעים כאן, ואגב, עושים את זה מצוין בדיוק כמו שאמרת. מה שקרה בתקופת הקורונה, זה טרף את הקלפים. אם יורשה לי להציע, אדוני היושב-ראש, אולי אפשר לבוא ולבקש כאן כדי להתקדם, כי אני באמת מרגישה שאנחנו תקועים במקום, להחריג את אותם ילדים שנולדים בהליך של פונדקאות בחו"ל להורים ישראלים בעלי דרכון ישראלי, ולאפשר להם כניסה. זה הכול. גם לא לעשות את זה לשלושה חודשים. הם היו מוכנים קודם ועכשיו הם לא מוכנים?

כן.

אז שיסבירו לנו למה. אני יושבת פה עוד מעט שעה לתוך הדיון הזה. אני לא מצליחה לקבל תשובות. אני לא מבינה מה התשובות שלהם.

גם אני לא.

אף אחד לא מקבל תשובות.

אז נמשיך ככה לדבר איתם עוד שעה? אני לא בטוחה שגם הם יודעים לתת את התשובות.

תניה, את רוצה להתייחס?

הסוגיה של הטווח הארוך נמצא עכשיו בצוות מנכ"לים. זו שאלה של מדיניות.

מאה אחוז. מתי יהיו התשובות של צוות המנכ"לים?

צוות מנכ"לים דווקא בשלבים יחסית מתקדמים ואני חושבת שאמורה לדעתי להיקבע ישיבה עם המנכ"לים - - -

נהדר, אפשר יהיה להזמין אותם לדיון המשך בוועדה, עם תשובות?

יכול להיות שנעשה דיון המשך בנושא הזה. אור קשת, תרצה להתייחס, לומר משהו? נציג אגודת הלהט"ב, בקשה אדוני.

כן. קודם כל תודה לחברי הכנסת שהזמינו את הדיון הזה. אני חייב להודות שהדיון הזה, הדינמיקה בו קצת מביכה אותי, כי נדמה לי שזה סוגיה שהיה אפשר לפתור בדרך אחרת ולא להשחית את זמנה של הוועדה שעות ארוכות באיזשהו דיון שלא מוביל לשום מקום.

אני גם חייב להגיד משהו לחברות לחברים מרשות האוכלוסין, שאנחנו נפגשים אתכם זה לא הפעם הראשונה בדיונים על נהלים ומדיניות, ואני מרגיש שבכל פעם אנחנו נתקלים בתשובות של ככה זה כי ככה זה, איזשהו דיון טאוטולוגי כזה שלא מוביל לשום מקום. לפני שבועיים היינו בדיון דומה גם עם רשות האוכלוסין בנושא של הבחנה בין ידועים בציבור לזוגות נשואים בכל מה שנוגע להליך התאזרחות, וניסינו לרדת לשורש העניין. ניסינו להבין למה יש הבחנה הזאת. ניסינו להבין למה מקשים על ידועים בציבור, והתשובה הייתה, כי ככה זה, כי זאת המדיניות, אבל מדיניות זה דבר שחייבים לדעת להצדיק אותו. מדיניות זה לא דבר טכנוקרטי. מדיניות זה דבר שיש מאחוריו טעמים, שיש מאחוריו נתונים, שיש מאחוריו הצדקות.

הייתי אתכם בכמה דיונים, בכמה מפגשים בשנים האחרונות. לא הצלחתי להבין מה ההצדקה להתעקשות הדווקנית הזאת לאזרח תינוקות של אזרחים ישראלים שנסעו לחו"ל לפני שהם יורשו להיכנס לארץ. אני לא מבין מה ההצדקה. אתם לא מצליחים להסביר את ההצדקה הזאת. הרי ברור שכשהורים עושים את התהליך הזה וניגשים, הגורמים בארץ יודעים על זה עוד לפני שהם טסים לחו"ל. יש להם את כל האישורים הנדרשים. הם עושים את זה ועושים את זה לפי הדין הזר. הם עושים את זה בהתאם לחוקים בארצות הברית, בקנדה או במדינות אחרות. הם מקבלים תעודות לידה. הם חוזרים לארץ. אני לא ראיתי שאף אחד מכם העלה אפילו מקרה אחד שההקלות בשנים האחרונות יצרו איזושהי בעיה. אפילו מקרה אחד של חס וחלילה חטיפת ילדים. גם הטענות שלפעמים נשמעות על הסיפור הזה של חטיפת ילדים, אני מצטער, הם נשמעים יותר כמו צ'יזבטים מאשר איזושהי טענה שבאמת אפשר להתייחס אליה.

גם מבחינה אפידמיולוגית, אגב, לא ברור מה ההצדקה. הרי אין ויכוח שהילדים האלו צריכים בסופו של דבר להגיע לארץ, להיות בארץ, וזה שהם יעברו הליך כזה או אחר בחו"ל, לא יחסן אותם לנגיף הקורונה, אז גם מבחינה אפידמיולוגית לא ברורה מה ההצדקה. בקיצור, לא ברורות פה ההצדקות ואני לא חושב שאפשר להגן על מדיניות ללא הצדקות וללא נתונים. אני חושב שגם חברי הכנסת מנסים כל הזמן לחתור למקום הזה, לקבל את התשובות לשאלות האלו, ואין תשובות כי אין הצדקות. כשאין הצדקות כנראה שאין טעם להגן על המדיניות מלכתחילה.

כן. אנחנו רוצים להתכנס לקראת סיכום. חברת הכנסת שרון רופא אופיר, בבקשה.

תודה. אני נוהגת לומר שאני מברכת על דיון. הפעם אני רוצה להגיד שאני עצובה על הדיון הזה, ואני עצובה על הדיון הזה כי להיות הורים, ואני אומרת את זה כאימא לשלושה ילדים, זו זכות יסוד בסיסית של כל אדם, בטח אדם שכמה לזה, ובמדינת האם שלו, במולדת שלו, אין לו אפשרות להגשים את זה. חברים, זה לא רק קהילת הלהט"ב, זה הרבה מאוד אנשים. כולנו רוצים להיות הורים. בואו רגע נצא מהאקסיומה הזו שזה מיועד לאיזה פלח מסוים. הפלח המסוים הזה הוא חלק ממדינת ישראל שהיא כל חלקיה, ואזרחי מדינת ישראל שרוצים להיות הורים ולא יכולים להגשים את זכות היסוד הבסיסית הזאת כאן, נאלצים לחסוך מאות אלפי שקלים כדי לממש את הזכות להיות הורה, ממש לשקל לשקל.

אני ליוויתי לאורך השנים אנשים שיצאו בקמפיין למימון המונים כדי להגשים את הזכות הזאת, שפנו לקרובי משפחה שיעזרו להם ויסייעו להם, זאת אומרת אנשים שעוברים דרך חתחתים עד הרגע המאושר שהם אוחזים בידיים שלהם את הילד או הילדה שנולדים להם, ואז כשהם רוצים לבוא ולהיכנס לכאן, הם פשוט נתקלים בשער סגור. במקום שמדינת ישראל תבוא ותנסה להקל ולחשוב מה היא יכולה לעשות כדי שבאמת אותם אנשים יכנסו פנימה חזרה ללא בעיה, היא מערימה קשיים שמובילים לפגיעה באותה זכות יסוד.

כן, כולנו מבינים שיש קורונה, ואנחנו חיים בתוך המציאות הזאת כבר מספיק זמן ולמדנו לחיות לצד המציאות הזו, ולזכותה של הממשלה הזו ייאמר שהיא מקיימת חיים לצד הקורונה. לקיים חיים לצד הקורונה זה אומר גם לאפשר לאותם הורים שהביאו את הילדים שלהם במדינות ניכר, לחזור חזרה הביתה לכאן לישראל.

אני מבקשת אדוני היושב-ראש, אחד, שהדברים שאתה ביקשת שיוצגו לנו כנתונים גם מאותה ועדת מנכ"לים שמתכנסת, יובאו בפנינו, ואם אפשר בדיון נוסף שנקיים כאן בוועדת הפנים כדי להביא סוף לפארסה הזאת. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת הרצנו, בקשה.

תודה לך אדוני יושב-הראש. תראו, אני בדרך כלל בן אדם שקול שמבטא את עמדותיו באופן מתון. לא כך אני יוצא מהדיון הזה. אני מרגיש שהתשובות שניתנו פה על ידי רשות האוכלוסין כפי שבוטאו על ידי הנציגים שלהם כאן, הן תשובות סתומות, נטולות היגיון, שבמקרים רבים אין ביניהן לבין עניין שום דבר, ואני מצטער לקבוע שהתחושה שאני יוצא, וזאת תחושה שגורמת לי להתכווץ בכיסא, שהעמדה שהוצגה פה בדיון על ידי רשות האוכלוסין נגועה בהומופוביה. אני כחבר כנסת מתבייש לשמוע את העמדות האלה שהן עמדות שבלוניות, שגורמות לי להבין שההליך שאני אצטרך לעבור עם בן הזוג שלי בעתיד הקרוב יגרום לי למצוקה קשה ולצורך לנטוש את משפחתי לחודשים רבים, ולבזבז מאות אלפי שקלים מבלי שום אמפתיה של רשויות המדינה.

אני שוחחתי אתמול עם ראש רשות האוכלוסין. לא הבנתי שזאת עמדתו ואני מוכרח לומר לך, אני באמת מתכווץ מתסכול ומבושה שאלו העמדות שהוצגו פה פעם אחר פעם, וטוב שנציגת רשות האוכלוסין סגרה את המצלמה. אני נבוך, עצבני, ואני פשוט לא יודע איך להתנהל מפה והלאה. פשוט תתביישו לכם.

אני רוצה למחות על הדברים, אם יורשה לי. לומר שאנחנו נגועים בהומופוביה, אמירה מאוד קשה ואני רוצה למחות על זה. אני לא חושבת שיש מקום להגיד את זה ואני מבקשת שיימחק מהפרוטוקול.

טוב שהצטרפת לדיון, גבירתי. אני חבר כנסת ודבריי לא ימחקו מהפרוטוקול. שווה שהיית מצטרפת לדיון ואומרת את עמדת הרשות קודם לכן ולא בסוף הדיון, למול תחושה מאוד קשה של חבר כנסת שיושב פה למול תשובות שבלוניות, בלתי ענייניות ולא רלוונטיות שהושמעו על ידי נציגתכם לאורך כל הדיון, 1:44 שעות, אז טוב שהחלטת להצטרף לדיון בתומו. העמדות שלך לא רלוונטיות ודבריי לא יימחקו מהפרוטוקול של הוועדה הזאת. תתביישי לך, גבירתי.

סליחה, אני הייתי לאורך כל הדיון. היו לי בעיות קליטה ולכן אני שותפה וגם הייתי - - -

היא לא אמרה להימחק מהפרוטוקול. את זה היא לא אמרה. היא אמרה שזו אמירה קשה שהיא חושבת שהדברים, ראוי להם לא להיאמר. אי אפשר לצנזר את דבריהם של חברי הכנסת וכל אחד זכאי לומר את דברו, וגם תחושותיך ביחס לדברים שנאמרו פה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה הן תחושות, גם אם הן לא נכונות לדעת גברת אזרזר, זכותך לומר את דבריך וזכותה גם למחות.

אני רוצה לומר כאן, גבירותיי ורבותיי בהקשר הזה, שזה אחת הישיבות המתסכלות שלי בכנסת ישראל בכל תקופות כהונותיי. אני אומר לכם שאנחנו נמצאים סביב סיטואציה שהתחושה היא שזה לא באמת מעניין. האמירות שהיו כאן, אמירות ביורוקרטיות, אמירות שנאמרות כמו שנאמרה כאן ללא אמפתיה. אני למעלה 18 בשירות הציבורי. בכל תפקידיי השונים לימדו אותי שמשרת ציבור, עובד ציבור, תפקידו לראות איך אפשר לשפר את חייהם של אזרחי ישראל, איך אפשר לשפר את איכות החיים, והתחושה שלי היא שיש פה נציגים שפשוט יושבים בחיבוק ידיים.

אנחנו זועקים פה תקופה מאוד ארוכה את כאבם של אנשים שמנסים להביא ילדים לעולם, מגיעים לפרס הגדול הזה, לזכות הגדולה הזאת להיות הורים, מנסים להביא אותם לארץ ונתקלים אל מול ביורוקרטיה שאנחנו לא מצליחים להבין אותה, וכבר שנעשתה איזה ביורוקרטיה מקלה מסוימת ומנסים להאריך אותה כדי לאפשר לאותם אנשים להגיע לארץ בחזרה, "לא פנו", "אין נתונים", "לא ידענו", "לא פנינו". למה אתם מחכים, שאנחנו נקיים את הדיון? שאנחנו נעורר אתכם? זה לא אמור לבוא מכם? אתם לא אמורים להזדעק, לומר חבר'ה, בעוד שבועיים נגמר משהו, בואו נראה מה קורה, האם המצב השתפר, האם המצב נגמר? תגידו, תקשיבו, בדקנו, המצב שם השתפר, אין שום סיבה להמשיך בנוהל הזה. תגידו שהמצב השתפר ונתמודד עם זה, או שמשרד החוץ יגיד את זה, אבל אתם לא אומרים גם את זה. "לא קיבלנו פניות ולא קיבלנו טיעונים אחרים". לא ביקשתם אפילו. לא בדקתם לראות האם צריך לשנות משהו, האם להאריך אותו. ישבתם בחיבוק ידיים, ואני אגיד לכם משהו, אם הדיון הזה לא היה מתקיים, היינו מגיעים ל-31 בדצמבר וגם הייתם נשארים באותה עמדה ולא הייתם בודקים את עצמכם ולא הייתם רואים אם אפשר לשפר את הדברים הללו, את התהליך הזה. הדבר הזה הוא כואב, הוא מתסכל. בתור אזרח אני אומר את זה.

אני מצפה שמשרתי הציבור יבואו ויראו איך אפשר לשפר את השירות לתושבים, איך אפשר לשפר את החיים למי שחי פה, למי שגורלם לא שפר עליהם, הם לא יכולים להביא פה ילדים, נאלצים לנסוע למקומות רחוקים, להוציא הרבה כסף ולחזור. לראות איך אפשר להקל עליהם ולא להגיד, זה המצב, המצב הוא רגעי עד דצמבר, וזהו. מה קורה מאז? האם עשיתם משהו?

זה נורא מתסכל, הדברים הכואבים שאמר חבר הכנסת הרצנו, ואני לא מצטרף לדבריו ביחס להומופוביה. אני כן מצטרף לדבריו לחוסר האמפתיה ולחוסר הרגישות של הדברים האלה. אני כן מצטרף לדברים, שהתחושה שמועברת ברשות האוכלוסין, שאתם פשוט יושבים בחיבוק ידיים ומחכים שהזמן יעבור. שלא פניתם בפנייה יזומה למשרד החוץ לקבל נתונים, לראות אם אפשר להמשיך עם זה. לא דיברתם עם היועץ המשפטי לממשלה לראות אם אפשר להאריך את הדבר הזה, ואני מדבר אליכם, לכל משרדי הממשלה, תהיו יותר אקטיביים. זה מצופה מכם. אתם אמורים לשרת את האזרחים האלה, לתת להם שירות, ואתם לא צריכים להגיע למצב שבו הכנסת צריכה להתערב בשביל הדבר הזה. זה נושא נורא מתסכל וזה מתסכל שבעתיים כשאין תשובות ברורות או הגיוניות שאפשר להתייחס אליהן. זה תשובות אטומות שאי אפשר לפרוץ אותן, של ככה זה, שלא ביקשו, שלא פנו. מה איתנו, משרתי הציבור? מה אתכם כמי שאמונים? אתם אחראים על זה. זה התפקיד שלכם, לבחון את זה כל יום מחדש. לבחון את זה כל חודש מחדש, לראות איך אפשר להקל, איך אפשר לעזור. איפה אתם בתוך הדבר הזה? למה אנחנו צריכים להביא את הזעקה הזאת? למה זה לא בא באינהרנטית, באופן טבעי מכם?

מה גם שהם יודעים ואנחנו לא, אדוני היושב-ראש, כמה הורים עם תינוקות יש בחוץ שרוצים להיכנס ולא יכולים להיכנס.

אני אומר לכם רבותיי, לכל משרדי הממשלה, אנחנו ניצבים היום בפני מצב שבו כנראה אין שוני במצב. הסיטואציות שבה הפסקתם לאפשר להיכנס עם דרכונים זרים כמו שהיה, ותינוקות רבים מאוד נכנסו לישראל עם דרכונים זרים. שום דבר רע לא קרה מזה, וזה שאתם לא מאפשרים את זה, זו בעיה. זה שאתם מנסים לעכב את הנוהל הזה למרות שהנתונים כנראה על פי משרד החוץ נותרו בעינם, זו בעיה.

אני הייתי מצפה מרשות האוכלוסין וההגירה שיזמו את הדיון הזה, שיזמו את הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה, שמנכ"ל הרשות יפנה אקטיבית, ממנו, מעצמו, לשאול, משרד החוץ, בעוד שבועיים נגמר הנוהל, מה דעתכם? ממשיכים או מפסיקים? שיפנה ליועץ המשפטי לממשלה, אדוני, מה דעתך? עמדתי שצריך להאריך. האם תוכל לאפשר לי את זה? לנסות ולראות איך אפשר להקל. זה מה שאני מצפה מעובדי ציבור. כן שמגנים על האינטרס הציבורי. מאלה ששומרי הסף, שומרי הגבולות, אני הייתי מצפה את זה מכם. כולכם יועצים משפטיים. מגני הדמוקרטיה, שומרי הסף, ככה אתם קוראים לעצמכם. לא צריך להגיד כל הזמן איך לא, איך לא. איך כן. איך אפשר לאפשר, איך אפשר להקל במסגרת החוק, במסגרת הנורמות.

אני מבקש מרשות האוכלוסין וההגירה, אני מבקש ממשרד החוץ להעביר את הנתונים הקיימים בפניכם, עדכניים מהיום לרשות האוכלוסין וההגירה על מנת שיבחנו את המשך או הפסקת הנוהל או הוראת השעה או הארכת הזמן שאישר היועץ המשפטי לממשלה עד סוף דצמבר. אני מבקש מרשות האוכלוסין וההגירה, במידה וזו עמדתכם שצריך לאשר ולהאריך את תקופת הביניים הזאת, במידה וזו עמדתכם באמת על סמך נתונים ממשרד החוץ שנאמרו פה, וגם תקבלו אותם כנראה בכתב כי בלי זה אתם לא יכולים, ולאור הפנייה שלנו שנעשית כאן בעל פה, שאנחנו מבקשים להאריך את זה לאור פניות של הורים שחלקם, נציגיהם יושבים כאן בוועדה, לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לאשר את החלטתכם ככל שהיא כזו, להאריך את הוראת השעה הזאת.

אני מבקש ממשרד המשפטים לבחון את הנושא הזה בצוק העיתים מהר ככל הניתן. במידת האפשר לאשר את זה, וכן לפנות למנכ"ל ולבחון את כל הסוגיה הזאת בכלל. הסוגיה היא לא סבירה. אני גם מבקש מרשות האוכלוסין וההגירה לפנות למנכ"ל ולבחון את האפשרות לאפשר לאותם תינוקות להיכנס לישראל עם דרכונים זרים כפי שהיה וכפי שאנשים אחרים עושים, כי אם נכנס לפה אבא עם תינוק אמריקאי שנולד שם כי הם שם, הם גרים שם אבל הוא ישראלי והוא נכנס לכאן לביקור משפחתו, ואשתו נשארת שם, לא יבקשו ממנו להיות אזרח כדי להיכנס לישראל. הוא בא רק לבקר את משפחתו, שבועיים. אתם לא בוחנים את כוונות התינוק, אז לבחון גם את הנושא הזה.

לחזור לסוגיית הדרכונים הזרים בתום הקורונה. אני מבקש מכולכם להבין שמדובר פה בישראלים שנמצאים במצוקה, נמצאים ברגעים הכי מאושרים שלהם והכי לחוצים שלהם, בעולם לא נודע, בארץ זרה, מערכת חוקים שונה, רחוקים מהמשפחה, רחוקים מהמדינה, רחוקים מהחברים, לבד. פעם ראשונה שהם הורים, מתמודדים עם הזכות להיות הורה אבל גם עם האתגרים של להיות הורים, עם האתגרים הביורוקרטים שמציבים בפניהם, עם הצורך לנסוע חמש שעות לקונסוליה הקרובה באוטו עם הילד או בטיסה, כי ארצות הברית וקנדה הן מדינות גדולות ואין קונסוליה בכל עיר, ולהבין את הסיטואציה המורכבת הזאת. בניגוד לאוקראינה וגיאורגיה ששם הדברים נמצאים וממוקדים באותן ערים והכול נעשה שם באותו מקום, זה לא כך באותן מדינות גדולות. בשל כך צריך להחריג ולהבין שיש סיטואציה שונה, ולראות איך אפשר להקל על אותם ישראלים לבוא לכאן עם הילדים שלהם, ולא להערים עליהם קשיים. הם ישראלים.

אנחנו נערוך דיון מעקב על הנושא הזה. אנחנו נבקש תשובות ממש תוך שבוע. אני מזכיר לכם שהנוהל מסתיים בעוד שבועיים. תהיו אקטיביים, תיזמו. אל תחכו שיבואו וינערו. זו החובה שלכם. זו גם אמורה להיות הזכות שלכם בתפקידים שבהם אתם נמצאים, לשפר ולשרת את אזרחי ישראל.

אני מודה לכם על ההשתתפות. אני מודה לכל מי שהשתתף. אני מודה לחברי הכנסת ואני נועל את הישיבה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.