פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ישיבה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת ביטחון פנים
20/12/2021


מושב שני

פרוטוקול מס' 74
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
ופרוטוקול מס' 39
מישיבת הוועדה לביטחון פנים
יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ב (20 בדצמבר 2021), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2021

חברי הוועדה: מירב בן ארי - יו"ר הוועדה לביטחון פנים - משתתפת בזום
איתן גינזבורג – מ"מ יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
ישראל אייכלר
איימן עודה
שרון רופא אופיר
רות וסרמן לנדה

קרן ברק
אוסאמה סעדי
מיכאל מלכיאלי
יסמין פרידמן
שלמה קרעי
שרון רופא אופיר

שחר פרלמוטר - עו"ד בלשכה משפטית, משרד הפנים

תומר ביטון - מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים

יוסף בנישתי - ראש אגף מקרקעין ומיסוי מקומי, משרד הפנים

חזי רז - מנהל אגף חירום וביטחון רשויות מקומיות, משרד הפנים

מירה סלומון - ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

עזורי שרוני - ראש המועצה המקומית אליכין

טל גורקי - ראש המועצה המקומית פרדסיה

לירן אביטן - סגן סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

לירון אדלר
רעות בינג

לאה קריכלי

אסתר מימון
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2021


הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2021, מ/1462

חברי הכנסת, ועדה נכבדה ואורחים נכבדים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. היום יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ב, 20 בדצמבר 2021.

אנחנו עוסקים היום בהצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"ב–2021, מ/1462, בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. זה דיון משותף לוועדת הפנים והגנת הסביבה עם הוועדה לביטחון הפנים, שיושבת-ראש הוועדה היא חברת הכנסת הוותיקה והמוכשרת, חברת הכנסת מירב בן ארי, שנמצאת איתנו מהזום, מכיוון שהיא נקלעה לסיטואציה של בידוד. יושבת-ראש הוועדה, בוקר טוב לך, אנחנו מקווים שאת מרגישה בטוב.

אני מרגישה מעולה ואני חוזרת היום. לא לדאוג. נשלחתי לבידוד לצערי, אבל הכול טוב. אני אחזור היום.

מחכים לך במהרה שתשובי אלינו. ברשותך, אנחנו נתחיל בדיון. עצרנו בפעם שעברה אחרי שקראנו את ההצעה. הועלתה הצעה על ידי הוועדה בכל מיני עניינים, לעניין הדיווח ולעניין התקופה. דעתם של חברי הוועדה לא הייתה נוחה בכל הנוגע לעניין הדיווחים. אני אשמח אם משרד הפנים יוכל למלא את החוסר שהיה לנו בפעם הקודמת עם הנתונים שהיו חסרים לנו. בבקשה.

בוקר טוב ותודה, אדוני היושב-ראש. הייתה לנו שיחה גם עם היועץ המשפטי של הוועדה, עם עו"ד תומר רוזנר, והסברנו שמבחינתנו אין שום כוונה שלא להעביר דיווחים. אנחנו נעביר את הדיווחים בצורה מסודרת. כנראה שבדיון הקודם הנושא נאמר תוך כדי הדיון. אין לנו שום בעיה להעביר דיווחים, אנחנו תיכף נעלה פה גם מצגת. אספנו חלק מהנתונים מהרשויות המקומיות. אנחנו נראה את התהליך שאנחנו מבצעים גם מבחינת ההסדרה של החוק הזה, גם יש חוזר מנכ"ל שמסדיר בצורה מסודרת כיצד נקבעים גם התחשיבים וגם המטרות שלשמן ההוצאות מוצאות, ובהתאם לזה גם מתבצעים דיווחים על ידי גזברי הרשויות המקומיות.

אני מזכיר שאני בעברי הייתי גזבר רשות מקומית, ומועברים דיווחים בצורה מסודרת למועצת הרשות, כך שהכול שקוף והכול נמצא גם באתרי האינטרנט של הרשויות, וניתן למצוא את כל הדיווחים שנעשים ברמה הכספית. אין לנו שום בעיה שהדיווח יובא לוועדה, בהתאם למה שהוועדה ביקשה, אנחנו רק רוצים לחדד נקודה אחת, מבחינתנו הדיווח הוא על ביצוע ההוצאות הכספיות, בהתאם למטרות של החוק, ועל פי הפילוחים שחוק העזר למעשה מאשר.

יהיה לנו קושי להתחיל לדווח על כל פעולה ופעולה שבוצעה על ידי פקח או סייר בכל אחת מהרשויות, ואני מניח שהוועדה גם לא מבקשת להגיע לרזולוציה הזאת, אבל בהחלט לדווח גם על גביית ההכנסות וגם לדווח על ההוצאות שהוצאו על ידי הרשויות, בהתאם למטרות של החוק.

רו"ח ביטון, זאת תוצאה ישירה של אי-עמידה במילה של משרד הפנים כלפי הוועדה, מכיוון שבשנה שעברה התחייב כאן סיון להביא נתונים. עברה פחות משנה, אולי שנה, ונתונים לא הגיעו. המקרים הגרועים יוצרים חוקים גרועים. אם היו עומדים במילה ומביאים את הדיווחים בזמן, כנראה שהדברים לא היו מגיעים לכדי אסקלציה כזאת. אבל אני מציע שנעזוב את זה רגע בצד, בואו נתמקד במצגת שהכנת, נקדיש לה מספר דקות, נראה מה אתם רוצים לספר לנו כדי שנבין וכדי שתנוח דעתנו.

כפי שאתם רואים, 64 רשויות מקומיות התקינו חוקי עזר של היטל שמירה, ובהתאם לחוק הן גובות כ-221 מיליון שקלים. יש פה גם פילוח של הדירוג הסוציו-אקונומי של כל אחת מהרשויות, מספר הרשויות שהתקינו על פי הדירוג והשיעור שלהן מסך כל הגבייה שמתבצעת על ידי הרשויות המקומיות.

ההיטל כמובן נפוץ ברשויות שהן בדירוג החברתי-כלכלי הגבוה יותר, והוא משמש, כמו שאנחנו רואים, ככלי, במיוחד בקרב רשויות מעורבות, וגובה התעריף הוא גם נגזר ממספר הנישומים. זה גם במועצות אזוריות וגם ברשויות קטנות.

איפה נמצאים התעריפים הגבוהים יותר, ביישובים חלשים יותר או - - -

לא. התעריפים הגבוהים יותר בדרך כלל נמצאים במועצות אזוריות. כמו שאתם רואים, יש הבדל בין רשויות מקומיות לבין מועצות אזוריות. במועצות אזוריות, מטבע הדברים, מאחר שהשטחים שנדרש לכסות אותם מבחינת השמירה הם הרבה יותר נרחבים, גם תעריף הבסיס הוא כמעט פי שלושה מתעריף הבסיס של רשויות מקומיות ועיריות, ולאחר מכן יש עוד מדרגים נוספים: אם זה רשות מקומית שיש לה קו חוף, אם זה רשות מקומית שנמצאת באזור התפר, אחוז התלמידים ברשות המקומית, המצב הסוציו-אקונומי, ורשויות מקומיות שהן עיר מטרופולין. בהתאם לזה יש סכומים נוספים שמהווים את מרכיב התעריף בשקלים חדשים למטר על פי השטח הבנוי. בהתאם לזה נקבע התעריף.

אנחנו ערים להערות שהוועדה העירה, אדוני היושב-ראש, ובצדק, ואנחנו בהחלט מתכוונים לתקן את העניין הזה. יש לנו פה פילוח של הוצאות שהתקבלו. עד היום קיבלנו דיווחים מתשע רשויות, אבל אנחנו מתכוונים למסד את התהליך הזה בצורה מסודרת. במסגרת הביקורת השנתית של המשרד אנחנו נוציא בקשה בצורה מסודרת לכל הרשויות להעביר את הנתונים הכספיים שקשורים להכנסות ולהוצאות. עיקר ההכנסות מיועדות למימון העסקת מאבטחים, סיירים ופקחים.

אנחנו מציעים כמובן שהרשות תרשום בספרי הנהלת החשבונות את הכספים שהיא גובה, בחשבון ייעודי, בספרי הנהלת החשבונות. המשרד באמצעות אגף הביקורת של המשרד יפיץ הנחיות לרישום כספי גם של ההכנסות וגם של ההוצאות בגין היטלי השמירה לכלל הרשויות. הם ידווחו למשרד בדיווח השנתי שהן מדווחות ביחד עם כל יתר הדוחות הכספיים שלהן על פירוט הכנסותיהן והוצאותיהן בגין הפעלת חוק עזר, היטל שמירה, כחלק בלתי נפרד מהביקורת של הדוח השנתי שמתבצעת על ידי אגף הביקורת במשרד.

אנחנו מציעים את פורמט הדיווח, כפי שאתם רואים פה, שהוא בהתאם לאישור חוק העזר. אלה הם הרכיבים שמאושרים למעשה בחוק העזר, ואנחנו מציעים שפורמט הדיווח יהיה בהלימה אחד לאחד, כפי שזה מופיע בחוק העזר, היטל שמירה, בתחשיב חוק העזר שמאושר על ידי המשרד.

אתם רואים פה למעשה את תרשים התהליך של איור חוק העזר, שהוא כולל בתוכו גם אישור מקצועי. נמצא איתנו גם חזי רז ממינהל החירום של המשרד. מינהל החירום בודק את כל ההיבטים שקשורים לצדדים המקצועיים של אישור חוק העזר בהיבטי האבטחה והשמירה, ובמינהל לשלטון מקומי אנחנו בודקים את התחשיב, ורק לאחר שהנושא נבדק ולאחר שמקבלים את כל התחשיבים וההסברים, אנחנו מעבירים את חוק העזר לאישור, כמובן אחרי שהוא מאושר על ידי מועצת הרשות המקומית.

זו דוגמה לאישור של חוק העזר על ידי מינהל החירום לאחר שהובאו בפניו כל הנתונים.

זו דוגמה לתחשיב לחוק עזר שמוגש למליאת הרשות המקומית, במקרה הזה של המועצה האזורית לכיש. מוגש דין וחשבון מפורט על ההכנסות וההוצאות של חוק העזר, בהתאם לפרמטרים שנקבעו לתחשיב, ובהתאם להוצאות ולרכיבי ההוצאה שמאושרים לרשות המקומית.

לא, אדוני. זה דוח של עיריית תל אביב, מה שאתה מציג.

זה דוח של עיריית תל אביב כמו שציינת.

זה תצהיר הגזבר של גזבר הרשות המקומית, שהוא מצהיר לגבי חוק העזר לעצמו, בעת אישור חוק העזר. תודה.

תודה רבה. מה שאנחנו מבינים שיש כאן מגוון מנגנונים שיוצר משרד הפנים, שזה כלי לרשויות מקומיות בכל הנוגע לדיווח, מרמת השטח, לצורך העניין ברמת הביטחון, ברמת שירותי האבטחה והשמירה, ועד רמת הגזבר, לאיפה הולך הכסף, ושהדברים מגיעים במשק כספי סגור, כסף צבוע, שהולך רק לענייני שמירה ואבטחה.

בהתאם להוראות החוק, הכספים מופקדים בחשבון בנק ייעודי - - -

נפרד. אי-אפשר לעשות משם זיקוקי דינור ופרחים - - -

נפרד לחלוטין. לא ניתן להוציא ממנו לדברים אחרים, ובמערכת הכספים ובהנהלת החשבונות של הרשות המקומית גם ההכנסות וגם ההוצאות נרשמות בסעיפים נפרדים, שמיועדים אך ורק לנושא של היטל שמירה. אנחנו נוציא בעניין הזה הוראות מפורטות יותר, וכמובן נפקח ונוודא שהם מקבלים מהרשויות המקומיות את הדיווח במסגרת הדיווח השנתי, כפי שהצגתי, ואת הדיווח הזה נעביר לוועדה.

אנחנו רק מבקשים שהדיווח, איך שמנוסח כרגע במה שמבקשים להביא לאישור, שהוא יהיה בפן של ההוצאות הכספיות שבוצעו, כי קשה לתת פירוטים של מה עשה כל סייר בכל משמרת.

אנחנו מבינים שזה לא ריאלי. תודה רבה. חברי הכנסת רוצים להתייחס? בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ואחר כך נעבור לראש עיריית דימונה שנמצא וגם מבקש לדבר.

תודה. לעניין השמירה, אדוני היושב-ראש, דיברנו בישיבה הקודמת פה ואמרנו שהעניין הזה של אגרת השמירה – ואז כעסתי מאוד ורגזתי על העמדה ועל המכתב של השלטון המקומי – בעיריות ובמועצות שבמצב סוציו-אקונומי נמוך, ועיקר המועצות והעיריות הערביות הן במצב סוציו-אקונומי נמוך, להטיל עוד אגרת שמירה על אנשים, זה כאילו עוד מס.

אבל זה וולונטרי, אדוני. הם לא חייבים.

אני יודע שזה וולונטרי, אבל ברגע שזה נמצא וזה קיים, יתחילו להטיל על המועצות אחריות.

אדוני, כמה שנים החוק הזה קיים?

מ-2011.

נו, וכמה משתמשים בזה?

כבר יותר מעשר שנים.

80% מהיישובים הערביים, נדמה לי, לא משתמשים בזה.

אגב, גם 80% מהיישובים היהודיים לא משתמשים בזה. אבל מי שרוצה יכול ורשאי.

למה? אדוני היושב-ראש, חלק מתשלומי הארנונה מיודעים לעניין הזה של ניקיון, שמירה וכל הדברים האלה. בשביל מה אנשים – במיוחד בערים שהן במצב סוציו-אקונומי גבוה, אני למשל גר בירושלים, הארנונה גבוהה – משלמים 20,000 שקל בשנה ארנונה? צריך עוד אגרת שמירה? עוד אגרת ניקיון? עוד אגרת חינוך? כל מיני אגרות? בסופו של יום, אני מדבר על היישובים שלנו, אנחנו צריכים את הביטחון האישי, ואת זה חייבים לספק המשטרה, השלטונות. אני רואה את כל העניין הזה של שיטור קהילתי, אדוני היושב-ראש, זה לא תורם לנו במאומה למאבק בפשיעה, עם כל הכבוד.

אני מזכיר שאגרת השמירה לא נועדה לממן את השיטור המקומי, אלא זאת אגרת שמירה ואבטחה. זה ממן סיירות שמסתובבות בעיר, זה מממן מאבטחים שנמצאים בכניסות למוסדות חינוך, מוסדות תרבות. חינוך לא. בתי ספר זה - - -

מאבטחים זה משרד החינוך.

אבל גני ילדים משרד החינוך לא מממן. לשים בכניסה למרכז קהילתי עם הרבה מאוד ילדים אחרי שעות הצוהריים, זה מימון של העירייה, ולשים את זה בכניסה להיכל התרבות, זה מימון של העירייה, ובהיכל ספורט וכו'. הקמת מוקד עירוני, סיירת שמסתובבת, שמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים – הכול נעשה על ידי השלטון המקומי, זה לא קשור למשטרה, לא קשור לשיטור עירוני. זה מה שנקרא "סיירת פנימית עירונית", ולכן אין לזה קשר לשיטור העירוני.

חבר הכנסת אייכלר.

אדוני היושב-ראש, יש צורך בגילוי נאות של ראשי ערים ואנשי הרשות המוניציפלית שבאים כחברי כנסת לדון בנושא הפנים. כבודו היה ראש עיר?

- - -

בטח.

למען גילוי נאות זה מן המפורסמות והידועות, ותפיסת העולם שלי ברורה ונכוחה.

וזה לגיטימי לחלוטין, וזה מובן, וההפך, יש לזה גם משקל של בעל ניסיון, "אין חכם כבעל ניסיון", אבל כבר ראיתי בהרבה דיונים פה שאלה שהיו ראשי ערים, באופן בסיסי הדעות שלהם הם בכיוון חיזוק העיריות, גם לגבי הגבייה שדיברנו וגם לגבי דברים אחרים, פחות הצרכים של האזרח הקטן, יותר במקרו.

גם בנושא השמירה זה אותו דבר. הרי כולנו רוצים שתהיה שמירה, אבל אני כאזרח, שלא הייתי אף פעם, לא חבר עירייה ולא ראש עיר, רואה בעירייה מסוימת, שאני גר בה במקרה, יש שם לפחות 10,000 עובדים - - -

10,000? איפה אתה גר, אדוני?

ירושלים. אני אומר לעצמי שאני משלם בארנונה שלי ושל האזרחים כולם 10,000 עובדים. למה אני צריך לשלם במיוחד על אותם עובדים שמנית? יש דברים חשובים מאוד שהם צריכים לעשות, למה שהם לא יעשו את זה בארנונה שאני משלם, בשכר שהם מקבלים? אנחנו יודעים כמה אבטלה סמויה יש במגזר הציבורי, אז למה האזרח צריך לשלם תוספת על דברים שמגיעים לו? מחר ייתנו לנו תוספות לאיסוף אשפה.

אמרת שזה וולונטרי, וזה נכון. אבל מה זה וולונטרי, כשכל עירייה קובעת, אבל לי כאזרח זה לא וולונטרי?

יש לך נציגי ציבור שבחרת. אתה יודע יש עיריות, ראשי ערים, חברי מועצה, שהחליטו לבטל את אגרת השמירה ביישובם. זה היה חלק מתוך תפיסת העולם, מדיניות ובחירות, הם אמרו שהם כמדיניות מבטלים את אגרת השמירה. זה ממש לגיטימי.

אני מזכיר שבשנת 2002, כשהתחיל גל הפיגועים הגדול, והחלה השמירה במוסדות ציבור שונים, גם בתי חינוך וגם מוסדות אחרים, הנושא הזה הוטל על העיריות, וברבות השנים העיריות התחילו לגבות את היטל השמירה הזה. זה חלק מהמנגנון הממשלתי שמעביר עוד אחריות על הרשות המקומית, אבל לא משפה אותם ביחס לדברים שדורשים מהם, ובצדק דורשים מהם. ואז נולד היטל אגרת השמירה, ובשנת 2012 או ב-2011 גם עיגנו את זה פה בחוק בכנסת. לפני זה זה היה בלי חוק, עד שעתרו לבג"ץ, וטוב שעתרו, כי אי-אפשר להטיל אגרה ללא שיש עיגון חוקתי.

מאז עברו עשר שנים, היום דברים משתנים. הנושא השתכלל. היום מציבים מצלמות בהקשר הזה. נכון שזה תוספת עלות לאזרח, אנחנו מבינים את זה, ברור. אני אסביר לך למה ראשי ערים בדרך כלל תומכים ברשויות המקומיות, כי הם מבינים, וגם אנחנו הבנו את זה בקורונה, שבסוף מי שבא במגע עם הציבור ומי שיודע לנהל את החיים יותר טוב מהממשלה זו הרשות המקומית. אם תיתן לה את הסמכויות לעבוד, איכות החיים של התושבים תהיה הרבה יותר טובה. זה כמובן גם תלוי בניהול, מי ראש העיר, מי חברי המועצה וכו', אבל יש ערך לכך - - -

זו השאלה, מי ראש העיר. יש ראש עיר שהוא כמו שאתה אומר - - -

יש ערך לכך שהרשות המקומית תקבל סמכויות ותבחר מה לנצל. אבל זה שמטילים עליהם אחריות ולא נותנים להם את האפשרות לממן את זה, זאת בעיה.

ולכן אנחנו עושים תקציב של חצי טריליון שקל, כמעט 500 מיליארד, כדי שהמדינה תיתן את כל מה שאמרת לדברים הנכונים, כשהעירייה והמועצה הם בקשר עם האזרח והם יודעים את הצרכים, וצריך לשפות אותם, אבל לא האזרח הקטן, המסכן, שגם ככה משלם – אמר אוסאמה שמשלמים ארנונה גבוהה מאוד, גם בירושלים.

הוא גם גר בירושלים.

אני לא יודע אם 20,000 או 14,000 או 15,000.

בירושלים ספציפית אין היטל שמירה.

אני יודע. אני לא רוצה שיהיה. אני רוצה שתהיה שמירה, אני רוצה שיהיה פיקוח - - -

היום ראש עיר יכול לתת היטל שמירה, והוא החליט שלא.

ראש עיריית ירושלים?

כן.

הוא בכלל ראש עיר טוב, אין לי בעיה איתו. אבל לגבי העיקרון. המדינה, כמו שאתה אומר, חייבת לממן את הרשויות המקומיות, והארנונה צריכה להספיק לכל הדברים העירוניים.

אדוני, אתה יודע שהארנונה לא מספיקה. לא רק שהיא לא מספיקה, היא באוברדרפט. מה שאתה משלם ארנונה למגורים לא מגיע אפילו ל-40% מהשירותים שאתה מקבל, אדוני. ולכן אתה משלם על חוגים לילדים, ולכן אתה משלם על שמירה, ולכן אתה משלם על כל מיני שירותים נוספים - - -

חוגים זה דבר אחד ושמירה זה דבר שני.

למה אתה משלם על חניה, אדוני? למה אתה משלם על חוגים. הרי זה חינוך.

בחניה יש לי ברירה לחנות או לא לחנות.

מה זאת אומרת? איפה תשים את האוטו?

שמירה זה דבר אבסטרקטי קצת. מה זה שמירה? אני רואה את הסיירות שמסתובבות במוסדות החינוך למשל, וודאי אם יבוא חלילה מחבל למוסד חינוכי, אין דבר יותר חשוב מזה, אבל בעיניי זו אבטלה סמויה כל השמירות האלה בבתי החינוך.

זה לא אבטלה סמויה. אולי זה חוסר הבנה.

אולי זה חוסר הבנה.

הם מצילים חיים. האנשים האלה מסתובבים גם ליד מוסדות חינוך. תגיד לך פה, מי שהייתה סגנית ראש עירייה, כמה הסיירות האלה זה לא אבטלה סמויה - -

שוב, אני ידוע שהממסד העירוני רוצה.

- - זה ממש סיירות ביטחון. זה לא אבטלה סמויה. הם מצילים חיים. לעתים אפילו אדם שחוטף חלילה התקף לב ברחוב, הראשונים שמגיעים זה לא מד"א ולא משטרת ישראל, זו הסיירת העירונית.

זה חידוש בשבילי. אני לא שמעתי. אני יודע שהראשונים שמגיעים אלה המתנדבים של ארגוני ההצלה.

גם. לא נפחית מערכם.

אני לא מפחית מכבודו של אף אחד, אני מדבר פה על המס שאסור לשים על האזרח בנוסף לארנונה. הארנונה מספיק קשה, מספיק כבדה. ושוב, אם העיריות היו סופר יעילות, כמו בכמה ערים, זה דבר אחד, אבל אתה יודע שבעיריות, עד שאזרח מקבל את השירות מהפקידים – אסור לדבר בהכללות, כי יש פקידים שמוסרים את נפשם מהבוקר עד הערב, ועוזרים לאזרח ועם הפנים לאזרח, אבל יש גם פקידים שלא רואים ממטר את האזרח בכל הארץ. זה לא במקומי, זה גם בארצי. ולכן כל מס שאתה מטיל - - -

יש גם ראשי ממשלה כאלה, הרב אייכלר.

אני לא נכנס עכשיו לפוליטיקה פה, אני מדבר מאוד עניינית. לעיריות לדעתי אסור להוסיף מיסים על המס הגבוה שהם כבר לוקחים. צריך לשפות המון דברים, הרי אמרת בעצמך - - -

אתה חושב שאם הממשלה מעבירה כסף, זה לא כסף של האזרחים? זה לא האזרח הקטן משלם? מעלים מיסים בצורה אחרת.

זה שוב, אותם מיסים שאנחנו משלמים במס הכנסה - - -

מעלים מיסים בצורה אחרת. תקבל עוד מיסים אחרים כדי לממן את הדברים הללו.

אני לא באתי לשכנע, כי אמרתי בהתחלה שאתה מייצג את הממסד של ראשי הערים, וזה בסדר.

לא. אני לא מייצג אותם.

אתה מבין אותם.

אני מאוד מבין את הצרכים הללו.

אתה מבין ואתם מסביר אותם מאוד טוב.

אגב, לעתים אני גם חלוק עליהם ופועל נגד דברים שהם רוצים לקדם.

הינה עכשיו דרשת מהם דוחות, וזה בסדר גמור.

לאחרונה בכל מיני חוקים שחשבתי שהם טועים. יושבת פה נציגת השלטון המקומי, ולא תמיד אני מסכים איתה.

אתה יודע שיש ראשי ערים שמתנהגים כשריפים, הציבור סובל מהם מאוד, ולכן ראשי ערים זה לא חזות הכול. גם לא לעשות הכללה של ראשי ערים, יש ראשי ערים מצוינים – ואני שוב אגיד, שלא יחשדו שאני תושב ירושלים ויש לי משהו נגד ראש העיר של ירושלים, אין לי שום דבר נגד ראש העיר של ירושלים – יש ראשי ערים טובים ויש ראשי ערים לא טובים, ויש ראשי ערים שהם טובים לחלק מהאוכלוסייה והם רעים לאוכלוסיות אחרות, ואתה יודע על איזה ערים אני מדבר.

יש הכול.

צריך מאוד להיזהר, לעמוד על זכויות האזרח, לא להוסיף לו מיסים.

תודה רבה. חברת הכנסת רות וסרמן לנדה, ואחרי זה נעבור לראש העיר.

בוקר טוב, בתור מי ששירתה כסמנכ"ל וראש אגף במרכז השלטון המקומי עשר שנים, אני חושבת שהסמכויות, או יותר נכון החובות שנוחתות על רשויות מקומיות יום ולילה זה דבר שחייב להיות בצד אגרות שהן חייבות לקחת מהתושבים. אני אומרת את זה בצער, כי זה באמת לא קל לעתים להוסיף לתושבים עוד משהו לשלם. אני מסכימה איתך, היושב-ראש, לגבי הנושא של חשיבות השיטור העירוני, ולא רק השיטור, אלא אותן סיירות שלפעמים, אם הן מנוהלות נכון, ולא תמיד הן אכן מנוהלות נכון, ופה זה נופל על ניהול נכון ולא כושל של עיר, שאנחנו צריכים לעודד גם בשלטון המרכזי, אבל בסך הכול בהינתן התקווה, ההנחיה והרצון שהתושבים הם אלה שבוחרים את ההנהגה המקומית, ושמים את יהבם בידי הרשויות המקומיות, חייבים לתת לרשויות המקומיות, מי כמונו יודע, כלים כדי להוציא לפועל את אותם השירותים החיוניים וניהול חיי היום-יום. ולכן אני חושבת שלמרות הקושי הנוסף, עבור התושב יש פה ערך מוסף משמעותי ביותר, שאוסר בשום פנים ואופן לוותר עליו.

מה שחכם בחוק הזה, בעיקר שזה לא חובה. זו החלטה של הציבור בעיר. זו לא החלטה שרירותית שלנו, שמחליטים שמעתה מטילים את זה.

זה לא שלנו, אבל זה שרירותי של ראש העיר.

לא. זה גם לא של ראש העיר. זה חייב את אישור מועצת העיר, ששם יושבים נבחרי ציבור, שנבחרו על ידי הציבור, ויש שם אופוזיציות לוחמות, ויש שם נציגי ציבור שחושבים על זה. בהרבה מאוד יישובים יש קונצנזוס בין האופוזיציה לקואליציה בתוך הרשויות המקומיות, כי הם מבינים את הצורך. ולכן אנחנו לא כופים את זה על אף אחד, אנחנו מאפשרים.

האם אנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, בכמה רשויות כן חלה האגרה הזאת?

כן. ב-64 רשויות, מתוכן גם ראשי רשויות במצב סוציו-אקונומי נמוך וגם גבוה. יש פה אחד מהם. אם תרצי לשמוע, נוכל לשמוע - - -

אני אשמח לשמוע, ואחרי זה אני אתייחס.

אנחנו נפנה למר בני ביטון, ראש עיריית דימונה. שלום, אדוני, ברוך הבא.

קודם כול, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אדבר בשני כובעים, גם כראש עיריית דימונה וגם כסגן יושב-ראש השלטון המקומי. תמוה בעיניי שחברי הכנסת מדברים ככה על השלטון המקומי. מי שהחזיק את המדינה בשנתיים האחרונות, בראשותו של יושב-ראש השלטון המקומי, חיים ביבס, ראינו את זה גם בעידן הקורונה, וגם בשומר החומות וגם בצוק איתן, ראינו את ההתנהלות של השלטון המקומי וראינו את ההתנהלות של ראשי הרשויות.

הייתי שמח מאוד, אדוני חבר הכנסת, אם ממשלת ישראל, ואני אומר גם הממשלה הקודמת וגם הנוכחית, הייתה נותנת לנו תקציבים לנושא השיטור הקהילתי, הייתי שמח מאוד.

לא מזמן ראש הממשלה, שרת הפנים, השר לביטחון פנים וגם שר המשפטים היו אצלנו בישיבה בנגב על כל מה שקורה בכביש 25, 31, מה שקורה בבאר שבע, יחד עם עמיתיי ראשי הרשויות מהמגזר הבדואי, ואחת מהטענות שהעלינו בפניהם זה הגברת השיטור העירוני.

זה אחד מהדברים החשובים בעינינו. אם היינו מקבלים כסף, לא היינו מטילים. אני נמצא באשכול 4, אני קרוב ל-10 שנים, החוק 20 שנה בדימונה, ואני אומר שזה אחד החוקים הטובים, ואני מבקש אפילו להגדיל את זה מ-10 שוטרים ו-10 פקחים ל-20 שוטרים ו-20 פקחים, כי לצערי הרב משטרת ישראל, אין לה כוח מספיק לתת לנו את הכוח שלנו, ואנחנו, כראשי רשויות, יחד עם השיטור העירוני יודעים.

כמו שאמר אדוני היושב-ראש, כל ראש רשות סוברני להחליט אם הוא מיישם את החוק הזה או לא מיישם את החוק הזה.

אני אומר לכם כראש רשות וכסגן יושב-ראש השלטון המקומי, שזה אחד מהדברים הטובים והחשובים. אמר את זה תומר, שהיה גזבר עיריית באר שבע, ועיריית באר שבע רק עכשיו הביאה את החוק הזה, רוביק דנילוביץ' הביא את החוק הזה לנו כבר הרבה מאוד שנים.

מעבר לזה, למה אני צריך לחזור בכל שנה לוועדת הפנים ולוועדת הכספים כדי לאשר את זה ולהיות תלוי בכם? אני מבקש שתעבירו לנו את הסמכויות, שאנחנו נוכל לבצע את זה. כל ראש רשות או כל מועצה – כמו שאמר ידידי וחברי יושב-ראש הוועדה – יש קואליציה, יש אופוזיציה, יש מגוון אנשים שנמצאים אצלנו במועצת העיר. אני אומר לכם כראש רשות באשכול 4, הדברים האלה מתנהלים בצורה טובה, בצורה חשובה. מה שאנחנו רוצים להגיד לכם: תשאירו, תעבירו לנו. הינה עובדה שממשלת ישראל החדשה, הנוכחית, הבינה שהיא צריכה להעביר כמה שיותר סמכויות.

גברתי חברת הכנסת, שהיית סמנכ"לית אצלנו, את מכירה את זה, את יודעת איך השלטון המקומי עובד, את מכירה - - - ישיבה, ראשי רשויות, כמעט כולם, בלי יוצא מן הכלל, יש פה מנהיגות יוצאת מן הכלל.

אין ספק.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. תודה רבה, אדוני ראש העיר, תודה שפינית זמן. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, כל דבר שיש בו ביטחון אישי, לרבות בשנים האחרונות, אני מדבר על האוכלוסייה כולה, אבל אין ספק שיש דגש מיוחד כלפי האוכלוסייה הערבית בגלל הפשיעה החמורה ביותר, במיוחד בשנים האחרונות. עם זאת, רציתי אם נוכל לקבל מידע על התוצאות של השיטור העירוני בשנים האחרונות. אני מקבל מידע שבמקומות מסוימים כמעט אין שינוי או שאין שינוי בכלל. יכול להיות שבמקומות מסוימים, אחרים, זה אכן עזר.

אתה מדבר על נתונים של הירידה בפשיעה?

כן. קיבלתי נתונים מהעוזרת, אני חושב שכולנו צריכים לקבל אותם בצורה רשמית מטעם הוועדה.

לגבי האגרה עצמה, אני חושב שזה אמור להיות דיפרנציאלי כלפי מועצות מקומיות שהן חלשות או עשירות. במקומות מסוימים אכן התושבים יכולים, במקומות אחרים יכול להיות שלא יכולים. אני חושב שזה לא צריך להיות אחיד כלפי כל הרשויות המקומיות, אלא בעיקר לפי המצב הסוציו-אקונומי.

זה ככה, אדוני. התעריפים דיפרנציאליים לפי מצב סוציו-אקונומי. יש תעריפים שונים בין הסוציו-אקונומי הגבוה לנמוך. יש הבדל.

אני חושב שזה כיוון נכון. תודה.

תודה רבה. נמצא איתנו ראש המועצה המקומית אליכין.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשי הרשויות שנמצאים כאן. אני דווקא הייתי רוצה לדבר מכיוון של ראש רשות חדש, שנכנס לתפקיד לפני שלוש שנים בערך. הנושא של היטל השמירה הוא נושא חשוב מאוד. כל רשות רוצה לספק לתושבים שלה את השירות הטוב ביותר. היום שירותי שמירה אלה לא שירותים שיש ספק אם לתת אותם או לא. אנחנו צריכים לתת מענה לתושבים שלנו.

מה קורה? יש רשויות שהן רשויות חלשות, יש להן ארנונה מסוימת והן נסמכות על מענקי איזון של משרד הפנים, ולא כולן יכולות לתת ולהעניק את השירותים הטובים לתושבים שלהן. אי-אפשר רק מכספי הארנונה לבוא ולתת גם חינוך, גם פינוי פסולת, גם רווחה וכו' וכו', ובסופו של דבר יוצא ששירותי השמירה נדחקים הצדה.

אני כן חושב, וכמו שאמר חברי ראש העיר בני ביטון, הסמכויות האלה צריכות לעבור לשלטון המקומי. יש לנו כאן קואליציה, יש אופוזיציה, אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לתושבים שלנו. ומי שחושב שהוא יכול לבוא ולהעניק את השמירה מהארנונה שגובים מהתושבים, מצוין, אבל מה קורה עם רשויות שנסמכות על מענקי איזון ואין להן אפשרות לבוא ולספק את זה? ראש הרשות יחד עם מועצת העיר, עם המועצה המקומית, שיוכלו לקבל החלטה מסוימת לבוא ולגבות את ההיטל הזה ולספק את המענה הזה לתושבים.

אם המדינה לא רוצה שנגבה את זה מהתושבים, בבקשה, שתבוא ותשפה אותנו דרך מענקי האיזון, תגיד לנו: יש לכם X כסף, זה מיועד לשמירה, תספקו את השמירה.

משטרת ישראל לא יכולה להעניק שמירה לכל הרשויות, ויש רשויות שגם אין להן פיקוח עירוני ואין להן שיטור עירוני, כי הן רשויות קטנות, ואנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים לתת את המענה הזה לתושבים.

החלופה השנייה שיכולה להיות, פשוט מאוד שראשי הרשויות יגידו: במקום לגבות ארנונה של X כסף, נגבה ארנונה של Y, נעלה את הארנונה לתושבים בשביל לתת להם שמירה, אצל חלק מהראשי הרשויות זה לא ייכנס לחשבון סגור שמשם ינהלו את השמירה, ואז יצא מצב שגם גובים מהתושבים וגם לא מספקים את השירות.

לתת את האפשרות לראשי הרשויות לבצע את הגבייה, מי שצריך, ולשים את זה בחשבון במשק סגור, ומשם לספק אך ורק את צורכי השמירה של היישוב, זה דבר שהוא מבורך, הוא מצוין. ואני חושב שהוא צריך להיות בסמכות הרשות המקומית. תודה רבה.

תודה רבה. אני מזכיר, חברים, שפעם ראשי הרשויות או הרשויות המקומיות יכלו להעלות את הארנונה, לשחק איתה – להעלות אותה, להוריד אותה – לפי ההבנה שלהם, וגם רשות מקומית. עד שנת 1984, שהיה המשבר הכלכלי הגדול ועשו את צווי ההקפאה.

אני חושב שכל ראשי הרשויות היו שמחים לוותר על אגרת שמירה אם הייתה להם גמישות בארנונה, אבל היום הם לא גמישים בארנונה. הינה מלכיאלי היה חבר מועצת עיריית ירושלים, אפילו שינוי של הגדרה בצו הארנונה הם לא יכולים לעשות בלי שגם שר הפנים וגם שר האוצר באופן ספציפי יאשרו לו את זה לאותו יישוב, לכן הידיים של ראשי הערים בהקשר הזה כבולות. גם אם הם היו רוצים להעלות את הארנונה כדי לספק את השירותים, או לעשות שינויים בהגדרות, בתעריפים למגורים, לתעשייה, למסחר, הם לא יכולים. הכול מוקפא.

לא נכון, זה לא מדויק. הם יכולים לבקש. משרד הפנים אמור לאשר.

לא. אז אמרתי, עד 1984 זה היה בסמכות הרשות המקומית. משנת 1984 היה צו ההקפאה, הקפיאו לכולם, גם את ההגדרות וגם את התעריפים. כל שינוי היום צריך לעשות באישור - -

או בכפוף לאישור.

- - שר הפנים ושר האוצר ביחד, כשאנחנו יודעים שהפרקטיקה לאורך כל השנים שמידת האישורים היא מינימלית. אין כמעט סיכוי לקבל אישור, בטח לא להעלאות וגם לא להגדרות.

בטח לא בתקופה כזאת.

זה גם ברור לחלוטין שהכנסות מארנונה לא מספקות את כל ההכנסות בשביל לתת את כל השירותים לתושבים.

הממשלה, אני לא אגיד שהיא מנותקת במובן הזה של ניתוק מהעם, היא מנותקת ממה שקורה במציאות, נוח לה שהמיסים הם כאלה, והיא לא מבינה שצורכי השעה משתנים וגוברים.

לכן בהחלט אני מסכימה עם האמירה שיש להתיר לרשויות מקומיות יותר ויותר סמכויות, כי הן מכירות את השטח.

אגב, זאת גם החלטת ממשלה. שר האוצר עכשיו הביא החלטת ממשלה שיהיו יותר סמכויות לרשויות מקומיות. הייתה החלטת ממשלה לאחרונה.

בכל הטיפול בקורונה בשנים האחרונות הוכח שוב ושוב, שאותן עיריות או רשויות מקומיות שיודעות לנהל כמו שצריך, מטפלות בשטח שלהן פי אלף יותר טוב מאשר השלטון המרכזי, שמטבע הדברים הוא יותר מנותק מהשטח.

שרון, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מסכימה עם הדברים שנאמרו. ראשית אני אומר שגביית אגרה על שמירה, אמרתי גם בדיון הקודם, זה כמו שנבוא ונבקש לגבות אגרה על שירותי קבורה או על שירותי פינוי אשפה, שזה משהו שהוא נגזרת של הארנונה.

הייתי שמחה בהרבה, ואולי זה יכול להיות רעיון לנו, כחברי הוועדה, וליושב-ראש שלא נמצא כאן כעת – זו הזדמנות להשתתף באבלו על מות הדוד שלו, שנפטר. הדוד של ווליד נפטר הבוקר, זו הזדמנות להשתתף בצערו, של ווליד, של היושב-ראש – לקיים דיון על מידת העצמאות של רשויות מקומיות בכל הנוגע למתן השירות שלהם לתושבים.

רעיון מצוין.

אנחנו אמורים להעביר כאן הוראת שעה, ולא משהו שיהיה כמסמרות של חקיקה מעתה ואילך. הרי גם ראש עיריית דימונה אמר שהוא היה שמח שזה לא יחזור לוועדת הפנים פעם אחרי פעם.

אפשר להפסיק את הריטואל הזה. אפשר להפסיק אותו.

הייתי מפסיקה את הריטואל הזה בדיון רחב על איך רשויות מקומיות מתנהלות אל מול התושבים, מה השירות שהן נותנות לתושבים, ואיך זה כנגזרת של ארנונה. אם אנחנו מסתכלים על הנתונים ומתוך 257 רשויות רק 60 רשויות משתמשות באגרת השמירה הזאת, זה אומר משהו. זה אומר משהו שצריכים לפתוח אותו לדיון. מצד אחד, אותן 60 רשויות יבואו ויגידו שזה הכרח המציאות, ובלעדי אגרת השמירה הזאת הן לא יכולות להסתדר, בעוד ש-190 רשויות מסתדרות היטב בלי אגרת השמירה הזאת, או אולי לא מסתדרות כלל ואין להן אפשרות לדרוש או לבקש מהתושבים שלהן לשלם אגרת שמירה כזאת. אז מה זה אומר? שאותם תושבים מופקרים לגורלם?

לא. זה כמו להגיד למה בעירייה אחת יש חוג מקרמה ובעירייה אחרת - - -

תסכים איתי, אדוני היושב-ראש, ששמירה על ביטחון התושבים זה לא חוג מקרמה. ואנחנו מדברים פה על אגרת שמירה.

יש תמיד תוספת, ואם עירייה רוצה להוסיף שירותים מעבר לשירותים הבסיסיים שעליהם משלמים - - -

זה לא סתם שירות. שמירה זה שירות שהוא הכרח. תמיד אמרתי כסגנית ראש רשות שהדבר שהכי חשוב לי זה לדעת שאני שומרת על שלומם ועל ביטחונם של תושביי. אני בטוחה שגם אתה כראש רשות ראית את זה בדיוק אותו דבר. ואם יש 257 רשויות במדינת ישראל, ורק 60 רשויות גובות אגרת שמירה, צריכים לעצור רגע ולהבין למה. כל השאר מפקירות את גורל התושבים? אני לא יודעת. כל האחרות לא גובות את זה כי התושבים לא יוכלו לשלם? איפה זה פוגש אותנו כנבחרי ציבור שרוצים לדעת ששומרים על שלומם של התושבים? כן, יש לי בעיה עם התקנה הזאת, אני חייבת להגיד. אני הייתי מעדיפה שיהיה פה דיון עומק שיפתור את הדברים בצורה אחרת.

נראה לי שבכל כנסת יש דיון עומק, ובכל כנסת אומרים שצריכים לעשות דיון עומק - - -

וזה לא קורה. אז אולי הגיע הזמן - - -

היו דיונים. כל שנה יש דיון.

חייבים ממשלת שינוי לדיוני עומק...

תודה רבה. אני מודה לך שבדיוק הכנסת לסיפא של הדברים שלי את מה שרציתי להגיד. ומאחר שאנחנו ממשלת שינוי - -

וריפוי.

- - וריפוי ואיחוי, אני חושבת שזאת ההזדמנות הטובה לשבת ולדבר על זה, ואני מבקשת שיתקיים בעניין הזה דיון כאן בוועדה.

אני רוצה לנמק את ההסתייגות.

אפשר לנמק לפני שקראנו?

רובם למדו את החומר אתמול ורוצים להסתייג על זה.

ברור, רק שהנוסח שהוצע על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה כולל גם את הנוסח הממשלתי שמאריך את הוראת השעה וגם מציע לחייב בדיווח פה ובהקמת ועדה שתבחן את הדברים להמשך.

אנחנו מתנגדים לזה.

הנוסח עצמו עוד לא ממש נדון.

ההסתייגויות מתאימות גם לנוסח החדש.

כן, אבל הנוסח בעצמו עוד לא נדון.

דיברתי היום עם היועץ המשפטי, אני חושב שהנוסח המוצע הוא לא נוסח טוב, ולא הייתי מקבל אותו כפי שהוא הוצג. גם שוחחתי עם יושב-ראש הוועדה, טאהא, וצריך לזכור שיש פה גם את חברת הכנסת בן ארי, ואגב עוד לא שמענו אותך, אז אולי נשמע גם אותה. היא יושבת-ראש משותפת, אז זכות הבכורה.

אני אחריה.

בבקשה, חברת הכנסת בן ארי.

ביקשתי שלא ישימו אותי על מיוט. בחיים זה לא קורה לי ובוועדה שלי זה קורה.

את צודקת. זו תקלה.

קודם כול שהמיקרופון שלי תמיד יהיה פתוח, כי אני לא יכולה להיכנס בדיון.

את צודקת. לא שמתי לב. חבל שלא סימסת לי.

אם יש משהו שקשה לי בחיים, ששמים אותי על מיוט, ועוד בבידוד שנכפה עליי. בסדר, לא משנה, לא לדאוג, היום אני חוזרת.

קודם כול, ההחלטה להביא את זה לוועדת הפנים, בוודאי אין צורך, כל רשות תדווח, בשביל זה בוחרים חברי מועצה ובשביל זה יש ראש עיר, שכל רשות תדווח, תגיד למה היה, אפשר פעם בשנה. אני לא יודעת מה הסידור, אולי פספסתי את זה במסגרת ה"מיוטים", פעם בשנה אפשר להגיע לוועדה. ברור שההתחשבנות החודשית צריכה להיות מול חברי המועצה.

דבר שני, האגרה הזאת היא רשות, היא לא חובה. נכון? לא פספסתי פה משהו בשבועיים האחרונים?

את צודקת.

כל ראש רשות, בשביל זה הוא נבחר ציבור, שיעשה את החישוב. כשהייתי חברת מועצה בתל אביב, הצבענו על זה, עשינו את כל מה שצריך, ותודה לאל שיש את זה בתל אביב. תודה לאל, כי מה לעשות, יש לנו משטרה קטנה מדי. כמה שהמשטרה עושה את העבודה היא קטנה, היא לא מתאימה לאתגרים הניצבים.

הדבר השלישי, יש לנו גל פשיעה. אנחנו סובלים מפשיעה בשנה-שנתיים האחרונות שלא הייתה כאן. יש מומחים שאומרים שזה גם קשור לקורונה. אני לא אומרת עכשיו מה הסיבות. אבל אם יש לנו אירוע כזה, אנחנו צריכים כוועדה, בטח כוועדה לביטחון פנים, לתת לרשויות את כל הכלים האפשריים להתמודד עם הפשיעה. כל הכלים. אני מגיעה למצב שראשי רשויות אומרים לי: מירב, תני לנו את האפשרות לנהל את האירוע הזה, אני רוצה את זה, כדי שמחר לא יקומו לי פה מליציות. אני חודשיים וחצי בוועדה לביטחון פנים, וכל מה שאני שומעת שעוד שנייה קמות לי פה מליציות של אזרחים שנמאס להם, שנמאס להם שפושעים להם, שגונבים להם. אם אני, כמדינה, מבינה את האחריות שלי – אני לא חושבת שהיה ראש רשות אחד שבא ואמר לי שהכול בסדר, אני לא צריך את זה – אני כמדינה חייבת לחזק אותם, חייבת לתת להם את הכלים, את האפשרות לגבות. אנחנו בוחרים חברי מועצה שתהיה להם דעה מושכלת לבוא ולאשר את האירוע הזה. אני לגמרי במקום הזה, אני חושבת שהדיווח כמובן מיותר.

שמעתי שיש פה חברי כנסת שיש להם הסתייגויות, זה מיותר, צריך להוריד את זה. אני לא רוצה לדבר על זה שבתוכנית של מסלול בטוח, של 2.4 מיליארד שקל גם תגברנו את הרשויות הערביות בשיטור מקומי, כדי לסייע להן בהתמודדות עם הפשיעה ביישוב שלהם ובכפרים. אם יש הסתייגויות, על מה? על מה הסתייגויות? אנחנו צריכים לחזק את ראשי הרשויות. צריכים לתת כלים.

מירב תישאר בזום ותשמע את ההסתייגויות בצורה מסודרת.

מי זה? סליחה.

מלכיאלי.

אתה לא הגעת מהמוניציפלי?

ואף על פי כן יש לי הסתייגויות, חשוב שתשמעי אותן, ולא תישארי על מיוט בשביל גם להגיב על זה.

אני לא נשארת על מיוט, פשוט מורידים אותי.

על מיוט יותר היא לא תהיה.

סיימתי.

תודה רבה, גברתי. אני רוצה רגע לעבור לנוסח, כדי שנהיה כולנו מסונכרנים. אני מבקש דבר ראשון לחזור לנוסח שהציעה הממשלה ולא לקבל את הנוסח שהציע הייעוץ המשפטי, וזה גם עיקר ההסתייגויות של מיכאל מלכיאלי. מנגד גם הייתי רוצה להציע שנפסיק עם הריטואל הזה שיבואו בכל פעם לוועדה לשכנע אותה, כל שנה ושנה. זה נראה לי - - -

מיותר.

עשר שנים שכל שנה דנים בזה, אותו דיון, אותם נימוקים, אותם עניינים, אחרי שבודקים כל שנה מחדש, יש דיון על סמכויות. הממשלה הפעם החליטה בהחלטת ממשלה שהיא מעבירה עוד סמכויות לרשויות המקומיות, שהובילו אותה גם שרת הפנים וגם שר האוצר. נראה לי שהגיעה העת להפוך את זה למצב קבוע.

דיווח לוועדות הכנסת זה אחד היסודות של הביקורת.

מאה אחוז, יהיה דיווח.

יהיה דיווח, אבל לא צריך לבקש לחוקק את זה כל שנה מחדש.

ראשית יש דיווח של הרשויות המקומיות למשרד הפנים.

אבל לכנסת, פעם בשנה.

תיכף נדבר על זה. לא נראה לי שהכנסת צריכה לדון כל שנה בראש עיריית דימונה שיסביר לאיפה הוא לקח את ה-200,000 שקלים שהוא גבה, האם לאופנועים, או האם למוקד העירוני, או האם למצלמות. זה נראה לי מופרך.

לא כל ראש עיר צריך לבוא, זה לא החוק.

מה זה "לא כל ראש עיר"? אז איזה ראש עיר אתה רוצה?

השלטון המקומי מגיע ומשרד הפנים מגיע ומדווחים לוועדת הפנים. הינה יש פה מנהלת ועדת הפנים, היא תגיד לך את הנוהל.

אפשר לקבוע שיהיה דיווח שנתי של משרד הפנים לוועדה.

לא צריך את המוניציפלי בכלל. מי שידווח זה משרד הפנים פעם בשנה. שחררו את הרשויות, יש להן מספיק במה להתעסק.

יש פה ראש מועצה מקומית פרדסיה, טל, שמבקש לדבר. גברתי היועצת המשפטית - - -

אני חושבת שכן כדאי שאני אקרא את נוסח ההצעה הממשלתית, ואז תגידו מה אתם רוצים לשנות, כדי שיהיה ברור.

ניתן לראש המועצה ואז ניכנס לזה.

קודם כול, תודה. בוקר טוב חברי הכנסת המכובדים, חבריי ראשי הרשויות וכל מי שנמצא, אני ראש מועצה שמונה שנים, ואני בריטואל הזה בכל שנה מחדש. תאמינו לי, זה לא תענוג גדול להטיל מיסים על התושבים. יש לנו בעוד שנתיים בחירות, הכי קל היה לי לבוא ולהגיד: אני לא רוצה אגרת שמירה. זה בסדר, אני ארוויח הרבה קולות, אבל רמת הביטחון של התושבים שלי תרד פלאים. צריך להבין שהמשטרה לא נמצאת בכל מקום, אנחנו חיים את זה יום-יום. אני פה כפוף לתחנת משטרת שדות, בתקופה הזאת שהיא תקופה לא פשוטה, אין פה כמעט שוטרים שמגיעים אלינו, הם כולם בתגבורים כל הזמן בכל מיני מקומות, בקו התפר, בירושלים, בפשיעה באזור השרון וכו', הם לא נמצאים פה. אם אין לי ניידת שלנו, שיכולה לתת פה מענה ראשוני ולהסתובב פה, אין לי מי שייתן מענה. לכן זה כל כך חשוב לנו. תאמינו לי, אם זה לא היה חשוב, לא היינו באים. הכי קל לי לבטל את המס הזה ולגמור את הסיפור. אני רואה פה גם נציג של העסקים, זה חשוב גם לעסקים שלנו. אין לי הרבה עסקים, אבל אני שומר גם עליהם בלילות מפני גניבות ופריצות ודברים מהסוג הזה. לכן אנא, אשרו את זה, זה נורא חשוב לנו ולכמה שיותר זמן.

זה נורא חשוב. בגלל זה אמרתי גם לחברי הכנסת, שההסתייגויות האלה, צריך להבין, זה פשוט תוקע את היישובים ואת הערים.

מירב, הדברים שלך גרמו לשכנע אותנו לרדת מ-30 הסתייגויות כמעט רק לחמש. תביני מה העוצמה של הדברים שלך בזום.

תחשוב מה היה קורה אם הייתי שם.

אולי אם תדברי עוד שתי דקות, כל ההסתייגויות יימחקו.

הבעיה של מירב, שמירב תמיד הייתה בקואליציה, היא מעולם לא הייתה באופוזיציה, לכן חסר לה קצת מידע בנושא של אופוזיציה. מירב, נשלים לך את זה בעוד כמה שבועות בעזרת השם.

ראש המועצה סיימת?

סיימתי. תודה רבה.

תודה רבה. כאמור, כפי שאמרתי, אנחנו לא נקבל את עמדת היועץ המשפטי. הדיווחים ייעשו על ידי משרד הפנים פעם בשנה לוועדה. לכם יש את הנוהל הפנימי של הדיווחים של הרשויות המקומיות למשרד, זה כבר עניין פנימי שלכם, חוזר מנכ"ל, איך שתבינו.

אפשר לדעת מה הנוסח של תומר, של היועץ המשפטי?

זה מונח בפניכם. הוא הביא הקמת ועדה ציבורית.

אין צורך.

אין צורך? שמעתם מה זו דיקטטורה? היא אומרת שאין צורך.

ממש לא דיקטטורה.

זו דעתה, אדוני.

היועץ המשפטי לוועדת הכנסת הוא האיש הכי אובייקטיבי שאני מכיר, והוא לא סתם אומר "ועדה". חברים פה שהיו בעיריות, למשל חברת הכנסת שרון רופא גם אמרה שצריך ועדה ציבורית שתדון בדברים, שתבדוק.

לא, אדוני. מה זה ועדה ציבורית? זו הוועדה. ועדת הפנים של הכנסת היא הוועדה.

אז זאת הוועדה, אבל צריך לדון בזה. לא לנטרל את ועדת הפנים מכל הנושא.

אנחנו לא מנטרלים. אמרנו שיהיה דיווח שנתי של משרד הפנים לוועדת הפנים.

גם אדוני היושב-ראש הסכים שצריך לקיים דיון עומק בנושא הזה.

ביחס לנושא הזה אני כן חושב שלא צריך לבוא כל פעם מחדש, שיבואו כמו קבצנים לבקש שיאריכו להם את החוק.

נכון. נכון.

כנראה לא הייתי מספיק ברור, אדוני היושב-ראש, יש ראשי ערים שכולנו סומכים עליהם – אני אומר שוב שאני תושב ירושלים – כמו ראש עיריית ירושלים וכמו הרבה ראשי ערים, יש ראשי ערים שמתנהגים כדיקטטורים, כשריפים. אמרה חברת הכנסת בן ארי שלא יהיו מליציות. יש ראשי ערים שהשתמשו במשטרות האלה כמליציות.

זה לא נכון.

יש ראשי ערים שמתנכלים לקבוצות אוכלוסייה שלא בחרו בהם.

זה לא נכון.

יש גם אנשים אחרים בעלי סמכות שעושים דברים לא בסדר.

ולכן צריך ועדת כנסת, בשביל זה יש כנסת, בשביל זה יש דמוקרטיה, שלא תהיה עריצות.

לא. בשביל זה יש משרד פנים, אדוני.

משרד הפנים לא מספיק חזק. משרד הפנים, עם כל הכבוד לו, הוא לא מספיק - - -

אם אנשים מתנהגים כמליציות, יש משטרה במדינת ישראל.

לא. אני מדבר על עריצות של ראשי ערים, מליציות חוקיות, לא רק מליציות בלתי חוקיות.

שום אגרה לא יכולה להיות על תושבים בלי אישור המועצה.

אמרת את זה, וזה נכון - - -

לא משתלט על זה ראש רשות. אני מכיר כמה ערים היום בישראל שיש קונפרונטציה בין המועצה לבין ראש הרשות. זה לא דבר שהוא מובן מאליו.

אני רואה פה גילדה של ראשי ערים שהולכות לשלול את סמכויות ועדת הכנסת.

אתה רציני?

אתה יכול להסביר?

בואו ניתן ליועצת המשפטית של הוועדה.

אני רוצה להסביר כמה מילים, גם לגבי הנוסח שהוצע כאן קודם. הנושא של הוראת השעה הגיע לכאן להארכה כמה פעמים מאז שנת 2011, בכל פעם הוא הגיע ממש סמוך לפקיעת הוראת השעה, והרבה פעמים ההרגשה הייתה, שכדי לא למנוע מהרשויות שכן מפעילות, וכבר כן מסתמכות על הדבר הזה, לא רוצים למנוע את זה בצורה פתאומית, האריכו את הוראת השעה שוב ושוב. זה נכון שמצד אחד להאריך את הוראת השעה בצורה קבועה זה כבר הופך את הוראת השעה להוראה שהיא לא באמת הוראת שעה, ולכן עלה צורך, גם בדיונים הקודמים בדברים האלה, לבחון את הפיכת הוראת השעה להוראת קבע.

אנחנו הצענו לוועדה, הדיווחים שהצענו היו בעיקר כדי לגבש עמדה להפיכת ההוראה להוראת קבע, כי אנחנו שוב נמצאים במצב שבו בעוד שבוע, שבוע וחצי פוקעת הוראת השעה, ומי שמסתמך על זה, שוב ימצא את עצמו במצב בעייתי.

הוועדה סוברנית ולגיטימי מבחינתה להחליט שהיא כן הופכת במועד הזה את הוראת השעה להוראת קבע, עם הנתונים שהוצגו כאן, שהם בסך הכול נתונים חלקיים, נתונים של מדגם של כמה רשויות מקומיות. אנחנו חשבנו שאפשר לבקש נתונים נוספים.

בהינתן המצב הזה – שוב, הוועדה תחליט אם היא רוצה להסתמך על הדברים ולהפוך, כפי שמציע חבר הכנסת גינזבורג, את ההוראה כבר כרגע להוראת קבע.

אבל עם דיווח.

אפשר גם את הדיווח להכניס במסגרת הוראת הקבע ולהגיד שפעם בשנה משרד הפנים ידווח. וככל שבמהלך השנים יראו שהדיווח או שההוראה הזאת היא בעייתית, ואם תרצה הכנסת לשנות את החוק, היא תוכל לשנות את החוק, או להחליט שוב על הוראת שעה שתיבחן בהמשך. זה לשיקול דעתה של הוועדה.

חקיקה בהוראת שעה היא נורמה פסולה שהשתרשה בכנסת ישראל. אנחנו לא מחוקקים הוראות שעה, אנחנו מחוקקים חוקים. אם חוק לא טוב, צריך לשנות ולתקן את החוק או לבטל אותו. היום רוב החוקים שמחוקקים הופכים להיות הוראת שעה.

יש בזה היגיון.

אתה יודע איך זה עבד, בחרו שלא להחליט.

בדיוק.

בחרו שלא להחליט, כי כשאתה רוצה להחליט, אתה מחליט, אתה לא מחכה בכל פעם להוראת שעה בשנה הבאה.

יש נושאים שמשתנים במשך שנה, במשך שנתיים, הוראת שעה - - -

אז אפשר לתקן את החוק.

10 שנים? 15 שנה?

אפשר לתקן את החוק, לא צריך בשביל זה הוראות שעה. מה שכן הייתי רוצה שנוסיף פה, אני שוב חוזרת ואומרת מה שאמרתי קודם. מה שמטריד אותי זה שיש פה רק 60 רשויות מתוך 257. מה זה אומר על ביטחונם של שאר אזרחי מדינת ישראל? אם רק 60 רשויות באות ומשתמשות באפשרות הזאת, מה זה אומר על שאר הרשויות? למה זה קורה? לא נחה דעתי, כן הייתי רוצה לקבל פה תשובה, איך יכול להיות שזה רק רבע מהרשויות במדינת ישראל?

בחלק מהמקומות יש כסף.

אני אשמח לקבל את התשובה. בחלק מהמקומות יש כסף, נהדר. אני צריכה לדעת כנבחרת ציבור, ואני מניחה שפה תהיה תמימות דעים, שאנחנו דואגים לשלומם של אזרחי מדינת ישראל. ואם יש 60 מתוך 257, לי זה לא עושה שכל, זה לא מניח את דעתי. אני רוצה להבין למה.

אני יכול לומר, לא מתוך נתונים שנמצאים בידינו ביחס לרשויות שלא חוקקו חוקים, אבל מניסיוני כגזבר עיריית באר שבע וכמי שלאחרונה, עוד לפני שהתמניתי לתפקיד, הגיש בקשה למשרד הפנים, אחרי שהמועצה אישרה כמובן - - -

אתה היית שנים בלי. תסביר. היא רוצה לדעת מה קורה במקומות שאין.

אני אסביר. כאשר יש כבר צורך, צורך לתת אבטחה יותר מתוגברת ממה שבדרך כלל, לעיתים קרובות גם הצורך הזה עולה מהתושבים, רשויות מגיעות למסקנה שהן צריכות לתגבר את האבטחה אצלן, זה בהחלט דיפרנציאלי. יש רשויות שלא סבורות שהן צריכות לתת מעבר למה שניתן, אבל יש רשויות שחושבות שצריך לתת מעבר למה שניתן, ובהתאם לזה הן מגישות את הבקשה לחוקק את החוק.

כשאנחנו אומרים שיש בעיה של ביטחון פנים במדינת ישראל, אנחנו סתם אומרים, כי רק 60 רשויות משתמשות בזה? בוא נחסיר מ-267 את ה-60, נהיה ב-197 רשויות שלא צריכות להשתמש בזה. זה אומר שהכול דבש?

אני דווקא הייתי רוצה, אדוני היושב-ראש, מהנציגה של המרכז לשלטון מקומי, שתענה באופן רוחבי מה מצב ביטחון הפנים ברשויות אחרות, ולמה רשויות אחרות לא נוהגות להשתמש בזה, מאיפה זה מגיע. אין לנו מספיק תשובות בעניין הזה. ביקשנו גם בדיון הקודם.

אני רק רוצה לפני שהיא תענה, הבטחתי ללירן אביטן, שלא הצלחנו להתחבר אליו. בבקשה, אדוני.

אני מאיגוד לשכות המסחר, ואני אומר ממש בקצרה, כי חלק מהדברים הוזכרו, כל הנושא של שקיפות, אנחנו מאוד בעד. נכון שהשינויים לא מושלמים, אבל כל דבר שמעודד שקיפות, כמה נגבה ומה נעשה עם הכסף, הוא מבורך. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה. אנחנו מבקשים ב-64 המועצות והעיריות, ששם האגרה כן נגבית, לא להשוות את גובה האגרה שנגבית מעסקים כמו מאזרחים, אלא להפחית את זה, מכיוון שעסק גם ככה יש לו הוצאות על אבטחה, אם זה מצלמות במעגל סגור, סורגים, מערכת אזעקה, עסקים מעל 800 מטרים כמו קניונים וסופרים גדולים מחויבים גם על פי חוק באבטחה, כך שאנחנו חוששים ממצב של סבסוד צולב, שבו למעשה העסקים מממנים את רוב האזרחים והתושבים שהם הרוב שזקוק לאבטחה ולשמירה.

עוד דבר שנשמח זה לדעת פילוח. יש קריאות למוקד המקומי באותן עיריות ורשויות, נשמח לדעת האם רוב הפניות נעשות על ידי העסקים עצמם או על ידי אזרחים שמבקשים סיוע ועזרה מאותן סיירות, זה יוכל לתת לנו אינדיקציה מאוד טובה.

ודבר אחרון שהוזכר כאן. התפקיד לספק ביטחון אישי בסופו של דבר הוא על המדינה ועל המשטרה. צר לי מאוד שאני שומע כאן שוב ושוב שלמשטרה אין יכולת ולכן הטיפול הזה של הסיירות נדרש. זה גם משהו שצריך לתת עליו מחשבה. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני. השלטון המקומי, בבקשה גברתי.

אני כבר אפתח ואומר שאני רוצה ברשותכם קודם להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת אייכלר על הדמוקרטיה והשלטון הדמוקרטי. אני מבקשת להזכיר שגם דמוקרטיה מקומית קיימת, ונבחרי הציבור נבחרים אחת לחמש שנים. גם ראשי הרשויות, שריפים בעירם או לא שריפים בעירם, נבחרים אחת לחמש שנים. אגב, הם היחידים שנבחרים בבחירות ישירות, היחידים מכל שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל שהתושבים בוחרים בהם באופן ספציפי ולא לפי רשימות שמוגשות שבהן יש או אין פריימריז. היחידים שנבחרים בבחירות ישירות.

שווה לקיים על זה דיון פעם, דיון עומק.

אני מבקשת גם להזכיר שהדמוקרטיה המקומית הראתה את עוצמתה דווקא בבחירות האחרונות, שבהן התחלפו כ-50% מראשי הרשויות המקומיות בבחירות הישירות שבהן הם נבחרו. ולכן כפי שהכנסת כגורם מחוקק, כגורם פרלמנטרי, שנבחר בבחירות דמוקרטיות, כך צריך לתת גם את הכבוד לנבחרי הציבור בשלטון המקומי, שנבחרים גם הם באופן דמוקרטי, ולתת ביטוי ליכולת שלהם לייצג את הציבור שבחר בהם. זה דבר ראשון שרציתי לומר.

לשאלתה של חברת הכנסת רופא אופיר, אין לנו מידע מדוע לא כל הרשויות המקומיות עושות שימוש ביכולת לחוקק חוקי עזר, בתחום השמירה, הביטחון והסדר הציבורי. אנחנו כן יודעים שבין 65 הרשויות המדווחות לא נכללות רשויות שנמצאות ביהודה ושומרון למשל, מאחר שחוק השמירה לא חל עליהן. אנחנו כן יודעים ששתי רשויות מאוד גדולות בישראל, שכן נותנות ומספקות שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי לא מטילות היטל שמירה בגינם, ראשון לציון והרצליה. ראשון לציון בתקופה מסוימת כן הטילה והיום כבר לא. אנחנו יודעים לומר שאין בהכרח הלימה בין מספר הרשויות המקומיות שיש להן, שאוחזות בחוקי עזר ומטילות היטל מכוחם, לבין מספר הרשויות שנותנות שירותים בנושא הזה.

בראשון לציון זה תאגיד. צריך להגיד את זה. זה מודל אחר.

נכון. בראשון לציון יש תאגיד, חברה לסדר וביטחון.

היום הם כבר לא גובים את האגרה.

הם הפסיקו לגבות. אגב, זה רק מראה - - -

זה בדיוק הביטוי לרצון הציבור.

אני רוצה להבין למה רבע, וגם להם אין תשובה למה רבע. ביקשנו גם בדיון הקודם את רשימת הרשויות.

קיבלנו את רשימת הרשויות.

היא הוצגה פה.

אני לא ראיתי. פספסתי.

אני שוב אומרת, הסיבות הן מן הסתם ביטוי של נבחרי הציבור, החלטות של נבחרי הציבור, ששקלו את הנושא והחליטו כך או אחרת.

אני חייבת להגיד על זה משהו. זה מאוד מאוד תלוי עם מה הרשות מתמודדת. כשיש לך 257 רשויות, יש רשויות שאין להן. מה שיש בתל אביב, הסמים, המין, האלימות המינית - - -

דווקא תל אביב?

יש שם אתגרים אחרים שאין במגדל העמק.

יש גם את יפו - - -

תל אביב היא רשות עשירה.

אבל היא גם גובה. תל אביב גובה. מה שאפשר לגבות, היא גובה.

ודאי שהיא גובה. וטוב שהיא גובה. רק בזכות השיטור המקומי חזרנו לשקט. מה זה משנה? אנחנו ככנסת, קודם כול נותנים למוניציפלי את הכוח, וזה סופר חשוב, והיא צודקת במאה אחוז. הייתי חברת מועצה, אתה נבחר, אתה עושה תפקיד בהתנדבות. זה דבר שאנחנו חייבים לחזק. וברור שכל רשות תחליט, אוי ואבוי אם היינו יושבים פה ואומרים "כל הרשויות", כי אז אנחנו אומרים שאיבדנו והפרטנו. אם היום עומד מולי ראש רשות, ואני כחברת כנסת אומרת לו "אולי ניתן לך", "אולי תבוא לדווח". למה? תנו לראשי הרשויות לנהל את האירוע הזה. אנחנו כמשטרה וככנסת נחזק אותם, ניתן ביטחון, אבל נאפשר להם לחזק.

חבר'ה, אתם קוראים עיתונים, אנחנו נמצאים בתקופה שלא הייתה אף פעם במדינת ישראל. לא הייתה. יש לכך סיבות שונות ומשונות, אני לא אכנס אליהן בכלל. אבל אם אני יכולה לחזק את הביטחון של אזרחי ישראל בזה שאני מחזקת את הרשות שלהם, אתם צריכים כולכם להתגייס לזה.

תודה רבה.

מה לגבי ההבדל בין הפריפריה למרכז בעניין הזה של היטל שמירה? אפשר לדעת?

כרגע דיברו. ראש עיריית דימונה כמה הוא רוצה את זה וצריך את זה - - -

כמה הוא רוצה, אבל הוא לא יכול, כי התושבים לא יכולים להכיל את זה.

מה זה "לא יכול"? יש לו.

בטח שהם יכולים, זה כלום כסף.

יש לו, הוא עושה את זה, והוא רוצה לחזק את זה והוא רוצה להאריך את זה. בני ביטון, נחבר אותו שוב.

זה בא משם.

בני ביטון הוא הראשון שמוביל את זה.

האם רשויות בפריפריה גובות היטל שמירה או שבמרכז גובות יותר?

40% מהגובים הם בסוציו-אקונומי 8 ומעלה. שאר הרשויות הן מתחת ל-7, וביניהן גם סוציו-אקונומי 2, 3, 4, 5.

לא ביניהן. כמה יש מ-5 ומטה וכמה מ-6 ומעלה?

ב-5 יש שבע רשויות מקומיות, ב-4 שבע רשויות מקומיות, ב-2 יש רשות מקומית 1 ב-3 – 3, ב-7 – 16. יש מגוון.

כמה רשויות גובות בסך-הכול?

64.

זאת אומרת, 18 מתוך 64 זה סוציו-אקונומי 5 ומטה, שזה פחות משליש. זה בערך רבע.

למה אתה לוקח את 5?

5 ומטה, כי זה הרשויות החלשות.

6 זה גבוה?

באופן יחסי. אתה יכול להעביר את הקו איפה שאתה רוצה. הרי 5 ומטה זה חצי מהאוכלוסייה פחות או יותר.

לא. זה לא.

תאיר את עיניי.

תל אביב לצורך העניין, שיש בה גם שכונות מאוד חלשות, היא בסוציו-אקונומי גבוה. זה לא נכון מה שאתה אומר.

כמה רשויות מתוך ה-257 יש סוציו-אקונומי 5 ומטה? אתה יכול להגיד לי?

אדוני, הייתי באמצע הדברים.

שלטון מקומי.

אני רק חייבת לומר קודם כול שמקובל במדינה לתמיכות מ-1 עד 6. 1 עד 6 זה נחשב רשויות חלשות. כך מקובל במדינה לענייני תמיכות של המדינה ברשויות. זה דבר ראשון. דבר שני, לגבי רשויות בפריפריה, אז יש לנו את בני שמעון, את אופקים, את אשדוד, את דימונה, את נתיבות, את עכו. נתיבות אגב מאוד חשוב להם הנוסח הזה. מעלות תרשיחא, קריית גת ועוד ועוד. הרגע דיברנו על 65 רשויות מקומיות שאוחזות בחוקי העזר.

לא השלמתי את דבריי לפני כן - - -

רק שאלתי, כמה רשויות יש מ-5 ומטה מתוך ה-257?

אני מבינה את השאלה.

אני מבין את המצג שאת מנסה להעביר - - -

מתוך 250, כמה רשויות – לא משתמשות באגרת שמירה – נחשבות 5 ומטה?

הבנו את השאלה. סגנית מנהל היחידה הכלכלית שלנו נמצאת על הקו והיא תענה גם על זה. לא השלמתי את דבריי לפני כן לומר ש-65 הרשויות שאוחזות בחוקי העזר מייצגות 3.3 מיליון תושבים. גם את זה צריך לזכור. אין תמיד הלימה בין מספר הרשויות המקומיות לבין מספר התושבים שמתגוררים בהן.

ואם כבר אמרנו שראשון לציון, שהיא העיר הרביעית בגודלה במדינת ישראל, גם היא מפעילה שירותים כאלה, למרות שהיא לא מטילה היטל, וגם הרצליה אותו הדבר, אז אנחנו מבינים שהכיסוי של שירותי שמירה הוא רחב הרבה יותר, וזה בהמשך לתשובה לחברת הכנסת רופא אופיר.

הכיסוי של הרשויות המקומיות את היכולת לסייע ולפעול בתחומים האלה – אני לא סתם אומרת "לסייע ולפעול", כיוון שהסמכות הראשונה במעלה היא של משטרת ישראל, אנחנו מהווים רק סמכות מקבילה – הכיסוי הוא כיסוי רחב יותר ממה שמוצג כאן בוועדה. כמו שאמרנו, גם יישובי יהודה ושומרון, שלא נמצאים בכלל, כיוון שהחוק לא מוסדר עליהם, יש להם חוק משלהם - - -

הם גם גובים?

גם מכוח חוק אחר שחל עליהם, וגם יישובים שכן מפעילים את השירותים, יושב-ראש הוועדה בדיון הקודם גם דיבר על עיריית אום אל פאחם למשל, שמפעילים את השירותים, אבל לא גובים את ההיטל, אז הכיסוי מבחינת השמירה של הרשויות המקומיות – הן מאוד רתומות לדבר הזה.

אחרון חביב – וברגע שתהיה לי התשובה מהיחידה הכלכלית אני אגיד - - -

מה הסמכויות של אותן סיירות? הם נותנים גם דוחות לתושבים על חניה באדום לבן?

לא. לא. לא.

אל תענה אתה. אני לא סתם שואל את השאלה. אני רוצה לשמוע האם הם נותנים דוח על חניה באדום לבן.

לא. זה לא סיירת ביטחון. סיירת ביטחון זה לא פיקוח עירוני, אדוני. סיירת ביטחון עוסקת רק בשמירה מרחבית במרחב הציבורי. ההיטל הזה בא לממן מוקד עירוני, הקמת מצלמות, סיירת שמסיירת בשטחים חקלאיים ובשטחים ציבוריים, לתת סיוע למוסדות חינוך – זה לא המאבטח של בית הספר, אלא סיוע למוסדות חינוך שצריך – כן מממנים במקומות מסוימים אבטחה בגני הילדים במקומות שיש.

האם אתה בטוח, אדוני היושב-ראש, שבכל הרשויות שגובות את ההיטל הזה האגרה מיועדת רק לשמירה ואין פה - - -

זה החוק. אולי עוברים על החוק, אבל זה החוק.

אין רשויות שזה משמש בערבוביה כפיקוח עירוני וכשמירה?

דיבר פה ראש מינהל שלטון מקומי, זה גם נדון וזה גם חלק מהחוק. בניגוד למיסים אחרים בעירייה, שהולכים לקופה אחת, ומשם מנתבים את זה לכל מיני שירותים, אגרת השמירה זה כסף צבוע, היא הולכת לחשבון ייעודי, כשהיכולת להוציא, היכולת של גזבר העירייה בלבד להוציא אך ורק לייעודים שכתובים בחוק, שזה שמירה על הסדר הציבורי, אבטחה. דברים שקבועים בחוק, ורק לשם. ויש דיווח למשרד הפנים ולמועצת הרשות המקומית לאיפה הולכים כל הכספים האלה.

אתה אומר כאן עכשיו שאם יש מישהו כזה מסיירת שמירה שנותן דוח לתושב, זה לא חוקי.

זה לא חוקי.

יפה. תודה.

אם רק יורשה לי להשלים את הדבר האחרון, פשוט נקטעתי כמה פעמים. רק עוד דבר אחרון לעניין הוראת השעה אל מול הוראת הקבע. אנחנו כמובן תומכים בהפיכתה של הוראת השעה להוראת קבע. אנחנו סבורים שהעשור האחרון, בוודאי ובוודאי השנתיים האחרונות של הקורונה, הם כל הדיון הציבורי שדרוש כדי להבין עד כמה הנושא הזה חשוב, עד כמה הצורך במתן סמכויות לרשויות המקומיות לפעול בתחום – עד כמה הצורך הוא חשוב, ועד כמה באמת הרשויות המקומיות מרסנות את עצמן, מנהלות את הדיונים הפנימיים עם עצמן ומקיימות את הדמוקרטיה המקומית לגבי עצמן, מתי נכון להן להפעיל את הסמכויות, מתי לא נכון להן, מה ההיטל שצריך להטיל, והכול כמובן במסגרת של התעריפים המרביים של משרד הפנים, הכול במסגרת שהחוק מאפשר. אנחנו חושבים שאין צורך לחכות עוד רגע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. תודה.

תודה. קרן ברק, בבקשה.

קודם כול, אני כמובן מצטרפת לזה שהוראת השעה צריכה להפוך להוראת קבע. אני הייתי מהראשונות שיזמו את התיקון הזה בתחילת הדרך מצורך אמיתי. זה היה פרוץ והיה צריך לעגן את זה בחקיקה, כי חלק מהרשויות לקחו, חלק לא לקחו, ואז באמת חלק מהתושבים התרעמו, ושאלו מכוח מה, והיו חייבים לעגן את זה בחקיקה, ולשמחתי הרבה זה עוגן בחקיקה.

אני מציעה, דרך אגב, לעשות סיור של הוועדה לעיר נתיבות, שם יש מרכז מדהים, מרכז בקרה מדהים עם מצלמות, ממש מרכז מלחמה מתחת לאדמה, ממוגן. אחד המקומות המרשימים ביותר. איתן, אני מציעה לבוא ולראות לאן מנותב הכסף הזה. הכסף הולך גם לסיורים סביב העיר - - -

מוקד הביטחון של העיר.

גם מוקד הבקרה. זה נקרא "אופק", נדמה לי. זה משהו באמת מאוד מאוד מרשים. הכול מרושת במצלמות. זה גם קצת קרוב לגבול, אז יש לזה עוד היבטים. זה בא כעוד כלי עזר, וחשוב להבין את זה, של שירות העירייה וראש העיר לתושב ולאזרח. דווקא בערים הקטנות, היותר פריפריאליות, שיש בהן את כוח העזר הזה, התושבים מרגישים הרבה יותר מוגנים, ילדות הולכות מבית ספר בבטחה הביתה, אף אחד לא מטריד אותן, יש מישהו ששומר עליהן. התחושה היא תחושת ביטחון. זה מה שזה אמור להיות.

כל עיר שתיקח את זה על עצמה ותממש את זה מבחינה כלכלית, רק תיטיב עם התושבים שלה. מי שמחליט לא, וזה גדול עליו לארגן את זה, כי זה אופרציה, זה לקחת כוח עבודה, לארגן מרכז בקרה, וזה עבודה, אבל מי שלוקח את זה צעד אחד קדימה, זה שירות מדהים לתושב, והתושבים בערים האלה מרגישים הרבה הרבה יותר בטוחים, ולכן חד וחלק צריך להפוך את זה להוראת קבע. לא יכול להיות שכל פעם, כל שנה אני מוצאת את עצמי מסבירה כמה זה חשוב, כמה זה נדרש וכמה זה חשוב לתושבים עצמם. תודה.

גם ראש עיריית דימונה דיבר על זה. בבקשה.

בעיניי סיירות שמירה זה חשוב מאוד, אבל למה זה חשוב? כי לצערנו אנחנו נאלצים לסייע למשטרה. לצערנו מערכות האכיפה, מערכת המשפט, שלא נותנת ענישה ולא מרתיעה את הפושעים שמסתובבים ברחובות, אז שוטרים לא מספיקים, ואז צריך עוד סיירות משטרה, אבל צריך לעשות טיפול שורש. הסיירות האלה הן פלסטר.

זה לא פלסטר, הן עושים עבודה מדהימה.

זה ממש לא פלסטר.

זה ממש לא פלסטר, הם עושים ואחד עבודה. תפגוש אותם כדי להבין.

קרן, פלסטר זה לא אומר שהן לא עושות עבודה מסוימת. פלסטר כי זה לא הטיפול הנכון. הטיפול הנכון הוא שתהיה ענישה, שתהיה הרתעה. זה הטיפול הנכון.

אני מסבירה לך שחלק מזה שהם מסתובבים – אתה צריך לראות איך הבנות הולכות הביתה מהאולפנה וחוזרות ואף אחד לא מטריד אותן, ונוח להן.

חברת הכנסת ברק וחבר הכנסת קרעי, תנו לי שנייה. הדבר הזה לא בא להחליף טיפול בעבריינות או טיפול בפשיעה, הוא בא לתת סדר ציבורי מוונדליזם, לשמירה על תחושת הביטחון. מה לעשות, למשטרת ישראל יש המון משימות, כבר מערבים אותם במשימות לאומיות של שמירה מול טרור, שלא בטוח שזה תפקיד של משטרה, זה תפקיד של צבא להתעסק בטרור, אבל היא מתעסקת בזה וגם בעוד הרבה מאוד דברים אחרים. ובתוך הערים פנימה, ברחובות, ליד מוסדות חינוך, ליד מוסדות תרבות, ליד מתנ"סים, שם המשטרה לא מגיעה, כי יש לה סדרי עדיפויות אחרים, אז הלוואי והיה שוטר ליד כל קרן רחוב, אבל זה לא המצב. לכן העירייה באה ונותנת שירותים של שמירה כללית.

איתן, זה ברור. אני מכיר את זה, ואמרתי שהם עושים עבודה מצוינת, אבל פה זה סוג של הפרטה כי המדינה לא מסוגלת להתמודד.

זה לא הפרטה, כי זה זרוע שלטונית. זה לא הפרטה.

עדיין זה סוג של הפרטה. לא אמרתי הפרטה, זה סוג של הפרטה. מי שאמור לטפל בפשיעה ובאלימות ברחובות זו המשטרה, ויש רשויות שלא זקוקות לסיירת הזאת, כי המשטרה מטפלת שם כמו שצריך כנראה.

יש לי שתי בעיות עם הדבר הזה, קודם כול, כמו שאמרתי, מכיוון שזה לא טיפול השורש האמיתי שצריך להיות לבעיה, אלא דווקא דרך מערכת המשפט, אני לא חושב שזה צריך להיות הוראת קבע, בעיניי זה צריך להמשיך כהוראת שעה.

דבר שני, רשויות שהן חלשות. איך אמרה הגברת? סוציו-אקונומי 6 ומטה, שהן לא גבו עד היום, כי הן לא יכולות להשית על התושבים שלהן מס נוסף, המדינה צריכה לעזור להן. חוסר השוויון כאן, כשרשות חזקה יכולה לגבות ורשות חלשה, האלימות יכולה להשתולל אצלה ברחובות, כי ראש העיר רוצה להיבחר בבחירות הבאות כנראה ולא להשית מיסים על התושבים שלו, ואז המדינה צריכה לסייע לו. אנחנו צריכים לפתור את אי-השוויון הזה.

הדבר השלישי, רציתי לשאול ולהגיש הסתייגות אם התשובה לא תהיה מספקת, לגבי ההנחה בארנונה שיש לתושבים. אם לתושב יש הנחה בארנונה, האם היא תקפה לגבי היטל השמירה הזה?

בבקשה.

רשויות רשאיות להתקין במסגרת חוק העזר הוראות בדבר הנחות לתושבים, בדרך כלל הן מאמצות את ההנחות שקבועות בחוק לגבי הנחות סוציאליות בארנונה.

מה זה בדרך כלל? כמה מתוך ה-65 רשויות - - -

אגב, זה גם נגבה בדרך כלל ביחד, אז ההנחות הן ביחד.

אדוני, אני קורא את הפרוטוקול של הדיון שעשתה כאן מיקי חיימוביץ', ולא כל הרשויות נותנות את ההנחה בארנונה לפי מה שהיה באותו דיון.

זה תלוי בחוק העזר.

יפה, אז יש רשויות שגובות מאזרחים ותיקים ומכאלה שיש להם הנחה גבוהה בארנונה, כי החוק החליט לתת להם את ההנחה, פתאום משיתים מס חדש, כשעל המס הזה אין הנחה. אני חושב שצריך לקבוע את זה בחוק.

יש רשויות שפתאום מחליטות, מה שלא היה שנים בתחומן, לגבות חניה. שנים לא שילמו חניה ברשות המקומית ופתאום מחליטים לגבות על חניה. זה חלק מניהול החיים בשלטון מקומי. כל שלטון מקומי קובע לעצמו את סדרי הפעולה על ידי נבחרי הציבור, כמוך, שנמצאים שם.

איתן אפשר למצוא הרבה הבדלים בין חניה, שאתה יכול להחליט אם לחנות בחניה שאתה צריך לשלם עליה או לא, לבין אגרה שמוטלת על כל תושבי העיר. מה זה ארנונה? זה שירותים שהעירייה צריכה לספק לתושבים. היטל שמירה זה שירותים שהעירייה צריכה לספק לתושבים. ואם זה אזרח ותיק, שמגיעה לו הנחה בארנונה, צריך - - -

אם אתה דואג לסוציו-אקונומי הנמוך, דווקא בסוציו-אקונומי הנמוך, התקבולים של הארנונה יותר נמוכים. ותאמין לי שבמקומות האלה – אתה צריך לראות את זה בעיניים בשביל להבין, עד כמה זה נדרש לשקט הציבורי של התושבים. זה הכסף שהכי טוב להם לשלם.

זה אנשים שלא סתם יש להם הנחה בארנונה. את לא חושבת שאת אותה הנחה צריך לתת גם להם? אם לאדם יש 40% הנחה בארנונה, שתהיה לו 40% הנחה גם על ההיטל הזה.

אנחנו מדברים על 20-10 שקלים בחודש.

מה חשוב כמה זה? זה העניין העקרוני.

אתה יודע כמה עולה אגרת שמירה?

וכל הורה שמח לשלם את זה? אתה יודע איזה שקט אתה עם זה? אתה פשוט לא מבין.

זה לא חשוב כמה. זה עניין עקרוני.

מה זה "לא חשוב"?

הנחה לאזרחים מסוימים צריכה להיות על כל המיסים.

כמה עולה אגרת שמירה בשנה?

הרשויות המקומיות יכולות לקבוע בחוק ולאמץ את ההנחות כפי שניתנות בארנונה. רובן עושות את זה, רובן מאמצות את זה. רשויות מקומיות לא באות נגד התושבים. בסופו של דבר גם הם נבחרי ציבור. מי שמצביע על זה, זה כל חברי מועצת הרשות המקומית, שהם עומדים לדין הבוחר אחת לחמש שנים, ויש להם קשר ישיר עם בוחריהם. אני חושב שצריך לתת להם את שיקול הדעת ולא להיות כל הזמן האח הגדול שאומר להם מה לעשות. ראינו את זה בקורונה, ראינו איך הם מתפקדים. בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי, היחיד שעוד לא דיבר.

אני כעת רק מנמק הסתייגויות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, האמת היא שיש לי הרבה מה לומר על ההערות שנאמרו קודם, וכמו שמירב אמרה, תמצתי את ההסתייגויות שלי, הורדתי אותן מ-25 רק לחמש.

כל הכבוד.

בגלל החשיבות של החוק הזה. ההסתייגויות שלי הן בשם סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית.

קרן, אני רוצה שתבדקי את ההסתייגות של הליכוד.

זה לא בשמי.

את מהליכוד.

סביר להניח שזה לא בשמי, אז זה לא בשם כל הליכוד.

בשם כל סיעת הליכוד.

אם אני בעד?

היא מהליכוד, לא?

אני פה מהליכוד.

קרן ברק, אתם תתקעו את החוק הזה.

מירב בן ארי, אני מבקש נא להאזין.

אתה יכול בשמך.

כל הליכוד, למעט קרן ברק.

לא. מה זאת אומרת?

זה גם לא כל הליכוד.

אתה לא יכול לדבר בשמי. איזה מין דבר זה? אתה מהליכוד או מש"ס.

ממש אתה לא אומר את זה בשם הליכוד.

זה חוק שאנחנו רוצים. אנחנו העברנו אותו.

אני רוצה שתקשיבי להסתייגות ותגידי לי אם זה מקובל עלייך.

בבקשה, מלכיאלי, תתחיל לנמק, ואחרי זה נבדוק לגבי החתימות.

ודאי. אני טרם אנמק את הנושאים שיש לנו כאן נקודתית לחוק הזה. אני כן רוצה לפתוח בדבר שמבחינתי הוא איום ונורא, שקרה אתמול. רובנו בוודאי קיבלו סרטונים, באמת מפחידים מאוד של בחור צעיר שמתעלל בחסר ישע, מסריט את זה, מעלה את זה לטיקטוק ולועג לו. לא היה אדם שראה את הסרטון הזה והעיניים שלו לא דמעו. הייתי בטוח שהמשטרה תעשה את עבודתה מהר, כך היא עשתה, תפסה את אותו פורע ולקחה אותו לאן שצריך לקחת אותו. אתמול השופט, שאני לא יודע את שמו, שחרר אותו בטענה שהדבר הזה הוא מעשה קונדס, ועל מעשה קונדס לא צריך להעניש את אותו אחד.

ואני שואל את עצמי, האם שופט במדינת ישראל מתיר להתעלל בחסרי ישע בגלל שזה מעשה קונדס? כלומר, האם מותר לכל אזרח לעשות מעשה קונדס, לקחת ילד מוגבל – כל אחד ברמת המגבלה שלו – ולהתעלל בו, ושופט במדינת ישראל ישחרר אותו כי זה מעשה קונדס? הדבר הזה הוא חמור מאוד.

אני חושב שהשופט הזה יעשה טוב אם יחזור בו מההחלטה האומללה הזאת. אתם משדרים לכל אותם שבאב ופרחחים במזרח ירושלים, וזו לא פעם ראשונה, לקחת אנשים שחזותם מוכיחה עליהם שהם בעלי מוגבלויות, להתעלל בהם, לעשות בהם דבר ולצחוק עליהם אחרי זה בטיקטוק ובכל הרשתות החברתיות. אני מצפה שמשטרת ישראל תתפוס אותו עוד פעם, ומאותו שופט – לשנות את ההחלטה שלו.

בעניין מה שדיברו כאן על החוק. מירב דיברה על זה ועוד חברים בקואליציה שלא יכול להיות שבכל שנה מגיעים לפה ומשנים חוקים ותקנות. אני מזכיר לכם שהממשלה שלכם משנה חוקי-יסוד – לא תקנות, לא חוקים – חוקי-יסוד בכל שנה, כפי מה שנראה לכם. יום אחד מישהו מגיש הצעת חוק נגד חליפי, ואחרי כמה דקות הוא מגיש - - -

מליכיאלי - - -

אתה הלוא זה שאמרת את זה, לכן לא הסתכלתי עליך. אתה הרי מסכים איתי. אתם באים לפה בטענות שמשנים חוקים ותקנות, אתם חוקי-יסוד משנים לפי האילוצים הקואליציוניים שלכם.

מלכיאלי, עוד לא הגעת להסתייגויות.

לא הקשבת לי.

ולכן יש פה את חמש ההסתייגויות שהבאתי, ואני מבקש, אדוני היושב-ראש, להצביע עליהן.

מה הן אומרות ההסתייגויות?

מירב את מפריעה. את לימדת אותנו שלא מפריעים לדובר.

רק שאלתי מה ההסתייגויות אומרות.

רק שאלה. מותר להפריע? לא. לכן אני אומר - - -

כן. אני יושבת-ראש הוועדה.

סליחה. נכון. לכן יש לנו פה את חמש ההסתייגויות שהייתי מבקש להצביע עליהן בשם כל הסיעות שדיברתי עליהן קודם. תודה רבה.

אנחנו נבדוק את סוגיית החתימה של קרן. את חתומה פה.

אני לא חתומה ואני מורידה את החתימה שלי ואני לא מגישה.

את החתימה של קרן ברק אפשר - - -

זה רק בשם ש"ס.

חמש ההסתייגויות האלה?

חמש נוספות בשם כל הסיעות.

יש חמש ועוד חמש.

עשר?

מה ההסתייגויות? לא הבנתי.

תיכף תשמעי, גבירתי היושבת-ראש.

הייתה רק הקדמה.

שלמה, גם אני פה מהליכוד, עם כל הכבוד לך, והחוק הזה סופר חשוב שיעבור.

לכן הגשתי חמש ולא 500, גם במליאה אנחנו רוצים לדבר.

לְמָה ההסתייגויות? למה?

מה זאת אומרת "למה"? יש לנו מה לומר בחוק.

אבל גם הליכוד רוצים את זה.

זה לא תורה מסיני. חברת הכנסת בן ארי, גם לנו יש מה לומר.

זה חוק שאנחנו המצאנו אותו.

הכול בסדר.

נכון. זו הארכת שעה של חוק של הליכוד.

זה כן תורה מסיני, כי משהו שאנחנו ממציאים הוא תורה מסיני.

יש פה מחלוקת על מתן התורה... יש פה הסתייגויות.

זה הכלי הפרלמנטרי היחיד שעוד לא לקחו לנו. אנחנו רוצים לדבר במליאה. יש לנו מה לומר לכם במליאה. ויש לנו דברים שאנחנו רוצים לומר על החוק. זה הסתייגויות ענייניות. גם להסתייגויות ענייניות אתם מתנגדים עכשיו? מה נהיה אתכם?

בוא נשמע את הענייניות.

חברים, אנחנו מבקשים גם להקריא וגם להגיע להצבעה. ראשית, אנחנו רוצים לקבוע שהתקנות האלה לא יצטרכו לבוא בכל פעם מחדש לוועדה, אלא ידווחו לוועדת הכנסת. תאריך התחילה של החוק יהיה ב-1 בינואר 2022, ובנוסף יהיה דיווח. השר יגיש לוועדת הפנים דיווח על אופן היישום של סעיף 249(33) בכלל העיריות שבהן יש שימוש בסעיף זה, לרבות על נושאים - - - הוצאו. זה הנוסח.

אנחנו מתייחסים להסתייגויות שהגיש חבר הכנסת קרעי בשם כל הסיעות. קרן - - -

אני לא מצטרפת.

רק להסיר את חתימתה של קרן ברק מההסתייגויות בבקשה.

אני רוצה להבהיר לפרוטוקול שהוועדה רוצה להצביע על חוק שאומר שמה שכתוב בהוראת השעה, זאת אומרת, סעיף 249(33), שמסמיך את הרשויות המקומיות לקבוע חוקי עזר בנושא של הסדרת השמירה, וסעיף 251(ד) – כל מה שנמצא בהוראת השעה – לפקודת העיריות, שמסדיר את כל העניין של חשבון נפרד, כל הדיווחים של הגזבר במועצה וכל הדברים האלה, הופכים להוראת קבע יחד עם ההחלה המקבילה - - -

החוק עכשיו - - -

יצטרכו לדווח לוועדת הפנים.

כל מה שנמצא בהוראת השעה היום יהפוך להוראת קבע. זה העניין, ההסמכה של 249(33) לחקיקת חוקי עזר - -

זה לא הנוסח שמופיע לנו לדיון.

- - וסעיף 251(ד), שמדבר על הנושא של החשבון הנפרד וכל הדיווחים שנעשים במועצה. ההחלה המקבילה של החוק הזה על המועצות האזוריות, יש שם את התיקון בסעיפים. כל הדבר הזה הופך להוראת קבע, וזה יתחיל מה-1 בינואר 2022.

עם חובת דיווח לוועדת הפנים, כמו שביקשה שרון רופא אופיר.

חובת דיווח כמו שנקראה כאן, לוועדת הפנים על הנושאים שבהם נעשה שימוש באגרות השמירה.

אנחנו רק מבקשים לציין שהדיווח ייעשה בהתאם לדיווח שהרשויות יעבירו למשרד.

הדיווח יהיה שנתי לוועדה, כפי שדיברה פה על זה חברת הכנסת רופא אופיר.

הדיווח יהיה שנתי. בכל שנה. עד לאיזה תאריך? מרץ או יוני?

מאחר שנסדיר את זה במסגרת ביקורת הדוחות הכספיים השנתיים, כדי שזה יהיה בהלימה למועדים שמוגשים בהם הדוחות הכספיים, שזה יהיה לקראת מחצית השנה.

עד ה-30 ביוני?

כן.

הדיווח הראשון שלא יהיה ליוני הבא.

לא בעוד חצי שנה. ברור. הדיווח ייעשה החל מיוני 2023.

אני רק אוסיף כאן עוד הערה שהיא הערת נוסח. כיום הוראת השעה הזאת נמצאת בחוק נפרד מפקודת העיריות. אנחנו בשלב גיבוש הנוסח לקריאה השנייה והשלישית - - -

זה יוטמע בתוך פקודת העיריות.

אנחנו נבחן אם התיקון הנכון הוא בתוך פקודת העיריות עצמה או בחוק הנפרד.

לא. אני חושב שעדיף - - -

החוק הזה עכשיו הוא תיקון הוראת שעה של הפקודה. הוא מכניס את זה לפקודה. אין צורך שזה יהיה בחוק חיצוני.

נכון. לא צריך עוד חוק.

היות שהדברים נעשו - - -

זה לא נוסח, זו הערה מהותית. האכסניה של זה בפקודת העיריות. ההוראה העיקרית פה זה הסמכות.

הסעיף עצמו כבר נמצא היום בפקודת העיריות. ביטול הוראת השעה – האם בתוך פקודת העיריות או בחוק שתוקן? את זה אנחנו נבחן.

בסדר.

הנושא של הדיווח ייכנס לסעיף 251(ד). אני חושבת שזה הסעיף המתאים בתוך פקודת העיריות.

חבר הכנסת קרעי, אתה רוצה שנצביע על כל ההסתייגויות בפעם אחת?

על שלי אני רוצה לדבר, כל השאר, שהם שינוי תאריכים, בפעם אחת.

מלכיאלי אמר שנשארים רק עם ההסתייגויות שלך.

אייכלר לא הוריד את ההסתייגויות שלו.

אבל הוא הלך, הוא לא ינמק אותם, אז לא יהיו לו הסתייגויות.

מה שאמר לי מלכיאלי שכל הסיעות - - -

הוא ביקש ממני לנמק את ההסתייגויות שלו, ואותן נעשה בהצבעה אחת.

מכיוון ששינינו את התאריך, הורדנו את הסיפור של תאריך, אין להן נפקות.

הוא מבקש תאריך כנראה. אני צריך לשאול אותו. זה לא הסתייגויות שלי.

תנמק את ההסתייגויות שלך דבר ראשון.

אני לא יכול למשוך את ההסתייגויות שלו. יש לנו אחוות רעים באופוזיציה.

אם הוא לא מנמק, הוא לא יכול להגיש. הוא איננו.

קרעי, תנמק את ההסתייגויות שלך.

אני אעשה את זה בקצרה, כי אנחנו בעד החוק הזה. אנחנו לא נגד, כמו שאמרתי, רק שיש כמה דברים שהייתי חושב שצריך אחרת.

בבקשה.

ההסתייגות הראשונה – באם קיימת הנחה בארנונה לתושב, יינתן שיעור הנחה זהה גם להיטל השמירה, כמו שהסברתי קודם.

אתה רוצה שנצביע על זה?

כן.

בבקשה. מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו.

בעד.

אתה לא יכול להצביע, אדוני.

אני מצביע, אתה יכול לספור אותי או לא לספור אותי.

אתה לא יכול להצביע.

אין בעד. מי נגד?

עדיין לא קבעתם חוק אנטי דמוקרטי שמונע ממני להרים את היד.

שלושה. מי שקבע את התקנון הזה זה יושב-ראש ועדת הכנסת לשעבר יריב לוין.

אם סגרו לך את כל הכנסים והשדולות, אז הכול אפשרי פה בבניין הזה.


הצבעה

לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה. בבקשה.

הסתייגות שנייה – מטרת הצעת חוק זו לאפשר לממשלה להתעלם מחוסר ההתגייסות של מערכת המשפט נגד הפשיעה.

מי בעד? אין.

בעד.

מי נגד? שלושה.

הצבעה

לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

מטרת הצעת החוק לאפשר לממשלה להסיט ממנה את האחריות לפשיעה הגואה לכיוון הרשויות המקומיות.

מי בעד?

בעד.

אין. מי נגד? שלושה.

הצבעה

לא אושרה.

לא התקבלה.

על אף האמור בחוק זה, המדינה תעביר תשלומים לרשויות המעוניינות בכך, לצורך הקמת סיירות שמירה ולא יכולות לגבות זאת מתושביהן – סוציו-אקונומי 6 ומטה.

מי בעד?

אתם נגד?

מי נגד?

הצבעה

לא אושרה.

לא התקבלה.

קרן, את לא בעד?

לא. כי מנעו ממני את זכות ההצבעה, ומנעו ממני את זכות ההתכנסות ומנעו ממני את זכות כינוס השדולות ומנעו הכול - -

הלב נשבר.

- - דיקטטורה בהתגלמותה.

בבקשה, שלמה.

ההסתייגות החמישית – רשויות שמקיימות בתחומן סיירות שמירה, יהיו זכאיות בשלוש השנים הראשונות למענק הקמה של שקל מול שקל מקופת האוצר. חברת הכנסת בן ארי, זה לא רעיון לדעתך כדי לעודד רשויות להקים סיירות שמירה אם זה כל כך חשוב לך?

אתה חייב לתת לי להגיד פה משפט.

בבקשה.

זה רעיון מדהים. חבל שחוקקתם את החוק הזה במשמרת שלכם ולא דאגתם לזה.

אבל הינה, יש הזדמנות לתקן את כל הטעויות שביבי עשה.

כל הסתייגות שלך זה הסתייגות נגד החוק שנתניהו וארדן עשו.

אתם ממשלת שינוי, מירב.

אתה פשוט תוקע את זה. אתה תיתן דין וחשבון לראשי הרשויות שלכם.

הוא לא צריך, הכול בסדר. אנחנו בעד החוק, מירב. אנחנו יזמנו אותו - - -

חברים, אנחנו באמצע הצבעה. תודה רבה.

זה רק תוקע את החוק - - -

עוד לפני שהיית חברת כנסת בקדנציה הראשונה אנחנו יזמנו אותו.

חברת הכנסת ברק, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו.

בעד.

מי נגד? שלושה.

הצבעה

לא אושרה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אם כך, אנחנו נעבור - - -

נצביע בהצבעה אחת על כל ההסתייגויות של אייכלר.

ההסתייגויות של חבר הכנסת אייכלר היו לתאריך של פקיעת תוקף הוראת השעה.

אז נשאיר אותם. אנחנו רוצים שזאת תהיה הוראת שעה עם התאריכים שאייכלר נתן בהסתייגויות.

לא. הוראת שעה זה לא יהיה. קבע.

זו ההסתייגויות שלו.

אתה לא מצטרף לזה, זה אפילו יריב לא יסכים.

חבר הכנסת קרעי, מרגע שאין הוראת שעה, מרגע שאין את התאריך הזה, אי-אפשר להסתייג על זה. אנחנו מסתפקים בהסתייגויות של חבר הכנסת קרעי, זה מה שסוכם בין ש"ס והליכוד, והכול בסדר.

ולכן אנחנו עוברים להצבעה על נוסח החוק כנוסח הוועדה. מי בעד ההצעה, ירים את ידו. שלושה בעד. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

אושר.

אני קובע כי החוק אושר בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, ויועבר לאישור סופי במליאת הכנסת.

אני מודה מאוד לחברי הכנסת שהיו פעילים כאן, לחברת הכנסת שרון רופא אופיר, קרן ברק, שלמה קרעי, יסמין פרידמן ולכל המשתתפים.

ולמירב בן ארי.

וליושבת-ראש מירב בן ארי. איך אפשר לשכוח? יושבת-הראש של הוועדה לביטחון הפנים.

היא פרגנה לך, אמרה שאתם מנהלים במשותף.

משותף. המרחק עושה את שלו.

חברים, משפט אחד לסיכום. עצם זה שהפסקנו עם הסאגה הזאת שכל פעם יבואו ראשי הרשויות כמו איזה קבצנים, ולאפשר להם סמכויות, לרשויות המקומיות, תוך דיווח שנתי לוועדה, זה מעשה חשוב. עוד מעשה טוב של ממשלת השינוי וקואליציית השינוי. אני מודה לכולם. להתראות. ותודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:46.