פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



47
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
30/12/2021



מושב שני



פרוטוקול מס' 20
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום חמישי, כ"ו בטבת התשפ"ב (30 בדצמבר 2021), שעה 11:30

ביקור הוועדה בכלא גבעון

חברי הוועדה: אבתיסאם מראענה – היו"ר

יוסף אדלשטיין - מנהל מינהל אכיפה, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אילן שמש - סגן מנהל אגף חינוך ונוער בסיכון, משרד החינוך

הילה טנא-גלעד - ממונה זכויות אדם, משרד המשפטים

דינה דומיניץ - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

סיגלית זהר - עו"ד, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

תמר להבי - מנהלת תחום, משרד הרווחה והביטחון הקהילתי

שלמה כהן - שרות בתי הסוהר

אורית רבינוביץ' - קצינת אסירים מחוז מרכז, שב"ס

סג"ד אמל טאפש - מפקד בית סוהר גבעון

שלי גינת - ראש תחום עבודה סוציאלית, בית סוהר גבעון

אתי ישי - בית סוהר גבעון

דניס לברושקו - קצין כליאה, בית סוהר גבעון

יהושע ורוזניגר - בית סוהר גבעון

אילנית צברי - מנהלת המרפאה, בית סוהר גבעון

אלכסנדרה רוט גנור - מנהלת קו חם, המוקד לפליטים ומהגרים

רון אובוז - עו"ד שותף במשרד אובוז בורלא ושות'

שני נקש

מיכל דיבנר כרמל

סמדר לביא, חבר תרגומים



ביקור הוועדה בכלא גבעון

בוקר טוב לכולם. אני מברך על הביקור שלכם, אהלן וסהלן לוועדה, קצינת האסירים המחוזית, אורית, שלמה מהמשרד לבט"פ, חברת הכנסת אבתיסאם. שוב פעם אני מברך, שמי אמל טאפש, אני מפקד מתקן גבעון כשמונה חודשים.

לפני שנתחיל בסקירה כמה מילים. אני רוצה לציין את הממשק המאוד חיובי בין שירות בתי הסוהר במתקן גבעון לרשות ההגירה, למשרד הפנים, למשרד המשפטים, אנחנו בממשק מאוד חיובי איתם בכל מה שקשור לשוהים, לשוהות, לזרים, וזה תהליך שמתחיל בהגירה, מגיע לבית הסוהר, לפתחי פה, כולל משרד הפנים ומשרד המשפטים, אנחנו נפגשים ומסונכרנים בעבודה מאוד משותפת בינינו, בסוף, שאותו אדם, שוהֶה או שוהָה, יקבל את הטיפול המקצועי הערכי ובמיוחד האנושי.

ציינתי בפני יושבת ראש הוועדה שמדובר באוכלוסייה חלשה, אין להם משפחות פה, אני מבחינתי יחד עם כל הסגל שלי מבהיר להם שאנחנו המשפחה שלהם. יש פה חוק במדינה, הם עוכבו פה עד לגירושם והטסתם, בפרק הזמן הזה אנחנו המשפחה שלהם. אנחנו נעשה את הכול כדי שניתן את התנאים האנושיים על פי חוק ושהם יקבלו את מרב הטיפול והיחס.

אני אתן שתי דוגמאות. בכל שבוע אני מסייר בכלא, תא תא, נפגש עם כולם, אין שבוע שאני מפספס אסיר או תא. אם יש תא או אסיר שלא היו אני משלים את הסיור שלי למחרת, על מנת שאני אפגוש את כולם, אני אשמע את כולם ואני אתן את המענה. באחד מהסיורים שהיה לפני שבועיים שוהה באגף 1, הוא אומר לי, יש חלק גדול מהם שמדברים את השפה, הוא אומר לי: המפקד, קשה לי לראות בקריאה, כשפניתי לצוות שנשיג משקפיים, עד שנשיג משקפיים והוא ימלא טפסים ובקשה, באותו יום הוא קיבל על חשבון הסגל משקפיים. כי אני משפחה. כנ"ל השוהות באגף שביקשו מגבות יותר גדולות למקלחת, הן שוהות נשים, תוך יום אספנו מכלל סגל היחידה, מהכסף שלנו, הלכנו קנינו מגבות גדולות. אתם תראו את זה בשטח, בתוך האגף, שהם קיבלו את זה.

מהמקום הזה ההרכב האנושי, כמובן בשילוב המקצועיות, אנחנו מייצגים ארגון, יש פקודות ויש נהלים ואנחנו עובדים על פי הפקודות והנהלים. זה כפתיח, נעבור למצגת.

לפני שנעבור למצגת, ברשותך, אנחנו מקיימים פה גם דיון של הוועדה של עובדות ועובדים זרים, היום הוא בהחלט יום חשוב עבור הוועדה, גם המשתתפות והמשתתפים. הסיור שלנו בכלא גבעון הוא סיור מהותי כי קודם כל זה חלק מהתפקיד שלנו בוועדה, להבין ולצלול לעומק על מנת לקבל תמונת מצב לתוך הקצה שמגיעות ומגיעים אליו שוהים בלתי חוקיים או ילדיהם של עובדים זרים. המתקן הזה הוא מבחינתנו הזדמנות להציץ פנימה.

אני רוצה להגיד באופן מאוד ברור, אני יודעת שהמעמד שלנו כוועדה וגם כגוף מפקח על משרדי ממשלה ורשויות, שתראה בביקור הזה סוג של שותפות בינינו, אולי האינטרסים שלנו לפעמים לא משותפים, כי אנחנו רואות ורואים דברים לפעמים אחרת, מתוקף תפקידי ותפקידנו, וגם אתה עושה את העבודה שלך, בהחלט עבודה מצוינת, אבל צריך לקחת בחשבון שיש לנו הרבה שאלות. משתתפים איתנו כאן גם ארגונים, משרדי ממשלה, משרד הרווחה, ואנחנו נשמח גם לאפשר להם לשאול שאלות.

מאוד חשוב לי בדיון הזה, שאנחנו מקיימות אותו גם בשביל הפרוטוקול כדיון ועדה, שהשאלות כן יישאלו, התשובות אולי לפעמים אינן או הן לא קיימות, או קיימות אבל לא, כן, יש הסתייגות, אבל בואו נכיל את הסיטואציה ואת השאלות ונבין אותן ביחד. כמובן זה לא המפגש האחרון שיהיה בינינו ואנחנו ננסה קודם כל לשמור על כל בן אדם, להבטיח את הזכויות שלו ושלה, של מי שמגיע לכלא, גם כשהם עשו את הדבר הכי נורא אנחנו יודעים שמאחורי הדבר הזה עומדות זכויות של אסירות ואסירים, בני אדם, ותפקידנו לשמור עליהם, להבטיח את הזכויות שלהם ולא להפר אותם.

זה היה לי מאוד חשוב להגיד. כל מי שירצה זכות דיבור, כמובן אחרי שמנהל הכלא, אדון אמל, יגיד את דבריו ויציג את המצגת אז נפתח גם את הדיון לשאלות. וזהו, שיהיה לנו בהצלחה, ואל תפחד ממני.

לא, חס וחלילה, אני הכי קרוב אלייך.

שבאתי, קפצתי עליך.

הכול בסדר. אגב, את לא מפחידה, נעים להיות בקרבתך.

אני קצת. לא, המפגש הזה, כל אחד ירצה להוכיח וואו, איזה כוח יש לו, אכן לך יש כוח, לי יש כוח, השאלה איך אנחנו מביאים את שני הכוחות האלה והופכים את המקום הזה שאנחנו חיים בו למקום הרבה יותר טוב ממה שהוא כרגע, כי כרגע הוא לא משהו מהמם, לא בגללך, אתה בסדר.

חשוב רק להגיד, בשביל הפרוטוקול, כל מי ששואלת שאלה ושואל שאלה, שיציג את עצמו לפרוטוקול ושיהיה לנו יום יפה ומוצלח.

אוקיי, היושבת ראש, חברת הכנסת אבתיסאם הנכבדה, הרימה לי להנחתה. אני רוצה לציין שאני יחד עם כל הסגל שלנו פה עושים עבודת קודש, לא בשביל אף אחד, לא בשביל למצוא חן בעיני אף אחד, אנחנו עושים מתוך מסירות, נחישות. אתם היום פה יוצאים, מחר, מחרתיים ושבוע הבא אנחנו פה יחד עם הסגל והזרים, השוהים והשוהות. אני אומר לסגל שלי, זה דרך, אם אני צריך לעבוד טוב ומקצועי בשביל לרצות אנשים למעלה, זו לא המטרה ולא הדרך, הדרך שלנו, כמו שציינתי בפתיח, זו הדרך שלנו בגבעון, אנחנו עובדים מקצועי, אנחנו עובדים ערכי ואנחנו עובדים אנושי, כי כמו שציינתי, אין להם משפחות ואנחנו המשפחה שלהם פה.

אגב, במצגת תראו עכשיו שיש לנו גם עוד אוכלוסייה ביחידה, גם שפוטים וגם עצורים, אבל אני גאה בסגל גבעון שעושה עבודת קודש פה, כולל כל הסגל שהוא במגע פיזי יום יומי, 24/7, הם האוכלוסייה החלשה הזאת והם מטפלים בהם במסירות רבה וזה נותן לי כמפקד גאווה.

בשנת 2004, על רקע העלייה במספר האסירים ומצוקת מקומות כליאה נפתח בית הסוהר גבעון. שם בית הסוהר נלקח מספר יהושע פרק י', פסוק י"ב, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון. בגלל הסמיכות של המתקן לבית סוהר איילון זה השם של בית הסוהר גבעון.

במהלך השנים בית הסוהר שינה את ייעודו לפי צרכי הארגון. בשנת 2008 נפתחו פה אגפים לקליטת שוהים זרים המיועדים לגירוש, גברים, נשים, קטינים וקטינות, כמובן רגישות מיוחדת ניתנה להחזקת הקטינים ובשביל זה נפתח גם חדר משפחות וכיתות גנון ונבנו גם פינות וחדרי משחקים, ואתם תראו את זה בשטח.

כיום המתקן מאכלס מגוון אוכלוסיות, כמו שציינתי, יש זרים, יש זרות, אין לנו, ציינתי בפני יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת אבתיסאם, שמשנת 2019 לא קלטנו פה קטינים והסיבה היא נגיף הקורונה שנכנס למדינה. יש לנו עצורים, אגף 5 הוא עצורים עד החלטה אחרת, עצורים שמנהלים את התיק שלהם ואת המשפט שלהם בבתי משפט השלום ולא מחוזי. יש לנו אגף 3, שיש בו אסירים שפוטים, אבל אסירים שיתרת המאסר שלהם עד ארבע שנים. בדרך כלל האגף הזה משמש את המתקן כאסירי עבודה. אתם תראו אותם בחוץ, בשטח הציבורי, הם מנקים, הם מביאים אוכל, הם מטפלים בבית הסוהר בחדר האוכל ובתחזוקה של בית הסוהר. רוב האסירים שם, כמו שציינתי, הם עד ארבע שנים.

אחרי ארבע שנים מה קורה?

אחרי ארבע שנים הם משתחררים.

הם נכלאים פה ארבע שנים וארבע שנים נגמר - - -

יתרת המאסר היא ארבע שנים. אני לא קולט פה אסיר שנשפט לארבע שנים, יתרת המאסר. יש לי פה אסירים ששפוטים ל-18 שנים, הם שהו במאסר, נשארו להם ארבע שנים ואני יכול לקלוט אותם לארבע השנים האחרונות.

סוף ריצוי המאסר.

מבחינה אג"מית, מבחינת כללי הביטחון, יש מדרג איזה בית סוהר יכול לקלוט איזה עבירות ואיזה אורך מאסר. זה מה שהמפקד מנסה להסביר. בית סוהר גבעון, על בסיס תנאי השטח וכמו שגורמי הביטחון החליטו יכול עד ארבע שנות מאסר יתרה, או ארבע שנות מאסר שבגינם הוא נשפט.

אז כלומר מי שרצח בכלא איילון הוא נמצא שם 18 שנים, פתאום אין מקום, צריך להכניס מישהו אחר, מביאים אותו לגבעון.

לא פתאום, יש ועדה, זה מסודר.

מאסר עולם שרצח והוקצב לו תאריך ונשארו לו ארבע שנים והוא בסבב חופשות, הוא יוצא לחופשות הביתה, יכול להיות בגבעון.

באגף ייעודי לאסירים שפוטים.

כמה אסירים נמצאים כאן?

בשקף הבא את תראי את הכול. אני אחזור על המשפט האחרון, גבעון פועל למען שיקום האסירים, הוצאתם חזרה לחברה בצורה הראויה לכך מתוך תחושת שליחות.

משקמים אותם ומוציאים אותם לחברה? אנחנו מדברות ומדברים על שוהים זרים?

לא, אני מדבר פה בקטע של שיקום ולהחזיר אותם לחברה זה באגף העצורים ואגף השפוטים שנמצאים פה. השוהים פה הם לא בקטגוריה של לבנות להם דרך לשיקום, כי אני יכול לקלוט אותם היום, יום חמישי, והטיסה שלהם ביום ראשון בשעה 12 בלילה. הם פה רק מעבירים ארבעה ימים וטסים.

הבנתי, עכשיו אתה מדבר איתי על שיקום ויציאה לחברה, אוקיי. מתי נגיע לענייננו?

נגיע. תקן הכליאה בגבעון הוא 276 אסירים, עצורים ושוהים שהם עומדים בשטח המחיה של החלטת בג"צ של שלושה מטרים, ואני אגיע לארבעה וחצי מטרים, זה התקן. אין לי את המספר הזה, נכון להיום בבוקר הספירה שלי 213, אבל זה תקן הכליאה שלי שהוא 276.

כמו שציינתי, מספר שתיים זה רמת ביטחון בינוני. בשירות בתי הסוהר יש שתי רמות אבטחה, רמה בינונית, יש חלק מבתי הסוהר שהם ברמה בינונית, גבעון, מעשיהו, חרמון, צלמון. זה חלק מבתי הסוהר בשב"ס שהם ברמה בינונית. ויש רמה מרבית, הרמה המרבית זה גלבוע, שאטה, איילון, ניצן, רימונים. מי שמחליט וקובע את רמת הביטחון בתוך הכלא זה סוג האוכלוסייה. אם יש אסיר אחד ביטחוני שיושב בכלא והעבירה שלו היא ביטחונית זה חייב להיות ברמת ביטחון מרבית, לא משנה מה המאסר שלו, אפילו שנה. אז מי שקובע את רמת הביטחון זה סוג האוכלוסייה.

שני אירועים שאני אדבר עליהם על קצה המזלג. בנובמבר 2018 היה פה אירוע. 'שועל בכרם' זה כותרת של תקיפת מתקן. אנחנו קוראים לזה 'שועל בכרם', כשתוקפים את המתקן, והייתה תקיפת מתקן פה.

מה זה שועל בכרם? זה נשמע לי סיפור ילדים מהמם.

כן, זה מושג שאומרים אותו, קוד שמדבר על תקיפת מתקן. אם אני מקבל עכשיו בקשר שלי 'שועל בכרם ברימונים', אני אמור להבין יחד עם כל הסגל שלי שתוקפים את בית סוהר רימונים, תוקפים מבחוץ, אני מדבר על תקיפת המתקן מבחוץ. היה פה ירי לעבר המתקן. באחת וחצי לפנות בוקר הגיעו עבריינים, פושעים, לכביש בחוץ וביצעו ירי פיזית לעבר המתקן. החלונות והדלתות של המגדל נופצו, לחדר מפקד תורן גם חדרו כדורים, בנס לא הייתה פגיעה פיזית בנפש, אבל הייתה פגיעה במתקן.

בעקבות הסיפור הזה היה מיגון פה בצד הגובל לכביש. באותה שנה היה 'ענן עשן', ענן עשן זה בריחה מבית סוהר. מה שהיה בגלבוע, הקוד הראשון שיצא 'ענן עשן בגלבוע', סימן שיש בריחה. זה הקוד של בריחה מבית סוהר.

(סרטון). מי שניסה לברוח זה שוהה. אם אתם שמים לב, השוהה נכנס לתוך המתנה, זה תהליך קליטה. קולטים אותו, טעות של הסוהר, הוא טרק את הדלת, אבל לא נעל את הדלת. השוהה בתוך התא, השוהה מתצפת, רואה, מחכה, יש פה התנהלות של קליטה. אם אתם שמים לב, בגלל שזה היה ב-2018 יש קליטת משפחה, הסוהרת מחזיקה את התינוק. הדלת של תא המתנה נפתחה כי היא לא ננעלה. השוהה יצא מהמתנה, הוא נכנס למקום פתוח שהוא חדר צדדי, גם ללא דלת. אם אתם שמים לב, הוא חמק החוצה. זה אירוע קשה מאוד שלמדנו ממנו, הוא לא הצליח לצאת משערי בית הסוהר, הוא הגיע למחסום הפיזי האחרון, שזה השער הראשי, שממנו נכנסתם, הסוהר תפס אותו שם והחזיר אותו.

מבחינת מדרג אגפי, כמו שציינתי יש לנו פה מספר אגפים. אגף 1 הוא אגף שוהים גברים, התקן 79 שוהים שעובדים בשלושה מטרים. האגף הזה הוא היחידי בגבעון שאני צריך להוריד את 19 המיטות ולהוריד את הספירה ל-60 על מנת שאעמוד בארבעה וחצי מטרים, זה אמור להתבצע בחודשים הקרובים.

אני לא בטוח שהם יודעים על מה מדובר.

בג"צ תנאי מחייה קבע שכל אסיר, כל עצור, כל שוהה שמוחזק מאחורי סורג ובריח שטח המחייה שלו בתוך התא צריך להיות ארבעה וחצי מטרים.

מינימום.

מהוותק שלי בשב"ס, היו מצבים שבחדר כזה, בגודל כזה, איפה שאנחנו יושבים, היו 24 אסירים. אין מטר וחצי, זה היה. תמיד התקדמנו והתקדמנו, בגלל זה הספירה ירדה. היום יש החלטת בג"צ ששב"ס מיישם אותה. עד מאי 22'?

לא, עד דצמבר 2022.

עד סוף השנה הבאה כלל מתקני שב"ס מחויבים לתת ארבעה וחצי מטר שטח מחייה.

אז כרגע יש לך חריגה של 19?

לא, אין לו חריגה, כי אישרו לנו להפעיל את התכנית על בסיס פעימות. הפעימה הראשונה שהייתה בדצמבר 2019, שבה הבאנו את כל הארגון לשלושה מטרים, הפעימה השנייה, סיומה יהיה בדצמבר 2022, ואז שב"ס התחייב בפני המחוקק להביא את כל הארגון לארבעה וחצי מטרים.

לפני סיום הפעימה אנחנו נוריד את ה-19 מיטות ונעמוד בהחלטת בג"צ. כמו שציינתי, זה אגף שוהים גברים.

אגף 2 שהתקן בו 59, היום יש 34 שוהות, נשים. באגף הזה יש חדר משפחות שמשנת 2019 לא הפעלנו אותו ויש חדר משחקייה.

אפשר לדבר קצת על הפרופילים של המוחזקות והמוחזקים, השוהים והשוהות, גם אצל הגברים וגם באגף של הנשים? מה הפרופיל שלהם כרגע, היום?

יש לנו מהרבה מדינות בעולם. כשאני הולך לזהות לגירוש, לטיסה, המדינה המככבת פה לגירוש, יש שתי מדינות, זה אוקראינה וגיאורגיה. הכי הרבה מהאזור הזה. יש לנו פה מתאילנד, מסין, מפיליפינים, יש לנו מטורקיה, יש לנו ממדינות אפריקה, מאתיופיה, מניגריה.

יש לנו קושי עם מדינות אפריקה בגירוש מכמה סיבות. יש מדינות, סתם לדוגמה יש פה סודנים, אין לנו ממשק עם הסודנים לגירוש. אנחנו נתקלים בהרבה בעיות איך לגרש למדינות האלה או מדינה קולטת. המדינות שיש לנו ממשק עבודה טוב ויחסים אנחנו לא נתקלים בבעיות בגירוש. בדרך כלל רוב השוהים והשוהות הם פועלים, באו לעבודה.

והסודנים, מה? מתי הם נכנסו? מה הסיפור שלהם? ואם אין מדיניות גירוש כרגע כי אין יחסים אז מה עושים איתם?

יש מצבים שאנחנו משחררים לארץ.

איזה ארץ?

פה.

חזרה?

כן.

אתם מחזיקים ואז מוציאים אותם חזרה?

כן. היה לנו סיפור לפני שבוע ששחררנו לארץ. דניס, שהוא קצין הכליאה וקצין האסירים של המתקן, בבקשה. מה הסיבה שהוא שוחרר לארץ?

דניס, תציג את עצמך.

אני דניס לברושקו, אני קצין כליאה וממלא מקום קצין אסירים בבית סוהר גבעון, ארבעה חודשים בתפקיד פה בגבעון, עשר שנים בשירות.

אנחנו משחררים לארץ ברגע שיש ערובה שחתומה, שיש החלטת בית דין למשמורת לשחרר בערובה, רשות ההגירה מוציאה אשרת שהייה, הוא מוחזק בארץ, במעמד השחרור אנחנו מוסרים ובן אדם משוחרר בארץ.

זו החלטה של משרד המשפטים ושל בית הדין למשמורת.

ברשותך.

כן, יוסי, מה שלומך? אתה מסתתר. .

אני לא מסתתר, אני מקשיב. אני קצת אחדד את הנושא שמפקד המתקן ציין. סודנים ואריתריאים בעיקרון לא מוחזקים פה בגלל שהייה בלתי חוקית, מי שמגיע לפה זה סודנים ואריתריאים שסיימו לרצות עונשים פליליים, מאסר פלילי, ואנחנו מחזיקים אותם פה כהמשך למאסר הפלילי לאור המסוכנות שלהם. ברגע שהמסוכנות שלהם מתייתרת או מתבטלת אז הם משתחררים חזרה. זה המתכון של המוחזקים פה, הסודנים והאריתריאים.

זה הכי מדויק.

לא עוצרים סודנים ואריתריאים בגלל אי היכולת להרחקה והחלטה של הממשלה שהם לא מורחקים, אז מי שמגיע לפה זה רק אחד שסיים לרצות מאסר פלילי בגין כל מיני עבירות, חלקם אחרי שנה, שנתיים, ויש לו עדיין מסוכנות אז הוא מגיע לפה.

ואז הם נכנסים לתכניות של שיקום וחזרה לחברה?

לא.

למה?

כי הם סיימו מאסר. הם מגיעים אלינו בתור משמורת של רשות ההגירה.

כרגע הוא מוחזק פה מתוקף הצו המנהלי של המסוכנות שלו לציבור. השיקום שלו מתבצע בהליך הפלילי שלו. ברגע שהוא מגיע למתקן גבעון אחרי שהוא סיים לרצות את מאסרו הוא מגיע לפה מתוקף צו משמורת.

אז איך הוא הופך פתאום להיות לא מסוכן?

רגע, חברות שלי, אני יודעת שזה דיון סוער, בואו נעשה את זה מסודר. ברשותך, אדוני, אנחנו פה בדיוק עכשיו נכנסות לדרמה. לאט לאט, תרימו אצבע, תבקשו רשות דיבור, בואו ננהל את זה כמו שצריך ותציגו את עצמכם בבקשה.

רציתי לשאול איך בוחנים את המסוכנות שלהם.

על פי חוות דעת או של השב"ס או של המשטרה.

ומי קובע שהמסוכנות חלפה?

אז אני אומר, בית הדין, ברגע שהוא משתכנע שהמסוכנות חלפה הוא מחליט ומורה לנו לשחרר אותו.

אני רק אעיר, לידיעתכם, שבסיוע המשפטי אנחנו מנסים לקדם תיקון חקיקה שבו אנחנו נסייע למוחזקים שמוחזקים פה תקופות ממושכות, גם בגלל איזה שהיא מצוקה נפשית וגם בגלל אנשים כאלה שהחליטו שהם מסוכנים והם כלואים תקופות ממושכות. אנחנו מנסים לקדם את זה עכשיו באמצעות תיקון חקיקתי.

את שאלת שאלה, סיגלית, לגבי המסוכנות ואני גם תוהה עם סיגלית על הסוגיה הזאת.

כן, היו לנו שני תיקים שייצגנו קורבנות סחר בבני אדם שהוכרו כקורבנות סחר, שבאמת העבירו אותם לפי אותו מתווה כפי שהציג מר אדלשטיין והבקשה שלנו לשחרור התקבלה באופן מיידי כי העבירו אותם רק בגלל סוג העבירה. זאת אומרת יש להם חזקת מסוכנות, למשל עבירות מין חזקת מסוכנות, למרות שהוא סיים לרצות את עונש המאסר. לכן שאלתי איך קובעים, כי מה שראיתי בתיקים שאנחנו ייצגנו שבית הדין שחרר מיד, פשוט בגלל סוג העבירה, לא בגלל שהיו איזה הוכחות או חוות דעת. יש עבירות מסוימות, מישהו גנב אופניים, העבירו אותו להמשך כליאה.

מה אתה אומר על זה, יוסי?

אני לא מכיר את אלה שגנבו אופניים ומועברים לכליאה. מי שמועבר לכליאה זה כאלה שיש להם תיקים של אלמ"ב, תקיפה מינית, הטרדות מיניות. אלה שגונבים אופניים, אף אחד לא ישאיר בכלא במאסר פלילי, לא לשנה ולא לחצי שנה.

מה זה הטרדות מיניות? כמה שנים?

יש כאלה שישבו עד שסיימו לרצות פה ארבע שנים על מעשה אונס והטרדות מיניות.

לא, אונס זה אונס, אתה מדבר על הטרדות מיניות.

אני מדבר על הטרדות מיניות ותקיפות מיניות, וכל אלה שישבו תקופה ארוכה בגין עבירות כאלה. יש לא מעט מקרים פה של אלמ"ב, אלימות בתוך המשפחה, אלה האנשים שנשארים אצלנו תחת הצו המנהלי בגין המסוכנות שלהם.

היי, אני מהמוקד לפליטים ומהגרים, אני עובדת בגבעון כבר שבע שנים, מייצגת חסרי מעמד. כבוד גדול, אף פעם לא הייתי ממש בתוך הכלא. אני כן אגיד, ואני לא אתייחס דווקא לאנשים שאתה מדבר עליהם, שיש להם אישומים פליליים מאוד חמורים, עם אנשים שהם לא מורחקים כי ישראל קבעה שיש מדיניות אי הרחקה יש בעיה כי האנשים האלה בסוף יוצאים ממתקני הכליאה ולא מקבלים שיקום. אין שום מסגרת שיקומית.

אני לא מדברת על העבירות החמורות שברור לי שצריך שיקום ושיקום ארוך, אני מדברת על אותם אנשים פוסט טראומטיים, אותם אנשים שמידרדרים לרחוב ולזנות ולעבירות סמים. אותם אנשים, אני רואה אותם, היה לי פה מישהו ששבע פעמים כבר היה, על עבירות של שימוש עצמי. אותם אנשים מוצאים את עצמם בדלת מסתובבת, רשות האוכלוסין באוטומט מעבירה אותם למעצר מנהלי ומהצד השני אני שומעת גם את שב"ס וגם את הדיינים, הם אומרים שהבן אדם הזה יחזור, כואב הלב, כואב הלב על הערבות שהוא ישים, כי אין לו שיקום בחוץ.

אלה אנשים שהייתי מאוד מאוד מאוד שמחה אם גם במסגרת המעצר הפלילי שלהם היה איזה שהוא – היום כן מציעים להם, בניגוד לעבר מציעים להם ועברנו פה כברת דרך.

מה מציעים להם?

מציעים להם שיקום, לקחת חלק בתכניות. הקושי העיקרי הוא קושי בתרגום כי עדיין הם לא מדברים את שפת האם והקושי השני הוא באמת שאין מוטיבציה, זאת אומרת הם לא זכאים לחופשות, הם לא זכאים לקיצור, הם לא זכאים לכלום. אז גם המכשול של השפה וגם באמת התגמולים, הם פשוט דלת מסתובבת, יוצאים ונכנסים. אני כבר שבע ומשהו שנים בגבעון רואה אותם יוצאים ונכנסים ושום דבר לא משתנה כי האנשים האלה באמת במצב נפשי מאוד מאוד מאוד קשה.

תודה, אלכסנדרה. מי פה יכול לענות על השאלה לגבי סל השירות של שיקום?

אני. אני שלי גינת, אני ראש תחום עבודה סוציאלית, נעים מאוד, שבעה חודשים בגבעון.

מה קורה פה? כולם חדשים וחדשות. מה היה פה קודם? יש מישהו פה ותיק יותר?

אני.

כמה שנים?

שנתיים נמצא בגבעון.

לא, שנתיים זה לא מספיק. גברתי.

לי קוראים אילנית, אני מנהלת המרפאה פה. 25 שנה בשירות ושלוש שנים בגבעון.

מה קורה? לא היה כלא קודם?

אז באמת בעניין של הטיפול והשיקום, בנוגע לאוכלוסייה הזאת, במידה שהם מרצים מאסר פלילי, למשל בן אדם שביצע עבירת מין ושהוא לא מסכן יכול לבקש טיפול וזה באמת בבתי סוהר שיש בהם טיפול בתחום הייעודי. אבל הם מגיעים לכאן והם יכולים להשתחרר, להיות מגורשים, כל מקרה זה אחר, אז באמת באגפים האלה הטיפול הוא לא טיפול של מחלקות בתחום הזה, זה טיפול נקודתי, סביב מצבי משבר, מצוקה, טיפול הפגתי יותר, לא טיפול מעמיק.

מה זה הפגתי? כאילו שיחה כזאת של מה נשמע, מה קורה, מה העניינים?

כל יום העובדים הסוציאליים נכנסים לאגפים, גם של הגברים וגם של הנשים, עושים כל יום סיור.

כמה עובדות ועובדים סוציאליים יש בכלא?

פה בגבעון יש אותי ויש עוד שלושה עובדים סוציאליים, באגף של הגברים יש עובדת סוציאלית וגם באגף של הנשים יש עובדת סוציאלית. היא נכנסת מדי יום, עושה סיור, עוברת בכל התאים, שואלת מה שלומם, אם יש איזה שהיא בעיה או קושי. אני גם בקשר עם אלכסנדרה לגבי כל מיני מקרים, מהגרים שמבקשים סיוע של עורכי דין, או שעורכי דין מתקשרים אליי ומבקשים ליצור קשר.

שלי, איך אתם מתקשרים איתם?

בכל מיני דרכים יצירתיות. יש כאלה שכן יודעים עברית, בעיקר האריתריאים, שהם הרבה זמן בארץ. ויש כל מיני דרכים, דרך גוגל טרנסלייט, דרך אנשים שדוברים את השפה, סוהרים.

אם יש מקרה של מצוקה יש לכם שירותי תרגום?

רגע, אני שמעתי גוגל טרנסלייט והמוח שלי כבר התחיל ל - - -

כן, לכן בדקתי את האופציה של שירותי תרגום מסודרים.

יש לנו גם שירותי תרגום מסודרים, אבל מגיעים לכאן בכל מיני שעות מכל מיני מדינות. אישה שמגיעה למשל בקליטה - - -

רגע, שלי, בואי נשים את הדברים על השולחן. מצד אחד אני מבינה את המאמץ באמת להנגיש שפתית לאותם שוהות ושוהים, אני מבינה את המאמץ שלכם, להגיע לגוגל טרנסלייט, שאת תעשי הכול וגם תגיעי לגוגל טרנסלייט ואז תביני חצאי משפטים, את עושה מאמץ מצוין, אבל, אדוני, אני שואלת שאלה, אם יש פה עוד מתקן כליאה שהרבה מהשוהים והשוהות זה הרבה הרבה שפות כמו שהצגת, האם הבקשה לשירות בתי הסוהר, לשר לבטחון פנים, האם הסוגיה הזאת עלתה על סדר היום שבו דרשתם כוח אדם, הבנה יותר לגבי הנגשה שפתית? האם בניתם תכנית להגיד חבר'ה, המתקן הזה לא יכול להמשיך לתפקד כמו שנהיה משפחה שנייה לאותם שוהות ושוהים, כשאנחנו לא מצליחות לדבר בשפה שלהם?

הגיע אליי מקרה של שוהה שהייתה כאן, ארבע שנים לא מצליחים לדבר איתה. היא תשושת נפש, אף אחד לא מצליח לדבר איתה, לא מבינים בכלל והיא יושבת פה ארבע שנים.

והיא הייתה ישראלית. מתברר שהיא ישראלית.

סליחה, זה סיפור של ריטה, ריטה לא הסכימה לשתף פעולה, ריטה, כל העולם היה מעורב בזה, ריטה כל הזמן טענה שהיא רוסייה.

אבל ריטה היא רק סימפטום, היא לא היחידה שתקועה פה.

אבל ריטה לא תקשרה.

אבל היה פה מישהו ששוחרר לאחרונה על ידי הסיוע, הוא היה שבע שנים, שבע שנים, וגם הוא לא תקשר. שבע שנים.

לא שהיא לא תקשרה, ריטה דיברה מאוד יפה. סליחה, אני פשוט - - -

אני יכול לענות, ברשותכם.

אז שאלתי את השאלה, אם הוגשה בקשה שכזאת.

אני לא הגשתי שום בקשה כי אני לא רואה שיש בעיה. בסך הכול אין מצב בעולם שיש שיח, לא משנה באיזה שפה בעולם, בין השוהה לצוות פה ושאנחנו יוצאים ולא נותנים עליה תשובה מקצועית בגלל השפה. אין מצב בעולם. יש לי פה מוחזקים מאתיופיה, אתם יודעים שבאתיופיה יש שבע שפות? רק בתוך אתיופיה. אני אביא שבעה סוהרים שכל אחד מדבר את השפה של אותו אזור? יש פה סינים, יש פה תאילנדים, יש פה אריתריאים שמדברים.

מדברים על שירותי תרגום.

סליחה, היושבת ראש שאלה פה שאלה, תנו לי לענות. אין מצב בעולם, לא אני ולא הצוות שלי, שבעיה מסוימת, סוגיה מסוימת לא תטופל בתוך התאים בגלל שפה. אני אעשה את הכול. יש לי פה קצין כליאה, שהוא קצין אסירים, מרוסיה, הוא צמוד אליי, כל השפה הרוסית הוא מתרגם לי. יש לי פה סוהרים אתיופים, יש לי פה סוהרים שיכולים לסייע. יחד עם זה תראו באגפים לוח, יש בו את כלל השפות של העולם לדברים בסיסיים שהשוהה צריך. מנהל אגף, אני צריך סבון, יש לו בשפה שלו, אני צריך מגבת, יש בשפה שלו.

כשאני עושה סיור בכל יום רביעי יש פרוטוקול מסודר, אין מצב שהם פונים אליי, והם פונים אליי לא בשפה, הם פונים אליי בסינית והוא מקבל תשובה בעברית, מתורגם לו, הוא מבין. אני אפילו נעזר באסירים. סתם לדוגמה היה לי מקרה של שני אסירים ממדינה, אחד דובר עברית ואחד לא, הסתייעתי בדובר עברית, אמרתי לו לתרגם, זו התשובה שלי, הוא תרגם לו.

הסוהר תרגם או האסיר?

האסיר, השוהה לשוהה.

אוקיי. ואם יש אסירה, סליחה, שהיא הגיעה בעקבות פגיעה מינית, סחר בבני אדם.

היא לא תדבר עם גבר.

רגע, שנייה, יקירה, אני רוצה לתת לך. היא לא תדבר עם החברה שלה או הידידה שלה לתא, היא צריכה אשת מקצוע שתוכל להבין את הסיפור שלה.

אנחנו כאן נכנסים לתמונה. ברשותך, אני יכולה לספר שב-9 בדצמבר היה לנו כאן מקרה של חירשת אילמת, בחורה שהגיעה מאוקראינה, לא דיברה את השפה, אני בקשר עם דינה ועם סיגלית בסוגיה הזאת ובמקרה זכרתי מהשיחות של חירשים אילמים, היה על זה נורה אדומה, ומיד לקחתי איתי את דניס, קצין הכליאה שלנו, הלכנו ושוחחנו איתה. זה היה מאתגר, אני כן אגיד, היא מאוקראינה והיא גם חירשת אילמת, אז ישבנו איתה, לדעתי מעל שעתיים, ופשוט הבנו את הסיפור שלה.

היא ממש התקשתה לשתף פעולה, לא בגלל השפה או זה שהיא חירשת אילמת, כי היא הגיעה לארץ והיא חוששת כנראה מלובשי מדים, אנחנו מכירים את התופעה הזאת, אבל באמת היא יצאה מכאן למקלט והיא כן קיבלה את המענה.

באותו יום.

אוקיי. גברתי, תציגי את עצמך.

תמר להבי, משרד הרווחה. רציתי לשאול לגבי תכניות השיקום, יש להם ממשקים עם המשרד שלנו?

לפני תכניות השיקום, אם אפשר להשלים משהו לעניין התרגום.

גם לעניין התרגום, אם יש קשר עם שירותי הרווחה הבין לאומיים שלנו, בטח לגבי אוכלוסיית מזרח אירופה.

אני כן, ברשותך, אגיד ואומר שבעניין התרגום שב"ס מפעיל שירותי תרגום של חברה, חברת פרוטוקול, נדמה לי, זכתה במכרז פה ונותנת שירותי תרגום על פי הצורך בנקודות משמעותיות. כלומר אם יש עכשיו מישהי, שוהה, שצריכה להגיע לשיחה חשובה וצריך פה משהו, כמו המקרה שתיארת, שהוא טיפה יותר רגיש, יזמינו שירותי תרגום חיצוניים שיגיע ויעשה את התרגום כראוי. המפקד דיבר פה על השוטף, על מסדר בוקר, מסדר מפקד, זה השוטף. במקרים חריגים יש פה שירותי תרגום מסודרים שמוזמנים על פי הצורך.

גם כשיושבים בבית דין למשמורת. יש להם מתורגמן קבוע.

כמה זמן מהקריאה לאותו שירות שיגיע השירות ניתן?

נדמה לי שמחויבים תוך ארבע שעות מקסימום להגיע ויש פה ימים שלמים שהמתורגמן מגיע כי יש פה סדרה של דיונים, גם בבית הדין וגם אצלנו, אז הוא מגיע ויושב פה כמעט כל היום, תלוי בשפות, לפעמים זה בתיגרינית. יש פה שירותי תרגום באופן שוטף כמעט.

אוקיי. נשאלה פה שאלה ממשרד הרווחה, תמר.

כן, לגבי הקשר עם הקהילה. במקרים של אלימות במשפחה, במקרים כאלה אנחנו כן יוצרים קשר עם הקהילה. אנחנו מחויבים על פי חוק לעדכן, לפעמים זה לא פשוט לאתר את הקהילה כי הם גרים בכל מיני מקומות שנורא קשה לאתר את הכתובת והם גם לא משתפים פעולה עם מתן הכתובת, אבל אנחנו כן מעדכנים, אנחנו על זה לגמרי, בכל הנושאים של אלימות במשפחה. עבירות מין גם, אז יש את יחידת הפיקוח. במקרים של מסוכנות, למשל אריתריאי שאנס והגיע כאן לרצות מאסר ואחר כך הגיע לו להיות משוחרר אז יש לנו את יחידת הפיקוח.

הם עוברים את אותה ועדת מסוכנות כמו אסיר רגיל, אזרח ישראלי?

בן אדם שביצע עבירת מין, כן. יש ועדת מסוכנות של משרד הבריאות.

וזאת הוועדה שקובעת אם הוא יכול לחזור לקהילה והוא לא מסוכן כבר?

זאת ועדה שמעריכה את המסוכנות שלו.

אני מצטערת, הסיפור של להעריך את המסוכנות שלו. יש ועדה כזאת שתפקידה להעריך את המסוכנות?

במקרה של עבירת מין, לצורך העניין, יש לנו את ממ"מ, שהם מעריכי מסוכנות מינית, גם לאסירים פליליים וגם במקרה של עבירת מין. זה פשוט לא בשלב שהם גבעון, זה בשלב שהם ריצו את המאסר. למשל בן אדם שנשפט לחמש שנים על עבירת מין, ריצה את המאסר בכלא אחר, סיים את המאסר הפלילי ובכלא האחר, שם עושים לו את כל העניין של המסוכנות המינית, קובעים לו את רמת המסוכנות ובהתאם לזה נקבע לו פיקוח. הוא מגיע אלינו, לאגף 1, אגף השוהים, וכשהוא משתחרר, אם הוא משתחרר למדינה, יחידת הפיקוח נכנסת כאן לתמונה.

את מתארת איזה שהוא מצב שמשתחררים עצורים שביצעו עבירה של אלימות במשפחה או עבירה אחרת ובעצם יוצאים החוצה ואין המשך של תהליך שיקום, אז אני שואלת למה לא במקרים האלה ליצור איתנו את הקשר כדי שאנחנו נבנה את אותה תכנית בקהילה?

של הטיפול את מדברת?

של המשך שיקום. את אומרת שפה הם לא עוברים.

תמר, את אומרת שאין שום קשר?

אין ממשקים, או אין מספיק ממשקים.

יש קשר בעדכון של הקהילה, שזה מה שאנחנו מחויבים לעשות עם האוכלוסייה הזאת, והרבה פעמים הם לא מוכנים לשתף פעולה בעניין של טיפול.

לא, אבל היא שאלה שְאלה אחרת, סליחה, היא שאלה שְאלה מאוד טובה ומצוינת אפילו, היא אפילו רוצה לעזור לך, אבל את לא עוזרת לה לעזור לך. סליחה על התקיפות, אבל היא אומרת: תיגשו אלינו, אנשים יוצאים מכאן, צריכים סל שירותים, במקום שיחזרו לאלכסנדרה שאומרת שהם בדלת מסתובבת, היא אומרת שיש פה משרד רווחה שאומר שתיעזרי בו.

נשמח לקבל את השירות הזה.

זה מה שהיא אומרת לך.

לא, נשמח לקבל את השירות. אני מכירה - - -

אני לא מכיר את השירות הזה.

אז בואו נדבר על השירות הזה שהיא מציעה.

אני אשמח לקבל את הטלפון שלך ולהעביר לך פרטים, חבל על הזמן, כמה שאת רוצה.

לא, זה לא חבל על הזמן, יוסי. עכשיו אני רוצה להבין.

לא, אני אומר. מבחינתי אני לא מכיר את השירות הזה שמשרד הרווחה מעמיד. תני לי את ה - - -

תמר, מה זה השירות הזה?

משרד הרווחה מטפל באוכלוסיות רווחה, גם בקרב אוכלוסיית הזרים, גם השוהים הבלתי חוקיים. ברגע שיש מצב שעלול לסכן את המשפחה, את החברה, את הקהילה וצריך התערבות שלנו אז אנחנו נטפל גם באוכלוסייה זרה.

אין שום בעיה. אני מתחייב, גם השב"ס וגם אני מתחייב להעביר לך פרטים של כל אחד כזה שמשתחרר.

אוקיי, מעולה.

אני צריכה את הדבר הזה לפרוטוקול. יוסי, אתה אומר שאתה מתחייב להעביר את השמות למשרד הרווחה להמשך טיפול במשרד, מה זה מתחייב? על מה אתה מתחייב? כמה זמן אתה מתחייב? מתי אתה מתחיל את הדבר הזה? אתה רוצה לשבת איתם על תכנית להבין מה זה?

אני ברגע שיש לי – אני לא אחראי על התחום של משרד הרווחה כי אני לא מכיר כזאת תכנית.

מה זה מתחייב? אתה כיוסי עכשיו מתחייב - - -

אני מתחייב להעביר לה את הפרטים של מי שעומד להשתחרר.

הפרטים האלה מעולם לא עברו למשרד הרווחה?

לא.

אתם דרשתם מהם?

לא, אני גם לא מכיר - - -

שנייה, יוסי, תירגע. אח שלי, אנחנו לא בריב, אני מנסה לעזור לנו פה.

לא, לא בריב, אני לא מכיר כזה שירות שהם נותנים, הנה גם הם לא מכירים.

מעולם לא פניתם לרשות האוכלוסין בשביל לקבל את השמות?

יש לנו ממשקים עם רשות האוכלוסין. מה שעולה כאן היום בוועדה אני שומעת עליו לראשונה. אני לא ידעתי שיש מצבים כאלה שאנשים משתחררים ואין איזה שהוא המשך של שיח.

ממה שאני יודעת, לגבי האוכלוסייה הזאת שלא ניתן להם הטיפול בקהילה, אם את אומרת שיש אפשרות אנחנו נשמח. אני אישית מוכנה לעבור באגף, לבדוק כל מי ששפוט על אלימות במשפחה, לבדוק - - -

לא, אני מנסה לחשוב למה באופן אוטומטי פניתם למוקד לפליטים כשאנחנו בעצם גוף מאוד מוסדר במדינה שיכול לתת את הסיוע הזה.

אם יורשה לי, כי האשרה שלהם לא מאפשרת לקבל לא שירותי רווחה, לא שירותי רפואה. האשרה שלהם לא מאפשרת לקבל שום דבר. הם לא מקבלים שירותי רווחה.

הם מקבלים שירותי רווחה, נכון שהם מוגבלים בגלל היעדר שירותים אחרים ש - - -

הם מקבלים שירותי חירום אצלכם ואתם אומרים שאין לכם תקציב. אבל את רוצה? תאמיני לי, בחפץ לב אני אעביר לך.

טוב, בואו אני אעשה לכם סדר, בשביל שנצא קצת עם לפחות תחושה שאנחנו עושות עבודה טובה וניישם אותה. בואו נסכם ככה, לרשום לפרוטוקול, יוסי, אתה מקבל את המידע של אותם שוהים שצריכים להמשיך לעבור לקבל את כל שירותי הרווחה שמשרד הרווחה אומר שיש לו את התכניות, ללא קשר אם אני לא יודעת אם יש לכם עכשיו במשרד הרווחה את אותן תכניות לגבי אותן אוכלוסיות שהם שוהים בלתי חוקיים והם מוכרים לרווחה ומותר להם ולא מותר להם, את בעצם מתחייבת כן לבנות תכנית עבור אותה קהילה שבה את רוצה שהם ישתקמו. האם את מתחייבת?

יש לי כמה מגבלות לגבי אנשים מכורים.

מכורים?

מכורים.

נכון, זו סוגיה שעלתה אצלנו.

שם אני צריכה גם את משרד הבריאות ואין לי כרגע - - -

אז דברי איתי על הסוגיה הזאת.

אוקיי. אבל בתחום של אלימות במשפחה ופגיעות מיניות בהחלט אנחנו יכולים ליצור מעטפת כפי שאזרח רגיל מקבל בתוך הקהילה.

המעטפת קיימת?

אני מנסה רגע להבין.

רגע, תני לי לסיים את הסוגיה. המעטפת קיימת?

כן.

את פשוט רוצה להתחיל לעבוד עם אותה אוכלוסייה.

נכון. אני רוצה לעשות את החיבורים, כל אחד ברשות שלו.

על כל מה שקשור באלימות מינית וכל מה שקשור באלימות בתוך המשפחה, את אומרת שהמעטפת קיימת, יש לך הנגשה שפתית ויש לך איך לעבוד עם אותה קהילה, את מוכנה ליישם. התכנית לגבי מכורים, את אומרת שעדיין אין לכם את הדבר הזה.

אין לי את היכולת חוקית.

חוקית? מה זה אומר חוקית?

זה אומר שכדי לשלב אנשים במסגרות הטיפוליות שלנו של מכורים לסמים אני חייבת ביטוח בריאות ולאנשים האלה אין ביטוח בריאות.

אני מבינה. סגרנו את הסוגיה. את בודקת עם משרד הבריאות?

זה כל הזמן בבדיקה.

אני יודעת שהדבר הזה כן מתקדם. לגבי ביטוח בריאות זה כן מתקדם. השאלה היא כזאת, האם אפשר להחריג, אבל יכול להיות שזה לא שאלה אלייך, יכול להיות שזו שאלה שאנחנו נתגלגל איתה, אבל חשוב לי שתהיה בפרוטוקול, האם הסוגיה הזאת שאנשים מכורים שיוצאים ממערכת, הם יוצאים מכלא והם מכורים, אנחנו זורקים אותם החוצה, הם ימשיכו להשתמש בסמים, אולי הם יהיו – הם יהיו אלימים כי מה לעשות, אז האם ניתן להחריג את אותה אוכלוסייה של מכורים?

באיזה אופן להחריג?

יש להם ביטוח בריאות, אין להם ביטוח בריאות, זה חלק מסל רווחה.

אם יש מישהו שיוכל לממן את ביטוח הבריאות שלהם או לתת להם ביטוח פרטי ניתן יהיה לשלב אותם.

אוקיי, בסדר. שאלות? כן, אדוני.

אילן שמש ממשרד החינוך, האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון. אותי מעניין מה קורה לילדים מגיל שלוש עד גיל 18 של אותם מהגרים, שוהים וכן הלאה. אני יודע שבעבר, דרך אגב, שנתנו שירותי חינוך לילדים במסגרות כאלה. היה לנו בחדרה כזה מתקן של חבר'ה צעירים. מה שחשוב לי זה להעביר את המסר שכל ילד כזה, מגיל שלוש עד גיל 18, על פי האמנה לזכויות הילד זכאי לקבל מאיתנו, ממשרד החינוך, שירותי השכלה. זאת אומרת אם יש לכם ילדים כאלה פה אתם יכולים לדרוש מאיתנו ואנחנו בשיתוף פעולה טוב עם שב"ס בנושא הזה. אנחנו נמצאים בשמונה בתי כלא, אפילו בכלא עופר עם פלסטינאים. לכן מה שחשוב לי זה שתדעו שכל ילד כזה זכאי לקבל שירותי חינוך והשכלה עד גיל 18 מגיל שלוש.

אגב, לא רק ילד. אני פה נותן השכלה למבוגרים שמכיתה א' מתחילים.

כן, השכלת מבוגרים. זה סיפור אחר של המשרד.

יש לי פה כיתת חינוך שפתחנו אותה.

כן, אבל זה לא במסגרת האמנה לזכויות הילד, זה משהו אחר, אלה כבר חיבורים אחרים. זה המסר שאני רוצה להגיד כי דברים משתנים. בעבר היה לנו מצב שהיו לנו הרבה ילדים בתוך מתקנים כאלה, לקראת גירוש, והילדים האלה זכאים לקבל השכלה והשכלה מלאה.

אני אענה לך. אתה ממשרד החינוך, אני כמפקד כלא וכסוהר בשירות בתי הסוהר גאה במערך החינוך שנמצא בשירות בתי הסוהר, אם זה לילדים ואם זה למבוגרים. גאה. יש לנו כזה חינוך, יש מורות אזרחיות שמגיעות על בסיס יומי, נותנים חינוך מלקרוא ולכתוב. ריגש אותי מאוד שאסיר שבחיים שלו לא כתב מילה, שהוא התחיל לכתוב ולקרוא בשפות, ואת כל זה רכש בתוך כותלי בית הסוהר. זה ריגש אותי מאוד.

אוקיי, אדוני ממשרד החינוך, אתה בעצם אומר שאתה מלווה את התהליכים של אותם ילדות וילדים מגיל שלוש עד גיל 18 שהם מועמדים לגירוש ואתה דורש חינוך בתוך בית הסוהר. מה זמן השהייה הממוצע של - - -

בשנים הקודמות כשהיו פה ילדים לאורך זמן היה - - -

מה זה לאורך זמן?

היה פה גם תקופה של - - -

לא אכפת לי שיהיו גם יומיים, זה לא הקטע, הקטע הוא שאם יש אז צריך להעמיד לרשותם - - -

אנחנו יודעים וזה אכן גם היה קיים והיה ב-2018 או 2019, פעם אחרונה שהיו פה שני ילדים, ילד בגיל חמש, ישר הבאנו לפה גננת, הייתה אפילו אחות של אחת מקצינות החינוך שהייתה מתנדבת ובאה והיו עושים להם גינון. אנחנו עובדים לפי חוק חינוך חובה מגיל חמש עד גיל 18. כמו שאמרנו, מאז 2019, גם הגיעו להסכם עם רשות ההגירה שלא מחזיקים פה קטינים ומקסימום אם וכאשר - - -

לא, אין הסכם כזה.

אם לא מחזיקים אותם מעל עשרה ימים אז אתה כאילו לא הרגשת את זה, אבל תמיד היה פה.

מאז 2019 כן הוחזקו פה ילדות וילדים?

לא היו פה ילדים בכלל.

אפילו לא יום אחד.

לא.

לא שעה וחצי?

לא, לא שאנחנו יודעים.

מאז 2019?

לא היה.

לא, אני שמח שאתם מכירים אותנו. מהבחינה הזאת זו זכות של הילדים שאתם צריכים לדרוש.

חברים, ברשות היושבת ראש, יש לנו לו"ז.

רגע, שנייה, אני מכירה את הלו"ז. אני רוצה לתת למשרד המשפטים זכות דיבור. בבקשה, דינה דומיניץ.

שלום. אני מתאמת מאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים, עובדת עם כל הגורמים כאן בשיתוף פעולה מצוין, וגם מול השב"ס, אנחנו גם עורכים הכשרות מדי פעם כדי שהסוהרים, שהצוות יכיר את האינדיקציות, את הסממנים שיכולים להעלות חשד שיכול להיות שאחד מהאנשים שמגיעים לפה שהם חסרי מעמד הם בעצם קורבנות סחר.

יש נוהל גם מול המשטרה שמפנים. הנוהל הזה, אני רק חייבת להגיד, שהוא בעל פה. הוא עובד כי אנחנו משמרים אותו ואנחנו עובדים על בסיס אישי כל פעם, גם לסיגלית, מול הסיוע המשפטי, מול הנציגים במשטרה. יש נוהל בכתב, אבל אין נוהל מקביל של רשות האוכלוסין שקובע שכשאדם נמצא במשמורת תוך כמה זמן, אם עולה חשד כזה, צריך להפנות למשטרה, תוך כמה זמן המשטרה צריכה לקבל החלטה. זה נושא שרשות האוכלוסין ניסתה לקדם, אנחנו ניסינו לסייע.

המשטרה לא משתפת פעולה.

לא הצלחנו להגיע להסכמות.

אז תסבירי לי שוב. המוח שלי פתאום התנתק לרגע, שמשהו פה, שוב, אין תקשורת בין?

לא, אני רק אומרת שבגדול זה עובד, אבל אנחנו כן צריכים לשאוף שזה יהיה כתוב, גם לפי הדרישות שלנו, גם לפי האמנות, אנחנו צריכים שיהיה לנו נוהל כתוב בתוך נוהלי רשות האוכלוסין שכשבן אדם נקלט למשמורת לצורך הרחקה ועולה חשד שמדובר בקורבן סחר או עבדות, בין אם זה לזנות, בין אם זה לקבצנות כפויה, בין אם זה במסגרת של עובד זר, בכל מיני הקשרים שאנחנו מנסים להכשיר אליהם, אז צריך להפנות לממונה, לפי החלטת הממשלה לממונה במשטרה שיכול לקבוע האם אותו אדם הוא קורבן סחר או לא. הממונה במשטרה צריכה לקבל החלטה אם מדובר בקורבן סחר, היא נותנת מסמך הכרה ואותו אדם משתחרר למקלטים ולהמשך הגנה וסיוע.

יוסי, למה אתה טוען שהמשטרה לא משתפת פעולה?

אנחנו הכנו נוהל.

הכנתם מתי?

כבר מזמן. הנוהל יושב מוכן.

יושב איפה, במחשב?

הוא יושב במשטרה, אז איפה הוא יישב?

שלחתם אותו למשטרה.

המשטרה צריכה להשלים את החלק שלה בתוך הנוהל.

בוא תעזור לי, יוסי. בוא נעזור אחד לשנייה.

דינה מכירה את זה.

אני לא מכירה את זה.

אולי אני אסביר.

אנחנו הכנו נוהל על פי מה שנקרא ההתוויה של דינה והנוהל הזה אומר מה קורה ברגע שנתקלים במישהו שהוא יש לו חשד או עילה ל – ואז צריך להעביר את זה למשטרה. המשטרה צריכה להשלים את החלק שלה ולבוא להגיד: תוך 24 שעות אני בא לקורבן בא לראות את הקורבן ולהחליט.

וזה לא קרה?

וזה לא קורה, כי הם לא רוצים לתת גבולות, הם לא רוצים לשים זמנים, הם אומרים: אנחנו נבוא. מה זה נבוא? תוך שבוע? תוך שבועיים? בינתיים אנחנו לא יכולים להחזיק את הבן אדם סתם בכלא.

ואז היו מצבים שאנשים הורחקו ולא הספיקו לקבל החלטה אם הם קורבנות סחר. יכול להיות שקורבנות סחר הורחקו מפה לפני שהספקנו להכיר בהם.

אבל הורחקו זו החלטה של רשות האוכלוסין, אפשר להחליט גם לא להרחיק. זאת אומרת אם המשטרה עדיין לא הספיקה להגיע ויודעים שיש חשד.

מה זה לא הספיקה להגיע? לא הספיקה להגיע היום זה בסדר, יומיים זה בסדר.

אז מה, אז האלטרנטיבה להרחיק קורבן סחר שעלול להיות מנוצל? האלטרנטיבה היא להרחיק אותו?

שאלה מצוינת של אלכסנדרה, שבעצם אומרת - - -

הם לא יכולים להחזיק אותו.

לא בכלא, אולי צריך להעביר אותו למקלט לקורבנות סחר עד שהמשטרה מגיעה ולא להחזיק אותו במתקן כליאה.

תני לי לעזור לך בזה. תרשמו לפרוטוקול, יוסי, לפי מה אתה מחליט מתי אתה מרחיק אותו? יש לך נוהל, כמה זמן? המשטרה לא מגיעה, יש לך אחריות, איך אתה מחליט אם זה שבעה ימים או עשרה ימים או 12 יום או שלושה ימים?

אני מרחיק במהירות הכי גדולה שאני יכול.

להעיף אנשים מפה.

להרחיק ממדינת ישראל. לא להעיף, להרחיק ממדינת ישראל על פי החוק.

הכי מהר?

הכי מהר, אחרי שבן האדם מיצה את הזכויות שלו. יש פה ערכאת שיפוט של בית הדין למשמורת שבודקת את ההחלטה שלי לשים אותו במשמורת, ואם בית הדין משתכנע שפעלתי לא נכון או משהו כזה, יש לו סמכות לשחרר או לקבל החלטות כאלה או אחרות. אני מבחינתי התפקיד שלי והייעוד שלי זה להרחיק. במידה שגילינו מישהו שיש לגביו חשד שהוא קורבן אנחנו - - -

ברגע שהמשטרה מתפקדת, אתה אומר.

אני לא יודע אם המשטרה – אני לא אחראי על המשטרה. אני מעביר את המידע הזה למשטרה ומבקש שהם יבואו לאבחן את המקרה. העלתה פה שלי, בחורה אילמת חירשת האוקראינית, הם ראיינו אותה, אני ראיינתי אותה, הבאתי לפה בחור דובר רוסית שהתכתב איתה, עשינו לה שימוע כדת וכדין, העברנו למשטרה את כל החומרים, המשטרה החליטה להעביר אותה למקלט. דרך אגב, רק לעדכן אותך, היא ברחה מהמקלט. אבל לא חשוב, זה סתם - - -

בסדר, אז מה? אז מה אם היא ברחה מהמקלט? מה זה אומר?

אז מה אם היא ברחה?

כן, ברחה.

כן? שמו אותה במקלט מה שנקרא לצורך מסוים, לא שהיא תברח מהמקלט.

בסדר, מה אתה כאילו בא אליי - - -

אבל לא חשוב, זה לא משנה, ברחה ברחה.

ברחה, אוקיי.

אז אני אומר לך, זה התהליך. אני מבחינתי צריך לקבל משוב מהמשטרה, אם אני לא מקבל את המשוב הזה אני מבחינתי ממשיך בתהליכים שלי ומרחיק אותם.

בסדר. אז אנחנו – שנייה, אדוני, אני אתן לך בהחלט. סליחה, אבל אין מה לעשות, זו ישיבת ועדה.

אני רוצה לתת לכם את האפשרות לסיור גם.

אנחנו נעשה, בטח בטח.

יש לנו עוד שעה ורבע.

יש לנו עוד שעה ורבע ביחד? זה הרבה זמן. אז רציתי לשאול, בעצם, יוסי, אתה אומר שאין נוהל מבחינת כמה זמן למשטרה – אתה מזהה, אתה שולח למשטרה, אתה אומר שעולה פה חשד לסחר, עבדות, ואז אתה אומר שאין לך נוהל כמה זמן אתה צריך להמתין: אני חייב באינטרס שלי כמה שיותר מהר להרחיק, המשטרה בעניינים שלה, אבל אין שום דבר מוגדר בעצם ביחסים בינך לבין המשטרה כמה זמן אתה פועל. אין, אוקיי.

אז אני יכולה לבקש ממך לפנות למשטרה, להתחיל לארגן את היחסים ביניכם? אתה אומר שזה תקוע, אני רוצה לשחרר את התקיעות. בואו תתחילו להתנהל, תבין מה המשטרה רוצה, מה אתה רוצה ותעדכן אותי.

אנחנו מתנהלים כל הזמן. אנחנו מתנהלים כבר הרבה זמן.

לא, אתם לא מתנהלים, אתה אומר תקוע, אני עושֶה, אני מבצע את האינטרסים שלי, להרחיק, המשטרה, עד שהיא מגיעה. אני רוצה שתתחילו לדבר, תגיד לי איפה זה תקוע ואז אני אפנה למשטרה.

חברת הכנסת, כבוד היושבת ראש, אני יותר לא מתנהל מול משטרה. ישנה פה דינה, שהיא ממונה על התחום הזה והיא דיברה עם המשנה למנכ"ל משרד הבט"פ, שיסגרו את העניינים. אני לא מבקש חסדים מאף אחד.

לא, אבל אני גם חייבת להגיד שאני דיברתי עם יוסי לאחרונה ואני ביקשתי את הסכמתו והוא אכן הביע הסכמה ונכונות מלאה שוב להעלות את הנושא הזה ולעשות ניסיון נוסף מול המשטרה לסגור את זה כי זה משהו שאנחנו חייבים לסגור.

מול מי במשטרה? איזה גוף במשטרה?

יש את ראש חוליית סחר בבני אדם וחטיבת החקירות, שהיא הגורם המוסמך לפי החלטת הממשלה להכיר בקורבנות סחר, שרית פרץ.

אז היה צריך לזמן גם אולי אותם.

לא ידענו שזה הולך ומסתעף, אבל בכל אופן – טוב, אנחנו - - -

בכל מקרה זה לא רק היא כבן אדם, זה לא פרסונלי.

לא היא כבן אדם, כפונקציה אני מדבר.

כבעלת תפקיד, ויש את הלשכה המשפטית שלהם.

היא יחידה בתפקיד הזה והיא לא מסוגלת לתת מענה.

סבבה, בסדר, אז אני מסכמת כזה דבר, אנחנו בתור ועדה נפשר, נגשר, מה שצריך, אנחנו נפנה למשטרה, נבין איפה זה עומד וננסה לעזור לכם לדבר אחד עם השנייה, כי אנחנו בעד הידברות.

שוב, כשזה עובד אז זה עובד. כשזה קורה מהר אז זה בסדר, אבל יש מקרים שמתפספסים וצריך להסדיר את זה.

צריך שיהיה נוהל משותף שיחייב אותם גם בזמנים.

אבל שלא ירחיקו כשיש חשד.

כן, זה גם הצד השני של המטבע. לכן צריך להגיע להסכמות. זה לא פשוט כמו שזה נשמע, צריך להגיע להסכמות.

אבל צריך לקצוב את זה בזמן.

אדוני, בבקשה, זכות דיבור.

אני עורך דין רון אובוז, ממשרד אובוז בורלא בתל אביב. קודם כל אני רוצה לציין את מה שאמר מפקד הכלא וגם אני רואה לראשונה את דניס, אנחנו מכירים אותו מהפקסים, התיאום הוא באמת טוב, בייחוד מאז הקורונה יש פה באמת תיאום ומפגש עם אסירים. כיום יש לנו חמישה לקוחות שנמצאים פה, שני גברים ושלוש שנים.

שהם עדיין פה? שוהים עכשיו?

עדיין שוהים, כן.

ברגע זה?

כן, חלק מחכים לדיון, חלק מחכים לחזור הביתה.

הביתה איפה, לישראל או למוצא?

לא, אחת לאוגנדה ואחד לרואנדה. ובאמת כל מי שאני מדבר איתו כאן אומר שמתייחסים אליו יפה ואני שואל ואומרים לי שהיחס אליהם הוא טוב. אני מוודא את זה עם כולם. אני אומר את זה פה לשבח הסגל.

איפה הבעיה?

יש לי שאלה, דיברו על היציאה מרצון, אנשים שרוצים לחזור הביתה, בייחוד אנשים שאמרו שיש קושי להחזיר אותם לאפריקה, מרואנדה, או מישהו מאוגנדה, הוא נמצא פה כבר 70 ומשהו יום, הוא רוצה לחזור הביתה וכבר חודש וחצי מנסים לתאם לו טיסה. יש מקרים שבית הדין למשמורת אומר שאין בעיה, תצא אתה בעצמך, תמצא לעצמך טיסה, שים פה ערבות של 10,000 שקלים ותצא. אין שום נוהל מסודר בדבר הזה. למשל נפאלי אחד שהגיע, אמרו לו כן, שים פה 10,000 שקלים, תוך שלושה שבועות אתה צריך לצאת, הגיע נפאלי אחר למחרת אמרו לו: לא, אתה מוחזק פה.

אז לא ברור מי נמצא בהליך הזה שהוא כן יכול לעשות נוהל הרחקה עצמית, נקרא לזה, לצאת מרצון, ולסדר לעצמו טיסה תוך כדי השארת ערובה מתאימה, ומי לא. הפסיקות של בתי הדין למשמורת הן מאוד לא ברורות, אין משהו מוסדר בדבר הזה והיינו שמחים לדעת אם יש איזה שהוא נוהל בעניין הזה.

יוסי, יש לך מה להגיד? בבקשה, אדוני.

אני אחכה את זה לשניים. תהליך של יציאה מרצון מתבצע לנתינים שהם שוהים בארץ באופן בלתי חוקי, לא כשהם במשמורת. מי שרוצה, לפני שהוא מגיע למשמורת הוא פונה ליחידה ליציאה מרצון, מתאמים לו את הטיסה, מסדרים לו מסמכים והוא יוצא מרצון.

איך הוא פונה? הנוהל של הפנייה הוא ברור?

שנייה, שנייה, שנייה.

רגע, אדוני. ההבנה שלי מאוד איטית, רגע.

אז אני אסביר לך, לאט לאט.

אז תענה לי על הדבר הזה כי אתה מתקדם.

אז אני אומר, הכול מפורסם באתר שלנו.

יש להם נגישות לאינטרנט, מחשבים?

שנייה, שנייה. אני מדבר על אנשים בחוץ, את לא מקשיבה לי, יושבת הראש. מי שפה בכלא הוא לא בתהליך של היציאה מרצון. מי שרוצה לצאת מרצון, לפני שאני אבצע עליו פעולות אכיפה הוא יכול לגשת ליציאה מרצון. מי שפעלתי כנגדו וביצעתי כנגדו אכיפה, בשלב השימוע הראשוני אנחנו מציעים לו, אם הוא רוצה לקבל החלטה במקום, במקום לבוא למשמורת, אם הוא מוכן לטוס הביתה הוא חותם לי שהוא מוכן ואנחנו מסדרים לו טיסה באותו היום, הוא לא מגיע בכלל למשמורת.

סבבה.

מי שהגיע למשמורת הוא כבר עובר לפרוצדורה של המשמורת. מה שאדוני העורך דין מציין זה מישהו שהגיע לפני בית הדין למשמורת. יכול להיות שהוא שכנע את בית הדין למשמורת שיש לו כוונות טובות ובית הדין החליט לשחרר אותו לתקופת מה תמורת ערבות על מנת שיסדר את העניינים וייצא. הנפאלי השני, יכול להיות שהוא לא הצליח לשכנע את בית הדין שיש לו כוונות טהורות לצאת ולכן הוא לא שחרר אותו.

אני לא אחראי על בית הדין, בית הדין הוא גוף שיפוטי שאף אחד לא יכול להגיד לו כלום. הוא מתרשם מהנתין, ממי שמייצג אותו, והוא מקבל את ההחלטות שלו. זה לא שייך ליציאה מרצון.

ליציאה עצמית, לא יציאה מרצון.

יציאה עצמית, זה כשהנתין הצליח לשכנע את בית הדין שיש לו כוונות טהורות ואמיתיות לצאת מהארץ אחרי התקופה שהוא ייתן לו, לא יודע למה, להתארגן. ואז בית הדין קוצב לו ערבות, פעם 10,000, פעם 5,000, ונותן לו אפשרות לצאת לארגן את הדברים שלו ולטוס לבד הביתה.

פשוט לא הבנו מה זה כוונות אמיתיות? כמה שהוא משחק אותה יותר טוב שהוא ייצא מפה?

זה הדיין משתכנע.

אני יודע, אני רק אומר שאין שום דבר - - -

יש בבית משפט נוהל מה השופט מחליט?

לא, יש חוק הכניסה לישראל, יש סעיף 13, את מי אפשר לשחרר.

נכון, הוא יכול לשחרר, כמו שכתוב בסעיף.

לא כתוב שם כוונות טובות.

לא, הוא משתכנע האם באמת הוא שהה פה מה שנקרא בכוונה תחילה, או שבתום לב. זה השופט, אני לא שופט, אני לא יודע לפרש את השופט, אבל אלה התהליכים.

יוסי, קודם כל אני מעורב בסיפור הזה, אני מחזק כל מה שאמרת, אבל נבהיר עוד נקודה, איך הוא מקבל עורך דין. אני מזהה הרבה שוהים ושוהות לגירוש, על פי הניירת הדרושה, הטיסה בעוד ארבע שעות, הם מגיעים לשדה התעופה, מגיעים למדרגות של המטוס, אומרים שהם לא עולים והם חוזרים.

נכון, יש גם כאלה.

לא ניתן להעלות מגורש או מגורשת לטיסה בכוח, הם חוזרים.

ואז הם חוזרים לאן?

זה קורה לי יום יום.

מה קורה?

סתם דוגמה, הייתה לי שוהה שזיהיתי אותה והכול, אחרי שהיא הגיעה לשדה התעופה כנראה נזכרה שהמעביד שלה חייב לה 1,000 דולר.

מה זה כנראה, אולי הוא חייב לה?

יכול להיות.

יכול להיות, מבחינתי בכל תהליך הזיהוי אני לא זיהיתי, אבל היא אומרת שהיא לא משאירה בישראל 1,000 דולר, היא מסרבת לטוס. והיא חזרה למתקן, קלטתי אותה בחזרה. אני מחויב לקלוט אותה מחדש.

מה העניין של הייצוג המשפטי? אפשר לדבר על זה שנייה?

רק שנייה, לפני הייצוג המשפטי. כל שוהה שהוא מגיע למשמורת, תוך כדי התהליך של השימוע אנחנו מבררים האם יש לו טענות לחובות כספיים מהמעסיקים, גם אם הוא עבד באופן בלתי חוקי. אנחנו מתקשרים למעסיק ומבקשים ממנו להגיע לפה ולשלם את הכסף. מי שאומר, ישנם כאלה שלא אומרים, ישנם כאלה שעורכי הדין מייעצים להם ברגע האחרון לטעון שחייבים להם כסף ולעכב את הטיסה.

יש כל מיני סוגים ומינים, אבל בעיקרון אנחנו שואלים ומנסים לטפל בכל הסעדים, גם כאלה לכאורה שהמעסיק עשה להם ביטוח בחברת כלל ובשביל לפדות כסף מחברת כלל צריכים להודיע חצי שנה, שלושה חודשים, אנחנו פועלים מול חברת כלל. יש לנו מה שנקרא דין ודברים ישירים איתם והם משחררים את הכסף על מנת שהבן אדם יקבל את הכסף שלו ויוכל לצאת הביתה.

אתה עושה עבודה יפה, יוסי.

הרצון להרחיק אותם כמה שיותר מהר גורם לזה שאני מגיע לדיון פה בבית הדין למשמורת, עוד לא דנו בכלל אם האדם הזה יורחק או לא וכבר אומרים לי שבערב יש לו טיסה, כבר תיאמו לו טיסה לערב. אז אני מקבל החלטה ב-12 בצהריים שהוא צריך להיות מורחק ואני צריך עכשיו עד 11 בלילה לרוץ לבית הדין לקבל עיכוב הרחקה. בית הדין לעררים כמובן בשעה ארבע-חמש אחר הצהריים נותן את ההחלטה שלו שלא, הוא לא מעכב את ההרחקה, אז אני רץ מחמש לבית הדין המחוזי לערער שם ובשעה תשע בערב אני מקבל החלטה אז אומרים שהיא כבר בשדה התעופה.

אדוני, יש לי בשבילך מה זה הצעה יצירתית. תקשיב, יוסי גם יזרום איתי על זה, אתה בעצם אומר ככה, אני כמייצג משפטי של אותו בן אדם, מורחק, מרצון, לא מרצון, מורחק, ואז אתה בעצם בתוך התהליך שכבר אתה מול בית הסוהר, מול בית המשפט, אתה מייצג אותו מול כל הרשויות ואתה אומר שגם כשיש את התהליך הזה שיש את הייצוג, כשאתה עוד בודק מה קורה במיצוי הזכויות שלו, מה קרה, אולי יש שכר עבדות, אולי יש כל מיני דברים ואתה אומר שבתהליך הזה היית רוצה כמייצג שלו שכל עוד יש לו ייצוג משפטי ונטענות טענות הוא לא צריך לעלות על טיסה.

לפחות לא באותו יום.

בזמן כל כך קצר. זה מה שאתה אומר? זה מה שאתה מבקש?

כן, שייתנו זמן לצורך התארגנות.

כמה זמן התארגנות, לדעתך? זה סותר את מה שיוסי רצה, יוסי ממהר להוציא אנשים.

לא, יש חוק, גברתי.

החוק לא אומר 60 ימים? החוק אומר 60 ימים.

יש חוק, אני עובד לפי החוק.

בסדר, בסדר, יוסי, אתה, מה לעשות, אתה בפוזיציה שלפעמים אני כועסת עליך, זה לא כי אתה יוסי.

אבל, יוסי, החוק לא אומר 60 יום להסדיר את ענייניך האישיים?

הוא מגיע ביום שיש טיסה ועולה על טיסה באותו יום.

72 שעות זה הזכויות שלו. עד 72 שעות אסור לי להרחיק אותו, זה החוק. אחרי 72 שעות אנחנו יכולים להרחיק. בית הדין אמור לראות אותו תוך 96 שעות, אנחנו לא מרחיקים לפני שהוא רואה בית דין. למרות שאנחנו יכולים להרחיק אותו לפני בית הדין, אחרי 72 שעות אני יכול להעלות אותו על מטוס ולהטיס אותו, אנחנו לא עושים את זה. אנחנו נותנים לו את האפשרות להגיע לערכאה שיפוטית, לבית הדין, שזה 96 שעות. ב-96 השעות האלה תעשו מה שאתם רוצים, מה אתם רוצים ממני?

אנחנו עושים.

בסדר, חברות שלי וכל העניינים של ייצוג משפטי ומשרד המשפטים המוקד, תהיו איתי פה, תתאפסו שנייה על הסוגיה הזאת. אתם חושבות או חושבים שהסוגיה הזו של 72 שעות היא משהו שצריך למתוח אותו? מה אתן חושבות על הסוגיה הזאת?

השאיפה שלי היא כשאנשים מגיעים לבית דגן, ואנחנו רואים גם בפרוטוקולים של בית הדין לביקורת משמורת וגם אחר כך שומעים מאנשים, יש קושי בתרגום וזה כל הזמן חוזר לעניין של התרגום.

היא שאלה אותך על ה-72 שעות. מה קשור התרגום עכשיו?

יוסי, לא מדברים ככה עם המוקד.

למה לתקוף? אני תקפתי אותך כשדיברת?

לא, אבל היא שואלת אותך שאלה, תתייחסו לשאלה של חברת הכנסת.

תקפתי אותך כשדיברת?

לא, אבל אתה לא מייצג אותי, יוסי. מה קרה פתאום נהיית חמוד כלפינו? די.

אני חמוד כל הזמן.

אני יודעת. אלכסנדרה, סליחה בשם הוועדה שהרגשת מותקפת, את לא אמורה. אני מתנצלת בשם כולנו. בבקשה.

אין בעיה. כבר אז בבית דגן צריכה להיות להם הזכות להרים טלפון לעורך דין.

יש להם זכות כזאת?

פה אני אתן את הרשות לחברים. ממה שאני יודעת, אין להם את הזכות להרים - - -

טוב, לרשום לפרוטוקול.

מה זה קשור לפרוטוקול? לשאלה הראשונה, במהלך השימוע אם יש לך עורך דין - - -

יוסי, שנייה.

נו באמת, אנחנו הולכים פה כל הזמן לעולמות – השאלה הראשונה בשימוע, אחרי ששאלו אותו לשמו וזה שואלים אותו אם יש לו עורך דין, מי עורך הדין, אם הוא רוצה להתקשר אליו. אנחנו מתקשרים אליו. זו השאלה הראשונה.

ואם אין לו עורך דין והוא רוצה להתקשר לעורך דין?

שיתקשר, אני מפריע לו להתקשר?

אני אומרת לך שכן, וגם יש קושי בתרגום. אני יכולה להראות לך, אתה יכול לקרוא את הדוח שלנו פה, את מה שהגשנו לוועדה, יש קושי וזה עולה גם מול בית הדין לביקורת משמורת. אם היה ניתן לאנשים מהרגע שהם היו נעצרים להרים טלפון אז פרק הזמן הזה, אני סבורה, היה יכול להיות סביר. ואני אומרת את זה בתור מי שקופצת גם, ולא בשביל שכר, אנחנו עובדים פרו בונו ומייצגים פרו בונו ומעבירי תיקי סחר ועוד המון דברים. ואני מאוד מעריכה את הרצון למיצוי זכויות, אבל בפועל אנשים, אם היו באמת ממצים את הזכויות שלהם ולא היו מגיעים לבית הדין לביקורת משמורת ואומרים את זה אז אולי הם היו טסים באמת בזמן.

אני רוצה להגיד עוד דבר שהקורונה יצרה, וזה שאנשים נשארים הרבה מאוד זמן כלואים בגלל שאין טיסות. לי יצא באופן אישי גם לייצג מישהי שנעצרה עם כרטיס טיסה ביד, שקנתה ברגע שהתאפשר לה והיא עדיין נעצרה פה ואנשים, וגם יכולים להעיד פה חברי הסגל משב"ס, הם נשארים פעם אחרי פעם לא כי הם לא רוצים לטוס אלא כי אין טיסות. וזה גם בעיניי מצב אבסורדי.

תודה, אלכסנדרה. יש לי שאלה לגבי הייצוג המשפטי, כשמגיעים אנשים, כמו שאדוני מפקד הכלא אמר, זו קבוצה מאוד מאוד מוחלשת, מגיעים, מול רשות ההגירה, זה מעמד וואחד מפחיד, אני לא רוצה לדמיין את הסיטואציה שבה השפה לא שפה שלך, אתה בתוך מסגרת לא נעימה, זה לא הבית שלך במטבח, זה מסגרת, אנשים שאתה לא מכיר, אתה מועמד לגירוש, מישהו נותן להם בכלל את האפשרויות של שמות? המוקד, מיצוי זכויות? איפה זה מתקיים לגבי ייעוץ משפטי? אתה שואל אותו אם יש לו עורך דין, איזה עורך דין? אולי בקושי הוא זוכר את מספר הפספורט שלו.

יש סיוע משפטי שמופיע בכמה שפות בתוך האתר בלוח המודעות, מספרי טלפון ומוקדי הסיוע המשפטי. זה נגיש.

סיוע משפטי שלנו, של משרד המשפטים? כי אנחנו ככלל לא נותנים סיוע משפטי לזרים, רק לקרבנות סחר.

רגע, מתגלה פה בעיה, בואו נפתור אותה. אתה אומר יש מספרים, גברתי סיגלית אין את המספר של משרד המשפטים, אז איזה מספרים יש לכם, של מי?

סיוע משפטי של עורכי דין.

של מי?

השילוט הוא לגבי קורבנות סחר, היא לא שואלת על קורבנות סחר.

לא, אני לא מדבר על קורבנות סחר, יש זכויות סיוע משפטי.

אנחנו אולי נראה בסיור?

כשאנחנו נהיה בסיור אתם תראו, יש מספרי טלפון. אנחנו לא יכולים גם למנוע ממנו ליצור קשר.

לא, אדוני, אנחנו לא חשבנו לרגע שאתה מונע, להיפך, קיבלנו פה אחלה קומפלימנטים. לא חשבנו שאתה מונע, אנחנו רוצות להבין, כששואלים שוהָה ושוהֶה אם יש להם עורך דין ואין להם, אין לו מושג, דיברנו על כל הקשיים והאתגרים, ועוד אתה שואל אותו אם יש לו עורך דין, מאיפה יש לו עורך דין? עכשיו תשאל אותי מי עורך הדין שלי, אני כאבתיסאם, חברת כנסת, אני אומרת לך רגע, אני לא בטוחה שיש לי כזה דבר, לשלוף לך עכשיו שם של מישהו שיכול לייצג אותי. נשאלת פה השאלה האם הסיפור של ייעוץ משפטי מונגש לאותה אוכלוסייה? אנחנו רוצות לברר את זה אצלכם. אני לא רוצה לעשות לכם מבחן פתע. אנחנו לא שם. נברר, אם לא, אז צריך להנגיש.

צהריים טובים שוב פעם. באגף 2, גם באגף 1, על לוח המודעות מופיע מספר טלפון של סיוע לזרים שדרכם אפשר לקבל מספרי טלפון.

מה זה סיוע לזרים? כנראה זה המוקד.

אז אנחנו נראה את זה תיכף?

בהחלט.

בנוסף באגף 2 יש גם מספרי טלפון שחלק מהבנות ביקשו מאיתנו להשיג, של עורכי דין שהם עורכי דין טובים שניתן לפנות אליהם.

אוקיי, אני מקווה שאובוז לא חלק מזה כי יש פה ניגוד אינטרסים.

לא, עוד לא.

אצלם זה גם עובר מפה לאוזן, ובנוסף אני חייב לומר - - -

מה זה אצלם? הרי אתם מדברים פה לפחות על קהילות - - -

אצל המוחזקים.

מה, פתאום הם חברים? פתאום הם אותה מדינה? הם מדברים באותה שפה גלובלית?

הם חיים ביחד. הם לא מרוחקים אחד מהשני. לא כל תא באגף הוא בית סוהר, יש אגף שיש בו עשר, 15 או 18 תאים שהם חיים ביחד, הם אוכלים ביחד, הם מטיילים בחצר ביחד, הם במועדון ביחד והם ביחד מדברים. הם משחקים שש בש, מעשנים, שותים קפה ביחד.

אבל אם אתה מגיע לתקופה קצרה? עוד לא הספקת לפגוש.

אני מסתננת, אני אסתנן אצלך לאיזה לילה, זה מותר על פי חוק, אגב?

לא.

פחות. אוקיי, חברות, חברים, שאלות?

החשש הוא, כמו שציינתי, אם מישהו שמגיע לתקופה קצרה ולא מספיק להכיר אנשים כדי לקבל שם של עורך דין, באמת למי הוא מגיע ואם הוא מגיע, בטח בהלם של השעות הראשונות. זו באמת השאלה.

בהיבטים שלי, אני ממונה על זכויות אדם במשרד המשפטים, בהיבטים של משפט בין לאומי אז אנחנו באמת מסתכלים על היבטים של זכויות של נשים, של ילדים, של אנשים עם מוגבלויות. אני יודעת שאתם עושים הרבה מאמץ, אבל הנושא של נגישות שפתית הוא קריטי. אני גם מדמיינת לעצמי את התסכול שלכם, שאתם רוצים לעזור למישהו או מישהי ולא יכולים לתקשר איתם, אז באמת הנושא של שירותי תרגום הוא קריטי.

אני גם יודעת שיש הרבה ניבים, שיש בעיה אמיתית עם לתקשר עם האנשים, אני יודעת מאצלנו שכל הזמן מחפשים איך לעשות את זה. הנושא של מתורגמנים ולהיות ערוך מראש, אני יודעת שזה הרבה פעמים אינטייק. זה לכאורה טכני, אבל לפעמים באינטייק הזה עולים דברים מאוד משמעותיים.

אני חושבת שהשירות של התרגום, ההנגשה השפתית, עולה כל כך הרבה, אצלנו בוועדה זה נושא שיטופל. אנחנו מדסקסות את זה, בודקות את זה.

שאלה אחרונה, ואנחנו נמשיך. ברגע שמגיעות לכאן נשים, יש בדיקות בסיסיות שעושים לאותן נשים לבדוק אם הן בהיריון, עניינים של היגיינה, מחזור. אני אשמח שתיתנו לי סקירה על הטיפול הרפואי.

אז ככה, לי קוראים אילנית, נעים מאוד, אני 25 שנה במערכת, שלוש שנים מנהלת פה את המרפאה. הטיפול הרפואי, לכלל המוחזקים קיים מעקב רפואי כללי, פסיכיאטרי, מרפאות. הם מקבלים טיפול רפואי כללי, פסיכיאטרי, מרפאות מומחים וטיפולי שיניים. כל מוחזק שלנו נבדק על ידי גורם רפואי בזמן קבלתו ובמשך שהותו הוא נראה פעמיים ביום על ידי חובש באגף.

למתקן מיועדת אוכלוסייה מורכבת מאוד שכוללת היריון, עם ילדים, תינוקות, שהם מגיעים אלינו רק אחרי שהם נבדקים על ידי רופא. אם היא היריונית היא מגיעה לבית חולים, היא מגיעה אלינו עם ניירת, אולטרה סאונד שאכן ההיריון תקין והכול בסדר.

היו מצבים כאלה שהיו פה נשים בהיריון והחזקתם אותן וילדו בכלא?

לא ילדו פה, אבל תינוקות כן, ממש קטנטנים שהגיעו הנה, בהיריון, וממש מעקב היריון אנחנו עושים להן, עם בדיקות דם, מעקבים, הכול כמו שצריך.

לגבי אוכלוסיית המוחזקים, היא מגוונת מאוד ולכן קיים כמובן, כמו שדיברנו, קושי רב וחוסר מידע רפואי קודם, בניירת רפואית קודמת. אנחנו נעזרים דרך המדיה ודרך חברים שעוזרים לנו עם השפה ויוצרים קשר עם הקהילה לקבלת חומר רפואי רלוונטי, אם הוא אושפז בבילינסון אז אנחנו מצליחים - - -

כשאת אומרת שאת יוצרת קשר עם הקהילה, איזה קהילה?

למשל הם הרבה פעמים מטופלים במרפאת זר בתל אביב, יש מקומות שהם מטופלים שם.

קוראים לה זר או היא מרפאת הזר?

קוראים לה מרפאת זר בתל אביב, מרפאה שלרוב הם מטופלים שם.

זה מרפאת טרם, של משרד הבריאות.

אז אני הרבה פעמים כן מצליחה להגיע. אם לא אז כמובן אנחנו שולחים לבדיקות מומחים, מעקבים, כל מה שצריך.

האוכלוסייה הזאת מגיעה כמובן ללא ביטוח רפואי אז כל ההתחייבויות הכספיות הן על חשבון שב"ס.

כאשר מדובר במוחזקים שהם ממדינות אפריקה אז אנחנו כמובן פועלים לאיתור מחלות מדבקות ולצמצום. כחלק מגילוי מחלת השחפת אנחנו מבצעים להם צילומי חזה. במסגרת איתור המחלה הזו השוהים שלנו שוהים בנפרד בתא לבד עד שאני מקבלת תשובת צילום חזה שלילית ואז אני שוללת שחפת.

כמה זמן? כי לישראלי זה יכול לקחת שנה.

כמה זמן צילום חזה? לא, יום למחרת יש תוצאות.

באמת?

בטח, יש לי פה מתקן, אנחנו משתדלים גם לא להשאיר אותם לבד בתא.

מה זה מתקן? בידוד.

כשהוא מגיע אליי, אני שמה אותו בחדר לבד, מוציאה אותו יום למחרת למר"ש, יש לנו פה מתקן כליאה, זה מתקן כליאה רפואי, יש שם מכון רנטגן, הם מצולמים ואנחנו שוללים שחפת.

וקורונה? מחוסנים, לא מחוסנים.

נגד מנינגוקוק, רציתי לדבר איתכם גם, פוליו, חצבת, חזרת, אדמת, כל מה שצריך. לאור התפשטות נגיף הקורונה.

לא, רגע, יקירה, את רצה עם המון מידע.

לא, היא דיברה איתי על קורונה.

את אומרת 'כל מה שצריך', מה צריך? את מחסנת?

מחסנים אותם, אוכלוסייה שצריכה בידוד.

אבל רגע, שאלה פה באמת קשה, אבל לא בשביל להתקיל אותך, אני יודעת שאת עושה עבודה מצוינת, אבל שאלה באמת לא – ליוסי אני יכולה להרשות לעצמי, לך לא. את עושה את כל הבדיקות, את מחסנת, איזה מספר יש לאותם שוהים בלתי חוקיים, את משתמשת על מנת לתווך את המידע לאן?

יפה. יש לי פה תיק רפואי שלו שאני פותחת, יש לו מספר אסיר, יש לו פה ניירת רפואית.

זה און ליין או כמו של פעם?

און ליין. ברגע שהוא מגיע זה נפתח, יש לו מספר אסיר, אני מטפלת בו בתיק רפואי שאני מנהלת.

אז את מתנהלת לפי מספר אסיר.

אבל אם אני מחסנת, למשל, לקורונה, יש לי מספר דרכון, אני חייבת להכניס אותו למשרד הבריאות כדי שכולם יראו שהוא חוסן.

יש קישור - - -

לא, יוסי, אתה מתפרץ עכשיו.

אני אעזור לה.

לא, היא מצוינת.

יש מספר דרכון, אנחנו מחסנים אותו לקורונה, נכנסים למערכת משרד הבריאות והוא נכנס שם.

ומי שאין לו דרכון או מסמכים מזהים?

בדרך כלל זה מספר דרכון, אם לא, זה מספר אסיר.

לרוב יש מספר דרכון.

לכל אחד יש מספר דרכון כזה או אחר.

יש מספר דרכון, מה זה כזה או אחר? יש משהו שאני לא יודעת?

יש הרבה דברים שאת לא יודעת.

אז אני לומדת ממך, אדוני.

אני אומר ככה, לכל מוחזק יש מספר דרכון. אם אין לו מספר דרכון אנחנו משתמשים במספר מוחזק שלו, זה מספר סידורי שהוא מזוהה לאורך כל הדרך. השב"ס פותח לו מספר ט' או מספר אסיר ויש ממש מחשובי שאנחנו יודעים לזהות. אני יודע לחפש עצור לפי מספר ט' או לפי מספר הדרכון. יש ממשק בין שתי הרשומות האלה.

בינך לבינם?

נכון.

היחסים בינך לבינם היחסים כל עוד שהוא מוחזק כאן.

ברגע שהוא היה פה היחסים האלה נשמרים, התרשומת הזו נשמרת כל הזמן, אני יודע לאתר אותו לפי ה-ט' שלהם ולפי מספר הדרכון שיש.

אני מבינה. בואו נדמיין סיטואציה לא מדומיינת, היא מאוד מציאותית, של שוהים מאריתריאה וסודן, שבעצם אי אפשר לגרש אותם והם חוזרים חזרה לארץ ישראל.

מה הם חוזרים?

חוזרים לישראל, כמו שאדוני המפקד אמר.

משוחררים פה.

חזרה אלינו לישראל. ברגע שהם חוסנו פה לקורונה, הם יוצאים חזרה החוצה, מנפיקים להם תו ירוק?

כן, חד משמעית.

החיסון נעשה על מספר הדרכון, כמו שהיא אמרה, שהוא הולך איתו לכל מקום. גם כשהוא בא לחדש אשרה אצלי הוא בא עם מספר דרכון, לא עם המספר שלהם. מספר ט' זה רישום פלילי שלהם, לניהול של בתי המשמורת.

וקטינים?

גם לקטינים יש מספר, לכל אחד יש מספר.

יש להם מספר. אצלנו במשרד החינוך הם כולם עם מספר.

יש להם חמישה מספרים, של הרווחה, של החינוך, של הבריאות, של בתי חולים.

חברות וחברים, אני יודעת שהזמן שלנו קצר ואנחנו בחדר צפוף וכולנו עלולות להידבק ואם זה, אז אנחנו כבר נדבקנו, לצערי, אז בואו ניתן לתמר לסכם משהו לעניין המספרים.

קודם כל לקטינים אין תעודת שהייה. אולי הם מקבלים מספר אצלכם, אבל אין מסמך כמו 2(א)(5).

מגיל 16 הם מקבלים.

אבל מה קורה עד גיל 16?

אז הם נלווים לאמא שלהם. גם ילד ישראלי לא מקבל תעודת זהות לפני גיל 16.

אבל יש לו מספר.

יש לו מספר, גם לילד הקטין יש מספר.

יש מספר שאנחנו נותנים במשרד הרווחה, יש מספר לקטינים במשרד החינוך, יש מספר כשאדם מתאשפז, שהוא מקבל בבית החולים.

הסוגיה הזו עלתה כבר גם עם כבוד היושבת ראש בפגישה עם מנכ"ל הרשות, לכם יש בעיה שהמערכות שלכם יודעות לקרוא מספר זהות בלבד, אתם לא יודעים לקרוא אותיות כמו שיש לדרכון ולכן אתם מצאתם דרך עוקפת. במקום להתאים את מערכות המחשוב לחיים, למציאות.

שזה מה זה?

בן אדם שנכנס לארץ הוא מגיע, עובר ביקורת גבולות, יש לו מספר דרכון שזה מספר בין לאומי. הם, מכיוון שהם לא יודעים לרשום אותיות אז הם ממציאים מספר פיקטיבי.

ואם נשנה את המערכות נוכל לקבל גישה למערכת שלכם?

חופשי. למשל רשות הגבייה והאכיפה עשתה את ההתאמה והם מקבלים את הכול במערכת און ליין.

משרד החינוך, אתם על זה?

לא, לא, לא. אנחנו כמוהם. הם צריכים לקבל מספר כי זה מספר מיוחד כזה שהם מקבלים ברשות המקומית כדי להיות תלמידים, רובם תלמידים. אז הם מקבלים מספר והמספר הזה הוא מספר עוקב. בתוך המערכת אני יכול לגלות אותם, אני יודע בדיוק מי מה, אבל זה לא מסתנכרן.

גברתי, אני איתך, סליחה.

לגבי הקורונה, כדי למנוע התפשטות, אנחנו דוגמים אותם ל-PCR בזמן קבלתם ולאחר 72 שעות. הם נמצאים בתאי סינון, זה כדי לשלול מחלה, כדי לשמור לא להפיץ.

וכשהם מתחסנים בארץ ומרחיקים אותם לחו"ל עם מה אתם מציידים אותם לגבי ענייני קורונה?

קצין הכליאה.

אני אתייחס, גברתי. א', רשות ההגירה שולחים לנו טפסים שאנחנו ממלאים כדי להעלות אותו לטיסה, אנחנו ממלאים על ידי רופא את תאריך הבדיקה, מתי הוא עשה. במידה שמוחזק קיבל חיסונים בארץ אנחנו נותנים אישור חיסונים, שם מצוין איזה סוג חיסון הוא קיבל ואיזה תאריכים.

תאריך ושעה.

אם לדוגמה הוא קיבל חיסון אחד או שניים, או שלוש, בוסטר. כנ"ל המוחזקים שמשתחררים בשער לארץ.

נפלא. אני חושבת שכל השאלות שכתבו לי שאלתי. אני מודה לכם. סליחה שעשיתי לך פה טוויסט בעלילה.

הכול בסדר.

אתה סיימת, אדוני, את המצגת שלך? אני חושבת שעבדת עליה מאוד קשה.

אנחנו עובדים ועובדים קשה כולנו, המצגת היא לשקף את הדרך ואת העשייה. רוב הדברים שבמצגת עלו פה ושם דרך השאלות שלכם אז חבל לחזור על השקפים. רק לסיכום, בית סוהר גבעון הינו מתקן יחידי בשב"ס בו מאוכלסת האוכלוסייה הייחודית, שוהים, שוהות, הממתינים לגירוש. אין ספק כי מדובר באוכלוסייה מאתגרת, רגישה, חלשה, שיש לה מאפיינים ייחודיים. קיים שת"פ פורה, שציינתי בתחילת דבריי, בינינו בשב"ס לכלל הגורמים, משרד ההגירה, המשפטים והפנים.

כחלק מהעשייה בבית הסוהר הסוהרים בעבודתם יתנהגו בהתאם לסולם ערכים שנקבע בשב"ס. אחד הערכים שמשמש נר לרגליו הוא ערך חיי אדם וכבודו. אדם שנעצר, נשללת ממנו חירותו אך לא כבודו. לאור כך אנחנו מקפידים לשמור על מתן זכויות, סגל בית הסוהר דואג למחסורם במקצועיות ובערכיות, סגל בית הסוהר גבעון מבצע את עבודתו באופן מקצועי על פי נוהלי שב"ס, יחד עם זאת הוא קשוב לצרכי אוכלוסיית השוהים והשוהות תוך מתן מענה מיטבי.

שוב פעם, אני מודה לכולם, אני מודה לסגל שלי, שאני גאה בו שהוא נותן לי כל יום גאווה. דוגמה קטנה שלא עלתה פה, שלי, ואני אעלה אותה, לגבי הפיליפינית. אגב, רוב הסוגיות שאנחנו מדברים עליהם עלו בסיורים שלנו שפונים וששוהה יודע שיש פה אוזן קשבת, שיש פה מטה שנותן לו תשובות, אז סוגיות כאלה, אני התרגשתי מהסוגיה. פיליפינית אחת שמאיימת באובדנות ואנחנו מנהלים שעות איתה, וראש התחום ועו"סית וקצין כליאה ואני בעצמי יחד עם הסגנית והתברר בסוף שהיא אמורה להיות מגורשת ויש לה סוגיה ייחודית במדינה שלה, היא בזוגיות עם אישה, לסבית, וזה גזר דין מוות באותה מדינה הזאת. אני במיידי, אפילו שהיא מגורשת ואפילו שהיא הולכת למדינה אחרת, הנחיתי את הצוות שלי ליצור קשר עם הצוותים ולטפל בה ולתת את המענה מהמקום של לשמור על החיים שלה בפיליפינים או בכל מקום בעולם, כי היא אדם, היא נמצאת פה ואני נחשפתי לבעיה.

אני גאה שאנחנו מטפלים בסוגיות האלה במקצועיות רבה, אפילו מעבר לים, אם צריך להגיע, שהטיפול שהיה פה ימשיך. יכול להיות שאכן הצלנו את החיים שלה והיא תגורש למדינה אחרת ולא למדינה שלה. אז ממקום של גאווה מצאתי לנכון לספר את הסיפור הזה כי זה היה לפני זמן קצר, בימים האחרונים.

נפלא.

אני יכול ברשותך, לפני שאת מסכמת.

בטח, בוודאי, בבקשה.

אני באמת חייב לציין את מפקד המתקן אמל ואת כל הצוות פה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה באמת מדהים. גם כשיש חילוקי דעות מדברים, מוצאים פתרונות.

כולל השיחה בינינו ביום שישי.

שכעסת עליו.

לא, חס וחלילה, למה כעסתי? אני לא פוליטיקאי, אבל – סיפרתי לה על השיחה שלנו ביום שישי.

אנחנו באמת מדברים ויש הבנה גם ברמה של המתקן, גם ברמה של הנציבות, באמת שיתוף פעולה יוצא מן הכלל ואני חושב שזה מביא אותנו להישגים של הטיפול בכל האוכלוסייה הזאת עם כל המורכבות שלה. אז תודה רבה לך, אמל, לכל הצוות שלך. תודה רבה.

תודה, יוסי, תודה גם לצוות שלך, לצוות ההגירה.

אני גם רוצה לסכם את הדיון, אני גם רוצה להגיד תודה רבה רבה רבה למפקד בית הסוהר. זה בסדר לך, מפקד בית הסוהר, זה תפקיד שאתה אוהב?

אני אומר - - -

לא, שאלה רגשית, אתה אוהב?

אחרת לא הייתי מחזיק 35 שנים ויש לי עוד עשר שנים לעבוד.

את צריכה גם לברך אותו, כי הוא קיבל קידום.

איך אני יודעת על הקידום? לפי הפרחים?

אני לצערי לא מבינה בפרחים ובדרגות.

אם נגענו, ברשותך, את זה למדתי מאבא שלי. אבא שלי הוא אדם פשוט, הוא שומר בקניון, לא מעניין אותו כל כך משכורת, מעניין אותו שלא ייכנס מחבל פנימה. זה מוסר עבודה מאוד גבוה. לפני שלושה שבועות קיבלתי קידום לבית סוהר אחר, יותר גדול, אבל הוא לימד אותי, אמר לי אבא: תמיד אל תרוץ מהר, אתה יושב על כיסא, תחשוב רק על המשימות שלך באותו מקום. לכן אני אמרתי לצוות שקיבלתי קידום, ברגע שזה יגיע זה יגיע, אני עכשיו מפקד גבעון, הכי חשוב לי בעולם זה המשימות שלנו בגבעון. כשאני אעבור לשם אני אהיה שם.

והנכדה, שמטרטרת אותך, אני כבר עשיתי תחקיר. מה נעשה? ככה זה החיים, מורכבים. אז, אדוני, אני באמת רוצה להגיד תודה רבה.

אני מסכמת את הוועדה, באמת סופר מיוחדת, אני רוצה להגיד תודה ליוסי על שיתוף הפעולה, אני עושה לכם חיים קשים, אבל ככה זה, מה נעשה? תודה לחברות שלי ולשותפות ולשותפים. גם כשאתם לא תסכימו לשותפות כי לפעמים אני מפקחת על העבודה שלכם, אבל אנחנו בהחלט עושות עבודה מצוינת למטרה בהחלט משותפת, משרד המשפטים, מוקד לפליטים ומהגרים, למשרד הרווחה, תודה שהצטרפת, אני חושבת שזה היה מאוד מאוד חשוב, משרד החינוך, אני חושבת שגם, תודה שבאתם, הייצוג המשפטי, אובוז, לכל החברות והחברים כאן, סליחה אם לא נקבתי בשמות. לכל הצוות המופלא של בית הסוהר.

אני רוצה לאחל לנו בכלל שלא יהיה יום אחד בתי סוהר, תהיה חלופת מאסר. אל תעשה לי ככה עם הגבות, זה אפשרי.

12,000 סוהרים וסוהרות מפוטרים.

הם יעשו דברים אחרים, הם יגדלו פרחים. באמת הייתה ישיבה סופר מיוחדת, גם יצאנו מכותלי הכנסת וגם היינו בשטח ופגשנו אתכם. ניכרת העבודה החשובה שאתם עושות ועושים ובטח ובטח שרוב הסגל פה הוא חדש בתוך המארג הזה, אז אנחנו נהיה כמובן איתכם בקשר רציף. אנחנו כתובות.

גם אנחנו.

אנחנו בהחלט כתובת, באמת אנחנו כתובת. אנחנו כתובת לקהל שאין לו כתובת, הוא לא יודע, לא מכיר. אנחנו נשמח לארח אתכם אצלנו בכנסת, תבואו ואנחנו בהחלט נמשיך להתעדכן ולשפר גם את השירותים שלכם, ותיקחו בחשבון שאני והוועדה והכנסת מקום שרוצה לשפר גם את האיכות של החיים שלכם וגם את השירות שלכם. אם אתם מבסוטיות ומאושרות ושמחות במקום שאתן נמצאות בו אני חושבת שאתן יכולות גם להנגיש שירות מצוין. אני מאמינה בעבודת נשים, מה נעשה, הן אלופות העולם וגם אתם.

אני גם, אני מסכים איתך. אני לא חולק.

בהחלט תראו בנו כתובת לכל דבר ונוכל ביחד לקדם את המטרות, גם כשהן סותרות.

סליחה, אני גם מעריך מאוד גברים שעוזרים לנשים שלהם.

אני גם מאוד, לגמרי, במיוחד כשעושים איתם את העוגיות. אז אני מסכמת שרשות האוכלוסין תעביר פרטים של אסירות ואסירים משוחררים שנאסרו בגין עבירות אלימות מינית ואלימות במשפחה למשרד הרווחה על מנת שיקבלו את הנתונים ויבנו סל שירותים, אם הם קיימים או לא קיימים, ואנחנו נשמח לעדכון שהדבר הזה באמת קורה ואיך הממשק הזה מתחיל לעבוד. אנחנו נתעדכן אחרי שלושה חודשים, זה בסדר?

כן.

נפלא. הסיפור של ההתמכרויות הוא סיפור שמאוד מטריד אותנו. אנחנו לא נתנו לו מקום כאן, אבל הוא סוגיה מאוד מאוד משמעותית, זו מגפה מאוד גדולה, אנחנו דנו בה בוועדה לפני שבועיים, בסוגיית ההתמכרויות בקרב עובדים זרים, במיוחד בענף החקלאות. אני חושבת שזו אחריות שלנו להילחם בהתמכרויות. צריך לחשוב ביחד, אנחנו נעזור, ננסה לראות איך משרד הבריאות, עם ביטוח בריאות ממלכתי, בלי ביטוח בריאות ממלכתי, להחריג את האוכלוסייה הזאת ולנסות להבין, אם משרד הרווחה, אני צריכה להבין, ערוכות וערוכים להנגיש שירות שכזה. זה משהו שצריך לברר.

הוועדה תפנה לקדם נוהל בין רשות האוכלוסין לבין המשטרה. זה מה שאנחנו נעשה על מנת להנגיש את השירות הזה ושתפסיקו להיות בריב, כי אני חושבת שיש לנו שר ביטחון פנים שהוא משלנו, ממפלגת העבודה, אז יש דיבור איתו, ואנחנו נעשה הכול על מנת שהכול יהיה מצוין. אז שתהיה שנה אזרחית מצוינת.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.