ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 13/12/2021

שינויים בתקציב לשנת 2021

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



92
ועדת הכספים
13/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 167
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021), שעה 10:00
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2021
נכחו
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
אופיר כץ
נעמה לזימי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק
חברי הכנסת
זאב בנימין בגין
רות וסרמן לנדה
יום טוב חי כלפון
אורי מקלב
עידית סילמן
מוזמנים
ארז אורעד - מנהל מחלקת מלכ"רים, משרד האוצר

אסף וכסלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

ספיר איפרגן - רכזת תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

גל ברנס - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף תקציבים, משרד האוצר

נטע בר זיו - רפרנטית ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

עידו מור - רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר

יפתח עשהאל - רפרנט שיכון ודתות, אגף תקציבים, משרד האוצר

טובה וסר - רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

יובל צפריר - אגף תקציבים, משרד האוצר

טל שחם - רפרנט ממשל, אגף תקציבים, משרד האוצר

יוסף אלטלט - רפרנט תקציב דיור ממשלתי, משרד האוצר

גאיה עפר - רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

דניאל פדון
-
רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

יגאל גוטשל - רפרנט תכנון והגנ"ס, משרד האוצר

רותם ברמלי - רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר

שחר בר - רפרנטית תחבורה, משרד האוצר

חיים בורובסקי - רכז מים חקלאות ותעופה, אגף תקציבים, משרד האוצר

עידו חי - רפרנט ביטחון פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

אורעם שיימס - סגן ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה

פיני יצחקי - מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה

אולגה בכשי - מנהלת תחום תקציבים, משרד ירושלים ומורשת

ליטל שורץ רינצלר - רע"ן תקציבים, משרד הביטחון

דוד שטינמץ - מנהל אגף תקציבים, משרד הכלכלה

סג"ד מישל בטאשווילי - רע"ן תקציבים, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

גלעד ונגרובר - מנהל אגף תקציבים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אליאנה רובנוביץ - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת

אתי מזרחי - תקציבנית הרשות להתחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון

יוסי שבת - מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

אלי אלפסי - מנהל אגף תקצוב, רשות האוכלוסין וההגירה

מיטל פוירשטיין עמר - סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש, רשות ההגבלים העסקיים

ירמיהו גור - סמנכ"ל תכנון שירות ומדיניות, המרכז למיפוי ישראל
משתתפים באמצעים מקוונים
יובל פרידמן - סמנכ"ל כספים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ענת בן עזרא - סמנכ״לית אסדרה, הרשות להגנת הצרכן
ייעוץ משפטי
שיר שפר להד
מנהל הוועדה
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי
טלי רם


שינויים בתקציב לשנת 2021
היו"ר אלכס קושניר
בוקר טוב לכולם. היום יום שני, ט' בטבת תשפ"ב, 13 בדצמבר 2021. אנחנו מתחילים בסעיף הראשון שעל סדר-היום. אנחנו ממשיכים לדון בעודפי התקציב, ואנחנו עוברים – אם אין הצעות לסדר - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
שלום וברכה. אם אפשר הצעה לסדר.
היו"ר אלכס קושניר
רציתי לשאול אם אין הצעות לסדר. אם יש, בבקשה, ינון אזולאי.
ינון אזולאי (ש"ס)
בוקר טוב לכולם, תודה רבה אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר פורסם שהוראת שעה לגבי מקבלי הקצבאות הכפולות צפויה להיפגע. כשאנחנו בקורונה – נדמה לי זה היה בחודש מאי 2020 – היה פה דיון ובהוראת שעה חוקק שכל מקבלי הקצבאות יוכלו לקבל גם אבטלה וגם קצבאות, הווי אומר, קצבת זקנה, גם קצבת המזונות, כמובן אימהות חד-הוריות, קצבאות נכות למיניהן, ומה שקורה שכרגע אנחנו רואים שהוראת השעה תפקע בסוף החודש הזה, שזה בעצם סוף השנה, לא יהיה כפל קצבאות, ומי שיהיה באבטלה, מי שיפוטר מהעבודה, לא יוכל לקבל את הגרושים האלה.

המוסד לביטוח לאומי אומר שלכל משפחה מדובר בסכום מזערי. נכון, יכול להיות שבסופו של דבר זה מגיע לכמה עשרות מיליונים למדינה, אבל אי אפשר שאותן אימהות חד-הוריות, אנשים עם מוגבלות, אזרחים ותיקים, דווקא אותם אנשים ייפגעו, האוכלוסייה הכי חלשה בעצם תיפגע.

אני באופן אישי גם הגשתי הצעת חוק בעניין, להאריך את זה, כלומר לבטל את הוראת השעה ולעשות את זה קבוע, שיעשו כל מה שרק אפשר על מנת שיוכלו לקבל גם את הקצבה הזעומה הזאת, שאני חושב שגם ככה מגיעה להם, ויותר כך.

דבר נוסף, אני מבקש לפנות פה לציבור. בסוף השבוע שעבר כולנו התבשרנו כי תא"ל במילואים גל הירש - לוחם ומפקד, גם אהוב, שנתן עצמו למען ביטחון ישראל, למען כולנו, שיש לו חלק בזה שאנחנו יושבים פה כולנו בשקט ובבטחה - חלה במחלה קשה, ואני מבקש, באמת על פי בקשתו ואני מחזק את בקשתו, שכל אחד מעם ישראל שיכול יגיד פרק תהילים, לקבל איזה קבלה קטנה, שיהיה לרפואתו. הוא ביקש זאת ומגיע לו בזכות ולא בחסד. זו הכרת הטוב הקטנה והמועטת שלנו לאותו אדם גדול שעשה למען ישראל.

ולכן, אני קורא לכולם להתפלל לרפואתו ולהחלמתו המהירה של גל בן רחל, שהקדוש-ברוך-הוא ישלח לו רפואה שלמה במהרה במהרה ויחזור לאיתנו עם כוחותיו הרבים שאנחנו כולנו זקוקים לו. תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
לגבי הנושא הראשון, אני אשמח לשבת איתך אחר כך, ינון, תסביר לי את הפרטים כדי להבין על מה מדובר.
ינון אזולאי (ש"ס)
תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
לגבי הנושא השני אני כמובן מצטרף למה שאמרת. אני מכיר את תא"ל במילואים גל הירש באופן אישי ובאמת אני חושב שכולם מצטרפים פה לאחל לו רפואה שלמה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אמן.
היו"ר אלכס קושניר
ושייצא מזה ושיתגבר על המחלה הזאת כמו שהוא התגבר על הרבה מאוד דברים, כולל על פציעות מאוד מאוד קשות שעבר במהלך שירותו הצבאי. אז רק בריאות שלמה. אחמד טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
יש נציגים של אגף תקציבים פה?
היו"ר אלכס קושניר
תראה כמה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אתם אמורים היום או מחר, או השבוע, להביא העברה תקציבית שסוכמה כאן בוועדת הכספים איתי, והשאלה למה זה לא הגיע היום.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
על איזה העברה אנחנו מדברים? של הרשויות המקומיות?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
לא. בתי עם ביישובים הערביים.
אסף וכסלר
כרגע מונחות בפני הוועדה פניות העודפים שהן אמורות לעלות כרגע לדיון ופניות נוספות שהתחילו להגיע לוועדה. במהלך השבוע הקרוב יועברו עוד פניות רבות לוועדה ונדון בהן בתקווה במהלך השבוע הבא והשבוע שאחריו.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף 24 שעליו דילגנו, סעיף של משרד הבריאות. בבקשה.
גאיה עפר
שלום. גאיה עפר, אגף תקציבים במשרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2020 לשנת התקציב 2021 בסך של 557.673 מיליוני שקלים לצורך עמידה בהתחייבויות משרד הבריאות. הסכומים יועברו לתוכניות התקציב הבאות כמפורט:

לתוכנית 240205 – תפעול מטה, 59.985 מיליון שקלים. הסיבות בגינן נוצרו העודפים המחויבים הן תפעול תחזוקה שוטפת של מערכת המחשוב ותשתיות המחשוב וכן פרויקטים ממשיכים בנושא תשתיות מחשוב. בנוסף, התחייבות לתחזוקה שוטפת של מבני משרד הבריאות ברבעון האחרון של שנת 2020.

בתוכנית 240218 – המכון לרפואה משפטית, 629,000 שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים מחויבים בתוכנית הן הפעלה שוטפת של המכון לרפואה משפטית בחודשים נובמבר ודצמבר שנת 2020.

תוכנית 240262 – המכון הרפואי לבטיחות, 5.973 מיליוני שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן ההפעלה השוטפת של המכון הרפואי לבטיחות בחודשים נובמבר ודצמבר 2020.

תוכנית 240420 – הכשרת אחיות, 4.972 מיליון שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן קורסי ההכשרה ובחינות ההסמכה לאחיות. יש צורך לממש את ההתחייבויות לתשלום בחודשים האחרונים של שנת 2020.

תוכנית 240703 – רפואה מונעת, 36.455 מיליון שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית זו: התחייבות לספקים בגין אספקת מכשירי שיקום וניידות שמחויבים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי בתוספת השלישית, שירותי בריאות השן, מימוש התחייבויות לתשלום עבור הפעילות בחודשים נובמבר ודצמבר 2020, שירותי בריאות לילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט, שירותים שמופעלים באמצעות קופות החולים ויש התחייבויות בגינם בחודשים נובמבר ודצמבר 2020, שירותים רפואיים לחסרי ביטוח.

תוכנית 240709 – פעולות מרכזיות, 16.672 מיליון שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הן השלמת תשלום של מבחני תמיכה לתמרוץ מניעת זיהומים ושיפור השירות בפגיות. בנוסף, מרכזי הגנה לילדים שיש לגביהם חשש לפגיעה אלימה וזו פנייה שנועדה לשלם את חודשים נובמבר ודצמבר 2020. בנוסף, המרכז הארצי להשתלות.

בתוכנית 240710 – גריאטריה, 2.408 מיליון שקלים. הסיבות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית זו: הסכם התקשרות תלת שנתי לשנים 2019 עד 2021 עם ג'וינט-אשל בתחום הטיפול בזיקנה.

בתוכנית 240714 – בריאות הנפש, 123.588 מיליון שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו העודפים בתוכנית הן תשלום עבור חודשים נובמבר ודצמבר 2020 עבור שירותי טיפול מקדם בריאות בגני ילדים לילדים אוטיסטים. בנוסף, רכש תחליפי אשפוז, שזה תשלום לטיפול במגורים למטופלים מורכבים בחודשים נובמבר ודצמבר 2020, ומרכזי חוסן לחיזוק יישובי עוטף עזה ואיו"ש, תשלום עבור רכש שירותים מספקים. כאמור, התחייבויות בחודשים נובמבר ודצמבר שיכולות להיות משולמות בשנה שאחרי.

בתוכנית 241603 – רפואה מונעת, 63.795 מיליון שקלים: רכש חיסונים, עסקאות לחיסוני שגרה שרוכש משרד הבריאות בהתאם לכללי ניהול המלאי וצריכות להיות משולמות בשנה שאחרי שארית ההתחייבויות.

תוכנית 241605 – שיקום שכונות, 34,000 שקלים: הפעלה שוטפת של התוכנית בחודשים נובמבר ודצמבר שנת 2020.

תוכנית 241690 – לשכות הבריאות, 3.047 מיליון שקלים. הסיבות בגינן נוצרו העודפים בתוכנית זה הפעלת לשכות הבריאות, תשלום לספקים עבור רכש שירותים עבור הפעילות השוטפת בנובמבר ודצמבר 2020.

תוכנית 242003 – קופות חולים ובתי חולים, העברות ותמיכות, 245.722 מיליון שקלים. התשלום למבחני תמיכה של קופות ובתי חולים לטובת קיצור תורים. הנתונים מועברים בסוף השנה וחלק מהתשלום מתבצע בשנה שלאחר מכן.

בתוכנית 244009 – מרכז קהילתי יפו, 1.386 מיליון שקלים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו העודפים הן הפעלה שוטפת ותשלום לספקים עבור חודשים נובמבר ודצמבר 2020.

תוכנית 245002 – מרכז גריאטרי פלימן, שישה אלפי שקלים. הסיבות שנוצרו העודפים הן שוב, התשלום עבור הפעילות השוטפת, עבור הספקים, בחודשים נובמבר ודצמבר 2020.
היו"ר אלכס קושניר
שאלות, חברי הכנסת, בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
שלום. תודה רבה. לגבי תוכנית 240205, הייתה לא מזמן בבית חולים הלל יפה מתקפת סייבר, אנחנו יודעים שקרסה שם בעצם כל התוכנה במשך מספר ימים. קודם כול, איך נוצרו העודפים? אנחנו יודעים ששם הייתה הוצאה מאוד גדולה. מה אתם עושים על מנת למנוע את המתקפה הבאה, כשאנחנו יודעים שאחר כך היה גם נקודתי בבתי חולים – לא על כל המערכת אלא על חלק מהמערכות – כך דווח בבתי החולים. מה אתם מקציבים לזה? האם זה תקציב בנפרד שהוצאתם אז, זה תקציב שאתם נערכים אליו יותר בגלל זה?
דניאל פדון
דניאל פדון, אגף תקציבים. פניית העודפים לא מתייחסת לטיפול במתקפת הסייבר בהלל יפה. בלי קשר לפניית עודפים אנחנו נתנו כסף לטובת הקמה מחדש למעשה של תשתיות המחשוב של בית החולים בתגובה למתקפה, לשמחתנו גם הצליחו לשחזר חלק מהמידע אחרי המתקפה.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא הכול?
דניאל פדון
אני לא איש מחשוב, אני לא רוצה להתחייב אבל חלק מהמידע כן שוחזר ואנחנו עובדים יחד עם משרד הבריאות על תוכנית מקיפה לטיפול כנגד מתקפות סייבר עתידיות.
ינון אזולאי (ש"ס)
בתוכנית 240262 – סליחה, באותה תוכנית אתם מדברים על היערכות ביטחונית לשעת חירום. כשאנחנו מדברים על היערכות ביטחונית, בתקצוב שלכם אתם עושים היערכות ביטחונית נגיד בבאר שבע ובאשקלון, בבתי החולים שם הם מקבלים איזושהי עדיפות? או למשל נהרייה בגליל המערבי, כשאנחנו יודעים שיש שם איומים ביטחוניים, יותר צפון, תקרא לזה דרום, יש שם יותר איומים אז יש יותר היערכות? אתם משקיעים שם יותר או שמבחינת היערכות ביטחונית בכלל בכל מתקפת הסייבר שמדברים בכל מקום, וביטחונית רק על הסייבר?
דניאל פדון
אז תפריד רגע. הסייבר הוא רלוונטי לכל בתי החולים. בניגוד לזה, מיגון של בתי חולים, מבנים בתוך בתי חולים, מן הסתם - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
מיגון וגם היערכות מעבר לכך, בשעת לחימה, צריך יותר כוח אדם, אנחנו יודעים בדיוק מה קורה. השאלה אם ההיערכות שלכם צפון-דרום היא בצורה אחרת מאשר מרכז הארץ.
דניאל פדון
אני חושב שעדיף להפנות את השאלה למשרד הבריאות שידע להגיד בדיוק איך נעשית ההיערכות בפועל.
ינון אזולאי (ש"ס)
יש פה מישהו ממשרד הבריאות?
היו"ר אלכס קושניר
איפה משרד הבריאות? הם לא בזום?
קריאה
הם לא בזום.
היו"ר אלכס קושניר
לא הבנתי. נציגים של משרד הבריאות לא נמצאים פה?
אופיר כץ (הליכוד)
השאלות שלי הן גם לנציג משרד הבריאות.
טמיר כהן
הם הוזמנו.
היו"ר אלכס קושניר
אני עובר לסעיף הבא. תקשיבו, אין דבר כזה שאנחנו דנים פה בעודף תקציבי של משרד, ונציגי המשרד לא נמצאים פה.
אופיר כץ (הליכוד)
אמרת את זה גם בשבוע שעבר.
היו"ר אלכס קושניר
חשבתי שהם פה. אם הם לא פה אני לא דן בזה, עם כל הכבוד.
טמיר כהן
הם לא פה. הם נרשמו, אמרו שיגיעו. נבדוק.
היו"ר אלכס קושניר
שלא יבואו אחר כך בטענות.
טמיר כהן
לא רק בהודעות. גם בפניות להמשך.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף 39 - משרד התקשורת, בבקשה.
קריאה
38.
היו"ר אלכס קושניר
38 אנחנו כרגע מדלגים. 39.
ספיר איפרגן
שלום לכולם. שמי ספיר איפרגן, נציגת אגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב העברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2020 לשנת התקציב 2021 בסך של 42,583 אלפי שקלים בהוצאה לתוכניות התקציב הבאות: התוכנית הראשונה היא תוכנית 391101 – פעילות משרד התקשורת. למעשה מדובר בתוכנית ממנה יוצאת רוב הפעילות השוטפת של המשרד. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית הזאת זה בגין התחייבויות, התקשרויות שהמזומן בגינן עוקב שנים.

יש פה כמה פרויקטים משמעותיים. הראשון הוא פרויקטי מחשוב וטכנולוגיה, למעשה משרד התקשורת משתדרג גם במערכות מחשוב חדשות, מערבת CRM, גם מערכת שמתממשקת בין חלוקת התדרים לבין תשלום אגרות בפועל, ועוד ועוד. מהתוכנית הזאת יוצאות גם הרבה מאוד התקשרויות של משרד התקשורת עם יועצים שונים. משרד התקשורת נמצא כרגע בעיצומה של תוכנית מאוד משמעותית – מתווה הסיבים כמובן – מדובר במכרזים מאוד מאוד מורכבים ועל כן נדרשת התקשרות בגין ההוצאה לפועל של התוכנית הזאת.

התוכנית השנייה שמועברים בה עודפים היא תוכנית 391105 – המועצה לשידורי הכבלים והלוויין. למעשה מדובר בתוכנית שמתוקצבת מכוח חוק, מכוח חוק התקשורת, והמזומן מהתוכנית הזאת יוצא למול ביצוע, למול עמידה באבני דרך, הצגת חשבוניות, ועל כן המזומן שם, לעתים קרובות הוא לא יוצא במלואו ומועברים עודפים בתוכנית הזאת.
היו"ר אלכס קושניר
שאלות, בבקשה. נציג משרד התקשורת נמצא כאן?
קריאה
כן.
אופיר כץ (הליכוד)
השאלה לא כל כך קשורה לעודפים. היום ראיתי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" לגבי אזורים בארץ שיש בהם ניתוקים קבועים של הסלולר, מקומות שאנשים מגיעים ויודעים שזו הנקודה שהטלפון הולך להתנתק. נכנס סגן שר, אני צריך לעצור.
ינון אזולאי (ש"ס)
ברוך הבא לסגן השר.
אופיר כץ (הליכוד)
חשבנו שטוב לך פה. אתה מגיע כל הזמן, שואל שאלות. מה אתה הולך.
ינון אזולאי (ש"ס)
תברך אותו. אחר כך אנחנו נברך, קודם כול תברך אותו אתה.
היו"ר אלכס קושניר
מאיר, אני חושב שהמינוי שלך זה תוספת כוח בלתי רגילה למשרד החינוך, למערכת החינוך. אני יודע בקווים כלליים מה אתה מתכוון לעשות שם ואיזה שינויים ואני רק רוצה לאחל לך בהצלחה ומחזק את ידיך כי אני בטוח שגם מערכת החינוך וגם הילדים במערכת החינוך מאוד ייהנו מהשירות שלך, ושיהיה המון המון בהצלחה. אתה האיש הנכון במקום הנכון.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
תודה רבה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני גם רוצה לברך. באמת, מכל הלב שיהיה בהצלחה. הייתי אומר, נכון שאתה האיש הנכון במקום הנכון, אבל שלא תצא תקלה מתחת ידך. אנחנו חושבים שזה אחד התפקידים המיותרים בגלל המצב. אני מקווה שתוכיח לנו שהוא לא מיותר.

אני גם רוצה לשלוח אותך עם אזהרה למשרד. תיזהר להתחסן בבוסטר כי ראית מה קרה למנכ"ל.
משה גפני (יהדות התורה)
אני מברך את חברי מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת לשעבר, שעשה מלאכה נאמנה והוא כנראה גם יעשה במשרד החינוך מלאכה נאמנה בממשלה הכי מפגרת שהייתה אי פעם במדינת ישראל.
היו"ר אלכס קושניר
תגיד לו טובה, למה אתה ישר אומר ככה?
משה גפני (יהדות התורה)
ככה, בגלל שביום ששר האוצר אומר למורי הדרך לחפש עבודה אחרת ושאומרת שרת התחבורה שצריך להקריב - - -
היו"ר אלכס קושניר
אני מבין שהיית בישיבת הממשלה ושמעת את כל מה שנאמר שם.
משה גפני (יהדות התורה)
מה עוד אני אהיה? מה עשיתי לך רע שאתה שולח אותי לממשלה הזאת?
היו"ר אלכס קושניר
לא, אני יודע שגם כשהייתה לך הזדמנות לא הלכת לממשלה. אני רק אומר שלא כל הציטוטים הם מדויקים.
משה גפני (יהדות התורה)
אז לא כל הציטוטים הם מדויקים אבל כל ההתנהלות היא התנהלות מתחת לכל ביקורת, אבל מה שהכי חמור – מאיר יצחק הלוי הוא מתאים לתפקיד. אני מכיר אותו כל כך הרבה שנים, אני יודע, אבל המציאות הזאת שבה עמדו כל האנשים האלה ודיברו נגד הממשלה הקודמת, ופה מה שעושים זה דבר שלא יאומן, אף אחד בחלומות הכי רעים שלו לא חשב שיהיה דבר כזה, עם הוצאות כספיות מיותרות. אני לא דיברתי עוד על שר התיירות בכלל.

מאיר, אני מברך אותך. אנחנו נתקוף את המהלך הזה, שהוא מהלך מיותר לחלוטין. אם צריך עוד מישהו במשרד החינוך אז למה פיטרו את המנכ"ל?
אופיר כץ (הליכוד)
למה גם תוקפים אותו אחרי שמפטרים אותו?
היו"ר אלכס קושניר
יש עוד מישהו שרוצה לברך את מאיר? אופיר.
ינון אזולאי (ש"ס)
מעניין שרק האופוזיציה רוצה לברך אותו, זה מאוד מעניין.
היו"ר אלכס קושניר
למה? אני לא חלק מהקואליציה?
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה אופוזיציה חלופית.
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
סליחה.
אופיר כץ (הליכוד)
האמת, שקשה לי לברך כי באמת מאיר אחד מחברי הכנסת פה בוועדה החרוצים שמגיע לדיונים, שואל את השאלות וגם משפיע על כל מה שמגיע לפה ומשנה. אני זוכר שבהתחלה כשעשו את הנורבגי הסבירו לנו כמה חשוב ידיים עובדות בכנסת, שיהיו יותר ח"כים בוועדות וככה אנחנו נשפיע יותר לטובת האזרחים, ועכשיו אנחנו רואים שהם עושים בדיוק הפוך ולוקחים יד מאוד חרוצה שעובדת בוועדות, לוקחים אותה לתפקיד שאני חושב שפה המשמעות והיתרונות של מאיר באים לידי ביטוי ויבואו לידי ביטוי הרבה יותר טוב, בתוך הוועדה ולא במשרד ממשלתי כסגן שר החינוך.

אני, בתור חבר כנסת שגם מתרוצץ בוועדות, חושב שהכנסת מפסידה פה חבר כנסת חרוץ, פעלתן, ובנוגע למדיניות של הממשלה הזאת – אתה יודע, כבר התרגלנו, למרות שעושים לכם די הנחות בתקשורת, אנחנו התרגלנו שאתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, ודברים שכל ראשי המפלגות אמרו הפוך ודיברו על ממשלה מנופחת ומה זה שני ראשי ממשלה ולמה עוד סגן שר ואיך אמר לפיד, וג'ובים, אין ראש מפלגה שלא יצא כנגד זה, ועכשיו הם עושים את זה הרבה יותר ממה שאנחנו עשינו, אפשר להסתכל על כמות הנורבגי ואני חושב שזה עצוב שזה כך. אנשים שבנו קריירה פוליטית על המינויים הפוליטיים, על תפקידי סגני שרים, עכשיו שדרגו אותם ממינויים פוליטיים למינויים משפחתיים, וחבל שזה כך.

מאיר, לך אני מאחל בהצלחה. אנחנו מכירים הרבה שנים ואני בטוח שבכל תפקיד שאתה תלך אתה תעשה אותו על הצד הטוב ביותר, אבל לי, לכנסת, זה חבל שאתה הולך, וטוב היה אם היית נשאר איתנו.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה יודע שמאיר זה אופק חדש 2. זה גם נורבגי וגם סגן שר, לא היה דבר כזה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
באמת, מאיר, אני רוצה לברך אותך על המינוי ויש לי הרבה ציפיות בכניסה שלך לתפקיד, בכלל למערכת החינוך, במיוחד לחינוך הערבי, ובכל הסוגיות שמשרד החינוך מתמודד איתן בשנה הזאת – אם זה בכל הנושא של הקורונה, והנושא היותר חשוב בשבילי זה הנושא של העברת הגיל הרך למשרד החינוך. זה נושא קריטי שמשרד החינוך בכלל עדיין לא מוכן לו. אנחנו או-טו-טו בינואר וצריך הרבה עבודה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
תודה רבה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
יש צורך רב בתוך החברה ואני בונה עליך.
היו"ר אלכס קושניר
אדוני סגן השר, אתה רוצה להוסיף משהו?
ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ)
מאיר, אני פעם אמרתי לך שההפסד הוא כולו שלנו בוועדת הכספים. אתה בולדוזר עבודה, אני חושבת ששרת החינוך רק תרוויח מהמהלך הזה. אני הבנתי שחלק מהדברים שאתה הולך לקדם זה הנושא של חינוך בלתי פורמלי, שצריך באמת בולדוזר שיבוא ויעשה ממנו מה שצריך לעשות בחינוך בלתי פורמלי, במיוחד בפריפריה. אז יישר כוח, ונתגעגע.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
תודה רבה. אני מכיר את מאיר מאז שהוא היה ראש עיריית אילת, הוא היה בולדוזר אמיתי, וגם כשהגיע לכנסת אני ראיתי אותו כמעט בכל ישיבה של ועדה, ועדות שונות. ככה צריכים להיות חברי כנסת. עכשיו הוא מועבר לתפקיד של סגן שר. אתה הולך להיות נורבגי כפול?
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
לא. אני אשאר בכנסת.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
אתה נשאר בכנסת. אני חושב שזה צעד מבורך של הממשלה, שמצמצמת את האפשרות של נורבגי כפול, זה בכל זאת משהו.
ינון אזולאי (ש"ס)
עדיין אי אפשר, אבל יכול להיות שהם יביאו את זה כחקיקה, נורבגי כפול.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
בממשלה הזאת יש דבר כזה?
ינון אזולאי (ש"ס)
לא. אמרתי הם יביאו. כרגע זה אי אפשר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
הקדימו אותי חברותיי ואמרו שאתה תעסוק בעיקר, אחד התחומים, שזה חינוך בלתי פורמלי. במערכת החינוך הערבית זה חלק חשוב ביותר, זה ממשק חשוב לעבודה משותפת ואני מאחל לך הצלחה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
תודה רבה.
היו"ר אלכס קושניר
אדוני סגן השר, מאיר, בבקשה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
זה לא היה בפרוטוקול.
היו"ר אלכס קושניר
אבל אם כבר אתה פה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
תודה רבה לכולכם. קודם כול, אני שמח להחליף גם את הרב פרוש וגם את משולם נהרי כסגנים שהיו הרבה מאוד שנים במשרד החינוך.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
בגלל אחד מהם נפלה ממשלה כבר.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
דרך אגב, עשו עבודה, כל אחד בחלקת אלוהים שלו, לחלוטין לא רעה. אני רק אגיד לחבריי שאני מכבד כל כך ואני בקשר נפלא עם אנשים מתקופת היותי ראש עירייה, עם כולם בלי יוצא מן הכלל, פשוט ביחסים טובים.

אני אגיד שאת ההתרעה להיות סגן שרת החינוך קיבלתי לפני חמישה-שישה חודשים, ממש עם כניסתי – חשוב שתדעו – כחלק מההסכם הקואליציוני. חשבתי שיהיה נכון ללמוד קצת את העבודה הפרלמנטרית, ובעיקר בעיקר שיהיה נכון לסייע להעברת התקציב.

ולכן, בין שתי החלופות, להיות חבר כנסת, לעבוד בוועדת כספים, בוועדה לביטחון פנים, לבין ללכת למשרה – אמרתי, אני מעדיף להיות כאן, ראיתי את העבודה הנפלאה שאנשים עושים כאן ואני חושב שזאת עבודה יוצאת מן הכלל, אני מפרגן לכם - אני רק חושב שמבחינתי, להגיע למשרד החינוך, רק שתדעו שאני התחלתי שם לפני 47 שנים, יש כאלה שעוד לא נולדו אז, את העשייה החינוכית שלי התחלתי כעובד חבורות רחוב בשכונת מקור ברוך.
אופיר כץ (הליכוד)
מה אתה אומר את זה ככה? זו מחמאה בשבילנו.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
בשכונת מקור ברוך, מחנה יהודה בירושלים ברחוב הטורים, בבית מרים, שם התחלתי. ואני מבחינתי עשיתי סיבוב של 47 שנים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה אומר זו סגירת מעגל, אתה יכול לפרוש בשיא.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
נכון, אני בסוף אעשה זאת, כמו שיצאתי מתפקידי כראש עירייה, אף אחד לא שלח אותי משם, יכולתי להמשיך עד 2023. מבחינתי זו סגירת מעגל לעסוק בחינוך, בעיקר בחינוך ערכי, חברתי, חינוך של נוער, לעשות דברים למען המגזרים השונים באשר הם, ומי שמכיר את הרקע שלי יודע בדיוק למה אני מכוון. ואני מאוד מאוד מקווה, בעוד נגיד שנה נסתכל לאחור כולנו, נגיד – וואלכ, המינוי הזה, למרות כל הציניות ולמרות כל הסרקזם ולמרות כל וכל וכל וכל, הוא היה מינוי טוב. ודרך אגב, משרד חינוך – אם אתם שואלים אותי – בגודלו העכשווי צריך שני סגני שרים. זו דעתי אבל זה כבר סיפור אחר.
משה גפני (יהדות התורה)
בממשלה הבאה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
נדון בזה בממשלה הבאה, בדיוק.
משה גפני (יהדות התורה)
אנחנו בממשלה הבאה כבר לא נתחשב, לא בתקשורת ולא באופוזיציה ולא בכלום.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
ואני מודה לכם. מודה ומפרגן.
ינון אזולאי (ש"ס)
אנחנו גם מפרגנים, שלא תחשוב. הבעיה זה על שישה מנדטים 15 משרות. זה הזוי. זה בסדר, אבל אתה יכול להצדיק את זה, זו סגירת מעגל.
היו"ר אלכס קושניר
אני רוצה שנתקדם. מאיר, שיהיה לך המון המון בהצלחה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
תודה.
משה גפני (יהדות התורה)
למה פיטרו את המנכ"ל?
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
אני עוד לא במשרד. רק היום ב-16:30 אני אצהיר אמונים.
היו"ר אלכס קושניר
שאלות למשרד התקשורת, בבקשה.
אליאנה רובנוביץ
אני אפנה את השאלה שלך לגורמים הרלוונטיים.
היו"ר אלכס קושניר
אני אשמח אם תחזור על השאלה, אופיר.
אופיר כץ (הליכוד)
היום פורסם ב"ידיעות אחרונות" לגבי הפלאפונים שיש מקומות קבועים בארץ שאין בהם קליטה, אזורים שאי אפשר להתקשר או שאם אתה בשיחה ואתה נכנס אליהם אז השיחה מתנתקת. זה דבר שהוא ידוע כבר הרבה זמן וזה עדיין נשאר.
היו"ר אלכס קושניר
יש מקום אחד שאני יכול לתת לך.
אופיר כץ (הליכוד)
יש מקום בוואדי ערה שזה קבוע מתנתק.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
אנחנו יכולים לתת הרבה.
ינון אזולאי (ש"ס)
יש בירושלים, אגב.
אופיר כץ (הליכוד)
כל אחד, יש לו מקום, זה אומר שיש פה באמת בעיה רצינית. ואדי ערה בסיבובים, אחרי אום אל פחם לכיוון עפולה, קבוע השיחה מתנתקת. מה עושה משרד התקשורת בעניין?
אליאנה רובנוביץ
אני אפנה את השאלה שלך. זה לא נושא תקציבי.
אופיר כץ (הליכוד)
אבל מותר לנו כחברי כנסת לשאול שאלות גם לא בנושאים תקציביים.
אליאנה רובנוביץ
ברור. בהחלט מותר לכם ואתם חייבים אפילו לשאול את השאלות, אני בהחלט אדאג שתקבל תשובה.
ספיר איפרגן
חבר הכנסת, אם תרצה אני אוכל להשיב למיטב ידיעתי, וכמובן אחר כך ככל שיהיה צריך, אליאנה ממשרד התקשורת גם תפנה את השאלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
את ממשרד האוצר?
ספיר איפרגן
כן.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני מבין שזאת בעיה תקציבית, אז באמת תתייחסי לזה.
ספיר איפרגן
לא, זה לא בחלקה תקציבית.
ינון אזולאי (ש"ס)
אז למה את עונה במקום זה? גם לך יש בעיה בקליטה?
היו"ר אלכס קושניר
ינון, תן לה לענות.
ספיר איפרגן
אני אשיב לשאלה באמת מנקודות המבט שאנחנו מכירים היטב. בחוק ההסדרים האחרון העברנו רפורמה ברישוי תשתיות תקשורת סלולריות. המציאות עד החלת הרפורמה ולמעשה האישור שלה והכניסה שלה לתוקף בחודש הבא, המציאות היא שמאוד מאוד קשה להקים תשתיות תקשורת סלולריות, ואנחנו משוכנעים שעכשיו, משעה שהחסמים הוסרו, לחברות התקשורת עצמן יהיה הרבה יותר פשוט לפרוס.

עכשיו שעשינו זאת, משרד התקשורת יוכל לאכוף את חובות הפריסה שהוא מטיל על חברות התקשורת כי יש חובות פריסה, חברות התקשורת התקשו מאוד לעמוד בחובות הללו כאמור בגלל הקשיים, אבל יש בהחלט רצון – יותר מרצון – החלטה, לשפר את פריסת הקליטה ואיכות הקליטה.
אופיר כץ (הליכוד)
לשפר בסדר, אבל מי מבטיח לנו, איך עושים את זה?
ספיר איפרגן
זה ברישיון.
אופיר כץ (הליכוד)
יש מקומות בגולן, ביהודה ושומרון ובדרום. איך אנחנו מבטיחים את זה שהם ישפרו שם?
ספיר איפרגן
חובות הפריסה קבועות ברישיון ולמשרד התקשורת יש יחידת אכיפה כנגד חברות שמפרות את התנאים שרשומים ברישיונות שלהם. אני אוסיף שממש עכשיו בפניית העודפים מועברים תקציבים למערכת שהמטרה שלה היא לשפר את הניטור באשר לאיכות תקשורת הסלולר. זה נקרא Drive Test, זה ממש עובר עכשיו בפנייה - -
אופיר כץ (הליכוד)
ומי שלא עושה את זה, מה הוא מקבל? קנסות?
ספיר איפרגן
- - בשביל לתת למשרד התקשורת עיניים לדעת באיזה אזורים יש קליטה יותר טובה, פחות טובה, וככה גם לשפר את האכיפה שלה במקרים שיש הפרה של מה שקבוע ברישיון.
אופיר כץ (הליכוד)
ואם יש הפרה, מה הסנקציה?
ספיר איפרגן
בגלל שאני לא מכירה היטב את הפרטים לגבי קנסות אני לא רוצה להטעות את הוועדה ופה אני כן מציעה שיחידת האכיפה של משרד התקשורת תעביר את זה בצורה מסודרת.
היו"ר אלכס קושניר
אז אני מבקש שתעבירו לנו תשובה מסודרת בכתב על הנושא הזה.
אופיר כץ (הליכוד)
מה הסנקציות ואולי בשנתיים-שלוש האחרונות לראות איזה חברות.
היו"ר אלכס קושניר
האם יש לכם תוכנית לסגירת הפערים בקליטה במדינת ישראל, במקומות שבהם אין קליטה ומה הסנקציות לחברות התקשורת שמפרות?
אופיר כץ (הליכוד)
בשלוש השנים האחרונות, איזה סנקציות הוטלו בהקשר הזה על חברות הסלולר שעברו את העבירה? זה שלוש השאלות שלנו.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני רוצה להוסיף בעניין הזה ואשאל את השאלה הבאה. בעניין הזה רק להוסיף כי אנחנו מדברים על דברים שהם בדרכים. יש את היישוב ביתר עילית למשל, המקום הזה קבוע בלי קליטה. אין מצב שיש בכל האזור שם, וכמו שפעם היו מרימים את האנטנה הם צריכים ללכת ככה ולעשות עם הטלפון שלהם. זה יישוב שקבוע אין בו קליטה. אגב, עלה בוועדה – לא זוכר אם זה ועדת כספים או ועדת כלכלה – גם בנושא של יהודה ושומרון.

כשאנחנו מדברים על דברים כאלה זה הצלת חיים. זה לא סתם אין קליטה. צריכים להבין, כשאדם נוסע בכבישי יהודה ושומרון הוא חשוף לפעמים לאבן, לפיגוע, לכל דבר אחר, וכאשר אין שם קליטה, בעצם זה הצלת חיים שעולה בחיי אדם וגם עלתה בחיי אדם.

לכן אני אומר, כשאנחנו מבקשים את זה, הפתרון לא צריך להיות פתרון בפנייה התקציבית לראות מה יהיה. זה הפתרון שהיה צריך כבר להיות מיושם כי עשינו את זה בפניות קודמות וכבר היה ויש כסף, וגם אם אין כסף, בהצלת חיים צריך לשים כסף, אין מה לעשות.
ספיר איפרגן
חבר הכנסת, אני אשמח להשיב על סוגיית ביתר עילית כי היא מוכרת לנו, ואני אשתף שבתקופת הקורונה ניסו להקים שם אתרים סלולריים בשביל לשפר את הקליטה ולא הצליחו.
ינון אזולאי (ש"ס)
מה פירוש לא הצליחו?
ספיר איפרגן
בעצם, הדרך להקים אתר סלולרי טרם הרפורמה שעברה בחוק ההסדרים הייתה לקבל היתר בנייה. משך הזמן הממוצע לאתרים שכן קיבלו היתר בסופו של דבר היה למעלה משנתיים, ולמעשה חובת הפריסה של חברות הסלולר כפי שקבועה ברישיון זה 95% ממדינת ישראל, הם לא הצליחו לעמוד בחובה הזאת, לא מפני שהם לא רצו בכך אלא מפני שהם לא הצליחו לקבל היתרי בנייה בוועדות המקומיות.
ינון אזולאי (ש"ס)
למה? שם המינהל האזרחי נמצא - ביתר.
ספיר איפרגן
אבל עדיין, מצב הדברים ערב הרפורמה היה לקבל היתר בנייה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני מבין שצריך היתר בנייה אבל שם זה המינהל האזרחי, אני גם לא יודע עד כמה הקרקעות שם - - -
ספיר איפרגן
אם הרשות המקומית לא מאשרת להקים אתר, חברת סלולר לא יכולה לעשות זאת.
ינון אזולאי (ש"ס)
כי רשות מקומית, היא רוצה שיהיה לה טוב ואם היא לא מקימה אתר, זה לא סתם, כלומר צריך להגיע להידברות. יכול להיות שרצו להכניס שם עוד כמה דברים שלא מתאימים לרוח וצריך לעשות בדיקה.
ספיר איפרגן
הסיבה ברוב הפעמים היא יחסי ציבור מאוד רעים לאתרי סלולר, שלא בצדק, וכאמור, הסוגיה הזאת הייתה סוגיה אקוטית לא רק בביתר עילית אלא בהרבה מאוד מקומות במדינת ישראל.
ינון אזולאי (ש"ס)
גם בכבישי יהודה ושומרון?
ספיר איפרגן
בהמון מקומות. ועל כן, כאמור, הדבר הזה טופל ואנחנו מקווים שהחל מ-1 בינואר, כשהחקיקה הזאת תיכנס לתוקף, אנחנו נראה בתוך זמן קצר שינוי משמעותי דרמטי באיכות תשתיות הסלולר במדינת ישראל.
היו"ר אלכס קושניר
תודה רבה.
ינון אזולאי (ש"ס)
שתי שאלות, האחת כן קשורה למשרד התקשורת. אנחנו יודעים שהיום יש סערה בנושא הקומות הכשרות. את מכירה קצת את הנושא הזה?
היו"ר אלכס קושניר
מה זה?
ינון אזולאי (ש"ס)
הטלפון הזה.
היו"ר אלכס קושניר
אבל איך קראת לזה?
ינון אזולאי (ש"ס)
קומות כשרות. יש מספרים בקומות כשרות. קנו אותם אז, הקומות הכשרות האלה, חתומים בחוזה. כשקניתי את הפלאפון הזה חתמתי על חוזה שאני מוכן שיהיה מנותק מכל אינטרנט וכל ס.מ.סים וכל מה שצריך, והיום בעצם אומרים לי, זה הטלפון שלך. כל אחד – כלומר אני כבעל טלפון או אפילו אחד הילדים שלי – יכול לקחת את הטלפון הזה, לחייג ולבקש לעבור איתו, לפתוח אותו לאינטרנט, לפתוח אותו לכל דבר אחר.

זה דבר שהוא נוגד גם מבחינה משפטית את החוזה שעליו אני חתום, אתם בעצם מפרים לי את החוזה שאני חתום עליו, וגם פוגע בערכים שלי. השאלה מה יש לך להגיד על הנושא הזה.
אליאנה רובנוביץ
זה נושא באחריות של שר התקשורת, אני לא בקיאה בזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אז אני לא אביך אותך בעניין. אני רק מבקש שתעבירי לו את העניין הזה. זה מאוד חשוב, שאפילו ידבר איתי בעניין הזה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
לא הבנתי, ינון. אם מישהו גונב את המכשיר?
ינון אזולאי (ש"ס)
לא גונב את המכשיר. זה טלפון כשר, אין עכשיו גישה לס.מ.סים ואין לו אינטרנט. למשל אדם שמחזיק טלפון כזה נותן לבן שלו, עד עכשיו לא יכולתי לעבור מסלול, אי אפשר כי אני נעול עליו. עכשיו בטלפון אחד מעבירים אותך מסלול ואתה יכול פה לראות את האינטרנט.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
מבלי שאתה יודע.
ינון אזולאי (ש"ס)
כביכול, נגיד הבן נתן את הפרטים שלי. כשאני נותן את המספר הזה אני לא רוצה שגם הילדים שלי יוכלו, בשביל לחסום אותם בעניין הזה ואני חתום על חוזה כזה.

הדבר האחרון, לגבי קיצוץ השעות של ברדוגו, זו בעיה תקציבית או שזה לא קשור אליכם, זה רק בגלי צה"ל של משרד הביטחון?
אליאנה רובנוביץ
לא קשור אלינו.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתם לא קשורים לזה.
אליאנה רובנוביץ
לא קשורים לזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתם בעד. הבנתי, תודה.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף 39, אני רוצה להעלות אותו להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
היו"ר אלכס קושניר
הסעיף אושר. חוזרים חזרה. סעיף 38 – משרד הכלכלה והתעשייה, בבקשה.
גל ברנס
גל ברנס, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסעיף 38 הכולל את משרד הכלכלה ורשות החדשנות, בסך של 176.179 מיליון משנת הכספים 2020 לשנת הכספים 2022. עיקר העודפים נוצרו בתוכניות הפעלת רשות החדשנות, התפעול השוטף של הרשות, מענקי מחקר ופיתוח הכולל את מענקי הסיוע שמעניקה רשות החדשנות, קידום השקעות ועידוד תעסוקה הכוללת את כלי הסיוע המופעלים ברשות להשקעות במשרד הכלכלה; קידום הייצוא ועידוד עסקים קטנים ובינוניים הכולל את מערך הנספחים המסחריים בחו"ל והסיוע של משרד הכלכלה לעסקים קטנים ובינוניים; פעולות כלליות לקידום התעשייה הכוללות את פעולות התקינה במכוני ייעוץ המסייעים לתעשייה; וכן, תוכנית הטיפול של משרד הכלכלה שכוללת את הפעילות השוטפת של המשרד.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, חברים, שאלות.
ינון אזולאי (ש"ס)
לגבי עידוד תעסוקה, העליתי את זה ולא קיבלנו עדיין תשובה, גם כשהשרה הייתה פה העליתי את זה מספר פעמים, גם במליאה. לצערי, לא מקבלים תשובה. יש תוכנית שנקראת 4.17, 4.18 ו-4.19, אם אני לא טועה.
גל ברנס
4.20
ינון אזולאי (ש"ס)
אם אתה יודע, אתה רוצה כבר לענות?
גל ברנס
אני לא יודע לגבי השאלה, אני יודע לפחות את המספרים.
ינון אזולאי (ש"ס)
בתוכניות האלה זו תוכנית לעידוד תעסוקה בפריפריה, במגזר ערבי ובמגזר חרדי. מה שידוע לי, התוכנית של המגזר החרדי קוצצה. התוכנית של המגזר הערבי, אני לא יודע אם היא נשארה, עלתה או ירדה, הייתי מבקש לדעת, והפריפריה גם אני לא יודע. הייתי מבקש לדעת על כל אחת מהתוכניות, 200 מיליון סך הכול היה או שאני טועה.
גל ברנס
באזור יותר קרוב ל-100.
ינון אזולאי (ש"ס)
ל-100. של כולם ביחד.
גל ברנס
לכולם, כן.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני רוצה לדעת, הרי בקורונה לא השתמשו בזה, היה פחות כמובן כי הרבה יצאו לחל"ת. האם זה נמצא פה וגם מה אתם עושים בעניין הזה? חלוקת הכסף, מה היה ומה אתם עכשיו תעשו עם זה?
גל ברנס
בעצם, במשרד הכלכלה יש שלושה מסלולי סיוע בתעסוקה, 4.17 זה לאוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך, 4.18 זה סיוע למפעלים ועסקי הייטק בפריפריה, ו-4.20 זה סיוע לבוגרי תארים אקדמיים במקצועות הייטק בחברה הערבית בעבודה הראשונה שלהם.

דווקא בקורונה לא היה קיצוץ במסלולים. אחרי פתיחת הסגרים דווקא המסלולים הופעלו ביתר שאת. אני יכול להגיד שבשנת 2020, ב-4.17 היה ביצוע תקציבי של 57.7 מיליון, ב-4.20 היה ביצוע של 22.7 מיליון, ב-4.18 בוצע השנה בהיקף של 40 מיליון וצפוי לגדול לכמה עשרות מיליונים עד סוף השנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
איפה יהיה קיצוץ בתוכניות?
גל ברנס
אין כרגע איזשהו קיצוץ. יהיה שיח כמו כל שנה עם המשרד לגבי הביצוע בשנה הבאה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אז בוא תגיד לי על התקצוב כרגע של 21' ואם אתה יודע לענות לי על 22', בכל אחת מהתוכניות.
גל ברנס
אני לא יודע עדיין להגיד מה החלוקה לתוכניות כי זה בסוף תוכניות העבודה של המשרד. אני יודע להגיד שבשנת 21' יש תקצוב של 67 מיליון.
ינון אזולאי (ש"ס)
איפה? סך הכול.
גל ברנס
אחרי ש-4.20 כן היה בתקציב ההמשכי זה בעצם כבר לא - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
כן, אבל 4.20 לפי מה שאמרת עבר את ה-120 מיליון אם אני לא טועה. אמרת 47, 56.
גל ברנס
לא. 4.20 היה ביצוע של 22.7 מיליון.
ינון אזולאי (ש"ס)
אז אני לא הייתי איתך. אמרת באחד היה 56 מיליון, 47 מיליון.
גל ברנס
לא. 57 מיליון ב-4.17.
ינון אזולאי (ש"ס)
סך הכול, כל שלוש התקנות?
גל ברנס
4.17 זה מסלול נפרד.
ינון אזולאי (ש"ס)
4.17, יפה, אז אני מדבר על הכול ביחד. ביחד עברת את ה-100 מיליון.
גל ברנס
סך הכול היה בזה 57, ב-4.20 היה 22.7, ב-4.18 היה 40.
ינון אזולאי (ש"ס)
אז הגענו ל-120 מיליון, כמו שאמרתי, פלוס-מינוס בחישוב. ועכשיו, ב-21'? הכול ביחד אתה אומר 67, כלומר ירדנו כמעט ב-45%.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
אבל תנטרל את 4.18, זה לא האוכלוסיות שהוא מדבר עליהן.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא משנה, אני מדבר על הכול.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
4.18 זה בשכר גבוה בהייטק.
גל ברנס
זה שכר גבוה בפריפריה.
ינון אזולאי (ש"ס)
הוא הכניס גם את - - -
גל ברנס
הסברתי בהתחלה מה זה כל מסלול. 4.18 זה מסלול למי שמועסק בהייטק בפריפריה; 4.17 זה לאוכלוסיות ששיעור ההשתתפות בעבודה נמוך; 4.20 זה למתמחים ערביים שסיימו תואר במקצועות ההייטק. התקציב כרגע לשנת 2021 הוא 67 מיליון.
ינון אזולאי (ש"ס)
איפה?
גל ברנס
הרוב אמור להיות ב-4.18.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה מבין איפה אתה הולך? הרוב אמור להיות בשכר הגבוה, בהייטק.
גל ברנס
נכון כי הוא פחות - - - בקורונה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אבל 4.17, אתם פוגעים בהם.
גל ברנס
לא. 4.17, הגדלנו משמעותית את התקציבים בקורונה. רק בשביל להסביר, ב-2018 היו שם 30 מיליון, ב-2019 היו 23.6 מיליון וב-2020 היו 57 מיליון.
ינון אזולאי (ש"ס)
וב-21' כמה?
גל ברנס
ב-21' כרגע אין לי צפי.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני אומר לך שב-21' אתה פוגע. אתה אומר מה פתאום, הגדלנו.
גל ברנס
לא אמרתי שב-21' הגדלנו. אמרתי שב-2020 הגדלנו.
ינון אזולאי (ש"ס)
אמרת, הגדלנו משמעותית. 21' – הורדתם, קיצצתם. אני לא רואה שם, אתה גם לא יודע לענות לי כמה יש.
גל ברנס
אני לא יודע להגיד כמה יש. אני יודע להגיד שהגדלנו משמעותית בקורונה ב-2020.
ינון אזולאי (ש"ס)
עוד פעם אתה חוזר איתי לקורונה. 20' נגמר. אני שואל שאלה פשוטה: ב-21', תקנה 4.17, כמה יש? אתה לא יודע להגיד. כנראה שאין.
גל ברנס
לא, אני יודע להגיד שזה הכול ביחד בהיקף של 66.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני רוצה לעזור לך.
גל ברנס
נגיד שכנראה שאין, כן.
ינון אזולאי (ש"ס)
אוקיי. כנראה שאין. תודה רבה. כלומר, 4.17, באוכלוסיות החלשות, שאתם בעצם קוראים להם לעידוד תעסוקה, שזה בעצם המגזר החרדי, אדוני היושב-ראש, שם אמרו שהם רוצים את הציבור החרדי, הם הלכו וקיצצו לו את זה לאפס. שתבין, אפס. במגזר הערבי מה עשיתם? 4.20?
גל ברנס
4.20, גם יצא בשנת 2020.
משה גפני (יהדות התורה)
מה?
ינון אזולאי (ש"ס)
גם יצא ב-2021, כלומר המגזר הערבי גם יצא.
היו"ר אלכס קושניר
אני לא מבין. אבל יש לכם אלטרנטיבות אחרות? תקנות אחרות?
קריאה
בדיוק. אתה יכול להגדיר מה האלטרנטיבות?
יעל רון בן משה (כחול לבן)
בשנת קורונה, תסביר את זה כמו שזה. זו שנה שאנחנו יודעים שהיו בה אתגרים משמעותיים לגייס עובדים חדשים במשק.
ינון אזולאי (ש"ס)
אין בעיה אבל אנחנו כבר נמצאים חצי שנה בתוך חזרה לעבודה.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
לא, אנחנו לא.
היו"ר אלכס קושניר
אני אגיד לך, ינון. היה שיני שהממשלה עשתה כשהעבירה את כל האחריות שקשורה להכשרות מקצועיות למשרד אחד. אז אני יודע שבמשרד הזה שרת הכלכלה עשתה שינוי משמעותי לנושא הזה ואני יודע שתקציבים לא קוצצו בנושא הזה. אני רק רוצה להבין איזה אלטרנטיבות, ויכול להיות שבתקנה אין כסף כי יש תקנות אחרות ששם זה מתוקצב, אז מה התשובה?
גל ברנס
התשובה היא שבעצם משרד הכלכלה, יש לו יחידה אחת שזה רשות ההשקעות אבל יש גם את זרוע העבודה שהוצגה פנייה שלה בפעם הקודמת, שזה סעיף 36, ושם מן הסתם יש תוכניות רבות ומגוונות לכלל האוכלוסיות.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא מן הסתם, אני אגיד לך. גם שם שאלנו, וכשאני שאלתי את השרה לא הייתה תשובה. אתה יודע, להגיד לנו מן הסתם – אני, אין לי בעיה שתגיד לי: תשמע, אני לא רואה פה, נעשה שיעורי בית, נחזור, אבל בדרך כלל לא חוזרים כי כשעוברת לכם הפנייה לא חוזרים.

אז הינה אני אומר שבפנייה הזאת אני מבקש מהיושב-ראש את הרשות שלו, שאם הוא רוצה להעביר אותה הוא יעביר, תהיה הצבעה, אני אגיש על זה רביזיה, אני אומר, כי אני רוצה לדעת מה התוכניות החלופיות שעשיתם. אתה אומר שיש בזרוע העבודה – אין בעיה, בואו נשמע מה יש לכם בזרוע העבודה. יש פה מגזר חרדי, מגזר ערבי, שתי אוכלוסיות שרוצים כולם כולם ומדברים ומבקשים שיצאו לעבודה, ואתה יודע, רוממות העבודה בגרונם, וכשבאים בתכלס אנחנו רואים שפוגעים בהם.

גם ב-22' כנראה אתה לא יודע להגיד לי כמה התוכניות האלה מתוקצבות, ואם יש לך – יש לך רק בהייטק עוד פעם, ואגב, רק שתדע שגם בהייטק כשבאים ממגזר חרדי להיכנס יש דבר אחד שמפיל את כולנו. שואלים אותם: כמה שנות ניסיון יש לכם? עכשיו סיימה בחורה ללמוד, למדה הייטק, שואלים כמה שנות ניסיון, לא מקבלים אותה או שמקבלים אותה בשכר נמוך. הרי זה מצחיק. אז אם הייתם שמים שם גם אחת שבאה בלי ניסיון ואתה אומר, אני אתן לה כניסיון של שלוש שנים עידוד, תאמין לי, קח את זה, היית אומר, לפחות קידמתי אותן גם בעבודה להייטק. גם זה לא קורה.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
4.18, הרוב זה ללא ניסיון.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני יכול להביא לך ערימה של פניות כאלה שלא מקבלים אותן.
היו"ר אלכס קושניר
אני מציע שנעשה את הדבר הבא.
נירה שפק (יש עתיד)
אלכס, קודם כול אני רוצה לשמוע את ההשלמה.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, נציגי המשרד.
דוד שטינמץ
יש לי פה נתונים של שנת 2019. שטינמץ דוד, אני מנהל אגף תקציבים, פורש לפנסיה. פעם אחרונה.
ינון אזולאי (ש"ס)
היית אומר, היינו מביאים יין, מברכים אותך, אבל נברך אותך בלי יין.
דוד שטינמץ
אם אני עושה את הפילוח של נתוני התקציב ב-2017, יש תקציב של 25.6 בסעיף 4.17, מתוכם לחברה החרדית 15.05, שזה 59%, לחברה הערבית 8.6 שזה 33%, ולעובדים עם מוגבלות 2.03 שזה 8%.
משה גפני (יהדות התורה)
זה ב-2019.
ינון אזולאי (ש"ס)
ב-17'.
דוד שטינמץ
זה ב-2019, זה האחרונים שהיה לי, מתוכם אנחנו הוספנו משרות ב-4.17, 350 משרות בתעסוקת חרדים וערבים, ממוצע עלות שכר שילמנו 9,820, וכאמור, סך הכול המענקים שנתנו זה בערך 26 מיליון שקלים. זה מה שעשינו ב-4.17.
משה גפני (יהדות התורה)
זה יפה מה שאתה אומר, מר שטינמץ, אבל היושב-ראש שאל שאלה שהיא נוגעת עכשיו לענייננו. זה שהייתה קודם ממשלה טובה שדאגה לחרדים ולערבים – בסדר, שמענו על זה, אבל אנחנו מדברים עכשיו על העברת עודפים, לפי מה שאומר חבר הכנסת ינון אזולאי יוצא שעכשיו אין כלום, זה יורד לאפס.
היו"ר אלכס קושניר
חבר הכנסת גפני.
משה גפני (יהדות התורה)
אז אומר היושב-ראש – אני מדברר אותך – תגידו מה האלטרנטיבות לעניין הזה. הרי לא באתם ואמרתם, כמו שאמרתם במעונות, שלאברכים לא יהיה סבסוד. בסדר. לא בסדר אבל זה מה שאמרתם. אם אתם גם לא רוצים שיצאו לתעסוקה ולא יהיה עידוד תעסוקה במגזרים החלשים כלכלית, אז תגידו את זה בגלל שפה אתם אומרים אפס.
דוד שטינמץ
לא.
משה גפני (יהדות התורה)
לא מה אמרתם ב-2019.
דוד שטינמץ
קודם כול, אני רוצה להבהיר.
היו"ר אלכס קושניר
לא, הנקודה מאוד ברורה. אני ביקשתי לקבל מהמשרד דיווח כתוב, מהשרה ומהמנכ"ל, בצורה מפורשת מה תוכניות הסיוע בהכשרה תעסוקתית - -
משה גפני (יהדות התורה)
כן, נכון.
היו"ר אלכס קושניר
- - גם למגזר הערבי וגם למגזר החרדי.
משה גפני (יהדות התורה)
וגם לאנשים עם מוגבלות.
היו"ר אלכס קושניר
כן. אני לא רואה סיבה להתנות את זה בהצבעה. אני סומך על שרת הכלכלה, היא תעשה את העבודה והיא תגיש לנו את המסמכים. נירה שפק, בבקשה.
נירה שפק (יש עתיד)
קודם כול, שאלו כאן שאלות לגבי 2022 והדיון הוא על תקציבי 20' ל-20' ו-21'. לגיטימי לשאול, בטח בהקשר של כל מה שדיברנו עליו והזכרתם כאן מלא מהלכים, אני גם מזכירה את הנושא של העלאת גיל הפרישה לנשים, שזרוע העבודה גם שם יש לה משמעויות בנושא הכשרות.

אני מזכירה שכשמשרד הכלכלה הציגו את התוכנית ראינו את הסעיפים, התייחסנו לגופו של עניין וסיכמנו גם שיהיה דיון נפרד על זרוע העבודה לראות מה נעשה. אני לא קושרת דבר בדבר, בואו לא נעצור דברים.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף 38 – משרד הכלכלה והתעשייה. מי בעד?
משה גפני (יהדות התורה)
למה? אתה לא מחכה לתשובות?
היו"ר אלכס קושניר
לא, אנחנו נקבל את זה כתוב. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני רוצה על זה רביזיה.
משה גפני (יהדות התורה)
רביזיה, גם אני.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, יש רביזיה.
משה גפני (יהדות התורה)
לא בסדר אבל בגלל - - -
היו"ר אלכס קושניר
לא, אנחנו נקבל את זה. חבר הכנסת גפני, לי יש ניסיון טוב. אני מזכיר לך שבשבוע שעבר התחלנו לדון בעודפים ואז ביקשנו תשובות כתובות מהמשרדים, וקיבלנו.
משה גפני (יהדות התורה)
בסדר. אבל היה צריך לחכות עם זה.
היו"ר אלכס קושניר
יש פה הרבה מאוד סעיפים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אנחנו הצענו על זה רביזיה והיושב-ראש ידאג שזה יגיע לפני הדיון על הרביזיה.
היו"ר אלכס קושניר
לא, אני גם אצביע על הרביזיה היום. אני לא מתנה את זה, אני אחכה לתשובה. ותאמין לי, יש לי פה כל כך הרבה דברים.
קריאה
אולי עד סוף היום הם יביאו לך.
היו"ר אלכס קושניר
אולי. משרד הכלכלה, בבקשה, אני מבקש תשובה בכתב לגבי התוכניות.
אופיר כץ (הליכוד)
אני גם רוצה רביזיה על ההצבעה של משרד התקשורת.
ינון אזולאי (ש"ס)
תביאו לו תשובות היום.
משה גפני (יהדות התורה)
אנחנו צריכים לברך את הממונה על התקציבים. כמה שנים אתה?
דוד שטינמץ
מהתקופה של – שכחתי רק את השם, מאגודת ישראל.
משה גפני (יהדות התורה)
שפירא. מאז אתה פה? תאמין לי, אתה צריך לקבל פרס ישראל.
דוד שטינמץ
רציתי להגיד דור הולך ודור בא, אבל - - -
נירה שפק (יש עתיד)
איש שירות הציבור שזה הדיון האחרון שלו לפני פרישה. ועדת כספים מברכת אותך.
היו"ר אלכס קושניר
שיהיה לך המון המון בהצלחה בכל מה שתבחר.
ינון אזולאי (ש"ס)
בהצלחה ותמיד תעשה טוב למען עם ישראל.
קריאה
אמן.
היו"ר אלכס קושניר
הוא כבר עשה כל כך הרבה, תן לו לנוח קצת.
ינון אזולאי (ש"ס)
אי אפשר על הדרך לעשות עוד כמה דברים טובים? אתה יודע שזה מחייה את האנשים?
משה גפני (יהדות התורה)
שיהיה לך בהצלחה. עשית עבודה נאמנה.
דוד שטינמץ
מה שרציתי להגיד, הייעוד של המשרד שלנו בעצם זה לעזור לעסקים קטנים ולעזור למפעלים. העיכוב קצת של העודפים האלה זה למעשה שאנחנו מעכבים קצת כספים לעסקים קטנים.
משה גפני (יהדות התורה)
אתה פורש. לכן הנאום הזה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
אני אגיד לך משהו? אנחנו שוקלים לתת לך את זה כמתנת פרישה, אנחנו נראה בסוף היום. את ההצבעה בעד אנחנו ניתן.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף מספר 40.
אופיר כץ (הליכוד)
שמישהו יעדכן את אנשי משרד התקשורת, אני חושב שהם יצאו והם לא יודעים על הרביזיה.
היו"ר אלכס קושניר
נמצא פה אגף התקציבים, יעדכנו אותם, תאמין לי.
אופיר כץ (הליכוד)
אז תעדכנו אותם.
היו"ר אלכס קושניר
חברים, אני רק אומר, בגלל שיצרנו פה איזשהו סטנדרט בשבוע שעבר של עבודה מול משרדי ממשלה, שביקשנו תשובה, לא התנינו את זה בהצבעה, וקיבלנו תשובות, גם הפעם אני לא רוצה להתנות, מה גם שאנחנו בפתחם של דיונים על הרבה מאוד העברות תקציביות, שעד אז הם בטח כבר יעבירו את התשובות. בסדר, אבל הגשתם רביזיה, הגשתם, אין בעיה.
נירה שפק (יש עתיד)
אלכס, גם לגופו של הנושא, עשינו שיעורי בית ובדקנו. לגיטימי לשאול שאלות מרחיבות, אבל לעצם ההעברה קיבלנו את התשובה.
משה גפני (יהדות התורה)
אבל בהעברה יש אפס לנושאים האלה של עידוד תעסוקה.
נירה שפק (יש עתיד)
כן. אתה יכול לשאול על סדרי עדיפויות.
היו"ר אלכס קושניר
אני רוצה שנתקדם. סעיף 40 – משרד התחבורה, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה)
התקשורת, אישרתם?
היו"ר אלכס קושניר
יש רביזיה.
משה גפני (יהדות התורה)
ינון, יש לך רביזיה על התקשורת?
היו"ר אלכס קושניר
לא. לאופיר יש.
משה גפני (יהדות התורה)
ונשאלה שאלה לגבי הקומה הכשרה?
היו"ר אלכס קושניר
כן, נשאלה שאלה. ינון יעדכן אותך.
משה גפני (יהדות התורה)
איזה ממשלה זאת.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, משרד התחבורה.
שחר בר
שחר בר, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר עודפי תקציב מ-2020 ל-2021. סך העודפים של משרד התחבורה עומדים על 102.78 מיליון שקלים. הסיבות העיקריות בגינן נוצרו עודפים הן התקשרויות חוצות שנה, חוזה אבטחה שמתחדש בנובמבר, שירותי תחזוקה שנעשים בשירות המטאורולוגי, הפעלת חדר מצב ברספ"ן שמתחדשת כל שנה ההתקשרות, וגם בגין פעילות ייחודית, תשלום דמי חבר לארגונים בין-לאומיים שנעשה בעיקר ברת"א ופעילויות של בטיחות בדרכים, התקשרויות מול רשויות מקומיות שנעשות לפי שנת הלימודים ולא לפי השנה הקלנדרית של התקציב.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
יש כל כך הרבה תוכניות, לעשות את זה בדקה?
יעל רון בן משה (כחול לבן)
אני רוצה לשאול על ביטול התקצוב של תכנון כביש 6 לצפון. אם את יכולה להגיד כמה תקציב כבר הושקע בזה, למקטע מסומך צפונה ומה הסיבות שעוצרים את זה עכשיו.
אופיר כץ (הליכוד)
אותה שאלה, כל מה שהיא שאלה, רק אני על כביש 65.
שחר בר
אני אגיד שהעודפים של סעיף 40, זה בעצם הסעיף של המשרד הראשי – רת"א, רספ"ן וכל יחידות הסמך – מה שאת מתייחסת אליו זה הסעיף של תקציבי פיתוח. אני לא בטוחה, אני צריכה שמשרד התחבורה יחזור בעצם עם תשובה לגבי כמה תוקצב.
היו"ר אלכס קושניר
משרד התחבורה נמצא כאן?
גלעד ונגרובר
גלעד ונגרובר, מנהל אגף תקציבים. אני אמון על סעיף 40, זה הסעיף התפעולי של המשרד. השאלות שלכם הן לגבי סעיף 79, זה סעיף של תחבורה ציבורית ותשתיות, סעיפים של כל תקנות הפיתוח.
אופיר כץ (הליכוד)
65 זה תחבורה ציבורית?
גלעד ונגרובר
סעיף 79. אני אחראי ואמון על סעיף 40.
משה גפני (יהדות התורה)
אתה הממונה על התקציבים במשרד התחבורה? לפי הנוהל של העברת תקציבים, צריך שיהיה פה נציג משרד האוצר שידע לענות על שאלות מבחינת משרד האוצר, וצריך שיהיה נציג של המשרד הרלוונטי שידע לענות על השאלות של חברי הכנסת. זה הנוהל בהעברות. אם אתה לא יודע לענות על שאלות שאנחנו כולנו שאלו ורוצים לשאול אז צריך להביא עוד נציג.
גלעד ונגרובר
אז אני אומר שוב.
משה גפני (יהדות התורה)
זה הנוהל של ועדת כספים.
היו"ר אלכס קושניר
אבל חבר הכנסת גפני, גם אתה יודע שפעילות המשרד, כל משרד כמעט, במיוחד משרד התחבורה היא מאוד - - -
משה גפני (יהדות התורה)
בסדר, אבל אם הוא לא יודע.
היו"ר אלכס קושניר
בסדר, אנחנו קודם כול מקבלים את השאלות, אחר כך רואים מה הדחיפות והרלוונטיות של השאלות לעצם הדיון.
משה גפני (יהדות התורה)
אל תעשה להם יותר מדי הנחות.
היו"ר אלכס קושניר
במידה וזה רלוונטי אז אנחנו לא מתקדמים. במידה וזה לא כל כך קשור, אנחנו מבקשים מהמשרד לתת לנו תשובות.
אופיר כץ (הליכוד)
אבל זה כן קשור. יש פה פרויקטים לשיפור הבטיחות בדרכים. כביש 65 הוא כביש דמים שנהרגו בו כמעט מאה אנשים בעשר שנים.
היו"ר אלכס קושניר
זה נכון. נירה, תשאלי את השאלה בבקשה.
נירה שפק (יש עתיד)
אני אשמח לדעת בשלושה סעיפים. אחד, כביש 232, הפער התקציבי שהיה, כולל הלקיחה של תקציב של 60 מיליון לטובת קרונות לרכבת, האם חזר? זה כביש עוטף עזה, כביש מסוכן שמשמש גם למעברים. על ה-60 מיליון ספציפית, האם חזר ומה הנושא אם יש פער תקציבי אל מול הסיכום.

שני סעיפים נוספים. הייתי שמחה לדעת בהקשר הזה האם מוצע ואם יש מעבר בשני סעיפי בטיחות: אחד תקציב פניות שמאלה, ושני זה כניסה למוסדות חינוך, באופן כללי.
שחר בר
קיבלתי תשובה לגבי כביש 6. כביש 6 צפון, הושקעו בו כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים, וכביש 65, כבר יצאו עליו 250 מיליון שקלים לתכנון וקידומי זמינות.
משה גפני (יהדות התורה)
למה עצרו?
אופיר כץ (הליכוד)
למה הפסיקו?
שחר בר
זאת שאלה שהמשרד צריך - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
אני מאמין שתקבלי עוד תשובה תוך שתי דקות.
אופיר כץ (הליכוד)
אני מאמין שמי שנתן לך את התשובה ידע לענות, אם את יכולה בבקשה לשאול אותו.
היו"ר אלכס קושניר
תשאלי בבקשה את שאלת ההמשך, וגם על השאלות של חברת הכנסת שפק בבקשה לגבי עוטף עזה.
נירה שפק (יש עתיד)
232.
אופיר כץ (הליכוד)
גם של יעל, לגבי הלאה.
היו"ר אלכס קושניר
גם יעל, כמובן.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני רואה פה בסעיף 1(ב) תשלומים למענה הקולי של המשרד. מה פירוש? יש לי מענה קולי חינם, אם אתם רוצים אני אחבר אתכם.
גלעד ונגרובר
משרד התחבורה מפעיל מוקד טלפוני. יש כשלושה מיליון פניות בשנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
בכל השפות? באיזה שפות אתם מפעילים אותן?
גלעד ונגרובר
בעברית, יש בערבית, יש ברוסית גם. העלות שלו כ-10 מיליון שקלים וכל שנה זה הולך ועולה.
ינון אזולאי (ש"ס)
דבר נוסף, סעיף מספר 5, לגבי תקציב הרלב"ד. מאז 2008 אנחנו רואים שהוא קוצץ ב-78% בסך הכול מאז. על כמה התקציב שלו עומד היום? כמה הוא עלה וכולי?
שחר בר
יש נציג של הרלב"ד בזום, יובל, הוא התקציבן של הרלב"ד.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, שיתייחס.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
ואם אפשר גם התייחסות לתוכנית המתנדבים, אני לא זוכרת איך קראו לזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
משמרות זה"ב את מתכוונת?
קריאה
שומרי הדרך?
יעל רון בן משה (כחול לבן)
שומרי הדרך, שבאמת בגלל תקציב פעוט המשרד הולך בעצם לסגור את זה.
שחר בר
לא. אני אתייחס לשומרי הדרך ויובל יתייחס לשאר הנושאים.
ינון אזולאי (ש"ס)
תתייחסי גם למשמרות הזה"ב, ראינו שבהרבה מקומות בערים הפסיקו אותם, ואני מדבר מעיר שממנה אני מגיע, פעם זה היה וזה היה מאוד חשוב.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, התייחסות.
שחר בר
שומרי הדרך תוקצב, זו פעילות שמשרד התחבורה לקח על עצמו ותקצבנו 10 מיליון שקלים לשומרי הדרך ב-2021, אז הבעיה הזאת נפתרה, ואני מציעה שלגבי משמרות הזה"ב יובל יתייחס.
נירה שפק (יש עתיד)
הסיכום של 10 מיליון היה לפני או אחרי הדיון שהיה לנו עם הרלב"ד, שלא הכירו את הסיפור?
יעל רון בן משה (כחול לבן)
זה סיכום חדש?
שחר בר
זה נפתר ממש לאחרונה. אני לא יודעת להגיד את התאריך שבו זה נפתר.
היו"ר אלכס קושניר
יובל, התייחסות בבקשה, הרלב"ד.
יובל פרידמן
תודה. לגבי שומרי הדרך, אכן הכסף תוקצב בשנת 2021. אנחנו מחכים להתייחסות של המשטרה בעניין הזה להסיר את החסמים שיאפשרו לחתום הסכם עם עמותת שומרי הדרך ולהוציא את הפרויקט הזה לדרך בהרבה יותר עוצמה באמצעות מיקור חוץ.

לגבי תקציב הרשות. אכן, תקציב הרשות מ-2008 ועד היום הופחת משמעותית. אנחנו מקבלים תוספות תקציביות פה ושם אבל בסוף זה עניין של סדרי עדיפויות ממשלתיים ועם מה שיש לנו אנחנו מבצעים את הכי טוב שיש.
ינון אזולאי (ש"ס)
כלומר, אתה צריך עוד בשביל להילחם. קוצץ ב-78% מ-2008 עד עכשיו, לכל הממשלות לדורותיהן, הכעס על כל הממשלות שדווקא בדבר הזה זה קורה. השנה גם אני מבין שחסר המון כסף דווקא לתוכנית הרלב"ד. אתם חושבים שאפשר להסתדר עם זה? אחד הדברים, אני חושב יותר ממגפת הקורונה, זה מגפת הקטל בכבישים.
יובל פרידמן
אנחנו תמיד נשמח לתוספות תקציביות. הוכחנו בשנים שעברו שכשהיו תקציבים יותר גדולים ידענו לבצע איתם אבל בסוף השאלה היא מה התקציב של הרשות, ועם מה שיש לנו אנחנו נעשה את הכי טוב שיש. בסוף זה עניין של סדרי עדיפויות, אני חוזר ואומר את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
מה עם משמרות הזה"ב?
יובל פרידמן
משמרות הזה"ב, עד לפני חמש או שש שנים היה במימון שלנו שהופעל על ידי המשטרה. בשנת 2013 או 2014 אם אני זוכר טוב, הוא עבר לאחריות מלאה של המשטרה עם העברה תקציבית מתאימה ובעצם יצא מאחריות שלנו. השאלות האלה צריכות להיות מופנות למשטרה, אנחנו יודעים שיש קיטון במערך הזה, ומודאגים לא פחות.
היו"ר אלכס קושניר
תודה רבה.
משה גפני (יהדות התורה)
אדוני היושב-ראש, בתקופת השר הקודם, בצלאל סמוטריץ', דובר שתהיה כניסה מכביש 4, כביש גהה, לכיוון בית החולים מעייני הישועה. המשמעות של העניין, היה סיכום שאם יש תאונות וזה כביש מאוד סואן – בית החולים בנוי על הכביש, הוא קרוב מאוד לכביש – היה צריך לסדר כניסה ועד היום לא נעשה עם זה דבר. אני רוצה לדעת איפה זה עומד.
היו"ר אלכס קושניר
יש לכם תשובה?
גלעד ונגרובר
שוב, אני אבדוק את זה. אני לא אחראי על התקציב של הכבישים אבל אנחנו נעשה בדיקה ונחזיר תשובה.
ינון אזולאי (ש"ס)
לגבי הרלב"ד, יש לכם תקציב פרסום בנפרד, נכון?
יובל פרידמן
נכון. יש לרשות תקציבי פרסום, מוקצה בעיקר לרדיו בכל התחנות.
משה גפני (יהדות התורה)
היושב-ראש, הוא אומר שהוא לא מתמצא בזה.
היו"ר אלכס קושניר
הוא בא אחראי על התקציב הספציפי הזה, על סעיף 40. אתה שואל שאלות אחרות. זה לא תקציב הפיתוח של משרד התחבורה.
שחר בר
אני מציעה שמשרד התחבורה יחזיר תשובות לוועדה על כל הכבישים שנשאלו.
משה גפני (יהדות התורה)
אני רוצה את הסיוע שלכם, הרי זה היה הנוהל שעשינו. שיבואו נציגי המשרדים, לא כדי שהם יגידו אנחנו לא יודעים, כדי שהם ייתנו תשובות.
היו"ר אלכס קושניר
מה שאני מבקש זה תשובות על מה שנשאל כאן לגבי מצב הכבישים – של נירה שפק, של אופיר כץ ושל יעל רון בן משה, ומעבר לזה השאלה של חבר הכנסת גפני.
נירה שפק (יש עתיד)
ושתי התוכניות.
היו"ר אלכס קושניר
כן. לגבי הסוגיה של בית חולים מעייני הישועה.
משה גפני (יהדות התורה)
זה לא בית החולים אלא הנושא של כביש 4.
ינון אזולאי (ש"ס)
הוא באמצע התשובה לגבי הרלב"ד.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, תשלים את התשובה לחבר הכנסת אזולאי.
יובל פרידמן
חבר הכנסת אזולאי שאל אם יש לנו תקציב פרסום. התשובה היא חיובית, יש לנו תקציב פרסום שנועד בעיקר לפרסום בתחנות הרדיו, בכל התחנות בארץ כמעט יש פרסומים שלנו.
ינון אזולאי (ש"ס)
יש את העיתונות הכתובה, גם במגזר החרדי וגם במגזר הכללי אנשים כאזרחים ותיקים גם יותר משתמשים בעיתונות הכתובה. שם אנחנו רואים אתכם פחות.
יובל פרידמן
נכון. הפרסומים בעיתונות הכתובה הם בעיקר במגזר החרדי, שם זה גם עיתונות כתובה, גם אנחנו משקיעים בפרסומים של פשקווילים. אנחנו מודעים להבדלים שבצריכת התקשורת בין הציבור החרדי לבין ציבורים אחרים, ובין ציבור האזרחים הוותיקים לבין ציבורים אחרים.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף 40 – משרד התחבורה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
אופיר כץ (הליכוד)
נגד בגלל כביש 65.
היו"ר אלכס קושניר
הבקשה אושרה.
משה גפני (יהדות התורה)
מה עושים עכשיו עם כל השאלות?
היו"ר אלכס קושניר
אנחנו נקבל תשובה. עוד פעם, חבר הכנסת גפני, הרי אתה יודע יותר טוב ממני כי אתה כבר עשית את הסיבובים האלה הרבה פעמים. אתה פוגש את המשרדים בהרבה מאוד נקודות של זמן וקבלת החלטות.
משה גפני (יהדות התורה)
נכון.
היו"ר אלכס קושניר
אני נמצא עדיין בשלב שיש לי חוויית עבודה חיובית עם המשרדים. אני שואל שאלות, אנחנו כוועדה שואלים שאלות, מקבלים תשובות בכתב מאוד מפורטות על הרבה מאוד נושאים. כך אני רוצה להמשיך.
משה גפני (יהדות התורה)
טוב.
היו"ר אלכס קושניר
במידה ואני רואה שזה לא קורה, נפעיל סנקציות.
משה גפני (יהדות התורה)
אבל אם את הכל תעביר אז בסוף הם לא - - -
היו"ר אלכס קושניר
אבל זה לא הכול, אתה יודע שיש לנו עוד הרבה. משק המים, סעיף 41. בבקשה.
חיים בורובסקי
חיים בורובסקי, אגף תקציבים. פנייה להעברת עודפים משנת הכספים 2020 לשנת הכספים 2021 בסך של 26.259 מיליון שקלים. העודפים עוברים לתוכנית 01 שהיא תוכנית ההוצאות השוטפות של המשרד.
היו"ר אלכס קושניר
41001.
חיים בורובסקי
העודפים נוצרו כתוצאה מפעילויות חוצות שנה, פעילויות שוטפות של המשרד, פעילויות תפעול ופעולות למשק מים לשעת חירום שגם הן חוצות שנה, התקשרויות עם ספקים שנותנים מענה לאירועים כאלה.
היו"ר אלכס קושניר
שאלות, בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
לגבי תאגידי המים, אנחנו יודעים שיש הצעת חוק של איציק שמולי שהעביר לפני מספר שנים, צמצום של תאגידי המים ב-50%. אני יודע שלא צומצם. יש לכם תשובה?
אופיר כץ (הליכוד)
אז כן צומצם, מה שביטן אז עשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא. היה צריך לצמצם ב-50% ולא צומצם. איפה זה עומד?
חיים בורובסקי
זה לא הצעת חוק, זה תיקון חקיקה שעבר.
ינון אזולאי (ש"ס)
בסופו של דבר כשזה מגיע למליאה זה אותו דבר.
חיים בורובסקי
תיקון חקיקה שקבע שצריך לצמצם את מספר תאגידי המים כדי לייעל את משק המים.
ינון אזולאי (ש"ס)
כמה יש היום?
חיים בורובסקי
היום יש 56 תאגידי מים, והכוונה הייתה לצמצם כדי לייעל את משק המים העירוני. צריך להגיד שכבר היום, הנורמות שלפיהן עובדים תאגידי המים הן לפי פחות מ-56 תאגידי מים, זאת אומרת גם אם הם מוציאים יותר כסף, משק המים, תעריף המים לא משלם על זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
מה זה לא משלם על זה? שנה שעברה, אם אני לא טועה, הייתה עלייה.
חיים בורובסקי
נכון.
ינון אזולאי (ש"ס)
ולפי דעתי הולך לעלות. שנה שעברה הייתה עלייה למרות התעריפים.
חיים בורובסקי
התעריף האחרון יורד ב-1.5%, 1.6%. הסיבה שהייתה עלייה בתעריף המים לא קשורה לחוסר יעילות או ליעילות של תאגידי המים. לצורך העניין, נניח בתאגיד מים מסוים מינו עוד סמנכ"ל כספים או סמנכ"ל הנדסה, מעבר לנורמה שמוכרת על ידי רשות המים, התאגיד לא יקבל על זה הכרה ומשק המים לא יישא בעלות הזאת, התאגיד יספוג אותה בעצמו.
אופיר כץ (הליכוד)
מהם תהליכי הבקרה שלכם על תאגידי המים שאזרח רוצה לפנות אליהם, מבחינת מענה אנושי? אתם בודקים את זה?
חיים בורובסקי
כן. קודם כול, יש כללים שהם במעמד של תקנות שתאגידי המים מחויבים לעבוד לפיהם, שקשורים בין היתר למענה ושירות לציבור. חוץ מזה, יש יחידה ברשות המים של הממונה על התאגידים - הממונה הקודם יושב פה מאחור, הוא כבר עבר תפקיד – אבל בין היתר, התפקיד של היחידה הזאת הוא לפקח, להיות הרגולטור של כל תאגידי המים, גם לנורמות של אספקת מים.
משה גפני (יהדות התורה)
לאיזה תפקיד הוא עבר?
חיים בורובסקי
הוא עבר לרשות הכבאות.
אופיר כץ (הליכוד)
יש איזשהו דוח שבדק את השירות לאזרח?
חיים בורובסקי
אנחנו יודעים לומר, יש דוחות שבודקים איך תאגידי המים עובדים.
אופיר כץ (הליכוד)
עזוב כללים. אני מדבר על המציאות בשטח. בדקתם? ניסיתם? התקשרתם לתאגיד מים לראות כמה זמן עונים, איך השירות? יש איזשהו דוח כזה שעשיתם?
חיים בורובסקי
לא מכיר.
אופיר כץ (הליכוד)
הכללים זה בסדר, זה יפה. אני אומר לך שבשטח המציאות היא אחרת.
היו"ר אלכס קושניר
אגב, מעניין אם מבקר המדינה מתישהו בדק את זה בשנים האחרונות. זאת שאלה מעניינת.
אופיר כץ (הליכוד)
אתה יודע איזה שירות יש שם?
היו"ר אלכס קושניר
תאמין לי שגם אני מתקשר מדי פעם לתאגידי מים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אגב, יש להם שירות VIP, שולחים לך ישר הוצאה לפועל לבית.
משה גפני (יהדות התורה)
אני רוצה להוסיף לשאלה הזאת.
אופיר כץ (הליכוד)
אני רוצה לקבל תשובה.
היו"ר אלכס קושניר
כן, אבל הם לא יכולים לייצר דוח - - -
אופיר כץ (הליכוד)
לא, אני שואל אם עשו. לא שייצר לי דוח עכשיו. האם עשו בעבר דוח שבדקו את השירות לאזרח?
היו"ר אלכס קושניר
הוא לא מכיר.
חיים בורובסקי
יש פיקוח על תאגידי המים. לא נעשה דוח כזה שאני מכיר בשנים האחרונות.
היו"ר אלכס קושניר
אנחנו כוועדה, בואו נפנה לממ"מ שיעשו את הבדיקה. מה אתה אומר?
אופיר כץ (הליכוד)
חשוב.
ינון אזולאי (ש"ס)
ואם כן, נעשה גם דיון.
היו"ר אלכס קושניר
בטח.
נירה שפק (יש עתיד)
לא רק על זה. גם על כל נושא האוטונומיה שלהם בקביעת - - -
היו"ר אלכס קושניר
בסדר. אנחנו נגדיר שאלות. נפנה כולנו לממ"מ, נקבל תשובה כוועדה.
נירה שפק (יש עתיד)
הגיע הזמן לבחון את ההחלטה הזאת, האם היא עמדה בהגדרות שלה.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
אני רוצה לשאול על איסוף שפכים. קיבלתי פניות מיישובים בגליל, בעיקר ממועצה אזורית מעלה יוסף, שלצורך הרחבת היישובים – ואני מניחה שעדיין אנחנו רוצים שמשפחות יעברו לגור בגליל, בטח בקו עימות – אבל עד שאין חיבור למט"ש בעצם לא מקבלים את האישור להרחבה. החיבור למט"ש הוא מאוד מאוד יקר, בטח המתיישבים לא יוכלו לשאת בעלות, או היישוב או המועצה האזורית. איך מתכוונים לפתור את זה? היום יש 60 משפחות שממתינות לתחילת בנייה עד חיבור למט"ש. זה יכול להיות שנים.
חיים בורובסקי
קודם כול, כמו שאמרת, חיבור למט"ש ותנאי שמט"ש יוכל לספק את צורכי הביוב של יישוב זה באמת תנאי להתקדמות של הליכים סטטוטוריים.

לגבי מתקני טיפול בשפכים, מט"שים שנמצאים באזורי פריפריה, תקציב המדינה מסייע לתאגידי המים או למועצות האזוריות, לגופים שפועלים שם ומקימים את המט"שים. אנחנו מעמידים לצורך זה סדר גודל של 350 מיליון שקלים בשנה גם בהלוואות וגם במענקים, בעיקר במענקים, בדיוק כדי לתמוך במקומות כמו המקרה שתיארת שבו יש מעט יישובים, המט"ש מרוחק.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
מה זה לתמוך? מממנים את זה במאה אחוז או שבסוף משפחה, שולחים אותה לגור בנטועה או בזרעית ואומרים להם גם תשלמו על חיבור למט"ש?
חיים בורובסקי
לתמוך זה אומר שתקציב המדינה, כלומר משלם המיסים, נותן מכספו במענק – תמיד במצ'ינג, אנחנו לא נותנים תמיכות במאה אחוז בכלל במשק המים, אנחנו חושבים שזה לא רצוי, זה מייצר עיוותים שליליים – אבל אנחנו נותנים שיעורי תמיכה משמעותיים כדי לאפשר לאותם תושבים שהעלויות שלהם יהיו סבירות כמו במקומות שהם לא פריפריה.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
צריך לעודד אותם לגור בפריפריה יותר מאשר במקומות שהם לא פריפריאליים. אנחנו רוצים שהם יגורו בזרעית.
חיים בורובסקי
אז לשם זה המענקים נועדו. המקרה הזה, יש עוד מקרים רבים.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
בסדר, התוצאה היא שאין שם הרחבה.
חיים בורובסקי
על איזה מט"ש מדובר?
יעל רון בן משה (כחול לבן)
אני מניחה שבאזור מעלה יוסף.
חיים בורובסקי
אני לא יודע, אני מכיר את המט"שים עצמם.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
התוצאה היא שאין הרחבות ביישובים האלה בגלל שלא מתחברים לפתרון מרכזי. כנראה שהמענק לא מספיק.
חיים בורובסקי
בשנים האחרונות אני יכול לומר לך שעשרות רבות של מט"שים ומאספים ביישובים פריפריאליים – שוב, אני לא מכיר את המקרה הספציפי הזה - -
היו"ר אלכס קושניר
יעל, אז תעבירי מקרה ספציפי.
חיים בורובסקי
- - אבל בדרום וביהודה ושומרון ובצפון ובכל האזורים במדינת ישראל, באזור כביש 65, ואדי ערה, תשתיות במאות מיליוני שקלים בדיוק לסיבות שציינת.
ינון אזולאי (ש"ס)
שאלה בנושא מים בחקלאות. הרי אנחנו יודעים שאחד המרכיבים שמייקרים את הפירות והירקות זה המים, ותמיד החקלאים באים לפה וטוענים על זה. יש לכם איזושהי תוכנית איך להוזיל את המים לחקלאים?
חיים בורובסקי
קודם כול, דוח אחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראה שתשומת המים לחקלאות הכוללת עומדת על בערך 8%, אז התשומה היא לא כל כך גדולה.
ינון אזולאי (ש"ס)
לעומת אם אתה הולך ומייבא.
נירה שפק (יש עתיד)
אתה יודע שהאמירה שלך היא לא מדויקת מכיוון שיש ענפים עתירי מים, יש חקלאות בעל, לכן כשעושים ממוצע זה לא נתפס. אני מציעה את האמירה הזאת לא להגיד כי קיים דוח בנושא, יש החלטה ברפורמת החקלאות להקפאה והורדה – שר האוצר מדבר על זה, כולם מדברים על זה – רשות המים, צריך לשבת איתה כי בסוף היא סמכות סטטוטורית שעושה המון בעיות, מה לעשות, וצריך לטפל בזה.
חיים בורובסקי
אדוני היושב-ראש, אני אשלים את התשובה. זה נכון שזה ממוצע, חברת הכנסת, יש מקומות שזה יותר.
נירה שפק (יש עתיד)
אז בוא לא נטעה את השומעים.
היו"ר אלכס קושניר
אתה יודע, בממוצע - - -
חיים בורובסקי
אמרתי שזה ממוצע, בממוצע, יש מקומות שזה יותר.
ינון אזולאי (ש"ס)
אגב, אני טעיתי, בגלל זה היא האירה את עיניי, אני חייב להגיד את זה.
חיים בורובסקי
יש מקומות שזה יותר מ-8% ויש מקומות שזה פחות מ-8%. זה טיבו של ממוצע.

עכשיו לענייננו. הדרך העיקרית שבה אנחנו מסייעים לחקלאים בתשומה של המים זה מי קולחין. מי קולחין הם היום קצת מעל מחצית מהמים שמשמשים לחקלאות ולאור גידול האוכלוסייה שיש במדינת ישראל הם רק ילכו ויעלו. המדינה מסייעת להם כבר עכשיו ואנחנו נמשיך לסייע ואולי גם נגדיל את הסיוע הזה בהקמה של תשתיות קולחין. דיברנו פה על מתקני טיפול בשפכים. ממתקן טיפול בשפכים לוקחים את המים המטופלים ומעבירים אותם – מקימים תשתיות, המדינה משתתפת בשיעורי מענק מאוד גבוהים כדי שיהיו מים לחקלאות במחירים זולים.
נירה שפק (יש עתיד)
השאלה היא מאוד ברורה. אנחנו מדברים על איכות סביבה, הגנת סביבה. אני רוצה לדעת איך תאגידי המים נערכים לזה שהמזהם שותף. אני גרה בקיבוץ כפר עזה, הרי בסוף, אם אני אחליט לסגור את כל הענפים שלנו ולא לצרוך מים מהשפד"ן, תוך X ימים זה יוצף ותצטרכו לשלם בין 70 ל-80 אגורות לטיהור המים כי יש חוקים רגולטוריים. השאלה היא לא מה המדינה תורמת כי מה שהמדינה נותנת לחקלאי זה כדי להשוות תנאים שלו אל מול הגבלות ופתיחת השוק לתחרות. השאלה איפה המזהם או בא כוחו של המזהם, שזה תאגידי המים, שותפים בזה, כי אנחנו החקלאים – ואני אומרת עכשיו אנחנו החקלאים כי אני יושב-ראש השדולה לחקלאות – מממנים את המזהמים. נורא פשוט.
חיים בורובסקי
אז יש היום השתתפות של תאגידי המים.
נירה שפק (יש עתיד)
אז אנחנו צריכים לעשות על זה דיון.
חיים בורובסקי
זה תלוי בסוג הטיפול שנעשה אבל בהחלט תאגידי המים, שזה בעצם צרכני המים הביתיים, משלמים על הטיפול, המזהם כן משלם.

רק בעניין עוטף עזה, מקבלים מי שפד"ן, שזה המים המטופלים באיכות הגבוהה ביותר במדינת ישראל.
נירה שפק (יש עתיד)
אנחנו משלמים על זה יופי.
חיים בורובסקי
אלה באמת מים באיכות מאוד מאוד גבוהה.
נירה שפק (יש עתיד)
מעולה. אני רק רוצה להעיר למה שנאמר כאן מכיוון שאני עושה את העבודה על מחירי המים לחקלאות, אני רוצה שתדעו שהיה דוח מבקר המדינה – אני גם נכנסתי להסתכל על התאריך, ב-19 באוקטובר 2020. דוח מבקר המדינה מדבר בדיוק על הסדרה, ניהול ופיקוח, שווה לקחת את הדוח הזה ולעשות עבודה פה כי יש לזה משמעויות רוחביות על מדינת ישראל ולא רק על החקלאות.
משה גפני (יהדות התורה)
אדוני היושב-ראש, אני מצטרף למה שנאמר פה על ידי החברים. כשהוקמו תאגידי המים דובר על כך שיהיו מתי מעט תאגידי מים, שלא יבואו במקום הרשויות המקומיות. נדמה לי בהתחלה דובר על ארבעה תאגידי מים, היום אנחנו כבר מדברים על 56 תאגידים, לא כולל את ספקי המים השונים, וחשוב מאוד לדעת האם נעשתה איזושהי עבודה. האוצר נכנע בסופו של דבר ללחץ שהיה מרשויות מקומיות או מהשלטון המקומי והוא הגדיל את מספר תאגידי המים. מה נעשה בינתיים?

שואל אופיר כץ האם זה עזר לצרכנים. אני לא בטוח שזה עזר לצרכנים. באמת צריך פה לקיים דיון, אני רוצה לדעת איך אתם הגעתם ל-56 תאגידים, הרי דובר בהתחלה שיהיו ארבעה.
היו"ר אלכס קושניר
בתחילת השנה הבאה נעשה דיון כאן בוועדה אחרי שנקבל את הנתונים מהממ"מ. בבקשה.
חיים בורובסקי
אני אענה על השאלה. תאגידי המים הם אחת הרפורמות המוצלחות, אומנם יחסי הציבור שלה לא טובים אבל הן אחת הרפורמות מבחינה מקצועית המוצלחות במשק המים שנעשו בשנים האחרונות. הם חסכו – אנחנו מודדים את זה בפחת גבייה, זאת אומרת מה שיעורי הגבייה לפני ואחרי שהוקמו תאגידי המים ומה שיעורי הפחת, כמה כמות נזילות הייתה לפני ואחרי – אנחנו רואים בשני הפרמטרים האלה, שהם פרמטרים תפעוליים שמשפיעים מבחינה כלכלית המון על משק המים, שהיה גידול מאוד משמעותי בגבייה וקיטון מאוד משמעותי בפחת, כלומר יש הרבה פחות נזילות, מים מתבזבזים בהיקף הרבה פחות. אפשר להקביל את זה למתקן התפלה.
משה גפני (יהדות התורה)
אז טעיתם כשאמרתם שצריך להקים ארבעה וזהו?
חיים בורובסקי
יש צעדים להפחתת המספר.
היו"ר אלכס קושניר
חבר הכנסת גפני, אני מבקש שלא לקיים פה את הדיון הזה כי זה דיון על רגל אחת.
נירה שפק (יש עתיד)
בדיוק. ואני מציעה גם – לפרוטוקול – מכיוון שזה נאמר, דוח מבקר המדינה אומר שכל החיסכון בפחת הוא נקודת כשל בדוח, אז בואו נשים את הדברים על השולחן.
היו"ר אלכס קושניר
בסדר, אנחנו נעשה על זה דיון מסודר. אופיר כץ, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה)
תן לו רק להשלים.
היו"ר אלכס קושניר
לא, אבל אין לו תשובה מלאה עכשיו.
משה גפני (יהדות התורה)
רק את המשפט.
חיים בורובסקי
על קצה המזלג אני אומר.
היו"ר אלכס קושניר
לא. על קצה המזלג אני לא רוצה לשמוע. בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד)
התשלום של משפחה לתאגיד זה לפי מספר הנפשות, נכון? כשמשפחה מתרחבת, הוא צריך בעצמו לפנות לתאגיד המים ולהגיד שהמשפחה התרחבה. למה אין סנכרון עם העירייה או עם משרד הפנים באופן אוטומטי? בינתיים יש הרבה אנשים שלא מעדכנים באופן יזום כי הם לא יודעים שהם צריכים לעדכן.
היו"ר אלכס קושניר
זו נקודה חשובה, נכון.
אופיר כץ (הליכוד)
הם משלמים בינתיים לפי תעריף של שתי נפשות כאשר הם כבר שלוש וארבע.
היו"ר אלכס קושניר
אגב, לא כולם בכלל מודעים לדבר הזה.
חיים בורובסקי
קודם כול, הדבר מופיע בצורה די ברורה – כמשלם, כצרכן, לא רק כנציג אגף התקציבים, זה מופיע בצורה די ברורה על החשבון ואפשר לעשות את זה בצורה אינטרנטית. יש בעיות של ממשקים בין גופי המדינה, זה נכון, אפשר היה לקדם משהו בכיוון הזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני אגיד לך יותר מזה. גם לא נותנים לך אחורה זמן רב. נגיד בן אדם נזכר אחרי שנה, הוא כבר לא יכול לקבל אחורה. אם עברה שנה אחת והוא נזכר, הוא נגיד לא ידע, הוא לא יכול לקבל אחורה וזה דבר שהוא לא ראוי כי הילד נשאר בבית.
אופיר כץ (הליכוד)
אני לא מסכים איתך שזה כזה ברור.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
כשנפטר אדם מורידים את המכסה? זה מתעדכן אוטומטית?
חיים בורובסקי
אני לא חושב.
היו"ר אלכס קושניר
זאת סוגיה שצריך לבדוק אותה. חבר הכנסת מאיר הלוי.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
אני רוצה להציע, אדוני, כמו שאמרת, נושא תאגידי המים ראוי לדיון עומק. אני אומר את זה כראש רשות, כשאני מאלה שטוענים שזה דבר נכון להקים תאגידי מים, בניגוד להרבה מאוד מהחברים שלי, כי אני יודע איך נראה משק המים קודם לכן ומה קרה עם בניית התאגידים. לכן אני ממליץ לקיים פה דיון עמוק, לשמוע את המצדדים ואת המתנגדים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אנחנו נשמח.
חיים בורובסקי
תאגיד עין נטפים זה באמת דוגמה לתאגיד מוצלח.
משה גפני (יהדות התורה)
יש מקומות שכן, יש מקומות שלא.
היו"ר אלכס קושניר
חברים, נתקדם. פנייה מספר 41-001, משק המים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
היו"ר אלכס קושניר
אין מתנגדים. הפנייה אושרה. פנייה 43-001 – מרכז למיפוי ישראל.
יפתח עשהאל
יפתח עשהאל, אגף תקציבים. העברת עודפים לסעיף 43, המרכז למיפוי ישראל. סך הפנייה עומדת על 23.476 מיליון שקלים, 4.712 מתוכם לתוכנית התפעול, 430201, ועוד 18.764 מיליון שקלים ל-430301, תוכנית הפרויקטים.
היו"ר אלכס קושניר
שאלות, חברים.
ינון אזולאי (ש"ס)
שתי שאלות קצרות. יש לכם בתשלום עבור חניות - אני מסתכל בפירוט - איזה חניות? יש לכם פנגו?
יפתח עשהאל
מרכז מיפוי ישראל מחזיק משרדים. התקציבן של המרכז יוכל לפרט.
אופיר כץ (הליכוד)
איפה זה יושב? איזה משרד?
יפתח עשהאל
זו יחידת סמך של משרד השיכון, פועל כגוף עצמאי.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, תשובה.
ירמיהו גור
ירמיהו גור, סמנכ"ל תכנון שירות ומדיניות, התקציבן של מפ"י. יש לנו מחוזות, ובמחוזות אנחנו צריכים לשלם על חניות לעובדים.
ינון אזולאי (ש"ס)
ומה זה סעיף 2070, שהבאתם בדברי ההסבר? מי שכתב את זה אמר שהוא יבהיר את הדברים הרלוונטיים. סתם להבין בגדול מה הדבר הזה.
ירמיהו גור
זה תכתובת פנימית להערכתי של הרפרנטים שמדברים על סעיפים אחרים. הסעיף שלנו זה 43. 70 זה משרד השיכון, אני חושב שזה הפיתוח.
ינון אזולאי (ש"ס)
כשאמרת תכתובת פנימית, זה מה זה מעניין. אתה יכול לשתף אותנו? בסדר, חיוך, מה קרה.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף 43-001, המרכז למיפוי ישראל. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
היו"ר אלכס קושניר
כולם בעד המיפוי. סעיף 46-001 – חוק חיילים משוחררים. בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אגב, המיפוי עושה גם את הסקר, מה שנקרא סקר קרקעות?
ירמיהו גור
אנחנו עושים הרבה מאוד סקרים.
ינון אזולאי (ש"ס)
גם ביו"ש אתם עושים?
ירמיהו גור
יש לנו יחידה שנמצאת במינהל האזרחי והיא מטפלת במיפוי ביו"ש.
ינון אזולאי (ש"ס)
אביתר, סיימתם שם עם הסקר?
ירמיהו גור
אני לא יודע לענות על זה, אני יכול לברר.
ינון אזולאי (ש"ס)
תברר, חשוב לנו לדעת איפה זה נמצא.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה.
נטע בר זיו
בוקר טוב. נטע בר זיו, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2020 לשימוש בשנת התקציב 2021, בסך של 2.730 מיליון שקלים לתוכנית 460103, הקרן לסיוע נוסף. בתוכנית מתוקצבת הוצאה על מלגות ודמי סיוע ללומדים במכינות קדם-אקדמיות, מלגות להנדסאים וקורסים להכשרה מקצועית לחיילים משוחררים.

העודפים נוצרו עקב ירידה בפעילות ההכשרות המקצועיות בשנת 2020, שנגרמה בגלל השלכות משבר הקורונה. אני רק אציין שבהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים, אם מנוצלת יתרה של יותר מ-85% מכספי התוכנית, היתרה מועברת כעודף לשנה הבאה, זאת אומרת זה לא בהכרח עודף מחויב.
משה גפני (יהדות התורה)
לא הבנתי. בגלל הקורונה לא השתמשו בכל התקציב הזה? זה קרן לסיוע.
נטע בר זיו
כן. יש פעילות של הכשרות מקצועיות, הפעילות שלה ירדה בגלל ההגבלות והסגר.
משה גפני (יהדות התורה)
ובשנה אחרי כן, עכשיו ייתנו יותר מלגות?
נטע בר זיו
העודף בתוכנית מועבר - - -
משה גפני (יהדות התורה)
אני שואל אם זה מה שיקרה בפועל.
ליטל שורץ רינצלר
ליטל, תקציבנית הקרן לחיילים משוחררים. בעקבות הקורונה למעשה הקורסים הופסקו לטווח זמן מסוים, ובסופו של דבר אין ספק שזה ימומש בשנת 2021 ובגלל זה אנחנו צריכים את העודפים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אלה קורסים שלא יכלו להיות בזום?
ליטל שורץ רינצלר
בהתחלה זה לא היה בזום, לאחר מכן זה היה קצת בזום אבל אין ספק שהיה עיכוב, שזה מה שגרר את העודפים.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה גם לשירות לאומי? גם שירות אזרחי וגם שירות לאומי?
ליטל שורץ רינצלר
כן. חייל משוחרר כהגדרתו בחוק זה גם שירות לאומי אזרחי.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
אני מציף את מה שכבר דיברנו בדיונים הקודמים לגבי משבר העבודה כתוצאה מהקורונה, ומה שאני רוצה לבקש כאן עוד פעם, שהצבא, כאשר הוא בוחן את הנושא של קורסים להכשרה מקצועית זה חייב להיות אל מול מוקדי השמה. אסור שיהיה נתק בין הקורסים שהם זמינים והם לא רלוונטיים משום שהם מוקדי השמה. אני מעלה את זה כאמירה. זה שאתם הולכים פה על הנדסאות זה נכון, אבל חייב שיהיה תיאום מלא, גם עם עבודת חקר, בין מה נלמד לבין מה יכולות ההשמה המקצועיות. כל חשיבה אחרת מבחינתנו זה איבוד כספי ציבור לריק ולכן צריך לחשוב על זה. זו רק הערה, אדוני.
היו"ר אלכס קושניר
לי יש שאלה. במסגרת דיוני התקציב אתם ביקשתם ש-50 מיליון שקלים שהיו מיועדים לתוכנית ממדים ללימודים יתוקצבו בסעיף 15 במקום בסעיף 46 ואחר כך אמרתם שתעבירו את זה ותשלימו. השאלה אם זה נעשה ויש עכשיו בתקנה מיליון שקלים בסעיף שקשור לממדים ללימודים.
נטע בר זיו
בשלב הזה לא נעשתה העברה.
היו"ר אלכס קושניר
למה?
נטע בר זיו
הנושא נמצא בדיונים בין המשרדים.
היו"ר אלכס קושניר
בין איזה משרדים?
נטע בר זיו
לא בין המשרדים. בין משרד הביטחון לבינינו בעצם.
היו"ר אלכס קושניר
אבל היה סיכום מאוד ברור, אז על מה הדיונים?
נטע בר זיו
אנחנו מנסים להבין האם הכסף יעבור לקראת סוף השנה או שייעשה בו שימוש אחר.
היו"ר אלכס קושניר
אבל איך שימוש אחר, לא הבנתי.
נטע בר זיו
זה כרגע נמצא בדיונים מול משרד הביטחון ואנחנו צריכים לראות מה עושים עם זה.
היו"ר אלכס קושניר
יש פה נציג של משרד הביטחון שיכול לענות על זה?
ינון אזולאי (ש"ס)
גם מה זה שימוש אחר? זה היה על משהו מסוים.
נטע בר זיו
כרגע לא נמצא פה נציג. אנחנו בודקים את הסוגיה הזאת לקראת סגירת סוף השנה.
היו"ר אלכס קושניר
טוב, אני לא מעכב לכם את הפנייה הזאת בגלל שיש פה כסף שצריך להגיע לחיילים משוחררים, אבל אתם תצטרכו להחזיר לי תשובה לגבי הסוגיה הזאת. אני מבקש לרשום את זה. בסדר?
נטע בר זיו
בסדר גמור.
ינון אזולאי (ש"ס)
ואם זה הולך לדבר אחר, צריך לדעת.
היו"ר אלכס קושניר
שתבינו. סעיף 15 זה סעיף סודי של משרד הביטחון שנדון בוועדה המשותפת. במסגרת הסיכום התקציבי היה סיכום ש-50 מיליון יתוקצבו בתקציב הזה ואחר כך יועברו לצורך מימוש מלגה ממדים ללימודים.
משה גפני (יהדות התורה)
אדוני היושב-ראש, אתה לא קיבלת תשובה על השאלה שלך.
היו"ר אלכס קושניר
נכון.
משה גפני (יהדות התורה)
אני לא בעד לעכב, הכול בסדר, אבל תדע שאתה צריך להחליט לעצמך ולהגיד את זה גם למשרד האוצר. יש דברים שלא תהיינה תשובות, שנעכב את זה. זה לא יכול להיות.
היו"ר אלכס קושניר
אין ספק, אבל עוד פעם, השאלה היא - - -
משה גפני (יהדות התורה)
בסדר, אני לא אמרתי לעכב את זה אבל זו דוגמה שלא קיבלת תשובה.
היו"ר אלכס קושניר
לא. קיבלתי תשובה שאני אקבל תשובה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני אגיד לך, אני יודע שאתה עושה את זה בשביל להיות באמת שווה מול הרב גפני, שבכל זאת הצבעת על משהו אחר, אתה אומר – גם פה אני לא אעכב את זה אפילו שזה לי אישית. אנחנו מסכימים לך אם אתה רוצה אבל באמת זאת פנייה חשובה שלא צריך לעכב.
משה גפני (יהדות התורה)
אבל אין תשובה.
היו"ר אלכס קושניר
כן, אבל בואו, מדובר פה בכסף שצריך להגיע בסוף לחיילים משוחררים, לא רוצה לעכב את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
חד וחלק.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף 46-001, חוק חיילים משוחררים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
היו"ר אלכס קושניר
הפנייה אושרה. פנייה 51-002, הדיור הממשלתי.
רותם ברמלי
רותם ברמלי, אגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר עודפים בסך 318,975 אלפי שח לסעיף הדיור הממשלתי. בסעיף הדיור הממשלתי מתוקצבים פרויקטי בינוי של משרדי ממשלה, של קריות ממשלה ושל הנגשת מבנים, בהתאם לחוק. פרויקטי בינוי הם פרויקטים ארוכים שדורשים הליכי תכנון סטטוטורי, היתרי בנייה ותקופת הבנייה, ועל כן הם חוצים שנת תקציב אחת.
היו"ר אלכס קושניר
שאלות.
משה גפני (יהדות התורה)
אני כבר שאלתי את השאלה הזאת ועכשיו זה המקום לשאול אותך.
ינון אזולאי (ש"ס)
האם נציג מהדיור הממשלתי נמצא פה?
רותם ברמלי
יש פה נציג מהדיור הממשלתי, הוא יוכל להתייחס.
משה גפני (יהדות התורה)
אני שאלתי את השאלה ועכשיו אני רוצה לשאול את הדיור הממשלתי. יש פה בינוי בתי משפט, 37035. כמה יש בינוי לבתי הדין הרבניים?
יוסף אלטלט
ספי אלטלט, רפרנט תקציב דיור ממשלתי. ביצענו סקירה לנכסים של בינוי לבתי הדין. יש לנו בירושלים מטה הנהלה והמטרה להעביר אותו, לרווח את - - -
משה גפני (יהדות התורה)
אתה מביא עכשיו עודפים של תקציב בינוי בתי המשפט, וזה יפה. אני שואל האם אין עודפים בבינוי בתי הדין הרבניים, אפילו לא שקל.
יוסף אלטלט
אין לנו עודפים שאנחנו מבקשים - - -
משה גפני (יהדות התורה)
למה אין? לא צריך? בחיפה עבר שם ואדי מתחת לבית הדין, אנשים נאלצו לבוא לבית הדין לחיפה, ובאו לשם כמו שנכנסו לאיזה מקום נורא ואיום.
יוסף אלטלט
הפרויקטים כרגע נמצאים בשלב של תכנון.
משה גפני (יהדות התורה)
אדוני היושב-ראש, זה לא תשובה, עם כל הכבוד.
היו"ר אלכס קושניר
לא, אבל אתה שואל על עודפים.
משה גפני (יהדות התורה)
אני מדבר על עודפים. אין עודף אחד?
ינון אזולאי (ש"ס)
לא. הוא אומר, מה שאתה מעביר בעודפים, הרי לא יכול להיות שאין צורך בבתי הדין בבנייה.
היו"ר אלכס קושניר
יש, אבל זה אומר שהדברים נמצאים בתכנון ועוד לא בביצוע. לכן לא נוצר עודף.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה יודע מה הולך בבתי הדין? בוא תעשה איתי סיור, תראה מה הולך בבתי הדין.
היו"ר אלכס קושניר
אני אשמח.
ינון אזולאי (ש"ס)
אדרבה. אין בעיה. אבל אני אומר לך, עד שתעשה שם, תדע לך שהמצב שם קטסטרופה.
רותם ברמלי
כתוב על זה שעודפים זה הסכמים על התחייבויות של קבלנים.
היו"ר אלכס קושניר
אנחנו יודעים מה זה עודפים.
ינון אזולאי (ש"ס)
באמת טוב שאתה מלמד אותנו מה זה עודפים.
היו"ר אלכס קושניר
רותם, השאלה היא מאוד פשוטה, מה שחבר הכנסת גפני מנסה לשאול. מה התוכניות שלכם בנוגע לשיפור תנאי המבנים של בתי הדין הרבניים? זאת השאלה על השולחן עכשיו.
משה גפני (יהדות התורה)
אני מבקש לחדד, אדוני היושב-ראש. העבירו את בתי הדין הרבניים למשרד המשפטים. אמרו לנו, לחברי הכנסת, שברגע שזה יעבור – זה כבר היה לפני כמה שנים – למשרד המשפטים, כמו שמשרד המשפטים בונה בתי משפט הוא גם יבנה בתי דין רבניים.

ואני יודע, ואני מציע לך מה שינון אמר – תעשה סיור, אתה תראה את המצב, יש מקומות שזה פשוט נורא ואיום, ואנשים על פי החוק צריכים לבוא לבתי הדין הרבניים, וזה לא פעם ראשונה שמתקיים על זה דיון. אני רואה שיש עודפים של בינוי בתי המשפט, כלומר התחילו בנייה של בתי משפט, יש מעבר משנה לשנה ולכן זה מגיע לכאן כעודף.

המשמעות של העניין שאם אין, היות וזה משרד המשפטים והדיור הממשלתי שהוא מייצג אותו, אם אין עודף, אפילו לא של שקל אחד בבתי הדין הרבניים - -
היו"ר אלכס קושניר
זה אומר שאין פרויקטים.
משה גפני (יהדות התורה)
- - המשמעות של העניין שלא עושים כלום.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, אדוני.
יוסף אלטלט
אני אתייחס לפרויקטים העיקריים שכרגע בתכנון. בירושלים, במטה ההנהלה יש לנו תכנון למעבר לדיור חדש, בשלבי תכנון כרגע.
משה גפני (יהדות התורה)
למה אין עודף בבתי הדין הרבניים, זאת השאלה.
רותם ברמלי
כי הפרויקטים הם בהליכי תכנון שהוא מפרט עכשיו. התייחסנו לזה גם בדיון הקודם. אם אתם רוצים אנחנו נפרט שוב עכשיו.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, תפרט.
משה גפני (יהדות התורה)
אז אין עודף, זאת אומרת לא התחיל כלום משנה שעברה.
רותם ברמלי
לא בשלב זה.
יוסף אלטלט
הזכרתי את מטה ההנהלה בירושלים ויש גם את בית הדין הגדול, שהמטרה היא לרווח את ההיכל באיתור דיור חלופי.
משה גפני (יהדות התורה)
אבל אמרתם את זה כאן בוועדה לפני ארבע שנים, אמרתם את זה. מה קרה בארבע שנים?
ינון אזולאי (ש"ס)
בשנה שעברה היו לכם עודפים של בית הדין?
משה גפני (יהדות התורה)
אין כלום?
ינון אזולאי (ש"ס)
שנה שעברה היו עודפים? לא היו עודפים בשנה שעברה של בתי הדין.
רותם ברמלי
לא.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני רוצה לחזור איתך עוד אחורה אם היו עודפים. אתה תראה שבארבע שנים האחרונות לא היו עודפים של בתי הדין. כלומר, ארבע שנים אתם לא עושים כלום, הכול בתכנון.
משה גפני (יהדות התורה)
לא עשיתם כלום.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה מבין איפה הבעיה, היושב-ראש? זו הבעיה.
היו"ר אלכס קושניר
מתי אתם מתכוונים לעבור לביצוע?
יוסף אלטלט
אם אנחנו מדברים על ירושלים אז יש בטווח הארוך תכנון למבנה ייעודי, גם למטה ההנהלה וגם לבית הדין הגדול.
היו"ר אלכס קושניר
אני שואל שאלה מאוד פשוטה. מתי אתם מתכננים לעבור לביצוע? זה מה ששאלתי.
יוסף אלטלט
אני יכול לפרט לך יותר.
משה גפני (יהדות התורה)
הוא שאל שאלה נורא פשוטה: מתי? שבוע הבא? בעוד עשר שנים? מתי? אגב, זאת תשובה שנתתם ליושב-ראש הקודם גם כן, אותו דבר.
רותם ברמלי
הדיור הממשלתי יוכל לבדוק מה הצפי להשלמת התכנון ולהשיב לוועדה.
היו"ר אלכס קושניר
אני מבקש תשובה מפורטת על כל הפרויקטים שיש לכם בתכנון היום לבתי דין רבניים, כולל לוח זמנים לתחילת הביצוע. נראה לי מאוד הגיוני שאתה לא מתכנן אינסוף. מתישהו התכנון צריך להסתיים וצריך לעבור לשלב הבא, ואם במשך ארבע שנים אתם מתכננים, אז אתם צריכים לבדוק את עצמכם.
ינון אזולאי (ש"ס)
יש לי עוד שאלה בנושא בתי המשפט. אנחנו דואגים גם לבתי המשפט, גם לבתי הדין. אני מבקר בבית המשפט, לא פעם הולך לבקר אסירים שם, דווקא עצירים ואסירים, לראות את האיזוק שלהם. הייתי בירושלים, הייתי בראשון, בכמה מקומות בארץ, עם חברי חבר הכנסת משה ארבל, נושא האסירים מאוד קרוב לליבנו. אנחנו יודעים שבירושלים קטסטרופה בבית המשפט.
אופיר כץ (הליכוד)
נושא זכויות האסירים.
ינון אזולאי (ש"ס)
נושא זכויות האסירים, בוודאי. זכויות האסירים, משפחותיהם. בית המשפט בירושלים, קטסטרופה מה שהולך שם – מקום קטן, צר, לוקחים לפעמים את האסירים כשהם אזוקים בגלל שאומרים, אין לנו מקום איך להעביר אותם ומפחדים. התשובה, לא משנה שמבחינה משפטית הם לא צודקים והתלוננו על זה כמה פעמים. אתמול חברי היה בטבריה ואומר שגם שם בית המשפט נראה מיושן, המעברים שם לא טובים.

השאלה מתי אתם הולכים לשנות את המקומות האלה. נראה לי גם בחדרה, אם אני לא טועה, יכול להיות שלגבי חדרה אני טועה אבל יש כמה בתי משפט שאנחנו יודעים שהם בעייתיים בנושא הזה. מה קורה עם השיפוץ שלהם?
יוסף אלטלט
לגבי טבריה, הפרויקטים שרצים במסגרת בינוי בתי המשפט בצפת ובטבריה, הצפי לאכלוס – כבר בוצעה בעצם כל העבודה, כרגע אנחנו מחכים לתעודת גמר ולאחר מכן יתבצע שלב האכלוס.
ינון אזולאי (ש"ס)
בטבריה מתי?
יוסף אלטלט
ממש בזמן הקרוב כי הפרויקט בעצם הסתיים, אנחנו מחכים לתעודת גמר.
אופיר כץ (הליכוד)
זה חדש או שיפוץ? זה בניין חדש?
יוסף אלטלט
כן.
ינון אזולאי (ש"ס)
חדש. זה לא בית הדין, זה בית משפט. בית הדין זה לא חדש, בית משפט זה חדש. תשאל אותי, אני אענה לך. מה קורה בירושלים?
רותם ברמלי
אנחנו לא מכירים שיש לדיור הממשלתי איזשהו פרויקט לבית המשפט בירושלים. כל השאלות האחרות של זכויות אסירים וכו', אלה שאלות שאמורות להיות מופנות להנהלת בתי המשפט.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא, על זכויות אסירים אני לא פונה.
רותם ברמלי
אני אומר, הגורמים המקצועיים שמעלים את הצרכים לשיפוץ בתי משפט ולבינוי בתי משפט זה הנהלת בתי משפט. הדיור הממשלתי הוא קבלן מבצע של אותו משרד.
ינון אזולאי (ש"ס)
ולא ביקשו בירושלים? ירושלים לא עלה אצלכם?
רותם ברמלי
אני לא מכיר שעלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
הדיור הממשלתי לא מכיר.
רותם ברמלי
הדיור הממשלתי לא מכיר. אפשר לבדוק שוב אם התקבלה פנייה אבל אנחנו לא מכירים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני מבקש התייעצות לפני.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
אני רוצה להציע הצעה, אדוני היושב-ראש. שאלתי את יושב-ראש הוועדה הקודם האם התקיים פעם דיון בנושא הדיור הממשלתי. אציע ואמליץ לך לקיים דיון עומק פה עם הדיור הממשלתי, קצת נשמע.
היו"ר אלכס קושניר
אני חייב לומר שאני צריך קצת ללמוד מה זה הגוף הזה.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
יפה. אז אני אומר לך, אחרי 18 שנים בתפקיד כראש עיר, תמיד זה בא לי – זה כמו דנידין, משהו שאתה לא יודע מה קורה שם אבל יודע לעצור דברים. אני מציע פעם אחת ללמוד את הנושא הזה לעומקו. דרך אגב, גוף מאוד משמעותי.
היו"ר אלכס קושניר
הגוף הזה, באיזה משרד הוא יושב?
רותם ברמלי
הוא יושב במשרד האוצר. הוא יחידה של החשב הכללי במשרד האוצר.
ינון אזולאי (ש"ס)
יש לי הצעה, על מה שהוא אומר. אולי תעשו שר הדיור הממשלתי וייקח את זה אפילו מאיר הלוי.
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
רעיון טוב.
היו"ר אלכס קושניר
אני אגיד לך מה הבעיה, אחר כך לא נמצא סגן.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה לא בעיה. נגמרו לכם כולם, תביאו עוד נורבגי.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
אנחנו רוצים להישאר פה.
מאהל
מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה)
אדוני היושב-ראש, אני מאוד ממליץ לעשות את זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני רוצה התייעצות אם אפשר, בנושא הדיור הממשלתי זה מאוד חשוב לנו.
היו"ר אלכס קושניר
תן לי להצביע.
משה גפני (יהדות התורה)
אני מצטרף לבקשה של מאיר יצחק הלוי. אני חושב שצריך למצוא זמן לקיים דיון על הדיור הממשלתי, כנראה שיהיו גם הפתעות.
היו"ר אלכס קושניר
טוב. סעיף 51-002.
משה גפני (יהדות התורה)
רגע, התייעצות סיעתית.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא, בסדר. הוא ביקש להצביע.
היו"ר אלכס קושניר
דיור ממשלתי. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
היו"ר אלכס קושניר
הסעיף אושר.
משה גפני (יהדות התורה)
רביזיה, אני מבקש גם לומר מדוע. אני חושב שזה חוזר על עצמו, אנשים אפילו לא מתביישים לבוא לכאן ולהגיד, אני מבקש עודפים של בתי המשפט. זה נעשה פעם אחר פעם אחר פעם. אני הייתי בטוח שלפחות פה הם כבר ידעו שהשאלות האלה יישאלו, שהיו מתחילים איזה פרויקט, או בירושלים מבצעים, כמו ששאלת אותם.

תכנון, תכנון. מתי אתם מתכוונים להתחיל לעבור מתכנון לביצוע? אותו דבר באשדוד, אותו דבר בבאר שבע.
היו"ר אלכס קושניר
גם בנתניה אני מבין שיש בעיות.
משה גפני (יהדות התורה)
כן. נתניה וכל המקומות האלה. אני לא מבין, איזה מין דבר זה. רביזיה.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף הבא, 52-001 – משטרה ובתי הסוהר. בבקשה.
עידו חי
עידו חי, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2020 לשנת 2021 בסך של 74.998 מיליון שקלים בסעיף 52. סעיף 52 הינו סעיף הפיתוח של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל, שמתקצב פרויקטים ארוכי טווח בתחום הבינוי וההתעצמות הטכנולוגית. הפנייה מחולקת לארגונים שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל כך שסך הכספים עבור שירות בתי הסוהר הם בסכום של 70.952 מיליון שקלים, ומשטרת ישראל בסכום של 4.046 מיליון שקלים.

העודפים של שירות בתי הסוהר נוצרו בעקבות התאמות לקצב ביצוע בבינוי הרחבות אגפים של בתי הסוהר כחלק מהחלטת בג"ץ בעניין תנאי מחיה והחלטות ממשלה 3595, 291. העודפים במשטרת ישראל נוצרו גם כן כתוצאה מהתאמה לקצב ביצוע באבני הדרך ביישום פרויקטים של בינוי תחנות משטרה.
אופיר כץ (הליכוד)
מה זה מבני כליאה חדשים? זה אגפים חדשים או בתי כלא חדשים?
עידו חי
מדובר בפרויקטים להרחבת שלושה בתי סוהר: אלה, עופר ונפחא, כאמור בהתאם להחלטת בג"ץ בעניין תנאי מחיה.
אופיר כץ (הליכוד)
מה לגבי בית כלא חדש? מגידו.
עידו חי
כרגע הנושא נמצא בבחינה, גם של משרד האוצר וגם של המשרד לביטחון הפנים וגם של משרד ראש הממשלה.
אופיר כץ (הליכוד)
מה זה בחינה?
עידו חי
בחינה של תקצוב, אופי הפרויקט, כיצד הוא ייראה, שנים.
אופיר כץ (הליכוד)
זאת החלטה מלפני שנתיים או משהו כזה.
עידו חי
הפרויקט של מגידו הוא פרויקט מורכב שצריך להיסגר מהרבה בחינות, בעיקר מבחינה תקציבית, וכרגע הוא נמצא בדיון.
היו"ר אלכס קושניר
אבל יש כלא במגידו. מקימים עוד אחד?
אופיר כץ (הליכוד)
לא. רוצים להקים אחד חדש, ליד.
היו"ר אלכס קושניר
במקום הישן או בנוסף?
אופיר כץ (הליכוד)
במקום הישן. בכמה תאים נוספים מדובר בשיפוץ ובאגפים החדשים?
עידו חי
לפי החלטת ממשלה 291 מדובר על 480 מקומות במתקן הכליאה עופר, 385 בנפחא ו-416 באלה.
אופיר כץ (הליכוד)
כמה אסירים יש היום בתא?
סג"ד מישל בטאשווילי
מישל בטאשווילי, ראש ענף תקציבים, שירות בתי הסוהר. בעיקרון, מדובר בעוד 1,300 מקומות כליאה בשלושה מתקנים קיימים, זו הרחבה של אגפים. כיום, מספר האסירים או העצורים שנמצאים בתא משתנה בין ארבעה לעשרה, זה גם יכול להיות שניים, זה משתנה בהתאם לגודל התא. כמובן שהמטרה של הפרויקט הזה למעשה לעמוד ב-4.5 מטרים לאסיר, כפי שנקבע.
אופיר כץ (הליכוד)
ה-1,300 החדשים, מתי זה יהיה?
ינון אזולאי (ש"ס)
4 מטרים, כולל שירותים. כרגע אנחנו נמצאים במצב שאנחנו יודעים שאתם לא עומדים ביעדים בשירות בתי הסוהר. היה גם דיון לפני שבוע בעניין הזה. מתוך היעדים שאתם לא עומדים בהם, כמה אסירים נמצאים שמחכים לשחרור בגלל המינהלי?
סג"ד מישל בטאשווילי
היה שחרור מינהלי, לצורך העניין, לפני כשנה וחצי, שחרור מינהלי של אלף אסירים.
ינון אזולאי (ש"ס)
היה גם טיפין טיפין לפני חודש וחצי.
סג"ד מישל בטאשווילי
נכון. השחרור המסיבי היה כאלף אסירים לפני כשנה וחצי, ולאורך השנה וחצי האחרונות היו שחרורים הרבה יותר קטנים. נכון לעכשיו אנחנו עושים ויסות בין מתקני הכליאה על מנת לעמוד עד לכאשר יושלם הליך ההסדרה של בג"ץ שטח המחיה, ובהתאם לצורך אנחנו עושים את זה כמו שאמרתי.
ינון אזולאי (ש"ס)
כרגע בבתי הכלא לא נמצאים אסירים שסובלים מתנאי הכליאה שלהם?
סג"ד מישל בטאשווילי
עוד פעם, קיימים.
ינון אזולאי (ש"ס)
קיימים, אז למה אתם לא משחררים לפי החלטת בג"ץ?
סג"ד מישל בטאשווילי
זאת לא החלטה רק של שירות בתי הסוהר.
ינון אזולאי (ש"ס)
של מי?
סג"ד מישל בטאשווילי
לצורך העניין, החלטת שחרור מינהלי לא תלויה אך ורק בשירות בתי הסוהר.
ינון אזולאי (ש"ס)
אבל הייתה החלטה של בג"ץ לעשות את השחרור המינהלי. נכון?
סג"ד מישל בטאשווילי
נכון.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא מיישמים את החלטת בג"ץ?
סג"ד מישל בטאשווילי
מיישמים את החלטת בג"ץ. החלטת בג"ץ דיברה על כך שאנחנו נשלים את ה-4.5 מטרים עד סוף 22'.
ינון אזולאי (ש"ס)
ואם לא? אז צריך לשחרר, כמו שעשיתם את השחרור לפני שנה וחצי.
סג"ד מישל בטאשווילי
כן, אבל השחרור המינהלי שהיה לפני שנה וחצי, הוא היה במסגרת ההחלטה ונקבעו יעדים ומדדים לאורך הזמן.
ינון אזולאי (ש"ס)
שגם בהם אתם לא עומדים.
סג"ד מישל בטאשווילי
זה לא ששירות בתי הסוהר לא עומד ביעדים האלה. בהתאם להחלטת בג"ץ, יש לוחות זמנים שנקבעו ולוחות הזמנים מדברים על עופר ונפחא, שאנחנו צריכים לסיים את הפרויקט עד סוף 22' ואנחנו נעמוד בזה, ולגבי בית סוהר אלה עד סוף 23'. אנחנו עומדים בלוחות הזמנים של הפרויקטים האלה בהתאם להחלטה שנקבעה.
ינון אזולאי (ש"ס)
נכון, אבל אני אחזור ואומר שאתם עומדים אולי בלוחות הזמנים אבל אתם לא עומדים בתנאי הכליאה שעל פי זה אתם צריכים לשחרר את האסירים על פי מה שבג"ץ החליט, על פי מרחב לכל אחד מהאסירים. אז בנושא הזה אתם לא עומדים.
אופיר כץ (הליכוד)
בסדר, אבל מה אתה רוצה. זה לא פרויקט שאפשר לעשות אותו - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
זה שהם שחררו לפני שנה וחצי אלף אסירים, הרי איזה אסירים שחררו? לא משחררים רוצחים. יש אסירים מסוימים שכבר עברו את השליש ויש להם את האפשרות, יש כל מיני קריטריונים כדי לשחרר אותם. אתה לא תראה סתם אנשים משוחררים.
אופיר כץ (הליכוד)
בסדר, אבל זה לא צריך לתת עכשיו תמריץ.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה לא קשור לתמריץ. צריך לתת להם תמריץ כדי שיעבדו יותר.
אופיר כץ (הליכוד)
זה שצריכים לבנות ולהוסיף מתקני כליאה, כן, אבל לא - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
בזה אנחנו נהיה חלוקים, אופיר, אני אומר לך, אם תשב איתי ואני נמצא בבתי כלא ותראה גם את התנאים שהם נמצאים בהם – אגב, יש ימי חום, יש להם מיזוג אוויר בחדרים?
סג"ד מישל בטאשווילי
מדי שנה אנחנו משקיעים תקציב על מנת למזג אגפים ולמזג תאים.
ינון אזולאי (ש"ס)
יש את זה בהעברות אולי, בעודפים, לגבי תנאי המחיה שלהם, שיפוץ של המקומות שלהם? באמת, אני ביקרתי, אני אומר לך, תנאי כליאה קשים, אני לא מדבר על אותם עצירים כי זה לא – אולי זה כן תחת שירות בתי הסוהר – שנותנים להם - - -
אופיר כץ (הליכוד)
המיזוג שאתה מדבר עליו, זה הולך להיות גם בבתי כלא ביטחוניים?
סג"ד מישל בטאשווילי
גם המיזוג, אנחנו חייבים להבין, מדובר במתקני כליאה ישנים. המיזוג זה גם פונקציה של יכולת עומסי חשמל ודברים כאלה ואחרים. אנחנו עושים עכשיו תוכנית מסודרת, מדורגת, כרגע זה לא בבתי סוהר ביטחוניים.
אופיר כץ (הליכוד)
מה זה כרגע? למה, יש כוונה כזאת?
סג"ד מישל בטאשווילי
עוד פעם, זה תהליך שהוא תהליך רחב. לא התקבלה החלטה שעושים עכשיו בבתי סוהר ביטחוניים אבל אני אומר שיש בתי סוהר מסוימים שהם בתנאי כליאה מבחינת מזג אוויר מאוד מאוד בעייתיים, לא בביטחוניים, ואנחנו עושים שם שיפור של התשתיות.
ינון אזולאי (ש"ס)
בעודפים לא ראינו תוכנית של זה, הרי זה עלות. קודם שמענו שיש תוכניות שבמשך ארבע, שבע, שמונה שנים רק עובדים על תוכניות. יש לכם תוכניות בעודפים איך לשפץ ולשדרג בתוך בתי הכלא מבחינת תנאי הכליאה של האסירים? אני מדבר על מיזוג אוויר כרגע.
סג"ד מישל בטאשווילי
קודם כול, בבסיס אנחנו מבצעים פעילויות לשדרוג תנאי מחיית האסירים, לאו דווקא רק מיזוג, אנחנו עושים פעילויות נוספות לשדרוג תנאי מחיית האסירים, זה מתבטא גם במזון ודברים נוספים, וכמובן שבמסגרת הבנייה של הבג"ץ של מקומות כליאה נוספים אנחנו כבר נבנה את מקומות הכליאה הנוספים בסטנדרטים כאלה שיהיו סטנדרטים הרבה יותר גבוהים.
ינון אזולאי (ש"ס)
עופר ונפחא יהיו כבר עם מיזוג?
סג"ד מישל בטאשווילי
כן.
ינון אזולאי (ש"ס)
עופר ונפחא זה ביטחוני?
סג"ד מישל בטאשווילי
עופר ונפחא, לצורך העניין אלה בתי סוהר שהם ביטחוניים.
ינון אזולאי (ש"ס)
שמת לב מה הוא שאל אותך. הוא שאל אותך אם לביטחוניים יהיה, אמרת לא. עופר ונפחא אתם בונים, לפנות בשביל אלה שנמצאים פה, אז בעצם אתה שולח אותם למיזוג אוויר, תן להם מכונת אספרסו בכל חדר, ובסופו של דבר האנשים שלנו שכלואים – לא משנה, כל אחד עם העבירה שלו, שאני לא ממעיט בעבירה שלו – הם יצטרכו לחכות לתוכניות של מיזוג אוויר.
סג"ד מישל בטאשווילי
אני אחדד את התשובה שלי. אני חוזר ואומר. במסגרת בינוי אגפים חדשים אנחנו מכינים גם תשתיות למיזוג אוויר, זה לא אומר שאנחנו נמזג אותם בעת הראשונה. בנוסף לכך חשוב להבין. יכול להיות שלאורך זמן גם יהיה שינוי הייעוד של מתקן הכליאה ולכן אנחנו חייבים להיערך לזה מבחינת תשתיות.
היו"ר אלכס קושניר
לא, להכין תשתיות זה בסדר. השאלה שנשאלת כאן איך אתם קובעים סדר עדיפויות בנושא המיזוג, זאת השאלה. קודם כול בתי כלא רגילים, אחר כך ביטחוניים.
אופיר כץ (הליכוד)
לא, סליחה. מה זה סדר עדיפויות? למה שיהיה להם מיזוג, לבתי כלא ביטחוניים? מה זה הדבר הזה? אתה אומר קודם נתחיל עם האסירים הפליליים ואחרי זה עם הביטחוניים?
היו"ר אלכס קושניר
לא, אבל תקשיב. תשתיות אתה צריך להכין כי אתה לא יודע מה יהיה הייעוד בהמשך. תכין את התשתיות, לא אומר שצריך למזג.
אופיר כץ (הליכוד)
לא הבנתי. שוב, אנחנו פה הולכים על חבל דק. יש כוונה למזג בתי כלא ביטחוניים בשב"ס?
סג"ד מישל בטאשווילי
בשלב זה אני לא מכיר כוונה כזאת. יחד עם זאת אני אומר, אנחנו מקימים מתקני כליאה חדשים, אנחנו מבחינת תשתיות נערכים, יכול להיות – אגב, זה גם קרה בעבר – לשינוי ייעוד מתקני הכליאה מביטחוני לפלילי ולהיפך, בהתאם לצרכים, ולכן אנחנו חייבים להיערך.
אופיר כץ (הליכוד)
מתי קרה שעשו שינוי ייעוד כזה בכלא?
סג"ד מישל בטאשווילי
זה קרה בשקמה לדוגמה בשנים האחרונות. זה היה בית מעצר, שינה את האופי שלו. זה היה מתקן כליאה ביטחוני והפך להיות בית מעצר פלילי בעיקרו.
ינון אזולאי (ש"ס)
אז רק יש לי בקשה. כשאתם מכינים לעופר ושקמה את התשתית - בגלבוע ברחו דרך הצנרת של השירותים - שלא יברחו לכם דרך הצנרת של מיזוג האוויר. תעשה לי טובה, תבדקו את זה ושזה גם לא יהיה באינטרנט, זה מאוד חשוב.
אופיר כץ (הליכוד)
צריך להוריד מסדר-היום כל נושא של מיזוג בבתי כלא ביטחוניים. אוי ואבוי אם נגיע למקום כזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
היושב-ראש, אמרת לי שהחזירו תשובה לגבי התמחור של השיחות, 12 אגורות לדקה. רק שתדע, שוחחתי עם אסירים בשבוע הזה, גם אסירים שהשתחררו וגם אסירים שנמצאים.
היו"ר אלכס קושניר
14 אגורות.
קריאה
אתה צודק. זה 12 פלוס מע"מ.
ינון אזולאי (ש"ס)
בסדר, אנחנו באותו כיוון. יש אסירים שמגיעים ל-200 ו-300 שקלים לפעמים בחודש, ממוצע של האסירים זה בסביבות 200–300 שקלים כי זה הקשר היחידי שלהם. אני חושב שהתעריף של השיחות צריך להיות מוזל, כמו שיש פיקס ושיחות אינטרנטיות, גם ככה העלויות של השב"ס זה גרושים ואתם לא צריכים לקחת על זה בכלל. אתם יכולים לקחת, לקחת 30 שקלים פיקס, 40 או 50 שקלים פיקס לכל אסיר. דבר נוסף, אסיר שמשתחרר, אם נשארים לו 200 שקלים בתוך הכרטיס שלו, מה אתם עושים עם זה?
סג"ד מישל בטאשווילי
בעיקרון, האסיר אמור לקבל את זה בעת השחרור שלו.
ינון אזולאי (ש"ס)
אז אני מודיע לך שהוא לא מקבל את זה, הוא לא קיבל את זה, חזר לשב"ס ותעשו בדק בית בעניין הזה.
סג"ד מישל בטאשווילי
אם יש מקרה נקודתי אנחנו נבדוק את זה כמובן.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני אשמח מאוד. אני אומר לך שלא אחד, שוחחתי ואמרו, מילאתי, רק איך אומרים, השתחרר, אומר עזוב אותי, לא רוצה כלום, רק להשתחרר. וחבל.
אופיר כץ (הליכוד)
תעביר לו מה שאתה מכיר.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני מבקש התייעצות לפני.
היו"ר אלכס קושניר
בסדר גמור. ב-11:56 חוזרים להצביע.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:51 ונתחדשה בשעה 11:57.)
היו"ר אלכס קושניר
חברים, אני מחדש את הישיבה. סעיף 52-001, המשטרה ובתי הסוהר. מי בעד? מי נגד?


הצבעה

אושר.
ינון אזולאי (ש"ס)
אנחנו נמנעים.
היו"ר אלכס קושניר
אופיר כץ וינון אזולאי נמנעו.
משה גפני (יהדות התורה)
גם אני.
היו"ר אלכס קושניר
גם הרב גפני נמנע. אנחנו בשלושה נמנעים, כל השאר בעד. הבקשה אושרה.

סעיף 54-001 – רשויות הפיקוח. בבקשה.
עידו מור
עידו מור, רפרנט באגף תקציבים. הנדון זה אי שימוש בעודפי תקציב של סעיף 54, רשויות פיקוח, משנת הכספים 2020 לשנת כספים 2021. תוכנית 541002 – תפעול רשות התחרות, העברה של 7,926 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 541102 – תפעול הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, העברה של 7,531 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 541301 – רשות הטבע והגנים, העברה של 64,378 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543001 – שכר ופעולות של רשות החשמל, 5,097 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543102 – רשות הגז, תפעול ופעילות, 13,652 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543302 – מינהל התכנון, פעולות, 15,692 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543402 – הרשות לאכיפה במקרקעין, תפעול ופעולות, 6,514 אלפי שקלים חדשים.
אופיר כץ (הליכוד)
למה צריך את זה?
ינון אזולאי (ש"ס)
אחר כך נשאל.
עידו מור
תוכנית 543501 – הרשות להתחדשות עירונית, 3,020 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 543601 – רשות שוק ההון, 35,043 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 544001 – הרשות לפיתוח והתיישבות, 34,714 אלפי שקלים חדשים; תוכנית 544002 – היחידה לשילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב, 6,080 אלפי שקלים חדשים.
היו"ר אלכס קושניר
שאלות, חברים.
משה גפני (יהדות התורה)
אנחנו מדברים על העברת עודף גדול, כמעט 200 מיליון. נכון?
היו"ר אלכס קושניר
כן.
משה גפני (יהדות התורה)
ועל כלום. זאת אומרת, אנחנו מעבירים את זה על דבר שהיה צריך להיות מתוכנן מראש. רשות החשמל למשל – מה, לא ידעו כמה שכר משלמים? רשות החשמל זה גוף קבוע שהחוק מחייב את התקצוב שלו, הוא קובע את המחירים והכול. למשל, זה לא הדבר היחיד. כל ההעברות, כל העודפים שנמצאים בכל הסעיפים האלה, שזה סדר גודל גדול מאוד, הכול היה ידוע מראש. זה לא משהו שפתאום מצאו חשמל באיזשהו מקום. צריך לקבוע את המחירים, יש ועדה, יש רשות והיא צריכה לטפל בזה. מה העודף הזה?
היו"ר אלכס קושניר
כן, אבל זה הפעולות הכלליות של המשרדים.
משה גפני (יהדות התורה)
אבל פה זה מוגזם. תסתכל על כל הסעיפים, 200 מיליון.
היו"ר אלכס קושניר
כן אבל תראה שכל סעיף זה כלום.
משה גפני (יהדות התורה)
בסדר, כל סעיף. למה ברשות החשמל צריך שיהיה עודף? למה אי אפשר לקבוע כמו שזה נקבע תמיד?
היו"ר אלכס קושניר
מה העודף ברשות החשמל? ממה הוא נובע?
משה גפני (יהדות התורה)
מי עונה?
עידו מור
עידו מור, רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים.
משה גפני (יהדות התורה)
אתה מהאוצר?
עידו מור
אני רפרנט של רשות החשמל באגף תקציבים באוצר. העודף של רשות החשמל, הוא לא נובע משכר, הוא נובע מפעולות וייעוץ, כל העודף הוא מפעולות וייעוץ. מדובר בהתקשרויות חוצות שנה עם יועצים, חלקם הם מחו"ל ולכן ההתקשרות שלהם היא בשנה קלנדרית ולא בהכרח תואמת בדיוק את שנות התקציב, ובנוסף, חידוש של תוכנות ודברים כאלה.
משה גפני (יהדות התורה)
אתם לא כותבים את זה.
נירה שפק (יש עתיד)
זה כתוב, אבל קצת מוזר לי. תקציב יועצים, שיא יועצים או פרויקטי ייעוץ, זה לא חדש ששנה מתחילה בינואר ונגמרת בדצמבר. חוזים עושים בהתאמה.
היו"ר אלכס קושניר
לא, הרבה פעמים החוזים מתבצעים בעת הצורך. נגיד ביוני צריך לחתום על חוזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
כן, אבל אם אתה מדבר על כסף כזה גדול אתה מבין שיש פה - - -
היו"ר אלכס קושניר
אבל תראה פר סעיף.
נירה שפק (יש עתיד)
נכון, ומכיוון שהייתי יועצת בעברי – אומנם לא של המשרד הזה – אז אפשר לעשות גם מדרגות. כשבאים עם יועצים, אם רוצים לעשות מינהל תקין, זו ההמלצה שלי, לעשות מדרג. גם התקשרות בפרויקט יכולה להיות על פי שלבים, ולכן לרשום שלב א' עם תאריך יעד של נובמבר-דצמבר, שלב ב'. אני לא אומרת שעושים דברים רעים, אני אומרת שהניהול מחייב לבנות אותו בצורה שתאפשר לנו בקרה וכמה שפחות להרים את היד להעברה בין סעיפים, נורא פשוט.
היו"ר אלכס קושניר
זה לא העברה בין סעיפים.
נירה שפק (יש עתיד)
סליחה, העברה בין שנים. מה שאני מבקשת זה הערה שמבקשת גם לאפשר לנו לעשות את הדבר הזה וזה משהו שהוא מינהל תקין שאין בעיה לסדר אותו.
אופיר כץ (הליכוד)
למה צריך את סעיף 7, הרשות לאכיפה ומקרקעין?
ינון אזולאי (ש"ס)
שאלה יפה.
יגאל גוטשל
יגאל גוטשל, רפרנט תכנון וסביבה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה הבנת את השאלה?
יגאל גוטשל
שמעתי.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא. שאלה אם הבנת. יש הבדל בין לשמוע לבין להבין.
יגאל גוטשל
אתה שואל למה צריך?
ינון אזולאי (ש"ס)
כן. הבנת. אוקיי.
יגאל גוטשל
יגאל גוטשל, רפרנט תכנון וסביבה, אגף תקציבים. לרשות לאכיפה במקרקעין יש התקשרויות שהן חוצות שנה, כלומר לא התקשרות שהיא רק לשנת 2020 אלא שהיא חוצה לשנה שאחרי, למשל בתחום של הסקרים, בתחום הייעוץ ובתחומים נוספים, ומאחר שזה חוצה שנה צריך להעביר את העודפים.
משה גפני (יהדות התורה)
לא ידעתם את זה מתחילת השנה, שזה הולך לקרות?
יגאל גוטשל
עודפים לא יכולים להיות מתוקצבים בתחילת שנה בתקציב המקורי.
משה גפני (יהדות התורה)
לא עודפים. אני שואל אם כל זה לא היה מתוכנן מראש. הכנסת העבירה תקציב. למה צריך עכשיו את העודפים?
יגאל גוטשל
ברגע שההתקשרויות נעשות באמצע שנה והן ליותר משנה, אוטומטית צריך להעביר אותן לעודפים, אי אפשר להעביר אותן לתקציב מקורי.
אופיר כץ (הליכוד)
למה זה? בנייה בלתי חוקית?
יגאל גוטשל
זה אכיפה של בנייה בלתי חוקית, כן.
אופיר כץ (הליכוד)
אבל אנחנו כבר לא צריכים את זה.
יגאל גוטשל
אז מסתבר שכן.
משה גפני (יהדות התורה)
לא אוכפים במקרקעין.
אופיר כץ (הליכוד)
בוטל הבנייה הלא חוקית, לא? אילת שקד ביטלה את הבנייה הלא חוקית. למה צריך את זה?
ינון אזולאי (ש"ס)
אמרתי לך שלא הבנת את השאלה? אני יודע מה אני אומר.
משה גפני (יהדות התורה)
איפה אתם הולכים לאכוף את הנושא של הבנייה?
אופיר כץ (הליכוד)
אין מה לאכוף יותר, זהו. הכול בנייה כשרה. כל הבנייה היא חוקית. למה צריך תקציב בשביל משהו שהוא כבר חוקי?
משה גפני (יהדות התורה)
איפה פועלים באכיפה במקרקעין? באיזה מקום?
היו"ר אלכס קושניר
אני מבקש להימנע משאלות רטוריות.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה עכשיו פגעת בנו.
היו"ר אלכס קושניר
חס וחלילה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אנחנו מתאמצים על השאלות האלה. אתה יודע כמה חומר עובר?
אופיר כץ (הליכוד)
עובר חוק שהופך את כל הבנייה הלא חוקית לחוקית, אז למה צריך אכיפה בשביל זה?
היו"ר אלכס קושניר
אתה יודע שזה לא נכון.
אופיר כץ (הליכוד)
מה לא נכון? בטח שזה נכון. מה עשתה אילת שקד?
היו"ר אלכס קושניר
לא כל הבנייה הבלתי חוקית, מה פתאום, זה לא נכון.
אופיר כץ (הליכוד)
בוודאי שכן.
משה גפני (יהדות התורה)
האמת היא שיש במדינה גם יהודים.
קריאה
אה, אז עליהם תהיה אכיפה.
היו"ר אלכס קושניר
חברים, עוד שאלות, בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד)
לא קיבלתי תשובה – לפרוטוקול.
נירה שפק (יש עתיד)
נשלח את השאלה לממ"מ.
ינון אזולאי (ש"ס)
גם הממ"מ לא יודעים כבר להסתדר עם הממשלה הזאת, תאמיני לי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
אנחנו נסתדר.
ינון אזולאי (ש"ס)
ולדימיר, אני סומך עליך.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
תודה.
ינון אזולאי (ש"ס)
לגבי תוכנית 541002, תפעול רשות התחרות. הייתה השבוע בגלובס כתבה.
אופיר כץ (הליכוד)
למה אתה לא אומר את מספר הסעיף ואתה אומר את מספר התוכנית? לא עדיף להגיד ספרה אחת מאשר שש ספרות?
ינון אזולאי (ש"ס)
אני אגיד בשבילך את הסעיף – 1, בשבילם אני אגיד את התוכנית ובשביל התקציבים אני אגיד את הסכום. סעיף 1. הייתה שם כתבה שבעצם רשות התחרות לא עושה מספיק בשביל התחרות נגד המונופולים בחברות המזון. אתם מכירים את זה? אגב, אנחנו גם מרגישים את זה בכיס, אבל בכל אופן, אתם עכשיו תגידו לנו שהם נמצאים תחת חקירה וכו', אבל תכלס בשטח עד שיגמרו את החקירה, אנחנו מכירים את זה, גם לאחר מספר שנים עד שמסיימים חקירות שלהם ואז קונסים אותם אבל הצרכן לא מרוויח מזה.
מיטל פוירשטיין עמר
מיטל פוירשטיין עמר, סמנכ"לית מינהל והון אנושי ברשות התחרות. לנושא של החקירה אני באמת לא יכולה להתייחס.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא, לא מדבר על החקירה. אני מדבר על עצם העניין.
מיטל פוירשטיין עמר
רשות התחרות באמת פועלת, גם באמצעות אכיפה מינהלית, גם באמצעות אכיפה פלילית, גם באמצעות נושא של ייעוץ למשרדי ממשלה בכל הכלים שעומדים לרשותה כדי לקדם, לעודד את התחרות ולמנוע פגיעה בתחרות.
ינון אזולאי (ש"ס)
מבחינת דוחות שלכם, כשאתם הולכים ונותנים דוח לבעל עסק.
מיטל פוירשטיין עמר
זה לא דוח. אם יש אכיפה מינהלית לצורך העניין, הממונה על התחרות יכולה להטיל עיצומים.
ינון אזולאי (ש"ס)
שמה זה אומר? במילה.
מיטל פוירשטיין עמר
עיצום כספי.
ינון אזולאי (ש"ס)
עיצום כספי, שמה? במקום. הוא לא צריך להגיע?
מיטל פוירשטיין עמר
יש תהליך של שימוע, הוא יכול להגיש ערר.
ינון אזולאי (ש"ס)
כמה זמן לוקח התהליך הזה, מאז שאתם באים אליו בדיון ודברים, תפסתם אותו, עד שהוא מקבל את העיצומים האלה? כמה זמן לוקח?
מיטל פוירשטיין עמר
זה יכול להיות החל מכמה חודשים וזה יכול לארוך גם מעל שנה, תלוי איך הגוף שנקנס מקבל - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
קנסתם אותו. אם הוא חוזר פעם שנייה, יש לכם שוט חזק לגביו?
מיטל פוירשטיין עמר
יש הפרה יותר חזקה, כן.
ינון אזולאי (ש"ס)
והלקוח כצרכן מרוויח מזה משהו, כלומר מקבל איזשהו החזר? המדינה הרוויחה את הכסף, אבל הוא, בעצם התחרות שלו כלפי מי היא הייתה? כלפינו כאזרחים שבאנו לרכוש את המוצר ושילמנו עליו ביוקר, בסופו של דבר הצרכן אף פעם לא מרוויח מזה.
מיטל פוירשטיין עמר
לפי החוק, סכום העיצום מגיע חזרה לאוצר המדינה, גם לא אלינו, אגב. לא לתקציב הרשות.
ינון אזולאי (ש"ס)
אגב, אני הייתי טוען שזה יגיע, לפחות אם לא לצרכן, אליכם, אבל אני חושב שזה דבר שצריך להגיע לאותו צרכן שהוא שילם על זה.
היו"ר אלכס קושניר
כן, אבל זה תלוי.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה כמו בתביעה ייצוגית.
מיטל פוירשטיין עמר
זה בתביעות ייצוגיות.
ינון אזולאי (ש"ס)
צריך למצוא. דבר נוסף שאני רוצה לשאול – לא יודע אם זה אותך – סעיף 2, תוכנית 541102, תפעול הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. אנחנו יודעים שעושק הקשישים חוגג. איזה צעדים אתם באמת עושים בדבר הזה? אנחנו כל פעם שומעים, פעם זה חברות הביטוח ופעם זה ערוץ הקניות, כל מיני ערוצים – סליחה, לא רוצה להגיד ערוץ הקניות, אני לא יודע ספציפית – אבל כל מיני ערוצים שמוכרים כל מיני דברים, ואתה רואה שאותו אזרח ותיק, קשיש, ממלא את הבית שלו בכל מיני מוצרים, שכשהולכים זו הירושה היחידה שנשארה לילדים שלו.
עידו מור
חבר הכנסת, התקציבנית של הרשות להגנת הצרכן נמצאת בזום, היא יכולה לענות.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה.
ענת בן עזרא
ענת בן עזרא, צהריים טובים. הנושא הזה באמת נמצא בראש סדרי העדיפויות של הרשות, יש את מחלקת הממשלה של המלחמה בעוקץ הקשישים ובכלל בתופעה של העוקצים האלה של האוכלוסיות החלשות ויש מספר צעדים שאנחנו נוקטים. אנחנו עושים אכיפה מאוד מסיבית כלפי החברות האלה. עוקץ הקשישים נמצא כרגע בירידה ולצערנו מה שהולך כרגע זה העוקץ הפיננסי.

יש גם כל מיני שינויי חקיקה שאנחנו מבקשים לקבל ולקדם. אנחנו עושים עכשיו תוכנית של "אל תתקשרו אליי", זה אומר שיש איזשהו מאגר שכל מי שלא רוצה שיתקשרו אליו יוכל להכניס את מספר הטלפון שלו. אנחנו גם מבקשים שכרטיסי האשראי לא יסלקו את החברות שבאמת אנחנו נחליט ונקבע על ידי העיצומים שהם מפרים את החוק. יש עוד הרבה הצעות חוק שאנחנו מקדמים.

זה נושא מאוד חשוב, אנחנו גם מקדמים עכשיו איזשהו קמפיין על מנת לתת כלים כדי שלא ייפלו בפח ועוד כמה וכמה צעדים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתם עובדים בשיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי?
ענת בן עזרא
לגמרי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא.
ינון אזולאי (ש"ס)
אוקיי. לגבי תוכנית 543501, הרשות להתחדשות עירונית. אנחנו מדברים שם בעצם גם על תמ"א 38 וגם על פינוי בינוי? מה זה תוכנית התחדשות עירונית?
יפתח עשהאל
הרשות להתחדשות עירונית פועלת לרכז את הפעילות הממשלתית לתמיכה בנושאים האלה, גם תמ"א 38, גם התחדשות עירונית. זה גם פניות דיירים לשני הסוגים האלה. עיקר המאמץ כמובן כחלק מהמדיניות הממשלתית לקדם פרויקטים.
ינון אזולאי (ש"ס)
מה אתם עושים בעניין הזה? איפה אתם בתמונה?
יפתח עשהאל
אנחנו בתמונה גם מבחינת הרגולציה בתחום, בין אם הרפורמה עכשיו שעברה בחוק ההסדרים לפינוי בינוי, רפורמה גדולה שעברה בוועדת הפנים, גם לפניות דיירים.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני רוצה להתמקד בפניות דיירים. מדובר על דייר שלא קיבל את מה שהוא חושב שמגיע לו? כשאתה אומר פניות דיירים על מה אתם מדברים?
יפתח עשהאל
נמצאת פה אתי מהרשות להתחדשות עירונית שתוכל להרחיב על הפעילות של הממונה על פניות הדיירים, אבל יש לה סמכויות רגולטוריות, לממונה על פניות דיירים, דיירים יכולים לפנות אליה בעיקר בנושא החתמה פוגענית, זה גם חלק מהרפורמה שעברה בחוק ההסדרים. בעניין ההחתמה הפוגענית, דייר יכול לבוא ולפנות – יש כל מיני תנאים בחוק – הוא יכול לבקש מהממונה הזאת להתערב בנושא הזה.
ינון אזולאי (ש"ס)
היא נמצאת פה כדי לשמוע ממנה? אם אפשר, אם היושב-ראש מאשר. במשפט להבין מה התפקיד שלכם עם הדיירים, מה אנחנו יכולים להגיד לדיירים שיכולים לפנות.
אתי מזרחי
אתי מזרחי, הרשות להתחדשות עירונית. אני עוסקת בתקציב אבל יש לנו ממונה בשם תמר עדיאל זכאי, היא ממונה על הפניות.
היו"ר אלכס קושניר
מה הטלפון? איך פונים? איך האזרח פונה?
אתי מזרחי
יש לנו מספר כוכבית.
היו"ר אלכס קושניר
מהו?
אתי מזרחי
אני לא זוכרת.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה חשוב. אני למשל לא ידעתי שקיים דבר כזה. אני לא חושב שפה מישהו מהנוכחים מכיר.
אתי מזרחי
נכון. אנחנו צריכים לעשות יותר הסברה.
ינון אזולאי (ש"ס)
יותר הסברה, ואני אומר לך, תנסי לשנן את המספר בעל פה.
היו"ר אלכס קושניר
זה יעזור, כן.
אתי מזרחי
אוקיי. בעיקרון, יש מערכת פניות דיירים שמנוהלת על ידי הרשות. יש מוקד, מכניסים את הפנייה של הדייר, הממונה מקבלת אותה, בודקת את הפנייה.
משה גפני (יהדות התורה)
אבל זה נכון. מאיפה הדייר יודע את המספר הזה?
אתי מזרחי
אני מניחה שיש את זה באתר. אני פשוט לא זוכרת.
ינון אזולאי (ש"ס)
אני מכיר תמ"אות וכל הדברים האלה, הדיירים לא מודעים לזה.
אתי מזרחי
יש 25 מינהלות עירוניות ברחבי הארץ, אפשר פשוט לגשת ולפנות אליהן.
קריאה
איפה?
אתי מזרחי
במרכזי ערים. הם פועלים בתיאום עם הרשות המקומית.
ינון אזולאי (ש"ס)
בסדר. טוב לדעת שיכולים לפנות בכל נושא, גם התמחור כנראה מולם, וגם לגבי עיכובים ודברים כאלה.
אתי מזרחי
בכל מינהלת יש מנהל מינהלת, יש נציג לפניות.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתם לא אומרים לו שבסוף זה חשבון שלך עם הקבלן, מה אתה רוצה מאיתנו?
אתי מזרחי
לא. כל פנייה נבדקת.
ינון אזולאי (ש"ס)
אוקיי. תודה.
היו"ר אלכס קושניר
חברים, סעיף 54-001, רשויות פיקוח. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
היו"ר אלכס קושניר
הסעיף אושר.
משה גפני (יהדות התורה)
אני נמנע.
היו"ר אלכס קושניר
חבר הכנסת גפני נמנע. אנחנו לא מקיימים דיון על סעיף 67-001 של משרד הבריאות היות והנציגים שלכם החליטו שהם לא נמצאים פה. אנחנו עוברים לסעיף 68-001, רשות האוכלוסין וההגירה, בבקשה.
טובה וסר
טובה וסר, רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים באוצר. הפנייה נועדה להעברת סכום של כ-170 מיליון שקל בעודפים לשיפור השירות לאזרח ושירותים הניתנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. בין השאר מועברים תקציבים למערכת איתן שהיא המערכת הביומטרית שמשמשת להנפקת ציוד ביומטרי בלשכות וכמובן גם לרכש של חומרי גלם לדרכונים ותעודות זהות, וכן מערכות של שירות עצמי. אם יש לכם שאלות, בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד)
הקמת לשכות חדשות, איפה?
טובה וסר
אלי מרשות האוכלוסין ישמח להסביר על הלשכות.
משה גפני (יהדות התורה)
על בריאות דילגת?
היו"ר אלכס קושניר
כן. אמרתי גם למה.
משה גפני (יהדות התורה)
כן, בסדר.
אלי אלפסי
אלי אלפסי, מנהל אגף תקצוב ברשות האוכלוסין. אנחנו כבר מספר שנים מקימים לשכות ברשויות מקומיות, אנחנו מתכננים בשנה זו להקים בקריית שמונה, בערערה, בביתר עילית, בשער בנימין, קריית אונו ומודיעין עילית, ולפעמים נכנס משהו נוסף כי בסוף צריך איזשהו שיתוף פעולה.
משה גפני (יהדות התורה)
אתם מקימים מטות כאלה?
אלי אלפסי
כל רשות מקומית שרוצה ואנחנו צריכים שם מקום – בסוף רשויות מגיעות ללשכות-אם ראשיות ונוצרים שם עומסים מטורפים, אז זה או להרחיב ולבנות משהו חדש שזה הרבה יותר מורכב, או להקים באותה רשות משהו שהוא מצומצם ונותן את המענה לאותה רשות.
משה גפני (יהדות התורה)
איזה שירותים נותן המטה הזה?
אלי אלפסי
בדרך כלל תעודות זהות ודרכונים, ומרשם.
אופיר כץ (הליכוד)
מה קורה אם רשות לא רוצה לשתף פעולה ויש לכם צורך שם?
אלי אלפסי
אני לא חושב שזה קרה כיוון שבכל זאת היום יש מענה לכל הרשויות.
היו"ר אלכס קושניר
הרשות רוצה את זה.
אלי אלפסי
הרשויות בדרך כלל עובדות איתנו בשיתוף פעולה מלא. אנחנו תמיד שם בשבילם קשובים. כמובן, אנחנו מוגבלים גם בתקציב, גם בכוח אדם, זה נעשה באופן מדורג.
אופיר כץ (הליכוד)
כמה רשויות יש שעדיין אין בהן?
אלי אלפסי
יש 250 רשויות.
אופיר כץ (הליכוד)
250 סך הכול. בכמה עדיין אין?
אלי אלפסי
יש בסך הכול 53 או 54 לשכות.
אופיר כץ (הליכוד)
מתי יהיה בכל מקום?
אלי אלפסי
אני לא חושב שיהיה בכל רשות.
אופיר כץ (הליכוד)
כמה ערים יש במדינת ישראל?
אלי אלפסי
אני חושב 30 ערים גדולות.
ינון אזולאי (ש"ס)
לא, בסך הכול ערים בארץ.
נירה שפק (יש עתיד)
יש 265 רשויות במדינת ישראל.
אופיר כץ (הליכוד)
אני מדבר על ערים.
אלי אלפסי
אנחנו ברוב הערים.
אופיר כץ (הליכוד)
לא, זה לא רוב הערים. אם יש 53?
היו"ר אלכס קושניר
ברוב היישובים העירוניים כן, חד-משמעית.
אופיר כץ (הליכוד)
אבל עדיין, זה נראה לי דבר שצריך להיות לפחות בכל עיר.
אלי אלפסי
יש כמעט בכל עיר שאתה מעלה על דעתך אבל לא בעיר קטנה.
טובה וסר
לאט לאט, בהתאם לצורך.
אלי אלפסי
בחריש למשל אין. היא בהקמה, אבל בערים גדולות, יש לנו באילת, באשדוד, באשקלון, בבאר שבע.
היו"ר אלכס קושניר
אל תפרט עכשיו את כל הערים.
אופיר כץ (הליכוד)
איפה למשל יש צורך, ואין?
אלי אלפסי
נראה לי שאין בבת ים אבל יש ליד, יש ביפו ויש בחולון.
אופיר כץ (הליכוד)
אבל עדיין, בת ים זה עיר בפני עצמה.
אלי אלפסי
בת ים, אנחנו עובדים מולם, גם רוצים להקים שם.
היו"ר אלכס קושניר
עופר כסיף, בבקשה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
אנחנו רק ב-681101 או אפשר גם לעבור לאחרים?
היו"ר אלכס קושניר
אנחנו עכשיו לסעיף הזה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
אני שואל על הכלל, לא נקודה ספציפית. רציתי לשאול לגבי מה שמכונה פה טיפול בזרים השוהים בישראל שלא כחוק ולדעת קצת יותר, לשאול לגבי המימון וגם אופן הפעולה של מה שמכונה פה פיקוח להעסקה כדין של זרים ומסתננים, שוהים בלתי חוקיים ומסתננים בעת שהייתם בישראל, וכן הלאה. מה הסכומים שמגובשים פה בעצם לחיפוש, מעצר וכן הלאה של אנשים שנחשבים כשוהים לא חוקיים?
אלי אלפסי
יש לנו יחידת אכיפה שזה התפקיד שלה לעשות את זה. עכשיו מדובר ב-9.5 מיליון עבור הנושאים האלה, בעצם זה נועד לממן. הרי בסוף, גם כשהגענו למישהו ואנחנו רוצים להרחיק אותו, אין לנו באותו רגע מטוס שיטיס אותו. צריכים להחזיק אותו באיזשהו מקום, לתת לו אוכל, לתת לו טיפול רפואי ככל שנדרש וכן להטיס אותו, כרטיס טיסה. בעצם לזה זה נועד.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
כן, אבל אני שואל שוב. קודם כול, האם יש לכם בכלל צפי לגבי מספרים. על מי מדובר? מדובר על ילדים גם, אלה שנולדו פה? על מי מדובר בדיוק ומה הצפי המספרי, אם יש, ולגבי זה ספציפית באמת מה הסכום של הכול ביחד, כולל מה שאתה אמרת – אחזקה שלהם במתקן נגיד נתב"ג או במתקנים אחרים?
אלי אלפסי
אמרתי. עכשיו בעודפים מה שיש לנו זה 9.5 מיליון שקלים וזה משהו שאין לו צפי אבל נעשות ביקורות יזומות של היחידות במסעדות, במקומות שיש בלתי חוקיים. זה גם יכול להיות עובד חוקי שנשאר מעבר לזמן מאיזושהי מדינה, זה לא משנה, אז תופסים אותו וכלאחר כבוד אם צריך להרחיק אותו לפי החוק, זה מה שעושים.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
אין לכם מספרים משוערים?
היו"ר אלכס קושניר
הוא לא יחידה מקצועית, ואתה יודע, זה רשות שמגיבה.
אלי אלפסי
הרחקנו השנה משהו כמו 2,500–3,000.
משה גפני (יהדות התורה)
בתשובה לוועדה אתם כותבים שבשנים האחרונות הוקמו ארבע לשכות בגינן אזרחים מקבלים שירות על תעודות זהות ודרכונים, זאת אומרת ארבע לשכות במשך כמה שנים ותהליך הקמת הלשכה אורך כמה שנים. לכן זה עובר בעודפים, אתם כך מסבירים לוועדה על השאלות, אבל מה שאני מתמקד, מה שאמרת זה דבר שהיה נראה ימות המשיח, שמקימים ברשויות יותר ויותר לשכות. לפי מה שאתם כותבים, בכמה שנים מדובר על ארבע לשכות.
טובה וסר
יש הבדל בין להקים לשכה מאפס או להקים את הלשכה בתוך העירייה או בתוך איזשהו אזור שהוא גם ככה מוקצה לטובת הציבור.
משה גפני (יהדות התורה)
אז אני שואל.
טובה וסר
אני רק אסביר. הכספים שאתה עכשיו מפרט - -
משה גפני (יהדות התורה)
על העודפים.
טובה וסר
- - על הלשכות שאנחנו בעצם בונים מאפס, למשל הלשכה במזרח ירושלים, היה צריך להקים את הלשכה הזו מאפס. הדבר הזה לוקח כמה שנים מהתכנון בסוף לפיתוח, אחר כך - - -
משה גפני (יהדות התורה)
איפה עוד הארבע האלה?
אלי אלפסי
משנת 2017 פתחנו משהו כמו 23 לשכות.
משה גפני (יהדות התורה)
זה היה בתוך העיריות.
אלי אלפסי
רובן בתוך העיריות.
משה גפני (יהדות התורה)
מפני שאחרת, התשובה שלכם לא נכונה כי אתם מדברים על ארבע לשכות.
אלי אלפסי
יש גם לשכות שהן עוברות בתוך העיר. למשל בפתח תקווה, רק עכשיו עברנו ממקום ישן ארכאי שהיה לפני שנים רבות ואי אפשר היה לשפץ אותו, עברנו למבנה חדש, מודרני, הכול כדי לאפשר שירות.
משה גפני (יהדות התורה)
לא בניתם. שכרתם, בפתח תקווה למשל.
היו"ר אלכס קושניר
כן, אבל הם אף פעם לא בונים.
משה גפני (יהדות התורה)
מה זה הארבע לשכות שעליהן הוא מדבר פה בעודפים האלה, זה מה שאני שואל.
היו"ר אלכס קושניר
שכירות.
אלי אלפסי
אנחנו שיפצנו בבית שמש, שיפצנו בעכו לשכה, ממש הוצאנו את כל העובדים לקומת ביניים, שיפצנו את כל הלשכה, זה נכנס פה. אם יש ארבע, אני לא יכול לומר לך עכשיו.
משה גפני (יהדות התורה)
לפי מה קבעתם את זה? למה לא בבת ים למשל?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
למה לא באום אל פחם למשל?
משה גפני (יהדות התורה)
למה נבחרו דווקא אותן ארבע – כשאני לא יודע מי זה כל הארבע – אמרתם שתיים מתוכן, אבל למה דווקא הן? לפי מה החלטתם את זה?
היו"ר אלכס קושניר
ממתי ההחלטה?
משה גפני (יהדות התורה)
לצורך יותר גדול? למקום יותר זמין?
אלי אלפסי
יש אצלנו מנהלים שזה התפקיד שלהם, הם בעצם רואים את כל התמונה, הם רואים לחצים, הם רואים עומסים, הם רואים לשכות שכבר לא נותנות את המענה הנדרש. לפעמים זה רק להרחיב, להוסיף עמדות ולפעמים זה לשפץ את כל הלשכה. גם כשנגמר הסכם אז יותר קל להגיע איתם לשיפוץ מחדש כיוון שנגמר הסכם.
משה גפני (יהדות התורה)
מי מחליט איפה פותחים? מי רואה את התמונה הכוללת?
טובה וסר
הגורמים המקצועיים בתוך רשות האוכלוסין הם אלה שקובעים לפי הצורך, לפי הגידול של האוכלוסייה - - -
משה גפני (יהדות התורה)
מי זה האנשים האלה?
טובה וסר
אתה רוצה מספר טלפון של מי שאחראי?
משה גפני (יהדות התורה)
לא. אני רוצה לדעת מה התפקיד שלו, מה הוא עושה.
טובה וסר
הם ראשי אגפים ברשות האוכלוסין וההגירה.
אלי אלפסי
מנהל מינהל האוכלוסין והצוות שלו, יש להם תוכנית עבודה. כשיש לך 50 לשכות, כל שמונה שנים או עשר שנים צריך לשפץ כנראה, צריך לרענן, צריך לעשות דברים.
משה גפני (יהדות התורה)
כל כמה זמן הם מקבלים החלטה?
אלי אלפסי
זה שוטף, אנחנו כל הזמן נמצאים על זה. זה שוטף.
היו"ר אלכס קושניר
חברים, סעיף 68-001. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר.
היו"ר אלכס קושניר
הסעיף אושר. סעיף 70-001, משרד השיכון. בבקשה.
יפתח עשהאל
יפתח עשהאל, אגף תקציבים. פנייה להעברת עודפים בסעיף 70, שיכון ופיתוח, פעילות הפיתוח של המשרד על סך 3.212.240 מיליארד, בחלוקה לתוכנית 700201 – 1.738 מיליון שקלים; 700202 – 1.538.940 מיליארד; 700203 – 127.072 מיליון; 700205 – 883.900 מיליון; 700214 – 59.888 מיליון; 700401 – 54.260 מיליון; 700502 – 23.428 מיליון; 700506 – 148 אלף שקלים; 700504 – 57.664 מיליון שקלים; 700507 – 10.874 מיליון שקלים; 700508 – 416 אלפי שקלים; 700509 – 453.912 מיליון שקלים.
היו"ר אלכס קושניר
בבקשה, חברים, שאלות.
משה גפני (יהדות התורה)
תוכנית 700202, עבודות פיתוח לבנייה חדשה במסגרת כספי סגור. זה עודף, עודף גדול. מה הסיפור הזה? אני גם רוצה לדעת בסעיף 3 על 203, ביצוע ישיר במגזרי המיעוטים, 127 מיליון.
יפתח עשהאל
שתי התוכניות האלה הן בעצם תוכניות הפיתוח העיקריות של המשרד שמתעסקות בפיתוח הבנייה של השטחים המיועדים למגורים. כשרשות מקרקעי ישראל משווקת קרקע, משרד השיכון בשטחים שהם תחת אחריותו, הוא בעצם מבצע את פעילות הפיתוח של השטחים האלה ומקבל הכנסות משיווק הקרקע ובכסף הוא מפתח, יוצר תשתיות כבישים, תשתיות ראש שטח, תשתיות ביוב, מדרכות וכו'.
משה גפני (יהדות התורה)
מה זה מגזרי המיעוטים? איפה?
יפתח עשהאל
כלל מגזרי המיעוטים זה יישובי המגזר הערבי.
משה גפני (יהדות התורה)
זה לא קשור להסכם קואליציוני או משהו?
יפתח עשהאל
לא. אני אומר, ככל שיש החלטות ממשלה רלוונטיות, גם חלקן יבוצעו בתוכנית הזאת, חלקן גם במסגרת שיווקים שבוצעו מהכנסות מקרקעי ישראל. פעילות הפיתוח מתבצעת לאורך שנים ובגלל זה גם הסכומים גבוהים כי אלה פעילויות של פיתוח תשתיות וגם זה נפרס על פני השנים, לכן הסכומים גבוהים.
היו"ר אלכס קושניר
מה התקציב של התוכנית הכוללת?
יפתח עשהאל
התוכנית של 700203?
יוסי שבת
אני אתייחס לגבי התקציב. יוסי שבת, מנהל אגף התקציבים של משרד הבינוי והשיכון. סך הכול בסעיף 70 אנחנו מבצעים בשנה במזומן בערך 5 מיליארד שקלים. מתוך זה, בבנייה חדשה, כל עבודות הפיתוח, בערך 3 מיליארד.
היו"ר אלכס קושניר
אוקיי.
יפתח עשהאל
לשאלת יושב-ראש הוועדה, ההוצאה כיום – תקציב הפיתוח מגיע אלינו בעודפים אז התקציב היום ל-700203 יעלה מ-52 מיליון ל-179 מיליון.
היו"ר אלכס קושניר
אוקיי. ובתוכנית השנייה, 202?
יפתח עשהאל
70-02? התקציב היום עומד על 122 מיליון, כ-123 מיליון, והוא יעלה ל-1.661.799 מיליארד.
ינון אזולאי (ש"ס)
שתי שאלות קצרות. תוכנית 205 בסוף, שם גם יש עודף מאוד גדול. כמה סך הכול היה בהסכם בכל הסעיף הזה כי יש שם גם הסכמי גג? אני רואה כמה אתם מעבירים אבל מתוך כמה שנוצל.
יפתח עשהאל
72-05, פעולות תומכות בבנייה חדשה למגורים, מ-668 מיליון אנחנו עוברים ל-1.551 מיליארד.
ינון אזולאי (ש"ס)
כלומר, את ה-883 אתם מעבירים לשם, שזה הסכמי גג.
יפתח עשהאל
כן. זאת הכוונה.
ינון אזולאי (ש"ס)
הבנתי. בסעיף 10, תוכנית 309 בסוף, מכירה לדיור הציבורי. מה זה אומר? אתם הולכים לרכוש דירות בדיור הציבורי עכשיו?
יפתח עשהאל
כן.
ינון אזולאי (ש"ס)
כמה נרכשו השנה?
יוסי שבת
בשנה נרכשות כ-500 דירות. זה בעצם משק סגור, זה מותנה בכמה מכרו ועל כל מספר יחידות שמוכרים כי מוכרים אותן בהנחה, אפשר לרכוש דירה חדשה.
היו"ר אלכס קושניר
אבל עכשיו קיבלתם תוספת תקציבית לצורך ביצוע הרכישות.
יוסי שבת
עכשיו קיבלנו תוספת תקציבית.
ינון אזולאי (ש"ס)
אז מה הצפי לשנת 22', כי ב-21' כבר לא יהיה?
יוסי שבת
בסך הכול בסיכום התקציבי יש 1,700 דירות לרכישה.
ינון אזולאי (ש"ס)
ב-22'.
יוסי שבת
ב-22' וכנראה זה יימשך עוד קצת מעבר, זה 22'–23' בראייה שלנו.
היו"ר אלכס קושניר
אבל זה בנוסף לפעילות השוטפת שאתם עושים.
יוסי שבת
בנוסף לפעילות השוטפת.
ינון אזולאי (ש"ס)
בנוסף ל-500?
היו"ר אלכס קושניר
כן.
יוסי שבת
יש לנו בנוסף ל-500 בעצם 1,700 יחידות דיור ברכישה ואנחנו גם מתכוונים לעשות הסכמים עם הסוכנות לבתי קשישים לעוד 3,000 יחידות דיור.
ינון אזולאי (ש"ס)
ו-453 מיליון האלה, זה בעצם מגיע ל-21', מה שרכשתם כבר?
יוסי שבת
זה כסף מזומן.
ינון אזולאי (ש"ס)
זה מה שרכשתם?
יוסי שבת
כן. תשלומים על מה שכבר - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
זה נרכש כבר.
יוסי שבת
כן.
ינון אזולאי (ש"ס)
תודה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
רציתי לשאול שתי שאלות שקשורות אחת לשנייה. קודם כול, ב-202 כתוב: תוכנית לקידום וכו' באזור המרכז ובאזורי עדיפות לאומית. אני מבקש לדעת מהם אזורי העדיפות הלאומית המדוברים. זה דבר אחד.

דבר שני, בהמשך למה ששאל חבר הכנסת גפני גם לגבי 203, תשתיות לבנייה חדשה, ביצוע ישיר מגזרי מיעוטים, מה שנקרא, עד כמה זה מתייחס ולאילו אזורים ויישובים ערביים, ומאחר שזה מופיע בנפרד ממה שאלתי לגביו קודם, זה אומר שבעצם יישובים ערביים לא מופיעים כאזורי עדיפות לאומית, או שיש חפיפה? זה מה שאני מבקש לדעת.
יפתח עשהאל
במסגרת החלטת ממשלה 4302 מיום 25 בנובמבר 2018 הוגדרו יישובי עדיפות לאומית בנושא משרד השיכון, זו בעצם החלטה שלוקחת חלק מרשימת היישובים בעדיפות לאומית הכללית של משרד הכלכלה ומגדירה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
יש לך את הרשימה? אתה יכול לשלוח אותה?
יפתח עשהאל
כן. הרשימה מפורסמת באתר משרד השיכון, רשימה מלאה של כל היישובים.
משה גפני (יהדות התורה)
גם יישובים ערביים?
יפתח עשהאל
יש שם גם, יש שם חפיפה גם עם יישובים ערביים מכלל המגזרים. זה בהתאם למספר שיקולים, מספר קריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה, בדגש על ערך קרקע, הגירה שלילית, כל מיני נושאים כאלה, והצלחת שיווקים בעבר. לכן, אנחנו רואים את זה גם ביישובי המיעוטים וגם ביישובים כלליים. הפירוט פה, שם התוכנית מבלבל אבל זה קיים גם ביישובים ערביים.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
זאת אומרת, יש גם חפיפה מסוימת בין 202 ל-203?
יפתח עשהאל
נכון. חפיפה. הפעילות, היא מופרדת גיאוגרפית בין התוכניות אבל המהות של עדיפות לאומית קיימת בשתי התוכניות.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף 70-001.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
איפה אמרת שזה מפורסם?
יפתח עשהאל
במשרד השיכון.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
על פי החלטת הממשלה האחרונה, מעודכן.
יפתח עשהאל
נכון.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
תודה.
היו"ר אלכס קושניר
סעיף 70-001, משרד השיכון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.
היו"ר אלכס קושניר
הסעיף אושר. סעיף 83-001, הוצאות פיתוח אחרות.
יובל צפריר
יובל צפריר, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב עודפי תקציב משנת 2020 לשימוש בשנת 2021 בסך 236.759 מיליון וזאת בחלוקה לתוכניות. אני אגיד שהסעיף הזה זה הוצאות פיתוח של כמה משרדים: תוכנית 830201 – פיתוח משרד האוצר, 39.572 אלפי שקלים; העודפים נוצרו מהתקשרויות חוצות שנים ופרויקטי מחשוב ברשות מיסים, לרבות שער עולמי ושדרוג מערך שירות הלקוחות, ומהקמת לשכת שירותי מחשוב שהתשלום בגינם בהתאם לביצוע בפועל.
אופיר כץ (הליכוד)
אתה יכול להסביר את הסעיף הזה?
יובל צפריר
תוכנית 830301- דיגיטל וסייבר, 36.180 מיליון שקלים. העודפים בגין התחייבויות לספקים עבור חוזים רב-שנתיים, כגון פיתוח מערכות טכנולוגיות בתחומי הדיגיטל והסייבר; 830304 – ירושלים ומורשת, 3.346 מיליון שקלים, העודפים בגין פרויקטי פיתוח שנפרסים על יותר משנה וכולם בגין החלטות חומש קודמות של ירושלים; תוכנית 830305 – יהדות ותפוצות, 48.095 מיליון, העודפים בגין התחייבויות המדינה לתוכנית עבודה רב-שנתית של תוכנית תגלית ומסע, בין היתר נועדה עבור חוזים רב-שנתיים עבור ספקי השירותים בתוכניות הללו.
משה גפני (יהדות התורה)
זה גם תלמידי ישיבות בתגלית ומסע?
יובל צפריר
חבר הכנסת, אני אסיים ואז אני אענה על כל השאלות בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
אתה תשתדל לענות.
משה גפני (יהדות התורה)
אני מקווה רק שאני אזכור.
יובל צפריר
תוכנית 830402 – פרויקטים בתכנון, 3.907 מיליון שקלים בגין שיקום קרקעות לטובת מגורים ותעסוקה וקול קורא לקבלנים.
משה גפני (יהדות התורה)
איפה? באיזה מקום זה?
היו"ר אלכס קושניר
תו לו לסיים, חבר הכנסת גפני. בבקשה.
יובל צפריר
פרויקטי תקשורת, 830404, 18.808 מיליון שקלים, בגין תקציב פרויקט הדיגיטציה של ארכיון רשות השידור; תוכנית 830603 – השקעות ביטחוניות, 75.512 מיליון עבור פרויקטים ארוכי טווח שמבצעת חברת נצר השרון לשיקום קרקעות בהן פעלה חברת תעש ועבור התחייבויות לתשלומי פרישה לעובדי החברות הביטחוניות לשעבר; תוכנית מס' 9, גופים בין-לאומיים, 830604, 14.335 מיליון שקלים, הסיבה לעודפים זה תנודות בשערי המטבע במהלך השנה שהשפיעו על תשלומי המדינה לגופים הבין-לאומיים.
היו"ר אלכס קושניר
שאלות בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה)
מה זה, הכול פיתוח פה?
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
שאלה לגבי 304, פיתוח תיירות בירושלים ופיתוח אתרי מורשת. כמה מאתרי התיירות ואתרי מורשת נמצאים בירושלים המזרחית?
יובל צפריר
יש לנו כאן את נציגת המשרד, היא תוכל לענות.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
אם את יכולה בבקשה בתשובה גם להתייחס למה נכנס תחת אתרי מורשת ומה נכנס תחת אתרים תיירותיים.
אולגה בכשי
אולגה בכשי, תקציבנית משרד ירושלים ומורשת. אין לי במספר להגיד לך כמה אתרי מורשת אנחנו מתחזקים ומשמרים אבל מדובר בכל אתרי המורשת, לא רק באזור ירושלים אלא בכל הארץ.
משה גפני (יהדות התורה)
הוא שואל כמה אתרי מורשת יש במזרח ירושלים.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
בירושלים המזרחית ספציפית.
אולגה בכשי
אין לי במספר להגיד לך, אני יכולה לענות לך בכתב.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
אפשר לקבל מידע?
אולגה בכשי
כן, אני יכולה.
היו"ר אלכס קושניר
אני מבקש להעביר את זה לוועדה בכתב.
נירה שפק (יש עתיד)
אני בעד לציין גם איזה דואלים כי יש כבר כמה שנים מגמה שמשפצים אתרי מורשת ומוציאים קולות קוראים למפעילים, כמו נגיד בחץ שחור שנפתח לפני חודש וכאלה. זה דווקא שילוב מצוין.
היו"ר אלכס קושניר
מה עוד?
נירה שפק (יש עתיד)
אני רוצה לשאול שאלה על הנושא של פרויקטי תגלית ומסע, חיזוק הקשר עם מדינת ישראל והתפוצות בעידן הקורונה, כאילו נשארו עודפים. מה זה אומר? האם יש תוכנית המשך ואיך זה בא לידי ביטוי?
טל שחם
טל שחם, רפרנט באגף תקציבים. בתוכנית הזאת מנוהלות שתי התוכניות, תוכנית תגלית ותוכנית מסע, הם פרויקטים רב-שנתיים לחיזוק הקשר של המדינה עם יהדות התפוצות באופן כללי, ובאופן יותר ספציפי עם בני נוער וצעירים מיהדות התפוצות. העודפים פה נוצרו בגלל שאנחנו מדברים על שנת קורונה והביצועים היו יחסית נמוכים.
נירה שפק (יש עתיד)
זה מה ששאלתי.
טל שחם
כי הרבה משלחות בוטלו.
נירה שפק (יש עתיד)
זאת אומרת שעכשיו, ב-2021 וב-2022 בהתאמה תהיה הגדלה כדי ליצור את האיזון.
טל שחם
בדיוק. פרויקטים נדחו, ומנהלי הפרויקטים מנסים להגדיל את כמות המשתתפים בשנים הבאות על חשבון הירידה בתקופת הקורונה.
נירה שפק (יש עתיד)
תודה.
משה גפני (יהדות התורה)
אני רוצה לדעת האם תלמידי ישיבות גם כן כלולים בפרויקט של תגלית ומסע.
טל שחם
כן, כחלק מתוכנית מסע.
היו"ר אלכס קושניר
חד-משמעית כן, הם בפנים.
משה גפני (יהדות התורה)
אני שואל.
היו"ר אלכס קושניר
כן. אני מכיר את התוכניות האלה מצוין.
נירה שפק (יש עתיד)
אני רואה אותם פיזית, הם באים לסייר.
משה גפני (יהדות התורה)
השאלה הנוספת בסעיף הבא, 402. אנחנו קיימנו דיון על הנושא של מעבר מחנות צה"ל ומדובר על אזור רמת השרון, שם הקרקע הפכה בעייתית והיה צריך לטפל בזה. יש עוד מקומות שבהם במעבר מחנות צה"ל לנגב החברה לשירותי איכות הסביבה טיפלה? איזה מקומות?
רותם ברמלי
רותם, אגף התקציבים. בתוכנית הזאת בעצם מתוקצבות הפעולות של חקירת הקרקע ושיקום הקרקע של מחנות צה"ל המתפנים, לא הקרקע שתעש השתמשה בה. זה מנוהל בוועדת היגוי במשרד להגנת הסביבה. בכל בסיס שמתפנה יש חקירת קרקע.
משה גפני (יהדות התורה)
איפה? אתה יודע פחות או יותר?
רותם ברמלי
בכל רחבי הארץ – בצריפין, בחיפה, בתל השומר.
היו"ר אלכס קושניר
כל בסיס, לפני שמתפנה, לפני שהוא גם מתאזרח, הוא עובר את הבדיקות האלה.</