פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



21
ועדת החוקה, חוק ומשפט
06/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 128
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ב' בטבת התשפ"ב (06 בדצמבר 2021), שעה 12:00

תיקונים לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט-1959 וההוראות מכוחו - בעקבות פניית יו"ר ועדת הבחירות המרכזית - הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
ענבר בזק
איתן גינזבורג
גבי לסקי
אורי מקלב
אוסאמה סעדי

שמחה רוטמן

עמי ברקוביץ - יעוץ וחקיקה ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

רבקה ליפשיץ - ייעוץ וחקיקה ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

בינה רונן - עוזרת ראשית, משרד הפנים

דין ליבנה - היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

מוריה אביגד



תיקונים לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט-1959 וההוראות מכוחו - בעקבות פניית יו"ר ועדת הבחירות המרכזית - הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה

צהריים טובים לכולם, חנוכה שמח, אני מתכבד לפתוח את דיון ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא תיקונים לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, וההוראות מכוחו, בעקבות פניית יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון עמית. זו הכנה לקריאה ראשונה מטעם הוועדה. נזכיר שעל פי הוראות תקנון הכנסת וגם על פי המסורת שנהוגה בבית הזה, הצעות חוק שנוגעות לבחירות הן הצעות חוק מטעמה של הוועדה ולא הצעות חוק ממשלתיות וכך אנחנו נוהגים גם הפעם הזו.

זהו הדיון הראשון שאנחנו מקיימים בוועדה הזו בכהונה הנוכחית של הכנסת בנושא דיני הבחירות. אנחנו מודעים לכך שבסוגיה הזו ישנם עניינים רבים שראוי לטפל בהם, בראש ובראשונה כל מה שנוגע לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). בעקבות ועדת השופטת בייניש ישנן סוגיות נוספות.

מראש אני אומר שהדיון שלנו היום לא יעסוק בסוגיות הליבה הגדולות והדרמטיות. אנחנו גם בהן מתכוונים לעסוק ולהתקדם. מן הראוי שהכנסת הזו תוציא את ימיה עם תיקונים משמעותיים בחוקי הבחירות, בדגש על תחום התעמולה, ואנחנו נשתדל לעשות זאת מתוך קשב רב כמובן לוועדת הבחירות המרכזית, לעומד בראשה, לדברים שכבר נדונו בוועדות החוקה לתקופותיהן וכו'.

אנחנו מיד ניגש לפתיחה של היועץ המשפטי של הוועדה ואז כמובן גם ליועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, אבל מכיוון שחבר הכנסת איתן גינזבורג, סגן יושב-ראש הכנסת, צריך להגיע לישיבת נשיאות והוא עוסק בנושא הזה ומדבר עליו לא מעט אתי ועם אחרים, אני מזמין אותו גם לומר דברי פתיחה. נמצא אתנו חבר הכנסת מקלב, תודה על הצטרפותך. לאחר מכן נשוב לסדר הדברים. בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הדברים. הייתי יכול לומר שאני מסתפק בדבריך. דבריך היו בדיוק הדברים שרציתי לומר. הגיעה העת, אחרי הרבה כנסות, שחוק הבחירות (דרכי תעמולה) יתוקן ויותאם למאה ה-21 ולעידן הנוכחי, שהוא עידן אחר משנת 1959, אז חוקק לראשונה חוק בחירות (דרכי תעמולה). עד היום עוסקים שם בפוסטרים של 50/70 ועוד כל מיני דברים הזויים, שלא לדבר על כך שהעולם הדיגיטלי לא מופיע שם בכלל ועוד כל מיני נושאים שחייבים לדון. אפילו דוח בייניש, שהיה בזמנו פורץ דרך בהרבה מאוד מובנים, ב-2017, גם כבר לא רלוונטי. עברו מאז 5 שנים.

שלא יעלה מדבריך שאנחנו הולכים להקים עוד ועדה ולחכות כי אז בטוח לא נתקן את החוק.

חלילה. אנחנו ניקח את דוח בייניש, ניקח את הטוב מהדוח, נוסיף את מה שחסר בדוח, נוציא את מה שכבר לא רלוונטי להיום ונקדם. אבל, אדוני, אני מפציר בך מאוד, חייבים להקדיש לזה שעות של דיונים, זו תהיה הבשורה של הוועדה. יש הרבה בשורות, אני חושב שזו הוועדה שעובדת הכי הרבה בכל הבית הזה, בטח עם הקורונה, הפכת להיות מומחה לקורונה.

שלא בטובתי.

צריך לדון גם בזה, זה בליבת העשייה וכולם תמיד נמנעים מלעסוק בזה. צריך יושב-ראש אמיץ כמוך שיגע בזה ויכניס את הידיים לחוק הזה. הוא מאוד-מאוד חשוב. אני גם משמש כסגן יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, אני גם יושב-ראש ועדת המשנה לחקיקה, ונורא נעלבתי מזה שלא ראיתי שזה מגיע וזה לא עבר דרך ועדת משנה לחקיקה. אולי כבר אני לא היושב-ראש - - -

ועדת משנה בוועדת הבחירות המרכזית?

כן. יש ועדות משנה לוועדת הבחירות, הן כמעט לא מתכנסות.

לתשומת ליבו של היועץ המשפטי. זה לא יקרה יותר כי אני פשוט למדתי היום שיש ועדת משנה.

פניות שמועברות לסמכויות השיפוטיות לא עוברות אלינו.

בסדר גמור, זה ביני לבין ח"כ גינזבורג. אני לא ידעתי שהדבר הזה קיים.

אני חושב שהתיקונים המבוקשים הם תיקונים סמנטיים, טכניים, התאמות לחוק קיים. אין לי מה לומר כנגד ההצעות, ראוי שיתקבלו. הדיון הזה, אני מניח, יסתיים תוך חצי שעה ויאושר, אבל הגעתי לכאן בעיקר כדי לומר את הדברים הללו, אדוני. זה מאוד-מאוד חשוב ותודה רבה על ההזדמנות.

תודה על דברי הפתיחה, חברי כנסת גינזבורג, גם מכוח הכובעים הנוספים שלך בוועדת הבחירות המרכזית, סגן יושב-ראש הכנסת, בנשיאות, אנחנו בהחלט מתכוונים לעסוק בזה יחד אתך ונתקדם.

אם כך, בואו נזכיר מי אתנו מעבר לחבר הכנסת מקלב: מוועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, הייעוץ המשפטי של הוועדה; ממשרד המשפטים, עו"ד עמי ברקוביץ' ועו"ד רבקה ליפשיץ; וממשרד הפנים עו"ד בינה רונן. לפני שנעבור ליועץ המשפטי של הוועדה, שייפתח, ואז לעו"ד ליבנה, אני אזכיר שהמטרה שלנו היא להכין הצעת חוק לקריאה ראשונה ולהניחה על שולחן הכנסת. בבקשה, אדוני.

למעשה יש בפני הוועדה שני סטים של דברי חקיקה: סט אחד זה מה שאדוני אמר, הצעת חוק שאנחנו נגבש מטעם הוועדה לפי סעיף 80 לתקנון, שהיא מתעסקת בנושא שהוועדה חוקקה אותו לפני מספר שנים כהוראת שעה, בשנת 2014. בגלל העומס שהיה מוטל על השופט, יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, הוצע לעשות איזשהו ניסיון להעמיד שופט בכל אחת מראשות הוועדות האזוריות ולהקנות לו את אותן הסמכויות לעניין טיפול בעתירות לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה).

הוראת השעה הזו פוקעת עוד כחודש, ב-2 בינואר, אם אני זוכר נכון. ההצעה כרגע היא כפולה: אחת, להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, להותיר על כנן את אותן הסמכויות של השופטים בוועדות האזוריות; איזשהו תיקון טעות טכני קטן שהיה שם, באחד מחוקי הבחירות שעשינו, ממש עניין של הפנייה טכנית; ולעשות תיקון נוסף – השופט כיום מוסמך לקבוע סדרי דין באישור ועדת חוקה לעניין התנהלות העתירות האלה לפי חוק דרכי תעמולה ואכן ייקבעו הוראות כאלה באישור ועדת חוקה, מוצע לאפשר לו לקבוע הוראות בשני תחומים נוספים, עניין של פסלות שופט והיכולת להעביר תיק ממחוז בחירות אחד למחוז אחר. זה סט אחד שאותו נעשה במסלול של חקיקה ראשית, כפי שאדוני אמר, בהכנה לקריאה ראשונה.

יש סט נוסף שהוא סט של תקנות, אותם סדרי דין שלפני רגע הזכרתי, שיו"ר הוועדה יכול לקבוע באישור ועדת חוקה. מוצעים פה כמה תיקוני התאמה מכיוון שתקנות סדר הדין האזרחי שונו והוחלפו בתקנות חדשות – זה נכנס לתוקף לפני קרוב לשנה – ומכיוון שבאותם סדרי דין יש הפניות לאותן תקנות סד"א, אז יש פשוט צורך בהתאמות.

וכאן זה פשוט אישור? זו פעולה תחיקתית, נכון?

נכון.

זה מעין תקנות של יו"ר הוועדה באישור.

נכון, באישור הוועדה וזה באמת עניין טכני של הפניות.

אז אני מבין שיש לנו שתי מערכות של הוראות תחיקתיות והצעת חוק אחת?

לא, יש הצעה אחת וסט של הוראות.

יש את הצעת החוק, שהיא אחת, שתעבור קריאה ראשונה וכו', ויש את הוראות הבחירות (סדרי הדין בבקשות ובעררים) והוראות הבחירות - - -

זהו, זה פשוט נוסח משולב.

הבנתי.

הצעת החוק הופכת מהוראת שעה להוראת קבע?

שני דברים הצעת החוק עושה, אם הבנתי נכון ומיד עו"ד ליבנה ישלים: א', הופכת את הוראת השעה להוראת קבע, כשהוראת השעה מתמקדת ביכולת להסמיך את יו"רי הוועדות המחוזיות, האזוריות, להוציא צווי עשה וצווי מניעה מכוח חוק התעמולה. זה היה מוסדר בהוראת שעה, רוצים להפוך להוראת קבע; הדבר השני, רוצים להחיל פה את ההסכמה לעשות את ההתאמות הנדרשות למול הסעיפים הרלוונטיים בחוק בתי המשפט. במה עוסקים הסעיפים האלה, 77א ו-78?

פסלות שופט וההעברה ממחוז שיפוט אחד למחוז שיפוט אחר כחריגה מהוראות הסמכות המקומית.

בעצם מוועדה אזורית אחת לאחרת.

על איזה שינוי ח"כ גינזבורג בירך פה?

ח"כ גינזבורג דיבר על חוק דרכי תעמולה ודוח בייניש.

זה לא כאן.

זה לא השינוי הגדול. הוא אמר שהוא מסכים לשינויים שיש כאן. אני מבין את החשש שלך.

עו"ד ליבנה, הצגה והתייחסות שלך, בבקשה.

תודה. אדוני, חוק הבחירות (דרכי תעמולה) קובע הגבלות ואיסורים הנוגעים לדרכי התעמולה המותרות במתמודדים, ולא רק במתמודדים, בבחירות לכנסת ובבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות. היום אנחנו לא דנים ולא מוצע לדון בהוראות המהותיות, בהגבלות ובאיסורים אלא באכיפה. אכיפה מנהלית של הוראות חוק דרכי תעמולה נעשתה עד שנת 2014 ע"י יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בלבד, גם ברשויות המקומיות וגם בנוגע לבחירות לכנסת, כאשר יש סעיפים שחלים לא רק בתקופת הבחירות אלא למשך כל התקופה שבין בחירות לבחירות, ע"י צווים שנותן יו"ר ועדת הבחירות על סמך עתירה שהוא מקבל מאחד מהצדדים, הליך שפוטי, מעין שיפוטי. לאחר שיושבי-ראש ועדת הבחירות המרכזית דנו במאות תיקים פנינו לכנסת והצענו להסמיך את יושבי-ראש ועדות הבחירות האזוריות - - -

שהם שופטים מחוזיים.

שהם גם שופטים. והכנסת החליטה בהוראת שעה בשנת 2014 לאפשר להסמיך יושב-ראש ועדת בחירות אזורית אחד בכל מחוז שיפוט של בית משפט מחוזי – כלומר, זה לא כל ועדות הבחירות האזוריות אלא רק איפה שיש בית משפט מחוזי – לדון בעתירות לצווים בנוגע לבחירות לרשויות המקומיות באותו מחוז שיפוט.

מי מסמיך את אותו שופט?

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

הוא עובר דרך הסכמת נשיאת העליון? נשיא המחוזי?

נשיאת בית המשפט העליון ממנה את יושבי-ראש ועדות הבחירות האזוריות מלכתחילה, מתוכם נבחר אחד בכל מחוז שיפוט ע"י יו"ר ועדת הבחירות המרכזית שהוא שופט מחוזי, ככל שיש לו ברירה, לפעמים אין לו הרבה ברירות אלא יש אחד רלוונטי.

בבחירות הכלליות לרשויות המקומיות שהיו בשנת 2018 – לפני כן ואחרי כן דנו יושבי-ראש ועדות הבחירות האזוריות במאות עתירות, אם אני לא טועה למעלה מ-400, נדונו מעט עררים, תיקון החקיקה יצר גם מערכת דו-שלבית, שיש לנו ערכאה ראשונה וערכאה שנייה - - -

שערכאה שנייה היא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

בערר. מה שלא היה לנו קודם, כי זה היה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ומעליו בג"ץ בלבד. היו מעט עררים, עשרות בודדות, ומצאנו שההוראה נתנה נגישות יותר טובה, יעילות, יכולת להכריע הרבה יותר מהר, מקצועיות ורלוונטיות לאזור השיפוט. הוראת השעה הוארכה פעמיים נוכח הבחירות שלא איפשרו לכנסת לחוקק. היא אמורה לפוג ב-2020 והוארכה עד ינואר הקרוב. עכשיו אנחנו מציעים להפוך אותה להוראת קבע.

בנוסף אנחנו מבקשים להסמיך את יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע הוראות בסדרי דין הנוגעות לפסלות שופט בדומה למה שחל בבתי משפט. הכוונה שלנו היא שההליך יהיה כמעט זהה למה שקורה בבית משפט - - -

ואז מה האלטרנטיבה? אם מצא יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית שבאמת שופט שהוסמך על ידו במחוז מסוים, אזור שיפוט מסוים, לא יכול לשבת בדין, מה הפרוצדורה?

יש ממלא-מקום קבוע.

מלכתחילה מותקן?

מלכתחילה יש ממלא-מקום קבוע.

כמו הכהן הגדול ביום הכיפורים.

ככל שחלילה שני השופטים מנועים או שיש בעיה אחרת, ניתן יהיה להעביר לאזור שיפוט אחר או להעביר את זה לוועדה המרכזית. העתירה תתברר.

חשוב גם להשלים שבמסגרת הוראת השעה ניתנה סמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית למשוך אליו תיק אם הוא חושב שיש איזושהי חשיבות בתיק או משהו אחר. יש לו את הסמכות למשוך.

לקנות את הסמכות אליו?

כן, כמו בבית הדין לעבודה.

ובמקרה כזה, אם באמת לא מוצאים שום פתרון, זה גם כן סוג של דרך אפשרית.

אם אין את האפשרות להעביר לשופט אחר?

ההפסד שיש במהלך כזה הוא שלא תהיה לך ערכאת ערעור.

למעט הבג"ץ. אבל כן, זו לא ערכאת ערעור, זה ברור.

אגב, אני חייב לציין בקשר לבג"ץ הזה שלהבנתי הוא מנוגד לחוק. זו פרשנות מאוד יצירתית של בג"ץ. אני לא יודע אם זה חל גם לגבי ההוראות האלה או שהפרידו אותן. החוק אומר: שום בית משפט לא ייתן סעד – זו לשון החוק – בעניין יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. החוק החרות כך אומר. בג"ץ פירש כמובן כפי שהתחשק לו בהקשר הזה – שום בית משפט חוץ ממני. כלומר, עצם המהלך הזה שבג"ץ בכלל דן עליהם הוא אנומליה. הוא מנוגד ללשון החוק. עצם הדבר הזה שבג"ץ דן הוא אנומליה ולכן כמובן אין זה פתרון טוב שזה הולך ליושב-ראש הוועדה. השאלה שלי היא כזו: אם מוגשת בקשה לפסלות בהתאם לאותם סעיפים בחוק בתי המשפט, האם ההסדר הוא שזה הולך לנשיאת העליון, כמו שופט, או שזה הולך ליושב-ראש ועדת הבחירות?

כרגע אנחנו רק מסמיכים את יו"ר ועדת הבחירות לקבוע את ההסדר בהוראות סדרי הדין. הוראות סדרי דין יובאו לאישור ועדת החוקה - - -

אבל מה כוונתכם לעשות? סוף מעשה במחשבה תחילה.

כוונתנו לעשות כמו בבתי המשפט אבל ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית - - -

זאת אומרת שערעור על בקשת פסלות שתוגש ליושב-ראש ועדת הבחירות, שבעצם מדובר בשופט, ילך ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית?

נכון.

ואם יש בקשת פסלות על יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית?

אני מניח שזה ילך לממלא-מקומו. נחשוב על זה כשנכתוב את ההסדר. יש לו ממלא-מקום קבוע גם.

אני חושב שכשעוסקים בפסלות של אדם שהוא על תקן שופט יכול להיות שכדאי לעשות את ההסדר זהה, גם כדי לא לבלבל את עורכי הדין שדנים. ערעור לא ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית. מאחר שזה ממוקד לסוגיית הפסלות שילך לנשיאת העליון.

אנחנו נדון בזה כשתגענה ההוראות התחיקתיות בהקשר הזה. אני לא בטוח שדעתי כדעתך כי אני חושב שההפרדה - - -

אני לא אוהבת את זה, גם כמו תקנות סד"א, שזו לא חקיקה של הכנסת. אתה בעצם אומר שההוראות הפרוצדורליות של הדין - - -

אבל זה באישור הוועדה. זה כמו תחיקה, זה תקנות.

באישור הוועדה, אבל לא שזו תהיה הוראת חוק. למה שזה יהיה בחקיקה? זו אפילו לא חקיקת משנה - - -

זו חקיקת משנה.

של מי?

של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

איזו סמכות יש לו לחוקק חקיקת משנה?

מכוח החוק שקבעה הכנסת.

אבל למה שהוראות פרוצדורליות יהיו חקיקת משנה? זה כמו סד"א. אני גם לא אוהבת את זה. למה? כי לפעמים הקביעה הפרוצדורלית היא - - -

אבל זה באישור ועדה. הרי גם בתקנות - - -

עדיין, אני לא אוהבת את תקנות סד"א.

מכובדיי, שלא נערבב מין שבמינו אבל שראוי בהפרדה. חברת הכנסת לסקי מעלה את השאלה מה ראוי להיוותר בפעולה תחיקתית של ועדת הבחירות באישור הוועדה ומה ראוי להיות קבוע בחוק של הכנסת. כרגע זה לא לשנייה ושלישית, אנחנו כרגע מתקינים רק לקריאה ראשונה, יש עוד זמן לעשות. אני מציע שתיקחו לתשומת לב את הערתה של חברת הכנסת לסקי בדרך לשנייה ושלישית או במסגרת הליך אחר שניזום פה, תחשבו האם ישנן הוראות שמתאימות יותר לחקיקה ראשית. תבדקו.

כי זה משפט מינהלי, משפט מינהלי נקבע בחוק.

דבר אחד שאני מתחבר אליו בדבריה של חברתי הוא שהתיבה הזאת "בהתאמות הנדרשות" היא קצת בעייתית. ברור לי מה אתם עושים כאן, אין לי בעיה, אבל דיני בחירות זה אולי ממערכות הדינים הרגישות ביותר שאנחנו מנהלים לפיהן את חיינו הדמוקרטיים. תבדקו.

אני רוצה להוסיף. לא בגלל שזה תקנות פרוצדורליות, כי בתקנות סדרי דין – יש לנו הצעת חוק גם שאנחנו חתומים עליה – בשנייה שזה באישור ועדה זה בסדר. אבל פה זה לא סדרי דין, פה זו החלה של הוראות של דין מהותי, של חוק בתי המשפט, סעיף 77א וסעיף 78. זו החלה של דין מהותי לא ברמה של סדרי דין. אני חייב לומר, אם הגענו למסקנה שצריך להחיל – ואני חושב שזה הגיוני בצורה הכי פשוטה שיש שצריך להחיל – אז למה לכתוב שייקבעו הוראות בעניין החלת ההוראות? תחילו את ההוראות, זה יחול על ועדות, נוסיף סעיף - - -

עו"ד ליבנה, אני באמת חושב שחייבים כבר לצאת לדרך, אני לא רוצה לעכב שום דבר. אני רוצה להציע לחבריי לסמוך ידינו על הנוסח הזה, להביא אותו בקריאה ראשונה למליאה, ועד אז תעשו אתם בדיקה האם את סעיף 2 לא צריך פשוט לפרוט, להחליט מה העקרונות, כי צודק ח"כ רוטמן שזה לא פרוצדורות.

אדוני היושב-ראש, אולי אפשר לעשות משהו ביניים ולהשתמש בנוסח שהציע ח"כ רוטמן, שעל הדיונים שבפני השופטים יחולו סעיפים 77א ו-78 בהתאמות שיקבע יושב-ראש הוועדה המרכזית?

בסדרי הדין בבקשות שיוגשו לפי סעיף 17ו – לא משנה איזה סעיף, איזה סעיף שנוסיף – יקבעו.

אם אני מבין נכון ואם אני מכוון לדעתה של ח"כ לסקי, יש פה הבחנה בין היבטים פרוצדורליים נקודתיים – איך אתה מגיש את הבקשה, כמה ימים – זה סדרי דין מובהקים, לרוב זה גם לא בחקיקה ראשית, אבל התיבה הזאת של "התאמות נדרשות" פותחת פתח קצת רחב מדי בחקיקה ראשית. מה זה בדיוק ההתאמות הנדרשות?

זה בכל מקרה חוזר לוועדה - - -

לכן אני אומר, בואו נעביר את זה ושיעבדו על זה לקריאה שנייה ושלישית.

אדוני היושב-ראש, כפי שאמר אלעזר, שיחילו את 77א ו-78. על סדרי הדיון בבקשות לפי 77א ו78 ייקבעו בהחלטה שבסדרי דין. רק סדרי הדיון הם רוצים. הם לא רוצים לשנות את הדין המהותי של 77א ו-78. הם לא מעוניינים בזה בכלל. הם לא צריכים לזה התאמות.

אז שזה יהיה רשום.

אפילו התאמות נדרשות ברמה הלשונית.

לא, לסדרי דין, הם לא צריכים. למה?

אם הם יחליטו למשל שהערעור, כמו שדובר קודם, על הפסלות הוא ליו"ר הוועדה - - -

זה כתוב ב-77א ו-78?

לא.

זה סדרי דין.

לא. ח"כ רוטמן, זה ממש לא סדר דין.

77א ו-78 באים ואומרים מהן הנסיבות שבהן יש ניגודי עניינים. זה הסעיפים בחוק. עליהם אין התאמות נדרשות. עליהם זה בא ואומר: אנחנו רואים יושב-ראש ועדה ואם יש לו קשר כלכלי וכו' – כל מה שכתוב שם, כל הפירוט הארוך – על זה אין התאמות נדרשות והם לא מבקשים עליהם התאמות נדרשות. על סדרי דין, האם – וזו שאלה שהם צריכים להתחבט בה עדיין – זה יהיה באמת לנשיאת העליון או ליושב ראש, האם זה יוגש תוך 7 ימים או בגלל לוח של בחירות זה יהיה תוך יום, כל הדברים האלו, לזה צריך התאמות נדרשות.

ההתדיינות בינינו היא רק על שאלה אחת – זה ששבעה ימים ויום אחד ראוי לסדרי דין כתקנות, זה ברור. השאלה האם למשל הקביעה שמי שמחליט בפסלות במקרה של יו"ר ועדת בחירות אזורית זה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית או נשיאת העליון בעיניי זה לא סדרי דין. זו אמירה מהותית.

איפה זה קבוע היום בחוק?

היום זה לא קבוע, אין הוראת פסלות ליו"ר ועדת הבחירות.

לא, אני שואל על שופט.

בסעיף 77א לחוק בתי המשפט.

הבנתי. אז את זה אתם צריכים בעצם לברר.

הסדר שקבוע באופן כללי בחקיקה ראשית, לא ראוי שהחריג לא יהיה בתחיקה. לכן אני אומר, אני לא רוצה להיכנס לכזה כרגע, אני חושב שבהכנה לשנייה ושלישית, אתם ואלעזר תחשבו - - -

אנחנו נשב עם היועץ המשפטי לוועדה ונציע לכם נוסח.

בדיוק, ותעשו את ההבחנה.

ואם יש תקנה כזו אז שיכתבו: במקום נשיאת העליון יבוא יושב-ראש - - -

נכון, זה לחקיקה ראשית.

אני יכול להגיד לכם שזה הנוסח המקורי שניסחנו אבל אז חשבנו ש"במקום זה יבוא זה" ו"במקום זה יבוא זה" נראה מגעיל אז אמרנו: טוב, זה גם כך טכני וזה גם כך מגיע לאישור ועדת החוקה.

רק שאם אני מבין נכון, תקנו אותי אם אני טועה, הביטוי הזה "בהתאמות נדרשות", שמתייחס ל-77א ו-78, יש שם גם הוראות מהותיות לגבי גוף הפסילה, אז יכול מאן דהוא לחשוב שסוג של ניגוד עניינים שפוסל שופט בהליך אזרחי או פלילי הוא לא רלוונטי, וזה לדעתי לא קביעה ברמה תחיקתית.

לא, זאת לא הייתה כוונתנו בשום צורה.

אז צריך להבהיר את זה.

בדיוק. שזה יהיה מפורט, לא "במקום", אלא פשוט לכתוב את זה.

אנחנו נביא לכם נוסח לשנייה ושלישית.

תודה. סעיף 1(1) – ברורה לנו הכוונה; סעיף 2 – דיברנו; האם יש משהו שאנחנו צריכים לדעת לגבי 1(2) ו-(1)3)? אני מבין שזה התאמות.

1(2) זה עניין של תיקון טעות, טעות סופר שהפנינו לסעיף לא נכון. ו-(3) זה השינוי של הפיכת הוראת השעה להוראת קבע כי סעיף קטן (ה) קובע את התוקף.

סעיף קטן (ה) אומר "הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד ליום כ"ט בטבת התשפ"ב, 2 בינואר 2022", אז אם רוצים להפוך את זה להוראת קבע צריך לבטל אותו.

רק עוד משהו קטן בקשר לסעיף 78. סעיף 77א באמת מדבר על עילות הפסלות ויש שם גם אלמנטים שתצטרכו לתת להם את ההתייחסות ועל כך דיברנו. 78 זה העברת נושא ממקום למקום. יש שם הוראה שמדברת על כך שזה ייעשה רק בהסכמת השופט שהחל לדון.

רק לאחר תחילת הדיון.

ואם התחיל הדיון? אתם רואים סיטואציה שאתם תעבירו אחרי ששופט התחיל וזה תלוי בהסכמה? הרי בניגוד לבית המשפט ועדת הבחירות היא כן סוג של גוף היררכי, אז הסיטואציה של עצמאות שופט שמחליט לדון אל מול העברת תיק – הרי הוא יכול לקחת לעצמו את הדיון, מה שנשיא בית משפט עליון לא מסוגל.

נכון. ולכן - - -

זה ההתאמות הנדרשות שחשבתם עליהן?

נכון, זה מה שחשבנו.

הבנתי.

כי גם יש פה שאלה אם הוא פסול - - -

אבל 78 לא עוסק רק במקרה של פסלות.

אני יודע, יש שם גם כל מיני שאלות של נראות, נשיא בית המשפט הרלוונטי וכו'.

אז אנחנו נעשה את זה מסודר, קודם כל את הצעת החוק ואז נעבור להוראות.

עוד שאלה. אמרת שיש בכל מחוז?

בכל מחוז שיפוט של בית משפט מחוזי.

והערעורים מגיעים?

ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

והפניות מגיעות בהתאם למחוז הרגיל, זה לא שבוועדת הבחירות משתנה משהו במחוזות?

הפניות מגיעות אלינו, למזכירות ועדת הבחירות המרכזית. הגשת עתירה אלינו זה בדוא"ל, למרות שאפשר גם בפקס ובנייר, אנחנו מנתבים את זה לשופט המוסמך, כי גם יש שאלות של סמכות עניינית, לעתים פלוני פונה על משהו שהוא בכלל בסמכות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי כך החליטה הכנסת ולכן אנחנו צריכים לנתב את זה לשם ולא נכריח אותו להגיש מחדש.

אבל לגבי הסמכות המקומית, איך היא נקבעת?

החוק קובע אותה וזה בנוגע לבחירות לרשויות המקומיות שבתחום מחוז השיפוט שבו הוא מכהן.

לכן אתם מעבירים בטח בגלל עומס, כי לצורך העניין למחוז תל אביב יש שלוש בחירות ומחוז צפון יש 200 בחירות באותו זמן, לא?

הכוונה היא לא להעביר בגלל עומס. עומס אתה צריך להעביר בכמות, אתה לא יכול להעביר תיקים פרטיים - - -

האמת היא שבאמת נוצר מצב מצחיק כי לצורך העניין במחוז תל אביב יש בסך הכול 3 בחירות או 4 בחירות כי יש שם 4 רשויות מקומיות, ובמחוז הצפון יש עומס אדיר, ומבחינת כוח האדם זה קצת הפוך. אתם לא מתכננים לנתב?

האם ההפניה לסעיף 78 בעצם מאפשרת לכם גם לנתב משיקולים של עומס?

רק תיקים פרטניים.

ברור, ברור.

באופן עקרוני החוק מאפשר זאת, הסעיף עצמו מאפשר זאת אם נבחר תיק-תיק. המחוז הכי עמוס שלנו למשל זה מחוז מרכז. זה המחוז הכי משופע ברשויות מקומיות ולידו מחוז תל אביב. נגיד שיהיה לנו תיק על פתח תקווה, שגובלת במחוז תל אביב, ויו"ר ועדת הבחירות האזורית של מחוז מרכז יהיה מאוד עמוס, הוא יוכל לבקש מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית להעביר את התיק הפלוני הזה. אבל זה תיק-תיק - - -

זה לא נותן לכם אפשרות לניתוב גורף.

לא. בשביל ניתוב גורף זה סעיף אחר בחוק בתי המשפט שלא ביקשנו להחיל אותו.

לגבי בחירות בשטחים, האם אתם רוצים גם להחיל את החוק הזה על השטחים?

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) הוחל בשטחים באמצעות תקנון של האלוף הרלוונטי כלשונו ולכן יש לנו יו"ר ועדת בחירות.

איך בית משפט מחוזי שאין לו סמכות על השטחים יכול לדון?

זה לא בית משפט מחוזי, זה יו"ר ועדת בחירות אזורית הממונה על מחוז יהודה או על מחוז אחר שלו יש סמכות.

יש דבר כזה?

כן, על פי התקנון.

זה מוסדר בתקנון המועצות האזוריות.

אבל התקנון לא יכול לתת הנחיות לשופטים בתוך ישראל.

לא, הוא לא נותן.

אז איך זה קורה ולמה זה קורה? למה לא מקימים שם?

זה כובע אחר.

אני מבקש לרשום: חברת הכנסת גבי לסקי מבקשת שוועדת חוקה תקים מחוז שיפוט שיפעל לפי דיני מדינת ישראל ביהודה ושומרון.

לא, צבאי, כי זה לא ישראל אז אני לא מבינה איך זה קורה.

יש פקידות בישראל שיש לה סמכות על השטחים.

איך?

לפי התקנון שמסמיך אותם בכובע אחר.

זה כמו שתקנון אמריקאי יסמיך פקיד ישראלי לפעול בתוכו. אני לא מבינה איך התקנון הצבאי יכול להסמיך מי מבין פקידי מדינת ישראל לעשות מעשה בתוך השטחים.

זו תחיקה שמסמיכה אותו.

איזה חוק?

התקנון הוא חוק.

אבל הוא חוק שחל בשטחים על ידי המפקד הצבאי והוא לא יכול להחיל שום דבר על ישראל.

אני עכשיו תוהה לעצמי, אדוני היושב-ראש, כיצד בג"ץ דן בתיקים שנוגעים ליהודה ושומרון, כי הרי כידוע בג"ץ פועל מכוח חוק-יסוד השפיטה ושאלה גדולה מניין הוא רוכש את סמכותו לדון בעתירות.

המשפט הבין-לאומי.

מכובדיי, זו סוגיה משמעותית. אם ח"כ לסקי רוצה להציף את השאלה הזו הוועדה היא הוועדה שעוסקת בדיני הבחירות ולכן אפשר להגיש פה בקשה לדיון בתחולת דיני הבחירות על אזור יהודה ושומרון, על שטחי השיפוט הצבאי ביהודה ושומרון. זו סוגיה כבדה, ראויה, אני מציע שתיבדק, תילמד, בראש ובראשונה ע"י חברי וחברות הכנסת שרוצים לעסוק בנושא. רשמנו את הדברים.

אני רק רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שכבר יצא לי להגיש בג"ץ על החלטה של בית משפט לעניינים מקומיים באריאל בשבתו כבית משפט מחוזי.

הכול בסדר. בשלב הזה הבקשה שלנו, ותאמר לי ח"כ לסקי אם היא מסכימה להגדרה, שבין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה ושלישית יוצע לנו נוסח שמדייק יותר בהבחנה הנדרשת בין הוראות שצריכות להיקבע בחקיקה הראשית לבין דברים בתחיקה. אני מבין מח"כ לסקי שהיא מסכימה ששאלות של מועדים, של איך מגישים, דואר אלקטרוני או פקס, טוב שיהיה בתחיקה שזוכה לאישור שלנו. אבל אם יש הוראות מהותיות שקבועות בחקיקה ראשית, כמו מי מחליט על פסלות שופט, לא יכול להיות שהדברים האלה יוסדרו בחקיקה, הם צריכים להיות מוסדרים בהסדר העיקרי.

אין טעם כרגע לקבוע מסמרות כי צריך ללמוד את העניין, פשיטא שאתם תעשו את עבודתכם לקראת השנייה והשלישית. אנחנו גם בדיון הבא נוכל להעמיק בזה יותר. אנחנו לא אוהבים את התיבה "בהתאמות הנדרשות" כי אנחנו לא מבינים מה גבולות הגזרה. האם זה יכול לגעת גם בדין המהותי ב-77א, ב-78. בואו נטייב את זה שדברים יהיו ברורים. בואו נקרא ונצביע. כרגע אנחנו מעבירים את הנוסח הנוכחי.

דין, לפי מה שקראתי זה רק לעניין הערעורים, ניתוב ולאמץ את תקנות סדר דין החדשות?

זהו, זה לא מהותי.

לא, הדבר המרכזי פה הוא הסמכת היו"רים של הוועדות - - -

אבל זה היה.

הפיכת הוראת השעה להוראת קבע. התייחסות משרד המשפטים, בבקשה.

אני רק רוצה להגיד שלשלב המוקדם אין כמובן עמדת ממשלה, אבל ברמה המקצועית שאליה אני מתייחס אנחנו כמובן רואים טעם רב בתיקון.

בסדר גמור. בבקשה, אדוני הייעוץ המשפטי.

"הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' ...) (עיגון הוראת השעה בעניין תעמולת בחירות ברשויות המקומיות), התשפ"ב–2021
תיקון סעיף 17ד
1.
בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 17ד -



(1) בכותרת השוליים, המילים "הוראת שעה" – יימחקו;



(2) בסעיף קטן (ד), במקום "(ב1)", יבוא "(ג)";



(3) סעיף קטן (ה) – בטל.

תיקון סעיף 17ה
2.
בסעיף 17ה לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא: "ובכלל זה בעניין החלת הוראות סעיפים 77א ו-78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בהתאמות הנדרשות, על הליכים אלה"."

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' ...) (עיגון הוראת השעה בעניין תעמולת בחירות ברשויות המקומיות), התשפ"ב–2021, אושרה.

פה אחד. הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה על ידי הוועדה, תועבר למליאה, תודה.

אנחנו עוברים להוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ובעררים) (תיקון), התשפ"ב-2021. זה תקנות. יש לכם גם את הנוסח המשולב וגם את התיקון. היועצים המשפטיים, אנא הסבירו לנו.

בגלל ההחלפה של תקנות הסד"א, הכניסה לתוקף של תקנות הסד"א החדשות, יש צורך בהתאמות. בכל המקומות שבהם יש אזכורים או הפניות לתקנות סדר הדין האזרחי, הן בסעיף 1 להוראות, שזו ההפניה של עצם ההגדרה של תקנות סדר הדין האזרחי, הן בסעיף 10, שמדבר על הצורה של איך כתבי טענות אמורים להיראות, כותרת, תמצית וכו', והן בסעיף 30 שמדובר על הפניה לפרק שמתעסק בהוצאות.

אני חושב שזה לא דבר נכון. לרציונליים של תיקון סדר הדין האזרחי, שנובעים מהעומס הרב, מהרצון לפשט, למיטב ידיעתי והיכרותי, הרבה מאוד מהעתירות שמוגשות ליושבי-ראש הוועדות השונות, גם בגלל לחץ הזמנים והמידיות הנדרשת, הן כתובות על עמוד אחד, הרבה מאוד פעמים עמוד אחד, שני עמודים, בגלל לוחות הזמנים, לפעמים לא. פעם תקנות סדר הדין האזרחי, חוץ מעניין של כותרת, היו מאוד פשוטות, תכתוב כותרת, תכתוב מה אתה רוצה ופשוט.

הכניסו בתקנות סדר הדין האזרחי, מסיבות שקשורות לבתי המשפט האזרחיים, כל מיני מגבלות צורניות, אם זה קדם משפט וכל מיני הליכים, ותכתוב מה אתה רוצה ותפרט. להטיל את המגבלות האלו על הליכים שמעצם טבעם ההליך שהכי דומה להם הוא הליך המרצת הפתיחה שהיה קיים בתקנות סדר הדין האזרחי, שבוטל בכלל, שכבר לא קיים בכלל, להטיל עליהם את המשקולות רק בגלל שהחליטו בבתי המשפט האזרחיים לשנות את תקנות סדר הדין, בעיניי זה לא הגיוני.

אבל אם אני מבין נכון אנחנו נמצאים כרגע במצב שבו יש הוראה תחיקתית של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית שאושרה בוועדת החוקה להחיל את תקנות סדר הדין האזרחי הקודמות, נכון?

בשני היבטים בלבד ולא כל התקנות.

צורת כתב הטענות. אני הייתי מגיש לך עתירה של המרצת פתיחה שכבר לא קיימת היום בתקנות החדשות, פעם היו מגישים לך בצורה של המרצת פתיחה כי אתה צריך סעד מידי, אתה לא צריך שום דבר, אתה מגיש תצהיר, דף ותצהיר, נגמר הסיפור. אין לזה כבר מקבילה בתקנות החדשות, אז אני צריך להגיש כמו כתב תביעה רגיל.

יש פה היבט בירוקרטי ויש פה היבט מהותי. קודם כל, ברמה הבירוקרטית, להיוותר עם הוראה תחיקתית שמפנה לתקנות שאלה לא מספרי הסעיפים שלהן, זאת תקלה.

בסדר, זה ברור, על זה אין ויכוח.

אם אני מבין נכון כרגע, מה שנמצא לפתחנו הוא לבוא ולתקן את ההיבט הבירוקרטי הזה. נכנסו תקנות חדשות, אי אפשר להפנות. אומר חבר כנסת רוטמן שיכול להיות שצריך לעשות חשיבה ויכול להיות שהפתרון הוא להצביע לטובת הבהירות הבירוקרטית כרגע לאשר את התיקון הזה כי זה באמת היבט בירוקרטי, אבל חבר הכנסת רוטמן אומר: שווה לשאול מהותית האם לאור שינוי תקנות סדר הדין האזרחי לא צריך לבחון יותר לעומק את סדרי הדין בוועדת הבחירות, כי אם בסופו של דבר באמת כלים יעילים שהשתמשנו בהם – גם אני נהגתי להגיש פה ושם עתירות לוועדת הבחירות המרכזית - - -

אני רק אציין שעל ההליכים שעליהם אתם מדברים בכלל לא חלות ההוראות האלה.

אבל יכול להיות שהטענה של ח"כ רוטמן, שיכול להיות שתקנות סדר הדין האזרחי ביטלו כל מיני כלים שברמה הדיונית דווקא כדאי לשמר בהקשר של הליכים בפני ועדת הבחירות המרכזית, שווה בדיקה, ובאחד הדיונים נבקש מכם לבחון האם לא צריך מכוח אותן הוראות חוק אולי להביא עוד תחיקה לאישורנו שמחייה לעניין הוועדה כלים שנעלמו לנו.

אני אחלק את התשובה לשניים, ברשותכם: קודם כל, כשחברי כנסת מבקשים מאתנו לבדוק אנחנו בודקים ולכן נעשה בדיקה ככל שאנחנו יכולים לייעל ולקצר את ההליכים. ההליכים אצלנו, כפי שיודעים כל בעלי הדין, הם בדרך כלל מאוד-מאוד יעילים, קצרים, על סמך חומר בכתב - - -

וזה מתכתב עם השינוי הזה?

אכן.

אנחנו לא כובלים את ידיכם ואת ידינו כתוצאה מהשינוי הזה?

זה החלק השני של התשובה. השינויים שאנחנו עושים פה נוגעים לצורה של כתב בית הדין – שתהיה כותרת, שיהיה פונט 12, גודל כזה וכזה, כדי שניתן יהיה לקרוא את זה, כי לעתים אנחנו מקבלים עתירות שאי אפשר להבין מה העתירה מהס"ד ואז פונה אלי יועץ משפטי של מפלגה ואומר לי: אבל אני לא מבין על מה אני צריך לענות, מה הוא רוצה, איזה צו מניעה רוצה, איפה זה כתוב. ולכן חייבים לקבוע איזשהו סט של סדר, שזו הכוונה שלנו פה וזה מה שזה עושה.

ותקנות הסד"א האלה מתאימות לאופי ההליכים?

ההליך המהותי, סדר הדין המהותי, לא קבוע בהפניות אלא יש לנו הוראות סדרי דין שאומרות הגשה - - -

צריך לשים לב שגם ההפניה היא לצורת כתבי הטענות, לצורה ולא לתוכן.

נכון, רק לצורה.

יש פה שתי הוראות בלבד שאחת מהן זו צורת העתירה, לא הפניה לגישורים ולכל הדברים או קדם משפט, זה לא, והדבר השני זה הנושא של פסיקת הוצאות.

רק אנחנו מפנים לשיקולים, השיקולים האלה והשיקולים האלה.

שוב פעם אנחנו חוזרים לסעיף 10, לתקנות לסדר הדין האזרחי, "בשינויים המחויבים". שוב פעם כתוב לתקנות סדר הדין האזרחי "בשינויים המחויבים ובשינויים שעליהם יורה יושב-ראש הוועדה המרכזית אם ראה שהתקיימו נסיבות המצדיקות לעשות כן".

זה הוראות שכבר אושרו על ידי ועדת חוקה בעבר. זה פשוט נועד למקרים פרטניים, לתיק פרטני. למשל, הוראות סדרי הדין מחייבות צירוף תצהיר, פלוני פנה על פרסום סרטון באינטרנט וצירף את הסרטון ואת הקישור לסרטון בדף הפייסבוק המפר לכאורה. מדובר באזרח שאנחנו לא רוצים לשלוח אותו לעורך דין אז יו"ר ועדת הבחירות אומר: בסדר, אני מוותר לך על התצהיר.

ח"כ לסקי, אני חושב שזו תחיקה לגיטימית, כי להבדיל מהרבה מאוד מקרים של סדר דין אזרחי, בדיני בחירות ממד הזמן הוא דרמטי ואנחנו חייבים לאפשר ליושב-ראש ועדת בחירות ביום הבחירות לא להעמיס, לפטור את העותר מכל מיני עניינים פרוצדורליים שעד שהוא יעמוד בהם ייגמרו הבחירות. לכן אני מציע להישאר עם זה. השאלה היחידה – ואני רוצה לשמוע גם לפרוטוקול מכם – שאתם לא רואים בשינוי הזה איזושהי הטלת עומס פרוצדורלי על עותרים או על הוועדה, על השופט?

לא.

בסדר. אני מציע לחבריי לאשר את זה כדי שיהיה בהירות וסדר ותראו את השאלה הזו, אם יש מקום. אני חושב שהסוגיה של מה מתוך תקנות הסד"א החדשות חל על דיני הבחירות, ואז לראות באמת שיש התאמה עניינית בין הסד"א החדש לבין הבחירות, זו עבודה שאתם ממילא צריכים להידרש אליה, וככל שתחשבו שיש מקום לשינויים או מי מאתנו, אז ניזום את זה.

אני רק אגיד לכם שפונט וכל הדברים האלו, למיטב ידיעתי זה לא בתקנות סד"א, זה בהנחיות הנשיאים. לדעתי זה לא עוזר לכם. לזה יש לכם את הכללים שלכם.

נכון, הפונט, הרווח וכל זה זה הנחיות הנשיאה.

אני לא מבין מי הביא את הרעיון הזה שבוועדת חוקה צריכים לשבת עורכי דין שעסקו באמת בהליכים משפטיים.

אבל כן מספר העמודים, כן הצורה, הקדמה וכו'.

הכותרת למעלה, הס"ד, הערכאה שאליה אתה פונה, אלה הדברים שאנחנו רוצים.

זה כן יש.

הקראה והצבעה.

"הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ובעררים) (תיקון), התשפ"ב-2021

תיקון סעיף 1
1.
בהוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע"ה-2015 (להלן – ההוראות העיקריות), בסעיף 1, בהגדרה "תקנות סדר הדין האזרחי", במקום "התשמ"ד-1984" יבוא "התשע"ט-2018".

תיקון סעיף 10
1.
בסעיף 10 להוראות העיקריות, במקום "לפי סימן א' לפרק ז'", יבוא "לפי סימן א' לפרק ג' בחלק ב'".

תיקון סעיף 30
1.
בסעיף 30 לתקנות העיקריות, במקום "פרק ל"ד" יבוא "פרק י"ח"."

מי בעד?

הצבעה
בעד – פה אחד
הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ובעררים) (תיקון), התשפ"ב-2021, אושרו.

אושר פה אחד. חברותיי וחבריי, תודה ויום טוב. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.