פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וארבע
הכנסת
61
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/11/2021
מושב שני
פרוטוקול מס' 63
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, כ"א בכסלו התשפ"ב (25 בנובמבר 2021), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-24 מתאריך 25/11/2021
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 137 והוראת שעה), התשפ"ב-2022
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 128 והוראת שעה), התשפ"ב-2021
מוזמנים
¶
יוראי מצלאוי - ראש מטה, משרד הפנים
נועה סגל - מנהל אגף גאוגרפיה, משרד הפנים
דרור לוינגר - ממונה מינהל התכנון, משרד הפנים
רוסלאן עותמאן - עוזר ראשי, משרד המשפטים
נאדין חיג'אזי - מתמחה, משרד המשפטים
תמר גלוניאן פרקל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אביעד פרידמן - מנכ"ל משרד השיכון
אילן טייכמן - מנהל תכנון, משרד השיכון והבינוי
מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
משה כחלון - מנהל תשתיות, הוועדה המיוחדת חריש
כבהא ריאד - יו"ר מועצה מקומית בסמ"ה
מודר יונס - ראש המועצה המקומית ערערה
יצחק קשת - ראש העיר חריש
אחמד מלחם - יושב-ראש ועדת ציבורי ואדי ערה
כבהא עלי - חבר מועצה, תושב כפר אום אל קוטוף
תאופיק ג'בארין - עו"ד, מייצג בעלי קרקע מהיושב מצ'ר.
זאכי אגבארייה - מ"מ ראש העיר אום אל פחם
איימן אבו רוקייה - יושב-ראש ועד מקומי מיסר
סמיח עמראנה - חבר ועד מיסר
אסף בן לביא - החברה להגנת הטבע
היו"ר ווליד טאהא
¶
היו"ר ווליד טאהא: שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 128 והוראת שעה), התשפ"ב-2021, הכנה לקריאה שניה ושלישית, ובשתי מילים: חוק חריש. נציג הממשלה נא להציג את הנושא, בבקשה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אתה מופיע ברשימה בכלל כנציג משרד החינוך. שואל חבר הכנסת סעדי למה משרד השיכון ולא משרד הפנים?
אילן טייכמן
¶
אני יכול להשיב על זה. על פי חוק התכנון והבניה סעיף 32(ב), מי שיוזם מהלך של הקמת ועדה מיוחדת, הערכת ועדה מיוחדת, זה שר הבינוי והשיכון בפניה לשר הפנים. היוזמה היא של משרד הבינוי והשיכון, שר הבינוי והשיכון.
אילן טייכמן
¶
תודה. אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה בתיקון החוק שמיועד לחריש אבל זה תיקון כללי, המילה "חריש" לא תופיע בחוק, אבל הוא בהחלט מיועד לחריש, אנחנו עומדים מאחורי זה. העיר חריש במהלך החדש שלה החלה ב-2008. הוועדה המיוחדת חריש הוקמה בשנת 2008. היא תפקדה לאורך 13 השנים האחרונות ואת התוצאה של התפקוד שלה אפשר לראות בשטח.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תתקדם לקטע שבפעם הקודמת נעשה כאן דיון, הוחלט על הארכה אחרונה של הסמכויות המיוחדות, הסמכויות המחוזיות של ועדת התכנון של חריש. אז נאמר שזאת תהיה הארכה אחרונה. עכשיו אנחנו נמצאים בדיון לעוד הארכה למרות שנאמר אז שזו תהיה ההארכה האחרונה. עזוב את ההיסטוריה של חריש, היום בחריש יש כ-30,000 תושבים ואתה אומר שלמרות שהיה דיון קודם שבו הייתה מעין הסכמה והנציגים שידברו עוד מעט היו שותפים ונאמר להם שמבקשים בפעם האחרונה לתת סמכויות מיוחדות, מחוזיות של הוועדה. למרות זאת אתה בא ואומר שלא הספיק ואתה מבקש זאת שוב. בהמשך אדבר על כך שהיו סיכומים שלא כובדו. אני יודע שהיה צריך להיות שם נציג של הרשויות - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
שאלתי אותך, לא ידעת להגיד אם הוא כתוב בחוק או שזה היה בהסכמה. אז כתוב בחוק שהיה צריך להיות נציג ומעולם לא היה. היה צריך להיות משקיף ומעולם לא היה, שני משקיפים. אם זה כתוב בחוק וכל זה לא נעשה, אז יש בעיה. לא מכבדים את החוק וחוזרים לדרוש שוב להאריך אותו. אז תסביר לי הגיונית, מעשית, מקצועית, תכנונית, מה בדיוק אתה רוצה? למה לא עמדת בהתחייבויות אז ומה אתה רוצה עכשיו? לאן אתה רוצה להגיע עם הבקשה החדשה?
אילן טייכמן
¶
צריך להבין את לב העניין, הקמת עיר חדשה, שזה המהלך של חריש, זה מהלך מורכב ביותר, אחד המהלכים המורכבים ביותר שבני אדם יכולים לייצר. זה יותר קשה מלהגיע לירח, עם כל האישורים, הוועדות שנדרשות והגורמים שצריך לתאם אתם. מהלך כזה לוקח זמן וכל מי שעוסק בתכנון מבין את זה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אהבתי את ההשוואה. יותר קשה מלהגיע לירח. איך אתה יודע? בדקת את זה? אתה אומר דברים חשובים, אני רוצה שכולם ישכילו.
אילן טייכמן
¶
לא כולם מכירים את המהלך של חריש וחשוב לספר, אני יכול לדבר עכשיו שעה על חריש, אבל אני אמצה את זה בכמה משפטים קצרים. מהלך של הקמת עיר, התכנון, אישור התוכניות, השיווק והביצוע זה מהלך מורכב מאוד שאורך זמן ומי שעוסק בתכנון מבין את המשמעות של זה. הוועדה המיוחדת חריש קיימת 13 שנה. זה נשמע הרבה זמן, לא מספיק זמן כדי להשלים את המהלך. אנחנו נמצאים היום אחרי חמש ורבע שנים של עיר שהתחילה להתאכלס בקיץ 2016, היא גדלה מ-1,000 תושבים ל-30,000 תושבים. אין לזה אח ורע במפה ההתיישבותית של ישראל. העיר עומדת להכפיל את עצמה לעומת המצב הקיים. אני מגיע אדוני היושב-ראש למה שכיוונת, למה עכשיו אנחנו באים עם עוד שנתיים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
למרות שהיה ברור שהפעם הקודמת תהיה הפעם האחרונה ולמרות שלא כיבדתם את הסעיפים שהוכנסו לדיון של הפעם הקודמת.
כבהא ריאד
¶
כן. הגשנו בקשה בשמי ובשם המועצה שלי כי אני השכן הרחוק ביותר לחריש והחלטנו על ד"ר ענאיה בנא שתייצג אותנו. ב-29 ליולי 2018.
אילן טייכמן
¶
בשנתיים הקרובות נידרש לכמה מהלכים תכנוניים שיש להם חשיבות מאוד גדולה לאור הגידול הדרמטי שהעיר הזאת חוותה והגידול שהיא צפויה בו ושינויי אוכלוסייה.
אילן טייכמן
¶
בתחום הוועדה המיוחדת מתגוררים היום 30,000 תושבים, זה נתון על פי הרשות המקומית. אנחנו נמצאים בדיוק במקום שידענו בעבר. תכננו את העיר הזאת להיקף שאני מדבר עליו 55,000-60,000 תושבים בתחום הוועדה המיוחדת. אני רוצה להדגיש, אנחנו לא מבקשים להרחיב את תחום הוועדה המיוחדת, לא לגלוש לשטחים אחרים, הדברים מאוד ברורים, גם על פי הצעת החוק.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אמרת שאתם לא מתכוונים לגלוש לתחום של שטחים אחרים. איפה אתה היום כדי שלא תגלוש לתחום של שטחים אחרים? יש לך מצגת שתראה איפה אנחנו היום?
אילן טייכמן
¶
יש מצגת. זה תחום הוועדה המיוחדת שאנחנו מדברים עליו, הקו הכחול של הוועדה המיוחדת שאושר לפני שלוש וחצי שנים וקיבל תוקף וכבר היה במסגרת אישור ההארכה הקודמת של הוועדה.
אילן טייכמן
¶
זה תחום הוועדה. על פי הצעת החוק כפי שסוכמה בוועדת השרים, הצעת החוק כרגע היא הצעה שאומרת, תוכניות שהופקדו מתקדמות, תוכניות חדשות רק בתחום שכבר תוכנן בעבר. זה לשון החוק על פי הצעת החוק.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני אשאל אותך אחרת, אני מסתכל על המפה ורואה מנשה מכל כיוון. אין חוץ ממנשה, יש רק את מנשה. לא רואה שום ישוב אחר, אבל יש ישובים. איפה ערערה? בסמ"ה, ברטעה? אין אף אחד, רק מנשה? אני מכבד את מנשה כמובן. כל אחד צריך להבין שאין לנו כלום לא נגד חריש ולא נגד ערערה ולא נגד אף אחד, אנחנו רוצים להבין, מבקשים מאתנו בקשה להאריך שוב את תוקף הסמכויות המיוחדות, למרות התחייבות שהייתה בפעם האחרונה, למרות שלא קיימו את מה שהיו צריכים לקיים, אז אני צריך להעריך ולהבין.
אילן טייכמן
¶
שאלת לגבי הרשות שמקיפה את חריש, חריש מוקפת מכל עבירה רק על ידי המועצה האזורית מנשה. אין לה ממשק ישיר עם מועצה אחרת.
היו"ר ווליד טאהא
¶
יכול להיות שלא רואים אותך, אז אין לה ממשק אתך. מהירח הוא לא צילם למטה אז לא ראה את ברטעה.
כבהא ריאד
¶
היא כנראה לא בחשבון שלו. יש פה טעות חמורה שהוא מציג, עוד אין הכרעה של ועדת הגבולות, ההמלצה של הוועדה הגיאוגרפית. גם השטח שהוא מצרף, הוא מצרף לשטח ועדה מקומית עירון, ששייכת לוועדה המרחבית, שלא שאלו אותה, לא קבלו אותה. איך הוא עושה את זה?
היו"ר ווליד טאהא
¶
כאשר אתן זכות דיבור, כל אחד יגיד את מה שהוא רצה, גם אם יבקש לחזור על השקף הזה. תתחיל להתכנס כי אני רוצה שתגיע להיגיון של הבקשה לחדש את הסמכויות המיוחדות המפליגות, האזוריות, של ועדת התכנון.
בנימין זאב בגין (תקווה חדשה)
¶
אדוני היושב-ראש, הצעה, האם ניתן, כדי לפתור את המחלוקת הזאת, העובדתית, כל זמן שאנחנו דנים, תקבלו לטלפונים שלכם את המפה המקומית, זאת שאנחנו רואים ועוד את גבולות המועצות הקרובות.
אילן טייכמן
¶
אנחנו רוצים להתמקד בתוך הוועדה המיוחדת, בתוך התוכניות שתוכננו, שיהיה ברור פה לכולם, לא גולשים לשום דבר אחד. ביקשתי להראות את השקף כי רואים את התוכניות בתחום הוועדה המיוחדת, רוב השטח הוא עם תוכניות ויש שטח שהוא באזור הצפוני לכיוון המחצבה, הוא לא שטח שנוכל לתכנן אותו.
על פי הצעת החוק הזאת, אם - - - נידרש לוועדה מחוזית, לא לוועדה מיוחדת. לכן אני אומר גם לשכנים שלנו, אין חשש שתיפגעו באיזושהי צורה. אנחנו מתכנסים פנימה, מסתכלים פנימה לתוך העיר, רוצים לבצע תיקונים, שינויים, התאמות תכנוניות לאור האוכלוסייה שהגיעה לעיר, לאור הצרכים שגילינו. עברו עשר שנים ויותר מאז שתכננו את התוכניות הראשוניות, זה מחייב אותנו להתאמות תכנוניות ולשם אנחנו רוצים למקד.
אילן טייכמן
¶
אני רוצה לומר לגבי הפעולה בוועדה המיוחדת בשלוש השנים האחרונות וחשוב לי להגיד את זה. בשלוש השנים האחרונות קידמנו תוכניות מאוד חשובות לחריש. במסגרת הזו, בשינוי החקיקה צורפה נציגה של הארגונים הסביבתיים, היא צורפה לוועדה וכל ההחלטות המשמעותיות שהיו בחריש היו פה אחד. חשוב לי להגיד את זה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני מתכוון לנהל דיון מקצועי להפתעתך. אני לא בא מתוך עמדה מראש אם אני רוצה להעביר או לא להעביר. אני בא לנהל דיון מקצועי.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
למרבה הפלא אתה ממשיך לסתום את הפה לנציגי הממשלה. זה מה שקורה למרבה הפלא.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני אגיע לזה. תתחיל לסכם, אני מבקש לשמוע תשובות על עניינים שלא כובדו מהפעם הקודמת. לא אמרת למה לא הספיקו לך התקופות שנתנו לך אז ולמה עכשיו אתה מבקש, מה לא השלמת?
אילן טייכמן
¶
מכיוון שאחת המשימות החשובות שלנו בשנתיים הקרובות זה להכין תוכנית מתאר כוללנית, מה שאין בחריש היום. יש תוכניות מתאר לא מעודכנות.
אילן טייכמן
¶
זה יאפשר בבוא העת לוועדה מקומית חריש לקיים יכולת להוביל שינויים בתוכניות ולקדם תוכניות בתחום העיר חריש. אנחנו כרגע יוצרים מצב של משיכת בלמים. החוק הזה לא מקודם, העיר חריש מושכת בלם, עוצרת תכנונית, לא מתאפשר לה לעשות שום דבר. לכל שינוי תכנוני משמעותי של עיר חדשה אנחנו נדרשים - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני אשאל שאלה אחרת, תכנונית, זה בסדר שחושבים להרחיב עיר ולהוסיף מספר תושבים, אבל אדוני לא חושב שזה משליך על כל הסביבה של העיר הזו מבחינת כבישים, תשתיות, פסי רכבת, שדות תעופה? מועצה אזורית מנשה נמצאים? אולי גם תחנת חלל שנגיע לירח.
אני אדם שאוהב ללמוד, נתבקשתי להביא חוק לוועדה אז הלכתי ללמוד. לומדים בבית הספר, באוניברסיטה. למדתי שהסביבה, יהודים וערבים חושבים, נעשה תכנון על חשבון כולם. זה שרוצים להגדיל את חריש זה בסדר, אף אחד אין לו נגד חריש כלום. אבל מה אתה עושה כדי שכל השכנים ירגישו ויבינו שאתה לא עושה כלום, לא על חשבון מנשה ולא ערערה ולא ברטעה ולא כפר קרע ולא על חשבון הנחת פסי רכבת במקום אזור איקס באזור ווי. עשית את זה או שזה לא מעניין ומעניין רק להרחיב ולהגדיל?
אילן טייכמן
¶
אנחנו שם לגמרי. כל התשתיות שתומכות בפיתוח העיר חשובות. אנחנו עוסקים בהן. רובם הגדול מחוץ לתחום הוועדה המיוחדת ומטופלות או במסגרת ועדה מחוזית או במסגרת ועדות אחרות, לא במסגרת ועדה מיוחדת, צריך להבין את זה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אתה לא ענית לי. תענה ישירות לשאלה כי אני רוצה לתת גם לאחרים לדבר, הם לא מתאפקים, לא חברי הכנסת ולא שאר האורחים.
אילן טייכמן
¶
הפעולות שחריש עושה, גם בעבר וגם בעתיד, כל הפעולות שתומכות את חריש תומכות גם את האזור. אם יש מחלף חדש - - -
אילן טייכמן
¶
שכל התושבים והערים ידעו, מחלף חדש של 65 וכביש 574444, כביש אזורי שמשרת את בקע ואת ג'ת ואת ואדי ערה, לא היה קם בלי חריש. הוא הולך לקום עוד ארבעה חודשים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני יודע שיש שם באזור, לפני שקמה חריש, למעלה מ-150,000 תושבים. אז כל אלה לא היו צריכים את זה? היינו צריכים להקים עיר כדי לתכנן אולי מחלפים ודרכים שישרתו את האוכלוסייה?
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני אתן לך זכות דיבור מסודרת. ככה צריך, אנחנו נותנים זכות דיבור לזה שמדבר ואחרי זה אני מעביר זכות דיבור. תאמינו לי שאין אחד שיעזוב את האולם מבלי שיאמר את כל מה שהוא רצה. לפני כן אני רוצה לתת זכות דיבור לחברי הכנסת. כיוון שחבר הכנסת בני בגין עולה עלינו בגיל, אנחנו נותנים לו ראשון את זכותה דיבור.
בנימין זאב בגין (תקווה חדשה)
¶
אני רק שאלה. תודה חברים. כבר היה לי שכר הליכה והיה לי כדאי להגיע הנה. שמעתי את דבריו של אילן, אני מבקש לשאול, מיהו הגורם שאחראי על ההסתכלות האזורית הכוללת ומי עושה את זה הלכה למעשה? אני משוכנע שאתה עושה עבודה טובה לטובת כל תושבי האזור ובכל זאת, מיהו הגוף הסטטוטורי שמניח את כל התוכניות אחת על השנייה ובודק את השפעתן.
אילן טייכמן
¶
כאשר מסתכלים על מערך הדרכים והמסילות, מי שעושה את זה הוא הות"ל, הוועדה לתשתיות לאומיות והמועצה הארצית. אלה שני הגופים שרואים ראיה לא רק אזורית אלא ארצית. התשתיות האלה הן תשתיות ארציות, ככה רואים אותן והן מטופלות ברמה של מועצה ארצית.
אילן טייכמן
¶
לא של הוועדה המיוחדת, אבל של משרד הבינוי והשיכון ושל העיר חריש שדוחפים את התשתיות שנדרשות לחריש.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
תודה אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, זה לא תיקון תמים, אנחנו מסכימים עם זה שאפילו אין את השם בכותרת החוק. חבר כנסת רואה בהסתכלות ראשונה הצעת חוק תכנון ובניה (תיקון מס' 128), מבקשים להאריך ועדה מרחבית. אבל כשמתעמקים בזה, אתם יוצרים פה תקדים. ועדה מרחבית, שמאריכים לה ורוצים להאריך לה בפעם השלישית, נותנים לה יתרון לא הוגן על השאר.
אמרת בעצמך אילן, נחזור עכשיו על כל שינוי קטן? נפנה לוועדות? כן אדוני, ככה זה עם כל המועצות והעיריות בישראל, במה אתם שונים? שכל דבר אתם רוצים לשבת על טהרת חריש לבד, בלי להתייעץ או לשאול את כל השכנים? אתם גם מבזים את החוק ומפרים אותו שאין חברים למועצות בוועדה. אז אתם מדברים על שכנות טובה? תתחילו בזה שתגידו נשב ביחד, נראה מה טובת כל האזור.
אתה מדבר על רכבת, טוב שמודר התאפק ולא התפרץ, כי הייתה תוכנית בחודש אוקטובר על תחנת הרכבת ושרת הפנים ביטלה את אותה ישיבה יום לפני ולא הסכימה. אז על מה אתם מדברים? אני יכול לחזור להיסטוריה, איך קמה חריש, על קרקעות של מי קמה חריש. הקרקעות האלה נפלו מהשמיים? אלה קרקעות של כפר קרע וברטעה ואום אל פחם וערערה ועוד. אתם רוצים שכנות טובה ודו קיום? לא יעלה על הדעת שבניתם 600 ישובים ליהודים בלבד. אין אפילו ישוב אחד לערבים. אין. זה כתם שחור.
אדוני היושב-ראש, לגופו של ענין, לא ראיתי שום הצדקה לזה, עם כל הכבוד. כשבאים ומצהירים שזאת תהיה ההארכה האחרונה, אז כשבאים ומבקשים עוד שנתיים צריך להגיד נכון שהתחייבנו אבל יש עוד כמה דברים כאלה וכאלה. הכול פה עמום ועלום וזה מה שמפחיד. היועץ המשפטי שאל שאלה, מה עם ועדת הגבולות, איזה תוכניות יש? ענו לו, אלה אותן תוכניות במסגרת... יש הבדל בין זה שתגיד שאתה רוצה להרחיב את זה בעוד 10%-20%, שמענו ששר השיכון הקודם גלנט שאמר אנחנו רוצים 100,000 בחריש. שמעתם? 100,000 ו-200,000. יש הבדל גדול. אם אתה מדבר על עיר של 100,000 או 200,000, אתה דורס את כל השכנים מכל הבחינות. גם תשתיות, גם תחבורה, גם תעסוקה. אתה לוקח את הכול, נהנה לבד ועל הדרך הורג את כל השכנים.
אדוני היושב-ראש, אני מבקש, קודם כל בסעיפים א' ו-ב', אני רוצה לראות את כל התוכניות. בסעיף 3(ג), (א) ו-(ב). אני מבקש שיונח בפני הועדה מסמך רשמי על איזה תוכניות מדברים, מה תוכניות ההרחבה, איפה מרחיבים, מה מרחיבים. לא רק שטח. יכול להיות שבאותו תחום של קו כחול תבוא הוועדה ותגיד שבמקום 5,000 יחידות דיור, אני מחליטה לבד, 50,000 יחידות דיור. אני רוצה להגיש הסתייגויות, אני מבקש שיקבע זמן להגשת הסתייגויות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
ברור. יש כבר הסתייגויות. תודה רבה חבר הכנסת סעדי. אמרתי שאנחנו מתנהלים מקצועית, עניינית. אם אעשה אחרת זה אומר שאני לא עניני ולא מקצועי. אני מעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת אורית סטרוק שכבר הספיקה לצייץ שאני עוין את העיר חריש. אם כך, את עוינת את מנשה, את עוינת את ערערה, את עוינת את ברטעה ולא מתאים לך. את מוכנה להצגה וכבר הטלפון הורם כדי לצלם, אז תשתדלי להיות לא עוינת למנשה, לערערה, לכפר קרע, לברטעה ולכל הסביבה. תכללי את הפתיח שלי בסרטון שאת הולכת להפיץ. הבטחת.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
לא הבטחתי כלום. תודה רבה. אני מאוד שמחה שאני מדברת אחרי חבר הכנסת אוסמה סעדי כי ככה נוכל לדעת כמה זמן דיבור יש לי ומתי קוטעים אותי.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה לדבר עד שאסיים להסביר את דברי וזה לא יהיה ארוך. לדבר בלי להפריע לי כפי שאתה נוהג לעשות. אני קודם כל רוצה לפתוח בשם "מנשה" אתה כל הזמן מדבר על מנשה, מנשה, אז אני רוצה להסביר מי זה מנשה. שבט מנשה, מנשה הוא הבן של יוסף הצדיק ואנחנו קוראים בפרשה על יוסף הצדיק שנמכר למצרים.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
בסדר גמור, זו מחלוקת. יוסף נמכר על ידי אחיו למצרים שם התחתן עם אסנת בת פוטיפרה ונולדו לו שני בנים, מנשה ואפרים. מנשה היה אוהב ארץ ישראל וכל השבט שהקים אחריו היה שבט של אוהבי ארץ ישראל. אנחנו יודעים את זה משני כיוונים, אחד הצאצאים של מנשה נקרא גלעד. גלעד זה אזור בארץ ישראל, היום זה האזור של עבר הירדן המזרחי. כשקוראים לילד בשם גלעד, זה אומר שמתגעגעים לחזור לארץ ישראל כשנמצאים בגלות במצרים. דבר שני, הנשים הצאצאיות שלו היו חמשת בנות צלופחד בן חפר, הן אמרו, אנחנו בנות, אין לנו אחים, בגלל זה אנחנו דורשות שתהיה לנו נחלה בארץ ישראל. ככה שמנשה בן יוסף וכל השבט שלו הם שבט של אוהבי ארץ ישראל.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
עכשיו אני אסביר למה הנושא של חריש נוגע בדיוק לעניין הזה. משום שבסוף השאלה היא של מי הארץ הזו והאם אנחנו צריכים להגיע למצב - - -
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אדוני היושב-ראש, אמרתי בתחילת דברי שאני מצפה שתיתן לי לדבר, כמו שנתת לדבר לחבר הכנסת סעדי.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אני לא מתקשה לקלוט שאתה היושב-ראש, למרות שאתה היושב-ראש שפגשתי שלא נותן לנציגי הממשלה לדבר. זה עניין אחר.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
בסוף, השאלה היא האם אנחנו רוצים להגיע למצב כמו שראינו לפני שבוע וחצי שעומד אלוף בצה"ל ואומר בזמן מלחמה צה"ל לא יעבור בוואדי ערה. האם אנחנו, מדינת ישראל מוכנים להגיע למצב שוואדי ערה יהיה שטח עוין למדינת ישראל? כיוון שקברניטי המדינה, כבר לפני שנים לא רצו להגיע למצב הזה, זו הייתה בהחלט אחת הסיבות שבגללה הם הקימו את העיר חריש והשקיעו כל כך הרבה בפיתוחה.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
הדבר הזה במילון, בלקסיקון הציוני, הוא ערך ציוני עליון. מעבר לזה, אני לא רוצה להגיד הרבה. אותי מעניין לראות - - -
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אותי מעניין לראות איך אתה, אדוני היושב-ראש, עוזר לקדם את הערך הציוני הזה, או מפריע לו. כאן סיימתי.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אוקי. אני יכול לומר רק שבחריש מקשיבים לך ודופקים על הראש. איך את באה לשרת את הרעיון שלהם לקדם עיר? עשית את זה גרוע מאוד. עשית את זה ממניעים לא ממש ענייניים. אני פה כדי לדבר לטובתם של כל אזרחי המדינה, בניגוד אליך. ניהלתי דיון לפני יומיים על מפוני כפר שלם שגם שם דברתי דברים לטובת הצדק שצריך לעשות אתם. את לא תצליחי לעשות זאת, כי אין לך את זה בערכים שלך. חריש יכולה רק להפסיד ממך.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני רוצה לתת זכות דיבור למודר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה. הוא גם ראש הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות. בבקשה.
מודר יונס
¶
תודה רבה אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. אתחיל בדבר אחד, יש ועדה מיוחדת בחריש, ועדה עם סמכויות של ועדות מחוזיות שיכולה להחליט את הכול בתוך הבית שלה, יכולה להחליט ולאכוף כל דבר ודבר. זכות שלא ניתנה אף פעם לישוב ערבי ואם נדבר על תכנון בחברה הערבית, כולנו יודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים לעבור את המשוכה של הוועדה המקומית, אחר כך ועדה מחוזית, אחר כך את הוועדות הארציות אז שנגיע, בתקווה, לתכנון קטן בתוך הכפרים שלנו. שלא נדבר על מרחב תכנון שלא קיים, שלא לדבר על תחום שיפוט שאנחנו חיים במסגרת של קופסת סרדינים וזה היה במשך 70 ו-80 שנה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אתה מתאר למעשה שאין שליטה על התכנון בחברה הערבית, בניגוד למה שהם רוצים לתת לחריש. זה מה שאתה אומר?
מודר ינס
¶
אני רוצה לייחל שתהיה לי היכולת הכספית והמקצועית שאני אוכל לעשות את זה, כאשר משרדי ממשלה מתגייסים להקים את העיר חריש. אני מסתכל על חברי ראש המועצה חריש שפשוט לא רוצה את הסמכויות ועדיין מטיל את הסמכויות בידי משרדי משלה בשביל לעשות את זה. אנחנו, ראשי הרשויות נלחמים לתכנן בערים שלנו ובכפרים שלנו, כי אנחנו רוצים לשלוט ויודעים מה אפשר לעשות. זו נקודת המוצא.
בחוק - - - חריש דברו על חמש שנים, אחר כך דברו על עוד הארכה, התפשרנו ועשינו שלוש שנים. אמרנו שנקבל את הנציגים על מנת לדעת לפחות מה קורה שם. למרות שגם אם היינו יודעים אני לא יודע כמה יכולנו למנוע וכמה היו שומעים לנו בוועדה הארצית, בות"ל ובכל הנקודות האלה, כי בסך הכול שמו מטרה וזה מה שנעשה. היום מבקשים שוב להאריך וכל העמימות נשארת. אנחנו לא יודעים מה קורה שם בנוסח החוק מדברים על מה שהחלטנו להפקיד ומה בדיוק החלטנו להפקיד? אנחנו לא יודעים.
למה אני מרגיש חוסר ביטחון? אני אומר דבר פשוט מבחינתי, הצגה. בתחילת העיר חריש דברו על 50,000 תושבים. אחר כך דברו על 100,000. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לבשר לכם שהבקשה שהוגשה על ידי חריש, מה שהם משווקים במסמכים של חריש עצמה - 270,000. בכל ואדי ערה אנחנו 140,000 תושבים. לא לחזק את אום אל פחם שתהיה מטרופולין, שום דבר. רוצים שנישאר באותו מקום ולא להתחזק.
כל מי שגר באזור ורוצה לעבוד, למשל הבן שלי שעובד בגבעת חיים, המרחק מערערה לגבעת חיים זה 15 ק"מ, לוקח לו שעה הלוך ושעה חזור. זה קורה בגלל מה שקורה בחריש. תכננו, לא חשבו דבר על תחבורה, מתכננים בתים ולא נותנים פתרונות לשום דבר. מי שעולה על כביש 6 מבין. רציתי לשאול את השרה מרב מיכאלי אם עשתה משהו? איזו החלטה? התמזל מזלי ולקח לי להגיע היום מערערה לירושלים בבוקר שעה ו-20 דקות כשבדרך כלל לוקח לי 2.5-3 שעות. להגיע לגבעת חיים לוקח שעה. תושבי חריש, תשאלו אותם כמה הם סובלים.
רוצים פתרונות, מביאים את התקווה של הרכבת, בואו נחשוב על התקווה הזאת. רכבת של ואדי ערה, שבגללה לא תוכנן בוואדי ערה שנים על גבי שנים כי קשה לתכנן אצלנו, אמרו שיש מסילת רכבת שעוברת והיא בוטלה. היא בוטלה בגלל המנהרות שצריך להעביר ממי עמי עד מגידו וזה עולה המון כסף. המירו אותה והעבירו אותה צפונה. אמרו שניתן לכם רכבת קלה. עכשיו לא מדברים על רכבת קלה אלא מדברים על אוטובוסים. אמרו שזה פתרון טוב כי התחנה שלנו אמורה להיות באזור התעשייה המשותף שקראו לו אזור תעשייה שלום. החלטה שהתקבלה לפני עשר שנים, כולל קציר וכולל חריש, מתנהלת עשר שנים והתבשרנו היום שמורידים אותה. אזור תעשייה שאמור להכניס לי כסף, שמנע ממני תכנון באזור שלי, מנע מריאד לעשות את זה, באום אל פחם, עיר של 60,000 מנע את זה ועכשיו אומרים-לא. מה רוצים לעשות? להעביר את הרכבת לאזור חריש, שתעשה שתי תחנות כדי להגיע לתחנת רכבת.
גרוע מזה, הרכבת ששמו אותה, עולה על כל אזור התעשייה הקטנצ'יק של כפר קרע, שאושר במסגרת הכוללנית של כפר קרע. אני לא יכול להתחרות עם הוועדה המיוחדת, היא יכולה לעשות את זה מיד, יש לה את המשאבים ויש לה את הכול, היא יכולה לרוץ.
דוגמה נוספת, כאשר אנחנו מתכננים באזור שלנו, אנחנו וחריש נמצאים באותו מקום. זה אומר שהיום, לפי ההחלטות של הוועדות הארציות, אתה יכול לגרוע מהיערות בתכנון שלך 6%. מה שיקרה, חריש, בגלל שהיא בוועדה המיוחדת, רצה את הכול, יכולה לתכנן ולקחת את ה-6%. כשאני בא לתכנן, אני אחריה והכול כבר נוצל. אז אף אחד לא יכול לומר שזה לא פוגע בי. כל מהלך שמתבצע בוועדה שלהם ובחוסר השקיפות שלהם, גם אם יש שקיפות, הם תמיד יקדימו אותי ותמיד ידם תהיה על העליונה.
אני צריך להתמודד עם קרקע שהיא פרטית. יצאתי עכשיו עם תוכנית ותמ"לית. אני מתפלא, למה ועדה מיוחדת? עשיתי תוכנית ותמ"לית בערערה, 2,200 דונם, 3,800 יחידות דיור, בניה לא מוסדרת של 600 יחידות דיור הצלחתי להסדיר. הכביש, עם כל הקושי הטופוגרפי שלו ועם הכול, עשיתי את זה בכוחותיי הקטנים, עם מהנדס יחיד, הצלחתי לעשות את זה בשלוש שנים כולל הקורונה. אני לא מבין עד היום איך ועדה כזו אומרת שעדיין צריך זמן לעשות את העבודה בחריש.
מה הם צריכים? אני מרגיש לא נוח כבודו. אומרים לי שלא מתכננים משהו חדש, לא גולשים אצלך, לא עושים שום דבר חדש. אנחנו נעשה קצת סדר במה שתכננו כבר, כי כנראה לא חשבנו מספיק טוב, חשבנו שחריש תהיה רק 30,000, עכשיו אנחנו צריכים לתכנן אותה ל-60,000. אם אתה רוצה רק בתוך העיר, למה אתה צריך ועדה מיוחדת? יש ועדה רגילה, תעשה את השינויים. שינוי הסטה של כביש, הגדלת צפיפות, למה אתה רוצה את הוועדה המיוחדת? למה אתה לא רוצה להתמודד אתי, שניפגש שם בוועדה המחוזית? מילא ועדה המחוזית עוינת אותנו, גם את זה הם עוקפים? מה בדיוק התקווה שרוצים? איך אתם רוצים לפתור את הבעיה? אם אני לא יכול לתכנן, כל הסמכויות מחוצה לי, נותנים לדרוס אותי ואומרים לי שעושים לי טוב. אני שומע את זה ולא מאמין. חריש עשתה לך טוב. אני מנסה להבין איך היא עושה לי טוב? מה קבלתי מחירש? כלום. רק ווג'ע ראס.
אני לא מדבר פוליטיקה, יש לי עמדה פוליטית, כמו שאומר חבר הכנסת סעדי, מנעו ממני להתפתח על קרקעות שלי, מעולם לא חשבו עלי, יש לי עמדה ואני לא מוותר על הטענות האלה. התיקון הזה, צריך לדחות אותו. גם מבחינה הגיונית ומקצועית, מה שעשו בחריש זו קטסטרופה אחת גדולה שרק הביאה נזק לאזור שלנו.
אמרו תשימו משקיפים, שלחנו שמות, למה לא מונה? למה אני היום צריך לשבת מולך, מביאים לי הצעת חוק ואומרים לי שיש תוכניות. התוכניות שהיא החליטה עליהם, אני אכנס לאתר של הוועדה ולא אדע מה יש. לא מציינים איזה החלטות יש בעניין. חברי מראה לי צילום שכביכול זה מה שהוא מבקש. אני לא יודע כלום. איזה ביטחון יש לי שאני אסכים? למה אני צריך להסכים לו? אנחנו נתנגד ונתנגד כי אין כל זכות לתת לחריש על פני כל הישובים לידה. היא צריכה להיות כמונו, להתנהל בוועדה רגילה, משרדי ממשלה יודעים לעשות ועדות רגילות.
אני עד עכשיו לא מבין למה ועדה מיוחדת? שמעתי טיעון בוועדה קודמת, כי לא נספיק. רוצים את הוועדה המיוחדת כי יש ואקום בין הוועדה המיוחדת, עד שתקום ועדה מקומית. מה זה הוואקום הזה? תקימו אותה היום בשתי דקות והיא תנהל. זו ועדה שיכולה לפתור להם את כל הבעיה. הם לא רוצים את זה כי הם הולכים לעשות שינוי דרסטי, גם רכבת, גם יציאות.
מילה אחרונה, מה שמסתירים ומנסים לעשות ערבוביה ובלבול, אנחנו בחלק הקטן, רק מדברים על תכנון. מישהו ראה שם את תחום השיפוט לפי הבקשה שהגישה חריש? אני אגיד לכם מה יש בתוכה וריאד ידבר על החלק שלו. היא רוצה לקחת את המחצבות בורד . מה שקורה בורד, יש בקשה לריאד ולי להשתתף. הוא מקבל את כל הנזק, כל העפר שלהם ולא מקבל שום שיתוף בהכנסות. היא רוצה ליהנות מכל הפירות כי אוטוטו מסיימים שם ומקימים אזור תעשייה לחריש. זה המש הם רוצים לעשות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תמשיך לשתוק עד שכולם יסיימו, למה לא? אני מנהל את הדיון. אתה רוצה להסית את זה למשהו לא ענייני, אני לא אאפשר לך. חכה עד שתהיה לך זכות דיבור.
היו"ר ווליד טאהא
¶
לא תוכל להתנהל ככה, אני לא מאפשר לך. אני מכבד את הגעתך ואל תדחוף אותי להתנהגות לא מכבדת בינינו. אל תיתן הערות, תמשיך להקשיב עד שהוא יסיים.
מודר יונס
¶
מילה אחרונה להסבר, באותו אזור תעשייה, שכבר התבשרנו שלא יקום, פעם הייתה קציר וחריש עיר אחת. קבל בחלוקה לפי תושבים 12%, עד היום אין צו של הממשלה בעניין הזה. אני רוצה לומר שכאשר באנו להתקדם עם ההסכם, חברי סרב לחתום על ההסכם כי הוא רוצה 50%. רק הוא 50% מכל התושבים שם. שיגיד שלא, בישיבות שהיו במנשה. אנחנו מבינים מה קורה שם, זה חריש, זה לא עניין של רק לעשות סדר במה שיש, זו מפלצת שמקימים אותה על חשבון הישובים הערביים וגם על חשבון ישובים יהודיים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
לפני שאמשיך בזכות הדיבור, אתן אפשרות לתת הערות למי שצריך לענות על זה. אני יודע שיש תכנון של מיליון מ"ר לתעסוקה בחריש. ראש העיר פה, המתכננים פה, איך זה ישפיע על כל השכנים, יהודים וערבים? דבר שני, אני אבקש תשובה בהמשך, מדוע הישוב לא יכול להסתדר עם ועדת תכנון מקומית כמו כל הישובים במדינת ישראל? הישוב כבר לא קטן, 30,000 נפש, אז למה הוא לא יכול להסתדר כמו כל הישובים במדינת ישראל? בבקשה ריאד.
כבהא ריאד
¶
תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני מקווה שתשמעו אותי עד הסוף כי אני הניזוק העיקרי מכל הבלגן הזה.
כבהא ריאד
¶
אני מבקש להציג כדי להראות ולהבליט את השכנות הטובה שלנו עם חריש. אני השכן הכי קרוב של חריש. שכן טוב יותר טוב מאח רחוק. חברת הכנסת צריכה לדעת שאנחנו נמצאים, אנחנו כאן, תושבי הארץ הזאת, יש לנו זכויות, יש לנו זכויות קיום. כדאי שתדעי שליושב מולך יש תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ותואר שני בלשון עברית.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני לא רוצה שתפנה דברים לחברת הכנסת, בבקשה דבר עניינית לנושאים שבוערים לך. למה אתה חושב שזה נעשה על חשבונך?
כבהא ריאד
¶
בתחילת הדרך, כשהלכנו לתחומי שיפוט וועדות תכנון ובניה, זה עבדכם הנאמן שהציע לחריש, כשהיו 5,000 תושבים בהתחלה, כמוני, הצעתי להם להשתמש בכל המתקנים החברתיים תרבותיים של הכפר שלי שהוא שכן. אין להם מגרשים, אצטדיון, אמרתי להם תקימו קבוצה ותבואו לשחק. יש לכם בית פתוח אצלנו וזה מראה על שכנות טובה. אנחנו לא נגד קיום חריש כעיר או כישוב, שיתקיימו. גם ערבים שוכנים שם. זה כבר מאחורינו.
עניינית אנחנו נגד הקמת ועדת התכנון הזאת ומתן הארכה. כי אז לא יתקבלו החלטות, ההחלטה שתמשיך לשנתיים וכשכן אני לא יודע מה התוכניות שלהם, רוב מה שהם שולטים בתחום השירות שלהם זו קרקע פרטית של תושבים שלנו.
כבהא ריאד
¶
כן. אם תעלה המפה אצביע לכם איפה הכאב שלי. איפה העוול שנעשה לנו. אנחנו לא רוצים להתפתח בצל של חריש, אנחנו רוצים להתפתח בזכות עצמנו. אנחנו ישוב של 5,000 שהוא כפר חצוי ויש עוד 7,000 ברשות הפלסטינית ואין לו אזור תעשייה אחד. אין לו מטר אחד מעבר לבתים כדי להתפתח. באים מסביב לנו, נותנים לנו את חריש שאנחנו לא יודעים על מה הם מדברים, מה הם רוצים לעשות באזור שלנו, אולי יבנו שם מפעלים שפוגעים בסביבה שלי? בבריאות שלנו? מספיק היו צרות עם המחצבה שאם ידיד ושכני הטוב ימדוד ב-GPS אני נמצא 500 מטר קו אווירי ממנה. הלב של חריש רחוק פי שתיים ופי חמש, זה בדוק. צריך לומר את האמת, לראות אותה ולחוש את הכאב של האנשים.
על המפה אפשר לראות את כפר ברטעה מדרום, מוקף ברשות הפלסטינית ולא יכול להתפתח לשום מקום. מצפון קרקע מדינה והכביש של קציר שאני לא יכול לעבור משם. ממזרח זה גם קציר. מה שנשאר לי קצת פתוח, קצת אוויר שגם הוא מזוהם בגלל המחצבה, זה כיוון מערב. בכיוון המערבי חריש באו ואני לא יודע מה הם רוצים ואני לא יודע עם מי לדבר. מי הכוח שם שאני יכול לדבר אתו? האם זו המועצה? העירייה? משרד השיכון? משרד האוצר? הפנים? אני לא יודע כלום על התוכניות שלהם.
הם באים ומגבילים אותי בשטח ללא שיפוט. בשטח הזה ללא שיפוט, שזה בעצם הצד המערבי של הכפר שלי, שזה הפרוזדור היחיד שאני יכול להתפתח בו. לטובת התושבים שלי לעוד 50,60,100 שנה.
כבהא ריאד
¶
אין לי אפשרות למקום אחר. אני רוצה להסביר כמה הכאב עמוק וצריך לראות את הדברים בצורה הגיונית. יש 3א' ו-3ב', תמיד יש חלופה אצלי בברטעה. מספיק חצו אותנו לשניים ובאים כאן וחוצים אותנו. למה החציות האלה? אני לא יודע וזה מקומם אותי. אתם רואים במפה את מה שקראנו לו ראש הג'ירפה. כל זה קרקע פרטית של תושבי ברטעה. בא 3א' ו-3ב', תראו איזה זעקה צריך לזעוק אם לא יתנו לנו את הצדק, אני מתחיל לפקפק בצדק הזה.
רואים את גבולות הישוב שלי על המפה. ועדת הגבולות הוועדה הגיאוגרפית אמרו למה לנו כאבי הראש הזה, נחלק 3א' ו-3ב'. את 3ב' ניתן לברטעה לכיוון הואדי, צריך להתרחק מהוואדי 300 מטר לבניה אז נשארתי עם כלום, נתנו לי 260 דונם. 3א' אמרו ניתן לחריש. חריש נושקת לבתים האחרונים שלנו וזה זועק לשמים, מה הם רוצים שם. הם רוצים עומק אסטרטגי. מה זה עומק אסטרטגי? שאנחנו נהיה שכנים רחוקים לא שכנים קרובים.
העומק האסטרטגי הזה פוגע בקרקע פרטית, פוגע בכולנו ולא רק זה, כל שטח 3 הוא בוועדת תכנון ובניה עירון. מציגים את זה כאילו רוצים לקחת את השיפוט, אחר כך לוקחים את התכנון ואחר כך מה מתכננים שם? אני לא יודע. גם אם יתכננו מפעלים אני לא יכול לדעת.
לא רק זה, בוועדת הגבולות ב-2018 הגשנו אותה, השר אישר חלק, נותר לה מעל הכביש עוד חצייה, זה ייתן לבסמ"ה. מתחת לכביש אזור תעשייה ומסחר קרקע פרטית 60 דונם. אני שואל, מה אתה רוצה מקרקע פרטית של 60 דונם? מה? תבוא תפתח. הוא אומר לי בקרירות, לא רוצה. עוד לא נתקלתי בתשובות כאלה. אני לא רוצה. תבוא, תפעיל חוקי עזר, תיקח ארנונה, לא, זה לא בשבילו. השטח הזה, שיפוט חריש-מנשה בתוך תוכנית המתאר שלי. איך זה יכול להיות, אני לא יודע.
האזור שהוא מערבית לכפר, אזור תעשייה פרטי שאנחנו יכולים להתפתח שם, אנחנו לא מתפתחים. אזורי תעשייה אין לנו. הבעיה שב-30 לדצמבר 2019 המועצה הארצית החליטה החלטה במנהל התכנון שכמובן אם הסכמנו או לא זה לא משנה, כבר הייתה החלטה, שצריך להעביר את מרחב התכנון מהסכמה ממנשה שטח גלילי לבסמ"ה. עד היום זה לא נחתם. כל זה אסור לי להוציא היתרים במקומות האלה כי אין לי מרחב תכנון. מדובר בשנתיים רצופות. בשנתיים חריש תתכנן עיר. בשנתיים אני לא מקבל אישור. זה האבסורד, זו הבעיה, זו הזעקה שלנו.
הוועדה הגיאוגרפית המליצה, לא שאלו אותנו על המלצות ולא כלום, באנו עם עובדות, אמרו לנו ללכת להגיש לשר התנגדות, הגשנו. מה שאני רואה שהחלטות מתקבלות ואנחנו לא יודעים.
הזעקה שלנו לגבי הארכת התוקף של חריש, איך ניתן לה את התוקף הזה בלי שתשתף אותנו, בלי שנדע על מה? קודם מראים, משתפים, באים לידי הסכמות, אולי לא באים לידי הסכמות. אבל באופן חד צדדי זה פוגע בשכנות, פוגע בהתפתחות היחסים. אנחנו כמובן מתנגדים לוועדה הזאת. כל עוד אנחנו לא רואים כלום, אין לנו קריטריונים על מה היא תדון ובמה היא תדון. יש לי קרקע פרטית של תושבים שלי שזה 80% מהשטחים מזרחית לחריש. אני מדבר על ברטעה ש-80% שלנו. אני מבקש שהזעקה שלנו תישמע.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה רבה. ברור שצריך לעשות שם תכנון שיטיב עם כל הסביבה אחרת ייעשה צוואר בקבוק גם לחריש. מי שחושב שהוא יכול לעשות את זה דווקא באוכלוסייה אחרת, הוא יידפק מזה. אם מישהו לא מבין את זה כנראה אנחנו צריכים לחנך מחדש כיצד אנשים חיים באותו אזור. זכות הדיבור לראש העיר חריש, יצחק קשת בבקשה.
יצחק קשת
¶
תודה רבה אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. הדיון בוועדת הפנים של הכנסת בנושא הצעת החוק (תיקון מס' 128), שדן בוועדה המיוחדת תכנון ובניה חריש הפך לדיון ארצי בזכויות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני מעיר לך הערות ביניים, מה שלא עשיתי לריאד ומודר, כי אתה המבקש והם אלה שמתלוננים מהבקשה. תמשיך בבקשה.
יצחק קשת
¶
אם נסביר את זה לעומק, גם החברים פה לא יתנגדו. נעשה פה בלבול ענק. אפילו החברים מהצדדים האחרים של המתרס לא מבינים על מה אנחנו מדברים הבוקר. אני לא מדבר על האזורים, אני לא מדבר על התפתחות של חריש, יש בלבול אחד ענק וזו הנקודה המרכזית, בין גבולות השיפוט של העיר לבין גבולות התכנון. הצעת החוק הזאת מדברת אך ורק על גבולות התכנון. לא על גבולות השיפוט.
יצחק קשת
¶
חריש זה פרויקט לאומי של מדינת ישראל. לא היה לזה אח ורע, לא קמה עיר בקצב כזה במדינת ישראל אי פעם. בנו כמות עצומה של יחידות דיור בזמן מאוד קצר. אבל יש נקודה אחת מאוד חסרה, שהיום דברו עליה, עיר אין לה זכות קיום בלי אזורי תעסוקה ותעשייה. הקימו את העיר הזו בלי תכנון של אזורי תעסוקה ותעשייה. עבדנו מאוד קשה כדי לשנות את הדברים האלה, יש כבר תוכניות על מנת להשלים את אזורי תעסוקה ותעשייה צריך לתת לוועדה הזאת לסיים את התפקיד שלה.
יצחק קשת
¶
אני אענה. הזכירו את אזור התעשייה המשותף של האזורים ביחד, שגם אנחנו, חריש, שותפים לזה. כל אחד יודע כמה זמן לוקח לתכנן בוועדה המקומית אזורים חדשים. תב"ע נקודתית או תב"ע לתוכניות מתאר חדשות. זה עניין של שנים על גבי שנים. מה יקרה עד אז? איפה תהיה חריש?
היו"ר ווליד טאהא
¶
רק אני אומר הערות ביניים, אתם לא יכולים. למה אתה לא חושב של-140,000 תושבים גם מגיע ועדה עם סמכויות מיוחדות כדי להתפתח? למה לך כן ולהם לא?
יצחק קשת
¶
שאלת אותי שאלה ואתה לא נותן לי לענות. אני אסביר, אין לי שום בעיה עם הישובים הערביים בסביבה, להפך, הוא לא סיפר לך שעיריית חריש נתנה לו לבנות את בניין העיריה על השטח של חריש, זה לא נאמר פה.
יצחק קשת
¶
התחלתי לענות וקטעת אותי. הסיפור של חריש, כמו שתיארתי, זו עיר חדשה שגדלה בקצב מאוד גדול, יש כבר תושבים בעיר, אתה לא יכול להתעלם מהם. צריך לתת להם מענה.
יצחק קשת
¶
דברתם על פקקים, צריך אזור תעשייה ותעסוקה. צריך את הוועדה הזאת כדי להשלים את זה. לא רק זה, רשות מקומית לא יכולה - - -
יצחק קשת
¶
עיר, לא רק בחריש, בכל עיר במדינת ישראל, לא יכולה להתקיים מארנונה על מגורים בלבד. היא חייבת להתקיים על אזור תעסוקה ותעשייה על מנת לתת שירותים ברמה נאותה.
יצחק קשת
¶
אמרתי שזה נכון לכל ישוב, על אחת וכמה עיר שקמה בכזה קצב, בכזה גודל ואין לה את המענה הזה. היום היא נסמכת על שולחן הממשלה, גם ממשלת ישראל לא רוצה שכל הזמן תיסמך ותהיה החלטת ממשלה כדי לתקצב את הדברים האלה, היא רוצה שהעיר תהיה עצמאית. אני לא מדבר על שטחים חדשים, אני לא מדבר על אזורים חדשים, אני בסך הכול מדבר על לקיים את העיר הקיימת. לפי התב"עות המאושרות יש 30,000 והיא צריכה לצמוח ל-60,000 תושבים צריך לתת לה את האפשרות לקיים את עצמה בצורה מלאה. הצעת החוק הזאת מדברת רק על מרחב התכנון הקיים, היא לא מדברת על אזורי תכנון. שימו לב, כתוב במפורש בהצעת החוק, לא מדובר על תוכניות מתאר חדשות. אני לא מדבר על אזורים חדשים, אני לא מדבר על התפתחות. רק על מרחב התכנון הקיים. יותר מזה, במרחב השיפוט של חריש היא יכולה לתכנן יותר, אבל מדובר רק על התכוניות הקיימות בלבד. זהו.
היו"ר ווליד טאהא
¶
במרחב התכנון הקיים, הם מתלוננים גם שהמרחב הכוללני שלך שנמצא על השטחים הפרטיים שלהם. למה זה צריך להיות ככה?
היו"ר ווליד טאהא
¶
אבל המרחב שלך משפיע גם על האחרים. זה לא חד צדדי. אם הגעת לבתים שלו, מנעת ממנו אפשרות להתרחבות. אז למה אתה רוצה לחסום אותו בבית האחרון שלו ולך מותר?
היו"ר ווליד טאהא
¶
שמענו את אילן כבר. שאלתי האם אתה לא חושב שמיליון מטרים של תעסוקה ישליכו קשות על כל האזור, כי מישהו פה לא רצה לענות, לא רק עליך, על כל האזור. אני רוצה תשובה יותר מקצועית ועניינית, קצת יותר משכנעת, למה אתה, בניגוד לכל הערים במדינת ישראל והישובים, לא יודע להסתדר עם ועדת תכנון מקומית?
יצחק קשת
¶
אני אסביר. עם כל הכבוד לכל הערים במדינת ישראל, הן קמו בקצב הדרגתי אין אח ורע לעיר שקמה בקצב הזה. מה שנבנה במודיעין במשך 20 שנה נבנה בחריש בקצב של עשר שנים. חייבים לספק לעיר הזאת שירותים. לצורך העניין, אם אין החלטת ממשלה שמתקצבת את העיר הזאת כל שנה - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
גם במחיר של היעדר תכנון, כולל של כל הסביבה? כבישים, גבולות, תשתיות רכבת, שדות תעופה?
יצחק קשת
¶
דווקא מהבחינה זאת חריש נתנה הרבה דחיפה לכל האזור כולו. גם בנושא הרכבת שעלה פה, גם בנושא הכבישים.
יצחק קשת
¶
אני אסביר, מחלף שמוקם בימים אלה ואוטוטו מסתיים, איך המחלף הזה קם? בעזרת החלטת ממשלה של חריש.
היו"ר ווליד טאהא
¶
הערתי הערה, שאלתי למה היינו צריכים 20,000 בחריש כדי להקים מחלף של 150,000? הערתי על זה.
יצחק קשת
¶
בזכות החלטת הממשלה של חריש תשתיות אזוריות מוקמות, כמו לדוגמה המחלף הזה, כמו לדוגמה כביש 611 שמוקם בנוסף, כביש דרומית לחריש.
יצחק קשת
¶
לא. יש לנו שם הסכמות בדברים האלה. אם יש נקודות כאלה ואחרות אנחנו בקשר גם עם המועצה האזורית מנשה. דרך אגב, על מסילת הרכבת יש לנו הסכמה, אנחנו הולכים להגיש את זה למועצה הארצית. כפר קרע, מנשה וחריש, דברתם על אזור תעשייה משותף, אנחנו רוצים להסיט את מסילת הרכבת מאזור התעשייה המשותף כדי לא לפגוע באזור התעשייה המשותף. יש לנו הסכמה משותפת. אנחנו הולכים למועצה הארצית הזאת ביחד. יש לנו גם הסכמות עם יישובי הסביבה בהרבה תחומים, בטח בתחומים האלה.
יצחק קשת
¶
אני אסכם את הדברים, אין לי בעיה עם אף ישוב, שלכולם יהיה טוב, אין לי בעיה גם לעשות שיתופי פעולה בכל הנושאים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אנחנו מנסים לשדך אותך לזה. עד עכשיו לא דברת באותו כיוון. דברת על פרויקט לאומי שמן הסתם לא לוקח את הערבים בחשבון. אני מזכיר לך שלא רע שנהיה גם בתוך הפרויקט הלאומי הזה. הוא מבטיח חיים של כולם.
יצחק קשת
¶
אין בעיה. אני דברתי בכובע של חריש. אנחנו באים לקדם את העיר חריש. אין לי בעיה שיהיה לכולם טוב, גם לישובים הערבים בסביבה. זו שאלה שמופנית למדינת ישראל, היא צריכה להשיב על הדברים האלה ולא לעיריית חריש. אנחנו בסך הכול רוצים לקיים את החיים של התושבים. צריך לתת להם אזורי תעסוקה ותעשייה בלי הצעת החוק הזו אי אפשר לתת - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
זה לא טיעון שיש לו הכשר ולגיטימציה מעבר לאלה שקדמו לו עשרות שנים, יהודים וערבים. זה לא טיעון מיוחד.
יצחק קשת
¶
זה טיעון לעיר חדשה שיגורו שם 60,000 תושבים ואין אזור תעסוקה ותעשייה וחייבים את הוועדה הזאת כדי להשלים את אזור התעסוקה והתעשייה. בניגוד לערים אחרות שכבר קיימות עשרות שנים גדלו וצמחו בהדרגה.
ריאד כבהא
מכינים אזורי תעשייה למי שיבוא, משאירים את ה-180,000, 70 שנה בלי.
היו"ר ווליד טאהא
¶
נשאלתי אם אפשר לצלם בטלפון. הישיבה מצולמת ומשודרת וכולם יכולים לראות את הדיון. רצינו לנהל דיון כזה שכולם יראו, ישמעו וישכילו להבין איך נעשה תכנון, עם איזה קריטריונים ומניעים, איך מקימים ערים, איך משתדלים לחסום ערים. כל הדיון הזה הוא לטובת כל אזרחי המדינה, יהודים וערבים. אני מבקש לתת זכות דיבור לאדם שמתעניין מאוד בתכנון ובניה, אחמד מלחם. אני רוצה להתנצל שאילצת אותי להרים קול כדי להרגיע אותך, אחמד אבו ענס בבקשה.
אחמד מלחם
¶
יושב-ראש ועד ציבורי נגד הריסת בתים והפקעת אדמות בוואדי ערה. מלווה את עניין חריש מאז הולדתה. לא קשרתי את זה עם הצדיק מנשה, אבל הנה מתברר שלמדנו משהו חדש וזה טוב. חבר הכנסת בני בגין שאל שאלה מאוד מרכזית ועניינית כששאל מי מחליט ואיך מחליטים? אחד, ראש עיר, מחליט לבוא בבוקר ולתכנן מה שהוא רוצה בלי לשתף אף גורם מהסביבה, לא רשויות, לא ועדת תכנון מרחבית של ואדי ערה, לא תושבים ולא בעלי קרקעות. אז יש לנו רטרואקטיבית תכנון שאנחנו לא יכולים להתמודד אתו כי הוועדה המיוחדת מתנהלת כוועדה מחויבות, אין לה שום חסמים אין לה שום מחויבות כלפי הסביבה.
דבר שני, מודר וריאד הציגו הרבה דברים ענייניים ומרכזיים, חבל ששמענו הרבה שקרים ורק שקרים בעניין הזה. בנוסף לשקרים שהיו ב-2018 אז הגענו לפשרה בוועדה הזו וגם חבר הכנסת בגין היה נוכח בזמנו כשהתנגדנו להארכת חמש שנים לוועדה המיוחדת והגענו לפשרה של שלוש שנים בתנאי שיהיה נציג בוועדה המרחבית ושני משקיפים. מאז נעלם הפרוטוקול והפסיקו ההתכתבויות. לא רצו לענות לנו מתי למנות את מי שהיה צריך להתמנות. אחד מהם יושב פה, עלי כבהא, חבר מועצה במשנה כמשקיף. מאז נעלם הפרוטוקול וכל ההחלטות אינם.
בא יצחק קשת לפני כשנתיים והכריז על הרחבת חריש ב-13,000 דונם, חוץ ממרחב התכנון. יצא לי לפגוש אותו ואמרתי נעשה משהו ביחד. אתה רוצה אזור תעשייה, 13,000 דונם לאזור תעשייה זה בלתי סביר, אבל גם אנחנו רוצים אזור תעשייה, בוא נעשה את זה במשותף. ניפגש עם ראשי הרשויות בעלי העניין. קבענו פגישה עם יושב-ראש ועדי הרשויות הערביות ואתה דחית את הפגישה הזאת.
אחמד מלחם
¶
הוא רצה אזור תעשייה על אותן קרקעות. קבענו שניפגש עם ראשי הרשויות, התחלנו עם מודר, שבוע אחרי זה הוא דחה את הפגישה ומאז נעלמו עקבותיו והוא מתנהל לבד. הוא מתנהל לבד, הוועדה מתנהלת לבד, האזור הזה מנותק מתחת הרדאר של כל האזור והם מתנהלים כמו מוקטעה. זה חבל וזה מציק לנו. עכשיו שמעתי שהוא נתן חלקת אדמה לברטעה לבנות מועצה מקומית כאשר היא בתוך השוק של ברטעה. זה נכון שחריש צריכה להגיע למרפסות של ברטעה והגיעה לגני הבתים של אום אל קטר, מיסר, כפר קרע. הוא אומר שיש שיתוף פעולה ולא פגעו במצר, זה אומר שפגעו במיסר.
אחמד מלחם
¶
יושב-ראש מועצה מקומית כפר קרע ניזוק קשות והלך לערר במיוחד נגד הרכבת ואתה אומר שסיכמת על הרכבת מראש עם המועצה המקומית, זה היה שקר. אזור תעשייה שהיה ממוקם באיזשהו מקום לא רצה להיות שותף בו, כי הארנונה הייתה גבוהה להתחלק והוא לא רצה. היום האזור הזה נעלם בגללו. הוא קלקל אזור תעשייה מאושר שהיה צריך לקום לאשר את ואדי ערה והוא רצה להקים רק אזור תעשייה משלו, אבל בתוך התכנון אנחנו כל יום יכולים לגלות עוד תכנונים שאנחנו לא מודעים להם ולא שותפים להם.
אחמד מלחם
¶
הוועדה הזו קמה לפני 15 שנה, לא מאתמול, לעומת מודיעין שנתנו לה חמש שנים ואז האריכו בחודש, חודשיים, 6 חודשים והגיע לשבע שנים. הוועדה של חריש לא רוצה לסיים את החיים שלה. אנחנו דורשים ונחושים שהוועדה הזאת צריכה להפסיק בתאריך שלה בנובמבר ולא להמשיך כוועדה מיוחדת. אז שילכו לוועדה מקומית או מחוזית ואז אנחנו יכולים להיות מודעים לכל בעיה שמתרחשת במרחב.
היו"ר ווליד טאהא
¶
נציג משרד הפנים, האם יש לך תשובות לשאלות שנוגעות אליכם, כמו למה הנציגים שנקבעו על פי חוק בהארכה הקודמת לא זומנו? למה באים לבקש שוב הארכה למרות שכולם הבינו שהפעם הקודמת תהיה הפעם האחרונה? כיוון שאתה בא גם ממנהל התכנון, יש לך את התשובה איך ישפיעו מיליון מטרים של אזור תעסוקה על כל הסביבה של האזור והאם זה יהיה על חשבון המכסה של מטרים תעסוקה של ישובים אחרים? יש הרבה מאוד שאלות שפוגמות בעצם הבקשה להאריך את הסמכויות המיוחדות. אולי תיתן לנו תשובות ענייניות לשאלות האלה?
דרור לוינגר
¶
אני אשמח להתייחס לשאלות, שמי דרור לוינגר מהלשכה המשפטית במנהל התכנון. קודם כל אתייחס לסוגיית המינויים. החוק תוקן בשנת 2018 בעת שהסמכות הייתה נתונה לשר האוצר. אין לי תשובה באשר לשאלה מדוע המינויים האלה לא הושלמו, אבל עובדה היא שהם לא הושלמו.
היו"ר ווליד טאהא
¶
מה זה אומר לגבי חוקיות ההחלטות שהם קבלו? אם הם הפרו חוק ולא הזמינו לוועדה נציג שהחוק קבע, מה זה אומר לגבי חוקיות כל ההחלטות שהתקבלו?
דרור לוינגר
¶
החוק אומר שהמינוי הוא מינוי של שר הפנים. שר הפנים נדרש היה למנות ארבעה נציגים. שני חברים לוועדה, אחד מבין הנציגים של ארגוני הסביבה - - -
דרור לוינגר
¶
מונתה נציגה. נציג נוסף של רשות מקומית גובלת לא מונה. היו צריכים להיות ממונים שני נציגים שהיו אמורים להיות מוזמנים ללא זכות הצבעה.
דרור לוינגר
¶
בפועל המינויים האלה לא בוצעו. אין לי תשובה לומר מדוע הם לא בוצעו בתקופת כהונתו של שר האוצר.
דרור לוינגר
¶
נכון, החוק תוקן ב-2018, שר האוצר היה אחראי על החוק. המינויים האלה לא הושלמו, כיום הסמכות נתונה בידי שרת הפנים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
הם לא מומשו לחלוטין. תקופת החוק מוצתה מאז שהאריכו עד היום, מישהו רמס את החוק. יש פה שאלה משפטית, מישהו צריך להגיד לנו האם בכלל כל ההחלטות שהתקבלו היו חוקיות. הם לא מימשו את החוק. לא מינו חבר אחד ושני משקיפים. ההחלטה דברה על ארבעה, אחת מונתה ושלושה שהם חבר אחד ושני שמקיפים לא שמעו על זה.
תומר רוזנר
¶
חמור מכך, הוועדה מצאה לנכון להזמין באופן קבוע לישיבותיה ארבעה משקיפים שלא נקבעו בחוק שהם מרשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אוסאמה ידידי, אני על הכובע הזה. בהמשך הדיונים אני ארצה לקבל תשובות ללשכה המשפטית שלי בוועדה, מדוע מפרים ברגל גסה החלטה, שהם ביקשו אותה בהסכמת האנשים שיושבים כאן? האנשים שיושבים כאן, מדוע לא ממשים אותה? למה מזמינים באופן קבוע אנשים שהחוק לא נקב אותם ואילו מי שהחוק ציין אותם, מעדיפים להדיר אותם לגמרי. מישהו צריך לתת לנו תשובה על חוקיות כל הנושאים שנדונו שם.
דרור לוינגר
¶
כמובן שלטעמנו אין פגם בחוקיות ההחלטות משום שהיה קוורום והיה רוב של חברים ומוסד התכנון יכול לקבל החלטות גם אם הוא נמצא בהרכב חסר, כל עוד יש קוורום מתאים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
יש הבדל בין הרכב חסר לבין הרכב שמעולם לא זומן ואתה לא יודע מה הוא הולך להגיד. יכול להיות שהיו הולכים בעקבות הדעות שלהם, איך אתה יודע?
דרור לוינגר
¶
העניין הוא שזה עדיין לא פוגם בחוקיות ההחלטות שהתקבלו. מוסד תכנון רשאי גם להזמין לדיונים שלו נציגים שהם לא חברי מוסד התכנון. אני לא מדבר בשם הוועדה ומדוע הם הזמינו נציג כזה או אחר.
היו"ר ווליד טאהא
¶
חכה עם זה. אני צריך את התשובה מהמדינה לא ממך. אתה לא המדינה, אתה לא משרד המשפטים, אתה לא משרד הפנים ולא משרד השיכון. אני לא אחכה לתשובה ממך, עם כל הכבוד לך.
דרור לוינגר
¶
אני אשלים את הדברים ואומר שכרגע התקופה נמצאת לקראת סיומה בימים הקרובים. ככל שהחוק יאושר והתקופה תוארך, השרה תשלים את המינויים כפי שהחוק מורה לה. אלה דברים שהשרה מודעת להם.
היו"ר ווליד טאהא
¶
כמו שלא היה בהחלטה הקודמת. אני רוצה להודות לך בשלב הזה. גם ממך לא שמעתי תשובות. יש פה תעלומה ואני לא יודע למה. יכול להיות שאני אוכל למצוא תשובות אצל אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד השיכון שנמצא אתנו בזום? אם זה לא מסתדר נחזור אליו. ביקשת לדבר, תציג את עצמך.
משה כחלון
¶
אני הראשון, אבל אנחנו אוכלים את אותו מפרום ביום שישי. אני מנהל התשתיות והפיתוח בוועדה המיוחדת לתכנון ובניה.
משה כחלון
¶
אני שבועיים מחפש אותך. אני אגיע לנקודה הזו בהמשך דברי מנקודה אחרת שאשמח שהחברים שלנו, שכנים שלי כי אני גר בקציר לא בחריש, אני מתיישב כבר 30 שנה בקציר. אשמח שהם ייקחו מחריש את הוועדה המיוחדת לתכנון. במקום לתקוף אותנו - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני מבקש ממך, כשאני רוצה להעיר לו, תאמין לי שיש לי את כל החוצפה שעולם להעיר לו. כמובן גם הזכות, כיושב-ראש הוועדה.
משה כחלון
¶
אני כ-27 שנה בוואדי ערה וקציר, לא יום או יומיים. אני שותף לחיים של החברים שלי בכפר קרע, בערערה לא פחות מהרבה אנשים. אני מכיר את הקשיים שלו. למשל בהערה על השטח הגלילי שחולק לשניים, בוועדה שהייתה אצל היושב-ראש אמרתי בקול רם שאני בעד שכל השטח הגלילי יהיה שלו והנה ראש המועצה שומע את זה. אני אומר בקול רם שאת זה צריך לגרוע כי זה מתאים לו.
משה כחלון
¶
אני אומר דברים ברורים שלא משתמעים לשני פנים. לנושא כתב המינוי שדברנו עליו כל כך הרבה, מיידית, לאחר החלטת הוועדה - - -
משה כחלון
¶
אני אסביר לך למה, עלי קבע נציג המועצה האזורית מנשה תושב אום אל קוטוף היה נוכח בישיבות אצלנו. ארגוני הירוקים מיד פעלו מול השר לשעבר משה כחלון שחתם על מינוי לטובתם להיות חברים בוועדה. החבר'ה השניים של המועצות הגובלות, אף אחד לא עשה את זה. אם היו עושים את זה, אם היו באים אלינו - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אבל הם נמצאים בחוק, הם לא צריכים לבקש. ראש המועצה אמר שהוא שלח פניה רשמית כדי שיעשו את זה, כנראה כחלון ידע לתת מינוי למי שלא מגיע להם אולי, ולא ידע לתת מינוי לאלה שנמצאים בחוק.
היו"ר ווליד טאהא
¶
וואלה, אתה. אתה מדבר לראש המועצה ואתה מדבר למצלמות שאתה מבצע עבודה בוועדת תכנון ואתה, כל העולם צריך לפנות אליך. אני אתחיל לפנות אליך גם בעניינים אחרים, זה בסדר? תעזור לי?
משה כחלון
¶
כמה שיהיה לי כוח לעזור, אני אעזור. היינו פונים, אנחנו לוועדה, לשר, אם היינו יודעים שמשהו לא מתקדם.
משה כחלון
¶
עוד כמה נקודות שנותנות תשובות לכל מה שאמרתם. היה שקף של המועצה המקומית של מרחב התכנון של הוועדה, הכול ברור שם. דובר על תוכנית מתאר ועל מיליון מטר שזה מספר הזוי. יש לי פה מפות, אותה חריש דרום שאנחנו מדברים עליה ואפשר לראות אותה בשקף.
משה כחלון
¶
זה 300,000 מטרים תעסוקה בלבד. אני אומר לך שזה לא ימוצה ל-300,000 זה יגיע אולי ל-200,000. אז כשמדברים על מיליון זה מספר לא נכון.
משה כחלון
¶
בתוך החוק הזה שמדובר על הארכה של שנתיים, השנתיים האלה מדברים על אותו שקף, שאם נצליח להעלות אותו תראו שאנחנו לא מדברים על אותן תוכניות מתאר בכלל. זה לא קשור ולא יהיה קשור. אין סמכויות ולא יהיו סמכויות לוועדה המיוחדת לבדוק לטפל ולקדם דברים כאלה. אנחנו מטפלים רק במה שאושר בתוך התוכנית הקיימת.
משה כחלון
¶
היא קשורה לבקשה של הרחבת גבולות של הרשות המקומית, שמדינת ישראל עשתה ועדת גבולות, זה לא אנחנו, אנחנו לא קשורים לזה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני מסתכל על האתר של הוועדה המיוחדת, עיר חכמה ונוחה, בין היתר בנקודות שבתוך המצגת, דברו במפורש על כמות המטרים של אזור התעסוקה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
לא מעניין אותי איפה הצפוני במפה, אני מסתכל על מה שכתוב אצלך בוועדה. כתוב "כמיליון" יכול להיות גם מיליון ומשהו.
משה כחלון
¶
השכונה הזאת היא היחידה ויש עוד שכונה, זה מה שאנחנו מדברים לשנתיים הנוספות. השלמת תיקונים בתוך המרחב הכחול. אנחנו לא מתעסקים עם זה בכלל.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אתה יודע לענות איך ישפיע כל זה על הסביבה? מה לגבי הטענות של ראשי הרשויות על תוכניות שישתנו בהנחת פסי רכבת, ועדות גבולות שנדחות בגלל ההשפעות של תכנון חריש.
משה כחלון
¶
חריש הייתה קטליזטור דוחף לפתרונות תחבורה. כאשר ברכבת של ואדי ערה הייתה מסילת ברזל היא צריכה להגיע למגידו. הרכבת הזאת, בשנים האחרונות, הוחלט להקפיא את התוכניות, את הביצוע, להוריד אותה מהמפה.
משה כחלון
¶
לטובת העניין הזה נולד לצורך למסילת מנשה. מסילת מנשה היא מצומת אחיטוב באזור כביש 9 פנימה לאזור ואדי ערה שתחצה את כביש 65 ותתחבר לרכבת העמק. זו הנקודה שנותנת את הפתרון לוואדי ערה. כאשר בכביש 65 עצמו, צמוד לכביש 65 דובר על תחנה אחת גדולה של רכבת שתשרת את תושבי וואדי ערה שיגיעו לתחנה הזו בגלל שביטלו את מסילת הברזל שהייתה צריכה להיות בתוך הוואדי.
מודר יונס
¶
אני מסכים אתך, כי לא רצו להשקיע בערבים ורוצים להשקיע בחריש שעוד תבוא, זה העניין. ערבים לא משקיעים בהם. הם צריכים לנסוע עד חריש כדי לעלות לרכבת.
מודר יונס
¶
אדוני היושב-ראש, סליחה שאני קוטע אותך, אני מאחל לך שתמיד תהיה במעמד השליטה. אנחנו ניפגש פה בעוד שלוש שנים להארכה נוספת, להשלמה של - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אדוני ראש המועצה, אנחנו לא יודעים אם נאריך או לא נאריך, אנחנו בדיון. מה שיקבע זה אם נקבל תשובות על כל השאלות ששאלנו. עוד מעט גם תרים יד בעד. אנחנו עוד לא שם. אני רוצה להודות לך, אתה לא רוצה לסיים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני יודע מה כתוב, עזוב מה כתוב במהות החוק כי לא כיבדתם סעיף הרבה יותר ברור. אנחנו יודעים מה זו ועדה עם סמכויות מיוחדות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני לא מתווכח אתך. סיימת. אנחנו יודעים מה זו ועדה עם סמכויות מיוחדות ואנחנו לא צריכים אותך כדי להגיד לנו מה זה. יש ויכוח אחר שאני תמיד מעלה, שכל המצב העגום שהחברה הערבית נמצאת בו נעשה בגלל היעדר מדיניות תכנון. אתה בדיוק עושה את ההפך. אתה רוצה ועדה עם סמכויות מפליגות ואתה לא מתחשב באלה שמעולם לא תכננו להם ועל כן הם גם לא מחוברים לחשמל. אני אתן לך נתונים שאחמד מלחם שיושב משמאלך ביקש מחברת החשמל וקיבל נתונים רשמיים: כמעט 50% ומעלה מסך כל הבתים שאין לך נגדם כלום כמדינה, מחוברים לחשמל בצורה מאולתרת, דרך גגות, על עמודים, אתה יודע למה? כי לא תכננו להם. לא דאגו להם לא רק לוועדה עם סמכויות מפליגות, אפילו לא לוועדה עם סמכויות נורמאליות. אז אנחנו מבינים מה זה תכנון.
כנראה שבמדינת ישראל אין תכנון שאינו פוליטי ואין תכנון שאינו לאומי. ראש העיר דיבר על פרויקט לאומי שלדעתו הערבים הם לא חלק ממנו. אז אני חושב שהגיע הזמן שאנחנו נהיה חלק גם בהגדרה של תכנון לאומי כי אנחנו לא הולכים לשום מקום ואנחנו נציגים של הישובים שמרימים צעקה ומישהו צריך להתחיל אחרת. את תמיד טוענת בדיוק את מה שהוא הפריך עכשיו, שכל מה שנעשה לנו זה בגלל מדיניות של היעדר תכנון.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
ישבתי בעשרות אם לא מאות דיוני חקיקה, נהוג להגיד לחברי הכנסת מתי הנמקת הסתייגויות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אבל לא קבעתי עוד הסתייגויות, לא הודעתי על זה, את מקדימה את המאוחר. שאלת שאלה טכנית, אני מודה לך, הסמכות כולה בידי היושב-ראש, הוא יגיד על זה בהמשך.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אני מצאתי סעיפים שיכולים להיטיב יותר עם חריש ועל זה הגשתי הסתייגויות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
איפה שיניתי? להפך, הבאנו כלשונו. כמו שחבר הכנסת סעדי אומר: הבאתי אותו כלשונו. זאת אומרת את וחבר הכנסת סעדי עכשיו מסכימים.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
עוד חצי משפט ואני הולכת. אם תעשה הסתייגויות יבוא לפה מישהו אחר לנמק אותם.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני רוצה לפתוח את זה. את רואה שאנחנו כבר שעתיים בדיון, את לא מאפשרת לנו לסיים. את לא שולחת לנו מישהו אחר, זו הבטחה?
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אם לא תהיה הנמקת הסתייגויות היום, יהיה לך שקט, תעשה פה מסיבה עם כל מי שאתה רוצה. אנחנו ישבנו בוועדה שלך ושמענו את אנשי מנהל התכנון פעם אחר פעם מסבירים מאיפה נובע הכשל בתכנון ברשויות הערביות. זה שאתה מעוות את דבריהם ומאשים בכך את המדינה בשעה שאנשי מנהל התכנון פרשו בפנינו את המידע ואמרו שמי שאשם בכך אלה הרשויות המקומיות הערביות שלאורך שנים לא רצו לתכנן ובעלי הקרקע שלאורך שנים לא רצו שיתכננו על הקרקע שלהם. אתה מעוות שוב ושוב את דבריהם.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אז הם לא פרשו בפנינו את המציאות, הם אמרו את דעתם על המציאות שיצרו במשך עשרות שנים. אין לך את כל האמת. אומרים שהאמת לא נמצאת אצל אדם אחד, כנראה יש הרבה מאוד אמיתות, לא רק שלך.
היו"ר ווליד טאהא
¶
- - והיינו רוצים, אילו תכננו לנו מראש, כדי שלא ירדפו את האנשים בצווי הריסה ובצווי פינוי ובמיליונים שמוציאים על הדבר הזה. גם לחבר את האנשים לחשמל.
היו"ר ווליד טאהא
¶
לא עשו זאת לא בשל השיקולים שאת אמרת וגם לא מהטיעונים שהם יגידו. אנחנו לא תלמידים בכיתה ומחכים שהמורה יגיד לנו. אנחנו כבר ילדים גדולים. תודה חברת הכנסת סטרוק.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אבל אני מתחיל לזהות שיש לך בעיה להסביר את עצמך לגוש שלך כי אנחנו מתחילים גם להסכים, יש עם זה בעיה.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית)
¶
אתה באת לממשלה כדי שתהיה ממשלת שני הנרטיבים ואתה עושה את זה מצוין. ממשלת שני הנרטיבים, זה מה שאתם עושים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה. יש פה אנשים מקצועיים שמחכים לנו. תודה רבה חברתה כנסת אורית סטרוק. נציג מועצה אזורית מנשה, בבקשה.
כבהא עלי
¶
שמי כבהא עלי, תושב כפר אום אל קוטוף שהוא חלק ממועצת מנשה. אני חבר מועצה וחבר בארבע ועדות של המועצה ויושב-ראש ועדת הנחות בארנונה. ליוויתי את הנושא של חריש מאז 1982 כשהייתה מצפה ואחר כך קיבוץ בתוך המועצה האזורית, וב-92 כאשר הייתה אחד הכוכבים. בישיבה לפני שלוש שנים הוצעתי כמשקיף בוועדה, הנושא לא קודם בכלל, אפילו נתקלתי בהתנגדות קשה מיושב-ראש הוועדה המיוחדת חריש דוד מגן שסגר את הדלת ולא נתן לי להיכנס לוועדה ולהשמיע את דעתי.
כבהא עלי
¶
יש פומביות הדיון, אין לדיון פומביות. הוא מנע ממני להיכנס לוועדה. סגר את הדלת. כך לא נדע על הנושא הזה.
כבהא עלי
¶
לא יודע. אני אומר שוועדה כזו לא ראיתי בחיים. קשה, אטומה. הוועדה הכי גרועה בארץ. איזה הרכב יש להם? חזנים, רבנים. אפילו חברי הוועדה נציגי הממשלה חלקם זרמו עם הוועדה הזאת. אין יותר אטומה מהוועדה הזאת. כיבדתי את יושב-ראש הוועדה הקודם יגאל שחר, למרות - - -
כבהא עלי
¶
אני נציג המועצה ואילן שדה דיבר עם דוד מגן שאני מייצג את המועצה בוועדה והנושא לא קודם. השתתפתי בדיונים של הוועדה מ-2008, לא הוזמנתי, הלכתי בעצמי וכפיתי את עצמי. הייתי מורה, חבר מועצה והיו לי הרבה עסקים אבל הלכתי והשתתפתי. יש פומביות דיון אצל יגאל שחר, אין פומביות דיון אצל דוד מגן. סגר את הדלת ומנע ממני להשתתף, כחלון, אתה יודע על מה אני מדבר.
דבר שני, אני והכפר שלי סובלים מחריש בגלל נישול קרקע, הפקעת אדמות באמצעות איחוד וחלוקה ללא הסכמה. 73% הפקעה. איפה יש דבר כזה בארץ? יש להם תיאבון. בגלל שיש אדמות של ערבים שבלעו אותם בתוך חריש.
כבהא עלי
¶
איזה תכנון הם עושים? הם לא השאירו באפר בין העיר לכפר. צמודים אחד לשני. היום מדברים על פרוזדור אקולוגי לחיות, מאיפה יעבור הפרוזדור הזה? שם מקימים את מרכז החירום של תחנת המשטרה, מכבי אש, מד"א.
כבהא עלי
¶
גם בנו את מגדל המים בלב אום אל קוטוף, למה צריך לעשות תכנון כזה? תשאלו, תגידו. בכניסה של אום אל קוטוף יש אדמת מדינה, עשו מובלעת ונכנסו לתוך תחום השיפוט כמה מאות מטרים לתוך תחום השיפוט של אום אל קוטוף. איזה תכנון? למה עשו את זה? לא הסכמתי על זה והם כפו את זה. צריך לתקן את זה.
הכניסות של הכפר, לא מטפלים במעגלי תנועה ולא ברמזור כדי שיכנסו בבטחה. אם תהיה שם תאונה, עם מי היא תהיה? עם תושב חריש? למה מנדים אותנו? למה לא עושים כניסות בטיחותיות? בגלל שזה כפר. אום אל קוטוף? אנחנו חוצצים בין המחצבה לחריש, שלושה ק"מ בין חריש לאום אל קוטוף.
ליוויתי את חריש מאז 82 כאשר הייתה בתוך המועצה ואפילו עזרתי בזמנו לפרוש את הכביש. אני מדבר על 400 מטרים של - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
תעצור בבקשה, אני אחזור אליך, נעבור לזום, מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן. יש טענות קשות ביותר נגד הבקשה להארכת תוקף סמכויות מיוחדות של הוועדה. יש פה נציגים של ישובים ערביים ומעורבים והם טוענים שהכול נעשה על חשבונם. עלו פה טענות קשות ביותר, מה אתה יודע לומר על זה? בנוסף לכל הכשלים החוקתיים שהתלוו להתנהלות הוועדה מהצעת החוק הקודמת שחייבה אותם להכניס נציגים שמעולם לא נכנסו. המשיכו לקיים דיונים ולקבל החלטות כאילו אף אחד לא ביקש זאת מהם. גם כל ההשלכות של תכנון מיליון המטרים לתעסוקה. איפה כל 150,000 תושבי הסביבה בחישובים? אין אותם?
אביעד פרידמן
¶
ברשותך אני קודם כל רוצה לפתוח בהתנצלות שאני לא נמצא פיזית בדיון, היום יש יום של כל המנכ"לים של משרדי הממשלה ואני צריך להיות שם, לכן אני לא נמצא בדיון. אני לא אוהב להיות בסיטואציה שאני לא משתתף בדיון, מופיע בזום ומגיב לטענות שלא שמעתי, אז עמכם הסליחה. בכל זאת היה לי חשוב להופיע כי אני מאוד מכבד את הוועדה ונמצא בה הרבה שעות, אני מכבד את החברים ואת היושב-ראש.
אביעד פרידמן
¶
אני רוצה להסביר מדוע תמכנו בהארכת הוועדה. מקימים עיר בישראל בערך פעם בעשור, כשקמה ועדה והיא נמשכת זמן ארוך, כמו במודיעין שהיא הייתה כ-17 או 19 שנים. גם חריש זקוקה להארכה הזאת כי השנתיים האחרונות, כמו שכולם יודעים, היו שנתיים תיאורטיות כי לא הייתה ממשלה ולא היה תקציב. לכן צריך את ההארכה.
הטענות הענייניות לגבי תפקוד הוועדה או לגבי מי נמצא או לא נמצא, אני לא רוצה להגן או להתייחס למשהו שאני לא יודע ולא הייתי שם. אם מישהו לא פעל כפי שהיה אמור לפעול לפי החוק, הדבר כמובן צריך להיות מתוקן.
אני רוצה לחדד שלפני חודשיים נכחנו כולנו בחתימת הסכם גג ראשון עם אום אל פחם שהיא שכנה לא כל כך רחוקה של חריש ואנחנו פועלים גם בתחומי מועצה אזורית מנשה כמשרד שיכון. צריך לקחת בחשבון גם את השכנים ולכן גם החלטת הממשלה, ויעידו כל אנשי המקצועי שנמצאים כאן, התחילה כהחלטה הרבה יותר מרחיבה ובתוך התהליך שדנו עם המשרד להגנת הסביבה ועם המשרד לפיתוח אזורי של עיסאווי פריג' ועם המשרדים אחרים, ההחלטה צומצמה. לכן ההחלטה שאתם רואים היא לא ההחלטה הנרחבת שהוצבה מלכתחילה בוועדת השרים לחקיקה לפני העלייה לממשלה, אלא החלטה שמצמצמת הרבה יותר את הסמכויות גם בזמן וגם בתוך התחומים.
אני חושב שההחלטה, בצורה שהיא מציגה היא מידתית וכל הדברים שלי אינם תשובה לשאלה אם למישהו לא נותנים להיכנס לדיון או אם משהו מתנהל לא כמו שצריך, זה צריך להתנהל אחרת. אני לא רוצה להגן על משהו שאני לא מכיר. הוועדה צריכה את השנתיים האלה כדי לגמור את העבודה וכדי להתנהל בצורה נכונה על מנת שהעיר תיבנה היטב תוך כדי התחשבות בגורמים סביבתיים, בשכנים, בתעסוקה ובעיקר תחבורה שהיא צרה מאוד קשה בתוך המקום הזה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה רבה אביעד פרידמן מנכ"ל משרד השיכון, אני רק אומר שלפי חוק זה היה צריך להיות חמש שנים, נתנו הארכה עוד חמש שנים ועכשיו זה נמשך כבר 17 שנים. כשבאים לבקש מגיעים ל-17 שנים ולא יודעים מתי מסיימים. אני רוצה לעבור לתאופיק ג'בארין, עורך דין שמייצג בעלי קרקע מהישוב מיסר.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני מתנצל בפניך, תישאר אתנו, נציגת משרד הפנים מבקשת לצאת ולומר משהו לפני יציאתה. בבקשה.
נועה סגל
¶
אתה מוזמן להעלות טענות מבוססות. רציתי להגיד שבכל מרחב ואדי ערה מתקיימות מספר של ועדות. המטרה של הוועדות זה לקדם צדק חלוקתי ובכל לאפשר לישובים להתפתח, אם זה בסמ"ה, ערערה, כפר קרע או חריש. בתוך הוועדה אנחנו לא לוקחים משום ישוב ערבי, השטחים עוברים משטחים כלליים של מנשה לחריש בוועדה הספציפית הזאת. יכול להיות שיש בעלויות של אנשים פרטיים, אבל בעלות היא נשארת בעלות גם אם זה עובר ממועצה אחת למועצה אחרת. באמת יש עכשיו המלצות על השולחן שהן לא פוגעות באף ישוב ערבי.
תומר רוזנר
¶
אני חייב לציין שעשינו מאמצים כבירים למצוא את ההחלטות באינטרנט וכנראה שמישהו מנסה להסתיר אותן ולא מצאנו.
היו"ר ווליד טאהא
¶
הוועדה, באמצעות מנהלת הוועדה, תפנה אליכם. אנחנו רוצים לעשות על זה דיון ספציפי על ועדות גבולות, החלטות של ועדות גבולות, ואי כיבוד החלטות של ועדות גבולות ושינוי קריטריונים שקבעו ועדות גבולות. יש לראשי רשויות ולהרבה גורמים מה לומר בעניין הזה. הוועדה תדון בזה באופן ספציפי עם כל הנתונים. נדרוש נתונים של ועדות שנתקבלו, של ועדות שלא נתקבלו על ידי השר שצריך לאשר או לא לאשר, נעשה על זה דיון מסודר, תאמיני לי שיהיה לך את כל הזמן להסביר את זה.
ריאד כבהא
¶
יש המלצות של הוועדה הגאוגרפית לגבי חלוקה, לגבי תחום שיפוט, שעמדו בפני השר דרעי, בפני המנכ"ל שלו, שעוד לא קבלו - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אתה שואל הרבה ואני לא מבין למה אתה עדיין לא מבין את זה? אני חושב שאתה מבין את זה. תודה רבה נועה, תתחילי להתכונן כי לאה תיצור אתך קשר.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אנחנו מכירים את הסוגיה עוד לפני השרה הנוכחית וגם עם השרה הנוכחית, זה נושא ראוי לדיון ציבורי שכל אזרחי המדינה, יהודים וערבים יבינו מה זה ועדת גבולות, לא כולם יודעים מה זה. זה נושא ראוי לדיון ספציפי. אני חוזר אליך תאופיק, אני מתנצל ומחזיר לך את זכות הדיבור.
תאופיק ג'בארין
¶
תודה. אני רוצה להתמקד ברציונל של התיקון הזה. לפני שלוש שנים דברו על כך שהם צריכים חמש שנים הארכת מועד לצו של הוועדה המיוחדת, כי הוועדה צריכה להשלים תוכנית, בעיקר תוכנית חריש דרום, שעוסקת בתעסוקה. אמור שיש מצוקת תעסוקה בחריש ולכן צריך להשלים את המלאכה בנושא הזה. היום שמענו את אילן טייכמן ואת יצחק קשת יושב-ראש מועצה מקומית חריש, שהנושא של התעסוקה הוא הטריגר שגם לכך שהם מבקשים עוד שנתיים ארכה.
מדובר בוועדה מיוחדת שהיא חריג. המחוקק, כשדיבר על הקמת ועדה מיוחדת, שנתן לה סמכויות של ועדה מחוזית וועדה מקומית, הוא אמר במיוחד שאת החריג הזה צריך להגביל בזמן. נתן חמש שנים, אחר כך צריכים לשקול הארכה של עוד חמש שנים, אחר כך תוקן לעוד שלוש שנים והנה מבקשים עוד שנתיים. לכן נטל השכנוע הוא על מי שמבקש לתקן את החוק הזה ולהשאיר את החריג הזה בסביבה של חוק התכנון והבניה.
ממה ששמענו היום, עם כל הכבוד, מאילן טייכמן, מיצחק קשת ומהנציגים שמבקשים מהכנסת להאריך את החוק של הוועדה המיוחדת הזה בשנתיים, לא שמענו דברים משכנעים, להפך, הדברים שהם אמרו מחייבים אותנו להגיד להם שאין שום הצדקה להאריך יותר את התוקף של צו הוועדה המיוחדת חריש.
יצחק קשת דיבר על תעסוקה, בשנתיים האלה סמכויות הוועדה יצומצמו לתוכניות מאושרות. אם אפשר להציג את השקף של אילן טייכמן לגבי התוכניות המאושרות על רקע תצלום האוויר של חריש. היום, בתוך חריש, בתוך התוכניות המאושרות יש בערך 16,000 יחידות דיור מאושרות, חלקן הגדול נבנו. כלומר, אנחנו מדברים על אפשרות שהעיר תגיע ל-70,000-80,000 תושבים. כלומר, הוועדה המיוחדת סיימה את תפקידה. אם התפקיד שלה והמטרה שלה הייתה להגיע לצפי הזה של 60,000 תושבים, היום יש 16,000 יחידות דיור, יש 14,000 יחידות דיור כבר מאושרות בחריש 1 וחריש 2 ויש חריש 3 בחריש דרום, יחד עם אזור התעסוקה של 300,000 מטר תעסוקה יש 1,650 יחידות דיור. זה ממש אושר לפני חודש.
אם מסתכלים על הדרום שקרוב למצר ומיסר, רואים שם אור תעסוקה, בתוכו יש עוד 1,650 יחידות דיור מאושרות וגם 300,000 מטרים תעסוקה. בנוסף, 200,000 תעסוקה כבר מאושרות במע'ר, שקרוב לאום אל קוטוף ובתוך חריש.
תאופיק ג'בארין
¶
בתכנון הם רוצים להגיע עד ערערה ואז להגיע למיליון. מדברים על תחום השיפוט שהם רוצים לפרוץ עד כביש ערערה ברטעה ואז רוצים להגיע למיליון, מיליון וחצי מטרים מרובעים של תעסוקה ועוד 10,000 או יותר יחידות דיור.
תאופיק ג'בארין
¶
אם יצחק קשת רוצה עוד שנתיים לוועדה הזאת, שיש לה סמכויות של ועדה מחוזית על מנת לעשות סדר בתוך התוכניות המאושרות של חריש ובעיקר בעניין התעסוקה, אבל אתמול, יצחק קשת, אישר 300,000 מטרים לתעסוקה, תוכנית חדשה. היא אושרה לפני חודש. התוכנית שאני מדבר עליה, חריש דרום, כוללת 300,000 מטרים תעסוקה - - -
תאופיק ג'בארין
¶
אני מייצג את תושבי מיסר שיש להם קרקעות בתוך התוכנית הזאת והגשתי התנגדות כנגד התוכנית הזאת. לא יכול להיות שיצחק קשת ואילן טייכמן מבקשים לתקן חוק ולתת עוד שנתיים אורכה לוועדה המיוחדת חריש על תוכנית שאושרה לפני חודש. איך זה יכול להיות? אתה רוצה לעשות רה-ארגון או רה-תכנון על תוכנית שאישרת לפני חודש, זה בלתי אפשרי. גם 150,000 המטרים במער זו תוכנית שאושרה לפני 4-5 שנים. חריש 1 שיותר קרובה, צפונית מזרחית לחריש, צמודה לאום אל קוטוף.
לכן אני לא מבין את הרציונל הזה, למה ועדה מקומית רגילה לא יכולה לעשות את הרה-ארגון בסמכויות של ועדה מקומית רגילה? כשאנחנו מדברים על תוכניות חדשות והתכונית הכי חשובה ליצחק קשת, שמייצרת לו 300,000 מטרים תעסוקה, אושר אתמול, לא לפני שנה ולא לפני חצי שנה. אני לא מבין את זה ואין לזה שום הצדקה.
יתרה מזאת, אני מפחד מנוסח הצעת החוק. נכון שזה יותר מרוכך ויותר מצומצם לגבי הסמכויות, מהנוסח של תזכיר החוק. תזכיר החוק בכלל לא צמצם את זה, אמרו עוד שנתיים על השלוש שנים וזהו. אבל בהצעת החוק היום יש צמצום לסמכויות, אנחנו מדברים על סעיף ג(א) שמדבר על תוכנית שהיא החליטה על הפקדתה עד ה-27 לנובמבר 2021. הבעיה כאן שאני לא יודע מהן התוכניות של חריש. כשאני רוצה לדעת מה התוכניות של אום אל פחם או של חיפה או של מנשה, אני נכנס לאתר מנהל התכנון ואני מוציא את כל התוכניות המאושרות והמופקדות. את חריש אתה לא יכול למצור באתר מנהל התכנון, זו מדינה עצמאית. יש להם אתר גם בתוך האתר הקיים.
תומר רוזנר
¶
התקשיתי בעניין וחשבתי שזה קושי שלי, אבל אני מבין שכנראה זה לא רק קושי שלי. הפרוטוקולים של דיוני הוועדה, החלטותיה והחלטותיה על הפקדת התוכניות, כל זה לא זוכה לפומביות?
דרור לוינגר
¶
אני עכשיו שומע לראשונה על העניין הזה, אני בודק את זה ואשיב במהלך הדיון מה הסטטוס של זה.
תאופיק ג'בארין
¶
אחד הטעמים לדעתי שצריך לבטל את הוועדה הזאת זה בגלל חוסר השקיפות בוועדה. זה יותר מתחושה, אלה עובדות שהדברים נעשים בסתר, אין שקיפות ואין פומביות. הציבור לא יכול לדעת מה מתרחש בתוך הוועדה. אני אתן דוגמה, אפשר לראות את החלק הלבן שצמוד לבתים של אום אל קוטוף, נמצא צפונית מזרחית לחריש, זה 21 דונם שטח לתכנון עתידי על פי תוכנית חריש 1(ד) שהייתה מיועדת לחורשה וטענו בזמנו שזה צריך להיות חיץ בין הבתים של אום אל קוטוף לבין חריש.
לפני שבוע ועדת חריש עשו מחטף בגלל הניסוח של הצעת החוק, הם הביאו תוכנית לשנות את הייעוד הזה למסוף תחבורה. כלומר הם רוצים להעביר את מסוף התחבורה מתוך חריש, ליד הבתים של חריש, מעבירים אותו ליד הבתים של אום אל קוטוף ופוגעים בהתפתחות של אום אל קוטוף. יש חלקה 33 של אום אל קוטוף שכבר מתכננים להרחיב את התכונית הכוללנית של מנשה, כשאום אל קוטוף מתוכננת להתרחב בשטח הזה. כלומר השטח הזה ימנע כל התפתחות מאום אל קוטוף. זה נעשה בלי תזכיר השפעה על הסביבה, בלי מסמך סביבתי, בלי חלופות. מה אומר יושב-ראש הוועדה בפרוטוקול ב-18 לנובמבר ביום חמישי שעבר, הוא אומר: על רקע המחשבה שהוועדה מסיימת את תפקידה, הכנסנו את זה לדיון בלי להתכונן כמו שצריך. הם רצו לעשות מחטף, לעשות תוכנית ואז להיכנס בנוסח החוק ויגידו לנו שזה בסמכות הוועדה המיוחדת חריש.
תומר רוזנר
¶
מר ג'בארין, אלה דברים חמורים שאתה אומר, אני ארצה לראות את הפרוטוקול הזה, האם תוכל להעביר אותו לוועדה?
היו"ר ווליד טאהא
¶
אנחנו מבקשים שתעביר אותו לוועדה. תתכנס בבקשה לסיום, האם אתה רוצה לומר משהו לגבי 611?
תאופיק ג'בארין
¶
לגבי 611 גם אנחנו התנגדנו. משה כחלון יכול לטעון שזה לא קשור לוועדה וגם יצחק קשת אומר שזה לא קשור למועצה ומשרד השיכון יטען שמשרד הפנים לא קשור למשרד השיכון, מה זה? כולם התאגדו ביחד על מנת להקים את העיר הזאת על חשבון התושבים הערבים. אנחנו מנסים לצמצם נזקים, זה כל מה שאנחנו עושים, כמו 611. כביש הזה עולה דווקא על השטחים הפרטיים של תושבי מיסר. לא רק זה, הוא גם פוגע בתוכנית מאושרת צפון מיסר שאושרה לפני 20 שנה ומשרד השיכון, משרד הפנים והמדינה מנסה בכל מאודה לא לאשר לתושבי מיסר לבנות על השטח המאושר הזה, על מנת שהוא יישאר שטח עתידי להתרחבות של חריש. בחריש ניסו כמה פעמים לשכנע את הבעלים של הקרקע במיסר לעשות החלפה, להעביר אותם למיסר דרום על מנת לאפשר לחריש להשתלט עוד יותר לשטחים של מיסר.
תאופיק ג'בארין
¶
לצערי ההתנגדות שלנו לא התקבלה והם המשיכו בחלופה הפוגענית לתושבי מיסר, אולי פוגענית פחות.
תאופיק ג'בארין
¶
אני אשיב לאילן ברשותכם, אני לא מדבר רק על הפקעה, בהפקעה מדברים אולי על עשרה דונם שזה לכאורה לא הרבה. אבל מבחינת התושבים זה הרבה, אני מדבר שהכביש פוגע בהתפתחות של כפר מיסר, אי אפשר להתפתח צפונה ולא נותר אף מקום לתושבי מיסר להתפתח חוץ מהמקום הזה. אתם הבאתם את הכביש הזה, הורדתם אותו, הזזתם אותו דרומה והוא חונק את מיסר. זו הבעיה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני רוצה להודות לך תאופיק ג'בארין על השתתפותך ועל תרומתך. אנחנו כוועדה מצפים ממך להעביר את המסמכים שיש לך שדיברת עליהם.
תאופיק ג'בארין
¶
ברשותך אני רוצה להוסיף לגבי אי המינוי של נציג רשות מקומית גובלת ואי זימון שני משקיפים לדיון.
תאופיק ג'בארין
¶
אני חושב כמוך, לגבי השאלה שהפנית ליועץ המשפטי של משרד הפנים, אני חושב שאין תוקף להחלטות של הוועדה המיוחדת חריש כששר האוצר או שר הפנים היום לא מינה נציג קבוע על פי הוראות החוק שלוש השנים שחלפו. ככה טענתי אפילו בהתנגדות שהגשתי נגד חריש דרום.
תאופיק ג'בארין
¶
לא הגענו לזה כי הם קבלו את ההתנגדות מבחינה מעשית אז לא המשכנו בהתנגדות מבחינה משפטית.
תאופיק ג'בארין
¶
אולי צריך ללכת לבית המשפט בסוגיה הזו ולתקוף את כל ההחלטות של הוועדה המיוחדת חריש בגלל אי המינוי על פי החוק. מאחר ולא מונה נציג, שהיה צריך למנות בהתאם לתיקון של החוק, שנעשה במיוחד לתקופה של שלוש שנים, יכול להיות שבית המשפט ימצא שכל ההחלטות של הוועדה המיוחדת חריש הן לא תקפות.
לכן אני אומר, במידה ויוחלט על הארכה של שנתיים, יכול להיות שצריך להוסיף תנאי. הוועדה הזאת לא תקבל שום החלטות ולא תתכנס אלא לאחר המינוי בפועל של הנציגים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
צריך לסנדל עד כדי כך רק שיכבדו חוק. תודה רבה לך תאופיק ג'בארין. עלי, אתה מבקש לסכם?
כבהא עלי
¶
חריש לא חובקת אותנו, היא חונקת אותנו. הגענו אתם למשפט בחלקה 32, אני לא מאמין לוועדה הזאת בכלל.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אדוני, אתה לא הממונה לתגובות. אל תרגיש צורך להגיב כל פעם שמישהו מביע דעה. אני מניח שאתם אוכלים הרבה חומוס ביחד, לאבנה אתם אוכלים ביחד? אנחנו רוצים כבוד הדדי שהוא מעבר לחומוס וללאבנה.
כבהא עלי
¶
אני חבר טוב שלו, אבל בעניינים כאלה אין חברות. אני אומר שחריש עשתה לנו פקק תנועה גדול. היה אמור להיות הדרגתיות באכלוס על פי ההתקדמות בפיתוח הכבישים הסביבתיים והם דורסים את זה. לא כביש 611, לא כביש ראשי של חריש, לא התחברות עם כביש 6 ולא עוד דברים אחרים.
כבהא עלי
¶
- - - המועצה, נחליאלי, השתתף בדיון וגם הגיב על זה. הם לא רצו שהם ידרשו את הקרקעות שלנו. חריש פוגעת בעצים, ביערות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני מציע לכם בכלל ולמנשה בפרט, לשלוח לוועדה את כל הנושאים שאתם חושבים שבגלל הוועדה הזו נגרם לכם נזק.
כבהא עלי
¶
משפט לסיום, הוועדה של חריש שוגה בזה שהיא מאשרת כל כך הרבה היתרים, אנחנו עם ממשק מים קשה. כל השיטפונות באים אלינו, הכול גגות והכול בטון, לא נותנים פתרון לשלוליות המים שמגיעים לקרקע.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אתה מרגיז. אל תרגיש צורך לתת תשובה על כל משפט. אני כבר אמרתי לך, אתה יכול לקום. אתה רוצה לתת תשובה על כל משפט, אי אפשר.
היו"ר ווליד טאהא
¶
עלי תודה רבה. אם תרצה לעשות את מה שאני מציע, תעשה, אם לא תרצה זו החלטה שלכם. אני עובר לזאכי אגבארייה, ממלא מקום ראש העיר אום אל פחם.
זאכי אגבארייה
¶
שלום לכולם, עיריית אום אל פחם היא חלק ממרחב תכנון ואדי ערה, עם שאר הרשויות במרחב עירון. המרחב שלפי תמ"א 6 היה אמור להיות כמעט כ-170,000 נפשות בתוך המרחב ועדיין התכנון שהוכן עבורו לא מתקדם לפי הצרכים הנדרשים בעתיד. אני חבר גם בוועדה המחוזית חיפה, ידענו מראש, כשהוגשה תוכנית תמ"א 6 גרסה מתוקנת ב-2019 לגבי חריש והמרחב עירון עם מועצה אזורית בסמ"ה. פעם ראשונה שמעתי שם על סעיף גמישות, אז הבנתי שיש גם סעיף קשיחות. סעיף גמישות היה באזור מנשה וחריש, שאפשר לשנות בצורה מהירה שטחים שהם שטחים ירוקים, שטחים כמו קק"ל, שטחים שאצלנו באום אל פחם או בוואדי ערה היה כמעט בלתי אפשרי לשנות אותם, לקח לנו שנים עד ששינינו בצורה חלקית.
בכל מרחב עירון, אני לא מדבר על אום אל פחם בלבד, אני מדבר על האזור המערבי שנוצרו שם מסדרונות אקולוגיים ונוצרו אצלנו מזרחית לאום אל פחם יערות ביוספריים, שמשלב אדם, חיות וטבע. זה טוב ויפה אבל אני יודע שזה בא לחסום התרחבות תכנון. אנחנו כעירייה נגד מתן אורכה לוועדה המיוחדת הזאת. הייתי אז חבר ועדה מחוזית כאשר יגאל שחר היה יושב-ראש הוועדה המחוזית והוא נתמנה ליושב-ראש הוועדה. הביאו את העיר חריש להקמה כדי לאשר את התוכניות. אני התנגדתי לתוכנית ויגאל שחר שאל אותי למה אתה מתנגד, אמרתי לו שאמרו בתמ"א 6 אי אפשר להרחיב עוד את המועצות והערים, פתאום חריש קמה עם 180,000 ב-2009. לכן אנחנו מתנגדים ביחד עם המועצות הגובלות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני רוצה להודות לך, זאכי אגבארייה, מ"מ מקום ראש העיר אום אל פחם. נעבור לזום לאיימן אבו רוקייה, יושב-ראש ועד מקומי מיסר.
סמיח עמארני
¶
שלום לכולם, אני רוצה לתקן, שמי סמיח עמארני, אנחנו שני אנשים בשני כובעים עם אותו שם, איימן אבו רוקייה.
סמיח עמראני
¶
לא. אני סמיח עמארנה, יש עוד אחד איימן אבו רוקייה שהוא יושב-ראש הוועדה ואני מעביר לו את זכות הדיבור.
סמיח עמראני
¶
אנחנו אותו רעיון, אותו אינטרס הייתי מעביר לו את הבמה שיציג את העמדה שלנו, אבל בגלל שלא מצליחים להעלות אותו, אני אדבר. אנחנו מקשיבים לוועדה הזאת כבר כמה שעות, אני רוצה להיות עניני ולא לחזור על הרבה דברים שנאמרו כאן. אני בסך הכול תומך בדעות שאמר ג'בארין וכל השאר. אנחנו ממש לא בעד להאריך את הסמכות הזאת.
אני רוצה להוסיף עוד כמה נקודות שקשורות למיסר ברשותכם, לגבי כל הקטע של הניקוד, כמו שאמר עלי. כשבנו את העיר הזאת, קודם כל לקחו את השטחים, הגיעו עד הקצה של הישוב שלי, שזה ישוב קטן בן 200 שנה עם 2,000 תושבים וכל ההתפתחות שלנו היא רק צפונה. באו והציבו גבולות שאנחנו לא יכולים להמשיך הלאה. יש שם לפחות 50 דונם בחלקה אחת שהחבר'ה לקחו את השטח הזה והיום נזכרו שיש מסדרונות אקולוגיים ורוצים להעביר אותם. מאיפה יעבירו את המסדרון הזה, מהשטח שנשאר.
המדינה המכובדת שלנו הייתה צריכה לדאוג מקודם למסדרונות אקולוגיים ואחר כך לבנות את חריש. חריש החדשה לא יכולה לקחת את זכות הקיום שלנו כישוב ערבי קטן ששייך למועצה אזורית מנשה. זו נקודה חשובה. נקודה שנייה, בונים את חריש על גבעה ואנחנו ממש חוששים מהצפות שיכולות להיות לנו בחורף הזה. כל מה שקשור לסמכויות של העיר הזאת בגלל הסיבות שהזכרתם, אנחנו תוקפים את המצב הזה, אנחנו פשוט לא מוכנים לקבל בשום מצב לתת להם את האפשרות הזאת.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני רוצה להודות לך, תודה סמיח, העברת את המסר. אני רוצה לעבור לעורך דין אסף בן לביא, החברה להגנת הטבע.
אסף בן לביא
¶
תודה אדוני היושב-ראש, אני מבקש להציג את עמדת החברה להגנת הטבע ולהתייחס בעיקר לנושאים שקשורים לסביבה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
אדוני, שים לב שאתה עושה דברים שלא מכבדים את מעמד הוועדה. עורך דין אסף התחיל לדבר ואתה כבר מתעצבן על מה שהוא הולך לומר, אז כנראה שהוא הולך לומר דברים שאתה לא אוהב. תקשיב לו.
אסף בן לביא
¶
תודה, אני מקווה שאף אחד לא יתעצבן על דברים שאני אגיד. חשוב להתחיל מזה שאזור חריש הוא אזור בעל חשיבות סביבתית ואקולוגית ברמה אסטרטגית לישראל. זה בית גידול לצמחים, לבעלי חיים, הוא מסדרון אקולוגי חשוב ובהקשר של מה שאמר קודמי, מסדרון אקולוגי זה לא משהו שמתכננים, מסדרון אקולוגי זה משהו שקיים וצריך לשמור עליו, אם אנחנו רוצים שיהיה לנו טבע בישראל, בעיקר באזור החשוב הזה של חריש, מועצה אזורית מנשה וכל הישובים האחרים שהנציגים שלהם דברו כאן.
זה גם אתר נופש וטיילות לתושבים בכל האזור. אנחנו יודעים שאנשים צריכים את הטבע מחוץ לבית, בתקופה של שינויי אקלים יש חשיבות גדולה למיתון וויסות התחממות הערים. המסדרון האקולוגי הוא זה ששומר על זה. זה משרת גם את הישובים היהודים, גם את הישובים הערבים, גם מועצה אזורית, גם עיר, הכול כאחד.
לכן יש חשיבות מאוד גדולה לשאלה איזו ועדת תכנון תעסוק בעתיד של חריש. אנחנו, כמו שאמרו קודמי בדיון, נמצאים בדיון שהוא גלגול נוסף של דיון שהתקיים כבר לפני שלוש שנים. אז נאמר שזו תהיה הארכה אחרונה של הוועדה המיוחדת והייתה התחייבות להוסיף נציגים ומשקיפים, שחלקם עדיין לא מונו. עכשיו מבקשים להאריך את התוקף פעם נוספת, אבל בלי לקבוע מה המנגנון שיבטיח שהתחייבויות ימומשו ובעיקר בלי לקבוע מועד סופי לסיום הפעילות של הוועדה המיוחדת.
הוועדה המיוחדת היא מנגנון חריג, זה מנגנון שלא אמורים להשתמש בו כי הוא מהווה חריג להסדרים הרגילים של תכנון ובנייה, של ועדה מקומית, ועדה מחוזית ומועצה ארצית. צריך להשתמש במנגנון הזה מאוד בזהירות ומאוד בצמצום. גם אם היה מקום להקים ועדה מיוחדת לחריש בהתחלה, אנחנו כבר אחרי 13 שנים, עכשיו רוצים להאריך את זה ל-15 שנים וכל פעם חוזרים על אותם טיעונים, אבל לא מראים באמת נימוקים קונקרטיים.
הסמכויות של הוועדה המיוחדת מאוד רחבות. אלה גם סמכויות של רשות רישוי, גם של ועדה מקומית וגם של ועדה מחוזית. אבל למרות זאת הוועדה מתמקדת רק בחריש, ללא התייחסות מספקת לדעתנו לכל המרחב, גם לישובים הסמוכים וגם לשטחים הטבעיים שעל החשיבות שלהם דברתי קודם.
לכן אנחנו מתנגדים להארכה של התוקף של הוועדה המיוחדת. אנחנו חושבים שהגיע הזמן, אחרי 13 שנה, להעביר את הסמכות לוועדה המחוזית חיפה, שיכולה לשקלל את כל הצרכים באזור. צריך לקבוע שהוועדה המיוחדת סיימה את תפקידה.
אם בכל זאת מחליטים להאריך אותה, אנחנו רוצים שיכניסו במסגרת החוק כמה נקודות כדי שימזערו את הנשק הפוטנציאלי: ראשית, שההארכה תהיה רק בשנה ולא שנתיים וכעבור חצי שנה יתקיים דיון בוועדת הפנים ותוגש ליושב-ראש הוועדה תוכנית היערכות לקראת סיום פעילותה של הוועדה המיוחדת. בנוסף צריך לקבוע בחוק את התוכניות הספציפיות שהוועדה תוסמך לדון בהן ושהתוכנית הכוללנית בפרט, לא תהיה חלק מהן. כאמור, אנחנו לא עוסקים בכל גבול הקו הכחול של הוועדה, אלא רק בתוכניות הספציפיות שכבר נדונו. לסיכום, להשלים גם את הייצוג בוועדה עבור הנציגים והמשקיפים עדיין לא מונו. תודה רבה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה רבה גם לך, עורך דין אסף בן לביא, החברה להגנת הטבע. אתה מוזמן לשלוח את ההצעות שלך ישירות ליועץ המשפטי של הוועדה או באמצעות מנהלת הוועדה. אני באופן אישי חושב שהוועדה צריכה להיות מוזמנת לסיור בכל האזור, בברטעה, בבסמ"ה, בחריש, במנשה, במיסר. גם ביערות, בשמורות הטבע וגם בפרוזדורים האקולוגיים. יש לזה הרבה הסברים, כל אחד מסביר את הפרוזדור הזה מהחדר שהוא יושב בו. יש כאלה שהפרוזדור הזה מפריע להם ויש כאלה שהוא מאוד חשוב להם. כל אחד רואה את זה מזווית הראייה שלו. אילן טייכמן, אנא סכם את מה שיש לך לומר.
אילן טייכמן
¶
אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו כאן, שבעיני חשובות, גם בתפיסה וגם במהות של מה אנחנו מבקשים. אני רוצה לפני כן לענות לכמה דברים. חבר הכנסת אוסמה סעדי דיבר על זה שהוועדה המיוחדת נותנת יתרון לחריש על פני השכנים, אז אני רוצה להזכיר לכל האנשים בוואדי ערה, משרד הבינוי והשיכון מקדם סדרה של תוכניות ותמ"ליות בוואדי ערה, מעט לכל הישובים, עם היקפים מאוד גדולים של יחידות דיור, כולל באום אל פחם. אנחנו עובדים פה כתף אל כתף ומסייעים ליישובים האלה ותמ"ל זה יתרון גדול ואנחנו עושים ומתאמצים כדי שזה יקרה.
אילן טייכמן
¶
אנחנו לא במלחמה חריש מול האזור. אם עושים ועדה מיוחדת אז היישובים האחרים מפסידים, לא. אני אומר בכובע של משרד השיכון, אנחנו פועלים גם וגם ומשקיעים הרבה מאוד מאמצים ביישובי ואדי ערה ונמשיך לעשות את זה.
אילן טייכמן
¶
הערה קצרה לגבי מנשה, מנשה לא מתנגדת להארכת הוועדה המיוחדת, אני לא מכיר עמדה כזו ואני בקשר עם ראש הרשות.
אילן טייכמן
¶
שיעבירו מה שהם רוצים, אני לא מכיר עמדה כזו. אגב, יש שיתופי פעולה בכל השנים האחרונות לפחות חמש, שבע שנים, שיתופי פעולה ותיאומים בין משנה לחריש. צריך להכיר את העובדות. נקודה נוספת לגבי תשתיות, עלו כל מיני הסגות לגבי תשתיות, חלק מהנושאים האלה טופלו במסגרת חריש, קודמו ונדחפו על ידי חריש, הם לא רלוונטיים לוועדה המיוחדת. הנושא של מסילת רכבת, הנושא של מערכת הכבישים האזורית, של רכבת קלה בוואדי ערה כן או לא, לא טופל.
אילן טייכמן
¶
בנושאים חשובים הם לא מטופלים על ידי ועדה מיוחדת. אנחנו מדברים על חקיקה לוועדה מיוחדת. זה לא בסמכות ועדה מיוחדת, אלה ועדות ארציות, ות"ל אם זו מועצה ארצית, אני מדגיש את הדברים, לא רלוונטי לוועדה מיוחדת, בין אם יוארך או לא יוארך, לא הוועדה המיוחדת עושה או לא עושה את זה.
לגבי תעסוקה, לדייק את הדברים, אנחנו מדברים בתחום הוועדה המיוחדת, תוכניות סטטוטוריות מאושרות בהיקפים של כ-500,000-550,000 מטרים. זה מה שיש בתוכניות הסטטוטוריות, חד משמעית. אין משהו אחר.
אילן טייכמן
¶
אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת שהיא אולי החשובה ביותר. עמד פה נציג של החברה להגנת הטבע שדיבר ואפשר היה לחשוב שמדובר בשטחים פתוחים. אנחנו מדברים בתוך העיר הקיימת. אנחנו מתכנסים לתוך העיר הקיימת, לתוך התב"עות המאושרות ולתוך תוכניות המתאר המאושרות. שם הפעולה שלנו.
אילן טייכמן
¶
אני מבקש. אני לא חושב שיש פגיעה של פעולת הוועדה המיוחדת כדי לאשר גן ילדים או לשנות תכנון של בית ספר או לשנות חלוקה של מגרשים לתעסוקה. זו פעולה שעוזרת לחריש, לעיר עצמה נטו, בלי ההתייחסות החיצונית לפעולה נטו של חריש, עיר שקיימת, עיר שרוצים להמשיך לפתח אותה במסגרת שלה, להיקף של כ-60,000 תושבים. במסגרת הזו ישנם שינויים תכנוניים שנדרשים, יש פעולות שנדרשות, צריך להכין תוכנית מתאר כוללנית בתוך התוכנית, בתוך הוועדה המיוחדת.
אילן טייכמן
¶
זה אגב חלק מהיתרון, כי את זה גם עשינו בתוכניות המתאר הלא כוללניות בתחילת הדרך. זה לוח הזמנים שהיה, אנחנו בתוך העיר ויהיו גם פחות התנגדויות.
היו"ר ווליד טאהא
¶
הלוואי על כל היישובים ככה כוללניות תוך שנה, שנתיים, אתה יודע כמה הם בוכים לשמיים לקבל תכנון?
היו"ר ווליד טאהא
¶
אני רוצה להסכים אתך בדבר אחד, אין פה מישהו שלא רוצה שחריש תתקיים ותטופל. אתם מציגים את זה כאילו יש פה אנשים שעוינים לחריש. אנחנו לא רוצים שאתם תהיו עוינים לגורמים אחרים.
אילן טייכמן
¶
משפט לסיום, הצגנו את החשיבות של הדבר הזה, המשמעות של ההחלטה לא להאריך את השנתיים האלה, שהיא בקשה לא מוגזמת מבחינתנו ולהבנתנו, המשמעות היא עצירת התכנון בחריש. אין ועדה מקומית שיודעת כרגע לקבל - - -
תומר רוזנר
¶
שאלה בעניין הזה, כבר ב-2015 הוקצה סכום לא מבוטל על ידי הממשלה לשם הקמת הוועדה המקומית ולהכשרה בין היתר - - - , מדוע זה לא קרה? השאלה מופנית גם למר קשת.
אילן טייכמן
¶
אני מבקש לשקף כרגע עובדות. אפשר למצוא סיבה כזו או אחרת ל-2015. ל-2021 יש לכולנו, גם לוועדה הזאת, אחריות שחריש תמשיך להתפתח ולגדול.
היו"ר ווליד טאהא
¶
שמעת הכול, חשבתי שתרשום שיש בעיה שצריך לטפל בה, אולי להתחיל לטפל מול האנשים בסוגיות שהם דברו עליהם. אבל אתה חוזר על אותו טיעון. אין לאף אחד כלום נגד חריש. אני לא רוצה שמישהו ייצר רושם כזה. זה לא טיעון חזק. תדבר לטובת האחרים ושגם חריש תבין, עם כל הכבוד שאנחנו נותנים לה, שזה לא על חשבון האחרים. אני מנהל ועדה של כל האזרחים, לא רק של חריש. אני מבין את הכאב של כולם.
תודה אילן, אני רוצה לחזור לאחרונת הדוברים בזום, תמר פרקל ממשרד המשפטים. נרצה באמצעותך להבין מה קורה כאשר לא מכבדים חוק, כאשר לא מיישמים את הסיכומים שסיכמו עליהם בוועדה כאן והוכנסו לתוך החוק. גם לגבי המעשה עצמו ומי אחראי לשלם מחיר על זה, שנית, מה לגבי חוקיות כל הפעולות שהוועדה הזאת קבלה.
תמר גלוניאן פרקל
¶
לגבי שאלת החוקיות אני צריכה לברר ולחזור אליך עם תשובה. לגבי שאר הדברים שקשורים למשרד הפנים והתייחס אליהם בהתחלה דרור לוינגר - - -
היו"ר ווליד טאהא
¶
אף אחד כמובן לא ידע לתת תשובה, לא משרד הפנים, לא משרד השיכון, לא משרד האוצר, לא משרד המשפטים, אף אחד לא יודע לתת תשובה.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה. אני מסיים את הדיון עם הרגשה קשה ביותר. יש פה הפרה של לשון החוק, שנעשתה ברגל גסה על ידי המדינה ועל ידי הגורמים שהיו צריכים לכבד אותה. אש בוערת מעל ראשו של מישהו ועל כן הוא פחד שאנשים אחרים יהיו אתו בוועדה וכל כן גם לא כיבד את החוק ואל הביא את הנציגים שנקבעו. זה חמור מאוד. חמור גם שזה התנהל כאילו דבר לא קרה והכול בסדר.
אני חושב שזה לא בסדר. לדיון הבא אנחנו נבקש תשובות. גם על העניינים הקשורים לנושאים החוקתיים והמשפטיים, גם על כל הנושאים הטעונים שעלו שיש מקום לשמוע אותם, להקשיב להם, להתחשב בהם בהמשך. אני אתן לך הזדמנות להערות משפטיות ואני אסכם מה אני חושב לעשות.
תומר רוזנר
¶
אומר בקצרה מספר הערות משפטיות להצעת החוק. יש שתי הוראות, שהוראה אחת בכלל לא דנו בה והיא הנושא של ייצוג במועצה הארצית ואני לא אתייחס אליה כרגע. ההוראה השנייה, שהיא הוראת השעה, מתייחסת כפי שהבנתם לסמכויות הוועדה המיוחדת. משום מה מבקשים להאריך את הוראת החוק בשלוש שנים, כאשר את הצו בו מדובר מבקשים להאריך בשנתיים. זו תמיהה ראשונה בעניין הזה, של אי התאמה בלוחות הזמנים.
תומר רוזנר
¶
יש שם משהו שאנחנו לא מבינים. הערה שנייה על אופיו הפרסונלי והרטרואקטיבי של החוק, אם יתקבל. מדובר בקיומה של ועדה אחת בלבד שקיימת והיא הוועדה המיוחדת לעניין חריש, שסמכויותיה פוקעות בסוף השבוע הזה. אם החוק יתקבל אנחנו מדברים לגבי הוראת השעה בהוראה שיש בה קושי לא מבוטל בהיותה הוראה פרסונלית וכנראה שתהיה גם רטרואקטיבית. אם היא לא תתקבל עד סוף השבוע הזה וכנראה שהיא לא תתקבל עד סוף השבוע הזה. לכן נצטרך לקבל חוות דעת מפורטת ואת עמדת הממשלה בעניין הזה, כיצד היא מיישבת את הקשיים הללו בהקשר הספציפי הזה.
לא אתייחס שוב לעבודת הוועדה ולאי קיום הוראות החוק, התייחסתי לזה כבר קודם לחומרת הדברים וכמובן שלא אתייחס להשלכות שעלולות להיות למצב הזה. אני לא רוצה להביע עמדה בעניין, זה נראה לי פחות רלוונטי להתקדמות עם החוק.
לעניין הוראת השעה, שמענו שני דברים מטרידים מאוד שאנחנו צריכים לקבל עליהם התייחסות מפורטת בנושא פומביות ושקיפות דיוני הוועדה והחלטות שהתקבלו בעת האחרונה לאחר גיבוש הצעת החוק, שנטען לגביהם ואני מבקש להניח שלא כך זה היה, אבל אנחנו נצטרך לקבל התייחסות לעניין הזה, שלאחר החלטת ועדת השרים כונסה הוועדה באופן חפוז לקבל החלטות על הפקדת תוכניות כאלה או אחרות לכאורה כך נטען, אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל נצטרך לשמוע התייחסות לעניין הזה.
הערה אחרונה לגבי סמכויות שיהיו לוועדה, אם וכאשר יתקבל החוק. מדובר על שני סוגים של תוכניות, תוכניות שהוחלט על הפקדתן ותוכניות בתחומן, שהן תוכניות מאושרות. כפי שביקשו חברי הכנסת במהלך הדיון ואנחנו סבורים שראוי שזה יונח בפני הוועדה. מידע ומלא ומפורט בעניין, מה ההחלטות שהתקבלו על הפקדת התוכניות.
אילן טייכמן
¶
אני מעיר רק שהעבירו את זה דקות ספורות לפני תחילת הדיון, אני ראיתי את זה קצת אחרי, לא היה טעם להציג. כמובן שאפשר יהיה לפרט.
תומר רוזנר
¶
אני חוזר ואומר, זה מתקשר לשאלה הראשונה של השקיפות והפומביות של דיוני הוועדה. מצופה כי כמו בכל מוסד תכנון, בלחיצת כפתור אפשר לראות מה קיים, מה מתוכנן, מה הוחלט, מתי הוחלט וכו'. בעניין הזה הדברים שנטענו לגבי השקיפות והפומביות של דיוני הוועדה מעוררים תהייה.
תומר רוזנר
¶
אני חושב שראוי שבפני הוועדה תוצג מפה ולצדה פירוט מילולי שכוללת את הדברים הבאים: התוכניות המאושרות, התוכניות שהוחלט להפקידן, התחומים שבהם הם חלים ובפירוט צריך להיות תאריכי ההחלטות, כמויות יחידות הדיור, שטחי תעסוקה ועוד. בקיצור, תמונה מלאה בעניין.
באותה מפה יש לציין את ההבדל בין תחום מרחב התכנון, שמסתבר שהוא לא חופף את תחום השיפוט העירוני של המועצה המקומית וזאת בהינתן הנושא שעלה בדיון על המלצות שיש לגבי שינוי תחום השיפוט. אני מדגיש שהנושא לא רלוונטי באופן ישיר לדיון כאן, אבל יושב-ראש הוועדה ביקש וגם חברי כנסת אחרים, שתהיה בפניהם תמונה מלאה של המצב שיש השקה מאוד גבוה בין המצב המוניציפלי למצב התכנוני.
אם אפשר גם לפרט, זה יהיה מועיל אבל לא הכרחי, תוכניות נלוות שהן מחוץ לתחום, שמשפיעות באופן ישיר על תחום מרחב התכנון הזה, ככל שזה אפשרי לפרט, כדי שתהיה התייחסות גם לישובים הסובבים. לצורך הצעת החוק זה לא הכרחי אלא לצורך הדיונים שביקשו חברי הכנסת והמוזמנים האחרים לקבל עליהם מידע. אלה ההערות שלנו בשלב הזה, כמובן שאם יתפתחו הדיונים, נרד יותר לפרטים.
היו"ר ווליד טאהא
¶
תודה רבה לתומר רוזנר היועץ המשפטי של ועדת הפנים. רבותיי, יש לנו עוד הרבה מה לעשות, הדברים כאן היו די ברורים. מי שצריך להפיק לקחים צריך לעשות את זה אפילו מבלי לבוא אתו לדיון. הבנתי ,קודם הדיון הזה, מרוב הפניות שקיבלתי, שיש התנגדות לדבר הזה, אבל כמובן מצד הממשלה ניסו לשכנע אותי שזה כל כך בסדר. דעתי לא נחה אחרי הדיון הזה, כנראה שנצטרך לעשות סיור שם בכל המקומות ולנהל עוד דיונים בעניין.
על כן אני אפילו לא פותח את זה להסתייגויות של חברי הכנסת, כי לא ראיתי את כל התמונה. ביקשנו תשובות על דברים משפטיים ואחרים, אז לדיון שנקבע בהמשך נרצה לשמוע תשובות של המשרדים הרלוונטיים לטיעונים שנאמרו כאן. יש קשר מאוד ישיר בין כל הטיעונים לדבר הזה, לפחות זו ההתרשמות שלי. אי אפשר להגדיל, לתכנן להרחיב ולטעון בתמימות שזה רק כדי לשרת אותי ואני לא פוגע במישהו אחר. לחשוב ככה זה טמטום מוחלט.
אנחנו רוצים לראות תמונה כוללת, שכולם יצאו ממנה בסדר, כולל חריש אגב, למי שהבין בטעות, אז לא זו הכוונה. אבל גם בחריש יצטרכו להבין שאין להם פריבילגיה לפגוע אחרים, כולם שווים. כל היישובים שווים, לכל הישובים מגיע פיתוח, תעסוקה, תעשייה. לכל היישובים מגיע פסי רכבת, כבישים ומחלפים ולכל היישובים מגיע יחידות דיור וקדמה ושגשוג. את זה אנחנו רוצים לכולם.
נודיע על דיון בהמשך, אולי עד שתהיינה לנו תשובות לכל השאלות שעלו כאן וגם נחליט על אופציה של סיור לכל חברי הוועדה. נבנה את הדיור בהתאם לדעתם של אנשי המקצוע. ניסינו להיות קרובים כמה שאפשר לדיון הענייני. אני רוצה להודות לכולכם, אני מסיים את הדיון ונודיע לגבי ההמשך. תודה רבה לכולם, חנוכה שמח, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:15.