פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



19
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
13/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 27
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021), שעה 10:00

דיווח השרה לשוויון חברתי על פעילות משרדה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
יסמין פרידמן

ענבר בזק
טטיאנה מזרסקי
שרון רופא אופיר

השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן
אווה מדז'יבוז - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

הדס בן אליהו - מנהלת 'יודעת' - מרכז ידע נשים ומגדר, מכון ון ליר

אורית סוליציאנו - מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת

שני בר טוביה - ד"ר, מקדמת מדיניות, ארגון א.ס.ף

אבישג עוזרד - מנהלת תחום חקיקה ומדיניות, מרכז רקמן, אונ' בר אילן

תמר שוורץ - מנכ"לית "רוח נשית"

ורד ששון - יו"ר איגוד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

נעמה זרביב - מנהלת עמותת שוברות שוויון

דלית אזולאי

עופרה ארגס – חבר תרגומים

דיווח השרה לשוויון חברתי על פעילות משרדה

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, היום ה-13 בדצמבר 2021 והיום מכבדת אותנו השרה מירב כהן, השרה לשוויון חברתי, כדי לשמוע לפי סעיף 123.ז.1 לתקנון הכנסת אשר קבע כי שר שענייני משרדו נדונים בוועדה קבועה המנויה בסעיף 100 יופיע בוועדה על ענייני משרדו אחת לכנס של הכנסת, בדיווח כאמור יסקור השר לפני הוועדה את פעולות משרדו, את תכנית העבודה של המשרד ואת אופן ביצוע תקציב המשרד. כמו כן ישיב השר לשאלות של חברי הוועדה לרבות שאלות שהועברו מראש.

ברוכה המצטרפת, כבוד השרה. האמת זה חידוש בכנסת ישראל שקרה בכנסת ה-23. כל משרד אמור לתת דיווח לוועדות ואני בטוחה שהמשרד לשוויון חברתי אשר עוסק בהרבה מהנושאים הקריטיים לוועדה פה ולעבודת הוועדה, אמנם חברי או הצוות של המשרד הבכירים של המשרד, גם הופיעו בוועדה ודיווחו, אבל אני חושבת שזו הזדמנות טובה גם לשמוע מהשרה לא רק סקירה של מה נעשה אלא מה מתוכנן, מה המדיניות שברצון השרה להוביל בכל הנושא של שוויון מגדרי, בנושאים שעמדו ולא הייתה בהם התקדמות עד עכשיו, יש הרבה נושאים שגם כן הייתה בהם התקדמות ונשמח לשמוע עליה.

אני מבינה שהקדשת לנו 40 דקות כבוד השרה, למרות שהאמת רצינו שהדיון ייתן אפשרות לכמה שיותר גם לארגונים וגם לחברות הכנסת שמכבדות אותנו גם היום בנוכחותן, להעלות את השאלות. אני מאוד מקווה שאם יהיה צורך להוסיף לזמן הזה ונקיים את הדיון בצורה הכי מאפשרת. בבקשה כבוד השרה.

בוקר טוב לכל חברות הכנסת, אני רואה פה רק חברות כנסת. אני מקווה שבדיונים אחרים מגיעים גם גברים.

לא כל כך הרבה.

אז קודם כל יישר כח על התהודה ועל ליווי הנושא בצורה מאוד מקצועית ועקבית לך, יו"ר הוועדה, אני יודעת שזה באמת באמת בליבך, עוד לפני שנכנסת לכנסת ואת ממשיכה את זה ואנחנו מדברות ועובדות גם בין הדיונים או בעיקר בין הדיונים.

כן.

אני אתייחס לנושאים שאתם מבקשים שאתייחס אליהם ואני גם אתן סקירה של הפעילות שניתנת היום במשרד לשוויון חברתי וגם ברשות לקידום מעמד האישה.

נתחיל עם התקציב המגדרי, שזה נושא שאנחנו מאוד מחויבים אליו, גם ברמת ניתוח השימושים של השירותים השונים שניתנים במשרדים, שירותי הקצה וגם ברמת הייצוג של נשים במשרות ותפקידים בכירים במשרדי הממשלה השונים. אז יש לי פה שני כובעים, קודם כל, הרשות לקידום מעמד האישה עושה עבודה מול כל משרדי הממשלה לבדוק את הפרמטרים האלה וגם אנחנו כמשרד ממשלתי גוזרים על עצמנו להוות דוגמה ולעמוד ביעדים שאנחנו מצפים ממשרדים אחרים לעמוד בהם.

אז קודם כל מבחינת המשתמשים, או יותר נכון המשתמשות בשירותי הקצה, אני יכולה להגיד, למשל אם ניקח את תחום הליבה שלנו שזה זקנים, ברוב השירותים שאנחנו מספקים היום כמשרד, המשתמשים הם למעשה משתמשות, למשל פרויקט כיתות ותיקים שלנו, 76% מהמשתמשים הן נשים. קשר רב דורי, 70% נשים, דרוש ניסיון שזו תכנית שמתעסקת בתעסוקה, זה בעיקר לנשים. אגב, אני חושבת שבתחום הזקנה זה גם מאוד מתבקש כי תוחלת החיים של נשים היא ארוכה יותר ואז אנחנו באמת רואים בגילאים האלה, כשהולכים לבתי אבות, לדיורים מוגנים וכן הלאה, הרבה יותר נשים. באמת תוחלת החיים היא גבוהה יותר.

במשרד לשוויון חברתי אני יכולה להציג לכם נתון שבדקנו את שנת 2020, מתוך 17 משרות בכירות, 11 היו נשים, שזה ייצוג טוב. בהמשך אווה מהרשות לקידום מעמד האישה וגם משה מהמשרד יוכלו לפרט את זה יותר.

אני רוצה לעבור לסקירה כללית של הפעילות שלנו. אנחנו מתמקדים, התחום הוא מאוד רחב ובתכנית העבודה המשרדית בחרנו מספר נושאי ליבה להתמקד בהם במטרה לחולל בהם שינוי. הנושא הראשון זה תפקידים בכירים וייצוג הולם. אז קודם כל העברנו בממשלה החלטה שמחייבת ייצוג הולם של נשים במשרות בכירות. זאת אומרת היום כשמסתכלים על המגזר הציבורי, רוב העובדים הן למעשה עובדות אבל לצערי, כשמסתכלים על המשרות הבכירות ביותר, שם הייצוג הוא בחסר.

לכן אנחנו העברנו החלטה שקובעת שאנחנו רוצים 50% ייצוג של נשים במשרות הבכירות, ואנחנו עכשיו בימים אלה נמצאים בתהליך עבודה עם נציבות שירות המדינה כדי לאסוף את הנתונים ולהבין כרגע איפה אנחנו עומדים, כאשר אנחנו לקחנו על עצמנו לדווח לממשלה איפה זה נמצא.

יותר מזה, אנחנו בתהליך עבודה מול הנציבות לאשר כלי אגרסיבי שיש שמתנגדים לו, בממשלה זה לא עבר בקונצנזוס, שיאפשר לנו במקרים קיצוניים של משרדי ממשלה שלאורך שנים ולאורך זמן למרות התרעות, עדיין לא ממנים נשים, יאפשר לנו במצבי קיצון לחייב משרד לייעד משרד לאישה. זאת אומרת, זה מצב שאנחנו מאוד לא רוצים להגיע אליו כי זה כלי שבמהותו המטרה שלו הרתעתית, אבל חשוב שתהיה את ההרתעה הזו כדי שיהיה שלב מסוים אחרי שנתנו זמן היערכות ונתנו התראות, אם המשרד ממשיך לא לתת ייצוג לנשים יהיה לנו כלי יותר אגרסיבי לקיים.

האמת, בפרסומים שהיו בשבוע שעבר כיכב משרד התחבורה עם 2% משרות בכירות לנשים. אני חושבת שאפשר להתחיל משם.

כולל השרה?

לא. זה תפקידים בכירים. זה לא משרות אמון ולא נבחרי ציבור.

זה משרות של הנציבות.

בדיוק. אז זה חלק חשוב, אנחנו עובדות כדי לקדם את מאגר קורות החיים שלנו לנשים שבעצם הפיתוח שאנחנו עושות שם זה גם כדי לשפר את התשתית הטכנולוגית של המאגר וגם כדי לשפר את השיווק שלו. אווה מנהלת הרשות בטח תרחיב על זה, אבל המטרה היא בסופו של דבר להגיע לכמה שיותר דבר שהוא אינטראקטיבי ולא רק יירשמו אליו אלא גם ברגע שיש משרה שרלוונטית למועמדת מסוימת אז יהיה ממש ביקוש וזה יעודד יותר נשים להגיש את עצמן למשרות בכירות, אז יש שם גם עבודה שיווקית וגם עבודה טכנולוגית.

בכלל, ברשות נעשית הרבה עבודה. בכל פעם, כשיש נגיד פרס ישראל, איך אנחנו דואגות שיש מספיק מועמדות לפרס ישראל? נעשתה שם עבודה מאוד גדולה והועברו המלצות ופנינו לנשים שחשבנו שראוי שיגישו את עצמן, והצענו עזרה בלהעביר את ההמלצות וכן הלאה. זה בכל הדברים שקשורים לייצוג הולם.

החלק השני בתכנית העבודה מתייחס למיגור האלימות והטרדות מיניות. אז קודם כל אנחנו מקדמים את החקיקה של אלימות כלכלית שאני מקווה שבקרוב תגיע לכנסת. זה התחיל בממשלה הקודמת ונפסק בגלל הבחירות, אני מקווה שבקרוב נוכל להתקדם עם זה ולהגיע חזרה לכנסת. בינואר יעלה קמפיין למיגור הטרדות מיניות במקומות עבודה, זה חלק מיישום מסקנות ועדה שאווה ריכזה. בינואר עוד מהלך חשוב שיקרה יחד עם איריס פלורנטין ממשרד הרווחה, זה קול קורה ליועצות ברשויות המקומיות לקידום מעמד האישה, שהפוקוס שם גם יהיה פעילות בתחום מיגור האלימות, ובמקביל אנחנו פנינו, עשינו בדיקה באילו רשויות מקומיות אין ממונות על הטרדות מיניות ויצרנו שיח עם הרשויות המקומיות שבהן אין ממונות כאלה. זה בעיקר התמקד בחברה הערבית ואנחנו עושות עבודה שם, ובנוסף בקרוב אנחנו נקבל את הממצאים על הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה. על פי החוק הקיים הממונות במוסדות האלה מחויבות לדווח לרשות אחת לשנה, ביחד עם הוועדה.

כן. רק צריך לאחד את הטפסים.

אנחנו דווקא על זה ביחד.

נהדר.

התחום הנוסף זה התחום של חינוך לשוויון מגדרי. פה נעשית עבודה עם משרד החינוך, כאשר הפוקוס שהתחלנו בו זה דווקא חינוך לגיל הרך, ושם אנחנו בקרוב נוכל לצאת עם קול קורא לגנים.

יצאנו.

יצאנו אבל טרם פרסמנו אותו.

עוד לא פרסמנו את זה אבל יש בפריסה ארצית 70 גנים.

70 גנים מה?

70 גנים בפיילוט לחינוך מגדרי לגיל הרך. גילאים 3-6. יחד עם משרד החינוך, זה לא גנים עצמאיים, זה מה שנקרא חינוך חובה 3-6, חינוך לשוויון מגדרי בפריסה ארצית גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית.

ובנוסף אנחנו עושות שיתוף פעולה עם בית התפוצות, שלשם יגיעו תלמידים ותלמידות ויעברו הכשרות על נשים פורצות דרך בחברה הישראלית כדי להוות דוגמה, השראה לדור העתיד.

מעבר לזה, סוגיות שהן יותר כלליות, אנחנו עובדות על גיבוש תכנית עבודה כוללת בהתאם להחלטת האו"ם 1325 וגם להטמעת חשיבה מגדרית במשרדי הממשלה. בעצם ברוח החלטת האו"ם אנחנו נבנה תכנית חומש לרשות ולמשרד, שבעצם תזהה את הסוגיות הכי אסטרטגיות, כשברור שיהיה פה צורך בשיתוף פעולה בין משרדים, זה לא משהו שהרשות כולה תבצע אלא תתכלל, ואנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך של בניית עבודה גדולה, כדי שלא נתמקד רק בפרויקטים נקודתיים אלא נראה את התמונה בכללותה.

קיימנו דיון על הנושא הזה, אני שמחתי מאוד לפני שנה כאשר כבוד השרה ענתה לשאילתה שהגשתי והבטחת את הקיום. כדאי להזכיר, ההחלטה הזו התקיימה, אומצה על ידי הממשלה והפכה אותה להחלטה להקמת ועדת מנכ"לים ב-2014 ולפני שנה כבוד השרה הבטיחה שהולכים לעשות ואז נכנסנו לבחירות והוקמה ועדת המנכ"לים ואני הבנתי ממנכ"לית הרשות בדיון הקודם שבתחילת החודש שעבר, ב-8 או 9 לנובמבר כינסתם את הוועדה.

אחת השאלות המהותיות בנושא של 1325 שזאת החלטה שמתייחסת להשפעות הקונפליקטים המיליטריסיים על חיי נשים ואחד הדברים שנעשו עד עכשיו, גם בהחלטת הממשלה, שניסו לא להתייחס לנושא הזה. השאלה, ועדת המנכ"לים, כבוד השרה במדיניות שלך, אתם הולכים רק להתייחס, כי בדרך כלל במדינת ישראל התייחסו לשני דברים, לאלימות בתוך המשפחה נגד נשים ולייצוג הולם בתוך מוקדי קבלת ההחלטות. זה מה שלקחו מ-1325. האם הולכים גם כן להרחיב את היריעה ולהתייחס למהות האמיתית של ההחלטה הזו גם כן?

התשובה היא כן ואווה אחר כך תרחיב.

אני ארחיב עכשיו. קודם כל כמו שאמרתי לך, אכן כונסה הוועדה ונבילה הופיעה והיא ייצגה את הנקודה הזאת היא חידדה אותה והתייחסה לזה. המפגש הבא שמתקיים ב-22 לחודש הזה שזה בשבוע הבא בעצם, משתתפת בו גם השרה וגם כנראה שר החוץ, מובילים את זה משרד החוץ, זה מתקיים במשרד החוץ ושם הולכים לדון בסוגיה הזאת. השגרירה המיוחדת אביבה רז שכטר היא אחראית מטעם משרד החוץ והיא השגרירה המיוחדת לעניין 1325 והיא מובילה את התחום הזה.

ארגוני החברה האזרחית ישתתפו בכל הדיונים?

חשוב לי להגיד משהו על שיתוף הפעולה שלנו עם ארגוני החברה האזרחית. אנחנו בקשר שוטף ויום-יומי עם ארגוני החברה האזרחית, אגב גם הרבה מאוד בהקשרי חקיקה. אני יושבת בוועדת שרים לענייני חקיקה ולכן מגיעות לשם הרבה החלטות שיש להן השפעות על התחום המגדרי, אז אנחנו בקשר גם איתם, גם בהקשר הזה שזה כל שבוע, וגם במסגרת גיבוש תכנית העבודה קיימנו סבב של פגישות עם הרבה מאוד ארגוני חברה אזרחית, אנחנו בקשר שוטף.

אני אחדד שבמפגש הראשון הייתה המנכ"לית של איתך מעכי, והמנכ"לית של פורום - - -, יצא בנוסף במקביל קול קורא שיתוף ציבור לכל החברה האזרחית, ואנחנו מחכים בימים אלה לקבל את התשובות. במפגש הקרוב לא כי זה רק מפגש של משרדי הממשלה, ובמפגש לאחר מכן יופיעו גם חלק מהארגונים.

יופי.

אני רוצה להתייחס גם לסוגיה של התכנית שלנו לחברה הערבית ואחרי זה אני אשמח לפתוח להתייחסויות כדי לשמוע את הפידבקים שלכם. יש לנו את הזכות באותו משרד גם לקדם את תכנית החומש לחברה הערבית, תכנית מאוד גדולה וחשובה שיש שם הזדמנות להכניס חשיבה למען הנשים הערביות שסובלות מהרבה מאוד עוולות, וזה לא נעשה בעבר. אז קודם כל הקמנו צוות מגדרי שילווה את כל תכנית העבודה ואנחנו עכשיו בתהליך הסטטוטורי של למנות את כולם, שזה יהיה רשמי, רסמי, וההשפעה שלהם תהיה כמה שיותר גדולה. זה מאוד חסר, כי כשמסתכלים על הכל בלי דגש על העניין המגדרי הוא פשוט נופל בין הכיסאות, וכן נעשתה איזו שהיא בדיקה לגבי היקפי הנשים שמשתמשות היום בתכניות שתוקצבו במסגרת תכנית החומש, אז רואים שם מספרים שהם בסדר. נגיד, - - - המשאבים אנחנו רואים ש-50% זה נשים, בקולקטיב אימפקט זה 60%. אבל אני חושבת שדווקא בהקשר של תכנית החומש לחברה הערבית לא נכון להסתכל על זה ככה אלא ממש לעבור תחום- תחום עם צוות שזו הראייה שלו, זה החזון שלו.

את יודעת כבוד השרה, שאני חסידת הגישה הזו ואת האמת, אני עדיין זוכרת את הפגישה הראשונה שהתקיימה בינינו, עוד תחת הכותרת של 922, אני העליתי את הבעייתיות הזו שתכנית החומש, גם הקודמת, לא לקחה בחשבון באופן ספציפי צרכים מסוימים של הנשים ויש צרכים מסוימים. זה לא רק כמה הן נהנות מהתקציבים הקיימים אלא גם כן מלכתחילה, כאשר בונים את התכנית ואת החשיבה, ואז אני עדיין זוכרת גם שעלתה הצעה של הצוות המגדרי ואני שמחה לשמוע שהוקם הצוות הזה ואני מאוד מקווה שלצוות הזה יהיו סמכויות מעבר לייעוץ. כי אני יודעת מה קורה בתכניות האלה וביישום שלהן והרבה פעמים בחיבוק הדב שנותנים לתכנית הזאת.

תראי, כל הניהול של תכנית החומש לערבים, המקום של המשרד לשוויון חברתי הוא מקום של סמכויות רכות, של יצירת קונצנזוס עם המשרדים המקצועיים, בואו נגיע בהסכמה לדברים, כי הרי זו תכנית ששותפים לה 21 משרדי ממשלה.

נכון.

ברור שאנחנו לא באים למשרד התחבורה או למשרד החינוך או למשרד הבינוי והשיכון ומכתיבים להם מה בדיוק לעשות. זה שיח שהמטרה שלו בסוף להגיע לקונצנזוס ולכן גם אנחנו כמשרד לא באים ומנחיתים הוראות. אני חושבת שאין כל כך התנגדות לדברים, כמו שבכלל לא נותנים על זה את הדעת, זאת אומרת אנחנו אפילו לא במקום שבו אני יכולה להגיד לך 'יש שלושה דברים - - - '

וזה יותר גרוע.

זה יותר גרוע. זה מקום יותר התחלתי. כי הוויכוח הוא אפילו עדיין לא על מה אנחנו עושים אלא על זיהוי הדברים, הפרמטרים המשמעותיים שיכולים לחולל שינוי למען נשים.

נכון, אבל את האמת, בגלל זה יש למשרד, אני חושבת שהמשרד נכון יכול להיות שאין לו סמכויות, בוא נגיד - - -

לא, אגב אני אוהבת את זה. אני חושבת שזה טוב שזה מצריך מאיתנו להגיע לקונצנזוס עם המשרדים, כי רק ככה מייצרים פתרונות שהם ישימים בסוף. אני לא חושבת ש- - - אבל יש חשיבות לצוות הזה גם אם מבחינה סטטוטורית הוא לא מחייב. זה מה שאני אומרת.

כן, אבל לצערי גם, אני בטוחה שאת ראית גם את הפרסומים שהיו בשבוע שעבר, למשל בעניין תקציב המדינה. תקציב המדינה, כאשר מנתחים אותו, המצב הוא ממש בעייתי.

נכון.

בעייתי. למרות כל ההצהרות, לא חשוב אם אני מסכימה עם ההצהרות האלה או לא, ואני לא, כמה התקציב הוא חברתי וכמה התקציב הוא מנסה לפתור בעיות. התמונה כאשר מנתחים את התקציב, היא מאוד מאוד עגומה.

אני מסכימה.

השאלה איך מתכננים לתקן את המצב הזה כי להגיד את האמת זה מאוד מעורר דאגה, כאשר גם התכנית שהיא תכנית כוללת, אבל גם התקציב הוא לא לוקח. דעתי ידועה אבל זה לא חשוב, מה שחשוב עכשיו זה איך מתקנים את המצב שנוצר.

מסכימה. בהקשר של החברה הערבית והתכנית ברשויות הערביות, אנחנו פשוט נקים צוות שילווה את כל התכניות בכל משרדי הממשלה ויתניע את האינטרסים ואת הצרכים של הנשים בתוך תכניות העבודה. פשוט צריך להתחיל לעשות את זה. מה שאני אומרת זה שאפילו זה עדיין לא נתקל בקשיים פרקטיים כי עדיין לא מופו הנקודות הקריטיות. אנחנו בשלב יותר התחלתי מזה ואני מסכימה איתך שהמצב הוא מאוד לא טוב, זה מצריך עבודה קשה ודחופה. אני לא באה לייפות את המציאות.

אני לא ציפיתי שאת תייפי. אני חושבת שהמציאות היא ברורה, השאלה מה הפתרונות. השאלה איך אנחנו מתקדמים משם.

נכון. יש פה את אווה ומשה שאני דווקא מציעה אולי שהם ישיבו בהתאם לדברים שמעניינים פה אתכם ושלא נעשה סקירות עכשיו על מה שהנתונים שיש לנו, בלי שום קשר לסוגיות שאתם רוצים להתמקד בהן.

אני רוצה לתת לחברות הכנסת אם הן רוצות להתייחס.

עדיין לא. אני מקשיבה. חשוב לי לשמוע.

אני גם באתי לשמוע, תוך כדי כבר יש לי כמה הערות. אבל שוב אנחנו חוזרים לשיתופי פעולה גם בין משרדי ממשלה וגם בין מרכז לשלטון מקומי ורשויות מקומיות למשרדי הממשלה. משרדים בונים תכניות, תכניות נהדרות, לפי פרמטרים, אבל מי שמיישם ומי שמבצע את העבודה בשטח הם אנשים שעובדים ברשויות המקומיות, בשירותי רווחה, יועצות לקידום מעמד האשה ומישהו שממונה ברשות המקומית על הטרדות מיניות אבל איך המידע ואיך מה שאתם מתכננים, איך זה מגיע לשטח ואיך נשים, אותן נשים, יידעו שיש להן שירות שהן יכולות ליהנות ממנו, שיש דרך שהן תקבלנה מיצוי זכויות מלא ולא רק הצהרות. זה חשוב שזה יגיע לכולם.

אני אגיד על זה משהו. למשרד לשוויון חברתי יש זרועות ביצועיות בשלטון המקומי בהרבה מאוד תחומים. השלטון המקומי הוא הפרטנר הכי חזק של המשרד שלנו. יש שם יועצות לענייני נשים, יש שם יועצים לענייני אזרחים ותיקים ויש לנו מרכזי צעירים ויש לנו הרבה מאוד סוכני שינוי ברשויות המקומיות. אבל בואו נגיד את האמת, שלוש שנים לא היה תקציב מדינה, הם יובשו למוות. אוקיי? לא היה שם תקציב לשום פעילות כבר הרבה מאוד שנים ויש לזה מחיר. יש לזה מחיר של ייאוש, יש לזה מחיר של חוסר עשייה, של חוסר מענים ואנחנו עכשיו, הקול הקורא הזה שיוצא בינואר לא היה מזה שנים. אני באתי לאירוע עם יועצות לענייני נשים, לקידום נשים ברשויות מקומיות, הן כל כך שמחו שמישהו סוף סוף נותן להם איזה שהוא תקציב לפעילות, הן כבר שנים מיובשות. אנחנו רואים בשטח את הנזקים האדירים של היעדר תקציב.

מה העלות של הקול הקורא הזה?

5 מיליון שקלים לשנה. ואני מקווה שנצליח להרחיב אותו.

אני מכירה את התכנית הזו.

לא, את מכירה את התכנית שהייתה של ה-30 לשלוש שנים שפשוט לא הותנעה ולא יושמה. מתוך 257 רשויות ניגשו 130 ובפועל יישמו אותה בערך 90 ומשהו. היא הייתה בזמנו ועכשיו זה משהו חדש.

אז מה, עכשיו יש ירידה מבחינת התקציב? היה 10 מיליון ועכשיו יש 5 מיליון?

לא היה תקציב באותן שנים.

אנחנו מדברים על לפני שלוש שנים, שגם זה לא יושם. זה היה תיאורטי, בוא נגיד ככה. זה היה תיאורטי, זה לא באמת היה. אז היה רעיון ללכת על 10 מיליון לשנה, אבל הוא היה קול קורא מאוד מורכב שכמעט אף אחד לא - - -

אני מכירה כי ליוויתי את זה, היו הרבה קשיים אצל היועצות גם כן לאחר היישום על הדיווחים, על מה מתקבל ומה לא מתקבל. אני זוכרת את זה טוב מאוד.

נכון. אז הקול הקורא הזה הוא כרגע המיידי, 5 מיליון מידיים שמיועדים רק לנושא אחד, אני מזכירה שאז היה פוקוס על הרבה מאוד תחומים, כמעט על כל התחומים. זה 5 מיליון שמיועדים לנושא אלימות, זה אמור להיות הרבה יותר פשוט, הרבה יותר - - -

זה משהו אחר. זו אותה תכנית שאתם מדברים עליה עם איריס פלורנטין?

נכון.

אז בעצם היה שם 10 מיליון.

לא, 10 מיליון זה משהו אחר.

אני יודעת. אבל היה איזה שהוא אייטם בתוך התקציב שהוא 10 מיליון תקציב ליועצות שהן צריכות לנצל אותו ולא נוצל.

לא נוצל.

הרבה מהקולות הקוראים והרבה מהתקציבים לא מנוצלים כמו שצריך. אבל יועדו 10 מיליון לשלוש שנים, זה 30 מיליון. עכשיו זה 5 מיליון שהם מהתקציב של הרווחה בעניין אלימות. אין תקציב מיוחד מהמשרד ליועצות בעניין פעילות שוטפת או כל מיני נושאים אחרים?

יש 10 מיליון. אני אעשה רגע סדר ואני רוצה גם למה שאמרה השרה. אלה הזרועות הביצועיות, אבל חלק מהבעייתיות מעבר לזה שלא היה תקציב זה גם היעדר ענין של סמכויות. למשל מי שאחראי על היועצות בפועל זה משרד הפנים, הרשות לקידום מעמד האישה זו הזרוע הביצועית של השרה לעניין שוויון מגדרי, מה שהיא מחויבת כלפי היועצות זה כל העניין של ההכשרות. ואת זה כמובן יש תקציב נפרד. יש תקציב נפרד להכשרות ויש תקציב ייעודי, 5 מיליון, קול קורא לשנת 2022, כשאנחנו ב-2023-2024 מכניסים לעניין של התקציב, ששוב, אני רוצה לעשות פה עוד פתיחת סוגריים למה שהשרה אמרה, ההיערכות בתקציב, למידת הלקחים ממה שקרה בתקציב 2021-2022 שהוא נעשה ניתוח בדיעבד, זה כבר היערכות מעכשיו לתקציב 2023-2024, כדי להציב יעדים כמו שכבר אמרתי, עם גורם חיצוני מקצועי שהולך לעשות דריל-דאון במשרדים, ב-10 משרדים, ולבנות תכנית יעדים עם בקרה לתקציב 2023-2024.

אז אם אני סוגרת את כל הדבר הזה, ל-2022 - - -

בפעם הקודמת שהיית פה אמרת שעדיין אין לך את התקציב.

כבר - - -

יש תקציב למי שיעשה את הניתוח הזה?

כן. אמרתי שיש את התקציב, זה היה תהליך מכרזי. המכרז נסגר ויש כבר את הגורם המבצע.

אני רוצה רגע להתחבר למה שיו"ר הוועדה אומרת. תראי, התקציב של הרשות לקידום מעמד האישה, לכל הרשות, לכל הנושאים זה 5 מיליון שקלים בשנה.

זה עוד משהו, כלומר שרציתי לדבר עליו. אי אפשר להניח תיק כזה שהוא חוצה כלל משרדים והוא 0.5% מאזרחי מדינת ישראל וזה מדבר על הפנים של החברה הישראלית, ותקחו 5 מיליון שקל ושמונה תקנים לעבוד בזה. זה מעיד על - - -

אין ספק. אבל צריך להבין שזה המצב. זה 5 מיליון שקלים לכל שנה, זה מעט מאוד.

יהיה לאחר הקמת קבינט מגדרי ושהממשלה, שתייעד עוד תקציבים לנושא.

קודם כל אנחנו נמשיך להיאבק על זה להגדיל את זה. האמירה בעצם אומרת שאנחנו גוף שהוא מתכלל, שהביצוע הוא במשרדים אחרים, שהתקציבים בסוף צבועים במשרדים אחרים. אני משתפת אותך בדיוני התקציב מול משרד האוצר. להגיד לך שזה מספיק לנו, שזה לא מקשה עלינו? זה מקשה עלינו, אבל זה התקציב שעומד לרשותנו ונעשה איתו את המקסימום ונמשיך להיאבק על עוד תקציבים, אבל באמת - - -

אני חושבת שהמדינה טועה בגדול או הממשלה, כאשר מצד אחד היא מציבה יעדים מאוד גבוהים בעניין של שוויון מגדרי ומדברת על שוויון מגדרי כאחד הדגלים שהיא נושאת איתה ורוצה לקדם, ומצד שני בודקים את ההשקעה האמיתית. כי תקציבים במשרדים אחרים, אני כבר יודעת מה יש במשרדים האחרים, אבל מי שאמור לבצע את העשייה ואת העבודה של באמת להתייעץ, לקדם, לדחוף את המשרדים לעשות את העבודה כמו שצריך, זה הרשות. כאשר מקדישים 5 מיליון שקל לרשות זו תעודת עניות על אמונה בדגלים שמרימים, לצערי הרב.

קודם כל אני מסכימה עם כל מילה. אני חושבת שאנחנו צריכות לייצר תחושת הצלחה עם מה שיש לנו ולבוא לדיוני התקציב הבאים חזקות יותר. בסוף בסוף זו גם השקעה שמשתלמת למדינה, ככל שנצמצם פערים חברתיים ומגדריים. וזו המשימה, זה האתגר שעומד לרשותנו, לבוא ולהראות איך אנחנו באמת ממנפות את התקציבים האלה לעשייה שחשובה למדינת ישראל ולבוא חזקות יותר לדיוני התקציב הבאים.

אני מציעה שנשמע את הארגונים כאשר השרה נמצאת, כדי גם שהיא תשמע מה יש לכם ואם יהיו תשובות מאנשי המקצוע, אחר כך נקבל אותן. אבל קודם כל נשמע מהארגונים. נתחיל עם מי שנמצא כאן, אורית סוליציאנו, מאיגוד מרכזי הסיוע בבקשה.

בוקר טוב לכולן. היות והייתי חברה ב-, אני פונה לכבוד השרה וליו"ר הרשות לקידום מעמד האישה כאשר בזמנו מינתה אותנו איגוד מרכזי הסיוע ואני הייתי הנציגה להיות בוועדה החשובה, ועדת מדז'יבוז, שבאמת עשתה דיונים מאוד רציניים למשך זמן מאוד ארוך ואז הגיעו כל החוסר משילות וחוסר ממשלה וכל התהפוכות שעברנו, ואני מודאגת ואני כן אשמח לשמוע, היו הרבה בעיות של מימוש התקציב שניתן לך, היו 10 מיליון שקלים - - -

מעולם לא היו 10 מיליון. חשוב להגיד.

לא היה ולא נברא.

זה בעצם מה שאני רוצה לדעת.

הייתה הצהרה. כסף לא.

מאוד חשוב לי כי באמת נעשתה עבודה מאוד רצינית ויסודית ואין ספק שיש הרבה מאבקים שצריך לעשות כדי לצמצם את תופעת האלימות המינית ולצמצם פערים חברתיים בהיבטים האלה, אז חשוב לי לשמוע מה כן קרה ולראות איפה אנחנו כארגונים יכולים לסייע כדי שהדברים יתממשו.

אז אני כן שמחה להגיד שהשרה הביאה, זה בעצם היו אמורים להיות 10 מיליון שפרוסים על פני שלוש שנים, יש את ה-3.3 מיליון שקלים הראשונים, כשההמלצה הראשונה של הקמפיין, זה מה שהשרה התייחסה, ובע"ה זה יעלה בסוף ינואר.

הקמפיין יעלה 3.3 מיליון שקלים? זה קצת, כאשר התקציב של כל הרשות 5 מיליון.

קמפיין הוא הרי פונקציה של - - -

אלה הסכומים של קמפיינים?

צנוע. צנוע.

מאוד צנוע. ההפקה עצמה היא לא - - -

והם רוצים שהרשות כולה תחיה מ-5 מיליון? זה הזוי. אני אומרת לך שזה הזוי.

אני רגע אומרת את המקום הלא נוח שלי. תבינו את האירוע, יושבות ועדות, מקבלות החלטות, כותבים מספרים ושום דבר לא מגובה. אז בסוף אנחנו במציאות היום-יומית צריכים לבוא ולהסתדר עם מה שיש. לגרד מפה מיליון ומשם מיליון. זה המצב. עכשיו צריכים לראות, בתקווה שיהיה לנו זמן לעבוד ולבנות תשתית רצינית כמו שצריך, לעשות סדר ולבנות את הדברים בצורה מקצועית גם מבחינת הגיבוי התקציבי של זה.

אז מה זה ה-10 מיליון האלה שדובר?

מעולם לא היה במשרד 10 מיליון לטובת העניין. מעולם. לא במשרד ולא ברשות. גם אותי זה הימם.

לא, את האמת, זה לא מכוון לאף אחד באופן אישי, אבל זאת ההתקוממות על מציאות שבה מדברים מאוד גבוה בנושא של שוויון מגדרי, כאשר כולנו יודעים, הרי התקציב המגדרי בא כדי לבדוק את ההתאמה בין ההצהרות והתכניות לבין באמת מה מושקע בשטח ומה מוגדר, ולבוא ולחשוב שלרשות יש 5 מיליון שקל בסך הכל, כאשר אני יודעת על מיליונים ומיליארדים ומאות מיליונים שניתנים להרבה נושאים אחרים שהם לא חוצי כלל אזרחי מדינת ישראל כמו הנושא של שוויון מגדרי, זה מעיד באמת על איך מסתכלים על הנושא ועד כמה נותנים לו חשיבות בממשלה כולה. אני לא מדברת עכשיו על המשרד, המשרד אני בטוחה שאם היית מצליחה להוציא 100 מיליון תקציב לרשות, לא היית אומרת להם 'לא, אני לא רוצה'.

עשינו את המקסימום.

נשמע עוד ארגון. מאירה.

אני מנעמ"ת. הייתי רוצה לדעת איך מתמודדים עם הנושא של ייצוג הולם בוועדות שאנחנו רואים, או איך אתם מתמודדים, אם יש לכם את המאגר, אם אתם עומדים על זה כשאתם רואים ועדה שאין שם נשים, אתם רואים משרות בכירות, לא את הנושאים של להביא לזה שיהיה תפקידים לנשים בשירות הציבורי אלא נושא של הוועדות שאנחנו רואים שבדרך כלל - - -

ועדות ציבוריות את מתכוונת.

ועדות ציבוריות, שיש בדרך כלל אישה אחת, כל מיני דברים כאלה שאנחנו במשך שנים מנסים להביא לזה שיהיה ייצוג הולם בוועדות ציבוריות.

אני אענה. קודם כל חד משמעי כן. המאגר לא נועד אך ורק למשרות, זה גם לוועדות ציבוריות, זה לוועדות איתור, זה אפילו מיועד להופעה בתקשורת כי גם בתקשורת, אני יכולה אגיד מתפקידי הקודם, יש בעיה מאוד בניראות של נשים בנושאים כמו בטחון ומדיניות, אז בכל הנושאים האלה אנחנו גם עובדים למשל בשיתוף עם פורום - - - עם המאגר שלהם כדי להסתנכרן. מה שהשרה התייחסה באחת המטרות לשנה הקרובה, כרגע אנחנו עובדים ידנית. אני פניתי לכל המנכ"לים של המשרדים הממשלתיים וביקשתי מהם והם צריכים להגיש לי בחודש הקרוב, את כל המינויים של הוועדות הציבוריות.

גם את הנושא של הדירקטורים שגם בזה יש חוסר רב של נשים?

זה רשות החברות. אין לנו סמכות בזה.

כן אבל אפשר לפנות לרשות החברות ולהאיץ בהם שיעשו משהו בעניין הזה.

אני פניתי, הם ביקשו להתייחס לזה כשימונה מנכ"ל בפועל. פנינו לשם, אנחנו פונים אבל אין לנו בעצם סמכות ישירה. בעניין של ועדות האיתור, אנחנו כרגע עובדים ידנית וזה חלק מהפיתוח המתוכנן לשנת 2022 שזה יהיה אוטומטי. חלק מהסינכרון שחייב להיות בין המאגר לבין ועדות האיתור והמכרזים והוועדות הציבוריות של שירות המדינה, כדי שאנחנו לא נצטרך, פשוט לקבץ את זה ולשלוח את זה ידנית. אז התשובה היא כן, חד משמעית.

בבקשה.

שלום ותודה. אני ממרכז רקמן. גבירתי השרה התייחסה לכך שאחד מנושאי הליבה הוא ייצוג הולם בתפקידים ציבוריים בכירים, ואני רוצה רק להזכיר את הזירה הספציפית של המגזר הדתי ציבורי שבו תת הייצוג של נשים עוד יותר חמור, אם זה במועצות הדתיות, אם זה באספה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית, ודווקא בזירה הדתית הייצוג של נשים עוד יותר חשוב גם בגלל שהדין הדתי מפלה וגם בגלל שבמשך שנים רבות נשים לא יכלו לכהן בתפקידים האלה.

לנשים יש זכות לקחת חלק בעיצוב החיים הדתיים בישראל ואני מקווה שהמשרד והרשות נותנים על זה את הדעת ואני אשמח לדעת איזה צעדים נעשים בהקשר הזה.

בהקשר הזה, זה מתחבר לעבודה שנעשתה מול שר הדתות מתן כהנא שעובד על רפורמה להפוך את הכול לפלורליסטי יותר וגם כלפי נשים. אבל אני לוקחת את מה שאת אומרת, זו נקודה חשובה שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת. אז נשמח לשתף על זה פעולה.

אם מדברים על מאגר, אז אפשר גם לחשוב על מאגר של נשים עם הכשרה - - -

לתחום הזה. נקודה מעניינת.

אני רק אציין שיש במאגר ציון לנושא, כי אנחנו כן מודעים לדבר הזה, כמו למגזרים שונים, כמו לחברה הערבית, כמו לנשים יוצאות אתיופיה וכל הדברים האלה, יש רובריקה שמציינת את זה. כרגע במגזר הציבורי יש משרות ייעודיות לחברה הדתית, אין ייעודי-ייעודי נשים, וזה אולי באמת השלב הבא שנצטרך להגיע אליו. אבל כן, י שהתייחסות לזה במאגר, כדי שאפשר יהיה לקדם גם בחברה הדתית.

כן אבל היא דיברה גם על הנושא של מועצות דתיות. כלומר לא בתוך הדירקטוריונים הגדולים ובתוך החברות הממשלתיות אלא לעשות שינוי בתוך ההיררכיה הנמצאת או המבנה הקיים היום, שיהיו יותר נשים. שם יש צורך בהתערבות נקודתית.

תמר שוורץ מ"רוח נשית" בבקשה.

שלום ותודה רבה. בתחילת דבריה ציינה השרה שהיא מתכוונת לקדם את החוק למניעת אלימות כלכלית, זה חוק שאנחנו כתבנו ומנסות לקדם בשש השנים האחרונות, והייתי שמחה לדעת איך כי הוא באמת נתקע לפני קריאה, בהכנה לקריאה שניה ושלישית בוועדת חוקה ולפי מיטב ידיעתי, כרגע בשל התנגדות האוצר לתקצוב מסוים של פקידי סעד לסדרי דין במשרד הרווחה שאמורים לסייע במימוש החוק לכשיושלם. אני אשמח לדעת איך אפשר להתגבר על המכשול הזה, איך כבוד השרה רואה את האפשרות להתקדם על המכשול הזה ולהתקדם למימוש החוק שכולנו כל כך מחכות לו. תודה.

נושא מאוד חשוב. אנחנו בסיבוב הקודם קידמנו את זה, זה הגיע להכנה לקריאה שניה ושלישית ואז יצאנו לבחירות. בסיבוב הנוכחי שוב פעם ביקשנו לקדם את זה, ואז במשרד הרווחה בעצם העריכו שהעלות של זה היא יותר גבוהה ממה שחזו וצריך תוספת תקציבית. היה גם דין ודברים על מה התוספת התקציבית שצריך לזה, ואני גם מכבדת את האמירה שלהם כי בסוף, בואו, אנחנו רוצים חוק שגם יישמו אותו, שיהיה מגובה, ששוב פעם לא נהיה במקום שבו מחוקקים חוקים שלא מגובים בתקציב הנדרש.

אנשי המקצוע חשבו שהתקציב ששוריין לזה הוא לא מספיק, ואנחנו עכשיו בעבודה מול משרד האוצר להביא את התקציבים הנוספים ואני מקווה שזה ייפתר בקרוב, אבל שם זה נמצא. אני עובדת על זה, יש לי ב-to do list כל בוקר לנג'ס למשרד האוצר על העניין הזה. זה כל בוקר ברשימת המשימות שלנו. אנחנו עובדים על זה הכי חזק שאפשר. זה חוק סופר חשוב, חוק סופר מרגש, סופר תקדימי, בראש סדרי העדיפויות שלנו.

יש עוד מי שרוצה לדבר? אני נותנת לכם את האפשרות, הארגונים, להביע את דעתכם עכשיו כאשר השרה נמצאת ולקבל את התשובות במקום. שני מ"א.ס.ף".

אני מקדמת מדיניות של פורום ארגוני פליטים ומבקשי מקלט בישראל. אני רוצה להביא לשולחן ולחדר הזה קבוצה של נשים שהן בין המוחלשות ביותר בישראל ואני מבינה שכרגע הן לא תחת תחומי העיסוק של המשרד ושל הרשות, ואני מדברת על מהגרות ובפרט על מבקשות מקלט. אני קוראת לשרה ולצוות המשרד וכמובן ליו"ר הוועדה שאני יודעת שהיא אכן כך, להצטרף לגורמים בכנסת ובממשלה שמבקשים לחדול מהמדיניות הרשמית של ממשלות נתניהו כלפי מבקשות ומבקשי המקלט, שזו הייתה מדיניות הדרה רשמית, הדרה כלכלית.

זה חלק מהדיון מחר.

אני יודעת ואני מברכת על הדיון הזה, ואני אהיה פה גם מחר. רציתי לנצל בכל זאת את ההזדמנות שהשרה כאן, כי אני יודעת שהמשרד כרגע לא עוסק בקבוצת הנשים הזאת.

כן. אין לנו סמכות לקבל החלטות או לקדם חקיקה בתחום הזה על פי חוק. אנחנו כן יכולים להיות גורם מייעץ, מתווך, אבל אין לנו סמכות.

אני חושבת שהמצב הוא כל כך כל כך קשה אחרי 16 שנים שהן כאן משוללות זכויות, שכל מעורבות של המשרד אפילו אם זה לא בענייניי חקיקה, כל מעורבות של המשרד תהיה מבורכת. אנחנו מדברים על נשים שנמצאות במצב מאוד מאוד קשה והן מצד שני קבוצה מאוד קטנה גם. זאת אומרת זה כל כך קל וכל כך זול במשאבים לטפל בעניין הזה. אחת התוצאות הטרגיות, ויו"ר הוועדה מכירה את זה מקרוב, זה ההצטרפות הגוברת של נשים למעגל הניצול המיני ולמעגל הזנות, כתוצאה מההדרה הקשה הזאת שהן סובלות ממנה. ושוב, אני קוראת לשרה ולמשרד להפנות לזה ולו תשומת לב ראשונית להכיר את הנושא. תודה.

כן. זה חשוב. יש עוד מישהו שרוצה לשאול שאלה? עוד אחת ואז אני אסכם.

נעמה זרביב מנהלת עמותת שוברות שוויון.

שלום. אנחנו מעמותת "שוברות שוויון" נראה לי שכבר חלק מכירים אותנו. תודה על הזכות, אני אדבר ממש בקצרה. כמובן, מטבע הדברים שאנחנו שוברות שוויון, אז אני מתנגדת כמעט לכל דבר שנאמר פה היום בוועדה, אבל אני אגע בשתי נקודות למרות אי ההסכמה, שתהיה נקודה למחשבה.

קודם כל נקודה חיובית שאני מברכת את השרה על הדבר הזה, על המאגר קורות חיים של נשים. אני חושבת שזו דרך נכונה לקדם נשים. זאת אומרת שהעבודה תהיה מולנו, שהעבודה תהיה מול נשים שמגישות קורות חיים ואומרים לה 'את מתאימה לפה, את מתאימה לשם, לכי על זה'. אני חושבת שזו גישה שמכירה במהות נשים, היא יודעת כמה אנחנו לא ניגשות למכרזים והיא בעצם פונה אלינו ולא פונה למדינה לעשות לנו קידומים, שפה אני פונה לנקודה אחת מתוך כל מה שעלה בוועדה. הסיפור של הטמעת חשיבה מגדרית במשרדי הממשלה או בכלל במדיניות הציבורית.

אני חושבת שהטמעת החשיבה המגדרית הזאת פוגעת בנו כנשים. אני חושבת שאם אני ניגשת למשרה מול גבר, וודאי שאני יותר טובה ממנו, אני רוצה להתקבל בזכות הכישורים שלי ולא שיגידו 'אה, קידמו אותה כי היא אישה. חייבו אותם לקבל שוויון, חייבו אותם לייצוג שווה, לכן קיבלנו אותה'. לא, אני תמיד הייתי במשרות ניהוליות, תמיד נלחמתי על משרות כשגברים היו מקבילים אלי וכשהייתי טובה גם קיבלתי אותן, וכשעבדתי נכון, ואני חושבת שזו צריכה להיות הגישה. כל הסיפור של הכאילו קידום, דחיפה, הטמעה, אני לא יודעת מה צריך להטמיע במגדר, למה אנחנו באות מהנקודה המקופחת, אנחנו לא מקופחות, אני חושבת שהעולם פתוח, כל הנשים פה הן נשים מאוד משפיעות ומהותיות.

אז אני פשוט שמה סימן שאלה גדול או צער גדול על כל התפיסה הזאת, אני חושבת שכל הקידומים האלה פוגעים בנו. יש גם מחקרים בחו"ל מה קרה להעדפות מתקנות, מה קרה עם שחורים, לבנים, את מי זה השאיר נמוך ואת מי זה קידם.

בשורה האחרונה, אני שמה סימן שאלה למחשבה ואני כמובן אשמח מאוד להיפגש עם השרה ולדבר יום אחד בארבע עיניים ולהסביר קצת לעומק את העמדות שלנו. תודה.

אני אתייחס בקצרה. קודם כל למרות שהדברים שלך הם לא פה בקונצנזוס אני חושבת שחשוב שאומרים אותם, ואני אוהבת לשמוע מגוון של דעות ומכבדת.

את האמת נתתי זכות דיבור על סמך עקרון השוויון.

מאה אחוז.

יפה. תודה רבה.

גם חשוב לשמוע את זה כי זו גישה שאני פוגשת בעבודה שלי בהרבה מאוד מקומות, שגם אני רואה בה משהו שאני לוקחת וחלק שאני לא לוקחת. אני אגיד מה אני אומרת. המצב בשורה התחתונה הוא לא טוב. הוא לא טוב, לא יכול להיות שאין לנו ייצוג של נשים ולא יכול להיות שהשכר יותר נמוך. התוצאה היא בסוף לא טובה. וצריך לנתח מה הוביל לשם.

אני בתפיסת עולמי גם מאוד מאוד נזהרת לתת כביכול הגנות על נשים שבסוף ההגנות האלה עלולות לסמן אותנו כעובדות מסוכנות. למשל הרעיון של הארכת חופשת לידה ליותר משנה וכך הלאה, בעיני זה באמת מסוכן. אני הייתי מעדיפה לעשות חופשת לידה לגברים לפני שהייתי מקדמת הארכת חופשת לידה לנשים. מדוע? כי אני רוצה לייצר שוויון. כי אני רוצה שכשאישה וגבר יבואו לראיון עבודה הם יהיו מסוכנים באותה מידה. אני רוצה שהגברים יהיו מעורבים בחינוך הילד והגידול של המשפחה באותה מידה. זה חשוב למען גברים, זה חשוב למען נשים.

אני חושבת שאחת הבעיות הכי חמורות במשק הישראלי זה שאנחנו עובדים המון שעות, וכדי להתקדם אתה צריך לטחון שעות בעבודה. וכשזה המצב, אחד מבני המשפחה צריך להקריב את עצמו כי יש משפחה, ואם אחד עובד כל השעות אז השני צריך להיות בבית, ואז כשאחד מקריב את עצמו במתמטיקה הפשוטה מקריבים את האישה כי השכר שלה יותר נמוך. אני חושבת שהפתרון לזה זה לא עוד ועוד הגנות לנשים כמו יצירת סטנדרט שפוי של עבודה במשק הישראלי, ואני מאמינה שזה יהיה טוב לכולם. זה מה שאני לוקחת מהדברים.

אני לא חושבת שאפשר להתעלם ולעצום עיניים אל מול נתונים שהם מאוד מאוד מדאיגים. ויכול להיות שעד שנגיע למקום יותר שוויוני ואז נוכל לא לעשות יותר העדפות מתקנות, יש לנו עוד כברת דרך.

חשוב גם להדגיש שהעדפה מתקנת לא אומרת לקחת אישה פחות מיומנת. אנחנו מדברים על מצב שבו גבר ואישה יש להם אותן מיומנויות, אז במקרה הזה לתת לאנשים שיושבים ומקבלים את ההחלטה, שרגע, אם יש להם אותן מיומנויות אז תעדיף במקרה הזה את האישה כדי לסגור את הפער. ואת האמת, אני יכולה להבין הרבה ויכוחים, אבל ויכוח עם מציאות קיימת מנקרת עיניים של חוסר שוויון, קשה לי. קשה לי עם ויכוח כזה. המציאות אומרת בצורה הכי ברורה כן, יש צורך בהטמעת חשיבה מגדרית, כן יש צורך בייצוג יותר טוב, יש צורך בהגנה על נשים מאלימות והמציאות אומרת כאשר מקבלים גם, וטוב שהגברת נמצאת איתנו, נעמה, כדאי מאוד כאשר מתקנים נתונים בעניין האלימות להשתמש בתיקון הזה ולא להמשיך להתעקש על עוד פעם להזכיר סטטיסטיקה שגויה שיצאה מהמשטרה ולהנציח מציאות חדשה כאילו. המציאות לא תשתנה אם ניתן סטטיסטיקה מוטעית, ואם נחזור עליה 100,000 פעמים, היא עדיין תישאר אותה מציאות שבה נשים סובלות מאלימות ולא גברים.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לורד ששון, יו"ר איגוד היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות. היא איתנו בזום.

תודה רבה לח"כ עאידה תומא סלימאן, בוקר טוב לשרה ולאווה מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה. קודם כל אנחנו באמת, בשם היועצות, רוצות להודות על שיתוף הפעולה ועל התקציב שקיבלנו. אני חושבת שאנחנו בין הסקטורים היחידים ובטוח שבין התפקידים הסטטוטוריים היחידים שצריכות להיאבק לקבל תקציב לעבודה שלנו, אז אמנם התקציב שיינתן לנו עכשיו הוא לטיפול באלימות אבל היועצות לקידום מעמד האישה מטפלות בכל תחומי מעגל החיים ואנחנו עוזרות לנשות עסקים, עוזרות לנשים מבחינת השכלה, רכישת מקצוע, הטמעת חינוך בגיל הרך ובכל תחומי החיים. איך אנחנו אמורות לבצע את העבודה שלנו כשיש לנו תקציב שמיועד רק למניעת אלימות וכשאנחנו יודעות שיש רשויות שיועצות מקבלות סכומים מגוחכים לעשות את העבודה שלהן במהלך השנה. אז אנחנו באמת ממש מבקשות שיגויס לנו תקציב נוסף גם לתחומים אחרים.

בנוסף אנחנו גם פועלות נמרצות להגיש בקרוב תיקון להצעת חוק היועצות שעושה עוול גם לנו כנשים, כיועצות, שאמורות לקדם ולהוביל נשים אחרות וכמובן שגם לנו אין אף יועצת כמעט שעובדת במשרה מלאה, זה בנוסף לעבודה נוספת. ואנחנו באמת רוצות לקבל את התמיכה המלאה גם מארגוני הנשים, גם מכל חברות הכנסת ומכל מי שניתן כדי להגיע לשינוי הצעת החוק בעיקר כדי שנוכל לבצע את עבודתנו נאמנה ולסייע לנשים ברחבי הארץ. תודה.

אני אולי אתחבר לדברים ואסכם רגע את החלק שלי.

בבקשה. אני חושבת שגם ננעל את הישיבה.

אם תרצו, אם יש עוד שאלות אז אנשי המקצוע ישמחו להשיב.

לא, בינתיים אין עוד שאלות.

אוקיי. כולי תקווה שבשנה הבאה נשב כאן ונרגיש יותר טוב. הרשות לקידום מעמד האישה בשנים האחרונות נאלצו לפעול ללא תקציב ללא ממשלות, בתנאים מאוד מאוד קשים ובאמת נעשו מירב המאמצים להביא תוצאות אבל זה לא משרד ממשלתי שגם כשיש לו כסף בבסיס וגם אם אין תקציב שעובר וגם אם אין פונקציות שמתפקדות יש לו את הבסיס שלו והוא עובד ברוטינה. זה גוף שברגע שאין יציבות ממשלתית ואין תקציב הוא נחנק. וכל ראשי הרשות התמודדו, אני חושבת, בשנים האחרונות עם מציאות כמעט בלתי אפשרית ואני רואה את השנה הקרובה כשנת שיקום. ממש שיקום. אני משתמשת במילה הזו.

יש לנו הרבה עבודה לעשות, אני חושבת שנעשה המקסימום האפשרי בתנאי העבודה הבלתי אפשריים שהיו. אני בטוחה שאווה וכל הצוות חוו את זה על בשרם. כי תבינו, זה לא גוף שיש לו משהו בסיסי שהוא יכול לרוץ איתו. ואנחנו נצטרך עכשיו לקחת את התקציבים הקטנים שיש לנו ולהוכיח איתם איך אנחנו ממנפים ועושים יותר ולבנות תכנית עבודה ארוכת טווח, ואני אשמח מאוד לשיתוף פעולה. כל ארגוני החברה האזרחית שדיברו היום פרט לאולי ארגון אחד, אנחנו מכירים ועובדים איתם ברמה יום יומית. אני אציין גם את עו"ד רותם ארנרייך שהיא היועצת שלי לענייני מגדר שמרכזת ביום-יום את כל העבודה והיא ממש 24/7 סביב הנושא הזה גם.

אנחנו נצטרך לעבוד מאוד מאוד קשה כדי לבוא למקום טוב יותר ולבוא עם תוצאות שאנחנו גאות בהן ובאמת מחוללות שינוי בחברה הישראלית ואני אשמח מאוד לשיתוף פעולה עם הוועדה, עם ארגוני החברה האזרחית, עם היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות. אנחנו נצטרך לעשות מאמץ גדול.

תודה רבה כבוד השרה. תודה על הנוכחות ועל הדיווח. אני חייבת להגיד שאנחנו עומדים מול הזדמנות שבה שנת 2022 היא שנה שבאה בין שני תקציבים. אם לא הייתה לנו שליטה על תקציב 2021 כי כבר אושר בסוף השנה, ושנת 2023 אמור להיות תקציב חדש. אני מאד מקווה שההזדמנות הזו, השנה הזו תאפשר באמת התערבות יותר מסיבית כי אני מודאגת, אני מודאגת כאשר תיק כזה גדול שנקרא שוויון מגדרי שיש בו התעסקות בעיצוב פניה של החברה הישראלית, לחברה יותר צודקת ויותר שוויונית, יותר מכבדת את היכולות של הנשים, מקצים תקציבים פעוטים כאלה.

אני חושבת שהממשלה שפעם ראשונה מזה כל כך הרבה שנים מקימה קבינט מגדרי, אני מאוד מקווה שהשנה הזו תהיה הזדמנות גם שהרשות תפעל בעניין הטמעת תקצוב מגדרי או ניתוח תקצוב מגדרי כך שהתקציב שיתחילו או-טו-טו להכין אותו, עוד כמה חודשים, יתחילו מלכתחילה לחשוב בצורה שוויונית ויבנו את התכנית כדי לתקן את המעוות. התקציב שהועבר השנה בעיני, לאחר ניתוח, והיו פרסומים רבים על זה ואנחנו מקיימות דיון מיוחד על הנושא הזה, הוא מאוד מאוד לא שוויוני כלפי נשים. הבעיה שלי לא בתוצר הסופי אלא שאין בו, מוטמע בתוכו תכניות שיסגרו את הפערים ולצערי בשנתיים האחרונות לא נעשתה עבודה אינטנסיבית מול המשרדים, אני מאוד מקווה שהפעם כפי שנאמר יש מיקור חיצוני, אני מאוד מקווה שהעבודה תיעשה, צריך להעביר את המשרדים הכשרות, צריך שיתחילו לחשוב בצורה אחרת. אני מאוד מקווה.

בעניין 1325 והצוות המוקם ובעניין הפיילוט לחינוך לשוויון מגדרי אשמח אם אני גם אבין מה כולל הפיילוט כי בסופו של דבר לא כל הגננות יודעות לחנך לשוויון מגדרי, איך בדיוק נבחרו, התכנית המלאה.

משרד החינוך, אין בעיה.

אם תרצי אווה תרחיב על זה עכשיו.

לא, עכשיו אין - - -

היא אומרת שזה משרד החינוך.

לא, אבל יש לנו - - -

אוקיי. בינתיים אנחנו נמשיך לעבוד מול המשרד ואני מאוד מקווה שנצליח להביא עוד בשורות טובות. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.