פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



13
ועדת הכלכלה
29/11/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ב (29 בנובמבר 2021), שעה 10:00

קידום ופיתוח הייטק בפריפריה

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
מאזן גנאים
לימור מגן תלם
אורי מקלב

מופיד מרעי
אופיר סופר
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי זועבי

שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן
גיל אלוני - מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

ניב כהן - מנהל האגף לפיתוח כלכלי ואסטרטגיה, אשכול גליל מערבי

יפתח שי - עוזר מנכ"לית, אשכול גליל מערבי

משה דוידוביץ - ראש המועצה האזורית מטה אשר

אייל שמואלי - ראש המועצה המקומית כפר ורדים

יורי בנדיץ' - סמנכ"ל כספים, איגוד ההייטק הישראלי

רון גרמה - מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי

יפעת בכור - מנכ"לית עמותת יוניסטרים

רביטל דואק - מנכ"לית משותפת, עמותת צופן

שני לוי - תלמידה בתיכון שליד האוניברסיטה

אגם נחמני - תלמידה בתיכון שליד האוניברסיטה

תום סגל - תלמיד בתיכון שליד האוניברסיטה

שגיא דגן - סמנכ"ל צמיחה, רשות החדשנות

עידית חנוכה

אור שושני

קידום ופיתוח הייטק בפריפריה

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים שבוע של דיוני ועדת כלכלה בדיון חשוב על העובדה שההייטק הישראלי לא הגיע לפריפריה. זה נתון כואב שמשפיע על כל מעגלי החיים ועל שוויון הזדמנויות לצעירים ולאזרחים ועל האפשרות לפרנסה מכבדת בפריפריה.

אנחנו מעצמת הייטק, 10% מהעובדים בישראל מועסקים בהייטק, המשקל של ההייטק בתוצר העסקי שלנו הוא כ-17%, ואנחנו מייצאים 43% בהייטק. ההייטק רק צמח בקורונה, בשל הביקושים לטכנולוגיה בעולם ולמוצרים ישראליים שפותרים בעיות בתקופת הקורונה.

לצד העובדות האלה יש כל כך הרבה אוכלוסיות שבהן פחות מאחוז אחד משתתף בהייטק. זה נכון לערבים, גברים ונשים כאחד, זה נכון לגבי חרדים. אבל זה לא בהכרח אוכלוסייה ממגזר מסוים. אם בודקים את אחוז המתפרנסים מהייטק בקריית שמונה ובשלומי רואים שזה לא אחוז ראוי ביחס לממוצע של 10% שמועסקים בהייטק בישראל. לכל היישובים האלה – קריית שמונה, אופקים ועוד ועוד – ההייטק לא זלג.

היו מעשים משמעותיים של הממשלה, כמו למשל הקמת אינטל, אבל זה לא הלך רחוק מדי. היו מעשים מדהימים גם של הנהגה מקומית, כמו סימון אלפסי ביוקנעם עילית, ששם נוצר אקוסיסטם של הייטק. אבל יוקנעם וקריית גת הן כבר לא פריפריה. ההייטק צריך לזלוג לקצה, לגבולות של הארץ, ליישובי הפריפריה, בין אם זה פריפריה עירונית ובין אם חקלאית או חברתית. לכן זימנו את הדיון הזה.

מעבודת מחקר שביקשתי מהממ"מ עולים נתונים מקוממים. למשל העובדה שרשות החדשנות לא שמעה על התוכנית "שמים את הפריפריה במרכז", של משרד הכלכלה. מדובר על תוכנית מ-2018. רשות החדשנות לא שמעה על תוכנית של משרד הכלכלה. זה נתון קשה מאוד שקיבלתי מהממ"מ. לרשות החדשנות יש מסלול שקראו לו מסלול 15, שנועד לעודד הייטק בפריפריה, אבל הוא כנראה לא עשה את עבודתו, וההשקעות בו הלכו ודעכו.

את החלל הזה ממלאים יזמים נועזים שהגיעו לירוחם, מצפה, קריית שמונה, שלומי, חניתה. בין אם זה מגזר שלישי שמבין את הצורך בשילוב אוכלוסיות בהייטק, ובין אם זה אנשים שמוכיחים שאפשר להביא קבוצת מתכנתים ולמקם אותה ביישוב ספר ולהביא תוצאה ופרנסה.

המקצוע הראשון שלא תלוי בגבולות פיזיים ובמרחקים פיזיים, מקצוע שבו הכול יכול לקרות אונליין ובענן, ובכל זאת ההתפלגות שלו באוכלוסייה בישראל היא לפי מרחק פיזי. זה פרדוקס לא מתקבל על הדעת, וזה יהיה עיקר הדיון שלנו.

יש לנו המון בקשות לדוברים, כולל נוער מדהים שנמצא פה וכולל עמותת יוניסטרים, שאני אישית ליוויתי הקמה של מרכזי יוניסטרים שהכשירו נוער והכינו אותו להייטק. לצערי לא כולם ידברו היום, כי יש לי עשרות בקשות לדיבור ורק שעה דיון. עיקר הדיון יהיה לשמוע את הבעיות ולשמוע תשובות מהממשלה. לדיון הזה יהיה המשך.

אני מבקש מבת חן רוטנברג, שכתבה את הנייר של הממ"מ להציג לנו בחמש דקות את עיקרי המסקנות. אחרי זה נשמע כמה נציגים של השטח, אחרי זה נשמע חברי כנסת, ובהמשך תשובות של משרד הכלכלה ורשות החדשנות. בת חן, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב, אני בת חן רוטנברג, מהמחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת. מי שמעוניין בסקירה כוללת של מצב התעסוקה במגזר ההייטק מוזמן למצוא את המסמך באתר הממ"מ.

אתחיל בכמה נתוני מאקרו על מגזר ההייטק. בעשור האחרון מגזר ההייטק חווה צמיחה מהירה יחסית ומשקלו בכלכלה גדל. המשקל שלו בתוצר עלה מ-11% ל-15%, והמשקל שלו בתוצר העסקי עלה מ-15% ל-20%. המשקל שלו ביצוא זינק מ-34% ל-44%, אבל משקל המועסקים עלה בקצב מתון: מ-7.6% ל-9.8% בשנת 2020.

הפריון בהייטק עלה באופן יחסי ליתר ענפי המשק, והחסם העיקרי להרחבת המגזר הוא העובדים המיומנים. בהקשר הציבורי ניתן לשאול שתי שאלות. אחת, מדוע משקל המועסקים בהייטק לא גדל בשנים האחרונות בקצב מהיר, במיוחד לאור השכר הגבוה בהייטק. שתיים, האם ההייטק מצמצם פערים חברתיים-כלכליים תוך יצירת ניעות חברתית (מוביליות), או דווקא מרחיבם.

אם נבחן את המפה הגאוגרפית של מיזמי ההייטק נראה שמרבית המיזמים, 77%, נמצאים במחוזות תל אביב והמרכז. פעמים רבות הפריפריה הגאוגרפית מקבילה לפריפריה החברתית-כלכלית. יש מספר אינדיקטורים שיכולים לנבא השתלבות במגזר ההייטק, כמו למשל לימודי תואר ראשון ב-STEM, שזה לימודים מדעיים – טכנולוגיה, מדעי המחשב, מתמטיקה, סטטיסטיקה; תעודת השכלה גבוהה; או לימודי חמש יחידות לימוד במתמטיקה או בגרות מדעית.

חיפה, ירושלים, המרכז ותל אביב זה 91% מההייטק בישראל.

נכון. בגרף הבא אנחנו רואים שככל שהאשכול החברתי-כלכלי נמוך יותר, כך קטן שיעור הסטודנטים לתואר ראשון מכלל האוכלוסייה. אם נסתכל על כל תחומי הלימוד נראה שבאשכולות 9 ו-10 שיעור הצעירים בלימודים לתואר ראשון הוא כ-70%, לעומת 16.5% באשכולות 1 ו-2. כלומר הסיכוי של צעיר שמגיע מאשכולות 9 ו-10 להיכנס בשערי מערכת ההשכלה הגבוהה גבוה פי ארבעה מהסיכוי של צעיר או צעירה מאשכולות 1 ו-2.

בתחומי הלימוד STEM אנחנו רואים שהשיעור המצטבר באשכולות 9 ו-10 הוא בערך 27%, לעומת 3% בלבד מאשכולות 1 ו-2. כלומר הסיכוי של צעיר או צעירה שמגיעים מאשכולות 9 ו-10 גבוה פי תשעה מהסיכוי של צעיר או צעירה מאשכולות 1 ו-2.

עוד אנחנו יודעים לומר שבחלק ניכר מהאוכלוסיות הללו נמצאים מגזרים שונים, כמו למשל חרדים וערבים. אם נבחן את מספר המועסקים בהייטק לפי אותם מגזרים אנחנו נראה, באופן לא מפתיע, ששיעור השכירים הגבוה ביותר הוא גברים יהודים לא חרדים – כ-64%. הנשים היהודיות הלא חרדיות – קצת מעל 30%. וגברים ונשים מהמגזר הערבי והחרדי – כ-1%, 1.5%.

הסתכלנו גם על שיעור התעסוקה שלהם באופן כללי. הנשים החרדיות והגברים מהמגזר הערבי – כ-76% - - -

בת חן, אני צריך שתגיעי לשורות האחרונות. המחקר יהיה באתר הוועדה. אני רוצה להגיע לשורות התחתונות ולהמלצות.

שתי השורות התחתונות של השקף זה שלימודי STEM מעלים את הסיכוי להשתלב. 60% מהחרדיות הן בעלות תואר ב-STEM. יש שני נתונים שלא מופיעים בגרף אבל הם מאוד חשובים לדיון. סקר שערך מכון אהרן גילה ש-98% מהחרדים שעברו את מסלול ההכשרות של היחידות הטכנולוגיות של צה"ל המשיכו אחר כך במגזר ההייטק. בהקשר המגדרי, רק 30% מבעלות הבגרות המדעית ממשיכות אחר כך ללימודי STEM, לעומת כ-50% מקרב הגברים.

ומה קורה בקרב בעלי בגרות 5 יחידות מתמטיקה?

הנתון שאמרתי מדבר על 5 יחידות מתמטיקה, או בגרות בפיזיקה, או מדעים טכנולוגיים אחרים.

אני עוברת לדבר על התוכניות הממשלתיות. אחד הדברים העיקריים זה המענקים של רשות החדשנות לפריפריה. אנחנו יכולים לראות שהאחוז נשאר יציב לאורך השנים – כשליש מהתקציב עובר למענקים לפריפריה. שנת 2020 נראית מעט חריגה; בגלל קופסת הקורונה התקציב של הרשות גדל, אבל הסכום נשאר פחות או יותר זהה.

ב-26 בנובמבר 2018 פרסם משרד הכלכלה את התוכנית שהזכיר היושב-ראש, "שמים את הפריפריה במרכז", לקידום ההייטק בפריפריה. זאת לא תוכנית חדשה אלא היא מעגנת תוכניות קיימות. התוכנית מכילה ארבעה סעיפים עיקריים: 1. תמרוץ חברות חדשניות לפיתוח מרכזי מו"פ בפריפריה; 2. תוכנית "שכר גבוה"; 3. הקמת מבנים להשכרה להייטק בפריפריה; 4. הקמת מבני הייטק ביישובים ערביים. הלכנו לבדוק מה קרה מבחינת יישום התוכנית. שאלנו גם את רשות ההשקעות וגם את רשות החדשנות, שאמונות על החלקים העיקריים בתוכנית.

אז כמו שציין היושב-ראש, רשות החדשנות טוענת כי היא לא מכירה את התוכנית "שמים את הפריפריה במרכז" - - -

אפשר לסכם את הדיון באמירה הזאת. משרד הכלכלה משקיע מאות מיליונים בקידום ההייטק – לא יודע אם הכסף הזה באמת יצא או שזה רק כתוב – ורשות החדשנות לא שמעה על זה. רשות החדשנות פעלה אז תחת משרד הכלכלה, שזה בכלל אבסורד.

הם כן פעלו מתוקף מסלול 15, שזה מסלול דומה, אבל, כמו שציינו, נראה שההצלחה של זה הייתה מוגבלת. סך הכול הוענקו 624 מיליון שקלים לחמש החברות שנמצאות כאן בתרשים, ולפי רשות החדשנות עד היום רק חברה אחת, DSP, פתחה שלוחה, בפארק בר לב שבגליל. אלא שאחרי שנתיים עבדו בשלוחה פחות מעשרה אנשים.

חוסר ההצלחה של ניסיונות הרשות להקים מרכזי מו"פ בפריפריה טמונים בעיקר בחוסר הביקוש של החברות, שנבע מכמה סיבות, שהעיקרית שבהן היא קושי באיתור כוח אדם איכותי ומתאים. חלק נוסף של התוכנית נמצא תחת רשות ההשקעות, שזה התוכנית "שכר גבוה". מדובר בהוראת מנכ"ל משנת 2015, לפני שפורסמה התוכנית. היא מסייעת בקליטת עובדים בעלות העסקה גבוהה באזורי עדיפות לאומית ובירושלים.

אבל אין לנו נתונים כמה כסף יצא בפועל, כמה עובדים נקלטו, אלא רק הצהרת כוונות.

במסמך יש נתונים קצת יותר מפורטים. מה שכן חשוב להגיד על הנתונים שהם העבירו לנו על התקציב של התוכנית בין 2018 ל-2021 הוא שמספר המשרות החדשות בשכר גבוה עלה ב-180%, ושימור המשרות החדשות עלה ב-65%.

חלק נוסף של התוכנית עוסק בהקמת מבני הייטק בפריפריה. יש לנו כמה תוכניות עם תנאי הבשלה שונים, בעיר ירוחם, אילת ועוטף עזה.

לגבי מתן מענקים למבני הייטק ביישובים ערביים נאמר לנו שבצפון אושרה תוכנית להקמת מבני הייטק באזור התעשייה ציפורי בעיר נצרת, ובדרום רשות ההשקעות עוד לא פעלה, מכיוון שלא התקבל התקציב מהמשרד לשוויון חברתי, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה.

עידית, אני מבקש שתאתרו לי את כל המשרדים הרלוונטיים – שוויון חברתי, הנגב והגליל, הכלכלה, המדע, רשות החדשנות – כי נראה שיש פה גם בעיית סינרגיה בין משרדי הממשלה. בת חן, אנחנו צריכים לסיים.

לסיכום, אנחנו רואים שמספר מיזמי ההייטק גדלו בשנים האחרונות, אבל התזוזה לא קרתה ולא נעשה מעבר מאסיבי לכיוון הפריפריה. את הפתרונות חילקנו לשניים: פיתוח אקוסיסטם והגדלת פוטנציאל העובדים, שזה בעיקר בתחום החינוך, וכניסה להשכלה גבוהה בתחומי STEM.

תודה רבה. ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ, בבקשה.

בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, בראשית דבריי אני רוצה להודות לך על היוזמה הברוכה לכנס דיון כל כך חשוב לפריפריה, הנגב והגליל. אני אדבר כאן על הגליל, כי בו אני גר, אבל אני מייצג כאן לא רק את הגליל אלא גם 20 רשויות שנמצאות בקו העימות.

אנחנו דנים היום בנושא מאוד כאוב. בזמן שראיתי את המצגת התחלתי להרגיש איך אני מטעין את עצמי בתסכול. "תקציבים ניתנים על ידי משרד הכלכלה". נער הייתי וגם בגרתי, אדוני היושב-ראש, וכמו שכתב חיים נחמן ביאליק בשירו "בעיר ההריגה": והשמש זרחה, והציפור עפה, והשוחט שחט, עולם כמנהגו נוהג. אפס שקלים מגיעים לפריפריה. זה הכול ישראבלוף. משרד הכלכלה מקצה תקציבים לפריפריה? תראו כמה נוצל. אפס נוצל.

אני משמש לא רק כיו"ר פורום קו העימות, אני גם יושב-ראש פארק התעשיות הכי מוצלח בגליל, שכולל גם פארק הייטק – פארק בר לב. יש בו 100% אכלוס – חוץ מהייטק. יש בו פארק הייטק שלא נופל מהרצלייה ותל אביב, אבל מה? כשמדינת ישראל מקצה תקציבים זה כמו לתת אגוזים למי שאין לו שיניים. נותנים תקציבים למי שלא יכול לנצל אותם – למגזר הערבי, לפריפריה.

אדוני היושב-ראש, יש מפת עדיפויות של משרד הכלכלה. אם תפתחו אותה תראו שצבועים בה בירוק שני אזורים – הנגב והצפון. ירוק זה אזור עדיפות לאומית א'. אבל כשתושב, בעל מפעל או ראש רשות בקריית שמונה, שלומי או כברי רוצה להתחרות עם יוקנעם או עם חיפה בפרמטרים של הייטק, הוא נידון מראש לכישלון.

לפני חודש ימים השיקה הממשלה הנוכחית, בקול תרועה רמה, במעלות תרשיחא פארק תעשיות הייטק משותף לשתי רשויות – כפר ורדים ומעלות. שר האוצר הגיע, ראש רשות החדשנות הגיע, ושווקו ארבעה מגרשים, לפני שבועיים, לפארק ההייטק. לשניים לא ניגשו בכלל, ולשניים ניגשה חברת "הייטק" גדולה, תפן פלאסט. אתם יודעים מה זה? תעשיית מתכת כבדה. ייצור טנקים. זה ה"הייטק" שניגש. כי מי בכלל ייגש להייטק במעלות תרשיחא? מי נפל על הראש כדי ללכת דווקא לשם?

אז אדוני, אחרי הפאתוס הזה אני רוצה להציע הצעות רלוונטיות ולא רק לדבר דיבורים כמו שבדרך כלל רגילים לעשות בכנסת. אני ישבתי עם אנשי הייטק שחשבו מה כן אפשר לעשות כדי שבגליל ובצפון ייפתחו מפעלי הייטק. אז מה כן ניתן לעשות? אחד, מתן הטבה דיפרנציאלית כפונקציה של מרחק מהמרכז. ככל שהאזור מרוחק יותר המענק יגדל, כך שקריית שמונה תקבל יותר מחיפה ואפילו יותר מכברי.

אבל לא רק 10% יותר, אלא פי שניים.

פי שלושה. ואז הפקטור הזה אולי יוכל להשפיע על איש הייטק שרוצה להעתיק את מקומו לגליל. הדבר הבא שאנחנו רוצים להציע זה הרחבת מסלול התמרוץ להעסקת עובדים בפריפריה ללא הגבלת אזור המגורים של העובדים. כרגע, אם אתה רוצה לקבל הטבת הייטק אתה מחויב לגור באזור. אבל מה לעשות שיש חוסר במקצועות מסוימים, אז אם אנחנו רוצים לפתוח מקומות בפריפריה רצוי שקודם כול יעניקו את המענקים האלה גם למי שגר בהרצלייה ומוכן ליסוע כל יום לצפון. בסוף הוא ישתכנע לבוא לגור אצלי במטה אשר, כי זה המקום הכי יפה בארץ. הוא לא ייסע כל יום מהרצלייה לכברי, הוא יעדיף לגור באחד הקיבוצים או המושבים שלי. אבל תנו לו את המענק הזה, אל תגידו שרק מי שגר בשלומי יוכל לקבל. זה חוסם אופציות. הרי בת חן הראתה לפני דקה כמה בעלי מקצוע מהתחום הזה יש כרגע בצפון.

אפשר שהיזם יבוא כמובן מהרצלייה, אבל כן צריך שאיזשהו אחוז מההעסקה יהיה של תושבי המקום.

אז שיתחייב שתוך שלוש שנים כך וכך. הסעיף השלישי הוא גמישות בחוק המו"פ, שתאפשר מענקים והטבות גם לחברות שה-IP שלהן רשום בארץ. בדרך הזאת החברות הבין-לאומיות הגדולות יוכלו לפתוח אצלנו שלוחות. אם לא יאפשרו את זה, זה לא יקרה. חברות גדולות כמו אינטל, eBay ואפל לא יבואו אלינו לצפון.

הסעיף הבא זה סוגיית הטבת המס באזור עדיפות א'. צריך לדאוג שמס החברות המופחת באזורי הפריפריה לא ייפגע, ולשקול הפחתה נוספת של מס החברות, לפחות לתקופה מוגבלת.

הסעיף הבא שאנחנו רוצים להציע לוועדה זה יצירת חבילת רילוקיישן ממשלתית לחברות שפותחות בסיס בצפון או בנגב. זה אומר הטבות ותמריצים של משרדים ממשלתיים – כלכלה, רשות החדשנות, משרד הפנים וגם שלנו, ראשי הרשויות. היום אם אני כראש רשות רוצה להעניק לך הטבה של פטור מארנונה, מחר בבוקר יאח"ה דופקים אצלי בדלת. אני מבקש שתיתנו לנו את האפשרות לתת להם פטור. אני מוכן לוותר על הארנונה לשלוש שנים, אני יכול להסתדר בלי זה, אבל תאפשרו לי לתת לו פטור. תסמיכו אותנו לתת להם פטור.

הסעיף הבא זה יצירת תמריצים לעובדי הייטק מנוסים שבוחרים לעבוד בפריפריה ולבנות להם תשתית ליצירת צוותים, וגיוס עובדים צעירים ולא מיומנים. אם ייצרו את התשתית הזאת אצלנו בצפון אז אותם חבר'ה יהיו הבסיס למפעלים בהמשך.

משה, אמרת דברים חשובים. תשלחו את זה גם למשרד הכלכלה, למשרד המדע ולרשות החדשנות. הצטרפה אלינו שרת המדע אורית פרקש, ברוכה הבאה. עוד מעט ניתן לך להתייחס לדברים. יש פה מישהו ממשרד הכלכלה? בוא תשב ליד השולחן. מה התפקיד שלך במשרד הכלכלה?

שמי גיל אלוני, אני מנהל תחום מסלולי השקעות במשרד, ביניהם גם תוכנית 418 - - -

אתה אחראי משרד ההשקעות של המשרד?

אני עובד ביחידה.

ולא מצאו לנכון לשלוח לפה סמנכ"ל במשרד או מישהו בכיר אחר? לא שאנחנו לא חושבים שאתה איש חשוב, אתה נראה לי איש רציני וטוב, אבל אם שרת המדע יכולה לבוא אז גם המנכ"ל או סמנכ"ל של משרד הכלכלה יכול לבוא. אנחנו זימנו את האנשים האלה. אגב, כשהם צריכים אותנו, כשיש להם חוק דחוף, הם כן באים. כשיש להם תקנות פה בוועדת הכלכלה הם מגיעים לפה תוך שתי דקות. זה לא מפריע לי ברמה האישית, אבל מפריע לי שראשי ערים מגיעים לפה מהגליל, והדרג הבכיר לא מגיע לפה לתת תשובות. אבל אנחנו לא נוותר, זה יהיה חלק מהדיון הבא שלנו.

שגיא דגן, סמנכ"ל צמיחה, יש לך שלוש דקות להגיד דברים בתחום שדיברנו עליו. אני אגיד לשרה שבמחקר של הממ"מ מתגלה שלרשות החדשנות היה מסלול לקידום הייטק בפריפריה שקצת דעך, מסלול 15. אבל מה שעצוב באמת זה שהם לא שמעו על התוכנית של משרד הכלכלה "שמים את הפריפריה במרכז". הם לא שמעו על הדבר הזה. זה דבר מזעזע ומקומם. אז יש לך רבע שעה ללמוד מה קרה שם ולנסות לעשות לנו סדר. משרד המדע לבדו בטוח לא יוכל לעשות הייטק בישראל, אין לו את הכסף ואין לו את הסמכויות, אז לפחות שתהיה לו סינרגיה עם משרדים אחרים. שגיא דגן, בבקשה.

בוקר טוב. כמה דברים. נתחיל מנתונים. יש טעות בדוח: קצב הגידול של עובדים בהייטק בעשור האחרון הוא כ-6% בשנה לאורך עשור. זה גידול מאוד גבוה. לכן אני חושב שהאמירה שמדברת על קיפאון לא נכונה כאשר מסתכלים על מספר המועסקים בישראל. בהייטק יש גידול מאוד מאסיבי - - -

הם אמרו שהגידול פחת לאחרונה, הם לא אמרו שהוא פחת בכל העשור.

בעשור האחרון הגידול לא פחת, יש קצב ממוצע שנתי של 6% בשנה, שזה קצב מאוד גבוה.

בוא תתמקד בהייטק בפריפריה, על זה הדיון עכשיו.

אבל אני חושב שהנתון הזה מגלם את הפוטנציאל הגדול שיש לפריפריה בשנים הקרובות, כי המחסור בכוח אדם בהייטק הוא עצום, ובעידן של אחרי הקורונה, המעבר לעבודה מרחוק או עבודה היברידית, עבודה שלא דורשת חמישה ימים בשבוע במשרד, זה דבר שיגדיל מאוד, ומגדיל כבר היום, את הביקוש לעובדים גם במרחק פיזי גדול יותר.

הסיפור בהייטק הוא סיפור של טאלנט, זאת אומרת למצוא את האנשים שיש להם את היכולות המתאימות. הנושא של לשלם להם 25 או 35 אלף בחודש זה פחות העניין - - -

שגיא, לצערי אתה לא נותן לנו את הכיוון ואת התשובות. אני רוצה לשאול אותך כמה מקומות עבודה בהייטק יצרתם בקו ראש פינה צפונה ובאר שבע דרומה. כמה תפקידי הייטק רשות החדשנות יצרה שם בשלוש השנים האחרונות?

אפס.

יש לך נתון כזה?

לא, אין לי נתון כזה. כמעט שאין חברות הייטק באזורים הצפוניים.

השאלה הבאה: כמה כסף שמרת לקו ראש פינה צפונה ובאר שבע דרומה לטובת יזמות ופיתוח הייטק? יש לך סעיף נפרד למטרה הזאת?

יש לנו תוספות משמעותיות לחברות שמגיעות מהקצוות, יש לנו גם פעילות שאנחנו ממקדים בחממות ובחממות יזמות בפריפריה. אני שוב אומר, רוב הפעילות - - -

הוועדה הזאת זה לא תאוריות, אין לנו כוח לתאוריות, אני שואל כמה כסף שמת בצד לטובת השקעה בהייטק בקצוות של ישראל. האם סימנת כסף לטובת זה? תענה לי כן או לא וכמה כסף.

אנחנו עובדים לפי ההגדרות בחוק עידוד השקעות הון, ששם הגדרת הפריפריה היא לא ההגדרה שאמרת.

חיפה.

מה, לא שמעתי את סוף המשפט.

שבעצם גם חיפה יכולה להיות פריפריה. ואז זה נעצר בחיפה.

אפשר לענות, או שאתם - - - ?

אפשר לענות, אבל את ההגדרות של חוק עידוד השקעות הון אפשר לשנות בתוך חצי שעה של דיון בוועדה. זה לא משהו שהקדוש ברוך הוא קבע, אפשר לשנות את זה בוועדה, אם תמליצו.

זה שיקול שלכם כמחוקק. אנחנו כיום - - -

לא, זה לא שיקול שלנו כמחוקק. אנשי המקצוע רואים את השטח, רואים את הבעיות, ורוב החקיקה היא של משרדי הממשלה, לא של הכנסת. את רוב החוקים שבאים לפה יוזמת הממשלה, לא אנחנו. אתם כאנשי מקצוע רואים שההייטק לא זולג לקצוות, אז תדחפו לשינוי חוק עידוד השקעות הון, כדי שכן תהיה זליגה כזאת. אלא אם זה לא באמת מטריד אתכם, כי מספיק שיש הייטק בישראל ואנחנו הייטק ניישן. אולי זאת בכלל הבעיה בכל הסיפור הזה. שבמבט כוללני אנחנו על הכיפאק. אבל במבט של שלומי, קריית שמונה, אופקים, מצפה רמון והערבה התיכונה אנחנו לא על הכיפאק. אז השאלה היא לאן מפנים את המבט.

אני אגיד שאנחנו מקצים עשרות אחוזים מתקציבינו לחברות בפריפריה. ההגדרה של פריפריה אצלנו נגזרת מחקיקה, שמדברת גם על יוקנעם וגם על ירושלים וגם על קריית גת. אין לנו שום התנגדות להרחיק את גבולות הפריפריה.

אני לא רוצה לשמוע שאין לכם התנגדות, אני רוצה להטיל עליך ועל כל הצוות שלך לסמן קו במפה שבו נרצה לייצר כלים חדשים ומוגברים לטובת ההייטק, תוך מדידה שאומרת כמה רחוק הגעתם. ירוחם עשתה קצת הייטק כי מורט מנדל נתן לי 30 מיליון שקל להייטק. אבל נראה לך שמדינת ישראל רוצה הייטק לפי תורמים? זה הגיוני שההייטק בישראל יהיה תלוי בתורם פילנתרופי? זה הגיוני שעמותת צופן הם אלו שיעשו לערבים הייטק? אנחנו רוצים מנהיגות של ממשלה שתגיד שהגיע הזמן שחגיגת ההייטק לא תהיה רק בחיפה, ירושלים, המרכז ותל אביב. כרגע משהו לא הגיוני פה, אתם לא מבינים שאנחנו במצב משבר? הדיון הזה הוא לא דיון רגוע, יש פה משבר מתמשך. היו פה בחירות שנתיים, ועכשיו יש פה ממשלה חדשה, והיא הייתה צריכה להביא חוק עידוד השקעות שכולל תוכנית כללית של הממשלה להייטק בפריפריה. זה גם מה שנדרוש בסוף הדיון הזה.

אני רוצה לתת לחברי הכנסת את רשות הדיבור. אני מבקש מכם לדבר ממש קצר. מופיד מרעי, בבקשה.

אני רוצה להצטרף לברכות, כי זה באמת דיון מאוד חשוב וקריטי לאנשים מהפריפריה. אדוני היושב-ראש, עוד במסגרת של אשכול גליל מערבי פעלנו יחד עם מטה אשר, כפר ורדים ויישובי קו העימות לעודד את כל נושא הפריפריה. ומה שאני רואה ושומע פה זה מתסכל. אם לא נטפל ביישובים האלה אנחנו נצטרך לשים במקומם מוצבים, כי האנשים יברחו משם.

כשאנחנו מסתכלים על ההייטק אצלנו רואים אפס עשייה ואפס התקדמות, בכל המגזרים – הערבי, הדרוזי וביישובים הכי מרוחקים. זה נובע מחוסר תשתיות. אני אתן דוגמה. בתור ראש רשות ראיינתי מישהי לתפקיד מתרגלת, שזה בוגרת י"ב. מגיעה אליי מישהי עם תואר שני מהטכניון מעולם ההייטק. אני שואל אותה למה היא צריכה את התפקיד הזה. היא אומרת לי: אדוני ראש המועצה, אתה לא מספק לי מקומות עבודה, אתה לא מספק לי אזורי תעשייה, אני רוצה לגדל את הילדים שלי בצורה נורמלית, לשים אותם בבוקר בגן הילדים ולבוא בצוהריים לקחת אותם, ואתה לא מספק לי את האפשרות הזאת. זה מראה שחסרות לנו תשתיות. וחסרות לנו גם חבילות סיוע – לימודים, הכשרת אנשים וכו'.

אגב, תשתיות זה לא רק כבישים. גם אין לנו סיב אופטי. היו לנו הרבה מתפרות ובתי עסק קטנים כאלה ואחרים, ואם היו לנו תשתיות טובות היינו יכולים להפוך אותם להייטק. אני אישית, בתור ראש רשות, הסתובבתי בכל החממות הטכנולוגיות בירושלים ובתל אביב, רציתי להביא אותן לצפון. אבל לא יכולתי.

לכן אני מבקש שהדיון הזה יביא בסופו של דבר להמלצות. אני מכיר אותך, היושב-ראש, אני יודע מאיפה אתה בא, אתה גם היית ראש רשות בפריפריה ואתה יודע בדיוק על מה אני מדבר. לכן אני תולה תקווה בדיונים כאן, ואני גם תולה תקווה בשרת המדע והטכנולוגיה, ידידתי אורית פרקש. גם אותה אני מכיר ואני יודע להן היא רוצה להוביל אותנו. זה אולי האור בקצה המנהרה. כן להקים מרכזי חדשנות בפריפריה, אצל הערבים ואצל הדרוזים. אני יודע שהיא התעקשה כדי שזה יהיה בכל התוכניות הכלכליות. אז אני מקווה שהתוכניות האלה יתממשו כמה שיותר מהר, כי אנחנו צריכים את זה, זה נחוץ לנו. יש לנו קאדר של אנשים ואנחנו נוכל לעמוד בזה. תודה.

תודה. אופיר, בבקשה.

בוקר טוב. זה דיון חשוב מאוד, אני מקווה שהוא ראשון בסדרה של דיונים, ושבסוף זה יביא לתנופה ופיתוח בפריפריה.

זה ראשון בסדר, לא נרפה מהנושא הזה.

אני רוצה להסב את תשומת הלב שלנו לנתון מעניין שלדעתי צריך לחקור אותו. בדרום מדובר על 3%, בצפון 6%, ובצפון פלוס חיפה זה 13%. מעניין למה זה קורה. אני רוצה להציע כיוון, אבל ברור שזה מצריך מחקר יותר עמוק. בסופו של דבר אנחנו מדברים על מספר האנשים. אין ספק שמטרופולין חיפה הוא אזור שמכיל מספרים גדולים של אנשים, לעומת מספרים קטנים בצפון היותר רחוק והיותר מזרחי, הבננה של נהרייה, גליל מערבי, בואכה אצבע הגליל, הגולן וגם בית שאן. מדובר על מספר אנשים קטן יותר, בפיזור גדול יותר. בנוסף, אין לנו שם את כל מנועי הצמיחה של רפאל, אוניברסיטה ואחרים.

אני כן רוצה לתת קריאת כיוון, משהו שדיברתי עליו גם בוועידת הגולן: המודל של יוקנעם כפתרון. ההבנה שאין הבור מתמלא מחולייתו, ובשלב הראשון צריך להעתיק ולייצר מקומות תעסוקה באזורים האלה, ולצד זה ההבנה שחלק מהמועסקים יגיעו ממרכז הארץ. לכן, כמו שדוידוביץ הזכיר, צריך לאפשר הגעה של עובדים ממרכז הארץ. בנוסף, נדרשת דיפרנציאליות בעידוד השקעות הון. אני חושב שאלה שני עקרונות חשובים.

לדעתי אנחנו גם צריכים לייצר אזורי עדיפויות שיהיו שותפות בהן רשויות רבות, כמו למשל אזורי התעשייה בר לב וצח"ר. אני מציע שהם לא יהיו רק של שלוש-ארבע רשויות אלא של כל הרשויות בצפון. שכל הרשויות יהיו שותפות בהן בנכסים - - -

זה מה שאנחנו עושים בכברי.

כן. ואז אתה תוכל לרכז לשם יותר משאבים. היתרון של אזור תעשייה כזה הוא שאנשים ייסעו אליו 40 דקות נסיעה, ואז אתה לא צריך שיגיעו לשם רק משלומי, נהרייה או צפת. הבחור שדיבר קודם אמר שאנחנו צריכים טאלנטים, ואם תהיה כמות גדולה של אנשים - - -

יש מחסור בעובדים בהייטק, בזמן שבנגב ובגליל יש אנשים עם הכשרות שאין להם הצעות לעבודה.

אבל אם נתייחס למספרים הגדולים - - -

גם בירוחם ובקריית שמונה יש אישה אחת עם חמש יחידות מתמטיקה. אולי צריך להקים בשבילה מפעל.

לכן, אם נאגם משאבים של מספר רשויות ביחד, זה יוכל לייצר אפקט.

תודה רבה. ג'ידא רינאווי, בבקשה. אבל בקצרה.

בוקר טוב לכולם. יש שקף שהוצג קודם על ידי הממ"מ שמבחינתי הוא תעודת עניות למדינה. כשאנחנו מדברים על משקל המועסקים בהייטק בעלי תעודת STEM בשנת 2018 אנחנו רואים אפס אחוז של נשים ערביות. זאת תעודת עניות למדינה.

אני באה מהשלטון המקומי, אני נצרתית, אני מכיר את כל התוכניות הללו שכבר מדברים עליהן שנים וגם שופכים עליהן כסף, תוכניות בנושא של פיתוח הייטק בפריפריה, כולל בחברה הערבית, כולל עידוד של סטודנטים וסטודנטיות ערביות ללמוד בתוכניות הללו.

אבל לא זאת הבעיה. גברתי השרה, לא זאת הבעיה. הבעיה היא במעסיקים. הבעיה שהמעסיקים רוצים להעסיק את מי שדומה להם. אם אתה גבר יהודי, לא חרדי, אשכנזי שגר במרכז הארץ ובוגר צבא, סביר להניח שיעסיקו אותך בהייטק. אם אתה לא עונה לכל הקטגוריות האלה אז כמעט בוודאות לא יעסיקו אותך.

ולכן צריך לעבוד במיוחד מול המעסיקים – לא המועסקים – ולתת סובסידיות. לעבוד בשיטה של הגזר. אני ראיתי כמה פיילוטים שהצליחו אחרי שהתחילו לדבר עם המנכ"לים של חברות ההייטק ולהציע להם סבסוד. רק ככה אפשר להתחיל להזרים מעסיקים ומקומות עבודה.

תודה. מאזן גנאים, בבקשה.

תודה. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שיש לנו הרבה הייטקיסטים, אבל בפריפריה ובחברה הערבית אין לנו הייטק. והבעיה היא ממשלות ישראל. למה? אני הייתי יו"ר של קבוצת הכדורגל בני סכנין. ב-2002, במשחק האחרון שעלינו לליגת העל, שיחקנו איפה? בקריית גת. לקריית גת לא היה כלום ב-2002, והיום היא עיר הייטק. או כמו שכבר הזכיר ידידי, יוקנעם. זאת אומרת שכשהממשלה רוצה להביא יזמים לפריפריה, ולחברה הערבית בפרט, היא יכולה.

ההייטק ביוקנעם שייך לסימון אלפסי. הוא אומנם ידע למנף את הממשלה, אבל בסופו של דבר זאת הייתה מנהיגות מקומית.

כבוד היושב-ראש וכבוד השרה, אתם יכולים להביא לנו עוד אחד כמוהו, שיעשה את הדברים האלה בסכנין, בית שאן או בכל מקום דומה. כשאני מדבר על הפריפריה אני מזכיר גם את היישובים העניים כמו שלומי ובית שאן, אבל אכפת לי גם מסכנין וכו'. אדוני היושב-ראש, אם לא תקום ועדה בין-משרדית שכבוד השרה תעמוד בראשה, שמטרתה תהיה לקדם את הפריפריה ואת החברה הערבית, כלום לא יתקדם. תודה.

זאת תהיה אחת ההמלצות שלנו. יעל רון, בבקשה.

תודה רבה. ראשית, ברכות לשרה שטרחה והגיעה לדיון הזה, זה מאוד לא מובן מאליו.

נכון. אנחנו רואים פה את הפער בין שרה שבאה לדיון לבין כל שרשרת הפיקוד של משרד הכלכלה שלא הגיעה.

אני רוצה להגיד שכתושבת הגליל אנחנו כבר מרגישים את ההשקעות. נכון, זה אולי לא מורגש עדיין ברמת התושב או עד אחרון התושבים, אבל אנחנו כן רואים דברים. לפני שבועיים נחנך מפעל של רפאל בשלומי, אנחנו רואים את החממות הולכות ומתפתחות, אנחנו רואים את ההכרזה על ההשקעה בגיוס ליחידות טכנולוגיות בצה"ל ועוד כל מיני תוכניות נוספות שמושקות.

אני רוצה להודות ליושב-ראש, שנענה לבקשה לקיים את הדיון הזה, ולהודות לאורחים שלנו, ראשי הערים והמועצות, שהם המנוע מאחורי הצמיחה של הצפון, יותר מהממשלה עד עתה. ראינו את דוח מבקר המדינה על החלטת הממשלה 2262 לפיתוח הצפון, שבעצם אמר לנו שעבדו עלינו, תושבי הצפון, בעיניים, כי לא היה שם כלום, הכול היה ישראבלוף. אלה אותם ראשי מועצות וערים שלפני שלוש וארבע שנים הניפו את תמרור האזהרה שאמר שצריך לעשות יותר. לצערי עד עתה לא נעשה מספיק, ואני מקווה שעכשיו כן ייעשה מספיק.

בקשר ישיר לדיון הבא, שיהיה בנושא תחבורה, אי אפשר להמשיך ולדבר על ישראל 2048, מדינה של 16 מיליון תושבים, כשכולם גרים בגוש דן. אי אפשר, זה לא יעבוד, זה ימוטט את כל הישראלים מרמת העשירון השביעי ומטה. זאת כבר לא תהיה בעיה רק של החלשים; 70% מהאוכלוסייה יהיו נזקקים אם נכוון את כולם לרכוש דירות בין גדרה לחדרה. זה לא יעבוד, אין מודל כלכלי שמאפשר לזה לעבוד. ועוד לא דיברתי על בעיות ביטחוניות, שמירה על הגבולות, תפיסת הקרקע - - -

יעל, אני אתן לך לפתוח את הדיון הבא, אבל אני פה בבעיית זמן.

אז שני משפטים אחרונים. אנחנו חייבים לפתח מרכזים כלכליים נוספים במדינת ישראל. המרכזים הכלכליים לא יכולים להיות רק בתל אביב, רמת גן וגבעתיים. אני כמובן שמחה על הפיתוח הכלכלי הענק שיש בהן, אבל זה כבר ילד שהולך לבד. כאן אנחנו צריכים לעזור לתינוק. התינוק הזה נולד, הוא כבר קיים, יש תלמידים מצוינים בפריפריה, וצריך לעזור להם להתחיל ללכת. וזה חייב להיות מנוהל על ידי המדינה ומוכוון מלמעלה. אבל אני נפגשת עם אנשי אגף התקציבים והם אומרים: אנחנו פחות בעד ניהול מלמעלה. אני לא מבינה את הדבר הזה, כי לא יהיה הייטק לא בכרמיאל, לא בקריית שמונה ולא בסכנין אם זה לא ינוהל מלמעלה. והאחריות שלנו היא לעשות את זה. לפתח מרכזים כלכליים נוספים כדי שתהיה פריסה דמוגרפית. זה חלק מהביטחון של מדינת ישראל והחוסן הלאומי שלה, ולכן אנחנו חייבים להשקיע במקומות האלה. הנכס האנושי קיים, אנחנו לא צריכים להוכיח את זה.

אייל שמואלי, משפט אחד. בבקשה.

כבוד היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, תודה רבה שיזמתם את הדיון הזה. אני חייב להגיד שזה מרגיש לי כמו שיחות שלום בין ארץ המרכז לארץ הצפון והדרום.

לגבי יוקנעם, חיפה ובאר שבע – אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את הפרדיגמה שאומרת שהן פריפריה. זה כבר מזמן לא ככה. כביש 6 מגיע לשם ויש שם הייטק בעוצמה רבה. צריך להסתכל על יוקנעם וחיפה צפונה ולא להיתקע בחיפה.

גברתי השרה, אני רוצה לתת הצעה אחת של מישהו שבנה חברה גדולה מאוד בעברו בצפון, במעלות, חברה של 350 איש, למרות שזאת הייתה חברה מעולם הלואו-טק, כי זה מה שיש שם, רק כוח אדם ללואו-טק. אני חושב שקודם צריך לתקצב חממות ואקוסיסטם אזורי ורק אחרי זה לתמרץ חברות שיגיעו. אנחנו מנסים לשווק מגרשים לאזור תעשיית הייטק בכפר ורדים-מעלות תרשיחא, אבל אין סיכוי, הם לא באים ואפילו לא מתעניינים. עשינו כנס ולא הגיע מתעניין אחד, מכיוון שאין אקוסיסטם אזורי. צוריך קודם כול לבנות את האווירה של החדשנות ושל ההייטק בצפון.

אייל, עוד משפט אחד.

דבר שני, כמו בכל ארגון נורמלי, כאשר דירקטוריון מתקצב השקעות הוא גם צריך לעשות פולו-אפ. לממשלת ישראל יש אחריות לבצע פולו-אפ על תקציבים שהיא אישרה ולוודא שיהיה להם מימוש. פשוט בכל דיון אני שומע שיש תקציב אבל אין מימוש. תודה רבה על הדיון.

תודה, אייל. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. קצר בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש ולמציעים של הדיון הזה. אני חושב שככל שזאת יוזמה פרטית, אנשים בוחרים בעצמם איפה הם רוצים להיות, וגם לא תמיד התמריצים משפיעים. וזה גם נכון שצריך סביבה מסוימת כדי ליצור את החלק הראשוני, את ההתחלה של העניין הזה.

אבל אני רוצה להביא דוגמה איך אפשר להתקדם דרך דברים קטנים. בירוחם רצינו לעשות מרכז ניסויים לרחפנים. ראש העיר רצתה בזה, מצאו לזה מקום מתאים, אבל הייתה הרבה מאוד בירוקרטיה ממשרדים אחרים. משרד אחד רוצה לקדם, ולצידו כמה משרדים אחרים שגוררים רגליים. דוגמה נוספת היא חקלאות על גגות. זה מיזם שליווינו אותו בוועדת המדע, שעמדתי אז בראשה. יש בדבר הזה המון טכנולוגיה ורובוטיקה, זה משהו שיכול להיות סטרטאפ בין-לאומי אפילו. אבל מול הארנונה שמבקשים ממך, שהיא לא כמו חקלאות כי זה על גג של מפעל, ומול מכסות לא מתאימות, אנשים פשוט התייאשו מזה. גם בפריפריה. משרד החקלאות ניסה לקדם את זה - - -

נכון, זה חייב להיות בין-משרדי, זה חייב להיות מיוחד, חדשני, לא הפעולות של פעם, הן לא עובדות, הרי כבר עשרות שנים אנחנו במשבר של הייטק בפריפריה. שרת המדע, בבקשה.

קודם כול, אני מברכת על הדיון החשוב הזה, אני חושבת שתפסת את השור בקרנו, זה אחד הנושאים הכי חשובים שהממשלה מתעסקת איתם בעולמות ההייטק. כמו שאתם יודעים, שנת הקורונה הביאה משבר כלכלי כמעט לכל העולם, אבל ענף ההייטק שלנו נמצא בשיא של כל הזמנים – שיא מבחינת ההכנסות, שיא מבחינת התרומה למשק הישראלי במיסים, בכספים, בהשקעות, במספר היוניקורנים. באמת מדובר בהצלחה ובגאווה ישראלית.

לצד כל זה, יש משבר גדול. בפגישה שהייתה עם ראש הממשלה וראשי התעשייה הם אמרו: אנחנו כמעט בקו שבירה. יש מחסור גדול בכוח אדם. אבל זה דבר שמשקף גם הזדמנות חברתית. בתוך האתגר הממשלתי שאנחנו רואים לנגד עינינו מבחינת המחסור בכוח אדם בתעשיית ההייטק, צריך לראות איך לרתום את זה גם לעשייה חברתית.

בתור שרת המדע אני גם אחראית על רשות החדשנות. יש כאן מסר מצד הממשלה: בפעם הראשונה מאחדים את תחומי המדע, החדשנות וההייטק ואומרים שזה חלק מאותה שרשרת, וכמדינה שהיא סטרטאפ ניישן אנחנו מתחילים להסתכל אסטרטגית על כל החוליות בשרשרת המזון, שבסוף ייצרו לנו הייטק. זה מתחיל הרבה פעמים במדע ובמחקר בסיסי וממשיך משם למדע תעשייתי.

אני אנסה לשתף אתכם במהירות בעשייה שלנו, שהיא כרגע בהתהוות אבל כן שמה את הפוקוס על מה שאתם מדברים עליו. הושפעתי משקף שהראו לי על ילדים בני 17, בני נוער במדינת ישראל, שממקמים אותם לפי איזה עיר הם בישראל ומה הסיכוי שלהם להשתלב בתעשיית ההייטק בישראל. השקף הזה מספר את כל הסיפור ששומעים מכם בשולחן הזה. רואים בעצם את הערים החזקות והמבוססות במרכז הארץ, שמהן מגיעים רוב בני הנוער, ובקצוות רואים את הפריפריה הישראלית, את החברה הערבית ועוד ועוד אוכלוסיות שלא משולבות. הנתונים ידועים. בתחתית הרשימה של השילוב בענפי ההייטק נמצאת החברה הערבית. יש בעיה גדולה של ג'וניורים, יש בעיה של הפריפריה הישראלית, וכן, יש גם בעיה של נשים.

אנחנו עושים כמה דברים. קודם כול צריך לספר ולהסביר שבהיבט הזה העשייה צריכה להיות רחבה בכל החוליות, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. למשל, אני ושרת החינוך מקדמות תוכנית ללימודי הייטק כך שהם יהיו לימודי ליבה בתוך תוכנית החינוך של בתי הספר שלנו. התוכניות האלה מכוונות בראש ובראשונה לחזק את הפריפריה. כי בבתי הספר החזקים, בערים החזקות, בחוגים החזקים – בהם תמיד יהיו חוגי רובוטיקה ולימודי הייטק. המחסור הוא יותר בפריפריה.

אני יכולה גם לספר על התוכנית שאנחנו מקדמים בשיתוף התעשייה, עם ארגון שנקרא TOP 15, שיושבים בו אנשים מ-WIX ומאינטל. למשל, בדיון הסטטוס האחרון שהיה עם שרת החינוך היא אמרה שהם רוצים שהפיילוט שלנו יתחילו דווקא באותן ערי פריפריה.

אם לדבר על הדברים שאנחנו עושים עכשיו שהם לא רק בחינוך, אז אפשר להזכיר את התוכנית "אימפקט לחברה הערבית". זאת תוכנית שתוקצבה כבר בערב התקציב האחרון, תוכנית חמש שנתית שתוקצבה במאות מיליוני שקלים לחיזוק התעסוקה והשילוב של החברה הערבית בעולם ההייטק. זה ממש מתוקצב. מדובר על 25 מיליון שקלים בשנה במשרד המדע ו-50 מיליון שקלים בשנה ברשות החדשנות. רק אתמול העברנו החלטה בממשלה שלקחה 10% מהתקציב הזה וצבעה אותו ספציפית מתוך החברה הערבית למגזר הדרוזי.

ושוב, הדברים האלה נוגעים בהכול – אם זה במשרד המדע דרך מרכזי מדע, דרך סוכנות החלל, דרך תוכניות לימוד. משרד המדע השקיע בחמש השנים האחרונות 250 מיליון ש"ח תמיכה במרכזי מו"פ, בין היתר בקצרין, בקריית שמונה, בכפר קרע, בשפרעם, באריאל, בים המלח, לא כולל התוכנית שאני מדברת עליה. ולצד זה אני מקבלת את כל מה שאתה אומר, ויש עוד עבודה בפנינו.

הדברים שכרגע בעבודה זה תוכנית האימפקט, שרשות החדשנות תקדם. התחלנו שיתוף פעולה עם מפא"ת. שר הביטחון בני גנץ פתח לנו את הדלת למשרד הביטחון. אנשים אולי לא יודעים, אבל להייטק בישראל יש רגליים מאוד חזקות בגלל התעשיות הביטחוניות שלנו, כמו רפאל ותעשיות טכנולוגיות אחרות מעולם הביטחון, שהם גם חלוצים בפתיחת מפעלים בפריפריה. לגבי מעבר הקריה לנגב אנשים לא יודעים, אבל שר הביטחון נתן הנחיה ש-30% מהמועסקים בפרויקטים הענקיים האלה, השאיפה תהיה שהם יהיו מקומיים. יש גם את רובע החדשנות בעיר באר שבע, שאנחנו מקדמים בתמיכת רשות החדשנות ומשרד המדע. אני גם חתמתי על אישור לקול קורא לגבי רובע חדשנות שהעיר באר שבע מקדמת, שיהיה ליד האוניברסיטה ובית החולים וייצר מין אקוסיסטם שלם כמו שאמרו פה.

התעשייה עושה המון בנושא ההכשרה וההון האנושי בפרט. אני רוצה לספר שאנחנו גם עובדים על החלטת ממשלה שתחבר את כל היוזמות האלה וגם תטיל על גופים נוספים משימות. ופה צריך גם להגיד את האמת – בעולמות התעסוקה יש כמובן את זרוע התעסוקה של משרד הכלכלה, יש את פעולות ההכשרה של רשות החדשנות, ושני הגופים האלה ישלבו ידיים. שרת הכלכלה מאוד מחויבת בנושא הזה, ואנחנו נייצר את שיתופי הפעולה האלה, כל אחת בתחומה. וגם שרת הפנים ורשות המיסים יירתמו. יש כאן אירוע שהוא בסדר גודל מאוד משמעותי וכולנו עובדים עליו. ות"ת, גוף מקצועי עצמאי של השכלה גבוהה – אני חושבת שגם להם יש מקום פה.

אני מקווה שלא פספסתי משהו. יש לנו אתגר גדול, לצד הזדמנות מאוד גדולה לרתום את הקושי הזה לעשייה חברתית, ואני מקווה שטיפה חידשתי לכם. עובדה שהממשלה הזאת כן עובדת עכשיו על הצעת מחליטים שתעסוק בדברים האלה. מה שאני לוקחת מהדיון הזה: אני חושבת שיהיה שם איזשהו סעיף שידבר פריפריה. ממש ידבר פריפריה.

הפריפריה הרחוקה, לא להסתפק בחיפה, כי אז אתה מדיר מיליון איש אחרים.

נכון. יושב-ראש הוועדה, אני מזמינה אותך להיות שותף בכתיבה של הסעיף הזה. אותך אישית. כשרה ביקרתי בירוחם. מרכז ההייטק הזה שקם בזכותך הוא פשוט מדהים, לא פחות מזה. זה מרגש - - -

זה אומר שאפשר. אפשר שיהיה אחד כזה גם באופקים, במצפה רמון ובעוד מקומות. אבל עם הרבה יותר משקל של הממשלה, זה לא צריך להיות כל כך תלוי ביזמים. השרה, אנחנו חייבים לסיים.

הציפייה שלי היא שגם יהיו יעדים. הממשלה הזו קבעה יעד של הגדלת תעסוקה ל-15% בהייטק, וצריך להגיד את האמת, זה יעד סופר שאפתני, בטח כשיש לנו חסר מטורף. בעיניי הדיוק של האחוזים פחות חשוב, מה שחשוב זה שזה מצפן - - -

השאלה היא כמה מאלה שיתווספו יגיעו מאופקים וקריית שמונה. אם זו נשארת חגיגה בעיקר של המרכז זאת בעיה.

אני חייבת להגיד לכם שצריך לשנות את התקליט. הקורונה הביאה הזדמנות, אני חושבת שהמון אנשים יכולים לעבוד מרחוק. גם התעשייה עצמה עובדת על תוכנית להכנת מרכזי תעסוקה, והם יהיו בעיקר בפריפריה למקצועות הצלחה. אנחנו לא מדברים רק על מתכנתים ומהנדסי תוכנה, אנחנו מדברים על מקצועות הרבה יותר רחבים, כי ההצלחה של ההייטק יצרה חברות גדולות ומלאות שאנחנו רוצים שיישארו ויספקו תעסוקה במקצועות נרחבים.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. תודה לכל הנוכחים. הוועדה שמעה היום נתון קשה מאוד: 91% ממיזמי ההייטק בישראל פרוסים באזור המרכז, תל אביב, ירושלים וחיפה, ורק 9% באזורי הפריפריה. הוועדה דורשת וקוראת לגיבוש תוכנית בין-משרדית לקידום ופיתוח תעשיית ההייטק בפריפריה. המחדל הזה שרשות החדשנות לא שמעה על התוכנית של משרד הכלכלה זה לא יכול להיות.

לא, לא, הם עובדים על זה.

אבל התשובה שקיבלנו היא שהם לא שמעו על זה.

איזה עובדים על זה? 20 שנה הם עובדים על זה, אורית.

אנחנו לא מתעסקים בעבר. השרה עשתה הצהרת כוונות כלפי העתיד וזה טוב, אבל המצב כרגע הוא מחפיר. הייתה תוכנית לקדם הייטק בפריפריה, גם ברשות החדשנות, אותה תוכנית שנקראה מסלול 15, שהלכה ודעכה, שלא דיברו עם משרד הכלכלה ולא שיפרו את הכלים ולא הלכו רחוק. אנחנו בבעיה.

הוועדה דורשת מהאוצר לרכז צוות עבודה בין-משרדי – כן אני פונה לאוצר ואני גם אשב על זה עם ליברמן – של משרד הכלכלה, משרד המדע, רשות החדשנות, הנגב והגליל, שוויון חברתי, חינוך, ביטחון וכל משרד אחר שיכול לתרום. יש גם את הרשות לאוכלוסייה החרדית ואת הרשות לחברה הערבית. אנחנו רוצים בתוך חודש וחצי תוכנית ממשלתית מתואמת שאומרת איך מביאים הייטק לפריפריה האמיתית של ישראל. אופיר סופר, דיברת על הבננה של נהרייה, קריית שמונה ובית שאן, אז יש גם בננה בדרום: ערד, מצפה רמון, אופקים. אנחנו רוצים ללכת רחוק, לא לשמוע תשובות על קריית גת, חיפה ובאר שבע. במקומות האלה העגלה כבר נוסעת. פה אנחנו מדברים על מי שלא עלה על העגלה. יישובים בדואיים, יישובים ערביים, חרדים, המקומות המרוחקים ביותר.

אני רוצה להתנצל בפני הארגונים שפועלים בתחום. צריך לתת הרבה קרדיט למשל לאראל מרגלית, שהלך לקריית שמונה; למקאן ואלי, שהלכו למצפה רמון; לקמביום; למטריקס, שהלכו לירוחם; למיינדסט מטח. כל אחד הלך לאיזשהו מקום. מיג"ל עשו משהו בקריית שמונה. לצופן, שעשו עבודה עם החברה הערבית. למרכז החדשנות קמ"ח, איציק קרומבי, שעובדים יפה גם בחברה החרדית; להכשרת הנוער; ליוניסטרים. אני מתחייב שבפעם הבאה אנחנו נעשה דיון של שעתיים ואני אתן זכות דיבור לכל אנשי השטח שהמתינו פה על הקו.

בדיון שנעשה אנחנו נדרוש מכל המשרדים הרלוונטיים נציגות בכירה. אנחנו נרצה תוכנית עבודה, אנחנו נרצה נתונים של כמה מקומות עבודה הם יצרו בחמש השנים האחרונות ובשלוש השנים האחרונות. ואם לא יצרו אפילו אחד נבקש לדעת מה הם הולכים לעשות באופן שונה. נבקש לדעת כמה כסף הם שומרים לאזורים האלה. את כל השאלות האלה אנחנו נשאל, אנחנו לא נרפה מהנושא הזה. אני חושב שזכות יסוד של ילד בישראל היא שגורלו לא ייחרץ אם הוא נולד בשלומי או בחניתה. הוא יכול להיות איש הייטק אם הוא רוצה. כרגע הדבר הזה נמנע ממנו, והממשלה לא עשתה מספיק בנושא, וגם אין סנכרון בממשלה, אין מנהיג.

כשמשרד האוצר רוצה לפתח את כלכלת ישראל ולהביא רפורמה ביבוא או רפורמה בבנקאות הוא המנהיג. אז אני אומר למשרד האוצר: מרוב משרדי ממשלה לא ברור מי המנהיג של ההייטק בישראל. לכן הוא זה שיציג לי את הסנכרון. אני אבקש מליברמן, מהרפרנטים ומהרכזים שיעשו את העבודה ויציגו תוכנית עבודה ממשלתית לשינוי המספר המזעזע הזה ש-91% מההייטק נמצא בתל אביב, חיפה וירושלים. זה מספר מזעזע, לא מקובל ולא הגיוני, במיוחד בתחום שאין לו מגבלות של מרחק ואפשר לעבוד מרחוק.

מופיד, בנות דרוזיות הן מהמשכילות במדינה. אחוז ההשכלה של בנות דרוזיות הוא גבוה יותר מכולם. יש עשרות אלפי נשים ערביות שרוצות להיות מורות. זה לא מסתדר. אולי 2,000 מהן ייכנסו להייטק אם מישהו ישקיע במורות האלה.

בנצרת אחוז הנשים שעוסקות בהייטק במקצועות הפיתוח הוא מעל הממוצע הארצי.

תביאי לנו את המספר המדויק של זה בפעם הבאה. אני מתנצל שלא כולם דיברו, אני ממש מרגיש לא בסדר שלא נתנו לכולם לדבר. אבל אני כן מבטיח לכם שאנחנו לא נרפה מהנושא הזה. הנושא הזה יעלה פה שוב בעוד חודש וחצי לשעתיים בעצימות גבוהה, ואני רוצה לראות את המשרדים שלא יביאו דרג בכיר, מנכ"ל או שר, לדיון הזה. זה הדרג שאנחנו דורשים בדיון הבא. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.