פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
55
ועדת הכספים
29/11/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 159
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ב (29 בנובמבר 2021), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 29/11/2021
שינויים בתקציב לשנת 2021
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2021
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ניר אורבך
ולדימיר בליאק
ינון אזולאי
משה גפני
מיכל וולדיגר
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
נעמה לזימי
קטי קטרין שטרית
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי
מוזמנים
¶
יואב הכט - רפרפנט מקרו, משרד האוצר
גל ברנס - משרד האוצר
דניאל פדון - רפרנט בריאות, משרד האוצר
טל שחם - רפרנט ממשל, משרד האוצר
נטע בר זיו - רפרנטית ביטחון, משרד האוצר
יונתן פלורסהיים - רפרנט, משרד האוצר
יובל צפריר - רפרנט, משרד האוצר
אפרת תבור שני - תקציבאית משרד האוצר, משרד האוצר
אביה פרון - רפרנט בט"פ, משרד האוצר
גאיה עפר - רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר
ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים- אגף תקציבים, משרד האוצר
אורעם שיימס - סגן ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה
ליאת פרוינד שפרן - תקציבנית, משרד הפנים
אדוה קליין - מנהלת תחום תקציב, משרד הבריאות
משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
מירית סיידוף - מנהלת ענף כ"א בהוראה, משרד החינוך
מנשה רמזרקר - רע"ן תכנון והתייעלות שב"ס, המשרד לביטחון פנים
ענבל איפרגן - רמ"ד בקרה תקציבית, נציבות כבאות והצלה
שרלי אביבי - רשות המיסים
היו"ר אלכס קושניר
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ב, כ"ט בנובמבר 2021. זה יום מאוד-מאוד חשוב בהיסטוריה של העם שלנו. זו פעם ראשונה שהעם הכיר בזכותנו לבית לאומי וזה בהחלט יום שחשוב לציין אותו, אז יש לנו פעמיים חג – חנוכה שמח לכולם וגם כ"ט בנובמבר - יום שחשוב לציין אותו. על סדר-היום: שינויים בתקציב לשנת 2021.
יש לנו הצעות לסדר. בבקשה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היושב בראש, תודה רבה. חג שמח לכולם. אדוני היושב בראש, אני מכיר את המחויבות שלך לנושא של גני הילדים של החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי. לצערי אנו כבר מתקרבים לסוף שנת תשפ"ב ומשרד החינוך התחייב שכבר בשנת תשפ"א, יש לי הדוח הבין-משרדי שההתחייבות שם היתה שהמענקים שיינתנו לתשפ"א יהיו לפי תוספת אחוזית נורמטיבית המדמה בקירוב את תוספת השכר, כלומר לא היינו צריכים לחכות לעדכונים ולנתונים לגבי תשפ"א, וגם שם אותם 90 מיליון שהעברנו הם העבירו פחות משליש מכך לגני המוסדות. משרד החינוך רק באוקטובר פתח את המערכת לגבי הדיווח המלא. המשרד מעכב עדכון נתונים של גננות לפי מה שידוע לנו, ועד שלא מעדכנים את הנתונים אי-אפשר לדווח, והוא גם לא מוכן לחשב תקציב למוסדות שכן דיווחו. הוא מעניש את כולם עד שכל המוסדות ידווחו. גורמים כאן לפגיעה מאוד קשה בילדי החינוך המיוחד, גני ילדים. אני לא מצליח להבין את האטימות של פקידי החינוך האלה במשרד החינוך, שאנו כבר שלוש שנים על העניין הזה, אדוני. שלוש שנים ועדיין הילדים שצריכים את העזרה שלנו, שאנחנו הלוביסטים שלהם כאן, עדין הפקידים מסובבים אותנו על האצבע הקטנה. ההצעה שלי לסדר, אדוני – לא לאשר היום שום העברה תקציבית למשרד החינוך עד שהעניין הזה ייפתר. אי-אפשר למרוח את זה יותר. תודה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני רואה כאן את משה שגיא – תודה רבה שבאת. אם התחלת, שלמה - עברתי על פרוטוקולים של ועדת הכספים, גם בחודש דצמבר וגם בחודש יוני כמדומני, ודובר על כך שאנו הולכים לפתור את הסוגיה הזו פעם אחת ולתמיד. אתה אמרת בדיון ביוני שהגננות לא ממלאות את הטפסים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני לא מבין איך אנחנו כל פעם נמרחים עם הסיפור הזה, כמה שנים. אני מבקש תשובה על הסוגיה הזאת, אם שלמה התחיל לדבר על זה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ממש לא. אני מבקש שתתייחס לגופו של עניין. זה לא עניין של פגיעה אישית באדם כזה או אחר. יש פה גננות שמטפלות בילדים עם צרכים מיוחדים, והמדינה לא מתקצבת את זה כמו שצריך. זה כולם יודעים. בבקשה.
משה שגיא
¶
ב-2014 ביוזמתי קיימתי דיון להפעלת אופק חדש במוכר שאינו רשמי, חינוך מיוחד, עם אגף תקציבים באוצר והממונה על האוצר, משום שחשבתי כבר אז שצריך להחיל את אופק חדש כפי שמחילים אותו על הרשמי, גם על גני הילדים ובתי הספר בחינוך המיוחד המוכשר, כי שניהם נמצאים תחת חוק חינוך מיוחד. בזמנו עמדתי לא התקבלה.
במסגרת הבג"ץ מוניתי לראש הצוות שעמד להמליץ על ההחלה של השוואת התנאים כפי שהבג"ץ פסק, בין ילדי החינוך המיוחד במוכשר לרשמי, ובצוות היו שתי עמדות: אחת, להוסיף רק שעות לגן כדי שיהיו אותן שעות אורך גם במוכשר, אותה מסגרת, והיתה עמדה שלי, להחיל את אופק חדש על כל גני הילדים ובתי הספר - גם על עובדי הוראה – לא רק על הילדים. אחרי כל הדו-שיח שהיה פה בחודש שעבר, באו אליי בטענות, גם אגף תקציבים באוצר, נציגים למשרד: אתה הובלת, לחצת עלינו להיכנס לאופק חדש, ותראה מה קורה. כל הלחץ עכשיו על המשרד ומכל מיני יציאות גם בעיתונות ובדברים אחרים.
לעניין, שוב – קצב הדיווח של הבעלויות הוא איטי. אני לא יודע למה. אני משער למה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני ראיתי מיילים, תשובות שלכם לבעלויות, ששם כתוב: נא לשלוח את החומר בדואר ישראל.
משה שגיא
¶
יש פה נציגה של היחידה שעושה – בבקשה, תדווחי בדיוק מה הנוהל. אני רוצה להסביר. אני לא אחראי על הנושא. לקחתי אחריות אישית לטפל בנושא, אבל אני לא אחראי במסגרת תפקידי על כל המערכת של הדיווח של כוח האדם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני פעם שעברה גם בדקתי את זה. בשונה משלמה – יש עדיין בעיות – מסכים. אבל יש התקדמות. התקשרתי גם עכשיו. פרסמתי בתקשורת שיפנו אליי פניות, בודדים שפנו אליי, שיש להם בעיה. יש מאז התקדמות גדולה, לפי הנתונים שיש בידי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש בעלויות שהתחילו כבר לקבל ויש גננות שהגישו. הבעיה היא - מירית, אומר לך איפה הבעיה – העומס שאתם נותנים על הגננות להביא מכל המעסיקים שלהן אחורה. יש דוח ביטוח לאומי שנותן תשובה לכל העסקה שלהן כל השנים. תסתפקו בזה, במקום לומר לה: לכי למושג הזה, תביאי בשנים האלה, לכי למוסד זה, תביאי בשנים האלה, ואותו בעל מוסד חושב שהיא רוצה לתבוע אותו. אז אתם לא צריכים לעשות בירוקרטיה בלתי פוסקת במה שמגיע להן. נכון שיש התקדמות, התקדמות יפה. משה, אני אומר את זה - פעם שעברה דיברנו, והיה בוועדה ויכוח. לאחר מכן בדקתי. היתה בעיה, התחלת לטפל וזה בסדר. גם יש התקדמות. אני אומר את המילה הטובה כשצריך להגיד. הבירוקרטיה כדי להגיע ליעד קשה. היושב-ראש אומר על הדואר. אני אומר לפני הדואר – עצם זה ששולחים אותן לעשרה מקומות עבודה - לכו תביאו את כולם. יש דוח מעסיקים של ביטוח מעסיקים – תפתרי בזה את הבעיה. למה להעמיס על הגננות האלה עוד ועוד? זו הבעיה המרכזית שאותה צריך לפתור והכול יתחיל לרוץ יותר מהר.
מירית סיידוף
¶
שלום, אני מירית סיידוף, מנהלת ענף כוח אדם והוראה. כל הדיווח, פתחנו את המערכות המקוונות. הן פתוחות מאוגוסט, לא זוכרת את התאריך המדויק. התקיימו הדרכות בנושא לבעלויות, וההדרכות האלה גם מפורסמות. יש מוקד שנותן תמיכה לכל בעלות שפונה כדי שהדיווח ייעשה באמצעות המערכות המקוונות ובטח לא בדואר.
אנחנו רואים התקדמות גם במספר התיקים שנפתחו לעובדי ההוראה.
מירית סיידוף
¶
כבר אגיע לעניין השכר. יש 415 שנמצאים בתהליך כרגע, ו-144 שהתהליך הושלם. מבחינת, הדיווח על המשרות של עובדי ההוראה, אנחנו עומדים על 397 שיבוצים, בערך מתוך 1,200. התחלנו בפניות יזומות לבעלויות שראינו שעדיין לא הגדירו אחראי דיווח בבעלות כי בכל בעלות יש נציג שאחראי על הדיווח ואישור התיקים. התחלנו בפניות יזומות למי שראינו שהתהליך אצלם עדיין תקוע.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תראה מה כותבים ב-4 בנובמבר אורה חג'ז: אנו עושות כמיטב יכולתנו לאשר. אתם לא הבעלות היחידה. אנחנו עובדים במחסור של כוח אדם. אני לא יכולה להבטיח שאעדכן את כל נתוני ההעסקה לפני סוף החודש. ומייל מה-24 באוקטובר – מה שהזכרת, אדוני היושב-ראש – אפשר לשלוח בדואר. אין באפשרותי לקבל במייל את כל האישורים. בימים הקרובים תצא הודעה. זה לפני חודש.
משה, יכול להיות שיש התקדמות ושמנסים להתקדם אבל עדיין שום דבר לא קורה.
משה שגיא
¶
הפתרון הוא להאיץ את הנושא של הדיווח. אנחנו עושים פעולה פרואקטיבית מול הבעלויות כדי שידווח באופן מהיר תחת סיוע של המשרד איפה שיש בעיות, לברר על 17 בעלויות למה לא מדווחים ולהגיע בזמן קצר לתוצאות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מבחינת מה שהעלה חבר הכנסת אזולאי לגבי הבירוקרטיה ואישורי העסקה שצריך להתרוצץ כדי להביא אותם – מה דעתכם להסתפק בדוח ביטוח לאומי, ואז לתת אפשרות להשלים אם יש צורךך?
מירית סיידוף
¶
שלחנו מספר מיילים וחוזרים, אבל מאחר שאנחנו רואים שזה לא מאיץ את התהליך, התחלנו לפנות באופן יזום וישיר טלפונית.
מירית סיידוף
¶
באגף שלי שלושה, אבל במחוזות יש כוח אדם ששם מטופל כל התהליך של פתיחת התיקים לעובדי הוראה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מדובר ב-1,200. לפי דעתי זה לא פרויקט הכי מורכב שמשרד החינוך עשה. הוא יודע לבצע פרויקטים מאוד מורכבים, ושיבחנו אתכם על פרויקטים שלכם. אני לא מבין למה דבר כזה נמשך כל כך הרבה זמן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם תורידו את הבירוקרטיה שאמרתי - הגננות ירוצו. גם לא יהיה להן לחץ במסה – סיימו הכול. הבעיה היא בבירוקרטיה של הגננות. אני מכיר גננת שאומרת לי: תשמע- - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מציע, אני רוצה להיות ענייני. לא חסרות העברות פה. את ההעברה שלכם אנחנו משאירים לסוף הדיון. אני מבקש עד אז לעשות את הבדיקות, ותגידו לנו לוחות זמנים – מתי אתם מסיימים פנייה יזומה לכל הבעלויות, מה קורה עם הנושא של הורדת הדרישה להוכחת ותק אלא אולי אפשר להסתפק בשלב ראשון בדוח של הביטוח הלאומי, ואז חברי הועדה יחליטו מה לעשות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני בטוח שאתם רוצים בדיוק כמונו שהאירוע הזה ייפתר, אפילו יותר. תבדקו מה ניתן לעשות, מה אתם יכולים לדווח לוועדה, ואז נקבל החלטה. בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
האם הם הביאו את חוות הדעת לחינוך הלא פורמלי למילוי הכספים כבר בשנת 21'? אמרנו? ארנו שייתנו לנו תשובה על זה תוך חודש.
משה שגיא
¶
חוות הדעת לקראת סיום. יש עוד נושאים אחד או שניים שאנחנו צריכים מול אגף התקציבים באוצר לוודא מה הנושא שיתוקצב. לדעתי זה ייסגר ביום-יומיים הקרובים. מוחמד כנראה יגיד שכנראה זה ייכנס לפנייה התקציבית הקרובה של המשרד שתוגש לוועדה - שבוע הבא, הזמנים של אגף תקציבים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי אגף מוסדות החינוך התורניים של הישיבות, מה שנקרא. יש שם מחסור בכוח אדם. פקידה אחת שעזבה לפני זמן מה – נראה לי שזה היה מהחשב הכללי, ועדיין לא החזירו אותה, ואחת שעכשיו יוצאת או יצאה וגם אותה רוצים לקחת. יש שם מחסור עצום בכוח אדם. מה אתם חושבים לעשות בעניין הזה? גם ככה זה מחמישה עובדים בשנה האחרונה שלקחו ועכשיו השניים האלה לאגף הזה? אסור וצריך לקחת מהאגף הזה את שני העובדים האלה. אני מבקש לבדוק מה קורה עם זה, האם אתם מתכננים להחזיר אותם כבר עכשיו – שימשיכו להיות שם, אפילו לא הוציאו את המכרז עליהם, ואחר ואחת רוצים למשוך לחשב הכללי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז עם החשכ"ל. כשיש לך עובד שלך, ולוקחים לך אותו, אתה נלחם. אז אני מבקש בעניין הזה שתבדוק מולם, אבל בנושא כוח האדם שנמצא אצלך, משאבי אנוש תבדוק – יש שם עוד עובדת שכרגע יצאה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
למיטב ידיעתך לגבי בתי הספר שאמרת שעבר חלק – גם שם כל מורה היתה צריכה לעבור אחורה לכל המוסדות שהיא עבדה בהם ולהביא אישורים או היו לך נתונים לגביהם?
משה שגיא
¶
יש בעלויות שיש להם בעלות על בתי הספר וגני ילדים. משום מה בתי ספר יודעים איך לדווח, אבל הם לא מדווחים. שואלים אותם – לא זה, לא זה. כשהתקשרנו לשאול למה, אין תשובות ברורות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אבל היו יכולים לדווח על גני הילדים? כל עשרים השנים האחרונות לא קיבלתם דיווח על גני הילדים.
משה שגיא
¶
חלק מהגננות מדווחות כך או כך, לא באופן מסודר. לכן כשבאנו עכשיו ליישם מאות בודדות של גננות לא מדווחות במסגרת תיקי עובדי הוראה. או עסקו בחינוך הרשמי או היו בבתי הספר וירדו לגני ילדים. היה תיק פתוח.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ברור לך שהבירוקרטיה הזאת תוקעת את תשפ"א שעליה סיכמנו שזה לא ימתין לדיווח אלא יהיה באופן משוער- - -
משה שגיא
¶
בנובמבר היינו צריכים לבצע את ההמרה, שכאשר יהיה דיווח מלא של הגננות, והגענו למצב שאין דיווח מלא של הגננות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
של תשפ"א זה לא היה אמור להיות לפי דיווח מלא, הדוח של הצוות הבין-משרדי שהצגת לנו שהתקבל היה שזה יהיה משוער. בתוך הדוח של הצוות. מתוך הדוח: יצורפו לאופק חדש גני הילדים. העלות הנורמטיבית לתקצוב על גני ילדים תעודכן ותיתוסף לרכיבי השכר תוספת אחוזית נורמטיבית המדמה בקירוב את תוספת השכר. במהלך שנת לימודים זו יבוצעו המהלכים הניהוליים לקראת תשפ"ב.
משה שגיא
¶
התשלום הזה יהיה כמקדמה. אמרתי את זה כמה פעמים בוועדה פה, והתשלום יעודכן לאחר חישוב הפרופיל המדויק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לחזק את ידיו. יש דברים - אני הקטן אולי אבל חולק עליו, אבל בנושא של להאיר את חברון דווקא ביום הראשון, לבוא לעיר האבות שהיא המעידה עלינו לדורי דורות של העם היהודי – אני מחזק את ידו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מחזק את ידו של הנשיא שהלך במקום של עיר האבות כסמל, ואני חושב שזו האמירה הטובה ביותר דווקא בחנוכה, שאנחנו מחפשים איפה להדליק את האור, שאור קטן ניצח את החושך, ומקווים שימשיך כך. אומרים שהנשיא מגיע למקום, בסוף הוא עובר לצד השני - אומרים על הנשיא ריבלין שהיה בימין ועבר לשמאל, אולי זה הגיע מהשמאל ועובר לימין. זה לא שמאל וימין. זה אדם באמונה שהוא מאמין, ואם הוא מאמין בזה אנחנו מחזקים את ידיו שדווקא בחברון עיר האבות, שימשיך ויחזק, ואנחנו מחזקים את תושבי חברון כל השנה שנמצאים שם ובכל מקום שנמצאים, עם ישראל שנמצא ומחזק בהתיישבויות – מחזקים את ידיו. תודה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
מאחר שחבר הכנסת אזולאי העלה את זה, אני חושב שההחלטה של הנשיא להגיע אתמול לחברון היא מבישה. היא מעוררת תחושת כבש. חברון היא עיר כבושה שמתנהל במשטר אפרטהייד מחליא עם פשעי מלחמה על בסיס יום-יומי.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אתה עלוב. תשתוק. גזען עלוב. תשתוק. יש שם משטר אפרטהייד מחליא שמנהל אותו צבא כיבוש ברוטלי ומתנחבלים ארוכים- - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני קובע את הגבול בוועדה שלי. אני מפסיק אותך. אין לי בעיה שתביע את עמדתך אבל אני מבקש לשמור על שפה נאותה ונורמלית. אני בטוח - יש לך מספיק אוצר מילים כדי להביע את עמדותיך בלי לבזות ולהשפיל אף אחד.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אני מקבל את פנייתך, מאחר שנעשתה בצורה אדיבה ומכובדת אבל מבקש שכאשר מישהו פונה אליי ואל חבריי על בסיס קבוע גם בוועדה הזאת כתומכי טרור, תגיד אותו דבר.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אמשיך. יש שם כיבוש אלים על-ידי צבא כיבוש ועל-ידי פולשים המכונים מתנחלים. זה שהנשיא הגיע לשם והדליק נר ונתן לגיטימציה לפשעים האלה זו בושה וחרפה, בעיקר שהוא הדליק את הנר עם קהל תומך- - -
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
בתקווה שזה יגיע לנשיא אני אומר – למגינת ליבי ובחרטה כבדה הצבעתי בעדו. הוא לא הנשיא שלי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני הצבעתי למרים פרץ, ואני גאה בנשיא שיש לנו היום, שקוראים לו בוז'י הרצוג, גאה בו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שלמה, כנראה בגלל הפנייה שלו הסירו את החנוכייה מעל קבר שמואל הנביא, כי דרשו הווקף. מי דרש – הם דורשים מנו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בושה וחרפה שבמדינה היהודית שלנו אנחנו לא יכולים להדליק נר חנוכה מעל קבר שמואל הנביא. איפה אנחנו חיים?
קרן ברק (הליכוד)
¶
צבא ההגנה לישראל הוא הצבא של כולנו. חיילינו הם הדבר הכי יקר שיש לנו, עופר. מה שקורה למדינה האהובה שלי זה ההפך. זה שנעשה כיבוש נגדי של אנשים שאתה מייצג אותם. זה המרצחים, והם אלה שמנסים לכבוש את הארץ מהצד השני. אם אנחנו מגיעים למצב אבסורד שבו אנו מברכים פעולה פשוטה ורגילה של נשיא מדינת ישראל, שהולך- - -
קרן ברק (הליכוד)
¶
אבותינו של העם היהודי, שבזכותם ניתנה לנו ארץ ישראל, שם קבורים אבותינו. אם הפעולה הפשוטה הזאת של נשיא מדינת ישראל, מדינת היהודים, הרגילה, שהולך למערת המכפלה ומדליק שם נר ראשון של חנוכה פתאום נראית גבורה גדולה, זו הבעיה שלנו. זה לגיטימי, זה אמור להיות בשגרה. זה דבר שאנחנו לא אמורים בכלל לברך עליו. כך אמור להיות נשיא מדינת ישראל. זה היה אמור להיות אירוע רגיל בשגרה. זה שיושב פה חבר כנסת אחד שמברך, והשני שמגנה - זו בעיה קשה מאוד.
קרן ברק (הליכוד)
¶
לשים את הדעת על הכיבוש הנגדי הזוחל שקורה פה במדינת ישראל שצר לי שאתה עופר, נותן לזה לגיטימציה ועוד קורא לחיילינו הטובים ביותר צבא כיבוש.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
מי שכובש הוא פושע מלחמה. גם אם תתהפכו אלף פעמים על הראש. לא יעזור לכם.
(חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מאולם הוועדה)
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה. אני אמנם מאוכזב מהביקור של הנשיא אבל לא מופתע. בכל זאת, הוא בא ממפלגת העבודה. זה אחת.
שתיים, שבעה מטר מהמקום בו היה הנשיא התבצע טבח על-ידי פושע נאלח בשם גולדשטיין, שהנשיא לא התייחס אליו אפילו בנאום שלו. היש דבר יותר חמור?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
תתבייש קצת. לא יזיק. לכן לעשות את זה דווקא על-ידי נשיא המדינה, כאשר הוא מוקף בתומכי גולדשטיין שעשו לו אנדרטה של זיכרון.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אף אחד לא תומך במעשה הטרור והנשיא לא הזכיר את מאורעות תרפ"ט שקרו בחברון. אז מה?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
הזכיר. הזכיר. האירוע היה מאוד סלקטיבי, לכן אני לא רוצה להרבות במילים. הביקור הזה הוא חטא היסטורי, ביקור במקום כבוש. חברון היא עיר תחת כיבוש, נקודה. היושב-ראש מכובדי חבר הכנסת קושניר, מותר לחברי כנסת להזכיר את הכיבוש ולהזכיר פשעי מלחמה. יש דברים שמוגדרים פשעי מלחמה על-פי דין.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
נעבור לנושא שני. הגענו לסיכום עם האוצר גם כאן בוועדה על לטפל בנושא של מחסור בבתי עם בישובים הערבים, מקום שמתאספים בו בעיקר כשאנשים מתים. פעם אחר פעם העליתי את הנושא, והגענו לסיכום עם אגף התקציבים, ואני רואה שהיום יש העברות תקציביות והסעיף הזה לא מופיע בהן. אפשר היה בישיבה הזאת להביא סעיף כזה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
21' מסתימת עוד מעט, וצריך להעביר ב-21', ודברים ב-22'. לכן אני מבקש את העזרה שלך כיושב-ראש הוועדה, כפי שהיה עושה היושב-ראש גפני, לקיים את ההבנה הזאת ולהביא בישיבה הבאה את ההעברה התקציבית הזו.
גאיה עפר
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברה של 2 מיליארד ו-207 מיליוני שקלים לצורך התמודדות משרד הבריאות עם נגיף הקורונה, וכן 12 מיליארד ו-687 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב.
התמודדות משרד הבריאות עם נגיף הקורונה כוללת צרכים, בהם רכש חיסונים, מימון דיגום ומעבדות לצורך בדיקות PCR לאנשים עם תסמינים, שיפויים לקופות חולים ותמיכה בבתי חולים, קטיעת שרשראות הדבקה באמצעות חקירות אפידמיולוגיות ומבצע חיסונים לאוכלוסייה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אם יש דברים שאת מסתירה, תגידי. שנה שעברה כל מה שנעשה עם המגבלות של הקורונה והכול היה פוליטי ובגלל שרוצים לשמור על ראש הממשלה. עכשיו הכול בסדר אז אולי היא מסתירה ולא שלמה עם הדברים.
גאיה עפר
¶
בזמן בניית התקציב היו צרכים מסוימים למערכת. מאז היה גל קורונה נוסף שהתחיל באוגוסט, ספטמבר, ובגינו נוספו צרכים למערכת הבריאות, הגל הרביעי, גל הדלתא.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מה היא קשורה? היא אגף תקציבים. מה היא קשורה? היא לא יודעת לענות על זה ולא הוגן לשאול אותה את זה. זה לא בסמכותה, מתי מחליטים לאשר חיסונים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אתה צודק, אבל זה דבר שאנחנו חברי הכנסת צריכים לזכור – שנה שעברה היה קץ הדמוקרטיה, נורא והיום, והיום עושים את כל המגבלות. ביקשו ממני בטלפון כשהייתי בדרך שאתמוך בנושא איכון הפלאפון. אמרתי שאני מסכים אם כל הקואליציה תתמוך.
גאיה עפר
¶
נושא רכש חיסונים מאושר בדרגת רמת ראש הממשלה. משרד הבריאות רק במהלך חודש אוגוסט או לקראת הגל הנוכחי הבין את הדעיכה ביעילות החיסון, לכן יצא למבצע חיסונים נוסף של חיסון ומנת דחף, הבוסטר. כמו כן חיסוני הילדים אושרו על-ידי ה-FDA רק לאחרונה. שני המבצעים האלה מתוקצבים בפנייה הזאת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
יש ריאגנדים ייחודיים שהיום משרד הבריאות מנהל משא ומתן לגבי הרכש שלהם ולא PCR שחדשה לחלוטין – זה נלקח בחשבון.
יואב הכט
¶
כן. כלל התקציב שנמצא בשינוי התקציבי המבוקש הוא תקציב מתוך קופסאות קורונה שהוקצו בשנת 2020 כבר, 2021, במהלך 2020. התקציב הזה יועד לקרן לערבויות להלוואות עסקים, ולא נוצל במלואו. התוכנית מסתיימת בסוף השנה הזו. לכן הוחלט לעשות את השינוי בייעוד ולהפנות את המשאבים לשימוש משרד הבריאות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
קודם כל אני רוצה לשאול את אגף התקציבים, איך אנו מעבירים עודפים משנת 2020, כשלא היה לנו בכלל תקציב בשנת 2020. כל פעם כשבאתם לפה שאלנו, ואני אישית שאלתי על העודפים. אמרתם: זה תקציב המשכי, אין תקציב, אין עודפים. ביקשנו להעביר מ-19' ל-20'. אמרתם שאי-אפשר להעביר. אחר כך כשביקשנו בתקציב של 21' אמרתם: אין מ-20'.
יואב הכט
¶
במסגרת תיקוני החקיקה שבוצעו פה בוועדה ונדונו בוועדה באוקטובר נדון גם הסעיף שבו הצענו לתקן את חוק יסוד התקציב, סעיף מס' 13, ולפיו ניתן יהיה להעביר את העודפים של תקציב 2019 לשנת 2020, והעודפים הללו ייראו כעודפים לצורך העברת עודפים בשנת 2021, זה נדון בהרחבה בדיונים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כשהיה פה החשב הכלי שאלנו את זה, ואמרתי, שאם אתם קוראים לזה שנת תקציב, תפסיקו לומר שלא היה תקציב ב-2021.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא אמרתי שהיה תקציב. אני אומר – אתם לא יכולים להעביר משנת 2020 ל-21' כשביקשנו פה בוועדה הזאת – בתקציב ההמשכי ביקשנו להשתמש עם העודפים של 19' ל-20'. אמרו: לא אפשרי. כששאלתי, אמרו לי: יעבירו מ-19' ל-21'. מתקציב תקציב זה בסדר. זה שעשיתם באמצע מישמיש להעביר ל-20' בתקציב המשכי זה לא נכון ולא ראוי כי גם לא השתמשתם בזה. עשיתם מדרגה לעבור. יש פה משהו לא נכון, ואני לא מבין איך נעשה הדבר הזה.
יואב הכט
¶
אשמח לתקן את הרושם. בהחלט נעשה שימוש בעודפים של 2019 ב-2020, בהגדלת המסגרת בסכום של גידול ההתחייבויות ב-2020. זה הוסדר גם בתיקון חקיקה שהוגש בחודש אוקטובר ונדון בוועדה.
יואב הכט
¶
תיקון החקיקה שאפשר את העברת עודפי 19' ל-2020 ואת העברת עודפי 2020 ל-2012 נידון באוקטובר השנה, 2021. בשנת 2020 נעשה שימוש בסכומים שמקורם בהתחייבויות שהועברו משנת 2019. הדבר הועבר בוועדה. המינוח לא היה אותו מינוח, אבל בהחלט נעשה שימוש בתקציב.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה אומר: לפני כחודש עשינו תיקוני חקיקה והשתמשנו בכסף הזה, כלומר בעודפים של 19' ל-20' בלא חקיקה, ובעצם בלא סמכות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני חושב שלא פספסתי דיון אחד בנושא התקציב בתקציב ההמשכי ב-20', 21', בדיוני ה'קורונה וכל מה שמסביב. אני זוכר ששאלתי על הנושא הזה לא פעם ולא פעמיים ולא היו מוכנים לדבר איתי. גם בשנת 2021 כשדיברנו על העודפים של 19' ל-20', אמרו: אין דבר שלא משתמשים. אתה מצהיר שהשתמשנו בעודפים של 19' ב-20', ואחר כך הבאנו תיקוני חקיקה. כלומר השתמשתם בעודפים בלא סמכות. הוא אמר את זה.
יואב הכט
¶
בוצעה הגדלה של הכספים הזמינים לשימוש בשנת 2020 כנגד העודפים של 19'. לא הועברו העודפים בגלל הסעיף בחוק שלא התיר זאת, אבל בהחלט נעשה שימוש בסכום, שהוא אותו סכום, וההתחייבויות שולמו במלואן. בשנת 2021 אפשרנו את העברת עודפי 19' ל-2020 ואפשרנו של הראייה של העודפים האלה כהגדלה של המסגרת של התוכנית המפורטת של 2020, תקציב המשכי. הוגשה תוכנית מפורטת לוועדת הכספים באוגוסט 2020 שבה הוצג אופן השימוש במסגרת התקציב של התקציב ההמשכי. נוסף לכך, הסכום ששווה את העודפים של 19' בתיקונים כמובן, ושנת 2021 הוסדר אופן ההעברה לשנת 2021 בלבד – לא לשנת 2020. זה לא היה צורך לשנות וגם אי-אפשר לשנות בדיעבד, כפי שאתה אומר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני לא מסכים עם זה. זה משחקי מילים, וזה בסדר, אבל כשהיינו פה עמדנו על אותם דברים ולא קיבלתי תשובות כאלה, ואמרו לי: אי-אפשר להשתמש בזה ככה. אני חושב שזה לא נכון ולא ראוי.
לגבי התקציב, מעבירים ממשרד הכלכלה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כמה נשאר בקרן הלוואות? אמרו שניצלו הכול, והיו צריכים להגדיל ואחר כך הקלו. כלומר מה שפה בוועדה אמרנו שקרן הלוואות מדינה לא משתמשים, ולא קיבלנו כמה נשאר וכמה יש. אולי עכשיו תחשוף בפנינו כמה כסף נוצל בערבות הראשונה שהמדינה נתנה באחוזים הנמוכים של ה-15% ולאחר מכן שעלה ל-60%, 90% - תלוי איך מסתכלים על זה – אני מבקש לדעת את הפירוט.
יואב הכט
¶
ככלל, המסגרת התקציבית - ויש להבחין בין המסגרת התקציבית שהיא מקור תקציבי לבין המסגרת הכוללת של הקרן, שהיא נמצאת ביחס מסוים להפרשה התקציבית. המסגרת התקציבית עבור הנושא הזה היתה 7.2 מיליארד ₪, מתוכו בוצעו עד סוף אוקטובר 3.4 מיליארד ₪.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אבל אם אתה נותן מכשלות בדרך כדי שלא ינצלו את הכסף, ובגלל זה העסקים עכשיו קורסים לגמרי, מתים, לא יכולים להחיות את עצמם כי השתמשת בפחות מחצי מהסכום?
קרן ברק (הליכוד)
¶
אנחנו רוצים שהכסף ילך לייעודו, כמו שנתנו אותו. אני לא מבינה איך אתה לוקח כסף ונותן אותו למשהו אחר לגמרי.
יואב הכט
¶
הבקשות שעמדו בתנאים מומשו – ונותר עודף. הוצע להשתמש בו עבור הצרכים המיידים של משרד הבריאות כי כנראה זרם הבקשות לא יוגדל ולא יהיה צורך בכל המסגרת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בדיונים שהיו בוועדה מעולם לא אישרנו 505 יותר, כלומר זה 100% יותר לרזרבה. בכל נושא. מה שקורה – אתה אומר – נתנו לזה שזה יהיה יותר, בתקווה שלא ישתמשו בזה. זרקתם לנו מספרים, אמרתם: אנחנו צריכים 7.4 מיליארד שקל להלוואה בערבות מדינה, 20 מיליארד שקל ל-X, 6.7 מיליארד בשביל עידוד תעסוקה. בסוף ירדנו רק ל-2.7, 2.2 לקחנו לפחת מואץ, כל דבר לקחנו וחילקנו. כלומר מההתחלה אמרתם: זרקנו לכם מספרים, כל מספר זוכה ועם זה תתמודדו. עכשיו אתם אומרים: קופת קורונה, אנחנו מעבירים מפה לשם, לא השתמשנו בזה. מי בסופו של דבר הספיד? האזרחים, בעלי העסקים, האנשים המסכנים.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אני רוצה לומר – בתקופת הקורונה ישבנו פה לילות וימים ואמרנו: איך אנחנו מצילים את העסקים מקריסה. הייתי ואז וגם היום – היום אתה שותף שלי לשדולה לעסקים קטנים ובינוניים והמאבקים שלנו היו איך אנו מצילים את המעסיקים. טרום הקורונה הסיפור לקבל הלוואות בערבות מדינה היה בלתי-אפשרי. עסק שרצה לקבל הלוואות בערבות מדינה שזה אומר שהוא לא צריך לשלם אחרי זה ריביות מטורפות, השימוש בכלי זה לפני הקורונה היה 2% לבעלי העסקים, כלומר 98% רצו להשתמש אבל לא יכלו כי היה כזה ספר שהיה צריך למלא אותו כדי לקבל את ההלוואות בערבות מדינה ולא לשלם את הריביות המטורפות שהבנקים דורשים.
ואז הגיע החשכ"ל רוני חזקיהו ונכנס לסיפור של הקורונה ואמר: איך אני מפשט את זה בתקופת הקורונה חוץ ממענקים? איך אנחנו עוזרים להם במתן הלוואות? והפך את הספר הזה לעמוד אחד פשוט שבו עסקים יוכלו לקבל את ההלוואות בערבות מדינה. ישבנו פה וראינו שעדיין חלק מהעסקים מתקשים לקבל את ההלוואות כי הם בסיכון גבוה, כי לא היו אולמות אירועים ולא היתה תיירות ולא היו מופעים. סביב זה לא היה ביגוד לחתונות, כלומר היו הרבה מאוד עסקים שהבנקים לא נתנו להם את ההלוואות, כי אמרו: הם בסיכון גבוה. באנו לוועדה ופתחנו עוד קרן לעסקים קטנים בסיכון גבוה. פתחנו קרן שלמה לערבות מדינה בסיכון גבוה כדי שהבנקים לא יוכלו לעצור אותם. וגם אז הם עצרו. לכן - אנחנו חיים את העסקים. רואים שהם מתמוטטים – יש עכשיו עוד הרבה בעיות של עובדים, ואין ספק שהקרן הזאת היה לה ביקוש מטורף. לא היה לה חוסר. בין ביקוש להיצע היה הרבה יותר ביקוש מהיצע. כלומר היה כשל בדרך שלהם.
קרן ברק (הליכוד)
¶
זה שרירותי, אלכס. זה שרירותי. הוא יכול לומר אני לא מאשר ומשאיר את הכסף בקופה. לכן אני רוצה לדעת כמה בקשות היו. אם נתת 3 מיליארד זה אומר שנתת 10% מהבקשות.
יואב הכט
¶
לגבי הנקודה הראשונה של חבר הכנסת אזולאי, כל ההערכות שנמסרו לוועדה ביחס לעלויות של תוכניות שונות במסגרת תוכנית הקורונה נעשו – היו ההערכות הכי טובות שלנו. יש חוסר ודאות מאוד גבוה גם עכשיו לגבי תוכניות חדשות בתחום הקורונה, כי הן חדשות ומכיוון שהתחלואה היא לא דבר אלא באה בגלים, ואנחנו לומדים להתנהל בה טוב יותר לפעמים, ודאי שהדבר היה נכון גם לפני שנה ושנה וחצי כשהתוכניות האלה תומחרו לראשונה, לא רק בגלל חוסר הוודאות לגבי התחלואה עצמה והתגובה של הציבור אליה אלא לגבי יכולת הכלכלה להתמודד ולהיערך מחדש נוכח התנאים. בסופו של דבר אנו רואים בכך תופעה ברוכה שהמסגרת לא נוצלה במלואה כי היא מעידה על תת ביקוש שנובע מכך שהכלכלה התאוששה והצמיחה מאוד גדולה במשק לעומת התחזית המקורית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה אומר שהמדיניות שלכם בפעם שעברה היתה מדיניות טובה, ויש צמיחה של הממשלה הקודמת? מקצועית אני שואל, אם זו היתה מדיניות טובה של האוצר.
היו"ר אלכס קושניר
¶
חלק מהדברים היו נכונים וטובים, אבל לא כולם. מקצועית אני אומר שהיו דברים טובים והיו דברים לא טובים. אני מציג את התמונה המלאה.
יואב הכט
¶
לא. יש שם חלק שחויב. מתוך הסכום הנותר אנחנו עוד לא יודעים בוודאות, ורוצים לאפשר לעסקים נוספים לגשת.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אתם יודעים כמה כסף חייבתם. יודעים כמה כסף הוצאתם. יודעים כמה כסף נשאר לכם וכמה אתם לוקחים מהתקנה. זה מתמטיקה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
בסוף שנה, אבל אני מדבר על עכשיו. אשאל אחרת – כמה כסף אתם משאירים לאותם עסקים שיצטרכו או ירצו לגשת לקרן ויהיו זכאים לקבל את ההלוואה? זו השאלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היושב בראש, לבנקים להם היתה שמורה ההכרעה האם לתת את ההלוואות או לא. גם לעסקים בסיכון גבוה. אלו שבאמת היו בסיכון ובאמת היו צריכים – להם לא נתנו. היו המון. אז פתחנו דף פייסבוק מול אגף תקציבים. נרשמו הרבה שהבנקים סירבו להם ניסינו לעזור להם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם אתה אומר שאתה מתחייב לזה, כלומר אתה צריך להשאיר לך בקופה. אם לא נשאר לך בקופה, 800 מיליון, ונשאר לך 200 מיליון – אתה עכשיו לוקח כסף – אגב, אנחנו עדיין לא נוגעים בווריאנט החדש, לא יודעים מה יהיה. המדיניות היא כרגע לא לסגור ולהמשיך במצב. אף אחד לא יודע, לא ראש הממשלה ולא שר הבריאות. אתה אומר: אולי ימשיכו להגיש בקשות ואנחנו נמצא את הדרך לתת להם. מה זה? אנחנו דואגים, ורוצים לדעת מה הדרך שתיתנו להם כשאין לכם כסף.
יואב הכט
¶
מסגרת תוכנית הקורונה מכילה הרבה מאוד תוכנוית שאנחנו לומדים כל חודש שעובר את קצב הביצוע שלהם ומטייבים את ההערכות שלנו לקצב הביצוע העתידי.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני חושב שאפשר להסתפק באמירה שלא יהיה מצב שמוגשת בקשה לקבלת הערבות והמבקש עומד בקריטריונים. יש פה התחייבות של משרד האוצר שהכסף ימומש. לגבי הקריטריונים – זה דיון אחר. זה לא פה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש עוד כמה שאלות, כי נושא ההעברה מאוד כבד. חבר הכנסת אופיר כץ לא יכול היה להגיע וביקש לדעת – יש מכשיר דה וינצ'י שנרכש מכספי תרומות בבית חולים נהריה, ועדיין משרד הבריאות לא מאשר להשתמש בו, הצלת חיים. הוא פנה גם בכתב, גם בוועדת הבריאות, ונראה לי שגם מפה היתה פנייה שלו ועדיין לא קיבל על זה תשובה.
הדבר הנוסף, בבית חולים ברזילי באשקלון – צנתורי מוח, אנחנו יודעים שבכל האזור אין, ויש שם המכשיר, הצנתר. מבקשים את הסיוע. משרד הבריאות עדיין לא מאשר את זה. חבר הכנסת אופיר כץ, שהפריפריה חשובה לו – כמובן שגם לי, ולכולנו חשובה הפריפריה. הצלת חיים, כשאנחנו מביאים להעברות תקציביות כאלה גדולות, דבר שלא עולה כסף – רק לאישורים, ועדיין הוא לא קיבל תשובה. נשמח לקבל תשובה שלכם.
אדוה קליין
¶
לשאלתך, גם אישור שימוש במכשירים וגם פרוצדורות שונות עוברות ועדות מסוימות עם כלל גורמי המקצוע, ומקבלים אישור של הגורם הרגולטורי. כפי שאתה אומר, אין פה תג מחיר אבל יש פה עניין מקצועי קליני שצריך לעבור. נבדוק לגבי דה וינצ'י.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אופיר כץ אומר לי באוזנייה שהוא קיבל את התשובה הזאת כבר מספר פעמים. מבקש תשובה אחרת – הוא לא מסתפק בה. לחתום על אישור זה עבר את הוועדות, זה הרבה זמן. זו תשובה שניתנה. יש תשובה חדשה שמספקת לאותם אלה שזקוקים למכשירים האלה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
האם יחתום או לא יחתום, בשביל להציל חיים? תשובות קיבלנו, תירוצים. אנחנו רוצים תשובה עד סוף הדיון, חתום, נשלח אליהם, אחרי כל הסאגה הזאת שהם עברו. לחולים האלה מגיע בתי חולים, רוצים לתת את השירות, ואיפה זה נמצא - בפריפריה. שם זה נמצא, לא במרכז הארץ, ולזה אנחנו רוצים לדעת שיש תשובה.
אדוה קליין
¶
המשרד דן בנושאים האלה, ותשובה תינתן, אבל גם השימוש במכשירים ופרוצדורות ו-וועדות רפואיות- - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו מדברים על בקשת העברה תקציבית שנוגעת לצורך של המדינה לרכוש חיסונים ולהיערך לווריאנט החדש שעלול להגיע.
יעל רון בן משה (כחול לבן)
¶
זה עוד לפני הווריאנט החדש. בוא נחכה כמה שעות, היא תחזור אלינו עם תשובות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אם תיכנסו לקובץ תראו שיש עוד בקשה של משרד הבריאות, נוספת, שנחזור אליהם כשנדבר על עודפי התקציב, ושם נוכל לשאול את כל השאלות. בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לשאול עוד כמה שאלות. אני נציג של עם ישראל והם שולחים לי עוד ועוד שאלות. לגבי הווריאנט החדש, יש עוד צורך לרכוש עוד חיסונים, אני מבין. החיסונים הבאים, האם יש לכם עבודה לפחות ראשונית – האם זה חיסונים עם מרכיב אחר? אנחנו עדיין לא יודעים אם זה עומד או לא עומד בסטנדרט, והאם אתם ערוכים תקציבית? כמה כסף הקציתם לחיסונים? כמה חיסונים הולכים להזמין?
לגבי הסיפור של חיסוני הילדים, יצאו בקמפיין עכשיו לגבי חיסוני הילדים. אני מבקש לדעת, כמה צפי של חיסוני ילדים במדינה אנו ערוכים? האם יש מספיק חיסונים גם לזה? כמה ילדים שאינם מחוסנים, שעברו את הנגיף, כרגע אמרו לא להתחסן – האם זה נכון או לא? אני לא שמעתי את זה אישית והייתי שמח לדעת את דעתכם, של מחלימים כלומר, שעברו את הקורונה.
אני מבקש לדעת לגבי בתי החולים הציבוריים שהם נמצאים מול משרד האוצר בהסכמים, ואני יודע שעדיין אין התקדמות, עד סוף השנה צריכים לקבל את ה-960 מיליון, איפה זה עומד מבחינת הדברים שהיו צריכים לצאת, הקשיים שנתנו להם – מבקש תשובות.
גאיה עפר
¶
לשאלה הראשונה, בנושא החיסונים, משרדי הבריאות וארגוני הבריאות בכל העולם בוחנים את העמידות של החיסונים החדשים לווריאנט החדש. אולי משרד הבריאות יוכל להרחיב, אבל זה לא מידע שאנחנו יודעים כרגע. אני ממשרד האוצר, אגף תקציבים.
אדוה קליין
¶
ברשותך אתייחס להיבטים התקציביים. לגבי עניין החיסונים והבחינה לגבי חיסוני ילדים – זה בבחינה מתמדת של גורמי המקצוע.
לעניין התקציבי, כמובן התקציב של החיסונים מנוהל, וגם הפנייה כאן עושה השלמה של עסקת חיסוני הילדים כך שיהיו מספיק. מדובר ב-500,000 שקל ועוד מיליארד ו-900,000 בהרשאה שזה אמור לתת מענה לחיסון ילדים מתחת לגיל 12.
דניאל פדון
¶
חלק מהכסף ישולם כשיגיעו חלק מהמשלוחים – לא כל המשלוחים מגיעים השנה. לכן חלק מהכסף יצא בשנים הבאות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
במידה של התפרצות של הווריאנט החדש אתם אומרים שיש לכם מענה כי אנחנו לא יודעים שהוא נותן את המענה. רק בתוך שבועיים עד חודש וחצי נוכל לדעת לפי מה שהמומחים אומרים, מה ההשפעות שלו.
דניאל פדון
¶
יש כרגע בדיקה שתיקח כמה שבועות, האם החיסון הנוכחי רלוונטי לנגיף החדש. זה נכון. לכן הנהנתי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, כולנו רוצים להתקדם בחיים. אף אחד לא רוצה להישאר במקום, אבל אנחנו שואלים, מקבלים תשובה. לא תירוצים – כאלה יש הרבה. אבל לפחות בתי החולים הציבוריים, תענו לי איפה זה עומד כרגע, סטטוס של ה-960 מיליון. אנחנו יודעים שעד תקופה מסוימת עבר 630 מיליון, ואחר כך נשאר עוד 330 ואמרו שיעבירו עד דצמבר אבל היתה צריכה להיות תחנת ביניים שתגיע ל-820 מיליון. תנו לנו את הנתונים שנראה אם אפשר להתקדם או אנחנו צריכים לראות מה קורה שם.
דניאל פדון
¶
תקצבנו את כל הסכום של ה-960 מיליון ₪ מבתי החולים הציבוריים. מתוכו הועברו מקדמות לחלק נרחב מהסכום. אנחנו עובדים על מבחני תמיכה אחרונים.
אדוה קליין
¶
גם הכסף הזה, כסף תמיכות לבתי חולים הציבוריים, אמור לקבל מענה גם בפנייה הזאת. חלק מהסעיפים, זה נמצא גם בדברי ההסבר - אמור לתת מענה גם לתמיכה. יש בדברי ההסבר סעיף 3, קופות חולים ובתי חולים. אנחנו נותנים מענה גם לתמיכות, גם להתאמות שהם עשו גם בתקופת הקורונה שזה חלק מהגירעונות שהציפו. עמידה לתו סגול- - -
אדוה קליין
¶
אעדכן בסכום, אבל ההשלמה של כלל הסכום אמורה להיות בזמן הקרוב. זה אמור להיות 100 מיליון ₪ לציבוריים שאמור להתקבל, היום.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם הוא אומר שקרוב ל-660 מיליון שולם, ועוד 100 מיליון ₪ זה 760, כלומר נשאר עוד 200 מיליון אז אתם כבר נמצאים בפיגור. זה לא היה אמור להגיע היום אלא לפני כן – תבדקי, אולי אני טועה, ואשמח שתתקני אותי פה בוועדה, ובדצמבר הייתם צריכים להיות אחרי הכול. לפי זה אני רוצה לדעת אם נמצא פה הכסף של דצמבר, שאתם צריכים להעביר אליו, ואם כן, כבר תעבירו. למה לחכות עד סוף דצמבר? שנאחר את זה ל-22'?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ההסכם המקורי היה לשלם את זה עד מאי-יוני, יצאו בשביתה וכולנו היינו עוד מהממשלה הקודמת וגם אני יצאתי נגד הממשלה הקודמת באש הציבורית והלכתי איתם לאוהלים. אני רוצה לדעת, מבחינת לוח הזמנים, לא עמדתם אז. הכול נעשה וצריך להעביר. אם את אומרת לי: בפנייה הזאת אנחנו מעבירים את כל הכסף לבתי החולים כלומר היום, ועוד יומיים דצמבר - יופי, לפחות השגנו משהו, בפנייה הזאת נגמר. כשאתם מעבירים היום את הכסף אתם מעבירים הכול. לפחות עם ישראל הרוויח, החולים הרוויחו, בתי החולים הרוויחו. שיש הכסף הזה. אם לא, תגידו מה הצפי של ההעברה הבאה וכמה היא.
אדוה קליין
¶
שוב – תזרימית, ישולם בדצמבר. אמור להגיע התשלום האחרון 100 מלש"ח ועוד 60 מלש"ח האחרונים לסיום התקצוב של ה-960, בהתאם להסכם.
דניאל פדון
¶
סך הכול תוקצבו 960 מיליון ₪, מורכבים מ-630 שהיו אמורים להיות מתוקצבים עד יוני ותוקצבו, ועוד 330 שתוקצבו עבור המחצית השנייה של השני – כל הסכום תוקצב. בהעברה הזאת אנחנו לא מעבירים לבתי חולים ציבוריים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני לא אמרתי – אדווה אמרה שיש בסעיף 3 בתי חולים ציבוריים. עכשיו אתה אומר שאין בהעברה הזאת. היא אמרה שיש, אתה אומר שאין. אני רוצה לדעת כמה כסף נשאר. אתה אומר 330 מיליון. אגב, פחות. אני מבקש לדעת מה-300 מיליון כמה חולק מיוני, לפי מה שאתה אומר, וכמה נשאר. כי אם 100 מיליון ועוד 60 עדיין יש 140 מיליון שעדיין לא שילמתם אותם. איפה זה נמצא?
דניאל פדון
¶
יש 960 סך הכול. כל הכסף מתוקצב בתקנות. אין שום דבר שמחכה לפניות. מה שמעכב כרגע זה מבחני תמיכה שאנחנו מוציאים. יש תהליך של ועדת תמיכות באישור של משרד המשפטים. אנחנו עובדים על זה לזרז את התהליך כמה שיותר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז לא תספיקו עד סוף דצמבר הכול - גם להעביר כסף, גם להוציא קול קורא, גם לעבור את משרד המשפטים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה מכיר טוב ממני את משרדי הממשלה. אני מכיר את הבירוקרטיה יותר טוב ממך. כשאתה אומר לי היום שאנחנו כמעט ב-1 בדצמבר ועדיין מבחני התמיכה לא עברו את כל הסאגה של משרד המשפטים, מינימום ייקח להם עוד שבוע. אני הכי קל שיש. אחר כך הערות, הלוך, חזור – צריך שלושה שבועות באוויר. תעשה קיצור - רק 10 ימים באוויר. בחיים לא תצליח שבתי החולים גם יגישו, גם תבדוק, הכול - עד סוף דצמבר. כלומר אתה מצהיר פה עכשיו: אנחנו לא הולכים לעמוד על ההסכם הזה.
דניאל פדון
¶
הם מוכנים. מתוך כל מבחני התמיכה יש למעלה מ-20 מבחני תמיכה שדרכם מחולקים כל הכספים. מתוך מבחני התמיכה יש שניים שעוד לא סיימו הערות ציבור.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הנושא של בתי חולים ציבוריים, אנחנו מדברים עליו יותר משנה. בוועדה הזאת זה עולה כמעט כל פעם. אתם באים לפה בלי לדעת את הדברים הבסיסיים שאתם צריכים לדעת. כמה מבחני תמיכה לא מוכנים? למה הם לא מוכנים? מה סכום התקצוב של אותם מבחני תמיכה? מה עם כל השאר? מה עם תשלומים? זה נשמע לי מריחה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
תעשו שיעורי בית. אני כרגע לא מצביע על זה. תחזרו אליי עוד היום עם התשובות ונצביע, אם התשובות יספקו, אבל בלי לספר לי את סיפורי העבר. אני רוצה להבין מה הסטטוס עכשיו – כמה מבחני תמיכה לא מוכנים, למה לא, מה המשמעות הכספית של זה ומה צפי של תשלומים של אותם מבחני תמיכה שכן אושרו. זה לא כזה מסובך. זה מידע שאתם יכולים להשיג תוך חמש דקות.
עודפי תקציב.
פנייה 1001
נטע בר זיו
¶
בית הנשיא, אגף תקציבים. ההעברה נועדה להעברת עודפים מחויבים לסעיף 01, בית הנשיא, בסך של 14 מיליון שקלים ו-316,000 ₪ להוצאה, 015101, נשיא המדינה. זו תוכנית שמתקצבת את כלל הוצאות בית הנשיא – שכר, תפעול שוטף, הוצאות אבטחה, טיסות לחו"ל ותמיכה ב- - - נשיאים לשעבר. העודף נוצר בגין התקשרויות- - - ופערים בין מועד ההתחייבות לבין התשלום- - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מ-19' ל-20' העודפים עברו? אולי שהם יבואו מוכנים לוועדה? אתם מביאים לפה סדרה ארוכה של עודפים. אני שואל, באיזה מקום הייתם צריכים עודפים ולא אושר בכנסת כי לא היה אישור תקציבי? מתי זה קרה?
היו"ר אלכס קושניר
¶
אנחנו כבר דנו בזה חצי שעה. ינון אזולאי שאל. לא מוכן שנחזור לזה. אני מבקש, לעניין הפנייה - אני שעה וחצי בדיון – לא התקדמתי צעד אחד. השאלות התיאורטיות נגמרו. דנים לגופן של הפניות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ההצבעה שלנו בעד זה מתנה לנשיא על חיזוק הציונות והיהדות בחברון במדינת ישראל. ואני לא מגיש רביזיה על זה – זה עוד מתנה. תראה כמה מתנות אנחנו נותנים לנשיא – שימשיך רק בדרך הזאת.
פנייה 04001
טל שחם
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2020 לשנת התקציב 21' בסך 976 אלפי ₪ בהוצאה לתוכניות התקציביות הבאות. סעיף 04 משרד ראש הממשלה מורכב מרשימה מאוד ארוכה של יחידות ומשרדים. אמנה אותם: יש משרד ראש הממשלה, מערך הגיור, ארכיון המדינה, מערך הסייבר הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית, משרד התפוצות, המשרד למודיעין, משרד ירושלים ומורשת, משרד ההתיישבות, משרד הדיגיטל הלאומי שהפך להיות מערך הדיגיטל הלאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציבות שירות המדינה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לשוויון חברתי, נתי"ב, משרד נגב וגליל.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו רואים כל כך הרבה משרדים תחת משרד ראש הממשלה. גם בקודמים – לא רק היום. לא הגיע הזמן שהם קיימים שנים – משרד פריפריה נגב גליל שעושה עבודה טובה – אני מכיר אותו. התקציב שלו גדל משנה לשנה, וכך צריך להיות. בסופו של דבר, גם הוא צריך להמשיך להיות שם, המשרד לשיתוף פעולה אזורי. למשל, שם יש אותו חשב, אותו יועץ משפטי, שני מנכ"לים. תנו הסבר – איך זה הולך? מצד אחד, שני מנכ"לים, חשב אחד, יועץ משפטי אחד. איך אתם מחלקים את זה ולמה לא פעם להפריד את המשרדים האלה, ולעשות אותם כגוף עצמאי, כמשרד עצמאי ולא צריך להיות תחת משרד ראש הממשלה?
טל שחם
¶
המבנה הארגוני של המשרדים והמטות שלהם נקבעות לפי כללים של נציבות שחרות המדינה, לפי מספר העובדים, היקף הפעילות, היקף התקציב והם קובעים איזה משרד מקבל חשבות נפרדת, לשכה משפטית נפרדת וכו'.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה מדבר על העודפים ועל המשרדים. אני מחפש, באיזה סעיף המשרד של סגן השר אביר קארה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל יש סגן שר של משרד הכלכלה שמנוהל במשרד הכלכלה. יש סגן השר לביטחון הפנים, שנמצא שסגן שר ביטחון הפנים, שם אני יכול להצביע איפה הסמכויות שלו ואיפה נמצא.
טל שחם
¶
0451. זה לא כתוב בדברי ההסבר כי שם מפורטות עשר התוכניות בעלות השינוי התקציבי הגבוה ביותר ובסעיף 04 יש מעל עשרים תוכניות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מקבל הרבה פניות ציבור. אני רוצה לדעת מה תחום האחריות שלהם – רוצה לשלוח להם את פניות הציבור. לכן איפה אני רואה מה תחום האחריות שלהם במשרד ובכמה מתוקצב.
אורעם שיימס
¶
שלום, בשנת 2020 היו בתקנה זו של 09 מספר יחידות ומשרדים חדשים שהוקמו. היה סגן השר פטין מולא, היו משרדי ממשלה שהוקמו- - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הוא היה בשיתוף פעולה אזורי, כך הוגדר תפקידו. אני יודע להצביע מה היה התקציב, לאן הלך, מ-09. הוא נתלה על משהו. ב-09 נכנס עכשיו סגן שר חדש. אני מבקש לדעת, מה תחום האחריות שלו למשרד? היה פטין מולא. תחום האחריות שלו היה בשיתוף פעולה אזורי. מה תחום האחריות של אביר קארה, בחור נמרץ שהגיע מהשולמנים? תן לי את תחום האחריות שלו ואת התקציב שעומד שם ספציפית על המשרד שלו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל הוא ב-2021. לא ב-2020. אתה מעביר משם למשרד הזה. כלומר במשרד הזה אתה צריך את הכסף. אז תאמר למה הכסף הולך. אמר לי שהוא יושב פה בכנסת.
אורעם שיימס
¶
יש לשכה גם במשרד הממשלה עבורו אבל העודפים האלה זה עבור- - - שנפתחו בין היתר לפטין מולא.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה יודע לענות ממה הוצאות התפעול מורכבות אצלו ספציפית? אני רוצה לדעת, אנחנו מדברים על המשרד, על התקנה הזאת. אני רוצה לדעת ב-2021, אביר קארה סגן השר. אני מבקש לדעת מה תחומי האחריות שלו, התקציב – כמה התקציב ספציפית על המשרד שלו ולאן מופנה התקציב, ממה מחולק – אבטחה, אבטחה, אבטחה. תבדוק. אולי אש"ל. אולי גם טיסות.
מתוך כל זה יש גם נושא – לא ראיתי - נושא של הטיסות, של ראש הממשלה. אתם מעבירים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לא משתלם יותר להפעיל – כשאני הולך לשכור רכב, אומרים לי: אם אתה שוכר אותו חודשי, יומי – עושים לך את האפשרויות. אנחנו יודעים שיש מטוס ראש הממשלה ששנוי במחלוקת מהעבר – אתם לא אמורים להיכנס למחלוקת הזאת. השאלה שלי אם היום לא עדיף להשתמש, אחרי שהעבירו את כל הכסף שנמצא, במקום להוציא עוד כסף – כי אנחנו יודעים שגם משרד ראש הממשלה החליפי, שגם נמצא בתקציב הזה, וגם על זה אשאל - האם לא נכון, ואחבר חלק מהשאלות – אני מבקש לדעת כל עלות של טיסה של ראש הממשלה החליפי, אומרים שעולה מיליון, מיליון וחצי, ואנשים שואלים: אולי כדאי להשמיש את המטוס, עם כל העלויות שהיו, כל עוד לא מצליחים למכור אותו, במקום שכל פעם שטס סגן הביטחון – לוקח מטוס, כל אחד טס במטוס כאילו אנחנו נמצאים בהשכרת רכב שנכנסים ולוקחים.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אם אפשר לדעת, מה זה במסגרת ההחלטה הוטל על מערך הגיור להרחיב את ההתקשרות עם ארגון צוהר להפעלת פרויקט שורשים לבירור יהדות? אני שואל מה זה הפרויקט הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
עודף מחויב זה כסף שלא הצליחו לממש אותו השנה, אבל הם מחויבים להוציא אותו קדימה. זה על אותו פרויקט.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אני יודע מה זה עודפים. אני שואל, מה זה במסגרת ההחלטה הוטל על מערך הגיור – מי החליט על זה, להרחיב את ההתקשרות עם ארגון צוהר להפעלת פרויקט שורשים לבירור יהדות? ההתקשרות נעשית במתווה של מיזם משותף. ומה זה העודפים האלה? זה לא התבצע ועכשיו אתם מבקשים עודפים.
אורעם שיימס
¶
למיטב ידיעתי, בשנת 2020 התקבל תקציב ייעודי עבור בירור יהדות ולכן ההתקשרות החלה בסוף שנה שעברה ולא יצא לפועל, לא שולמה כולה. לכן העודפים עברו לשנה הזאת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אין על זה פירוט. מי אחראי? מה ההיסטוריה של זה? הרי אנחנו קבענו נהלים. לא יכולים להביא דבר כזה בלי שאתם יודעים לתת תשובות. למה אני מרגיש דפוק עם העניין זה שהם לא באים עם תשובות?
היו"ר אלכס קושניר
¶
גם השאלות ששאלנו ולא קיבלנו תשובות – נחכה לתשובות. נקבל את התשובות. דיברנו על זה בדיון הקודם. עוד שאלות למשרד ראש הממשלה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
קודם שיענו על מה שיש.
לגבי המשרד החליפי, ראש הממשלה החליפי. אדוני היושב-ראש, אתה יכול לומר שאני שואל את זה גם על הקודם – ראש הממשלה החליפי, יש לו תקציב למשרד. כמה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מבקש לדעת כמה הפעם התקציב של משרד ראש הממשלה החליפי לעומת מה שהיה, וגם למה צריך משרד ראש ממשלה חליפי עם מנכ"ל וכו', כשיש שר חוץ במשרד.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ראש ממשלה רזרבי. אני מבקש לדעת, כמה כסף כרגע ומה היה התקציב לפני זה לעומת השנה. אם קיצצתם – מבורך. ולמה בכלל גם בעבר שאלתי וגם עכשיו – למה צריך מנכ"ל שם? כל הצוות נמצא ועובד כמשרד החוץ, נותנים את המענה, וכשטס, האם הוא טס במטוס של ראש ממשלה חליפי ומטוס של שר חוץ או רק מטוס של שר חוץ? זה סתם שאלה, אבל השאלות הקודמות – מבקש תשובות.
היו"ר אלכס קושניר
¶
נשאלו כאן שאלות על סגני השרים במשרד ראש הממשלה והשר שנמצא במשרד ראש הממשלה לגבי גובה ההוצאות ותחומי האחריות, נשאלה שאלה לגבי הוצאות הטיסה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
הם לא יכולים לענות למה. הם לא קובעי מדיניות. על זה אתה יכול לשאול במליאה את ראש הממשלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מקובל. ומבחינת הטיסות, עלויות? ומה העלות של כל טיסה כזאת? כשיוצא שר חוץ, האם הוא יוצא עם צוות של ראש ממשלה חליפי? או רק שר החוץ?
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לגבי סעיף 7, תוכנית 55109, פיצויים אישיים של 697,000 שקל בקשר לתביעות של תושבי- - - ברובם ניצולי שואה. אה, זה הסעיף הבא.
יונתן פלורסהיים
¶
הפנייה נוגעת למשרד האוצר, ונועדה להעביר עודפים מחויבים בסך 230 מיליון ₪ בתקציב ההוצאה של המשרד. ככלל, העודפים נובעים מהתקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות בעיקר להוצאות התפעול, מערכות המידע, שירותי ייעוץ הניתנים למשרד. מבחינת הוצאות תפעול, זה ברור לכול - שירותי אבטחה, שירותי הדרכה, רכש שוטף.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
את כל העודפים האלה כבר השתמשתם בהם ב-2021 ואתם באים עכשיו רק כחותמת גומי לוועדה או אתם הולכים להשתמש בזה מהיום והלאה בדצמבר בחודש שנשאר?
יונתן פלורסהיים
¶
כשנוצר עודף, יש ספק שאנחנו רוכשים ממנו – לצורך העניין, מסכים למשרד האוצר. יש לזה התחייבות חוזית. ברור שאתה משלם לו, כשהוא מספק לך את ההתקשרות.
יונתן פלורסהיים
¶
המדינה עומדת בהתחייבויות שלה כלפי ספקים, נותני שירותים, בעלי עסקים. זה נעשה באמצעות התקציב של 2021.
יונתן פלורסהיים
¶
לא נעשה שימוש בתקציב של העודפים, אבל ההזמנות שבגינן נוצרו העודפים, שולמו, כי זו ההתחייבות שלנו כלפי אותו ספק קטן או גדול.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אבל אי-אפשר לחזור כל הזמן על אותה שאלה. דיברו על עודפים, היה פה דיון מקצועי מעמיק מאוד של ינון אזולאי עם אגף התקציבים במשך 20 דקות הבוקר. על זה. השורה התחתונה היא שבגלל שהיה תקציב המשכי, היו צריכים להגדיל את המסגרת בפעם הקודמת כדי לעמוד בהתחייבויות של המדינה כלפי הספקים. עכשיו עושים העברה- --
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא, כי הם קיבלו את הכסף כי היתה התחייבות קודמת של הממשלה חתומה. המדינה עד כמה שאני יודע מחויבת לעמוד בחוזים שהיא חתומה עליהם.
היו"ר אלכס קושניר
¶
לא נכון. אעדכן אתכם – הנוהל אומר, החוק היבש, אומר שהעודפים, ברגע שהם מגיעים לוועדה, אם תוך שלושה שבועות הוועדה לא דנה בהם - הם מאושרים באופן אוטומטי. העודפים – לא הפניות התקציביות. אני לעומת זאת חושב שכדאי לקיים דיון, כפי שחבר הכנסת גפני עשה לפניי, שכדאי לדון בכל בקשה גם להעברת עודף תקציבי ולא רק לפניות התקציביות כדי לשקף את זה. כלומר אנחנו עושים פה פעולה תוספתית מעבר לנוהל. לכן שוב – כשמדובר בעודף מחויב, זה כסף שהמדינה כבר התחייבה אליו, לא מימשה את הכסף בשנה הקודמת, וכרגע צריכה לעשות פעולה חשבונאית כדי שיהיה לה כסף בתקציב כדי להעביר בשנה הבאה. זה הכול. אין פה שום חותמת גומי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אל"ף, אני רוצה לדעת באגף התקציבים, מה זה שירותי ייעוץ עבור האגף? על זה יש עודפים שלא העבירו אותם בזמן? מי זה הייעוץ הזה? אותו דבר אני שואל גם לגבי אגף החשב הכללי. מה זה הייעוץ והביקורת שעל זה יש עודפים? מיהם המייעצים האלה שעבורם צריך את העודף הזה?
אני רוצה לדעת, כמה כסף אנחנו משלמים דמי חבר לארגון ה-OECD שאתם מביאים את זה כאן גם בעודפים? קצת משונה. אותו דבר – מה ההתחייבויות לארגון הבון? סעיף 7, שאתם מדברים על הלשכה לפיצויים אישיים, שיש שם גם הנושא של פיצויים של ביטוח סוציאלי מרשויות של גרמניה? לא עשו את זה בזמן? למה אתם מביאים את זה עכשיו בעודף? אגב, אדוני היושב-ראש, מה שאמרת על העודפים זה נכון, אבל יש דברים שקצת צורמים. למה יש עודף?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
היה כמה חודשים שאפשר היה לבצע את זה על-ידי הממשלה הזאת. יש לי טענות גם על הממשלה הקודמת.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
יש אותו דבר ברשות החברות הממשלתיות. אתם מבקשים עודפים על בקרה, פיקוח וייעוץ. מה זה רשות החברות הממשלתיות? אתם צריכים לקחת עוד חברות חיצוניות שיעשו את זה? אני זוכר את רשות החברות הממשלתיות, שהיו מגיעים לפה, כלום אנשים רציניים. הם לא צריכים ייעוץ. חבל על הכסף הזה. הוקמה הרשות בשביל זה. הרי הממשלה ממנה אנשים לרשות הזאת. למה צריך את התוספות של פעילות בקרה, פיקוח וייעוץ? לא אשאל על הרכבים כי זה ייראה לא מקצועי, אז אני משאיר את השאלה שיש לי על הרכבים. מבקש תשובות.
דניאל פדון
¶
לעניין שירותי ייעוץ – ככלל, אגפי המשרד נעזרים בשירותי ייעוץ. זה יכול להיות ייעוץ של סקירות כלכליות, השוואות בין-לאומיות.
דניאל פדון
¶
אגף תקציבים מקבל ייעוץ על סקירות כלכליות, גם על השוואות בין-לאומיות – למשל, אנחנו רוצים לדעת מה המדיניות במדיניות מערביות לגבי צעד כזה או אחר, אז אנחנו נעזרים בחברות שיש להן היכולות לעשות את זה. אגף החשב הכללי נעזר בדברים דומים, במשרדי רואי חשבון שעושים ביקורת גם לחשבים וגם רשויות מקומיות, דברים כאלה. ככלל, השימוש בשירותי ייעוץ, וזה מתקשר לרשות החברות הממשלתיות – הוא דבר מקובל, במיוחד כאשר המומחיות בנושא הזה לא נמצאת אצל משרדי הממשלה, בטח ברשות החברות, שיש שם פעולות הרבה יותר מקצועיות שקשורות להנפקות ודברים כאלה.
לעניין ה-OECD, תענה אפרת תבור, תקציבנית במשרד.
אפרת תבור שני
¶
במסגרת החברות שלנו ב-OECD אנחנו משלמים בסביבות כ-13 מיליון שקלים דמי חבר. זה העלות השנתית. היא משולמת מדי שנה, פלוס מינוס. הסכום מחושב על-ידי ה-OECD לפי חלקה של כל מדינה בארגון. הדבר הזה נבדק על-ידי הכלכלנית הראשית מדי שנה, לראות את התשלום שאנחנו מחויבים בו. זה התשלום השנתי.
אפרת תבור שני
¶
12 שנה לפחות.
לגבי פיצויים אישיים, הם לא נובעים מחוסר תשלום לניצולי שואה חלילה. התוכנית של פיצויים אישיים היא אך ורק תפעול היחידה עצמה. הפיצויים מגיעים ישירות מגרמניה. זה רק הוצאות תפעול של המקום – אנשים, ניקיון, אבטחה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מוזר מאוד. דווקא הלשכה לפיצויים אישיים אין שום עודף בשום משרד אחר של ניקיון וכל הדברים האלה. דווקא אצלם?
משה גפני (יהדות התורה)
¶
למה הלשכה לפיצויים אישיים, למה היא שונה משאר משרדי הממשלה, ששם אין העודפים האלה?
אפרת תבור שני
¶
יש גם במשרד הראשי הוצאות תפעול. כשאתה עושה חוזה למשל עם חברת הניקיון שהוא מיוני עד יוני, מן הסתם- - -
היו"ר אלכס קושניר
¶
חבר הכנסת גפני, אתה יודע איך משרדי הממשלה מתנהלים, לא פחות טוב ממני. אתה יודע, כשהחוזה נחתם, גם אם זה רכש או הפעלת שירותים, למשל בחודש נובמבר – מעבירים עודף לשנה הבאה. זה קורה כל הזמן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי מינהל הרכב הממשלתי, אנחנו יודעים שבכנסת למשל עברו לליסינג. עזבו את הרכבים המשוריינים ומעבר לכך, אבל הרכבים של השרים בשוטף, וכל משרדי הממשלה שמחזיקים כל משרד מספר רכבים, האם לא יותר משתלם היום לעבור לחברות הליסינג מבחינת הבלאי, מבחינת התחזוקה החודשית?
דניאל פדון
¶
מדי כמה שנים אנחנו עושים בדיקה כלכלית, מנסים לראות האם זה כדאי. ככל שזה כדאי – ברור שנרצה לקדם. מהבדיקה האחרונה שזה נעשה, זה לא היה כדאי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי עודפים שנראה לי שיש – בוועדת כספים עבר נוהל תמיכות לעמותות בסך 100 מיליון ₪, שעבר בחודש אוגוסט, קורונה. אני מבקש לדעת כמה נוצל מתוכו, ומה שלא נוצל – מה עשיתם? כי אז היו הבנות שעשו עוד סיבוב, שמי שכבר זכה יוכל לזכות שוב בקול קורא בנוהל תמיכות שיצא. זה היה של משרד האוצר ולא של משרד אחר לפי החלטת של הוועדה, בחוק. לכן הייתי מבקש לדעת כמה עודפים נשארו מהתוכנית הזאת ולכמה חולק.
אפרת תבור שני
¶
הרוב חולק. נשארו משהו כמו 20 מיליון ₪, לדעתי. כרגע החלוקה שלהם הוקפאה, וזה חוזר לקופת המדינה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
למה אתם לא מוציאים שוב נוהל תמיכות? כי זה היה העניין – אמרנו שיישאר – יעשו עוד סיבוב ויתחלקו בזה, מי שצריך לזכות.
דניאל פדון
¶
לגבי הביצוע, הנתונים שיש לי פה על המחשב, אז מתוך ה-100 בוצעו עד כה כ-62 מיליון ₪. יש עוד כ-20 מיליון ₪, הארכת הבקשות הקיימות, שהן בבדיקות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זוכר מתי זה היה, פעם אחרונה שהם הגישו? אני אומר לך – מדברים על חצי שנה. בדיקות כאלה ועמותות שנפגעו בקורונה, אנחנו מדברים בסדר גודל של כשנה וחצי, עד שיבדקו ועד שיגישו אנחנו שנה וחצי בבדיקה שלכם על מספר עמותות של 20 מיליון סך הכול של חצי שנה. אני חושב שזה מוגזם, והשאלה מתי אתם יכולים לסיים עם זה ולתת לנו פה תאריך שאתם מסיימים עם הנוהל הזה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מבקש תשובה לגבי זה – מה הסטטוס של אותם מיליון שקל, כמה מומש, כמה נמצא בבדיקה, מה היתרה ומה מתכוונים לעשות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, כשאתה אומר שנשאר 20 מיליון ₪, אנחנו יודעים פחות או יותר שהעמותות שהגישו – זה הסכום. כלומר רק לומר להם כן או לא.
דניאל פדון
¶
מתוך 100 מיליון ₪ חולקו כ-60 מיליון. 40 נוספים צפויים להיות מחולקים עד תום השנה או בתחילת שנה הבאה.
אורעם שיימס
¶
לשאלה הראשונה, לגבי התקציב של סגן השר אביר קארה, סגן השר אביר קארה והשר אלי אבידר – אנחנו לא קובעים את האחריות שלהם, תחומי האחריות. לגבי התקציב, התקציב שלהם בשנת 22' עבור אלי אבידר יש 2 מיליון שקלים, עבור אביר אביר קארה יש 5 מיליון שקלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שר 2 מיליון? סגן שר – 5 מיליון? מה הפערים האלה? אלי אבידר יודע את זה? עכשיו הוא בזבז אותם בדובאי. באמת. 2 מיליון מול 5 מיליון? למה זה הולך? מה אתה עושה עם 5 מיליון? מה עושים עם 2 מיליון? תן לי את הפירוט של מה שעושים עם זה.
אורעם שיימס
¶
הפעילות עבור השר וגם עבור סגן שר זה עבור תפעול שוטף של המשרד, חשמל, מים, ארנונה, הוצאות אבטחה, הוצאות נסיעות לחו"ל ותקציב פעילות של סגן השר.
אורעם שיימס
¶
לא. במשרד ראש הממשלה. סגן השר אביר קארה – יש לו התקשרויות עם יועצים הרגולטורי, יש להם מגוון יועצים בתחומי רגולציה, הפחתת רגולציה והמהפכה הכלכלית- - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, יכול להיות שיעבירו אותו, אבל עם ישראל צריך לדעת את סגני השרים שלו, השרים שלו. כל אחד מאתנו וגם הם קמים בבוקר לראות איך מרצים את עם ישראל, איך יוצאים לעבוד למען עם ישראל. לא סתם פניתי ושאלתי על תחומי האחריות. אנשים שאלו אותי. זה השאלות היחידות שמצליחות להביך אותי – מה תחומי האחריות של סגן השר אביר קארה – אני מובך כששואלים אותי את זה. אני לא יודע לענות. גם אלי אבידר. זה לא תחומי אחריות שלך, לכן אני לא שואל על זה – אני מקבל. אני עבדתי במשרד ממשלתי כיועץ שר. אני יודע לשר יש מספר יועצים, יש פול של 90,000 ומשהו לחלוקת המשכורת כל חודש, ולסגן שר יש פחות. פה הפכתם את היוצרות – לקחתם את השר, הפכתם אותו ל-2 מיליון, ואביר קארה ל-5 מיליון. לא אכנס איתך, אם אלי אבידר שומע את זה עכשיו, אבל תן לי הסבר, למה השר 2 מיליון, ואני מתבייש לדבר על סכומים כאלה למשרד ממשלתי. לא הגיוני.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
בעקבות השאלה של חבר הכנסת אזולאי, אני רוצה לדעת האם נעשה הסכם קואליציוני שהיה צריך לדווח עליו לכנסת, שבעקבות ההסכם הקואליציוני מקבל סגן השר תקציב כזה עם כל המילים המפוצצות שנאמרו כאן.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה מבין ש-2 מיליון מול 5 מיליון של שר וסגן שר זה לא מובן. אם לך מובן, אדוני היושב-ראש – תעביר. שר 2 מיליון? פי שניים וחצי? יודע מה? שיא כל השיאים. אלא אם כן תגיד שהיה עניין, אלי אבידר לעשות לו את המוות – אני לא מתערב. זה דברים פנימיים של הממשלה. אבל תן לי הסבר.
אורעם שיימס
¶
התקציבים הם עבור תקציבי תפעול ועבור תקציבי פעילות. כשאנחנו קיבלנו את חלוקת התקציב עבור סגן השר אביר קארה יש בפניי ההתקשרויות שאמור לבצע אותם – יועץ תקשורת חיצוני, יועץ רגולציה וכלכלה חיצוני.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז איך הוא יודע מה הוא צריך? יש לו סכומים. לפי זה הוא מגיש את התוכנית שלו. הוא אומר שזה הדברים שאמורים לקרות. הוא יודע כמה צריך לקרות. כשאתה מכין תקציב אתה אומר: אני שם 100,000 שקל עבור זה – אני שואל, התקציב עבור יועץ אסטרטגי, יועץ כלכלה שם 100,000 שקל. אתה מדבר במיליונים?
אורעם שיימס
¶
הכספים האלה הגיעו מכספים קואליציוניים בפטור ממכרז עם צוהר. בית הדין הרבני, הוא מקבל- - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ההסכם הקואליציוני זה של 21', אם איני טועה. לא של 2020 כי אז התעקשו שאין הסכמים קואליציוניים.
אורעם שיימס
¶
עלות הפרויקט היא 2 מיליון שקלים, זה מיזם משותף – מיליון שקל מגיע מתוך מערך הגיור. לשאלתך חבר הכנסת גפני, לצוהר יש הידע והיכולת לעשות בירורים בכל העולם, ובתי הדין הרבני מקבלים את התשובות מצוהר.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
זאת תשובה מתחמקת על גבול הפלילי. מה זה פטור ממכרז? אנחנו לא יודעים שיש הרבה מאוד אנשים שמבינים בגיור? רק צוהר מבינים בגיור? רגע, הוא לוחש לך משהו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
למה שלא נכפה על בתי הדין הרבניים – תוסיפו להם תקציב, תאמין לי, הם יעשו גם את זה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
היועץ המשפטי אישר את הכסף הקואליציוני הזה? פה כשהיה עולה נושא של כסף קואליציוני, היה מתערב בעניין.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מבקש תשובה על כמה נושאים – למה פטור ממכרז? במסגרת איזה הסכמים קואליציוניים הדבר הזה אושר, והסכמים בין איזה מפלגה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
זה במסגרת למה פטור ממכרז. הם בטח הוגדרו כספק יחיד – יש הוכחה למה. בוא נראה את ההוכחה.
יובל צפריר
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2020 ל-2021 בסך 268,468 אלפי ₪ לתוכנית מס' 055203, רשות המיסים, ראשי. התוכנית משמשת- - -
יובל צפריר
¶
זה 9. טעות. דיווחנו את זה. התוכנית משמשת לפעילות השוטפת של הרשות. זה כולל את עלויות כוח האדם, מס הכנסה, יחידת הטכנולוגיה שע"מ והמכס. העודפים נוצרים – אחת, בגלל הוצאות שוטפות חוצות שנים. התקשרויות שמתחילות באמצע השנה ונמשכות מעבר לשנה הנוכחית. השוטפות הן בגין מבנה, שמירה, תחזוקה, דואר, פרסום וכדומה. שע"מ זו יחידת הטכנולוגיה עבור התחזוקה, התוכנה והחומרה שלה ועבור כוח האדם שפועל ביחידה.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
יש לכם פה הוצאות שכר – תפעול, ארנונה, חשמל. אתם מחזיקים הרבה כסף ברשות המיסים שלא מחזירים לאנשים?
היו"ר אלכס קושניר
¶
על זה יש לנו דיון ביום רביעי. רשות המיסים, תעדכני אותנו בבקשה בקצרה לגבי מערכת שע"מ – היתה תקלה. תוקנה?
שרלי אביבי
¶
אנחנו עושים פעולות – אל"ף, עושים תחקיר לברר למה זה קרה, ועושים פעולות כדי לוודא שהדברים לא יישנו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מבקש לדעת, ברשות המיסים, בקורונה הרבה דיברנו על כוח אדם, שחסר כוח אדם. פה אנו רואים מענה. בקורונה היה חסר לכם, ואולי עכשיו שוב. כמה כסף מפה אתם צריכים עבור כוח אדם בעודפים, והאם זה כולל – יש לכם מיקור חוץ?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בתקופת הקורונה היה חסר כוח אדם ברשות המיסים. האם אתם פה בעודפים יש לכם מכוח אדם עודפים או התקציב של כוח אדם? אם כן, מה התקציב ומה אתם עושים כדי שלא יחסר כוח האדם שכל הזמן נמצא? אנחנו יודעים שקורסים ואנחנו מעריכים את העבודה של רשות המיסים במיוחד בתקופת קורונה שעבדו ללא לאות, עם כל הביקורת שיש, ויש, אבל אתם רואים פה גם עודף מכוח אדם?
שרלי אביבי
¶
בתקופת הקורונה לאור המגבלות שהוטלו על רשות המיסים, כפי שהוטלו על כל המדינה, גם רשות המיסים היתה נתונה תחת המגבלות האלה. יחד עם זאת, הסטנו מתוך מצבת כוח האדם שלנו אנשים מתפקידים שונים ועברו לעבוד לטובת מענקי הקורונה כדי לתת שירות ותמיכה, שיהיו מיצוי זכות מלא לכל אלה שנדרשים לקבל מענקי קורונה. בנוסף, גייסנו במיקור חוץ חלק מהצוות שאנחנו לאט-לאט מפרישים אותו חזרה בהתאם לתנאים והדרישות של מענקי הקורונה, ושם הסטנו כמות מאוד נכבדת של מתכנתים כדי שיצליחו להקים בזמנים שנקבעו על-ידי הממשלה את המערכות התומכות במענקי הקורונה, היתה הסטת עובדים. היה גיוס מאוד מינורי.
שרלי אביבי
¶
מצבת כוח האדם של רשות המיסים בנויה מתקני כוח אדם של עובדי מדינה ונותני שירותים שהם מיקור חוץ. כל הכוח שלנו בנוי רובו מעובדי מדינה וגם מנותני שירותים שזה מיקור חוץ. מיקור החוץ בשע"מ עומד על קרוב לשליש.
יובל צפריר
¶
כך נהוג ביחידות IT בממשלה בכלל סוג המקצוע. צריך להבדיל בין עובדי רשות המיסים ליחידת IP. עובדי רשות המיסים – ולא תראה אותם פה בפניית עודפים - זה שכר. זה לא מה שדיברתי על כוח אדם. כוח אדם דיברתי על חברות כוח אדם שנותנות שירות לשע"מ.
ידידיה גרינוולד
¶
אני רפרנט פנים באגף פנים באוצר. פנייה על סך 100,088 אלפי ש"ח לפי החלוקה של תוכנית 062001 שזה - - - פעולות המשרד כ-62 מיליון שקלים. העודפים הם בעיקר בגלל התקשרויות חוצות שנה בתחומי היערכות לחירום, פרויקטים במערכות מידע, תפעול ואבטחה, תוכנית 062101 בחירות מוניציפליות ובחירות כלליות, יש עודפים- - -
ידידיה גרינוולד
¶
לא בכל הרשויות מתקיימות הבחירות באותה שנה. למשל, גם בשנה האחרונה היו בחירות. גם בבחירות הכלליות חלק מהכסף מועבר דרך משרד הפנים. יש תקצוב על דברים מסוימים.
ליאת פרוינד שפרן
¶
בבחירות לכנסת יש לנו מגוון תפקידים – רישום אוכלוסין, הפצת הודעות לבוחר, עוד דברים. זה מגיע עכשיו כי זה עודפים שנוצרו בשנת 2020.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי תוכנית 062201 ו002, העדות הלא יהודיות – אני רואה שהוצאות תפעול כולל התקשרויות שבגינן וכו' - במה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בתי עלמין – השיפוץ שלהם – יש לכם תקציב של קול קורא שכל שנה יוצא לבתי העלמין הלא יהודיים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
שזה קמצוץ. שיפוץ של בתי עלמין – בלא יהודי זה קמצוץ. כשנגיע ליהודי - אני לא יודע אם שם יש שיפוץ של בתי עלמין, זה קטסטרופה שלמה שם מה שהולך. רואים הריסות כל פעם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אין להם במקביל מועצות דתיות שיש תחתיהן בתי עלמין? מי מתחזק את בתי העלמין של העדות הלא יהודיות בתוך הרשויות? למשל בחיפה בית העלמין הנוצרי.
ידידיה גרינוולד
¶
במסגרת החלטה 550 של פיתוח כלכלי חברתי בחברה הערבית הוקצו עוד 30 מיליון לבתי עלמין וגם בהחלטה שעברה אתמול לפיתוח הישובים הדרוזים, גם עוד 24 מיליון.
היו"ר אלכס קושניר
¶
מעבר לאוכלוסייה הערבית והדרוזית – יש סתם אוכלוסייה לא יהודית בישראל. השאלה אם גם לזה יש קשר וצורך. מבקש לקבל על זה תשובה יותר מפורטת מכם בכתב.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
הדבר הזה צריך לקבל טיפול בסיסי במשרד הפנים, במיוחד אחרי שנת הקורונה, דובר שצריך שבכל בית עלמין יהיה חדר לרחיצת המתים. אין. זה לא קיים. לכן צריך לעשות את זה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
יש סכומים ייעודיים שהוקצו בהחלטות ממשלה, אנחנו מבקשים לקבל פירוט על זה בכתב, ואם נראה שהפירוט לא מספיק, נקיים דיון בוועדה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ברור. יש החלטת ממשלה. נראה מה זה אומר.
משרד הפנים, 06001. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
הבקשה אושרה.
אביה פרון
¶
הפנייה נועדה להעביר סכום של 527 מיליון ו-163,000 שקלים לסעיף 07, המשרד לביטחון פנים. הסעיף מאגד בתוכו הן את מטה המשרד והן את גופי ביטחון הפנים – את משטרת ישראל, את שירות בתי הסוהר ואת רשות הכבאות. העודפים מתחלקים שהמטה של המשרד זה 85 מיליון שקלים – רובו הולך לרשות לביטחון קהילתי, הפרויקטים שם. רשות כבאות והצלה – 130 מיליון שקלים, שירות בתי הסוהר – 130 מיליון שקלים, ומשטרת ישראל כ-185 מיליון שקלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ביקשנו בפעם שעברה שהיתם פה, לגבי שירות בתי הסוהר, אדוני היושב-ראש, שאלנו לגבי האסירים, כל הנושא של הטלפונים, ביקשנו לדעת את התמחור, וגם בקנטינות, מה התמחור. כשהיה פה סגן השר לביטחון הפנים. לא קיבלנו תשובה בעניין. הבטחתם תשובות. אני לא קיבלתי תשובה. אם הוועדה קיבלה - אשמח.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
פעם קודמת ביקשנו לדעת, מה עלות שיחת אסיר כשמתקשר מבית הכלא, וביקשנו לדעת מה המחירים של המוצרים שמוכרים בבתי הסוהר – קנטינות, משחת שיניים, חטיף, כל דבר אחר. הבטיחו שישלחו תשובה. לא קיבלתי.
מנשה רמזרקר
¶
שלום, אני מחטיבת התכנון. לאחרונה עשינו סקר לאור המון תלונות שעשינו לגבי מחירי השוק החופשי מול הקנטינה. הסקר הראה שהמחירים שלנו טיפה יותר זולים. אין לי פה הסקר. אני יכול לשלוח לך. בדקנו מוצרים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
בסעיף הזה, קשור גם לגבי תוכניות שיקומיות בתוך בתי הסוהר – האם יש ייעוד בסעיף הזה? אני מדברת על עודפים.
מנשה רמזרקר
¶
חלק מהעודפים הם כנגד תוכניות שביצענו בנובמבר ובדצמבר גם בעולם החינוך והשיקום של האסירים. אנחנו משלמים את הכסף הזה בשנה עוקבת על חודש נובמבר-דצמבר. חלק מהתקציב הוא גם עבור פעילות חינוך.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי)
¶
נוכל לראות מה התוכניות? כי מגיעות אליי הרבה בקשות ותלונות לגבי מה שקורה עם האסירים הערביים בתוך בתי הסוהר שאין מספיק תוכניות וגם לא בערבית, שיקומיות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי הכבאות, אנחנו יודעים שהציוד – ראינו כתבות ועלו פה תלונות בפעם שעברה על הציוד המיושן. האם לקראת 22' אתם הולכים לעשות דרמטי בכל הנושא של מטוסי הכיבוי שאמרו שיביאו מלבד המטוס היחיד שיש, או כל הנושא של ההצטיידות החדשה של מערך הכיבוי? יש שם הרבה דברים מיושנים. שאלה שנייה – הרי יש סיפור של נושא הזקנים שהגיע עד בית המשפט והיתה פסיקה. האם אתם ערוכים לרכוש מסכות שיהיו טובות גם לבעלי זקנים כמו שיש בשאר מדינות העולם כדוגמת ארצות הברית, שיוכלו גם בעלי זקנים להשתתף במערך הכיבוי ולא יצטרכו לגלח את זקנם?
ענבל איפרגן
¶
שלום, אני מהכבאות. לגבי ציוד מיושן – מהקמת הרשות הארצית אנו עובדים על ציודים. כל הזמן אנחנו מתגברים. זה גם חלק מהעודפים. חליפות, מנ"פים, כל הציוד חדשני ובטיחותי יותר לכבאים. זה מבחינת ציוד. אנו מתקדמים, אך יש תקציב מוגבל. אנחנו עושים מה שניתן במסגרת התקציב.
ענבל איפרגן
¶
יש דברים שיש לנו חוסרים כמו רכבי מיגון, רכבים מתיישנים. הסל מוגבל לצערי, אבל מה שאפשר לעשות, אנחנו נותנים סדר עדיפויות, לפי שנים, מה שיש צורך.
אביה פרון
¶
בשנת 22' תוקצבו בין 15 ל-20 מיליון שקל – אוכל לבדוק את המספר המדויק – לרכש רכבי כיבוי חדשים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
את אומרת מיליון או מיליון ו-500, ואתה אומר 20 מיליון שקל הקצבה, 40 רכבים. לא מסתדר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
היתה לא מזמן שריפה בדרך לירושלים, כמעט הגיעה עד עין כרם, וראינו חוסר של כוח אדם, ראינו את הכבאים שעשו עבודת קודש. שאפו. וקרסו. ראינו כבאים שקרסו שם. אנחנו מדברים פה על העודפים, על העברות. אני לא רואה שינוי דרמטי מבינת כוח אדם. גם כוח אדם מגיע לכבאים האלה. יש להם משפחות. אני לא מדבר על כאלה שצריכים טיפולים. אבל להגדיל את כוח האדם ואת ההיצע - לא צריך לגייס ממקומות אחרים כשאתה יודע שיש לך מקומות מועדים, לקחת מטוס, ולא צריך להביא ממקומות אחרים. שנהיה ערוכים מספיק. השאלה אם אין לכם במשרד לביטחון פנים סדרי עדיפויות לשים גם את הדבר הזה. כשמדברים על משרד הביטחון – כולנו זועקים – שם לא נוגעים, שם סותמים את הפה. גם במשרד לביטחון הפנים, כשאומרים: עושים עכשיו טיפול בחברה הערבית, וזה טוב, והקציבו לשם - ככה צריך לעבוד. צריך להביא עוד כסף לרשות הכבאות בשביל כוח אדם, לרכבים חדשים, לציוד חדש, מטוס. כל שנה מביאים את זה וכל שנה – שנים קודמות – אותו ציוד מיושן. אראה לכם את זה מפרוטוקולים של ועדת הפנים אחורה כשאבי מורי ז"ל יושב-ראש ועדת הפנים – אותו סיפור גם לגבי בתי הסוהר וגם בנושא הזה. השאלה מה עושים. זה שיש לכם עודפים מזה – זה הבושה הכי גדולה. היה צריך ששם יהיה 0 ולראות איך מגייסים לשנה הבאה.
אביה פרון
¶
נמצא פה נציג המשרד לגבי סדרי עדיפויות בתוך המשרד. שוב אציין – בשנת 21' הכבאות, לצורך גם שכר וגם לטובת רכש, קיבלה כ-80 מיליון שקלים עוד השנה. בשנה הבאה יש מעל 50 מיליון שקלים בנושא הרכש והקנייות. בתחום השכר, בתחום כוח אדם יש תוספת של כ-100 תקנים של לוחמים לרשות הכיבוי וההצלה.
אביה פרון
¶
מעבר לזה אפילו ברשות לכבאות עושים עכשיו תוכניות פרישה, שגם זה תוקצב, כדי שדור ותיק יוכל לצאת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אדרבא, מבורך, להגדיל. רק לגבי המסכות עם הזקנים – האם יש לכם תוכנית להביא גם לבעלי זקנים, יש גם מתנדבים בשירות האזרחי או מתגייסים בנושא של שירותי הכבאות. יש שם בעלי זקנים. יודעים שלא יכולים לקצץ את הזקן שלהם. האם יש לכם מענה גם כספית, גם לקלוט את האנשים האלה? ובעלי זקנים זה לאו דווקא מהציבור החרדי אלא בכלל. אנחנו רוצים לתת להם מענה כדי שיוכלו להשתלב גם בכבאות. יש לכם מענה לזה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בית המשפט אמר: אם אין לכם מענה – זה מה שצריך להיות. אני שואל אם אתם נערכים למענה. אני לא רוצה לשים אותך במקום של בית המשפט אלא במקום המקצועי. יש מענה בשאר המדינות. השאלה אם אנחנו יודעים להביא למדינת ישראל את המענה הזה לבעלי זקנים.
ענבל איפרגן
¶
אני מבחינה תקציבית, ואם תהיה מסכה כזאת וזה ייתן מענה, אין לי ספק שזה יתוקצב כמו כל ציוד אחר. ללא ספק.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
מה זה 6 אלפי ₪? תחבורה ציבורית, שי לחגים. זה עודפים? שי לחגים? נופש מבצעים לממשלתי?
היו"ר אלכס קושניר
¶
הבקשה אושרה.
יש רביזיה. אני מבקש תשובות לגבי מחירי קנטינה ומחירי שיחות הטלפון לוועדת הכספים.
היו"ר אלכס קושניר
¶
ככל שהבקשה תמולא, הרביזיה תוסר.
אנחנו נחזור לבוקר, למשרד הבריאות, כי זו העברה תקציבית שחשוב לאשר אותה. משרד הבריאות, בבקשה.
אדוה קליין
¶
מספר השלמות מהבוקר, גם בהיבט של בתי החולים הציבוריים וגם לגבי רשיונות ומכשירים. התייחסות לבתי החולים הציבוריים – שולמו עד כה 818 מיליון שקלים. נותר לתשלום 102 מיליון שקלים, שזה השלמה ל-960.
אדוה קליין
¶
ישולם עד 9 בדצמבר 96 מיליון שקלים. עד 16 בדצמבר יושלמו עוד 46 מיליון שקלים. בזה אנו מסיימים את ההתחייבות לגבי הסיכום התקציבי על סך 960 מיליון שקלים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
למה אתם לא יכולים להעביר ב-9 גם את של ה-16? אמרת שהיום מעבירים להם את הכסף הראשוני.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כלומר זה לא בעיה שעדיין לא יצא קול קורא לנוהל תמיכות, שלא יצא נוהל תמיכות. הכול נמצא, הכול יודעים. ב-16 בדצמבר אתם מגישים את הסופי. גמרתם איתם את השנה עם כל ה-960 מיליון ש"ח.
אדוה קליין
¶
נכון.
לגבי המכשירים והרשיונות, באופן כללי, הנושאים נדונו בוועדת הבריאות. העברנו התייחסות מפורטת ב-24 באוקטובר בכתב וגם יצא על-ידי רשת חטיבת הרפואה לכל אחד מבתי החולים. לגבי צנתורי מוח, ההגבלה במספר מרכזי השבץ של המוחי – אנחנו רוצים לא לגרום נזק בשל היעדרות מיומנויות. יש כרגע עניין של הכשרה ומיומנות. יש כרגע 30 רופאים בארץ שמוכשרים לזה. חשוב לעשות הבדל, לא כל אירוע של שבץ מסתיים בצנתור מוחי. כרגע יש ההגבלה הזאת שזה בעיקר בגלל היעדר מיומנויות.
אדוה קליין
¶
כרגע קיימת תוכנית לאומית שכוללת גם הקמה של יחידות לשבץ מוחי בכל בתי החולים, יחידות שיש בהן גם רופאים נוירולוגים. אבל אנחנו מתכננים עיבוי של המרכזים לשבץ מוחי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
והבטיחו לאופיר כץ תשובות. הוא לא קיבל, לכן הוא ביקש ממני. הסיפור הוא שהיה דבר כזה בבית חולים שהיה צריך את האישור לגבי הצנתור. זה חתימה. כל המכשור הרפואי נמצא בתקנות העם הישנות שפעם אחת צריך לעשות סדר אחת ולתמיד. הנושא שאת אומרת שיש תוכנית לכל בתי החולים – אל תחכו לכל בתי החולים. יש נהריה, דה וינצ'י שעדיין לא קיבל את האישור שלו, יש לכם בית חולים ברזילי שיש להם המכשיר – תתקדמו עם מה שיש. זה עולה להם הרבה כסף להפעיל את זה סתם. תנו את האישורים. הם ילדים מספיק גדולים להחליט מתי להפעיל את זה ומתי לא.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, אין דבר כזה. אל תגיד את זה אפילו. תאמר שאנחנו לא מסכימים לזה. אין דבר כזה שוועדת הכספים דוחה דברים, אומרת שיש ועדה אחרת. הם מבקשים מאתנו כסף - אנחנו מבקשים שהם יאשרו את זה.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אבל אתה יודע בדיוק כמוני שאנחנו מדברים על העברה מתוך קופסת קורונה, לא קשורה לתקציב 21' ו-22'. יש לנו עודפים של משרד הבריאות, ויש העברות תקציביות של משרד הבריאות. אנחנו נוכל לשאול אותם את השאלות הרלוונטיות ולקבל תשובות. היא עוד לא ענתה את התשובה על דה וינצ'י ועל הצנתור - תנו לה לסיים.
אדוה קליין
¶
מעבר לזה, היום אמור להתקיים דיון אצל המנכ"ל גם לעניין רשיונות וגם לעניין מכשירים יחד עם משרד האוצר. שוב - כלל התשובות יועברו גם לוועדה וגם לבתי החולים. זה באופן כללי.
לגבי דה וינצ'י, המשרדים פועלים למענה בנושא. שר הבריאות פועל בימים האלה לגבש תקנות להגדלת היחס של מספר המכשירים לנפש, שזה כן ייתן מענה באופן כללי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
אדוני היושב-ראש, התשובה היא שלילית. אני מכיר את ועדת הכספים. היא צריכה גם לדון בדברים האלה. אתם באים לפה לבקש כסף. אתם צריכים לדעת שאתם צריכים גם לשלם, הכוונה במה שהעלה חבר הכנסת אזולאי. זה פיקוח נפש. אותו דבר כמו עם ה-MRI ועם דברים אחרים. היום זה נכנס למסלול. כשליצמן היה שר הבריאות אישרו את ה-MRI בעוד הרבה מקומות, גם בפריפריה. זה לא בסדר שאתם לא מאשרים את זה. לא לאשר ולשלוח את זה לוועדת הבריאות זה לשלוח את זה לוועדה שאין לה כוח. כאן יש כוח. אני הייתי יותר מתעקש על זה.
אדוני היושב-ראש, אצביע בעד ההעברה הזאת. אני חושב שזו העברה של פיקוח נפש. אבל אני לפני שנה היה אותו דבר. היו בעיות קשות של הקורונה. לא היו עוד חיסונים, וכולנו פחדנו מקבלי ההחלטות, מה הולך לקרות. ואז היתה התקפה נגד הממשלה הקודמת, שהכול פוליטי ועושים סגרים ואיכונים של הפלאפונים. קץ הדמוקרטיה- - -
משה גפני (יהדות התורה)
¶
כל הדברים האלה נאמרו. הכול נאמר, עם כל מיני דברים שפוגעים בכלכלה. היום ב"ה יש חיסונים, יש התמודדות. הממשלה הזאת עושה הגבלות והתקשורת שותקת. פשוט. מדינה שמאבדת את הצפון. אני מחכה ליום שיעלה יאיר לפיד כאן – אני כבר לא מדבר על אחרים – שיבקש סליחה. על מה אמרת פוליטי, שאני נתתי יד להחלטות הממשלה שצריך לעשות פעולות, אחרת אנחנו לא יודעים לאן היינו מגיעים?
עכשיו באים עם הקורונה. לגבי האיכונים – האופוזיציה כולנו נצביע בעד האיכונים. לא כי אנו חושבים שזה משוש חיינו. זה היה בעבר, ואנחנו חושבים שיש לעשות כן גם היום, ובתנאי אחד – שהקואליציה תדע להביא את כולם. אם הקואליציה תביא את כולם – אנחנו האופוזיציה נצביע בעד.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי האישורים, אם אפשר לבקש שעד שתבוא ההעברה הבאה שיבינו שצריכים להביא את האישורים של בתי החולים. זה רק אישור.
היו"ר אלכס קושניר
¶
אני מעדיף לנצח את זה בצורה שונה. אני לא נכנס לשיקולים רפואיים ולשיקולי כוח אדם ומומחיות. את זה נאשר, נצביע עכשיו. יש להם הודעה תקציבית, 24003. נגיע לזה איכשהו בשבוע הבא. עד אז את אומרת לי ששר הבריאות אמור לגבש את התקנות להגדלת היחס במספר מכשירים לנפש בנושא של מכשיר דה וינצ'י - אנחנו רוצים לדעת, וגם אותה תוכנית לאומית שאתם דנים בה – נשמח בוועדה לקבל את הפירוט של התוכנית. יש תוכנית, זה אומר שיש לה פירוט. אני לא רוצה שתעשו לי הרצאה של עשר שעות אבל לעדכן את הוועדה איפה הדברים עומדים. אני מצביע על הפנייה, 2 עד 4 של משרד הבריאות. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב גדול
הבקשה אושרה.