ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 07/12/2021

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות גפ"מ) (תיקון), התשפ"ב-2021

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



16
ועדת החוקה, חוק ומשפט
07/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 129
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ב (07 בדצמבר 2021), שעה 9:00
סדר היום
הצעת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות גפ"מ) (תיקון), התשפ"א-2021
נכחו
חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
אורי מקלב
חברי הכנסת
שמחה רוטמן
מוזמנים
יפעת רווה - עו"ד, ראש אשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים

גל נוי אפרת - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים

אילן עבאס - עו"ד, מנהל מחלקה בכיר, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים

ח'אלד פראג' - מנהל אגף פיקוח, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים

חן בר יוסף - מנהל מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים
משתתפים באמצעים מקוונים
כרמל פלדמן - מנהלת ענף הגפ"מ, התאחדות התעשיינים
ייעוץ משפטי
אפרת חקק
מנהל הוועדה
אסף פרידמן
רישום פרלמנטרי
הדס עזר, חבר המתרגמים







הצעת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות גפ"מ) (תיקון), התשפ"א-2021
היו"ר גלעד קריב
בוקר טוב לכולם. ברוכים המתכנסים והמתכנסות. אנחנו פותחים היום יום דיונים ארוך באישור של תקנות שונות. יום שעומד כולו בסימן דחיקתי, הייתי אומר. אנחנו פותחים את היום עם הצעת התקנות העבירות המינהליות, קנס מנהלי, ביטחון גפ"מ, תיקון התשפ"א 2021. נמצאים איתנו מיודעתנו, עורכת הדין יפעת רווה, בוקר טוב. ממשרד המשפטים וממשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, עורכת הדין גל נוי אפרת, בוקר טוב. מר ח'אלד פראג', מנהל אגף הפיקוח. עורך דין אילן עבאס, נעים מאוד. ואלו הנוכחים. אז, כמנהגנו בקודש, גברתי היועצת המשפטית, העירי את עינינו במה אנחנו עוסקים, ואז נשמע כמובן את המשרד המציע ונתקדם הלאה.
אפרת חקק
נציגת משרד האנרגיה תציג לנו את ההסבר ואת התקנות עצמן, אני מניחה, אבל בגדול אנחנו התבקשנו לקבוע חמש עבירות מתוך חוק הגפ"מ החדש כעבירות מינהליות. בעצם זה אומר שוועדה אחרת כבר אישרה את החוק והכנסת כבר אישרה את החוק, עכשיו הוועדה הזו מתבקשת לקחת מספר מצומצם של עבירות שקבועות בחוק ולאשר אותן כעבירה מנהלית, שזה אומר שפקח יכול לאכוף אותן בקלות ובצורה פשוטה. הם יסבירו בעצם איך הם הגיעו לאותן עבירות מתוך כל החוק הגדול שלהן. בגדול, הוועדה מנסה לברר האם העבירות האלה מתאימות לאכיפה על ידי פקח, האם הקנס שהוצע על ידי המשרדים הוא קנס שנראה סביר בעיני הוועדה, ונשמע את הפירוט ואת הצורך בעבירות המוצעות.
היו"ר גלעד קריב
בסדר גמור. רק לצורך הפרוטוקול מבקש לומר שעד לפני עשור שנים אבי התעסק ביעוץ לחברות הגז, בייעוץ לארגון סוכני הגז וכו'. אני בוודאי לא זוכר שום דבר מענייניו בעניין הזה, אני בספק אם הוא, אבל נאמר זאת לפרוטוקול. אז אנחנו נעבור למשרד המציע, ראשית, ואז נשמע גם את ההתייחסות של משרד המשפטים, אני מניח, להתאמת המהלך הזה, לתפיסה הכוללת בתחום העבירות המינהליות. אז בבקשה, עורכת הדין גל נוי אפרת.
גל נוי אפרת
אז, בוקר טוב. מדובר בתקנות שעודכנו בשנת 2003, הן תוקנו פעם אחת בשנת 2016. התקנות האלה קובעות כי האכיפה של חלק מהעבירות הפליליות בתחום בטיחות הגפ"מ. אני אעשה כאן רגע הפסקה, גפ"מ הוא גז פחמימני מעובה, זה גז ידוע כגז בישול, הוא משמש בעיקר לבישול ולחימום. התקנות האלה קובעות שחלק מהעבירות הפליליות בתחום הזה, האכיפה שלהם תיעשה באמצעות הטלת קנסות מנהליים במקום בהליך פלילי רגיל.

התקנות בנוסח שלהן כיום קובעות למעשה כי שלוש עבירות פליליות בתחום הזה יאכפו באמצעות הטלת קנסות מנהליים. כל העבירות האלה שקבועות היום בתקנות, הן עבירות שמבוצעות בידי ספקי גז שיש להם רישיון ממנהל ענייני בטיחות הגז במשרד. לפני כשנה נחקק חוק הגז הפחמימני המעובה, שהזכירה היועצת המשפטית כאן, החוק הזה החליף חוק קיים משנת 1989, ובמסגרתו נוסף פרק חדש שמסמיך מנהל מינהל הדלק ועוד עוצמים שהוא אצל להם את הסמכות בעניין, להטיל עיצומים כספיים על חלק לא מבוטל מההפרות שמבוצעות בידי ספקי הגז וגורמים מורשים אחרים.

לכן, כל העבירות שקבועות היום כעבירות מינהליות הן עבירות שנקבעה סמכות להטיל עליהן עיצומים כספיים במסגרת החוק החדש. מכיוון שאי אפשר לקבוע גם עיצומים כספיים וגם קנסות מנהליים על אותן הוראות, אנחנו מבקשים בתור התחלה לבטל את הרשימה של העבירות המלאות המינהליות שקבועה כיום בתקנות. במקומה לקבוע רשימה חדשה, יש שם איזה פילוח, של חמש או שש עבירות חדשות, שמבוצעות שלא בידי גורמים מורשים. כלומר, אלו עבירות שמבוצעות לא בידי הספקים, הסוכנים מטעמם או טכנאי גז, אלא בידי גורמים אחרים כמו - מסעדות, תחנות תדלוק, חנויות שמשווקות לצרכנים מכליי מחנאות חד פעמיים, שתי עבירות נוספות שיכולות להתבצע גם בידי צרכנים פרטיים.

אנחנו סבורים שהאכיפה של העבירות האלה, באמצעות הטלת קנסות מנהליים היא ראויה והיא יעילה יותר מאשר באמצעות ההליך הפלילי הרגיל. האכיפה שלהן באמצעות קנסות מנהליים תשפר את האכיפה, תקל על העומס שמוטל על מערכת הגבייה ועל מערכת בתי המשפט. היא גם תאפשר לאדם או לתאגיד שעבר אותן לשאת בעונש מתאים, מבלי שהוא יוכתם בכתם של מי שעבר עבירה פלילית ומורשה בפלילים. אז, אם אפשר לעבור לקרוא את התקנות או שאני אסביר את העבירות החדשות?
היו"ר גלעד קריב
אז אני מציע שלפני הקריאה באמת נסביר. אם אני רגע מבין נכון, העבירות שהיו קבועות בתקנות או שקבועות כרע בתקנות, הן נותרות כעבירות שבגינן מוטל עיצום כספי?
גל נוי אפרת
נכון. במסגרת חוק הגז הפחמימני מעובה כבר נקבע עליהן עיצום כספי, וזה כבר קיים ואנחנו כבר מתחילים לאכוף את זה. החוק נכנס לתוקף ב-1 ביולי, ואת העבירות האלה אנחנו אוכפים באמצעות עיצומים כספיים או באמצעות כתבי אישום. זה תלוי, כל עבירה נקבע לה הסנקציות שלה. יש עבירות שנקבעו עליהן גם הליך פלילי וגם עיצום כספי ואז אנחנו פועלים לפי נוהל ניתוב, אבל זה באמת לא הנושא.
היו"ר גלעד קריב
וזה בעצם בא לידי ביטוי במחיקה או בהחלפה של העבירות על פי סעיף 25(ב) לחוק הגז. אני מסתכל בנוסח המשולב, אני רואה שאלה בעם העבירות שנמחקות מהתוספת.
גל נוי אפרת
נכון. חוק הגז בטיחות ורישוי לא התבטל, הוא עדיין נשאר בתוקף, כי הוא מתייחס עכשיו לגז טבעי, אבל הוא כבר לא רלוונטי בכלל לגז פחמימני מעובה. לכן, אנחנו מבקשים להחליף את כל התוספת, לבטל את העבירות שקבועות בה היום, שהן עבירות מחוק הגז בטיחות ורישוי ולהפנות לעבירות חדשות.
היו"ר גלעד קריב
הבנתי. אבל עם אילו עבירות אנחנו נשארים עם העיצום הכספי? הן לא מנויות כאן.
גל נוי אפרת
נכון, הן מנויות בתוספת העשירית לחוק הגז הפחמימני המעובה.
היו"ר גלעד קריב
של החוק עצמו.
גל נוי אפרת
כן.
היו"ר גלעד קריב
ומה היא האבחנה? מעבר לעובדה שאנחנו לא מסוגלים או לא יכולים בעצם גם להטיל עיצום כספי וגם לקבוע קנסות מנהליים, מעבר לעניין הזה, מה היא האבחנה המהותית בין העבירות שאנחנו מותירים אותן בזירת העיצומים הכספיים, שאני מניח שהם יותר גבוהים.
גל נוי אפרת
אז ככלל, הכלי של העיצומים הכספיים הוא כלי שהוא מתאים לציבור מפוקח, מוגדר וזה לא כלי שמתאים באופן כללי לאכיפה כלפי גורם שהוא לא מפוקח.
היו"ר גלעד קריב
דהיינו הצרכנים.
גל נוי אפרת
נכון. ולכן, אנחנו לא יכולנו לקבוע, במסגרת חוק הגז הפחמימני המעובה, את הסנקציה של העיצומים הכספיים על צרכנים.
היו"ר גלעד קריב
אין בעיה, לא, בסדר אבל זה חשוב להבנה. זאת אומרת, הכלי של העיצומים הכספיים הוא כלי שאתם ממשיכים להשתמש בו ביחס לחברות ולספקים, ואת הקנסות המנהליים מבחינתכם אתם מטילים על ציבור הצרכנים שרוכש גז ממקומות לא מורשים וכו'.
גל נוי אפרת
נכון. על חלק מהצרכנים.
ח'אלד פראג'
לא כל הצרכנים, רק הצרכנים העסקיים ואלה שעוסקים בתחום, בעלי מסעדות, מאפיות, שווארמה, לא האזרח הפשוט.
היו"ר גלעד קריב
לא האזרח שהלך לקנות לקמפינג.
ח'אלד פראג'
לא.
היו"ר גלעד קריב
בסדר גמור. אז תכף נעבור על הפירוט של העבירות, אבל עורכת הדין רווה, התייחסות שלך.
יפעת רווה
אז, באופן כללי, קביעה של עבירות מינהליות עולה בקנה אחד עם מגמה שלנו, כמה שיותר להוציא דברים, בעיקר בתחום של עבירות הסדר ובעיקר בתחום של עבירות שהן לא "הארד קור" של המשפט הפלילי. אני לא אגיד להוציא אותם מהתחום הפלילי, כי זה מתבסס על עבירות פליליות, אבל לאפשר אכיפה חלופית, יש לנו את זה בהרבה מאוד תחומים.

אני כן אומר שיש תחומים שאנחנו עכשיו מתחילים, ממש בתחילתו של תהליך, להוציא לחלוטין מהמשפט הפלילי. יש לנו הצעת חוק שעומדת להתפרסם בקרוב בתחום התעבורה, ממש להוציא את נושא התעבורה. זו הצעה מאוד מורכבת, כי הרבה מאוד פרטים של התעבורה מבוססים על המשפט הפלילי. ואנחנו בהמשך לטווח יותר רחוק, אני מניחה, יש כבר צוות שהתחיל לשבת ולבדוק את ההוצאה של תחומים אחרים בכלל מהמשפט הפלילי.

אבל כרגע, במשפט הנוהג אז אנחנו מנסים להוציא כמה שיותר עבירות. להפוך עבירות לעבירות קנס או לעבירות פליליות, אלו שני הסדרים שהם די מקבילים. כאן אלו עבירות מינהליות, ולכן זה בהחלט במסגרת ראויה. זה גם מה שדובר על הנושא של הפחתת סטיגמה פלילית, אין שום הצדקה בדברים האלה לסטיגמה פלילית. בנוסף, הנושא של יעילות ועומס על מערכת המשפט, שגם ככה לא מצליחה תמיד להתמודד עם מה שמוטל עליה, ובוודאי עבירות מהסוג הזה, יהיה הרבה יותר יעיל לאכוף אותן בקנסות ולא בדרך של ההליך הפלילי על כל מה שכרוך.
היו"ר גלעד קריב
זו כמובן מגמה מבורכת. בוא נעבור בעצם על העבירות המינהליות שלגביהן אתם מבקשים את קביעת הדברים. אני מבין שאנחנו מדברים בעצם על חמש עבירות.
יפעת רווה
רק לפני זה, בתור התחלה יש ביטול של העבירה הנמשכת, כי היא לא רלוונטית כאן. היא כרגע נמצאת כי היא רלוונטית למה שהיה, אבל היא פחות רלוונטית לדברים שמוצע להשאיר.
היו"ר גלעד קריב
כן, בסדר גמור. כן, בבקשה.
גל נוי אפרת
אז העבירות המינהליות החדשות שאנחנו מציעים לקבוע, בתוספת לתקנות, הן סעיף 38(א) לחוק הגז הפחמימני המעובה, לעניין צרכן גז שאינו צרכן גז ביתי. בעצם העבירה בסעיף היא צרכן גז שהוא לא צרכן גז ביתי, כמו למשל מסעדה שרוכשת גז ממי שהוא לא בעל רישיון ספק גז או הוא לא סוכן שפועל מטעם בעל רישיון, הקנס המנהלי שאנחנו מציעים עליה הוא קנס בסכום של 4,500 שקלים ליחיד ו-9,000 לתאגיד. זו העבירה הראשונה.
היו"ר גלעד קריב
טוב.
גל נוי אפרת
העבירה השנייה היא עבירה לפי סעיף 38(ב) לחוק הגז הפחמימני המעובה. לעניין מי שפטור מחובת קבלת רישיון ספק גז לפי סעיף 3(א)(2), שזה תחנת תדלוק בגז. יש היום תחנות תדלוק שמשווקות גז לכלי רכב שמונעים בגז. אז תחנת תדלוק כזו שרוכשת גז גם ממי שהוא לא בעל רישיון ספק גז או שהוא לא סוכן שפועל מטעם בעל רישיון, יוטל עליה קנס מנהלי בסכום של-7,500 שקלים, אם יחיד, ו-15,000 שקלים אם היא תאגיד.

העבירה השלישית היא עבירה, גם לפי סעיף 38(ב) לחוק החדש, לעניין מי שפטור מחובת קבלת רישיון ספק גז לפי סעיף 3(א)(3) לחוק, שזו חנות שמשווקת מכלי מחנאות שהם לא משמשים למילוי חוזר, מכלי הקמפינג החד פעמים האלה שמנקבים אותם ואחרי זה אי אפשר להשתמש בהם שוב. חנות כזו עד קיבולת מסוימת, של בערך 30 קילו, היא פתורה מהחובה לקבל רישיון ספק גז והיתר להפעלת מחסן, אבל עדיין חלים עליה כל מיני כללים שנקבעו במסגרת החוק החדש.

חנות כזו, אם היא רוכשת את אותם מכלי מחנאות מגורם לא מורשה, ממי שאין לו רישיון ספק גז או שהוא לא סוכן, אנחנו מציעים להטיל עליה קנס מנהלי בסכום של 5,000 שקלים אם יחיד, ו-10,000 שקלים אם מדובר בתאגיד. העבירה הרביעית זו עבירה לפי צו הגז בטיחות ורישוי מכלי גפ"מ מטלטלים משנת 2015, לעניין סעיף 2. סעיף 2 עוסק במי שמבצע שינוי על סימון של מכל גז מטלטל.

סעיף 39 לחוק הגז הפחמימני המעובה, זה סעיף שקובע שמי שהוא לא צרכן גז ביתי והוא לא בעל רישיון ספק גז או סוכן, והוא מעסיק בעבודות גז גורם שאין לו רישיון לעיסוק בעבודות גז. הכוונה היא לטכנאי שאמור לקבל רישיון מהמשרד, אז אם גורם כזה כמו מסעדה, למשל, מעסיקה בעבודות גז טכנאי כזה שהוא לא מורשה, שהוא מבצע עבורה עבודות גז, אז אנחנו מציעים לקבוע על צרכן כזה, שעוד פעם כמו מסעדה, 4,500 שקלים אם מדובר ביחיד ו-9,000 שקלים אם מדובר בתאגיד.

העבירה הבאה היא עבירה לפי צו הגז שהזכרתי. לפי הצו וגם לפי התקן כל מכל גז מטלטל, מדובר בבלונים כאלה שמספקים גז גם לצרכנים יחידים, גם לבתים משותפים. כל מכל כזה חייב להיות מסומן בסימון של ספק הגז, שידעו מי הגורם שאחראי על המכל, על התחזוקה שלו, על הבדיקות שלו, למי לפנות במקרה שחס וחלילה יש תקלה. עכשיו, לפי סעיף 2 לצו אסור לשנות את הסימון שמופיע על המכל, ומי שמשנה את הסימון זו עבירה פלילית.

אז כאן, אנחנו מציעים לקבוע שגורם שמבצע שינוי של הסימון הזה, והוא לא בעל רישיון ספק גז, סוכן או טכנאי, בעל רישיון לעיסוק בעבודות גז, שלגביהם נקבע כבר עיצום כספי בחוק החדש, יוטל עליו עיצום כספי בסכום של 1,000 שקלים בשל כל מכל, גם אם הוא יחיד וגם אם הוא תאגיד במקרה הזה, כאן לא תהיה הבחנה. העבירה האחרונה היא עבירה על פי סעיף 6.
היו"ר גלעד קריב
אצלנו כן רשום יחיד 1,000 ותאגיד 2,000.
אפרת חקק
הטבלה מבוססת על ההצעה המקורית שלהם. בעקבות ההערה, הם יחליטו להשוות את הקנס של יחיד ושל תאגיד.
היו"ר גלעד קריב
הבנתי. טוב.
גל נוי אפרת
והעבירה האחרונה היא עבירה לפי סעיף 6 לאותו צו משנת 2015. סעיף 6 אוסר על הכנסה של מכל גז מטלטל שמונע במתקן גז מחוץ לתחומי השיפוט של מדינת ישראל. הסעיף הזה אוסר להכניס מכל כזה לתוך תחומי השיפוט של מדינת ישראל. הרעיון הוא שמתקן כזה לא מפוקח על ידינו, ולכן אנחנו לא יכולים לפקח על התקינות של אותו מכל. אז, גורם שמכניס מכל כזה והוא לא ספק, סוכן או טכנאי, שגם לגביהם נקבע עיצום על ההפרה הזו, יוטל עליו עיצום כספי בסכום של 750 שקלים בשל כל מכל, אם מדובר ביחיד, ו-1,500 שקלים בשל כל מכל אם מדובר בתאגיד.
אפרת חקק
את יכולה כן להסביר למה בסעיף 2(א) לא רציתם לשמר את ההבחנה בין יחיד לבין תאגיד?
גל נוי אפרת
בסעיף 2 לצו?
אפרת חקק
כן.
גל נוי אפרת
אז, כן, אנחנו במקור באמת הצענו שגם כאן תהיה הבחנה שיחיד ישלם 1,000 שקלים על עבירה לפי סעיף 2 לצו מכלים מטלטלים ו-2,000 שקלים תאגיד. בעקבות הערות שקיבלנו מהייעוץ המשפטי של הוועדה, שהסכום של העיצום הכספי שנקבע על בעל רישיון שמבצע את אותה הפרה הוא 1,000 שקלים, גם אם הוא יחיד וגם אם הוא תאגיד, החלטנו גם כאן בעבירות המינהליות, להשוות את הסכום ולקבוע את אותו סכום ליחיד ולתאגיד. זאת כדי שלא ייווצר מצב שתאגיד שהוא לא בעל רישיון שמבצע את אותה עבירה יקבל סכום של קנס שהוא גבוה מבעל רישיון שהוא תאגיד שמבצע את אותה הפרה.
אפרת חקק
אני שואלת אבל שאלה אחרת, אם לכל אורך התקנות אתם חשבתם שישנה הצדקה לעשות הבחנה בין תאגיד לבין יחיד ולקבוע סכום נמוך יותר ליחיד? אגב, זה שהרף, כנראה, לא יכול לעלות על 1,000 שקל למה גם לא להנמיך את הסכום על היחיד פה?
חן בר יוסף
מה, ל-500 שקל?
אפרת חקק
כן.
חן בר יוסף
חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק והגז, סליחה על האיחור. זו עבירה שלמעשה מבוצעת על ידי ריתוך על גבי המכל. עכשיו, מכל גז שאמור להחזיק לחץ, לרתך עליו זה לא אירוע קל ש-500 שקל פותר אותו. אין המון מקרים כאלה, אבל המקרים האלה שיש אז כן יש פה אלמנט של סיכון. עכשיו, אם יהיה אירוע מאוד מאוד גדול של דבר כזה, אז גם כיוון שזה קנס מנהלי אז אפשר לקחת את זה לתחום הפלילי תחת מצבים מאוד מסוימים. אבל, 500 שקל כשעל כל הכנסה של מכל כזה מקבלים 750 שקלים זה כאילו לא פרופורציונלי לעבירות אחרות. 1,000 שקל זה המינימום, השאלה הגדולה באמת למה לא כפל?

בעצם צריך להחזיר אותנו למועד שבו תיקנו את העיצומים, למה בעיצומים שם לא היה כפל? קשה לי לשחזר מדוע שם לא שמו את הכפל, אבל האמת היא ש-1,000 שקל זה סכום די מינימלי. זה בן אדם שביודעין ובזדון לקח מכל של חברה א' ושם עליו בריתוך שם של חברה ב', מסיבות שכנראה הן כלכליות פליליות וכן הלאה, אבל הוא תוך כדי מסכן את זה שרוכש ממנו את המכל, כי הוא למעשה מקבל מכל שמישהו ריתך עליו וזה פוגע בעובי הדופן ויכול לייצר בעיות אחרות.
היו"ר גלעד קריב
אני רוצה לשאול, קודם כל אני רואה בטבלה שהגשתם שיש התייחסות לענישה הפלילית, ואני רואה שזה רק בחלק מהעבירות.

אני מסתכל על הטבלה שהגשתם, על עבירה 50 (ד)(2), אין חלופת מאסר? זה רק קנס? כי במקומות האחרים ציינתם שיש חלופות מאסר.
גל נוי אפרת
נכון. בעבירה הזו אין חלופת מאסר, מכיוון שזו עבירה שמבוצעת על ידי צרכן, אז היא ברף הנמוך יותר של סעיף העונשין שיש שם רק קנס.
היו"ר גלעד קריב
אני מבין. טוב, אני רוצה רגע בהקשר הזה לשאול באמת על מדרג הקנסות, כי בכל זאת יש פה איזו שהיא תחושה שיש פה, אינטואיטיבית, הייתי אומר קצת שיטוח של העבירות ויצירת איזה שהוא כמעט, הייתי אומר, מדרג אחיד. אני מסתכל, למשל, אני מבין שכתבו פה קנס של 5,000 שקל על מי שבסופו של דבר משווק גז, בסדר? חנות שיש בה מכלי גז לטובת קמפינג. בכל זאת, אני מניח שלהגיע לכמות של שלושים קילוגרם, אומר שיש אצל האיש עשרות רבות של מכלי גז וזה חלק מעיסוקו. הקנס המנהלי עליו, בסופו של דבר, עומד כמעט על אותה מדרגה של צרכן שקנה גז ממקור לא מורשה. אתם לא רואים את זה כעבירות במדרגת חומרה שונה?
חן בר יוסף
אני אזכיר שהצרכן שאנחנו מדברים עליו הוא גם בעל עסק, הוא לא צרכן פרטי. הוא בעל עסק, מסעדה, לנו היה מקרה עם מכבסה, שגם הוא הודה עם מי הוא מתעסק, גם הוא יש כבר אלמנט של סיכון ציבור, זה לא האדם הפרטי שרכש. האדם הפרטי בכל המכלול הזה, שבכלל מתעסקים אתו פה, זה האדם הפרטי שבעצם הכניס גז מחוץ לשטחי ישראל שמולא במתקן שבעצם אין עליו שום פיקוח. זה מקרה היחיד של פרט, כל השאר הוא בעצם בעלי עסקים ובעלי עסקים מסכנים את הציבור כל אחד, מה שנקרא, בשיטתו. ההוא שקנה מכלים רבים מגורם בלתי מורשה וההוא שקנה מכלים, אולי לא רבים, אבל גדולים הרבה יותר כמסעדה, כמפעל וכן הלאה.
היו"ר גלעד קריב
בסדר, עכשיו אני רוצה רגע לשאול בכלל לגבי העבירות, בסדר? דווקא מכיוון שעסקינן לרוב בבעלי עסקים. אינסטלציית גז והתקנת אינסטלציית גז זה יכול להיות גם דבר מאוד יקר בעסקים שמשתמשים. אני מסתכל על הקנס המנהלי, למשל בסעיף 39, בסדר? ואני מבין שזה מתכתב גם עם הקנס המרבי שקבוע היום, אבל בוא נאמר שהיום בעל עסק צריך להתקין אינסטלציית גז, ואינסטלציית הגז הזו עולה לו עשרות אלפי שקלים, למשל, בסדר? והוא הולך ולטובת הוזלת עלויות לוקח אדם שאין לו הסמכה מקצועית והוא לא תחת פיקוח כקבלן לביצוע עבודות גז, קנס מנהלי של 4,500 שקלים?

היום אם אתה נוסע בנתיב תחבורה ציבורית אתה מגיע ל-3,000 שקלים. אני באמת שואל, אנחנו עוסקים פה הרי בדיני נפשות. אז כשאתה עוסק בדיני נפשות הגיוני להטיל על אדם שביודעין הלך והזמין אינסטלטור גז שהוא לא מורשה, מכיוון שהוא לא מורשה אז הוא גם לא מפוקח, נכון? ומה שמטילים על האדם הזה זה קנס של 4,500 שקלים שיכול להיות שהוא חוסך כסף, בסדר? הוא חסך 10,000 שקלים בעבודות, אז בסדר אז הטלתם עליו 4,500 שקלים. אני חייבת לומר שאם מדברים על הרתעת הציבור, אז אם אתה מדבר על צרכן גז ביתי, אז בוודא שזו הרתעה, בסדר? אדם רצה להעביר נקודת גז בביתו והביא אינסטלטור לא מורשה - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אני חושב שאתה לוקח מקרה קצה, ואתה צודק, אבל שנייה, במקרה קצה תמיד עומדת להם הרשות לא להשתמש בסמכות המנהלית ולהגיש את כתב האישום הפלילי - - -
היו"ר גלעד קריב
כן, אבל מה שמטריד אותי שגם פה כשאני מסתכל, בסעיף הספציפי הזה, על מה עוצמת האישום הפלילי, אז בדיוק דיברנו על זה לפני שנכנסת, אז כאן אין חלופת מאסר, וכל מה שיש בסעיף הזה - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
כן, אבל תזכור שמדובר גם בעבירה שיכולה להתבצע כשאתה מתקין ברז גז בעלות של 500 שקלים וחוסך 200 שקלים. כלומר, אתה צודק שבמקרה שבן אדם בא והתקין מערכת גז שלמה לעסק אז גם הוא יחטוף את הקנס וגם המתקין, כי זה בטח אירוע גדול וגם יגישו אולי את כתב האישום, אבל בן אדם התקין ברז גז נוסף. נקודת גז מחירה 400 שקלים, 300 שקלים, זה המחיר, והוא עשה את זה עם מישהו שהוא לא טרח לבדוק לו את הרישיון והוא חוטף קנס שהוא פי עשר מעלות העבודה. אתה צודק במקרה קצה, אבל בשביל מקרה קצה שלא יפעילו את המסכות המנהלית, שיגישו כתב אישום.
היו"ר גלעד קריב
כן, גם אני רואה פה את כתב האישום. כתב האישום גם פה לא כולל צעדים פליליים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
בסדר, זה לא כל כך לפתחנו, זה רק חוק אני חושב.
חן בר יוסף
רק עוד נקודה אחת, אחד אדוני צודק, אכן יכול להיות מקרה של אירוע מאוד מאוד גדול שבו באמת הבן אדם חסך אלפי או עשרות אלפי שקלים והקנס באמת יוצא מגוחך. באמת המקרים האלה, כנראה, נלך לסיפור של האישום הפלילי והחששות. אני אגיד עוד נקודה, כאשר אנחנו מגיעים לאתר שהוא למעשה מתקן לא תקין, לא רשמי ולא עבר שום זה, אנחנו גם מפרקים אותו. זאת אומרת, הנזק שלו, אין כוונה לגרום לאדם נזק, אבל החשש שלו הוא גם שיוטל עליו הקנס, גם יפורק לו המתקן וגם אם הוא ירצה לחזור חזרה לעסקים אז הוא יצטרך לשלם את כל הכסף מחדש.

אנחנו לא נשאיר מתקן לא תקין, שלא נבדק, על ידי גורם מוסמך בשטח ונגיד אוקיי רק נתנו לך את הקנס. דרך אגב, זה כנראה גם יקרה בטח בהליכים המשפטיים הרגילים וזה גם יקרה הרבה קודם, כי אנחנו לא נצא מאתר כזה, נמצא פה מנהל אגף פיקוח. אנחנו לא משאירים מקומות שהם מסכני נפשות בשטח, אנחנו מפרקים אותם במקום ואחר כך הוא יצטרך גם לתקן את הנזק שהוא יצר. ההיבט הזה כמובן יש כאן מקרה קצה, במקרה הזה כנראה נלך לאפיק הפלילי לגמרי. יש הרבה מקרים, שכן, למרות שהוא מסעדה גדולה, בסוף החיבור זה צינור קטן ויציאה עד הסוף למנגל או לשווארמה, לכן זה כן מאזן.
אפרת חקק
אני גם אוסיף שמהניסיון שלנו מתחומים אחרים, ככל שהקנס המנהלי מתקרב יותר לקנס - - -
היו"ר גלעד קריב
אז אין הגברה, יש בעיית להגביר את פן האכיפתי.
אפרת חקק
ישנה הגברה, ואז בעצם כשהם מבקשים להישפט, מנהלים את כל התיק הפלילי.
היו"ר גלעד קריב
לא, זה ברור לי. טוב, זה לא מה שמונח לפתחנו, אני גם לא רוצה למנוע את אישור התקנות. אני רק רוצה לומר ולהפנות את תשומת ליבם, שבעיניי, יש משהו שהוא לא קוהרנטי בקנסות המרביים או בענישה הפלילית של העבירה הזו, עבירה 39 אל מול יתר העבירות. זאת אומרת, אם ביתר העבירות מצאתם לנכון לקבוע, אני מניח שזה קבוע בחקיקה הראשית, נכון? החלופה לקנס היא שנת מאסר, חצי שנת מאסר אז אתם בעצם בעבירה הספציפית הזו, של העסקת אינסטלטור גז לא מורשה, אין לכם אלא את הקנס המרבי. עם כל הכבוד הקנס המרבי כאן הוא לא - - -
חן בר יוסף
אני מזכיר, ענישה הפלילית כן חלה על אותו טכנאי לא מורשה, עליו כן.
היו"ר גלעד קריב
בסדר, אתה מצפה היום מקבלן שבונה מתקן, או מבעל עסק, מתאגיד, כן נושא הגז מחייב אחריות יתרה. ואתה מצפה שבן אדם - - איך אתה גורם לקבלן שבונה היום מתקן שיש בו שימוש בגז לבוא ולומר, אני בודק בשבע עיניים אם האינסטלטור גז הוא מורשה, מפוקח והוא בעל ההסמכות הנדרשות? עם כל הכבוד, אני מקבל את העניין שהקנסות המנהליים הם מסלול שנקרא לו "מסלול מהיר" ולכן הוא מופחת, אבל זה כשבאמת עומד לרשותכם שוד פלילי. אז בעבירות האחרות אני אומר בסדר, אתם יכולים לשחק בין מאסר לבין קנס, גם אם הקנסות פה הם לא גבוהים שעסקינן בבעלי עסקים, זו המטרייה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אני רוצה להגיד, אני שומע את ההבחנה בין אדם פרטי לבין בעל עסק, ישנה איזו שהיא נטייה לחשוב שבעל עסק הוא איש גדול וחזק ואדם פרטי הוא לא. אדם פרטי יכול להיות טייקון מכפר שמריהו, ובעל עסק יכול להיות מנהל פיצרייה.
היו"ר גלעד קריב
אבל, ההבחנה היא לא בחוסן הכללי, חבר הכנסת רוטמן, אדם פרטי בסופו של דבר שאין לו עסק המבוסס גם על צריכת גז או על שימוש בגז, אז יש לו נקודת גז בבית לבישול ביתי אולי יש לו תנור חימום או מחמם מים על גז. הוא לא מתעסק בתשתיות אינסטלציה של גז. אדם שיש לו פיצרייה ובונה עכשיו אינסטלציית גז כחלק מהעסק שלו, הוא חייב לקחת על עצמו את האחריות לא להעסיק.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אין ספק, אני אומר מעניין גובה הקנס. הרי, בסופו של דבר לקיחת אחריות ולקיחת אחריות, עבירה פלילית ועבירה פלילית. שריפה בבית מגורים יכולה לגרום הרבה יותר נזק מאשר שריפה בפיצרייה שעומדת בדוכן. ההבחנה צריכה להיות על בסיס הסכנה, ההבחנה צריכה להיות על בסיס הכלים שיש לאדם להתמודד. הסעיף הוא גם מאוד כולל, תחשוב שמישהו שתחום העיסוק שלו הוא גז ואחד העובדים שלו בתהליך ההסמכה, הוא עוד לא קיבל את הרישיון והוא מקצר הליכים הוא גם יחטוף את הקנס.
היו"ר גלעד קריב
לא, אבל בוא, יש פה מספיק דוקטרינות של המשפט הפלילי, עזוב.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
זה בדיוק העניין. בשנייה שעברת לאכיפה מנהלית אז האצבע הרבה יותר קלה על ההדק.
היו"ר גלעד קריב
לא, אני לא מדבר על אכיפה מנהלית. אני קיבלתי את מה שאמרתם על האכיפה המנהלית, אני רק בא ואומר מכיוון שאני מניח שוועדת חוקה לא תחזור לעסוק בקרוב בעבירות על פי החוק, אני רק מפנה את תשומת ליבכם.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
אגב, זה חל רק על גפ"מ ולא גז טבעי, נכון?
היו"ר גלעד קריב
כן. בגז טבעי נותנים רק מתנות לרלוונטיים, לא לוקחים מהם קנסות. יש לנו עוד סוגיות לדון בהן או ניגש להקראה?
אפרת חקק
אפשר לגשת להקראה. אני כן אגיד אבל שוועדת הכלכלה באמת עבדה כמה חודשים טובים, אם אני זוכרת נכון, על החוק ועל מדרג הענישה. אני בטוחה שגם היו להם שיקולים כאלה ואחרים למדרג שהם כן קבעו. זה חלק מהבעיה של מוסד העבירות המינהליות, שוועדה אחת קובעת את העבירות ועובדת על החוק וועדה אחרת מאשרת את העבירות המינהליות ואת הקנס המנהלי. יש לזה גם יתרונות אבל יש לזה גם חסרונות, החיסרון הגדול הוא באמת שאנחנו לא היינו שותפים לכל המדרג של הענישה מלכתחילה. היתרונות הם שבאמת יש לוועדה כמובן ראייה יותר כוללת של כל העבירות המינהליות כמעט. אני מבינה אבל את הסיכומים והשיקולים הרוחביים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
השינוי עכשיו הוא רק בסכומים.
היו"ר גלעד קריב
לא, הוא יותר מזה, הוא הגדרה בעצם של עבירות - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
השאלה אם אפשר לקבל כמה נתנו, אגב, בשנה שעברה, בשנים האחרונות קנסות, מה המדרג ואילו עבירות? שנקבל איזו שהיא תמונת מצב על מה הייתה אכיפה ומה אנחנו - - -
אפרת חקק
מדובר בחוק החדש שכנס לתוקף, פחות משנה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
החוק הוא מ-2020. החוק הזה נחקק ב-2020.
אורי מקלב (יהדות התורה)
השאלה אם יש לנו כבר איזו שהיא אינדיקציה שנדע מה עשיתם, איפה יש שלכם ממצא? אנחנו נדבר על פיצרייה, אנחנו צריכים לקבל תמונה על מה מדובר.
חן בר יוסף
אז ככה, בעיקרון, אני מזכיר, חלק מהעבירות פה הן פשוט נמחקות כעבירות קנס מנהלי, כי הם פשוט עברו לעיצומים בחקיקה החדשה. בעבר הן היו בקנס מנהלי ועברו לעיצומים, אז הן פשוט נמחקות כקנס מנהלי. החלק האחר של העבירות מתייחס באמת לקנסות שמוטלים לא על בעלי רישיון, לכן לא יכולנו להטיל עליהם עיצום, אלא על אזרחים. אבל, לא מדבור על האזרח הפשוט, אלא על בעלי עסקים עם מודעות קצת יותר גדולה עם מי הם מתעסקים.

העבירות שאנחנו מדברים עליהן, אני אזכיר רגע, אלו עבירות שקשורות לרכישת בלוני גז ממה שנקרא "חאפר" או מישהו שהוא לא בעל רישיון. מדובר על להזמין טכנאי גז שהוא לא טכנאי גז רשמי והוא לא מפוקח, אין לו את הידע המקצועי והוא בא ועושה לך את העבודות, כמו להזמין חשמלאי וכן הלאה. ולמקרים האלה בין השנים 2018 ל-2020. אנחנו תפסנו רק את "החאפרים", לא הטלנו שום דבר על האזרח, יש לנו מאה עשרים מקרים כאלה בשנה.

כל מקרה כזה הוא בעצם בעל עסק שהחליף מחסן של מכלי גז וגם שיווק אותם לאזרחים רגילים וגם כמובן לבעלי עסקים. ההנחה שלנו שלכל אחד כזה יש סדר גודל של בין 200,000 אלף לקוחות, שמתוכם בערך עשרה אחוז יהיו בעלי עסקים. זה אומר שבין 20 ל-100 לקוחות כאלה יש בשנה, איתם עד היום לא התעסקנו, התעסקנו עם הספק שלהם. אנחנו נמשיך להתעסק עם הספק, עם העבריין, נקרא לזה "העבריין המרכזי" אותו אנחנו מחפשים, אבל על הדרך אנחנו גם מוצאים את אותם לקוחות שהשתמשו בשירותיו. הם אלה שבעצם גורמים לעסק לא להיות כדאי, אז זה בעצם בא להשלים את תמונת המצב.
אורי מקלב (יהדות התורה)
איך אתם מגלים אותו, שתפסתם? אתם עורבים לו בחנות? איך אתם באמת תופסים "חאפר"? אתם מזמינים עבודה? באילו שיטות אתם תופסים? אם מותר לגלות.
חן בר יוסף
יש כמה דרכים, אחד היא בעבודה ביחד עם מודיעין משטרה. לנו אין מחלקת מודיעין, אז ביחד עם מודיעין משטרה יודעים איפה נמצא מחסן. הם מקבלים מידע מודיעיני כזה או אחר, לפעמים אנחנו מגיע אלינו מידע כזה או אחר איפה נמצא המחסן. לפעמים המשטרה עוזרת לנו, אז יש מעקבים לראות לאן הבן אדם נוסע, לפעמים אנחנו מגיעים לבית עסק ועושים בו ביקורת שגרתית, ופתאום מזהים שבית העסק בכלל אין לו שום בדיקה תקופתית בתוקף.
אורי מקלב (יהדות התורה)
כן, אבל איך אתם רואים את הספק? כשאתה מתקין אתה לא רואה, כשאתה בא לעסק אתה רואה שמישהו - - -
חן בר יוסף
לא, אבל אתה לפעמים שואל אותו מי זה המתקין.
היו"ר גלעד קריב
כן, אבל העבירות שעליהן אנחנו מאשרים קנס מנהלי הן לא על הספק, הן על הצרכן העסקי.
חן בר יוסף
על הצרכן העסקי שהזמין אותו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אז עכשיו היו הספקים האלה שיש להם מחסן גז.
היו"ר גלעד קריב
כן, אבל העבירות פה שמועברות פה בעצם לטריטוריה של הקנס המנהלי, הן העבירות שנוגעות למשתמש הקצה, שהוא לא הצרכן הפרטי הביתי אבל הוא עדיין משתמש הקצה. הייתי אומר גם שיש איזה שהוא הגיון שאתה אומר שאת הקנסות המנהלים אנחנו מפעילים במשתמש קצה ואת המהלכים לעבריין היותר מרכזי. שדרך אגב, העבירות שהוצאתם היום מהקנסות המנהליים, הן עבירות שעדיין נותרות. אני מבין שהן היו בחקיקה הישנה, אבל היום הן נמצאות אני מניח בחקיקה החדשה.
חן בר יוסף
כן, כן. ברור.
היו"ר גלעד קריב
ואתם לא שמים עליהן קנסות מנהליים אלא - - -
חן בר יוסף
או עיצומים או פלילי.
היו"ר גלעד קריב
לא, גם העיצום הוא פלילי. בסדר, ברור. חשוב לומר, זה לא שאנחנו איבדנו את העבירות.
חן בר יוסף
הפוך, הם פשוט קיבלו מענה דרך - - -
היו"ר גלעד קריב
הם קיבלו מענה שהוא לא דרך קנסות מנהליים, כי אתם רואים אותן כחמורות יותר.
חן בר יוסף
עיצומים התחלנו עכשיו. זה כלי חדש שהתחיל רק בשלושה חודשים אחרונים.
היו"ר גלעד קריב
בהיעדר ההכנסות למשק המדינה מגז טבעי, כי ויתרו לטייקונים, אז צריך מקור הכנסה אז עכשיו יש עיצומים. יפה שלמשק הגז יהיו הכנסות למדינה, חבל שזה לא ממאגרי הענק ששייכים לכל הציבור, אבל לפחות מהפיצריות והשווארמות ומי שמתקין להם גז. אולי תחלקו חצי-חצי, חצי יילך לקופת המדינה השוטפת וחצי תכניסו "לקרן האושר", כדי למלא את הרווח "בקרן האושר".
אורי מקלב (יהדות התורה)
אז אם בעל עסק, ואותו דבר זה גם יכול להיות צרכן ביתי, ראה בדפי זהב או באיזה מקום מתקין גז מוסמך, הוא הזמין אותו, בסוף מתברר שהוא לא מוסמך. זאת אומרת, אנחנו דורשים ממנו שיגיד לאותו מתקין גז, אותו אחד שפרסם את עצמו כטכנאי מוסמך, תביא רגע את הרישיון, תראה לי לפני שאני מזמין אותך. זה מה שאנחנו דרושים היום?
חן בר יוסף
שני דברים, אחד תראה לי את הרישיון. יש לאנשים האלה תעודה שאנחנו מספקים. שניים, יש אתר שלנו, שבעצם אתה יכול להסתכל האם בעל תעודת זהות כזו או כזו, זה דווקא די הגיוני.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אני חשמלאי כן מוסמך.
חן בר יוסף
תראה, א', אני חייב לומר שכשאני מזמין חשמלאי היום לבית, עם כל הסיפורים שיש, אז אני שואל אותם "בוא תראה לי". יש גם אתר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
היום יש לזה מודעות, אבל זה באותה מידה גם על אזרח.
חן בר יוסף
אבל על אזרח משרד המשפטים לא מתערב.
גל נוי אפרת
העבירה הפלילית כאן מוגדרת רק כלפי צרכן שהוא לא ביתי. כלומר, צרכן ביתי שרוכש - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
צריך לקחת בחשבון שזה לא איזה מפעל. היום כל חנות קטנה צריכה - - -
היו"ר גלעד קריב
חבר הכנסת מקלב, למשל, מעלה את השאלה של הפרסומים. עם כל הכבוד למשל לקביעת קנסות מנהליים, הרי אנחנו מדברים, אני מניח, על עשרות אלפי בעלי עסקים ומשתמשי קצה. האם אתם מנהלים היום, למשל, מסעות פרסום שאומרות לאותם משתמשי קצה, אתם חייבים לדרוש רישיון, תדעו שיש אתר ותבדקו?
אורי מקלב (יהדות התורה)
יש להם כרטיס, אתם צריכים לראות את זה. אני אומר שיש פער גדול מאוד, לא כל האנשים מודעים.
חן בר יוסף
אחד, בעבר, התנהלו מספר קמפיינים, לרוב אנחנו עושים את זה בפסח ובעיד אל-פיטר, מזכירים לאנשים קודם כל לא לצרוך גז לחאפרים, מזכירים את זה גם לכלל הציבור, בהחלט עושים את זה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
יש לכם איזה אזורים מסוימים שאפשר לזהות אותם, איפה שהם נמצאים? איפה פעלתם שהבאתם את הקנסות? זה באזורים מסוימים שם יש את - - -
ח'אלד פראג'
אנחנו פועלים בכל הארץ. המפקחים שלנו הם כמעט כעשרים מפקחים שפזורים בכל הארץ, והם נמצאים כל הזמן בשטח. הם נכנסים לסוכנויות, מגיעים גם לבתים וגם לעסקים - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
לבתים לא.
ח'אלד פראג'
לבתים וגם לעסקים. הם גם בודקים את מערכות הגז, מסבירים בעל פה ומראים וגם יש לנו פלאיירים שאנחנו נותנים לאזרחים וגם לעסקים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
לבתים זה בשביל ההתקנה, לא בשביל קנסות.
חן בר יוסף
זה לא בא לבדוק את הבית, זה בא לבדוק את הספק שלו. אתה ספק הגז הרשימי? האזרח שהוא הצרכן שלך, אחת לחמש שנים היה צריך להיבדק. בוא נראה את המערכת שלו, האם היא בדוקה? אז זב בשביל לחפש את הספק לא את האזרח.
היו"ר גלעד קריב
חבר הכנסת מקלב מציין בצדק שכדאי לשקול, בצד קביעת ענישה פלילית או קנסות מנהליים, היה כדאי - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
זה נכון שנגד החאפרים שמספקים בלוני גז באופן לא רשמי, הם גם גונבים את בלוני הגז האלה. הם באמת מקור הפשע ששם צריך לטפל. מאיפה יש להם את הבלונים האלה? הם מפרקים את זה את זה בבתים ומשאירים את זה ומסכנים את הזה. באמת, שם צריך לשים את הדגש, אבל שאנחנו באים נגדם באזרח הקצה, במקרה הזה, כל זמן שאין מודעות ולא יודעים. אני אומר לך, תעשה סקר ותראה אנשים, רואים, כתוב "מתקין גז מוסמך".
היו"ר גלעד קריב
אני חושב שיש כאן המלצה נכונה מאוד של חבר הכנסת מקלב. אני לא רוצה לומר מעטים מבעלי העסקים הרלוונטיים, כן? לא בדקנו את זה, אבל אני מניח וחושב שיש לא מעט בעלי עסקים שאין להם מודעות לאתר שאתה מדבר עליו. הנה, אתה בקלות יכול לדעת אם פלוני אלמוני הוא קבלן גז מורשה. אני חושב, שכדאי בצד אישור זה.

אנחנו נרשום בפרוטוקול המלצה, זו עניינה של ועדת הכלכלה, אולי צריך להעלות את זה שם, אם אנחנו מעמידים לכם, זה חוק חדש. קנסות מנהליים, יש לכם היום דרך לבוא ולומר לבעל מסעדה, "דע יש היום קנס אם אתה עושה את זה ואת זה ולא את זה, אפשר להטיל עלייך קנס של 5,000 שקלים". כדאי לחשוב על מסע הסברה ופרסום בעניין הזה, זה מתבקש.
אפרת חקק
אני רק רוצה לדייק שההבחנה בין עיצום כספי לבין קנס מנהלי הוא לא בהכרח מבוסס על חומרת העבירה, אלא על הפיקוח או על סוג העבריין. כי, מפוקח, שהוא בקשר עם המשרד האנרגיה לצורך העניין, יש למשרד מגוון של כלים לאכיפה וזו תאוריה אחרת אכיפה. לכן, דווקא הקנסות לפעמים - - -
היו"ר גלעד קריב
ברור. דרך אגב, העיצום הכספי צריך לראות אותו, כנקרא לזה, מסלול אכיפה וענישה שלישי, נכון? אנחנו מדברים על אכיפה פלילית שבצידה קנס פלילי או מאסר, אנחנו מדברים על עיצום כספי ואנחנו מדברים על קנסות מנהליים. אלו שלושה, נכון?
אפרת חקק
כן, יש הגשת כתב אישום, יש עיצום כספי - - -
היו"ר גלעד קריב
אבל בניגוד לקנס פלילי, העיצום הכספי לא דורש את הפעלת המסלול הפלילי, והוא גם לא גורר אתו רישום פלילי.
אפרת חקק
נכון. וכפי שעורכת הדין רווה הציגה, יש גם - - -
היו"ר גלעד קריב
מגמה ברוכה של מעבר של עולם העיצומים והקנסות.
אפרת חקק
כן, גם היחיד כנראה.
היו"ר גלעד קריב
כן, אני בטוח שגם האוצר תומך במעבר לעיצומים כספיים. בסדר גמור. טוב, גברת כרמל פלדמן מנהלת ענף הגפ"מ בהתאחדות התעשיינים איתנו בזום, הערות שלך קצרות ואנחנו נגשים להקראה.
כרמל פלדמן
כן, אז תודה רבה. אז ככה, בעיקרון אני כרמל פלדמן, אני מרכזת את תחום הגפ"מ בהתאחדות. חברות הגפ"מ הוותיקות שפועלות בשוק, בעצם מברכות על זה שיש את העיצומים האלה. אנחנו ביחד עם מנהל הדלק במאבק על "החאפרים", כמו שחברי חן בר יוסף הציג. אנחנו חושבים שבאמת הגיע הזמן לטפל גם במי שמזמין את אותן עבירות. אנחנו בעבר ניסינו מול משרד המשפטים וגם מול מנהל הדלק לדבר בעצם על האחריות של הצרכן.

ככל שבאמת צרכנים יהיו מודעים לסכנות שיש מרכישה מאותם "חאפרים", אז באמת צריך שתהיה אפשרות גם לטפל בהם בקנסות מנהליים ואנחנו רוצים לברך על זה, זה בגדול. אני חושבת שהיושב ראש הציג נכונה את הסכנות שיש ואת החשיבות שיש לטפל בזה, על מנת שלא יזמינו דברים כאלה ולהימנע מזה ככל שניתן.
היו"ר גלעד קריב
תודה לך. אנחנו נגשים להקראה ולהצבעה.
אפרת חקק
אני מקריאה את הנוסח המתוקן כבר:



תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות גפ"מ) (תיקון), התשפ"א 2021




מתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו- 1985 (להלן - החוק), בהסכמת שרת האנרגיה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תיקון תקנה 2

בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי-בטיחות גפ"מ), התשס"ג
(להלן - התקנות העיקריות), תקנה 2, במקום פסקה (2) יבוא:
במקום התוספת לתקנות העיקריות יבוא
(2) לגבי תאגיד –




1. לעניין פרטים (1) ו- 2(ב) – כפל הקנס כקבוע לצדן בטור ב'
בתוספת;




1. לעניין פרט 2(א)- כקבוע לצדן בטור ב' בתוספת."


ביטול תקנה 4
1. בתקנות העיקריות תקנה 4 - בטלה.

החלפת התוספת
1. במקום התוספת לתקנות העיקריות יבוא:


"תוספת


(תקנות 1 ו-2)


טור א'
העבירות המינהליות
טור ב'
קנס מנהלי קצוב
בשקלים חדשים ליחיד


1. חוק הגז הפחמימני המעובה,
התשפ"א-2020 -



1. סעיף 38(א) לעניין צרכן גז
שאינו צרכן גז ביתי
4,500






1. סעיף 38(ב) -







1. לעניין מי שפטור מחובת
קבלת רישיון ספק גז לפי סעיף 3(א)(2)
7,500






1. לעניין מי שפטור מחובת קבלן רישיון ספק גז לפי סעיף 3(א)(3);
5,000






1. סעיף 39 לעניין מי שאינו צרכן גז ביתי, ואינו בעל רישיון ספק גז או סוכן
4,500






(2) צו הגז (בטיחות ורישוי) (מכלי גמ"פ מיטלטלים), התשע"ה-2015 -







1. סעיף 2 לעניין מי שאינו בעל רישיון ספק גז, סוכן או בעל רישיון עבודת גז
1,000 בשל כל מכל


1. סעיף 6 לעניין מי שאינו בעל רישיון ספק גז, סוכן או בעל רישיון עבודת גז


750 בשל כל מכל''
היו"ר גלעד קריב
מי בעד?
הצבעה
אושר.


התקנות אושרו פה אחד. תודה יום טוב לכולם. אנחנו בעשר נפגשים.


הישיבה ננעלה בשעה 09:53.

קוד המקור של הנתונים