פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת ביטחון הפנים
14/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 36
מישיבת ועדת ביטחון הפנים
יום שלישי, י' בטבת התשפ"ב (14 בדצמבר 2021), שעה 10:00

השימוש ברשתות החברתיות כאמצעי סחיטה וניצול אזרחים

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

סגן שרת החינוך מאיר יצחק-הלוי – מ"מ היו"ר
ראובני ברכה - קצין חקירות-משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

שירן חנניה - רפ"ק, ראש חוליית מדיניות ואסטרטגיה משטרה, המשרד לביטחון הפנים

נאוה כהן אביגדור - ראש אגף המטה, המטרה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (105)

מיכל גולד - מתאמת בין משרדית למניעת עבריינות נוער, משרד המשפטים

איתי גוהר - עו"ד פרקליט, פרקליטות המדינה

מיה שמיר - עו"ס מחוזית - אזרחים ותיקים במחוז ירושלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שפי מנגדי - עו"ס לחוק הנוער - מפקחת מחוזית מוקד 105, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מיקה נטוביץ מנצור - מנהלת קולמילה סיוע ברשת, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

איילת רזין בית-אור - עו"ד, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

אורנה היילינגר - נטיקה, איגוד האינטרנט הישראלי

מיטל שפירא - עו"ד, יועצת משפטית, הלובי למלחמה באלימות מינית

אליזבט קנטר - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, טיק טוק

הדר להב - מומחית לפגיעות מיניות ברשת

שרון פרי - עיתונאית

יוליה זברסקי - נפגעת עבירה אינטרנטית

עומר שחר - מועצת התלמידים הארצית

נורית יכימוביץ-כהן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מירי פרנקל-שור

לאה קריכלי

אפרת שלמה, חבר תרגומים

השימוש ברשתות החברתיות כאמצעי סחיטה וניצול אזרחים

בוקר טוב לכולם, שלום, אנחנו פותחים את הדיון של הוועדה לביטחון פנים, היום ה- 14 לדצמבר 2021, י' בטבת התשפ"ב. הנושא הוא שימוש ברשתות החברתיות כאמצעי סחיטה וניצול אזרחים.

אנחנו עושים את הדיון הזה בעיקר בגלל היוזמה של חבר הכנסת, חברי מאיר יצחק הלוי, שעושה יום מיוחד היום בכנסת בכל מה שקשור לאלימות ברשתות החברתיות, וגם בהזדמנות זאת נברך אותך על המינוי לסגן שר החינוך, אמרתי אתמול ברדיו שאתה האדם הנכון, במקום הנכון, אתה איש ראוי, סיפרתי שגדלת כמדריך רחוב, ועכשיו תקבל את החינוך הבלתי פורמלי, אז אנחנו גם פונים אליך פה גם בוועדה.

ברור שנעשה דברים טובים ביחד, אז גם נאחל לך בהצלחה וגם אני מקווה שאת השדולה אתה כבר עושה חפיפה, כי זו שדולה מאוד חשובה וצריך לקחת אותה אדם אחראי שמכיר את האירוע, ממש חשוב לי, זו שדולה שהובילה את זה בכנסת ה- 20 רויטל סוויד, עשתה עבודה מעולה, ממש חברי כנסת טובים מובילים את הנושא הזה ועכשיו אתה, אז נחכה שתמצא לך מחליף ראוי, אבל הכי חשוב נאחל לך הרבה בהצלחה וברכות.

אנחנו נעשה דיון היום שיתעסק בעיקר בסחיטה וניצול ברשתות, הבנתי שהתקיים כאן ביום המיוחד שיזמו חברי הכנסת לפני כחודש וחצי בוועדה לקידום מעמד האישה, בכל מה שקשור לסחיטה וניצול.

אני רציתי לפתוח יותר את היריעה מעבר לעניין של סחיטה וניצול של נשים ולכן לא הגדרתי את זה רק לנשים, אלא הגדרתי את זה באופן כללי, גם לא הגדרתי לראשי רשויות או אנשי ציבור, כי היה לנו גם דיון פה נפרד על ראשי רשויות. לכן היריעה היא קצת יותר רחבה, עיקר הדיון הוא על איך משתמשים ברשתות החברתיות לסחיטה ולניצול של אזרחים.

עשיתי קצת שיחות הכנה והבנתי שהמצב יותר טוב מבעבר, זאת אומרת, אם בעבר בכלל לא היה היום המצב קצת השתפר, ועדיין קצה הרצף של האירוע, אנחנו לא מגיעים לשם. כן נפתחים תיקים, כן נפתחות חקירות משטרה, אבל הרבה פעמים הקורבנות נשארים לבד, ואותו אדם שביצע מקבל, אם הוא בכלל מקבל עונש, זה עונש ממש מזערי, חסר הרתעה ולכן לפחות לפי מה שלמדתי, אין ממש הרתעה בשטח מסחיטה וניצול של אזרחים ברשתות.

כן ברור לי שבכל מה שקשור לנשים ולסחיטה שיש לה אופי מיני יותר ושימוש בתמונות וצילומים, זה גם מצלק את אותו קורבן, וגם פה בכלל לא ראיתי משטרה שתאיר את עיני, לא ראיתי איזה שהוא שינוי מגמה מבחינת סטטוס התפתחות התיקים, גם אם זה מגיע לתלונה במשטרה, אגב כמובן כמו בנושא הטרדות מיניות, רובן בכלל לא מגיעות להתלונן, רובן מעדיפות לטאטא מתחת לשטיח ולחשוב.. מי שראה את הסרטון ראה, ואולי יותר לא יראו את זה, אבל כמו שאני אומרת בכל נושא, כשאתה מטאטה זה נשאר שם ואף פעם לא נעלם.

לכן ביקשתי לקיים את הדיון הזה, אני רוצה לראות לאן הוא מתקדם, אולי אנחנו גם ניקח אותו למקום אחר, אולי נמשיך, בכל מקרה הוועדה הזו תתעסק בכל מה שקשור לאלימות ברשת, הבטחתי את זה לחבר הכנסת, מאיר חברי. אני כבר אומרת שאם נצטרך בהמשך לדון ספציפית בנושאים שיעלו כאן, זה מה שאנחנו נעשה אל מול המשטרה והפרקליטות וכמובן משרד המשפטים. אז מאיר, אני רוצה לתת לך לפתוח, בבקשה אדוני.

גברתי היו"ר, קודם כל תודה רבה על שיתוף הפעולה והפירגון, על הבנת האירוע המאוד, מאוד מורכב הזה.

אני רק אפתח קצת את הזום ואגיד, שהייתה לי הזכות הגדולה ב- 2004, 2005 לצאת בתוכנית עיר ללא אלימות שהיא נוסדה בעיר אילת ואחרי זה הפכה להיות תוכנית לאומית. שם הבנו את האירוע, כי אתה יודע מי הקורבן ומי מבצע עבירה, ויש איזה שהוא מסלול, אז מה שנשאר זה לבנות טיפול שנגדיר אותו הוליסטי, שכל הקהילה מתגייסת לעניין ומסתערת עליו, אבל ברור, אתה יודע כשמישהו מרביץ למישהו אז יודעים מי הקורבן ומי המרביץ.

בסוגייה הזו שאליה נחשפתי איפה שהוא בסוף 2017, ראינו שזה עולם שהוא עולם חדש, וככל והזמן נקף, הפלטפורמה הזו שקוראים לה רשתות חברתיות, הפכה להיות פלטפורמה יותר ויותר מורכבת.

דרך אגב אני מאוד בעד הרשתות החברתיות, אני חושב שטוב שיש ביקורת, ואני חושב שטוב שיש פולמוס, ואני חושבת שיהיו מערכות שמאזנות ומרסנות דרך המדיות, ואני חושב שרע שעושים מעשים של דה לגיטימציה, של שיימינג, של דיוג ושאר מיני דברים.

הדבר שנחשפתי אליו בשנתיים האחרונות, גברתי היו"ר, הייתי ראש עיריית אילת, ואחרי זה ראיתי שזו לא הנחלה שלי בלבד אלא שזה קורה, שהשתמשו בפלטפורמה הזו לסחיטה, כדי לשנות במקרה הזה את דעתי, אבל זה נכון לדעתם של אנשים אחרים והסיפורים הם רבים, אני לא אפתח אותם פה כי הנושא הוא לא אני, הנושא הוא הפלטפורמה המאוד מסוכנת.

ואני אומר שהיום המדיה הזו הפכה להיות כלי בידי עבריינים, אני מדגיש זאת ואני אומר את זה לחבריי במשטרת ישראל, כלי בידי עבריינים להפעיל לחץ על מקבלי החלטות, זה יכול להיות ד"ר אלרועי וזה יכול להיות ראש עיר, וזה יכול להיות תלמידה בכיתה י"א של סחיטה מסוג אחר, ויכול להיות הרבה מאוד דברים, אם זה תחת פרצופים אמיתיים או תחת פוסטים מזויפים או גורמים אנונימיים, יש מכאן, מכאן ומכאן, הכל נמצא, יש לי קלסרים עבי קרס, אם פעם תרצי לראות ולהזדעזע אני חייב להגיד, אז אני אראה לך אותם, פשוט דברים איומים.

ולכן אני חושב שגם בעקבות מה שכבר נעשה בוועדה, אני חושב שהיום הזה עניינו, לדעת שאנחנו יודעים לטפל בלקונה הזו, שהיא לקונה חברתית שפוגעת בילדה בכיתה ג', ד', ויכולה לפגוע אם יורשה לי, בניצב ברכה, שהבן שלו נמצא כאן, שלצערנו הגדול מאוד התאבד, בעקבות מערכת שלמה של שיימינג ודה לגיטימציה. דרך אגב אני הכרתי את ניצב ברכה, מהניצבים המובחרים והמשובחים שהיו במשטרת ישראל.

לכן אני אומר, ברצף הזה יש הרבה תקלות ואני חושה שסומא עלינו כבית מחוקקים, לעשות כל פעולה, כל פעולה למזער ולשלוט במצב הזה, ולא בכדי אנחנו מובילים חקיקה, שגם אם היא צריכה שיפצור אי פה, אי שם אז נעשה אותו, אבל בגדול זה להגיד חברים, ההפקרות תמה, ומי שיחשוב שהמקלדת היא כזו קלה וכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, ידע שצריך להיזהר, וודאי וודאי שמדובר באנשים עם מצב קשה.

אני אגיד משפט אחרון, אמרתי את זה כבר פה, אני אגיד את זה עוד פעם ולא אכפת לי להגיד את זה 20 פעם שזה יופנם. אם המועצה לשלום הילד בדוח של שנת 2018 שבו היא דיווחה על מעל לשלוש מאות ילדים שחווה בצורה זו או אחרת חוויה אובדנית, כשאני אומר חוויה אובדנית זה אומר שאו שהם ניסו או שהם היו עם פוטנציאל אובדני. מבחינתי זה היינו הך, אני מבחינתי זה מיליון נורות אדומות, ואני מכיר את הפעילות של מעל חמש שצריך לחזק אותה, אני שמח על כל פעולה כזאת, והיום זה עוד מנוף להתמודד עם הנושא.

אנחנו נשב, גברתי היו"ר, בשלוש וועדות, את הוועדה שפותחת את הנושא, אחרי זה נשב בוועדה לזכויות הילד וגם בוועדת חינוך, ובהמשך אנחנו נקיים באודיטוריום את המליאה, ששם בני הנוער, ונמצא איתנו יושב ראש מועצת תלמידים ונוער ארצי, רועי, שביקשתי מהם שיובילו. למה מהם? משום שאני חושב שמי שיודע לטפל במדיות הללו יותר טוב מכולנו, זה הצעירים המדהימים, אני רואה מה עושים הצעירים שנמצאים מסביבי, לכן טוב שהם יהיו בהובלה של הדברים, ואני בטוח שבסיומו של יום, נגיד עשינו עוד מעשה טוב למען אותם אנשים שהם חשופים, אל מול צריח המדיות. עד לכאן ותודה רבה לך.

הבנתי שהיום הזמנת שניים.

אני ביקשתי מאוד, ואני מאוד שמח שהוא הגיע, לא היה לי פשוט להזמין את ראובני ברכה, הבן של ניצב ברכה, שדרך אגב הוא איש משטרה.

אז נתחיל עם ראובני, תספר לנו קצת.

בוקר טוב לכולם, גברתי היו"ר, תודה רבה על הזמן, גם חבר הכנסת מאיר הלוי, מכובדים.

אני לא יודע כמה מכם מכירים את הסיפור, באתי באמת להציג אותו מהכובע האישי כבן ולא עכשיו כאיש מקצוע בחיים שלי.

אני באמת את אבא שלי ב- 2015 איבדתי, אחרי תקופה דיי ארוכה של הכפשות שהוא עבר ברשתות החברתיות, אם זה פייסבוק, בוואטסאפ, אם זה באתרים שיש להם לגיטימציה בחברה או אין להם לגיטימציה בחברה. צריך להבין שבסופו של דבר האירועים האלה חלחלו לנו פנימה לתוך התא המשפחתי, גם הרחב וגם האינטימי.

אתה יכול להגיד למי שלא מכיר, מה הייתה הסיבה שאבא שלך בעצם קיבל אז את אותם מה שנקרא ברשתות, איומים וכו'.

הסיבה בסופו של דבר זה העיסוק שלו בלחימה בשחיתות, מי שמכיר יותר או פחות, הוא התעסק בתיק מאוד, מאוד תקשורתי עם עד ציבורי של איזו שהיא קהילה כזאת או אחרת, ובאמת אותם אנשים מאותה קהילה, השתמשו ביכולות שלהם בשביל לתקוף אותו מכל הכיוונים.

אני לא יושב פה היום במצב שאני בא להעביר ביקורת על אחת המערכות, או עכשיו לבוא ולומר שהיה אפשר לעשות טוב יותר, כי אני באמת חושב שאיפה שהוא שמה בשנת 2015, לא הבנו את גודל האירוע הזה של מה שקורה ברשתות החברתיות.

היום אנחנו נמצאים אני חושב במקום אחר ואני מכיר גם את השותפים שלי לדרך, אני לא מכיר אותם ברמה הפרסונלית אבל אני יודע כל אחד על איזה זרוע ואיזה תפקיד הוא יושב ומה היכולות שלהם, ואני חושב שאנחנו היום נמצאים במקום הרבה יותר טוב, אבל בסוף הדברים שלי אני רוצה לשאול את השאלה: עד כמה חופש הביטוי ינצח את הזכויות של הפרט?

אני היום, באמת הרבה יותר קשה לי לבוא ולדבר על מה שהוא עבר, אני זוכר אותו באמת בימים האחרונים בדיכאון טוטאלי, הוא פשוט הרגיש שמכל מקום תוקפים אותו, הוא לא יכל יותר להתעסק עם הטלפון, הוא לא יכל יותר לפתוח עיתונים, אנשים שראו אותו ברחוב, באו והציפו לו את זה כל פעם, כותבים עליך ככה, אומרים עליך ככה, בסופו של דבר זה גם הגיע אלינו לאחים, שאנשים בבית ספר של האחים שלי שואלים אותם שאלות, ובאים אליהם עם פוסטים שהעלו, ובאים אליהם עם כתבות שהעלו, והתחושה באמת בסופו של דבר היא של חוסר אונים. באמת שאני עכשיו ככה נכנס אחורה ואני נזכר ככה בכל הסיטואציות, זה כמובן שהכל צף לי, ובסופו של דבר זה סיפור אישי כמו שאתם כמובן מבינים.

אני באמת חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב, ואנחנו מפה צריכים לצאת, לא יודע אם להגיד תוכנית, אבל לצאת עם איזו שהיא קביעת יעד, קביעת מטרה שחייבים לעשות שינוי, חייבים לתקן את זה כמה שיותר מהר, אני היום חשוף קצת ליותר נתונים כאלה ואחרים, הנוער היום בנקודה מאוד, מאוד פגיעה וזה פשוט שורץ הנושא הזה. ואם אדם מבוגר שהגיע להחלטה שהוא הגיע בסופו של דבר לשים קץ לחייו, בכלל האירוע הזה שהוא מרגיש חסר אונים, שהוא מרגיש שהוא מושמץ, שהוא מרגיש שמה שנכון זה מה שכתוב היום ברשתות ולא האמת הפנימית שלו, וזה מה שמחלחל בסופו של דבר לתודעה.

צריך להבין שמה שעובר היום בוואטסאפ זה יוצא מהשליטה של הבן אדם, וברגע שזה מתחיל לרוץ בתוך הרשתות, זה באמת בסוף זה מה שבוחרים, זה התודעה.

תודה רבה. שרון.

קודם כל תודה רבה שהזמנתם אותי לכאן, אני חושבת שזה יום מאוד מאוד חשוב ומשמעותי, וזה יוצא בטיימינג מאוד מדויק מבחינתי, כיוון שאותו עבריין שגנב לי את מכשיר הטלפון שוחרר לביתו לפני שבועיים בטרם עת, בטענה שהוא לא מסוכן לא לי ולא לציבור, ומתוך ארבע השנים שהוא היה צריך לשבת מאחורי סורג ובריח, בחרו לשחרר אותו לפני הזמן, עם תוכנית שיקום מסודרת לתוכנית לשיקום האסיר, ופה אני רוצה להעלות סוגיה ולהמשיך פה את הדברים שלך, שנפגע ורע נמצא בסיטואציה מאוד רגישה, וזה לא משהו שעובר, והוא מאוד, מאוד חשוף ובעיקר מאוד, מאוד לבד.

אני בתור אחת שנפגעה, גיליתי על עצמי תוך כדי תנועה, שלמזלי הרב שלא כמו אביך, היו לי כן איזה שהן תעצומות נפש כדי לעבור את זה, על אף שאני בעצמי אימא לילד, שהיום הוא כבר גדול, אבל הוא היה אז ילד מתבגר.

אנשים פשוט לא מבינים כשידם קלה על ההדק, שיש מאחורי האנשים האלה משפחה. יש לי פה אימא ואחות שבאו ללוות אותי, יש לי ילד שיהיה בריא, הם היו צריכים להתמודד עם כל הסיטואציה הזו וכל ההכפשות שעברתי ועדיין עוברת, אחרי חמש שנים.

הנאצה שאני מקבלת ברשתות, התמונה שעדיין מתרוצצת בחוץ ואי אפשר למחוק אותה בשום צורה, ההתמודדות אל מול גופים גדולים שהם עם אוזניים אטומות, שלא באמת נותנים שום מענה, וזה קשה, וזה קשה וזה מורכב, והייתי רוצה שהמדינה באיזה שהוא מקום גם תכיר בזה שנפגעי עבירה צריכים לקבל איזה שהוא ליווי, צריכים לקבל איזו שהיא תמיכה כל שהיא, שתהיה להם איזו שהיא התחלה של דרך שהם יכולים לראות איזה שהוא אור בקצה המנהרה, במקום שהוא מאוד, מאוד חשוך. זה מקום מאוד בעייתי, הוא מאוד מורכב, הוא מאוד חשוף וצריך להבין שאנשים שנפגעו, החיים שלהם השתנו מקצה לקצה, יש לי את החיים שלי לפני ויש לי את החיים שלי אחרי.

למזלי הרב, ושוב זה משהו שגיליתי על עצמי, שיש לי את הכוח להתמודד עם זה, אבל גם אני נשברת, והייתי רוצה בעיקר בשביל הדור הצעיר, בשביל ילדים צעירים, וקיבלתי לא מעט מכתבים גם מבנים וגם מבנות, על סיטואציות בלתי אפשריות, והם מאוד, מאוד לבד.

דבר נוסף שאני מאוד מקווה שהשתנה בזמן הזה, כשלי קרה מה שקרה לי לפני חמש שנים, היו איתי ארבעה קצינים בחדר ללא ליווי של קצינה, כשכל התמונות שלי חשופות לנגד עיניהם, וזה היה נורא בשבילי, וזה היה מבוכה עצומה בשבילי להתמודד עם זה לבד, בלי שום ליווי, לא של איזו שהיא עובדת סוציאלית או קצינת משטרה שתהיה שם לצידי ותעזור לי, ואולי תחזיק לי גם קצת את היד, כי זה באמת סיטואציה קשה. אז אני מקווה שהיום זה קצת השתנה, וזהו, זה מה שהיה לי לומר, תודה.

תודה. אני רוצה להמשיך עם עוד נפגעת של עבירה אינטרנטית, יוליה, דרך אילת מרכזי הסיוע, יוליה כאן? היא בזום? איילת את יכולה להתחיל ואני אעבור ליוליה שביקשת.

יוליה תעדכן כשהיא תהיה זמינה, היא בראיון, מי שתדבר היום מטעם איגוד מרכזי הסיוע זה מיקה נטוביץ מנצור.

שלום תודה. אני מיקה, אני מנהלת את מערך הסיוע ברשת של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

חשוב לי להגיד, שבהמשך לכל מה שנאמר פה, הרשת היא מקום, שאין מה לעשות, הנוער והצעירים נמצאים שם היום, זה רשתות חברתיות, זה וואטסאפ, אבל יש מקומות מיטיבים, יש מקומות שמנסים להגן ומנסים ליצור קשר ואנחנו אחד מהם.

יש לנו בעצם אתר אינטרנט ומגיעים אלינו בני נוער וצעירים שמספרים על פגיעות מיניות שהתרחשו בעבר או שמתרחשות עכשיו. אנחנו מנסות באמת להיות שם במקום שלהם, הם במילא צורכים את כל התקשורת שלהם כרגע ברשת, זה ההיכרויות, הקניות, המידע שהם מחפשים, שם הם נמצאים ולכן גם חשוב לנו כמרכזי סיוע, להיות שם ולתת להם סיוע במקום הזה.

משנה לשנה הפניות לגבי פניות ברשת עולות מהנתונים שלנו, בדוח האחרון שהוצאנו לפני מספר שבועות, ראינו ש- 4% מהפניות עסקו בפרסום תמונות ומידע, ומאות, מאות פניות מגיעות על פגיעות שמתרחשות ברשתות החברתיות, כאשר זה יכול להיות קשת רחבה של פגיעות, החל מאינוס, מעשה מגונה, הטרדה מינית וכמובן הפרסום של התמונות.

חשוב לי להקריא עדות של נערה שכתבה לנו בצ'אט, כדי ככה להגן ולטשטש את הזהות שינית את הפרטים, הנערה כותבת לנו ככה: "רציתי לדבר, אני פשוט קצת בבלאגן ואני לא יודעת מה לעשות, עשו לי משהו ולא ממש בא לי להיכנס עכשיו לפרטים, אבל לא משנה, ההורים שלי גילו, ואמרתי למשטרה לפני איזה כמה חודשים, ומטפלים וזה והכל, אבל לא טוב לי, ואני ברכבת הרים, או שאני ישנה מלא או שאני לא ישנה בכלל, או שהציונים שלי גבוהים ממש ואני לא מפסיקה ללמוד, או שהציונים שלי ברצפה ואני נכשלת, או שאני אוכלת המון, או שאני לא אוכלת כלום, ואני לא מרגישה טוב, אני מרגישה רע, אני כועסת על עצמי, אני כועסת על מה שאני עושה לעצמי ולגוף שלי ולחיים שלי, אני כועסת על עצמי שעשיתי את זה, אני כועסת על ההורים ועל העולם שיכול להיות כל כך רע.

נמאס לי, עשיתי טעות, סמכתי על מישהו, עבדו עלי, עשו עלי מניפולציות, גרמו לי לעשות דברים שאני לא רוצה וזה אשמתי בסדר, אבל למה זה לא עובר? זו אשמתי כי אני סמכתי עליו, אני שלחתי, אני עשיתי כל מה שהוא ביקש, ואני שלחתי לו את כל מה שהוא ביקש, כל יום, מתי שהוא רצה במשך שלושה חודשים, וזה היה נורא, כל שנייה וכל רגע, סבלתי וכאב לי אבל פחדתי לאבד את מה שחשבתי שנוצר בינינו. חשבתי שהוא בן 16 אבל בסוף התברר חרא בן 42, למה מישהו יכול להיות כל כך מרושע ומגעיל, מה חסר לו בחיים, למה הוא היה צריך לעשות את זה, למה הוא היה צריך לשקר לי, למה אני צריכה לסבול ממנו? אני כבר ילדה גדולה, אני כבר בת 15, אני לא הייתי אמורה ליפול לזה, אני לא הייתי אמורה לעשות את מה שהוא ביקש אבל לא ידעתי."

כשמישהי עוברת תקיפה פיזית, ככה כותבת הנערה, היא יכולה לתאר ולחוש, אבל כשעוברים דבר כזה ברשת, מסתכלים עליך מהצד ואומרים לך, אפשר לחשוב מה כבר קרה? הוא לא נגע בה, היא יכלה לעצור את זה כל רגע, הם פשוט לא מבינים. את נשארת להתמודד לבד עם המצב ואף אחד לא רואה, אנשים לא מבינים שזה משפיע, זה שאמרתי למשטרה ונתתי עדות ומצאו אותו, זה לא אומר שזה נגמר.

תודה, תודה רבה. אני רוצה לשמוע את מיטל שפירא מהלובי למלחמה באלימות, בבקשה מיטל.

אז אני אתחבר לדברים שאמרו חברותיי, אנחנו רואים שבשנים האחרונות תופעת האלימות המינית ברשתות החברתיות גוברת, הרבה פעמים היא גם מלווה בסחיטה.

אני אהיה קצרה ואני אגיד את שני הדברים שמבחינתנו מתחילים לתת פתרון לתופעה הזאת: דבר ראשון, הרחבת מוקד 105, שייתן מענה גם לבגירים, חיזוק העניין של הסיוע הנפשי, אנחנו רואים פה בעדויות בצורה חד משמעית, שהטיפול הוא לא מספק ואין סיוע נפשי הולם. הדבר השני, זה באמת להגביר את החינוך בבית הספר, מוגנות מינית לכל הילדים מהתחלה עד הסוף.

תודה רבה, תודה מיטל. אורנה היילינגר מאיגוד האינטרנט.

תודה רבה לך גברתי היו"ר. יש לי שני דברים להגיד לך.

א' בשבוע שעבר פורסם סקר של איגוד האינטרנט הישראלי, על הנושא של פגיעות מיניות ברשת, כמה נתונים קצרים ככה בשביל להיתפס. 92% מהציבור לא מתלונן כי הוא חש שאין טעם להתלונן על פגיעות מיניות ברשת. 93% מהנשים, לא חשות מוגנות ברשת.

חשוב לומר עוד דבר, 32% הצהירו שהם קיבלו פניות כאלה או אחרות בעלות תוכן מיני, ורבע ביקשו מהם לשלוח תמונות אינטימיות של עצמם.

בעצם קיים בתחושה שלנו, קיים פער בין הפגיעות בפועל, לבין מה שאנשים חווים ומזהים כפגיעה מינית ברשת, כי היום לא צריך להתחכך בבחורה, מספיק לשלוח לה איזו שהיא תמונה או דיק-פיק או דברים כאלה.

אני חושבת שהדברים של מיקה היו מספיק חזקים, אבל לדבר עם בחורה שקיבלה דיק-פיק, תמונה של איבר מין של גבר שהיא לא ציפתה לו, היא מרגישה מחוללת, היא רואה את האימג' הזה מול העיניים במשך שבועות וימים וחודשים, והיא לא מצליחה להתאושש מזה.

כן חשוב לי לומר, שהפגיעות המיניות או הסחיטה המינית היא לא רק כלפי נשים, יש תופעה מכוערת של סחיטה כלפי גברים, של פיתוי שהם יעשו אקט מיני מול הרשת. היה לי ביום חמישי האחרון, דיברתי עם בחור בן 17 דתי, שנפל בפח, קיים את האקט המיני ואז התחילו לסחוט אותו. מדובר על אלפי ומאוד דולרים, שאותם אנשים מרגישים שאין להם מה לעשות.

חשוב לי כן לנצל את הבמה הזאת ולהגיד, שבאיגוד האינטרנט הישראלי ובשיתוף עם הפדרציה היהודית של ניו יורק, אנחנו מריצים מיזם שהנושא שלו הוא הצד השני של הבריונות ברשת, הנושא של מיתון השיח, וזה אומר, הכשרות של עוזרים פרלמנטרים, מנכ"לים, מנהלי קהילות ואנשי חינוך, בכלים למיתון השיח בתוך הרשתות החברתיות.

תודה רבה אורנה, נאוה 105, נאוה כהן אביגדור, בבקשה גברתי.

תודה רבה, אני מעבר לפעילות של 105 שאני מקווה שבאמת כמו שכולם מכירים, יש כבר גוף לאומי שמתכלל מענה לפגיעה בקטינים ברשת.

אני רוצה רגע להתייחס לנתונים, ואם אחרי זה אפשר לתת גם דוגמא לטיפול שאנחנו עושים, באירוע סחיטה נגד קטינים ברשת.

אני אמרתי שאני רוצה לתת כמה נתונים על קטגוריות הסחיטה ב- 105, ואחרי זה נמצאת פה בזום, נציגת משרד הרווחה בדסק השותפויות, והיא תוכל לתת דוגמא על טיפול שלנו באירוע של סחיטה על רקע מיני.

מספר אירועי הסחיטה מהקמת המוקד ב- 6.8.2018 ועד סוף נובמבר 21, זה 1,814 אירועים שמהווים 5% מכלל אירועי הפגיעה במוקד, שטיפל עד היום באופן כללי בלמעלה מ- 30,000 אירועי פגיעה בכלל הקטגוריות.

מתוך אותם אירועי סחיטה, 97% מהנפגעים הם קטינים, באופן טבעי 105 מטפל בפגיעות בקטינים ברשת, כאשר הגילאים המשמעותיים לפגיעה בקרב הקטינים זה 12 עד 16, גילאי 13, זה גיל ש- 16% מהנפגעים הקטינים הם בגילאי 13, ובגילאי 12 ו- 14, 14% כל אחד. אנחנו יודעים ש- 56% הן נפגעות, ו- 44% הם נפגעים. מבחינת הפוגעים, פוגעים קטינים 84%, זאת אומרת 84% מהפוגעים בקטינים הם קטינים בעצמם.

יש פרופיל של הקטין הפוגע? מאיפה הוא בא? מאיזה רקע סוציואקונומי?

אחד הדברים שאנחנו למדים ב- 105 לגבי כל הקטגוריות, שכל אחד עלול להיות נפגע וגם כל אחד עלול להיות פוגע.

(היו"ר מאיר יצחק הלוי)

זאת אומרת, אין אפיון?

אתה יודע, יש כל כך הרבה קטגוריות פנימיות בתוך קהלי היעד, אבל אי אפשר לצייר סטריאוטיפ של נער או נערה פוגעים, וכשאני מדברת על 33,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת, כש- 70% מהפוגעים הם קטינים, זה אומר שזה יכול להיות בהרבה מאוד מקרים, ילד של כל אחד ואחת מאיתנו, שנקלעים לסיטואציה שהם אפילו לא מבינים אותה.

ואגב כמו שנאמר פה שלא מבינים, לא תמיד הקטינים וגם בגירים, לא תמיד מבינים מתי הם נפגעים, לא תמיד הקטינים גם מבינים מתי הם פוגעים, וכל הנושא של חוק הסרטונים, הוא חוק שאין אליו מודעות, ובהפצה של תמונות וסרטונים מיניים, לחיצה של כפתור, אף אחד לא קולט, הוא לא צילם, הוא קיבל את זה, הוא רק העביר הלאה, הילד בכלל לא מבין, שהוא באותו רגע עובר עבירה פלילית, שדינה לפי חוק הסרטונים עד חמש שנות מאסר. כך שהחינוך בעניין הזה, בהסברה בעניין הזה והטיפול בעניין הזה צריך להיות גורף ולא לאוכלוסייה כזאת או אחרת.

אני רוצה לחזור לנתונים, פוגעים קטינים 84% בקטגוריה הזאת של סחיטה, ויש לנו גם כמובן 16% פוגעים בגירים, 77% מהפוגעים זכרים, 23% מהפוגעים נקבות, ומבחינת הזירות, 34% מהפגיעות היו באינסטגרם, 30% בוואטסאפ, 8% בדיסקורד ו- 4% בפייסבוק ובטיקטוק כל אחד. רוב המקרים, 95% באופן טבעי, הם אירועים משולבים, פליליים אזרחיים, זאת אומרת, זה אירועים שיש בהם את הרף הפלילי, אבל אנחנו כמובן נותנים גם את המעטפת האזרחית.

עוד כמה שאלות, עדיין במאפיינים, הנושא חוצה מגזרים? זאת אומרת את יכולה להגיד, נגיד במגזר X יותר, במגזר Y פחות , או שפחות חשופים, יש דבר כזה? אם אני אקח מגזר חרדי, מגזר ערבי, מגזר מסורתי?

אז קודם כל כמובן לגבי החברה החרדית, אנחנו יודעים שהאמירה היא שהם לא נמצאים ברשת, אבל הם כן נמצאים ברשת בהיקפים כאלה ואחרים.

אני חושבת שהילדים כולם נמצאים ברשתות החברתיות מספר גבוה מאוד של שעות ביום, במדינת ישראל בכלל המספרים הם גבוהים, והם נחשפים, הם נמצאים בזירות אנונימיות, הם יוצרים קשר עם זרים, מעבירים אותם מקבוצות לשיח אחד על אחד בכל מיני אמצעים, ולכן אנחנו מכירים אירועי פגיעה של ילדים בגילאי שש ומטה, ושפוגעים גם פוגעים צעירים.

אני חושבת שאפשר לעשות סוגים של ניתוחים, אבל בגדול אנחנו מדברים על זה שאין איזה שהוא פרופיל סטריאוטיפי לפוגע או לנפגעת.

אני רק אשלים לך את הנתונים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של שנת 2019, 226,000 אנשים שהם בני עשרים ומעלה, חוו חוויה תקשיבו למספר, מספר מטורף, 226,000 אנשים חווי חווית אלימות ברשתות, 28% מהם, הן חוויות של סחיטה. מה שמלמד שאנחנו נמצאים פה בתקלה, זה אני מניח שכולנו מבינים את זה.

אגב, אורנה מאיגוד האינטרנט ציינה פה, העלתה את הנושא של תא הדיווח, ואני חושבת שכולנו יודעים, הנתונים של מוקד 105 מתבססים על מי שהרים טלפון ופנה למוקד, בין אם זה הנפגע או ההורים של הנפגע או הנפגע, ובין אם זה עד לפגיעה באחר, יש מספר אוכלוסיות שפונות למוקד.

אבל אין ספק שאלו נתונים של מי שיזם ופנה, המצב האמיתי הוא מן הסתם בהיקפים רחבים הרבה יותר, אני כן רוצה להאמין שהקמה של מוקד 105 נתנה סוג של מענה ייחודי, חיובי וכמות הפניות אלינו עולה כל הזמן, ואני אשמח אם מי שנמצאת איתנו בזום, שפי מנגדי, היא נציגת משרד הרווחה בדסק השותפויות במוקד, היא תוכל לתת דוגמא של אירוע סחיטה על רקע מיני שטופל במוקד ולהציג את העבודה.

אז נשמע את שפי, ואחרי זה אני אבקש לשמוע את עומר שחר, יו"ר מועצת התלמידים.

אני רוצה להגיד לכם שהיום ביקשנו לשמוע את קולם של בני הנוער, אנחנו רואים בהם אם תרצו סוכני שינוי מאוד, מאוד משמעותיים, שיסייעו לנו, אני מקווה כך, לחשוף, להציג ולטפל בבעיה, בבקשה.

עד שמעלים אותה לזום, אני רוצה להשלים נתון לגבי המגזר הערבי, רק חצי מהמשיבים מהמגזר הערבי, ידעו לזהות מתי הם נפגעים פגיעה מינית בהשוואה לחברה היהודית, זאת אומרת שיש שם גם בעיית זיהוי מהמגזר היהודי.

נשמע את עומר, בבקשה. חשוב לי לשמוע את המבט שלכם כבני נוער, איך אתם רואים את הדברים, ובעיקר, בעיקר גם איך אתם רואים את עוצמת הבעיה, ואולי אם גם יש לכם מחשבות של פתרונות או כיוון לפתרונות.

תודה רבה, אז קודם כל העניין הזה של הרשתות החברתיות, היום אין אדם אני חושב במדינה שלא משתמש ברשתות כאלה ואחרות, ואני חושב שיש המון אתגרים.

אחד מהאתגרים זה הנושא הזה של אמצעי סחיטה, לקחת תמונות, סרטונים אישיים של בן אדם, אני אתייחס בעיקר לנושא של תמונות וסרטונים מיניים שמופצים אצל בני נוער, בני ובנות נוער כמובן.

אחת הבעיות העיקריות שקורה, דיברתם על חוק הסרטונים, אני חושב שהוא בכלל לא נאכף כמו שצריך ואני אסביר, אני עד להרבה מאוד נערים ונערות שהם חברים וחברות שלי, בעיקר נערות, שהופצו תמונות שלהם וסרטונים ועד היום זה מסתובב, גם שרון אמרה את זה, הדברים מסתובבים ברשת, וחבר'ה מעבירים אחד לשני בלי שום חשש שזה באמת יפגע בהם, או שמישהו, הם מודעים לחוק, הם מודעים לזה שזה עבירה פלילית, והם עושים את זה כי הם יודעים שאף אחד לא יעצור אותם על זה, כי אם המון מפיצים אז לא קרה שום דבר.

ואחד הדברים שאני חושב שהם מאוד, מאוד בעייתיים בנושא הזה, זה שלא תמיד הם מרגישים בנוח לשתף ברגע שזה סוג של אמצעי סחיטה או משהוא שעדיין לא הופץ בפלטפורמה רחבה, אז מפחדים לספר להורים, לצוות אולי בבית הספר או מי שיכול לסייע גם למוקד 105, לא תמיד הנער או הנערה ירגישו בנוח להתקשר למישהו.

זה סוג של להודות בטעות שכולם חוששים שאייך יסתכלו עלי שאמרתי את זה, או איך יסתכלו עלי שהופצה תמונה או סרטון שלי, אז אני חושב שבנושא הזה צריך להגביר את האכיפה, וצריך לקחת את המקומות שעוזרים לנערים, לאותם נערים שנפגעו, וגם להנגיש אותם וגם ליצור תחושת בטיחות בקרב הנוער, להבין שאפשר לפנות למקום הזה וזה יהיה בסדר. כי כמו שאמרת שרון, גם בחקירה של משטרה, אז אתה יותר מותקף, אתה מרגיש אשם יותר מאשר לא אשם, הקורבן בעצם.

עוד משהו אחרון בנושא הרשתות החברתיות, כמובן אני גם אזמין אתכם לכנס שלנו היום, אנחנו הולכים לעסוק בכל האתגרים ברשתות, גם בנושא האמון העצמי, בריונות, שיימינג, אני יודע שהיו הרבה דיונים על זה בוועדה, ואני מקווה שהדיונים האלה ימשיכו, אנחנו כמובן נשמח להיות חלק מהם.

אני חושב שעצם זה שהנוער היום נותן את האמירה יחד עם חבר הכנסת, סגן השרה מאיר הלוי, זה שהנוער אומר את האמירה הזאת שהרשת היא מקום שאנחנו נמצאים בו הרבה, וצריכים לראות את הבעיות וצריכים לראות איך אנחנו הופכים אותה למקום טוב יותר ובטוח יותר, זה משהו שלא היה בעבר, וכולי תקווה שניקח את התוצרים מכל היום הזה וניקח אותם לעשייה משמעותית, גם ברמת וועדות, משרדים וגם אני ומאיר.

(היו"ר מירב בן ארי)

תודה רבה, מיקה את רצית להוסיף משהו על מדיניות?

זה איילת רצתה.

איילת רצתה.

רק שני משפטים כי אתם פה כדי לדעת איפה אנחנו מזהות את הזירות, החזיתות העיקריות.

דבר ראשון זה נאמר גם, הכשרות חובה לאנשי חינוך, לזיהוי לדעת לדבר את הנושא הזה בצורה מותאמת לבני נוער, בדיוק כמו ששמענו גם מעומר.

עומר, יש משהו בבתי ספר היום שקשור לזה?

כן מדברים על זה, אבל עדיין, בכל נושא של מיניות אין , אבל עוד יותר בנושאים של מיניות ברשת, זה נושא שקשה מאוד לגשת אליו. לרוב המורים אפילו אין רשתות חברתיות, הם לא יודעים את הסכנות שטמונות שמה, אז קשה להם לתת את ההסבר הזה.

לא יכולתי להגיד את זה בצורה ברורה יותר, גם בהקשר של הכשרות לאנשי חינוך, וגם הכשרות חובה לתלמידים, למניעת פגיעה מינית ומיניות בריאה. חוק של סגן השרה, שיעבור אני מניחה, של הסרת תכנים, לתת למדינה כלים להסיר תכנים פוגעניים.

שרון גל פרי הייתה איתי בדיונים של החוק הזה בסיבוב הקודם, לצערי זה נבלע, חייבים לאפשר את האמצעי הזה, מי שכבר פורסם, שאפשר יהיה להסיר אותם באמצעים הטכנולוגיים הקיימים.

הצעת חוק שלך גברתי היו"ר, של צביעה של עבירה של סחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות כעבירת מין, היום רק חוק הסרטונים, מה שמכונה בהקשרים שאנחנו מדברים עליהם, רק חוק הסרטונים, הוא בעצם עבירת מין, המשמעות היא שמי שמתעד ללא אישור, ומי שסוחט על רקע מיני הוא לא עבריין מין, ומי שנפגע ממעשיו, הוא לא נפגע עבירת מין.

המשמעות היא עצומה בכל מה שקשור לזכויות של אותו נפגע, ולתיוג של אותו אדם כעבריין מין, התמקצעות גורמי אכיפת החוק בחקירות או בכלל ביחס, אין עבירה שסובלת מהאשמת קורבן, כמו הנושא הזה של פגיעות ברשת, אז למה הצטלמת בכלל, מה ציפית שיקרה, זה סתם סביב מריבת אוהבים, אתם תחזרו להיות ביחד ותשכחי מזה, וכן הלאה.

ואני מתחברת לדבריה של ד"ר אביגדור, קמפיינים עם העלאת מודעות של בני הנוער, של הורים, של אזרחים שיידעו על המענים הקיימים כדי לטפל בנושא, גם מה זה בכלל לזהות את המעשים כפגיעה, וגם והכי חשוב, לדעת לאן לפנות מי שנפגע, תודה.

תודה. אני רוצה לשמוע את ליז מטיקטוק, ליז האם את שומעת אותנו?

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

כן אני שומעת.

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

אני אציג אותך לפני, כי אנחנו כבר נפגשנו אני וחברי מאיר. ליז מובילה את טיקטוק פה בישראל ועוד מדינות שהיא תזכיר.

אם מישהו לא דובר אנגלית, תיידעו אותנו ואנחנו נתרגם לכם.

אני יכולה להבטיח לך שאנחנו כבר נפגשנו ואני רואה שיש לפנינו אדם שאנחנו יכולים לשתף פעולה איתו, וזה מאוד חשוב בשבילי שאת כאן ליז, כי בשבילך זה כנראה טוב, אבל בשבילנו טיקטוק זה הרשת הכי מפורסמת ברשתות החברתיות לפרסם סרטוני וידאו, ולדאבוני לפעמים אנשים משתמשים בה לפגוע באנשים אחרים בישראל.

אז בבקשה אם תוכלי לספר לנו מה את עושה בטיקטוק, אולי איך לעצור או איך לעזור לנו למנוע סיטואציות כאלו.

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה רבה שאתם מארחים אותי בבוקר זה, נחמד לראות אתכם שוב, וזה כבוד להיות בדיון זה בנושא חשוב זה.

כמו שאמרת, אנחנו גדלים כאן, הנוכחות שלנו בישראל גדלה כל הזמן, עם הגדילה החברה מבינה שיש לה אחריות למשתמשי האפליקציה, לא רק לחינוך לדברים כאלו אלא גם לנקוט באמצעים באפליקציה, למנוע תוכן כזה מחוץ לטיקטוק.

אולי אתחיל בזה שאומר, שסחיטה ופעילות פלילית בטיקטוק, היא הפרה של הנחיות הקהילה שלנו, אנחנו מפרסמים דוחות כל רבעון על תכנים כאלה שאנחנו מוציאים מהפלטפורמה. כאשר זה מגיע לפעילות פלילית והתנהגות מסוכנת, יש לנו סובלנות נמוכה לתכנים מסוג זה, רק אחוז אחד מ- 89 מיליון סרטוני וידאו ברבע האחרון הורדנו בגלל פעילות פלילית.

הורדנו את התכנים האלה באופן יזום מהמכשירים שלנו, השתמשנו באנשים ובטכנולוגיה לזהות סוג כזה של תכנים, ו- 89 אחוז מהתכנים הורדו על ידי המכונות שלנו ובערך 9 מתוך 10 סרטוני וידאו מורדים לפני שמישהו רואה את זה, אנחנו לוקחים מאוד ברצינות את התכנים האלה ומורידים את זה מהפלטפורמה כי זה הפרה של החוקים שלנו.

דבר נוסף שאנחנו עושים שמאוד חשוב לרכיב הטכנולוגיה ואנחנו בודקים את הרכיב הזה, אנחנו מקווים לנסות לספק ייעוץ לנערים צעירים, וחיפוש אחר בעלי נטיות להתאבדויות או יעוץ לבעיות נפשיות, אנחנו מנסים לספק דרך שיכולה לספק להם עצות לבריאות הנפש, אנחנו כמובן עובדים עם הפלטפורמה ומחפשים ב- 2022, שיהיו יותר דרכים חינוכיות, החינוך הוא מאוד קריטי להבנת העובדה שתוכן כזה הוא מאוד פוגעני ליחידים, שמענו סיפורים, סיפורים עצובים של אנשים שהושפעו בעקבות זה, ולכן אנחנו מרגישים שיש לנו תפקיד קריטי בחינוך.

כמובן שיש לנו צעירים שמשתמשים בפלטפורמה שלנו, ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות הרבה במערכת החינוך, ואני מברכת דיון על איך אנחנו יכולים לייעץ לבתי ספר לחינוך בני נוער על תכנים אלו, וגם לספק עזרה לכל אחד שיש בעיות עם זה.

אני רוצה רק להעיר, תוכן זה לא מותר בטיקטוק, אנחנו נוקטים באמצעים להוריד תכנים כאלה, אבל בנוסף אנחנו מבינים שיש לנו אחריות לחינוך ואנחנו נשמח לשתף פעולה עם 105 וארגונים נוספים בתקווה לתת ייעוץ לבתי ספר באשר לתכנים מסוג זה והנזקים שהם עושים לאנשים.

אני מקווה שנוכל להמשיך את הדיון בשנה הבאה, ולזהות דרכים לעבוד עם בתי ספר, מורים, והורים, לעזור לחנך אנשים על תכנים אלו ואיך אנחנו רוצים להוריד תכנים אלו מטיקטוק, ולשמור את זה מחוץ לטיקטוק.

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

ליז, אני רק רוצה לשאול אותך, אתם מתכוונים לעשות קמפיין עם 105 ב- 2022 עם נוער, אולי זה יעזור יותר מאשר עם המורים, כי הם כנראה יותר ברשת שלכם מאשר בבית ספר, אולי אם תוכלו לעשות את זה ביחד. מה אתם מתכננים לעשות?

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

אנחנו עובדים עם 105 עם נאווה והצוות שלה, בשנה האחרונה התחלנו בשיחות על מה שנוכל לעשות ב- 2022, אבל אנחנו פתוחים לרעיונות, אנחנו כמובן צריכים לקדם את 105, אנחנו צריכים למצוא דרך להשתמש באפליקציית טיקטוק לחינוך, אנחנו עדיין לא יצרנו קמפיין ספציפי שמזוהה עם האפליקציה, אבל אנחנו בדיונים עם נאווה על כך.

(אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה לי, תודה רבה, אני אוסיף בעברית לנאווה, אבל אתם תוכלו לדבר על זה אחת עם השנייה.

אני חושבת שאולי בקמפיין שלכם עם טיקטוק ו- 105, כדי לשדר לבני נוער, אתם עובדים ביחד עם מועצת תלמידים?

קודם כל יש לנו פורום נוער בתוך 105, ומועצת התלמידים ולא רק מועצת התלמידים, אלא תלמידים ונוער ממקומות נוספים, חברים בפורום הזה, והם שותפים לכל העשייה שלנו, והמחשבה עם טיקטוק, אנחנו כמובן צריכים לקבל את כל האישורים וכל התהליך, אנחנו גוף ממשלתי, אבל חשיבה על חודש פברואר, שהוא החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת, לעשות איזה שהוא קמפיין משותף כדי להעלות את המודעות.

אז אני רוצה לראות שאתם עושים וכמובן אם אתם תצטרכו עזרה מול טיקטוק, אני יעזור, ומאוד חשוב לי שמועצת התלמידים יהיו בתוך האירוע הזה של הקמפיין, יש לו עבודה כאן מאוד טובה עם טיקטוק ואתכם, אז כל מה שנוכל לסייע כמעטפת, כדי להוביל את הקמפיין הזה בפברואר, זה מאוד חשוב.

אני רוצה לראות שדברים פרקטיים יוצאים לשטח כדי באמת לסייע לאותם חברה צעירים אבל לא רק. אני על מה שדיברו כאן על בגירים ב- 105 זה פרויקט שאני לקחתי אותו לקדנציה הזאת, ואנחנו נפעיל, מוקד 105 יצטרך לתת מענה גם לחבר'ה מעל גיל 18.

אני דיברתי כשלא היית – גברתי היו"ר, שבדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב- 2019, 226,000 תושבים מעל גיל 20, חוו חווית אלימות ברשתות.

כן, בגלל זה מאוד חשוב שהם הגיעו, גם שרון וראובני, כי בסוף אנחנו צריכים לסייע גם לחבר'ה שעברו את גיל 18 ואין להם עם מי לדבר.

נציגת הרווחה ביקשת שתדבר, היא תדבר בקצרה ואז משטרה, בבקשה, היא בזום? בבקשה הנציגה של הרווחה מ- 105.

שלום, שמי שפי מנגדי, אני מפקחת מחוזית לחוק נוער של הרווחה, בתוך מוקד 105. אני רוצה לתת דוגמא לאירוע של סחיטה מינית כפי שטופל במוקד, בשיתוף כמובן של כל הגורמים הפועלים במוקד והקהילה.

מה שבחרתי, זה בעצם איזה שהוא אירוע שהתחיל במוקד והתפתח לאיזו שהיא פרשייה מאוד, מאוד גדולה, שגם הייתה בכל התקשורת, הפוגע בגיר ומהחקירה שלו באמת עלו עדויות לפגיעות נוספות בילדים. כל הסיפור הזה בעצם התחיל באיזו שהיא פעולת הסברה שנעשתה על ידי מפקדת המוקד לשעבר בחטיבת ביניים, בתום ההרצאה ניגש אליה נער בן 14 וסיפר לה שהוא נסחט מינית על ידי בחור שהוא הכיר ברשת.

היא הפנתה אותו כמובן למוקד 105, הוא התקשר למוקד, ענה לו כמובן שוטר, והוא סיפר על קשר שהיה לו עם בחור בגיר כבן 28, שבהמשך הרומן התברר שהוא הרבה יותר גדול, והוא הכיר אפליקציית - - אפליקציה אנונימית שבעצם כשאתה מוריד את האפליקציה אתה מתחייב גם לפתוח מצלמה, איך שאתה נכנס לתוך האפליקציה, כבר עומד מולך מישהו שאתה מדבר איתו, וזה רנדומלי, אם אתה מדבר אם מישהו אחד עכשיו, אז אחר כך אתה כבר לא יכול להמשיך לדבר איתו, אתה יוצא ונכנס מחדש זה כבר מישהו אחר.

אותו פוגע, אותו חשוד, שכנע אותו להוריד סקייפ ולדבר איתו בסקייפ, אז הם עשו איזה שהוא מעבר לאפליקציה נוספת שנקראת סקייפ, ושם הוא דיבר איתו בצ'אט ובהמשך גם בווידאו. כל הקשר עם הבחור הזה התחיל בקשר של שיחות רגילות ובהמשך בעצם התפתחו למשהו מיני.

מה שהבחור הזה בעצם עשה, הוא הפעיל עליו כל מיני מניפולציות, ויצר איתו איזה שהוא יחסי אמון, שאפשרו בעצם אחר כך את הפגיעה, הוא ביקש ממנו לעבור לווידאו, הוא אמר לו שהוא מדבר עם הרבה ילדים, לאורך כל השיח איתו, הוא הציע לא משהו שהוא חד פעמי, זה משהו מתמשך, החמיא לו מאוד לחזק את הביטחון שלו, ובהמשך בעצם הוא התחיל לבקש ממנו שיעשו שיחות בווידאו, זה התחיל ללא חולצה, אחר כך ללא מכנסיים, אחר כך בעירום מלא, כשהחשוד בעצמו עושה את אותו דבר, זאת אומרת כל ההתנהלות המינית הזאת הייתה הדדית, כמובן החשוד עשה את הכל רק ללא פנים.

בהמשך בעצם החשוד ביקש ממנו להיפגש איתו, או באוטו שלו או בבית, עד למצב הזה הנער בכלל לא הבין שהוא מנוצל ונפגע, כשהוא ביקש ממנו להיפגש איתו, אז הוא התחיל להבין שמשהו לא בסדר, והוא נורא, נורא התלבט והוא אמר גם לשוטר ולמומחה, אני לא רציתי, אני מאוד התלבטתי כי הקשר היה לי מאוד נעים, הוא כל הזמן החמיא לי, היה לי ככה טוב בקשר, אבל בסוף הוא החליט שהוא לא רוצה והוא לא נפגש איתו.

ואז הבחור התחיל לאיים עליו, שאם הוא לא ייפגש איתו, הוא לא ימשיך להתנהל איתו באופן שהם התנהלו עד כה, הוא יפיץ את התמונות והסרטונים להורים שלו, ולחברים שלו.

בל נשכח שזה נער בגיל ההתבגרות שבודק קצת את הזהות שלו, את הנטייה המינית שלו, לנסות קצת בחוויות מיניות שמאוד התפתחותיות לגיל, ובאמת החשש היה מאוד, מאוד גדול. למזלו של אותו נער הוא לא התפתה להיפגש איתו, ככה הוא גם בעצם מנע פגיעה נוספת.

מה שעשינו פה במוקד, עשינו איזו שהיא התערבות גם פלילית וגם טיפולית במשולב, האירוע הזה עבר ליחידה 105, בתוך המטה הלאומי, שזאת יחידה משטרתית לכל דבר שהיא הובילה קדימה תהליך פלילי.

שפי אני ממש מבקשת שתיכנסי לסיכום כי יש עוד שני אנשים ונגמר הזמן.

הרעיון הוא באמת ליצור איזה שהוא רצף טיפולי של התמקדויות בהליך הפלילי, מה שאנחנו עשינו, יצרנו קשר גם עם האמא שלו, גם עם הקהילה, עם הרווחה בקהילה, הפננו למרכזי הגנה, שם התבצעה החקירה וההערכה על המצב הרגשי שלו, מרכזי הגנה זה גם שירותים של משרד הרווחה, והרווחה הפנתה אותו למרכז טיפולי ייעודי לנושא כזה שבפיקוח משרד הרווחה, לטיפול הלאה.

תודה, תודה רבה. אני נותנת להדר להב, ממש בשני משפטים, כי היא מומחית לפגיעות מין ברשת.

שלום נעים מאוד, שמי הדר להב לשעבר חוקרת עבירות מין ונוער ביחידה 105, כיום אני דוקטורנטית לתחום בקרימינולוגיה, חוקרת פוגעי מין ברשת.

אני רוצה להעלות ממש בקצרה נושא שחשוב מאוד וכמעט ולא נדון בשיח, מיקה נגעה בו בכמה נקודות, שזה הטווח הקשה ביותר של עבירות מין ברשת, זה עבירות שמגיעות לאחר בדרך כלל, תהליך של גרומינג, של הטיפוח והן למעשה מתמקדות באינוס וירטואלי.

מרבית האנשים, אני מסתובבת בארץ מחתת רגליים בכדי להעלות את המודעות, אני מחתת רגלי בכל הארץ בכדי להעלות את המודעות לתחום, כי אנשים לא מכירים את הנושא של אינוס וירטואלי, מעשה סדום וירטואלי, שההשפעה שלו על הקורבן זהה לאינוס במרחב הפיסי, וזה נושא שחשוב לדון עליו ולהעלות אותו, כי הוא מאוד, מאוד נפוץ.

יש לי נתון מקיבוץ של כמה מחקרים, שבממוצע כשני ילדים בכל כיתה, יחווה לפחות ניסיון של תהליך של גרומינג ועשויים להגיע עם זה לפגיעה מאוד, מאוד קשה שהשפעתה היא מרחיקת לכת, בלי חלילה לפגוע או להנמיך את הפגיעה של חוק הסרטונים, זו פגיעה מזעזעת.

אבל לחוות אינוס וירטואלי, או מעשה סדום, או פגיעה מתמשכת, היא לאין שיעור קשה, וכמו שאמרתי היא מרסקת את הנפש.

אבל מה את מציעה מהניסיון שלך?

בראש ובראשונה אני מחזקת את מה שחברתי איילת אמרה, לבסס, לעגן תוכנית שתלמד כמו שיו"ר מועצת התלמידים אמר, תעגן בצורה מסודרת, חינוך בתחום.

אנחנו שולחים את הילדים האלה למקום שרוב האינטראקציות שלהם מתחרשות שם און ליין, בלי שום הדרכה, זה כאילו לשלוח אותם לים בלי ללמד אותם לשחות או מה משמעות הדגלים והגלים.

צאו למקום הכי מסוכן שקיים, כי הכל פרוץ והכל פתוח, ועברייני המין מומחים והם יודעים בדיוק, איפה למצוא, איפה נמצאים הילדים, הם דוברים את השפה שלהם כי הם עובדים על זה, הם עובדים על זה כי זה האובססיה שלהם, זו הפתולוגיה שלהם בצורה שאין דרך בכלל לתאר כמה הם מכירים.

אני עברתי באמת על מאות צ'אטים בין קורבנות לפוגעים שלהם, אני יכולה לזהות מראש גרומינג ועדיין הייתי נופלת בפח כי הם כל כך מומחים והם פשוט יודעים להפיל אותם בפח.

אבל המדינה מתנגדת לחיקוק של העבירה הזאת אני חייבת לומר, הצעת חוק של חברת הכנסת קרן ברק של המועצה לשלום הילד, שאנחנו מקדמות ביחד איתם, והיא נבלמה על ידי המדינה בטענה שזה מחוקק כבר. יושבת כאן חוקרת מהשטח, אני חושבת שחשוב אולי לייחד דיון בנושא הזה.

בסדר, אני לא אייחד דיון אני אדבר עם קרן.

אמרת שיש לך שני דברים, אחד זה הגרומינג.

הגרומינג זה בעצם מה שמוביל לפגיעות הקשות ביותר שצריך להעלות על השיח ולהסביר. יש ממש דרכים לזהות את הגרומינג גם בתחילתו, עוד לפני הפגיעה.

היום כל האפליקציות שמנטרות, אפליקציות ניטור הורים או טיקטוק, יודעים לנטר פגיעה שהיא כבר קרתה, כשכבר נשלחה תמונה, או שכבר התחיל שיח מיני כלשהו.

יש היום טכנולוגיה שמאפשר לזהות את תהליך הגרומינג בתחילתו, כשגבר שפונה לנערה בת 12 אין לו מטרה אחרת לזה. חייבים לעלות את זה לשיח.

תודה רבה הדר, ואני רוצה לתת לנציגת המשטרה, בבקשה גברתי.

פקד שירן חנניה, ראש חוליית מדיניות ואסטרטגיה בסייבר, אני מחטיבת הסייבר של משטרת ישראל, בעצם המטה המקצועי המתודולוגי בכל התחום.

אני רוצה להגיד ככה, קודם כל נושא הדיון דיברנו על שימוש ברשתות חברתיות באמצעי סחיטה וניצול וזה נסב בעיקר סביב עבירות מין, אבל יש לנו שלל עבירות ברשת שמנצלות אזרחים, גם באזורי המרמה וההונאה, שזה בכל כר פורה.

משטרת ישראל, השיח בה השתנה מאוד בשלוש השנים האחרונות, גם ברמת המטה, גם ברמת הפיקוד, כבר מבינים שהפשיעה זזה ככה למרחב המקוון. צריך להגיד שיטת דיווח, יש דיווח מאוד מאוד גדול, אנחנו מנסים מאוד בעיקר בשנה האחרונה, לעבוד בשיתוף עם גופים אחרים, כדי להבין ולקבל תמונה קצת יותר רחבה. אם זה מערך הסייבר הלאומי, אם זה איגוד האינטרנט.

אנחנו כן שמנו מתודולוגיות חדשות לעבודה במרחב המקוון, אם זה אומר הכשרות מתקדמות, גם מחוקרים, גם לאנשי המודיעין, הסברה באמת יותר בנושא הזה גם לגבי שוטרים.

אנחנו עושים עבודה מאוד נרחבת גם בציר המניעה, זאת אומרת הרבה פעמים, וכבר דיברו על זה פה, כל העניין של חינוך והסברה, גם המשטרה לוקחת חלק בכל מה שקשור להוציא קמפיינים תודעתיים לציבור גם בחברה הערבית, עכשיו עם הקמת אגף סיף, יש לנו שיתוף פעולה מאוד פורה איתם.

כל מה שקשור להונאה ברשת, השבוע זה שבוע מודעות בסייבר, של מערך הסייבר הלאומי, ואנחנו לוקחים בזה גם חלק כמשטרת ישראל, ומנסים להסביר כמה שיותר כדי לצמצם את הפשיעה, בסוף משטרת ישראל באמת רואה בזה ערך, שככל שהציבור יהיה מודע יותר גם הנטל על המשטרה כנראה יקטן.

בנוגע לתיקים כאלה ואחרים, אפשר להגיד שיש אלפי תיקים שנפתחים אבל שוב, אני באמת לא חושבת שזה משקף את המצב כמו שהוא, והמשטרה באמת עושה צעדים ובאמת מודעת, השיח במשטרה הוא אחר היום על כל מה שקשור לעבירות במרחב המקוון.

צריך להגיד שגם באזורים של הכנסת ושל החקיקה, אדון סגן שרת החינוך אמר את זה, המשטרה מגבשת יחד עם משרד המשפטים כמה חידושים והצעות חוק כאלו ואחרות, שיאפשרו למשטרה יותר כלים להתמודד.

כמו מה את יודעת?

כמו חוק החיפוש שצריך להתעדכן, כל מה שקשור.

את החיפוש אישרנו אתמול בבתים, לא קשור לפשיעה, זה חדש החיפוש?

אני אומרת, הצעות חוק שמתגבשות כרגע עם משרד המשפטים ויועלו מן הסתם למושבי הכנסת, לא יודעת אם בחורף או בקיץ, מתי שזה יהיה.

גם בכנסת אנחנו צריכים לשים לב, החקיקה האחרונה נניח חוק הסרת אתרים, שעבר ב- 2018, זה עוסק רק בארבע עבירות, טרור, סמים, זנות והימורים. איפה כל אתרי המרמה, אתרי ההונאה, העבירות ברשת רק הולכות ופורחות, ואם החקיקה לא מתקדמת בנושא, אני מאוד מקווה שהצעות החוק שאנחנו עובדים עליהם יחד עם משרד המשפטים, יבואו לידי ביטוי, יקבלו את המענה המתאים בכנסת, וזה גם יאפשר למשטרה יותר כלים להתמודד עם האנונימיות, עם היכולת לפרום בסוף את השחקן.

זה יותר ויותר מאתגר, והמשטרה עושה ככל יכולתה, אבל גם בסופו של דבר עם התקדמות הטכנולוגיה ואי התקדמות החקיקה, אנחנו נעצרים באיזה שהוא מקום.

את יודעת מה הנתונים, לי כתוב שב- 2018 עד 2020, נפתחו במשטרה 7,205 תיקים על עבירות מקוונות של איומים סחיטה והסטה, מכירה את זה? מה הנתונים שיש לך?

נתוני תיקים של סחיטה איומים ומרמה למשל, 2018 זה היה בסביבות ה- 3,000, 2019 בסביבות ה- 3,600 ב- 2020 4,700.

מקוונת כן?

כן, שקשור לאינטרנט בצורה כזו או אחרת.

אז כמה כתבי אישום הגישו?

כ- 10%, ב- 2018 קצת יותר, כ- 15%, 2019 גם 15%, 2020 כ- 10%. אני אומרת, זה מאתגר.

אז מה לדעתך הסיבה שבעצם לא מגישים כתבי אישום, למה רק 10%?

קשה לבוא ולהגיד למה לא הוגש כתב אישום כזה או אחר, אני אומרת שבסוף משטרת ישראל צריכה לעבוד עם ראיות, משטרת ישראל צריכה להציג שרשרת ראיות, יותר ויותר קשה עם התקדמות הטכנולוגיה, להציג שרשרת ראיות מתאימה.

כשאת אומרת שמתוך כל התיקים של אותה אלימות ברשת רק 10% זה בעיקר מה? בגלל שאין מספיק ראיות או שאין לך חקיקה? תסבירי כי יש פה חברי כנסת שיבינו.

אני אומרת, אני לא יודעת להסביר למה תיק כזה או אחר, אני לא מעורה בכל פרטי התיקים בשביל להגיד למה תיק כזה או אחר לא הבשיל לכדי כתב אישום, אני אומרת ברמת המטה מה שאני רואה בפערים, יש גם פערי חקיקה בין היתר שלא מאפשרים למשטרה להפעיל כאלה ואחרים.

פערי חקיקה אנחנו גם נבדוק, אני רוצה לעבור למ.מ.מ ולסכם.

תודה רבה בוקר טוב, נורית ממרכז המידע והמחקר של הכנסת.

נורית אני רואה שיש לך משהו לספר לנו חשוב.

אני פשוט רוצה להתייחס נקודתית לשני דברים, נקודה אחת שעניינה את הוועדה בעניין החלת מוקד 105 גם על בגירים. ראיתי באמת שהרבה מהדיון תפס כיוון על חוק הסרטונים, אנחנו בשלוש השנים האחרונות כתבנו שני מסמכים על חוק הסרטונים, ובאחד מהם הצגנו את ההתפלגות של קטינים ובגירים.

אכן יש את הנתון הקשה של 44% מהקורבנות שהם קטינים, אבל זה אומר ש- 56% מהקורבנות הם בגירים, וזה רק מתחבר לשאיפה של הוועדה לדון במוקד 105 גם באשר לבגירים.

דבר שני, רק לגבי השיח שהיה עכשיו באמת הירידה מסדר גודל של אלפי תיקים שנפתחים על עבירות מקוונות לנגיד 10% כתבי אישום, ועל זה אני עוד יכולה להוסיף, שעוד חלק יותר קטן מזה בכלל מגיע להחלטה שיפוטית, למשל במסמך ששלחתי אתמול לוועדה, אנחנו רואים שרק 2.5% מהתיקים שנפתחו, נפתחו בגלל הסטה, איומים או סחיטה מכוונים הגיעו להחלטה שיפוטית.

באמת יש טעם לשאול מה קורה במעבר בין פתיחת התיקים לכתבי האישום.

החלטה שיפוטית היא כבר אישום?

החלטה שיפוטית זה כבר בידי בית משפט, או אשם או זכאי אבל שהגיע בכלל לבית משפט ולשמיעת העדויות, תודה.

תודה נורית, מאיר ממש בדקה ונתכנס לסיכום.

אני רוצה להפנות מבט למשטרה ואני רוצה להדגיש שאני חושב שהטיפול הוא לא טיפול חד פאזי אלא טיפול מערכתי, זאת אומרת אתה לא מפנה למשטרה כי אני חושב שהם תכלית הכל, כי צריך לטפל בנושא הפרקליטות ובתי המשפט.

אמרת נכון גברתי, נושא החקיקה, ואני אומר לכם, יש כאן חברי כנסת שהם בהתמסרות למשימה הזו, ולכן זה חלון הזדמנות מצוין לטפל בעניין.

אבל מה שאני רוצה לבקש, אני חושב שהנושא הזה לא נמצא כנושא, כפי שאני מגדיר אותו, אמירת ליבה במטה המשטרה, זה לא אמירת ליבה, אני חושב שזו צריכה להיות אמירת ליבה, שזה מה שנקרא ביעדי מפכ"ל, שמחלחלים לרמת המרחב ולרמת התחנה, ושיש לה הקצאת משאבים ראויה, ויש גורם מטה שזה התחום שהוא מופקד עליו, בלי שום קשר ל- 105, אני רוצה שיהיה ברור.

זו צריכה להיות המשימה. מתחת לעינינו גדלה פה מפלצת, שהיא הופכת להיות השיח החמור בחברה שלנו, ולכן אני חושב שכך צריך לראות את זה. כל זמן ולא יהיה, אז אנחנו תמיד, תמיד נשים פעמינו לגניבות ולפריצות וכל מיני דברים חשובים כשלעצמם, וזה תמיד יישאר כדבר שלא מכירים מספיק, לא יודעים מספיק, נסתר מבינתנו וכן הלאה והלאה. לכן אם את שואלת אותי את דעתי, דעתי גברתי היו"ר, זה חייב לעלות מדרגה בנושאי הליבה של משטרת ישראל.

תודה רבה, ברשותכם אני אכנס לסיכום.

תודה רבה חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי על היום המיוחד הזה, ועל כך שאתה באמת דוחף את הנושא, וכמו שאמרתי בתחילת השיחה שלנו, אנחנו גם נרצה להמשיך ולהתעסק בזה, גם עם המחליף שלך כיו"ר השדולה.

אני רוצה להגיד תודה לשרון ולראובני שהגעתם לכאן, וסיפרתם את הסיפור האישי שלכם. ראובני אני משתתפת בצערך, אני חושבת שמדינה שלמה הזדעזעה מהאירוע עם אביך, ובסוף הוא שילם מחיר גדול מאוד, הוא היה בסוף בתפקיד ציבורי והוא שילם מחיר וגם אתם שילמתם, אז גם אתה יודע בסוף סליחה מהמדינה זה גם חשוב לומר, וחשוב להגיד בטח בוועדה לביטחון פנים, כשהבנתי גם שאתה שוטר, אז במקרה אתה ממשיך בדרך הזו, סליחה והתנצלות מהמדינה שבסוף שמה את אבא שלך בקו, וכנראה לא היינו שם מספיק בשביל לתת לו את ההגנה שהגיעה לו.

גם לשרון עם הסיפור שלך שבאמת כל המדינה גם ליוותה אותו, והטיימינג שדווקא עכשיו כשהוא משוחרר אחרי תוכנית שיקום והתנהגות טובה, ומי מבטיח לנו שהוא לא יפעל עוד פעם באמת כדי לפגוע.

אז אני מודה לשניכם במיוחד שהגעתם, אני מודה כמובן לכל הארגונים החברתיים, לארגוני הסיוע שתמיד נמצאים פה באמת איתנו, הלובי למלחמה באלימות וכמובן 105 שאני מלווה אותם מהיום שהגעתי לוועדה, ומשימת העל שלי היא באמת להגדיל את 105, להרחיב אותו כי יש לנו כאן רעיון חשוב וטוב, ואנחנו צריכים לתת לו גיבוי כמדינה.

מועצת התלמידים, הנוכחים שלכם פה היא קריטית, אתם נמצאים כאן לאורך כל היום, יש לכם אירוע חשוב באודיטוריום, אין מה לעשות, אתם הדור שנושא על כתפיו את האחריות.

אגב, כבר היה כאן דיון על קטינים וראינו שרוב התוקפים הם קטינים, כך שמצד אחד יש את האחריות, מצד שני רוב האירוע נמצא אצלכם, לכן יש לכם ממש אחריות כלפי הציבור בכלל, ואנחנו סומכים עליך עומר ובכלל על ההנהגה שלכם, שתיקח את הנושא הזה ברצינות.

אנחנו ככנסת מחויבים, יש לנו גם חקיקה שאיילת ממרכזי הסיוע כבר דיברנו בשבוע שעבר, ואנחנו כן נקדם את הנושא של סחיטה ברשת של עבריינות מין לצורך העניין כעבריין מין, שעד היום לצערי זה לא מוכר, ועוד נושא חקיקה, אני גם אבדוק את העניין של חוק הסרת אתרים שדיברתם נציגת המשטרה, מה אפשר כן לסייע לכם.

אנחנו עוד פעם, הוועדה הזאת כל פעם שהיא מתקדמת, היא נתקעת בסוף באירוע שרשרת המזון, ב- 2.5% תיקים שרובם גם הולכים הביתה.

ברור לי שיש לנו בעיה אמיתית בתוך בתי המשפט, וגם כאן יש לי כבר כמה דברים שצברתי בחודשיים האחרונים כדי להבין איך בתי המשפט מתייחסים. אני חושבת שגם המשטרה, גם הפרקליטות וגם בתי המשפט צריכים להבין שהעבירות במדינת ישראל משתנות, ורוב העבירות לצערי היום, הם קיימות ברשת, ואנחנו לא נותנים מספיק תשובות אמיתיות לנפגעים, ולכן הוועדה הזו שהיא גם חדשה, לוקחת את הנושא הזה מאוד, מאוד ברצינות, ואנחנו גם נדאג לקדם את זה.

אני גם אמשיך פה לקיים דיונים על האלימות ברשת, אם צריך נביא לפה גם את הפרקליטות ובתי המשפט שיסבירו למה זה בעצם לא קורה שם.

הוועדה תפנה למשרד החינוך, לשרת החינוך שהיא בקשר טוב איתה, כדי להביא כיצד אנשי החינוך מקבלים כלים כדי לסייע לתלמידים בתוך בתי הספר, זה יהיה חלק מהמסקנות של הוועדה, ואנחנו גם נלווה את 105 ואת טיקטוק לקראת הקמפיין שלהם בחודש פברואר, אני רוצה לראות שזה באמת עובד, ושבאמת מגיעים לכמה שיותר תלמידים.

יש פה כמה נושאים שאנחנו נמשיך אותם הלאה, בכל מקרה, כאן בוועדה הזו היינו פה לפני חודש וחצי, כל תקופה קצרה אנחנו נמשיך לדון בכל מיני סוגיות שונות שקשורות באמת לניצול וסחיטה של אזרחים, באמצעות שימוש ברשתות החברתיות. שתדעו אנחנו לוקחים את זה ממש כתוכנית של הוועדה, ובכלל כל מי שנפגע ורואה את זה, שיידע שזו אחת ממשימות העל של הוועדה הזו וזה האלימות ברשתות החברתיות.

אני מודה לכולכם שהגעתם, תודה רבה הישיבה נעולה.






הישיבה ננעלה בשעה 11:12.