פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



7
ועדת משנה לשיבוץ מורים ערבים בבתי הספר
30/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
לשיבוץ מורים ערבים בבתי הספר
יום שלישי, כ"ו בכסלו התשפ"ב (30 בנובמבר 2021), שעה 10:00

שיבוץ מורים ערבים בבתי הספר

חברי הוועדה: אימאן ח'טיב יאסין – היו"ר
עופר כסיף

ענבר בזק
רות וסרמן לנדה
משה טור-פז
אלון טל
ג'ידא רינאוי זועבי

איריס טל שלו - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד החינוך

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כח אדם בהוראה, משרד החינוך

שירה גרוס - רפרנטית חינוך אגף שכר, משרד האוצר

שיהאב אלדין - נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אסף וינגר - נציג, מועצת התלמידים והנוער הארצית

תמי סלע

יהודית גידלי

אפרת שלמה, חבר תרגומים





שיבוץ מורים ערבים בבתי הספר

אני שמחה מאוד שאנחנו פותחות ופותחים היום את הישיבה הראשונה של הוועדה, וועדת המשנה לבחינת כל הנושא של מינוי והעברת המורות והמורים הערביים.

בהתחלה אני באמת רוצה להודות לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה יהודית, ליועצת, עורכת הדין תמי, לחברי וחברות הכנסת ולכל העובדות והעובדים כאן.

אני אתן ברשותכם קצת הקדמה לנושא, ולמה החשיבות והדחיפות של הנושא הזה.

למי שלא מכיר, אצלנו בתוך החברה הערבית יש כיום קרוב ל- 13,000 מורות, רובן מורות מובטלת ומובטלים בעל כורחן, הם הלכו, למדו וחשבו שיש להם את התעודה ואת האפשרות איתה להיות מועילים, נותנים, מפרנסים, מחנכים, מגדלי דורות ותורמים להתפתחות של הילדים שלנו ולחינוך שלהם.

בכל זאת המציאות העגומה הזאת הולכת וגדלה, ואישית אני מקבלת כל הזמן מאז שנכנסתי לפוליטיקה, ולפני גם בתפקידים קודמים, פניות, אני לא מגזימה, אני אומרת מאות פניות של מורות ומורים, שלטענתם הם כבר שנים, יש כאלה 15 שנה, ויש 10, ויש 8, ויש 7 ויש 5, והם מחכות ומחכים לתור שלהם, והרבה פעמים הם טוענים שהמנגנון של המינויים ושל ההעברות לא שקוף, והם לא יודעים איך המינויים, יש מישהו שחושב שהוא הראשון, פתאום יש מישהו אחר שנכנס לתפקיד.

הנושא השני של ההעברות, במיוחד שאנחנו מדברים על הדרום, אנחנו יודעים שהיה הרבה צורך בשנים עברו לגבי מורות ומורים בדרום, ואכן הרבה מורים ומורות מהצפון וגם מהמרכז הלכו לשם, ויש כאלה אפילו שהשתקעו שם והמשיכו את החיים שלהם שם, ויש כאלה שהם הולכים לשם ואנחנו יודעים במטרה להיכנס לתוך המערכת ואחר כך למצוא דרך איך לקבל שיבוץ קרוב לבית.

הנושא כאוב מהרבה צדדים, במיוחד אם אנחנו נדבר למשל על המורים, המורות שנמצאות בדרום, כל הנושא של להיות לבד, כל הנושא של הילדים, של השתלבות הילדים במקום שהם נמצאים פה, לרוב הם גרים בבאר שבע, בבאר שבע אין בתי ספר ערביים ואז הם צריכים בבתי ספר יהודיים, והתרבות זרה ובכל זאת יש קשיים.

אני זוכרת את הפנייה האחרונה שהייתה לי מאחד המורים, שיש נוהל כזה שהתחילו אותו בעיריית באר שבע, מורים ומורות שגרות שם יותר משלוש שנים, צריכות להעתיק את כתובת המגורים שלהם לבאר שבע, כדי שהילדים שלהם יוכלו להירשם לבתי הספר בעיר, ואז הם טוענים המורים ובצדק, שאם הם יעתיקו את מקום המגורים שלהם, הם יאבדו זכויות מסוימות בישובים המקוריים שלהם, ואחד מהזכויות הבסיסיות, באמת כולנו יודעים על המצוקה של המגורים והאדמות בתוך החברה הערבית, ועכשיו יש את הנושא של המגרשים, ואם הם לא תושבי המקום רשומים שם בעיר המגורים המקורית שלהם, אז הם יאבדו את הזכות הזאת.

אז זה, הצבעתי על אחד או שניים מהבעייתיות של הנושא, בלי לדבר על הנסיעות, בלי לדבר על הקשיים שעומדים לבד בעת משבר, היינו עדים להורים ששכחו את הילדים שלהם בתוך האוטו מרוב לחץ ואיבדו את הילדים שלהם, נכון שבמקרה אחד הועבר והוחזר אחד המורים לצפון, אבל אנחנו לא רוצות ולא רוצים לחכות לקיצון הזה, ואנחנו מתיימרים לבחון את המנגנון הקיים במקום של ראייה ביקורתית לדברים, ביקורת בונה, מקדמת, שמחפשת פתרונות שבאמת בסופו של יום אנחנו ניטיב עם כל הנוגעים לדבר, גם למערכת, גם לתלמידים וגם למורים.

אני אסתפק בזה ואני מציעה שאנחנו ניתן לחברי כנסת להגיד כל אחד שתי דקות, שלוש דקות, ואחר כך נשמע את הצד המקצועי, ונראה איך אנחנו באמת יכולות ויכולים להתקדם בסוגייה הזאת.

רק משפט אחד אחרון, אנחנו יודעים שיש מחסור בחברה היהודית במקצוע ההוראה, נכון לא בכל המקצועות, אבל עדיין השיבוץ של המורים והמורות הערביות לא הגיע לרמה הזאת שהוא סוגר את הצורך בצד השני. אז אני אסתפק בכך ונמשיך בדיון, בבקשה ג'ידא.

תודה רבה, בוקר טוב. א' אני רוצה כמובן לברך אותך חברתי, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, על ראשותך לוועדת המשנה החשובה הזו, חשובה מאוד שאני בטוחה שהוועדה הזאת תוביל לעשיית צדק של שנים עבור, בעיקר מורות, בעיקר נשים ערביות, עשרות אלפים שסובלות יום יום, ונלחמות, הן לא מחכות, הן לא יושבות בבית ואומרות אולי, נלחמות ונאבקות יום יום, אבל עד היום לא הייתה באמת שום הזדמנות, לא היה פתרון, ואני בטוחה שהוועדה הזו תביא את הפתרון, שיהיה פתרון מובנה ופתרון צודק.

הוועדה הזו כמובן תטפל בתנאי העסקה של מורות ומורים ערביים, פעם אחת ולתמיד, כי אני רוצה לספר לכם על עשרות מורות כאלו, ואני בוחרת אחת שהסיפור שלה יכול להיות סיפור של עשרות ומאות כאלו.

מורה ערבייה שלומדת לתואר, מקבלת תואר ראשון, עושה תעודת הוראה, עוברת את המבחנים, מקבלת את התעודה, מגישה למשרד החינוך כדי שהיא תשתבץ ותקבל תקן, ואז בפניה עומדים בעצם שלוש אופציות: האופציה הראשונה היא לנסוע מאות קילומטרים לעבודה כל יום, יש כאלה שעושות את זה, כדי להתפרנס יש כאלה, תאמינו או לא.

רבות שיוצאות בשלוש בבוקר וחוזרות בשמונה בערב.

שיוצאות בשלוש בבוקר, בארבע בבוקר, עוזבות את הילדים שלהם, את המשפחה, ועושות את הנסיעה המסוכנת הזאת, כי היא נסיעה מסוכנת, כל יום על כביש שש, מגיעות בשבע וחצי בבוקר, ועושות את אותה הדרך חזרה, זה אופציה אחת.

אופציה שנייה, זה להגיש כל שנה מחדש ולהמתין לישועה, שלפעמים מגיעה בצורה של תקן זמני, ואז כל שנה היא צריכה עוד פעם לקוות לטוב, או להמתין ולעבוד בעבודה אחרת, או להמתין בבית, שנים על גבי שנים.

בינתיים הנשים הללו לא מסתפקות, והן לא יושבות ולא עושות כלום, אלא גם לומדות לתואר שני, ויש כאלו שלומדות לתואר שלישי, מתוך תקווה שזה יכול לקדם את האופציה שלהן לשיבוץ והשיבוץ לא מגיע.

עניין השיבוץ הוא תלוי בשיטה מאוד לא צודקת שהיא קיימת רק במערכת החינוך הערבי, שיטת הניקוד, שזה אימת המורות הערביות, כי שיטת הניקוד היא לא קיימת במערכת החינוך היהודית אגב, אלא היא רק קיימת עבור מערכת החינוך הערבית, שבה את מגישה, ואת יש לך בחינות, שהכל בסדר גמור, אבל אין שום שקיפות בשיטת הניקוד, למה אני עכשיו אמורה להיות בדירוג מספר 24 ואז שנה שנייה אני חוזרת חזרה לדירוג הרבה יותר נמוך. אין שום שקיפות בנושא הזה, צריך להפסיק את שיטת הניקוד, וצריך פשוט לנקות את כל המערכת מהסוגייה הזאת.

אני מאוד מקווה וכולי תקווה, שהוועדה הזאת תביא ישועה למורות הערביות שיש עשרות אלפים כאלה, תודה רבה.

בוקר טוב, ברכות לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, על הובלת וועדת המשנה החשובה הזו, ואני חושב שבאמת אין ראויה ממך להוביל את הנושא המשמעותי הזה.

אני כאן באמת מבקש להביא גם מניסיוני כמנהל מינהל החינוך של ירושלים, והעבודה שלי במזרח ירושלים, על מנת לפתור את האתגר הגדול הזה, אני רוצה להדגיש ולומר שבעיניי לא מדובר בבעיה מגזרית בלבד, היא משליכה על כל מערכת החינוך בישראל, ולכן הפתרון שלה, במידה ואנחנו נמצא לו כאן, ישליך על כל המערכת וכך ראוי שיהיה. אני חושב ושוחחתי עם גברתי היו"ר קודם, ובעיניי הכיוונים שאת מובילה הם כיוונים נכונים, ואני רוצה שנייה למקד באמת בשלוש נקודות.

ראשית, ככל שיהיו לנו יותר מורים ערביים שעובדים במגזר היהודי ויותר מורים יהודים שעובדים במגזר הערבי, כך מדינת ישראל תהיה מקום טוב יותר, ככל שתלמידים בכל המגזרים יפגשו דגמים חינוכיים ממקומות אחרים, מעולמות אחרים, החינוך שלנו במדינת ישראל יהיה טוב יותר, ויש כאן כיוון בעיני מאוד משמעותי לפתרון אפשרי, שהמשרד נקט בו במידה מסוימת ויכול להיות שהוא חלק מהאתגר שלנו.

שנית, יש פה נתונים שהם יוצאי דופן בהיבט, גם יש כאן הבדלים גאוגרפיים משמעותיים בין המחוזות, בין דרום לבין צפון, בין ירושלים ומרכז, וגם נגזר שלפחות בהיבט של החינוך הרשמי, קטן דמוגרפית, וכאן יש לנו אתגר, כאן אני רוצה להוסיף שבעוד שהמשרד, רוב הנתונים שלו עוסקים בחינוך הרשמי, אנחנו כוועדה צריכים לראות את כל החינוך הערבי, כולל המוכר שאינו רשמי, כולל נגיד תלמידי תיכונים, ולחשוב על הדבר הזה במבט רחב יותר.

כלומר, נעשה טעות אם נתמקד רק בבתי הספר ובגני הילדים הרשמיים של המדינה, כי בסוף להורה זה לא משנה אם הילד שלו הוא במוכר שאינו רשמי או רשמי, הוא מקבל חינוך ואנחנו כוועדת חינוך צריכים לראות את התמונה כולה וזה מאוד חשוב.

הנקודה השלישית שאני רוצה להוסיף כאן, שאסור לנו בעיני לנתק את הדיון החשוב הזה עם סוגיית מנהלי בתי הספר. בסופו של דבר, המנבא הטוב ביותר לשאלה האם מורה יצליח או לא יצליח בעבודה שלו, היא מערכת היחסים שלו עם המנהלים הישירים שלו.

סוגיית ניהול בתי הספר, גם במגזר הערבי ודרך אגב לא רק במגזר הערבי, צריכה להיות בעיני על ראש שמחתנו ותהיה לה השלכה ישירה, אנחנו מכירים אפילו כאן בוועדה, חברי וועדה שהיו מנהלי בתי ספר מוצלחים, הדבר הזה שינה את כל החינוך בעיר, בכפר, במקום שבו הם גרו, בקהילה, וגם השליך על המורים שלימדו אצלם. לכן בעיניי, נעשה בחוכמה אם נחבר את הסוגיות האלה, ונחשוב פה גם על מקום המנהלים, כרגע אנחנו עוסקים במגזר הערבי, אבל זה יהיה נכון גם בעיניי במקומות נוספים וננסה להשליך.

תודה רבה ותודה על השותפות.

תודה רבה. אני מעדיפה שבאמת אנחנו נתמקד שתי דקות כדי באמת לשמוע מהצד המקצועי, ח"כ אלון, בבקשה שתי דקות.

אני אעשה את זה קצר, מצטרף למקהלת המברכים לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אני חושב שכולנו מבינים שחברה מוגדרת לפי החולייה החלשה ומבחינת רוב האינדיקטורים החברתיים כלכליים, החברה הערבית סבלה מאפליה שיטתית במשך שנים, ובתור אחד שגדל כמיעוט בחוץ לארץ, תמיד היה ברור לי ולקהילה היהודית שבה גדלתי, היא שהדרך להתקדם זה דרך החינוך. עצם קיום הוועדה שלך, נראה לי ממש חשוב, היא אמירה חשובה ואני מאחל לך המון בהצלחה.

באשר לסוגייה הנוכחית, המפתח להצלחה זה באמת להבטיח שהמורים והמורות הכי טובים יגיעו, ולא יהיו חסמים מבניים, ולכן זה שבחרת בסוגייה זאת להתחיל, כי אם לא יהיה צוות חינוכי מעולה, אז לא נצליח לעשות את הטרנספורמציה ואת השוויון שכולנו שואפים אליו, אז בהצלחה ואנחנו לצידך.

תודה, תודה ח"כ אלון, באמת אני אבקש אם אפשר שתדברו, להציע, לא רק לתאר את הסוגייה, כי הסוגייה כבר מוכרת לכולנו, להציע מה אפשר לעשות. בבקשה.

אז לי יש קודם כל שוב, מצטרפת למברכים, וועדה חשובה, אני מאוד מאוד שמחה שאת עומדת בראשה.

אני גם רוצה להוסיף עוד היבט שאני נתקלתי בו, וגם להציע באמת איזו שהיא הצעה לפתרון. ההיבט שאני רוצה לדבר עליו זה סוגיית המורים הבדואים, אני יודעת שהנושא של השיבוץ הוא בעייתי בכל החברה הערבית, אצל הבדואים בצפון פגשתי בעיה מיוחדת, שהם תיארו לי שבעצם יש איזה שהיא סגירות והתייחסות אחרת כלפי מורים מהחברה הבדואית, שלא משבצים אותם לא אצל הדרוזים ולא אצל הנוצרים, לא מוכנים לקבל מורים בדואים, ולמעשה בגלל מיעוט מסגרות החינוך ביחס לכמות המורים ובעיקר המורות, אז הרבה מאוד מהבדואים בצפון משובצים בדרום.

פגשתי באמת מקרה קורע לב, משפחה מסלאמה, אבא צעיר בן 30, מספר לי שיש לו תינוקת ועוד ילד בן שנתיים, שלא רואים את אימא שלהם, שאימא שלהם נוסעת ביום ראשון ללמד ברהט, חוזרת ביום חמישי, והוא ממש עמד עם דמעות בעיניים ואמר לי ענבר, את נכנסת לכנסת תעזרי לראות איך אני מחזיר את האימא הביתה, זה פשוט לא יכול להמשיך שהילדים שלי גדלים בלי אימא, והוא לא היחיד.

עכשיו ההצעה שלי, המחשבה שלי באמת בניגוד לנוהג היום שמתייחסים למוצא של המורה בשיבוץ שלו בבתי ספר, וכל מיני נקודות וותק, אני מתחברת מאוד לגבי מה שאלון אמר לגבי מורים טובים, אני חושבת שצריך לעודד מורים צעירים וצעירות, צריך להתייחס למקום מגורים כפרמטר מרכזי, להגדיר איזה שהוא טווח גיאוגרפי שמורות, מורים ישובצו בבתי הספר ולמחוק את ההקשר של המוצא.

אין שום בעיה שבדואים ילמדו אצל יהודים, ויהודים ילמדו אצל נוצרים, למחוק את כל הפרמטר הזה, להתייחס למקצועות כמובן, בכל בית ספר יש את המקצועות הדרושים, אני יכולה להגיד שאצלנו בצפון, אני ממועצה אזורית משגב, יש מחסור מאוד גדול במורים לאנגלית, וכמעט כל המורות לאנגלית בבית ספר של הילדים שלי הן ערביות, וזה נהדר, מורות מצוינות. לאמץ את זה בכל הארץ ובאמת להתייחס למיקום גיאוגרפי ולתת גם עדיפות למורים צעירים וצעירות.

נקודה מאוד חשובה.

אני מבינה את החשיבות של הוותק שהוא משחק תפקיד, מצד שני זה חוסם כניסה של מורים צעירים, ואנחנו רוצים דם צעיר במערכת, זאת ההצעה שלי, תודה רבה.

תודה, גברת וסרמן.

בוקר טוב וברכות חמות גם על הוועדה וגם על המינוי, עמידתך בראשה.

כמי שמלווה את החברה הערבית לא מעט שנים, הבעיה האינהרנטית של מורים ומורות בחרה הערבית ידועה ומוכרת, רבים מאוד ממורים ומורות מהצפון, נשלחים דרומה, אני חושבת שצריך לתעדף או לתת העדפה מתקנת, הייתי אומרת להצבה של מורים בפריפריה הרחוקה, כלומר ככל שזה רחוק מהבית, כדי שדווקא תהיה נהירה לדבר הזה כי יש בדיוק ההיפך, מאוד לא רוצים, ואני מניחה שגם התוצר של ההוראה הוא בהתאם, וזה מאוד, מאוד קשה להיות רחוק מהבית, וזו תופעה מאוד מוכרת וידועה, זה דבר אחד.

הדבר השני, יש בעיה מאוד חריפה, וזה אולי לא קל לומר, אבל עם המפקדים במערכת החינוך בחברה הערבית, כל השיטה של הניקוד שהיא בעייתית, אינהרנטית, נולדה בגלל נפוטיזם ובגלל מינוי מקורבים ברשויות מקומיות, שזאת בעיה והנקודות היא בעיה, כלומר זה בעייתי וזה בעייתי, ולכן לעניות דעתי, אבל עוד פעם, אני מאוד אשמח שיתנהל פה איזה שהוא דיון מעמיק כדי לבחון כמובן.

צריך למחוק את כל השיטה, ואני מניחה שלכך התכנסה הוועדה, ולבחון מחדש אולי איזו שהיא וועדה מקצועית שתבחר את המורים המקצועיים שילמדו, שלא לדבר על רמת העברית, שהיא נותנת כלים להיכנס לשוק העבודה עבור צעירים מהחברה הערבית באשר היא, בדואים, נוצרים, לא בדואים מוסלמים וכיו"ב, אבל בעיקר בנוגע לבחירת המורים שזה לא יהיה לא על פי מינוי מקורבים, ולא על פי השיטה של הנקודות המאוד בעייתית שכרוכה בכל מיני דברים שאולי לא כדאי להזכיר את שמם כרגע, בידי המפקחים בחברה הערבית, תודה.

תודה. חבר הכנסת עופר.

כן, תודה רבה. אני גם מברך אבל אני חייב גם להעביר ביקורת על הקואליציה שדחתה את ההצעה של הרשימה המשותפת להקים וועדת חקירה באותו נושא של השיבוץ מורים ערביים, ואני מצר על כך משום שלוועדת חקירה יש לה כלים שלוועדת משנה אין וחבל, כי הנושא הזה הוא באמת נושא מאוד מאוד חשוב, נושא קריטי, אבל למרות הטעות הזאת בלשון המעטה של הקואליציה, אנחנו פה כי הנושא הזה חשוב וצריך לטפל בו.

אני רוצה להזכיר שתי נקודות שאני מניח שגם תעלנה בהמשך הדיונים שהם קריטיות, שתיים או שלוש נקודות שקשורות אחת לשנייה בקצרה.

דבר ראשון, יש כ- 13,000 מורים ומורות מובטלים, וזה לא שאין עבודה, זה שלא רוצים שתהיה עבודה וזה דבר אחד שחייבים לטפל בו.

מצד שני, ולכן אמרתי שגם הדברים קשורים, רק אתמול כמדומני, בראיון עם מזכ"לית הסתדרות המורים, עם יפה בן דוד, נדמה לי שזה היה אתמול, היא דיברה על כך או הלינה על כך שיש מחסור במורים, אז מצד אחד יש מחסור ומצד שני יש אלפי מורים.

השאלה איפה המחסור?

איפה, וגם באילו תחומים, אבל כפי שאמרו גם קודמי, בהחלט הדבר המרכזי שצריך לשים עליו את הדעת ולהתייחס רק אליו, זה היכולות והקישורים של המורים. לא צריך לעניין אף אחד מה המוצע ומה הרקע, הדבר היחיד הוא, היכולת של המורה.

הדבר האחרון שצריך לתת עליו את הדעת גם, ואני משוכנע שזה יעלה במהלך הדיונים, זה הדבר הבלתי נסבל של מורים, בעיקר מורות ערביות שגרות בצפון, ומלמדות על בסיס יום יומי בנגב.

מעבר לכך שיש בכך העסקה ממש פוגענית, וזה כמובן מזיק גם לכל המערכת, כי מורה שצריך לנסוע שעתיים שלוש לכל כיוון, כשהוא מגיע ללמד אחרי שלוש שעות נהיגה, או אפילו נסיעה בתחבורה ציבורית, שבדרך כלל גם אין, אז היכולות, אובייקטיבית קשה לו יותר ללמד וזה פוגע בכולם בסופו של דבר. ועל הדברים האלה פשוט צריך לתת פתרון.

תודה חבר הכנסת עופר כסיף. נמצאת איתנו סמנכ"לית ומנהל אגף בכיר כוח אדם בהוראה, גברת סוניה פרץ, נשמח מאוד לשמוע את דברייך ומה יש לך להגיד לנו.

בוקר טוב, אני הכנתי מצגת קצרה שתסביר קצת את הנוהל, ותיתן את המסגרת אז אני אשמח אם אפשר יהיה להציג את זה.

אולי אנחנו, כמאל חואלד נמצא איתנו?

כמאל התייחס לסיפור של שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודים, אבל רגע לפני שאנחנו נכנסים לסוגיה הזאת.

אוקי, אז תראו, במגזר הערבי והדרוזי יש נוהל באמת מיוחד ונפרד, גם לשיבוץ של מורים חדשים, גם להעברה מהצפון דרומה ומהדרום זה לא רק עד הצפון אלא זה גם יכול להיות למרכז, והשלמת משרה. הסיבות העיקריות לנוהל, זה עודף גדול של מורים שמבקשים לעבוד אל מול המשרות הפנויות שיש בתוך המערכת, והצורך להתמודד עם טענות של העדפה לא עניינית בתוך שיבוץ המורים. אני אראה תכף את הנתונים, הנוהל קיים במגזר הערבי במחוזות צפון, חיפה ומרכז, במגזר הדרוזי במחוז צפון וחיפה, ויש גם התייחסות ספציפית ונפרדת למגזר הבדואי בדרום, ולמזרח ירושלים.

ממתי הוא התחיל?

בעיקרון זה נוהל שנדון באלפי, אני רוצה להגיד אלפי תיקים בבתי משפט, הערכאות שדנו בבית הדין הארצי לעבודה, או בבג"צ, בסופו של דבר מכירים בנוהל הזה כנוהל סביר בהינתן הנתונים שאני תיכף אפרוש בפניכם.

אנחנו נקבל את המצגת.

אני רק רוצה לשאול, כי אמרת שהבדואי יש נוהל.

רק לדרום.

לא, לדרום וירושלים, הבדואי נפרד מהערבי.

אני מדברת על מחוז דרום.

כן, אבל במשרד החינוך אין הפרדה היום, הבדואי יושב תחת ערבי, ולדרוזי יש מערכת נפרדת, עם פיתוח נפרד.

ההתייחסות היא ליישוב, לא למגזר, זאת אומר, אם מישהו גר עכשיו ביישוב דרוזי, אני לא מסתכלת - - -

אבל יש מערכת פיקוח נפרדת למערכת החינוך הדרוזית, לפי מה שאני יודעת.

יש פיקוח אחר אבל דרך אגב המפקחים, לא חלק מהשיטה, אני אתייחס אל זה בהמשך, המפקחים לא חלק מהשיטה.

אני רק אתן דוגמא למשל את הבג"צ שהיה בנושא זמירו, שבעצם נתן תוקף למועד סיום ההעברות מהדרום לצפון, ה- 31 לאוגוסט, כדי לייצר יציבות בתוך המערכת ולא תנודות של מחנכים ומורים על פני השנה, וזאת אחת הדוגמאות.

31 לאוגוסט? שהמורה שעובר או המורה שעוברת מקבלים תשובה?

זה המועד האחרון, כן זה המועד האחרון.

זה יום לפני פתיחת שנת הלימודים.

אנחנו יכולנו להעביר עוד קודם, אבל זה לא היה עוזר למורים, ולכן המועד הזה הוא המועד שנקבע.

זה היה עוזר למערכת.

אני יודעת, אבל אנחנו מנסים כמה שיותר לאפשר למורים שמבקשים לעבור.

עכשיו אני רוצה רגע להגיד משהו על מגמות דמוגרפיות. יש לנו ריבוי מועמדים, יש המון מועמדים שלומדים ואני גם אראה לכם תיכף נתונים של קיטון דמוגרפי, זאת אומרת אנחנו רואים שיש לנו מגמה של פחות תלמידים, עכשיו פחות תלמידים זה אומר פחות צורך במורים, אני תיכף אראה לכם את שתי המגמות האלה בתוך המערכת.

סוניה, רק שאלת הבהרה, סליחה, עברתי על הנתונים, והרי אלה נתונים של החינוך הרשמי.

זה רק בחינוך הרשמי, הנוהל חל רק בחינוך הרשמי.

למיטב זכרוני המגזר הערבי לא קטן במספרים מוחלטים, ולכן מה שזה בעצם מעיד.

אני מתייחסת כרגע, הנוהל חל רק בחינוך הרשמי.

גם הניקוד נותן וותק רק ברשמי, וזה אחד הדברים שצריך גם לדבר עליהם.

מה שזה אומר, שהחינוך המוכר שאינו רשמי גדל, לא דרמטית, אבל גדל על חשבון הרשמי, זו המשמעות של הנתונים האלה.

כי צריך להשוות, שוב אמרתי קודם בדברי הפתיחה, שאנחנו משווים. הרי בסוף משרד החינוך אחראי על כל התלמידים, וגם אנחנו כוועדה.

מה שזה אומר, שאת הנתונים האלה צריך להשלים במספרים מוחלטים של המגזר הערבי, ובמבט על המוכר שאינו רשמי, יש לכם התייחסות גם בהמשך וגם במצגת של ה-מ.מ.מ, כי בסוף רק ככה רואים את התמונה המלאה.

אבל אני רוצה רגע להגיד משהו, אנחנו לא מנהלים את השיבוצים בחינוך המוכר שאינו רשמי בכלל, כי המעסיקים הם אלה שבוחרים את המורים.

פה אנחנו עושים את הנוהל בהיותנו מעסיק.

הבנתי, רק אמרתי לנו שזה חשוב לנו להבין את התמונה המלאה.

אני רוצה רגע שתראו את הנתונים של המועמדויות, יש איזו שהיא מגמת ירידה, אני לא יודעת אם לקשור אותה לתקופת הקורונה או לקשור אותה לדברים אחרים, אנחנו אולי נראה את זה לפג' אבל אנחנו יכולים לראות שיש מגמת ירידה גם במספר מבקשי ההעברות, יחסית קטנה, מגמה דיי יציבה של הגדלות משרד, אבל מגמה של ירידה במספר מבקשי העבודה, אנחנו עומדים על 10,037 מועמדויות כאלה.

אכן אני ראית שיש הפרש בשנה שעברה ובשנה של לפני, קרוב ל- 1,500 מורים, השאלה איפה הם נמצאים ומה קרה איתם?

מה הפילוח בכלל? יש פילוח גם לפי אזורים.

יש לפי מחוזות, לא לפי יישובים.

מה שאני מציגה פה, זה מספר האנשים שהגישו בקשות, זה הנתונים.

סביר להניח שכל מי שסיים ירצה לעבוד, יכול להיות מקרים בודדים שבגלל נסיבות מסוימות לא משתבצים.

כן, אבל אני מתייחסת למי שמגיש בקשה, מי שלא מגיש אני לא יודעת להתייחס אליו.

אתם יכולים לראות פה עוד מגמה אחת, שיש קיטון במספר התלמידים, אפשר לראות עלייה קטנה עכשיו בגני הילדים, אז יכול להיות שזה ישפיע על בתי הספר היסודיים בשנים הקרובות, אבל בסך הכל אתם יכולים לראות שיש ירידה במספר התלמידים בחינוך היסודי, יש ירידה במספר התלמידים בחטיבות הביניים, וזה בהכרח ישפיע על היקף המורים שיידרשו לבתי הספר.

יש לי שאלה לנקודה הזאת ברשותך, אני אישית דוגלת בזה שבאמת צריך להיות מקסימום, הלוואי ויהיה 20 אבל מקסימום 21 בכיתה, והשאלה, אנחנו במקרה הזה שיש לנו ירידה בילודה, האם אנחנו מעצבים יותר ילדים בתוך הכיתות ומשאירים במקום שיהיה לנו שלוש כיתות של 25, 27 או 30, האם אנחנו מנסים לקבץ אותם?

יש תקן ארצי למספר תלמידים בכיתה, זה תקן שהוא נוגע לכלל המקומות.

אני יודעת, אבל זה לא טאבו שאי אפשר לגעת בו? אולי זה התחלה של פתרון, שווה לקחת את זה כהערה לבדיקה, למחשבה.

רגע, יש לי גם כן בהתאם לנתונים האלה, קודם כל אני חוזר למה ששאלתי קודם, יש פילוח מעבר למה שאמרת עוד בשקף הקודם, יש פילוח גם לפי תחומי לימוד, לפי מחוזות נאמר קודם וכן הלאה, זאת שאלה אחת.

שאלה שנייה, כמה הקורונה, אם יש לכם בכלל מידע, קשורה גם לשינויים לירידה במספרי התלמידים, האם זה למשל כולל נשירה?

התלמידים לא, יכול להיות שזה משפיע על מספר המועמדויות.

היא דיברה על השיבוצים, לא על התלמידים.

אני שואל לגבי התלמידים, כי אני יודע למשל שיש אחוזי נשירה סמויה, השאלה אם יש גם מעבר, מעבר ללימודים מהבית למשל, יש לכם מידע האם יש גידול למעבר ללימודים בבית?

יש, אבל זה מספרים זניחים, זה מאות, אולי מגיע ל- 1,000+.

עופר, זה נושא מאוד חשוב שכדאי באמת לבדוק אותו אחר כך, אבל אנחנו נתמקד יותר בשיבוץ של המורים.

אנחנו מסתכלים פה על שנתונים של ילדים, לא על רישום בתוך בתי הספר.

כן, היא מדברת על ילודה.

מסתכלים פה על שנתונים של ילדים, ומה שקורה לנו היום דרך אגב כתוצאה מהמגמה הדמוגרפית הזאת, שכבר היום יש לנו יותר מורים, לפעמים בבתי הספר יותר מורים קבועים בבתי הספר, מסך שעות התקן שבית הספר מקבל, לפי מספר התלמידים שלו, והרבה פעמים אנחנו משלימים לבית הספר את השעות, כדי לאזן את התקנים של המורים הקיימים.

אגב, זה לא קשור ספציפית לנושא, אבל בכל זאת אם אפשר לקבל נתונים לגבי הירידה בילודה לפי אזורים.

כן, יש גם את זה בוודאי.

אתם יכולים לראות כאן מה קרה לנו בשנים האחרונות מבחינת אחוזי השיבוץ ועבודת הוועדות אל מול התקנים של בתי הספר, ואני רוצה רגע להגיד שאנחנו מפעילים את הנוהל הזה גם כשמורה יוצאת לחופשת לידה, ונדרשים להביא ממלאת מקום במקומה, ואתם יכולים לראות את סך הבקשות שהיו לנו, שהראיתי בשקף הקודם, וכמה החלטות וועדה היו עד היום.

עכשיו, שנת הלימודים תשפ"א היא לא שנה מייצגת, כי בשנה שעברה הכנסנו למערכת עוזרי חינוך, בעצם הוספנו שעות תקן לבתי הספר, ונדרשנו לשבץ מורים נוספים, ולכן יש פה יותר החלטות וועדה, אבל אתם יכולים לראות שבמספרים מוחלטים לאורך השנים, אנחנו יורדים בהיקף ההיצע הקיים אל מול הביקוש.

סוניה, אני חושב שחשוב להדגיש שהנתונים פה הם כוללים גם שיבוצים חדשים, גם את ההעברות וגם את השלמות המשרה, לא רק השיבוצים החדשים.

זה כולל את כל החלטות הוועדה בכל שלושת הנושאים, בוודאי.

אז השיטה מבוססת על זה שיש ניקוד למורים על פי קריטריונים, תיכף אני אראה אותם, היא נועדה להבטיח שכאשר מורה נדרש למקצוע מסוים בבית ספר מסוים, ישובץ בעל הניקוד הגבוה ביותר. המועמד מגיש את הבקשה בצורה מקוונת בפורטל, הוא רואה את הנתונים שלו, הוא יכול לערער עליהם במידה והוא חושב שמשהו בחישוב לא היה נכון, הוא גם רואה את המיקום שלו בתור, הדבר הזה שקוף לו וברור לו, ואני אתייחס אחר כך לטענה, שלפעמים הוא לא יודע מה המיקום שלו בתור, זה מערכת דינאמית, משתבץ מישהו הוא עולה. עכשיו כל שנה מחדש אנחנו מחשבים מחדש את הניקוד ומציפים אותו לכל המועמדים.

יש לי שאלה בנקודה הזאת ברשותך, את אומרת ואני מבינה שיש פה זכויות של פרט ולא צריך לתת שמות או תעודות זהות, אבל בכל זאת, חוץ מהאפשרות לערער על ההחלטה, גם שהיא לא כתובה, איך שקראית שהיא לא כתובה בנוהל, בחוזר של המשרד, האפשרות לערער על ההחלטה.

על הניקוד?

על הניקוד או על ההחלטה לשבץ או לא, הבנתי שזה לא כתוב, נגיע לזה, אבל מה שרציתי לשאול זה לגבי השקיפות והיכולת של אותו מורה, אותה מורה באמת לדעת בוודאות שזה המקום האמיתי שלה, הרי אין לה נתונים אחרים, האם יש אפשרות כזאת בתוך המערכת שתציב, לפחות כאלה שמסביב, לא את כולם, למשל אני נמצאת במקום 20, בוא נגיד חמישה מעלי, חמישה מתחתי, שאני אדע מה נותן להם למשל לעלות עלי אחר כך, יש אפשרות כזאת? כי בעצם זה מה שקורה בפועל.

מהפניות לפחות שמגיעות אלי, המורות אומרות שאנחנו מספר ראשון, הייתי אמורה להיכנס לתפקיד אבל פתאום מישהו אחר או אחרת נכנסה, ואין לי זכות לדעת על סמך מה שהיא נכנסה, בטענה שזה משהו פרטי אישי של ההיא, ואומרים לי שהניקוד שלך ירד וזהו, התשובה הזאת, אני יודעת שזה דבר לא קל, מסובך, אבל בסופו של יום כמערכת רשמית, צריכים לתת תשובות שהם באמת משקפות את המציאות ולא רק אמירה שהמקום שלך השתנה.

אני מסכימה איתך, קודם כל אנחנו מבוקרים ונבדקים על זה שאנחנו עובדים בנוהל על קוצו של יוד, הנוהל הזה נבחן על ידי כולם בזכוכית מגדלת ואין לנו שום עניין לפרוץ אותו באיזו שהיא צורה, אלא באמת לעשות את זה בצורה שקופה וברורה וידועה, עם כללים שאנחנו באמת משתדלים לשים את הכל בפרסום שלנו בנוהל, וכל שנה אנחנו עוברים עליו מחדש לראות, מה אולי ניסחנו לא נכון, מה אולי צריך לדייק.

אני לא מדברת על הקריטריונים.

אין בעיה בקריטריונים, הבעיה היא בפועל בתהליך עצמו, משהו משתבש, יורדות נקודות, שמענו את זה כולנו הרבה פעמים, משהו בתהליך, או שזה אצל המפקחים, או שזה בתהליך עצמו.

לדעתי אנחנו תמימות דעים בנוגע לטוהר של העניין של הקריטריונים, אבל מי מפקח על המפקחים, זאת השאלה שלי, אולי פוליטיקלי לא קורקט.

רשמית יש מישהו שמפקח על המפקחים.

אנחנו אומרים שיש קריטריונים, לא אומרים שלא פורצים אותם, אנחנו לא יודעים.

אני רוצה רגע להגיד משהו, אנחנו לא פורצים את הקריטריונים.

אנחנו עושים את הוועדה הזאת כי יש בעיה, אם לא הייתה בעיה לא היה צריך פה ועדה. לבוא ולהגיד יש קריטריונים ולא פורצים אותם, ככה לא פותרים בעיות.

רגע שנייה, אני מנסה רגע להסביר את אופן שיטת העבודה של הנוהל, אתם תתייחסו אחר כך לדברים בוודאי, אבל אני רוצה רגע להגיד, שמבחינתנו שאנחנו יושבים בוועדות, הוועדות אין להן שום סמכות לשנות משהו מתוך הנוהל.

עכשיו, למפקחי בתי הספר אין להם הרשאות לצפות בנתונים, מי שיושב בוועדות, הם והמנהלים מציפים את הצרכים, אני אתייחס לזה בהמשך, אבל הם והמנהלים מציפים את הצרכים, אבל מי שעומד בראש הוועדות, זה פקידי כוח אדם והוראה במחוזות, מנהלי התחומים.

סליחה, אני ממה שקראתי בחומר שנשלח אלי, שהוועדה הזאת שיושבת במחוז או במשרד, היא יכולה להוריד מהניקוד, על סמך חוות הדעת של המפקח הכולל? כן כתוב, קיבלתי בחומר.

יש לקונה בסיפור הזה, בגלל זה אני שואלת, מי מפקח על המפקחים.

המפקחים לא חלק מהדבר הזה, אני אשמח אם תגידי לי משהו קונקרטי.

אם היינו רואים את הנוהל מול עינינו.

הנוהל מפורסם.

איפה? יש עכשיו דיון על זה, אפשר לקבל מודפס או בתוך טאבלט את הנוהל, אנחנו אמורים להתייחס למשהו, שאומרים יש נוהל לכי לאתר תחפשי אותו.

אז אנחנו מבקשים שיישלח הנוהל לוועדה ואנחנו נפיץ אותו לחברי הכנסת.

אין שום בעיה, אני בעצם מציגה פה את תקציר הנוהל, אבל אין שום בעיה להעביר אליכם את הנוהל.

אני יכולה להציע שאולי, נניח נקבל את הנוהל ונבחן, אני אישית בדעה שאין בעיה עם הנוהל, השאלה מה קורה מהנוהל, ואת יודעת יכול להיות שרשמית סמכות אין לגורם כזה או אחר, נגיד להמליץ כמו שיו"ר אומרת, ועם זאת אנחנו יודעים שזה קורה.

השאלה, האם יש מקום לעשות פיקוח אולי ספורדי, אולי לא מתוכנן וללא ידיעה או הודעה מראש, על התהליכים, כי נהיר לכולנו שיש שם איזה שהוא משהו שקורה, ואני כמעט משוכנעת שזה בכלל לא קשור לנוהל.

כבוד הסמנכ"לית, תרשי לי לשאול שאלה.

בסופו של דבר, אנחנו כן נקבל את השיטות, אבל יש לי שאלה באמת כללית, כי הכוונה של הוועדה והמטרה, זה באמת למצוא פתרונות, ואני רוצה לשאול אותך, את כבר שנים בתפקיד שיהיה לעוד הרבה שנים בהצלחה, בעזרת השם.

מה את יכולה להגיד, מסקנות, המלצות מניסיון השנים על המנגנון.

אז ברשותכם, רק תנו לי להשלים את המצגת בקצרה ואחר כך.

אז ניתן שלוש דקות?

אני אשתדל לעשות את זה בשלוש דקות, נריץ את זה מהר.

המועמד מבקש להשתבץ בחמישה ישובים ואנחנו מדרגים אותו לפי הניקוד, איך זה עובד הניקוד? יש גם מעמד במשרד, זאת אומרת, אם הוא חדש בתקופת ניסיון ופרמטרים אישיים.

שאלה לגבי שנות וותר, האם זה גם לגבי שנות וותק מאז שסיים את ההסמכה שלו להוראה או לימוד בפועל?

ותק בהוראה בפועל.

אז הם יישארו פגיעים לאורך כל הדרך, אני חושבת שזאת נקודה שצריך לקחת אותה בחשבון.

בסופו של דבר הפרמטרים הם פרמטרים שמנבאי איכות. בסופו של דבר הנוהל אמור לבחור את המועמדים הטובים ביותר לתוך בתי הספר.

מורה קבוע שפוטר, זה בן אדם שפוטר ובעצם הוא מקבל ניקוד עכשיו יותר ממורה חדש נגיד?

כי פיטורים מנהליים, אני רוצה רגע להסביר משהו, פיטורים מנהליים זה פיטורים שהם קרו כתוצאה מצמצום, הוא לא אשם שבית הספר הצטמצם, זה לא פיטורים פדגוגיים.

אלה הקריטריונים של הניקוד, אתם יכולים לראות זה קריטריונים של התואר, קריטריונים של הציון בתואר, יש פה איזה שהוא ניקוד שנותן למי שגר ביישוב עוד כמה נקודות, מצב משפחתי, מבחני בקיאות שאנחנו מציעים וותק בהוראה בפועל כפרמטר שמעיד על ניסיון והתנסות בהוראה, ומשהו שהכנסנו בשנתיים האחרונות, גם מרכזי הערכה למועמדים שבוחנים את האישיות שלהם.

יש פה עדיפות מאוד גדולה לדרוזים שמקבלים 10 נקודות, מול האחרים של 4 נקודות. המקום מגורים זה 4 נקודות אבל הדרוזים 10.

על סמך כאילו?

אני לא רואה, אני שואלת.

המיקום ביישוב, זה לתת לו איזה שהוא מקדם, אבל בסוף זה לא פרמטרים לגבי איכות.

לא, אבל כשאת נותנת 10 נקודות, במקום אחר את נותנת 4 נקודות, אז זה מעלה.

אז זה אומר שיש יותר דרוזים שילמדו ביישוב שלהם, לעומת לא דרוזים.

יש יותר דרוזים שיש להם אפשרות להשתבץ.

במגזר הדרוזי זה המועמדים במגזר הדרוזי, זה לאו דווקא דרוזים.

אבל אם הוא גר ביישוב דרוזי הוא כנראה דרוזי.

לא, לא תמיד, יש למשל במע'אר, יישוב מעורב שמוגדר כיישוב דרוזי, אבל השאלה שלי על הבסיס, אנחנו לא רוצים לפגוע באף אחד, אנחנו רוצים שכולם יעבדו, אז מה ההיגיון מאחורי זה שנותנים ליישוב דרוזי למשל 10 נקודות ויישוב אחר 4 נקודות?

זה היה פועל יוצא של התדיינות משפטית מאוד ארוכה, סביב המאפיינים שבנות דרוזיות בעצם לא נוהגות ולא יוצאות מהישובים, ואז לו לא היו נותנים את הניקוד הזה בעצם לא היינו מאפשרים להם לעולם להשתבץ.

אז הגיע הזמן לפתוח את גם לאחרות, שאימהות, לא רק העניין התרבותי, שנשים אימהות, אני לא רוצה להגיד מילה גסה, עוזבות את הבתים והילדים והמשפחות שלהן בארבע בבוקר וחוזרות בשמונה בערב, אז זה גם משהו מחייב.

אבל אני גם חושבת שלא רק הדרוזיות לא נוהגות, יש הרבה נשים בחברה הערבית.

אני חושבת שאנחנו גם עברנו את הנקודה הזאת שהדרוזיות לא נוהגות, לא נכנס לענייני דת כאן.

אני אומרת לכם מה היה הרציונל, גם זה יכול להיבחן.

סוניה, אני רוצה גם שאלה לקריטריונים, אם את יכולה לחזור שקף אחד אחורה, יש לי הערה אחת, אני מכיר את סוגית הקריטריונים, אני רק רוצה להעיר כאן, שלדעתי על הקריטריונים, אם רוצים לשנות אותם, צריך לעשות פה דיון נפרד, שיהיה רק קריטריונים, כי אני קצת יודע שעל כל קריטריונים פה יש קבוצות לחץ ומחשבה, זה לא אומר שהם נכונים.

יש לי הערה אחת פה, כי עברתי עליהם קודם, ענבר העירה קודם בצדק שצריך לבחון את סוגית המורים נקרא להם הצעירים ואני מוסיף המצטיינים. הפער בין מורה קבוע שמבקש השלמת משרה, מורה קבוע שפוטר בפיטורים מנהליים ושמבקש העברה, מול מורה מתוכנית מצטיינים, הוא מאוד, מאוד גדול, ואני אומר כאן, היות ויש מקום גם לתת הזדמנות למורים חדשים, אבל לא כל מורה חדש הוא מורה מצוין, נדמה לי שעל הקריטריון האחרון, זה שמקבל רק על 3,000 שווה לחשוב על זה.

כלומר, אם אתם כמשרד מאמינים בתוכנית המצוינים, ורוצים להכניס מצוינים להוראה, יכול להיות ששווה לחשוב על מקדם שונה לתוכנית המצוינים, לתת לו מקום כבד יותר, הרי בסוף רוב המועמדים יושבים בכלל המועמדים האחרים, זה השורה התחתונה, אני מעלה פה שאלה.

מספר בוגרי תוכנית המצוינים הוא קטן ביחס, משהו כמו 50, 60.

לכן אני מציע לתת להם תיעדוף, אם אני הייתי מנהל בית ספר והיו שואלים אותי מה אתה מעדיף לקבל? מורה קבוע שמבקש השלמת משרה, או בוגר תוכנית המצוינים, הייתי מעדיף את בוגר תוכנית המצוינים, כי מישהו כבר סינן והביא לי אותו. לכן אני רק מעיר שיכול להיות שצריך מקדם יותר גבוה.

אבל תבין, אנחנו פה במסגרת של המון, המון איזונים וצרכים. עלה העניין הזה של הצורך לעבור מהדרום לצפון. מורה שמתקבל ומצליח להיכנס בחלקיות משרה, רוצה בסוף להתפרנס מהוראה.

כל מה שאמרתי, שאני חושב שלמורה מצוין, בוגר תוכנית מצוינים שכבר עבר סינון, נראה לי שיש לנו אינטרס גבוה, שהוא יקודם ויקבל מקום, נראה לי שנכון לחשוב על הקריטריון הזה.

אני מקבלת את ההצעה, של באמת לייחד דיון מעמיק בקריטריונים, אנחנו נעבור על הקריטריונים כדי לראות ולתת את ההערות, כדי שבישיבה הבאה נבוא כולנו מוכנות ומוכנים, גם עם תשובות לגבי השאלות שיעלו מהבריף שאנחנו עושים לגבי הקריטריונים, אני באמת רוצה תמיד בכל ישיבה, לשים ככה ברקע שאנחנו מחפשים פתרון הוליסטי, המורות והמורים בראש מעיינינו נכון, אבל אנחנו גם יודעים שהם צריכים ללמד בתוך מערכת החינוך, שהצד השני שלה החשוב באותה רמה, זה התלמידים. ולכן צריכים לחשוב גם על טובת התלמידים, שבסופו של יום טובת החברה.

אפשר לשאול שאלת הבהרה קצרה.

ניתן שאלת הבהרה וניתן לסמנכ"לית להשלים את הקריטריונים ואחר כך, יש נציג של מועצת התלמידים, אנחנו לא נחזיק אותו יותר מידי בזום, ואחר כך נחזור להמשיך.

המספרים פה זה נקודות או מקדם? כי כתוב מקדם, זאת אומרת נקודות, מורה קבוע מקבל 7,000 נקודות לצורך העניין ומועמד מתוכנית המצוינים מקבל 3,000?

כי בשקף הבא הנקודות הן במספרים חד ספרתיים או דו ספרתיים, זאת אומרת להבנתי, אם בן אדם בא עכשיו עם 7,000 נקודות, לא משנה כמה נקודות יהיו למי שבא עם 5,000 או 6,000 אין לו סיכוי בכלל להגיע לרמה הזאת, זאת אומרת, הפערים בין השקף הזה לשקף הבא, זה 1,000 מול סכומים בודדים, הבנת את השאלה?

אני חושבת שיש בסיס, ועל הבסיס למשל מוסיפים את המצטיינים, בוא נגיד הבסיס 7,000, למצטיינים יש 3,000 אז יהיה להם למצטיינים 10,000 נכון?

השקף הבא מדבר על 4 נקודות מול 10, 20 מול 30, לסגור פער של 3,000 זה בלתי אפשרי.

אין פה עניין לסגור פער. ברור לך שבשלב הראשון, בקיץ הנקודים האלה קודם כל מאפשרים לנו להעביר מורים מבית ספר לבית ספר, כשיש לנו עודפי מורים מבית ספר לבית ספר.

מורה שמבקש לעבור כשהוא כבר קבוע במשרד החינוך, והוא מבקש לעבור, ואז אחר כך אנחנו בעצם נכנסים לתוך סיפור השיבוץ.

אבל מה שאני מבינה מזה, בגלל הפער שמורה, סליחה שאני אומרת את זה בבוטות, רק כדי לחדד. מ ורה גרוע שיש לו תואר ראשון והוא לא מי יודע מבריק אבל הוא וותיק, תמיד תהיה לו עדיפות על מורה מתוכנית המצטיינים שיש לו דוקטורט ויש לו ציון 94, את מבינה מה אני אומרת? הפער הזה בין הוותק.

בשביל זה חברת הכנסת בזק, אני חושבת שבאמת צריך חשיבה מערכתית לגבי המורים שנמצאים בתוך מערכת החינוך, ויש רבים. אני משערת לעצמי, לא רוצה להתיימר, אבל אני מתארת לעצמי שזה מאות שמבקשים לצאת לפנסיה מוקדמת, בגלל שהם שחוקים מהעבודה ובגלל כל מיני דברים, ואני חושבת שזה גם אופציה. אנחנו לא נתחיל ישירות בפתרונות, אבל אני בטוחה שיש אפשרויות לפתרונות שבסופו של יום ייתנו פתרון גם למורים וגם למערכת בכלליותה.

אנחנו באמת כשאנחנו מקבלים מכסות פרישה, אנחנו תמיד מקבלים מכסת פרישה שהיא צבועה למגזר הערבי, ואני חייבת להגיד שאנחנו מאוד, מאוד מתאמצים להשלים אותה.

זאת אומרת הרצון לפרוש הוא לא כל כך גדול, אנחנו עכשיו נעשה איזה שהיא תוכנית רב שנתית בעניין הזה, ואין ספק שפרישה יכולה לפנות תקנים ולאפשר ריענון של המערכת, וקליטה של מורים חדשים.

אם אפשר רגע לעבור הלאה, אז אלה מבחני הבקיאות והידע הדיסציפלינריים שאנחנו עושים, במרכזי ההערכה שאנחנו עושים אלה הפרמטרים שאנחנו בודקים, וגם פה זה לבחירה. זאת אומרת, מי שעושה את בחינות הבקיאות ומי שעושה את מרכז ההערכה, יכול לשפר את הניקוד שלו בתוך המערכת, אין חובה.

האמת, שאני דמיינתי לעצמי שאמרת מרכזי הערכה, שזה במרכז הערכה שבודק את כל הצדדים האישיותיים ולא את הצד של הציונים, כי את מדברת פה על מקצועות.

לא, לא, זה באיזה שפה מתקיים המבחן במרכז ההערכה. המורה יכול לבחור אם לעשות את זה בעברית או לעשות את זה בעברית.

וזה מבחן אישיות לא מבחן למקצוע ההוראה.

אני מראה לך באיזה שפה אפשר לעשות, לפעמים זה בעברית וערבית ולפעמים זה בעברית, הציון שאנחנו נותנים לכל אחד מהכלים בתוך הדבר הזה, אבל המבחנים, המטרה שלהם זה לבחון את המוטיבציה להוראה, את יכולת העמידה בכיתה וכדומה.

אני מציעה שניתן עכשיו לתלמיד שיגיד את מה שיש לו.

אנחנו לא סיימנו כאן כבוד הסמנכ"לית, את תלווי אותנו לאורך כל הישיבות, יש לנו שלושה חודשים של עבודה אינטנסיבית, שבסופה אנחנו באמת מתכוונים להביא דבר טוב, ואני בטוחה שהניסיון שלך ייטיב במקום הזה.

יש לנו את התלמיד שיהאב אלדין, נציג מועצת התלמידים, בבקשה תציג את עצמך ונשמע את מה שיש לך להגיד לנו.

צהרים טובים לכולם, אני שיהאב אלדין, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצי, קודם כל תודה רבה על הזכות להיות חלק ולדבר היום בנושא הכי חשוב הזה.

אני רוצה להוסיף כמה דברים שאתם דיברתם עליהם, אני רוצה להתחיל במשהו קטן על המורה באופן כללי. באמת שזה משהו מאוד כואב לנו כתלמידים שיש מורים שמבלים הרבה זמן שלהם בלימוד וכשיבוא לעבוד ולחפש עבודה הם צריכים לחכות לשיבוץ, זה לוקח להם יותר מעשר שנים, אז המורים האלה שמים את התעודה בצד ומתחילים לחפש עבודה במשך עשר השנים האלה להביא קצת כסף כדי לחיות, עד שיבוא התור שלהם לשיבוץ. בזמן הזה המורה או המחנכת של הגיל הבא, תעבוד יותר בניקיון ובכל הדברים האלה, אז זה בכלל לא הגיוני ולא פייר, זה אפשר להגיד שזו אחת הסיבות לחוסר המורים.

שיהאב, כתלמיד, באיזה כיתה אתה, תיכון, יב'? כתלמיד, איזה דמות של מחנך, מחנכת, היית רוצה לראות בבית הספר שלך?

האמת, שאני מעדיף מורה צעיר, כי יש הרבה דברים משותפים בין התלמיד ובין מורה צעיר.

אוקי תודה.

יש עוד משהו קטן, אמרתם על הנסיעות, הנסיעות הארוכות שהמורה חייב לנסוע, מצפון לנגב וכל הדברים האלה. הנסיעות האלה לא רק פוגעות במורים, הן גם פוגעות בנו כתלמידים, המורה התחיל את היום שלו בעייפות ובקצת לחץ, אז הוא בכלל לא ילמד כמו שצריך. המצב שלנו, המצב הנפשי והמצב של הציונים שלנו התדרדר וזה לא לטובה.

גם דיברתם על היכולות של המורה, זאת נקודה מאוד חשובה, המורה לפני שהוא יבוא מורה בבית הספר, הוא חייב להיות הורה, הוא חייב להיות מחנך, חייב להיות לו תכונות, מיומנויות, יכולות, בכדי לא רק להסתכל עלינו כציונים, אלא להסתכל עלינו כבני אדם, כעתיד, כי התלמיד בא ללמוד ובא להצליח בחיים.

כאן בא התור שלכם, התור של העבודה שלכם לעזור למורים האלה, שיתחילו לעבוד וגם להצליח בעבודה שלהם, תודה.

תודה, שיהאב. מי נמצא איתנו עוד?

אני שירה גרוס מאגף שכר משרד האוצר. אנחנו גם כן חושבים שזו בעיה שצריך לתת עליה את הדעת, אני שמחה שזה קורה בוועדה, במיוחד למורים הצעירים כפי שדיברתם, והיכולת של המנהל לתת לבחור כמה שיותר את המורים שמתאימים לבית הספר שלו, אז אנחנו כאן ונמשיך אתכם.

שירה, אני לא בטוחה שיש לך את התשובות עכשיו, אבל לישיבות הבאות, מי כמוך יכול לדעת יותר, שכל פתרון הוא באמת הרבה פעמים כרוך בתקציב ובעלות תקציבית.

בטוחה אני שאתם במהלך השנים בוחנים את הסוגייה הזאת, והייתי רוצה לשמוע ממך מה הדעה של האוצר בנושא הזה ומה הוא יכול באמת בטווח הקרוב לקדם כדי שנביא פתרונות.

בסדר גמור, אנחנו נכין לדיון הבא.

תודה. העמדה של משרד האוצר לגבי פתרונות אפשריים לסוגייה של המורות והמורים המובטלים, כי בסופו של יום אין מנוס, זה מחייב תקציב מסוים.

למשל, מורים וותיקים, מטבע הדברים מקבלים שכר יותר גבוה, אבל הם לאו דווקא בהכרח הטובים יותר, ובינתיים יושבים בבית מורים שמחפשים שיבוצים, זה אחד מהדברים שהם רלוונטיים.

כן, גם המסמך הזה שעכשיו נתנו לנו, טוב שקיבלנו אותו, חבל שזה יום לפני הישיבה. זה מראה ששני שליש מהמורים בכלל לא משובצים, זאת אומרת אנשים לומדים הוראה ואין להם עבודה. יכול להיות שצריך פה לתת את הדעת, שוב לא עכשיו אולי בדיוני המשך, אולי לעצור שנייה את ההכשרה.

את ההכשרה להקצות, ואני קראתי גם שזה קשור לתקציבים ולמכסות שנותנים לאוניברסיטאות ולמכללות אבל כנראה שזה לא עוזר.

אנשים משקיעים שנים ומוצאים את עצמם בלי מקצוע.

צודקת מאה אחוז. נמצאת איתנו בזום איריס טל שלו, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, היא נמצאת?

כן שלום, צהרים טובים. אני חושבת שסוניה היטיבה להציג את הדברים, היבהירה את המצב הקיים, צריך להבין שמקומות עבודה זה לא דברים של יש מאיין, הם מתבססים על הנתונים בשטח, ולכן ככל שהיינו רוצים לאפשר ליותר מורים לעבוד, זה בהחלט מטרה ראויה, היא לא דבר שעומד לכשעצמו.

אנחנו בעצם מתבססים על מספר המשרות שנתון בשטח, שבין היתר בעיקר מתבסס על מספר התלמידים, ולכן אולי באמת צריך לחשוב על פתרונות אחרים, שבאים לדון במצב האבטלה הקיימת.

אני רציתי גם להוסיף עוד מילה על הנושא של המורים בדרום, ראשית צריך להבין שאנחנו ממש לא מחייבים מורים מהצפון להגיע לדרום, זה פרי השיקול שלהם. יתרה מזו, אנחנו לפי תוכנית התמריצים, הם מקבלים אפשרות לשכור דירה בדרום ולמצוא את מקום מגוריהם, לפחות במהלך השבוע שם. מי שנוסע באמת נסיעות ארוכות, שוב זה פרי שיקול הדעת שלו, זאת אומרת, אי אפשר את זה במצב שאנחנו מחייבים אותם להגיע.

אף אחד לא אמר שמחייבים, אתם לא מחייבים אבל המציאות מחייבת.

לא, אבל המורה יכול במהלך השבוע להתגורר באזור, באזור קרוב.

לצאת בארבע בבוקר ולחזור בשבע וחצי בערב?

לא, לא, אני מדברת להתגורר באזור הדרום, להתגורר באזור הדרום במהלך השבוע ולהגיע בסופי השבוע. אני לא אומרת שזה דבר אידיאלי.

זה רחוק מלהיות אידיאלי בכלל, שאישה יש לה ילדים, ויש לה בן זוג ומשפחה, והבן זוג העבודה שלו בצפון, והילדים שלה משובצים בבית הספר, ויש לה עזרה מסביב לגבי הילדים שלה, מי יביא אותם, מי יחזיר אותם, אז המצב איך שאמרת לא אידיאלי בכלל, ולכן אני מאמינה שזה לא בחירה אישית של האנשים, נכון שאתם המערכת לא מחייבת אותם, אבל בסופו של יום יש מידה מסוימת של מחייבים אותם לחיות את המציאות הזאת.

ולכן אני רוצה לשאול אותך כיועצת משפטית, מה יש לך להציע לגבי המנגנון הזה, בטוחה אני שאת עבדת ובחנת את המנגנון הזה במשך שנים, האם בכל זאת יש המלצות, אפשרות שבאמת אפשר לעשות שינויים במנגנון שייטיב?

ראשית, אני חייבת לציין שהנוהל נבחן על ידינו מחדש מידי שנה. אנחנו מפיקים לקחים על פי פניות שיש, על פי תביעות שמתנהלות בבתי הדין לעבודה וזה לא דבר שקופא על שמריו.

הנוהל הזה בעיני הוא מחויב במציאות נוכח המציאות הקיימת, כלומר אנחנו בסופו של יום גם שומרים על המנהלים, על המפקחים ושבאמת שלא יהיה על כתפיהם הלחץ להיכנס, כי אנשים רוצים להתפרנס וזה מאוד לגיטימי וזה ברור.

האם המטרה של המנגנון זה באמת לשמור על המורים ועל המנהלים והמפקחים, או לשבץ את המורים בצורה מקצועית הגיונית, צודקת?

בין היתר, אני אומרת, זה אחד שלוב בשני, כלומר המנהל מעלה דרישה שהוא צריך את המורה.

בסדר, אני מקבלת שזו אחת המטרות אבל לא המטרה העקרונית.

אני רוצה להבהיר את דברי, הנוהל כפי שסוניה הבהירה, הוא נוהל שכמעט כל הקריטריונים בו אולי חוץ מבן המקום, הם קריטריונים מנבאי איכות. עם העניין הזה של תואר אקדמי, עם עניין של תקופת ניסיון וכיו"ב. ולכן בסופו של יום הניקוד נבנה על בסיס הקריטריונים מנבאי האיכות האלה, זה גם נכנס עם אותם קריטריונים של מרכז הערכה וכיו"ב, הם מחויבים אבל מי שרוצה להגדיל את הניקוד שלו בהחלט יכול לעשות את זה בדרך הזו, כך שאנחנו חושבים שזה מחויב מציאות וכפי שסוניה הסבירה, זה גם נבחן בלא מעט, הרבה מאוד פעמים בבתי הדין לעבודה, שמוצאת את הנוהל תקין ולגיטימי. זה מה שיש לי לומר.

לפני השאלה שלך אני רק רוצה להגיד משפט.

אני חושבת שאם אנשי המקצוע יגיעו לישיבות בעמדה שהנוהל והמנגנון בסדר גמור ואין פה שום אפשרות לתיקון, לייעול, לשיפור, אני לא חושבת שאנחנו יכולים להגיע למקום אחר. עובדה קיימת במציאות יש לנו בעיה, ואנחנו צריכים, צריכות למצוא פתרונות לבעיה בכלליותה, וזה מה שאני מבקשת בכבוד, שכולנו נבוא בראש פתוח, מוכן עם רעיונות, כדי לתת פתרונות ולא להיות נעולים כל אחד מאחורי העמדה שלו.

אני אישית באה עם ראש פתוח, אני יודעת שיש בעיה חמורה, אני יודעת שאין לי שאיפה לפתרון של 100% אבל צריך להתחיל ממקום מסוים. ולכן צר לי שהאמירות, במיוחד ממה שאני שומעת עכשיו מהיועצת המשפטית, כאילו שזה המצב האידיאלי הקיים.

איריס ברשותך, אני רוצה רגע לדייק את מה שנאמר על ידי איריס. מה שאיריס התכוונה זה שהמנגנון, המנגנון הוא כרגע כורח המציאות בגלל הביקוש המאוד גדול של המורים וההיצע הקטן של המשרות.

החשיבה שלנו היא תמיד איך אנחנו מטייבים את הקריטריונים, איך אנחנו בעצם מייצרים מצב שבו אנחנו בסופו של דבר מביאים את הטובים ביותר לתוך המערכת, וזאת חשיבה שאנחנו לא אומרים זה מה שיש, אנחנו כל הזמן חושבים, דרך אגב הכנסנו בשנים האחרונות כמה שינויים מהותיים, הוספנו מבחני בקיאות והכפלנו את הניקוד שלהם, כי אמרנו מבחן בקיאות אומר אם המורה באמת מכיר את התוכן ולכן יכול להיות שיש לו חשיבות יותר גדולה מהציון בתואר.

הכנסנו את מרכזי ההערכה כדי שיהיה גם פרמטר של אישיות בתוך התהליך. ביקשנו מהראמ"ה לבצע לנו מחקר הערכה על העניין הזה של מרכזי ההערכה, והם עומדים לבצע עכשיו מחקר שלתוכו גם יבחנו את הנוהל, וישמעו קצת ממנהלי בתי הספר מה הם חושבים עליו, וכל זה כדי לדיין בסוף את כל התהליכים. זאת אומרת, את הנוהל כנוהל, אנחנו לא מכירים מנגנון אחר, אבל מה יש בתוך הניקוד שאנחנו ניתן, מה המשקלות שאנחנו ניתן, אנחנו כל הזמן בוחנים את הדבר הזה ויש לנו המון איזונים בתוך זה.

לגבי האיזונים אני רוצה לשאול שתי שאלות.

שאלה ראשונה, מה מספר המורות והמורים הערביים שנוסעים מהצפון לדרום, ומה מספר המורות, היהודים שנוסעים לדרום, לא בהכרח שמלמדים בבתי ספר יהודיים או ערביים, שנוסעים לדרום. ואני יודעת גם שיש צורך מאוד גדול בבתי ספר בחברה היהודית, אז מה המספר של הצורך הזה?

אז אני אגיד רגע משהו, לגבי מספר המורים שנוסעים.

עובדים מחוץ לאזור שלהם, אני לא רוצה לדבר על הדרום, כי אני מתארת לעצמי שאין אף מורה יהודי שנוסע מהצפון לדרום נכון?

אני לא יודעת להגיד לך, אני מניחה שזה מערכת נורא דינמית ואני לא בטוחה שכל המורים מלמדים בישובים שהם גרים בהם.

אני לא מדברת על בתוך היישוב, אני מדברת על בתוך האזור.

סוניה, אני יכול להתייחס לפי הנתונים שהעברתם לנו בשנה שעברה של הבקשות.

אני לא מדברת על הבקשות, אני מדברת על בפועל, כמה מורים יהודים מלמדים מחוץ לאזור שלהם, וכמה מורים ערבים מלמדים מחוץ לאזור שלהם.

הנקודה היא שהתופעה אינה דומה בחברה היהודית ובחברה הערבית לצערי, ואני חושבת שיש פה מחסור חמור במורים דוברי ערבית למגזר הבדואי בדרום, ואני חושבת שאם אנחנו מאתרים את הבעיה הזו, אם וכאשר נאתר אותה, אפשר יהיה לעשות סוג של עידוד למורים והוראה, וסוג של תיעדוף, עבור מורים דוברי ערבית, כי בתי הספר מלמדים בשפה הערבית, מה שאולי מרבית היהודים לא יכולים לעמוד בהם, אז לתעדף את אותם המורים בחברה הערבית, או בקרב המגזר הבדואי בדרום, על מנת שיוכלו ללמד בדרום.

אגב, יש לי משהו להגיד בסוגייה הזאת, אני חושבת שהמחסור הרב הזה שהיה במשך שנים הולך ומתמעט, והיום כמעט ויש סיפוק בדרום, ואז גם הפתרון הזה הולך להיסגר.

אני רוצה רגע להגיד משהו, במשך המון שנים היו חוסרים אדירים של מורים במגזר הבדואי בדרום, ולכן אפילו נחתם הסכם קיבוצי ארוך שנים שנותן תמריצים, זאת אומרת מורה שמגיע מהצפון ללמד בדרום, מקבל תמריץ בתוך השכר שלו לטובת העניין הזה.

אבל כמו שאמרת, אנחנו רואים שלאט לאט הפערים מצטמצמים, יש שם הרבה בני המקום.

נכון ומגיע להם ללמד באזור שלהם.

שמוכשרים להוראה ומבקשים להשתבץ להוראה, ובסוף כשאנחנו מסתכלים רגע על המערכת, ויש לנו אתגרים, בכל מגזר יש לנו את האתגרים שלו ויש את ההתייחסויות וזה לא ממקום של אפליה או משהו חלילה, במגזר היהודי אנחנו יודעים שיש לנו חוסרים ויש לנו אזורים עם חוסרים.

אבל מה שאני רוצה להגיד לגבי המגזר הבדואי בדרום, זה שבסוף אנחנו צריכים שגם בתי הספר יהיו בתי ספר שהצוות שלו הוא צוות יציב, זאת אומרת זה לא שמגיע צוות של מורים מהצפון לדרום, ובעצם יושב על מזוודות, כי הוא מחכה רגע לקבל את הקביעות, ואז מבקש לעבור חזרה לצפון, ונוצר לנו מצב שבו בעצם בבתי הספר הבדואים בדרום, הצוותים יכולים להתחלף.

ולכן על אחת כמה וכמה, האם אי אפשר לעשות סוג של חשיבה מחדש? אני אתן לך דוגמא, תראי, אין ספק שמדובר במערכת מאוד מורכבת, מאוד מסואבת, מאוד כבדה ולא פשוט לעשות שינויים משמעותיים, בטח לא לחברה שלמה באזור מסוים, אבל למשל באיחוד האמירויות, איחוד האמירויות וסליחה שאני לוקחת ככה דוגמא שונה לחלוטין, אבל באמת בואו רגע נפליג מחוץ למחוזות אולי טיפה עם רגישות פוליטית או אחרת,

הם עושים שינוי מהותי במערכת חינוך יחסית מאוד, מאוד מיושנת, ופשוט מחליפים בהדרגה כמויות אדירות של מורים שהיו עובדים זרים, עם מסרים מאוד מיושנים, הם רוצים לחדש, פניהם לחדשנות, להתחדשות, למסרים אחרים, והם ממש עושים שינוי מהיסוד.

השאלה כמו שאת אומרת, כדי למנוע את אותה תחלופה, והרי אנחנו כולנו יודעים שאותן מורות מהצפון אכן יושבות על המזוודות ומחכות לחזור למשפחות, זה משהו שהוא ידוע ומוכר לכל אחד שטיפה מעורה בחברה הזו, האם לא כדאי באמת לעשות סוג של שינוי שהוא באמת לא רק מתמרץ, אם אתם אומרים שהפער הולך ונסגר, אלא באמת לעשות שינוי מהותי של יותר מורות ומורים מהדרום וגם אולי השתלמויות כלשהן, כדי להעשיר את הידע ולא רק שיהיה מעגל סגור של מה שנקרא, אותה חברה מלמדת את אותה חברה והכל סגור.

למשל כמו מורים יהודים שילמדו את השפה העברית למשל, ולא מורים ערביים שילמדו את השפה העברית בבתי הספר, סתם דוגמא בדרום, כדי לתת גם סוג של פלורליזם, הסתכלות על משהו אחר וכו', שלא נדבר על הרמה.

אז תראי, בתוכניות החומש היו למגזר הבדואי בדרום לאורך השנים, אחד היעדים היה באמת הכשרה להוראה מבני המקום. ההיקף בני המקום שמלמד אל מול אלו שמגיעים מבחוץ הולך ומצטמצם כתוצאה מזה.

לעניין של מורים שמלמדים ממגזרים שונים, אנחנו בהחלט מעודדים את הדבר הזה, יש לנו תוכניות ייעודיות אפילו עם שעות תוספתיות שאנחנו נותנים לטובת העניין הזה, אבל בסוף יש פה גם עניין של מגורים באזור מסוים, זאת אומרת אם יש לי חוסר נגיד בעיר תל אביב, אז המיקומים הגאוגרפיים של העודפים, לא תמיד מאפשרים.

ולכן אנחנו באמת מצד אחד מדינה קטנה יחסית, אבל עם המון הטרוגניות והמון המון אילוצים וביקושים, אבל אין ספק שהעניין הזה של הוראה בין מגזרית, היא ללא ספק אחד היעדים שלנו בתוך המערכת.

אנחנו צריכות לסכם. אז א' אני באמת מודה לכל מי שטרח והגיע והכין, אנחנו ניידע לגבי המועד של הישיבה הבאה, ואני רוצה שנתמקד בישיבה הבאה באמת בקריטריונים של שיבוץ המורים ושל המנגנון לבחון אותם לעומק ולראות באמת מה אפשר לעשות, ואני באמת מבקשת ממשרד החינוך שנבוא באמת כולנו עם ראש פתוח, שאנחנו באנו לבדוק, כדי לייעל, כדי לתת פתרונות ולא חס וחלילה להאשים או לא יודעת, להסתכל על זה ממש בגישה חיובית.

הדבר הנוסף שהייתי מאוד רוצה גם שיהיה מונח על השולחן של הוועדה, זה כל השיבוצים בארבע השנים, בוא נגיד מ- 2018. 2018, 2019, 2020, 2021. השיבוצים שהיו בארבעת השנים האחרונות בחברה הערבית, שאנחנו נסתכל עליהם כמקרה ללמידה, וגם שנדע איפה אנחנו עומדים.

זה כולל מזרח ירושלים אגב?

לא, אנחנו מדברים על החברה הערבית, מזרח ירושלים יש לה מעמד מיוחד.

אז מי בעצם עוסק בזה? הרי משרד החינוך מטפל גם בזה.

יש חלוקה, יש כאלה ששייכים לרשות, ויש כאלה ששייכים למשרד החינוך, ויש כאלה שהם מוכשר, יש כל מיני סוגים.

הנהלים שלנו הם רק בחינוך הרשמי, וגם במזרח ירושלים יש לנו דרך פעולה מחוזית שעובדת לשבץ מורים, אבל זה לא הנוהל הזה.

ונתוניי השיבוצים הם רק במחוזות שבהם הנוהל מיושם בהם, לא במחוז מרכז או תל אביב.

אני חושבת שזה מאוד, מאוד חשוב שנדבר גם על מזרח ירושלים, אולי בנפרד.

אולי יותר מאוחר, קודם אנחנו צריכים, מזרח ירושלים בקטע של בתי הספר שהם רשמיים, ששייכים למנגנון, נדבר אחר כך, זה משהו אחר, אבל עכשיו אנחנו ספציפית נתמקד בבעיה שנמצאת יותר בצפון. הבעיה העיקרית אני אומרת, מתוודה זה בצפון לא במקום אחר.

אז באמת תודה רבה, אנחנו נתקדם בדיונים ונוציא את ההמלצות שלנו אחר כך. הסיכום ייצא כתוב ונשלח אותו, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:28.