פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



17
ועדת החינוך, התרבות והספורט
28/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 80
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ב (28 בדצמבר 2021), שעה 13:15

הצעה לדיון מהיר בנושא: "הפסקת התוכניות לחיים משותפים במערכת החינוך"

חברי הוועדה: אלון טל – יו"ר
עופר כסיף

מוסי רז
רם שפע
רות וסרמן
שמחה רוטמן

מיכל נמני - מדריכה באגף חברה ורוח, משרד החינוך

אייל רק - עו"ד וממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

מיכל סלע - מנכ"לית קבוצת "חבצלת מוסדות תרבות", פורום מוסדות תרבות

יעל מעיין - מנהלת תחום חינוך ואקדמיה, יוזמות אברהם

חנה כנרתי - רכזת שטח וצוות חינוך לשלום, נשים עושות שלום

לילי הלפרין - יושבת ראש מרכז אמת לסובלנות

מיכל גורן - המרכז הרפורמי לדת ומדינה

דניאלה פרידמן

תמי סלע

יהודית גידלי

ענת נחום - חבר תרגומים

"הפסקת התוכניות לחיים משותפים במערכת החינוך", של ח"כ רם שפע, מוסי רז (מס' 109).

צוהריים טובים לכולם. היום כ"ד בטבת, תשפ"ב. 28 בדצמבר 2021. אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא הפסקת התוכניות לחיים משותפים במערכת החינוך.

לפני שמנשמע מיוזם הדיון, חבר הכנסת מוסי רז, אני רוצה לומר כמה מילים כלליות. זה עתה סיימנו דיון קשה בוועדה, בנושא של אלימות בבתי הספר ובכלל אנחנו רואים שמדינת ישראל הופכת להיות מקום אלים וזה נכון לבין יהודי להודי וערבים לבין ערבים, אז זה בטח ובטח מתחים בין הקהילות השונות וזה רק הולך וגובר.

אני רוצה לומר לכם שבדיוק לפני 25 שנים אני הקמתי מכון שנקרא "מכון הערבה ללימודי הסביבה", שמביא ביחד ישראלי, ירדנים, פלשתינאים וסטודנטים בין לאומיים וחשבנו שזה בעצם התרומה הגדולה להרמוניה האזורית וזה בכך שאנשים יכירו זה את זה. אבל מה שהפתיע אותנו זה שאחוז לא קטן של סטודנטים מסורים היו סטודנטים ערבים שהשתלבו עם היהודים וגיליתי במשך שבע השנים בהן ניהלתי את התוכנית שלא היה אף סטודנט ערבי שאי פעם פגש אזרח ערבי - - - שכן התארח אצלם בבית ולכן אנחנו ניסינו לתעדף את המפגשים האישיים וכמובן שגילינו שחיש מהר כל המחיצות והחשדות והדעות הקדומות נפלו ופתאום אנשים הצליחו להבין זה את זה, זו את זו ויכולנו לחשוב על ארץ ישראל אחרת שאיננה אלימה, שאיננה סובלת מאותן חשדות ודעות קדומות שבאמת, אני חושב שפוגעות בציבור והחברה. לכן אני מברך מאוד על יוזמת הדיון ואני מבקש ואני מבין שיש אפילו נסיגה הייתי אומר במחויבות של משרד החינוך לאותן תוכניות חשובות שמביאות יחד, במיוחד בערים מעורבות תלמידים יהודים וערבים ואני מבקש מחבר הכנסת מוסי רז להציג את הסיפור. בבקשה מוסי.

טוב. אדוני יושב הראש, באמת אתה הקמת הרבה דברים ואחד מהם הוא מכות ערבה והלוואי שכל חברי הכנסת פה היו מקימים כל כך הרבה דברים. באמת החינוך לחיים משותפים והמפגש הזה שתיארת בין יהודים לערבים הוא מאוד חשוב. צריך לדעת אדוני היושב ראש שזה לא בדיוק "חיש קל", חיש מהר. לפעמים פגישה אחת בלבד או אפילו מספר פגישות מצומצם הנזק שלהן הוא אפילו עלול לעלות על התועלת. זאת אומרת שעל מנת להיכנס, כמו בכלל בחינוך זה לא משחק ילדים שאפשר לשחק ולהפסיק שנה אחת כי זה לא נראה לנו ואז לחדש. זה לא עובד ככה. מדינת ישראל בשנים האחרונות, מאז שנת 2015 ועד היום משקיעה את הסכום המכובד, השקיעה יותר נכון, של שני מיליון ₪ בשנה בתוכנית הזו. אם תרצה, אדוני יושב הראש, זה משהו כמו 21 אגורות בממוצע לאזרח לכל שנה או אם תרצה משהו כמו 66 אגורות בממוצע לתלמיד לשנה. או שזה משהו שמגיע למשהו כמו עשירית פרומיל, סליחה, אפילו פחות מעשירית פרומיל מתקציב משרד החינוך. עד כדי כך הבושה. אבל לא זאת אף זאת, אפילו השני מיליון ₪ העלובים האלה, כפי שתיכף נראה – הם נעלמו. עכשיו בשטח ישנם ארגונים ואני שמח שנמצאת פה הגברת מיכל סלע, המנכ"לית של גבעת חביבה, ישנם עוד ארגונים אחרים שפעילים. אנשים טובים. הם לא סומכים על המדינה, כי המדינה לא קיימת בתחום הזה. זאת אומרת, הם סומכים קצת – שאלתי את מיכל, 30% מהתקציב שלהם מגיע מהמדינה ואני בטוח שישנם ארגונים שאפילו הרבה פחות מזה.

מי כן נותן לחיים משותפים? או שיש אזרחים טובים שתורמים, אזרחים מהארץ או מחוץ לארץ, או אדוני יושב הראש מדינות אחרות. למדינות אחרות זה חשוב שיהיה לנו חינוך טוב של חיים משותפים אבל למדינת ישראל זה לא חשוב. אם זו לא תעודת בושה למדינת ישראל, שצריכה להעלות את הסכום הזה משני מיליון ₪ לשני מיליארד ₪, אז אני לא יודע איזה עוד או מה עוד יכול להיות מביש יותר למדינת ישראל. אבל כפי שאמרתי, לא רק זה, אלא שגם השני מיליון ₪ הללו נעלמו. אז אנחנו יכולים לראות שבשנת 2020 משרד החינוך בהתחלה ביטל את התקצוב של התקנה, אבל בשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ב מדווחים לי לדוגמא ארגון גבעת חביבה. שלום לחבר הכנסת רם שפע, אחד מהיושבים. מדווחים לי שהתחילו לעבוד כי קיבלו כנראה איזה שהם איתותים שימשיכו באותה התמיכה כמו בעבר. אלא מה? המכרז מתפרסם רק בשבוע שעבר, ה-23 לדצמבר 2021, כן? לפני פחות משבוע אפילו. השנה – שנת 2021 כבר עומדת להסתיים ואני גם שואל, אני לא יודע אם יש פה גם נציגים של משרד החינוך וגם משרד האוצר – אולי הם יענו לנו, האם זה בכלל אנחנו מדברים על שנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ב? אני מאוד מאוד מקווה שכן. אנחנו כבר לא מדברים על תשפ"ג, כי אז אפילו גרוע יותר ממה שחשבנו כשהגשנו את הבקשה. עכשיו גם המכרז שפורסם הוא שונה בתוואי שהוא קבע ובקריטריונים שהוא קבע מאשר הקריטריונים שהיו קודם לכן, אז דווקא בשנה שאין זמן להתארגן משנים את הכל ועושים "פריש-מיש" וקובעים איזו שהיא פרקטיקה, שאגב בעיני היא לא פרקטיקה פסולה בכלל, של לימוד משותף. אבל זו פרקטיקה אחת, אחת מיני רבות של חיים משותפים ושל מפגשים שצריכים להיווצר ואת כל זה עושים ברגע האחרון כשאנחנו לא יודעים מה קורה. 2021 נגמרת בעוד כמה, שלושה ימים? תשפ"ב כבר בעיצומה, חלק משמעותי ממנה כבר עבר. אז גם אם משנים וגם אם יש היגיון בלשנות ואני בכלל לא בטוח שיש היגיון בלשנות, לצמצם כל כך את הקריטריונים כשלדעתי צריך להרחיב אותם, אז בוודאי לא בשנה לחוצה שכזו. אני חושש שבגלל השינויים האלה עלולים ארגונים שנהנים מהתמיכה הזו ואני סמוך ובטוח שמשרד החינוך יודע ויש לו מבחני תמיכות טובים והוא נותן לארגונים שכנראה עושים את הדבר הזה הכי טוב מכולם. לכן אמרתי, אני רוצה שזה יהיה הכי טוב מכולם, פי אלף. ככה אני אומר פי אלף, אבל אני סמוך ובטוח שהוא נותן לארגונים הטובים ביותר הוא היה צריך לתת להם זמן להתארגן ולהבטיח את הפעילות שלהם השנה שהיא כבר קורית. אז עוד פעם כנראה אנחנו רוצים שיממנו את זה מדינות אחרות בעולם ותורמים פרטיים ואני לא יודע מי וחברות מסחריות או ההורים או אנחנו לוקחים טיפה אחריות על מה שקורה במדינה הזו ועל מה שקורה בה בתחום הכי חשוב לנו, בתחום החינוך.

אז כפי אמרתי, המכרז הזה החדש הוא קובע רק תוכנית אחת ויחידה. התוכנית שהוא קובע היא, אולי יתראו פה קודם – הם יודעים ומבינים יותר ממני. מדובר במספר מוגבל של מפגשים – שמונה, עם המורים בלימוד משותף. אגב, בעיני זו תוכנית מקסימה ואני לא חושב שלא. זו תוכנית מאוד טובה, אני לא חושב שלא, אבל אני לא חושב שצריך להגביל רק לתוכנית אחת ובטח שלא ברגע האחרון. אני חושב שלא כל בית ספר זה מתאים לו, לא כל בית ספר מעוניין בזה וזה יכול לגרום למצב שבו מי שמעוניין בזה, גם ארגונים שמעניינים להפעיל את התוכנית וגם בתי ספר שמעוניינים להפעיל - לאו דווקא שזה יתאים להם.

הדבר האחרון שאני רוצה וזה בגדר שאלה לנציגי הממשלה כאן, כי אני לא יודע אולי זה חוסר שיעורי בית שלי, אני לא יודע. מה הסכום שעומדים לחלק במסגרת הקריטריונים? האם זה אותם שני מיליון ₪ היסטוריים, או שיש משהו, כי אנחנו מבינים והרי הכל על השולחן. יש גם הסכמות קואליציוניות ויש גם - - - אז מה הסכום הכולל שעומדים לחלק במסגרת אותם קריטריונים, האם זה יהיה לשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ב והאם אפשר להגמיש את הקריטריונים על מנת שיוכלו להשתתף בצורה דומה לשנים הקודמות ואולי להתדיין על הקריטריונים לשנים הבאות, תודה.

תודה רבה. וועדת החינוך של הכנסת תמיד שמחה לארח את אחד מיושבי הראש המצטיינים שלה לשעבר. חבר הכנסת רם שפע, ברכות על יוזמת הדיון, בבקשה.

תודה רבה לחבר הכנסת אלון טל. אני מאוד שמח להיות פה ואני מתנצל מראש שגם איחרתי וגם שאני יוצא. אני מנהל דיון משותף עכשיו בוועדה אחרת, אז ממש באתי רק כדי להגיד כמה דברים. א', לחזק את חבריי השותפים ליוזמה ובוודאי חבר הכנסת מוסי רז, שכבר שנים מטפל בשלל הזוגיות בנושא הזה. קיימנו פה גם דיון בשנה שעברה בוועדה, דיון מעכב - לצערי המציאות לא מספיק משתנה. אני אגיד את מה שגם שנה שעברה אמרתי ואני חושב את זה גם עכשיו אבל הגיע הזמן שהממשלה הזאת שלנו תעשה. זה לא מקרי שהעניין הזה "יובש" ככה במשך כל כך הרבה שנים. אנחנו רואים את זה באופן די סיסטמתי במערכות הממשלתיות וגם במשרד החינוך היו הרבה שנים שרים שלא ששו לתקצב תוכניות של חיים משותפים, שלא נאמר "לייבש" אותם.

אני חושב שהמשימה הגדולה שלנו, עכשיו ממש בדקות אלה, מאושרים בוועדת הכספים המון כספים קואליציוניים שהתאמצנו מאוד להשיג אותם עבור המערכת הבלתי פורמלית, לכל המערכת המורכבת הזאת, שנותנת את המענים עבור התלמידים שלנו ובוודאי בהקשרים של חיים משותפים. לא צריך לפחד לדבר על זה ולכן אני חושב וזה אני מסיים, שהדיון הזה מצוין. אבל אנחנו צריכים לשאוף לזה שבשנה הבאה התוכנית הזאת וההתייחסות לקיום המשותף שלנו פה, בוודאי בתוך מערכת החינוך תהיה אבן דרך שהיא מובנת מאליה בתקצוב הבא של מדינת ישראל. זה היעד שלנו ולשמה אנחנו צריכים לחתור ואני מתחייב להיות שותף של כל אחד מחברי וחברות הכנסת והנפלאים פה, שאני בטוח שרוצים לעשות את זה ביחד. זה הכל, תודה רבה ואני מתנצל שאני יוצא וישר כוח.

תודה. אנחנו בוודאי רוצים לשמוע מאותם מפעילים של התוכניות, מומחים, בוודאי שגם ממשרדי הממשלה. אבל קודם כל, אני יכול לומר שזה אף על פי שוועדת הפנים ביטלה את רוב הדיונים שלה היום זהו יום מאוד לחוץ מבחינת וועדות בכנסת ואני מניח שיהיו חברי כנסת שגם זקוקים לצאת ולהמשיך ולכן נאפשר לאותם חברי כנסת אמיצים שמחויבים לנושא שבחרו להגיע לדיון לדבר ונעשה את זה פשוט בשיטה גיאוגרפית. נתחיל ממערב, בבקשה חבר הכנסת משה טור פז.

טוב שלום ובוקר טוב. קודם כל מדובר בנושא שאני עוסק בו בעשור האחרון ואני לא מכיר הרבה דוחות מבקר המדינה שמעידים על כישלון חריף של משרד החינוך כמו הדו"ח הזה, למעשה דוח כפול משנת 2015 ומשנת 2021. שוחחתי עם אחד ממנכ"לי משרד החינוך הקודמים והוא שאל אותי שאלה פשוטה – למה בירושלים יש תוכניות שמקיפות עשרות בתי ספר ואין בארץ. הגעתי לדוח שמראה ש-95% מהילדים בישראל מעידים שהם לא יפגשו לאורך כל ימי לימודיהם ילד ממגזר אחר. אז אמרתי לו שיש לי שתי תשובות: האחת – תקציב ושתיים – יחס של ראש המערכת. שים כסף, תראה שזה חשוב לך וזה יקרה. זה לא קרה.

התקציב שמתואר פה ע"ס שני מיליון ₪, נדמה לי 1.8 מיליון ₪ אם אנחנו מדייקים בתקנת מפגשים הוא תקציב עלוב למשימה כל כך גדולה. אני המלצתי בזמנו למנכ"ל משרד הבריאות להגדיל אותו לסכום של 50 מיליון ₪ - זה בערך התקציב הנדרש. עולה כאן טענה לגבי תקצוב וקריטריונים, באופן כללי היא נכונה. מה קורה כשרוצים? אני הייתי מנהל מערכת החינוך בירושלים והחלטתי שהנושא הזה חשוב לי ובתוך שנתיים עלינו מ-0 בתי ספר ל-80 בתי ספר. 80 בתי ספר מ-0 בתוך שנתיים התחילו ללמוד בתוכנית – איזו שהיא תוכנית, לא משנה שבעצם זה היה מגוון תוכניות שחיברו בין מתי ספר יהודיים ולבין בתי ספר ערביים וזה אפשרי אם מחליטים, אם שמים את המשאבים, אלו לא משאבים אדירים וזה קורה. הערבה אחרונה, אנחנו עוסקים פה בחיים משותפים ובמפגשים או בלמידה משותפת של מספר מגזרים, בולט בדוח מבקר המדינה ואני מודה שגם אני בירושלים הצלחתי יותר עם מזרח ומערב ירושלים מאשר עם חרדים ולא חרדים. הדו"ח מציין במפרש ואני יכול להעיד על כך ממקור ראשון, שהחיבור בין המגזר החרדי לבין המגזר הלא חרדי לא קיים בישראל. לא קצת ולא "לא מספיק", לא קיים כלל. ומערכת החינוך לא עושה דבר. לא קצת, אלא לא עושה שום דבר כדי להוריד את החומות שבין המגזר החרדי לבין המגרים האחרים ולכן כשאנחנו עוסקים בתוכניות לחיים משותפים צריך להגדיל מאוד את הנושא היהודי - ערבי, צריך להקים את הנושא החרדי – לא חרדי, כי הוא בנפשנו. תודה.

תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

תודה רבה וכמו חבריי אני גם מברך על הדיון ואני גם מברך את ידידי חבר הכנסת מוסי רז על היוזמה וגם אני רוצה להתנצל שאני צריך לצאת לוועדת הכספים.

אני מסכים לגמרי לגבי מה שאמר חבר הכנסת משה טור פז גם לגבי הנושא החרדי, גם לגבי הנושא כמובן היהודי – ערבי אבל אני ורצה להגיד שני דברים שלא עלו עד עכשיו ואני חושב שהם מאוד משמעותיים גם כמובן לנושא הזה. דבר ראשון, אני חושב שחיים משותפים אפשר להבין את עצם הביטוי הזה בשתי צורות. אפשר להבין את זה כתיאור עובדה – כמציאות קיימת, קבוצת אנשים שחיה בשיתוף, לצורך העניין בטריטוריה משותפת או תחת ממשל מסוים. זה רק ציון עובדה ובזה אין שום דבר נורמטיבי שאולי, אני מניח שכולנו נסכים שאנחנו מכוונים פה בביטוי "חיים משותפים" למשהו נורמטיבי, לא למשהו דסקריפטיבי. לכן אני חושב שהיה נכון לקרוא לזה "חיי שיתוף" יותר מאשר חיים משותפים. אבל כדי שיהיו חיי שיתוף צריך גם תנאים הולמים. כלומר, כלומר, מעבר לעניין החשוב כשלעצמו ותיכף אני אתייחס לזה, של תוכניות של היכרות של קהילות האחת את השנייה, צריך גם לקחת בחשבון שכדי שאמת ליצור חיי שיתוף צריך פעולה מערכתית בתחום החינוך אבל גם בתחומים אחרים: תעסוקה, דיור, תשתיות, כל הדברים האלה – אם אתם רוצים בצורה פשוטה, למרות שכנראה לא כל כך פשוט להשיג את זה, צמצום הפערים הקהילתיים. זה התנאי לחיים שבאמת יהיו משותפים במובן הנורמטיבי, שאנשים יראו אחד את השני בגובה העיניים.

בהמשך גם למה שנאמר אודות דוח מבקר המדינה ובזה אני אסיים. אני חושב שהחשיבות של תוכניות כאלה, כחלק מאותה תוכנית מערכתית שהזכרתי והמימון שלהם, הוא לא רק המימון כשלעצמו על מנת ליישם אותן, אלא זה גם מעיד על החשיבות של הנושא. ככל שהמדינה משקיעה יותר מעבר להשקעה כשלעצמה, כמובן שגם ברור מכך שהיא נותנת ורואה חשיבות לתוכניות האלה וזה גם באמת "מפעפע" למטה. כשרואים שלמדינה איכפת, גם לאזרחים מן השורה מה שנקרא יהיה יותר איכפת. לכן יש פה באמת חשיבות אדירה לתוכניות האלה ובתקווה שהן באמת יעובו ותעמקנה כראוי.

אני חושב שדברייך מהדהדים עוד יותר אחרי אירועי שנת 2021.

חד משמעית.

הדוברת הבאה, אני מרשה לעצמי ככה להרחיב, היא היוזמת של השדולה למען ערים מעורבות. יושבת במשך שנים רבות שמקדמת את כל הנושא של דו קיום באמת לילות כימים ואני מאוד שמח שכיבדת אותנו בנוכחותך. חבר הכנסת רות וסרמן לנדה.

כבוד יושב הראש, תודה רבה. מוסי רז, כל הכבוד לך על היוזמה המאוד מאוד חשובה. אין ספק שחיים משותפים ונדיבות חברתית במדינה הזו, זו ממש ליבה להמשך קיומה, הייתי אומרת היותר מנורמטיבית. ממש, זה פשוט אקסיומה ולא פחות להמשך הקיום של המדינה הזו.

אני אתן פה מטאפורה שהיא מאוד מוזרה ומאוד אולי אפילו תעורר פה קצת מחלוקת, אבל כשהאמריקאים יצאו מאפגניסטן המדינה התפוררה ואחת הסיבות שחוקרים טוענים היא שהייתה, התחוללה ההתפוררות הזו, זה משום שלא היה מחנה משותף. אולי אפילו יותר ממחנה משותף, איזה שהוא משהו ערכי זהותי שמחבר מבחינת השאיפה אפילו, ההיכרות של מציאות מסוימת מאותה הזווית וכולי. עכשיו המקרה שם כמובן, ללא עוררין הוא הרבה הרבה יותר קיצוני מאשר אצלינו. אבל אני אומרת שיש לנו פה מחויבות מאוד גדולה לייצר פה דבק. עכשיו, בראייתי ואני מתנצלת אם אני אומרת את זה אבל לא הכל צריך ליפול על משרד החינוך. אין בפק שמשרד החינוך – ראוי יהיה אם הוא יקדיש לסיפור הזה יותר תשומת לב, יותר משאבים, יותר סיעור מוחות ואני יכולה לומר לא כחברת כנסת מן המניין של הוועדה הספציפית הזו, אבל כחברת כנסת שמאוד מאוד משקיעה ותודה אלון על המילים החמות שלך בנושא הזה, מוכנה ממש להעמיד את עצמי לרשותכם ואני עומדת מאחורי זה. אבל אני אומרת, יש עוד משרדים שהם רלוונטיים. קודם כל, שר האוצר תקצב את המשרד לפיתוח הנגב והגליל ב-50 מיליון ₪ שיוכלו לסייע בפיתוח חיים משותפים ויוזמות מהסוג הזה עבור ערים מעורבות. שכמובן ההגדרה של ערים מעורבות בעייתית אינהרנטית, אבל לפחות מדובר על איזו שהיא הבנה בסיסית של כחמש ערים מעורבות שיש פחות או יותר הסכמה עליהן לדוגמת לוד ודומות לה.

יש עוד תקציב של כ-300 מיליון ₪ שזה גם סכום זעום ביחס לסכום הכולל של תוכנית החומש, זה רק אחוז אחד מסך כל תוכנית החומש. לא הושקע שם מאמץ ולא תוקצבו מספיק כספים לנושא אבל עדיין מדובר ב-300 מיליון שקלים בתוך תוכנית החומש. מדובר במשהו שאמור להיות כתוב ומוצג 150 ימים לאחר פרסום תוכנית החומש. אם אני לא טועה נשארו כ-75 ימים וזה אמור להיות ככה, פרי מחשבתם של אנשי הצוות של המשרד לשוויון חברתי ומשרד ראש הממשלה ואני חושבת שהדבר הזה קודם כל חייב להיות שקוף, הוועדה הזאת צריכה לתת את הדעת על מה שקורה שם. אני חושבת שהאלמנט והמרכיב של חיים משותפים צריך להיות מאוד משמעותי בדבר הזה ולכן התהליך, להבדיל מתוכנית החומש באופן שבו היא נכתבה, למרות שהיא מאוד חיובית, צריך להיות הרבה יותר שקוף והרבה יותר משקף.

פה אני אומרת גם למשרד החינוך וגם וארגונים טובים אחרים, כמו גבעת חביבה ועוד ארגונים שיכול להיות פה אינפוט מאוד מאוד חשוב. כי הם עוסקים בדברים האלה באופן מאוד יום יומי ובאופן מאוד אמיתי וכך התוכנית תהיה יותר מותאמת למציאות ולא רק תוכנית תיאורטית שכתובה יפה על הנייר. אני אומרת, החשיבה צריכה להיות אסטרטגית מתוך רצון לעגם משאבים ברמת המקרו של הממשלה הזאת, כי אני אומרת שזה נכס אסטרטגי להמשך הקיום של המדינה וזו מחשבה שונה מאשר שורות של תקציבים שאינם בשיח אחד עם השני ממשרדים שונים וזה ממש ממש חשוב בעיני. תודה רבה.

תודה רבה גם לך. אני אגיד מה הולך להיות קודם כל עכשיו. הרבה אנשים ביקשו לדבר, מי שהקדים ועוד לפני הדיון ביקש – יקבל שתי דקות, אני מצטער שזה קצר, כל אחד יכול להרצות חצי שעה אבל ברור שאנחנו רוצים לאפשר לכולם ואז נשמע את אנשי משרד החינוך ועוד נציגי ממשלה ונראה איך הם מגיבים לשאלות הרבות. אז אני רוצה לפתוח, לתת את הכבוד ולהזמין את הגברת מיכל סלע שמנהלת את אחד המוסדות החשובים מבחינת דו קיום בישראל, הלא הוא גבעת חביבה. בבקשה וברוכה הבאה הגברת סלע.

תודה רבה. אז גם תודה רבה ליושב הראש, חבר הכנסת אלון טל ולמוסי רז ורם שפע שבכלל יזמו את הדיון הזה ומאוד ערים למצוקה של הארגונים לסכנה שבביטול התוכניות. אתם צריכים להבין שמדברים פה על הסכנה שבביטול התוכניות השנה, בסדר? ואני עוד שנייה אסביר למה. בנוסף, אני רוצה להגיד תודה מיוחדת למוסי רז ולסיעת מרץ שסייעו בהבאת תקציב עדכני לטובת הנושא הזה שלצערי הרב לא נראה שהוא ממומש לפי המטרה שאליו הוא הוקצה ולכל חברי הכנסת שהגיעו ושתומכים בנושא.

גבעת חביבה, אני רק אגיד שתי מילים. גבעת חביבה היא ארגון הוותיק ביותר והגדול ביותר שעוסק בחינוך לחברה משותפת. אנחנו אחראיים ל-40% ממפגשי הנוער של יהודים ערבים שמתוקצבים דרך התמיכה הזאת שהיתה פעם לפחות. אנחנו מגיעים לאלפי בני נוער שמגיעים לגבעת חביבה לתוכניות שונות וזה בנוסף לעוד דברים שאנחנו עושים. לימוד ערבית מדוברת, יש לנו בית ספר בין לאומי יהודי ערבי, יש לנו מרכז אומנות יהודי ערבי משותף ואנחנו באמת ארגון שנמצא כבר הרבה מאוד זמן בשטח. אני אגיד שאחרי אירועי חודש מאי 2021, שהיו לדעתי נקודת שיא שלילי וזה היה מפחיד, ביחסי יהודים ערבים אנחנו הבנו ובאופן נהדר אולי במירכאות גם מבקר המדינה בדיוק בחודש מאי הוציא את הדו"ח שלו גם בעניין. שבעצם מדינת ישראל ומשרד החינוך לא משקיעים מספיק וכמעט ולא משקיעים במפגשי נוער יהודי ערבי ובחינוך לחיים משותפים. אז אנחנו כמובן מרגישים את זה על בשרינו.

הדבר היחיד החיובי אולי, שקרה אחרי אירועי חודש מאי 2021 ולצערי אנחנו לא יכולים לתת לו מענה, זה שלפחות לגבעת חביבה הייתה עלייה של כ-100%, הכפלנו את מספר בתי הספר שפנו אלינו בתחילת חודש יולי ואמרו לנו שהם רוצים להיות חלק מהתוכנית שלנו ושניתם להם להיות חלק מהתוכניות לחיים משותפים ולמפגשי נוער ואנחנו נאלצנו בגבעת חביבה להגיד להם שאנחנו נורא מצטערים, אבל מדינת ישראל סגרה עבורנו את הברז ואין לנו יכולת לתת להם להיות חלק מהתוכניות האלה ויש עכשיו עשרות בתי ספר שעומדים ומחכים בתור ואין לנו יכולת לעזור להם. זה מה שקורה כרגע.

התקציב לחיים משותפים עמד בשנת 2019 על כשני מיליון ₪ ומאז הוא יורד. המצב שאנחנו נמצאים בו היום זה מצב מגוחך שבו, בעבר עבדנו במיזם משותף עם משרד החינוך ומה שקרה שם ה שמשרד החינוך בעצם סגר את המיזם המשותף והבטיח שיפורסם מכרז, זה לא קרה ולא קרה ושוב לא קרה, בסוף זה קרה בשבוע שעבר, בסדר? אנחנו שמחים שזה באמת קרה וזה קרה בשבוע שעבר, אבל אז בעצם נוצר קודם כל פער תקציבי מאוד בעייתי שבעצם כשהסתכלנו על המכרז שיצא שגם מדבר על הבעיות שעוד שנייה אני אמנה, ישנן שלוש בעיות מרכזיות במכרז עצמו. אבל כשהסתכלנו על.

רק שזה יהיה סיום הדברים שלך. תודה.

ברור. אבל חשוב רגע להבין שהמכרז שפורסם, היכולת לממש אותו תהיה רק בשנת הלימודים הבאה. משרד החינוך יודע בדיוק טוב כמונו שיש הבדל בין שנה תקציבית לבין שנת לימודים, בסדר? ובעצם מה שקרה זה שאנחנו פתחנו את שנת הלימודים וקיבלנו כל מיני אינדיקציות שרוב הסיכויים שמשרד החינוך לא יזניח בצורה כזאת מטורפת את שנת הלימודים החשובה ביותר, הקריטית ביותר ליחסי יהודים ערבים ולתלמידים יהודיים וערביים בישראל. פתחנו שנה, התחייבנו לבתי ספר, כולם במשרד החינוך יודעים שבתי ספר הם קובעים את התוכניות שלהם לא ברגע האחרון, הם קובעים אותן באוגוסט – ספטמבר ועד לסוף השנה. בעצם מה שקורה זה שכרגע יש לנו לו"ז מלא מינואר ועד יוני – שנת הלימודים הנוכחית, כשאין שום דרך שהכסף יעבור אליה, זה להבנתנו. אנחנו רוצים לקבל תשובה ואנחנו באמת מבקשים מהוועדה, בבקשה עזרה! בלקבל תשובות איך משרד החינוך מתכוון להעביר את הכסף הזה?

רק בעוד שתי מילים, הבעיות האחרות במכרז הזה שגם עבורן אנחנו מבקשים את עזרתכם ואת התשובות של משרד החינוך לגביהן. המכרז הזה מדבר על תוכנית סופר ספציפית, שאין לנו – כמו שמוסי אמר, אין לנו שום בעיה איתה ויש לנו גם תוכניות כאלה, אבל זה לא הגיוני לצמצם את תחום החינוך לחיים משותפים לתחום אחד של לימוד תחומי דת. לימוד מתמטיקה, אנגלית וגיאוגרפיה משותפת. זה בסדר וצריך להשתמש בזב, אבל חייבים להרחיב מעט את המכרז על מנת שיהיה אפשר להכניס תוכניות למפגשים למשל בבתי ספר שהם מעט יותר חלשים והם לא יעמדו בקריטריונים. אגב, גם שפתית, בתי ספר ערבים שלא יעמדו בלימוד משותף, אוקיי? והם צריכים תוכניות אחרות שלא רק אנחנו אגב, גם ארגונים אחרים ומעולים יכולים לספק.

טוב, תודה רבה לך.

תודה.

אני מודה לך מאוד ואני מודה לגבעת חביבה על כל היוזמות הברוכות שלכם. הדוברת הבאה היא יעל מעיין אני חושב מיוזמות אברהם. אני רק רוצה לציין שאני וותיק מספיק בתחום שאני זוכר שאלן סליפקא הקים בכלל את קרן אברה, הוא זה שהקים את זה ומאז באמת, הארגון הזה צמח ועושה דברים נפלאים, גם מאוחרי בקלעים לפעמים ואני קראתי בעיון את הדו"ח שלכם בנושא החינוך לחיים משותפים והמסקנות מתוך הדו"ח היו שהוא דוח די מלומד ומנומק ובבקשה, יש לך שתי דקות.

תודה רבה רבה, תודה על היוזמה ותודה לגבעת חביבה על הדחיפה לקבלת הדיון הזה, אנחנו מחכים וזה בשם כל הארגונים החברתיים לכך שיהיה דיון בנושא.

אז כפי שאמרת חבר הכנסת אלון טל, כבוד היושב ראש . יוזמות אברהם קורה ב-30 שנה האחרונות, מפעילה, מדגימה, בוחנת וחוקרת מודלים לחינוך וחיים משותפים בצד העובדה שיש באמת חשיבות גדולה לעשייה רבה ומקיפה בתחום. אנחנו כן רוצים לבוא ולהגיד שמודל הלימוד המשותף הוא מודל קריטי שיכול וחשוב שיהיה מאומץ לאורכה ולרוחבה של מערכת החינוך. הלימוד המשותף הוא מודל שיכול בקלות יחסית להיות מאומץ על ידי הרבה מאוד בתי ספר בישראל והוא יכול להיכנס לתוך המערכת כיוון שמי שמפעילים אותו הם מורים בעצמם. הוא מודל שמופעל למעשה על ידי מורות ביחד, מורה יהודייה ומורה ערבייה משני בתי ספר שמלמדות תחום דעת שיכול להיות ממתמטיקה ועד היסטוריה. אנחנו מדגימים או מפעילים את התוכנית הזו באנגלית כבר מעל שלוש שנים.

התוכנית הזו והמודל הזה הוא מודל שצריך הרחבה. היום הוא נוטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים, הוא מאמין ותומך במודל הזה כי הוא מופעל כבר לא מעט בבתי ספר, לא רק על ידינו אגב ואנחנו יודעים להגיד היום שאם המודל הזה יאומץ ושוב, בצד מודלים אחרים, אבל אם הוא יאומץ בכל הערים המעורבות בישראל אנחנו עושינו איזו שהיא הערכה בסיסית של כמה זה יעלה למדינה ואנחנו יודעים להגיד שזה יעלה בערך 30 מיליון ₪ לאמץ את התוכנית הזאת לכיתות ח' ו-ט' במערכת החינוך.

כן אבל זה בחירה, את בחרת בגילאים אלו באופן אקראי או שיש איזה שהוא היגיון מאחורי טווח הגילאים הזה? בבקשה.

אנחנו בחרנו בחטיבות הביניים כי חטיבות הביניים הם א', מצד אחד הם לא כבר בזמן בגרויות ומצד שני הם כבר מספיק בוגרים על מנת שהם יוכלו להיות בתוכניות של מפגשים ולכן אנחנו מפעילים את זה בחטיבות הביניים.

והשפה לא מהווה בגיל הזה איזה שהוא קושי? האם כישורי השפה בגיל הזה של שתי המגזרים ובעיקר אני מניח הערבים שצריכים לדבר בעברים, האם זה מספקי גבוה?

נכון. אנחנו מפעילים תוכנית ללימוד משותף בגלל זה באנגלית. התלמידים מתרגלים בעצם בגלל זה אנגלית פזורה. שנתי הצדדים מגיעים ואנחנו מתאמים את רמת לימודי האנגלית של שתי הכיתות וכפי שאמרת, על מנת שאף אחד לא יסבול מנחיתות שפתית - - - למשל באנגלית היא מאוד מאוד מומלצת. יש גם ניסיון של הפעלה של התוכניות בעברית או תוכניות בערבית ועברית, אנחנו תומכים במודל הזה של האנגלית כי זה גם המודל שבדקנו.

אני מסכים, לימוד אנגלית זה מקצוע מאוד מאוד חשוב.

תודה.

נו אז תתחיל.

אנחנו בינתיים נשמור על השפה העברית. יש לך עוד משהו להוסיף יעל?

כן. אני רק רוצה לומר כדבר אחרון שההיתכנות לאמץ את התוכנית הזו ואת המודל הזה היא מאוד מאוד גבוהה. המערכת ואנחנו רואים בית ספר אחרי בית ספר שהיכולות של המערכת לאמץ את זה היא טובה. מנהלים מעוניינים, מורים מעוניינים, תלמידים מגיבים בצורה חיובית בסך הכל ללמידה משותפת. תוכניות אחרות יכולות אולי להתאים לקבוצות אחרות או לקבוצות נוספות, אבל אנחנו יודעים לומר שזוהי תוכנית זהב וזה מודל זהב שמתאים לרוב האוכלוסייה בישראל ולכן זה יכול להיות מאומץ די במיידי.

מצוין, תודה רבה. אני מבין שמר סם שוב, מנכ"ל עמותת "הגר חינוך יהודי ערבי לשוויון" נמצא איתנו בזום, אם אתה איתנו מר סם, אני אשמח לשמוע את תרומתך לדיון הנוכחי.

הוא לא נמצא. אז אם ככה, תמי הופמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, את הדוברת הבאה. בבקשה. גם תמי לא נמצאת.

אז אנחנו עוברים למשרדי הממשלה ואחר כך נראה. אני רואה שיש פה באמת את, אם אני רואה נכון, נמצאת פה עו"ד בקי קשת והיא ממשרד החינוך? סליחה על הבלבול, אייל רק. אני עדיין חדש בתפקיד הזה אז בבקשה, נשמח מאוד לשמוע את התשובות לשאלות הרבות שהועלו בינתיים בדיון.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני אייל רק ואני הממונה למניעת גזענות במשרד החינוך, זה תפקיד שאליו התמניתי בתחילת השנה ובתוקף כך אני שותף.

שנת הלימודים או השנה האזרחית?

בתחילת השנה האזרחית. בתוקף כך אני שותף למהלך הגדול שאני תיכף אסביר עליו של משרד החינוך בנושא החיים בשותפות והחינוך נגד גזענות שעומד ושהתחיל או שבעצם עומד להתחיל ממש בימים אלה וגם אחרי זה נתייחס כמובן, יש לנו פה את מנהלת המטה לחיים משותפים במשרד – דניאלה פרידמן ואת מיכל נימני מהמטה שהיא כאן גם על מנת לענות על השאלות.

אז הנושא של חיים בשותפות הוצע על ידי שרת החינוך במסגרת מסמך אבני הדרך, שהופץ לכל מנהלי מוסדות החינוך בתחילת השנה וזה אחד משלושת המיקודים היסודיים ביותר שהשרה קבעה וזה הנושא של חיים בשותפות, פיתוח של זהות ישראלית בתוך מרחב החיים המשותף במדינת ישראל.

במסגרת היישום של המסמך הזה באבני הדרך וגם על מנת ליישם את ההמלצות של דוח מבקר המדינה ודוח המעקב השרה החליטה שתוקם וועדת היגוי משרדית בנושא של חיים בשותפות וחינוך כנגד גזענות. הוועדה תמונה על ידי המנהלת הכללית של המשרד ויעמוד בראשה המשנה למנהלת הכללית, אבי דנון. בוועדה יהיו שותפים כל הגורמים במשרד החינוך אשר עוסקים בנושא של חיים משותפים וחינוך נגד הגזענות ובראשם כמובן המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים, אבל גם יש יחידות נוספות ופעילויות נוספות שנעשות בתחום של חיים משותפים ושל חינוך לחיים משותפים. הוועדה הזאת בעצם תתחלל את כל הנושא הזה, כיוון שזה נמצא גם והמשרד הגיע לתובנה שזה דורש תוכנית אסטרטגית של המשרד לטיפול בנושא הזה.

האם משרד החינוך גם סבור שהוא דורש תקציבים מסוימים? האם יש - - -

בוודאי.

מה?

בכתב במינוי של המנהלת הכללית כמובן שנדרש, חברי הוועדה יידרשו להגיש המלצות – לרבות היבטים תקציביים.

אבל כרגע היוזמה איננה מתוקצבת אם הבנתי נכון.

לא, זו לא יוזמה. אני מדבר על מהלך כולל של כל משרד החינוך.

איזה מהלך? איזה מהלך אם הוא בינתיים לא ממומן?

- - - שצריך להמליץ גם על פעולות אופרטיביות ויוזמות שאתה מדבר עליהן, שהן נדרשות בתקציב. הפעולה עצמה של המהלך כמובן, ככל שיש צורך לוועדה הזאת ולהקמת גם וועדה בין מגזרית שתכלול משרדי ממשלה אחרים, רשויות מקומיות, כל הארגונים של החברה האזרחית יוכלו לבוא בפניה ולהביא את עמדתם. כל המהלך הזה כמובן מתוקצב ככל הנדרש, אבל.

אבל לאור הרוחות והאחוזים שחברינו, חבר הכנסת רז הציג וגם הפעילות של חבר הכנסת טור פז והמספרים ששמענו שהגיעו ל-50 מיליון ₪, יש לך איזה סדר גודל של מימון שלדעתך הוא יהיה נחוץ על מנת שאתה תוכל להצליח בתפקידך?

אני אומר, לפני שאנחנו מדברים על סדר גודל של תקציב, אנחנו הולכים בצורה מסודרת ולכן הוועדה יוקצב לה בין כחצי שנה ואנחנו צופים שאז נוכל להגיש את ההמלצות.

אני לא מבין אתה לא רוצה להגיד מה יש?

אני רק רוצה להבין, אתה חוגג שנה עכשיו בתפקיד ורק בעוד חצי שנה יהיה שיפור - - -

לא. הוועדה מתחילה עכשיו להתדיין, זאת אומרת עכשיו בשרה נכנסה רק לתפקידה, היא הציבה את היעדים ובעקבות זה התגבש המהלך האסטרטגי הזה שכולל את כל הגורמים המעורבים, כולל גופי החברה האזרחית שחלקם כבר דיברו פה ושהם יהיו שותפים כמובן במהלך הזה ואז חוץ מהשלב הראשון של מיפוי של מה שקיים גם בתוך משרד החינוך ומערכת החינוך, גם על ידי גופים אזרחיים שאינם מתוקצבים בפעילויות שהן לא מתוקצבות על ידי משרד החינוך, על מנת לדעת מה הצרכים.

אבל אני אגיד לך מה, למה אני חותר.

כן.

אנחנו למדנו שבעצם בניית תקציב מתחילה בחודשים מאי או אפריל. אם אתם רק בעוד חצי שנה תבואו עם מספרים וכולי, אז אולי רק בשנת 2023 נראה מימון ולכן רציתי לדעת אם אפשר לקצר את תהליך המיפוי וחשיבה כוללת, רוב הדברים ידועים וזאת על מנת שאנחנו כאן בוועדת החינוך נוכל לשמוע את מסקנותיכם נגיד בסוף חודש מרץ. שלושה חודשים אינטנסיביים על מנת לדווח לכנסת איך אתם הולכים באמת למנוע גזענות על מנת להעצים אותך אני מבקש את קיצור הזמן. יש מצב?

אני מסכים שיש צורך בפעולה מהירה ובקיצור הזמן. אבל אנחנו רוצים בכל זאת לעשות אותה בצורה יסודית.

כן אבל אז אתם מפסידים שנה. שמעתם שכבר השנה הזאת המכרז לא הוצא.

הכוונה היא שאת ההמלצות אנחנו בעצם נוכל כבר ליישם אותם והכוונה היא גם להקים וועדת יישום קבוע בתוך משרד הבריאות, וועדת היגוי קבועה דלא הייתה עד היום ואלו חלק מן ההמלצות של דוח מבקר המדינה ולצורך כך בעצם ההמלצות, זה חוץ מהתקציב, אני לא מדבר על התקציב שקיים היום לפעילויות הללו, שתיכף אנחנו נפרט אותו ונדבר גם על המכרז. אני מדבר מעבר לדברים האלה, לראייה היותר כוללת שהיא תהיה רלוונטית כמובן לשנת הלימודים הבאה כיוון שעכשיו נעשה תכנון.

רגע שנייה, אני מבין. בבקשה מוסי.

אני לא הבנתי עדיין, על כל מה שאתה שואל אדוני היושב ראש אלו שאלות ותשובות מצוינות אבל עוד לא הבנתי לפני זה, מה קורה השנה וכמה כסף יש? זו שאלה פשוטה. מבחינת הקריטריונים האלה אני לא יודע, אולי לא הבנתי.

אני מציע שהנציגות, מנהלת המטה לחינוך וחיים משותפים ופה נמצאת הנציגה של המטה שהן יענו לגבי המכרז הספציפי שיצא ומה כלול בו.

אוקיי.

דניאלה?

אז אני רוצה להתייחס. מבחינתנו התקציב של המטה הוא אותו התקצוב שהיה גם בעבר והוא לא משתנה. בסך הכל אנחנו צריכים להבין שהיינו בתקופה שבה לא היו תקציבי מדינה, היו גם קיצוצים רוחביים בכלל משרדי הממשלה, כולל משרד החינוך ובתוך משרד החינוך בכל היחידות.

יחד עם זאת, אני רוצה שוב לחזור ולהתייחס ולהבהיר. אנחנו, מבחינתי החיפזון הוא מהשטן וזה אומר שאם אנחנו פעם אחת ולתמיד רוצים להכין תוכנית שתעמוד על הרגליים ושתהיה אכן תוכנית משמעותית וזה מה שהמשרד לקח על עצמו לעשות, אז אנחנו מבקשים מכולם לתת לנו את האפשרות לקחת את הזמן, שהוא יהיה לכל היותר עד סוף שנת הלימודים הנוכחית ולהכין תוכנית שהיא תוכנית שעומדת ברורה עם עוגנים, עם תאריכי יעד, עם אפשרויות מדידה ועם דרישות תקציביות מתאימות. כמו שאמר עו"ד אייל רק, המשרד לקח או השרה בעצם לקחה על עצמה את נושא החיים המשותפים כיעד.

אבל אתם, סליחה שאני מקשה עלייך. אבל אנחנו אחרי אירועי חודש מאי 2021, שאומר לנו שאין לנו זמן ושהיינו צריכים לפעול בתחום הזה מזמן. יש לנו דוח מבקר המדינה כפי שאמר חבר הכנסת טור פז פה, מאוד מאוד חמור ומדובר בשנה שהפסדנו. אז מבחינתי אתם צריכים לתת כפול בשנה הבאה לנושא וזה לכאורה לא נושא סתם ויש לנו מישהו שעוסק בזה כבר שנה ואין לזה בסיס. אז אני לא מבין את הצורך. אני פשוט עוסק בזה ואני גם מקים תוכניות חינוך, אני פרופ' וכולי. אפשר תמיד לעשות את המושלם, אבל לפעמים הטוב גם אפשר לעשות אותו בתוך חודשיים או שלושה.

אז דבר ראשון, אני מבקשת לאפשר לנו את הזמן. אבל אני רוצה לומר משהו, אתם לקחתם רק את תקציב המטה ולקחתם רק אותו ובאתם ופירטתם אותו לחלקים. המשרד עובד על נושא החיים המשותפים ביחידות משרדיות נוספות.

איפה?

מנהל החברה והנוער מקצה תקציב, במנהל הפדגוגי יש מסעות של אנשי חינוך כך שזה לא רק תקציב של שני מיליון. לעניין החיפזון, כל מה שקשור שמבצע שומר חומות הוא לא התרחש רק בבתי הספר, הוא התרחש במדינת ישראל והוא התרחש כלפיי כלל הציבור. פוגרומים, אולי לא פוגרומים, אבל פרעות בין אם זה ערבים ביהודים ובין אם זה ערבים ביהודים נעשו בכל המגזרים. ההשקעה היא לא רק השקעה תקציבית, אלא יש כאן יחידות כמו שפ"י שנכנסו לתמונה ונעשתה ועדיין נעשית פעילות מערכתית. האם צריך לעשות יותר בערים מעורבות? אין לי ספק. אנחנו בעצם משכנעים פה את המשוכנעים. אבל האם אפשר כבר מעכשיו לבוא ולהגדיר תקציבים? לא לפני שמערכת החינוך תבנה את - - - לא תהיה הקצאה וזה צריך להיות ברור.

אבל זה ברור מה את אומרת, עכשיו זה ברור מה את אומרת. עדיין, יש דבר שעדיין לא ברור לי. זה ברור מה את אומרת אבל זה גם ברור לי שזה לא הגיוני. אם אתם רוצים זמן לגבש מכרז של הצרכים שלכם ושל הקריטריונים שלכם כפי שאמרת.

לא.

עדיין, בינתיים צריך להעביר כסף לשנת הלימודים הזו. אני גם תוהה איך ייתכן שהיו שני מיליון ₪, העברנו שני מיליון ₪ ועדיין הסכום הוא שני מיליון ₪? זאת אומרת, מישהו לפני זה קיצץ לאפס ואנחנו סך הכל החזרנו את הסכום לאותם שני מיליון ₪ כפי שהם היו.

אני גם, אני חייב לציין. אולי זו לא כוונתך אבל אני חש שאננות, אין לי מילה אחרת. אני חושב שהיחסים בין היהודים והערבים בישראל הם במצב של משבר ואת אומרת, אם אני מבין אותך נכון, שתעבור יותר משנה מאז מאי 2021 עד שמשרד החינוך בכלל יציג תוכנית וכולי וזה יעבור יותר משנה מאז שממשלת השינוי התחילה לעבוד. אז אני לא יודע אם עובדי משרד החינוך באמת נאמנים לרוח המפקדת שבהחלת הייתה מצפה לדעתי ואני אשאל אותה אולי בשאילתות, אם לוח הזמנים שאתם מציעים הוא סביר לאור ההצלחה.

קודם כל אני לא יודעת מה אתם העברתם, אני מדבר על תקציב שהוא התקציב שלנו ושהוא מתוך בסיס שאנחנו מקדמים אותו, נתחיל מזה. אז אני לא יודעת מאיפה השני מיליון ₪ שהיו או התאדו או כל דבר אחר. אני חוזרת ומזכירה שלמערכת החינוך כן מטפלת והקצאת משאבים כן נעשתה והקצאת המשאבים הזאת היא משאבים גם בכוח אדם, גם בהדרכה, גם - - - .

אבל שמעת פה תיאור מחפיר, שהכסף האמיתי שהולך לזה הוא ממשלות זרות. סליחה אני מבקש אני הוא זה שמנהל את הדיון. ויש לנו מידע שהוא באמת נכון שממשלות אחרות מתקצבות פי כמה וכמה מאשר מדינת ישראל, אף על פי שזו הבעיה שלנו ושהצרכים שלנו ישנם בתי ספר שמחכים למענה מגבעת חביבה ולארגון עצמו אין את המשאבים. אז אני שואל אם באמת זה היה חשוב למשרד החינוך, לא יכולתם להגיע מעבר ל-1.8 מיליון ₪? הרי אני מלמד תקצוב באוניברסיטה והדרך הכי ברורה לדעת מהם הערכים של משרד זה לבדוק את התקציב ובינינו, זה זלזול היקף מימון שכזה וגם אם יש עוד יחידות וכולי, את לא יכולה אפילו לפרט לנו איזה סכומים יש לנושא הזה של חיים משותפים. אני לא שמעתי מספרים נוספים.

אני יכולה לומר שבמנהל חברה ונוער יש בערך שני מיליון ₪ שמוקצים לנושא הזה וכן התקצוב של - - -. לשאלה לגבי המכרז, אנחנו לא צריכים מכרז חדש על מנת לייצר תוכנית עם תאריכי יעד ותפוקות ותשומות - - - ותקציבים. כך שכל הסיפור של "אין מכרז" לא קיים כסיפור שעומד בפני עצמו. אני לא, אני מוטרדת בדיוק כמוכם מנושא החיים המשותפים וזה ברור לכולנו שאנחנו כרגע באותו צד. אנחנו לא תוקפים אחד את השני לגבי הצורך בטיפול בנושא. האם הנושא יטופל? התשובה היא כן. מיד כשהתחיל מבצע שומר חומות מנכ"ל המשרד דאז מינה וועדה, ברשותה של ראש המנהל הפדגוגי עם אותה תוכנית שכללה את כל השותפים בתוך המשרד והתחילו פעולות. מבחינתי, אני מבקשת להזכיר שלא התחיל במדינת ישראל כי אנחנו היינו במספר מערכות של בחירות ולא ניתן להקצות תקציבים כאשר אין תקציבים. כרגע יש לנו שנה - - - ברוך השם, הוגדרו תקציבים ואני סמוכה ובטוחה שהשרה נערכה והיא רוצה לקדם את הנושא והיא תקצה לנושא הזה תקציבים והאנשים שנמצאים כאן בדיון – גם אם מרחוק וגם אם מקרוב ונכחו כבר בפגישות שהיו במשרד שאמרו ודיברו בעצמם על הרצון שמשרד החינוך יקדם את הנושא, כולל הקצאה תקציבית.

אני רוצה בכל זאת התייחסות לשאלה של חבר הכנסת מוסי רז, האם אתם מתכננים להגמיש את הקריטריונים, כי הרי מדובר בצמצום שהוא די חד במכרז הנוכחי ולפחות ללמד אותנו למה זה יותר נכון לצמצם עד כדי כך.

מכרז הוא מסמך משפטי. מבחינתנו אנחנו הגדרנו ותלינו במשותף. קודם כל אני מבקשת להבהיר שיש תקנה גם במנהל חברה ונוער שכאשר גופים זכאים ורשאים להגיש גם לשם את בקשת התמיכה שלנו וככל שזה לא מתאים לרוח המכרז הנוכחי ואחרת אפשר לפנות גם ל - - -

אז את אומרת שאפשר לפנות גם.

רגע שנייה, שנייה. המכרז הנוכחי הוא מכרז שבעצם מקבל חינוך לשותפות באמצעות לימוד משותף. אנחנו רואים את הנושא הזה כחשוב ובגלל זה אנחנו רוצים להרגיע את כל האחראיים שכל הטיפול בנושא באופן הדרגתי הוא גם במערכת החינוך. זאת אומרת, זה לא שאנחנו נטרלנו אותו, חשוב לי שזה ייאמר, אלא שאנחנו בעצם מבקשים להכשיר את צוותי החינוך שלנו, אנחנו יודעים שלימוד משותף מאפשר - - - משותפות ועבודה מתמשכת של סגלי החינוך ושל עמותות עם התלמידים וכאשר בעצם גוף שיקבע במכרז הזה, אחרי שלוש שנים לא אמור להמשיך עם אותם בתי ספר. היום גופים ומוסדות נכנסים בדרך כלל לבתי ספר שאנחנו קוראים להם "המשוכנעים", עושים את התהליך כי הם - - - את התהליך. אנחנו רוצים להרחיב את התהליך הזה, כל מערכת החינוך תיכנס לאט – לאט, כל אחת מהמקום שבו היא נמצאת לאט – לאט לתוך התהליכים, כאשר בית ספר שהתחיל את המהלך הוא גם ימשיך אותו, יחד עם העמותה עד שאנחנו - - - להמשיך.

אני רוצה לקטוע אותך. תודה רבה, יש לנו כאן נמצאת איתנו גם מיכל נמני ממשרד החינוך, את רוצה להוסיף משהו?

אני אשמח גם לשאול משהו אחר כך.

אני אתן לך אבל יש שניים או שלושה שביקשו לדבר קודם. כן בבקשה. רק תסבירי מה תפקידך בכוח.

טוב, אז אני מיכל נמני ואני מדריכה במטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים. אני עובדת תחת דנה. המטה בעצם, המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים מקדם גם פעילויות באופן עצמאי וגם פעילויות מול גופי חברה אזרחיים ומקיימים שיתוף פעולה פורה עם גופים של חברה אזרחים ועם גבעת חביבה. לאורך השנים היה שיתוף פעולה פורה ויהיה הלאה ובעצם המכרז, כמו שדנה ציינה הוא נועד להסדיר את כל הנושא של העבודה גם מול הגופים וגם עקב פרסום המסמך המכרז לפיה המורים בעצם יעברו הכשרה וזה גם מראה את המחויבות גם של המשרד. המורים יעברו הכשרה.

בבקשה, את רוצה להתייחס לשואלות שעלו?

כן.

מוסי רצית לשאול אותה משהו?

כן. אני רוצה לשאול, אני מרגיש שלא קיבלתי תשובות לאף אחת מהשאלות שלי.

לא קיבלת.

אולי בגלל שאני אחרי לילה ללא שינה אני לא שומע טוב אבל לא שמעתי תשובה. אני שאלתי ככה, ראשית לגבי הסכום, אם העברנו שני מיליון ₪, איך זה שיש רק שני מיליון ₪? מה? זה רוקן קודם? שנית לגבי התנאים, התנאים הם מאוד ספציפיים – לימוד, מקצועות מאוד ספציפיים וזה נראה לא טוב כי ככל שעושים יותר ספציפיקציה אני לא רוצה להגיד שום דבר, אבל זה נראה לא טוב בעיניים ציבוריות של מנהל תקין זה נראה מאוד מאוד לא טוב. למה לעשות את זה? אז אמרו לנו כן, ברור לי שמכרז זה מסמך משפטי, אבל מדוע עשו מכרז כזה? והשאלה השלישית, שגם עליה לא קיבלתי תשובה, היא מתי אפשר לקבל את הכסף? עכשיו מחכים לקריטריונים ולמכרז, האם זה יהיה בשנה הזו, האם זה יהיה בעוד שנה? אף אחד מהדברים האלה לא ברור. קיבלתי הסברים יפים, מלומדים, משכנעים גם למה רצוי לעשות את זה, אבל מה קורה עכשיו? אני לא מקבל תשובה.

מיכל נמני, את יכולה להתייחס?

אז גם, המכרז יצא כמו שצוין בחודש דצמבר ויש את סדר הזמנים של - - -

מי קבע שזה יהיה המכרז ולמה? איך זה שהוא השתנה? למה הסכום נשאר אותו הסכום על אף שהועברו 2 מיליון? למה הספציפיקציה הזו, מי קבע את כל זה?

אז לצורך העניין בעצם היו מיזמים משותפים בעבר וכדי להסדיר את כל הנושא יצא מכרז שהוא מתעסק בנושא של הלימוד המשותף, שהלימוד המשותף הוא לא רק לבתי ספר מסוימים כפי שצוין פה, הוא גם לכלל – גם לבתי ספר שהם חלשים או חזקים יותר וזה לא הספיק, לא מתמקדים ויש גם את ההיבטים.

אבל מי החליט ועל סמך מה, כל מה שאמרת עכשיו, יפה כבר הבנו. מי החליט ועל סמך מה לעשות את זה?

הוחלט לצאת.

הוחלט זו לא תשובה. מי זה החליט? מנכ"ל איזה משרד?

מי הגיע להחלטה.

אני חושב חברי שכנראה לא תקבל תשובה. יש עוד שני דורים למרות שאני רציתי לתת לך עוד קצת זמן. אבל עורכת הדין מיכל גורן שפונה אלינו מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה מבקשת לדבר. יש לך שתי דקות בלבד וזה על סטופר משום שאני מתכוון לסיים את הדיון בשעה 14:30.

בסדר, תודה רבה זה יקח לי אפילו פחות משתי דקות.

יופי.

אני חושבת שכולנו הסכמנו על חישבות העניין הזה ומעבר לפגיעה בתוכנית של התקציב שכבר קיימת הבעיה היא יותר גדולה מבחינתנו ושוב אני מחזירה לדוח מבקר המדינה וגם לדוח וועדת פלמור שעסק במיגור הגזענות כלפיי יוצאי אתיופיה. זה בעצם, יש כאן בעיה אקוטית לפנינו ויסודית של כך שתוכניות כאלה הן באופן כללי וולונטריות, כלומר בית הספר יכול להחליט האם להכניס את מספר השעות הזעום הזה לתוך בית הספר או לא ואז, כשהוא מחליט להכניס אותן אז יש לנו את הבעיה של התקציבים. אבל אני חושבת שצריך להסתכל על זה עוד לפני זה ולהכניס את התוכנית הזו כפי שהמליצו למעשה גם בדוח מבקר המדינה בשנת 2016 וגם בדוח וועדת פלמור, להכניס את כתוכנית ליבה וכלימודי יסוד. אני חושבת שחשוב לתת גם על זה את הדעת.

זו נקודה מצוינת. אני מקש הערות אחרונות של הגברת מיכל סלע, בבקשה. את צריכה לבוא אלינו. יש לך דקה.

אז ממש רק דקה. מהדברים שנאמרו, אני מבינה שמה שמצופה מאיתנו כרגע זה לבטל את כל מפגשי הנוער שיש השנה מינואר ועד יוני, אלפי בני נוער, כי זה רוב השנה ואתם יודעים את זה שהיו חגים וזה. רוב השנה זה ינואר עד יוני. אני אמורה לבטל עכשיו את הכל כי אני בעצם מקבלת תשובה ממדינת ישראל שהיא לא מעבירה שקל למפגשים בשנת הלימודים הנוכחית, שהיא השנה הכי קריטית אחרי אירועי חודש מאי 2021. אני רוצה לדעת אם לבטל או לא, אני רוצה לדעת אם אנחנו יכולים לנהל את הכל כמו שתוכנן.

כמה כסף היית צריכה על מנת לנהל ולקיים את כל המפגשים שאת רוצה בנושא?

קודם כל אנחנו משקיעים ומביאים מפילנתרופים, שזה מאוד קשה לתחום כזה שהוא נתפס כתחום שהוא באחריות המדינה. אנחנו מביאים מהם הרבה יותר כסף מאשר אנחנו מביאים ממשרד החינוך.

הבנתי, אבל כמה את היית צריכה כדי.

בשנה שעברה גבעת חביבה קיבלה כחצי מיליון ₪ מתוך התקנה הזאת, אוקיי?

אוקיי.

על זה הסתמכנו באופן עקרוני שבטח משרד החינוך יקח איזו שהיא אחריות.

סליחה כן? אבל שה פירור יחסית לצרכים. רצית להשיב רק ואז אנחנו נחתור לסיום הדיון.

מיין את זה חבר הכנסת מוסי רז, שזה לא מקצועות ספציפיים מדויקים אלא שיש מנעד יותר רחב וגם יש היבטים חברתיים בתוך כל המהלך של הלימוד המשותף, אבל הלימוד המשותף הוא סביב תחום - - - ולא מקצועות ספציפיים מסוימים. אבל יש מגוון רחב של מקצועות שניתן לעסוק בהן בלימוד משותף.

אז בעצם מה, מה התשובה לשאלה של מיכל, השנה לא ישוחרר כסף? לא יהיו מפגשים?

כסף ישוחרר השנה? מתי באמת מישהו שמשתתף במכרז וזוכה בו יוכל לראות את הכסף?

ברגע שאנחנו עכשיו הולכים לפי המהלך.

זו לא תשובה. תשובה זה מרץ, אפריל, מאי.

אנחנו צמודים ל - - -

אז אין לך תשובה. אוקיי אני מבין.

סליחה, אני רוצה לסכם את הדיון ככה. אני חצי שנה בכנסת ועוד לא הייתי בדיון שהוא כל כך מתסכל. בדיון הזה עלו שאלות מאוד ברורות שנכתבו וממליאת הכנסת הביאו את זה לדיון ומשרד החינוך הגיע לא מוכן. אין לנו תשובות בסיסיות ולכן הסיכום שלנו יהיה כדלקמן:

1. ועדת החינוך של הכנסת רואה בדאגה את הצמצום בתקצוב התוכניות לחיים משותפים וצמצום הקריטריונים או היקף הפעילות של התוכניות הנ"ל.
2. הוועדה גם רואה בקצב העבודה של משרד החינוך כבעיה כה אקוטית ולא מספקת. סגל הוועדה בהחלט חש שהיקף המאמץ שניתן לנושא זה איננו משקף את מדיניותה של השרה עצמה, אשר הגדירה את נושא הדיון כנושא מרכזי ולכן, הוועדה מבקשת שעד סוף חודש מרץ 2022 יועבר לה דיווח על התוכנית הגדולה והמתחללת שהוזכרה היום בדיון, זאת על מנת שנוכל לעמוד על זה ואולי לקבל אפילו מספרים שיש סיכוי שיכנסו לתקציב המדינה.
3. לפני שייעשה כן, הוועדה מבקשת שעד סוף חודש ינואר תוגש בפני הוועדה תשובה לשאלתו של חבר הכנסת מוסי רז לשאלתו שעלתה בדיון והיא מתי הארגונים שמשתתפים במכרז עתידים וצפויים לקבל את הכס, בתקווה שזה יתוקצב לכל היותר עד חודש מרץ. אוקיי?

הם צריכים לדעת את זה. ועוד דבר, נזרקו עוד כל מיני יוזמות ואנחנו רוצים לראות רשימה מפורטת של שלל התוכניות לחיים משותפים, לא רק מכרז נוכחי – במידה ויש עוד דברים אנחנו רוצים שיבואו לידיעתנו ואם אין אז מהי היוזמה וכמה כסף יש שם.

4. כנקודה אחרונה הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לשקול הנגשת והרחבת הקריטריונים במכרזים וזאת על מנת לתת מענה לצרכים החינוכיים הדחופים של כל תלמידי ישראל – ערבים ויהודים כאחד.

אתה רוצה להוסיף משהו לסיכום מוסי?

אני חושב שהסיכום הוא טוב, מלבד זה שאני פשוט חושש מאוד שמשמעות הדברים ששמענו שנאמרו כאן היום זה באמת שאין השנה, פשוט אין השנה את התוכנית הזו של חיים משותפים.

אז אולי נוסיף לזה?

ואני הייתי רוצה והייתי מצפה שהתשובות לשאלות יגיעו בשעה של הדיון, עד השעה 14:30. אבל למה בסוף חודש ינואר 2022?

אני חושב שאתה צודק. אני מתקן את הסיכום. עד ה-15 בינואר, תוך שבועיים אנחנו רוצים לדעת מתי המכרז יצא לפועל ומתי כספים יחולקו, אם זה ניתן בכלל וגם שאלה על מה שנאמר פה, מי החליט שבעצם התקציב יקוצץ ויסתמכו על כספים קואליציוניים על דברים שהם כלל בעצם צריכים להיות בתוכנית הליבה של משרד החינוך. רות את רוצה להוסיף משהו לסיכום?

אני חושבת שהמענה צריך להיות אפילו עוד יותר ספציפי מזה אם אפשר, פשוט לתת מענה לארגונים הספציפיים שקיבלו בעבר והסתמכו על זה גם אם התשובה ואני מאוד מקווה שהיא לא תהיה שלילית אבל לפחות משהו קונקרטי, שהם יידעו (הארגונים) איפה הם עומדים. כי כרגע יש חוסר בהירות טוטאלי לגבי מה לעשות השנה. לא רק לגבי המשך ומכרזים וכיוצא בזה. כי אתם מתכננים באמת דברים חשובים וטובים, אבל פשוט לתת מענה. הרי יש כמה ארגונים שקיבלו עד עכשיו כסף מתוך השני מיליון ₪ שתוקצבו לשם כך. אני מינחה שהם כולם יוצאים מנקודת הנחה שיש המשך ויש תקצוב.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע היום. אני מקווה שלא תרגישו שתקפנו אתכם, אני מקווה מאוד שאתם דווקא תרגישו שאנחנו הצלנו אתכם וחיזקנו אתכם. כי מישהו אולי שם למעלה במערכת לא מספיק מעריכה את החשיבות של תוכניות חינוכיות לחיים משותפים. בזאת אני נועל את הישיבה ואני רוצה להגיד תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.