פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



37
ועדת הכלכלה
08/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 111
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ד' בטבת התשפ"ב (08 בדצמבר 2021), שעה 9:00

דיווח מנכ"ל משרד האנרגיה לפי סעיף 58ה לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 על ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במחצית השניה של שנת 2020 ובשנת 2021

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה

יוראי להב הרצנו
יעקב מרגי
עמיחי שיקלי

ליאור שילת - מנכ"ל משרד האנרגיה

הודיה מויאל - לשכת מנכ"ל, משרד האנרגיה

דורית הוכנר - סמנכ"ל תכנון פיזי, משרד האנרגיה

שרון חצור - סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד האנרגיה

מתן שחק - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

יואב קצבוי - יו"ר, רשות החשמל

איתן פרנס - מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

דורית בנט - מנכלית אילת אילות אנרגיה מתחדשת, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

ניר פלג - מנכ"ל, אנרפוינט ישראל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

יובל ארבל - רכז ים וקשרי ממשל, צלול-עמותה לאיכות הסביבה, ארגונים להגנה על הסביבה

עמיחי דרורי - מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי

הרצל פרידמן - סמנכ"ל שירותי רשת, חברת החשמל

אלון סגל - מנהל פרויקט NZO, מרכז השל לקיימות

נועה זלצמן - עו"ד, נציגת ארגון, לובי 99

יוני ספיר - יו"ר עמותת שומרי הבית

לירם שמואל - פעיל קשרי ממשל, מחאת הנוער למען אקלים

איתי עצמון

עידית חנוכה

חיה הורביץ-בכר, חבר תרגומים

דיווח מנכ"ל משרד האנרגיה לפי סעיף 58ה לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 על ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במחצית השניה של שנת 2020 ובשנת 2021

בוקר טוב לכולם, אנחנו מתחילים ישיבה חשובה מאוד בתוך מסגרת החוק, שמחייב את מנכ"ל משרד התשתיות לדווח לנו על ההתקדמות בתחום האנרגיה המתחדשת. אנחנו גם נציג את מסגרת החוק ואת הנוסח שלו תכף, אבל מעבר לחובה החוקית להציג באופן סדור לכנסת ישראל את העמידה ביעדים של הממשלה בסוגיית האנרגיה המתחדשת, כמה דברים פתיחה.

מדינת ישראל, לפני שנים רבות כבר, רצתה לעמוד ביעד של עשרה אחוזי אנרגיה מתחדשת כבר ב-2020. 2020 חלפה והיעד בושש לבוא, ובמידה מסוימת לפעמים מדובר היה בהצהרות חסרות תוכן ביחד למעשים וביחס לנחישות של הממשלה.

אבל זה סיפור היסטורי. מה שיותר מדאיג, זה מה הולך לקרות בשנים הקרובות. מדינת ישראל וראש הממשלה חזרו מוועידת האקלים והטילו על משרדי הממשלה לעמוד ביעד של 30 אחוזי אנרגיה מתחדשת עד 2030. אם עד היום ניתן היה לקרוא למה שעשינו באנרגיה מתחדשת "ישראבלוף", אני חושש שאנחנו נקרא ליעד הזה "ישראבלוף XL".

כי כדי לעמוד ביעד החדש, הממשלה תצטרך לייצר בכל שנה בין שניים לשלושה אחוזים של אנרגיה מתחדשת, בתשע השנים שנותרו, ולא באמת נותרו תשע שנים, נותרו שמונה שנים. שמונה שנים ואנחנו ביעד של שבעה אחוזים עכשיו, ויש לנו עוד 23 אחוזים לייצר כדי לעמוד ביעד הממשלתי. 23 חלקי שמונה מתקרבים לבין שניים לשלושה אחוזים כל שנה. זה אומר הגברה דרמטית של מערכת הייצור הממשלתית, הסרת חסמים, ועמידה ביעדים שהממשלה הציבה לעצמה.

כשמנסים להסתכל למה אין אנרגיה מתחדשת בישראל, יש לכך כמה סיבות. אנחנו נשמע גם בהמשך סקירה מפורטת של דו"ח המ"מ שכתב מתן שחק, והוא יסקור אותו לאחר הצגת מנכ"ל משרד התשתיות.

ראשית, כמו כל בירוקרטיה ממשלתית, עד שמקבלים אישור לפיילוט או לפרויקט. שתיים, תעריפים, ממשלה שהייתה נדיבה מאוד בתעריפים לאנרגיה מתחדשת הלכה והורידה אותם באופן שלעיתים זה הפסיק להיות כלכלי ליזם. לא זו אף זו, הממשלה רצתה לעודד טכנולוגיות חדשניות באנרגיה מתחדשת, ודווקא שם לא הייתה נדיבה בתעריף, כדי לעודד את אותם יזמים לקחת סיכון ולהביא טכנולוגיה חדשה.

לא זו אף זו, גם אם משרד התשתיות רוצה להיות מנהיג בדבר, הוא פוגש חסמים של קרקע ושל כללים אחרים שמשרדים אחרים יצרו בסוגיית האנרגיה המתחדשת, כללים של תכנון, כללים של הקצאת קרקע. לדוגמה, הצורך בהסבת קרקע חקלאית לאנרגיה מתחדשת, שבה רמ"י מתנה השבה של שטחים חקלאיים כדי להקצות את האישור לשימוש בקרקע חקלאית לאנרגיה סולרית, וזאת רק דוגמה.

מדינת ישראל גם הולכת ברוורס באנרגיה מתחדשת. לפעמים עושים פרויקט דגל נפלא, שמבטלים אותו למרות שהוא משרת באופן מוחלט ומושלם את היעד של אנרגיה מתחדשת. המשרד לאיכות הסביבה יצר את אחד הפרויקטים היפים ביותר שממשלת ישראל עשתה אי פעם, והפרויקט הזה אמר את הדבר הבא:

עיריות יקבלו לא מעט כסף, מיליונים, יניחו פאנלים סולאריים על כל מבני הציבור שלהם וגם על מבנים משותפים, והרווח מהחיסכון באנרגיה של החשמל, פרויקט שאני עשיתי אותו בירוחם, הצלחתי לקבל ממשרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה ואחרים 12,000,000 שקלים, כיסיתי את בתי הספר שלי בפאנלים לפני שקיבלתי את הכסף הזה. עם הכסף הזה כיסיתי את כל מבני הציבור, נשאר לי כסף אבל לא היו לי גגות, אז בניתי מגרשי ספורט עם גגות של 1,000 מטרים רבועים ועל הגג שמתי גם הצללה וגם פאנל סולארי.

חסכנו לעירייה מיליון שקלים כל שנה, והתחייבנו בחוזה מול המדינה, שכל המיליון הולך לבלוקים הנטושים לתחזוקה ל-20 שנה. גם כיסינו את העיר באנרגיה מתחדשת, גם הלכנו לשכונות הכי פגועות ומתחזקים אותם. מה קרה לפרויקט הזה, מרגי? נסגר. חדשנות, בר קיימא, מאיץ, יוצר מודעות ברשויות, נסגר. לא משרד התשתיות סגר, אלא המשרד לאיכות הסביבה.

פעם אמרו על חינוך, כי אתה בוועדת חינוך, שצריך כפר שלם כדי לחנך ילד אחד. צריך ממשלה שלמה לקילוואט לשנה של אנרגיה מתחדשת, משרד התשתיות לא יוכל לעשות את זה לבד. הכלל שהטילו עליו הוא שבאמצעות תעריפים החשמל, ייתן תעריף מעט מוגבר ליזמי אנרגיה מתחדשת והם ייצרו. אלא, שרשות החשמל אחראית על מחירי החשמל, ואם היא נותנת למישהו תעריף מוגבר, זה עלול להשפיע על מחירי החשמל, אז היא נותנת את זה במשורה. זאת אומרת, רוצים לעשות מהפכה חברתית באפס עלויות, לא לממשלה ולא לצרכן.

אבל, היום שמעתי ממנכ"ל משרד התשתיות בשורה אדירה, שתקציב החדש, כמיליארד שקלים, והוא יציג את זה בפירוט, יוקצו להשקעות באנרגיה מתחדשת. כסף אמיתי לתשתיות. הדבר הזה יוזיל ליזמים ולא ייקר את התעריף, וייצר התכנות כלכלית גבוהה יותר. זאת באמת בשורה מדהימה, ואנחנו בסך הכל מאחלים לליאור שילת, מנכ"ל צעיר ונמרץ שנמצא חמישה שבועות בתפקיד, הצלחה. יש לו את מאת ימי החסד של הוועדה להתלבש על המשימות.

אנחנו רואים שמנשבת רוח רעננה בסוגיית האנרגיה המתחדשת, אבל רוח זה לא מספיק, צריך את השבשבת שקולטת את הרוח. צריך את האנרגיה המתחדשת מרוח. "הרוח נושבת קרירה, נוסיף עוד קיסם למדורה" אבל לא טוב לנו הקיסם כי הוא מזהם פחמן, אנחנו רוצים את הרוח שתעשה אנרגיה.

שיאשרו רק את הטורבינות רוח.

בדיוק, עוד טורבינות. אתה יודע, יוראי, יש היום חברה ישראלית שעושה רוח בכלל לא באופן הזה שפוגע בציפורים, אלא בתוך גליל שאתה בכלל לא רואה את השבשבת וזה מסתובב ככה. אז אפשר לחשוב גם על הסביבה.

כשטסים מעל אירופה רואים שכולה מרוצפת טורבינות, זה משפיע על ציפורים, אתה צודק, וזה יכול להשפיע על רעשים ועניינים, אבל יש דרכים לעשות את זה, תאמין לי.

הייתי בעד אם זה היה יותר מפרומיל מהתחזיות של משק האנרגיה המתחדשת.

נכון, זה שולי, ההערה שלך נכונה. רוב האנרגיה המתחדשת מגיעה מהסולארי ומהפוטו וולטאי.

יוראי, גם על הפוטו וולטאי בדרום, ארגוני הסביבה שאני חסיד שלהם, סתם התעקשו ותקעו את זה שנים רבות והפרויקט אולי, אני מקווה שלא יקרוס.

פוטו וולטאי זה דבר טוב, את מגדל השמש לא היו חייבים לעשות, אפשר לייצר הרבה חשמל נמוך בלי להשפיע על גבהים ועל הנוף וכולי.

אלה הדברים שנעמיק בהם, זה היה הפתיח. אני רק אסכם את דבריי.

ועדת הכלכלה רואה חשיבות עליונה בעידוד האנרגיה המתחדשת, בהסרת החסמים של הממשלה, ובבקרה על הממשלה, שכשהיא אומרת שב-2030 יהיו 30 אחוזי אנרגיה מתחדשת זה לא "ישראבלוף" אלא זאת תוכנית עבודה מפורטת. כמובן שיהיה דיון מעקב בהמשך על כל מה שנשמע כאן היום.

כמו שאמרת משהו לא פחות חשוב, שאם הממשלה מחליטה היום משהו אז שתחליט אותו לאורך זמן, לא כמו שתוך כדי הליכה או תוך כדי תנועה היא משנה את התמריצים ומייצרת אי ודאות.

עקביות ורציפות לשוק, ויציבות לשוק ולמשקיע שהוא יודע שהתעריף שלו נשמר ולא משחקים איתו.

אנחנו נשמע את היזמים, נשמע את המארגנים של התחום הזה, נשמע אנשים סביבתיים, יפתח המנכ"ל ינהל את ההצגה שלהם, תנסו להתכנס לכ-20 דקות הצגה, אחריו חמש דקות למ"מ להצגה, אחרי זה חברי כנסת ואנשי מקצוע. אנחנו ננסה להיות פה שעתיים, מתוך הזמן הזה, אני יו"ר השדולה לשירות לאומי שנפתחת, אני אצא לחצי שעה ולימור מגן תלם תחליף אותי לחצי שעה, הדיון יימשך ברציפות.

לפני שמתחילים, היועץ המשפטי רק ייתן את מסגרת החוק ואיך התכנסו פה היום, בבקשה.

הדיווח שמוסר היום מנכ"ל משרד האנרגיה הוא בהתאם לחוק משק החשמל. בשנת 2017 נחקק תיקון מס' 14 לחוק, שעניינו הוראת שעה שתחול עד שנת 2030, שבעצם עיקרה עיגון בחוק של תהליכי העבודה הפנים ממשלתיים לגבי יעדים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. החוק קבע ששר האנרגיה צריך לגבש תוכנית עבודה רב שנתית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, שתכלול פעולות לביצוע בכל שנה לשם עמידה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שהוחלט עליהם בהחלטת ממשלה משנת 2015.

כמו כן, לפי החוק, אמורה לקום ועדה בין-משרדית שכוללת עשרה חברים ממשרדי הממשלה השונים, שתפקידה להגיש לשר המלצות לגבי עמידה באותם יעדים, בין היתר לצמצום ולהסרה של חסמים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בכלל זה חסמי תכנון ומימון, דרכים לצמצום ולהסרה של חסמים להקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

בהתאם לחוק, נקבע כי מנכ"ל משרד האנרגיה אמור לדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה בדיון שהוועדה מקיימת בהשתתפותו, על עמידה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שנקבעו באותה החלטת ממשלה שכבר עודכנו מאז, על יישום תוכנית העבודה הרב שנתית שגיבש שר האנרגיה, ועל המלצות הוועדה הבין-משרדית שהוגשו לשר לפי החוק, בין אם החליט לקבל את אותן המלצות ובין אם לאו.

אז זאת מסגרת הדיון, כמובן שהדיון הוא רחב יותר, כפי שאמר יו"ר הוועדה, אבל הליבה של הדיון זה אותו דיווח לפי חוק.

והיעד שלו זה שהממשלה תעמוד ביעדים שהיא מצהירה, בינתיים היא לא עומדת והיא רק מגבירה את האתגר של עצמה ביעד החדש.

אתה מדבר על הממשלה הקודמת, אדוני יו"ר.

אל יתהלל חוגר כמפתח, הלוואי ותצליחו, זה האינטרס שלנו.

עוד שנה אנחנו נדע, מרגי, אם נוצרו שניים וחצי אחוזים של אנרגיה מתחדשת כדי לעמוד ביעד הרב שנתי, זה לא הרבה זמן, תאמין לי.

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, בבקשה אדוני.

(באמצעות מצגת)

תודה רבה. בוקר טוב, תודה ליו"ר הוועדה ולוועדה על ההזדמנות להציג פה דיווח על מעבר המשק לאנרגיות מתחדשות. המצגת הזאת היא מצגת משותפת של משרד האנרגיה ושל רשות החשמל. אני אפתח עם התנאים הכלליים בשביל להציג את המסגרת שבה אנחנו עובדים.

אחר כך יואב קצבוי, שהוא היו"ר בפועל של רשות החשמל יציג את הצעדים החשובים שהם נוקטים בנושא.

תן לנו גם תשובה למה אין יו"ר קבוע ומתי יהיה, זה גם חלק מתפקידך, אני חושב, להשלים תהליכים כאלה, זה הרבה זמן ככה.

זה אכן נכון, אבל זה נוגע בסיטואציה הפוליטית שהמדינה הייתה בה בשנתיים האחרונות.

אבל יוראי אמר לנו שעכשיו אין בעיות פוליטיות. עכשיו התחלנו לעבוד, יוראי תסגור לי את הפינה.

אתה יודע, כששמעתי את השם של ראש רשות החשמל אמרתי, מה, עדיין לא מונה קבוע?

בסדר אבל לא נפריע יותר מידי למנכ"ל, בבקשה.

לסיכום, אני אסיים בכמה צעדים משלימים שאנחנו עושים בשביל לסייע לרשות החשמל במאמץ.

יחד איתי נמצאות פה גם שרון חצור שהיא סמנכ"ל אסטרטגיה של משרד האנרגיה, ודורית הוכנר, שהיא ראש אגף בכיר לתכנון פיזי במשרד.

קודם כל, המסגרת, כפי שציין היועץ המשפטי, הוא עדכון שאנחנו נותנים. בשקף הבא זו בעצם החלטת הממשלה 465 שהתקבלה באוקטובר 2020 וקובעת את אותו היעד שהיו"ר התייחס אליו קודם, של 30 אחוזים מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030 יהיה באנרגיות מתחדשות.

משהו שחשוב כבר להבין בתחילת הדיון, כשמדובר על אנרגיות מתחדשות, זה גם מופיע בחוק, מדברים על עולמות שכוללים כמה דברים. בין השאר, הזכיר פה חה"כ מרגי את נושא הרוח, נושא הסולארי, השמש, היידרו דרך מים, יש שידברו על גיאו-תרמי וביו-מסה.

אנחנו נמצאים בישראל בסיטואציה שבה אין לנו, לצערנו, את רוב הפריבילגיות האלה. זאת אומרת, למעשה, מתוך כל מקורות האנרגיה המתחדשת, המקור היחיד שהוא נמצא במדינת ישראל בצורה דומיננטית זה השמש, מה שנקרא אנרגיה סולארית.

בגלל זה, כשאנחנו מדברים על 30 אחוזים אנרגיות מתחדשות, אנחנו בעצם מדברים על 30 אחוזים שמש, או 28-27 אחוזים שמש, זה מאוד שונה ממדינות אחרות בעולם, ואת זה חשוב להבין, ואני אפתח ואנסה קצת להסביר את הדברים.

בשקף הבא, אפשר לראות בגרף השמאלי שבעוד שמפעם לפעם יש שטוענים שהיעד שלנו של 30 אחוזים הוא לא יעד שאפתני מספיק, היעד שלנו בשמש הוא ללא ספק אחד המובילים בעולם. זאת אומרת, עד 2030 אנחנו נהיה אחת המדינות המובילות בעולם בפריסה של מתקני אנרגיה מצורך השמש. אתם יכולים לראות את הפער ממדינות נבחרות ששמנו, היעדים האלה הם מלפני גלאזגו אז ייתכן והם קצת עודכנו, אבל עדיין, אנחנו מדברים על דומיננטיות מאוד ברורה של השמש בתוך תמהיל האנרגיה של מדינת ישראל.

למה אני מציין את זה? כי לאנרגיה משמש יש תכונות מאוד ייחודיות שמאוד משפיעות על צורת העבודה שלנו. אתם יכולים לראות פה בשקף גרף ייצור סולארי שקיבלנו מ'נגה', חברת ניהול המערכת שמנהלת את מערכת החשמל של מדינת ישראל. אתם יכולים לראות בגרף הזה כמה ימים של ייצור סולארי ממש בשבוע שעבר, ואתם יכולים לראות לפי הגרף את התכונות הייחודיות של ייצור אנרגיה משמש שדיברתי עליהם.

אנרגיה משמש מייצרת כמות מאוד גדולה של אנרגיה, במספר שעות מאוד מצומצם. אתם יכולים לראות את העמודה השמאלית ביותר, פיק מאוד גבוה שעולה בצורה מאוד חדה ויורד בצורה מאוד חדה. אתם יכולים להבין שזה לפי שעות השמש במהלך היום.

אתם יכולים לראות את הגרפים היותר ימניים או שמאליים, כל אחד לפי איך שהוא רואה את זה בהשתקפות שלו בזום או פה אצלנו באולם, אלה ימי גשם. זאת אומרת, אתם יכולים לראות איך ביום גשם נקטעת בבת אחת היכולת לספק אנרגיה, ואז אנחנו צריכים למצוא דרך לספק אנרגיה למרות הירידה המאוד חדה בהספק, או באנרגיה, שאנחנו מקבלים מהמתקנים הסולאריים.

המשמעות של זה, היא שאנחנו צריכים לייצר הספק הרבה יותר גדול מ-30 אחוזים בשביל להגיע ליעד של 30 אחוזים, אתם יכולים לראות את זה בטבלת הפאי שמולכם.

מתקני האגירה עוזרים?

תכף נדבר על אגירה, אבל התשובה באופן כללי היא כמובן כן.

בעוד שהיעד הממשלתי שהוצב לנו, של 30 אחוזים מתוך תמהיל האנרגיה, בעצם, מה שאנחנו עושים זה שאנחנו מכפילים את משק החשמל במדינת ישראל במונחי הספק. זאת אומרת, כל מה שנעשה במדינת ישראל מ-1948 ועד השנה או שנה שעברה, עד שנקבע היעד, אנחנו צריכים בעשר שנים להכפיל אותו. זו משימה לאומית כבדת משקל, בכלל לא פשוטה.

דיבר פה היו"ר קודם על כמה מהבעיות שאנחנו מתמודדים מולם, וצריך לשים את זה בפרופורציה הזאת, בגלל שאנחנו מחויבים בייחוד לאנרגית שמש, בגלל התכונות הייחודיות של שמש, אנחנו בעצם לא מגיעים ל-30 אחוזים, אנחנו כמעט ומכפילים את מערכת האנרגיה של מדינת ישראל, את מערכת ייצור החשמל של מדינת ישראל בעשור אחר, וזאת בוודאי משימה לא פשוטה.

בשביל העברית הפשוטה, אתה אומר שצריך תשתיות של 50 אחוזים אנרגיה מתחדשת, כדי שנקבל באופן קבוע 30 אחוזי אנרגיה, כי יש פחת לפי עונות ומזג אוויר.

מדויק, ולפי שעות ביום.

אוקיי.

וגם הוא אומר לך שזה מה שקורה לך בדרכים, אתה סולל כבישים, תשתיות, אבל קצב הצריכה הולך וגדל, אז הפערים גדלים.

אם זה לא מספיק, אז אנרגיה סולארית, מטבעה, היא תובענית מאוד בעולם השטח. אתם יכולים לראות בשקף את הנוסחה, אנחנו מייצרים בשטח פתוח, ואנחנו צריכים עשרה דונם בשביל לייצר מגה וואט אחד של אנרגיה סולארית.

ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, מה שאומר שאנחנו לא בורכנו בהרבה מאוד שטח, וזה מאלץ אותנו, בנוסף למתקנים בשטחים פתוחים, גם לנסות ולמצוא הרבה מאוד אפשרויות של מה שאנחנו קוראים לו 'דו שימוש'. זאת אומרת, שימוש סולארי בשטחים שהם כבר שטחים שבנוי עליהם משהו, אם זה על גגות של מבנים, בבתי קברות, במחלפים, במה שאנחנו קוראים אגרו-וולטאי, זאת אומרת, מעל שדות חקלאיים, במאגרים, בבריכות דגים.

רפתות, זה נעשה ברפתות כבר היום, זה המון מטראז'.

נכון, מתקנים חקלאיים וכולי, בשביל להתגבר על הצורך העצום הזה בשטח שהמתקנים הסולאריים מחייבים אותנו.

רק ברשותך, בממשלה הקודמת תיקנו בסוף הכהונה שלה את הסיפור הזה של מאגרי המים. זה יצא לדרך?

אני אתייחס לזה אחרי ההצגה של יואב.

עוד אתגר לא פשוט, הוא מה שאנחנו קוראים לו אתגר הרשת, ויואב יתייחס לזה בהמשך בסקירה שלו, אבל בעצם, אנחנו יודעים שרוב השטחים הפתוחים שכבר עוד יש במדינת ישראל נמצאים בדרום ובצפון, ואנחנו צריכים להעביר את החשמל מהאזורים הללו לאזורי הצריכה שנמצאים בייחוד בירושלים ובמרכז הארץ.

עבודה שנעשתה אצלנו הראתה שהעברה של קו מתח עליון, משלב התכנון ועד שלב הביצוע, לוקח בין שמונה לעשר שנים. זאת אומרת, שאנחנו צריכים היום כבר לאשר ולהתחיל לתכנן מיידית את הקווים שיוליכו את האנרגיות המתחדשות של 2030 ו-2031, וזה כמובן אתגר מאוד גדול מבחינה תכנונית, שאנחנו נהיה חייבים לתת לו מענה אם נרצה לעמוד ביעדים של 2030.

הדבר האחרון, כרקע לדברים האלה, זה בשקף הבא. אנחנו בעצם מדברים על השינוי המאוד דרמטי שעבר כל עולם החשמל בשנים האחרונות. זאת אומרת, בעולם קלאסי שאנחנו מכירים, היו במדינת ישראל כמה תחנות כוח פחמיות גדולות שישבו לאורך החוף, כולנו הכרנו אותם, והם סיפקו את כל תצרוכת החשמל של מדינת ישראל, לא מורכב במיוחד.

גם אחרי זה, כשנכנס הגז הטבעי, העולם הזה לא השתכלל יותר. אז המספר השתנה ממספר של כמה אחדות למספר של קצת יותר מעשר תחנות, 15 תחנות, אבל עדיין, היינו בסיטואציה שבה מספר מאוד מרוכז של תחנות נתן לנו מענה לכל צרכי האנרגיה.

היום, אנחנו עוברים לעולם שהוא עולם מבוזר, עולם אחר לגמרי, מתקנים מאוד קטנים, לפעמים מתקנים של פחות מ-630 קילוואט שצריכים להתחבר לרשת, לספק חשמל. עולם הרכב החשמלי שנכנס, שגם הוא כמובן מייצר מורכבויות מאוד גדולות על הרשת. תחשבו כל אחד על בית המשותף שבו הוא גר, מה קורה אם כל הדיירים מתחברים לחשמל בשעה 18:00 כשהם מגיעים מהעבודה, מתחברים לחשמל ומבקשים לצרוך רשת.

עולם מאוד מורכב גם מבחינה אקלימית, עם כל נושא משבר האקלים. בסך הכל עולם שקבלת ההחלטות בו נראית הרבה יותר כמו ה'בוקה והמבולקה' שאתם רואים בצד ימין של התמונה, והרבה פחות מהמצב הלינארי הקלאסי שבו חיינו עד לפני כמה שנים.

תודה רבה, ליאור, חברי כנסת נכבדים. אני אתן סקירה קצרה של הסטטוס, של ההספק המותקן וההספק המתוכנן בשנים הקרובות, ואני אדבר על כמה נושאים שהם בליבת העבודה של הרשות, שאנחנו מאמינים שהם המפתח להצלחה בעמידה ביעדים הבאים.

(באמצעות מצגת)

נכון להיום סך ההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות בישראל הוא כמעט שלוש וחצי ג'יגה. כמו שליאור אמר, יש הבדל בין אחוז בהספק, אחוז באנרגיה, מבחינת הספק מותקן זה בין 17-15 אחוזים מסך ההספק המותקן בישראל. במונחי אנרגיה, שוב, בגלל שכל הספק מותקן באנרגיה מתחדשת, בסולארי בעיקר, מייצר הרבה פחות מהספק מותקן בטכנולוגיות אחרות, אז מבחינת אנרגיה זה בסביבות תשעה אחוזים, ולא שבעה אחוזים כמו שאמר היו"ר מקודם, זה כבר למעלה מתשעה אחוזים, במונחי אנרגיה, במונחי יכולת ייצור.

אפשר לראות את הקצב השנתי שמאוד עלה בשנים האחרונות. בעצם, עד אמצע העשור כמעט ולא היה הספק מותקן בישראל. הממשלה, רשות החשמל ומשרד האנרגיה עשו מאמצים מאוד גדולים בשנים האחרונות.

בשנים האחרונות או בחצי השנה האחרונה?

לא, אני מדבר על השנתיים-שלוש האחרונים. בשנים האחרונות מאמצים גדולים מאוד, וגם בחצי השנה האחרונה, כדי להגביר את הקצב. אנחנו רואים שהקצב עולה משנה לשנה, ואנחנו חושבים שהוא ימשיך לעלות.

הביטוי לזה, בשקף הבא אפשר לראות ביטוי יותר טוב למאמץ בהספק המתוכנן. מה זה הספק מתוכנן? בעצם כל תהליך של כניסה של פרויקט באנרגיה מתחדשת מתחיל משלב התכנון, תכנון סטטוטורי, קרקעות, אבל זה משהו שאנחנו פחות רואים ברשות החשמל, קודם כל הוא צריך להיכנס לאיזושהי הסדרה כלכלית, לקבל הבטחה תעריפית בצורה כזו או אחרת, ואחד החסמים שאני מדבר עליהם זה יכולת החיבור לרשת.

בגרף הזה אנחנו רואים בצד שמאל את ההספק המותקן, זה כבר הספק שקיים, ופועל, ומזרים אנרגיה לרשת. זה סטטוס, זה לא על פני זמן. העמודה האמצעית זה בעצם סך ההספק שכבר צלח את החיבור לרשת. כלומר, זה הספק שנמצא בהליכי הקמה, הוא כבר צלח את החסם אולי הכי משמעותי של חיבור ברשת.

שהוא תלוי במה?

יש לו תעריף - - -

לא, אני מבין, היכולת להתחבר לרשת תלוי במה?

במצב הרשת, אתה נמצא במקום מסוים, למשל אתה רוצה לחבר בדרום - - -

בהקמה? בתוספת של קווי הולכה?

בטווח הארוך, בתוספת של קווי הולכה. בטווח הקצר, זה תלוי במיקום שלך, יש מקומות שבהם אתה כבר לא יכול להוציא עוד אנרגיה לרשת כי הקווים פשוט פקוקים. יש מקומות שעדיין יש פניות ברשת.

והרשות אחראית על תכנון של קווי ההולכה, נכון?

הרשות אחראית על ייעוץ לשר לתוכנית הפיתוח, ומי שאחראי זה נגה וחברת החשמל. אני אגיע לזה כשנדבר על הרשת.

כשאתה מציג תחזית, אז במה התחזית תלויה? בתוספת של קווי הולכה?

לא, אז זה בדיוק מה שאני אומר, עוד לא הגעת לשם. השבעה וחצי ג'יגה וואט שרואים בעמודה האמצעית זה כאלה שכבר מובטח להם מקום ברשת, לא צריך לתכנן עבורם קווים. הם כבר צלחו את המכשול הזה, הם ממש בצנרת המיידית, מיידית של השנתיים שלוש הקרובות.

הבנתי, אני שואל האם כשאתה מדבר על מכשול, כדי שאני לפחות אבין מהו אותו מכשול, אז אם המכשול הוא היעדר קווי הולכה, אז זה המכשול.

בין היתר, גם היעדר קווי הולכה, אבל אני אדבר על החסם של הרשת ממש עוד מעט, בינתיים אני רק מראה תמונת מצב.

התחיל כבר הקושי בלקלוט באזור הנגב היום? אנחנו רואים עבודה מואצת בכל רחבי הארץ בשדות סולאריים, השאלה שלי היא לגבי הנגב, האם יש מצוקה?

יש קושי גדול מאוד, יש שקף על זה, עודף הייצור בנגב הוא אדיר.

מה עושים עם זה?

צריך לפתח את הרשת, ויש עוד פתרונות לטווח הקצר.

כרגע, כשהרשת לא מפותחת, מה עושים?

אני אגיע לזה.

(היו"ר לימור מגן תלם)

רגע חברים, בואו נתן לו רק לסיים את המצגת ואז נעבור להתייחסות כל חברי הכנסת.

אז אנחנו רואים שמעבר לשלושה וחצי ג'יגה וואט שמותקן היום, יש עוד 4,000 מגה וואט, ארבע ג'יגה וואט של מתקנים שממש בצנרת, הם בתהליכי הקמה, מובטח להם מקום ברשת, והם צפויים להיכנס לפעולה ממש בשנים הקרובות ולעזור לנו מאוד ביעד של 2025.

מעבר לזה יש לנו היקף מתקנים של כמעט עשר ג'יגה וואט שכבר נכנס להסדרה כלכלית. הוא אמנם עדיין לא קיבל את המקום ברשת, אבל יש לו הסדרה כלכלית, אז אלה הם שלושה שלבים של הספק שצפוי להיכנס למשק, ואני חושב שזה שקף אופטימי, כי רואים בעצם את התוצאות של המאמץ של השנים האחרונות ורואים צנרת מאוד רצינית של הספק שאמור להיכנס לפעולה בשנים הקרובות.

זה פילוח של ההווה, נכון?

זה פילוח של ההווה, זה נכון להיום כמה הספק יש בסטטוס שונה.

כלומר, יש X מתקנים שמספקים ארבע, X שמספקים שבע וחצי, ו-X שמספקים - - -

לא, יש מתקנים שכבר בפועל מספקים אנרגיה בהיקף של שלוש וחצי, כמעט ארבע. יש בנוסף לזה עוד ארבע שהם בהקמה, יש להם מקום ברשת, אחוזי מימוש מאוד גבוהים, כלומר, אין סיבה - - - תמיד יכולה לקרות תקלה כזאת או אחרת אבל באחוזים גבוהים הם יתממשו, ויש עוד שתיים וחצי עד שלוש ג'יגה וואט בנוסף לכך של מתקנים שכבר קיבלו הבטחה תעריפית, הם כבר בהסדרה כלכלית, הם עדיין צריכים אבל הם קצת יותר מאחור.

אתה יודע לומר לי מה הפריסה הגיאוגרפית של השתיים וחצי האלה?

פריסה גיאוגרפית, לא. אני יכול לחזור עם זה.

הם מתפזרים?

מן הסתם, הרוב עדיין בדרום, ובצפון, ומעט מאוד במרכז, לצערי.

אגב, שכחתי להזכיר, ראו בשקף הקודם פילוח של המתקנים בין דואלי לקרקעי. ליאור הזכיר את האתגר של הקרקע, ולכן אנחנו שמים דגש מאוד גדול על מתקנים דואליים, ורואים שמעל 50 אחוזים מההספק, גם הקיים וגם המתוכנן, זה ממתקנים דואליים.

האתגר של כל הצנרת הזו הוא באמת לחבר אותה לרשת. אנחנו רואים שקצב החיבור השנה עלה בצורה משמעותית, כמעט קצב כפול משנה שעברה. שנה שעברה הייתה מאוד בעייתית, שנת 2020, שנת קורונה, זה מאוד עיכב את החיבור של המתקנים, גם יזמים מאוד התעכבו וביקשו מאיתנו הארכות להתחייבויות שלהם, ואנחנו נתנו הארכות די משמעותיות של כמעט שמונה חודשים, וזה קצת יצר מצב שבשנת 2020 קצב החיבור לא היה מספיק טוב.

אני שמח שבשנת 2021 הצלחנו להדביק את הקצב, אבל צריך עוד להגביר את קצב החיבור הזה. צריך להגיע, כמו שהיו"ר הזכיר בהתחלה, לקצב חיבור של בערך 1,200, 1,300, 1,400 מגה וואט בשנה בשביל להגיע ליעד של 2030, זה קצב לא מבוטל.

אז יש בעצם שלושה נושאים שהרשות עוסקת בהם בעצימות באמת מאוד גבוהה, כדי לאפשר עמידה ביעדים הבאים עם הפנים קדימה. הנושא הראשון הוא הנושא של ההסדרה. אני אעבור על זה בקצרה. בעצם, ההסדרה הכלכלית עברה איזושהי התפתחות לאורך השנים. בתחילת העשור, מתקן שרצה לקום היה צריך לחכות שאיזשהו כלכלן או פקיד ברשות החשמל יקבע מה התעריף הנכון למתקן הזה, וזה הליך מאוד בעייתי, אם קובעים מחיר גבוה מידי אז פוגעים בצרכנים בצורה מאוד משמעותית, כמו שהיו"ר ציין, אם קובעים מחיר נמוך מידי אז המתקנים לא יקומו וזה באמת יוצר חיכוך מאוד גדול בין הרגולטור לאי וודאות מאוד גדולה.

למה התעריף צריך להיות משתנה?

כי העלויות משתנות, הן משתנות כל הזמן.

אם זה על בסיס כלכלי ועסקי, לא היה אכפת לי.

אז זה לא על בסיס כלכלי ועסקי, זה היה על בסיס רגולטורי, מישהו בעצם ישב ברשות - - - זה מה שאני מנסה להגיד, לשם אנחנו הולכים, לבסיס הכלכלי.

ככה זה היה בעבר.

אני רוצה להתגרות בזה, למה זה צריך להיות ככה?

רגע, חה"כ מרגי, תנו לו בבקשה לסיים את המצגת ואנחנו נעבור להתייחסות של חברי הכנסת.

אבל נגעת בנקודה מאוד נכונה, כי באיזשהו שלב לקראת סוף העשור בעצם עברנו לשיטה הרבה יותר מוצלחת, שיטה של הליכים תחרותיים, שבו אנחנו נותנים לשוק לקבוע על בסיס כלכלי ומסחרי, מה המחיר שהוא רוצה לקבל, מה התעריף שהוא רוצה לקבל עבור האנרגיה המוזרמת. אני חושב שעשינו בין 11 ל-12 הליכים תחרותיים שבעצם זכו בו יצרנים בהיקף של אלפי מגה וואטים, שזה בעצם מרכיב את הצנרת שראיתם מקודם, יחד עם מכרזים של החשכ"ל על פרויקטים מאוד גדולים כמו דימונה.

מי אחראי שחברת החשמל לא תנצל את זה לרעה?

אפשר לדבר על חברת החשמל אחר כך. הליכים תחרותיים הביאו לתועלת מאוד גדולה לציבור, גם הצלחנו להכניס - - -

סליחה חברים, אנחנו נסיים את המצגת שלו ונעבור לשלב של השאלות של חברי הכנסת, בהמשך יש עוד דוברים ואז נעבור להתייחסויות של כולם, אז כשהוא יסיים את המצגת נעבור לשלב השאלות.

אני חושב שאני מסייע.

אבל שומעים אותך שואל והחברים רוצים גם להצטרף לשאלות. בואו נסיים את המצגת, נעבור לשאלות של חברי הכנסת, נעבור לשאר הדוברים, ואז התייחסות לדברים.

אני אגביר קצב. ההליכים התחרותיים הביאו הרבה תועלת, גם מבחינת העלות של החשמל לצרכן, וגם מבחינת הכמות שהצלחנו להכניס לצנרת, אבל זאת עדיין שיטה שיש בה חסרונות, זו עדיין שיטה שמאוד תלויה ברגולטור, מחכים לנו שנוציא הליך תחרותי. זאת עדיין שיטה שמבוססת על מכסות ועדיין יוצרת תלות מאוד גדולה ברגולטור, ואנחנו חושבים שבעצם, יזמים בשוק יודעים לקחת סיכונים עסקיים ומסחריים, פחות יודעים לקחת סיכונים רגולטוריים ופחות יודעים להסתמך על החלטות של הרגולטור.

לכן, בשנתיים שלוש האחרונות אנחנו מאוד דוחפים לכיוון של שוק חשמל תחרותי. אנחנו חושבים שגם מבחינת הבשלות, הענף הסולארי, עם ירידות המחירים, יכול להתחרות באופן חופשי בשוק, ואנחנו הולכים לשם. אנחנו עושים המון פעולות בעניין הזה, גם בהמשך לרפורמה שנכתבה בשנת 2018.

אנחנו כבר יצאנו בקול קורא ובשימוע להסדרת כללי שוק. מה שזה אומר, זה שבעצם אנרגיות מתחדשות, כולל אגירה, יוכלו פשוט באופן חופשי להקים, לא לחכות למכסה שלנו, לא לחכות להליך שלנו, למכור למספקים, למכור לשכן, או למכור למנהל המערכת במחירי שוק. וזה, אני חושב, פתח מאוד גדול להאצת התחום. אנחנו עובדים עם זה על המון החלטות שקשורות לזה, אני לא אכנס לכל אחת ואחת מהן.

לצד זאת, אנחנו עדיין חושבים שיישארו סקטורים מסוימים שיידרשו תמיכה מאיתנו, מעבר לתנאי השוק. דיברנו שוב על הנושא של הקרקע, ואנחנו מבינים שאנחנו נצטרך מאוד לפתח את הנושא של PV באזורים מבונים.

לכן, במקביל למעבר הזה לשוק תחרותי, אנחנו גם שומרים על איזושהי אסדרה לגגות שנקרא להם ביתיים ומסחריים קטנים, שבעצם שם מובטח להם תעריף לאורך זמן. זאת מכסה פתוחה, היא לא מכסה שמוגבלת בכמות, אפשר תמיד להיכנס. הגדלנו את זה ל-630 קילו וואט, כלומר, מתח נמוך. גגות של סדר גודל של 630 קילו וואט זה גג של 6,000 מטר, זה גג משמעותי.

אנחנו עובדים על מסלול ירוק בהקשר של הרשת. אנחנו עובדים ביחד עם חברת החשמל ונגה, שבעצם המתקנים הקטנים הביתיים של גגות של 150-100 מטר, לא יצטרכו לחכות לאישור של חברת החשמל להתחבר. חברת החשמל תצטרך להתמודד עם ההשפעה שלהם, שהיא לא גדולה, על הרשת המקומית, ולחבר אותם, ולהוריד ככה המון בירוקרטיה, ובעצם, כל מי שיש לו גג יוכל להתחבר לרשת בהליך די מזורז, ואנחנו גם מסבסדים את זה בתעריף די גבוה.

זה חדש?

כן, אני מאוד מקווה שזה יעלה לאוויר ממש תוך חודשיים שלושה, והתעריף, כמובן שאנחנו הולכים לגגות הביתיים, לגגות של עד 1,000 מטר, זה לא רק ביתי, זה ביתי ואפילו מסחרי קטן ובינוני, הוא תעריף גבוה מאוד. אני מניח שידברו על זה בהמשך, אני אמשיך הלאה.

הנושא השני הוא הנושא של אגירה. ליאור מקודם דיבר על האתגרים, התועלות של האגירה היא שיש לה פוטנציאל לתת מענה ללא מעט מהאתגרים האלה. זו עדיין טכנולוגיה שהיא בחיתוליה, לא מבחינת הטכנולוגיה עצמה, זה לא שסוללות ליתיום זאת איזושהי טכנולוגיה חדשה, אבל השילוב של כמות משמעותית של אגירה במערכת חשמל זה משהו חדש, שהעולם עוד לא התנסה בו.

אבל, אנחנו באיזשהו מקום הולכים על זה, הולכים על זה בכל הכוח, כי יש תועלות לאגירה. זה יכול לקנות לנו עודפי ייצור בצוהריים, זה יכול לדחות השקעות ברשת. אם יש בדרום פקק ואי אפשר להוציא אנרגיה בצוהריים לכיוון המרכז, אפשר לאגור אותה בינתיים ולהוציא אותה בערב כשהקו יותר פנוי.

זה רק ארבע שעות כרגע, לא?

זה כמה שמחליטים. קיבולת של אגירה בסופו של דבר יכולה להגיע גם ל-16 שעות. זה כמו בריכה, כמה שהיא תהיה יותר גדולה, היא תיתן יותר מענה. ארבע שעות זה איזשהו כלל אצבע למשהו שנותן תחליף טוב להספק קונבנציונאלי. אם אתה מכניס אגירה לארבע שעות, זה יכול לחסוך כמעט אחד לאחד תחנת כוח קונבנציונאלית.

שניה, רק שאני אבין משהו טכני, אז אתה יכול לאגור אנרגיה לכמה זמן שאתה רוצה?

לכמה זמן שאתה רוצה, אתה כמובן גם חייב מתקני ייצור שיטעינו את הסוללה הגדולה הזאת. ברמה העקרונית אתה יכול לבנות בטרייה באיזה גודל שאתה רוצה, ארבע שעות, שמונה שעות.

זה על העיקרון של מצבר.

זה מודולרי, וזה נותן באמת פתרון לבעיות של ניהול הרשת, בעיות דינמיות שליאור הזכיר מקודם, שפתאום יש ענן וכל הייצור הסולארי יורד בבת אחת, אז האגירה נותנת מענה לזה.

לנהל מערכת חשמל עם הרבה סולארי זה מאוד מאתגר, ליאור נגע בזה. הסולארי, מעבר לזה שהוא תנודתי, הוא גם, אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל זה מתנהג אחרת מקונבנציונאלי, מאוד קשה לשלוט בזה. בקונבנציונאלי המנועים מסתובבים, גם אם יש תקלה אז זה בדרך כלל ממשיך להזרים תוך כדי, קוראים לזה אינרציה.

אז האגירה יכולה לתת גישור להרבה מהבעיות האלה. לכן, אנחנו עושים לא מעט בתחום הזה, מנסים מאוד להאיץ כניסה של מתקני אגירה. יצאנו לשני הליכים תחרותיים מאוד גדולים.

ביישוב שלי, אישרנו. יש שתי חוות ועכשיו אישרנו הגירה.

בממשלה הזאת או הקודמת?

עכשיו, אבל זה התחיל עוד קודם.

אז יצאנו כבר לשני הליכים תחרותיים משמעותיים של מתקני PV בשילוב אגירה, בהיקפים די גדולים, בהיקפים של 800 מגה וואט הספק אגירה. אם מדברים על קיבולת של ארבע שעות כפי שחה"כ אמר קודם, פה אנחנו מדברים על קיבולת של 3,200 מגה וואט לשעה, זה עצום, זאת לא קיבולת שקיימת היום באחוזים כאלה בעולם.

אנחנו יצאנו לקול קורא לאסדרה של מתקני אגירה במתח עליון, אנחנו הולכים לצאת במכרז למתקני אגירה במתח עליון. כללי השוק שאנחנו עושים למה שדיברתי עליו קודם, לשוק תחרותי באנרגיה, יכללו גם תמרוץ מובנה לאגירה. יש המון פעולות שאנחנו עושים בשביל זה, וזה מפתח לעמידה ביעדים. בלי אגירה לא נוכל להגיע ליעדים, או שנוכל להגיע לזה בצורה מאוד לא אחראית שתפגע באמינות החשמל.

הנושא האחרון שאני אדבר עליו זה הנושא של הרשת, שהזכרנו. רואים פה, רק לשם המחשה, את מה שדיברתי עליו קודם, את ההפרש בין הייצור לבין הצריכה במחוזות שונים. אפשר לראות שבדרום הפער בין הייצור לצריכה הוא מטורף, אין שם כמעט צריכה ויש שם המון ייצור, וזה יוצר צוואר בקבוק.

אני מזכיר את השקף הראשון שלי, יש כבר 7,000 מגה וואט של סולארי שמובטח לו מקום ברשת, כלומר, שהרשת אמורה לקחת את האנרגיה מהדרום ומהצפון למרכז, וזה יצר צוואר בקבוק מאוד רציני. צריך לטפל בזה. איך אנחנו מטפלים בזה? אנחנו מפרידים בין טווח קצר לטווח ארוך.

בטווח הארוך, צריך להשקיע בתשתיות ולא יעזור כלום. צריך לפתח עוד תשתיות הולכה, וחלוקה, לצורך העניין. כשליאור דיבר על הכפלת משק החשמל מבחינת הספק מתקני ייצור, אז אני לא יודע אם זאת הכפלה, אבל יש גם תוספת מאוד משמעותית של תשתיות רשת, זה לא רק להוסיף מתקני ייצור, זה גם להוסיף תשתיות רשת.

אבל, זה באמת פתרון לטווח קצת יותר ארוך. כלומר, כשמפתחים את הרשת, היעדים נקבעו לפני שנה בערך, כבר התחלנו לעבוד ביחד עם נגה, חברת ניהול המערכת, וחח"י על תוכנית פיתוח שתהיה מוכנה בתחילת השנה הבאה, אבל היישום שלה, כמו שליאור אמר, זה יישום שלוקח שנים. זאת אומרת, עד שקו שהיום אתה מתכנן, קו 400 או 161, יוכל כבר להוביל את האנרגיה מהאזורים האלה, זה סיפור שגם אם כל הממשלה תתגייס, והיא צריכה להתגייס, זה סיפור של כמה שנים.

אנחנו מנסים למצוא גם פתרונות לטווח הקצר, אם זה באמצעות ניהול יותר נכון של הרשת - - -

יש פה נציג מנגה?

לצערנו הם לא יכלו להצטרף.

אנחנו בקשר מאוד הדוק עם נגה וגם עם חח"י, ומחפשים פתרונות שיאפשרו מיצוי יותר יעיל של הרשת הנוכחית. אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים לחכות לתוכנית פעילות, אנחנו חייבים להכניס עוד אנרגיות מתחדשות על הרשת הקיימת, יש כלים לעשות את זה, אם זה כלים הנדסיים, אם זה הנחות שלוקחים על איך המערכת עובדת.

יש לנו מגוון של פתרונות ואנחנו עובדים על זה, אנחנו בוחנים תמריצים גיאוגרפיים, כלומר, להביא ייצור יותר קרוב למוקדי הצריכה, מה שיכול לחסוך לנו תשתיות. לעודד הקמת PV במרכזי הביקוש, ואז כשהוא לא קם בדרום לא צריך להוליך את האנרגיה שלו ואין את הבעיה של הרשת.

אנחנו מקדמים שקיפות ופרסום של מצב הרשת, כדי שהיזמים, כבר כשהם בשלב התכנון והם הולכים למצוא קרקע לפרויקט הבא שלהם, הם יוכלו לדעת מה מצב הרשת בכל רגע נתון וללכת למקומות שהם יותר פנויים. וכמובן, אגירה. דיברנו על זה, אגירה תיתן מענה גם לנושא של הרשת.

זהו, אני פחות או יותר סיימתי. אלה הם הנושאים שבליבת העבודה שלנו. אנחנו מתכוונים גם ברבעון הראשון של שנת 2022 לפרסם תוכנית עבודה מפורטת שמתייחסת לכל הנקודות האלה, של מה שאנחנו עושים לעשות בכל אחד מהנושאים האלה בשנים הקרובות, ולהראות איך אנחנו חושבים שזה יאפשר לנו לעמוד ביעד. אני אשמח לבוא לפה ולהציג את זה כשזה יהיה מוכן. תודה רבה.

אז נחזור רגע לליאור פה לסיים דברים, אחר כך מתן שחק מהממ"מ, ואז נעבור לשאלות חברי הכנסת. בבקשה, ליאור.

מפאת קוצר הזמן אני לא אכנס לכל הצעדים המשלימים שאנחנו במשרד האנרגיה עושים בשביל לתמוך את המהלך הזה של מעבר ל-30 אחוזי אנרגיות מתחדשות.

אני כן אומר, שבהקשר של חוק ההסדרים האחרון עברו שורה של הקלות או תוכניות שנועדו לאפשר את הפריסה העצומה הזאת של אנרגיות מתחדשות. בין היתר, ניתן פטור מהיתר בנייה לאנרגיות מתחדשות בבריכות דגים ומאגרים, וניתן פטור מהיטל השבחה במחלפים, קירות, קירוי חניות, בריכות דגים וכל זה. זאת אומרת, זה היה חסם שהיה מאוד רציני עבור היזמים, ופתרנו אותו במסגרת חוק ההסדרים.

במקביל, העברנו שתי תמ"אות שהיו מאוד חשובות בשביל ההסדרה התכנונית של נושא המתחדשות, אחד הוא תמ"א 10/ד/2/10 שמתעסקת במתחדשות בשימושים דואליים, והשני, תמ"א 41 שהיא תמ"א כוללת לתשתיות אנרגיה, אבל כוללת בתוכה דגש מאוד חזק על מתחדשות, כחלק ממדיניות המשרד.

בשקף הבא, מבחינת מה שאנחנו מתכננים לעשות מכאן והלאה, אז יש שורה ארוכה של נושאים שאנחנו מתכוונים לפעול בהם, הם מופיעים אצל חברי הכנסת והם גם מופיעים בפניכם, אבל אני רק רוצה לתת דגש לנושא תוכנית הפיתוח שיואב הזכיר קודם. זה אירוע אסטרטגי, חשוב מאוד.

אם אנחנו רוצים לעמוד ביעד של 2030, תוכנית הפיתוח של נגה שמבוצעת על ידי חברת החשמל חייבת להיות מבוצעת עד השלב האחרון. זה גם אירוע תכנוני קודם כל, אבל זה גם אירוע ביצועי. זאת אומרת, אני עומד בראש ועדת הסרת חסמים בנושא ההולכה, שמתעסקת יום יום בשאלות של העברת תשתיות שכבר אושרו ועדיין נתקעות מסיבות כאלה ואחרות, של תיאום, של בנייה בלתי חוקית, של דברים כאלה, ואנחנו בוודאי חייבים לעקוב אחרי זה בצורה מאוד צמודה.

עוד דבר ששוחחתי עליו גם עם היו"ר קודם, זה נושא הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות הן שחקן מפתח בהגעה שלנו ליעד של 30 אחוזים. אנחנו פתחנו תוכנית שנקראת 'תוכנית המאיץ' בנושא, שכוללת גם התייעלות אנרגטית וגם אנרגיות מתחדשות, שמטרתה לסייע לרשויות מקומיות לגבש תוכנית פעולה אסטרטגית בנושא הזה. המחזור הראשון מסתיים בימים האלה, ואנחנו מתכוונים לתקצב, יש לנו תקציב מאוד גדול שקיבלנו בשביל לתמוך את הרשויות המקומיות במהלך הזה, לתמוך גם את המגזר העסקי, לתמוך גם את התעשייה בנושא הזה של התייעלות אנרגטית ושל אנרגיות מתחדשות.

עוד נקודה אחת אחרונה שחשוב לומר, זה הנושא הבין-לאומי. אני מניח שכולכם מכירים את ההסכם שחתמה עליו שרת האנרגיה ביחד עם שרי המים של ירדן ושרת האקלים של איחוד האמירויות, עם שליחי האקלים של איחוד האמירויות ושל ארצות הברית.

ההסכם הזה הוא בעצם דוגמה לחשיבה מחוץ לקופסה ששיתוף הפעולה הבין-לאומי מאפשר לנו. השאיפה היא להקים מתקן בירדן שיספק חשמל ישירות למרכזי הצריכה של מוקדי הביקוש של ישראל בירושלים ובאזור המרכז. זאת דוגמה מעולה לאיך שיתוף פעולה בין-לאומי יכול מאוד לעזור לנו.

חשוב לומר, המטרה הזאת של הגעה ל-30 אחוזים אנרגיות מתחדשות לא תצליח בלי שיתוף פעולה של כל הגורמים האפשריים, קודם כל, בתוך מה שנקרא 'משפחת משרד האנרגיה' – רשות החשמל, חח"י, נגה, אבל גם כל הגופים השותפים שלנו ברמ"י, במשרד הפנים, במשרד הגנת הסביבה, במשרד ראש הממשלה, במועצה לביטחון לאומי, במשרד האוצר. ההירתמות של כל הגופים האלה היא מאוד מרשימה, ובלעדיה לא נוכל להגיע ליעד הזה.

בנימה אישית, מכיוון שציין היו"ר קודם שנכנסתי לתפקיד לפני חמישה שבועות, מבחינתי זאת המטרה מספר אחת, בגללה הגעתי לתפקיד, אנחנו נעשה כל מאמץ אפשרי ומעבר לזה, בשביל להגיע ליעד של 30 אחוזים אנרגיות מתחדשות עד 2030 ואולי אפילו קודם לכן, ובעזרת השם אנחנו גם נצליח. תודה רבה.

תודה רבה, ליאור. אנחנו נעבור למתן שחק מהממ"מ, ואז לשאלות של חברי הכנסת, בבקשה.

בוקר טוב, תודה. אני מתן מהממ"מ, כתבנו לקראת הדיון היום מסמך שסוקר את תמונת המצב הנוכחית בישראל בנושא אנרגיות מתחדשות, את הסוגיות המרכזיות בתחום הזה, כמו שציינו, האתגרים העומדים בפני התחום. המסמך הזה כמובן זמין לכולם כדי לעיין ולראות.

(באמצעות מצגת)

אני אציג בקצרה מאוד, מאחר והמצגת של משרד האנרגיה ורשות החשמל היו ממצות, ולא אלאה אתכם שוב באותם נתונים.

אנחנו נדבר על מחקר חדש, מתן?

כן, זה בעצם עדכון של המסמך שהכנו שנה שעברה לדיון של הדיווח של שנה שעברה. זאת אומרת, הנתונים מעודכנים, הסוגיות מעודכנות.

המחקר שלכם מתייחס להבדל הלאומי בישראל, בעניין הזה של משק האנרגיה?

למה הכוונה?

יהודים וערבים במשק האנרגיה.

לא, זה רק על אנרגיות מתחדשות.

אנרגיות מתחדשות, נגיד ייצור אנרגיות מתחדשות אצל היהודים ואצל הערבים.

לא, אין פילוח כזה.

אנחנו לא שואלים את השאלה הזאת?

קודם כל, לא, זה לא היה מוקד הדיון. זה רעיון טוב אם רוצים לבדוק איך באמת מקימים מתקנים ביישובים ערביים, אבל שוב, זה לא היה חלק מהמוקד. מה שאני כן יכול להגיד, זה שחלק מהנתונים על אנרגיות מתחדשות בישראל, משכללים מתקנים שקיימים ברשות הפלסטינית, זה הדבר היחיד שאני יכול לומר בעניין הזה.

זה משהו אחר לגמרי.

יש הרבה מאוד ידע שנצבר בהקשר של הרשויות הערביות בעבודה שלנו מול הרשויות עם קרן מפעל הפיס, ואפשר להרחיב את זה אם תרצה בהמשך.

כדי לא לחזור סתם על דברים שנאמרו, אני רק אומר שהקידום של תחום האנרגיה המתחדשת תלוי בשיתוף פעולה מורכב בין כל מיני שחקנים, ממשלה, שלטון מקומי, יזמים, רשויות מקומיות, מושבים, יצרנים צרכנים כמו שהם נקראים, וכך הלאה.

בגלל שיתוף הפעולה המורכב הזה, החשיבות של תוכנית עבודה שבעצם נותנת מסגרת לפעולות הממשלה, ומאפשרת לכל השחקנים לסנכרן את ההתנהגות שלהם וכך להביא לתועלת המקסימלית, היא פוחתת. ככל שיש יותר אי ודאות בתחום הזה, כך היכולת לקדם אותו פוחתת.

מה גם, שכמו שראינו, התחום הזה רווי בדילמות, ורווי באתגרים שהם לא פשוטים לפתרון. האם לייעד שטחי קרקע גדולים ולא מופרים ולהפוך אותם לשדה סולארי, או להשאיר אותם כשטחים פתוחים משיקולים אקולוגיים, משיקולים של שימושי קרקע אחרים בעתיד וכך הלאה, האם להעדיף מתקנים קטנים או מתקנים גדולים, מה המשמעות של תעריף למחיר החשמל, מה המשמעות של תעריף לייצרני האנרגיות המתחדשות וכך האלה. זאת אומרת, אין פה פתרונות פשוטים דווקא.

כיום אין עדיין תוכנית אסטרטגית לתוכנית עבודה מפורטת לקידום הנושא הזה, למרות שכפי שראינו, גם משרד האנרגיה וגם רשות החשמל עובדים במרץ, כדי לייצר את עבודת המטה הנחוצה כדי שאפשר יהיה לגבש תוכנית כזאת, וכפי שנמסר לנו, הם יפרסמו באמת תוכנית כזאת בשנה הקרובה.

הגדלת היעדים שהוכרז עליהם בשנה שעברה, היא באמת מעוגנת בהחלטת ממשלה, אבל היא דורשת עבודת תכנון, כפי שהזכיר מנכ"ל המשרד, שיתכלל גם את רשת החשמל, גם את הטכנולוגיות השונות, וכך הלאה, דבר שעדיין נותר לעשות. וכמובן, שנדרש סנכרון בין כל גופי הממשלה שעוסקים בנושא. כיום עדיין יש פערים בין המדיניות של רמ"י, למשל, לבין מדיניות תכנונית ותוכניות מתאר ארציות, כל מיני סוגיות שיש בהן אי הלימה, שככל שהיא לא מיושבת היא כמובן לא תסייע לקדם את התחום.

הסדרה ומכסות זה בעצם הכלי המרכזי שבאמצעותו התחום הזה מוסדר, ללא הסדרה וללא המכסה ההולמת לא ניתן לחבר מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת. כפי שהציג יו"ר רשות החשמל, היה מעבר בארבע השנים האחרונות, זאת אומרת מ-2017, מעבודה רק עם תעריף הזנה, כשתעריף הזנה הוא יקר, הוא על חשבון משלמי החשמל, מצד אחד, ומהצד השני הוא שימש כתמריץ כדי להקים את המתקנים.

היה מעבר מתעריף הזנה למכרזים. מכרזים מאפשרים להשיג מחיר שהוא יותר זול מאשר הפקה של חשמל בדלק פוסילי. כלומר, זאת באמת תועלת גם כלכלית וגם סביבתית משמעותי. השאלה היא, איפה מעבירים את הגבול בין תעריף מסובסד, תעריף שרוצים באמצעותו לקדם את התחום, לבין מכרז שהוא כלכלי מאוד ולא דורש סבסוד, אבל יש לו חסמים אחרים.

כיום הרף הזה עובר במתקנים של 100 קילו וואט ומעלה, כשמ-100 קילו וואט עד 630 קילו וואט התעריף יורד עד שהוא מגיע למחיר של שדות סולאריים. זאת החלטת מדיניות חשובה, שמבחינת ההשפעה על מחיר החשמל היא כנראה רצויה, מצד שני היא עלולה לגרום לכך שמתקנים, גגות או אזורים שניתן לבנות בהם בדו שימוש בעיר, לא ימצו את השטח שלהם כדי לא להגיע למצב של מחיר נמוך מאוד כמו שמגיעים במכרזים.

מאחר ומדובר בשני יצרנים שונים, הדבר יכול להיות מאוד משפיע, ואולי אלה חלק מהאפשרויות להתגברות על בעיית הרשת, מאחר ולא ניתן לבנות הרבה מתקנים בזמן הקרוב באזורים רחוקים, אפשר לשקול לאפשר יותר מתקנים בדו שימוש באזורי הצריכה.

למשל, בשנה שעברה ההסדרה הזאת הייתה עד 200 קילו וואט, והרשויות המקומיות מאוד שמחו מאחר וההסדרה הזאת הולמת את הצרכים שלהם. מצד שני, הרישום להסדרה עד 200 קילו וואט בתעריף שניתן אז לא חודשה, ובכך, כנראה, הפוטנציאל שקיים ברשויות המקומיות לא ממומש.

פיתוח רשת החשמל, כבר דיברו על זה אז לא אחזור על זה. גם תוכניות מתאר ארציות שחלק מהן מגובשות וחלק מהן קיימות, לטכנולוגיות שונות, והגדרות שימושי הקרקע והקצאות הקרקע של רמ"י, הם שני דברים שכדאי לגשר על אי ההלימה בניהם ולפתור אותו. לבסוף, אנחנו נדבר קצת על מחקר ופיתוח.

(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון)

קצת, שורות אחרונות.

משרד האנרגיה נותן מיליוני שקלים בכל שנה לקידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות בתחום האנרגיה, כ-19 אחוזים מהתמיכות האלה ניתנים לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת, כמו שאפשר לראות בשקף.

באמצעות המענקים האלה, מפתחים בעצם מחקר, מודלים ראשוניים של טכנולוגיות, וניסויים ראשוניים בטכנולוגיות. חלק מהאמצעים לקידום מחקר ופיתוח טכנולוגי בתחום האנרגיות המתחדשות, אמור להיעשות באמצעות מכסת 'חלוץ', מכסה ייעודית שאמורה לאפשר לאותם מתקנים להתחבר לרשת החשמל, כדי ממש לנסות אותם באופן יותר רחב.

עד היום, הוקם מתקן אחד בהספק של 0.3 מגה וואט במסגרת המכסה הזאת. כלומר, הניצול של המכסה הוא פחות מאחוז. הסיבות המרכזיות לחוסר הניצול של המכסה, זה בעצם חוסר נכונות, שהיה עד לאחרונה לכל הפחות, לתת תעריפים שיאפשרו את הקידום של הטכנולוגיות האלה.

יש חסמים נוספים שמפורטים בדו"ח אבל אני לא אפרט אותם כרגע, בכל אופן ממשרד האנרגיה נמסר, שבזמן האחרון יש איזשהו אופן חדש לחישוב תעריף ההזנה למתקני 'חלוץ', כך שהחסם הזה אמור להיפתר, וכמו שראינו גם בנתוני 2021, יש כבר שני מתקנים נוספים שקיבלו אישור ותעריף שכנראה יאפשרו להם לקום, כך שככל הנראה גם בזה יהיה שינוי לטובה. תודה.

תודה לך מתן. עכשיו נלך לסבב חברי כנסת, אם תוכלו להיות תמציתיים וקצרים, ואחרי זה נשתף עוד מעגלים של אנשי מקצוע שיש להם מה לומר בנושא הזה. חה"כ יוראי להב הרצנו, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היו"ר. בשלהי 2020 הגשתי שאילתה דחופה לשר האנרגיה לשעבר, ד"ר שטייניץ, בנוגע לכך שתושבים רבים בצפון ישראל מבקשים להתחבר לרשת החשמל באמצעות פאנלים סולאריים, והם מקבלים סירוב מחברת החשמל.

ד"ר שטייניץ עלה על בימת הכנסת ואמר לי, יוראי, מה שאתה אומר מדויק לחלוטין, אבל אתה מבקש להתעכב על החלק השני ואני רוצה להתעכב על החלק הראשון. אתה מתעכב על כך שתושבים רבים לא מסוגלים להתחבר לרשת, ואני מבקש להתעכב על כך שתושבים רבים רוצים להתחבר לרשת.

זה לא סותר זה את זה.

כלומר, מהפיכת האנרגיות המתחדשות שאני הובלתי, הצליחה. הצליחה, אבל ישראל, נכון לתחילת 2021, עמדה על שישה אחוזים אנרגיות מתחדשות, וזה מתסכל, כי כמו שמתן אמר, ישראל היא הסטארט אפ ניישן, ואם לטביה יכולה לעמוד על 40 אחוזים ואסטוניה על 30, וליטא תכף מדביקה את אסטוניה, אז ישראל לא יכולה לעמוד על שישה אחוזים.

אני מוכרח לברך את שרת האנרגיה, קרין אלהרר, ואת מנכ"ל משרדה ששמענו אותו כאן, על שינוי הכיוון ועל העובדה שאולי לראשונה מזה שנים רבות אין רק הבטחות, יש גם מעשים שאמורים להביא אותנו ליעדים, ולהבנתי, ישראל היום אמורה לסיים את שנת 2021 על עשרה אחוזים אנרגיות מתחדשות, כשקרין נכנסה למשרדה עמדנו על כשישה, כך שמדובר על הדבקת פערים מאוד משמעותית.

ארבע אחוזים בחצי שנה מפעולה שלה? יוראי, אני מייחס חשיבות לדברים שלך. אני לא רוצה שהפרוטוקול יתבייש.

אבל רגע, תקשיב מרגי, אתה יכול אחר כך לבייש את הפרוטוקול או אותי, תרשה לי להשלים את דבריי.

אני לא אבייש אותך בחיים.

אני חוזר על דבריי, אני מברך את שרת האנרגיה על הדחיפה שלה את הדבר הזה, על המעקב הצמוד שלה, על המדיניות החד חד ערכית שהיא מובילה בקידום אנרגיות מתחדשות, וכן, אני חושב שעצם העובדה שישראל תגיע לעשרה אחוזים אנרגיות מתחדשות בסוף השנה, זה הרבה בזכות השרה אלהרר, ואני רוצה לברך אותה.

אבל רגע, יוראי, בשביל לדייק את ההצהרה, בינתיים הנתונים שיש לנו הם שבעה אחוזים, נכון לאוקטובר. אפילו במחקר, מתן - - -

יו"ר רשות החשמל הציג נתונים נכון להיום.

ואם מגיעים לעשרה אחוזים בדצמבר, וואלה באמת שאפו על האצת הפעילות.

אדוני היו"ר, כשלא היית פה הצגתי את ההספק המותקן נכון להיום, שעומד על שלוש וחצי ג'יגה, שמהווה בעצם יכולת ייצור של 9.2-9.1 אחוזים.

יופי, נשמע מצוין.

אני רוצה לברך אותה, ואני רוצה לברך את הממשלה גם על הצעדים הרבים שבוצעו כחלק מהתקציב בחוק ההסדרים. בין היתר, מנכ"ל המשרד הציג את הפטור מהיתרי השבחה, את כל הנושא של הסרת חסמים באגרו וולטאי, את החיוב של מוסדות הציבור להתקין, ועוד הרבה מאוד צעדים חשובים.

בנימה אישית, מנכ"ל המשרד, תענוג לשמוע את מנכ"ל משרד האנרגיה מדבר בצורה כל כך בהירה ונהירה על הצורך הדחוף להתקדם עם אנרגיות מתחדשות, ולמחויבות האישית שלך. אני רוצה לאחל לך בהצלחה רבה, ההצלחה שלך תהיה ההצלחה של כולנו.

אנחנו נמצאים בעידן של התחממות גלובלית, כולנו מרגישים את ההשלכות של זה, ולכן הצורך לקדם את האנרגיות המתחדשות הוא דחוף וברור. את נציג רשות החשמל, את יו"ר הרשות, אני כן אשמח לשאול שתי שאלות ממוקדות.

אתם הרי סוברנים לקבל החלטות עצמאיות, לאור המדיניות של משרד האנרגיה, וטוב שכך, אבל האם אתם שוקלים איזשהם שיקולים סביבתיים בתהליך קבלת ההחלטות שלכם על קביעת תעריפים, או על יתר ההחלטות?

והשאלה השנייה היא, איזה שיקולים סביבתיים אתם שוקלים בתהליך קבלת ההחלטות, והאם זה חלק סדור מתהליך הקבלה שלכם.

אני לא יודע, אבל רשות החשמל, גם אם היא גוף עצמאי, היא כפופה לממשלת ישראל, והממשלה הציבה יעדים, אז מישהו יכול לתת לה הוראות, אני מקווה. לפעמים רשות אומרת שהיא אוטונומית - - -

אדוני היו"ר, בדברי הפתיחה שלך אתה אמרת שממשלת ישראל הציבה לעצמה יעדים לא שאפתניים וגם בהם היא לא עמדה, אז אני אומר, היא חלק מרכזי בתהליך, ביכולת שלנו לעמוד ביעדים, היא רשת ההולכה, קביעת התעריפים - - -

אל תענה עכשיו, אדוני, תרשום את ההערות ובסוף חברי הכנסת - - -

על כן אני רוצה לשאול, איזה שיקולים סביבתיים אתם שוקלים בתהליך קבלת ההחלטות, והאם זה מובנה כחלק בלתי נפרד מהתהליך?

והשאלה השנייה, דיברת על אגירה בליתיום, האם אתם מדברים, בוחנים, משתמשים, באגירה שהיא דו שימושית, באמצעות דחיסת אוויר? יש כמה חברות בישראל, אפרופו מו"פ, שעוסקות בדבר הזה, והאם אתם בוחנים את זה או רוצים לעשות את זה?

הערה אחרונה, אדוני היו"ר, אני חושב שחייבים לקבל את ההתייחסות של מינהל התכנון ורמ"י לעניין הזה, כי חלק בלתי נפרד מהיכולת שלנו לעמוד ביעדים תלויה בהסרת חסמים בתחום התכנון והבנייה, בפטור מהיטלי השבחה. כל הגופים, ודאי גופי התכנון של מדינת ישראל, צריכים להירתם למאמץ הזה.

תודה רבה, יוראי להב הרצנו. סמי אבו שחאדה, בבקשה.

רק הערה אחת, אתה יודע שמדינת ישראל, בשנות ה-70, בנתה תחנה סולארית בקליפורניה של היקף אספקת חשמל מטורף. חברת סולל הישראלית בשנות ה-70 הרימה חווה שאנחנו לא יודעים להרים פה היום.

מיכאל, שנות ה-90 ולא ה-70, זה גם 30 שנים.

המחקר והפיתוח היה פה בהר חוצבים שנים רבות.

אבל ידעו להקים חווה בחוץ לארץ, בארץ עוד חיפשו את החווה הזאת 20 שנה. כן, בבקשה סמי.

אני רוצה להכניס ממד אחר לדיון. אני נכנסתי לעולם הזה של האנרגיה דרך הנוכחות שלי בוועדת הקרן הלאומית בעניין הגז, ומאז עשיתי כמה ישיבות במשרד האנרגיה, גם עם השר שטייניץ וגם עם השרה קרין אלהרר, ואני כל פעם מופתע מחדש מהממד הלאומי של שוק האנרגיה בארץ.

לאומי? תסביר.

אני אסביר. יש הבדל ענק בין מה שקורה בחברה היהודית בארץ במשק האנרגיה, גם בסולארי וגם בגז הטבעי, לבין החברה הערבית.

למה זה חשוב ורלוונטי, אדוני? כי הדרך שבה מתנהל השוק מנציחה את הפערים. איך היא מנציחה את הפערים? בכמה מישורים. בזה שהערבים הם שקופים, וזה למרות שכל עבודת הבנייה שאנחנו שומעים עליה, ואני מניח שאם אני אשאל איפה נמצאים הערבים, אז הם עושים את התשתיות, העבודות הקשות. אני מניח שזה שם.

אני יכול להגיד את זה מתוך היכרות.

איפה זה מנציח את הפערים בין יהודים לערבים, אדוני? כמו שעכשיו כל אזורי התעשייה הרציניים צריכים גז טבעי, כי זה בינתיים מוריד להם את עלויות החשמל בצורה דרמטית. אזורי תעשייה בחברה הערבית כמעט ואין, וכל נקודות היציאה של הגז הטבעי באזורים החדשים הם עכשיו נמצאים, איכשהו, כי אני לא רוצה לומר מילים קשות, באזורי תעשייה יהודים. ואז מה קורה? לא רק שזה מונע את הפיתוח של אזורי תעשייה בחברה הערבית, זה גם לוקח את מה שיש אצל הערבים ומעביר אותם אצל היהודים, ואז זה תעסוקה, ואז זה ארנונה, ואז זה כל מה שיוצא עם זה. אותו דבר.

יש פה כמה חסמים לחברה הערבית להיכנס לשוק הסולארי. דבר ראשון, רמ"י, אין קרקעות יותר, לא נשארו קרקעות לערבים ומה שיש להם גם מפקיעים להם, כמו שקורה עכשיו בנגב.

דבר שני, כל העניין של התכנון, כולם מדברים על בירוקרטיה ובירוקרטיה, עשרות שנים של אפליה בתכנון, הערבים גם מחוץ למשחק בעניין הזה. אני רציתי לבדוק איפה אפשר, אז ירדתי לדרום והלכנו לרהט. בזמנו בישיבה עם השר שטייניץ הוא הסכים שאפשר לייצר ברהט, גם ברהט חם. אבל מה, התשתיות כל כך רעועות, שגם אם ייצרו ברהט הם לא יוכלו להעביר את זה ברשת.

אז יש כל כך הרבה חסמים, עכשיו מה שיוצא בסוף - - -

דווקא ברהט אפשר, יש הרבה מבני ציבור. אגב, אתה יודע מי משתמש הכי הרבה באנרגיה סולארית בלי המדינה? הבדווים. האילוץ יצר חדשנות.

קודם כל, כל בניין בחברה הערבית, מבחינה אובייקטיבית, הוא פוטנציאל לעוד קומה.

אבל סמי, ההערה הכללית שלך נכונה. אבל אני אומר, עכשיו יש מנהיג לחברה הערבית בממשלה, עם הרבה משאבים.

העניין הוא בדיוק מה שאמרת. בגלל כל האסון של מה שקורה בכפרים הבלתי מוכרים הם שמים איזשהו פאנל סולארי, אבל זה לא אומר שאנחנו הפכנו להיות משהו מהשוק הזה. בשוק הזה יש היבט לאומי ברור, בכל מה שנוגע ליזמים, חברות רציניות, עסקים רציניים. עכשיו אנחנו נמצאים בבנייה, בקבלנות, בכבישים, לפתוח כביש, לסגור כביש, להעביר קו. את כל העבודות שהיהודים לא רוצים לעשות, הם עושים, אני יודע, וזה עושה להם כסף, אבל אנחנו מחוץ לשוק הזה בצורה המשמעותית שלו.

עוד משהו שאני רוצה להגיד עליו משהו, אדוני, שאני לא יודע למה על הבוקר זה מתסכל אותי כל כך הרבה. אני באמת רוצה שאתה תבקש אצלך בוועדה, אדוני, לראות מה הנוכחות של הערבים בוועדת הכלכלה.

מאז שאתה הצטרפת זה נהיה רציני.

אדוני, בכנסת ובזום. אנחנו כמעט לא קיימים.

בדוברים אתה מתכוון? מתוך אנשי המקצוע?

כשניתחנו את עניין הדיור, כשדיברנו על הרפורמה - - -

אה בהצגה של הממשלה? בהצגת הדברים?

לא רק בהצגת משרדי הממשלה. כשבאות החברות הפרטיות, כשדיברנו על הרפורמה במשק, כל הנושאים שדיברנו עליהם, תבדוק את זה מספרית.

לא צריך, אתה צודק, יש פערים בחברה הערבית, והם חמורים.

זה לא פערים, אדוני, אנחנו נעלמים, שקופים.

יש הזדמנות, אבל לצערי אני אומר לך שיש בממשלה הזאת הזדמנות, יש כסף, יש מנהיג, יש רצון. הפערים עצומים, אין ויכוח בכלל, אני האחרון שיגיד לך משהו אחר.

אני פשוט אומר את זה כי אני רוצה שזה ישתנה. כשאדוני אומר שזה נכון ויש עם זה בעיה, אז אני רוצה שאנחנו כוועדה, נתחיל לעשות קצת יותר מאמץ בלזמן אותם, כשאנחנו דנים בענייני רפורמה, בענייני תחבורה, בענייני תיירות, בענייני דיור, כל העניינים.

סמי, אני אעשה איתך דיון של שלוש שעות על אתגרי הפיתוח הכלכלי בחברה הערבית, לפי תחומים.

בעניין משק האנרגיה.

לפי תחומים, שלוש שעות, כל 45 דקות נבחר נושא. סגרנו?

יופי, בכל נושא כזה, אני שמח.

אז סגרנו, ואתה צודק, והפער עצום, ופקידי ממשלה ומנכ"לים ושרים צריכים להציג את הפעולות שלהם לאוכלוסיות המוחלשות. מי שלא בחגיגה הכלכלית, זה יכול להיות חרדים, זה יכול להיות נגב, גליל, וערבים.

משק האנרגיה זה העתיד, אדוני.

ואפשר, תדע לך, בחדשנות אפשר לעשות אנרגיה מתחדשת גם בחברה הערבית, זה לא סיפור, אפשר.

זה ברור לי. בסדר גמור, תודה.

חה"כ יעקב מרגי.

תודה אדוני היו"ר, זהו יום עמוס פעילות כפי שאתה מכיר, אבל מה לעשות, ויתרתי על הרבה כי הנושא הזה חשוב. אני רוצה להצטרף לברכותיו של יוראי להב למנכ"ל ולשרה, ולאחל להם שבאמת תהיה להם הצלחה. אני לא קפצתי על זה, אבל אי אפשר להגיד שגלגל השיניים של הטורבינה התחילה לעבוד מאז שהכרזנו על הקמת המדינה בבאזל לפני שישה חודשים, זה גם מכוח האינרציה, קצת צניעות, בגלל זה הגבתי. אני מכבד.

נכון, אני מקבל את מה שאתה אומר.

יש לי אינטרס עליון שקרין אלהרר, יחד עם צוותה, יצליחו, אבל בוא, היעד של 30 אחוזים הוא לא שאפתני. אם היו באמת רוצים, היו מקבלים החלטות להגיע אליו. לא יגיעו אליו, הנה אני אומר לכם, לצערי הרב. כי אי אפשר להוסיף עוד מאותו הדבר ולחשוב שזה ישתנה. זה כמו כשיש תקלה במחשב ואתה מכבה ומדליק ולוחץ עוד פעם ועוד פעם אנטר, זה לא יפתור את הבעיה, זה עוד מאותו דבר. הנושא רחב.

תקשיבו, יש עוד הרבה דברים שקשורים למשרד האנרגיה שיכולים לשפר את המצב. כשאתה מדבר על 30 אחוזים, זה 30 אחוזים מתוך מה? מתוך צריכת האנרגיה שלנו. כפי שאמרתי בהשאלה על התנועה בדרכים, אנחנו מצד אחד משקיעים בתשתיות, ומצד שני שופכים לכבישים עוד מאות אלפי ומיליוני רכבים חדשים, ואז אומרים שלא מסיגים את התוצאה.

ההערכה שלי והחשש שלי הם שלא נשיג את התוצאה. אדוני היו"ר, אני מבקש שתייחד דיון לזה, בזמנו דנו בעניין הזה, יש את הסוגייה של הקו גנרציה, כל סוגיית הגז, חיבור מפעלי התעשייה לגז הטבעי וזה יקטין לך את צריכת החשמל. במקומות שאין הזרמה של גז טבעי, חברת החשמל וכל הסוגייה הזו של המתקנים לוקה בחסר.

אדוני המנכ"ל, אני מבקש ממך שתיקח את זה כפרויקט, לא ייתנו לך לעשות את זה מהר. דובר על הפרדה של הייצור מההולכה, צריך להעצים את הקטע הזה, לסיים את התהליך הזה. חברת החשמל מתמחה בהולכה, שתתמחה בהולכה, בייצור חשמל, ואז תהיה לנו יעילות במשק.

עוד נקודה שרציתי להזכיר אבל התאפקתי. לא ייתכן שכל סוגיית ההולכה צריכה להסתמך על תשתיות חדשות. שישקיעו מחשבה, שישקיעו פיתוחים כדי לנצל את הרשת הקיימת. לא צריך לרשת פה את המדינה בעמודים ובכבלים בלי סוף. יש לנו קווי מתח גבוה, יש היום טכנולוגיות חדשות, אפשר תת קרקעי, אפשר לנצל את זה.

המשימה היא גדולה והמשימה היא רבה, והנה אני אומר לך, הייתי שר, גזרתי סרטים של השר שקדם לי, והשר שבא אחריי גזר סרטים גם על מה שאני עשיתי, זה העולם וככה זה, לכן ציפיתי.

האדם הדגול הוא מפרגן לקודמיו ומוסיף על זה קומה. כפי שחכמינו אמרו, אנחנו יושבים על כתפי ענקים.

אתה מכיר אותי, אני מפרגן. אני נעלבתי לא ממך, מהתשובה של השר שטייניץ.

אני חיזקתי אותך, זה לא סותר זה את זה.

שאמר לי לקחת מסוק ושהוא יראה לי שכל ישראל מרוצפת בפאנלים סולאריים.

הוא הרגיש מתוסכל, אני ליוויתי אותו פה בדיונים. הוא הרגיש מתוסכל שהוא עושה ועושה, כמו שר התחבורה.

תודה חברים. חה"כ עמיחי שיקלי, ולאחריו נפתח את זה לכמה דוברים במעגל הרחב. אנחנו נסיים את הוועדה ב-11:00, אנחנו לא נצליח לתת לכולם לדבר היום, אבל דיון מעקב באזור מרץ יתקיים פה, כדי לתת לשרה ולמנכ"ל החדש להניע את הגלגלים ולספר לנו על איך נראתה שנת 2021 ואיך היישום הכספי של התקציבים החדשים שהגיעו לתשתיות, וכן הלאה.

עמיחי שיקלי, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על הסקירה הזאת, היא מאוד מחכימה. אני אגיד ממש כמה הערות מאוד קצרות, כי זה באמת נושא שמצריך המון ידע טכני וידע מקצועי.

דבר ראשון, לא שמענו כמעט שום דבר על הנושא של אנרגיית רוח. אם זה מכיוון שלא הולכים לאפיק הזה ומצמצמים את הפרויקטים, אז אני מאוד שמח. אני חושב שזאת טכנולוגיה, מהמעט שלמדתי בסיורים ביער יתיר וברמת הגולן, וגם פגשתי חברות שעוסקות בזה וגם את הגופים שנאבקים סביב הדברים האלה, יש עם זה המון מורכבות במדינת ישראל.

הערה אחת שיש לי על כל מה ששמענו, הדבר היחיד שמצאתי את עצמי מוטרד ממנו, זה נושא המו"פ. זה נראה שאין על זה מספיק פוקוס, גם מבחינת התקציב וגם מבחינת הניצול, כמו שהראיתם קודם שיש איזשהו נפח ייצור שהקצתם את זה לניסויים וזה נראה שזה מעט יחסית ממה שקורה.

אני חושב שזה מאוד חשוב, כי ישראל היא לא אריזונה שיש פה מרבדים של שטח פתוח שאפשר לפזר בלי סוף פאנלים סולאריים, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. הנגב לא עד כדי כך רחב, וגם לכל מתקן כזה שמציבים בשטח יש מחירים סביבתיים אחרים, ולכן, אני חושב שאם נצליח להיות חלוצים בתחום הזה של אגירה, אם נצליח להיות חלוצים בעוד אפיקים של טכנולוגיות מהסוג הזה. למשל, שמעתי על חברה שיש לה יכולת לתרגם אנרגיית שמש לטובת קירור, חברה ישראלית.

אנחנו צריכים לראות שאנחנו מסייעים לחברות האלה לשים את מדינת ישראל בחזית מבחינת מו"פ. זה אני חושב שהוא דבר ששווה לשים עליו הרבה דגש, יכול להיות שזה כבר האג'נדה שלכם, אני לא יודע, אבל הייתי רוצה לראות כאן יותר, יותר דיבור על זה, זה הייתרון היחסי שלנו.

הדבר האחרון שמעניין אותי, והייתי שמח לקבל על זה אינפורמציה ממי שצריך, ולנסות להבין למה מדינות באירופה, כמו שהציג קודם יוראי, מצליחות יותר מאיתנו בתחום הזה. זאת אומרת, איך זה שליטא, אסטוניה, אני לא זוכר בדיוק את המדינות, איך קורה שהם לפנינו בתחום הזה?

כי הן רוצות, כי הן החליטו, זה לא מס שפתיים. הצהרות לחוד, ומעשים לחוד, נאומים כולנו יודעים לתת אבל תוצאות יותר קשה.

תודה לך, חה"כ שיקלי.

תודה לכם.

יש פה נציג של המשרד להגנת הסביבה, בזום או איתנו פיזית פה? עד שתפתחו לי את המסך שלה, איתן פרנס, איגוד חברות אנרגיה ירוקה, בבקשה. אנא כל הדוברים בתמצית, כדי שנאפשר לכמה שיותר.

אדוני היו"ר, דבר ראשון, הזכרת את נושא של 'ישראבלוף', ואני מוחה, כי זה הפטנט שלי בתחום הזה ואני משתמש בו תמיד. בתחום האנרגיה המתחדשת.

אז במקום 'ישראבלוף' נקרא לזה 'ישרא-פאנל-בלוף'.

אין בעיה. אני רוצה קודם כל לספר לוועדה, שאותו פרויקט שהישראלים הקימו בארצות הברית במדבריות מואבי בשנות ה-90, הוא יותר גדול מכל תחנות הכוח הסולאריות של ישראל, 350 מגה וואט, והוא עובד עד היום. את זה ידענו לעשות לפני 40 שנה. עכשיו אני נכנס לגופם של דברים.

ראשית, אני רוצה לברך את הממשלה החדשה, את השרה החדשה, את המנכ"ל החדש. שנית, למרות מה שכתוב בחוק שהיום היינו אמורים לשמוע כבר סקירה על תוכנית עבודה ועל העמידה ביעדים, אני רוצה לבקש מהוועדה הזו שתתייחס לרצינות שאנחנו רואים כרגע בהצהרות, וגם במעשים שהתחלנו לראות, ברצינות.

וזה לא פותר אותם בינואר מלשלוח לי תוכנית עבודה, ובמרץ לדווח לי. מה אתה חושב? עכשיו זה השלב הכייפי של הכניסה לתפקיד, אחרי זה מתחילים לזוז.

אחרי שאני שומע את הוועדה אני גם מבין שאני אומר את הדברים הנכונים, אבל בכל זאת, חייבים לשים דברים על מקומם. אני אומר את זה לליאור שילת, מנכ"ל משרד האנרגיה, היעד שמוצג פה ושמדינת ישראל קבעה, הוא יעד שמחשבים אותו אחרי שמסתיימת השנה, בודקים כמה אנרגיה מתחדשת יוצרה בפועל מסך כל צריכת החשמל.

לא הספק מותקן, כי זאת תהיה טעות לתכנן את זה לפי הספק מותקן. אם רוצים לתקן את זה ולתכנן לפי הספק מותקן, הכל בסדר, אבל אם רוצים - - -

אתה בעצם אומר שזה לפי הזרימה בפועל? את מה שזורם אנחנו סופרים, לא ברזלים, סופרים זרם.

נכון, מאה אחוז. לכן, הכמויות הן אחרות לגמרי. נגה, חברת ניהול המערכת הסבירה ממש לא מזמן שאנחנו צריכים 1,600 מגה וואט לשנה, אותו מספר שאדוני דיבר עליו, 3-2 אחוזים הם 1,600 מגה וואט. למה אני מציין את זה? כי אנחנו במקרה הכי טוב, ואני אומר את זה בשם התעשייה, אנחנו ארגון של 190 חברות, הקמנו 700 מגה וואט, זה מה שאנחנו יודעים לעשות.

מדינת ישראל צריכה לשנות תקליט, או לשנות דיסקט, או לשנות משהו חדש, כי משהו לא קורה, ואם אנחנו נמשיך לא להתייחס לנושא, אנחנו לא נשתנה. מה צריך לעשות?

בדיוק איתן, תן לנו את החסמים ואת התיקונים.

יפה, אני אקרא לזה 'מדיניות מצמיחה', כי אי אפשר להצמיח צמיחה בתעשייה הזו בלי לקבוע לה אופק הסדרתי, ואופק הסדרתי זה לא לשבת היום כאן ולדבר על ההסדרה של 2022, אנחנו חייבים לדעת מה קורה קדימה.

את זה אני אומר לליאור שילת, ואותה תוכנית עבודה היא סופר חשובה, כי לפיה אנחנו נדע גם להוריד את המחירים, כשאנחנו נדע להתייעל ולתכנן תכנון ארוך טווח, אנחנו נדע גם להוזיל את העלויות של האנרגיות המתחדשות, ואז נהיה עוד יותר אטרקטיביים לחברות במדינה.

אני אומר לרשות החשמל, רשות החשמל עושה צעד עצום, מעבר ממשק חשמל מונופוליסטי למשק חשמל משוכלל. אנחנו מסתכלים על מה שמציגה רשות החשמל, אנחנו לא רוצים מכרזים, אנחנו רוצים ללכת לשוק חשמל משוכלל, שוק סיטונאי כמו בגרמניה, באנגליה, בעולם המפותח, ואנחנו צועדים לשם.

אותו סקטור שנפגע, הוא דווקא הסקטור הצרכני. הסקטור של החברות המשוכללות, הבורסאיות וכולי, הם סקטורים שיודעים להתמודד עם התהליכים החזקים והעצומים האלה שמשנים את השוק הזה, אבל דווקא הסקטור הצרכני, צרכני החשמל חייבים לחבר גגות סולאריים.

אל תקרא להם צרכנים, תקרא להם היצרנים הקטנים, הזעירים, הם יצרנים.

נכון, יצרנים קטנים, וזה מגג הבית הפרטי, המוסך, בית הספר, וכולי, וחייבים למצוא את הדרך.

אפילו בירוחם אני סופר 20 גגות פרטיים, אבל זה הפסיק, כי זה היה כלכלי ואנשים שמו, וזה נהיה לא כלכלי.

יכול להיות, עכשיו יש כאן הרבה דברים שלא נמצאים פה. חברת החשמל, ההתקדמות של פיתוח הרשת היא נעלם פה מחדר הוועדה, ואנחנו לא באמת יודעים מתי אנחנו נחבר את המתקנים לחשמל, וכל התוכניות היפות לא באמת יקרו אם לא נחבר אותם.

יש כאן נעלמים נוספים, מינהל התכנון שהחליט שלא יהיו מתקנים קרקעיים, משרד החקלאות שהחליט שפיילוט של אגרו פוטו וולטאי מצריך תוכנית מתאר מפורטת, ואנחנו נשב עכשיו שנתיים ונחכה עד שנוכל לעשות את הפיילוטים האלה. הרבה דברים לא כאן.

לכן, אני מסיים ואומר למנכ"ל משרד האנרגיה, וגם לוועדה ולחברי הכנסת. אם התחום הזה לא יקבל התייחסות של תוכנית חירום לאומית, לא יהיה שום שינוי. ולמה אני אומר את זה? כי השרים חייבים לעסוק כזה, צריך להקים ועדת שרים לאנרגיה מתחדשת, כמו שהיה פעם. השרים צריכים להנחות את הצוותים המקצועיים איך מגיעים ליעד, אחרת לא יהיה שינוי, אנחנו לא נצליח לעשות שום שינוי אמיתי אם לא יתכנסו כאן כל המשרדים לעשות לליאור שילת ולשרת האנרגיה להתקדם.

אלה הדברים וכאן אנחנו נמצאים, וקורים פה תהליכים מאוד משמעותיים ואנחנו מברכים עליהם. לסמי אבו שחאדה, אני אומר שיש הזדמנות עכשיו, מתקנים את האפשרות לחבר בתים לחשמל ללא טופס 4, אז אפשר גם לחבר גגות סולאריים ללא טופס 4, זה פוטנציאל עצום, שהם יכולים וחייבים לדאוג לו. אנחנו מנסים לדבר על זה עם משרד המשפטים.

אלה הדברים, ואנחנו קוראים מפה באמת להתייחס לתחום הזה כתוכנית חירום לאומית. מחר יכול להיות מצב חירום בישראל, אנחנו תלויים בגז טבעי. הגמישות של רשת החשמל, אנחנו נישאר בלי חשמל. עם ישראל לא חווה את האסון הזה, אנחנו לא רוצים שהוא יחווה אותו, אבל כל העולם נערך לאסון אקלימי, יש כאן גל חום או גל קור שיכול לפקוד את ישראל ובמשך שבועיים אנחנו לא נדע להתמודד איתו. מה יקרה כשזה יבוא? אם אנחנו ניתקל פה בתקיפה של אתרי האנרגיה של ישראל, מה יקרה? אנחנו חייבים משק חשמל חכם, מבוזר, ועצמאי אנרגטית.

אדוני, מכאן אני אומר לליאור שילת, יד ביד, כתף אל כתף איתך, נמפה את החסמים, נסיר אותם, נגדיל את היעדים. גם את החוק צריך לתקן, בחוק כתוב 17 אחוזים אנרגיות מתחדשות, אני פונה ליו"ר הוועדה שיראה את סעיף ההגדרות ליועץ המשפטי.

לא, בחוק לא כתוב.

החוק מפנה להחלטות ממשלה. סעיף ההגדרות קובע שההחלטה אליה מפנים היא החלטה 542, 17 אחוזים, צריך להפנות להחלטה 465 של 30 אחוזים. לפחות שהחוק יגיד את מה שהממשלה רוצה, זאת כבר תהיה התחלה מצוינת.

אני בזמנו, אגב, כשנחקק החוק הערתי שלא כדאי להפנות להחלטת ממשלה מסוימת כל כך, אבל לצערי עמדתי לא התקבלה.

לדעתי אבל החלטת הממשלה של הגדלת היעדים מתקנת את החלטת הממשלה הקודמת, ולכן היא כן נכללת בחוק.

אבל החוק כרגע מדבר על 17 אחוזים.

אני אומר שהחוק לא מדבר על אחוזים, החוק מדבר על האחוזים שנקבעו בהחלטת ממשלה מספר זה וזה - - -

משרד התשתיות יכול להביא תיקון חקיקה ואנחנו נריץ לו את התיקון הזה, שתהיה התאמה בין האחוזים שמוצהרים לאחוזים שכתובים. תודה לך, איתן.

תודה רבה.

דורית בנט, הרחק מהערבה, את עדיין בערבה? דורית בנט בזום?

כן, אני כאן בזום, אהלן.

רגע, דורית. אני רק אספר לכם, בשנת 2006-2005 בערך הייתי במגבית קנדה, ואנחנו הענקנו לאילת אילות כמה מיליוני דולרים, להיות האזור המוביל בארץ באנרגיה מתחדשת, והאמת היא שהם עמדו ביעד. יש שם יזמות ויש פיילוטים, ודורית היא אחת המנהיגות עם אודי גת ורבים אחרים. בבקשה, דורית.

זה באמת מרגש, איך שהדרכים שלנו נפגשות עוד פעם, ותודה על ההזדמנות. בגלל שהזמן קצר, אני רוצה להיות מאוד קצרה ומדויקת.

כל מה שנאמר כאן, איתן לפניי, אתה מיכאל, ברכות למנגנון החדש, למנכ"ל, לשרה, ולכל מי שנכנס למשרד האנרגיה, ואני מקווה שיפיח רוח חדשה, באמת עם רצון לממש.

אני באמת דוגמה למישהי שמימשתי. אנחנו באזור שלם מימשנו כל פעם את היעדים האסטרטגיים שהצבנו לעצמנו, למרות שאנחנו לא מדינה עצמאית, אנחנו קשורים גם במדינת ישראל. אז בתור אחת שמממשת, אני רוצה להציע שתי סוגיות לשיחה הזאת, שמאוד מהותיות בדיון שנעשה פה.

כי כל הדיבור, עם כל הרצון הטוב, גם של המנכ"ל, גם של יואב, גם של כל מי שדיבר, כולם חוזרים על הרשת. תפיסת הרשת ופיתוח הרשת הן שגויות מבסיסן, ואני רוצה להסביר למה.

זה נכון, הגישה מאוד נכונה, שצריך לייצר ליד צרכנות, אבל הנגב לא צריך להיות היצרן של מרכז הארץ. זאת תפיסה שגויה, כי אם היום נשליש ונרביע את כמות הייצור הסולארי בנגב, נעביר הכל לאגירה על תשתית קיימת, אנחנו מספקים את כל החשמל, יום ולילה, מאנרגיה נקייה, לכל הנגב. כל הסוגייה הזאת, שצריך לשלוח את החשמל למרכז, היא מוטעית ביסודה. אפשר לשלוח אחוז מסוים, אנחנו רוצים לעזור למרכז הארץ, אבל לא, הפיתוח שלנו הוא ממש פיתוח של ייצור מול צריכה.

אנחנו עושים עכשיו תוכנית אסטרטגית שנציג אותה גם לרשות החשמל, במימון חלקי של המדען הראשי של משרד האנרגיה, וגם למשרד האוצר. אם אנחנו מכפילים את הייצור שלנו פה באילת ובערבה, על תשתית קיימת בלי שקל אחד נוסף, אנחנו יכולים לייצר עוד פי ארבע מהייצור שלנו, להעביר הכל לאגירה ולייצר את החשמל ב-100 אחוזים 24/7.

עשינו עבודה עם ד"ר נורית גל וד"ר דני ויינשטוק, והראינו שבמקום עלות של 2.6 מיליון שקלים למגה וואט מותקן אחד לרשת בערבה, אפשר באגירה על אורך של 25 שנה להגיע ל-1.3 מיליון שקלים למגה וואט מותקן, חצי מהמחיר של שדרוג הרשת.

חברת החשמל, ורשות החשמל שעובדת על פי תעריפים ששמו חברת החשמל, עובדת על קונספט מוטעה ומיושן של שדרוג רשת. כן, אני לא מהנדסת, אבל יש מהנדסים מאחוריי שיודעים לתמוך בדבר הזה. אני חושבת שכל השימוע הזה של חיבור עמוק הוא שערורייה, כי הוא מטיל מס על יצרני האנרגיה הסולארית בדרום, גם כשהם לא צריכים להעביר למרכז ויכולים להעביר לעצמם.

ממתי עושים מס דיפרנציאלי על תשתיות? יש לתחנות היצרניות במרכז הארץ שהן קרובות לצרכנים של גז, נותנים להם מס על זיהום האוויר? זה בסוף יחזור למשלם המיסים ולמשלם חשבון החשמל, כי מיסים על תשתיות צריכים להעלות את מחיר החשמל ומפחדים מזה, וזה בסוף יגולגל בחזרה ליצרן.

אז אני מאוד מבקשת, מרכז הארץ יודע לתת הרבה יותר ממה שהוא יכול לתת לעצמו על גגות, שייתנו שם את התמיכות על גגות, שישאירו אותנו בנגב בלי מיסים מיותרים, שייתנו לנו את האפשרות לייצר פי ארבע וחמש, לאגור ולהשאיר אצלנו את כל החשמל, וככה לא צריך לחכות שמונה שנים או תשע שנים לפיתוח הרשת, אפשר כבר עכשיו להגיע ל-30 אחוזי אנרגיות מתחדשות, ובהמשך לאט לאט שיפתחו את הרשת לשלב הבא.

כל הגישה הזאת היא גישה מוטעית, ואני מבקשת ממך המנכ"ל, אנחנו ניפגש בשבוע הבא בכנס אילת אילות ונדבר, אבל מראש אל תכניסו מונחים מטעים לחשיבת היסוד שלכם. כל נושא שדרוג הרשת צריך להיכנס לדיון מחודש, יחד עם מנהל המערכת מחברת נגה, אנחנו מפספסים פה בגדול בגלל שמרנות תפיסתית. תודה.

תודה לך, דורית, יש לך גם מומחיות וגם אמירות, ואני מצפה מהמשרד ומהמנכ"ל להדק איתכם את הקשר וגם לעשות איתכם פגישת עבודה ישירה איתכם כדי לקבל את הפידבק הזה בצורה מעמיקה וסדורה בפגישת עבודה.

מכיוון שדיברת על המון דברים שקשורים לחברת החשמל, אני רוצה לשמוע את עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל, בזום בבקשה. עופר איתנו?

אני רואה את הרצל פרידמן מחברת החשמל, אולי הוא רוצה לדבר בשמו.

הרצל פרידמן, קדימה.

בוקר טוב לכולם.

שלום, תציג את עצמך ואת תפקידך קודם.

אני הרצל פרידמן, אני מ"מ סמנכ"ל חטיבת שירותי הרשת, ואני גם מנהל הנדסת הרשת בחברה. אני אדבר, ברשותכם, בשם החברה.

קודם כל, תודה רבה על ההזדמנות. אנחנו בחברת החשמל משקיעים רבות ועושים כל מאמץ אפשרי במחויבות ממש אישית לעמוד ביעדים. דיבר על זה גם שילת וגם יואב, אנחנו בהנחיית המנכ"ל משקיעים המון מאמצים לעמוד ביעדים, אנחנו ממש נמצאים שם.

חיברנו 3,500 מגה, כמו שנאמר, ברשת חשמל קיימת, שבעצם תוכננה רק לספק ליצרנים, ללקוחות, ועכשיו אנחנו בעצם משנים את כיוון הזרימה, ואנחנו עושים את זה ממש בעוצמה. בחודשים האחרונים, חיברנו בכל חודש 100 מגה, ואלה הם החיבורים הקטנים על גגות, זה הרבה השקה, ואנחנו נמצאים שם.

אנחנו לקראת סוף השנה, או בתחילת ינואר, נקבל את תוכנית הפיתוח של חברת ניהול המערכת. התוכנית הזאת, כמו שנאמר, היישום שלה הוא ארוך, הוא יותר לטווח הבינוני ארוך, יהיו שם מספיק חסמים, ולכן אנחנו נמצאים בתוכנית מאוד מסיבית, ביחד עם רשות החשמל ומשרד האנרגיה, לכל הנושא של החיבורים לטווח הקצר.

לטווח הקצר ישנם פתרונות, כגון האגירה, שזה בעצם וסת של הזרמה של האנרגיה בשעות השיא. במקום להזרים אותו לרשת, מזרימים אותו לאגירה, וככה מחוברות הרבה יותר מערכות על הרשת הקיימת.

אנחנו מפתחים עכשיו מערכות ממוחשבות לניהול הזרימה. זאת אומרת, ייכנסו יצרנים, אנחנו נקטום אותם בשעות השיא, וככה במהלך שעות היום האחרות הן יזרימו אנרגיה. אנחנו גם, כמובן, כאשר רשות החשמל כבר מסיימת ותגיש את הנושא של הסדרה תעריפית, יש לנו אנרגיות פנויות במרכז הארץ. שם אנחנו מקווים שהתמריץ יהיה כזה שיחברו על הגגות. יש כ-5,000 מגה פנויים שם במרכז, ואני חושב שזה אפשרי.

אנחנו עבדנו הרבה על שיפור תהליכים, הוצאנו את המסלול הירוק של החיבורים הקטנים. הם אולי חיבורים קטנים, אבל זה חוסך המון זמן ונותן לכל הנושא של הגגות של הבתים הפרטיים הליך. זה מאוד קצר, הם עושים את הכל לבד, והם נפגשים איתנו בנקודת הסיום.

אנחנו מעלים בסוף החודש הזה מפת חום באינטרנט, ובסופו של דבר בתחילת הרבעון הבא זה גם יהיה אונליין, וכל אחד יוכל להסתכל איפה שהוא רוצה להשקיע, ויראה איפה יש רשת פנויה באותו רגע נתון שהוא בודק.

אנחנו מעלים עכשיו באינטרנט מערכת, כדי שגם תהיה נגישות, כל ההזמנות, יצרנים של כל ההזמנות יוכלו לקום באינטרנט, על מנת לפשט את התהליכים. כל ההתכתבויות, כל המידע והשאלות, הכל יהיה דרך האינטרנט. הצבנו ליצרנים הגדולים נציגי שירות אישיים שפותרים חסמים, ואנחנו מנהלים את זה ממש ברמה של פרויקט, בראייה של פרויקט לאומי, עם מנהלי פרויקטים של המנהלת, על מנת שחברת החשמל בסופו של דבר תיתן, ולא תהיה חסם אפילו ברשת הקיימת.

בהמשך, אנחנו נמצאים בכל הנושא של התארגנות לפיתוח עצום בתחום ההולכה וההשנעה, אבל זה, כמו שאמרתי, הוא לטווח הבינוני והארוך. כך, שאנחנו נמצאים בפרויקט ובהתאם להנחיות של משרד האנרגיה גם נעמוד בו.

תודה רבה לך, הרצל. ניר פלג, אנרפוינט, עכשיו באמת כל אחד דקה וחצי, ישר למטרה.

אנחנו נזכה להתייחסות של רשות החשמל?

אני אשאיר להם חמש דקות בסוף, וגם למנכ"ל.

תודה לך.

בבקשה, ניר. קדימה, דקה וחצי.

תודה רבה על ההזדמנות. מילה אחת על אנרפוינט, כדי להציג את נקודת המבט. אנחנו חברה שפועלת למעלה מעשור באזור המבונה, כלומר, הקמת מערכות על גגות של בתים פרטיים וגם על גגות גדולים יותר.

אני רוצה רגע להתייחס לאחד מאבני היסוד, שלדעתי מרכיבים את ההצלחה של התחום, וזו ההסדרה. בנושא ההסדרה, אני רוצה להתייחס לשני ממדים שלדעתי, כרגע, לא עובדים בצורה המיטבית, ושינוי בהם יכול לתת בוסט מאוד רציני לכל התחום הזה.

אחד, זה הנושא של ההתנהלות עצמה. קיימת תנודתיות רבה מידי בכל מה שקשור לנושא ההסדרות. בכל שנה זה נפתח מחדש, החלטות ברגע האחרון. מהלכים מהסוג הזה מייצרים חוסר יציבות, אי ודאות, עיכוב בקבלת החלטות, גם מצד בעלי המתקנים והיזמים וגם מצד החברות שרוצות להתפתח, לחזק ולבנות תשתיות כדי להיות שחקן משמעותי לאורך זמן ולשרת את כל הפעילות הזאת.

הממד השני, שלדעתי בלעדיו, אם הוא לא יעבור שינוי משמעותי, אנחנו נחזור על אותו סגנון של דיון ואי עמידה ביעדים לאורך שנים רבות, וזה נושא המחירים או התעריפים. ללא כדאיות כלכלית ליזמים ולבעלי המתקנים, לא יהיו מתקני פוטו וולטאים על גגות. לא של בתים פרטיים, בהיקפים שאנחנו רוצים לראות, וגם לא על גגות מסחריים, וגם אם יהיו, אנחנו עדיין משאירים לא מעט שטחים פנויים.

לדעתי ולטענתי, רשות החשמל צריכה - - -

מה החסם? תגיד בפשטות מה החסם הכי גדול להמשך ההנחה בבתים פרטיים.

החסם הוא, לדעתי, שרשות החשמל צריכה לנתח כל סיגמנט, את הממד הכלכלי שלו, בשיתוף עם החברות שמתמחות בזה, לבנות מודל תעריפים נכון יותר שיעודד את בעלי הנכסים להקים מערכות סולאריות.

אפרופו, העולם המבונה מתחבר גם למה שדורית אמרה קודם, לפישוט נושא ההרכבה, משום שהעולם המבונה הוא עולם מבוזר, וזה ייתרון וזה יכול רק לדחוף את הנושא קדימה.

הפטור מהיטל השבחה גם חל על הבינוי הפרטי, על היזמות הפרטית? מה שעשו עכשיו בחקיקה, גם על הפרטי?

כרגע, כן.

תודה רבה לך, ניר פלג. יוני ספיר, עמותת שומרי הבית, בבקשה.

תודה, כבוד היו"ר. האם אפשר לשתף מספר שקפים קטן?

לא, יש לך דקה וחצי להגיד כל מה שאתה רוצה.

בעולם ב-2020, 83 אחוזים מכל קילו וואט חדש שהותקן, היה ממקורות מתחדשים. המספר הזה עלה לכ-95 אחוזים, על פי סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, בין 2022 ל-2026 כצפי. זאת אומרת, סוכנות האנרגיה הבין-לאומית אומרת לנו שתם עידן הגז, תם עידן הפחם, תם עידן הגרעין, והם הולכים רק על אנרגיה מתחדשת. ועדיין, בישראל, משרד האנרגיה ממשיך לקדם תחת כל עץ רענן תחנת אנרגיה גזית. צריך לשקול ולשאול האם האמינות של משרד האנרגיה נכונה.

לגבי השמש, בשנה זו, על פי סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, אנחנו עומדים לקבל בעולם כ-290 ג'יגה וואט, זה יותר מהכפלה ביחס ל-2020.

לגבי היעדים, ב-2020 ישראל עמדה על כשישה אחוזים, לעומת הממוצע בעולם של כ-29 אחוזים, פי חמישה. למעשה, העולם היה ב-2020 איפה שאנחנו רוצים להיות ב-2030. יש לנו פיגור של עשור אחרי העולם.

לגבי היעדים של 30 אחוזים, אמר ליאור שילת, שהיעדים האלה בהתייחס לשמש, הם גבוהים ביחס לעולם. אז אני מזמין אותו ליעדים של מצרים, של מרוקו, של ירדן, של ערב הסעודית, כולם מבוססי שמש, כולם גבוהים מאיתנו, ואני חושב שיש לנו לאן להשתפר.

לגבי הנושא שאנחנו מבוססים רק על שמש, אני רוצה לאתגר את הנקודה הזאת, וגם אמרתי את זה לליאור שילת בשיחה נפרדת. אנחנו צריכים לבחון היטב את האפשרות לייצר רוח ברום בים העמוק, עשרות קילומטרים מהחוף, מחוץ למסלולי נדידת ציפורים. צריכים לבדוק את העניין של גיאו תרמי היטב, אני חושב שהעניין של רק שמש לא מבוסס דיו.

האמירה שהאנרגיה הסולארית היא עתירת שטח, היא גם אמירה שאני רוצה לאתגר, כי אנחנו מדברים בעיקר על לשים על שטחים מבונים, שטחים מופרים, דו שימוש, אגרו וולטאי וכדומה, לא צריך שטחים פתוחים. ולכן, החסם הזה של לכאורה שטחים פתוחים, הוא חסם שלדעתי הוא לא רלוונטי ולא נכון להזכיר אותו.

תודה רבה לך, יוני. לירם שמואל, מחאת הנוער למען האקלים.

שלום לכולם, אני לירם שמואל, ממחאת הנוער למען האקלים, אני בן 13 וחצי מהרצליה. לדעתי לפחות ובטח לדעת כולם, אני לא אמור להיות כאן היום, אני אמור היום לשבת וללמוד בכיתה שלי, אבל במקום זה אני פה, אני באתי לומר את מה שלא נאמר בזמן הוועדה הזאת, ולא נאמר בכל מיני מקומות.

לפי הנתונים שאנחנו אספנו, משרד האנרגיה מעדיף להשקיע את רוב כספו בחיפושים אחר דלקים פוסיליים, על פני אנרגיות מתחדשות. אנחנו דורשים שמשרד האנרגיה יעביר את ההשקעה שלו מחיפוש אחר דלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות. זה יותר משתלם כלכלית, ויש לזה עוד המון יתרונות, במיוחד כשמדובר בעתידנו.

אני מאוד מאוכזב בשם כל מחאת הנוער ודור העתיד של מדינת ישראל, מעשייתו הלא מספקת של המשרד בנוגע לכך, מכיוון שישראל, ביחס לגודלה הקטן, פולטת המון.

אבל, בכל זאת אני כאן עם תקווה, שמנכ"ל המשרד החדש והשרה אולי יביאו להצלחה, ואני מאחל לך, מר ליאור שילת, המון בהצלחה, וגם לשרה קרין אלהרר. תודה.

לירם, אתה על הכיפאק, אתה גם לימדת את כולם לדבר מדויק, קצר ולעניין. וגם, אנחנו שמחים שאתה פה היום, אמרת שעדיף שתהיה בבית הספר, אבל לדעתי גם עשית לנו בית ספר וגם למדת משהו שלא לומדים בבית ספר, אז תודה רבה שבאת היום. אחוות ההרצליאנים, בעצם הרצל מניע אתכם, החזון שלא. לא גמרנו את המשימה של המדינה, יש עוד קצת מה לתקן.

ברור, רק להדגיש שאני לא מעדיף, אני פשוט לא אמור.

אני שוקל למנות אותך למינוי קבוע בוועדה, תגיד למורים שלך, תעשה 10 יחידות עבודת חקר אישית בסביבה. תודה שאתה איתנו, לירם.

בכיף, אני אשמח.

ד"ר יובל ארבל, עמותת סלול, בבקשה.

שלום ובוקר טוב, תודה רבה על הדיון, היה מאוד מעניין. אני אהיה קצר מאוד.

בהמשך לדברים של לירם ושל יוני, אנחנו רואים גם פה באמת את ההתקדמות, ואני מקווה שהיא תהיה אפילו מהירה יותר, של חיבור עם אנרגיה סולרית ומתקני האגירה. בעצם, מדינת ישראל לא צריכה עוד קידוחי גז ונפט, כי תמיד גז גם בא עם נפט, וזו הסכנה הגדולה.

לירם דיבר על השקעות, אני אדבר גם על הסכנות. זאת אומרת, אנחנו מכניסים את עצמנו לסיכון של פגיעה במיליארדי שקלים למשק, כתוצאה משפך של נפט או קונדנצט שמגיע עם הגז, וכל קידוח וקידוח כזה שנעשה, גם החיפושים עושים נזק לים. השימוש בבומואים בתוך הים פוגע בחי הימי, אנחנו לא צריכים יותר.

הממשלה הקודמת דאגה שיהיו שלושה חיבורים, וזו הייתה גם הדרישה של משרד האנרגיה. הדרישה הזאת מתבצעת עכשיו, ועם חיבור של כריש תנין, יהיו שלושה חיבורים של מאגרי גז ליבשה, ולכן יש יתירות ובטיחות, וביטחון אנרגטי. בבטיחות, צריך לפקח יותר טוב על האסדות האלו על מנת שלא יקרה אסון, ולאפשר למשרד להגנת הסביבה סמכויות מלאות, גם בתחום התכנון, אבל צריך לעצור את קידוחי הגז והנפט בים לאלתר, לפחות לעשר שנים.

ואז, אם נראה שאין לנו מקורות אחרים, והאנרגיה הסולארית לא מספיקה, אפשר לדבר על זה מחדש. עכשיו אנחנו לא צריכים את זה, זה רק גורם לנו לנזק.

מילה נוספת שלא הוזכרה כאן עד עכשיו, מימן ירוק. דיברתם הרבה על אגירה, חוץ מסוללות יש עוד טכנולוגיה שמתפתחת מאוד בעולם, וזה מימן ירוק, דגש על הירוק. אני מקווה שנעשים גם השקעות וקדום של הפיתוח של זה.

תודה. רות קירו, המשרד להגנת הסביבה, את איתנו? בינתיים, עמיחי דרורי, מרכז השלטון המקומי.

שלום, בוקר טוב אדוני ומכובדיי כולם. תחילה כמובן ברכות לשרה, למנכ"ל, הצלחתכם הצלחתנו.

אני רוצה לדבר בשם 257 רשויות מקומיות. אנחנו שותפים למה שנאמר בדבר החשיבות, כמו שהציגו משרדי הממשלה, משרד האנרגיה ורשות החשמל, וכולם, לגבי חשיבות השימוש במתקני הדו שימוש. כמובן גם לגבי ביזור הייצור, וזה יכול להיות מבוצע באמצעות ייצור ברשויות מקומיות, וכמובן, הדבר הזה יכול לחסוך עלויות עתק במערכות ההולכה, ההשנעה. במיוחד כמו שדיברה דורית מאילת אילות, לגבי ייצור שקרוב למקורות הצריכה.

הנקודה היא, שלצערנו, לפחות מבחינת תעריפים, למערכות קטנות ובינוניות בתחומי השלטון המקומי, על גגות מבני ציבור, דיבורים לחוד ומעשים לחוד. הייתה בשנת 2020 עדנה קטנה, כי כנראה היה לחץ של המדינה להתקרב ליעדים, אבל בתחילת שנת 2021 הייתה פגיעה משמעותית מאוד מבחינת ההסדרה התעריפית בנושא.

עכשיו יש שימועים נוספים, כמו שימועים שעוסקים במקבצי שעות ביקוש. הדבר הזה מוריד באופן דרמטי את הכדאיות של התקנת מתקנים סולאריים מעל 100 קילו בתחומי הרשויות המקומיות. הדבר הזה יוצר בעייתיות גדולה, ואפילו הרשויות החזקות ביותר מדירות רגליהם ממתקנים מעל 100 קילו, ולא בכדי.

דבר נוסף, רשות החשמל, למרות כל ההצהרות היפות, מספקת אי ודאות רגולטורית לרשויות המקומיות ולמי שמתקין. אדוני, ציינת שאתה, בתור ראש עיריית ירוחם, עשית פרויקטים כאלו ואחרים. יכול להיות שאם הציגו בפניך שתקופת החזר ההשקעה על הפרויקט הייתה למשל שבע שנים, יכול להיות שבגלל השימועים שקורים היום בשבועות האחרונים, שמגבשת רשות החשמל, יכול להיות שתקופת החזר ההשקעה היא 12 שנה. למה? ככה.

יש שינויים מאוד דרמטיים ואת הדברים האלה חשוב לדעת, הדבר הזה יכול לגרום לרשויות חסרון כיס על אי הסדרה מימונית לאחר שהם יצטרכו ללכת להסדיר דברים מול הגורמים המממנים. הליכים תחרותיים, מה שציין יו"ר רשות החשמל, הם לא רלוונטיים לגבי פרויקטים קטנים ובינוניים ברשויות מקומיות, כך שמשווים פה למעשה מלפפונים לעגבניות, ולא מעבר לזה.

אני קורא לך, אדוני, כמו שגם פנינו לשרת האנרגיה, השרה להגנת הסביבה, ושרת הפנים, להיכנס לעובי הקורה בנושא התעריפים הלא כדאיים, ולגבי הצורך בוודאות רגולטורית, מבחינת רשות החשמל, לכל מי שמתקין מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור וחינוך ברשויות המקומיות. תודה.

תודה. מ"מ ראש הרשות, ממש קצר, אחרי זה המנכ"ל בקצרה ואחרי זה מסכמים. בבקשה.

אני חייב לענות לחה"כ ששאל אותי בהתחלה שתי שאלות, אחת בנושא האגירה. אתה שאלת על ליתיום לעומת טכנולוגיות אחרות, הכללים שאנחנו מסדירים לא מכוונים לטכנולוגיה ספציפית. אנחנו מגדירים כללים וצרכים בשירותים, שירותי אגירה ועל כל התועלות הנובעות ממנה, ומי שיכול להתמודד טכנולוגית, ברוך הבא, אנחנו לא מכוונים לטכנולוגיה כזו או אחרת. יש אגירה באוויר דחוס, יש ליתיום ויש גם אחרות, אנחנו לא רוצים להיות במקום שאנחנו החלטנו מהי הטכנולוגיה המנצחת, השוק יחליט מהי הטכנולוגיה המנצחת. זה לגבי אגירה.

שאלת לגבי התעריף בשיקולים סביבתיים - - -

לא רק תעריף, החלטות שאתם מקבלים.

החלטות שאנחנו מקבלים זה בעיקר תעריפי. יש הפרדה מאוד ברורה, גם בחוק וגם בדינמיקה בין לקבוע מדיניות לבין יישום המדיניות. מי שקובע את המדיניות זה הדרג הפוליטי מדיני, ואנחנו צריכים ליישם אותה. אני אתן דוגמא, למשל את ההחלטה - - -

אין לנו זמן לדוגמאות, תמשיך את הדיאלוג איתו בפעם אחרת.

אבל בגדול זה התעריף - - - כי הוא חייב לממש את המדיניות שלוקחת בחשבון את השיקולים האלה.

אני שואל איך?

למשל, תעריפים שמבטאים עלות עודפת לצרכן לאנרגיות מתחדשות.

חה"כ יוראי להב הרצנו, אני ממנה אותך כנציג הוועדה להעמיק בסוגי הטכנולוגיות הסביבתיות החדשניות לאגירה, ולחזור לוועדה לדווח לנו לאחר פגישה עם מ"מ ראש הרשות, בתקווה שיהיה לו כבר ראש קבוע.

תיזהר, אני עוד אבקש להיות חבר בוועדה שלך.

הבית פתוח, אבל פה אנשים יכולים להשפיע על הוועדה גם בלי להיות חברים.

חד משמעית, אם זה תחת הנהגתך.

יפה. המנכ"ל, אנחנו צריכים לסיים.

רק שתי הערות לשאלות שנשאלו. אחת לחה"כ אבו שחאדה שדיבר על נושא הרשויות הערביות. אני כן רוצה לציין לוועדה שבמסגרת מענקים שאנחנו הקמנו ביחד עם מפעל הפיס, לסיוע לרשויות מקומיות להתקנת מתקנים סולאריים על גגות של מבני ציבור, גם היו"ר הזכיר את זה בהקשר האישי שלו כיו"ר רשות לשעבר.

שליש מהרשויות שקיבלו מענקים, מדובר על מענקים של בין חצי מיליון לארבעה מיליון שקלים, היו מהמגזר הערבי.

בנוסף, לגבי שאלתו של חה"כ שיקלי בנושא מו"פ, אני אציין שני דברים. אחד, תקציב המדען הראשי במשרד האנרגיה גדל בצורה משמעותית, כמעט 30 אחוזים בשנה האחרונה, בדיוק כדי לתת מענה לנקודות שחה"כ שיקלי העלה.

ודבר שני, בהובלת ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה, אנחנו מנסים לייצר את מה שנקרא 'ארגז חול', זאת אומרת סביבה רגולטורית תומכת עבור סטארט אפים ישראליים, על מנת שהם יוכלו להנות מסביבה שתתמוך בהתנסות שלהם, בפיתוח הבטות שלהם, בעצם כדי שיוכלו לעבור את מה שנקרה 'עמק המוות' של היישום של הטכנולוגיה, בדיוק בשביל לתת מענה לנושא הזה. תודה רבה.

תודה למנכ"ל, אנחנו מסכמים.

הוועדה התרשמה שנושא קידום האנרגיה המתחדשת בישראל, על מנת שלא יהפוך ל'ישראבלוף' נוסף, מחייב התגייסות כוללת של כלל משרדי הממשלה, כמובן, במנהיגות וריכוז וסינרגיה של משרד האנרגיה ושל משרד האוצר.

הוועדה מודה למנכ"ל משרד האנרגיה על הדיווח שנתן לוועדה בנושא פעילות המשרד, דיווח שניתן פה על פי חוק, והעמידה ביעדים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, ומאחלת לו הצלחה בתפקיד.

לא נחה דעתנו שהממשלה הזאת כבר קיימת חצי שנה, ולא הוצגה בפנינו תוכנית העבודה הכתובה, כפי שהייתה אמורה להיות מונחת בפנינו.

הוועדה קוראת למשרד האנרגיה להאיץ את מהלכיו, ולגבש תוכנית עבודה רב שנתית מפורטת ליישום היעדים שקבעה הממשלה לייצור אנרגיה מתחדשת, ולהעבירה לוועדה בכתב עד ל-31 בינואר 2022, תוך התייחסות להערות של חברי הכנסת וגופים אחרים, והחסמים והאוכלוסיות הרלוונטיות שמחייבות מיקוד מאמץ מסוים.

הוועדה התרשמה שמודל התעריפים אינו פועל תמיד להאיץ את היזמות וההגדלה של האנרגיה המתחדשת, וממליצה לבחון את מודל התעריפים. מודל התעריפים לבדו לא יוכל לספק את הסחורה ללא השקעה ממשלתית, והוועדה מברכת, שלראשונה, מיליארד שקלים זמינים להשקעה בתשתיות, קידום, פיתוח ומחקר, של האנרגיה המתחדשת, וזה יכול להיות גורם משלים להסתמכות על היבט התעריפים בלבד.

הוועדה סבורה שעד משרד האנרגיה ורשות החשמל לכלול בתוכנית העבודה, מתווה להגדלת היכולת לאגירת חשמל. עכשיו ראינו בעיה של ייצור גבוה ואובדן, ובעצם, נדרשות תשתיות הרבה יותר גדולות מ-30 אחוזי אנרגיה מתחדשת, כדי להזרים באופן קבוע 30 אחוזי אנרגיה מתחדשת.

הוועדה דורשת מהמשרד להגנת הסביבה להחזיר מיידית את הפרויקט בעשרות המיליונים שביצע עם רשויות לאנרגיה מתחדשת, ולתת לנו דין וחשבון איך בוטל הפרויקט הזה, מדוע בוטל, וגם, מייעץ לשרה החדשה והנמרצת לעשות בדק בית, מה קרה שם, ולהחזיר את הפרויקט הכל כך חשוב הזה שיעודד רשויות להיכנס לעולם האנרגיה המתחדשת.

הוועדה דורשת ממשרד האנרגיה ומרשות החשמל להגיש לוועדה תוכנית מפורטת הכוללת לוחות זמנים לפעולות הפיתוח הנדרשות לשם התאמת רשת ההולכה של החשמל ליעדים שנקבעו עד ליום 31 בינואר 2022. על אף שהמשימה איננה תלויה רק במשרד האנרגיה, הוא יידרש לגיבוי של משרד ראש הממשלה והאוצר, כגופים בין-משרדיים וכמי שחתמו על הצהרת היעד הממשלתית. משרד ראש הממשלה ריכז את ההחלטה הזאת.

הוועדה רואה בשלטון המקומי והאזורי אמצעי להרחבת ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת, וקוראת למשרד האנרגיה לערוך התאמות, לעודד ולסייע לרשויות המקומיות, להיות קשובים ליזמים קודמים וותיקים שמבינים את השטח, שנתנו לנו עצות איך לתקן, ואיך לשפר את החשיבה בסוגיית האנרגיה המתחדשת ברשויות המקומיות.

הוועדה תקיים דיון מעקב בסוגיית הקידום של אנרגיה מתחדשת בישראל במהלך חודש מרץ, ועל כך תבוא הודעה נפרדת. תודה המנכ"ל, יום טוב לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.