פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת הבריאות
09/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת הבריאות
יום חמישי, ה' בטבת התשפ"ב (09 בדצמבר 2021), שעה 11:20

העברת האחריות על משקאות משכרים ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד הבריאות

חברי הוועדה: עידית סילמן – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

מרינה אוסטפלד - עו"ד, ממונה, לשכה משפטית, משרד הבריאות

פנינה אורן שנידור - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

יפעת ענבר - מנהלת אגף מזון, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשיה

גיל בכור - מהנדס, מנהל תחום בכיר, כימיה ואיכות הסביבה, משרד הכלכלה והתעשיה

נעם דן - רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר

שי סומך - רפרנט בריאות וחקיקה, משרד המשפטים

מגי מימון - עו"ד, עוזרת ראשית, מחלקה משפטית, משרד הכלכלה והתעשיה

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

צחי דותן - מנכ"ל, המועצה לגפן היין בישראל

ענת מימון

ענת כהן שמואל

סופי רון, חבר תרגומים


העברת האחריות על משקאות משכרים ממשרד הבריאות למשרד הכלכלה והתעשיה

שלום לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא השלמת העברת הטיפול בתחום המשקאות המשכרים ממשרד הכלכלה והתעשיה למשרד הבריאות וקביעת הוראות בנושא זה. במסגרת חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון) התשע"ו-2015, חוק המזון, נקבע כי האחריות לקביעת הוראות לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים תועבר ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד הבריאות. אנחנו מבינים שעד למועד זה, למרות חלוף המועד האחרון שנקבע בחוק, לא הושלם המהלך, והאחריות למעשה נופלת בין הכיסאות, בין משרד הבריאות למשרד הכלכלה. אי השלמת מהלך העברת הטיפול בתחום המשקאות המשכרים מעלה קשיים במתן השירות המקצועי ובביצוע הפיקוח והאכיפה עליהם. עיכוב בהשלמת מערך הפיקוח והאכיפה המקצועי על משקאות משכרים עלול לחשוף את הציבור לסכנות שטמונות במשקאות בלתי ראויים לצריכת האדם, סכנות שיכולות לגרום לפגיעה בבריאות הציבור או במקרים חריגים אף עלולות לעלות בחיי אדם. לא סתם הותקן טיפול בתחום הזה.

אני מזכירה שוב שהמטרה, אולי החשובה ביותר של הוועדה, היא שמירה על בריאות הציבור. פיקוח ראוי על מערך המשקאות המשכרים הוא הכרחי, ולכן זוהי חובתה של ועדת הבריאות לדאוג ולפעול להעברה מלאה ומקצועית של אחריות האכיפה והפיקוח בהקדם האפשרי. לכן, הוזמנו לכאן היום אנשי המשרדים, הכלכלה והבריאות כדי לשמוע היכן הדברים עומדים, מה נעשה עד כה, מתי ייעשה הלאה ואיך. אנחנו נפתח, טטיאנה מזרסקי, את רוצה לומר כמה מילים כרגע?

את הצגת את הנושא. בשתי מילים, הבעיה שהסמכויות לפיקוח ושיווק של משקאות חריפים הועברו כבר למשרד הבריאות, וכפי שידוע לי משרד הבריאות קיבל תקנים כדי לבצע את הפיקוח, והפיקוח עדיין לא נעשה. זה כפי שאני מבינה. אז אני רציתי לדעת איפה זה באמת עומד. זה עבר ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות, ואיך זה מיושם.

תודה. אז אנחנו מתחילים. אנחנו נשמע נציגים של משרד הכלכלה, לאחר מכן את משרד הבריאות. בבקשה, משרד הכלכלה והתעשיה. עו"ד מגי מימון, בבקשה.

שלום, שמי מגי מימון, אני מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה והתעשיה. בעצם בטרם חקיקת חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), תחום המשקאות המשכרים היה מבוזר במספר משרדי ממשלה. בחוק ההגנה על בריאות הציבור נקבע שכל התחום עובר להיות תחת משרד הבריאות. המחוקק קבע שבעצם כל הוראות חוק המזון יחולו על המשקאות המשכרים ומשרד הבריאות יהיה הגורם המוסמך הבלעדי לטפל בתחום. בחוק המזון נקבע שמועד להעברת התחום יהיה כעבור 18 חודשים מיום פרסום החוק, כאשר זה היה בחודש יוני 2017. נקבע כי ניתנת אפשרות לבצע צווי הארכה ולהאריך את המועד בתקופה של 24 חודשים, ואכן כך היה: התקופה הוארכה ב-24 חודשים עד ליוני 2019. כאשר בעצם על פי החוק, החל מהמועד הזה התחום כולו עבר להיות תחת הסמכות של משרד הבריאות. אני רוצה לציין שבעצם נוכח פיזור הכנסת וסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, נקבע כי - - -

פיזורי הכנסות. בואו נדייק. לא פיזרנו פעם אחת.

לגמרי. נוכח פיזורי הכנסות, ניתנה למשרד הבריאות ארכה, אבל לאחר כינון הכנסת ה-23, החל מיוני 2020, התחום עבר לסמכותו של משרד הבריאות.

אני רוצה לציין שבמקביל, במשרד הבריאות נערכו והכינו תקנות בנושא. אנחנו קיימנו דיונים מקצועיים בנושא, והם קיימו איתנו היוועצות בחודש מאי 2021. שר הכלכלה והתעשיה אישר שחובת ההיוועצות קוימה עמו. עד למועד זה, התקנות כידוע טרם הועברו לוועדת הכנסת. מבחינתנו, כיום התחום מצוי בסמכותו של משרד הבריאות, ולכן יש לתאם את ההעברה המקצועית של התחום כולו בהקדם האפשרי למשרד הבריאות.

אוקי. בסדר גמור. הערות שלכם, היושבים כאן, למשרד הכלכלה בעניין הזה? אין.

המצב המשפטי כאן תואר. אני רק אציין בפועל אנחנו כמובן, למען בריאות הציבור ושמירה על בטיחותו ומענה למשק, כמובן שאנחנו בינתיים ממשיכים לטפל בתחום ולא הזנחנו אותו.

מה זה ממשיכים לטפל בתחום? מה בתחום אחריותכם היום? מה אתם עושים? סתם מעניין אותי.

אז בעצם, אישורי הייבוא. כל יבואן שמייבא משקה משכר לישראל צריך לקבל אישור על ייבוא המוצר. פונים אלינו, יש תהליך עם המעבדות לוודא את העמידה בתקן של המשקאות המשכרים המיובאים, ואז אנחנו נותנים להם אישור. זה בצד הקצאת האישורים לייבוא. היבט נוסף הוא היבט הפיקוח, שזה מכוסה על ידי מינהל תקינה.

גיל בכור, מנהל תחום בכיר, כימיה ואיכות הסביבה.

בגדול, מעבר לנושא של הפיקוח בייבוא, שנותן מינהל תעשיות את אותם רישיונות ייבוא, יש גם פיקוח בשווקים. לצערנו, כרגע הוא אמור להיות משולב יחד עם משרד הבריאות בתור זה שהם מפקחים על מוצרי מזון בשווקים ואנחנו מתלווים אליהם, מתוקף חוק התקנים על מוצרים עם תו תקן רשמי, בעצם לפיקוח בשווקים. כל מיני קיוסקים או חנויות שבעצם מוכרות מוצרי אלכוהול. כרגע, הפיקוח בשווקים הוא על בסיס תלונות של לוקחות שמגיעות למשרד הבריאות, והתלוות של מפקחים של משרד הכלכלה אל מפקחים של משרד הבריאות לעשות את אותו פיקוח. כי לנו כרגע יש את אותם הסכמים מול מעבדות בדיקה שיכולות לבצע בדיקות על אותם מוצרים, שלמשרד הבריאות עדיין אין את היכולות להעביר את המוצרים לבדיקה בפועל. שזה מה שקורה היום.

יש לכם משהו שאתם מוצאים שהוא לא טוב?

היה לפני משהו כמו חצי שנה מוצר שפגע והרג בן אדם אחד והשאיר בן אדם אחר כצמח. זה, שוב, אמנם אנחנו מתלווים לפיקוח, אבל זה לא מתקדם מעבר לזה בנושא של משרד הבריאות.

זאת אומרת, זה כרגע לא ברמת עומק, כמו שאתה אומר, לא ברמה שצריך להיות.

בדיוק. נכון.

אוקי. משרד המשפטים.

העמדה המשפטית שלנו שהתחום לא עבר עדיין למשרד הבריאות. כדי שהתחום יעבור למשרד הבריאות, יש הכרח בהתקנת תקנות לפי סעיף 19, שאנחנו רואים אותן כתקנות חובה. צריך להבין, ואת זה משרד הבריאות יסביר יותר טוב ממני, שהעברה של התחום למשרד הבריאות היא גורמת לתקלות מאוד קשות, ולכן המחוקק הסמיך את שר הבריאות להתקין תקנות לפי סעיף 19. החוק היום לא מותאם לתחום המשקאות המשכרים. גם מבחינת הייצור וגם מבחינת הייבוא, והעברה בלי התקנת תקנות תגרום לתקלות מאוד חמורות. לכן זו הפרשנות שלנו. אם משרד הכלכלה חושב אחרת, הוא מוזמן לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שנשקול שוב.

מה לדוגמה אתם חושבים שצריך להיות?

צריך להתקין תקנות מהר. חייבים להתקין תקנות. זה הפיתרון.

של מה מותר, מה אסור, מה?

התקנות האלה עושות את ההתאמות. החוק היום לא מתאים. אלה תקנות ארוכות ומפורטות, החוק לא מתאים. הוא יגרום לתקלות, קודם כל לתעשייה וליבואנים, שהם הלקוחות כאן, וכמובן הציבור. זה יגרום לתקלות גם ליצרנים שאין להם היום רישיונות עסק, כי הם נמצאים במגזר החקלאי, ויש שם בעיה של שינוי ייעוד, דברים מהסוג הזה. החלת החוק באופן מיידי תהפוך אותם לעבריינים. גם מבחינת הייבוא, שהיום עובד עם מעבדות פרטיות כדי לקצר את התהליכים בנמל, ואם יחילו את החוק כמו שהוא אז המעבדות הפרטיות לא יוכלו לעבוד. כי יהיה צורך בתקנות שיאפשרו להן לעשות את זה. ולכן אני חושב שגם מבחינה משקית, מעבר לעניין המשפטי, צריכות להיות תקנות. התקנות צריכות להגיע לכאן כמה שיותר מהר.

התקנות צריכות להיות באישורה של הכנסת?

לא, הן לא באישור הוועדה. הן רק בהתייעצות עם שר הכלכלה.

אה, לא באישור. סליחה. זאת טעות שלי, סליחה.

אוקי. לא קשור לוועדה.

כן. אבל טוב מאוד שהדיון הזה מתקיים, חשוב מאוד שהדיון הזה מתקיים כדי שהתקנות יקודמו כמה שיותר מהר.

רגע, אני חייבת לשאול, שי, מבחינה משפטית. המחוקק הפריד בין הסעיפים. כלומר, יש סעיף שקובע להתקין את התקנות, בהתאם להתאים. שכתוב, אגב, השר רשאי להתקין בהתייעצות עם שר הכלכלה. ויש את הסעיף שקובע שהוראות חוק זה לעניין ייצור משקאות משכרים יחול 18 חודשים מיום התחילה. והייתה אפשרות לדחות שנגמרה. איך הגעתם לפרשנות שזה לא נכנס לתוקף?

בדיוק כמו התמרוקים.

אבל בתמרוקים כן נכנס לתוקף.

לא, בתמרוקים לא. בתמרוקים היה דבר דומה. הייתה הפרדה בין סעיף התחילה לבין התקנות. אי אפשר היה להפעיל את החוק בלי התקנות.

אבל אז הוצאנו חוות דעת מסודרת, שאומרת - החוק נכנס לתוקף, לא הותקנו תקנות ועל כן המצב יחול. כרגע, המצב החוקי שמי שפותח את החוק ורואה: נכנס לתוקף סעיף 319(ה) שקובע שהתחום הזה עבר לסמכות משרד הבריאות.

בדיוק כמו בתמרוקים, מלבד חוות הדעת המאוד מפורטת.

אז אין חוות דעת כזאת?

לא. זאת עמדה פנימית שלנו, ואף אחד לא חלק עליה.

מה תפקידך?

אני רפרנט בריאות בייעוץ וחקיקה. אז זה אותו מבנה חוקי של התמרוקים. אני חושב שהמחוקק הבין, כשהוא קבע שהחוק לא ייכנס לתוקף מיידי, הוא הבין שהחלת החוק בלי תקנות תגרום לתקלה חמורה. הוא קיווה שהתקנות יותקנו בזמן.

מצד שני, אני מניחה שהמחוקק לא יתכוון שבאי הבאת התקנות אנחנו ניגרר כבר שנים, ולא יישמו את מה שהמחוקק קבע.

זה לא פשוט. נכון, זה לא פשוט. אבל גם החלה של החוק היא לא פשוטה. היא תגרום לכאוס - אני לא יודע, משרד הבריאות יגיד אם כאוס זה מצב מדויק. היא תגרום לבעיות מאוד-מאוד קשות. אם נקבע שזה מזון רגיש, אז אי אפשר יהיה לייבא חלק מהמוצרים כי הרגולציה לא מתאימה. אם נקבע שזה לא מזון רגיש, תהיה סכנה חמורה לבריאות הציבור כי משקאות משכרים ייכנסו בלי בדיקות בנמל. זה מצב שאני חושב שהמחוקק הבין אותו, ולכן הוא הסמיך את השר לקבוע תקנות והוא גם קבע שהחוק לא ייכנס לתוקף באופן מיידי. הפיתרון הוא פשוט להתקין תקנות מהר, וטוב שהדיון הזה מתקיים כדי לגרום למשרדים לעשות את זה, ואם הדיון הזה לא מספיק אולי כדאי לקבוע דיון נוסף. התקנות האלה חייבות להיות מותקנות כדי להסדיר את הנושא בצורה ברורה.

אני חייבת לומר שאני קצת מופתעת. תראו, זה משהו שהגיע מטעמנו לגמרי, מתוך ועדת הבריאות, וגם טטיאנה מזרסקי שהביאה את זה וחברי כנסת. אתם יודעים, אנחנו מדברים כל הזמן פה על התמכרויות וזה עולה על השולחן, ועל צעדים לבלימת התוכניות, ומדברים פה על קנאביס. שורה של צעדים שהכנסת הזאת עושה, והרבה דברים, וזה אחד הדברים החשובים, ואני חושבת שאתם הייתם צריכים להרים לנו דגלים אדומים הרבה לפני כן. כולם פה ביחד.

רציתי להוסיף משהו. אלי גורדון, שהיה מנהל שירותי המזון במשרד הבריאות, אמר באחד הדיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, עוד בנובמבר 2018, אתם מכירים? שהחוק מסתכל על כל ההגדרות של המזון וגם ברור לכולם שמשקה משכר הוא חלק בלתי נפרד בהגדרת המזון. לכן זה הגיע גם לוועדת הבריאות. זה הגיע והוועדה צריכה לאשר את החוק שכולל את כל הנושא הזה, והוא אמר שהם כבר יצרו את התקנות. צוות משותף של משרד הבריאות, משרד הכלכלה ומשרד המשפטים, כפי שאני מבינה. שכבר הייתה יצירה של התקנות, פשוט זה לא מיושם. אז ביוני 2020, משרד הבריאות הציג מצגת בוועדת הרווחה והבריאות, שבה הם התחייבו בינואר 2021 כבר לסיים היערכות ולהכניס את התקנות לתוקף. אבל למה זה לא נעשה עד עכשיו? מה הסיבה?

המנהלת החדשה שהחליפה את אלי גורדון, שנמצאת כאן איתנו, בבקשה. פנינה אורן.

בוקר טוב לכולם, שמי פנינה אורן שנידור ואני מנהלת שירות המזון הארצי בפועל. בעצם, נתחיל ונאמר שאין חולק על כך שהפיקוח על משקאות משכרים צריך להיות במשרד הבריאות תחת שירות המזון, כמו שאנחנו עושים פיקוח על כל יתר המזונות שמיוצרים במדינת ישראל, מיובאים למדינת ישראל ונמכרים בה. לשם כך, אנחנו באמת קידמנו טיוטה של תקנות, שהרציונל היה בעצם לשמר את רציפות הפיקוח. כדי שהמעבר יהיה חלק ובלי ליצור בעיות משקיות, אנחנו יצרנו בטיוטת התקנות קבוצת מזון שלישית שהגדרנו אותה כמשקאות משכרים, ובעצם אימצנו את המודל שקיים היום במשרד הכלכלה. הכל, מתוך רצון מצד אחד גם לשפר את השירות שניתן ליבואנים, להגביר את השמירה על בריאות הציבור, ולפעול בכלים שיש בכל זאת למשרד הבריאות בהיותו רגולטור בתחום המזון. כנ"ל עשינו הסדרה גם בתחום הייצור. צריך לקחת בחשבון שיש תעשיה מאוד-מאוד גדולה של יקבים קטנים, יקבי בוטיק שנמצאים. גם פה, בנינו להם מנגנון מיוחד, לאותן בעיות שיש להם בייצור, הקמה של מפעל או יקב בשטחים החקלאיים, שגם לזה נתנו מענה ותקופת התארגנות.

אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים ולא אחזור על מה שאמרה היועצת המשפטית של משרד הכלכלה. באמת, במקרה הספציפי הזה, כל הדחייה נעשתה - חלק בגלל שזה באמת מורכב להעביר תחום כל כך משמעותי ממשרד למשרד; ולצד זה גם היו, כן יש ממשלה, אין ממשלה, נפלו, ובאמת זה הגיע אלינו. אנחנו נמצאים בישורת האחרונה, אבל אנחנו מוכרחים לבוא ולומר שלצד זה, היה חסם אחד משמעותי שנשאר עדיין, שלא הצלחנו לעשות אותו. זה בעצם היה מה שמנע מאיתנו לבוא ולהגיש את טיוטת התקנות. זה הנושא של מערכת אכיפה. לבנות, על מנת שלמשרד הבריאות יהיו כלים הרתעתיים אפקטיביים. ומדובר בכל זאת במזון עם רגישות מאוד-מאוד גבוהה. זה לא נכון שנעביר ממשרד למשרד בלי שיש למשרד שלנו מערכת אכיפה מינהלית לפחות בשלב הראשוני. בעצם, זאת הייתה הסיבה שחשבנו שזה יגיע - יגיע. גם הקורונה זה משהו שנכנס לכל מכלול העבודה של משרד הבריאות. הגענו לכך שבפתחה של השנה הזאת, אנחנו בעצם יצאנו עם רפורמה נוספת משמעותית בנושא של ייבוא מזון. חלק, בעצם, מהמכלול או מהמענה שניתן - באמת שזאת רפורמה משמעותית, שעוד פעם מסיטה או פותחת את צוואר הבקבוק מפיקוח בנמל לפיקוח בדרכי השיווק. בלי מערכת אכיפה אנחנו לא נשרוד. ולכן, אנחנו באים ואומרים - אנחנו לא בורחים מאחריות.

למה לא הכללתם את זה בחוק ההסדרים והתקציב? כי בעצם, חוק ההסדרים והתקציב עשה רפורמה בייבוא. הכניסו תמרוקים, חצי עם ישראל נכנס בפנים. למה הדבר הזה, של המשקאות המשכרים, לא נכנס לכל הרפורמה הזאת?

אז במכוון זה לא נכנס. אנחנו חושבים שהדרך הנכונה היא להעביר את טיוטת התקנות, וכשהרפורמה בייבוא תיכנס לתוקף התקנות האלה ייכנסו לתוקף.

מתי הרפורמה בייבוא תיכנס לתוקף?

הרפורמה לייבוא להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023.

אז עד ה-1 בינואר 2023 לא יהיה? לא הבנתי.

לא. ב-1 בינואר 2023 הרפורמה בייבוא נכנסת לתוקף. היא כוללת בתוכה גם את הנושא של הקמת מערכת האכיפה. עכשיו, לצד זה, בעצם יש הסכמה, כפי שנמסר לנו, בין מנכ"ל משרד הבריאות למנכ"ל משרד הכלכלה, לבוא ולהגיש את התקנות לאישור ברבעון הראשון של שנת 2022 ולהכניס אותן לתוקף ב-1 בינואר 2023 יחד עם הרפורמה בייבוא.

יש פה נציג משרד הכלכלה שיכול להתייחס לבניית מערכת האכיפה?

משרד המשפטים, לפני כן.

אני לא טעיתי, התקנות טעונות אישור של ועדת העבודה, הבריאות בעצם עכשיו. יש שם שני תיקונים להוראות הפליליות.

לא, אז בגלל זה אמרתי שאנחנו נגיש את זה אליכם.

לשאלתכם, זה 19 עמודים כאן. אולי עם הטפסים, אולי 17. להכניס לחוק ההסדרים עכשיו 17 עמודים - אתם לא יודעים כמה היה מסובך בחוק ההסדרים לטפל במזון שהגיע לחוק ההסדרים. זה לא התאים לחוק ההסדרים, זה מאוד מתאים לתקנות.

אבל איך התקנות לא אמורות להגיע לאישור הוועדה?

לפי הסעיף לא, אבל בגלל הסעיפים הפליליים זה כן אמור להגיע.

כי לא היה כתוב, נכון?

לא, לפי חוק המזון - שוב, התקנות הספציפיות האלה לא. יש הוראה כללית, שאומרת שככל שיש הוראה פלילית הן יעלו לאישור הכנסת, וזה יגיע אלינו.

אבל אם פעם הנושא היה בידי משרד הכלכלה, היה להם איזה מנגנון. אפשר לשאול?

אז קודם כל, אני רוצה רגע להגיד שמבחינתנו אין הסכמה על כניסה לתוקף ב-1 בינואר 2023.

אתם לא מעוניינים לחכות עד אז. זאת אומרת שהאחריות עד 2023 היא שלכם, בפועל, הלכה למעשה, במידה ואנחנו הולכים לפי מה שראש שירות המזון אומרת פה.

אז בואו, אני רוצה שתשמעו גם את היבט האכיפה מהצד שלנו.

מבחינת היבט האכיפה, לגבי הנושא של הרפורמה: היום, כמו שלמשרד הבריאות אין את המשאבים, גם למשרד הכלכלה אין את המשאבים. אנחנו עכשיו כרגע עסוקים בכל הנושא של הרפורמה בייבוא שאמורה להיכנס לתוקף ביוני 2022, וגם זה כל הנושא של האכיפה בשווקים שהופכת להיות עם כל מסלולי קסיס, למי שמכיר. עם כל הנושא של בדיקות ייבוא בשווקים.

נו, משרד המשפטים, אולי אתם רוצים לקחת את זה תחתיכם? אלה - אין להם זמן.

זה לא שאין להם זמן. זה עניין שאין את האופציה כרגע.

אני ממש אמרתי את זה בציניות.

כן, ברור לי. אני איתך.

אני רציתי לדבר בנושא הזה של הפיקוח והאכיפה. כידוע, משרד הבריאות הוא הרגולטור האחראי לכל היבטי ההסדרה שנוגעים למזון. ולכן, רק לו יש את הידע המקצועי, את המנגנונים שמאפשרים פיקוח, את האישורים, מתן רישיון.

את אומרת - מה אתם מחפשים אצלי בכלל? תעשו את העבודה.

לגמרי. אני חייבת להבהיר, שלמינהל תקינה אין מומחיות בתחום המזון. משקאות משכרים הם מזון לכל דבר ועניין, ואני גם אציין שבמסגרת תיקון חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), תוקן חוק התקנים וצומצמו סמכויות מינהל התקינה לבצע עקיבות של דברי מזון, ולכן יש בעיה מבחינת סמכות לאכוף את הנושא הזה. כמו שגיל דיבר, גם משאבי מינהל תקינה לטובת אכיפה באופן כללי מוגבלים, ואי אפשר לקחת אחריות גם על תחום המשקאות המשכרים. לכן, אנחנו לא יכולים לבצע אכיפה אפקטיבית ושלמה בתחום.

מגי, הבנו. אתם לא. את אומרת - רדו מאיתנו. משרד האוצר, שנמצאת כאן נעם דן, רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות באגף התקציבים באוצר. בבקשה.

תודה רבה. על נושא הסמכות אף אחד לא מערער, על מעבר משקאות משכרים למשרד הבריאות אף אחד לא מערער. זה בחוק, ברור שזה צריך לקרות.

אז אולי תביאו כסף למערכת אכיפה מינהלית?

אנחנו הבאנו המון כסף. אני תכף גם אוכל להגיד בדיוק כמה כסף הבאנו במסגרת הרפורמה בייבוא, הן למינהל תקינה והן לשירות המזון.

אבל אם זה במסגרת הייבוא, זה אומר ב-2023. אז מה את עושה עד 2023 כדי שזה יעבור אליהם עכשיו?

אז זהו, התקציבים כבר עכשיו הועברו. התקציבים וכוח האדם, כמובן, הועברו כבר עכשיו הן למינהל תקינה למשרד הכלכלה, והן לשירות המזון במשרד הבריאות. אבל צריך רגע להגיד משהו: היום בפועל האכיפה מתבצעת על ידי משרד הכלכלה. זה מה שקורה עכשיו, ואפילו שמענו פה את נציגת מינהל תעשיות, שאומרת - אנחנו לא מזלזלים בזה ואנחנו אוכפים את זה, ועד היום שנים ביצענו את זה ואנחנו מבצעים את זה. לנו חשוב כאוצר שהאכיפה וההיערכות תהיה כמו שצריך. שלא בריאות הציבור תיפגע, אבל גם לא שיבואנים ייפגעו. בטח לא שצרכנים ייפגעו ויוקר המחיה יעלה. אנחנו ידועים כולנו על הדיווחים של עליות מחירים, של הובלה, וגם ככה יש איזשהו דיבור על עליות מחירים. אנחנו רוצים שהמעבר ייעשה כשיש מוכנות ויש היערכות.

אז מה את מציעה, נעם?

מדובר בסוף בשוק של 1.5 מיליארד שקלים. אנחנו מדברים פה על משקאות אלכוהולים - זה 1.5 מיליארד שקלים בשנה. 12.5 אלף משלוחים לפי מה שאני בדקתי, שזה אחוז מאוד ניכר אגב, מהמשלוחים של מזון רגיש. משרד הבריאות עכשיו עושה העברה של שימורי מזון, מוצרי חלב, ירקות ופירות קפואים, מים מינרליים ומשקאות, ממזון רגיש למזון רגיל. הוא צריך שהאכיפה תהיה פרפקט - שבריאות הציבור לא תיפגע. אם עכשיו נדחוף לו גם את המשקאות המשכרים, אנחנו מביאים פה לדעתי סיכון גם לבריאות הציבור, או פשוט שכל המשלוחים ייתקעו. אם אלה מוצרי החלב וכל שימורי המזון, שזה יוקר המחיה פר אקסלנס, או אם זה משקאות משכרים שעכשיו אנחנו כן יודעים שמתבצע פיקוח ואכיפה במשרד הכלכלה. כל מה שאנחנו מציעים זה שזה ייעשה כמו שצריך. אף אחד לא מערער על זה, זה צריך לקרות. שזה ייעשה כמו שצריך. אנחנו חושבים שזה צריך להיות באזור 2023, כן לתת לרפורמה בייבוא להיכנס ורק אז שזה יקרה. וכמובן, זה צריך לקרות, אף אחד לא מערער.

אני יכולה רק שנייה להבהיר? כי אנחנו לא אמרנו שהאכיפה נעשית כמו שצריך. אני רוצה להבהיר את זה. אמרנו שאנחנו מטפלים ברישיונות ייבוא, והאכיפה נעשית רק במקרים כמו שגיל הציג, במקרי חירום שדברים קורים.

תשמעי, מהאוצר. מה שקורה כרגע, ממה שאנחנו מבינים - אין ממה אכיפה. בסדר? הם לא מצליחים לאכוף עד הסוף, זה לא אמור להיות אצלם, לא אמור לשבת אצלם. אתם אומרים שהעברתם תקציב - אז איפה התקציב? איפה הכסף? אם הם לא עושים בינתיים, תתנו להם את הכסף, שהם יעשו בינתיים.

יש להם תקציב. הם עד היום ביצעו את זה.

למי?

גם למשרד הכלכלה. יש להם תקציב בשביל לבצע את האכיפה הזאת. הם אמורים לבצע את זה.

זאת אכיפה לא של תקנים שקשורים למזון.

זה מה שהיה עד עכשיו.

אוקי, פנינה, מה את יכולה להאיר את עינינו?

בשנים האחרונות הפיקוח היה משותף בין משרד הבריאות למשרד הכלכלה.

וזה ימשיך להיות משותף. בואו רגע נעשה בבקשה סדר. עיקר הבעיה זה בנושא של הייבוא. המצב הקיים היום, עובדתית, בפיקוח בדרכי השיווק שנעשה בצורה משותפת - אני חושבת שחובה על שני המשרדים להמשיך לעשות את המצב הנוהג, לעוד שנה עד שמשרד הבריאות יכול להתארגן. צריך לבוא ולהבין: גם אם נחליט שאנחנו מעבירים את התקנות ומכניסים אותן לתוקף, למשרד הבריאות לא תהיה מערכת אכיפה גם אם אנחנו נרצה. התהליכים האלה הם תהליכים שדורשים זמן. אנחנו קיבלנו תקציב וקיבלנו תקנים, שעדיין הם על הנייר. אנחנו צריכים לממש אותם, צריכים לבנות את המערכת הזאת. ולכן, אין מן הנמנע, ואני מקבלת שלא נוח להיות בעמדה המתגוננת כאן פעם שנוספת, אבל זאת המציאות. אנחנו כן באים בבשורה, אנחנו לוקחים אחריות על התחום, וזה ייכנס לתוקף ביחד ומיד לאחר הרפורמה בייבוא. זה הפיתרון המיטבי שניתן לתת.

וזה יספיק, 12 חודשים של שנת 2022? זה יספיק לכם? כי 12 חודשים של שנת 2021 זה לא היה מספיק.

לא, אז זהו. תודה ששאלת את השאלה הזאת. אני מוכרחה לסייג, שגם המחוקק נתן לנו, קבע ובא ואמר ששר הבריאות - הפררוגטיבה היחידה שהוא יכול לבקש דחייה זה בהעדר הקמת מערכת אכיפה. אנחנו, יש כאן מחויבות של מנכ"ל המשרד, של ד"ר שרון אלרועי פרייס, לתת את מירב המשאבים על מנת ששירות המזון יקים מערכת אכיפה.

אני רק אגיד משהו לפרוטוקול. תראו, חוק ההגנה על בריאות הציבור נכנס ביוני 2017. מיוני 2017 דיברתם על 18 חודשים. 18 חודשים - התקופה הוארכה. דיברתם על פיזורי כנסת - זה לא מפזר משרד, אבל סבבה. פיזורי הכנסת - התפזרה, חזרה, התפזרה, חזרה; המשרד נשאר כמשרד. וכרגע, בצורה כזאת או אחרת, יש להעביר את התקנות. אתם לא יכולים להיתלות עכשיו על רפורמה נוספת שנכנסה, שלא קשור אליכם בכלל או למשקאות המשכרים. זו רפורמה של ייבוא - אחלה. כל פעם שנכניס רפורמות לתוך משרד, אז אנחנו נגיע - שנייה, בדברים שכבר נחקקו, בדברים שכבר היו, אנחנו כרגע לא מטפלים? אנחנו כרגע לא מעבירים? אי אפשר לעשות דבר כזה ולהגיד: אנחנו נתלים ברפורמה אחרת. הכל בסדר, אבל מישהו צריך לקחת אחריות ובעלות על הנושא הזה. אחרת, יבואו אלינו ובצדק - הורים, משפחות, עולם בריאות הנפש. יבואו ויגידו - תקשיבו, מה אתם מצפים מאיתנו כשאין אכיפה לדבר הזה. או אין פיקוח על הדבר הזה.

צריך לתת ליווי מקצועי למשרד הבריאות, לפונקציה שתלווה אותם לבניית המערכת.

עכשיו, האוצר טוענים שיש את הכסף. אז אם האוצר טוענים שיש את הכסף, אז למה האוצר מבקשים לדחות את זה?

אז אני אומרת: הכסף ניתן, הרפורמה לייבוא נכנסה בחוק ההסדרים האחרון שעבר בתקציב.

נו, אז מי אמור לעשות את זה בינתיים?

זה ב-14 בנובמבר. אני בטוחה שהם עוד לא הספיקו לגייס 47 תקנים, להקים מערכת מחשוב.

אבל זה נחקק ב-2017. מה קרה מ-2017 ועד היום?

לא. אין להם מערכת אכיפה. מה שפנינה אומרת, זה על מערכת אכיפה בייבוא.

אז חוקקתם חוק ללא האכיפה? זו השאלה. חוקקתם חוק שצריך לאכוף, ללא תקציב לאכיפה?

לא, אז אני רק אגיד שב-2015 באמת חוקק חוק גדול של חוק המזון. לצערנו הרב, רוב התקנים שיועדו לא הגיעו לשירות המזון. כנ"ל גם תקציבים. מבחינתי כרגע זה חלק מהשינוי.

אז למה אתם מחוקקים חוק? אתם יודעים, אנחנו מגישים לוועדת שרים רק מה שיש לו תקציב לצידו. אחרת לא מעבירים לנו. אומרים, לא נקדם בטרומית, לא נקדם בזה. כולם פה על הרגליים האחוריות.

העברנו תקציב, הוא פשוט לא הגיע לשירות המזון.

מה זה פשוט לא? אז איפה זה נמצא? איפה הכסף?

במשרד הבריאות.

אוקי. תראי, אני לא מחלקת - כשאומרים לי אתם אחראים, אז אני לוקחת אחריות כוועדה. לא אכפת לי אם זו חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי ולא אכפת לי אם זה חבר הכנסת אלון טל. אני לוקחת אחריות כוועדה. לא יכול להיות שתגידי שזה במשרד הבריאות, ואז תגידי לי - אה, זה רק לא אצלם. מה אכפת לי אצל מי זה נמצא? אם זה משרד הבריאות, ומשרד הבריאות קיבל את הכסף, תעשו סדר בתוך הדברים. אגב, גם משרד הכלכלה: תשמעו, אתם צריכים להרים לנו דגלים אדומים על הדבר הזה מהיום הראשון. צריך להגיד.

אנחנו אומרים את זה. הרמנו הרבה דגלים.

נכון, ותודה רבה על הדגלים האדומים של כולם פה, וקיבלנו הרבה פניות. אנחנו עוד נרצה לשמוע פה עוד ענפים גם. באמת, בסוף אתם משפיעים פה על ענף שלם של משקאות ושל ייבוא, ושל אנשים שעשו הזמנות או לא יודעת מה. תשמעו, בסוף אי אפשר להשאיר אנשים ובעלי עסקים גם, ככה תלויים באוויר. הדברים צריכים להיות ברורים. אנחנו מצפים ממשרדי הממשלה שהדברים יהיו בטח הרבה יותר מסודרים. אם צריך שנכנס ועדה כדי לעשות לכם סדר - אשרינו, נעשה. כן, צחי.

צחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן היין.

שזה אומר?

שזה גוף שמאגד את היקבים והכורמים במדינת ישראל. מה שאני רוצה להגיד: פנינה בדבריה קודם אמרה - אנחנו צריכים הרבה זמן להתארגן, ולא בגללנו. אלא צריך להבין שחלק גדול מהיקבים, בעיקר יקבי הבוטיק ברחבי הארץ, נמצאים בחלקות חקלאיות. יש המון בעיות עם מינהל מקרקעי ישראל, שאנחנו בדין ודברים איתם.

איך זה קשור אליכם? בוא תסביר רגע לאזרחים שצופים בנו, איך התקנות האלה בסוף קשורות אליכם הלכה למעשה. מה זה אומר?

בסופו של יום, בעצם יקב צריך רישיון בנייה, רישיון עסק ורישיון יצרן.

כל זה, כדי לספק ולעמוד אחר כך בתקנות של מה שהוא מספק בשירות המזון.

נכון.

אוקי. לא, בסדר, אני מסבירה. תשמעו, אנחנו יושבים פה כגורמי מקצוע. אזרחי ישראל צופים בנו, לא כולם מבינים בדיוק על מה אנחנו מדברים. בואו נעשה פשיטא.

משרד הבריאות, וכנראה בצדק, אומר שהיועץ המשפטי הנחה אותם לא לתת רישיון יצרן ליקב שאין לו רישיון עסק ורישיון בנייה. ואני יכול להבין את זה. וכדי שהוא יקבל את רישיון היצרן, הוא חייב בעצם לעבור את מינהל מקרקעי ישראל שהוא בעל הקרקע, ואת הוועדה המקומית או במקרה שלנו זו ועדה מחוזית.

אתה אומר הלכה למעשה, שאם הם היום מתקינים תקנות יש סיכוי שהרבה יקבים לא עומדים בתקנות וכולם קורסים כלכלית כרגע.

אני מדבר בעיקר על יקבי הבוטיק, כי היקבים התעשייתיים נמצאים ומסודרים מן הסתם. אבל ענף יקבי הבוטיק מאוד-מאוד חשוב לענף היין, בהיבט של תיירות יין וכדומה.

לא רק זה. זו תוצרת ישראלית כחול-לבן, בוא נגיד ככה.

זה לגמרי. ולכן, אנחנו צריכים זמן, וגם בתקנות שישבנו עם משרד הבריאות הם נתנו לנו הקצבה של זמן. אבל אנחנו צריכים מה שנקרא את הפלטפורמה מול מינהל מקרקעי ישראל, שהוציא החלטה מיוחדת לנושא הזה.

אבל רגע, צודקת מי שאומרת שבמידה ולא יותקנו עדיין תקנות, אתם לא תדעו עם מה לבוא לגורמים האחרים ולהגיד - תשמעו, אנחנו צריכים את האישורים שלכם, א', ב', ג', ד', כדי לעמוד בתקנות של משרד הבריאות?

לא, אנחנו כבר יודעים כי יש טיוטות של תקנות, ואנחנו כבר בקטע הזה מסודרים.

ואתם מטפלים? מתקדם?

אני יכול להגיד לכם לדוגמה שמטה יהודה, אזור מטה יהודה שיש 40 יקבים - עובדים על זה. המועצה האזורית לקחה את זה תחת כנפיה ומקדמת את זה, ואני מקווה באמת שכשנגיע לשעת השי"ן רובם יהיו מסודרים.

אז אתם כאילו מבקשים מהוועדה - אל תתקעו אותנו, בעצם.

בדיוק. תנו לנו את העוד קצת זמן.

אוקי. ולמה עד היום, נגיד במשרד הכלכלה, סתם אני שואלת, לא חשבו לנסות לקדם איתם את הדברים האלה? לא יודעת, אני רואה פה משהו מ-2017, אני אומרת - מה קורה פה? כאילו, מ-2017 לא יכולנו להתחיל לעשות תהליך כדי שהם יעשו תהליך? תראו, הדברים הבין-משרדיים לא יכולים בסוף לגזור על הציבור גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. בסדר? בואו נגיד את האמת. אז בואו נהיה גם הוגנים על הציבור, ועם עסקים קטנים, ועם אנשים שמייצרים בסוף כחול-לבן, וכאלה שאנחנו רוצים לתמוך בהם. אז איך אנחנו מתחשבים בהם? מה אנחנו עושים?

אז קודם כל, מוסכם לגמרי, ובאמת אני אפילו אציין שמשרד הכלכלה והתעשיה בכלל, ואפילו אני בתפקידי - ההסתכלות הראשונה שלי היא על העסקים. וכמובן של המשרד, אני מסתכלת על כולם - על הצרכנים, על היבואנים, על הקמעונאים, על עסקים, על כל הצרכנים בכלל. אז אני רוצה קודם כל להתחיל ממשהו שהוא אמר: כמו שנאמר, וזה קצת בניגוד למה שנאמר קודם, רוב העבודה על התקנות - אתם ציינתם עכשיו צריך זמן להכין תקנות. הדברים האלה כבר נעשו. זאת אומרת, כבר הייתה חובת התייעצות, כל התהליך הזה נעשה. המתווה שחברת הכנסת התייחסה אליו קודם לכניסה לתוקף תוך עד חצי שנה - נעשה. זאת אומרת, כל העבודה נעשתה. השאלה היא כרגע באמת, וגם קודם הסוגיה הייתה נושא האכיפה. כבר נתייחס לזה, כי בעצם כמו שאמרנו גם היום נושא האכיפה נעשה באיזושהי צורה במשותף. בעצם, המנגנון שהם צריכים לבנות, אם אני מבינה נכון, הוא אכיפה בשווקים, ואנחנו מדברים כרגע גם על האכיפה בייבוא, בתהליך הייבוא.

התקנות עצמן נותנות ארכה לכניסה לתוקף לקבלת רישיון יצרן והכל. תתקנו אותי אם אני טועה. זאת אומרת: זה לא ביום כניסת התקנות לתוקף שהם יידרשו ברישיון יצרן. התהליך נעשה. ככל שהוודאות תהיה יותר גבוהה, מה הדרישות של התקנות - אז באמת הם יוכלו לקדם עוד יותר מהר את התהליכים. אנחנו שם נתמוך בהם במה שצריך על מנת לקדם את תהליך הרישיון יצרן וכל מה שכרוך בזה. מהיכרותי עם שירות המזון, גם הם בוודאי יוודאו שהכל נעשה כמו שצריך אבל לא יערימו קשיים מיותרים. לכן, אני חושבת שהעברת תקנות וכניסה לתוקף לא פוגעת, לצורך העניין, ביקבים הקטנים, כי יש להם ארכה נוספת; אבל אי כניסה לתוקף כיום משאיר את כל הציבור ואת היבואנים במצב - גם של חוסר ודאות. כי אציין שיש פניות לבקשות לשינויים, לעדכונים - אנחנו לא נוגעים בתקנות האלה בהוראת מנכ"ל שלנו כי אנחנו בתקופת מעבר. המטרה היא שהתקופה תהיה כמה שיותר חלקה וכמה שיותר נוחה. אנחנו מאמינים שהסוגיה הזאת של האכיפה היא מאוד חשובה, וברור שבתקופת הביניים היא צריכה להיעשות תוך תמיכה הדדית בין המשרדים. אבל לא היינו רוצים לראות הארכה נוספת למשהו שכבר לצורך העניין, המתווה, התהליך, התקציב, החלו כבר לפני מספר שנים. ולא נגיד אם ב-2015 או 2017 או 2019. בסופו של דבר אנחנו בסוף 2021.

אוקי. כן, פנינה.

אני, להבנתי, ולפי המסדר שאני קיבלתי ממנכ"ל המשרד, הנושא מתואם עם מנכ"ל משרד הכלכלה.

לא, זה לא מתואם ל-2023. אני שומעת כרגע, ותעדכנו אותי משרד הכלכלה - זה לא מתואם איתכם ל-2023, ומשרד הכלכלה לא מוכן לזה.

מהמסרים שקיבלתי מהלשכות, זה לא נושא שהוסכם.

אוקי. טוב. איגוד לשכות המסחר - רז הילמן, סמנכ"ל ייבוא מכס ותקינה.

צהריים טובים. משרד הבריאות זה משרד שאנחנו עובדים איתו מאוד-מאוד צמוד, כמו עם משרד הכלכלה. רפורמת הקורנפלקס - חוק המזון שדיברו עליו, שעבר ב-2015, הותיר הרבה מאוד דברים לא מסודרים. אנחנו התרענו כבר אז שיש המון דברים שמשרד הבריאות צריך לסדר, הרבה תקנות ישנות שהוא צריך להחליף, ושהיה כדאי לעשות את זה עוד באותו הזמן. לצערנו זה לא קרה, והמטלות האלה נגררו עד עכשיו. במטלות האלה יש אלף ואחד דברים, בסדר? יש נושא של מסרים, נושא של מזהמים כימיים, ביולוגיים. יש בלי סוף מטלות, אם אתם תרצו יש לנו רשימה ארוכה. ואנחנו בקשר עם משרד הבריאות על העניין הזה. גם העברנו תעדופים שונים לאורך השנים האחרונות. אבל דווקא עכשיו אנחנו במקום אחר. באמת נראה שיש התקדמות. עברה רפורמה - אמנם לא בוועדה הזאת, אבל היועצת המשפטית של הוועדה הייתה חלק ממנה. רפורמה מאוד-מאוד משמעותית. התקדמות דרמטית בכל מה שקשור למזהמים כימיים, מזהמים ביולוגיים, שאריות חומרי הדברה. רפורמה מאוד גדולה בתהליך הפיקוח על מזונות, גם כאלה שמוגדרים כרגישים. ובאמת, נראה שאנחנו בכיוון הנכון. אני יודע שהמשרד עובד גם על תוכנית קדימה של הרבה מאוד דברים שהוא הולך לסדר. ולכן, נראה לי נכון מהבחינה הזאת לתת את הזמן הנוסף.

תמונת המצב היום היא כזאת, שיבואן שמבקש אישור למזון רגיש יכול למצוא את עצמו מחכה חודשים ארוכים. יבואן מזון רגיש שמחכה לשחרורים בתחנת ההסדר יכול למצוא את עצמו מחכה שבועות ארוכים. זה לא מצב סדיר, ועכשיו על כל הבלגאן הזה להפיל גם את המשקאות המשכרים, אומר שכל הייבוא של המזון יתעכב עוד יותר. זאת תהיה טעות מאוד-מאוד קשה לדעתנו. צריך לראות שנערכים כמו שצריך ורק אחרי זה להתקדם עם ההעברה.

אוקי, תודה רבה. בבקשה מרינה מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות.

בוקר טוב לכולם. אני רק רציתי הבהרה קטנה: התקנות הן בהתייעצות עם שר הכלכלה לעניין ייבוא. זאת אומרת, זאת הערה קטנה לעניין ההסכמה או לא הסכמה. התקנות הן בהתייעצות, ועל כן אני מציעה שמשרד הבריאות יגיש את התקנות לוועדה ברבעון הראשון של 2022. אנחנו נמשיך לקדם, נמשיך לדון. הנושא מורכב.

תשמעו, אני אגיד לכם מה מורכב. מה שמורכז זה לנהל קואליציה פה. הרבה יותר מורכב מלדבר בין שני משרדים. אבל אם אנחנו מצליחים לעשות את זה ולהגיע להסכמות, אני בטוחה שהשרים שלנו יידעו להיות מודל ודוגמה, ולעשות את זה ביניהם. אז בואו רגע, אלא אם כן יש למישהו משהו להוסיף. אז אנחנו נסכם.

חוק ההגנה על בריאות הציבור נכנס לתוקף, הוראות חוק המזון למשקאות משכרים, נכנס לתוקף וגם נחקק ביוני 2017. התקופה הוארכה ב-18 חודשים, היו פה פיזורי כנסת, המשרד לא התפזר. כרגע אנחנו יודעים שצריך להעביר את התקנות. אנחנו מדברים גם על אישורי ייבוא, על פיקוח בייבוא, פיקוח בשווקים. אנחנו מדברים כאן בעיקר על אותה אכיפה. התחום עדיין לא עבר למשרד הבריאות. יש לתקן תקנות לפי אותו סעיף 19. החוק היום לא מותאם לתוך עולם המשקאות המשכרים, לתעשייה וליבואנים. יש להביא את התקנות. אין ספק כי התחום הזה צריך להיות מבחינתנו במשרד הבריאות תחת שירות המזון.

אגב, אותו שירות מזון, שיש הרבה תקנות שאתם צריכים להביא לפה בפני הוועדה ואנחנו ממתינים להן עוד מתקופתו של יושב ראש הוועדה חיים כץ. אנחנו ממתינים לתקנות שלכם ונמשיך להמתין לכם ולהציק לכם עד שתביאו. אתם קידמתם טיוטת תקנות. ציין כאן גם מתחום ענף הגפן. חסרה מבחינתכם אותה מערכת אכיפה מינהלית, ולכן לא המשכתם לקדם את טיוטת התקנות.

בפתחה של השנה באמת יצאה הרפורמה במזון, בחוק ההסדרים והתקציב. אתם מנסים עכשיו כרגע להכניס ולהיתלות באותם אילנות גבוהים ולהכניס את הדבר הזה לתוך הרפורמה בייבוא, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023.

מכיוון שאנחנו פה בכנסת בסוף יודעים להגיע להסכמות, אחת היכולות של הקואליציה הזו, שהיא קואליציה שהיא באמת מאוד מגוונת, זה גישור והגעה להסכמות. כמעט על כל דבר אנחנו מקיימים דיונים, יושבים בינינו, מגיעים להסכמות. זה לוקח לנו הרבה יותר זמן, הרבה יותר משאבים, אבל זה גורם לנו לדעת להתנהל באמת בצורה שקופה ואחראית לטובת אזרחי מדינת ישראל. ולכן, אני אבקש מהמנכ"לים, מראשי המשרדים ומהשרים לדבר ביניהם, ולהגיע תוך שבועיים עד ארבעה שבועות לאיזשהו כיוון: לאן אתם הולכים, אנה אתם באים. מה הולכים לעשות, איך אתם רוצים לקדם את זה. תעדכנו אותנו, את הוועדה. אנחנו נותנים לכם את מרווח הזמן. אנחנו סומכים על השרים שלנו. אנחנו עובדים מולם באופן אישי וצמוד כמעט בכל מה שנעשה כאן בוועדה, ואנחנו לרוב מקבלים את המענים. אני בטוחה שגם בנושא הזה הם יוכלו להגיע ביניהם לאיזשהן הסכמות מתי ומה, ואני בטוחה שהם לא יצטרכו אותם כבייביסיטרים לעניין הזה.

אני רוצה להודות לכם על שיתוף הפעולה. אנחנו נעמוד מול המשרדים בקשר. בזאת אני נועלת את הוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.