פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



8
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/01/2022

מושב שני



פרוטוקול מס' 93
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ב (11 בינואר 2022), שעה 10:05

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שניה ושלישית

חברי הוועדה: איתן גינזבורג - מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
שרון רופא אופיר
מוסי רז

אורי מקלב

עירית ויסבלום - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ערן זהבי - מנהל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

גיל דיין - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

שמרית וולף - עו"ד, משפטנית, משרד המשפטים

גלעד קרן

לאה קריכלי

אפרת שלמה, חבר תרגומים



הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף-2020, מ/1363

בוקר טוב חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. היום יום שלישי ה- 11 בינואר 2022, ט' בשבט תשפ"ב. על סדר היום הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) הכנה לקריאה שנייה ושלישית ואני מברך את חברי הכסת מוסי רז ואוסאמה אבו שחאדה חברי הוועדה, ואני מציע שנצלול ישר לתוך הצעת החוק.

הצעת החוק התקבלה מטעם משרד הפנים, ספציפית יותר רשות האוכלוסין וההגירה ובכלל יש לנו יום של אוכלוסין והגירה היום. נבקש מעו"ד עירית וייסבלום מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול להציג את הצעת החוק.

תודה, בוקר טוב.

אנחנו מביאים בפני הוועדה הצעת חוק שמטרתה לעגן את חוק הכניסה לישראל, סמכויות שמפעילים אותם בקרי הגבול כבר כיום עם כוח צווים של השר לביטחון פנים, אלו צווים שמתחדשים מעת לעת ובאמצעותם מפעילים בקרי הגבול את הסמכויות שאנחנו למעשה נדבר עליהם כאן. הסדרת הסמכויות בחוק הכניסה למעשה תייתר את הצורך בצווים שמתחדשים אחת לתקופה.

אנחנו מדברים על בקרי גבול שנמצאים פרושים בכל הארץ ב- 23 מעברי גבול ונדרשים להעביר מיליוני אנשים, לא בתקופה של קורונה אבל בתקופות רגילות, מיליוני אנשים פנימה והחוצה.

אם אנחנו מכירים בדרך כלל את העיסוק שלהם כמי שמטפל בקליטת זרים, מתן אשרות ורישיונות, בדיקת רשות כניסה וכו', אז יש גם מעבר לזה את הטיפול השוטף שנועד לאפשר ביקורת גבולות, תוך כדי שמירה על ביטחון הציבור, על הסדר הציבורי, על שלום הציבור וכזרוע ארוכה של המדינה וסדרי שלטון שנדרשים מעת לעת להפעיל סמכויות עיכוב לגבי אנשים שעוברים בגבול, כל אימת שמתעורר חשד לביצוע עבירה שנעברה או עבירה שעומדים לעבור אותה למול עיני הבקר. באותו מצב בקר הגבול אמור לעכב את האדם החשוד או אם זה עד ולקרוא לשוטר כדי שימשיך את הטיפול בו ויבצע את פעולות החקירה או מה שנדרש.

זה הסבר כללי, לדבר על הסעיפים?

אתם מבקשים היום להפוך את הסמכות שניתנת לבקרים על ידי צווים של השר לעגן אותם בחוק על מנת שיוכלו באמת לקביעות, למה אפשר לקבוע בחוק שהצו יהיה קבוע?

קודם כל יש פה נציג של המשרד לביטחון פנים, הוא יוכל להוסיף. אבל הצווים של השר לביטחון הפנים הם זמניים מטבעם, לפי חוק המעצרים סעיף 39, כך זה מתנהל לגבי כל הגופים שמקבלים סמכויות עיכוב במעצר, יש פה את נציג המשרד לביטחון פנים, הוא יכול להסביר.

בחוק הכניסה, אנחנו לא קובעים הסדרים לגבי צווים שניתנים עם כוח חוק אחר, ישנו פה נציג המשרד לביטחון פנים הוא יכול להתייחס גם לשאלה הזאת.

הרעיון הוא שלא יהיה צורך בצווים, אנחנו רוצים שזה יהיה מוסדר בחוק הזה.

מהרגע שקיבלת דוח קצין גבולות או בקרת גבול יש לך סמכות?

כן, יש גם בהמשך את התנאים למינוי, שזה הכשרה, הם עוברים קורס של שלושה שבועות, הם צריכים לעמוד בתנאים מסוימים.

זה לא שכל מי שמגיע לביקורת הגבולות מקבל סמכות, הם כמובן אחרי שמתמנים על ידי השרה, אז החוק יחיל עליהם את הסמכויות האלה ויאפשר את ההפעלה שלהם בשוטף ובשגרה ללא צורך בצווים.

אפשר בבקשה לפרט מהם הסמכויות?

מדובר על סמכות של עיכוב כמו שדיברתי קודם, ברגע שיש חשש, אדם שמגיע לגבול והוא נחשד בעבירה מסוימת שהוא ביצע, או שהוא עכשיו מבצע עבירה, יש חשד שהוא עכשיו מבצע עבירה למשל, עולה חשד שהוא משתמש בדרכון מזויף או שהוא מנסה מה שנקרא "לגנוב את הגבול", לעבור באופן לא חוקי בגבול, או שאם יש חשש להברחות, או בתקופה של הקורונה זה מאוד אקטואלי.

הגיע אדם שהוא מסומן כאדם שהוא בבידוד וינסה לעבור את הגבול, אז פקח גבול יצטרך לקרוא לשוטר כדי שיבדוק האם זה באמת אדם בבידוד או אם מותר לו להסתובב או אם צריך לעצור אותו וכו'.

זו הסמכות העיקרית שאנחנו מדברים עליה, הסמכות לעכב אדם עד לבואו של שוטר או גורם מוסמך אחר, ואם האדם אינו מציית לסמכות העיכוב, אז יכול בקר הגבול לעצור אותו, ולמעשה זה שלילת החירות, הוא יכול להפעיל אותו לזמן מאוד קצר עד שיגיע שוטר וימשיך מולו את המעצר וכו'.

יש כאן הפנייה לסעיפים בחוק המעצרים, הסמכות היא מוגבלת עד לשלוש שעות. הזמנים האלו נקבעו בחוק המעצרים אנחנו לא קובעים אותם.

בכמה אנשים מדובר, עכשיו במצב הקיים, כמה זה קורה? לעגן את זה בחוק ולא להישאר במצב, כמה זה שכיח הדבר הזה?

קודם כל נמצא בזום ערן זהבי שהוא גם מנהל מעברי גבול, הוא יוכל לתת הסברים ותשובות מהשטח, אבל ברמת העיקרון אני יכולה להגיד שזה לא קורה כל הזמן אבל יש הרבה מקרים וסיטואציות. למשל שומעים על זה אחר כך בתקשורת, פלוני אלמוני נעצר בנתב"ג כשהוא ביקש לחצות את הגבול והתברר שהוא חשוב בעבירה או שהוא ניסה לברוח מחקירה וכו'.

בסיטואציות שהמשטרה דואגת שהאנשים האלו יובאו לחקירה במעצר, זה אנשים שלעיתים נעצרים בגבול, בדיוק בגלל שבקר הגבול ראה שאלה אנשים שמסומנים אצלו במערכת כאנשים שצריך לעכב אותם.

במערכת ביקורת הגבולות יש מה שנקרא אצלנו הכללות, יש גופים שמזרימים הכללות למערכת הזאת ואומרים, למעשה המשמעות של זה שאם הבן אדם הזה והזה מגיע לגבול - צריך לעכב אותו כדי לברר מול המשטרה או מול גורמי הביטחון או מול הצבא, או מול משרד הבריאות בזמנים של קורונה, האם האדם הזה באמת עבר עבירה וצריך למנוע ממנו את מעבר הגבול.

יש גם סיטואציות שיש אנשים שיש נגדם צווי עיכוב יציאה מהארץ, למשל בצו שיפוטי של בית משפט, הוצאה לפועל, אז גם אם זה אנשים שינסו לעבור את הגבול למרות הצו אז יוכלו לעכב אותם.

בתיאוריה אני יכול להבין למה, אני שואל עכשיו בשטח כמה זה קורה?

אז אולי באמת ניתן את רשות הדיבור לערן זהבי, אני רק אומר שגם יש לו נתונים לגבי מספרי הכללות במחשב של הגופים השונים שמזרימים את ההתניות לעיכוב בגבול.

כמה יש בישראל היום?

זה גם שאלה שערן זהבי יכול לענות. בדרך כלל יש משהו כמו 750 אבל בקורונה זה משתנה כל הזמן.

חברי הכנסת יש עוד שאלות?

אני רוצה לשאול אם זה חל גם על נכנסים לארץ או שזה לא קשור בכלל למי שנכנס לארץ?

זה יכול לחול גם על מי שנכנס לארץ, אבל אני אעשה פה אבחנה, כשמדובר בזרים ויש צורך לברר משהו לגבי זר, לגבי זרים יש את האפשרות לברר את רשות הכניסה בסעיפים 9 ו- 10 לחוק הכניסה לישראל, זו סמכות מנהלית שנועדה לבדוק, האם זר מסוים אנחנו מאפשרים לו להיכנס כתייר, כעובד, זה סמכות לברר את רשות הכניסה זו זכות אחרת.

בכניסה יכולים להיות מצבים שמישהו יצא ובינתיים הוגש נגדו כתב אישום או לא יודעת מה, המשטרה מבקשת שכשהוא נכנס תעצרו אותו כדי לקרוא לשוטר שייקח אותו לחקירה או אם גופי הביטחון צריכים לחקור.

זאת אומרת זה חל על ישראלים בלבד בכניסה וביציאה?

זה יחול גם על זרים אם המשטרה צריכה לחקור אותם, למשל יש זר שביצע אונס והמשטרה הכלילה אותו כבן אדם שאי אפשר לתת לו לצאת לפני חקירת משטרה, אז יקראו לשוטר והשוטר יבדוק.

אז בשני המקרים זה רק אם נדרשת חקירת משטרה?

חקירה או מעצר, או בירור של שב"ס, גופים שמזרימים הכללות, זה לא רק משטרה, זה הרבה משטרה אבל גם גופים אחרים שיש להם סמכויות חקירה.

מה במקרה שעולה חשד?

במקרה שעולה חשד לעבירה שנעברה או עבירה שהוא עומד לעבור עוד רגע.

מי אלה שהם לא משטרה?

למשל יש הכללות של שירות בתי הסוהר, של הצבא, של גורמי הבטחון.

כל גוף שיש לו סמכות לחקור אני מתארת לעצמי.

יש הרבה גופים שהם מסמנים את הצורך לבדוק אנשים מסוימים וכל מקרה לגופו.

נבקש לשוחח עם ערן זהבי. בוקר טוב ערן.

בוקר טוב.

שמעת את השאלות של חברי הכנסת, אני אשמח לשמוע גם נתונים, כמה בקרי גבול קיימים, מה הסמכויות שניתנות להם, איך הדברים מתבצעים בפועל, שמעת את ההתייחסויות אשמח לשמוע אותך.

בסדר גמור, רק כהקדמה קצרה, משימת ביקורת הגבולות הועברה ממשטרת ישראל בשנת 2011 לאור החלטת ממשלה שהייתה בזמנו.

חשוב לי לציין שהמשימה עברה מהמשטרה כמו שהיא, זאת אומרת עם אותן המשימות, וכמו שעורכת הדיין עירית וייסבלום ציינה, אנחנו למעשה משמר הגבול של מעברי הגבול הבינלאומיים של מדינת ישראל, יש עשרים כאלה, עשרים מעברי גבול בינלאומיים, בהם פזורים בקרי גבול.

כיום בגלל הקורונה והירידה בפעילות, אנחנו מונים כ- 600 בקרי גבול, בתקופת השיא אנחנו כ- 850 בקרי גבול, ואנחנו נותנים את השירותים כמו שעו"ד וייסבלום ציינה.

מדובר בהכללות של גופים, כ- 19 גופים שיכולים להכליל במערכות השונות. ביניהם בתי משפט, הוצאה לפועל, כל גופי האכיפה למעשה, מכס, מס הכנסה, גופי ביטחון שונים, משטרת ישראל כמובן, ואנחנו מיישמים את כל ההכללות האלה בביקורת הגבולות.

בנוסף לכך כמו שאתם שומעים בתקשורת מידי פעם, אתם שומעים על אנשים שמנסים לגנוב את הגבול בצורה בלתי חוקית, דרכונים מזויפים, מסמכים מזויפים, בתקופת הקורונה מסמכי קורונה מזויפים כל יום כל היום.

ערן לפני הקורונה כמה זה בשנה נאלצים הבקרים האלה להתמודד עם העניין של עיכוב או מעצר? כמה מקרים כאלה יש בשנה בממוצע?

כמו שעירית הסבירה, אנחנו מתחילים בתשאול, מתחילים בעיכוב ולמרות המקרים האלה נגמרים בהבנה מול העובר ואינם מצריכים מעצרים.

אבל יש גם מקרים שאין מה לעשות, זה מתלהם ואנחנו כן צריכים להפעיל סמכויות מעצר, ואנחנו מתחילים את פעולת העיכוב והמעצר, עד לבוא שוטר למעבר שהוא ממשיך את הטיפול.

לא, עכשיו אתה מדבר על משהו אחר ערן, כשהדברים הוצגו בהתחלה, הבנו שיש עבירות על פי חוק ואז צריך לעכב עד שיבוא השוטר, כי יש פה עבירה.

תשאול, שיכול לעבור, אין פה עבירה על פי חוק, יש פה משהו אחר. אם רוב המקרים הם תשאול ואדם יכול לצאת או להיכנס?

החוק מדבר, הצעת החוק מדברת או הסמכות מדברת על חשד לעבירה, הרי הוא לא יכול לקבוע אם התקיימה עבירה או לא אלא יש חשד לעבירה ואז הוא מעכב אותו.

אבל השאלה היא ערן, ואני מתחבר פה לשאלה של חבר הכנסת אבו שחאדה, כמה מקרי עיכוב יש בשנה בממוצע לפני קורונה שבגינם מפעילים את הסמכות שיש היום בצו?

יש כמעט כל יום, יש כל יום החשדות, של דרכונים מזויפים, של מסמכים מזויפים, זו העבודה השוטפת שלנו.

אני מבין, אבל במספרים, אתה יכול לתת הערכה מספרית?

אני יכול לבדוק את זה ואנחנו נוכל להעביר לכם את זה.

עוד שאלה נוספת, איפה רוב העיכובים נעשים, באיזה מעבר גבול?

מטבע הדברים מרבית המעברים הם בנתב"ג, לפני הקורונה היו 27 מיליון תנועות, כניסות ויציאות רק בנתב"ג, אז מטבע הדברים מרבית העשייה היא שם.

כמה שימוש אתם עושים בסמכות מעצר בסירוב לעיכוב מסך כל המקרים? כלומר, מתי אתם מגיעים לשלב שבו אתם ממש משתמשים בסמכות המעצר לעיכוב?

כשזה מתפתח לאלימות ואין לנו ברירה אנחנו מבצעים מעצר, אני לא אגיד שזה קורה כל יום, אבל גם מקרים כאלה.

ערן, אלימות זה מקרה קיצון וברור לי כשאדם מתחיל להתפרע.

אבל אנחנו מגיעים גם למקרים הללו לצערי.

אני מבין, אבל זה המקרים אני מניח שהם המקרים הפחותים יותר, כשאדם מסרב להיות מעוכב, הוא לא בהכרח מפעיל אלימות אלא מסרב לעיכוב, אז אתם גם רשאים להתחיל לעצור אותו?

נכון, גם במקרים האלה וגם מתוך סך ההכללות שמופיעות במערכת, כ- 1.9 מיליון בערך, יש גם הכללות שהן הכללות ממש במעצר, כשמדובר בפח"ע או במקרים כאלה.

1.9 מיליון מה זה?

הכללות פעילות במערכת.

זה אנשים שמהוצאת הפועל יש להם צו עיכוב יציאה מהארץ.

אבל בכל מקרה הסמכות במקרה הזה היא סמכות עיכוב עד שהשוטר מגיע, הסמכות מעצר היא רק במקרה שיש סירוב לעיכוב, הסמכות במקרים שדיבר עליהם מר זהבי, שיודעים מראש שהבן אדם חשוד במשהו, עדיין הסמכות היא סמכות עיכוב, ואז צריך להגיע השוטר שיש לו את סמכות המעצר. סמכות המעצר היא רק במקרה שאותו אדם מנסה לברוח או מסרב לעיכוב.

אמרתי, הסמכות שלנו ראשית חשוב לי לציין, שהיא ניתנת אך ורק בגבול ועד לבוא שוטר.

אני חוזר על השאלה המקדמית ששאלתי את עירית, למה צריך את החוק? כלומר למה אי אפשר להסתפק בצו שניתן היום ולחדש אותו אחת לתקופה? ערן, למה הסיפור של הצווים כפי שהוא נמצא היום צריך להשתנות? למה המנגנון הזה של חידוש הצו אחת לתקופה לא מספק ואתם מבקשים שהסמכות תהיה קבועה?

לנו חשוב שיהיה לנו את הסמכויות וזה ברור לכולם מדוע, הבנתי שהבקשה היא בקשה של משטרת ישראל, ששרת הפנים שהיא זו שתהיה רשאית לתת את הסמכויות האלה.

כלומר, זה לא משהו מהשטח זה משהו פרוצדורלי, זה לא משפיע על העבודה, זה משהו משפטי נורמטיבי שמבקשים לעגן את זכות המעצר.

זה לא רק העניין של הזמנים והפרוצדורה, בגלל שאנחנו מדברים פה על סמכויות משמעותיות של עיכוב ושל מעצר, אז הרצון הוא לעגן את זה במדרג נורמטיבי יותר גבוה, לא בצו אלא בחקיקה ראשית, שיהיה ברור מה מותר ומה אסור, ויש גם לקבוע תוך כדי את תנאי ההכשרה.

בואו נעבור לגיל דיין.

אני גיל דיין, אני עו"ד בייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, רוצה להתייחס בקשר להצעת החוק, התיקון הזה שחשוב לנו.

אני מתחבר למה שאמר יועמ"ש הוועדה, מדובר בסמכות כמו שדיברנו קודם, שניתנת להרבה מאוד עובדים, וראוי שזה כן יינתן בתוך משרד הפנים. מבחינת הנטל של הבירוקרטיה, כלומר הסיבוב שזה עובר דרכנו עשוי לפעמים גם לעכב את התהליך, בטח שמדובר במסות כאלה גדולות של בקרי גבול.

בסך הכל הסמכות תמשיך להיות, זה כתוב שם בטיפול המוצע, המשטרה תהיה מעורבת באישור שניתן לעובדים, בהכשרות שהם מקבלים ובסך הכל התיקון הזה מבחינת המהות בשטח, הוא לא משנה את היום יום איך שזה נראה במעברי הגבול אלא הוא פשוט מייעל את העבודה בצורה מאוד מאוד משמעותית מבחינתנו.

תודה רבה.

עו"ד שמרית וולף, משפטנית ממשרד המשפטים.

בוקר טוב, אני הייתי רוצה להתייחס באמת לשאלה הזאת, מדוע אי אפשר בעצם להישאר במצב הקיים. אז למעשה השינוי הוא לא בפרקטיקה אבל הוא מאוד מהותי, הוא נוגע בעצם לכך שהמדרג הנורמטיבי הופך להיות מצו לחקיקה ראשית, שבעיננו זה ראוי, אנחנו שותפים להצעה, אנחנו ממליצים לתמוך בה וללכת איתה.

למעשה השקיפות שקיימת לציבור כאשר מדובר בצו, היא שונה כאשר מדובר בחקיקה ראשית, ומדובר בסמכויות שהם אומנם לא הסמכות המלאה של מעצר לצורך חקירה, כי בסופו של דבר לא נעשתה חקירה, אבל עדיין מדובר בסמכויות מאוד משמעותיות של עיכוב ומעצר בעקבות סירוב העיכוב, שנכון שיהיו מוסדרות בחקיקה ראשית.

לכן להותיר את המצב הקיים, כאשר מדובר על הוראות שניתנות בצו, זה לא מצב רצוי לתפיסתנו ולכן אנחנו חושבים שהחוק ראוי. תודה.

חברי הכנסת, יש מישהו שרוצה להתייחס מעבר למה שהתייחסנו? אני מציע שנעבור להקראה.

יש מישהו מאיתנו שהוא בדיון והוא מטעם ארגוני זכויות אדם?

לא, לא ביקשו להעלות.

למעשה מותירים את אותה סמכות היום רק מעלים אותה לדרגת חקיקה יותר גבוהה, מרמה של צו לרמה של חוק.

חוק הכניסה לישראל, תיקון מס' 33, תשפ"ב 2022.

תיקון סעיף 7 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף, 7, אחרי "באחת מתחנות הגבול שקבע שר הפנים בצו שפורסם ברשומות" יבוא "(בחוק זה – תחנת בול)".

הוספת פרק שני 1 2. אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא.

פרק שני 1: סמכויות עיכוב ומעצר בתחנת גבול

עיכוב בקשר לעבירה 10ב. (א) היה לקצין ביקורת הגבולות יסוד סביר לחשד כי אדם שנמצא בתחנת גבול עבר עבירה בת מעצר או עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם או את שלום הציבור או ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכב את אותו אדם כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.

(ב) היה לקצין ביקורת הגבולות יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה בת מעצר, רשאי הוא לעכב אדם שנמצא בתחנת גבול ושיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו, במקום הימצאו.

(ג) על עיכוב לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים.

(ד) בסעיף זה –
"חוק המעצרים" - סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו- 1996;
" עבירה בת מעצר" - כהגדרתה בסעיף 23(א)(7 )לחוק המעצרים.

מעצר בסירוב לעיכוב 10ג. (א) סירב אדם להיענות לדרישת קצין ביקורת הגבולות לעיכוב לפי סעיף 10ב תהיה נתונה לקצין ביקורת הגבולות סמכות המעצר לפי סעיף 23(ב) לחוק המעצרים, בשינויים המחויבים.

זיהוי קצין ביקורת
הגבולות 10ד. (א) קצין ביקורת הגבולות לא יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד, באופן גלוי, תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי קצין ביקורת הגבולות בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(ב) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לסיכול ביצוע הסמכות בידי קצין ביקורת הגבולות.

(ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים קצין ביקורת הגבולות את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים את חובתו כאמור מוקדם ככל האפשר."

תיקון סעיף 15 3. בסעיף 15(ב) לחוק העיקרי -
(1) האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, הסייפה החל במילים "הודעה על מינויים" - תימחק.

(2) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) לקצין ביקורת הגבולות ימונה רק מי שמתקיימים בו כל אלה:

(א) משטרת ישראל הודיעה לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(ב) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, ולעניין הכשרה בתחום הסמכויות הנתונות לו לפי פרק שני1 - כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(ג) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

(3) לממונה ביקורת הגבולות ימונה רק מי שמתקיימים בו כל אלה:

(א) משטרת ישראל הודיעה לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטיו, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(ב) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר.

(4) הודעה על מינוי קציני ביקורת הגבולות וממונים על ביקורת הגבולות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות."

תחילה 4. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה - יום התחילה).

הוראת מעבר 5. מי שמונה לקצין ביקורת הגבולות או לממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף 15(ב) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום תחילה ושימש בתפקיד האמור ערב יום התחילה, יראו אותו, לתקופה של שישה חודשים מיום התחילה, כמי שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף 15(ב)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 3(2 )לחוק זה.

יש הערות?

אתה רוצה לנמק את זה? ההסתייגויות נמצאות, אני אומנם לא חבר בוועדה, אבל אנחנו הגשנו הסתייגות גם לסעיף 10ב', וגם לסעיף 10ב' סעיף קטן ג', וגם בסעיף 10ב' בסייפה, ויש כאן על סעיף קטן ג' למרות האמור בסעיף 73, אם אדוני היועמ"ש מכיר את ההסתייגות שלנו לחוק המעצרים, רשאי קצין ביקורת הגבולות לעכב חשוד המוכר לפי סעיף זה עד שמונה שעות וסעיף 3(2) להצעה הגשנו גם הסתייגות וסעיף 4 להצעה וסעיף 5. אם זה מספק אתכם אז זה בסדר.

כן, אתה רוצה שנצביע על הכל בבת אחת?

מבחינתי כן, אם זה מקל עלייך.

הסתייגות לסעיף 10ב' וסעיף 73 3(2) של קבוצת יהדות התורה.

הצבעה

בעד – 2
נגד – 3
נמנעים – 0
ההסתייגות נפלה.

נעבור להצבעות על סעיפי החוק כפי שאושרה.

הצבעה

בעד – 3
נגד – 2
נמנעים – 0
ההצעה אושרה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.