פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ישיבה משותפת של הוועדה לביטחון פנים וועדת הפנים והגנת הסביבה
06/12/2021





מושב שני



פרוטוקול מס' 32
מישיבת הוועדה לביטחון פנים
פרוטוקול מס' 67
מישיבת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ב' בטבת התשפ"ב (06 בדצמבר 2021), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2021

חברי הוועדה: ווליד טאהא – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
מירב בן ארי – יו"ר הוועדה לביטחון פנים
איתן גינזבורג
מוסי רז
שרון רופא אופיר

מאיר יצחק הלוי
אוסאמה סעדיכ

ליאור מזרחי - ראש מינהלת מערכי אכיפה, המשרד לביטחון פנים
חובב צברי - ראש מועצה מקומית קריית עקרון
שלום בן משה - ראש עיריית ראש העין
יאיר רביבו - ראש עיריית לוד
שי ברמן - מנכ"ל, איגוד המסעדות, בתי קפה וברים
אבינועם ארז - נציג עיריית תל אביב

חזי רז - מנהל אגף חירום וביטחון רשויות מקומיות, משרד הפנים

יוסף בנישתי - ראש אגף מקרקעין ומיסוי מקומי, משרד הפנים

שחר פרלמוטר - עורך דין בלשכה המשפטית, משרד הפנים

הגר סלקטר - רפרנטית שלטון מקומי, משרד המשפטים

ליאור ביטון - מתמחה בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מעין ספיבק - רפרנטית פנים באגף התקציבים, משרד האוצר

ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר

עדי טל - יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים

רותם סיוון - עו"ד יועמש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

ענת לובזנס - סגנית סמנכ"ל היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

אלון ביטון - ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי בישראל

הדסה אלמוג - כלכלנית, מרכז השלטון האזורי בישראל

לירן אביטן - כלכלן, איגוד לשכות המסחר

דבי חיו - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

שי רוזנצוויג - ראש מועצת אלפי מנשה, עיריות ומועצות

אלעד נצר - מנהל המחלקה לכלכלת עסקים, התאחדות התעשיינים

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

תומר רוזנר

לאה קריכלי

סיגל גורדון


הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2021, מ/1462

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים דיון על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשפ"ב-2021, מ/1462, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. דיון משותף של ועדת הפנים והגנת הסביבה, וחברת בת של הוועדה, הוועדה לביטחון הפנים. תומר, אני ארצה להתחיל אתך, בבקשה.

אנחנו עוסקים בתיקון לפקודת העיריות כהוראת שעה ואנחנו מתבקשים לתקן בפעם השישית הוראת שעה שנחקקה לראשונה ב-2011. אתן לכם רקע שאותו נתתי כבר בשנה שעברה בהרחבה, צירפנו לכם את הפרוטוקול של הדיון שהיה בשנה שעברה. מדובר בתיקון שמאפשר לרשויות מקומיות לגבות היטל עבור שירותי שמירה ואבטחה שהן נותנות בתחומן. בתחילת שנות האלפיים ובעקבות האינתיפאדה השנייה התחילו רשויות מקומיות לספק שירותי שמירה ואבטחה בתחומן, כדי להגביר את תחושת הביטחון של הציבור. במקביל, חוקקו חוקי עזר שאפשרו להן לגבות היטלי שמירה לצורך מימון אותם שירותים. בשנת 2010 ניתן פסק דין, בעתירה שהגישה אז חברת המועצה, היום חברת הכנסת מלינובסקי, כנגד הפרקטיקה הזאת של גביית היטלי שמירה ומתן שירותים מהסוג הזה. בית המשפט השאיר את שאלת הסמכות בצריך עיון וקבע שבכל מקרה צריך להסדיר את הנושא הזה בחקיקה. ב-2011 הוגשה הצעת החוק לראשונה, הצעת החוק קבעה סמכות של הרשות המקומית לספק שירותים של שמירה ואבטחה וכן לגבות אפשרות לגבות היטל שמירה מהתושבים ומהעסקים שבתחומה.

התיקון הזה הוארך מעת לעת בתקופות שונות, יש לנו היום כ-64 רשויות מקומיות שגובות היטלים. השיעורים של ההיטלים השונים, השיעור הנומינאלי מופיע בפניכם במסמך שהוגש על ידי משרד הפנים, נכון להיום. בשנה שעברה, בסמוך לאחר כינונה של הכנסת העשרים ושלוש, הייתה אמורה הוראת השעה לפקוע באמצע השנה ולכן הובאה יחסית בצורה מאוד מאוד דחופה הצעת חוק לתיקון, שביקשה בשעתו להאריך את התיקון עד סוף 2022 והוועדה לא הסכימה להאריך את התיקון עד 2022 אלא עד סוף 2021. הדבר החשוב ביותר, שבמהלך הדיון התעוררו מספר שאלות לגבי אופן השימוש בכספים, לגבי עצם הבחינה האם יש עדיין צורך בדבר הזה, האם יש צורך בסכומים שנגבים בפועל? כפי שאתם רואים, מתוך הרשימה שהוגשה, יש פערים מאוד גדולים בסכומים שנגבים, יש רשויות שגובות בסביבות שקל למטר ויש רשויות שגובות אפילו 8-9 שקלים למטר. גם אם נתעלם לרגע מההבחנה בין מועצות אזוריות לרשויות מקומיות אחרות, גם שם הפערים מאוד גדולים. גם ברשויות שהן אינן מועצות אזוריות יש סכומים של פי ארבעה הבדלים בין רשות אחת לאחרת.

וגם הקשר בין אגרת שמירה לבין מטר. למה זה נקבע לפי מטר?

זה נקבע לפי מטר.

שומרים על הבלטות, לא על האנשים.

רק להשכלה הכללית שלי, מה הקשר בין שמירה לבין מטר? אולי קילומטר, אני לא יודע.

יש נקודה נוספת שעלתה בנושא הפטורים או הנחות מהיטלים. ברשויות מקומיות מסוימות ניתנים פטורים והנחות מקבילים לפטורים והנחות שניתנים מארנונה, וברשויות אחרות לא ניתנים הפטורים הללו. אגב, גם בשנה שעברה, לפי הטענה של בעלי עסקים, למרות שניתן להם פטור מארנונה, לא ניתנה להם פטור מאגרת שמירה.

נושא נוסף שעלה, השימוש בכספים. לא היה ברור ועדיין לא ברור מה השימושים שנעשים בכספים? והאם מתקיימות הוראות החוק שהכספים ייצאו רק לשירותי שמירה ואבטחה?

בתום הדיון, הוועדה רצתה לחייב את משרד הפנים בתיקון לנוסח החוק, להגיש לוועדה מדי שלושה חודשים דיווח על השימוש בכספים ועל בחינה שנעשית לגבי עצם הצורך וכו'. אבל בסופו של דבר הוחלט שלא להכניס את זה בחקיקה אלא להסתפק בהתחייבות של משרד הפנים לפרוטוקול, להגיש לוועדה מדי שלושה חודשים דיווח על א. בחינה של עצם הצורך וועדה בין-משרדית שתוקם לצורך בחינת העניין. ו-ב. לגבי השימושים בכספים, העלויות, ההוצאות, התקבולים וכו'. למרבה הצער, התחייבות זאת לא קוימה, משרד הפנים לא הגיש לוועדה ולו דיווח אחד על הנעשה בכספים, על התקבולים, על ההוצאות ועל ההכנסות, ובוודאי שלא על ועדת בחינה שהייתה אמורה להתמנות, לבדוק את הנושא ולהחזיר בהתאם דוח לוועדה.

לכן המצב כרגע, שאין בפני הוועדה את המידע שהיא ביקשה בפעם הקודמת, הן לגבי עצם הצורך בנושא הזה והן לגבי - - -

מתי זה היה בפעם הקודמת?

ביוני 2020, זאת אומרת לפני כשנה וחצי. זה המצב כרגע. הבקשה כרגע, הממשלה מבקשת להאריך את הוראת השעה כפי שהיא לשנתיים נוספות והוועדה צריכה להחליט בעניין.

תודה.

אפשר שאלות?

לתומר?

אני לא יודע אם לתומר או מי כן יכול להשיב.

אם כן, נשמע קודם את גרסת המבקשים, גרסת הממשלה.

בסדר, יכול להיות שזה שאלות יותר אליהם.

כן. אומר שהסכומים נעים בין שקל אחד, אני הצלחתי לראות משהו כמו שמונה שקלים במקסימום, אולי קצת פחות. הסכומים שונים מיישוב ליישוב. עוד אומר, שכל היישובים הם בחברה היהודית, לא מצאתי יישוב אחד בחברה הערבית.

לא, למה? מצאתי אחד או שניים. ראיתי את טורעאן.

נכון, ובית ג'אן.

יש גם כמה ערים מעורבות.

מי אתנו מטעם הממשלה כדי להציג את החוק?

אני, ד"ר יוסי בנישתי, מנהל אגף מקרקעין ומיסוי במשרד הפנים.

בבקשה.

כפי שתומר הציג, אני אוסיף שחוק העזר הוא חוק עזר וולונטרי, הוא לא מחייב את כלל הרשויות המקומיות, רק רשות מקומית שבחרה להתקין חוק עזר אז היא עוברת את התהליך של אישור חוק עזר. הצורך הוא צורך שנבדק פרטנית בכל רשות מקומית, ורשות מקומית שמוצאת לנכון לחוקק חוק עזר, ממשיכה בתהליך. מבחינת התהליך עצמו, ההוצאות שכלולות בחוק העזר, בהיטל שמירה, כפופות לתחשיב שמוגש למשרד הפנים. כמו כן, לתוכנית שמירה.

התחשיב תיאורטי.

התחשיב הוא לא תחשיב תיאורטי, למה אתה אומר שהוא תחשיב תיאורטי?

אמר היועץ המשפטי שהתחשיב הוא תיאורטי, אז תטען אחרת.

כל התחשיבים, גם בהיטלי פיתוח, מייצרים אומדן של הכנסות במסגרת חוק העזר. לא שונה היטל סלילה מהיטל שמירה במובן הזה. לא מדובר פה על תיאוריה, מדובר על כספים שהרשות המקומית מוציאה אותם והתחשיב הוא תחשיב - - -

איפה היא מוציאה אותם, בחשבון נפרד, בחשבון השוטף?

כן, זה בחשבון נפרד.

כל הרשויות מוציאות את זה לחשבון נפרד?

כן.

כלומר, כל הרשימה הזאת, אפשר לבדוק ולראות חשבון נפרד לזה?

כן.

אמור להיות, אנחנו לא יודעים.

בתהליך אישור חוק העזר אנחנו מבקשים - - -

אם אתה אומר כן, זאת אומרת, אפשר גם להביא מסמך שמראה את זה לכל רשות.

נכון, יש מסמך של הגזבר שמתחייב על זה שקיים חשבון נפרד וגם כותב בדיוק מה מספר החשבון.

מתחייב או יש?

יש, הוא כותב מה מספר החשבון, גם אם זה במועצה אזורית וגם אם זה ברשות מקומית אחרת, וזה חלק מהתנאי לאישור חוק העזר.

למה מותר להוציא את זה?

יש חוזר מנכ"ל שמגדיר את השימושים שמותר להוציא את זה, חוזר מנכ"ל מפורט, אני יכול להקריא מהחוזר.

יש תוכנית עבודה מסודרת בעניין. אני מכיר את זה מהרשות.

קודם כל, יש תוכנית שמירה שמאשרים אותה במינהל החירום במשרד הפנים, יושב כאן חזי רז, הוא יכול להציג מה הוא בודק ומה הוא בוחן כשהוא מאשר תוכנית שמירה. לתוכנית השמירה הזאת יש נגזרת של הוצאות שההוצאות האלה נכללות בתחשיב ועל פי התחשיב נקבעים התעריפים. בנוסף, יש תקנות של סכום מרבי, שרשות מקומית, גם אם היא עוברת את הסכום הזה מבחינת ההוצאות, היא לא יכולה לגבות את זה במסגרת ההיטל, היא צריכה לממן את זה ממקורות אחרים.

מה הסכום המרבי?

הסכום המרבי הבסיסי הוא 1.92 שקלים למטר.

אז איך זה שיש פה כאלה עם שישה, שבעה, שמונה?

השמונה, שישה, שאתה מציין זה מועצות אזוריות. במועצות אזוריות התעריפים גבוהים יותר.

כוכב יאיר היא מועצה אזורית? 4 שקלים. כפר שמריהו 3.88, זה מועצה אזורית? להבים מועצה אזורית?

לא, אני אסביר. יש את התעריף הבסיסי. חוזר מנכ"ל 3/2013 מפרט תעריף בסיסי ובנוסף לתעריף הזה יש פרמטרים שאפשר להוסיף לסכום המרבי. רשות שיש לה קו חוף לדוגמה, רשות שנמצאת באזור קו תפר, רשות עם אחוז תלמידים גבוה מ-25%, רשות במעמד חברתי כלכלי 4-6, רשות במעמד חברתי כלכלי 7-10, רשות שהיא עיר מטרופולין. זה מופיע בחוזר מנכ"ל, יש צד אחד של רשויות מקומיות והצד השני הוא צד של מועצות אזוריות. מועצות אזוריות, לאור העובדה שהאזורים קטנים יותר, התעריף למטר גבוה יותר כי ההוצאות הקבועות מתחלקות על פחות נישומים, בשונה ממועצות מקומיות ועיריות.

לעניין ההוצאות וההכנסות, היטלי השמירה, כמו היטלי פיתוח אחרים, מתנהלים כמשק כספים סגור. אנחנו גם מבקשים מהרשויות שהדברים ינוהלו כקרן נפרדת, לא רק חשבון בנק נפרד אלא גם כקרן נפרדת. במקרה שיש עודף של הכנסות על הוצאות, העודף צריך לקבל ביטוי בתחשיב מהרשות המקומית, או שהיא מעדכנת את תוכנית השמירה, או שהיא מפחיתה את התעריפים.

כמה פעמים זה קרה שהפחיתו את התעריפים?

תן לו לסיים בבקשה, תרשום לך את ההערות, ניתן לך זכות דיבור בהמשך, תשאל מה שאתה רוצה.

עוד דברים שעלו כאן. הגבייה היא לפי מטר משום שאנחנו סבורים שגבייה לפי מטר היא צודקת יותר, היא עושה צדק עם הנישום. בית אב קטן, נכון שישלם סכום נמוך יותר מבית אב גדול.

לגבי פטורים והנחות, הפטורים והנחות גם מעוגנים בחוזר מנכ"ל והם קבועים אך ורק לפרמטרים של מבחן הכנסה.

סליחה, בחוזר מנכ"ל יש חובה לתת פטורים והנחות?

לא, אין חובה.

אז זה לא מעוגן בחוזר מנכ"ל.

אני אסביר. בחוזר מנכ"ל 3/2013 כתוב מה הפרמטרים על בסיסם רשות מקומית רשאית לתת הנחות. הסמכות לתת את ההנחות או לא לתת את ההנחות היא החלטה של הרשות המקומית, היא תחליט אם לתת הנחות או לא. גם דברים אחרים שקבועים בחוק העזר, בסוף, חוזר מנכ"ל מגדיר את הכללים, את מסגרת גבולות הגזרה של הרשות המקומית מה היא יכולה לעשות ומה היא לא יכולה לעשות. בסוף זאת החלטה של הרשות המקומית עצמה איך היא רוצה להתנהל בתוך מסגרת הכללים שהגדרנו ובתוך סד הסכומים שהוגדר בחוזר מנכ"ל.

אגע בנושא של הצורך - מהשיח שלנו מול הרשויות המקומיות שהתקינו חוק עזר, אנחנו מתרשמים שכן קיים הצורך בהיטל שמירה במתכונת הזאת. יש רשויות שהחליטו שהן סבורות שהן יכולות לממן את זה מתקציב אחר, גם לא התקינו חוק עזר. ויש גם רשויות שהתקינו חוק עזר והחליטו שבשלב מסוים הן מבטלות את חוק העזר, זה גם קיים.

לגבי הנושא של דיווחים לוועדה, הייתה התחייבות מפורשת שלכם, להגיש לוועדה מדי שלושה חודשים דיווחים מפורטים על בדיקת הנושא וגם על ריכוז תקבולים, הוצאות והכנסות. מדוע זה לא נעשה?

ריכוז תקבולים, הוצאות והכנסות?

אתה לא מכיר את הפרוטוקול של הדיון הקודם?

נושא של הוצאות והכנסות אני לא מכיר.

סיון להבי נמצא כאן?

לא, סיון לא נמצא כאן. כפי שאמרתי, מדובר על משק כספים סגור אז הנושא של הכנסות והוצאות - - -

אז תברר בבקשה עם מי שהתחייב לפרוטוקול בזמנו - - -

זו שאלה משפטית. אני רואה גם עו"ד שחר, מהלשכה המשפטית, נמצא?

כן, זה אני.

אז תענה לו לשאלה המשפטית.

מה השאלה המשפטית?

השאלה היא, מדוע משרד הפנים לא קיים את התחייבותו לוועדה, שהייתה אמורה להיות אומנם בתוך נוסח החוק, אבל בהסכמה, הוועדה הסתפקה בהתחייבות לפרוטוקול, שיוגשו דיווחים מדי שלושה חודשים בנושא.

אני מבין את השאלה, אני לא חושב שהשאלה היא משפטית. אני לא יודע להשיב עליה.

אה, היא לא משפטית?

זו לא שאלה של חוק, זו שאלה של דינמיקה - - -

בגלל שזה לא נמצא בתוך החוק? זו בעיה שלך תומר, שזה לא נמצא בחוק.

זאת בעיה של הוועדה, לא שלי.

תודה רבה. חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה.

ראשית, אני רוצה לשאול, ניתן לנו פירוט של הרשויות שחוקקו חוק עזר, הייתי רוצה לשאול, לפי אשכולות, באיזה אשכולות הרשויות חוקקו חוק עזר ובאיזה אשכולות פחות? אני גם רואה מחוזר מנכ"ל, רשויות במעמד חברתי כלכלי 4-6, מותר להן לגבות יותר, ולכאלה 7-10 אפילו עוד יותר. זאת אומרת, אנחנו כאן נותנים את ידינו לאיזה שהיא פרקטיקה שבה למי שיש יותר כסף יש יותר ביטחון. הפרטה של המשטרה, הפרטה של הביטחון, שנמשכת הרבה שנים, זה לא חדש כאן היום אבל אנחנו מתבקשים לתת יד לפרקטיקה הזאת שבעיניי היא פרקטיקה נפסדת. הייתי רוצה לקבל מידע לגבי כל אשכול, בכמה רשויות חוקקו חוק עזר ובכמה לא? או שאם תגידו כמה כן, נדע גם כמה לא. הייתי רוצה לקבל מידע לגבי אחוזי פשיעה באותו יישוב. איפה חוקקו חוקי עזר ברשויות שאולי יכולות להרשות לעצמן אבל לאו דווקא ברשויות שיש בהן יותר פשיעה. או שאני טועה, אולי זה לא כך. הייתי רוצה לקבל מידע גם על הדבר הזה. יש לי שאלה, התעריף הזה לא מבדיל בין מסחר, תעשייה ומגורים?

לא.

לא מבדיל.

זה למטר, לא הגדירו מה המטר.

לא משנה. אני רוצה תשובות לשאלות ששאלתי, ראשית, מה הנתונים, גם ביחס לפשיעה וגם ביחס לדירוג הסוציו-אקונומי של הרשות? שנית, מדוע בכלל בחוזר מנכ"ל מותר לגבות יותר ברשויות שמצבן הכלכלי יותר טוב? שלישית, איך אנחנו מתמודדים עם השאלה הזאת שאנחנו מפריטים את הביטחון? אם יש דבר אחד שאסור להפריט אותו זה ביטחון פנים ופה אנחנו מפריטים אותו.

תודה רבה, חבר הכנסת מוסי רז. חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי, בבקשה.

תודה רבה. מוסי, אני אגיד לך איך אני רואה את הדברים, מתוך הניסיון שלי. כמו שאתה יודע, הייתה לי זכות מאוד גדול להוציא לאוויר העולם את התוכנית "עיר ללא אלימות" באילת, שלאחר מכן הפכה להיות תוכנית לאומית והגיעה לכדי 140 רשויות. גם בתוך התוכנית הלאומית – דרך אגב, על פי כל פרמטר, נבדק ונבחן - היה קיטון של מעל 50% בתופעות האלימות באשר הן, ביישוב שאני הייתי אמון עליו. אני יודע להגיד, שגם ביישובים אחרים, ולא משנה כרגע אם ליישוב קראו רהט, לוד או אשקלון.

זה משנה כי רהט לא חוקקה חוק כזה.

לא, לא, אני מדבר בעיר ללא אלימות, רהט הייתה בתוך התוכנית, טבריה הייתה בתוך התוכנית.

כמעט כל הרשויות נכנסו לתוכנית הזאת. דרך אגב, היום היא לא ממש מצליחה והרבה יישובים מבטלים אותה.

אם תרצה, אשלח לך ניתוח מדויק למה.

אני גם מכיר את זה מהמקצוע הקודם שלי.

תזמין אותי, אני אסביר לך למה התוכנית, לצערי, לא הולכת למקומות שהיא כיוונה אליהם. וגם בזה יש כל מיני שיקולים פוליטיים ואחרים. אבל מתוך 18 שנים שכיהנתי כראש עירייה וגם כאיש חינוך, למדתי, שאיכות החיים נגזרת מתחושת הביטחון של התושבים. בעניין הזה אין חיסכון. אני ממש אומר את זה בצורה הברורה ביותר.

הביטחון האישי, דרך אגב, הוא יכול להתערער בשל הרבה מאוד שיקולים, פשע, עוני. הרבה מאוד שאלות עולות מזה ועל כן אני שואל, על מצרך בסיסי שזה ביטחון אישי שמגיע לכל אזרח, למה צריך לשלם? זה לא חובתה של המדינה לדאוג?

בראש וראשונה כן.

אצלך, באילת, לא גביתם היטל שמירה.

אנחנו לא גבינו. דרך אגב, לא הצלחנו להעביר את זה פוליטית. אני לא הצלחתי להעביר את ההחלטה, פוליטית. בדרך כלל העברתי 95% מההחלטות שלי כראש עירייה, בעניין הזה זה לא הצליח.

מהטעם הזה שלא צריכים לשלם על זה.

הטעם הזה שזה היה בתקופת בחירות, אני הצפתי את זה וזאת הייתה שגיאה שלי.

מזל שאנחנו עכשיו לא בתקופת בחירות.

לדעתי כולנו שבענו מבחירות אז לפחות יהיה לנו שקט כמה שנים. על כל פנים, מה שאני רוצה לומר, משום שמדובר פה בחוק עזר, משום שמדובר בחוק וולונטרי, כל ראש רשות יודע לעשות הערכת מצב. אני חשבתי, שכראש עירייה שמארח כל שנה 2.5 מיליון אנשים, בנוסף, יש משטרת תיירות ויש סיירת תיירות, חשבתי שנכון יהיה להעניק את תחושת הביטחון, כמובן בתעריפים שהם תעריפים נמוכים שהם צבועים. כמו שנאמר פה, כאשר התקציבים הם תקציבים שהם תקציבים מיועדים בחשבון נפרד, על פי תוכנית עבודה שחייבת להיות מאושרת ומדווחת, לתת לתושבים שלי, דרך אגב, גם לתיירים, תחושת ביטחון אישית. כמו שאמרתי, משמעותה, איכות חיים טובה.

אני חושב שזה בהחלט שיקול דעת של ראש רשות, ברצותו, יעשה זאת. אבל אני מסכים אתכם לחלוטין, הנושא הזה צריך להיות מפוקח כי יש שם מכבסה של כספים שמתועדת והולכת למקומות אחרים. בסוף בסוף, זה המשפט המסכם שלי, תחושת הביטחון של התושב ולא משנה איפה הוא גר, היא המפתח לאיכות החיים שלו, כך אני רואה את הדברים. המדינה עושה את אשר עושה וכמו שכולנו יודעים, לא תמיד יכולה להקיף את כל הגזרות ולכן אני חושב שחוק העזר הזה הוא חוק עזר שמהווה משאב למי שרוצה להשתמש בזה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי. כמובן מסכימים שביטחון אישי הוא משהו חיוני לחלוטין לכל אדם ואם זה מתערער, זה בעיה. אבל הוא יכול להתערער מהרבה מאוד סיבות ועל כן השאלה, האם האזרח צריך לשלם עבור זה שהוא צריך להרגיש ביטחון אישי? בכל מקרה, אפשר להבין מהדברים של מאיר, גם כראש רשות לשעבר, שהוא תומך בחוק הזה עם סייגים של ויכוח וכו'.

אני רוצה לעבור לזום, נמצא אתנו בזום, ראש עיריית ראש העין, שלום בן משה. שלום, אתה אתנו? בבקשה.

בוקר טוב לך אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת וחבריי ראשי הרשויות. אם שמת לב, בפתח הדברים שביקשת לקבל נתונים, אמרו לך שהדבר הזה כבר עלה בשנת 2010, כאשר המדינה נדרשה לחוקק חוק שיגדיר את העניין הזה. ומאז ועד היום, בשיטת האלתורים המקובלת והלא ראויה, כל פעם עושים הארכה של חוק העזר העירוני וכל פעם אנחנו מוצאים את עצמנו במצב מגוחך ומביך. גם שאלת שאלה, מה הקשר בין חוק עזר לסלילה, או למים לבין שמירה? אין שום קשר. אבטחה וביטחון זה דבר בסיסי של התושב, זה לא קשור למטרים ולא לסנטימטרים ולכן כל האלתורים האלה שצריך, ולא בכדי, מי שענה לך במשרד הפנים, הוא נקרא מנהל מקרקעין ומיסוי, אין לו שום קשר לזה. המדינה צריכה לקחת אחריות על תושביה. במקום שהיא תיקח אחריות כללית על תושביה במסגרת חוק מדינה, היא מטילה את זה על ראשי הרשויות. בסוף כאילו ראש הרשות אחראי על האזרחים. המדינה אחראית על אזרחיה. במקום לקיים דיון עקרוני שמגדיר את הצורך, מה הצורך, יש הבדל כמובן בין רשויות שנמצאות בקו התפר, רשויות אזוריות. מגדירים את הצורך – צריך ביטחון אז יש צורך. מגדירים את העוצמה וכמה הצורך ולפי זה מחליטים. אבל במקום זה מאלתרים. גם עכשיו יש אלתור.

מכיוון שהזמן קצר, אני מבקש קודם כל, שהוועדה תאשר את חוק העזר העירוני כדי לפתור אותנו מהצורך כל שנה להתברבר. ועוד דבר אחד, מעבירים את זה לרשויות המקומיות וכשהחוק העזר העירוני מגיע, לקראת שנת בחירות מתחילים לחצים כאלה ואחרים, כן להוסיף. למה צריך לשחרר אנשים מהנחות? הנחה מארנונה זה דבר אחד, הנחה באגרת שמירה זה דבר אחר. בקיצור, לוקחים מציאות קיימת ומתאימים אותה ונהיה עקום.

לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מהכנסת הנכבדה הזאת, שתורה להקים צוות שיפעל בעניין הזה ויחוקק פעם אחת ולתמיד את החוק הזה כדי שיפתור אותנו, את ראשי הרשויות שלנו, גם ככה יש לנו מספיק צרות. חוק מדינה שמגדיר את חוק הביטחון והאבטחה.

אמרת, שברשויות ערביות זה נמצא מעט, גם ברשויות ערביות יש בריונים, יש פושעים שיכולים להתנכל לאנשים, זה לא רק עניין של מפגעים מחבלים.

ברור, זאת הכוונה, מה הקשר, צריך ביטחון אישי בכל יישוב לכל אזרח.

בוודאי שצריך.

אבל אתה אומר פה שני דברים סותרים. מצד אחד אתה אומר, שזאת אחריותה של המדינה. מצד שני, אתה רוצה שנמשיך עם זה, או לא?

אני אומר, שפעם אחת ולתמיד צריך לחוקק חוק, שהכנסת תחוקק חוק ובמסגרת החוק להגדיר מי אחראי על מה. האלתורים האלה שבכל פעם מעבירים חוק עזר עירוני ומאריכים אותו, זה אלתורים מיותרים שגורמים לבלגאן שלם. אבל עכשיו, בנקודת הזמן הזאת, שכבר עברה בקריאה ראשונה וכעת אתם דנים לקראת קריאה שנייה ושלישית, אין לנו זמן. אני מבקש מהוועדה שתאשר חוק עזר עירוני ל-2024, כולל, ובשנתיים האלה לסכם את העניין ולעשות חוק מדינה.

חוק מדינה שמה?

המדינה אחראית על ביטחון תושביה.

הוא מדבר לגבי הביטחון האישי. דרך אגב, יש את זה, זה באחריות המדינה, זה באחריות המשטרה. שלום, כנראה מתכוון גם להוצאות הכספיות שחלות על הרשויות כתוצאה מהקמת מנגנונים פנימיים.

נכון.

אני לא לגמרי יודע איך זה מתנהל, האם זה מתנהל דרך חברות, חברות שמירה או מנגנון שקשור לרשות? את זה נברר בהמשך. שלום בן משה, ראש העיר ראש העין, תודה רבה לך.

תודה רבה לכם.

אנחנו חוזרים לוועדה. תציג את עצמך בבקשה.

נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים. קודם כל יש את השאלה העקרונית בכלל, אני מזכיר שהממשלה עוד לא החליטה באחריות של מי זה, בהמשך למה שאמר ראש העיר, באחריות של מי הביטחון? זה שבשנת 2000 היה איזשהו מצב חירום ומאז מאריכים כל פעם בהוראות שעה, מבלי להחליט אם זה תפקיד של המדינה או תפקיד של הרשות המקומית, זה דבר ראשון שצריך לתת עליו את הדעת. מבחינה כלכלית, מה שהציג ד"ר בנבנישתי, ממשרד הפנים, אני חושב שזה זלזול בכספי ציבור. הגעתם פה לוועדה, אני לא מדבר על מה שדיבר עו"ד רוזנר, שבכלל לא עמדתם בדיווח לוועדה, אבל גם כאשר אתם רוצים להעביר הוראת שעה שהיא חשובה לכם, אנחנו לא יודעים כמה גובים סך הרשויות, אנחנו לא יודעים אם זה משק סגור, אנחנו לא יודעים מה עושים עם הכספים הסגורים, אם עשיתם איזה שהיא בדיקה שבאמת מדובר במשק סגור, לא הצגתם אותה לוועדה. עד כמה שאני יודע, אתם גובים פה מאות מיליונים של שקלים כל שנה. הוועדה הזאת, על כל חוק של 50 מיליון שקל, מגיעים לפה דוחות ממ"מ ועבודת מטה ממשלתית, ופה עם דברי הסבר של עמוד וחצי אתם מנסים להעביר - - -

פה לא צריך שום עבודה, רואים שזה מעוות. לא צריך שום דיווח ושום מחקר, זה מעוות, רואים את זה מיד.

במקרה הספציפי הזה זה מאות מיליונים, גם מעסקים, גם מהתושבים, זה פשוט נראה לכם הגיוני כי ביקשו מכם ואתם עושים וי ומעבירים הלאה.

זה אותו הדבר, עסקים ותושבים זה אותו סכום, אין הבדל.

נכון, אצלנו בעסקים לפעמים זה עתירי שטח ולכן הסכומים - - -

עקרונית, אתה בעד הרעיון או נגד הרעיון?

אני נגד הרעיון משתי סיבות. קודם כל, העיקרון שאמרתי, שזה שירות בסיסי שאמור להיות מתוך תשלום המיסים או מתשלום הארנונה.

מתוך מה שמשלמים כבר, לא להוסיף.

נכון, ועובדה שרוב הרשויות עושות את זה כך.

שאלה שנייה, דובר פה על הבדלים בסכומים. השאלה, למה זה צריך להיות סטנדרט? למה כולם צריכים להוציא את אותן הוצאות על אותו מצרך? יכול להיות שיש באמת הבדלים.

הבדלים של מה, של נתונים?

הבדלים של הוצאות, בגלל סיבות שונות ומשונות. אני לא יודע, אני לא נכנס לזה.

בין רשויות?

ההבדלים בסכומים בין שקל לשמונה שקלים. אולי באמת יש רשויות שיוציאו על זה שישה שקלים וכאלה שיוציאו שקל וכאלה שיוציאו שלושה. למה זה צריך להיות סטנדרט? אם זה לא מקובל וכולם צריכים לקבל את אותו שירות, זו גם שאלה, אני לא יודע.

אני אומר יותר מזה, זה אמור להיות משק סגור, כמו שאמר ד"ר בנישתי, אבל הם לא הציגו נתונים שזה אכן משק סגור, שאין עודפים בחלק מהרשויות ומה עושים עם העודפים?

אנחנו לא יודעים כלום על זה כי לא ראינו דוחות, אז אי אפשר לדעת, סגור, לא סגור, נשאר יתרות, מה עשו עם היתרונות? אף אחד לא יודע, אולי צריך להוזיל. אם נשארו יתרות, אולי צריכים להוזיל, אולי הם גובים יותר מדי.

אני תומך בעמדתך ואני חושב, שלפני שמאשרים את החוק צריך לבקש מהם את הדברים האלה.

אבקש להתחיל משאלת המדיניות. כמובן שבעולם אופטימלי היינו רוצים לראות את המשטרה מטפלת בכל הנושאים של ביטחון פנים באופן מלא והרשויות המקומיות לא היו נכנסות בכלל מתחת לאלונקה הזאת. אבל מצב הדברים הוא כזה, שאנחנו לא בעולם אופטימאלי והעובדה היא, שהמשטרה לא מסוגלת להתמודד עם כל המטלות שיש לה ולכן, בכדי לסייע ובכל זאת לשמור על ביטחון התושבים, רשויות מקומיות נכנסו לתחומים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי. רשויות מקומיות מממנות את זה מכוח החוק, כפי שסקר עו"ד רוזנר, באמצעות היטלי שמירה. יש שונות בין רשויות מקומיות, יש רשויות מקומיות שמספקות את זה שלא באמצעות היטלי שמירה, כל רשות ומה שהיא מסוגלת לעשות.

אני מזכירה, שפרויקט השיטור העירוני, שקיים ברשויות מקומיות רבות, כ-75 רשויות מקומיות בישראל, גם הוא, בחלקן של הרשויות המקומיות, ממומן בחלקו מהיטלי השמירה מכיוון שהמשטרה לא מסוגלת לטפל בכול, למרות שהיינו רוצים. העובדה שיש רשויות מקומיות שמסוגלות לטפל בזה ולתת שירותים לתושבים שלה, גם מפנה את המשטרה לרכז מאמצים למקומות שבהם אין היתכנות לביצוע דבר שכזה. הדבר הזה הוא חיובי ואנחנו רוצים לקדם אותו ורוצים לשמר אותו.

לעניין השונות בהיטלי השמירה - כפי שצוין על ידי משרד הפנים, יש תחשיבים שמובאים לאישור, ברגיל, כאשר מדובר באגרות והיטלים, תחשיב מובא לאישור אחת לחמש שנים. בגלל האופי המאוד מיוחד של החוק הראשי, שהוא מחוקק כהוראת שעה, כל פעם לתקופה מאוד קצרה, למעשה בפועל, התחשיבים מובאים למשרד הפנים בתדירות הרבה יותר גבוהה מאחת לחמש שנים הרגילות שיש לנו. לכן יש בקרה הרבה יותר מוקפדת על התחשיבים, ממה שנמצא ברגיל, בחוקי עזר.

אז למה היה כל כך קשה לדווח לוועדה? אלה שני טיעונים סותרים. אם זה כל כך קפדני, מה הבעיה לדווח לוועדה? כפי שנאמר באחד הסעיפים.

כפי שאמרתי, אדוני, אני לא נציגת משרד הפנים, אני לא יודעת מדוע לא דווחו דברים לוועדה. אני כן מזכירה, היו כמה וכמה תקופות של בחירות חוזרות ונשנות ופעילות אולי קצת פחות אינטנסיבית של ועדות. אני לא נציגת משרד הפנים, לא אני אדע למה לא דווח לוועדה.

אבל הבאת טיעון יפה.

אני יכולה רק לשער. אני כן יודעת לומר, שהביקורת היא הרבה יותר קפדנית מאשר לגבי חוקי עזר אחרים.

עוד דבר אחרון שאני מבקשת לומר, יש תקנות שקובעות סכום מרבי להיטל השמירה, לא ניתן לסטות מהתקנות הללו, אלה תקנות ארציות וחשוב גם את זה לשים על השולחן. התקנות גם מייצרות מקדמים לפי סוגי רשויות מקומיות. יש מקדם לרשות מקומית מסוג מועצה אזורית, שזה בעצם עוד תוספת שאפשר להטיל בהיטלי השמירה. יש מקדמים לרשויות מקומיות קטנות כיוון שלפעמים שירותי השמירה הם יותר יקרים, דווקא כשיש פחות תושבים שיכולים לשאת בתשלומים. וכשמדובר ברשויות שהן קטנות יותר, מרוחקות יותר, פריפריאליות יותר וכדומה.

ולשאלה של ההנחות – ובזה אני מסיימת – ההנחות הן לא מקבילות להנחות מארנונה. חוזר מנכ"ל משרד הפנים מתווה את היכולת להתקין בחוק העזר, אפשרות למתן הנחה על בסיס סוציאלי. אבל לא כל הנחה שניתנת בארנונה משורשרת אוטומטית לחוק העזר, להיטל השמירה, להפך.

יש רשויות שכן.

אני לא יודעת לומר איך זה נעשה, יכול להיות שהן שינו את חוק העזר שלהן בתקופה הזאת וזה התאפשר. אני מזכירה, שמשרד הפנים אפשר לעשות כל מיני שינויים בעקבות משבר הקורונה. אני לא יודעת את הנתונים ברשויות שכן. אבל מבחינת המתווה המשפטי, חוקי העזר אמורים לקבוע בעצמם את ההנחות שהם נותנים. תודה.

תודה רבה.

יש תשובה לשאלות ששאלתי. אף אחד לא משיב.

השבתי בפתח דבריי לחבר הכנסת רז, שאנחנו בעולם אופטימאלי היינו מאוד רוצים.

היינו רוצים שיהיו לנו נתונים אבל אין לנו נתונים אז כולנו מסכימים שזה מעוות ובכל זאת אנחנו צריכים לאשר את זה.

לא, לא, אדוני, אני לא אמרתי לגבי הנתונים. אמרתי, שבעולם אופטימאלי היינו רוצים שהמשטרה תטפל בכול אבל - - -

שאלתי שאלה אחרת, מה אחוז הרשויות בכל אשכול שחוקקו חקיקת עזר כזאת? שנית, על פי רמת הפשע בכל רשות, כמה רשויות חוקקו חקיקה כזאת? אני לא יכול לאשר דבר כזה מבלי שלפחות הנתונים יובאו לפנינו.

לפני כן, רבותיי, נאמר שלום למירב בן ארי, ראשת הוועדה לביטחון הפנים, שהצטרפה אלינו, אהלן וסהלן.

אהלן, סליחה על האיחור.

מירה צריכה לענות על השאלות האלה?

אני לא יודע, מי שמבקש מאתנו לאשר, שיביא לנו נתונים.

אני יכול להשיב - - -

לא, אל תשיבי, משרד הפנים ישיב על השאלה הזאת, שירשמו להם. לפני כן, אני רוצה לפנות לזום, נמצא שם יאיר רביבו, ראש עיריית לוד.

שלום לכולם, אדוני יושב-ראש הוועדה, גברתי יושבת-ראש הוועדה, אני חושב שאנחנו נמצאים פה באירוע חשוב, ויותר מזה, זה אירוע קריטי. אני יכול להביא את הזווית שלי, העיר לוד, אחת הערים שמתמודדות עם האתגר אולי אחד הגדולים בנושא של ביטחון אישי, כאשר מדי לילה יש לנו צרורות ירי שמפלחים את האוויר ויש פה מטלות אדירות למשטרה. אז נכון, כמו שאמרו קודמיי, בסוף זו מטלה לאומית. אבל אם הרשויות המקומיות היו עושות רק מטלות לאומיות, כנראה שהיינו עושים רק 10% מהמשימות שאנחנו עושים היום. בשנים האחרונות, יותר ויותר משימות מהמישור הלאומי, השלטון המרכזי, עוברות לשלטון המקומי. אנחנו לא עצלנים ולא חוששים מעבודה קשה וראינו את זה בקורונה. הרי גם הקורונה - אלמלא השלטון המקומי, אני לא יודע איפה היינו היום - זו מטלה לאומית, לדאוג לבריאות של התושבים זו מטלה לאומית. המדינה הבינה, שהיא עצמה, אין לה את היכולת להגיע לכל אחת מ-256 רשויות, היא צריכה מישהו שיעזור לה. ומי נמצא בשטח? השלטון המקומי, על עובדיו, שלוחותיו ומנגנוניו. גם בעניין הזה, הלוואי ותחנת המשטרה בלוד הייתה מונה, לא 150 שוטרים אלא 300 או 400 שוטרים, כפי שראוי על פי מדדים של תחנות משטרה בעולם פר נפש. כרגע, מסיבות של תקציב, מסיבות כאלה ואחרות, המשטרה מוגבלת ביכולתה לעשות את כל המטלות.

אני רוצה להגיד לכם, אלמלא השיטור העירוני – לוד היא היישוב הראשון בארץ, בדיוק לפני 10 שנים, ב-2011, נפתח השיטור הראשון בארץ, בלוד – אלמלא השיטור העירוני, אינני יודע אנא היינו באים. אני מציע לכם, לבקש ממכון המחקר של הכנסת המצוין, תבדקו נתון אחד מעניין שפעם אמר לי קצין בכיר ואני מבקש שתבדקו אותו: כמה עבירות פליליות יש בספר החוקים של מדינת ישראל וכמה מהן נמצאות בתוך סל העבירות שמחזיק השוטר בכיסאו?

רביבו, אני אשאל שאלה, השיטור העירוני מתוקצב מהאגרה שאתה גובה?

בוודאי. אנחנו גובים אגרת שמירה והדבר הזה מחזיק אותנו. יש חשבון בנק נפרד, התחשבנות נפרדת, הרגולציה במשרד הפנים לא מרשה לנו לעשות עם זה שום דבר שלא קשור לשיטור העירוני, אפילו עניין של מדים או הצטיידות של הרכב של השיטור, הכול צריך לעבור אישור שלהם. ואם נשאר לי עודף, כשיש לי עודף בסוף שנה, אני מבקש להעביר אותו למצלמות. מצלמות זה אחד הדברים החשובים.

אני רוצה להשלים את המשפט הקודם, תבדקו בספר החוקים של מדינת ישראל כמה עבירות יש וכמה מהן נאכפות בכלל? תגלו נתון מדהים, מה שאמר לי פעם קצין משטרה בכיר. בסך הכול, המשטרה יכולה במגבלות שלה, לאכוף בקושי 10% מסך העבירות הפליליות. לא כל עבירה נכנסת אליה, בוודאי לא עבירות פשוטות של איכות החיים. וזה המקום שהשיטור העירוני נכנס, לתפר בין הצד האזרחי לצד הפלילי. כל הדברים שקשורים לאיכות החיים שמפריעה לתושב.

ואז השיטור העירוני אוכף 90% מהעבירות?

כן.

אז אולי אפשר לסגור את משטרת - - -

לא, מירה, את לא עונה במקומו. הוא אמר את המשפט, הוא אחראי עליו. אתה אומר שהשיטור העירוני אוכף 90% מהעבירות?

לא, מה פתאום. אמרתי, שלמשטרה אין יכולת להגיע לכל העבירות שבספר החוקים. ברור שככל שהעבירות נמצאות במדרג נמוך יותר, למשטרה יש פחות עניין להיכנס. אתן לך דוגמה, רכב שחונה בכביש ורוצה לשים מודעה למכירה. אתה יודע שעל פי פקודת התעבורה, לא אוכפים את זה. אסור לשים רכב למכירה בצד הכביש. מבחינת המשטרה, אם עובר שוטר ורואה רכב בצד הכביש, הוא לא עושה כלום. מבחינת השיטור העירוני - - -

איתן גינזבורג, עוזר לך בעניין הזה, יש חוק שצריך להסדיר את הנושא.

אני רוצה להעיר משהו. קודם כל, כל מה שקשור לסמכויות השיטור המקומי והרחבת הסמכויות, זה יהיה בדיון בוועדה לביטחון פנים, זה נושא שאנחנו עובדים מול המשרד לביטחון פנים, לאור העובדה שכיום אין להם כמעט סמכויות לשיטור המקומי, מעבר לעיכוב או כניסה לחצרות. ביקשתי גם מחבר המועצה - - -

רכבים חונים, יש להם סמכות.

אבל זה לא טיפול בפשיעה, אדוני היושב-ראש.

שנייה, תנו לי, תאמינו לי, אני שולטת בפרטים, הייתי גם חברת מועצת תל אביב כשאישרנו את סל"ע, היינו בתהליך כשאישרנו מבחירת המדים שלהם, וגם אני מסתובבת בחודשים האחרונים, רק ביום חמישי האחרון הסתובבתי בדרום תל אביב. יש לנו בעיה אמיתית, שיש לנו עליית מדרגה בפשיעה – כולנו יודעים את זה – במקביל, יש לנו שיטור מקומי מוגבל. אבל הדיון הזה, רביבו, יהיה דיון בנפרד כי אנחנו צריכים להגדיל את הסמכויות כי היום אפילו לקורקינט חשמלי או אופניים על המדרכה, גם פה הסמכות של אותו פקח מוגבלת, למעט הדוח הוא לא יכול לעשות שום דבר.

אבל יש הבדל בין פקח לבין שיטור עירוני.

יש גם הבדל אבל עדיין - - -

תני לרביבו לסיים את הדברים שלו.

אני רק אגיד משפט סיכום, גברתי, הדברים נכונים, אנחנו נמצאים עכשיו בלוח זמנים מאוד לחוץ, שאם לא מאריכים את החוק לשנתיים, קורה פה מערך שלם. אני רק רוצה להגיד מילה טובה - - -

אשאל אותך שאלה, מה הסכום המקסימלי שאתה מגיע אליו מגביית ההיטל הזה?

כ-5 מיליון שקל בשנה. כמו שאמרתי, יש חשבון בנק נפרד, עם זה מממנים את הפקחים של השיטור העירוני, את הרכבים, את הדלקים, את המדים שלהם. ואם נשאר כסף, אני מבקש אותו למצלמות. משפט סיכום, השיטור העירוני הוא עזר למשטרת ישראל. הוא לא מפריע, הוא עזר והמשטרה נהנית משיתוף הפעולה הזה. תודה רבה.

תודה גם לך. אנחנו חוזרים לוועדה, חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, וברוכה הבאה גברתי יושבת-הראש, טוב לראות אותך כאן וטוב שאת נמצאת כאן כי את בקיאה ומכירה את התחום. אני רוצה להביע את התנגדותי להצעת החוק שבפנינו. זאת שערורייה שהצעת החוק הזאת מגיעה באופן שבו היא מגיעה. היא לא צריכה להיות הוראת שעה, היא צריכה להיות הוראת קבע. אי אפשר עם הוראות השעה האלה. הוראת השעה היא מ-2011 על דבר שכולם מבינים שצריך אותו. אגרת שמירה לא באה לטפל רק בסיפור של שיטור עירוני, היא באה לדבר באבטחה, בסדר ציבורי, מתפעלת את המוקד העירוני, מטפלת בסיירות העירוניות שלא קשורות לשיטור, סיירות של סדר ציבורי. הרבה פעמים הסיירת העירונית מגיעה יותר מהר מהמשטרה הכללית, משטרת ישראל והרבה יותר מהמשטרה העירונית. יש סיירות. האגרה הזאת מממנת את הסיירות. היא לא אגרת חובה. רשות מקומית שרוצה להטיל את זה על תושביה, מועצת הרשות שרוצה להטיל את זה על תושביה כהחלטה של נבחרי ציבור, הכנסת הקטנה של אותו יישוב, תטיל. ויישוב שלא ירצה לגבות, לא ייגבה ולא יטיל את זה. זאת זכות. אני לא מבין את הוויכוח, האם לאפשר או לא לאפשר. זה בדיוק המקום שבו אנחנו רוצים לאפשר סמכויות לרשות המקומית.

אבל איתן, זה עדיין וולונטרי.

מאה אחוז.

את מפריט את הביטחון האישי.

לא מפריט.

אתה מחזק את הביטחון.

של מי?

של התושבים בעיר שלך. אם אני ראש הרשות - - -

בערים המבוססות.

לא, ממש לא, ממש לא.

נניח רשות שהתושבים שלה זקוקים לביטחון אישי אבל אין להם כסף. איפה עיקרון השוויון בין זה שיש לו - - -

תראו מה אתם עושים.

אני שואל.

מה אתם אומרים, בעצם? יש רשויות שלא יכולות לגבות עוד מיסים מהתושבים שלהן, אז לא נאפשר לשום רשות לגבות עוד מיסים. חברים, זה לא עובד ככה. תפיסת עולמי, אם יש בעיה ברשויות מוחלשות כי אין להן אזורי תעסוקה, כי אין להן הכנסות שונות, כי האוכלוסיות שם קשה להן יותר, הממשלה צריכה לעזור להן.

אני מסכימה אתך, אבל זה לא אומר שלא צריך להעביר את החוק הזה לרשויות שכן יכולות.

אבל הממשלה לא עוזרת, רק לחזקים.

מירב, הוא טוען אחרת, הוא טוען שצריך להסדיר את זה בחוק קבע, זה מה שהוא טוען. אבל עד אז, איתן, לא צריך לאפשר לאלה שרוצות, לעשות את זה?

רגע, לא הבנת מה שאמרתי. אמרתי, דבר ראשון, פה מדובר בהוראת שעה, רוצים להאריך את הוראת השעה עד שנת - - -

מבקשים שנתיים.

יופי. אני אומר, לא צריך שנתיים. צריך לאשר את החוק, נקודה.

אני אומרת קבוע.

אי אפשר עכשיו להחליט על זה קבוע בתנאים של החוק הזה.

ברור שאפשר.

למה? מה הבעיה לעשות הוראת קבע?

אפשר למחוק הוראת שעה, להגיד, מעכשיו זה קבוע. קבוע זה לא אומר שחייב.

לא. אם לא מסדירים את כל הפינות - - -

תומר, אי אפשר לעשות את זה הוראה קבועה? למה צריך להאריך כל פעם בשנתיים?

כי מה ייקרה עם אלה שדיברנו עליהם עכשיו?

אדוני היושב-ראש, זה לא פוגע בהם. אם אני הופך את זה להוראה קבועה זה אומר, שלא כל שנתיים צריך להאריך. עיריית לוד היא לא עירייה עשירה - - -

לכן יש לה 1.90 שקלים, שלאחרות יש 4 שקלים - - -

זאת סוגיה אחרת. דבר ראשון נשאלת השאלה, האם צריך את אגרת השמירה? אני אומר לך, צריך. צריך אותה. יישוב שרוצה, שייגבה. יישוב שלא רוצה, שלא ייגבה. אבל תאפשרו להן את הסמכות לגבות ולא כל פעם יבואו לכאן ויתקיים שוב הסיפור הזה, האם צריך או לא צריך את אגרת השגרה? על זה הדיון כרגע.

זה לא הדיון כרגע.

אדוני, הוראת השעה הזאת אומרת האם צריך או לא צריך? זה החוק. החוק הזה, אם לא תאשר אותו, אין אגרת שמירה בישראל.

אתה יודע, הכול בנוי על הוראת שעה במדינה.

רע מאוד. זו רעה חולה. זה כמו שנותנים לך צווי ביניים כל הזמן. אי אפשר כל הזמן עם הוראות שעה. כמו שאנחנו לא רוצים שבית משפט יחזיר לנו כל פעם את הכדור, לא צריך להחזיר לפה חוקים.

אני יכולה לשמוע מהייעוץ המשפטי של הוועדה, האם אפשר לעשות את זה כהוראת קבע ולא הוראת שעה?

בעיקרון, כמובן שאפשר, אבל אנחנו חושבים שכרגע אין בפני הוועדה מספיק נתונים ומידע.

אין בכלל נתונים.

מתכונת הזאת אי אפשר.

אוקי, אבל בעיקרון זה אפשרי.

אפשר לעבוד על זה בצורה מקיפה ויסודית.

חברים, אני לא מבין איזה נתונים צריך לאפשר לרשות לגבות אגרת שמירה. זאת אמירה אחת. אמירה שנייה, אדוני היושב-ראש, שהאגרה הזאת היא לא עוסקת רק בפשע. היא לא באה להחליף את משטרת ישראל, תורידו את הסיפור הזה מהשולחן. היא עוזרת להקמת מוקד עירוני. היא מאפשרת לעיריות להקים סיירות שיסתובבו, שייתנו מענה לגן ילדים. כשילד נפצע, מגיעה לשם סיירת הביטחון ועוזרת לילד שנפצע. היא עוזרת לתושבים שיש להם תחושות כאלה ואחרות במהלך הלילה. היא עושה בדיקות באזורית חקלאיים כדי לראות שאין פשע חקלאי באזורים של היישוב, שהמשטרה לא תגיע לשם בלילות אלמלא הסיירת. הסיירת הזאת שקיימת כמעט בכל יישוב, היא ממומנת אך ורק מאגרת השמירה. ממה הפחד? מדובר בכסף צבוע, הוא נכנס לחשבון בנק ייעודי, הוא לא מתערבב בכסף של הארנונה. הוא הולך לכסף ייעודי, אי אפשר לעשות שום שימוש בכסף הזה מלבד לאבטחה ושמירה, מצלמות, מוקד עירוני, סיירת, כל מה שנוגע לאבטחה. זה מעלה את רמת הביטחון האישי והיישובי. ביישובים שאין להם את האפשרות לגבות כי האוכלוסייה חלשה, משרד הפנים צריך להיכנס לתוך זה. אגב, זאת אמירה הרבה יותר כוללת, לא רק בנושא שמירה, אלא בהרבה מאוד תחומים.

אני רוצה להעיר גם, שיש רשויות חזקות שלא גובות. אז יש לך את לוד, שהיא דירוג 3 או 4, ויש רשויות חזקות, כמו שפגשתי את ראש עיריית הוד השרון, שהוא לא גובה. אבל מה, אם יש משהו שלמדנו בקורונה, זה לתת כמה שיותר סמכויות לרשות המקומית. הן יודעות לנהל את זה הרבה יותר טוב.

עקרונית אני בעד לתת סמכויות לרשויות מקומיות, ולא רק בתחום הזה אלא גם בחינוך, בכל התחומים.

אין מחלוקת, היה כאן קודם חברי, מאיר יצחק הלוי, והוא דיבר על תחושת הביטחון של התושבים. אני מתחברת מאוד למה שהוא אומר, אין מחלוקת שכל אחד מאתנו רוצה לחיות בתחושה של ביטחון ואנחנו כנבחרי ציבור צריכים לדאוג לכך, שלאזרחי מדינת ישראל תהיה תחושת ביטחון אבל מכאן ועד להטיל אגרת שמירה שאותה גובה רשות מקומית, זה מעורר בי – אתם יודעים, חשבתי עם עצמי בדרך לכאן, על מה עוד נטיל אגרות? אולי גם נטיל אגרת קבורה? שאדם שהולך לעולמו, יצטרכו לקבור אותו אז נצטרך לשלם.

יכול להיות שאנחנו משלמים ואנחנו לא יודעים.

אולי גם נשלם על האוויר שאנחנו נושמים? תושבי מדינה משלמים ארנונה ביישוב שלהם. הארנונה מחולקת בצורה כזאת שיש בתוכה סל של שירותים. חלק מסל השירותים צריך להיות משהו שקשור לביטחון ואבטחה. רמת האבטחה היישובית, לא ברמת הפשיעה וחקר זירות פשע, חטא ועוון. בשביל זה יש פרויקט שנקרא שיטור עירוני. למצער, מאחר ואנחנו לא יכולים לראות את הנתונים לנגד עינינו, אני לא יודעת להגיד לאן הכסף הזה הולך. אני מזכירה לכל חבריי שיושבים כאן, שמבקר המדינה - - -

זה כסף צבוע.

אבל לא דיווחו לנו, איתן.

מה זה לא דיווחו? זה כסף צבוע.

אני לא יודע. אולי ברעננה זה בסדר.

אין דבר כזה.

חברים, סליחה. מבקר המדינה, נתן על זה את הדעת וכתב בדוח שלו – אגב, גם לפני מספר שנים, אחד, מדובר בסכום של כמעט חצי מיליארד שקל. זה סכום עתק, זה לא סכום של מה בכך. שנית, הוא אמר, שלא ברור לאן הולך הכסף. אם אנחנו מנהלים דברים מתוך שקיפות – יושבים פה שני חבריי לקואליציה, אדוני יושב-הראש הוא מהקואליציה, וגברתי יושבת-הראש היא מהקואליציה – אנחנו מביאים רוחות של שינוי, כחלק מזה אני רוצה לראות קודם כל נתונים לנגד עיניי כדי שנהיה מספיק שקופים אל מול הציבור ונגיד, אותו כסף שלוקחים, נלקח למטרה מסוימת. אם אותו כסף שלוקחים נלקח – דיברנו קודם על שיטור עירוני ופקחים – לשיטור עירוני, לאותו שוטר עירוני שיושב בניידת, הוא מצוות לשוטר של משטרת ישראל, יש סמכויות של שוטר לכל דבר ועניין.

למי?

לשוטר עירוני, לא לפקח. שוטר עירוני בניידת.

זה לא נכון.

חד משמעית נכון.

אין בעיה, תיכף ידבר כאן רועי אלקבץ, חבר מועצה, יום חמישי הסתובבתי בדרום תל אביב ביחד עם סל"ע וזה לא נכון.

רבותיי, אני בדרך כלל מאפשר לחברי הכנסת את מה שהם רוצים, אבל רבותיי, הדיון שלנו הוא לא השיטור העירוני, זה לא הדיון היום. הדיון שלנו, האם לאפשר הוראת שעה של גביית היטלים מהאזרח עבור הביטחון האישי שלו. אז אנחנו לא צריך לערבב. בבקשה, תמשיכי, שרון.

אדוני היושב-ראש, העליתי את זה כי אני חושבת שראוי שנעשה פה סדר ונחזור לנושא הדיון שלנו. נושא הדיון שלנו היא אותה אגרת שמירה שנגבית. דיבר פה קודם ראש עיריית לוד ואמר, שבזכות השיטור העירוני שיש לו, הוא לא יודע לאן היה מגיע אלמלא השיטור העירוני. אני מכבדת אותו ואני לא אתייחס, ראינו איזה פוגרום היה בעיר שלו ואני לא בטוחה שמי שנתן שם את התשובה, אני לא יודעת אם זה שיטור עירוני אצלו או חברת אבטחה. שוב, אין לי את הנתונים מולי אז אני לא יודעת לאן הולך הכסף. אני מבקשת לדעת לאן הולך הכסף? אני רוצה לדעת על מה התושבים משלמים? אני רוצה לדעת, האם כתוצאה מהתשלום הזה של אותה אגרת שמירה חל שינוי? זאת אומרת, ברשות מקומית שילם כסף, מה קרה כתוצאה מזה ובכמה רשויות במדינת ישראל היום זה נגבה?

תודה. אפשר היה לענות לכל השאלות של חברת הכנסת שרון רופא אופיר, אילו הייתם מביאים את הדוחות שהתבקשתם להביא כי היא שאלה שאלות שקשורות בדיוק לסעיף הזה. אם המשרד היה מביא לוועדה את הדוחות של הכספים שנגבו, של ההוצאות, של ניהול העניין מבחינה כספית, אולי היא הייתה מוותרת על החלק האחרון של ההערה שלה.

אני חושב שצריך לקבוע דיון נוסף. הם מבזים את הכנסת כשהם באים בלי שום נתונים ולא עונים לשום דבר. זה פשוט ביזיון של הכנסת.

אני רוצה לעבור לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, דנו בנושא גם בוועדת הפנים הקודמת. העמדה שלנו, שאנחנו נגד אגרת שמירה. פעם אגרת שמירה, פעם אגרת ניקיון, פעם חוקי עזר, הכול על האזרח. למה? שיטור עירוני, שמירה, ביטחון אישי, זאת לא האחריות של המדינה? למה צריך להטיל את זה על האזרח? כן צריך שמירה, כן צריך ניקיון, צריך ביטחון אישי - - -

זה לא במקום, זאת תוספת.

למה תוספת?

מה אכפת לך? אם היישוב רוצה, מה אכפת לך?

אבל בסוף יש אזרחים.

מה הפופוליזם הזה? מה זה קשור בכלל?

למה פופוליזם?

היה פה דיון - - -

את לא היית בדיון בכלל, את באת עכשיו.

תתפלא, שמעתי הכול בטלפון. אני לא אתווכח אתך עכשיו כי לא שומעים, לא אותי ולא אותך.

זאת פשוט שערורייה.

שערורייה? היית בא לדיון בשבוע שעבר.

שיביאו תשובות. אין תשובות.

בשבוע שעבר, יושב ראש מועצה אומר, אני הכפלתי את אגרת השמירה כי התושבים שלי רוצים.

מה זה קשור? שיביאו תשובות לשאלות.

מה זה אכפתך לך? מה זה עניינך?

בטח שאכפת לי. מה זה. הוא מייצג את האזרחים.

מה זה עניינך? מה זה האזרחים? די עם הפופוליזם הזה. התוכנית של מסלול בטוח, למי היא נותנת שיטור עירוני?

מה זה קשור? פה מדובר רק - - -

מתי ישבת פעם בוועדה ואמרת, שיטור עירוני - - -

מילא, כשזה רק למבוססים, הם מביאים נתונים, הם מסתירים את זה - - -

מה זה אזרחים עניים? די עם הפופוליזם הזה. מתי ישבת פעם בוועדה ואמרת, שיטור העירוני, אין להם סמכויות, השיטור העירוני החדש לא שווה כי אין להם סמכויות. אז עכשיו אתה יושב, כשהמדינה התחייבה לתת מהכסף שלה ואתה אומר - - -

אני רואה מה עושה השיטור העירוני אצלנו. אתם, בכפר קאסם עשו שמירה, מה עשיתם לשמירה?

תראה איך כפר קאסם נראית. היית בכפר קאסם?

הייתי.

שנייה, חברי הכנסת. ידידתי מירב, מותר לחבר כנסת לומר שהוא נגד, זה בסדר גמור, בשביל זה הוא נמצא בוועדות, זו דעתו. זה לא עניין אישי, זה דיון ראוי, יש כאלה שחושבים שכן. דיברת על כפר קאסם. בכפר קאסם משלמים מחשבון העירייה ולא גובים על זה, זה אפילו נטל. יש פה סוגיה. אם הפתרון של החברה הערבית, בהיעדר ביטחון אישי, הוא בהוספת איזשהו סכום על הארנונה כדי שסוף סוף נקבל את הביטחון האישי, אני בעד. זה לא הקטע. הקטע הוא, איך עושים את זה ומה ההיגיון לעשות את זה והאם באמת מנהלים את זה נכון והאם יש בקרה? מירב, למה יש כנסת? כדי לעשות בקרה. אז כאשר נתבקשו לעשות דוחות כל שלושה חודשים, הם התחייבו אבל הם לא עושים את זה.

אין לי בעיה עם הבקרה.

למה הם מכניסים את כל הסוגיה לכזאת חשדנות? כי הם לא עומדים בהתחייבויות שלהם. בסך הכול היו צריכים להגיש דוחות לוועדה ואז רואים את השקיפות. איפה הבעיה?

ברגע שהמדינה, המועצות והעיריות גובות ארנונה וגובות ארנונה גם למגורים וגם למסחר, המדינה צריכה לספק את כל השירותים האלה ולא צריך להטיל עוד אגרות על האזרח הפשוט. עובדה, שכמעט 90 מועצות ועיריות בחברה הערבית לא משתמשות בזה. למה? הן רוצות שמירה אבל המצב הסוציו-אקונומי של החברה הערבית הוא מתחת לקו העוני אז - - -

זה הקו שאיתן דיבר עליו, מי שאין לה, המדינה צריכה להתערב.

צריכה להתערב, זה מה שאני אומר.

זה מה שעושים במסלול של תוכנית מסלול בטוח. היה כאן דיון, דיברנו על כל התחנות.

מדברים על לוד, אני לא רוצה עכשיו להיכנס ללוד. 5 מיליון שקל, זה הכול? המדינה לא יכולה לתת? להוסיף עוד 5 מיליון שקל?

המדינה שמה. לפני שבועיים היה דיון בוועדה לביטחון פנים על תוכנית של מסלול בטוח, על הגברה של שיטור מקומי, אז אוסאמה יושב כאן ואומר לי, מירב, זוכרת? אבל שיטור מקומי, מה זה יעזור אם אין לו סמכות?

מירב, תגידי על זה משפט שנוכל - - -

אני אומרת לך, היה כאן דיון מדהים על תוכנית של מסלול בטוח, בוועדה לביטחון פנים, הציג סגן השר סגלוביץ'. את כל הכפרים והיישובים שהולכים לקבל תגבור מהמדינה. אוסאמה ישב כאן ואמר, רגע, אבל מה עם הסמכויות? אמרתי לו, בסמכויות נטפל בנפרד אבל כן נותנים לרשויות חלשות. אני מסכימה אתכם על הבקרה ואתך על הפיקוח, אבל אם עומד פה ראש רשות – אחד, עזבי שיש עשרות - שבא ואומר, אני רוצה לגבות אגרה והתושבים שלי רוצים – בשבוע שעבר ישב פה ראש מועצה אזורית מטה יהודה, 60 יישובים, הוא אומר, אנחנו רוצים כי אנחנו מועצה ענקית. אז למה אני כוועדה אמנע ממנו? אתה יכול לתת לתל אביב את רשות הדיבור?

כן, אתן לתל אביב, אחרי שנשמע צד מאוד חשוב לדיון הזה. נאמרו הרבה דברים שקשורים אליו, עוד לא שמענו אותם, המשרד לביטחון פנים. נמצא אתנו בזום, ליאור מזרחי, ראש מינהלת מערכי אכיפה. שמעת את הדיון, תענה לסוגיות הקשורות אליכם.

שלום לך, אדוני היושב-ראש, גברתי היושבת-ראש. ברשותכם, יש כמה נקודות, ראשית, כפי שנאמר פה על ידי ראש העיר לוד, התוכנית יצאה לדרך ב-2011. נכון להיום היא פועלת ב-74 רשויות במדינת ישראל.

ליאור מזרחי, אנחנו לא עוסקים בתוכנית השיטור העירוני כרגע.

ציינתי את זה בבירור, ליאור. אנחנו עוסקים באגרה שהרשויות גובות מהתושבים שלהן, עבור תחושת הביטחון האישי. כל אחד יגיד את הטיעון שלו ואת הסיבה שלו, המצרך האחרון הוא ביטחון אישי, שהמדינה צריכה לתת לכל אדם במדינה, לכל אזרח, ולא משנה ממה הוא מוטרד ולמה הוא איבד את הביטחון האישי. בוא נתמקד בזה, עזוב שיטור עירוני.

בבקשה. מהיכרותי את התוכנית, כפי שציינתי, התוכנית פועלת ב-74 רשויות.

ליאור, איזה תוכנית?

תוכנית השיטור העירוני פועלת ב-74 רשויות. נאמר פה על ידי מספר נציגים בדיון, בחלק מהרשויות קיים קושי אמיתי אובייקטיבי לממן את התוכנית. אני מצטרף לעמדתו של חבר הכנסת איתן גינזבורג, חשוב מאוד לחדד את הנקודה הזאת, אותו היתר שניתן לנושא גביית אגרת השמירה, הוא לא רק לטובת השיטור העירוני, הוא לטובת היבטים נוספים.

איזה היבטים נוספים?

אני מצטרף למה שאמרה גברתי, יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים, נצטרך לתת את ההיתר הזה לרשויות מכיוון - - -

אבטחה - - -

אבל זה לא עניינו של המשרד לביטחון פנים.

יחליטו שהן צריכות להכיל את האגרה הזאת על מנת שתסייע להן להגביר את הביטחון בתחומן, יש לנו דוגמאות. נכון יהיה לתת את ההיתר הזה לרשויות בכדי שיגבירו את הביטחון. נאמר פה קודם, התוכנית שיטור עירוני היא תוכנית תוספתית, היא לא במקום אלא בנוסף. הערה נוספת לגבי הסמכויות. עלה פה הנושא של סמכויות, אני מבקש לחדד, השוטר הוא שוטר של משטרת ישראל והפקח הוא קודם כל עובד הרשות המקומית ובנוסף, מקבל סמכויות נרחבות מהשר לביטחון פנים. ככל שיוחלט להרחיב את הסמכויות זה כבר עניין אחר. אבל ככל שהעבודה היא עבודה משותפת של השוטר והפקח בניידת, יש בהחלט סמכויות נרחבות יותר לפקח. הפקח שואב את סמכויותיו מעצם הנוכחות של השוטר. התוכנית כשלעצמה היא מכפילת כוח.

תודה רבה לך. אני עובר לאבינועם ארז, נציג עיריית תל-אביב, בזום.

צריך לברך אותו, הוא מנכ"ל חדש של עיריית פרדס חנה כרכור.

מי?

אבינועם ארז, הוא מונה השבוע. הוא היה מנהל סל"ע בעיריית תל אביב, והיום הוא מונה להיות מנכ"ל מועצה מקומית פרדס חנה כרכור.

אז אבינועם ארז, אתה לא נציג עיריית תל אביב.

הוא כן.

אני עדיין נציג עיריית תל אביב.

בוא תאמר לנו, מה אתה חושב על אגרות השמירה?

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים וכל המשתתפים, אני מפעיל את אגף סל"ע מזה כשבע שנים באגרת שמירה. הנתונים הם מאוד דרמטיים. אנחנו מדברים על 100,000 קריאות בשנה שאנחנו מטפלים בנושא של ביטחון אישי וסדר ציבורי. אנחנו מפעילים כ-200 פקחים עם 50 שוטרים. השוני בעיר תל אביב הוא דרמטי בעקבות כל הנושא של אגרת השמירה. אם היום ישאלו את משטרת מחוז תל אביב מה קרה לפני זה ומה קורה עכשיו כשיש את התוספת הזאת של הפקחים שממומנים על ידי אגרת השמירה? הם יגידו לך, שמיים וארץ.

התוכנית היא חשובה, הטיפול והשירות שאנחנו נותנים לתושב בשבע השנים האלה הוא לאין ערוך. אנחנו מטפלים בכל האירועים, כולל, בהפסקת חשמל אנחנו מעלים שבע קומות זקנה נוחה כי היא הייתה צריכה עזרה והיא פנתה אלינו. זאת דוגמה אחת. אנחנו מקבלים מאות מכתבי הערכה.

איך זה קשור לאגרת שמירה?

זה גם סדר ציבורי.

זה סדר ציבורי להעלות זקנה?

תומר, אני אסביר לך איך זה קשור לאגרת שמירה. קוראים לזה אגרת שמירה אבל זה אגרת שמירה וגם סדר ציבורי. אם לא מבינים שהסייעות בעיר נותנות שירות במגוון של נושאים ולא רק משהו ממוקד רק לביטחון האישי, אז לא מבינים איך עובדת עירייה.

השאלה, האם כל זקנה יודעת להגיע לשירות הזה כדי לעזור לה?

היא יודעת. אני נגיש לתושב, יש לי כ-30 ניידות ברחבי העיר, אני בפריסה מלאה, הם רואים אותי, הם פונים אלינו. אני בקשר עם כל ועדי השכונות. אני בקבוצות וואצאפ. אם יש איזה ילדה שחוזרת ב-12 בלילה מאירוע והיא חשה חוסר ביטחון, היא פונה למוקד העירוני ואני מלווה אותה לביתה בבטחה. אנחנו נותנים שירות שהוא לאין ערוך שהתושבים לא היו מורגלים בו. אני יכול להגיד לך, שלא היו פניות למה בכלל יש אגרת שמירה אלא מברכים על אגרת השמירה ומקבלים את השירות הכי טוב שיש, גם הם וגם בעלי העסקים.

עיריית תל אביב גובה 2 שקלים על האגרה. אתה יכול לומר, אבינועם, מה הסכום הכולל שאתם מגיעים אליו בשנה?

כ-50 מיליון שקלים עם בקרה מסודרת.

מה אתה יודע לומר על המאזן של הכנסות והוצאות?

אני לא מתעסק בהכנסות ובהוצאות, יש לנו בקרה מאוד מסודרת של אגף הכספים ושל החשב.

אני אשאל אחרת, ה-50 מיליון מספיקים לך או שאתה מוסיף על זה? או שאתה חוסך 25 מיליון?

לא, לא, אני לא חוסך 25. אבל אני אומר לך, שחלק מהדברים, מכיוון שאנחנו היום באישור של משרד הפנים, מי שהוא לא עוסק בתפקיד פקח, העירייה משלמת את המשכורת שלו. רק מי שעוסק בתפקיד של פקח והוא בשטח - - -

ומה לגבי השאלה, האם הסכום מספיק, לא מספיק? מה התשובה?

הוא מספיק להוצאות של האגף. אני אומר עוד פעם, אנחנו מטפלים בכל הדברים ונותנים את השירות הטוב ביותר שיש.

וכאשר יש יתרה, מה אתם עושים?

אני אומר עוד פעם, היא גם מופנית לנושא המצלמות ולתגבור מערך המצלמות בעיר. אבל אני לא יכול להגיד לך משהו שאני לא שולט בו כי מי שמטפל בזה זה אגף הכספים.

תודה, אני רוצה להודות לך.

ביקשתי לאפשר לרועי אלקבץ.

בבקשה.

שלום, אני רועי אלקבץ, חבר מועצת עיריית תל אביב. הייתי בצבא הרבה שנים, סיימתי כתת אלוף ופיקדתי הרבה על המשטרה, יש לי קשר ארוך שנים עם המשטרה, מכיר את זה בצורה אינטימית.

יש קשר בין הצבא לדיון הזה?

לא, לא. זה קשור כי בתפקידיי פיקדתי על המשטרה ואני בקשר עם המשטרה - - -

אני שואל עוד הפעם, יש קשר בין הצבא לדיון הזה?

לא.

כי אם יש קשר, אז כנראה אני מבין את כל הנושא שלא נכון.

אתה מבין מצוין. אני אומר, שיש לי ניסיון אישי בעבודה עם המשטרה. אישי, ברמה האישית.

הבנו, תיכנס עכשיו למהות.

העמדה שלנו, בהמשך למה שאבינועם אמר, היא ברורה, היטל השמירה בתל אביב הוא חיוני. יש בעיר, שהיא מאוד מגוונת, חלקים שהם, הסך הכול הכללי של תל אביב הוא אחוזון 8 אבל כל דרום העיר, יפו ואזורים של עשרות אלפי אנשים, ביפו ובדרום העיר, יש אנשים בחתך סוציו אקונומי 3 ו-4 והם נהנים מהיטלי השמירה, שם הביטחון האישי דורש עבודה. כלומר, יש סוג של אחריות כוללת של הרשות העירונית לכל.

לגבי הסמכויות שדובר כאן מקודם, אני ממליץ בצניעות רבה, יש פקח עירוני ויש סמכויות ויש פקח מסייע וזה למשטרה, אני חושב שהסמכויות של הסיור העירוני הן לא סמכויות משטרתיות אבל הן מאוד עוזרות להוריד את הנטל. צריך להבין שבתל אביב 35% מהתלונות והקריאות הן בכלל עבירות של רעש והמשטרה עוסקת בהן היום. מה שאומר, שככל שהסיור העירוני מתעסק בבעיות סדר ציבורי, כמו שאמר חבר הכנסת גינזבורג, בדברים שהם ביום יום, הוא נותן למשטרה לעסוק בדברים שהם שלה. ואנחנו בתקופה שחוץ מיוקר המחייה, הביטחון האישי בכל מקום הוא דרמטי, לרבות תל אביב.

אנחנו לא מתווכחים על הנושא הזה, זה בסדר גמור. אבל, תודה לאל, עיריית תל אביב היא עירייה עשירה מאוד, יש לה תמיד יתרות פלוס בחשבון, למה היא צריכה להוסיף עוד 2 שקלים, במקום לתת לאזרח את השירות הזה מהעושר שיש לה?

אני לא אכנס מה היו השיקולים של המועצה באותו זמן שהתקבלה ההחלטה. אני חושב שיש כאן חוסר בתקציבים למשטרה.

עזוב את המשטרה, אנחנו מדברים על העירייה.

אם העירייה לא יכולה לקיים מערך עירוני כזאת - אתה אומר שתבנה אותו מכספה – אני חושב שלעירייה בסוף, יש לה יכולת, גם לתושבים, להקדיש סכום מסוים שהולך לדבר הזה. תמיד אפשר להגיד, קחו מכספיכם ואז איפה עובר הגבול? אני חושב שפה יש דבר שמקובל על התושבים. אגב, בהמשך למה שאמר חבר הכנסת גינזבורג, ראשי ערים שמתנדבים להטיל היטל שמירה ובניגוד לדעת התושבים, הם לא ייבחרו בפעם הבאה. בסוף אנחנו דמוקרטיה. הוא מקיים שיח עם האנשים, אני חושב שזה תפקידו. הרשויות יודעות מה טוב לאנשים ואני חושב שזה היתרון הגדול של הרשות המוניציפאלית. בתל אביב במיוחד, מי שנהנה זה מי שצריך את זה יותר, כלומר, גם בדרום וגם ביפו. יש הרבה ערים מעורבות.

כל התושבים משלמים את זה?

כן.

אז מה הקשר מצפון לדרום? כל התושבים צריכים ליהנות מזה.

אתה צודק.

אני שומע סנטימנטים לא תקינים.

אני אומר להפך, היכולת לרכז מאמץ עם אבינועם - - -

לא. אם כל התושבים משלמים, כל התושבים מגיע להם.

אני אתן לך דוגמה. בחמישי בבוקר הייתי בדרום תל אביב, כל חמש דקות עברה ניידת של שיטור מקומי. באזור שאני גרה בו במרכז העיר, זה לא קורה. למה? כי יש לנו בעיה אמיתית בדרום תל אביב. יש לנו בעיה. אגב, בלי קשר להתנהלות, תראה את ההתנהלות היום יומית של חוסר ביטחון אישי, של הטרדות מיניות, יש לנו בעיה ואנחנו גם יודעים מהי. לכן, כל חמש דקות יש שם סיירת. אתה יודע מה? אם זה מה שגורם לאנשים בעיר שלי להרגיש ביטחון, אז שמצפון, מרכז ודרום יממנו את זה ויתגברו איפה שאין ביטחון. להגיד זאת עירייה עשירה, שתיקח מהעודפים, קודם כל, העירייה תמיד מסיימת בסוף - זה לא חברה בע"מ.

עירייה עשירה, למה שלא תעשה את זה?

אז הנה אני אומרת לך, כנראה בתוך התקציב הקיים - - -

זה עדיין לגיטימי לשאול.

הייתי בהוד השרון - - -

כי היא גובה 96%.

חבר'ה, האירוע הזה הוחלט בישיבה של מועצת העיר. 30 חברי מועצה הצביעו בעד. זה היה ב-2014, הייתי שם, הצבעתי על זה. קיבלנו את הנתונים והבנו. אני חושבת אגב, שכל מועצה מתוקנת שמקבלת בסוף השנה, צריכה לראות לאן הלך הכסף. אפילו לא ועדת הפנים. אותם חברי המועצה, למה הם נבחרו? אתה יודע מצוין מה זה מוניציפאלי, אתה מכיר את זה בעל פה. חברי מועצה שאישרתם, כל סוף שנה לקבל דוח.

סליחה, זה קורה במועצת העיר. מועצת העיר, כל סוף שנה - - -

זה קורה במועצת העיר, אבל לפי הדיון של הוועדה, אתה השתתפת אז, אני לא, הוועדה התנתה את זה.

אני הייתי בדיון של הוועדה, גם אז חשבתי שהדיווח מיותר. לא יכול להיות שהוועדה הזאת תעשה מיקרו ניהול למה קורה בעיריות, לאן הולך הכסף. הכסף הזה צבוע, כתוב בדיוק לאן הולך הכסף. אני אגיד לך מה עשינו בעיר שלי עם הכסף הזה. בכל גן ילדים שמנו את מערכת המצלמות במעגל סגור, אי אפשר להיכנס בלי לחצן. יש מצלמות. הגברנו את האבטחה בגני הילדים. הורדנו מאבטחים ושמנו אבטחה כזאת. במוסדות ציבור, במתנ"סים, בכל מיני מקומות, שמנו מצלמות בכל רחבי העיר. מאיפה מגיע כל הכסף הזה, הכול מארנונה? הכול הכול על הארנונה? אי אפשר הכול על הארנונה. כולם יודעים פה שהארנונה גרעונית. הארנונה לא מכסה את כל השירותים. למה גובים כסף על חינוך משלים? על חוגים? למה גובים על זה כסף? שהמדינה תיתן כסף. למה משלמים צהרונים 1,200 שקלים בחודש? כי אי אפשר לשלם הכול מהארנונה.

תודה. אנחנו חוזרים לוועדה, תציג את עצמך, בבקשה.

תודה אדוני, תודה גברתי. קוראים לי אלון ביטון, אני ראש תחום חירום וביטחון של מרכז השלטון האזורי, זה הגוף שמאגד 54 מועצות אזוריות בארץ. דבר ראשון אני אגיד, שאנחנו בעד החוק, להמשיך אותו ביתר שאת ואני אפרט למה. דבר ראשון, אצלנו בגלל שאנחנו מפוזרים בכל הארץ, 85% של השטח של המדינה, המשטרה לא זמינה בזמן ומרחב כמו שהיינו רוצים ובטח לא כמו במרכזי הערים. אי לכך ובהתאם לזאת, זה כוח. הלוואי והמצב היה אחרת, הלוואי ולא היינו צריכים. אבל אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו והרשות אצלנו היא לבנת היסוד. אנחנו בונים את היכולות שלנו להרבה מאוד דברים שהלוואי ולא היינו צריכים לבנות אותם. אבל המציאות שלנו מכתיבה את העובדה הזאת.

חוק השמירה, עשיתי כמה פעמים את התחשיבים לחוק השמירה, בעיקר את הפק"א, את פקודת אבטחה, מה זה חוק השמירה בעיניי? אני קב"ט, אני איש ביטחון. אנחנו לוקחים את תרחיש הייחוס, וזה ספציפי, לכל מועצה יש שונות אדירה, קו תפר, לא קו תפר וכן הלאה, ואחרי זה יישוב ספציפי, ומזה גוזרים מהסוף להתחלה מה אנחנו רוצים? איך אנחנו רוצים לראות את האבטחה? בעיניים של איש מקצוע. משם אנחנו גוזרים כמה מאבטחים צריכים להיות בנקודת זמן? דרך אגב, מרכיבי ביטחון - משטרת ישראל לא נוגעת במרכיבי ביטחון, אבל אם אנחנו רוצים לעשות תיעול, הסללה, שערים, בולדרים, גדרות, כל מה שהוא מעבר והוא אינהרנטי לביטחון, זאת הדרך היחידה לממן את זה. אין שום דרך אחרת לממן את הדברים האלה. והשונות פה היא חשובה בגלל שהאיום שונה, תוואי השטח שונה ולכן הנגזרת של השונות וכמה זה עולה.

דבר שני שאני רוצה להגיד בהקשר הזה, זה לא קשור באופן חד ערכי לשיטור משולב. הראיה, במועצות אזוריות אין שיטור משולב. יש פיילוט של שש מועצות אזוריות - - -

זה מה שטענו.

אני לגמרי מסכים עם הטענה. גם אם לא היה שיטור משולב, עדיין צריך לעשות מרכיבי ביטחון, מצלמות אבטחה, מרכז הפעלה שתומך בזה וכן הלאה וכן הלאה. ולכן עבורנו זה צורך קיומי, בלי זה, המצב שגם ככה לא מזהיר, יחמיר עוד יותר. תודה רבה.

תודה רבה גם לך. אנחנו עוברים לשי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גברתי יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים. רק לפני כמה ימים פורסם בתקשורת שתל אביב נבחרה להיות בתואר המפוקפק של העיר היקרה ביותר בעולם. והאמת היא, שזה מקפח גם כמה ערים נוספות במדינת ישראל, שאני בטוח שהיו יכולות להיכנס ולהיות גם חלק מהרשימה היוקרתית הזאת. אם היינו משלמים כל כך הרבה ומקבלים שירותים טובים, ניחא, אבל מה שקורה פה, בייחוד בנושא של הביטחון בשנים האחרונות, זאת שערורייה. תראו מה קורה בדרום, תראו מה קורה בצפון, תראו מה קורה בתל אביב שכולם מדברים עליה. אנחנו היום שבויים של ארגוני פשיעה. אגרת השמירה הזאת לא שומרת עלינו. כשאנחנו רואים שהכסף לא מנוהל בשקיפות, אז אני מבין עכשיו מהדברים שאומר חבר הכנסת גינזבורג, והדברים שאומרים אנשים אחרים, לאן הכסף הולך. אנחנו מבינים - - -

לאן אתה מבין שזה הולך? לאן הוא הולך, אדוני?

סליחה, תנו לי לסיים.

לאן אתה מבין שהוא הולך?

זה סלוגן, לקחת מאתנו עוד כסף כדי לנהל את העיר. זאת לא שמירה ולא בטיח, זה בלוף אחד גדול. מכיוון שדיברו פה גם על זכות הבחירה, יש זכות בחירה לראשי הערים להחליט אם הם רוצים לקחת כסף, כן או לא. רק שכחו, שגם לנו, אם הייתה זכות בחירה, אין לנו זכות בחירה אבל אם תהיה לנו זכות בחירה, אנחנו אומרים לכם, בבקשה מכם, אנחנו מעדיפים לשלם, תפתרו אותנו מהתשלום הזה, אנחנו מעדיפים לשלם פרוטקשן לארגוני הפשיעה.

זה לא ייקרה. אני לא מבינה, אתה מצפה שהשיטור העירוני יתמודדו עם תשלומי הפרוטקשן? שאני יבין, תסביר לי מה אתה מציע?

חברת הכנסת בן ארי, אני מצפה שאם מדברים פה ויש פה דיון על אגרת שמירה, שיהיה גם דיבור על זה, האם האגרה תורמת לביטחון של התושבים, של בעלי העסקים?

בהחלט.

בהחלט.

ואני אומר, אחד, שאין על זה דיון. ושנית, אם היה דיון, הוא לא תורם, זה לא תורם.

אני יודעת בדיוק על מה אתה מדבר. שי, אני מציעה, בעוד שבועיים יתקיים דיון בוועדה לביטחון פנים בנושא הפרוטקשן, אתה מוזמן להגיע, אני בטוחה שיש לך מלא מה להגיד, בתור אחד שמייצג את הברים והמסעדות בתל אביב, אבל זה לא רלוונטי לעניין של השיטור המקומי. עם כל הכבוד, אותו פקח שמסייע למשטרה, אין לו את הסמכויות הבסיסיות. אתה מדבר אתי על התמודדות עם פרוטקשן, יש לי בעיה היום עם המשטרה בעניין התמודדות עם פרוטקשן. עם המשטרה, שיש לה את כל הסמכויות, היא לא מצליחה. ועסקים נשרפים ואנשים מאבדים את החיים שלהם ואת העבודה שלהם על פרוטקשן, זה לא קשור. הלוואי והייתי יכולה לחזק את הפיקוח אבל זה דיון נפרד. אז הנה אני אומרת לך, יהיה דיון בוועדה לביטחון פנים על פרוטקשן, תבוא תפעיל את כל כובד משקלך, כמו שאתה יודע לעשות כבר הרבה זמן ונראה מה אפשר לעשות. כי יש לנו בעיה אמיתית של פרוטקשן בכל המדינה, ממסעדה בצומת מחניים למסעדה בתל אביב. אבל אין לאותו פקח או שוטר עירוני אפשרות בכלל להגיע לעניין הפרוטקשן. יש לי בעיה עם המשטרה, אתה נתלה באילנות גבוהים.

לכן אני אומרת, אני מבינה שאתה זועק מדם לבך ואני אתן לך - הנה, אני מבטיחה לך – את כל המקום בדיון שהוועדה תקיים בנושא הפרוטקשן. . יש לנו בעיה אמיתית במדינה. אגב, גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי.

מה הקשר? אמרת את זה בהתחלה. אני מדבר על ביטחון אישי של אזרח, תושב, לא מעניין אותי אם הוא ערבי או יהודי.

ברור.

האזרחים לא מקבלים את זה בהרבה מאוד מקומות. אז אם זה בגלל אגרת שמירה או משהו אחר, זה נושא אחר לדיון. אבל העיקרון מבחינתי, שהאזרח צריך להרגיש ביטחון אישי.

זה נכון, כולנו מסכימים על זה.

אני יכול משפט סיום, ברשותכם?

תשלים.

אני מבקש, שהוועדה לא תאשר את הארכת צו השעה, לפני שעושים סדר בעניין הזה ורואים מה בדיוק הסמכויות, כמו שאמרה בצדק, חברת הכנסת בן ארי, של אותו פיקוח, על מה בדיוק אנחנו משלמים. כי לפחות לגבי המגזר העסקי, אנחנו משלמים ארנונה שהיא פי עשרה מהמגזר הפרטי ואנחנו לא מקבלים שירותים כמו שמגיע לנו, בטח בעניין של הביטחון. תודה.

תודה רבה לך.

התשלום הוא לפי מטר.

כן, זה הדיון הראשון, התחלנו עם למה מטר.

לא, אז אם זה עסק, למה שהוא ישלם יותר?

אני יוחאי וג'ימה, ראש מינהל ביטחון חירום. אני רוצה לחזק את הדברים שאמר חבר הכנסת איתן גינזבורג, בעניין ההפעלה של הכוחות בתוך הרשות המקומית. זה לא רק שיטור עירוני, לסיירים בתוך רשויות מקומיות, גם ברשויות גדולות שבהן יש נציגות של משטרת ישראל, עדיין המשימות, אנחנו דנים בזה כבר כמה שנים לגבי כל נושא של אבטחת מוסדות חינוך במענה, יש קרוב ל-22,000 גני ילדים, מרכיב הביטחון היחיד שיש להם זה זמזם ושערים מסביב. כל תגובה לכל דבר כזה מצריך מהרשות המקומית לפנות לזה כוח. למרות שמשטרת ישראל אומרת, שהסיירים יגיעו, אנחנו יודעים שלא הם יגיעו. עכשיו הולכים לעוד מהלך, הממשלה הולכת להסדיר את כל הנושא של מעונות יום, זה עוד 12,000 כאלה, שגם להם לא יהיה מי שייתן מענה זמין. בסוף על מי זה ייפול? על הרשות המקומית שתצטרך לתת איזשהו מענה. לכן הצרכים הולכים וגדלים ואנחנו נשארים גם ברשות המקומית. לכן, האפשרות לתת לרשות המקומית להוביל את המהלך הזה הביטחוני, לא רק הביטחוני, אלא גם מענים כאלה ואחרים, שאנחנו מצפים שרשות מקומית תיתן, הוא מחייב, הוא דבר שהוא כורח המציאות, בעיקר ברשויות פריפריאליות, פרדסיה וכל מיני מקומות כאלה שהמשטרה רחוקה משם. אם לא יהיה שם את הסיירות שמסתובבות שם ונותנות מענה לתושבים, לא יהיה אף אחד שייתן להם את המענה. זה הכול.

תודה רבה לך. אנחנו עוברים לזום, לחובב צברי, ראש המועצה המקומית קריית עקרון, בבקשה.

צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר בפתיח, שעמדת השלטון המקומי על 257 הרשויות, כן לאפשר את המשך החוק ואפילו להסדיר אותו באופן קבוע. אני מקווה שאתם תעשו את זה כי בסופו של דבר, הבקרה האמיתית של ראש רשות ולא משנה הגודל שלה, זה התושבים שלו. זה הדבר הכי חשוב כי בסופו של דבר אנחנו נמדדים בוקר בוקר, צוהריים, ערב, לילה, אל מול הביטחון האישי של כל תושב שלנו ולכן אנחנו מבינים את הצורך. נכון, אפשר לומר, שלא כל ראש רשות או מועצה מקומית מעדיפים לעשות את זה וזה בסדר גמור, צריך לאפשר להם כי מי שבאמת חי, מכיר ויודע את הצרכים של הרשות שלו, זו אותה רשות שיודעת לטפל בעניינים.

ולכן, גם בנושא של ביטחון אישי, גם בנושא של מוקד, מצלמות, כל הסוגיות שמרכיבות בפנים את החוק, צריך לאפשר את זה. זאת העמדה העקרונית של השלטון המקומי ואני מקווה מאוד שהוועדה המכובדת, תאפשר לנו למשוך את זה עד 2024, ובהמשך גם לעשות עבודה ולאשר את זה כחוק קבוע. תודה רבה.

תודה רבה. יש לנו נציגים של משרד האוצר?

ידידיה גרינוולד, אני רפרנט פנים באגף התקציבים במשרד האוצר. המשמעות של לא להמשיך את הוראת השעה, זה אובדן הכנסות מאוד משמעותי לרשות - - -

אתם תמיד הולכים למספרים וחישובים. תתחילו להתייחס לאדם, ביטחון אישי.

מר גרינוולד, כמה הכנסות לרשויות המקומיות?

מהנתונים שאני קיבלתי ממשרד הפנים, מדובר על משהו כמו 300 מיליון שקלים, אבל זו שאלה שצריך להפנות למשרד הפנים.

ברשויות האלה שמפורטות ברשימה.

כן. ההיטל הזה שהוא וולונטרי, מאפשר לרשויות לתת לתושבים שירותים טובים יותר.

הנה, עכשיו התחלת להשיב נכון.

ולכן העמדה שלנו, שצריך להמשיך את ההוראה. לגבי הנושא שעלה פה על הרשויות המוחלשות, יש גם רשויות לא חזקות שגובות את האגרה הזאת, כמו שכבר הזכירו פה. בסופו של דבר, יש פה מסגרת זמנים קצת צפופה, שבה בסוף השנה תוקף של ההוראה הזאת פג ולכן העמדה שלנו, שכן צריך להמשיך את ההוראה.

למה אתה לא חושב שצריך להסדיר את זה פעם אחת ולתמיד בצורה מסודרת, שתיקח בחשבון את אלה שאין להם ויש להם? שתיקח בחשבון את כל השיקולים, להסדיר את זה פעם אחת ולתמיד.

כמו שהזכירה פה חברת הכנסת מירב בן ארי, יש התייחסות גם לרשויות מוחלשות, נבנית עבורן תוכנית. כבר היום במבנה התקציבי של השלטון המקומי, רשויות מוחלשות מקבלות תקציבים שרשויות חזקות לא מקבלות. הדברים האלה כבר באים לידי ביטוי. לגבי האם אפשר לעשות את זה כהוראת קבע או להמשיך כהוראת שעה, בסופו של דבר אנחנו במסגרת זמנים מסוימת אז אני לא יודע, אבל לנו כמובן אין התנגדות להסדיר את זה באופן קבוע.

תודה רבה.

למה סיון להבי לא הגיע?

שאלתי ואף אחד לא ענה לי. לנציגי משרד הפנים יש תשובות לתת, או שאתם מסתפקים בדיון? אין.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמר פה חבר הכנסת מוסי רז. חבר הכנסת מוסי רז שאל, למה התעריפים לא שוויוניים? בתוך החוק בתוספת כתוב, מי שבאשכול סוציואקונומי גבוה, יכול לגבות יותר כסף, ומי שבאשכול סוציואקונומי נמוך, יכול לגבות עד סכום נמוך יותר. למה לא לקבוע תעריף מקסימאלי? למשל כמו עם החניה, שכל אחד ישחק בתווך הזה. למה צריך לקבוע להם פחות כסף מאשר לרשויות החזקות? על זה אין לי תשובה מכם.

אני אתייחס. כבר עשינו סכום מרבי. השר קבע תקנות לסכום מרבי.

לא סכום מרבי. בתוספת יש סכומים מרביים ומינימאליים לפי אשכול. אם אתה באשכול 7-10, אתה יכול לגבות יותר מאשר עד 5. למה? למה אין שוויוניות בתעריפים? למה רעננה או חוף השרון גובים יותר מעפולה או חדרה או נתניה?

אני אענה על השאלה. התעריף המרבי שנקבע בחוזר מנכ"ל, עם התוספות שנקבעו לרשויות מקומיות בדירוג חברתי כלכלי גבוה יותר, נבעו מההנחה שתושבים ברשויות חזקות יותר יוכלו לשאת על עצמם נטל תשלום גבוה יותר לעומת רשויות בדירוג חברתי כלכלי נמוך.

גם בארנונה אתה נותן לרשויות מקומיות בסוציואקונומי נמוך, תעריף נמוך יותר מרשויות אחרות?

אתה שואל מה קורה בפועל?

לא, אני שואל לפי תפיסת העולם שלכם, אתם משרד הפנים ואתם קובעים את הדברים האלה. כי זאת תשובה שאני לא מקבל אותה.

אני יכול לענות לך. גם בארנונה יש מודל להשוואת תעריפים בארנונה והרשויות מחולקות בהתאם לדירוג חברתי כלכלי. אז לשאלתך, כן.

אדוני היושב-ראש, יש פה בעיה בתוך התקנות, הן מנציחות את הפערים בין הרשויות החזקות לחלשות. במקום לקבוע תעריף אחיד לכולן, הם נותנים לחלשים פחות ולחזקים יותר. אני חושב שצודק חבר הכנסת מוסי רז, בהקשר הזה. צריך לעשות תעריף מקסימום לכל הרשויות בישראל וכל רשות תבחר כמה לגבות, כמו בחניה. בחניה היה מקסימום תעריף וכל אחת יכולה להגיע עד המקסימום. פה עושים דיפרנציאציה. אני מסכים עם מוסי, אפשר לעשות האחדה. אני עדיין חושב, שהחוק הזה צריך לעבור. את העבודה שמשרד הפנים לא עשו, אני עשיתי בזמן הדיון, יש לי פה טבלה לגבי האשכולות. לפי הנתונים שהביא משרד הפנים, ישבתי אשכול אשכול ובדקתי מה כל אחד שווה. רוב היישובים הם פחות מדירוג 8. הרבה מאוד 6 ו-7. גם הרבה 3 ו-5. יש פה גם ישובים ערביים, יש מועצות אזוריות, מועצות מקומיות, יש ערים, זה ממה מגוון. אבל להגיד שרק החזקים גובים, זה ממש לא נכון. הייתי מצפה שמשרד הפנים יעשה את העבודה, ולא אני.

אני חושב שמיצינו את הדיון להיום. כמובן, שמירב ואני סיכמנו, שאנחנו נשב כדי לפרסם נוסח, הוא לא הנוסח העכשווי, אבל הוא לא יהיה שונה בהרבה. כשנפרסם אותו, יש כאלה שביקשו להגיש הסתייגויות, הם יוכלו להגיש הסתייגויות כאשר יפורסם נוסח. לאה, נקבע דיון להסתייגויות והצבעות. נסכם נוסח שיהיה טוב בעניין הזה. העיקרון, להביא הצעה לחוק קבוע, היא עדיפה על הוראת שעה. על כן צריך גם להגביל מבחינת זמן, שיבינו שבתוך התקופה הזאת צריך להסדיר את זה בחוק קבוע.

מירב בן ארי, אני רוצה להודות לך, ראשת הוועדה לביטחון פנים.

ראש.

ראשת זה נשמע רע.

אמרו לנו, תתחילו להגיד ראשת. אם חזרתם בכם, אין לי בעיה.

איך אומרים בערבית, אדוני היושב-ראש?

ראיסה. ראיס וראיסה.

בערבית זה נשמע יותר טוב.

אז תקרא לה ראיסה.

משרד הפנים, אם אתם רוצים לשלוח הבהרות, הערות, אתם מתבקשים לעשות זאת באמצעות מנהלת הוועדה. אני רוצה להודות לכולכם, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:49.