פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
09/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 134
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ה' בטבת התשפ"ב (09 בדצמבר 2021), שעה 11:30

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון), התשפ"ב -2021

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר

אורי מקלב
שמחה רוטמן

אילנה גנס - ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות

טל פוקס - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עדית ריס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

–


אמנון שמואלי - מנהל אשכול נתב"ג, רשות האוכלוסין וההגירה

אירית ויסבלום - עו"ד

טלי לאופר - מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות

נועה ברודצקי
נעמה מנחמי

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר תרגומים




הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון), התשפ"ב -2021

בוקר טוב. אני לא יכול לומר שאני מאוד שמח לראות אתכם בבוקר יום חמישי, אבל אל תיקחו את זה באופן אישי. אני תמיד שמח לפגוש בכם בימי שלישי ורביעי. מה שצריך לעשות – עושים.

אני חושב שחבר הכנסת רוטמן עתיד להצטרף אלינו.

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדר היום הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון), התשפ"ב -2021.

יש בפנינו בקשה להאריך את התקנות כפי שהן. אלה התקנות שמגבילות את היציאה מישראל לאותה רשימה ארוכה של מדינות באפריקה. התקנות שלפנינו מגבילות את היציאה מישראל אבל יש להן זיקה כמובן גם לכניסה של אנשים מאותן מדינות לישראל. אנחנו לא דנים בנושא הזה כאן אבל נבקש גם עדכון הוועדה לגבי מה קורה עם הנכנסים מאותן מדינות. מיד נפנה לחברתנו אילנה גנס, נציגת משרד הבריאות, שתוכל לעדכן.

לפי כן אני אומר שכפי שאמרתי אתמול, אנחנו נתקן את התקנות כך שהדיון הבא יתקיים בימי הדיונים. הבנתי שהייתה כאן בקשה של משרד הבריאות שהתקנות תוקנה ביום שלישי, בסיומו של יום שלישי. נכון?

אני אומר שאנחנו ראש קיצרנו את התקנות. יכולנו להאריך אותן עד ה-23 בדצמבר ובחרנו להאריך אותן עד ה-22 בדצמבר. כלומר, אנחנו צריכים להעביר את זה עד יום שלישי בחצות.

כן. כדי שהדיון יהיה ביום רביעי בבוקר.

נכון. התקנות האלה – בגלל שאנחנו עושים תהליך של ועדה פנימית, אחר כך ועדה בין-משרדית ואחר כך יש חוות דעת אפידמיולוגית – לוקח זמן לייצר אותן למרות שבסוף הן כמה שורות.

גברתי היועצת המשפטית, משהו לפתיחת הדיון?

התקנות מבקשות להאריך את תוקף התקנות שאושרו כאן בשבוע שעבר. הרשימה לא השתנתה ואני חושבת שחשוב שנשמע את ההצדקה לרשימה הזאת, למה מדינות שנמצאות ברשימה אכן נמצאות ברשימה ולמה מדינות שלא ברשימה, לא ברשימה. בעצם מה הם הקריטריונים לפיהם הוחלט על הרשימה. נשמח לשמוע גם על ועדת החריגים, אם לה יש קריטריונים ואם נתקלתם בבעיות בנושא הזה.

בנושא של האכיפה, איך מוודאים בדיקה של כולם בכניסה, גם המדינות האדומות שלא ברשימה, כי ראינו שיש הרבה מדינות עם תחלואה קשה באומיקרון ושלא נמצאות ברשימה. השאלה איך מוודאים שכולם נבדקים, איך הם מתמודדים עם נושא התחבורה הציבורית ביציאה מנתב"ג ואיך מוודאים אכיפה של בידוד, במיוחד של אותם אנשים שמגיעים ממדינות אדומות.

אלה הולכים למלונית.

אבל יש מדינות אדומות שהן לא ברשימה. צרפת למשל.

הבנתי. הן לגביהן דרישות למלונית.

נכון. מה שלא ברשימה כאן, גם לא ברשימה

אני יודע. אילנה, בבקשה.

אם אפשר להעלות את המצגת בבקשה. בוקר טוב לכולם. אכן שאלות רלוונטיות. יש התייחסות לכל השאלות ששאלת גם בחוות הדעת האפידמיולוגית שהעברנו וצירפנו אותה במסגרת עדכון התקנות. אני אשמח להתייחס לכל השאלות.

בכמה מלים תמונת מצב, לפני שאנחנו מדברים על מה קורה במדינת ישראל, איך אנחנו רואים את הווריאנט הזה מתנהג בעולם. אתם רואים מולכם מפה שמתארת תמונת מצב נכון ללפני עשרה ימים. אנחנו רואים ממש מוקדים ראשונים של היכנסות הווריאנט בעיקר במדינות דרום אפריקה עם ניצנים ראשונים של מקרים שמרוצפים באירופה במספר מדינות בודד וגם מקרה בודד שמדובר עליו בהונג קונג.

בשקף הזה אתם רואים תמונת מצב רק שבוע לאחר מכן שמדגימה לנו שכמעט ואין היום מדינה בעולם – לפחות במדינות שמרצפות ועושות בדיקות – שהנגיף הזה לא רצף בה, הווריאנט הספציפי. שוב, חשוב לומר שאנחנו כרגע, לפי אותה תמונת מצב, מבינים שרק במדינות מסוימות הווריאנט הזה, להערכתנו, נמצא בתפוצה נרחבת ולכן יש סכנה משמעותית למי שנוסע לאותן מדינות להידבק בווריאנט הזה. ברוב המדינות מדובר בעצם בדיווחים ראשונים, על מספרים בודדים. בחלק עוד יותר קטן מדובר על התפרצויות מאוד מאוד נקודתיות, על אירועים ספציפיים שם אנחנו רואים דיווח על הדבקה כמו למשל פורטוגל, הולנד, אירועים נקודתיים בלבד אבל אין עדיין אינדיקציה שמדובר על התפשטות שנרחבת של הווריאנט הזה בקהילה ותכף נתייחס לזה. שוב, אפשר בהחלט להבין כבר את פוטנציאל הידבקות וההתפשטות שלש הווריאנט הזה כפי אנחנו רואים אותו רק לפי המפה שמוצגת.

נתון שאנחנו לומדים אותו ממש ביומיים האחרונים מבריטניה שמעריכה שכבר היום מדובר על התחלה של התפשטות קהילתית שם. הם מדברים על קרוב ל-200 מקרים מרוצפים רק בשטחה והערכה שלהם לקצב הכפלה שעומד על פי שלוש וחצי לפחות בהשוואה לווריאנט דלתא. לפי מחקרים נוספים אנחנו רואים אפילו דיווחים שמדברים אפילו עד פי חמש פוטנציאל הדבקה ביחס לווריאנט דלתא. שוב, לפי אותה הערכה בריטית, אם הם מניחים שמספר המרוצפים שיש להם כיום משקף במידה נכונה את המציאות שכרגע מוערכת במשהו כמו בין 5 ל-10 אחוזים תפוצה קהילתית של הווריאנט הזה - לפי אותה הערכה בעוד כשלושה שבועות בבריטניה הם יהיו על 50 אחוזים וריאנט מכלל הריצופים שם. נתון מאוד מאוד מדאיג שממחיש לנו את פוטנציאל ההידבקות המאוד מאוד גבוה. כלומר, הווריאנט הזה הרבה יותר מדבק ומסוגל לדחוק את דלתא גם כשהדלתא נמצא בהתפרצות משמעותית.

המשמעויות, כפי שאנחנו לומדים אותן כרגע, המידע החדש שיש לנו אותו מהעולם, פוטנציאל הידבקות שכבר היום אין לנו ספק שהוא לפחות פי 3.5 יותר מדבק בהשוואה לווריאנט הדלתא.

פרסומים נוספים שהתפרסמו אתמול, פרסום של בריטניה ופרסום של גרמניה שמציג תוצאות מעבדתיות של מבחני נטרול. מבחן נטרול הוא מבחן מעבדתי שבודק במבחנה סרום של אדם מחוסן כולל מחוסני בוסטר אל מול הווריאנט הזה ורואים עד כמה הווריאנט הזה מסוגל לחדור לתאים ולהתרבות למרות שהבן אדם מחוסן. אנחנו רואים ירידה בפוטנציאל, ירידה משמעותית, במחוסנים כולל בוסטר וכולל סרומים של אנשים שהם מחוסנים בחיסונים על בסיס מרימיי.

אם אני מבין מהנתונים בישראל לגבי המרוצפים, חצי מהם עם בוסטר.

נכון. אנחנו גם רואים הלכה למעשה את שרשראות ההדבקה של חלק מהאנשים כאן בארץ שהם מחוסני בוסטר יחסית טריים, בטווח של חודשים בודדים מאז קבלת מנת הבוסטר. לכן לצערנו זה מתכתב היטב עם הממצאים של מבחני הנטרול שמראים ירידה משמעותית לפחות בפוטנציאל הגנה מפני הדבקה. עדיין חשוב לציין שגם בנתונים שלנו בישראל וגם בנתונים מהעולם – מאירופה, מארצות הברית, מקנדה – אנחנו לא רואים דיווחים על תחלואה קשה ולא רואים דיווחים על תחלואה קשה, לא רואים דיווחים על אשפוזים. כלומר, מבחינה קלינית אנחנו עדיין לא יודעים להגיד. שוב, אנחנו רק בשבוע וחצי ראשונים מאז הכרנו את הווריאנט הזה. כמובן גם אצלנו כלל המאושפזים בבתי החולים מרוצפים באופן מלא ולא רק החוזרים מחוץ לארץ ואנחנו עושים מאמץ מרבי כדי לנסות לזהות אם נראה איזושהי עלייה בתחלואה או אשפוזים בעקבות זה.

אתם עדיין אוחזים בעמדה שיש פער ברמת התחלואה בין המחוסנים ללא מחוסנים.

כן. תכף אני גם אראה את זה. גם מבחינת הסתמנות קלינית. אנחנו רואים הרבה יותר הדבקה על-תסמינית באנשים מחוסנים בהשוואה ללא מחוסנים. כלומר, יש פחות תסמינים קליניים באנשים שהם מחוסנים, חלקם הגדול כלל ללא תסמינים וזה משהו שכנראה מרמז לנו שהווריאנט הזה לפחות לא מראה סימני אלימות קלינית נכון לעכשיו. שוב, קשה להגיד את זה בצורה ודאית סגורה כי רק הזמן יוכל להראות לנו האם אנחנו רואים אנשים שמפתחים יותר סיבוכים לטווח הבינוני והארוך. כרגע לפחות, מהנתונים הראשונים שלנו, אנחנו לא רואים סימנים מדאיגים מבחינה קלינית של תחלואה שהיא מסתמנת כיותר קשה. שוב, חשוב לציין שמדרום אפריקה אנחנו מקבלים דיווחים על עלייה באשפוזים של צעירים, גם אנשים צעירים וגם עלייה באשפוזי ילדים שהיא לא מספיק ברורה לפחות בינתיים ואנחנו ממשיכים לעקוב.

ההתפשטות המהירה של הווריאנט הזה היא בהחלט סימן מאוד מאוד מדאיג, שגם אם אנחנו לא נראה כל עלייה באלימות, עצם זה שהווריאנט הרבה יותר מדבק, יקפיץ את ה-R, יקפיץ את מקדם ההדבקה, בצורה מאוד מאוד משמעותית.

וגם בסוף את המספר הנומינלי של החולים עם תסמינים.

בוודאי. אנחנו נראה יותר חולים עם תסמינים, אנחנו נראה יותר אשפוזים, אנחנו נראה יותר תחלואה קשה, ושוב, צריך לקחת בחשבון שאנחנו היום במדינת ישראל עם כשני מיליון אנשים לא מחוסנים. לא מוגנים. או כלל לא מחוסנים או כאלה שצריכים לקבל מנת בוסטר ועדיין לא קיבלו או ילדים מתחת לגיל 5 שעדיין לא ברי חיסון וגם גילי 5 עד 11 שאנחנו ממש בתחילת הדרך.

על פי הנתונים המספר מתקרב לשלושה מיליון אנשים. נכון?

נכון.

630 אלף אנשים לא מחוסנים, מיליון אנשים בלי בוסטר ועוד מיליון וחצי ילדים.

נכון. מי שלא קיבל בוסטר, יש לו לפחות איזושהי הגנה חלקית אבל הוא לא מוגן ברמה טובה כפי שאנחנו רוצים.

זאת אומרת, שלושה מיליון ישראלים לא ברמת ההגנה המקסימלית אפשר להגיע אליה היום עם החיסונים.

נכון. אלה המספרים.

שליש מהאוכלוסייה.

נכון, ולכן אלה המשמעויות.

מה הקריטריונים שהתבססנו עליהם בניסיון להבין מי מסכן אותנו, איך אנחנו מסתכלים היום על מדינות עולם שונות ביחס למדינת ישראל. שני פרמטרים עיקריים שאנחנו היום מסתכלים עליהם בתהליך הערכת סיכונים.

אנחנו יודעים כמה מתוך שלושה מיליון לא מחוסנים מלא הם גם מחלימים? יש בישראל כמעט מיליון מחלימים. נכון? אבל חלקם מחוסנים.

יותר.

יותר ממיליון מחלימים?

כן. בוודאי. מיליון ו-300.

אנחנו יודעים לומר כמה מתוכם?

אנחנו יודעים לומר. אין לי את הנתון הזה כאן. אני יכולה לבדוק.

בסדר. נבדוק את זה כי גם זה משליך על רמת ההגנה החלקית שלהם.

לחלוטין.

מה הקריטריונים שאנחנו התבססנו עליהם כדי לנסות להבין עד כמה מדינות עולם מסכנות אותנו אל מול תמונת המצב שלנו בישראל. הסתכלנו על הערכת תפוצה של וריאנט במדינות לפי דיווח של מדינות. כלומר, מדינות שכן בודקות וכן מרצפות ומדווחות גם ל-WHO, גם ל-CDC, למאגרי מידע בין-לאומיים. היום יש הרבה מאגרי מידע שיתופיים לגבי ריצופים למשל שגם אנחנו חלק ממפה עולמית שמדווחים תוצאות ריצופים ולכן זה איזשהו מדד אובייקטיבי שאנחנו בהחלט יכולים להסתמך עליו, שיכול לתת לנו מידע לגבי תפוצה של אותו וריאנט, עד כמה אנחנו רואים את הנוכחות שלו באותן מדינות.

המדד הנוסף הוא כמובן תחלואה נכנסת. אנחנו מסתכלים על הזמן, בדומה למה שעשינו בעבר, מי המדינות שמכניסות לנו את הווריאנט הזה, ואגב, לא רק אצלנו אלא אנחנו מסתכלים על אותו מידע לגבי מדינות אחרות שמדווחות כמו לצורך העניין בריטניה שיש לה יותר קשרי תעופה - או הולנד - עם מדינות דרום אפריקה. אנחנו מסתכלים על הנתונים שהם מעלים לפי ריצופים שהם עושים לאנשים שנוחתים בשטחם. אגב, חשוב לציין שאני לא חושבת שיש מדינה אחת בעולם שבודקת מאה אחוזים מהנכנסים בדומה למדיניות שקיימת במדינת ישראל. יש הרבה מאוד מדינות שבודקות, לא בודקות מאה אחוזים מהנכנסים, חלקן לא בודקות מחוסנים, חלקן לא בודקות מחלימים, חלקן לא בודקות את כל האוכלוסייה בכלל. הנתונים האלה מאוד חלקיים ברוב מדינות העולם ועדיין אנחנו מסתמכים עליהם כי ברגע שיש אינדיקציה שמגיעים לשם מרוצפים עם הווריאנט הזה, אנחנו לומדים גם מהנתונים האלה. זה חלק מההערכה של מרכז מידע והידע, הערכה עקיפה שבעצם אומרת לנו מהיכן מגיעים חולים עם הווריאנט הזה שאומר לנו שבמדינה הזאת, מדינת מקור, אכן יש נוכחות של הווריאנט.

אלה שני הפרמטרים העיקריים שהתבססנו עליהם וכמובן קריטריונים נוספים שמרכז מידע וידע יצר להם מדדי בקרה נוספים כמו למשל דיווחים על אירועי התפרצות משמעותיים במדינות מסוימות כאשר עוקבים אחרי פרסומים, קשרי תעופה, ניסיון עבר שראינו בהתפשטות של וריאנטים קודמים במדינות אפריקה, שם בעיקר יש לנו פערי מידע מאוד מאוד משמעותיים אותם ניסינו להשלים באמצעות ניסיון עבר, הערכות תחלואה ותמותה עודפת לפי מודלים כאשר לגבי חלק מהמדינות יש לנו הערכות של מודלים שונים. כל המדדים האלה הם מדדי עזר שאנחנו משתמשים בהם כמדדי בקרה לשני הקריטריונים העיקריים שהתבססנו עליהם.

מה שאתם רואים כאן, אלה מדינות עם אומיקרון שלפי הערכות שלנו התפוצה של הווריאנט היא עדיין נמוכה. אתם יכולים לראות כאן את מרבית המדינות שיש לנו קשרי תעופה נרחבים אתן כמו ארצות הברית, מדינות אירופה ונוספות. ניתן לראות כאן את מספר המאומתים והחולים בשבועיים האחרונים ואפשר להסתכל גם על מספר המאומתים עם הווריאנט הספציפי הזה. אתם רואים את זה בעמודה השנייה. אפשר להסתכל על היקפי תעבורה. מה שאנחנו רואים כאן - אנחנו עדיין לא רואים כניסת תחלואה משמעותית. מדובר על מקרים בודדים שמגיעים מהמדינות האלה למרות היקפי תעבורה משמעותיים.

כאן אנחנו יכולים לראות מדינות שכבר היום לפי תחלואה נכנסת או לפי דיווחים יודעים שהתפוצה של אומיקרון שם היא מעל 10 אחוזים. כמובן מה שמככב כאן אלה מדינות דרום אפריקה, כל המדינות שאנחנו רואים ברשימה.

אני לא מבין את העמודה השנייה. מה זה כמות אומיקרון מחוזרים בשבועיים האחרונים? מה זה ה-330? מה זה 501?

לגבי דרום אפריקה, שכל מי שחזר משם ואומת כחיובי, הוא רוצף לווריאנט. ספציפית לגבי דרום אפריקה, זה ה-15 מתוך 15 שאתם רואים כאן בשבוע האחרון. מספר מאומתים מכלל החוזרים, הם גם מהווים כמעט שלושה אחוזים מכל האנשים שנכנסו מדרום אפריקה לישראל. אם אנחנו חוזרים למדדים שהגדרנו בעבר למדינות, דיברנו על מעל שני אחוזים חיוביים, בעצם אנחנו כאן עוברים את שני האחוזים שהגדרנו בעבר כקריטריון להגדרת מדינה כמדינה - - -

אני לא מבין את השורה של אתיופיה וסיישל. יש שם טעות במספרים.

לא. זה אומר שלא היו שם חולים עם הווריאנט.

ומה זה ה-330?

מספר החוזרים מהיעד. מדרום אפריקה, חד משמעית אנחנו רואים מאה אחוזים מהחיוביים שהם גם מרוצפים לווריאנט ומעל שני אחוזים מכלל החוזרים מדרום אפריקה הם חיוביים חולים. שם אנחנו חד משמעית מבינים שיש התפרצות חמורה. לגבי מדינות אחרות, שוב, אין לנו כמעט דיווחים ממדינות דרום אפריקה ואנחנו יותר לומדים על המידע בצורה עקיפה. אנחנו רואים דיווחים של החוזרים מהמדינות האלה. גם בבריטניה, בהולנד ומדינות נוספות שהן כן מרצפות את החוזרים מחוץ לארץ מהמדינות האלה ושם בהחלט יש דיווח על מספר מקרים משמעותי. אלה המדינות שלגביהן בוודאות יש לנו הרבה מאוד דיווחים וגם אנשים חיוביים שחלקם הגיעו למדינת ישראל.

כאשר אנחנו מסתכלים על המפה של אפריקה, אנחנו רואים דיווחים על התפרצויות נרחבות לא רק בדרום היבשת אלא גם במערב ובמזרח אפריקה וזה אומר לנו שהווריאנט הזה הוא בהחלט מפושט ונמצא בתפוצה נרחבת, לפחות מעל 10 אחוזים. קשה לנו כמובן לכמת את זה בצורה מדויקת.

השקף הבא מראה לנו טופ 10 שנכנסים. אלה המדינות שיש לנו הכי הרבה תעבורה מהן – ארצות הברית כמובן מקום ראשון, תורכיה, איטליה, איחוד האמירויות, בריטניה - ואתם יכולים לראות כאן את מספר האנשים שנכנסו משם בחשד גבוה או מרוצפים לווריאנט ואת הדינמיקה. שבוע קודם לכן ראינו מקרים בודדים לעומת שבוע אחרון שהמספרים האלה מתחילים קצת לעלות בחלק מהיעדים. מה שיותר בולט לנו כמובן לעין זאת צרפת שמופיעה עם חמישה מרוצפים לווריאנט. חשוב לציין שלא מדובר בחמישה אנשים נפרדים מטיסות שונות אלא בעצם על שתי שרשראות הדבקה של קבוצות או משפחות או קבוצה שחזרה ביחד מטיול שנדבקו אחד מהשני ולכן אנחנו מסתכלים עליהם לא כמו חמישה מקרים נפרדים אלא על כשתי שרשראות הדבקה לפי חקירה אפידמיולוגית. לכן אנחנו לא מתייחסים כרגע לצרפת באופן שונה כפי שאנחנו מתייחסים למדינות אחרות. שוב, צריך לציין שהתעבורה מצרפת היא משמעותית. לפי נתונים שלנו אנחנו נמצאים סביב כ-35 אלף נוסעים בממוצע שחוזרים מצרפת בחודש. כלומר, תעבורה שהיא משמעותית. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי כל המדינות האלה לראות האם אכן קצב ההתפשטות של הווריאנט הזה הוא כל כך מהיר כפי שהוא מוערך היום בבריטניה. אם אכן זה המצב, אין לנו ספק שתוך זמן קצר אנחנו נראה מספרים אחרים.

נכון להיום, לפי כל ההערכות שהצגתי קודם, אנחנו לא רואים במדינות אירופה או ארצות הברית תפוצת וריאנט נרחבת מספיק כדי להכניס אותן למדינות בסיכון. שוב, לפי כל ההערכות מדובר עדיין על מתחת לשני אחוזים תפוצה של הווריאנט הזה. עדיין מרבית המקרים, לפי דיווח של אותן מדינות, מקושרים לחוזרי חוץ לארץ. יש כבר ניצנים של הדבקת קהילתית אבל עדיין במספרים מאוד מאוד קטנים שלהבנתנו לא מצדיקים אפידמיולוגית הוספה של המדינות האלה לרשימת מדינות בסיכון מרבי שנכון להגביל את היציאה אליהן. כמובן פרסמנו את כל המדינות האלה כאזהרת מסע חמורה לכל האנשים על מנת להעביר מסר לציבור שנכון להיום ההמלצה הבריאותית שלנו היא לצמצם נסיעות שאינן חיוניות למדינות האלה וגם שיתכן שתהיה דינמיקה מאוד מאוד מהירה לאור קצב ההתפשטות של הווריאנט הזה כפי שאנחנו צופים שהוא יתפשט. אם לפי הערכת בריטניה שתוך שבועיים-שלושה הם יגיעו כמעט לחצי מהריצופים עם הווריאנט הזה, אין ספק שזה משהו שאנחנו נראה את קצב העלייה שלו גם במדינות נוספות, ככל שהוא יתפשט. גם אם כרגע אנחנו מדברים על אחוזים מאוד מאוד בודדים של הנוכחות שלו בקהילה, זה יתפשט מאוד מהר.

השקף הבא, תמונת מצב בישראל. נכון לאתמול בערב אנחנו עומדים על סך הכול 21 מרוצפים ודאיים לווריאנט ועוד 49 - והבוקר המספר עלה ל-51 – אנשים שמוגדרים כחשד גבוה. מה שאפשר בעיקר ללמוד מהשקף הזה וחשוב שנתייחס לזה, זה נכון להיום בישראל אפס הדבקה קהילתית. זאת תמונת המצב בישראל שמעידה על כך שכלל המקרים שאנחנו יודעים בוודאות שהם מרוצפים לווריאנט הזה בישראל, הם חוזרי חוץ לארץ או מגעים של חוזרי חוץ לארץ. זה לא אומר שאנחנו סגורים הרמטית ואין לנו מקרים בודדים של הווריאנט הזה בקהילה. אם תסתכלו בנפרד על אלה שמוגדרים כחשד גבוה, אכן יש לנו שם מספר הצהרות של מקרים שבוודאי אנחנו לא יודעים לומר בוודאות אם הם מאומתים או לא, אבל כרגע לפי חקירות הם לא מקושרים לחוזרי חוץ לארץ. אנחנו מבינים שאנחנו במספרים בודדים כן רואים ניצנים ראשונים של מקרים כאלה שהם לא מקושרים לחוזרי חוץ לארץ אבל עדיין אנחנו מעריכים שאנחנו במספרים נמוכים.

מה שעוד מחזק את ההערכה שלנו אלה גם הנתונים שלנו על פעילות מעבדות. כל המעבדות במדינת ישראל שבודקות ועושות היום זיהוי של הנגיף, יודעות לזהות חשד באופן מיידי. לכן אנחנו מעריכים שכל הבדיקות שלנו נותנות לנו אינדיקציה מאוד מהירה לגבי חשד וכל מקרי החשד, עדיין מספרים בודדים, שנבדקים, מרוצפים ואנחנו מעריכים שאין לנו פספוסים משמעותיים של מקרי הווריאנט בקהילה שאנחנו לא מכירים אותם.

לכן, כאשר אנחנו מסתכלים על תמונת מצב תחלואה מחוץ לישראל אל מול תמונת מצב כאן בארץ, אנחנו מבינים שאפידמיולוגית יש הצדקה להמשיך ולהגביל יציאה לפחות למדינות שאנחנו יודעים בוודאות שיש שם תפוצת וריאנט נרחבת נכון להיום על מנת לדחות עד כמה שניתן את הכניסה של הווריאנט הזה במספרים ובהיקפים משמעותיים לישראל.

כרגע במספרים האלה אנחנו יודעים כמובן לשלוט במניעת ההתפשטות שלו וקטיעת שרשראות בצורה מאוד מאוד יעילה. הצלחנו להגיע למעל 95 אחוזים מהמגעים שזיהינו בחקירות, גם בחקירות אפידמיולוגיות, גם בכאלה שזיהינו אותם באמצעות הפעלת סיוע של איכוני שב"כ בשבוע הקודם, שכבר הופסק אבל את אלה שהצלחנו לזהות, ואנחנו ממשיכים מעקב גם אחריהם ודוגמים אותם. עושים אכיפה מוגברת על הבידוד שלהם ובקרה על כל המגעים האלה.

עדכון נוסף שחשוב לציין. אתמול בלילה הפצנו עדכון לנוהל מחלים שמחייב הארכה של בידוד של מרוצפים מאומתים לווריאנט הזה. לפי מידע ראשוני שלנו, שלמדנו אותו ממש ביומיים האחרונים, אנחנו רואים שהעומס הנגיפי של החולים המרוצפים נשאר מאוד מאוד גבוה, גם ביום השמיני והתשיעי לבידוד שלהם ממועד האימות. זה אומר שיתכן והם מדבקים הרבה מעבר לאותם עשרה ימים ולכן בשלב ראשון אנחנו רוצים לדגום את כל המרוצפים כמעט על בסיס יום יומי. אנחנו לוקחים דגימות מיוחדות שמאפשרות ממש לגדל את הנגיף במעבדה בשביל לראות עד כמה הוא קיים ושאנחנו לא מזהים רק שאריות של הנגיף בבדיקת PCR, על מנת לקבוע תוך זמן קצר מה באמת פרק הזמן שהם נשארים נדבקים וכך בעצם לקבוע את תקופת הבידוד וגם הגדרה של מגעים. זה משהו שכבר עודכן אתמול.

כרגע זה נמסר להם בהודעה אישית, שהם לא יכולים לקצר בידוד?

לא. אנחנו מדברים על המאומתים, על מי שכבר מאומת. עד היום הם מאומתים במצב קל.

זה שינוי בנוהל מחלים.

נכון. כרגע זה הנוהל. כל מי שמרוצף, מחויב בבידוד עד לקבלת החלמה, מינימום אחרי 14 ימים ולא 10 ימים כפי שהיה נהוג עד עכשיו בווריאנטים קודמים.

השקף הבא, תמונת מצב שהזכרנו אותה קודם לכן, סטטוס חיסוני של מרוצפים. אפשר לראות שקצת יותר ממחצית אלה הם אנשים שהם מחוסנים או מחלימים, מרביתם קיבלו מנת בוסטר, שזה חלק מאותה תמונה עליה דיברתי קודם.

התובנות המרכזיות שלנו. אנחנו רואים בסופו של דבר התפשטות נרחבת במדינות דרום אפריקה גם לפי חוזרים מדרום אפריקה וגם לפי דיווחים ואינדיקציות שמדווחות על ידי מדינות נוספות בעולם. אנחנו רואים התחלה של התפשטות מהירה של הווריאנט הזה גם באירופה וגם במדינות נוספות ושוב, כרגע ההערכה היא שהתפוצה שלו נמוכה, כשני אחוזים בממוצע בקהילה בשלב הזה. אנחנו מעריכים שהתפוצה בישראל עדיין היא מאוד מאוד מצומצמת וכרגע, בשלב הזה, כמו שאמרנו, ללא עדות להדבקה קהילתית ואין מספר גדול משמעותי של חולי אומיקרון בישראל שאינם ידועים.

לכן מבחינתנו יש הצדקה אפידמיולוגית להמשך מאמץ לצמצם תחלואה נכנסת מחוץ לארץ שכוללת גם הגבלות יציאה, בידוד מפוקח במלוניות, מדיניות בדיקות הדוקה, פיקוח טכנולוגיה על אנשים שמשוחררים להמשך בידוד שלהם בבית.

חשוב לציין שאנחנו בהחלט ערניים לצפי ודינמיקה מאוד מהירה ויתכן ונצטרך להגיע גם לממשלה וגם לכנסת עם בקשה להקדים החמרה נוספת לגבי מדיניות במידה ונראה אינדיקציות של עלייה בתחלואה נכנסת מאותן מדינות או דיווחים על הרחבת תפוצה משמעותית בחלק ממדינות נוספות שכרגע היום הן לא מובאות בתקנות לאישור.

מה אנחנו יודעים לגבי עבודת ועדת החריגים לאותן מדינות? מגיעות בקשות? נעלה את אירית ונשמע לגבי המדינות האדומות.

בוקר טוב. אמנון יעלה עוד מעט וייתן את האינפורמציה כנציג הוועדה. לא נמצאים כאן הנציגים מהמשרדים האחרים?

לא. כרגע לא. נמתין לאמנון. אילנה או הלשכה המשפטית, התייחסות שלכם לנושא צוות האוויר.

צוות אוויר בתקנות האלה?

לא. אלה לא התקנות האלה. זה קשור.

זה כרגע בדיונים. אולי אילנה תרצה להרחיב. עוד לא גיבשנו את סט ההערכה.

אני רוצה לומר משהו. כרגע צוותי אוויר שבאים בטיסות ממדינות אדומות, מה קורה אתם?

לפי תקנות חובות ביצוע בדיקה, מי שמגיע ממדינה אדומה ויצא מהשדה במדינה האדומה - כשהוא חוזר, הוא יצטרך להיבדק גם אם הוא צוות אוויר.

אבל הוא לא יצא.

אם הוא לא יצא, כרגע המצב הוא שהוא לא צריך להיבדק.

דברים צריכים להיות קוהרנטיים כי אחרת צצה בעיה משפטית. הבאתם לנו אתמול תקנות בהן משאירים אנשים במלוניות עד שכל הבדיקות של מי שהיה במטוס חוזרות שליליות. זה לא מתכתב. זה פשוט לא מחזיק מים, שלא לדבר על זה שאיש צוות אוויר במטוס ממדינה אדומה מטייל לכל אורכו של המטוס ונמצא במגע עם הנוסעים. אנחנו נמצאים במצב שבן אדם בשורה ראשונה במטוס נחת ממדינה אדומה, קודם כל שולחים אותו למלונית, קיבל תשובת PCR שלילית, אומרים לו להישאר במלונית עד שהנוסע משורה 60 גם יקבל תשובה. אבל צוות האוויר שמטייל לאורכו ולרוחבו של המטוס פטור מבדיקה? תעזבו מלונית. זה לא הגיוני. זה מחליש את הטיעון האפידמיולוגי. אי אפשר לרדת כאן לרזולוציה של אוי ואבוי, יש 30 מקרים בישראל אבל יש את כל צוותי האוויר משלוש טיסות בשבוע מאתיופיה.

מה זה בדיונים? הייתם צריכים להביא לנו אתמול תיקון עקיף לתקנות או תקנות חדשות. משפטית – כאן אני רוצה לומר את זה למשפטנים – התפקיד שלכם הוא להעלות את זה. אתם צריכים לומר לדרגי המקצוע במשרד הבריאות שאי אפשר להצדיק משפטית את התקנות שאישרנו אתמול בלי תיקון לצוותי אוויר.

זה קרה. צוות משפטי אכן העלה את זה.

ומה קרה?

ראש שירותי בריאות הציבור ביחד עם מנכ"ל משרד הבריאות צריכים לגבש עמדה.

כאן אתם טועים. צר לי. אתם טועים. זה לא שהם צריכים לגבש עמדה. זה אתם צריכים להבין שאנחנו לא יכולים לאשר לכם דבר כזה. זה לא לגבש עמדה. לגבש עמדה, זה לבוא ולומר שכדי לא לחייב צוותי אוויר, אנחנו לא מחילים את זה גם על הנוסעים. זאת עמדה. ניהול הסיכונים, זאת עמדה. העמדה שאומרת נשאיר אנשים שהם נוסעים בבידוד ואת צוות האוויר נפטור אפילו מבדיקה, זה לא במרחב השיקולים שלהם. לא מחזיק מים משפטית.

אני מבקש להעביר את המסר הזה. זה לא מחזיק מים משפטית. אני מבקש שתצאו עכשיו לבדיקה. אני לא מוכן לאשר את התקנות האלה בלי התחייבות שלכם לפחות לבדיקה של אנשי צוות אוויר. אני מקבל כאן ביום ראשון תקנות, שינוי התקנות של צוותי אוויר, שמחייבות לפחות בדיקה. איך זה מחזיק מים? אלא אם אילנה תאיר את עיניי שיש לזה הצדקה אפידמיולוגית.

אני לחלוטין מקבלת את ההערה.

גשו, תעשו את הבדיקה. אני לא אאשר את התקנות. אני רוצה להסביר לכם. לא מחזיק מים. בואו נעשה סדר. אתם טוענים שהנגיף הזה מדבק פי 5-4 ולכן אתם גם מאוד לחוצים מהשהייה בתוך המטוס. עד כדי כך אתם לחוצים מהשהייה בתוך המטוס, שאתם מוכנים להשאיר אנשים במלונית עוד 24 שעות כי נוסע אחד מתוך 200 נוסעים, הייתה פשלה טכנית עם הבדיקה שלו. אבל על הדיילים שהולכים הלוך ושוב במטוס שהוא חממת הדבקה באומיקרון המדביק פי 4, נראה לכם הגיוני שהם יחזרו לקהילה אפילו בלי PCR. אני לא מבין. הדיילות של אייר אתיופיה, זה הגיוני שהן ירדו מהמטוס, אפילו לא יעשו בדיקת PCR, ילכו ללילה בתל אביב ויצאו בערב לפאבים. אני לא מבין את זה. איך אתם מבקשים מאתנו להחמיר את ההגבלות על הנוסעים בתנאים האפידמיולוגיים האלה ולהשאיר את הפטור לצוות אוויר? אני מבקש תשובה והתחייבות שלכם. האמת היא שהיינו צריכים לשאול את זה אתמול ולומר את האמירה הזאת. אני מבקש תשובה על זה.

אני לא מוכן שאנשי צוותי האוויר ממדינות אדומות לא יעשו אפילו בדיקת PCR. מוכן לקבל את זה שהאדם הוא איש צוות אוויר ואתה לא שולח אותו למלונית, אולי הוא אזרח אתיופי שהוא דייל באייר אתיופיה וצריך לחזור למוחרת. בסדר. אבל אפילו לא PCR?

אנחנו לא אומרים את זה. אנחנו אומרים שאנחנו עדיין לא יודעים להגיד מה בדיוק אנחנו נכתוב שם.

קודם כל, בואו נדייק. היום זה מה שאתם אומרים. אתם מצלצלים בפעמוני האזעקה דרמטית על החוזרים ממדינות אדומות, שולחים אנשים לבידוד במלונית, ואתם צריכים עוד שבוע כדי לחשוב על צוותי האוויר?

לא. ביום ראשון נגיש תקנה.

אם כן, אני רוצה תשובה. אני רוצה התחייבות. אני לא מוכן לאשר את התקנות על מדינות אדומות אם אין התחייבות שאנשי צוות אווירי יעברו בדיקת PCR.

למרות שמה שאתה הצגת כאן זה יותר הקושי מול המלוניות. לגבי המלוניות גם יגיע ביום ראשון.

אני אומר שוב שאפידמיולוגית זה לא מחזיק מים. החוק מחייב אותנו לבסס את התקנות ואת ההגבלות על האזרחים על תמונת מצב אפידמיולוגית. אתם יורדים אתנו כאן לרזולוציה של כמה מרוצפים חזרו מנמיביה. אם המסד האפידמיולוגי הוא לא קוהרנטי, אז על פי החוק אסור לנו לאשר תקנות. אז הדברים קשורים. הכול קשור.

רק המדינות האדומות. זה כן עומד, בלי קשר לשאלה הזאת.

את יודעת למה הוא לא עומד משפטית? עולה החשד שאם אתם נינוחים עם אנשי צוות האוויר אפילו ברמה שלא לעשות להם PCR, כנראה תמונת המצב הנורא נורא חמורה שאתם מציגים לנו לגבי הסכנה הנשקפת מהחוזרים ממדינות אדומות, קשה לי לסמוך עליה. אם זה נורא נורא חמור, איך אתם נותנים לדיילים להסתובב כאן ואפילו בלי בדיקת PCR? לא מחזיק מים.

תעשו את הבדיקה. תודיעו למנכ"ל משרד הבריאות שבלי התחייבות לביצוע בדיקות PCR לצוותי האוויר, יושב ראש ועדת החוקה לא מצליח להבין איך הוא אמור לאשר את המדיניות המחמירה לגבי המגיעים ממדינות אדומות.

אילנה, אני יודע את התשובה ואני יודע שעדיין אין לך תשובה לגבי התכניות של המדינה אבל איזה רעיונות כרגע נדונים על מנת לטייב את ההתמודדות עם תמונת המצב המדאיגה באירופה?

כרגע אנחנו בעיקר במעקב. באיסוף נתונים, לראות מה קורה שם. אנחנו מעריכים שתמונת המצב תשתנה יחסית מהר לפי פוטנציאל ההידבקות של הווריאנט ולפי זה שכבר יש התחלה של התפשטות קהילתית שם.

צריך לומר שבסופו של דבר מה שמעניין אותנו זה ספירת ראשים. זה לא באמת השיעור. אם אנחנו היום במאמץ למנוע הדבקה קהילתית בישראל או לכל הפחות לעכב אותה – אני לא יודע אם נצליח למנוע אם באמת הנגיף כל כך מדבק – אז השיעור מאוד מעניין אותנו לעניין הגבלת הטיסות אבל ה-45 אנשים שחזרו מאומתים מארצות הברית, הרבה יותר מטרידים אותנו מאותו אחד שחזר מנמיביה, גם אם השיעור מקרב החוזרים הוא הרבה יותר גדול כי בסופו של דבר יש כאן פוטנציאל ל-45 שרשראות הדבקה והבחור שחזר חולה מארצות הברית לא נכנס לבידוד במלונית. לא שאני ממליץ להביא את כולם למלוניות, מה גם שגם אין אפשרות.

בסוף זה לא ריאלי.

נכון.

אם מדובר בתעבורה תעופתית, זאת גם אירופה, גם ארצות הברית.

זה גם מסביר למה כרגע אי אפשר להוריד את ה-72 שעות.

עד שאנחנו לא יודעים תמונת מצב קצת יותר מדויקת לגבי מחוסנים לעומת לא מחוסנים מבחינת פוטנציאל הדבקה וגם חומרת מחלה, בשלב הזה אנחנו מעדיפים שאנשים יידגמו פעם נוספת. לא כולם מתאמתים בנחיתה בנתב"ג, חלקם רק בשלב יותר מאוחר ולכן חשוב שאנשים גם יידגמו.

אנחנו יודעים שיש לנו בעיה דרמטית עם אחוז הנבדקים בבדיקה השנייה ביום השביעי. האוכלוסייה הזאת היא מראש כנראה אוכלוסייה קצת פחות לחוצה מענייני הקורונה כי היא לא מחוסנת. נכון? זאת מראש אוכלוסייה שלא הצלחנו לשכנע את רובה להתחסן. ה-72 שעות, זאת אוכלוסייה שהיא מחוסנת. מה אנחנו רואים לגביה שיעורי ביצוע הבדיקה ביום השלישי?

קודם כל, אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית. אנחנו גם עושים תהליך יזום של יצירת קשר ומעקב אחרי כל חוזרי חוץ לארץ בשיתוף עם פקע"ר. אנחנו קרובים לבין 85 ל-90 אחוזים מהאנשים שמבצעים כרגע בדיקה נוספת ביום השלישי וביום השביעי בהתאם למה שהם נדרשים וזה מאוד חשוב. יש עדיין אחוז מסוים שלא מתבצע.

רגע. אבל גם ביום השביעי אנחנו רואים עלייה?

כן. אנחנו רודפים אחרי אנשים באופן פרטני.

אלה נתונים חשובים. אני שומע בתקשורת דיבורים על שימוש במנגנון של הטלת קנס על מי שלא עושה את הבדיקה השנייה.

נכון.

אני כרגע לא מחווה את עמדתי אבל אם אנחנו רואים שמבלי הפעלת הקנס התזכורת מפיקוד העורף או אולי באמת הלחץ מה-אומיקרון מביא לעלייה משמעותית במספרים שמבצעים, יכול להיות שעלינו כאן על דרך עוד לפני הטלת קנס. לכן אני רוצה בשבוע הבא, ברשותכם, לקבל את הנתונים. בטח אם תביאו לנו תקנות עם קנס, שאני עוד לא יודע אם אתם מביאים או לא. אתם מתכננים להביא?

לפי מה שאנחנו מכירים, כן. זאת כרגע הכוונה של הממשלה. 23 בדצמבר.

זה אושר בממשלה?

לא, לא אושר.

אבל זה אחד מהדברים שכרגע אתם עובדים עליהם.

כן. זה לא התיקון הבא.

אני רואה שיש לכם תכנית חומש של התקנות שתביאו לכאן. זה בסדר גמור. תדאגו להכניס את הצוות האווירי מהמדינות האדומות כשלב ראשון ביום ראשון הקרוב.

הדירקטיבה היא כן לייצר מנגנון שיפקח. כרגע כמות המשאבים שמושקעת באיתור האנשים האלה ולעקוב ולוודא שהם עושים בדיקות, מושקע בזה מאמץ מאוד גדול עם הרבה מאוד כוח אדם גם ממפקדת אלון של פיקוד העורף שמסייעת לנו בניהול המשימה הזאת. חשוב לציין שאנחנו רואים גם הבדלים מאוד מאוד גדולים באחוז ההיענות לפי חוזרים מיעדים שונים. יש מקומות שאנשים חוזרים ועושים בדיקות בהיקפים מאוד יפים, מעל 90 אחוזים, ויש יעדים שאנחנו רואים שאנחנו מדשדשים סביב 40-30 אחוזים.

אני לא אחקור בעניין הזה כי אני חושב שאני אגיע למחוזות לא ראויים בפילוח האוכלוסייה במדינת ישראל.

זה בהחלט חלק מהאנתרופולוגיה הרפואית.

כן. לדעתי זה מחייב אותנו לחשוב טוב על מאמצי ההסברה.

אני רוצה להבין. המחשבה לגבי הסיפור של כניסת מי שלא מבצע בדיקה שנייה, זה מבחינתכם דבר שאתם כבר עובדים עליו?

אנחנו עובדים עליו. כן.

והוא בא במקביל להסרת חובת הבידוד או שזה לא קשור?

יש קשר בין הדברים. כן.

יש היגיון בהסרת חובת הבידוד בעת הזו לאור מה שנאמר כאן על ה-אומיקרון?

לא. הכוונה היא כרגע להאריך את חובת הבידוד.

של ה-72 שעות.

כן. להחליף אחד בשני אבל זה לא משהו שהוא עדיין סופי. זה עדיין בתהליכי גיבוש.

בסדר. גבירותיי, יש לנו עוד משהו שאנחנו רוצים לברר?

קצת על האכיפה במיוחד על מדינות אדומות שהן לא ברשימה.

יותר מלשלוח את האנשים למלונית?

לא. מדינה שהיא לא ברשימה. יש כאן איזשהו קושי כי ברשימה יש מדינות בהן אין מספיק מידע, מדינות באפריקה שאין בהן מספיק מידע ובכל זאת נמצאות ברשימה, לעומת למשל בריטניה שיודעים כבר שיש שם התפרצויות והיא לא ברשימה. גם זאת שאלה של הצדקה של אחד מול השני.

כן. אני רוצה להזכיר שלחלק גדול מהמדינות שברשימה אין טיסות. לא צריך להתרשם מ-50 המדינות באפריקה. לרוב המדינות האלה אין טיסות ישירות אליהן והנוסעים חוזרים בעיקר דרך דרום אפריקה ואתיופיה.

אז השאלה היא לגבי המדינות כמו בריטניה, מדינות אדומות שהן לא ברשימה והנוסעים לא הולכים למלוניות, האם יכול להיות שיש שם אכיפה מוגברת לגבי הבידוד שלהם?

הן לא אדומות. הן על סף להיות אדומות.

בריטניה לא אדומה?

לא.

הגדרה של מדינה אדומה, צריך להיזהר מהגדרה של מדינה אדומה. גם צבעתם אותה באדום במפה.

על איזו מדינה מדברים?

על בריטניה.

היא לא אדומה אלא מדינה עם התפרצות.

אבל יש מדינות אדומות שהן לא צבועות אצלכם כמו דובאי והאמירויות?

כן. כרגע הן לא ברשימה האסורה.

אבל הן אדומות.

מה זה אדומות? יש בעיה עם מוקד תחלואה. הן לא אדומות על פי ההגדרות.

יש מקרים מרוצפים, אנחנו יודעים שיש ואנחנו גם רואים את זה כמעט בכל מיני מדינות העולם. הווריאנט הזה הגיע לכולן, אבל עדיין בתפוצה קטנה שלא מצדיקה להכניס את המדינה לרשימת המדינות האדומות.

על פי הקריטריונים שבניתם.

מדובר על מספר חוזרים מאוד מאוד גדול. כל עוד אין הגבלה על התעופה ליעדים האלה - בריטניה, ראיתם את המספרים. מדובר על מספרים מאוד מאוד גדולים - קשה, לפחות נכון לעכשיו, לתעדף מדינה מסוימת כי אין לנו כרגע אינדיקציה חד משמעית לעלייה ספציפית. אנחנו גם יודעים שיש אזורים מסוימים שם התפוצה היא יותר גדולה וזאת לא כל בריטניה.

צריך לומר את האמת. על פי תמונת המצב שכרגע בידינו, אנחנו מאוד קרובים למציאות בה יש כאן גל תחלואה עולמי עם ה-אומיקרון בגלל מקדם ההדבקה שלו. אז הממשלה תצטרך להחליט על מדיניות. אירופה מאוד קרובה לגל תחלואה ב-אומיקרון. בבריטניה אני מבין שהנתונים אומרים שה-אומיקרון הביס את הדלתא בעיצומו של גל תחלואה של הדלתא.

נכון.

הונג קונג מוכרת כמדינה אדומה?

לא. כרגע רק אפריקה.

אתה צודק מאוד בדבריך. אם אפשר להתייחס בקצרה. הדיון נקבע כמעט מעכשיו לעכשיו ובחלק מהדיונים קודמים לא יכולתי להשתתף. יכול להיות שאני לא יודע הכול אבל אין ספק שכאשר זה יגיע למדינות שהנגישות אליהן והממשק הוא הרבה יותר חזק, - צריך לחשוב על כך.

אני דיברתי בפעם הקודמת ואני לא יודע אם זה בא לידי ביטוי ואמרתי שיציאה מהארץ למדינות האלה, יש אנשים שיש להם שם מסחר ויש להם עסקים והם יכולים להפסיד את כל עולמם ואת כל הונם כי הם לא יוכלו לצאת לשם. אני זוכר פעמים קודמות ואנשים באו ואמרו שלא יכולים למנוע מהם יציאה כי יש להם שם עסקים. אז הגענו למתווה לפיו יש זמן מסוים. אתה מונע ממנו לצאת כי אחר כך הוא ידרוש אחר כך להיכנס. זאת הסיבה היחידה. למה אתה מונע מבן אדם לצאת? לא שאתה עכשיו חושש לבריאותו. הסיבה היחידה שאני יודע אותה, כדי שאחר כך הוא לא יבקש כישראלי לחזור הביתה. אם מראש אתה מגביל את היציאה שלו, אתה אומר לו שב-30 הימים הקרובים הוא לא יכול לחזור, זאת סיבה שיכולה לעזור בהתחייבות שהוא לא חוזר. שהוא לא יכול לחזור.

אני יודע שהממשלה עסוקה כרגע ושואלת את השאלה מה באמת יקרה כאשר אירופה תהיה בעיצומו של גל תחלואה והדבקות קהילתיות. אנחנו רואים היום כבר מוקד בבריטניה, מתחילים לראות מוקד בצרפת, ואני מזכיר שחלק גדול ממדינות אירופה באמת בעיצומו של גל תחלואה "רגיל". באוסטריה יש סגר. אני יודע שהממשלה עוסקת בנושא הזה. מה שאומר חבר הכנסת מקלב זה שצריך להיכנס למערכת ניהול הסיכונים שיכול להיות שאם לא סוגרים את השמים, אז באמת האמירה הזאת - אתה יכול לצאת אבל תדע שיש הגבלות בכניסה. למרות שאני רוצה לומר שמבחינה משפטית להגביל חזרה של אזרח ישראלי לארץ - - -

אתה אומר את זה מראש.

קשה להחזיק את המדיניות הזאת לאורך זמן.

אני אציין שמי שנוסע לזמן ארוך, אמנם לא חודש, כן יש לו את האפשרות לצאת.

אבל אני רוצה להזכיר גם שאנחנו ראינו כאן בתקופת הגל הרביעי שהמענה שמקבלים אנשי עסקים הוא לא טוב. ראינו שברשימת החריגים בתקנות יש סעיפים שמקבלים מענה מאוד טוב כי הם מגיעים ישר לוועדת החריגים וברגע שטייבנו את עבודת ועדת החריגים, יש מענה. ראינו שכאשר מדובר באנשי עסקים, אם אתה לא משתייך לאיזה מפעל גדול או תעשייה ביטחונית, אתה אדם פרטי שיש לו עסקים – מאוד קשה לקבל את המענה דרך משרד הכלכלה. מספר הישראלים שיוצאים ל-50 מדינות אפריקה, הוא לא גדול אבל אם מחר תהיינה הגבלות יציאה למדינות באירופה, אנחנו רואים את המספרים הנכנסים, או שוב יצאו לתורכיה, זה יצמח דרמטית. עכשיו צריך להיערך עם פתרונות כמו שאומר חבר הכנסת מקלב.

נתקלנו במקרים שאנשים ישראלים אבל מרכז חייהם בחוץ לארץ.

דיברנו על זה. סטודנטים.

הם לא יכולים לחזור למשפחה.

יש מענה.

זה בחריגים.

יש מענה טוב בתקנות.

מי שמרכז חייו לא בישראל.

הוא יכול לצאת.

מה שקורה זה שאתה עושה תקנות ויש כל מיני דברים שאתה בכלל לא צופה אותם והתקנות לא נותנות מענה והן מצומצמות. אז אתה נתקל בחומה בצורה.

לכן הקפדנו על איכות העבודה של ועדת החריגים.

אני רוצה להתקדם. אנחנו ניפגש בשבוע הבא. היינו צריכים כבר לפני חודשיים על העניין של הסנכרון לימים שני, שלישי ורביעי. בסדר, זו אשמתנו.

אני כאן גם ביום חמישי. אני יודע, חבר הכנסת מקלב, שבינך לביני יש תחרות סמויה על שעות הנוכחות במשכן. בינתיים אתה מנצח. יש לי תחושה שאתה ביקשת מחבר הכנסת ינון אזולאי לגרש אותי אתמול מהמשכן כדי שאני לא אאפיל על ההישג הדרמטי שלך בנוכחות.

לא. אין לי אתו הסכם בעניין. זה בטח מסיבות אחרות.

רק לי יש הסכם עם הממשלה על ספרי תורה בכותל.

הוא לא דיבר על המשכן. הוא דיבר על המליאה.

רק מהמליאה הוא רצה לגרש אותי. בוועדה עוד מותר לי להיות. בוועדה אני נשאר. רק במליאה אסור לי להיות. בסדר.

קמת. צעקת קריאות ביניים.

זה באמת כל כך נדיר להכריז קריאת ביניים. בסדר. אני מבין שחבר הכנסת אזולאי הוא מאוד רגיש וקשה לו להתמודד עם קריאת ביניים. בסדר.

הנושא שלו לא היה צריך לעורר אותך בקריאות ביניים כאלה.

אני בסך הכול שאלתי אותו אם הוא בעד או נגד החוק כי לא הבנתי על מה הוא מדבר. זאת הייתה קריאת הביניים שלי. אני בחור אופטימי. מכיוון שאריה דרעי לא היסס לשלוח את הבן שלו לעבוד בהסתדרות הציונית העולמית ולעבוד כל יום עם רפורמים וקונסרבטיבים, והוא גם לא היסס לשלוח את האח לו להיות סגן יושב ראש קרן קיימת לישראל, כך שהוא כל יום עובד באותו צוות עם רפורמים וקונסרבטיבים, אז יש תקווה לאחריתך. בסוף גם ינון אזולאי יתרגל. אם האח של דרעי וינקי דרעי, הבן של דרעי, התרגלו לעבוד עם רפורמים, אז יש גם תקווה לינון אזולאי. הוא יצטרך לעבור תהליכי חפיפה. שיבקש מאח של דרעי. הוא גם יכול לבקש תהליכי חפיפה מפינדרוס כי פינדרוס סידר שיחתמו אתנו על הסכם קואליציוני.

... אוסף סוכנים. אתה יודע שכל ארגון מסודר, מדינה ודאי - - -

יש לה סוכנים חשאיים.

שולח אנשים כדי להוציא גם מבפנים.

אז המעורבות של ש"ס בהסתדרות הציונית היא כדי להרוס את המוסדות הציוניים.

את הרפורמים.

רק את הרפורמים.

לא את כולם. רק את הרפורמים.

זה החליש את הכוח של הרפורמים. לא רק הם. גם אנחנו. זאת שליחות.

יפה. אני שמח שמתוך שלא לשמה בא לשמה והיהדות החרדית האשכנזית הצטרפה להסתדרות הציונית העולמית. יפה שהלכתם בעקבות התנועה הרפורמית שגילתה בשלב יותר מוקדם - - -

מתוך לשמה מה שלא לשמה.

עשרות המיליונים שהתנועה הרפורמית קיבלה בתוך הסוכנות.

אל תדאג. תנוח דעתך. נמשיך לקבל.

חברותיי, זה לא קשור לתקנות. עשינו הפוגה. יש תשובה לגבי צוות אוויר?

עדיין אין לנו תשובה.

מה אמור להגיע לכאן ביום ראשון?

מלוניות.

תעבירו בבקשה את המסר שאנחנו לא נשלח חוזרים ממדינות אדומות להיות במלוניות אם אנשי צוות האוויר לא נדרשים אפילו לבדיקת ׁPCR. נשמע הגיוני מבחינה משפטית. למדנו על כך שכרגע יצרו כאן מצב שאתמול אישרנו תקנות שדי אם לא חזרה תשובת PCR של מישהו אחר במטוס, הבן אדם עדיין צריך להישאר במלונית. איך אפשר להצדיק שהדייל או הדיילת לא חייבים אפילו בבדיקת PCR? אנחנו לא שולחים אותם למלונית אבל לפני שהם חוזרים הביתה לתל אביב או לבאר שבע, שלא יעשו בדיקת PCR אם הם חזרו ממדינה אדומה? זה לא נשמע הגיוני.

בטח היה להם פטור.

יש להם פטור. לצוות אוויר יש בדיקת PCR פעם בשבוע.

לא.

גם זה אפילו לא.

זה לא הגיוני.

אתה רואה, לפעמים אתה ואני חושבים אותו הדבר. אנחנו מסכימים שזה לא הגיוני.

התחלתי לקרוא אתמול את ספרך. ספר טוב. כולו במחוזות המדע הבדיוני, אבל ספר טוב.

אני מאמין שאפשר לקרוא לזה יותר ביסטופיה מאשר מדע בדיוני, אבל בסדר.

חברים, יום חמישי בצהרים. חוץ מזה, אני עוד צרוד מהוויכוח עם ינון אזולאי.

וזה עוד כשמיקי היה בצד שלך. תחשוב מה היה קורה אם מיקי היה בצד שלנו.

הוא לא קרא אותך לסדר אפילו פעם אחת. הוא בחר להסתכל לצד שמאל.

זה עשר מעלות ימינה. הצוואר שלו תפוס.

על מה יש לו לקרוא אותי לסדר? אני אדם מנומס.

יום ראשון, בדיקות PCR לצוותים שמגיעים מהמדינות האדומות.

מר אמנון שמואלי, ועדת החריגים, בבקשה, התייחסות קצרה שלך ונתקדם הלאה.

צהריים טובים לכולם. לגבי צוותי האוויר שמגיעים, זה צוות אוויר של אתיופיאן, הוא עובר בדיקת PCR. מחייבים אותו לעבור כאן בדיקת PCR והוא עושה את הבדיקה למרות שזה לא רשום בתקנות אבל זאת החלטה של מנהל נתב"ג, להעביר אותו בדיקת PCR בתנאים שמשרד הבריאות קבע. זה לגבי הדיון הקודם.

מי החליט לחייב אנשים בבדיקת PCR ולכלוא אותם במלונית?

ראש רשות שדות התעופה. זה בסמכותו לגבי ההסכמים וההנחיות עם חברות התעופה. אז זה אומר שאין שום בעיה להכניס את זה לתקנות.

עדיף שלא.

לא. עדיף שכן. ייכנס לתקנות.

בסדר, אבל באופן עקרוני רק שתדעו שמבצעים והם נוסעים על פי נוהל ישירות למלונית ואחרי 24 שעות, למחרת, הם עוזבים את הארץ.

ומה קורה עם הטיסות מדרום אפריקה?

אין לך טיסות מדרום אפריקה. אני לא יודע מהיכן הבאתם את זה. אין טיסות מדרום אפריקה. הטיסות הן מאתיופיה.

מכל 50 המדינות כרגע, הטיסות היחידות שנוחתות כאן אלה או צ'רטרים מסיישל או ישירות מאתיופיה?

בדיוק, אבל סיישל כבר נגמר. אין טיסות מסיישל. הכניסות שמגיעות מסיישל זה רק לשם תדלוק. אנשים שינו את הנתיב למלדיבים. אלה שנסעו לסיישל נוסעים למלדיבים וכשהם חוזרים הם עוצרים בסיישל לתדלוק ואנחנו בודקים נוסע-נוסע שאכן לא עבר בסיישל. לגבי דרום אפריקה. בדרך כלל הם מגיעים מאירופה, הם מאותרים ונשלחים למלוניות.

לגבי ועדת החריגים. ועדת חריגים ליציאה. עד היום קיבלנו 787 בקשות. מרביתן היו של אנשים שעוזבים למקום מגוריהם הקבוע, הם מציינים שהם נוסעים למקום מגוריהם הקבוע והם לא יחזרו ב-60 הימים הקרובים. יש כאלה שפונים לצאת למטרות עסקים. אלה בדרך כלל הבקשות. עד עתה אושרו 202 בקשות כאלה, 237 בקשות נדחו ו-347 נדרשו להשלמת מסמכים כי הם רק רשמו את הסיבה ולא צירפו עדות לכך. זאת תמונת המצב. אין ביקוש כמו שהיה לרוסיה או לתורכיה אלא מדובר במספרים ממש קטנים.

ואתם מצליחים לעמוד בקצב ועובדים כפי שעבדתם בעבר? מלווים משפטית?

אנחנו עומדים בקצב. מלווים משפטית. אין בעיות מיוחדות.

אמנון, הרכב ועדת החריגים היא באותו הרכב של ועדת החריגים לגבי כניסה לישראל?

את זה מרכז משרד החוץ. אמרנו שהסיבות שאנחנו מתחשבים בהן, בדרך כלל הן סיבות הומניטריות. אנחנו מאשרים אנשים שמרכז חייהם בארץ, לדוגמה תושבי קבע, תושבים ארעיים, סטודנטים. התנאי הוא שהם מחוסנים.

מי מרכז את זה?

משרד החוץ.

הייתה הפרדה בין ועדת החריגים של המבקשים לצאת לבין אלה המבקשים להיכנס.

נכון.

זה בגלל המספרים היותר גדולים או בגלל מדיניות אחרת?

לא. אנחנו היינו מאוד מאוד שמחים אם היו לוקחים את שתי הוועדות האלה למקום אחר אבל הן נשארו אצלנו כי אף אחד לא מוכן להיות בוועדות האלה. נשארנו בעל כורחנו בוועדות.

הסיפור הזה של אי המצאת המסמכים, אתם מודיעים לאנשים שהם צריכים להביא מסמכים.

בוודאי. אנחנו מודיעים מה צריך להשלים. אם הוא אומר שהוא איש עסקים והוא נוסע לשם עסקים, הוא צריך המלצה של משרד הכלכלה. בלי זה אנחנו לא מאשרים. כך כתוב בנוהל. אז הוא ממציא את המסמכים החסרים. אין בעיה. אנחנו לא מערימים קשיים.

אני קצת תוהה לגבי זה שכל כך הרבה אנשים לא מבינים שהם צריכים לצרף את המסמך הנכון. כלומר, יש לכם בערך 500 מתוך קרוב ל-800 בקשות של אנשים שלא מבינים מה הם צריכים לצרף.

300. 350. 50 אחוזים לא מגישים את המסמכים כי הם מנסים את מזלם ואולי זה יעבור.

תוך כמה זמן עונים להם לגבי צירוף המסמך?

אני מציע שתכניסו את זה לתקן של שירות המדינה. פחות מ-24 שעות.

זה מחויב בחוק.

כרגע מי שמפעיל את הטיסות האלה של אתיופיאן, זאת בעצם חברה שהיא מגיעה משם וכאן עושה את השהות הקצרה ולכן הם נבדקים, כי הם שהו שם ומשם הגיעו לכאן. אין היום טיסות שחברה ישראלית מפעילה במדינה אחרת. המחויבות כרגע, לפי התקנות, לבדיקות של אותה קבוצה היא פעם בשבוע.

אנחנו נדבר על זה ביום ראשון.

העובדה שזו חברה זרה, זה אומר שבהכרח הצוותים הם זרים?

לא.

כן. הצוותים הם זרים. הצוותים של אתיופיאן הם זרים.

נדבר על זה ביום ראשון.

חבר הכנסת מקלב, אנחנו ניגשים להצבעה?

אני לא מצביע. אני מהאו"מ.

גברת טלי לאופר, התאחדות משרדי הנסיעות.

תודה רבה. אני רוצה לדבר ממש בקצרה. כפי שאתם מתארים לעצמכם וכפי שאמרנו על כל במה, אנחנו קוראים כמובן לא להאריך את התקנות של הבידוד לחוזרים מחוץ לארץ שהם מחוסנים.

אני אחסוך את כל הנאומים ואני אתמצת את זה לשני דברים. ראשית, ראיתי שיש נתונים לגבי זה שיש אולי הרבה נדבקים אבל לא ראינו כל נתונים לגבי מידת החומרה של החולים שחולים באופן חמור. לא ראינו כל נתונים. שלבו את זה עם זה שיש כאן פגיעה מאוד קשה בחופש התנועה של האזרחים ובעיקר בחוק יסוד: חופש העיסוק. יושב ראש הוועדה מכיר היטב וגם שלח פנייה בנושא. ההחלטות על שלושה ימי בידוד יחד עם ההחלטה על איסור כניסת תיירים, המשמעות שלה היא מכה ניצחת לתיירות ופגיעה בפרנסה. מאחר שהממשלה והמדינה למיטב ידיעתי עד עכשיו לא עושה כל ניסיון או לפחות מולנו לא הובאה איזושהי כוונה לפצות או לתת מענה כספי לנושא הזה, יחד עם זה שלא הוצג שיש מקרים קשים או שיש עלייה בתחלואה הקשה – אני חושבת שזה תומך באי הארכת לפחות את חובת הבידוד של שלושה ימים שיש לה משמעויות הרסניות עלינו.

בנושא הזה אני רוצה שוב לומר גם תודה ליושב ראש הוועדה על הפנייה שהוא הוציא בנושא למשרדי הממשלה וגם לומר לו שטרם נעשה משהו בנושא הזה. תודה רבה.

תודה גברת לאופר. אני רוצה במענה לדבריך לומר שראשית, סוגיית הבידוד של ה-72 שעות לא מונחת לפתחנו, לא היום וגם לא כוועדה אלא היא בוועדת הבריאות של הכנסת כי זאת נגזרת של פקודת בריאות העם.

דבר שני. אני חוזר על דברים שאמרתי אתמול. הממשלה חייבת ערכית, ציבורית, לטעמי גם משפטית, לתת מענה לפגיעה הכלכלית בענף התיירות הנכנסת. אני את שלי אמרתי.

לא רק הנכנסת. אדוני, סליחה. לא רק הנכנסת. סוכני נסיעות ומשרדי נסיעות שעושים גם תיירות יוצאת נפגעו מכה ניצחת בנושא הזה.

אני מקבל את זה. תיירות שקשורה בנסיעות לחוץ לארץ ולא תיירות פנימית.

נכון.

אני חושב שככל שעובר הזמן ואין מענה, לנו יותר קשה לסמוך ידינו על צעדים בתחום הזה שמשיתים את עיקר הנטל על ענף משקי אחד. אמרתי את הדברים בימים האחרונים. למיטב ידיעתי יש עבודת מטה של הממשלה בנושא, של משרד התיירות ומשרד האוצר, ואני מאוד מקווה שבין השאר בעזרת לחץ שלנו יצאו מים מן הסלע. אני כן רואה הצדקה אפידמיולוגית גם לתקנות האלה ובנתונים הנוכחיים גם להמשך חובת הבידוד של ה-72 שעות.

אפשר לשאול שאלה בקשר הזה?

כן.

מבין האנשים שנכנסו לבידוד של ה-72 שעות, כמה אנשים יצאו שליליים בבדיקה הראשונה ויצאו חיוביים בבדיקה השנייה? זה בעצם יכול להיות גם אחרי 48 שעות או אחרי 24 שעות. הייתה על זה כתבה מאוד גדולה ב"ישראל היום". כמה מספרית ובאחוזים יצאו תוצאות כאלה?

קודם כל, אנחנו עוקבים אחרי הנתון באיזה יום אנשים מתאמתים בדרך כלל. כ-50 עד 60 אחוזים מתאמתים כבר בנחיתה בישראל. סביב היום השלישי מתווספים אליהם כ-25-20 אחוזים נוספים.

מכלל המאומתים.

נכון. מכלל המאומתים.

שהיו מספר די נמוך מלכתחילה. כלומר, חוק המספרים הנמוכים. השאלה היא מבין האנשים שנתקעו שלושה ימים בבית, איבדו שלושה ימי עבודה וכדומה, כמה אנשים יצאו חיוביים? זאת אומרת, כמה חולים תפסנו? יש לכם מספרים על כמה אנשים נתקעו בבידוד כזה. נניח נזרוק מספר, כמה מאות אלפי אנשים נתקעו לשלושה ימים בבית, כמה חולים תפסתם כך.

אתה צריך לשאול הפוך. כמה מאומתים מתגלים בבדיקה הראשונה ואז תיקח 25 אחוזים.

בסדר. כן.

אלה כמה עשרות נוספות. לא כולם וריאנט.

כמה עשרות נוספות. אנחנו יודעים כמה וריאנטים יש.

לגבי חלקם זה חשד גבוה ואנחנו עדיין מחכים לריצוף.

בכלל חיוביים.

מדברים עכשיו על בכלל חיוביים.

בכלל חיוביים. מי שחשוד בווריאנט, קודם כל הוא חיובי.

ברור. זה כהתחלה.

לרגיל לא מבקשים 72 שעות. עד לווריאנט לא היו 72 שעות.

אבל 72 שעות זה גם מישהו שחוזר עכשיו מארצות הברית. מישהו שבא עכשיו מארצות הברית, ארצות הברית במפה שלכם היא בצבע יפה, אין אתה בעיה של הווריאנט כרגע וזה הרבה מאוד.

השאלה היא עוד כמה זמן צריך להחזיק את סיפור ה-72 שעות. זאת השאלה.

נכון.

אני אומר את דעתי למרות דעתך אדוני היושב ראש. אני חושב שאם 60 אחוזים נתפסים בכניסה, 20 אחוזים בבדיקה השנייה שאנחנו מחייבים אותם לעשות בגלל הבידוד, מה שאומר ש-20 אחוזים, גם הבידוד הזה לא עוזר להם והם הכי מסוכנים כי הם יצאו עם שתי בדיקות שליליות, הסתובבו בעולם והם מן הסתם גם עשו את ההדבקה הכי גדולה בקהילה. אני חושב שאין הצער שווה בנזק המלך.

אילנה, אחרי שתי בדיקות שליליות, אחרי 72 שעות, מתברר שיש חיוביים.

ודאי.

הם מפתחים תסמינים.

... לפחות שבוע, 10 ימים, כפי שראינו קודם ועכשיו ספציפית לגבי הווריאנט הזה, דיברנו על זה קודם, לפני שנכנסת, כרגע לפי נתונים מאוד ראשוניים שלנו, אנחנו רואים שהעומס הנגיפי של אומיקרון נשמר לאורך יותר זמן ולכן אתמול בלילה עדכנו את נוהל מחלים וכרגע כל מי שמרוצף לווריאנט הזה נשאר בבידוד עד לקבלת אישור.

14 ימים.

לא. זה מי שכבר יצא לכם חיובי.

נכון.

בן אדם בא מארצות הברית, הוא עושה שלוש בדיקות. עושה בדיקה אחת לפני שהוא עולה למטוס. הוא עושה בדיקה שנייה מיד כשהוא יורד מהמטוס. הוא עושה בדיקה שלישית בתוך 72 שעות.

אחרי 72 שעות.

לא. בתוך 72 שעות. זה לא אחרי.

ביום השלישי.

ביום השלישי, לפעמים זה פחות מ-72 שעות. ברוב המקרים זה פחות מ-72 שעות. הוא עושה שלוש בדיקות בפרק זמן של ארבעה-חמישה ימים. מי שיוצא חיובי בבדיקה הראשונה, בכלל לא עלה למטוס ולא הכנסתם אותו לסטטיסטיקה.

נכון.

מי שיצא חיובי בבדיקה השנייה, כשהוא הגיע לארץ - 60 אחוזים מכלל האנשים שתפסתם – שוב, במספרים זה נורא מעט אבל 60 אחוזים מהאנשים שתפסתם – נתפסו בבדיקה שהם עשו בנתב"ג. רצו, ישר נכנסו לבידוד מלא, ריצפתם אותו עם חשד ל-אומיקרון, 60 אחוזים. 20 אחוזים יצאו שליליים בשתי הבדיקות הראשונות ויצאו חיוביים בבדיקה שלישית. במספרים אלה כמה עשרות. חשד ל-אומיקרון, את אומרת חלקם, רובם, לא יודע, תלוי מן הסתם מאיזו מדינה הם באים. אם היינו מפלחים את זה והייתי שואל ספציפית כמה מארצות הברית – שאלה המסות הגדולות, ארצות הברית, רוסיה, אלה המדינות שאנחנו יודעים את המספרים שמשם באים הכי הרבה אנשים – אני מעריך שהתשובה תהיה יותר נמוכה לפי ההתפשטות.

השאלה עכשיו היא מה התועלת האפידמיולוגית שאנחנו מרוויחים מה-20 אחוזים, גם אחרי שהם יצאו שליליים ואחר כך פיתחו תסמינים ותפסנו אותם. האם הדלתא הזאת של כמה עשרות מצדיקה את הפגיעה האדירה הן בתיירות, בחופש העיסוק, הן באנשים שבאים ומאבדים ימי עבודה, הן אנשים שמראש לא יוצאים לנסיעות קצרות כי הרבה מאוד אנשים שעובדים וחיים בארצות הברית ובישראל, חיים על הקו, הם יוצאים ביום ראשון וחוזרים ביום חמישי ועכשיו לא שווה להם לעשות את זה.

השאלה האם התועלת האפידמיולוגית בדבר הזה שווה את הצעד הזה ובעיניי לא. כמו שאמרת אדוני היושב ראש, זה לא מונח לפתחנו ואולי יעבור בוועדת הבריאות אבל אני רוצה שהאמירה הזאת תיאמר.

האמירה הזאת היא חשובה. אני יודע שגם בממשלה חלק מהדיון על הטלת חובת קנס ואי ביצוע בדיקה שנייה קשור בדיון הזה. האם לא כדאי לעבור למשטר הזה ולפטור מהבידוד. אני חושב שכרגע אנחנו רואים התפשטות גדולה, התחלת התפשטות גדולה באירופה. גם המצב בארצות הברית כאשר ארצות הברית לא נקייה מה-אומיקרון.

אני אומר שוב שאני יודע שהממשלה בוחנת את העניין הזה בימים אלה. אני חושב שלעת הזו האמירה שזאת לא הולכת להיות שגרה חדשה אלא מדיניות שמבקשים בעזרתה לברר או לעמוד על המגמות לעוד שבוע, לעוד 10 ימים, זו אמירה סבירה. לאורך זמן, צודק חבר הכנסת רוטמן, זה איזשהו מצב ביניים שאין מה להמשיך אתו.

הבקשה הראשונה, כמה זמן עבר? דיברנו אז על 14 ימים.

זה 14 ימים. זאת הארכה שנייה.

נקרא את התקנות.

אדוני היושב ראש, האם הכרת את כל המדינות?

מאז התחלתי להתעסק בענייני הקורונה, אני מנצח ביתר קלות את הילדים בארץ-עיר. אם אפשר בתקנות, לצד השם של המדינה, לשים שם של עיר בירה, זה מאוד יעזור לי. אם אפשר גם לסדר את הרשימה לפי סדר א'-ב'.

לפי א-ב', זה מסודר.

הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון), התשפ"ב -2021

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4 ו-7א לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) התש"ף-2020 (להלן – החוק), ובהתקיים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 8

בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"ב-2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 8, במקום "יום ה' בטבת התשפ"ב (9 בדצמבר 2021)" יבוא "י"ח בטבת התשפ"ב (22 בדצמבר 2021)".

2. תחילה

תחילתן של תקנות אעלה ביום ו' בטבת התשפ"ב (10 בדצמבר 2021).

מי בעד אישור התקנות?

הצבעה
התקנות אושרו

התקנות אושרו פה אחד.

חברותיי, תודה. ככל הנראה ניפגש ביום ראשון. שבת שלום. סוף שבוע נעים.




הישיבה ננעלה בשעה 12:55.