פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



34
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק
הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות
04/01/2022

הכנסת העשרים-וארבע





הכנסת





מושב שני


פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות,התשפ"ב–2021
יום שלישי, י' בטבת התשפ"ב (14 בדצמבר 2021), שעה 10:00

אתגרי המטופלים בקנביס הרפואי

חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר
יעל רון בן משה
רם שפע

גבי לסקי

בעז לב - נציב הקבילות למקצועות הרפואיים, משרד הבריאות

עילם שניר - עו"ד, משרד המשפטים

גיל שויד - ראש תחום קנביס, שירותי בריאות כללית

פרופ' רפאל משולם - ראש מעבדה, האוניברסיטה העברית

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל

אסף פורת - חבר הנהלת עמותת הקנביס הרפואי

צח חריט - גזבר עמותה, עמותת אי"ל - אגודה ישראלית לאפילפסיה

יעל רלוי - ראש תחום בריאות, אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם

אביגיל דר - ראש תחום קנביס - אהב"ה וחברת הנהלה באלו"ט, אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם

אביחי ויקטור סמילה - נציג מטופלים, מלאכים בירוק

חץ-דוד - יו"ר מפלגת עלה ירוק

אלי לוי - מנכ"ל עמותת מעל"ה

דנה בר און - מנכ"לית עמותת הקנביס הרפואי

סלעית סבח - אימא לילד אפילפטי

סימונה עמר - מנהלת קשרי לקוחות, עמותת טוהר לב

ניר יופטרו - יו"ר עמותת ליגלייז

חיים ברקוביץ - אב לשני ילדים חולי אפילפסיה על ספקטרום

שרון אימברמן - מנהלת הפורום Cannabis kids-il

י' - בשם נפגעות תקיפה מינית

גל כהן

שלומית אבינח

הילה לוי

אתגרי המטופלים בקנביס הרפואי

צוהריים טובים לכל הנוכחים, אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת הקנביס של הכנסת, לדיון שני שמתקיים כאן בכנסת ישראל. אנחנו, חברי הכנסת, אחרי לילה לבן, ולדעתי חברי הכנסת יגיעו בהמשך. הם יעודכנו ממני ומפרוטוקול הוועדה, כמובן.

הדיון היום יהיה בעניין החולים והמטופלים. מטרת הדיון היא לשמוע את כלל המטופלים והארגונים שעוסקים במשך שנים, עושים ממש עבודת קודש, בסיוע לחולים – ילדים, מבוגרים וקשישים. מסייעים להם יום ולילה בטיפול רפואי, לפעמים אפילו מציל חיים. המטרה היא לשמוע את הארגונים והמטופלים, כיצד אנחנו יכולים לתקן את החקיקה הנוכחית, את הרפורמה, כדי להיטיב עם אותם חולים ומטופלים.

משום שעלולים לעלות נושאים רגישים, אני נדרשת להקריא בפתח הישיבה את הדברים הבאים: כידוע, ישיבות הוועדה מוקלטות ומשודרות, והפרוטוקול וגם שידור הישיבה עתידים להתפרסם באתר הכנסת ובאינטרנט. בהתאם להוראות 120ד לתקנון הכנסת, יש אפשרות לחסות פרטים מזהים של דוברים, או דברים שנאמרו, אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן לוועדה או אדם אחר. לפיכך, אבקש להודיע בפתח הישיבה, כי ככל שיעלה צורך או נתבקש, יימחקו מהפרוטוקול של הדיון פרטים מזהים של דוברים, או חלקים מסוימים מתוך הפרוטוקול. זה על מנת שיהיה ברור לכולם.

אני רוצה לפתוח את הישיבה עם פרופ' משולם, שנמצא איתנו בזום. באמת כבוד גדול לפתוח את הישיבה עם אדם כל כך מוכר בקהילה, גם הבין-לאומית, שעשה מחקרים פורצי דרך שפתחו את כל עולם הקנבידואידים, והמערכת הגופנית אצלנו. הוא ממש הוביל את זה.

שלום וצוהריים טובים, פרופ' משולם.

שלום לכולם, היית רוצה שאני אציג את הנושא בכמה מילים?

כן. אנחנו נשמח אם תציג את הנושא בכמה מילים, קצת על המחקר שלך, ואיך הדברים התפתחו עד היום. עברו הרבה שנים. אולי קצת על התפיסה בעולם, ובעיקר מבחינת מחקר ופיתוח בארץ – היכולות, האתגרים – נשמח לשמוע על כך.

קודם כול, הצמח עצמו. צמח הקנביס מכיל קבוצה מאוד מאוד רחבה של חומרים ספציפיים, שלא מופיעים בצמח אחר. יש כ-100 חומרים כאלה בצמח, אבל החומרים העיקריים הם שלושה-ארבעה, והכמות שלהם משתנה בהתאם לגידול, בהתאם לתנאים. צמח אחד או הרכב של צמח אחד, איננו זהה להרכב של צמח אחר. בדרך כלל, זה לא משנה הרבה, אבל כאן זה משנה, מפני שהחומרים האלה, יש להם פעילות ביולוגית. הפעילות הביולוגית של חומר אחד, אינה זהה לפעילות הביולוגית של חומר אחר. לכן, יש כאן בהחלט מקום לעבודה אנליטית די יסודית. כאשר תמצית או חומר מוגדר מופיע בשוק, הרופא צריך בהחלט לדעת מה הוא נותן. לכתוב medical cannabis או חומר רפואי מקנביס, זה לא מספיק. אנחנו בהחלט חייבים לציין לפחות שניים-שלושה-ארבעה חומרים עיקריים, אחרת העבודה בעניין הרפואי לא נעשית בצורה נכונה.

כשמדובר באפילפסיה, למעשה צריך קנבידיול נקי; לכאב יכול להיות שצריך קנבידיול, ועוד חומר פסיכו-אקטיבי. החומר הפסיכו-אקטיבי, ששמו THC, גילינו אותו לפני שנים רבות, למעשה איננו חלק מהעולם התרופתי בצורה רחבה. אחרי מנה די נמוכה, יש אצל אנשים שינויים בתחושה, בהרגשה ובמחשבה, ורוב החולים אינם מעוניינים – בוודאי הרופאים אינם מעוניינים – לגרום לכך. רוב העבודה הרפואית מתבססת על חומרים אחרים. אני יכול לתת הרבה מאוד דוגמאות, אבל כרגע אני אמנע מזה, אלא אם כן תשאלו.
המחקר בארץ התחיל לפני שנים רבות. אני כימאי של חומרי טבע, וזה חומר טבע כמובן. הייתה יוזמה להתחיל עם זה, בהתחלה במכון ויצמן, ואחר כך באוניברסיטה העברית. ישראל נחשבת היום לאחת המדינות המובילות בתחום. אנחנו קשורים עם הרבה מאוד קבוצות בכל העולם, עשרות אולי מאות קבוצות, שעוסקות בקנביס גם מנקודת ראות של רפואה, וגם מנקודת ראות של שינויים פסיכו-אקטיביים. בעקבות כך, נעשית גם עבודה קלינית.

אני צריך לציין, שלצערי הרב, העבודה הקלינית מעטה. לפני שנים רבות עשינו עבודה קלינית על אפילפסיה, והיא הראתה שקנבידיול הוא חומר מעולה. לקח שלושים שנה, עד שהחומר הזה אושר לטיפול קליני כתרופה. ברוב המקרים האחרים, לצערי הרב, חסרים נתונים, כך שאם נותנים קנביס רפואי לכאב – רוב האנשים מקבלים את הקנביס הרפואי לכאב – אין לנו מספיק נתונים קליניים, וצריך להסתמך על קבוצה קטנה שעסקה בזה, או קבוצה אחרת שעסקה בדברים קרובים. הדבר הזה, יש להצטער עליו, כי רוב התרופות מבוססות היום על מחקר קליני מודרני. הדבר לא נעשה, כי מדובר על לא מעט כסף, וכמובן אוניברסיטאות לא יכולות להשקיע מיליונים במחקרים כאלה. אנחנו עוסקים בעבודה הבסיסית.

חלק גדול מהטיפול, נעשה לפי הנתונים שיש מרופאים – רופא א' כתב ככה על חמישה חולים, רופא ב' כתב ככה על עוד חמישה חולים. אני מקווה שהדבר הזה ישתנה.

מה האתגרים העיקריים שלכם בהמשך פיתוח ומחקר, כאן בישראל?

כפי שאמרתי, יש מספר לא קטן של חומרים, חלקם פעילים מעט וחלקם פעילים יותר. מבחינה כימית ניתן להגביר את הפעילות ולהגיע לתרופות מוכרות. יש כמה וכמה חברות שמעוניינות בחומרים, המבוססים על קנביס. אבל גם החומרים שנמצאים בקנביס נבדקים לשורה מאוד מאוד ארוכה של מחלות. במשך השנים הצטבר ידע כימי ופרמקולוגי, והדברים שכרגע נעשים הם הבסיס של הפעולה הביולוגית של החומרים האלה, והטיפול בחיות, כמובן. ניסוי בחולים הוא בעייתי, כפי שאמרתי קודם, וחבל. יש לנו כאן סדרה של חומרים פעילים, שכל אחד הוא בעל פוטנציאל אדיר. כרגע הדבר נעשה על בסיס לא כל כך איתן, וחבל על כך.

איזה מגוון של מחלות שאתה יודע שיש להן טיפולים, לא מטופלות היום במדינת ישראל בקנביס?

בארץ יש בהחלט מגוון רחב של טיפולים. היות והמחקר התחיל בארץ, והרבה מאוד קבוצות עסקו בזה, אני מוכרח להודות שאנחנו בין המתקדמים. נותנים את זה להרבה מאוד פעולות. רוב הקנביס הולך לכאבים מסוגים שונים – כאב אחד איננו זהה לכאב אחר. יש לכאב, יש למחלות במערכת העיכול, יש לאפילפסיה, בעיקר אצל ילדים, יש שימוש מסוים במחלות נוירולוגיות – למשל פרקינסון, וזה בהחלט עוזר. זה לא מרפא, אבל זה בהחלט עוזר.

תחום שיש בו סימן שאלה גדול, זה המחלות הפסיכיאטריות. קנבידיול הוא חומר שאיננו גורם לתופעות בלתי רצויות, והוא חומר בהחלט סביר. הוא חומר שנמצא בכמויות גדולות בקנביס, והוא החומר העיקרי שאנחנו די מעוניינים בו. אותו חומר, CBD או קנבידיול, כנראה מעולה לסכיזופרניה, אבל הכמויות הדרושות הן גדולות, ולכן, למרות שיש כמה וכמה עבודות בספרות על סכיזופרניה וגם על מחלות קרובות, אין בארץ שימוש ואין אישור של משרד הבריאות לשימוש בחומר במחלות פסיכיאטריות. במחלות אחרות ורבות, כפי שהזכרתי, יש אישור, אבל לא למחלות הפסיכיאטריות. חבל. צריך לחכות לעוד מספר ניסויים.

סכיזופרניה זאת מחלה שפוגעת בערך באחוז אחד מהאוכלוסייה. מדובר בהרבה אנשים, ורוב החולים בסכיזופרניה לא יכולים לעבוד. בחלקם הם נמצאים בטיפול בבתי חולים. אם אפשר היה להשתמש בקנבידיול לסכיזופרניה, אם היה אישור המבוסס על ניסויים, היינו מתקדמים הרבה מאוד.

תודה רבה לך, פרופ' משולם. תודה רבה על הסקירה, ותודה רבה על העבודה הרפואית יקרת הערך, שאותה הענקת לא רק למדינת ישראל, אלא לעולם כולו.

תרשי לי להגיד עוד מילה. הממשל הישראלי הראה פתיחות גדולה, בלי ביורוקרטיה מיותרת, ואפשרה מחקר. בהרבה מאוד ארצות, הדבר היה כמעט בלתי אפשרי. בארץ, הדבר הזה היה יחסית קל. גם משרד הבריאות וגם המשטרה תמכו – לא כספית, כמובן – במחקרים. הם חשבו שיש מקום לעשות את זה באוניברסיטאות, וזה דבר שלא היה פשוט ברוב המדינות בעולם.

תודה רבה. נמצא איתנו כאן ד"ר בועז לב, שהיה הראשון שאישר מטעם משרד הבריאות את הניסויים והתהליך. כבוד גדול שאתה נמצא פה איתנו, ואני מאוד מודה לך. בעניין הטיפול בחולים פסיכיאטריים, לצערי, פעילת קנביס בשם מרתה אלברט, שמה קץ לחייה לפני כמה חודשים. היא הייתה מטופלת פסיכיאטרית, וביקשה טיפול בקנביס רפואי. אימה סיפרה לי, שממש כמה שבועות לאחר מכן הגיע אישור לטיפול בקנביס רפואי. מקרה ממש שובר לב. היה לי חשוב להזכיר לפחות את שמה, מכיוון שהיא הגיעה להרבה דיונים כאן בכנסת, והובילה לא מעט מחאות בעניין הזה.

לאחר הדברים האלה, אני רוצה לתת את זכות הדיבור לד"ר בועז לב, נציב הקבילות למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות, אך בכובעך היום אתה עומד בראש ועדה במשרד הבריאות, שעניינה לבחון את עניין המרשמים למטופלים. בועז, אני אשמח אם תציג בפנינו את העבודה שעשיתם בשבועות האחרונים. בבקשה.

קודם כול, רוב תודות. הנושא הזה חשוב, מרכזי ומלהק בעולם הרפואה ובשוליו במשך תקופה לא קצרה. היה לי הכבוד לשבת עם פרופ' משולם בלא מעט ועדות, ואני חושב שהסיוע שלו והמרכזיות שלו בתחום הזה, ראויות לכל הערכה וכבוד. כמו גם להרבה מאוד אנשים שבמשך השנים תרמו לקידום האירוע הזה.

אנחנו נמצאים בסוג של מעבר מאוד מאוד מרכזי וחשוב, והוא המעבר מרישיון למרשם. ברשותכם, נעלה את המצגת וכך כולם יוכלו לראות אותה.

המטרה היא לדאוג לטובת המטופל בהיבט הרפואי. זאת מטרת המעבר הזה. לייצר רצף טיפולי מתאים, התוויות נכונות, ושהסגל שמטפל בקנביס יהיה בעל כשירות מתאימה. בטיחות המטופל היא אירוע מרכזי בכל טיפול שאנחנו רוצים להנחיל לציבור, וכמובן, אנחנו רוצים לשפר את הזמינות ואת ההנגשה ולהפחית את הביורוקרטיה שקשורה היום בכל האירוע של הקנביס.

אנחנו לא דנים בסוגיה של לגליזציה בכלל, ובאמצעות מערכת הבריאות בפרט, ולא להרחבת מעגל המשתמשים, שלא על פי התוויות מאושרות.

מבחינת המגבלות של המצב הקיים, כולם מכירים אותן, ואני אעבור עליהן בזריזות רבה. יש ביורוקרטיה רבה; ריכוזיות יתר; נגישות מוגבלת; בעיה בקשר הקליני הרציף בין הרופא המאשר לרופא המטפל; מיעוט מעקב אחרי חולים, ובעיקר בהתחלה, כאשר צריך לעשות fine tuning של המינון, למנן את הקנביס; יש גם סוג של שגר ושכח – קיבלת את הקנביס, לך, תחזור בעוד חצי שנה או שנה. זה לא בכל המקרים, אבל בהרבה מהמקרים, וזאת בהחלט בעיה. הרופא המאשר איננו בהכרח מומחה בתחום התחלואה של המטופל; יש מיעוט מחקר – דיבר על זה פרופ' משולם – ומעקב לצרכי למידה; יש גם מניעים כלכליים – זה עסק שמגלגל הרבה מאוד כסף, וזה מעיב על ההיבטים הרפואיים; המערכת היא בעיקרון מערכת פרטית; אנחנו חושבים שצריך להיות היבט ציבורי רחב של רישום הקנביס, וכמובן, זה גורם לאי שוויוניות בנגישות וביכולת לקבל את זה.

אנחנו לא מכשירים מספיק את הסגלים הרפואיים במוסדות להשכלה רפואית; יש היעדר תקשורת בין הרופאים הממליצים למאשרים; עלויות גבוהות; היעדר תוכנית טיפול אישית – כמו בכל טיפול מורכב, חשוב שגם בקנביס תהיה תוכנית טיפול מפורטת ורצינית, ושתהיה בקרה על הטיפולים.
צריך לזכור שמגבלה מאוד מאוד חשובה, היא שהמקור הכמעט בלעדי לשוק הפנאי של הקנביס, הוא באמצעות הצינורות הרפואיים. זה מייצר צוואר בקבוק שיכול להיות די קשה לגופים המטפלים.

ראשית, מרשמים יינתנו על ידי רופאים מומחים בתחום שבו הם מומחים, אם זה אפילפטולוגים ואורולוגים בתחום האפילפסיה, ואם אלה רופאי כאב בתחום הכאב, ואם זה בפרקינסון או במחלות אחרות. כל אחד בתחומו יוכל לרשום את המרשם.

המרשמים יהיו דיגיטליים, וכללים זהים לרישום של נרקוטיקה. הטיפול יירשם ויהיה חלק מהתיק הרפואי. כלומר, לא יהיה עולם או יקום נפרד של קנביס, ויקום נפרד של רפואה. זה יהיה אחד. זה ייכנס לתיק הרפואי, זה יירשם שם, והרופא המטפל יוכל לדעת שהאיש הזה מקבל קנביס, כדי לבחון גם היבטים של פעילות בין-תרופתית.

אני רוצה לשים דגש. לא עוד רישיונות שמגיעים למשרד הבריאות, ועוברים אישור, אלא במערכת של משרד הבריאות, כפי שהרופא רושם היום מרשם למדבקות אופיואידיות למטופלים אונקולוגיים. כך הוא גם יוכל לרשום מרשם לקנביס באותו מרשם, להדפיס אותו, להגיע לבית מרקחת ולקחת את התרופה.

זה הרעיון.

זאת הכרזה מאוד מאוד משמעותית, ושינוי של 180 מעלות מהדרך הקיימת היום.

זאת אומרת שכל רופא שמומחה בתחום שלו, יכול לתת את זה כמו כל תרופה.

ברשותכם, אני אמשיך.

אנחנו מתלהבים. אתה צריך להבין שאנחנו מקיימים כאן דיונים – גם חבר הכנסת רם שפע, שהצטרף אלינו, וחברת הכנסת גבי לסקי – כבר כמה שנים. כבר שש שנים אני כאן בכנסת, וטרם נשמע דבר כזה.

אני שמח לבשר בשורה, ואני מקווה שהיא תתממש במהרה.

אנחנו נדאג שזה יתממש, אם זו הדירקטיבה.

סליחה שאני מתערב. זה ממש יקרב את הרפואה ואת הקנביס, וזה מאוד משמעותי, כי היום זה לא כל כך קיים בשטח.

המרשמים יינתנו על ידי רופאים שעברו הכשרה ייעודית מוכרת בתחום הטיפול בקנביס. כבר היום יש מין תוכנות וקורסים, שניתנים באמצעות היחידה לקנביס רפואית, יחד עם ההסתדרות הרפואית, כדי שאפשר יהיה להכשיר את האנשים. יידעו מהם העקרונות והסייגים לגבי טיפול בקנביס. זה מאוד חשוב, כי אנחנו רוצים גם לטפל טוב, וגם להימנע מנזקים אפשריים.

האם אתם משתפים פעולה עם אותן חברות, שיש להן הכשרה של כמה שנים בסיוע למטופלים?

אנחנו נסתייע בכל גוף, שיוכל לתת לנו סיוע גם בליווי, וגם בהכשרה של האנשים המשתמשים, וגם של הרופאים והסגלים הרפואיים. בוודאי.

המרשמים יינתנו במרפאות שיוכלו לבצע מעקב גם אחרי המטופל, וגם אחרי הרוחביות של הטיפול, כדי ללמוד מזה גם לגבי אוכלוסיות מטופלים כאלה ואחרות. כפי שאמר פרופ' משולם, אנחנו לא מספיק מכנסים את כל הנתונים האלה, כדי לדעת מה התועלות האפשריות. מתן הקנביס יהיה על פי התוויות רשומות. אנחנו מדינה שעובדת על פי התוויות רשומות, ואתה לא יכול לרשום תרופה שאיננה על פי ההתוויות. כלומר, אם מתחשק לי לתת את זה למחלה שאין לה שום בסיס עובדתי, זה לא יקרה – כך אנחנו מקווים. כאשר נרצה להעביר את זה לקבוצות שעדיין לא נמצאות בהתוויות, צריך לעשות את זה בדרך מקובלת של סעיף 29 לפקודת הרוקחים.

אנחנו רוצים להרחיב את מעגל ההכשרה גם למוסדות, שמכשירים סגל רפואי – אחיות, עובדים סוציאליים וכל מי שצריך להיות קשור באיזשהו אופן למערך הטיפולי הזה. צריך להתאים את החקיקה או את התקנות, כדי שאפשר יהיה לעבוד בצורה חוקית בעניין הזה. צריך להרחיב את מערך הבקרה והפיקוח, כדי לגדר את הפעילות לפעילות רפואית, שמונחית על ידי שיקול דעת רפואי מתאים. נצטרך להתייחס לבעיות של מרשמים היסטוריים – יש אנשים שקיבלו מינונים מאוד מאוד חריגים, ונצטרך לראות איך אנחנו מטפלים נכון בדור הסבא.

החומר הזה אינו חומר כימי, כמו רוב התרופות. הוא צמח, וגם מחייב טיפול מיוחד בתחום האסדרה והחקיקה. נצטרך גם לקבוע מהם הכללים לסיום טיפול.

אני רוצה לסיים את דבריי, ולומר שכולנו מקווים שזה יקרה במהרה בימינו. פנינו לקופות, כי הפעילות הזאת, כמו האחריות על המטופלים, היא באמצעות ובאחריות הקופות. הם המטפלים הישירים. התכנסנו לסוג של פתרונות, וביקשנו מהם תוכניות אופרטיביות. כל קופה, שתענה לעקרונות שהוצגו כאן. במקביל, להציג מהם הצרכים שלהם.

הם צריכים לחזור אליכם תוך זמן מסוים? תחמתם אותם בזמן?

תחמנו את הגשת התוכניות הראשוניות בשבועיים, וזה היה טרם האומיקרון. האומיקרון קצת משבש את האירועים האלה. מעורבים בזה גם מנהלי הקופות, גם המנהלים הרפואיים של הקופות, ואנחנו מקווים שאם האומיקרון ילך מהר, גם זה יקרה מהר. נקווה מאוד.

בעוד כשבועיים יוגשו התוכניות?

אני אדבר עם האומיקרון, ואני בטוח שהוא יזדרז ויעזוב אותנו חיש קל. אני גם ראש הצוות לטיפול במגפות, כך שבו-זמנית אני יכול לדבר גם עם האומיקרון.

תודה רבה לך, ד"ר בועז לב. אני רוצה גם להודות לשר הבריאות ניצן הורוביץ, שמוביל את השינוי המבורך הזה במשרד הבריאות, דבר שלא היה לפני כן. זה באמת משב רוח מרענן, ובשורה אדירה למטופלים. המסקנות שהצגת – אותו צוות שאתה עומד בראשו – נותנות תקווה להמון מטופלים וראשי ארגונים של מטופלים, שיושבים ומקשיבים לנו היום. אנחנו מבינים שהדלת פתוחה, משרד הבריאות הבין את האתגרים שהצגת, והמטרה שלנו ביחד, בשיתוף פעולה, היא לראות איך בזמן הקצר ביותר אנחנו מצליחים לתקן את זה, למען 100 אלף מטופלים במדינת ישראל, חולים שזקוקים לקנביס הרפואי. תודה רבה. יש לכם שאלות? גבי, בבקשה.

תודה ליושבת-הראש, ואני חייבת לומר שלך יש חלק לא קטן בעניין הזה. דחפת לזה הרבה שנים, ושר הבריאות היה קשוב גם לך. אני מודה לך על העבודה שלך במשך השנים.

ד"ר לב, תודה, זאת בשורה ענקית. המעבר מרישיון למרשם, זה באמת לעבור לרפואה. מדובר בטיפול רפואי, וככה צריך להתייחס אליו. גם מבחינת הזמנים זה נראה שאפתני, ואנחנו בעד כי יש הרבה אנשים שסובלים בגלל הרפורמה הקודמת.

מצד אחד, אנחנו אומרים שהמרשמים יינתנו על ידי רופאים מומחים בתחום שלהם, וזה מצוין, אבל הם צריכים לעבור הכשרות ייעודיות. תוך כמה זמן אנחנו יכולים להעביר את כל הרופאים את ההכשרות האלה? אני רואה פה צוואר בקבוק.

כמה הכשרות כבר נעשו? יש מספר רופאים שעברו את ההכשרות.

הרי כל מטופל הולך לרופא אחר בקופה אחרת, בעיר אחרת.

זאת נקודה מאוד משמעותית.

הקורס הזה הוא חובה?

הוא חובה.

היום הוא לא חובה, והם בורחים מזה.

אני אחדד. רופא שייתן מרשמים לטיפול בקנביס, תהיה חובה עליו לעבור הכשרה. רופא שלא עבר הכשרה, לא יוכל לרשום את מרשם הקנביס.

אבל זה מה שיש היום, ובגלל זה הם בורחים מהקנביס. צריך להכריח אותם לעבור את זה, ולטפל בקנביס.

סליחה, אני מאפשרת שאלות פה ושם, אבל שאלה אחת. לא פותחים את זה כרגע לדיון. המצב הקיים היום ברור, והמצב הזה הולך להשתנות. אנחנו שואלים כיצד המצב ישתנה.

רופא שירצה לרשום מרשם לקנביס, יהיה חייב לעבור הכשרה ייעודית. דרך אגב, ההכשרה הזאת לא מאוד ארוכה. היא נעשית און-ליין, וזה לא יגרום להם לאובדן ימי עבודה. צריך לזכור, רופא נותן טיפול רפואי על פי מיטב הכרתו הרפואית, וקשה יהיה להכריח רופא לתת משהו, בניגוד לעמדתו.

כל כמה זמן נפתחים קורסים?

זאת לא המגבלה. נכון להיום יש כבר אלפי רופאים שעברו את הקורס, והרבה פחות מוכנים לרשום את המרשם. הדבר הזה הוא נגיש, וככל שאנחנו נייצר מערכת, שבה יהיה נוח לרופאים לתת את זה, תהיה היענות גבוהה. מבחינה זאת אני צופה לטוב.

שרן, אותך אני מברך פעם ביומיים בערך, אבל מגיע לך. אני רוצה להגיד גם לך, ד"ר בועז לב, וגם לניצן ולמשרד, שיש פה שינוי כיוון. אנחנו, חברי הכנסת, שומעים דבר כזה, וישר אומרים שאלה בשורות, אבל יושבים פה אנשים, שכבר הרבה שנים מחכים לדברים שיקרו. הם עוד לא קורים, אבל צריך לדעת לעצור ולהגיד יישר כוח על שינוי הכיוון.

הדבר הראשון שעשיתי הבוקר, אחרי לילה לבן בכנסת, היה לפגוש בזום שלושה תלמידים נפלאים מאחד מבתי הספר באזור. הם עושים חלק מהבגרות שלהם באזרחות על סיפור הקנביס הרפואי. בתמימותם הכול כך צודקת, הם אמרו: אנחנו מדברים עם כל כך הרבה אנשים, והם ממש מתוסכלים ממה שקורה. הם מרגישים שהם לא מקבלים את מה שהם צריכים. אמרתי להם: בגדול, אתם צודקים. רוב הטענות שהעלו המטופלים, נכונות. המצב לא טוב, אבל דעו שיש נכונות אמיתית לעשות שינוי.

אתם עושים שינוי כיוון, שהוא תפיסה, ולא רק פרקטיקה של לעבור מרישיון למרשם. זה שינוי כיוון שמתייחס לצמח ולסגולות שלו באופן אחר. יש גם שאלה לגבי ההגדרות החוקתיות, והאם נכון לעשות שינוי באופן שבו אנחנו מגדירים את הצמח הזה. שווה להסתכל רחוק לא רק על הכשרות לרופאים, אלא גם על האקדמיה. זהו תחום בהתפתחות, וגם אתם יכולים לנסות לעזור לדחוף את האקדמיה יחד איתנו, ככל שאפשר בלי להתערב שם. לדחוף אותם לייצר הכשרות הרבה יותר מעמיקות ביותר מוסדות, כדי שזה יקבל מענה יותר גדול.

הייתי רוצה לשמוע איזה חסמים עומדים, לדעתך, בפנינו.

קודם כול, צריך לקבל אישור או הסכמה של הבאלק הגדול של הרופאים. מי שרושם את התרופה, זה הרופא, וצריך לעשות שינוי, גם תודעתי, ביכולת של השימוש בקנביס כצמח בעל תכונות רפואיות. זה לא פשוט.

זה עניין של תודעה.

נכון, אבל זה לא עובד ככה. זה לשנות כמעט צ'יפ בתוך המוח, וזה לא פשוט. שנית, גם הקופות נתבקשו להציג בפנינו את הצרכים הכלכליים, העלויות של האירוע הזה. אני לא רוצה לפרט כאן, ואנחנו עדיין מחכים לתמחור של הקופות, כדי לראות מה המשמעות של המהלך הזה. יש לזה משמעויות, ולאחר שנקבל את התמחור שלהם, נצטרך לראות איך זה יקרה.

יש את הסייגים של התקנות, החוקים שצריך לשנות, של מעמד הצמח הזה בתוך העולם הרוקחי. ברגע זה אין לו מעמד בעולם הרוקחי, וזאת סוגיה. גם בפקודת הסמים המסוכנים, גם שם יש שינוי מעמד. זה רק חלק מהחסמים שישנם, וצריך יהיה לפצח אותם אחד לאחד ובמקביל, כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר.

תודה רבה. נמצא איתנו גם יושב-ראש הסתדרות הרוקחים, ונשמח לשמוע לאחר מכן את עמדתכם בעניין הזה.

אני רוצה לעבור לרשימת המטופלים, ואני מבקשת לנסות לתמצת. ניתן זמן מוגבל לכל מטופל – בדרך כלל יש לי סטופר, אבל אני אשתמש בטלפון. ניתן לכל מטופל או ראש ארגון של מטופלים ארבע דקות, לבוא ולהציג בפנינו את האתגרים ואת תיקוני החקיקה הנדרשים, כדי להיטיב עם המטופלים ועם החולים. הוועדה כאן כדי לשמוע אתכם, ולפי מה שתאמרו, גם לעשות תיקוני חקיקה. הדוברת הראשונה תהיה דנה בר-און, והיא נמצאת איתנו בזום. לרשותך ארבע דקות, ונשמח אם תציגי את הארגון, את האתגרים העיקריים שעומדים בפני המטופלים היום, ואת תיקוני החקיקה הנדרשים.

שלום, אני מנכ"לית עמותת הקנביס הרפואי. אנחנו הארגון שעומד מאחורי כל המהלכים המשפטיים שהיו בבג"ץ בשנתיים-שלוש האחרונות. אני מתנצלת מראש, שברתי רגל ואני מאושפזת בבית חולים.

רפואה שלמה והחלמה מהירה.

לכן זאת התצוגה מאחוריי, ואם אצטרך לעזוב באמצע הדיון, התנצלותי.

מכל הדברים שאמר ד"ר בועז לב, לא יכולתי להימנע מלא לשמוע את מה שלא נאמר. לא נאמר שום דבר על השתתפות הקופות או כל גורם ממסדי אחר, בעלות הטיפול. יתרה מכך, נרמז במילים כמעט מפורשות, באמצעות האמירה שנצטרך לטפל באלה מהדור הישן, עם המינונים הגבוהים והחריגים, שהולך להיות עוד גל של קיצוצי מינונים.

רוב המטופלים נמצאים במינון של 40 גרם ומעלה, וכשכל טיפול עולה 250 שקל ל-10 גרם, העלויות הן כ-1,200 שקל ומעלה לכל מטופל. לא להתייחס לזה בכל הנאמר, נשמע לי הזוי. לאור רמז מאוד עבה שנזרק לגבי בעיית המינונים הגבוהים. בתור אחת מהן, אני מתריעה על כך. בתור מישהו שהמינון שלה נפגע לא פעם בגלל מהלכים מהסוג הזה, אני מתריעה מפני מהלכים נוספים. כבוד יושבת-הראש, הזכרת את הצעת החוק הנוספת שאת יוזמת בנוגע להכנסת הקנביס לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אני מציעה שהצעת החוק הזאת תתקדם או תובא יחד עם ההצעה הנדונה בוועדה כרגע. ברור לכולנו שסוגיית המחיר היא הסוגיה הבוערת ביותר כרגע, ומן הסתם, ככל שהמינון גבוה יותר, ככה הסוגיה הזאת אקוטית יותר. אי-אפשר להגיד שהיא אקוטית רק לבעלי המינונים הגבוהים, כי כאמור, גם מי שיש לו 40 גרם לחודש, משלם למעלה מ-1,000 שקל. זה באשר לתיקוני החקיקה הנדרשים, כדי להכניס את הקנביס לסבסוד ממוסד.

דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו, הוא התיקונים המוצעים בהצעת החוק. כידוע, אנחנו תומכים מאוד בהצעת החוק שמונחת כרגע על שולחן הוועדה, ואנחנו רואים בה כנותנת המון פתרונות להרבה מהסוגיות שיש כרגע בראש מעיינינו, המטופלים, בין אם זה אחריות לעניין סימון האריזה, כמו שציין פרופ' משולם, בין אם זאת הסוגיה של איכות הטיפול, והחובה להימנע משימוש בכל מיני הליכים לא בדוקים, ובין אם זה קיצור הליכי הרגולציה, וההכבדה של הרגולציה על היצרנים, על מנת לנסות ולהתחיל להוריד את עלויות הייצור, ובכך גם את עלויות הרכישה.

בהצעת החוק הזאת יש המון דברים שאנחנו תומכים בהם, ודבר אחד שמדאיג אותנו, לאור ניסיון העבר עם הרפורמה הנוכחית, הוא שיש צורך במנגנון אכיפה. כבר עכשיו, בסוגיית עלויות חידוש רישיון, יש קביעה של ועדת הכספים, שקובעת שהדבר חייב להיעשות במסגרת הציבורית, ולמסגרת הציבורית אסור לקחת יותר מ-287 שקלים לשנה עבור זה. עובדתית, הדבר לא נאכף והקופות לא מספקות את השירות הזאת. התוצאה היא שנקבע משהו, אבל אנחנו יודעים שרוב השירות ניתן בשירותי הרפואה הפרטיים. הדבר הזה קורה גם בכל מה שקשור לאכיפה על ספקים בענייני רגולציה. אין כוח אדם מספק, כדי לעשות מספיק ביקורות בחוות, מספיק ביקורות במפעלים. אנחנו לא מדברים על איזשהו פיקוח שיכול להיות פיקוח שוטף, ונוצר מצב שבו, גם אם נכניס המון תיקונים רצויים, בלי אכיפה יהיה קשה מאוד לוודא שהם אכן קורים בשטח.

שתי הסוגיות החקיקתיות שאני מתייחסת אליהן כאן, הן להביא לשולחן את עניין הסבסוד באמצעות החקיקה שאת הזכרת, כבוד יושבת-הראש, ולהכניס בחקיקה שעומדת על שולחן הוועדה כרגע עניינים של אכיפה ומנגנוני אכיפה. את יתר הדברים שיש לנו להצביע עליהם, אני אתן לאסף פורת להגיש.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לחיים ברקוביץ', שנמצא כאן איתנו. שלום, חיים. בבקשה, גם לרשותך ארבע דקות.

אני אבא של חנן ודוד, ואני קצת נרגש. חנן ודוד חולים באפילפסיה מגיל 11 חודשים, כל אחד מהם. זה גנטי. כשחנן היה בן ארבע וחצי ושלוש בן שלוש וחצי, גילו להם אוטיזם. ההתקפים לא נגמרים; ההתקפים לא נגמרים. כל הזמן יש התקפים, וזה כואב. זה כואב מאוד שהם לא נגמרים, ההתקפים. כל התקף זה כמו מקצוע שמחליק את העץ, ולילד הוא מוחק את המוח. אתם לא רואים את זה, אני חווה את זה כבר 14 שנה עם שניהם. זה קשה.

ביום חמישי לקחתי אותם לנופש. דוד לא הרגיש טוב. אני עשיתי שבת במעלה עמוס עם הבת שלי. ביום שני שעבר התגרשתי מאשתי, אחרי 19 שנות נישואים. החזרנו את דוד הביתה במוצאי שבת. הוא לא הרגיש טוב. היום יום שלישי, ואני לא רוצה לקרוא את התכתובת של אשתי משלוש לפנות בוקר. אני רק יודע שהגעתי הביתה מבית המלון ביום שני, והחלפתי לו. דוד לא גמול. החלפתי לו, ניקיתי אותו, אווררתי אותו. ככה אומרת הגמרא – לפתוח את החלון, לאוורר, לתת לו חיות. ואז הוא פרכס. רצתי למקרר, ויש שם קיארה. נתתי לו שני מזרקים הגונים של קיארה. ההתקף נרגע.

אין לי כסף לקיראה, וזה עולה הרבה כסף. אין לי כסף לקיארה. אני לא רוצה שהילד שלי יפרכס. אם אתם לא הבנתם את זה, אז משהו אצלכם פגום. אם לא הבנתם את זה, שצריך לעזור, צריך לעזור לכל ילד מפרכס. צריך לעזור להם. אם אתם לא תעזרו, אז אני לא יודע מי יעזור. אני יודע שרק ה' יתברך הוא מעלינו, הוא רואה כל דבר שאנחנו עושים. אני באתי לפה עם חליפה שעולה 200 שקל, ויש פה אנשים שלובשים חליפות ב-5,000 שקל. אבל זה לא מעניין אותי. אני הבאתי לפה את הלב שלי, אני הבאתי לפה את הכאב של הבנים שלי. כואב לי על הבנים שלי. הם לא יתחתנו לעולם. אז לפחות לעצור את ההתקפים. זה המינימום, תעצרו את ההתקפים. זה הכול.

אני לא מייצג את הצד הכספי, אני לא רוטשילד. אני באתי לייצג את הילדים שלי. דוד בבית, כמו סמרטוט. אפילו למיון אני לא לוקח אותו, כי אני כבר מכיר אותם. הייתי צריך לצרוח במחלקה, כדי שיכניסו אותו לטיפול נמרץ, כי הוא לא הפסיק לפרכס. הוא פרכס שישה פרכוסים ברצף – שש, שש, שש. למה? כי אין CBD טהור. חברת תיקון עולם ייצרו CBD טהור, והיה עוד סוג של קנביס, שקראו לו מ"ט – אני לא אומר את כל השם, כי זה שם של מלאך קדוש, שנקרא שר הפנים. מי שלמד פעם תנ"ך יודע, שקוראים לו חנוך והוא עלה בסערה השמימה, גוף ונפש. השילוב הזה שילוב מנצח – מ"ט ו-CBD – של תיקון עולם. זה היה שילוב מנצח. הם לא פרכסו.

ואז באה הרפורמה הארורה, והרסה את הכול. וגרמה לעשות ילדים לפרכס מחדש. למה? למה? אני שואל את עצמי למה. יש פה ממון? יש פה כסף? יש כלל בסופר, שאומר שיש מוצר שלא מרוויח, אבל אני חייב למכור אותו כי אני נותן שירות ללקוחות. גם אם שמן קנביס רפואי לא מרוויח לבעלי הממון, שיעשו את זה בתורת חסד. בתורת חסד. תעזרו לילדים לא לפרכס. אתם רוצים שאני אראה לכם פרכוס? תעלו על המסך פרכוס של דוד או של חנן? זה נראה נורא. זה נראה נורא, ואתם לא רוצים לראות דבר כזה כל יום. אתם לא רוצים. והדבר היחיד שיכול לעצור, זה קיארה, זה CBD טהור.

עשינו כבר הכול. הוא הגיע לטיפול נמרץ, ונתנו לו העמסה של דפלפס. זה לא עזר. נתנו לו העמסה של קיפרה, וזה גם לא עזר. בסוף ה' ריחם עליו, נתנו לו העמסה של פינטונין, ואז הוא נרגע. אבל ברגע שהוצאתי אותו למעלית, שוב היה לו התקף. אני יודע שזה רק CBD. אני יודע. יש לי ניסיון, יש לי ניסיון מר. אתם יודעים למה זה ניסיון מר? כי אני נקרע נער שוליים. עישנתי הרבה חשיש בחיים שלי, הרבה מריחואנה. עכשיו אני לא מעשן בנדר. נדרתי. כוח התורה אוסר עליי לעשן, אז אני לא נוגע. אבל אני יודע כמה זה עוזר לילדים שלי. זה עוזר לילדים שלי לא לפרכס. בבקשה, אל תיתנו להם לפרכס. תודה רבה לכם.

סליחה, שרן.

אנחנו מנהלים את זה, ויש לנו סדר דוברים.

אני יודעת, אבל אלה הילדים. אני חושבת שצריך לקחת את זה מפה.

אביגיל, אני מבקשת. אני יודעת שהדיון הזה מאוד מאוד טעון. יש פה המון מטופלים, גם נוכחים וגם בזום, משום שלא יכולנו להביא יותר מעשרה אנשים לדיון כאן. אני מבקשת לתת לנו הזדמנות לעבור אחד-אחד.

חיים, המקרה שלך באמת שובר לב. זה מקרה של הורים רבים, ולצערי, עם הרפורמה החדשה שנכנסה לתוקף לפני מספר שנים, ממש חרב עליהם עולמם. אנחנו מבינים שיש בעייתיות בכל מה שקשור למתן דרכי טיפול, בין אם אלה שמנים, גלולות, או CBD טהור. יש בעייתיות, כי הרפורמה החדשה לא מאפשרת.

בחקיקה הזאת אנחנו רוצים לתקן את זה, ולאפשר לכמה שיותר מטופלים טווח טיפולים כמה שיותר רחב. יש מגוון כל כך גדול של מחלות, ומגוון כל כך גדול של דרכי טיפול. אגב, בחו"ל התחילו להתקדם הרבה יותר מאיתנו בפיתוח המוצרים. לכן, אחת המטרות ששמנו לנגד עינינו, היא לראות איך אנחנו מאפשרים יותר טיפולים, ויותר צורות נטילה של קנביס. אנחנו מבינים את הדחיפות. ברור לכל חברי הכנסת וגם לנציגי משרד הבריאות, שכל יום שעובר הוא יום שהוא לא פחות מסיוט עבור מטופלים רבים ועבור הורים רבים.

לכל המטופלים.

לכן, אנחנו פועלים בדחיפות המרבית. אנחנו פה לרשותך, ואם יש בעיה פרטנית מסוימת, אנחנו כאן כדי לקבל את הפנייה ולנסות לסייע.

אני רוצה לעבור לדוברת הבאה, שרון אימברמן, בבקשה. אני נאלצת לבקש ממך לקצר כי יש לנו רשימת דוברים ארוכה. שלוש דקות לרשותך.

אני מודה לכם על האפשרות לדבר. אני חייבת לומר, שאני מאוד נסערת עדיין מהדברים של חיים, האיש היקר הזה, ושני הילדים שלו. אני הולכת לעצור את החגיגה, אני רוצה שד"ר בועז לב ישמע את הדברים שלי.

אני יושבת-ראש ארגון ההורים, שנקרא קנביס קידס IL. זאת קבוצה וולונטרית, והמטרה שלה היא אך ורק עזרה להורים, בטיפול בקנביס רפואי לילדים חולי אפילפסיה. אני מתנצלת על ההתרגשות, אבל חיים תמיד שובר לי את הלב. כל הדברים שחיים דיבר עליהם, מייצגים את כל אוכלוסיית הילדים שמטופלים באפילפסיה. המצב שחיים מתאר, זה מצב שנגרם כתוצאה ישירה מהרפורמה. כל הדברים היפים שד"ר בועז לב מדבר עליהם, היו צריכים להיעשות לפני הרפורמה. כרגע אנחנו במצב של קטסטרופה. אני אחזור לדברים של דנה, ואומר שילדים בעלי אפילפסיה, הם בעלי המינונים הגבוהים ביותר.

בואו נגיד מה זה מינון גבוה. לבן שלי יש 90 גרם ברישיון. 90 גרם שמן, המשמעות של זה היא בסך הכול 18 גרם קנביס, כי בכל בקבוק של 10 מיליליטר, יש מקסימום 2 מיליליטר של שמן. אבל ביק"ר החליטו ש-10 מיליליטר שווים 10 גרם. אנחנו נחשבים בעלי מינון גבוה – 90 גרם – אבל זה בסך הכול 18 גרם קנביס, וזה המינון המינימלי לגיל של הבן שלי. המינימלי.

החל מה-1 במרס, לפי מה שרמז ד"ר בועז לב, אנחנו – הסבא, ככה הוא קרא לנו – נעבור לשלם את מחירי ההסדרה החדשה. זה אומר, שהמחיר שאנחנו נשלם אצלי בבית, החל מה-1 במרס, הוא 2,500 שקל, במקום 370 שקל. אנחנו לא נוכל לעמוד בזה. לחיים יש שני ילדים, והמחיר שהוא יצטרך לשלם הוא למעלה מ-5,000 שקל מחודש. אף אחד מאיתנו לא יכול לעמוד בסכומים האלה החל מה-1 במרס. המשמעות ברורה וחדה – הפסקה מיידית של הטיפול באפילפסיה. תשאלו כל נוירולוג, הוא יאמר לכם שהפסקה בטיפול אנטי אפילפטי פירושה דבר אחד: פרכוסים וטיפול נמרץ. עשרות ילדים יפרכסו, ויגיעו לטיפול נמרץ. אני לא רוצה להגיד לכם מה המשמעות של זה עבורנו. עבורנו זה פחד מוות; זאת מחלה שהורגת. עבור המדינה זה עשרות מיליונים לכסף באשפוזים.

את כל הדיבורים היפים שד"ר בועז לב מדבר, היה צריך לדבר לפני כן. אין שום התייחסות לסוגיית המחיר. סוגיית המחיר היא הסוגיה הקריטית ביותר.

הסוגיה השנייה, שהיא קריטית לא פחות, היא סוגיית האיכות. חיים מדבר על זה שהיו לנו לפני כן עשרות זנים, ויכולנו לטפל בהם בילדים חולי אפילפסיה, ובילדים על הספקטרום. צמצמו את הזנים האלה לפחות מ-10. בעבר יכולנו ליצור קשר עם מגדל, ועבור קבוצה קטנה של ילדים, הוא יכול היה להכין זן מיוחד בריכוז מיוחד. היום אין שום אפשרות כזאת, כי המגדלים אינם מסוגלים לעמוד בעלויות האלה, בגלל שרשרת הביורוקרטיה האדירה, שכפתה עליהם הרפורמה. לכן, צומצמו כל אפשרויות הטיפול שלנו לפחות מ-10 זנים.

דמיינו לכם שתרופות שאתם משתמשים בהן ביום-יום, כמו תרופות לחולי סרטן, יצומצמו מעשרות לבודדים. זה מה שקרה לנו, וזאת הסיבה לכך שהילדים שלנו מפרכסים בטירוף. אם לפני הרפורמה הייתה לנו הצלחה של למעלה מ-50% מהילדים הפסיקו לפרכס – אני מדברת איתכם על טיפול קו אחרון. ילדים שפרכסו קודם עם 12 תרופות – היום אנחנו מדברים על פחות מ-20% שיפור.

תשאלו למה אנחנו עדיין נלחמים? כי 20% זה עדיין יותר מאפס, אבל 20% הם לא 80%. הילד הפרטי שלי, שהתחיל להיות מטופל בקנביס, לא ראה בית חולים ארבע שנים. מאז הרפורמה הוא אושפז כבר חמש פעמים, בגלל האיכות הירודה של השמן. כל הדיבורים היפים – לא רלוונטיים. אנחנו במצב חירום. אנחנו צריכים עזרה עכשיו, הרגע. הרופאה שמטפלת בבן שלי, היא פרופסורית, מנהלת מחלקה נוירולוגית שנים רבות. היא לא מסוגלת לרשום לבן שלי את התרופה שלו. היא צריכה לתת המלצה, ואני, עם ההמלצה המוזרה, צריכה לחפש רופא, שיכול לאשר את ההמלצה של הפרופסורית היחידה. היא מכירה אותו 14 שנה, והיא מסוגלת לרשום לו תרופות נרקוטיות הכי חזקות שקיימות בשוק, אבל היא לא יכולה להקליד במחשב קנביס רפואי.

ד"ר בועז לב, זה יכול להשתנות מחר בבוקר. אין שום צורך בעשרות קורסים. יש הכשרות און-ליין, ואם זה נורא חשוב, אתם יכולים לאפשר לכל רופא לעשות את זה. הרופאים שרוצים לתת טיפול, צריכים לתת את הטיפול מחר בבוקר. מה שעשיתם, הוא שגרמתם לנו לרוץ אחרי מאכערים, לשלם להם אלפי שקלים, כדי שייתנו לילדים שלנו רישיונות, או יחדשו את הרישיון שהילד שלי משתמש בו כבר שבע שנים, בלי שום שינוי. אין מי שמאשר. הרופאים שהכשרתם, עצרתם להם את האפשרות, ויש נגדכם תביעות בבתי משפט. אתה יודע בדיוק על מה אני מדברת. כל הדיבורים היפים, לא רלוונטיים.

שרון, תודה על הדברים, ואני יודעת שאת מדברת מדם ליבך. חשוב לי לומר, ד"ר בועז לב, לא הוא הוביל את הרפורמה החדשה הזאת, והוא עומד כרגע אך ורק בראש ועדה, שאמורה לדון ולהגיש מסקנות למשרד הבריאות לעניין המרשמים. לעניין ההקלה הרגולטורית, כדי לאפשר לכם גם את ייצור השמנים והשמנים האיכותיים, אנחנו צריכים לטפל בזה בחקיקה. את רואה איך אנחנו עובדים קשה, על מנת לבצע את זה ולעשות את זה. אנחנו נשמח לעבוד בשיתוף פעולה, ותעדכנו אותנו אלו תיקוני חקיקה נדרשים כדי לאפשר להורים לייצר שמנים איכותיים. כלומר, איפה החסמים, ומה אנחנו צריכים לנטרל שם, כדי לאפשר לכם את זה.

בסוגיית המימון, כפי שנאמר קודם, אנחנו מתכננים לעשות הקלה רגולטורית. חברי הוועדה נפגשו עם הרבה מאוד נציגי מפעלים, יצרנים וחקלאים מרחבי הארץ, מדרום ועד צפון אליהם הגענו, והם אומרים בצורה מאוד מפורשת, שקודם כול ההקלות הרגולטוריות האלה יסייעו להם להוזיל את עלויות הייצור, בין 40% ל-60%. ברגע שעלויות הייצור יותר זולות, גם המחיר הסופי יהיה יותר זול. ועדיין, זה לא פותר את עניין המימון, שגם אותו אנחנו רוצים לפתור. אנחנו עובדים על זה כדי שיהיה סבסוד דרך קופות החולים של טיפול בקנביס רפואי. לא תהיה דרך להתחמק מזה. גם את זה נקדם.

אנחנו מנסים לראות האם ניתן להכניס את זה בחקיקה הזאת, אבל זה יותר מורכב. יש לי הצעת חוק לעניין זה, ואנחנו צריכים להגיע לדין ודברים עם קופות החולים ועם האוצר. אני מאוד מקווה שנצליח להעביר את זה בהקדם האפשרי.

תודה רבה על הדברים, ואני רוצה לתת את זכות הדיבור לאביגיל דר, ראש תחום קנביס וחברת הנהלה באלו"ט. בבקשה, גם לרשותך שלוש דקות.

שלום לכולם, המילים שאמר חיים מתארות את המציאות המאוד מאוד מורכבת. אני עצמי אימא לבוגר בן 28, לא ורבלי, עם אפילפסיה. אומנם לא אפילפסיה עמידה לתרופות, כמו שחיים תיאר, אבל אנחנו יודעים גם היום על האוטיזם, שזאת קבוצה שהיא over lapping במידה רבה עם האוטיזם.

מילה אחת טובה, ב-19 בדצמבר שודר בפריים-טיים ב-CNN תשדיר של ד"ר סאן ג'ייקובטה, נוירוכירורג, בנושא של WEED6 – הטיפול בקנביס לאוטיזם. הוא התחיל את הדרך עם הילדה שרלוט, שאנחנו מכירים מ-2016 בנושא הפרכוסים. אני מכירה את המשפחות האמריקניות שהתראיינו שם, ומצבנו יותר טוב. בארץ אני יכולה לטפל יותר טוב מאשר הורה בטקסס, שעובר על החוק. לכן, אני גם מכירה תודה למדינת ישראל.

עם זאת, מאז הרפורמה, מאז אפריל 2019 יש עשרות ומאות ילדים עם אוטיזם – לאו דווקא אפילפסיה – המטופלים בקנביס רפואי, שהפכו את הקו הטיפולי האחרון, לפי ההתוויה, לבלתי אפשרי למימון. הילדים עם אפילפסיה, ממוצע הצריכה שלהם הוא 100 גרם בחודש.

ילדים עם אוטיזם נמצאים התוך ההתוויות של משרד הבריאות?

בינואר 2021 התפרסמה התוויה לאוטיזם בפני עצמה. קודם הם נכנסו ב"אחר". לכן, גם נייר העמדה שהגישה אלו"ט, מונה 471 ילדים על הספקטרום האוטיסטי, שמטופלים בקנביס רפואי. לדעתי, המספרים אחרים, ואני אשמח להירתם לעזור לגייס אותם. לפני שהייתה התוויה, אוטיזם נכנס תחת קטגוריה שמשרד הבריאות מגדיר כ"אחר", ואז אנחנו לא רואים אותם.

נכון לעכשיו, הם כן נמצאים בהתוויות.

471 ילדים ובוגרים עם אוטיזם, עליהם דיווח משרד הבריאות בנובמבר האחרון, זה מספר חסר – לא בדקתי את זה עד הסוף. עד ינואר 2021, כשרופא המליץ לילד עם אוטיזם על רישיון, לא הייתה התוויה לאוטיזם, והם נכנסו בקטגוריה שנקראת "אחר".

זה בסדר, והשאלה היא לא מה היה קודם. הורה של ילד עם אוטיזם, שיש לו התפרצויות, יכול להגיע לרופא שינפיק לו רישיון?

כן. אני לא מדברת על כל הקשיים של הנפקת רישיונות והמסחרה ברישיונות, וכל הסבל שנגרם לנו ולילדים שלנו, כתוצאה מזה שמדינת ישראל התבלבלה בין משרד הבריאות למשטרה. את המחיר הזה אנחנו משלמים. אני לא נכנסת לזה, כי חייבים שזה יהיה בציבורי, ואין על זה ויכוח, אבל לדעתי זה זוטות ביחס לעלות החודשית שאנחנו משלמים על תרופה, שהוגדרה כקו טיפולי אחרון לילדים שלנו.

אני מנסה להבין את הפרוצדורה להורים לילדים עם אוטיזם. ההורה מגיע לרופא.

אם הוא מצא אחד כזה.

אין רופאים?

ההתוויה אומרת שמי שיכול להמליץ או להנפיק רישיון, הוא רופא מומחה בתחום. זה יהיה או נוירולוג או פסיכיאטר. יש מעט מאוד פסיכיאטרים ו/או נוירולוגים שמנפיקים, ולכן, הילדים מקבלים המלצה מהנוירולוג או מהפסיכיאטר, ופונים לרופא מנפיק. על העלויות אני לא צריכה לספר לך, הן ננקבו פה.

הם יכולים להמליץ על זה רק כקו אחרון לטיפול?

זה דיון נפרד. ההתוויה שפורסמה לאוטיזם, מזעזעת. היא בעצם אומרת שילד צריך לסבול מאוד מאוד מאוד מאוד, עד שהוא יקבל אפשרות להיות מטופל בקנביס רפואי. זאת שערורייה בפני עצמה. הנושא הכי זועק לשמיים בסיפור הזה, הם אותם 50 גרם בממוצע של High CBD, שצורכים ילדים עם אוטיזם, ואותם 100 גרם בממוצע של ילד עם אפילפסיה.

נכון להיום, רוב הילדים האלה לא נמצאים בהסדרה הישנה, וגם אלה שכן, במרס הם כבר לא יהיו שם. הם יידרשו לשלם אלפי שקלים על התרופה. עזבו את הרישיון פעם בשנה; הטיפול השוטף בילדים האלה הולך להיות 2,000 שקלים או 1,500 שקלים, כשמדינת ישראל הגדירה את זה כקו טיפולי אחרון.

אני באמת מברכת על כל העשייה שלכם, ואני חושבת שאתם עושים דברים חשובים, אבל לנו אין זמן. נעשתה עבודת מטה רצינית על ידי סגן שר הבריאות הקודם; ישבו עם משרד האוצר. יש שם עבודה מקצועית, שצריך לקרוא ולהחליט, ויואילו משרד הבריאות, יחד עם משרד האוצר. הם יודעים כמה כסף צריך. הם צריכים לתעדף איזה התוויות הם מסבסדים, בכמה הם מסבסדים. זאת עבודה מקצועית שלהם. אני אישית דיברתי עם קרן טרנר, שהייתה מנכ"לית משרד האוצר, ובסוף הסיפור הוא כסף, ולא כסף גדול. הילדים שלנו נפגעים קשה.

תודה רבה על הדברים לאביגיל דר, ראש תחום קנביס בחברת אהב"ה, וחברת הנהלה באלו"ט. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לאסף פורת. בבקשה, גם לרשותך 3 דקות.

תודה ליושבת-ראש שרן השכל, על זכות הדיבור. אני בהנהלת עמותת הקנביס הרפואי, בראשות דנה בראון. כמו שראיתם, היא כרגע מאושפזת ולכן היא לא יכלה להגיע.

אני רוצה לדבר על המחיר המטורף שאנחנו משלמים. אני בעצמי משלם 1,500 שקלים לחודש, לעומת 370 שקלים ששילמתי טרם הרפורמה. חוץ מהמחירים, האיכות הירודה. חוץ מהמחסור בזנים, יש עוד נושאים שלא נגענו בהם.

הנושא הראשון שאני רוצה לגעת בו, הוא תופעת המאכערים הקשה. בתחום הרישיונות יש תופעה של מאכערים. בכל שני וחמישי יש ברשתות החברתיות מאכערים חדשים, שגובים על רישיונות חדשים או על חידוש רישיונות אלפי שקלים. ברפואה הציבורית אין פתרון לאנשים, כלומר חולה שרוצה לחדש את הרישיון שלו, או לקבל רישיון חדש, צריך לפנות למאכערים, וזאת הבעיה העיקרית.

הצעת החוק אומנם מדברת על מעבר למשטר של מרשמים, אבל אם לא יהיה הסדר מול קופות החולים, זה עדיין יהיה באופן פרטי ולא באופן ציבורי, כמו שזה אמור להיות, ועם טופס 17.

הנושא השני הוא מחסור במגוון זנים. בעוד לכאורה, זנים בעלי PHC גבוה הם הזנים הכי מבוקשים, החברות מתעסקות רק בהם, גם ביבוא וגם בגידול. כאשר זקוקים ל-CBD גבוה, כמו שדובר פה רבות, לתפרחות של CBD גבוה, או בכלל לזנים מאוזנים, אין היום כמעט סוגים. בכלל לא מתעסקים בזה. כשמדברים על אפילפסיה ועל אוטיזם, צריך לזכור שהם זקוקים ל-CBD גבוה. דיברנו על כך, שברישיון הגידול תהיה התחייבות על מפרט של זנים, אבל אם לא יהיה מגוון מינימלי במפרט הזה, תהיה בעיה בתחום הזה, וימשיכו להיות זנים עם THC גבוה, אבל לא זנים עם CBD.

בנוסף, חזרה על טעויות העבר, מעלה חשש שאין באמת שינוי בעמדת משרד הבריאות, אלא זה אותו דבר בשינוי אדרת. במה זה מתבטא? קודם כול, מקימים ועדות, למרות שכבר היו ועדות שעסקו בנושאים האלה. אין צורך להקים ועדות. היו ועדות שהגישו מסקנות, ואנחנו דורשים שהמסקנות האלה ייושמו. אין לנו זמן, אנחנו סובלים כרגע. אנחנו מבקשים שהדברים ייושמו. אני לא מבין למה יש צורך בעוד ועדות.

בנוסף לכך, כל האנשים שגרמו לנזק, גרמו לכשל הזה במשך יותר מעשור, למרות כל האזהרות, כמו ד"ר בועז לב במשרד הבריאות, וכמו ביק"ר יובל לנדשפט, הם האנשים ששמו אותם לפתור את הבעיות. איך יכול להיות שאנשים שעשו את הכישלונות והביאו אותנו למצב הנוכחי, הם האנשים שיצטרכו לפתור אותו? לי זאת נראית סתירה, וזה לא הגיוני. אני מבקש שכאשר יש דיונים בנושאים חשובים, הם יהיו עם אנשים אובייקטיביים, אנשים ניטרליים, ולא אנשים שעשו את הטעויות, ויכולים לחזור עליהן שוב. תודה רבה ליושבת-הראש על זכות הדיבור, ולכולם על הקשב.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת את זכות הדיבור ל-י'.

היא ביקשה לא להופיע בתמונה.

אני מדברת בפניכם בשם נפגעות תקיפה מינית. אני מטופלת בפוסט-טראומה עקב פגיעה מינית באמצעות קנביס. סליחה, לא חשבתי שאני אתרגש ככה. בחידוש הרישיון האחרון שלי, הפסיכיאטר המליץ לי להעלות את המינון. אמרתי לו: הלוואי, אבל אין לי כסף בשביל עוד. אני לא מקבלת הרבה, ואני גם לא יכולה, כי כלכלית אין לי אופציה לכך, מאז הרפורמה החדשה. חידוש הרישיון מתיש. קשה לנו להתמודד עם דברים ביום-יום – עבודה, למשל. בלילות יש לנו התקפי חרדה. דיברתי על זה היום עם בעלי, שסיפר שלפעמים הוא קם בלילה מבכי שלי מתוך שינה, והוא צריך להרגיע אותי.

מכריחים אותנו להוכיח שלקחנו הרבה כדורים פסיכיאטריים, לפני שנותנים לנו אופציה לקנביס. כמו הרבה פוסט-טראומתיים ופוסט-טראומתיות, יש אנשים שזה צף אצלם אחרי תשע-עשר שנים, כשהם לא טיפלו בעצמם בזמן הזה. לכן, אין להם שימוש בכך. אני חושבת שצריך להקל קצת גם על נפגעות תקיפה מינית בקבלת טיפול במתן קנביס רפואי.

תודה רבה י', על הדברים.

תודה רבה לכם. אני מקווה מאוד שייקחו את זה בחשבון, וייתנו הארכה לנפגעות תקיפה מינית, שזה כן עוזר להן בשינה, בעבודה, נגד חרדה ובתפקוד יום-יומי. זה מאוד חשוב.

כל הנושא של פוסט-טראומה הוא אכן נושא שחייבים לטפל בו באופן מיידי. לאחרונה ראינו מקרים מזעזעים. אנחנו מדברים על התוויה גם לפסיכיאטרים, נכון? תינתן יד חופשית גם לפסיכיאטרים. האם תהיה בקשה לטיפול מקדים?

היא תהיה על פי ההתוויות. אני מוכרח לומר שלגבי טיפול מקדים, אני חושב ואני מקווה שזה ישתנה. יש הרבה מצבים שבהם זה יכול להיות קו ראשון, ללא ספק. באופן עקרוני, זה על פי החלטת הרופאים. אני בהחלט חושב שזה צריך להשתנות.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לניר יופטרו. ניר המלאך, שלום וצוהריים טובים. כולנו מכירים את הסיפור שלך, גם מהתקשורת, על כך שעזרת וסייעת למאות מטופלים, אם לא יותר, במצבים מאוד מאוד קשים. למעשה, העמידו אותך לדין על אותו סיוע למטופלים, ואני רוצה לברך אותך בברכה ענקית, על כך שהפרקליטות ירדה מהעניין המגוחך הזה, והסירה את ההאשמות בבית המשפט. אני בטוחה שיש לך המון המון ניסיון וידע, ואנחנו נדרשים לניסיון ולידע שלך כדי להבין, מה לא עובד ברפורמה הנוכחית, ומה אנחנו נדרשים לתקן בחקיקה. בבקשה, לרשותך גם שלוש דקות.

תודה רבה על הכול, על כל מה שאת עושה למען הקהילה של המטופלים. תודה על זכות הדיבור. למי שלא מכיר אותי, ליוויתי למעלה מ-2,000 משפחות של חולים אונקולוגיים בעיקר. לצערי, בגלל שקנביס מוגדר כתרופת קו אחרון, למרות שיש המלצה של ועדת אופיואידים להפוך את זה לקו ראשון, אנשים מגיעים בדקה האחרונה, כשכלו כל הקיצים. יש לנו ניסיון גדול בזה שקנביס עוזר המון למגוון מחלות, מגוון התוויות, רק לא במינונים שמשרד הבריאות נותן לנו, ולא בריכוזים שמשרד הבריאות נותן לנו.

דיברו פה הורים על מינונים של 90 גרם בממוצע לילד, אבל ד"ר בועז לב אמר קודם שאלה רישיונות מהדור הישן, מה שנקרא דור הסבא. הוא הגדיר את זה כמינונים חריגים. אפידיולקס זה 1,500 מיליגרם, וזה מאושר בסל התרופות. אנחנו זקוקים לריכוזים גבוהים. ילד אפילפטי או ילד אוטיסט – זה לא משנה – כל מטופל אחרי טיטרציה, אחרי שהעלה מינון והגיע למינון טיפולי, אין צורך בזה שהוא יקנה 90 גרם בחודש; אין צורך שהוא יקבל 100 גרם בחודש. אחרי טיטרציה, אחרי שהגענו לטיפול שמתאים לנו, אנחנו רוצים לקבל את הריכוזים שמתאימים לנו. נותנים לנו למכור 10 מיליגרם בבקבוק שמן, הריכוז לא יוכל לעלות בו. אי-אפשר למכור ריכוז גבוה בתוך בקבוק שמן של 10 מיליגרם. זה שגורמים לכך שהתפרחות יושמדו אחרי 24.4% - חס וחלילה, אם העגבנייה תהיה בשלה, חס וחלילה אם התרופה שלי תגיע למקסום תרפויטי. אוי ואבוי אם המגדל יביא לי 26% - - -

ניר, לטובת אנשים וחברי כנסת, כדי שהדברים ייכנסו לפרוטוקול, הטיפול לחולים אונקולוגיים קשים הוא למעשה שמן מאוד מאוד כבד, אותו ראינו גם בסיור בחלק מהמפעלים. כרגע, הם עובדים על ייצור ופיתוח שלו. הוא בעצם שמן מאוד מאוד כבד, שדורש ריכוזים מאוד מאוד גבוהים.

הטיפול דורש ריכוז גבוה. כשאימא לילד צריכה לתת לו 8 טיפות בזמן פרכוס, זה קצת לא הגיוני. אפשר לפתור את זה בטיפה אחת יותר מרוכזת, ולא לחכות עד שייצאו 8 טיפות מהבקבוק.

מה מונע מהם לייצר שמן בריכוז גבוה?

הרגולציה. הרגולציה לא מתירה לייצר מוצרים בריכוז של מעל 24.4%.

צמח שעובר את הריכוז הזה, למעשה מושמד?

מושמד, נשרף.

אתה אומר שממנו אפשר לייצר שמן בריכוז גבוה.

לא רק ממנו. מכל פרח ניתן לייצר שמן בריכוז גבוה. הרגולציה אומרת שמותר לייצר שמנים רק בבקבוקים של 10 מיליליטר. בבקבוק של 10 מיליליטר, מאוד קשה לעבור ריכוז של 35%, וגם שהטיפה תהיה מדודה ותצא אותו דבר. השמן סמיך, הקנביס הוא לא בדיוק שמן, זה סוג של גופרה. זה חומר שאם נשים אותו במים, הוא לא יצוף והוא לא ישקע. הוא יישאר בערך באמצע. לכן, יש לו הגדרה קצת שונה משמן, אבל זאת שפת העם. אנחנו צריכים שיהיה לנו את זה בריכוז גבוה, כי אנחנו, המטופלים, לא צריכים לקנות 9 בקבוקי שמן. אנחנו לא צריכים לקנות 100 גרם במרשם. תנו לי את הכול בריכוז גבוה יותר.

חוץ מזה, יש בעיה נוספת, שהמגדלים לא יכולים למכור תפרחות מעל 24.4%. אם חס וחלילה המגדל גידל תפרחת כזאת, מילא שייקחו אותה להכנת שמן, ויפיקו ממנה שמן לא מרוכז, אבל הוא צריך להשמיד אותה. הוא צריך לפחד. היום מגדלים עם הנדברקס. לא באמת מגדלים קנביס במדינת ישראל, כי מפחדים להגיע לקנביס איכותי, ולמקסם את היכולות התרפויטיות של הצמח, כי חס וחלילה יהיו עליו יותר אחוזים פעילים. זה פשוט לא הגיוני.

ראית את הסיווג של אותם זנים, שהכנו בהצעת החוק? הם ממתגים את קנביס כ-T-1, T-2, T-3. T-1 זה עד 10, T-2 בין 10 ל-20, לדעתי, ו-T-3 זה 20 ומעלה.

נכון, אבל צריך להוסיף קטגוריות, כי לא נכון שמטופל ראשון שלא מנוסה, ישתמש בריכוזים כאלה. ריכוזים כאלה לא מתאימים לכל אחד. זה כמו שאנחנו מקבלים מדבקות פנטה 25, ואחרי זה אני מקבל מדבקה של 50, עולה ל-75 ול-100. אף אחד לא אומר לי לקחת שלוש מדבקות של 25, או אחת של 75 ואחת של 25. יש דרגות, הרפואה יודעת להתמודד עם זה, הרוקחים יודעים להתמודד עם זה.

בועז, דיברת על מתווה טיפול, כך שרופא יישב ויכין תוכנית טיפולים יחד עם החולה. זה לא קורה היום. בשבוע הבא יש לנו דיון מיוחד עם רופאים, התאחדויות הרופאים, וזה משהו שחייב לעלות כנקודה.

מה שקורה היום בתחום הזה, הוא פשוט שערורייה. אנחנו מגיעים לרופא, והוא מוגבל לרשום לי 20 גרם או 30 גרם מקסימום ברישיון. אני לא יכול להתחיל טיפול אפקטיבי, שיספיק לי לכל החודש. כשאני ניגש לבית המרקחת, אני מגלה שאני בעצם לא מקבל את אותו זן, תחת שמות שונים, או מוצרים שונים עם שמות זהים. זה לא יכול להיות. אני קורא לספקים ולמגדלים, לתבוע אחד את השני. זאת הפרת זכויות. בתור מטופל אני רק סובל מזה. כשאני מגיע לבית מרקחת, בקטגוריה T-20 יש היום שישה מוצרים, עם שמות זהים. זה פשוט לא הגיוני שאין שום פיקוח על מה שנעשה. משרד הבריאות מאשר שמות של מוצרים, וכל אחד קורה לזה איך שבא לו, בלי קשר לתכולה. יש שמות זהים, ואין לזה אח ורע בשום שוק.

בהצעת החוק הצענו שעל האריזה יהיה כתוב שם אב הטיפוס, כלומר הגנטיקה המקורית שממנה הגיע אותו צמח.

זה אומנם כתוב בקטן, אבל היום, למשל, כשאני נכנס לבית מרקחת, יש לי שני זנים בקטגוריה T-20, בשם אש. שניהם ארוזים באריזה אדומה, כשם הזן – אש. אני צריך להסתכל באותיות הקטנות, אם הן בכלל מופיעות, או שזה נסרק ב-QR. הרוקח לא יודע את זה. אש עזר לי בחודש שעבר, אבל לקחתי אש של חברה אחת, והחודש אני מקבל אש של חברה אחרת. הרוקחים לא יודעים את זה, הרופאים לא יודעים את זה, אנחנו המטופלים לא יודעים את זה. אני מגיע הביתה ומגלה שהמוצר לא עובד. אני נכנס לבית מרקחת ומגיע למצב הפוך – אני מקבל שלושה זנים: אחד לכאב, אחד לשינה ואחד לבעיות פוסט-טראומה שלי, שלושתם בשמות שונים, עם אותה גנטיקה, מאותו מגדל, מאותה אצוות גידול. אף אחד לא מפקח על איכות התרופה שלנו. אין לזה אח ורע בשום מוצר שנמכר על ידי רוקח בשום מקום. מדינת ישראל לא מפקחת על מה שהיא נותנת למטופליה. כתוב בספר הירוק, שאדוני חתום עליו - - -

אני לא חתום על הספר.

אתה רשום שם בגדול. אפשר להסתכל בנוהל, אבל לא ניכנס לזה. רשום שטרפנים הם חומרים שהפעילות הפרמקולוגית שלהם והפרמקוקינטית שלהם לא ידועה. באיזו זכות אחד הספקים בארץ, מעשיר את המוצרים שלו בחומרים שפעילותם לא ידועה? אתם כל כך מפחדים מכל החומרים בקנביס, מהקנבינואידים, ולא מאשרים לנו שימוש ברובם, אבל בטרפנים אתם מעשירים לנו חופשי. מה זה טרפנים? אין לזה הסבר בספר הירוק. עשיתי קורס רוקחים של משרד הבריאות, ובקורס רוקחים לא מסבירים על הטרפנים. אין שם שום הסבר, ולשום אדם במערכת הרפואית אין הסבר על זה. למה אתם מעשירים לי את התרופה שלי בדברים שלא ידועים לא לי וגם לא לכם?

תודה רבה על הדברים. הוועדה תיקח את ההערות האלה ותטמיע אותן. נשמח לעבוד בצמוד. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לצח חריט. לרשותך שתיים-שלוש דקות.

אני מתנדב בעמותה של חולי אפילפסיה, עמותת איל. אשתי חולת אפילפסיה כבר עשרים שנה, ואני באמת מתחבר למה שאמר הבחור שדיבר עכשיו. המצוקה האמיתית היא בכך שאנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו מקבלים, וכל פעם זה משתנה. יש מצבים, שבהם בחודש אחד נקבל את הזן שעובד טוב עם המטופל, וחודש אחרי זה, התפרחת משתנה ואנחנו אפילו לא יודעים מה המרכיבים. גם הרוקחים לא יודעים, והם הפנים של הקנביס. כלומר, הרוקח הוא זה שצריך לדעת מה הוא נותן לי, והוא עצמו לא יודע.

אם הצלחת למצוא קנביס שמתאים לך, אתה מצליח להתמודד עם התקפי אפילפסיה בצורה מאוד מאוד טובה. עד שאתה מקבל רישיון, באפילפסיה זה לא נמצא במעגל הראשון. כלומר, האישור לילדים לוקח זמן, למבוגרים זה לוקח יותר זמן, ואם אתה רוצה להחליף קנביס מסוג אחד לסוג אחר, או למינון שונה, זה לוקח חודשים. הרופאים לא תמיד זמינים, וזה יוצר המון המון בעיות, תסכולים, במיוחד אצל צעירים שמנסים לחזור לחייהם. אני לא מדבר על המבוגרים, שיש להם אולי קצת יותר סבלנות, אבל הם עדיין נקרעים תחת הביורוקרטיה שהיא אין סופית.

אני מתחבר למה שנאמר פה קודם, והוא שהרופאים עצמם לא מספיק שולטים בחומר. אלה שכן, קשה להגיע אליהם ביום-יום.

אני מאוד מודה לכם שנתתם לי זכות דיבור, ואני מקווה מאוד שתעבדו עם העמותה, שמשרתת היום למעלה מ-90 אלף חולי אפילפסיה במדינת ישראל. חלקם הגדול מצליח להיות מאוזן עם תרופות ועם קנביס, אבל הוא חייב לדעת שהוא מקבל את אותו זן, באותה מתכונת. אם הוא עושה החלפה, שתהיה לו התוויה.

תודה רבה לך, צח חריט, מעמותת איל. כל העניין של קו טיפול ראשון חוזר, ועניין הכשרת הרופאים, נהיה חייבים לדון בו בשבוע הבא, כדי לראות איך אנחנו משפרים את ההכשרה ונותנים מענה ראוי למטופלים.

והמחיר.

כן, אמרנו כבר.

אני רוצה להעלות בזום את סבח סלעית.

שלום לכולם, אני אימא של עדיאל שלום, ילד שמטופל בקנביס כמעט בארבע השנים האחרונות. אני רוצה לתת תיאור דמיוני מהחיים שלנו, על ילד שבגין שנתיים וארבעה חודשים אובחן כאפילפטי, ועד גיל תשע התנסה בלא מעט תרופות, שלא הועילו ולא הביאו יעילות. מרגע שהוא קיבל את הקנביס, התחיל איזון מסוים, והגענו למצב דמיוני לחלוטין, שהוא לגמרי יורד מתרופות. ב-EEG ראש הוא מאוזן לגמרי, והוא ממשיך אך ורק בטיפול של שמן.

אנחנו מטופלים של תיקון עולם, ואני מודה להם על הטיפול. אין לי שום טענה לתיקון עולם, אבל יש לי המון טענות למשרד הבריאות. הפרכוסים של הבן שלי הם מתוך שינה, וזה אומר שבמשך שנים בילינו בלילות ללא שינה, כדי לוודא שחלילה הילד לא נחנק לנו או מת לנו בידיים, שלא נדע. יש לי תוצאות של EEG בשינה, שאומרות שהילד מאוזן לגמרי עם שמן של לפני הרפורמה. מרגע שהתחלנו עם השמן של הרפורמה, חלה נסיגה. נסיגה מבחינת הבן שלי, פירושה חזרה לפרכס, התקפי זעם, התקפי אלימות, בכי-צחוק, כל הקשיים שמהם הוא סבל לפני כן. ברוך ה', זה לא חזר במלוא העוצמה, אבל בהחלט יש נסיגה, וזה בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים.

פניתי לתיקון עולם, ויפעת קריב קיבלה אותי באהבה וניסתה לסייע. גיליתי, להפתעתי, שגם ידיהם חסומות. זה אומר שאם יש איזשהו טיפול שעוזר לך, יום אחד אומרים לך שאת לא יכולה לקבל אותו יותר, אבל את מקבלת משהו ממש דומה. בכל חודש את מקבלת משהו קצת דומה לתרופה האחרונה, כי משרד הבריאות מאשר להם סטייה של 15% בייצור של השמן. מבחינת הבן שלי, 0.1% או 0.01% שינוי באצווה, שינוי בתרופה – משפיע. אני רואה את זה בא לידי ביטוי. הם יכולים לעשות את כל המאמצים, אך ידיהם כבולות תחת רגולציה. זה אומר שהבן שלי לא מקבל את אותו טיפול בכל חודש. אין לנו רצף טיפולי שהוא אמור לקבל, כפי שהיה לנו קודם.

אני לא רוצה לדבר בכלל על העלות, מכיוון שזה דבר שהעליתם לא מעט. במרס זה עתיד לעלות לנו למעלה מ-1,000 שקלים. אנחנו חסרי אונים. לראות את הילד שלי מפרכס מתוך שינה, או שובר שן, או נחבט לרצפה. זה האוצר שלי, זה החיים שלי. אני נלחמת למענו, וחשוב לי שמשרד הבריאות יתעשת, ויבין שמדובר בתרופה. לא מעניין אותי מה ההגדרה שלכם. זאת תרופה שהיא מצילת חיים עבור הבן שלי, והוא צריך לקבל אותה מכם. משרד הבריאות אמון על הבריאות שלנו, ואם הוא לא אמון על הבריאות שלי, מי יכול לסייע? אני פונה אליכם מתוך המקום הכי אמיתי, מתוך הלב. זה הבן שלי, אלה החיים שלו, ויש עוד אלפי ילדים ואלפי מטופלים עם מחלות שונות. הוא יושב פה לצידי, הוא שומע.

אנחנו יכולים לראות אותו?

כן.

שלום עדיאל, מה שלומך?

בסדר, מה שלומך?

בסדר גמור, מצוין. טוב לראות אותך. אנחנו שמחים שאימא עלתה איתנו כאן היום, כדי לספר לנו קצת על החיים ועל השגרה שלכם. חשוב לי להגיד שאנחנו עושים הכול כדי לעזור לכם כמה שיותר מהר, לקבל את הטיפול הראוי. כדי שאתה תוכל לפרוח ולחיות חיים רגילים כמו כל הילדים.

אני רוצה לשאול אותך, סלעית, מה זה אומר שמאפשרים להם סטייה של 15%? איך אנחנו יכולים לתקן את זה? מה זה אומר בפועל?

זה אומר שבכל חודש אנחנו מקבלים שמן, שהוא לא בדיוק במינונים שקיבלנו בחודש שעבר. משרד הבריאות, לפי ההסבר של תיקון עולם, מאשר להם סטייה בהכנה של השמן, כי הם לא מצליחים להגיע לאותו ריכוז בכל חודש. הוא מאשר להם סטייה, להכין בריכוז כמה שיותר דומה, למה שהם הצליחו בפעם הקודמת, או למקור שהיה לנו בעבר. זה אומר, שאנחנו לא מקבלים את מה שהוא צריך. אנחנו לא מקבלים את אותו שמן כל הזמן.

אני אתן השוואה מעולם התרופות, אינסולין או כימותרפיה, חלילה, בכל חודש היה איזשהו שינוי במינון ובריכוז של התרופה עצמה. האם יכול להישמר איזשהו רצף טיפולי לאותו אדם שמקבל את הטיפול? אנחנו כבר יודעים שהטיפול הועיל, ומעכשיו יש נסיגה, כלומר משהו השתנה. אנחנו גם מגלים מה השתנה.

ברפורמה הקודמת הצליחו לשמור על אותם ריכוזים?

ברפורמה הקודמת קיבלנו שמן אבידקל ל-30%. אני יכולה להראות את זה, ויש לי בדיקות שמוכיחות את זה שלפני הרפורמה השמן עבד היטב, עשה לנו מהפכה בחיים. את בטח יודעת, שרן, שילד אפילפטי או אוטיסט מקבל המון טיפולים פרה-רפואיים. מדובר על כך שטיפול של ארבע שנים וחצי אצל פסיכולוגית חינוכית – הופסק, קלינאית תקשורת, תרפיה באומנות, שחייה טיפולית, רכיבה טיפולית, אומנויות לחימה. כל הממליצים מסביב רואים פתאום שיפור כל כך גדול, ואומרים שאין צורך יותר. לפתע, לאחר הרפורמה, אנחנו מתחילים לראות את עצמנו חוזרים לרכיבה טיפולית, לשחייה טיפולית, חוזרים לטיפולים פסיכולוגיים, חוזרים לקלינאית תקשורת ולכל הטיפולים שהיו בעבר. אנחנו מבינים שמשהו פה לא תקין. אנחנו זקוקים לתרופה שהבן שלי אמור לקבל. זאת התרופה שלו.

תודה, סלעית. זה קצת מראה לי עד כמה קופות החולים ומשרד הרווחה צריך לתמוך ברפורמה, משום שכאשר הטיפול עובד, הם חוסכים כסף. הם חוסכים עלות של מאות שקלים בשבוע לקלינאית תקשורת, לרכיבה טיפולית וכולי. זה ממש ככה.

תודה רבה שנתת לי את זכות הדיבור. אני מאוד מעריכה את מה שאת עושה.

תודה, אנחנו כאן לרשותכם.

אני רוצה לעבור לדובר הבא – אלי לוי, מעמותת מעלה.

אלי, בגלל שדיברתי עם אסנת, ספר במילה על העמותה שלכם.

העמותה שלנו הוקמה לזכרו של עוז מנדלוביץ', בנה של אסנת, שותפתי לחיים. הוא נהרג בצוק איתן, והחלטנו שזה לא ייגמר שם, בשדה הקרב בעזה. גילינו שבאמצעות נשיאת השם שלו, אנחנו מצליחים לגעת בהמון מיזמים חברתיים. למעשה, עזבנו את עולם הכלכלה והאסטרטגיה. היינו מלווים אסטרטגיים של גופים מסחריים גדולים, ועברנו לעולם של נתינה.

אנחנו מלווים כ-6,000 מטופלי קנביס עד כה. התחלנו עם הלומי קרב בלבד, ולאט-לאט ההתוויות התרחבו. הרבה מאוד מהשיח שמתקיים פה, הוא שיח כואב שאני פוגש ביום-יום. אני חושב שהמשמעות של תוצאות הוועדה הזאת, לא רק שהיא תשנה את התפיסה בעניין הקנביס בישראל, אלא בפועל תיגע בלמעלה מ-110 אלף זכאים, ועוד רבים שיכולים להיעזר בטיפול בקנביס.

אני רוצה לגעת בקצרה בכמה נקודות. עקבתי אחרי המצגת של ד"ר לב, ואני חושב שנגעת שם בהרבה מאוד היבטים מאוד חשובים. שווה לתת דגש על נושא המינונים. קצת קשה להגיד שאנחנו צריכים להגביל או להגדיר את המינונים, ובעצם לכפות את האכיפה שאמורה להיות על זליגה על מטופלים.

אני מוכרח לומר, שזה לא נגע למינונים, אלא לראות שההתוויות והטיפולים ראויים רפואית.

אני מתנצל, כנראה הבנתי לא נכון. אני מכיר בעיה בנושא המינונים, ולצערי, כל השיח של המינונים לא פוגש את הנושא של התאמה לסימפטומים של המחלה, וגם את ההקשר של שגרת היום של המטופל. הרבה מטופלים מקבלים מינונים שלא מתאימים להם, ויש קושי להחליף בבית המרקחת את המינון. אם לאדם יש תוצאות טובות מהטיפול, והוא נרשם ללימודים, הוא לא יכול לתפקד עם T-20 בלימודים, והוא צריך להתאים לעצמו מינון. הוא לא יכול לגשת לבית מרקחת ולקבל את המינון שמתאים לו. לא רק זאת, אחד הדברים שהגשתי בנייר העמדה, הוא החשיבות של הקמת מרכזי טיפול לאנשים בעלי מוגבלויות, שנעזרים בקנביס רפואי.

למה הוא לא יכול להחליף את התרופה?

הוא כן יכול לשנות מינון.

הוא לא יכול לשנות מינון, זה לא נכון.

מ-20 אפשר לרדת ל-15.

אי-אפשר לעלות ל-CBD. יש הרבה מטופלי פוסט-טראומה, שעברנו איתם תהליך והגענו איתם לתוצאות באמצעות מינונים. בגלל שאדם עובר תהליך והוא רוצה להתפתח, ללמוד ולעבוד, הוא רוצה לעבור ל-CBD, ל-T יותר נמוך. העלאה של CBD, מינונים מאוזנים שיכולים לאפשר איזשהו תפקוד יותר טוב.

כשהוא מגיע לבית מרקחת, ולמעשה מבקש T נמוך יותר, מה קורה?

הוא לא יכול. הוא יכול לרדת בדרגה, אבל זה לא באמת עוזר, כי המעבר בין דרגות לדרגות בקטגוריות של ה-T, לא באמת מאפשר שינוי טיפולי, אלא אם כן מדובר בצניחה גבוהה. כלומר, מ-T-20 ל-T-15, תהיה נסיגה שלא תאפשר לו לתפקד. אני לא רוצה להיכנס לעניין רפואי, כי אני לא רופא, ואני רק מלווה לא מעט רופאים בנושא הזה. אני נתקל בבעיה הזאת, שחוזרת על עצמה.

אני רוצה לקפוץ לנושא הבא – קו אחרון או לא קו אחרון. ראיתי לא רק ילדים, שברור שזה קו אחרון ולא צריך להעביר אותם תהליכים. ראיתי הרבה מאוד גיבורים. עוז שלנו היה כנר, הוא זכה באליפות משחקי חשיבה, הבגרויות שלו מעל 40 יחידות, משכמו ומעלה. כל האנשים שלוחמים, כל האנשים בסיירות, ביחידות, שחוזרים לפה חצאי אדם, שילמו מחיר כבד. להתחיל למכר אותם לתרופות נוספות, כמו תרופות אופיאטיות, שאמורות לשכך להם את הזה, לוקחות אותם לכיוונים לא טובים.

מקוצר הזמן אני עובר לנושא הבא, והוא המחיר. צריך לזכור שכל האנשים המטופלים בקנביס בישראל הם בעלי מחלות כרוניות. הם משתייכים לאוכלוסיית בעלי מוגבלויות, ומרבית האוכלוסייה הזאת לא עוברת שכר של 5,000 שקלים. מעבר לכך, 27% מסך בעלי המשפחות שהם עם מוגבלויות, מעידים על כך שהם לא מסוגלים לגמור את החודש, ובטח לא לשלם אלפי שקלים לקנביס.

הנושא הבא, ברשותכם, הוא התאמת הטיפול למטופל. כפי שניתן בטיפולים פסיכיאטריים ובתרופות קונבנציונליות, גם בקנביס נדרש לעשות התאמה. היא צריכה להיות מגובה גם מבחינת הציבוריות והנגישות לאותו רופא, כי נדרש לעשות אותה ממש בתקופה של שלושת החודשים הראשונים. אנחנו רואים לא מעט מטופלים שהלכו לאיבוד. הרבה מאוד מטופלים לא מצליחים להגיע לאיזון, בגלל הקושי הרגולטורי גם בהחלפת המינון, וגם התרופה.

הדבר האחרון שאני רוצה להעלות, הוא נושא המעבר שנוצר מההסדרה הישנה לרפורמה. בתקופה מסוימת לא היו בבתי המרקחת זנים, ונוצר דבר איום, לדעתי – לא הייתה הסברה. לא הייתה הסברה לרופאים, לרוקחים ולמטופלים, על כך שעוברים משיטת הזנים לשיטת המינונים. אין היום זנים. אתם אומרים מילים שהן לא קיימות ברגולציה הישראלית. אין דבר כזה זן. יש מינון, שהוא קטגוריה, ולכן נעשים דברים כמו שניר העלה קודם. באותה קטגוריה יכולים להיות שמות שונים מאותו מגדל. לחלופין, שם זהה עם זנים שונים. זה מאוד מקשה על הטיפול, גם מבחינת הרופאים. אני שם לב להרבה טרוניות מהרופאים, ובוודאי נשמע את זה גם בדיון הבא. מבחינת המטופלים, הם רודפים אחרי שמות, ולאו דווקא אחרי מינונים. בכך, הם לא מאפשרים לעצמם להיות בטווחים שהם צריכים.

אני עובר קורס של משרד הבריאות לתחלואה כפולה, וגיליתי שהרבה אנשים שמגיעים לקנביס, הם אנשים שכבר סבלו מתחלואה, ולצידה תחלואה כפולה של אופיאטים וכל מיני תרופות אחרות. אף אחד לא עושה איתם תהליך מסודר של המעבר, כדי שלא תהיה תחלואה כפולה ומכופלת עם קנביס, כי קנביס מגביר את הפעילות של האופיאטים, או ההפך – שניהם מעלים אחד את השני – ויכולים לייצר אף יותר התמכרות. אף אחד לא עושה את התהליך החשוב, של הפחתת התרופות הקונבנציונליות בצורה מסודרת, ולכן הרבה מאוד מטופלים סובלים מתופעות לוואי של התמכרות וכדומה. תודה רבה על הזמן, ובאמת כל הכבוד על העשייה.

תודה רבה לך, אלי לוי. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לאביחי ויקטור סמילה, מארגון מלאכים בירוק.

שלום לכם, נעים מאוד, אני אתחיל בזה שאני רואה בזום את חברנו המלומד, עורך הדין חץ דוד, והסופר תום וגנר.

גם הם יעלו.

אף אחד לא דיבר על הריסוסים וההדברות שעוברים הצמחים. ב-2019 היו 16 חומרים כימיים, שהיה מותר להשתמש בהם, וב-2021 יצא תקן חדש – יש למעלה מ-50 חומרים כימיים, שמותר להשתמש בהם בצמח. הם נשענים על התקן של פירות וירקות מ-1991, אבל הבעיה היא שאת העגבנייה והמלפפון אני שוטף לפני שאני אוכל, את הפרח אני לא יכול לשטוף.

ד"ר לב, אתה חתום על הייעוץ לספר הירוק.

באיזו שנה זה, ברשותך? מתי אני חתום? כבר 16 שנה אני לא מתעסק בקנביס.

רשום שאתה יועץ בנוהל.

אתה חתום שם כיועץ בנוהל. זה מה שרשום. לא משנה.

אני לא מבין בחקלאות ובמדבירים.

אני מבקשת. קודם כול, ד"ר בועז לב הוא לא זה שמייצג את הרפורמה, והוא לא זה שעשה אותה.

ברור שלא, אבל הוא חתום שם.

הוא הגיע לוועדה כיועץ לענייני מרשמים, ובא להציג בפנינו את המסקנות. אנשי משרד הבריאות שכן אחראים לרפורמה, נמצאים איתנו בזום, ומאזינים לנו. לכן, חשוב להפנות את הדברים אליהם, ולא אישית לד"ר לב.

חס ושלום, לא אישית.

אני מבקשת להיות ענייניים.

הם בדקו מה קורה עם החומר הכימי שאנחנו צורכים באידוי, שזה 400 מעלות, או צורכים אותו בעישון שזה מעל 150 מעלות? מישהו בדק מה קורה לחולה ריאות או חולה אפילפסיה, או חולה כזה או אחר? מה קורה לגוף שלו, כשהוא צורך את החומר הכימי הזה?

מה עושים בשאר העולם?

אין חומרים כימיים.

הכול הדברה ביולוגית?

כן. הגיע משלוח של חברת קנשור, יבוא מחו"ל, הכול ביולוגי. והכי חמור, הם הורידו את הימים. כלומר, מותר לו לבוא היום לגמלון, ולהתחיל לרסס כימי. עד שהוא גומר לרסס את הגמלון, מותר לו לקטוף אותו. הורידו גם את ימי ההפסקה. מותר לי לרסס בבוקר ולקטוף בצוהריים את הצמח.

הצמח אמור לעבור אחר כך מספר בדיקות.

לא, לא. מותר לי לרסס בבוקר, ולקטוף בצוהריים. זה לפי התקן שהוציאו עכשיו, ב-2021. שלחתי לך את הנוהל הזה. יש לך אותו.

לא נבדקים חומרי ההדברה ולא חומרי ההמסה שלהם.

יש למעלה מ-50 חומרים כימיים, שמותר לשים על הפרח, על מנת שהוא לא ילך להשמדה. איפה ההיגיון? שמעת פעם שמשרד החקלאות התערב בכמות הסוכר שקיימת באבטיח או בצבע שלו? נו, די. שחררו לנו את הצמח. אתם נותנים לנו לעשן רעלים; אתם נותנים לנו לעשן קנביס סינתטי. זה לא באמת קנביס, מה שמוכרים לנו בשקיות. זה סינתטי. ברגע שיש שם הקרנות, ברגע שיש שם הדברות, ביוכימי, זה לא קנביס. מצטער, זה לא קנביס. זה עוד תרופה, אופיאטים. זה עוד סם.

מישהו בדק מה קרה לגוף? אנשים שלא הייתה להם מחלת ריאות, חטפו מחלת ריאות; אנשים שלא השתעלו, היו להם כאבי גב, פריצת דיסק, ונהייתה להם מחלת ריאות מהקנביס. הם התחילו להשתעל כל היום. הולכים לבדיקות, קיבלו מחלת ריאות. הזיה. מישהו מוכן לתת את הדין?

בקשר למרשמים, הרופאים מפחדים ללכת ללמוד את הקורס. הם מפחדים ללכת. אתה צריך להכריח כל רופא. יש מערכת אנטי קנבואידית, שישבו ללמוד על המערכת האנטי קנבואידית של הגוף.

בנרקוטיקה אין קורסים, למה בקנביס צריך קורסים?

רופאת משפחה עברה קורס לתת לי פנטה? 12 תרופות. אני הייתי מודבק 300 פנטה כל יומיים. 300 פנטה כל יומיים. 12 תרופות בבוקר, 12 תרופות בצוהריים, 12 תרופות בערב. 36 כדורים ביום בצמח אחד.

אתה חושב שלא צריך להכשיר רופאים, ולדעת מה הם נותנים?

בנרקוטיקה אתה מכשיר אותם?

בבית הספר לרפואה, בוודאי.

אז תכשיר אותם בבית הספר לרפואה על המערכת האנטי קנבואידית.

גם על זה דיברנו, שצריך להכניס את זה לקוריקולום הלימודים בבתי הספר לרפואה, ובבתי הספר לסיעוד. בוודאי שכן.

הדבר הזה מופיע בחוק כסם מסוכן ללא תועלת רפואית, ואנחנו יודעים שהרואין, קוקאין ואדולן – סם סינתטי שמנדלה והיטלר המציאו בשואה, כדי לרצוח את העם שלנו, מופיעים בחוק כסם מסוכן בעל תועלת רפואית. צמח הקנביס מופיע בחוק כסם מסוכן ללא תועלת רפואית.

ישבנו, דיברנו עם שביט ממשרד המשפטים, העוזר של גדעון והיועץ המשפטי של המשרד. זה לא חוק, זאת תקנה. שר המשפטים משנה את זה בחתימה. תודה רבה ויום טוב.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה להעלות את סימונה עמר, שנמצאת איתנו בזום.

צוהריים טובים, אני אימא לילדה חולת אפילפסיה עם מורכבות ומוגבלות קשה. זאת אפילפסיה עמידה בפני תרופות. אני גם מנהלת קהילה של עמותת טוהר לב, וכבר שבע שנים אנחנו עוסקים בתחום גם יחד איתך. הצלחנו להכניס להתוויות את חולי האפילפסיה יחד עם משרד הבריאות.

אני רוצה להגיד, שמה שקורה הוא שיש הסדרה חדשה. יש קצת בעיות עם הורים שפונים אלינו, ואין זמינות של זנים לחולי אפילפסיה בכלל. בהסדרה הישנה, אם לא היה זן מסוים, יכולנו לעשות השלמות. כרגע אין השלמות. אם אנחנו לוקחים רק את מה שאנחנו צריכים, 10 גרם, ויש לנו יותר ברישיון, אין לנו להשלים אחר כך. או לא לקחת בכלל, או לקחת ולהישאר עם חוסרים לילדים אחר כך. זה גם בעייתי.

למה?

הם אומרים שאין אפשרות לעשות השלמות. זה או לקחת או לא לקחת, ולפעמים אין את כל הזנים.

מי אומר? הרוקחים? החברות?

כן, בבתי המרקחת.

אתם מתקשרים לפני כן כדי לבדוק איזה זן יש, או איזה בקבוקי שמן יש?

כן. אם יש ילדים שצריכים שני זנים ואין להם, הם אומרים: או שאתם לוקחים או שאתם מחכים, כי אין לעשות השלמות. אי-אפשר להגיע להשלמות אחר כך.

את יכולה ללכת לבית מרקחת אחר, לא?

כן, אבל מי שאין לו בית מרקחת בסביבה שלו, זאת בעיה להתחיל לחפש מעיר לעיר איפה זה נמצא.

דיברו פה על עלויות מאוד מאוד גבוהות. חולי אפילפסיה לוקחים מינונים מאוד גבוהים, ולא כל אחד יכול לעמוד בזה. אני אישית לא יכולה לקחת. אני אלמנה, המחירים מאוד מאוד גבוהים. בהסדרה הישנה אומרים שאין להם מה לספק לנו. הילדה בבית, אחרי שכמעט הורדנו מינונים.

את בעצם נמצאת בהסדרה הישנה?

כן.

את לא אמורה להתקשר ישירות ליצרן או למפעל?

נכון, ואין להם כרגע. הם אומרים שאין להם כרגע לספק להסדרה הישנה.

מאיזו חברה את?

לא משנה כרגע. אני מעדיפה לא לפתוח את זה פה. זה לא קשור לחברה. מי שעדיין בהסדרה הישנה, צריך לעבור להסדרה החדשה. כרגע, כלכלית, אין לנו אפשרות.

יש עכשיו צו ביניים, שמחייב אותם להישאר בהסדרה הישנה. אם יש הורים שמחייבים אותם לעבור להסדרה חדשה, אני מבקשת שתפני אליי את תעודות הזהות ואת המקרים הספציפיים. תעבירי לי את הפרטים, ואנחנו נדאג לטפל בזה, גם מול החברות.

הם אומרים שכרגע אין זנים. אנחנו נעשה את המעבר להסדרה החדשה, אבל העלויות מאוד מאוד גבוהות.

נכון לעכשיו, יש עוד חודשיים עד שמבקשים. אלה סכומי עתק שמדובר בהם, ואנחנו נשמח לסייע בעניין הזה.

בהסדרה הישנה, החברות שהחזיקו את מרבית הילדים הן בטר ותיקון עולם. לפני הרפורמה, הייתה שם המסה הגדולה של הילדים. החברות האלה, לזכותן ייאמר, שהן כן מנסות להמשיך לספק את אותם שמנים high CBD. אבל כאשר יש ילד שזקוק למשהו אחר, נניח מ-EP של בטר, או אבידקל של תיקון עולם, שם כבר אין להם את זה, ואין להן מה לספק. אני אתן דוגמה של הילד הפרטי שלי, עדיין מספקים לי 60 גרם EP תחת ההסדרה הישנה מבטר, אבל יש לו ברישיון גם 10 גרם תפרחת מאוזנת. כדי לקבל אותה אני חייבת לעבור לרגולציה, וללכת עם מרשם, לרכוש בבית מרקחת. למזלי, 10 גרם מספיקים לילד שלי ל-4-3 חודשים, וזה לא מאוד מטריד אותי כרגע. אם הסיטואציה היא אחרת, ורוב מה שהילד קיבל בהסדרה הישנה לא היה high CBD, שם ההורים כבר - - -

תודה רבה על הדברים, ותודה רבה לך, סימונה עמר, על הדברים. רק בריאות, זה הדבר הכי חשוב. אני רוצה לעבור לדובר הבא, עורך הדין דוד חץ, שנמצא איתנו גם בזום. בבקשה.

נעים מאוד, אני יושב-ראש עלה ירוק. אני מדבר לכל המטופלים, האנשים הנכבדים שנמצאים פה. אני רוצה שתבינו את דבריי בצורה נכונה, כי הטרגדיה של הקומדיה, היא שאנשים חושבים שאתה לא רציני במה שאתה אומר.

מה שיש פה זה קומדיה, כי אנשים מסבירים את הבעיות של השוק – רוצים זנים, רוצים זמינות, רוצים מחירים. כלומר, הם רוצים שוק משוכלל, ומשום מה, אני לא מצליח להבין איך מישהו חושב שביורוקרטיה פקידותית ותכנון מרכזי באיומי אלימות, יביאו לתוצאות. מדע הכלכלה התפתח במאה השנים האחרונות. הוא לא מוכחש? לא יודעים שזה לא עובד?

אני שומע את בועז לב, ואני המום, כי לא יהיה פה שום שינוי. הם הבעיה. הם חושבים שהגוף שלנו שייך להם ולא לנו. הם חושבים ש-THC זה דבר נורא, וכל מי שנוגע ב-THC, אני לא יודע מה יקרה לו. אם אתה רוצה, אתה חייב אישור מאיתנו, מהרופאים. מי הם בכלל? מה הדבר הזה? אתה אומר שזה עוזר לך? אני לא אתן לך להתרפא, כי לא קיבלת רישיון מרופא, והחברה שבה אתה מייצר, היא לא תעשיית התרופות שלנו, והרוקח לא מכר לך את זה. לא צריכים אותם בכלל. הם רק גורמים נזק. הם הבעיה, וכל הזמן נותנים להם את הפתרון.

מקסימום שמותר לעשות בקשר לקנביס, אם רוצים שזה יעבוד, זה תרופה ללא מרשם. אבל זה לא יכול לעבוד, מה לא ברור? אסור לתת לאנשים האלה במשרד הבריאות, כל הכיוון שלהם שגוי. מילטון פרידמן לא היה קיים בעולם? המשבר הכלכלי לא נפתר? ברית המועצות לא קרסה?

חץ דוד, תודה רבה על הדברים. אנחנו לא עוסקים בוועדה בתיאוריה ומה האידאל.

זה לא תיאוריה, זה מעשי. האנשים האלה במשרד הבריאות, יש להם חרדת THC, והם חושבים שאם מישהו, חס וחלילה, יצרוך THC הוא ימות?

אנחנו מנסים לעשות תיקונים ברפורמה, ורגולציה אכן נדרשת.

איך נתת לבועז לב, בן אדם שעל פיו יישק דבר, במשרד הבריאות כבר ארבעים שנה? איך זה יכול לצאת שונה? אני שומע מה הוא אומר. תודה רבה.

תודה רבה לך, עורך הדין דוד חץ. אני רוצה לתת את זכות הדיבור ליעל רלוי מאלו"ט. שלום, יעל, לרשותך גם שלוש דקות.

שלום לכולם, וקודם כול, אני שמחה באמת על הדיון הזה ועל ההערות החשובות שעלו כאן מצד ההורים. הם מכירים את הנושא הזה הכי טוב. אני לא אכנס לדקויות של תהליכי המימוש, החלפת מרשמים ודברים מהסוג הזה. אני רוצה לעסוק בשלוש בעיות ליבה שזיהינו בתהליך הזה. הראשונה, היא פקיעת ההסדר של 370 שקלים שעתיד לפקוע בקרוב. יש מטופלים ותיקים, שמטופלים במינונים מאוד מאוד גבוהים. בקרב אוטיזם, פעמים רבות המינונים הם מעל 50 גרם. טיפולים, כמו שציינו אחרים, בשמן. בבתי אלו"ט לחיים יש לפחות 25 דיירים במצב הזה, שההורים שלהם, מרביתם מתקיימים מקצבת זקנה. אין להם שום אפשרות לממן את הטיפול שצפוי לעלות אלפי שקלים לחודש. המשמעות של קטיעת הטיפול בעבורם היא רגרסיה קשה, שעלולה להצריך אשפוזים פסיכיאטריים. זה נושא מאוד מאוד מורכב בפני עצמו, כאשר מדובר בילדים ובאנשים עם אוטיזם.

דובר כאן על סוגיית התמחור. הדבר הזה הוא חסם מאוד מאוד משמעותי. צריך להבין שהורים לילדים על הרצף, נושאים בעלויות של טיפולים בסכומים של אלפי שקלים בחודש ממילא, כולל אבחונים, כולל טיפולים. הרבה מאוד סוגים של שירותים, שהיום, גם בגלל חוסר יכולת של קופות החולים לספק את השירותים, הם מתגלגלים ונופלים על ההורים כהוצאה פרטית. על זה אנחנו מבקשים להוסיף סכומים מאוד גבוהים של עלות הטיפול בקנביס.

ההורים מוצאים את עצמם במצב שבו הם רוצים לשלם את הטיפול לקנביס, כטיפול מאזן, ונאלצים לוותר על טיפולים שיקומיים אחרים, שאמורים לבוא בד בבד עם הטיפול בקנביס, ולקדם בצורה משמעותית את הילד או את הצעיר, וזה נמנע מהם. זה חייב לקבל פתרון, כמובן, ודובר על זה לאורך שנים.

אני מזכירה, שההקפאה של ההסדר של 370 שקלים, הייתה אמורה להיות איזשהו גשר עד להסדרה של סוגיית התמחור, ומאז יש הרבה דיבורים והרבה כיוונים שנשקלו, אבל פתרונות מעשיים וקונקרטיים, עם תכולה מיידית, אנחנו לא רואים פה. זה חייב להיות מוצג וברור, מה הולך להיות בחודשים הקרובים. עד שזה לא מוסדר, ההסדר של ה-370 שקלים צריך להישאר בתוקפו.

נושא נוסף שהעלינו בנייר העמדה שלנו, הוא הנושא של התוויה רפואית לטיפול באנשים עם אוטיזם. הוצאה התוויה לטיפול בילדים וצעירים על הרצף, עד גיל 21, ועל כך אנחנו מברכים, אבל ההתוויה הזאת מאוד מחמירה ומפלה, לעומת התוויות אחרות. הדרישות, גם מבחינת ההגבלות שיש על ההתוויה הזאת, גם מבחינת סוג הקנביס שמותר לאשר, וגם מבחינת המשוכות הרבות שהילדים צריכים לעבור כדי לקבל את הטיפול, חד-משמעית מאוד מחמירות לעומת התוויות אחרות. חייבים לתקן את זה במהרה.

פנינו בנושא הזה למשרד הבריאות עוד בתחילת 2021, ולצערי, לא נענינו ולא התקבלה לכך שום התייחסות. בנוסף להתוויה המפלה ביחס לילדים ולצעירים, יש לנו היעדר התוויה מוחלט ביחס לצעירים מעל גיל 21. גם הדבר הזה צריך להיות מוסדר.

אני רוצה להתייחס בכוכבית אחרונה, לנושא של ההגנה על מוצרי CBD, שגם עלה פה על ידי נציגים אחרים. כל מי שיפתח מלאי של בית מרקחת, יראה שיש אולי שני מוצרים בקטגוריה הזאת, וזה דבר שלא מאפשר קבלת טיפול מיטבי ורציף. תודה רבה לכם.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת הזדמנות לפפו, יושב-ראש הסתדרות הרוקחים, להגיב.

תודה, שרן, אני מודה לך על ההזדמנות לדבר. מכיוון שאני בין אחרון הדוברים, זה נראה כאילו אני אמור לסכם.

לא, לא.

אני בהחלט לא. עלו פה כמה נושאים: הנושא של ריכוז המוצרים, כמות המוצרים, מחיר המוצרים, זמינות המוצרים.

חשוב להתייחס גם לעניין הכשרת הרוקחים. ההתייחסות שלהם למטופלים בדלפק.

אני אגיע לאחד הנושאים הבוערים, וזה נושא המחיר. למי שלא מכיר, הסתדרות הרוקחים זה הגוף שמאגד את 600 בתי המרקחת הפרטיים במדינת ישראל. אמרנו למשרד האוצר ולמשרד הבריאות: רבותיי, תכניסו את הקנביס לפיקוח. אנחנו חיים בעולם הפיקוח במשך 74 שנים, מאקמול פשוט ועד לתרופות לסרטן, שעולות 100 אלף שקל. אין לנו בעיה. זה עולמנו ואנחנו בעד. העניין עדיין בבדיקה.

אני אומר שוב לכל המעורבים, שאני מוכן לעמוד מתחת לאלונקה, אבל באלונקה יש ארבע פינות, ואף אחד לא עומד מתחת לאלונקה ביחד איתי. אני לא יכול להחזיק את ארבע הפינות של האלונקה.

אני לא חושב שאתה צריך.

אתה לא מחזיק, אתה מרוויח הרבה מאוד כסף מהאלונקה הזאת.

סליחה, אני מבקשת לא להתפרץ לדברים.

זה מאוד כייף להרוג את השליח. אני רוצה להסביר לך, לפעמים עולמנו צר כעולם נמלה, ואני אנסה להרחיב לך את המסך.

תודה רבה.

אל תיפגעי, ואל תהיי צינית. תאמיני לי, אני בצד שלך, לא בצד אחר. אני שומע פה סיפורים, עובדות חיים, קורעי לב. ואני מלא אמפתיה. אני מבין את זה, אבל אני רואה כאלה עוד 200 ביום, לא רק דברים שקשורים לקנביס. ליבנו לא קהה. אנחנו אמפתיים למטופלים, ולכן אנחנו גם נמצאים במקצוע הזה. אם הייתי רוצה מקצוע אחר, הייתי פותח פרפומריה. אני רוצה שתבינו, אנחנו השליח. אל תהרגו את השליח.

רוקחים מתעשרים על חשבוננו.

חברים, אני מבקשת לא להתפרץ.

המרווח הרוקחי לא גדול. אני חייב להגיד את זה, ואולי המטופלים לא יאהבו שאני אומר את זה, אבל המרווח הרוקחי הוא גדול.

33% לעומת תרופות אחרות, זה הרבה. זה פי 2 מתרופות מרשם.

זה עד 33%, ברוטו.

חבר'ה, אני מבקשת.

שרן, חייבים לדייק פה. מאז הרפורמה, חברות גידול ובתי מסחר, קנו בתי מרקחת. הם לא הוזילו את המחיר. הם פשוט לקחו עוד רווח לעצמם. יש פה סוג של צביעות בסיפור הזה.

אביגיל, סליחה, אני מבקשת. עם כל הכבוד, אותם בתי מרקחת נאלצו להשקיע לפעמים מיליוני שקלים ברגולציה ובתקנות שדרש משרד הבריאות.

והילד שלי, עם 188% נכות, צריך לשלם את זה.

על זה בדיוק מדובר. אנחנו לא נמצאים במחנות שונים; אנחנו ביחד בעניין הזה. המטרה שלנו היא להילחם ברגולציה. ככל שאנחנו נצליח להוזיל להם את העלויות, והם לא יצטרכו לבנות עכשיו כספות ואבטחה שהעלות שלהם מיליוני שקלים, המטופלים לא יצטרכו לשלם את זה בסוף. מי ישלם את זה? הרוקחים ישלמו את זה?

שיקום משרד האוצר, יוציא את הכסף ויסבסד את הטיפול הזה, עד שתפתרו את הברוך.

אביגיל, זה העניין, זה מאבק של כולנו ביחד. להפוך את הרוקחים לאויבים, זה לא הדבר. לא צריך לבוא אליהם בטענות. אכן, יש פה מספר כשלים שאנחנו מנסים לתקן. אני מבקשת לומר, בסוף אנחנו צריכים לעשות את זה ביחד. אני בטוחה שגם אצל הרוקחים, טובת המטופל עומדת לנגד עיניהם. השאלה היא איך אנחנו מסייעים בהתרת אותם כשלים, שנכנסו ברפורמה הנוכחית, כדי להיטיב עם כולם? בואו נמצא את הדרך לעבוד ביחד, כי זאת תהיה הדרך הכי מהירה. הכי מהירה.

דוד לא חוזר לעצמו. הוא אחרי חמישה התקפים. אני מצטער שאני מתפרץ, אבל אני שומע פה את כל המלומדים, ואני שואל את עצמי מתי הם יפסיקו לפרכס.

אני רוצה לשבת איתך לאחר הדיון לחמש דקות לשיחה. בבקשה, שתי דקות.

אני אשתדל. גם לאנשים שמנהלים עמותות וארגונים, למה על פטרוזיליה אין מע"מ, ועל קנביס שהוא תרופה יש מע"מ? מישהו יכול להסביר לי? אם תכוונו את המאמצים שלכם למקומות הנכונים, הצמח הוא צמח וזה ברשות משרד החקלאות. אם תכוונו את החצים לכיוון משרד החקלאות, לפחות המע"מ לא יהיה עליכם. למה על עגבנייה אין מע"מ ועל קנביס יש מע"מ? תכוונו את המאמצים ואת החצים למקומות שצריך לכוון. אל תהרגו את השליח.
אתמול הייתה לי פנייה של חולה סוכרת, סתם חולה סוכרת. התרופה שהוא צריך לקבל עולה בסך הכול 180 שקל, ואין לו כסף לקנות אותה. נתרמה לו. לפני שמונה חודשים, אחד המגדלים שהוא בבורסה וחייב לתת דוחות, הוציא דוח ועוד השוויץ כמה הוא יהיה רווחי, שהוא מוציא מהחממה גרם אחד בשני שקלים. זה מתועד. לכו לאותו מגדל, ותתלו אותו בכיכר העיר, כמובן תלייה לא פיזית. אם הוא מוציא מהחממה 10 גרם ב-20 שקל, איך הוא מגיע אליי ב-220 שקל?

ברור לי שבשיח הזה כולם מנסים להפיל אשמה אחד על השני.

שרן, את יודעת שלפני חמש שנים ישבנו ביחד בשדולת הקנביס, והצהרתי מעל הבמה איתך ועם יואב, שאנחנו נעזור להוריד את המחירים. אני עדיין עומד מאחורי ההבטחה הזאת. אני אומר שוב, אני לא יכול לקחת עליי את כל הנטל ואת כל העומס.

תודה רבה על הדברים. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לגיל שויד, משירותי בריאות כללית, שנמצא איתנו בזום היום. שלום, גיל, לא מעט דברים עלו בעניין המטופלים, אבל יש שני דברים עיקריים, שאני אשמח אם תתייחס אליהם. הדבר הראשון נוגע לעניין הרופאים. אתם לא מאפשרים לרופאים להיכנס למערכת, ולהכין את המרשמים. לכן, הם לא מסוגלים לעבוד דרך המערכת של קופת חולים. הדבר השני, הוא עניין המימון של הטיפול.

מצד אחד, אנחנו מבינים שיש עלות של טיפול רפואי בקנביס, שהיא לא עלות זולה. מצד שני, אותו טיפול חוסך. אם נדבר על חולי אפילפסיה או על חולי אונקולוגיה, עלויות התרופות שלהם מגיעות לפעמים למאות אלפי שקלים. הם לא נזקקים לסבסוד מטורף של הוצאות עתק, והקנביס מאפשר להם חיי שגרה. מורידים מהם גם את כל הטיפולים הפרא-רפואיים הנלווים, כך שיש חיסכון בהוצאות ברבים מהמקרים, לפחות במקרים הקשים.

אלו שתי השאלות, אחת לעניין הסבסוד, והשנייה לתת אפשרות לרופאים לתת רישיונות למטופלים.

שלום לכולם, הקשבתי בקשב רב לכל הדברים שנאמרו כאן. משרד הבריאות הוא זה שמתווה את הכללים כיצד לפעול בתחום הקנביס. הכללית פועלת על פי הנהלים שקבע משרד הבריאות, וכמובן, עובדת בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. מבוטחי הכללית מקבלים היום מענה דרך מכון מור, וזה עובד במודל, שדומה למודל שפועל בו היק"ר.

לגבי הרופאים, בסך הכול בכללית הוסמכו עשרות רבות של רופאים, אבל השירות ניתן במכון מור. הרופאים שעברו את הסמכת היק"ר, פועלים דרך מכון מור לפי נהלי היק"ר, ובהתאם לצורך.

כל רופא מומחה יכול להיכנס למערכת, תוך כדי הטיפול שלו, לפי נהלי היק"ר, ולהכין רישיון הנפקה לטיפול בקנביס. רופא רגיל, שעבר את ההכשרה של היק"ר, נניח רופא כאב, יש לו אישור להיכנס למערכת של משרד הבריאות, ולהנפיק את המרשם. אנחנו מקבלים פניות רבות מרופאים, על כך שאתם לא מאפשרים את זה. הנוהל שלכם, דרך מכון מור, הוא נוהל שאתם קבעתם, ולא משרד הבריאות. העומס על הרופאים מייצר מצב, ובו אלפי מטופלים מגיעים לעשרות בודדות של רופאים, כאשר יש לכם אפשרות לפתוח את זה למאות רופאים, בלי תור ובלי בלגאן מיותר. מה הסיבה לא לאפשר את זה?

אנחנו מבינים את האתגרים, ואנחנו בהחלט פועלים מול משרד הבריאות, בהמשך לדברים של ד"ר בועז לב, כדי לתת מענה לכל הסוגיות שעלו.

מה עמדתכם לעניין מתן אפשרות לכלל הרופאים לרשום מרשמים?

את לא מקבלת תשובה.

הקנביס צריך להינתן כטיפול רפואי לכל דבר ועניין, וכשרופא נותן טיפול, צריך להבין שיש גם אחריות על מתן הטיפול. צריך לבחון מה הדרך הנכונה ביותר.

זה קורה עם כל תרופה שהוא נותן. יש תופעות לוואי לתרופות רבות, יש סיכונים רבים. אגב, יש גם תרופות שעלולות לגרום למוות במקרים מסוימים, ואלה חלק מתופעות הלוואי שרשומות שם. כמו שאתם נותנים לרופא אונקולוג לרשום מדבקה של אופיודים, האם יש לכם התנגדות לאפשר להם לרשום מרשם לקנביס באותה מערכת, כפי שהוצג מתווה על פי משרד הבריאות? נכון שזה לא נכנס לתוקף, אבל המטרה שלנו היא לאפשר זאת בחקיקה. כל רופא מומחה שעבר הכשרה יוכל להשתמש במערכת קופת חולים כללית, וכפי שהוא רושם פנטה, הוא יוכל לרשום במקום פנטה. אתם לא פועלים על פי הנהלים, משום שקבעתם נהלים על פי מכון מור. אתם לא מאפשרים לרופאים שעברו הכשרה, לרשום מרשם. למה?

אנחנו עושים את זה היום במסגרת מכון מור.

למה אתם עושים את זה במסגרת מכון מור?

במסגרת מכון מור יש רק עד 50 גרם.

סליחה, רק אני מדברת ולא מתפרצים לדבריי. למה אתם עושים את זה רק דרך מכון מור, ולא לפי האפשרות שמשרד הבריאות נותן לכם, לתת לכל רופא מומחה שעבר הכשרה לרשום מרשם או רישיון?

ההחלטה שהתקבלה היא לבצע את זה במכון מור.

מה ההיגיון בזה? למה?

צריך לשפר את המצב הקיים, ואנחנו נמצאים עם משרד הבריאות בקשר רציף, כדי לבחון את הדרכים לעשות את זה בצורה נכונה ובטוחה ביותר.

גיל, עם כל הכבוד, מה שאתה אומר לי זה ממש התחמקות מכל השאלות ששאלתי. לצערי, זה מראה על כך שללא חקיקה, שתחייב אתכם להכניס את זה, אתם לא תהיו נכונים לשתף איתנו פעולה. זה מה שאני מבינה מדבריך. לכן, אני אזמן לפגישה אישית בלשכה שלי את כל מי שאחראי על קשרי ממשל, ואם לא נצליח להגיע לסוג של הסכמות או הבנות, נדע להשתמש באמצעים אחרים. תודה רבה לך, גיל שויד.

אני רוצה לסכם את הדברים. קודם כול, תודה רבה לכל מי שהגיע, ותודה רבה גם לכל מי שהשתתף בזום. אני רוצה להודות בראש ובראשונה לכל המטופלים וראשי הארגונים, שעושים לילות כימים בסיוע ובעזרה לאנשים במצבים הקשים ביותר, שלא מצליחים לקבל תשובה או עזרה מהמערכות שאמורות לסייע להם. אני יודעת שאתם עומדים בחוד החנית במאבק הזה בשנים האחרונות, ואני רוצה להודות לכולכם ברמה האישית.

לקחנו את כל ההערות שהצפתם, המטופלים. היועצת המשפטית והמתמחה היו קשובות, ואת התיקונים שנצטרך לעשות, נטמיע בחקיקה. הדיון הבא שנקיים יהיה בשבוע הבא, יחד עם רופאים, כדי לראות מה הדרך המיטבית לסייע להם לתת את הטיפול הנכון, החל מפתרון מול קופות החולים, וכלה בהכשרה נאותה במוסדות החינוך, בהם הם לומדים כאן בישראל.

אני רוצה להודות לד"ר בועז לב, על הצגת הדברים החשובים, ובאמת על הרוח החדשה שנושבת במשרד הבריאות. אני רוצה להודות לשר הבריאות שמאפשר את זה. תודה רבה לכולכם, נתראה בשבוע הבא. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.