פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



77
ועדת הכלכלה
01/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ז בכסלו התשפ"ב (01 בדצמבר 2021), שעה 9:00

יוקר המחיה בישראל – ההשלכות הכלכליות של העומסים בנמלי ישראל -דיון ביוזמת חה"כ מיכאל מרדכי ביטון וחה"כ יעקב מרגי

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
אורי מקלב

יעקב מרגי
אביר קארה

עופר אלישר - מנהל אגף תכנון פיננסי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דנה דובר - אג"ת, משרד האוצר

נדב פודולר - מנהל תחום צוות מאקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר

מאיר דוד - מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה

מעיין מור - עו"ד, ראש צוות תחבורה, רשות התחרות

יגאל מאור - רב חובל, מנהל רשות הספנות והנמלים

אלעד נצר - מנהל המחלקה לכלכלת עסקים, התאחדות התעשיינים

יצחק איסטריק - יו"ר חטיבת הפלדה, איגוד לשכות המסחר

מנדי זלצמן - מנכ"ל, נמל חיפה

משה זנה - מנכ"ל, נמל אשדוד

אלי בר יוסף - סמנכ"ל לקוחות, נמל אשדוד

צבי שכטרמן - מנכ"ל מספנות ישראל ומספנות חיפה, מספנות ישראל

אריק מגל - עו"ד, סמנכ"ל השיווק, כרמית מיסטר פיקס בע"מ, איגוד יבואני התבואות

איתי רון - יו"ר האיגוד מנכ"ל ובעלים של חברת צנציפר, איגוד יבואני התבואות

רועי בליטנטל - מנהל חטיבת מטה ורגולציה, ההסתדרות הכלכלית החדשה

ניר אבני - מנכ"ל צים ישראל, חברת צים

מיכאל שרייר - מנכ"ל טמבור

שלום חתוקה - מנכ"ל, שינטרקו בע"מ

יורם גינור - מנהל פיתוח עסקי, לוגיסטיקה ממגורות

עידית חנוכה

הדר אביב

יוקר המחיה בישראל – ההשלכות הכלכליות של העומסים בנמלי ישראל

בוקר טוב. אנחנו מתחילים את ועדת הכלכלה בנושא חשוב מאוד שמשפיע על יוקר המחיה בישראל בעצם ההשלכות הכלכליות של העומסים בנמלי ישראל. אבל בבוקר הזה אי אפשר שלא להתייחס למה שאירע בלילה, הרוגה נוספת בתאונת דרכים. לצערנו, ההרוגה היא אימא של מנהלת סיעת תקווה חדשה וראש המטה של גדעון סער, קרן דקל. אנחנו שולחים נחמה לקרן ולמשפחה. אבל האסון הזה, כמו גם מספר ההרוגים בתאונות דרכים השנה לא מניח את דעתנו וזה המשך ישיר לדיון שקיימנו אתמול ונקיים כדי לראות שאכן ממשלת ישראל כולה מתגייסת לסוגיית התאונות בדרכים.

אתמול גם התפרסם מידע נוסף, ואני חוזר לענייני הוועדה, מה הן הערים היקרות בעולם. מתוך חמש הערים היקרות, כולל פריז, ציריך, הונג קונג, סינגפור, ניו יורק, ז'נבה, קופנהגן, לוס אנג'לס ועוד, היקרה ביותר היא העיר תל אביב. והאמת, גם בתל אביב חיים אנשים שנאבקים על הקיום. גם בתל אביב יש עשרות אלפי צעירים שמנסים לקיים פרנסה, הולכים לעבוד, ולא מצליחים להעמיד לרשותם בית ולגמור את החודש בפלוס.

יוקר המחיה בישראל מושפע מהמון תחנות, והוועדה עוסקת ותעסוק ביוקר המחיה. אחת הבעיות ביוקר המחיה זה שכל אחד, כל תחנה ביוקר המחיה מטילה את האחריות על תחנה אחרת. כל שלב בשרשרת המזון ושרשרת האספקה מטיל את האחריות על העלויות של יוקר המחיה על חוליה אחרת בשרשרת האספקה.

הוועדה הזאת עשתה את רפורמת הייבוא ותקל על יבואנים ועל הביורוקרטיה ועל הרגולציה כדי לייבא לארץ בפשטות ובהיקפים גדולים, ולהגיע להיקפי סחר שמחזקים את הכלכלה הישראלית ומביאים מגוון מוצרים למדף. הייבוא משפיע לא רק על המוצר הסופי שמיובא, אלא גם על הייצור הישראלי. כשאי אפשר לייבא חומרי גלם, ואנחנו לא מדינה שיש לה את כל המחצבים ואת כל המשאבים, כמו מתכות ודברים אחרים, אז אנחנו תלויים בייבוא של חומרי גלם כדי לייצר גם בארץ.

היום זימנו דיון חשוב מאין כמוהו בנושא ההשלכות הכלכליות של העומסים בנמלי ישראל. למה זה סוגיה של יוקר המחיה? כי אין אינסוף נמלים ואין תחרות אמיתית ביכולת של אדם לייבא לישראל. והמציאות הזאת של יוקר המחיה שנובע מעלויות השינוע זה דבר שהחמיר בצורה דרמטית. הנתונים מראים שביוני 2020, להביא מכולה מסין לארץ עלה כ-2,000 דולר. ביוני 2021, שנה אחר כך, ההובלה עולה 15,000 דולר.

חלק מעלויות השינוע נובעות מהמצב בעולם, מהקורונה, מהעיכובים במשלוחים, מתורות. אבל יש עוד נתון. יש חברות שינוע שהגיעו לרווחי שיא השנה. זאת אומרת, כלכלת השינוע היא כלכלה רווחית, והשנה היו פה רווחי שיא. ראיתי נתון של חברת צים בהיקף של 500 מיליון דולר רווחים, אולי הרווחים הגדולים שהיו פה אי פעם בתחום השינוע.

1.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי. זה הרווח.

אולי זה היה רבעון אחד או משהו.

לא, הרבעון השלישי.

אנחנו בעד רווחים, בעד צמיחה, בעד יציבות. אבל הפרדוקס הזה שבו רווחי שיא לשינוע, והמכולה הכפילה את עצמה במאות אחוזים, הדבר הזה משפיע על כולם, ובשרשרת האספקה ובשרשרת המזון, אם לא ניגע בתחנה הזאת של עלויות השינוע, לא נגיע לשום מקום.

מה שמדאיג אותי זה פנייה של נשיא איגוד לשכות המסחר, מנובמבר 2021, ובעבר פנייה שלו אל רשות התחרות. והתשובה של רשות התחרות היא די מדאיגה. היא כן מתייחסת לזה שיקום פה נמל ותהיה תחרות. אבל סעיף אחרון של התשובה של רשות התחרות: נוכח האמור, משנושא פנייתך מטופל במסגרת רחבה ומקיפה, אין אנו רואים מקום להמשיך את הטיפול בפנייתך.

אינני רואה מקום לקיים את רשות התחרות בכלל בצורה שהיא מתנהלת עד היום. סליחה שהתפרצתי.

אם היית אומר את זה בלי מסכה, זה היה נרשם יותר טוב בפרוטוקול. אתה יכול להוריד את המסכה ולהגיד את זה?

בדברי הפתיחה שלי אני בשמחה אומר את זה. איך שמתנהלת רשות התחרות עד היום, היא מיותרת בכלל, הייתי מוותר גם עליה. אם היא לא תשתנה, חבל על קיומה.

אם היינו במקום בעולם שיש בו 40 נמלי הגעה ו-20 חברות שמנהלות את הנמל, ואתה מחליט לאיזה נמל, ואיזו מכולה ואיזו חברה תביא לך את המכולה, הייתי אומר שרשות התחרות יכולה - - -. אבל אנחנו יודעים שהעסק הזה הוא בין מונופול לקרטל. והתשובה של רשות התחרות – אנחנו לא מתכוונים להתערב בנושא. טוב, אולי אחרי הדיון הם יחליטו להתערב. אולי כשייכנס מנכ"ל או מנכ"לית.

יש פה מישהו מרשות התחרות?

יש בטח מישהו מרשות התחרות. מה אתה אומר, קארה? תוריד את המסכה.

זה לא סביר, הדבר הזה. יש פה מישהו מרשות התחרות?

עוד מעט ניתן להם להתייחס. זה היה רק פתיח. אבל אנחנו במשבר אמיתי, בעלויות השינוע הימי שמשפיעות על כל מעגלי הכלכלה ומעגלי החיים. יש הרבה דוברים. כולם יידרשו לדבר קצר ולעניין. אתם יודעים שהוועדה שלנו מוקפדת ואנחנו משתדלים לתת לכמה שיותר דוברים.

לב דרוקר, סגן בכיר לכלכלנית הראשית, תן לנו תמונת מצב של הנושא.

שלום. אני נדב פודולר, מאגף הכלכלנית הראשית. אנחנו פרסמנו סקירה לפני כמה חודשים. היא מתבססת בעיקר על נתוני הרבעון הראשון.

תתקרב למיקרופון ודבר בקול. לא שומעים אותך.

אני אומר שפרסמנו סקירה לאחרונה, שמבוססת בעיקר על נתוני הרבעון הראשון, וההערכה שלנו היא שהתרומה של הגודש בנמלים לאינפלציה היא 0.1%. אם אנחנו מדברים על תחזית אינפלציה לשנה על משהו כמו 1.5% בממוצע, או 2.8% דצמבר מול דצמבר, ומתוך זה ההערכה שלנו היא שהמצב בנמלים תורם 0.1%.

היה יותר טוב אם הייתם מצמידים את זה לעלות יוקר המחיה, יותר מאשר לאינפלציה.

למה הכוונה? אני לא בטוח שהבנתי.

היית רואה נתונים יותר גבוהים. ברגע שאתה מפשט את הנזק מהסוגיה הזו לכלל הנושא הכלכלי במדינת ישראלית, אתה מנמיך את הגרף. אם אתה ממקד את עליית המחירים בעקבות כל המשבר בנמלים, היית רואה שיש ענפים שהם בקפיצה גבוהה של תורמים. יש ענפים אחרים שממתנים את האינפלציה.

זו הערה נכונה. אני רוצה להבהיר, א', שאנחנו דיברנו רק על - - -

לא, אנחנו לא בוועדת הכספים. אנחנו פה במשבר הנמלים. לכם היה חשוב שתביאו את הנתון - - -

נושא הוועדה הוא יוקר המחיה, ההשפעה של השינוע על האזרח. אז אם תיתן לו שיעור בכלכלה עכשיו על 0.1% באינפלציה, אני לא יודע אם הוא יבין מה אתה רוצה.

אפשר לסגור את הדיון אם זה רק 0.1%.

אנחנו רוצים שתסביר ותמקד את משמעות העלויות האלה לאזרח הקטן ביוקר המחיה.

כשמסתכלים על אינפלציה, מסתכלים על סל מחירים וזה בסופו של דבר מה שהאזרח רואה. זאת אומרת, מתוך עלייה של 1.5%, לפי הערכה שלנו, 0.1% מגיע בעקבות הגודש בנמלים. זה לא כולל את כל ההשפעות של ההתייקרות של מחירי השינוע, אלא רק ממש ספציפית הגודש בנמלים, וזה מאוד משמעותי. זה לא נכון לומר שלא רואים כאן את ההשפעה על יוקר המחיה.

רואים, אבל זה ממזער.

אנחנו כן מסתכלים על המקרו, אנחנו מסתכלים על כל סל המוצרים. מוצרים ספציפיים התייקרו הרבה, ומוצרים אחרים לא יושפעו.

יש מקומות יעילים שמוזילים, ואתה מעניק את כל היעילות מעניק כמתנה לנמל אשדוד או למצוקה של נמל חיפה. זה לא נכון. אני לא בא אליך בטענות. אתה מציג את האינפלציה.

נדב, תגמור את ההצגה שלך. תעשה את ההצגה מסודרת. לך לשורות אחרונות של הבדיקה שלכם.

השורה התחתונה היא 0.1% עלייה ביוקר המחיה של אזרחי ישראל, של האינפלציה בעצם.

סיימת, נדב?

כן, תודה.

עופר אלישר, בבקשה.

אני מנהל אגף תכנון כלכלי במשרד התחבורה.

קודם כל, הנושא של העומס בנמלים מטריד אותנו מהרגע שהוא התחיל, מכיוון שהוא משליך על כל המשק, משליך על יוקר המחיה וכולי. ומאחר שזה מדאיג ומטריד אותנו, אנחנו העלינו את זה לדרגת ההנהלה הגבוהה ביותר. זאת אומרת, יש כאן מנכ"לית משרד התחבורה שמקיימת ישיבות סטטוס שוטפות עם היו"רים של הנמלים ועם הנהלת הנמל כדי למצוא פתרונות כבר תקופה אחרונה.

ברשותך, משפט אחד.

בשביל הפרוטוקול, אתה פנית בנושא הזה וביקשת שאני אקיים דיון.

רק משפט.

אבל אני רוצה לקבל נתונים. יש לנו שעתיים. תן לנו לחמם מנועים.

רק משפט שאמרה לי השרה, כדי שהוא לא ייכשל. השרה אמרה לי בשבוע שעבר, הדיון מיותר, פתרנו את הבעיה בנמלים. יש לי את זה גם במכתב.

אתה יכול להקריא לנו את המכתב?

אני אפרט.

אני לא אפריע לו.

תן לו להציג, ואתה תקבל את זכות הדיבור הבאה. בבקשה.

אם אנחנו רוצים להיות הוגנים ולדבר בהגינות, אז צריך לשים את האצבע על מקור הבעיה. יש לנו כאן בעיה גלובלית, כמו שאמרת, היושב-ראש. יש לנו את בעיית הקורונה שגרמה לחוסר סינכרון בהובלה הימית הגלובלית שיצרה פיק של עומס משמעותי בזמן הזה. זה מצד אחד.

מצד שני, בצירוף מקרים ממש קוסמי אנחנו מדברים על כניסת המתחרים החדשים לשוק, על חברת נמל המפרץ ועל נמל הדרום, וחברות הנמל הקיימות לא נערכו להתרחבות אלא לצמצום מאחר שהן נערכו לתחרות. שני הדברים האלה יוצרים לנו פה נקודתית עומס בנמלים, נקודתית ולטווח קצר. והדבר הזה, למרות שהוא לטווח קצר, אנחנו רוצים לפתור אותו. זאת אומרת, אנחנו נותנים פתרונות לטווח הקצר, הבינוני והארוך.

מבחינת הטווח הארוך, אנחנו בונים כאן שני נמלים – בנינו, הם כבר פעילים, הם פעילים במכולות ריקות ועוד מעט יהיו פעילים גם במכולות מלאות, וזה ייקח הרבה מאוד מהיקף המכולות. וזה חוק כלים שלובים, כל שאר המטענים ייהנו מזה. אבל זה תהליך שלוקח בהדרגה. הם לאט-לאט נכנסים לזה. אז הכנסנו גם נמלים חדשים לקיבולת והכנסנו גם תחרות. התחרות גם נותנת משהו משמעותי ביותר, והיא גם משפרת את הנמלים הקיימים. אנחנו כבר רואים את זה.

נקודתית לעניין הזמני הזה, ישבנו וחשבנו על כל הפתרונות הזמניים.

תן לי לשאול אותך. אתה אומר, התחרות כבר מתקיימת.

התחילה.

אם תחרות התחילה, אז המחירים יורדים.

לאט לאט. זה תהליך - - -

איך לאט? זו העלאה במאות אחוזים.

התהליכים הם יותר ארוכים.

לא, התחרות היא לא בכל הסחורות.

ולא בכל האוניות.

נכון. התחרות המרכזית היא במכולות, אבל יש כאן חוק כלים שלובים. ברגע שיש לנו יותר משאבים במכולות, יהיו לנו יותר משאבים בכל שאר - - -

גם בשביל האזרחים וגם בשביל העסקים שיום אחד ירצו להיכנס לעולם הייבוא – אדם רוצה לייבא לארץ ייבוא, מה האפשרויות שלו? כמה חברות יכולות להביא לו מכולה לארץ? כמה פעמים הוא יכול לבחור באיזה נמל זה יגיע? מה דרגות החופש שלו?

אני חושב שהולכת להיכנס כאן תחרות מאוד - - -

תן לי מידע. אני רוצה להביא מכולה לארץ. כמה חברות יש לי? ובאיזו גמישות אני בוחר באיזה נמל יפרקו את הסחורה הזאת, אם בכלל?

אם לפני כן הייתה לך תחרות בין חברת נמל אשדוד לחברת נמל חיפה, היום יש לנו ארבעה נמלים גדולים שנותנים תחרות; שניים בחיפה ושניים באשדוד. זו תחרות משמעותית ביותר.

הם מסוגלים לייבא אותו דבר, באותה מידה, באותן אוניות, באותה רמת אוניות, כל הארבעה?

לא, לא. זה רק עם הרגליים. שתי הידיים קשורות מאחורי הגב. זה לא תחרות.

תודה רבה. זה לא תחרות.

תחרות זה משהו קצת שונה. לא יכול להיות שאי אפשר להביא מספוא, ואפשר להביא אולי רק מנמל אשדוד.

אתה צודק. במכולות.

אז צריך לציין את זה. במכולות התשובה היא כן, וגם פה, יש לך בחירה בין כל מיני דברים. בסוף אתה קיים עם מחסנים במקום מסוים, אתה צריך לחשב את עצמך, זה לא ממש נכון. וצריך להגמיש את זה כמה שיותר.

אבל קארה, אתה הולך לכיתה ג'. אני בכיתה א'.

עדיין לא הגענו לשם.

מה האפשרות שלי כיבואן? מכמה חברות אני יכול להזמין מכולה לארץ וזה יגיע? אני יודע על צים. כמה כאלה יש? כמה אפשרויות? אני עכשיו בוחר או צים, שראיתי שמרוויחים הרבה, בא לי ללכת לחברה אחרת. כמה כאלה יש לי?

יש לך שוק תחרותי של חברות שילוח.

כמה חברות מביאות מכולות לארץ? שאני יכול לבחור אותן ואני עושה זאפ מחירים של מכולות. הולך, בודק מחירים באינטרנט.

אני אשמח להתייחס. אני דנה דובר מאגף תקציבים באוצר, רפרנטית שאחראית על תחום הנמלים. אני רוצה להתייחס ולהפריד בין שתי שאלות שנשאלו. אחת מהשאלות ומה שגורם ליוקר בעלויות ההובלה הן המחסור במכולות, שמביא לעלייה של מחיר פר מכולה. זה אירוע שלא מדבר על התשתית הנמלית, זה אירוע כלל עולמי - - -

מה זה מחסור? לא בנו קופסאות?

נכון. יש היום מחסור בקופסאות כאלה בעולם.

למה? העולם גדל פי שניים?

פוסט קורונה.

כי הביקושים עלו. יש לא מעט סיבות לזה.

אבל הקורונה קיימת שנה ושלושה, אז לא ידעו לייצר את הקופסאות האלה בשנה ושלושה?

אני רוצה להפריד את הנקודה. ספציפית יש מחסור עולמי במכולות שמנסים להתמודד איתו והחברות המסחריות הפרטיות לחלוטין יעשו את ההתאמות שלהן בשביל להגיע לאיזון ושיווי משקל שוקי.

אולי הן לא רוצות להגיע? אם יש רווחי שיא לצים, למה שהיא תייצר עוד מכולות? אני צריך הסבר על הדבר הזה.

גם יש הרבה מכולות ריקות שתקועות בנמלים.

רגע, רגע. אני ממש אשמח להתייחס.

דנה דובר, אנחנו ניתן לך. את רצית הבהרה ואנחנו הפרענו לאיש משרד הכלכלה ולא סיימנו איתו. אז את תארגני את הדברים שלך וניתן לך הצגה סדורה.

אני רוצה לשאול את איש משרד הכלכלה. אתה אחראי כל תחום הכלכלה והתחבורה. נכון?

תחבורה. אני במשרד התחבורה.

אבל אתה אחראי על כלכלה ותחבורה. סמנכ"ל כלכלה?

מנהל אגף תכנון כלכלי.

אתה חושב שרשות התחרות הייתה צריכה להתערב בנושא הזה של המחירים הגואים?

אני לא יודע להגיד לך.

עופר, אם זה בסדר - - -

כן. בבקשה, דנה.

אז את עושה לנו סקירה? בבקשה, דנה.

דיברנו כרגע על עלויות ההובלה של השוק הפרטי, ואם נתייחס לשאלתך, היושב-ראש, שאלת למה לחברת MSC לצורך העניין תרצה להביא עם הרווחים שלה בשיא? כי יכולה להיות חברה אחרת שבאותה מידה תגיד שאם היא תוריד באחוז מאוד קטן את המחיר שלה מתחת ל-MSC, אז הלקוחות ירצו לעבור אליה, וכך עוד חברה ועוד חברה. וכאן אנחנו מדברים על שוק תחרותי לחלוטין שיגיע לשיווי המשקל שלו ויתאזן. הוא עבר זעזוע בגלל הקורונה, ואנחנו מקווים שזה יקרה במהרה.

רגע, אני לא מסתפק בתשובות האלה. מה נתח השוק בישראל?

אולי נציג את השרשרת הלוגיסטית?

לא. יש לנו שאלות ספציפיות. מה נתח השוק של מכולות לפי חברות, חמש הגדולות שמביאות מכולות לארץ באחוזים?

אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת. אני אבדוק ואענה. אני רק רוצה להפריד את הדיון לתשתית הנמלית, ואני חושבת שפה היכולת של הממשלה לבצע.

אבל את יודעת לענות בקלות שיש תחרות וכל אחד יבחר באיזו מכולה ובאיזו חברה שהוא רוצה? אולי נתחי השוק לא מראים על התחרות שאת מדברת עליה? לפי מה שאת אומרת, אנחנו נראה נתחים קטנים, המון חברות עם נתחים קטנים.

יש מאות משלחים שיש תחרות ביניהם. יש עשרות חברות הובלה ימית. ויש לנו נמלים. זאת השרשרת. יש לנו ארבעה נמלים.

מה הנתחים של חברות ההובלה בישראל? נתח שנתי לפי חברות בחמש הגדולות. אמורים לדעת את הנתון הזה, לא? אדוני, הרמת יד. אתה יודע את הנתון הזה?

זה מידע בסיסי.

תציג את עצמך.

אני אלי בר יוסף, סמנכ"ל לקוחות, חברת נמל אשדוד. MSE מחזיקה בערך 25% נתח שוק בישראל. היא הולכת להפעיל גם את הנמל החדש, נמל הדרום.

אתם מדברים בעברית? זה חברת צים?

MSC זו החברה מס' 2 בעולם היום.

MSC, חברה בין-לאומית. יש לה 25% מנתח השוק בישראל, והיא תגדל.

והיא תפעיל את נמל הדרום באשדוד.

כמה מוערך שם בשני המקומות בסך הכול?

הקיבולת של נמל הדרום אמורה להיות בסוף הדרך בסביבות 1.5 עד 1.8 - - -

אז כמה יהיה נתח שוק שלה?

אני מעריך שהם ישמרו על נתח השוק הזה.

היא תהיה ריכוזית.

ומי הבאה בתור?

הבאה בתור זו חברת צים. לצים יש בערך 16% עד 18% נתח שוק. אחריה חברת מארסק שהיא החברה הכי גדולה בעולם, והיא בערך עם 15% או 12% נתח שוק.

אז איך קרה שבישראל דווקא החברה השנייה היא הגדולה, אם מארסק היא הגדולה בעולם?

הפער ביניהן קטן מאוד ברמה עולמית.

אז אתה מציע שכל אחת מהן באיזור 20% פלוס מינוס? אז אתה יודע למה זה דומה, לא? זה אולי דומה לקרטל, זה לא דומה לתחרות משוכללת.

גם בנמלים החדשים היא תפתח את התחרות - - -

אז היא תקטין את הנתח של חמש החברות הגדולות?

להערכתי, היא תגדיל את הנתח - - -

היושב-ראש, אני אשמח - - -

דנה, איפה למדת כלכלה?

באוניברסיטת תל אביב.

בפכ"מ? גם פילוסופיה וגם כלכלה?

כן, גם משפטים וגם מדעי המדינה.

ואת כל זה למדת?

כן.

ולא הלכת לבדוק את נתחי השוק של החברות האלה? אם היינו מדברים עכשיו על בנקים והייתי אומר לך שיש להם 20% כל אחד, אז היית אומרת, זה קרטל, זו בעיה.

אני ממש אשמח להגיב לטענה הזאת.

לא, אני לא צריך תגובה לטענה.

למה זה עניינו של אגף התקציבים כרגע? למה זה עניינך? למה זה מקפיץ אותך כל שנייה? כשאני מנהל דיון, אני יודע שאני צריך את אגף תקציבים בסוף לפתרון בעיות. כשמציגים את הבעיות ואגף תקציבים קופץ, זה מלחיץ אותי.

אבל היא לא מסכימה איתך.

אבל לא מציגים פה את הבעיה בצורה נכונה.

נכון, מתפזרים.

עושים פה שלושה דברים. מדבר דובר מנמל אשדוד ולא מספר על הציוד הישן שיש לו, הוא לא מספר על עובדים לא יעילים, הוא לא מספר על תוספת משמרות. הוא מדבר על חברות, מסיט את הדיון למקום אחר.

היא אומרת לך שהיא משפיעה על - - -

אני מוכן לשמוע אותה, אבל לא עכשיו.

אבל היא מביאה בחוק ההסדרים רפורמות. היא רוצה לעשות רפורמות בייבוא.

שתעשה. שתציג לי את בסוף, לא בתוך הצגת העובדות.

אבל מרגי, מציגים פה דברים שהם לא נכונים. אתה לא רואה שהולכים פה מסביב? היא לא סתם קופצת. מישהו פה הולך מסביב, מסביב, מסביב. אם מציג מישהו מנמל אשדוד ולא מציג את הציוד הישן שיש לו, אני לא מבין את מי אתה מציג, את מי אתה מייצג. יש להם ציוד ישן שהם לא צריכים להתמודד איתו.

חבר הכנסת, אני אשמח לתאר את הבעיה.

בבקשה. את יכולה, דנה.

זו לקונה בסיסית, אם אגף תקציבים מציג את הבעיה.

אני חושב שזה טוב שהוא מציג, כי בעוד שנה הוא יבוא בחוק ההסדרים ויביא לנו את רפורמת הנמלים. אז נדע כבר היום.

כל מי שהציג פה את הבעיה, הציג אותה בצורה לא נכונה.

בבקשה, דנה, תמשיכי.

זה להסיט את הדיון למקום אחר.

אני אפשרתי קצת לחבריי, אבל חוזרים.

אני חושבת שאנחנו מדברים על הבעיה כרגע בשוק הנמלי, אנחנו צריכים להסתכל על התשתית הנמלית ועל התחרות שהנמלים נותנים ולא חברות ההובלה. חברות ההובלה הן חברות פרטיות.

על זה אני מסכים איתך.

בסדר, מעולה. אז זו הנקודה שהיה לי חשוב לחדד.

רק ההבדל ביני לבינך הוא שאני בלי רשות דיבור. אני לא יכול לקפוץ. הייתי אומר את זה מראש.

תמשיכי.

ולכן, כשאתה שואל על התחרות, היושב-ראש, אז אני רוצה לנסות לתאר לך בהמשך למה שאמר - - -

כן, אבל לא נראה לך מוזר ששלוש חברות שולטות ב-70% מהשוק? נראה לך תקין? לא מדליק לך נורה אדומה בעולם הכלכלה והתחרות?

כשאנחנו מדברים על הבעיה בשוק הנמלי, אנחנו מדברים על ההיצע של חברות הנמל ולא על חברות ההובלה כרגע.

אבל לא ענית על השאלה. כשבודקים נתחי שוק של פעילות כלכלית ומגלים ששלוש חברות זה בערך 70% מהשוק, זה לא מדאיג אותך?

אני חושבת שחסמי הכניסה כרגע לעולם חברות ההובלה הם נמוכים משמעותית, ולכן אני חושבת שיש פה איזשהו איזון. וכשאנחנו מדברים כרגע על העומס בנמלים והצעדים שצריך בשביל לפתור אותו, כמו שעופר התחיל להציג, אנחנו צריכים ל התמקד בסוגיות אחרות.

אוקיי. עוד משהו את רוצה להוסיף?

לא.

יפה. מרגי, תגיד מה שיש על ליבך, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, אני מודה על קיום הדיון. טוב מאוחר מאשר בכלל לא. אלה דיונים שהתחילו בשלהי הממשלה הקודמת בהיותי יושב-ראש ועדת הכלכלה. כמובן שנמל אשדוד היה שמח יותר, ובכלל חברת נמלי ישראל הייתה שמחה יותר אם זה היה נדחה, כדי לא לחשוף את ערוותם. אבל הגיע הזמן שמישהו פה ייקח את הסוגיה של הפקקים בנמלים בצורה רצינית. משרד התחבורה, לצערי הרב, לא לוקח את הנושא הזה ברצינות, והייתי אומר, אפילו מגחך ומזלזל לאור המצב.

אני מתריע על זה כבר יותר משנה. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, הבעיה העיקרית כרגע בטרם נבוא לבחון את סוגיית רווחי החברות המשלחות זה הפקקים הגדולים ותורי ההמתנה לתוך מדינת ישראל. זה פוגע בתדמיתה הכלכלית של מדינת ישראל, זה תורם ליוקר המחיה בצורה ישירה. ועוד משהו, אי אפשר לבקש תחרות אם לא נעשה צעדים משמעותיים. ברגע שנמל אשדוד יכול לקלוט אוניות מסוג כזה, ונמל חיפה לא מסוגל לקלוט אוניות מאותו סוג, אז אין תחרות.

כשנמל אשדוד לא מבוקר בצורה יסודית ומשרד התחבורה ומשרד האוצר, אדוני היושב-ראש, כן, הגיע הזמן, תקבעו להם מדדים – התור התפעולי בנמל אשדוד זה לא נחלת ועד העובדים. התור התפעולי בנמל אשדוד זה צורכי הכלכלה הישראלית במדינת ישראל. אני הייתי רוצה לדעת ושיציגו לי פה גרף לפי סוגי סחורות, תבואות, מכוניות, כמה מחכה אונייה של מכוניות, כמה של תבואות, כמה של סחורות. אי אפשר לעשות מיקס אחד מכל הנתונים.

כשבאים לדיון בוועדת הכנסת צריך לבוא עם נתונים מדויקים, עם גרפים מדויקים. יש פה התעללות ביבואנים. יבואן בוחר בצוק העיתים לבחור אונייה קטנה יותר, יקרה יותר, כדי שתיסע לחיפה ותפרוק סחורה בחיפה וישנעו אותם במשאיות לדרום עם פקקים, עם זיהום אוויר, עם תאונות דרכים. למה? בגלל שזה לא בוער למשרד התחבורה? בגלל שזה לא צהוב ונותן כותרות כמו המזגנים ברכבות?

מדברים על יוקר המחיה. יש פה סגן שר שזה הייעוד שלו – רגולציה. והוא שומע את זה והוא מתפוצץ מהנתונים שאתם הולכים סחור-סחור. צריך לשים את האצבע על הדלקת, על המורסה. המורסה זה הפקקים בנמלים. נמל אשדוד, יש רתיעה לגעת בו, לבדוק אותו. מה קרה? הגיע הזמן שייקחו אותו, ואדוני, אני מציע לך, קח את סוגיית נמל אשדוד, תכין שאלות נוקבות, שיבואו ויציגו לך נתונים על השנתיים האחרונות.

מנכ"ל נמל אשדוד פה, לא?

חיובי. אני ממתין לתורי על מנת להתייחס.

אתה עוד מעט תדבר.

אני סיימתי, אדוני. לעת עתה אני סיימתי.

בסדר. בהמשך לדברים שמרגי אמר, מי יכול לתת לנו את ההחמרה בתורים? מבחינת ימים, ממוצעים, עובדות? לא, לא. מנכ"ל אשדוד, עוד מעט אתה. נציג משרד התחבורה, בבקשה.

במבט על אני יכול להגיד שיש לנו שיפור במצב התור. אם לפני כמה חודשים היו לנו 60 אוניות ויותר שמחכות - - -

כמה זמן? כמה זמן חיכו אוניות מסוימות?

היו אוניות שחיכו הרבה מאוד זמן, חודש ימים.

כמה קנסות שילמו היבואנים על האונייה הזו?

אנחנו מוטרדים מזה. אמרתי מהתחלה.

כמה קנס ליום, לאונייה? לטובת הציבור שצופה בנו. אתה יודע, חנוכה, הם מובטלים, ערוץ 99, הם רואים. תאמר, כמה האזרח משלם.

עופר, אתה כמעט בן אדם אופטימי. קודם אמרת, יש תחרות.

גם השרה שלו אופטימית.

אמרת, יש תחרות, אין אוניות מחכות. אני קיבלתי את דוח האוניות המחכות בנמל.

יש מגמות. תראו את המגמות.

הוא לא ידע איך היא חיכתה בלילות. הרוח שוב מוסרת הודעה לים.

אתה יכול לנגן את זה גם על תופים?

מה?

אתה יכול גם לשיר את זה?

שיר אהובת הספן הנשכחת, שיר הנשים המחכות. שיר היבואנים הסובלים. מסכנים, עומדים על הנמל ומתפללים שתבוא אונייה. ומה עם הנזק למוצרים? ומה עם חברות שלא מוכנות? - - -

ואם היה מגיע מנופאי, המנוף מלפני 50 שנה, המנוף נתקע באמצע היום.

יש חברות שלא מוכנות להביא אוניות לארץ בגלל המצב.

מסכן הספן.

הנתב הולך לנוח. גם את זה קיבלנו. למה? כי יש רק אחד.

נתב?

כן. 80,000 שקל בחודש, אדוני.

תגיד, איך הם מסדרים את המשמרות? באיזו שעה הם קובעים משמרות?

עינינו לא צרה במשכורת של בן אדם.

לא, ממש לא צרה. אבל כשמפעל עומד - - -

אבל אתה מדבר בלי זכות דיבור. מה התפקיד שלך?

אני סמנכ"ל בקבוצת חברות שנקראת אינרום תעשיות בנייה, מחזור מכירות של כ-1.5 מיליארד שקל.

אז תחכה. עוד מעט.

תיכף נספר לכם מה אנחנו התעשיינים עוברים.

אתה תמתין עוד קצת. אז תן לנו נתונים על כמה אוניות עכשיו. אני הבנתי שבסביבות 40 או 37 מחכות.

היום בבוקר 38 אוניות מחכות מחוץ לנמל.

ראית שהיינו בדיוק בנתון. אבל כמה זמן הן מחכות?

יש לנו נתון ממנהל רשות הספנות והנמלים – אוניות מטען כללי וצובר, המתנה ממוצעת היא 10 עד 14 יום ומצטמצמת.

אתה חי בסרט. שלושה שבועות פלוס.

כמה התבואות? כמה המכוניות?

כמה בעולם נהוג שאונייה מחכה?

למה זה חשוב? אנחנו רוצים להגיע למקומות הראשונים בעולם. מה זה חשוב?

קארה, קארה, תן לי שנייה. הוא בן אדם עם ראייה כלכלית גלובלית.

רשות הספנות והנמלים יכולה להציג לך שבכל העולם יש עומסים.

עומס זו מילה כללית. זה מכבסה. אפשר לחכות שלושה ימים ואפשר לחכות שבועיים. עומס זו מילה לא טובה. אנחנו במספרים ונתונים. 40 אוניות מחכות, לפי מה שאתה אומר, מעל 10 ימים כדי לפרוק סחורה.

אירופה מתניידת בתחבורה. לנו אין את זה.

10 ימי עלויות לאונייה.

21 יום. לא 10 ימים.

אנחנו פועלים ביחד עם הנמלים לתת פתרונות לטווח הקצר, הבינוני, והארוך. לדוגמה, לנושא של הגרעינים אנחנו בונים מסוע באשדוד שיפעל בערך בעוד שנה, והוא יתחרה במסוע בנמל חיפה והוא ייתן - - -

הבטיחו לי שזה כבר מסתיים.

בינתיים יש חברות שמקבלות קנסות של מיליון דולר על עיכוב של חודש וחצי בשביל לפרק מספוא.

- - -

את הפירוק הכי פשוט שיש תנו לנמל הפרטי לפרק.

קארה, קארה, תן לי שנייה. רב חובל יגאל מאור, מנהל רשות הספנות והנמלים, תציג לנו מה שאתה יכול להגיד על המצב, בזום.

בוקר טוב, כבוד יושב-ראש הוועדה ולאנשים.

יש לי כמה נקודות שעלו פה בדיון. קודם כל, לגבי הטענות נגד חברות הספנות – אני רוצה להזכיר שרוב העיסוק של חברת צים הוא בכלל לא בישראל, אלא רוב הרווחים שלה מגיעים מעבודה בשוק של האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי, בלי קשר לישראל, וזה אחרי תקופה של קרוב לעשור כשהחברה כבר הגיעה לסף פשיטת רגל.

הדבר השני הוא לגבי מחירי ההובלה במכולות.

רגע, להערה הראשונה. לפי הנתונים פה היא השנייה בגודלה בישראל, היא לא כזאת שולית בישראל.

הרווחים שלה לא מישראל.

כן, אבל היא שנייה בגודלה פה. זה לא דבר שולי.

אני לא חושב שהיא שנייה. אני חושב שהיא שלישית.

זה הנתון שקיבלנו עכשיו. תגיד לי, אתה אומר שהיא הפסידה הרבה כסף והיא סוף סוף עלתה על רווחיות.

נכון.

רווחי השיא האלה לא אמורים להוזיל קצת את העלויות?

לא, כי עוד פעם, המחירים שמשלמים בישראל ומשלמים בכל העולם זה מחירים גלובליים. זה לא קשור בכלל במדינת ישראל. יש מה שנקרא, תעריפי שוק מאסיה למזרח הים התיכון, ואלה מחירים לכל המדינות מאיטליה ומזרחה. ומדינת ישראל נמצאת בתוך המחירים האלה. אין משחקים בדברים האלה כי אלה מחירים שלא מוכתבים על ידי - - -

הנתונים שלנו מראים שזה עלה ב-700%. יכול להיות?

זה עלה ביותר מ-700%. אם אנחנו מדברים על מכולה של 40 רגל לפני שנתיים מאסיה למזרח הים התיכון ב-2,000 דולר – ראינו גם מחירים של 20,000 דולר בתקופה האחרונה, למרות שיש ירידה מסוימת.

ומה לגבי צוואר הבקבוק? מתי הוא הולך להסתיים, אותן 40 אוניות שמחכות מעל 10 ימים? מתי הולך להיגמר הברדק הזה?

אפשר לגמור את זה בשלושה ימים.

מבחינת מספר האוניות, אנחנו מדברים הבוקר על 31 אוניות שמחכות בכניסה לנמלים, ומרביתן אוניות של פלדות. ויש לנו גם מעט אוניות של תבואות, בעיקר מספוא. אני מעריך שהמספרים האלה מסוגלים גם לרדת הלאה, אבל זה לא משהו שייגמר תוך שבוע, שבועיים.

מה אתם עושים כדי להוריד את המספר הזה ואיזה חסמים עומדים בפניכם לדאוג להכריע את הסוגיה? ומה אתה חושב שהבעיה? איפה הבעיה בכלל?

מזכ"ל ההסתדרות קיבל 50 מיליון לסתום את הפה.

רגע, אדוני. הלאה, תמשיך, בבקשה.

אני רוצה לדבר על הזווית הגלובלית, ואני אחזור מיד לענות על השאלה שלך, כבוד היושב-ראש.

דבר על ישראל. איזה גלובלית.

ששש. בבקשה, אדוני.

קריאות ביניים לא יעזרו, כי אם רוצים להבין מצב, רוצים להבין מצב.

הלאה, תמשיך.

ההיבט הגלובלי - - - היום בסחר הכי דומיננטי, ואני מדבר על סחר המכולות, מדברים על מאות אוניות שמחכות בנמלים בכדור הארץ. מספיק להסתכל על הנמלים בארה"ב עם המתנות של שישה שבועות, ולהסתכל על נמלים בצפון אירופה - - -

אבל לנו אין אופציה אחרת.

מרגי, אני לא יכול ככה. אם לא נשמע את האנשים, לא נגיע. נתתי לך לפתוח ואתה דיברת מדם ליבך, והדברים נשמעו. אבל אם לא נאפשר את ההצגה הסדורה, אנחנו בבעיה. קדימה.

בנמלי אירופה אנחנו מדברים על המתנות של שבועיים לאוניות. בנמלי אסיה אנחנו מדברים גם כן על המתנות של שבועות של מאות אוניות. כתוצאה מהאוניות הגדולות האלה נוצר מצב של חוסר במכולות, כי הרבה מאוד מכולות, במקום לעבוד, נמצאות על האוניות שעוגנות מול הנמלים. ולכן נגרם המחסור במכולות, ששאלת עליו קודם, היושב-ראש, למרות הקצב המהיר מאוד יחסית שבו מנסים לייצר מכולות כדי להדביק את החוסרים האלה.

במדינת ישראל, בגלל עבודה של משרד התחבורה במשך עשור, אין המתנה של אוניות מכולה היום מעבר ל-12 שעות.

נכון.

הדבר הזה לא קיים בשום מקום בכדור הארץ. במקום לבוא למשרד התחבורה ולנמלים בנושא המכולות – ותיכף אני אגיע לנושא התבואות – ולציין את מדינת ישראל, שהיא המדינה היחידה על כדור הארץ שאין בה תור למכולות, אין שום תור לאוניות מכולה. כל אוניית מכולה שמגיעה נכנסת ישר למקום ופורקת את רוב רובם - - - של מדינת ישראל. אין שם שום התייקרות שנובעת מתור של המתנה, ונהפוך הוא. אני חושב שנעשתה עבודה מדהימה על ידי הנמלים, על ידי המשרדים, וגורמים אחרים שהביאו אותנו למצב הזה.

רגע, אני רוצה להבין. אתה אומר שמכולות בישראל, עד 12 שעות נפרקות?

זה לא נכון.

עד 12 שעות כשהאונייה נכנסת. נכון מה שאתה אומר. נכון, מתחילות להיפרק, גג, בהמתנה מקסימלית.

אז הבעיה של אוניות שממתינות לא עוסקת במכולות, אלא במוצרים אחרים?

נכון מאוד. רוב מוצרי הצריכה של מדינת ישראל, רובם ככולם, מוצרי הצריכה, דהיינו, מה שהאזרח הקטן צורך, מגיעים באוניות מכולה, ושם אין עיכוב בכלל.

ולמה אי אפשר לפתור את האפשרויות האחרות? לכאורה, מכולה זה הרבה פרטים, זה מאות מכולות לאונייה, ופה זה בטח מוצר אחד מסיבי שפורקים אותו. למה נוצרה ההפרדה הזו, שבמכולות אין תור ובשאר מחכים שבועיים?

ההפרדה הזאת נוצרה בגלל שבמכולות האוניות מגיעות בצורה הרמונית, בצורה מסודרת, כמו במטוסים. אנחנו יודעים בדיוק מתי הן מגיעות ומתי הן צריכות להיכנס לנמל, ואפשר לארגן את לוח הזמנים שלהן. יש שיטה שנקראת חלונות סלוטים, כמו בשדה תעופה. כל האוניות מגיעות בזמן שלהן, נפרקות, יוצאות החוצה. נכון, הייתה בעיה מסוימת עם פינוי של מכולות ריקות, אבל זה נפתר לאט.

אבל אני חוזר עוד פעם, מבחינת יוקר המחיה, מוצרי הצריכה של האזרחים - - -

לא ענית לי על השאלה. אתה אומר שהאוניות של מכולות כמעט לא עומדות בתור. למה בתחומים האחרים יש תור? אם הצלחתם במכולות, למה לא הצלחתם בדברים אחרים?

תפזורת, אדוני. תפזורת.

תפזורת. תפזורת של מתכת, של תבואה, של בטון, אני לא יודע של מה. אפשר לקבל תשובות ספציפיות? ולא עכשיו מצב העולם. למה במכולות עובד ובתפזורת לא עובד? ולכאורה, יותר פשוט. למה?

לענות לשאלתך, היושב-ראש?

כן, אבל לשאלה.

אז אני עונה. התחלתי לענות. שאלת אותי למה במכולות לא, ואמרתי למה לא, אז אתה מתרגז. מבחינת התפזורת, מדובר על רציפים אחרים לגמרי. אלה שיטות פריקה שונות לחלוטין. אנחנו מדברים על מצב שבחיפה, כרגע, כמו שציין קודם עופר אלישר, יש לנו מתקנים שעובדים יחסית בסדר; חברת גדות ממגורות שפורקת את האוניות בצורה די מהירה יחסית.

פלדה, פלדה.

מה עם הפלדה?

אני לא יכול לענות. אתם - - -

תמשיך, תמשיך.

הוא היה רב חובל. הוא לא עומד בלחץ.

תמשיך.

אחד-אחד, בבקשה. לא כולם ביחד.

תמשיך.

בנושא התבואות, בחיפה גדות ממגורות פורקות את האונייה כמו שצריך, פחות או יותר. באשדוד יש לנו בעיה של בניית מסוע שהייתה קודם. לצערי, בגלל נושא הקורונה הייתה בעיה של הגעה של טכנאים זרים. היו קצת עיכובים בעבודות, והסיום של המסוע נדחה בחודשים מעטים. אני מקווה שבשנה הבאה הוא כבר יעבוד, ואנחנו נראה קצב פריקה של תבואות שהוא מהיר יחסית והרבה יותר טוב ממה שאנחנו רואים היום.

זה בדיוק מה שהוא - - - לפני חצי שנה.

יגאל, החברות שהלכו לנמל השני, החדש, המופרט, זה הוזיל להם את העלויות?

לא, אין הוזלת עלויות בנושא הזה.

אין הוזלה? הרעיון היה שאם יהיו עוד נמלים העלויות יוזלו, לא? זה היה הרעיון המסדר.

הרעיון המסדר הוא נכון מאוד, משום שברגע שנבנו התשתיות האלה במשך עשור – וסליחה, אני עונה לשאלתך, אני סוטה עוד פעם מהנושא. שלא תתרגז אחרי זה שאני לא עונה לך לשאלה הזאת.

בבקשה.

הנמלים האלה מנעו בעצם הבנייה שלהם את העובדה שהאוניות יעשו שיטעון זה אומר שהן מגיעות לישראל, הנמלים לא מתאימים לעבודה, הם פורקים את המטען שלהם בנמל אחר, ואחרי זה מעבירים אותו לישראל. זו שיטה נהוגה מאוד במדינות, במיוחד כאלה שאין להן נמלים מספיק מפותחים. והדבר הזה מעלה את סדר הגודל, את העלויות למכולה, בסדר גודל של בין 200 ל-500 דולר למכולה. את הדבר הזה הצלחנו למנוע בעבודה אינטנסיבית מאוד, של עשור, אמרתי קודם. אני לא רוצה לקשור כתרים כי יש עדיין בעיות, כמו שציינו, על התבואה ועל המתכות, שאני תיכף אגיע אליהם, ברשותך.

אבל הסיפור הגדול שהוזכר עוד בעבר הוא חיסכון שמגיע היום לסדרי גודל בגלל מניעת שיטעונים בתחשיב שלנו של מעל מיליארד, ומתקרב היום לשני מיליארד שקל, כולל גם הזמנים של הגעת המכולות בזמן לישראל. מדובר על חיסכון אדיר. את הנקודה הזאת אף אחד לא מעלה, חבל. אבל אני אחזור, ברשותך, לסיים את נושא התבואות.

בנושא התבואות יש עדיין בעיות. גם בתוך התבואות יש לנו שני סוגים של מטענים. יש סוג מטענים אחד שנפרק באמצעות מדלים, באמצעות דרך מאוד מודרנית, ויש סוג מטענים שני שהוא יותר אבקתי, וצריך לפרוק אותו בשיטות שהן יחסית די ישנות. לצערנו, שם אנחנו לא רואים ישועה גדולה בנושא הזה. מדובר בעיקר במוצרים שהם מוצרי מספוא או מזון לבעלי חיים, נקרא לזה מוצרים אבקתיים יותר. זה לגבי התבואות.

מתי הבעיות האלה ייפתרו, להערכתך?

אני מעריך שבנושא הגרעינים, נושא המסוע יפתור בצורה די משמעותית את הצורך באותן משאיות שהזכיר אותן חבר הכנסת מרגי, ואני מקווה שזה יקרה תוך ארבעה או חמישה חודשים כשהמסוע הזה יוכל להתחיל לעבוד. אולי עוד חודש, חודשיים יותר, ואז אפשר יהיה להתחיל להגיע לקצב פריקה הרבה יותר מהיר ממה שאנחנו רואים היום.

יגאל, להבנתך, אתה חושב שהמערכות של הנמלים פועלות בשיא היעילות ובשיא התכולה או שיש גם בתחום הזה בעיות?

אני לא חושב. יש בתחום הזה בעיות, והבעיות האלה, אני חושב שניתן גם לנמל להגיב עליהן. אבל הוזכר קודם על ידי חבר הכנסת קארה, הוא אמר באמת כמה דברים בקשר לנושא של קצבי עבודה, של המנופים, של כל מיני דברים אחרים. ואגב, בהערת שוליים, אני רוצה לומר פה, למרות שהוזכר על ידי מישהו מחברי הכנסת המכובדים שמשרד התחבורה מגחך או לא מתייחס ברצינות לבעיה - - -

אני מרגי. רק מרגי יכול להגיד דבר כזה.

אני לא זוכר שמות.

כשאומרת לי השרה שנגמר, אין תורים בנמל, חשבתי שאני באיי סיישל.

היות ואני נמנה על עובדי משרד התחבורה, אנחנו לעולם לא מגחכים על דבר כזה.

אתה מדבר על שרת הכלכלה?

לא, לא. שרת התחבורה אמרה לי. ההצעה לסדר שלך מיותרת. אנחנו כבר גמרנו את התורים בנמלים.

קיבלת מכתב?

היא אמרה לי במליאה, פנים אל פנים.

שרת התחבורה צדקה במאה אחוז במה שהיא אמרה. לפני שבועיים-שלושה הגענו למצב שבנמל אשדוד הייתה אונייה אחת בהמתנה. לצערי, המספרים עולים - - -

אז למה הם עולים? ואתה גם לא נתת תשובה כנה. אם יורשה לי, אני לא יודע מה מונע ממך. שאלתי שאלה פשוטה. אל תגיד לי מה קארה אמר. האם המערכת הקיימת, הנמלים עובדים ב-full capacity וביעילות, לפי הבנתך?

הוא אמר, לא.

עניתי לך בתשובה כנה מאוד שלא. אני מצטער שאתה לא שומע את מה שאני אומר.

לא שמעתי את התשובה. הם לא עובדים ביעילות.

אמרתי לך במפורש קודם שלא - - -

אז מה צריך לעשות שם?

אז אני אומר, אני עונה על השאלה. אתם קוטעים אותי כל הזמן כשאתם מעבירים ביקורת.

החלטת לא להיות חבר כנסת. אבל גם מנהל בכיר מתמודד עם עומסים והתנגדויות בישיבת דירקטוריון. אז תחשוב שזו ישיבת דירקטוריון סוערת, ואתה צריך להשיב להנהלה שלך עם הפרעות ביניים. אז כן, תן לנו תשובה מה צריך לקרות מבחינת תפקוד ויעילות של הנמלים הקיימים.

אני עונה לכם שקודם כל, מה שנאמר במשרד התחבורה לא נכון. מנכ"לית משרד התחבורה יושבת על נושא הבעיות בנמלים בקצב של ישיבות יומיות לפני חודש, ואנחנו מדברים היום על ישיבות שבועיות לקבל עדכון ולקבל הסברים ולהבין מה קורה.

שקר.

היו מאמצים אדירים להוסיף עובדים זמניים לתוך הנמלים. לצערי, הסיפור הזה כרגע על ידי ההסתדרות נדחה, ויכול להיות שיצטרכו לוותר על העובדים הזמניים שהקלו מאוד על הקטנת העומסים. אני חושב שבנושא הזה שווה שמנכ"ל חברת נמל אשדוד יענה על הטענות כנגדו על איכות הציוד ועל נושא העובדים.

מבחינת משרד התחבורה, אנחנו עוקבים על בסיס יומי אחרי כל אונייה ואונייה בתור, ומבקשים - - -

איך הגעתם למצב שהייתה רק אונייה אחת ופתאום נהיו כמעט 40? מה קרה? מה השתבש?

מגיע בבת אחת שטף של אוניות, וכמות גדולה של אוניות, והנמל לא מצליח להתגבר על התורים - - -

אבל אמרת שיודעים מראש מי מגיע ומתי, כמו בשדה תעופה כשבאים מטוסים.

במכולות, במטען הכללי, בצוברים, אין לנו שום מושג ואין שם שום תכנון. פשוט האוניות מגיעות ברצף כל הזמן.

אין תכנון לאוניות של תפזורת? הן באות מתי שבא להן?

מה פתאום?! יש הודעות ויש דוח אוניות - - -

ואי אפשר בעולם גלובלי שיהיה תיאום מתי אונייה יצאה לדרך? זה כמו שלמדנו בבית הספר; אונייה יצאה מהנמל, בעוד כמה שעות היא תגיע אם מהירותה היא כך וכך? אז לא יודעים את זה?

אני מרוצה מבית הספר הזה כי במעט מאוד בתי ספר מלמדים על אוניות. אין לוח זמנים ברמה כזאת.

טוב, יגאל, אולי נשוב אליך עוד מעט. מנכ"ל נמל אשדוד, בבקשה.

בוקר טוב, קודם כל, אני שמח על הזימון. אני רוצה להבהיר נקודה אחת. ברגע זה, בנמל אשדוד יש שמונה אוניות מחוץ לנמל שממתינות ימים בודדים. והאמירה שהפקקים מאחורינו - - -

רגע, שנייה. שמונה באשדוד?

שמונה אוניות.

אז 30 זה בכל המדינה? מה זה בדיוק?

כן. כשדיברו על 30 דיברו על מפרץ חיפה - - -

איזה אוניות יש באשדוד בהמתנה?

רגע, רגע, מרגי. שמונה אוניות ממתינות באשדוד.

רק בבקשה מכם, תנו לי כמה דקות לתת לכם סקירה על כל מה שנאמר - - -

אבל אנחנו נידרש להבהרות כי אנחנו מקבלים נתונים סותרים ואנחנו מתבלבלים. באשדוד, שמונה אוניות.

באשדוד ברגע זה - - -

למה אבל? למה?

חבר'ה, אני מבקש לא להפריע.

אני גם אוציא את מי שיפריע.

תודה רבה. עכשיו אני אתן סקירה של כמה דקות. אני אתן לכם עובדות, מספרים ונתונים. ולא אמירות ונפנופי ידיים. ברגע זה שמונה אוניות, כמו שאמרתי, ממתינות מספר ימים. כשהשרה אמרה, הפקקים, התור התפעולי פחת משמעותית, שוב, ציין את זה מנהל רספ"ן, שתי אוניות בודדות חיכו בשבוע שעבר. עכשיו אנחנו לא מונעים. אוניות מגיעות, וזה בסדר. האחריות שלנו היא לפרוק אותן ולטעון אותן - - -

שמונה הקיימות, כמה זמן הן ממתינות?

משמונה האוניות – האונייה שממתינה הכי הרבה זמן היא תשעה ימים. האונייה הצעירה הגיעה רק הבוקר. כך שאנחנו מדברים על ממוצע של ארבעה ימים כי אנחנו ממצעים כל הזמן.

וזה המצב הרגיל בחודשים האחרונים או שזה הישג של הימים האחרונים?

ההישג הזה בא בזכות דבר אחד, בזכות מלחמה של שרת התחבורה יחדיו עם משרד התחבורה, שהבאנו את ההסתדרות והצלחנו לגייס עוד עובדים, גם לנמל אשדוד וגם לנמל חיפה.

תציין את הלחץ של ועדת הכלכלה גם.

שנייה. בבקשה מכם.

זה גם הישג של ועדת הכלכלה.

בבקשה. 90 עובדים שגייסנו לנמל אשדוד, הם הפכו לנו את הלימון ללימונדה, ובאמת הביאו כוח. צוין קודם, הנמלים היו במצב של ירידה בתפוקות כתוצאה - - -

העובדים האלה הם מוכשרים, עם הסמכות?

הכשרנו אותם בתהליך מזורז מאוד, עם הסמכות מלאות.

אבל אלה משימות מורכבות, לא?

- - -

רגע, קארה. תנו לי. אני רוצה עכשיו לקבל ממנו תשובות. אל תפריעו, בבקשה. תמשיך.

העובדים האלה הוכשרו על פי כל התקנון. הם יודעים לעבוד ועובדים בתוך הספנות, והם אלה שגרמו להורדת התור התפעולי בחברת נמל אשדוד.

לצערי, בסוף החודש הזה הם מסיימים חצי שנה כי קלטנו אותם לטובת מענה להפחתת התור התפעולי בלבד מתוקף ההבנה ששני הנמלים ייפתחו וייכנסו לתוך העבודה. לצערי, התהליך מתעכב. אני כן חושב שחשוב להאריך להם את החתימה של הזמניות, וזאת כן בשורה שאני חושב שכדאי שנדבר עליה כי כרגע יש התנגדות.

ולמה לא מאריכים?

הסתדרות. ועד עובדים.

ההסכם, למען הגילוי, נחתם לחצי שנה.

מדינת ישראל עכשיו, הכלכלה שלה תלויה ב-90 עובדים, אם אפשר להמשיך להם את ההעסקה. לזה הגענו? זה מצב המשק הישראלי?

90 העובדים האלה באים בנקודה קריטית - - -

אני מתפלא עליך. זה כל הבעיות שיש לך?

שנייה. בבקשה, אני מבקש לענות על השאלה.

אבל זה כל הבעיות שיש לך? למה אתה לא מדבר על ציוד ישן שיש לך?

אני מבקש לענות על השאלה.

אבל זה מה שאתה צריך לענות.

אתה מפריע לו. אתה לא נותן לסיים את דבריו, קארה.

הרי כל אחד מהעובדים המוכשרים שלך, ויש לך עובדים מוכשרים - - -

אני מבקש לענות על השאלה.

יש גם עובדים מוכשרים. העובדים המוכשרים שלך נתקעים כל יום במאה תקלות.

יש לי עובדים מעולים, מצוינים.

למה אתה לא אומר את זה? אמרתי, יש לך עובדים מצוינים, ואתה מבזבז את הזמן שלהם על מאה תקלות ביום. אבל אתה לא מעלה את זה. זה מדהים שאתה לא מעלה את זה.

חברת נמל אשדוד תסיים השנה את - - - הכי גבוהה שעשתה אי פעם. אתם יכולים להתעלם מעובדות. אני מבקש בכל זאת לדבר.

קארה, אני קורא אותו לסדר. 2.9, יש לא עוד 0.1, כמו האינפלציה שעולה. עוד 0.1 אתה זז מפה.

הוא שולח לי קפה עם לבבות על הבוקר, ואחרי זה הוא מוציא אותי מהוועדה. ראית דבר כזה?

הוא משחד אותנו.

אבל הם לא יודעים שיש להם חומר מרדים בקפה.

אני מבקש מספר דקות לשים את כל העובדות, ואני אדבר גם על הציוד.

בבקשה, מנכ"ל הנמל.

אדוני, אני תובע את עלבונה של הוועדה שלך. הוא היה צריך לומר ביושר שזה הישג של ועדת הכלכלה, 90 העובדים.

אנחנו מטפלים רק בכישלונות של המשק. הישגים זה מישהו אחר. אנחנו רק כישלונות של המשק. תביאו לנו את כל הכישלונות. הישגים תחלק למישהו אחר.

חשוב שתבינו מה זה עבודה נמלית. כשמסתכלים על כל העוגה של 100%, המכולות מהוות 60% עד 70% מסך כל הפריקה. כמו שאמר מנהל רספ"ן, אין אוניות מכולות שמחכות, ציין את זה עדני סימקין, מנכ"ל MSC, שהוא למעשה המוביל. המצב במדינת ישראל הוא הטוב בכל העולם בתחום פריקת מכולות. ועכשיו אני מסייג את המכולות, מזיז את המכולות הצידה.

השמונה שממתינות, איזה סוגים?

מטען כללי בלבד. אין אוניית מכולה אחת שממתינה.

כל השמונה זה התפזורת?

זה לא תפזורת. זה אוניות ברזל.

תשהה את דבריך רגע. אז יש עוד 20 ומשהו מכולות לא אצלך. איפה הן נמצאות?

אוניות. לא מכולות.

אוניות. עוד 20 ומשהו אוניות לא ממתינות אצלו. איפה הן ממתינות?

בחיפה. מספנות ישראל. וחלק קטן בדרום ובמפרץ.

בנמלים החדשים?

לא, לא. אוניות מחוץ לנמל יש באשדוד, בחיפה ובמספנות ישראל.

מה זה מספנות ישראל?

מספנות ישראל נמצאת בתוך חיפה.

אלה שממתינות – בנמלים החדשים שהקמתם יש פחות המתנה?

לא. אין.

אין המתנה? אין כללי?

- - -

אתה תמשיך. הייתי חייב לדעת את התמונה.

אני רוצה לעשות לך סדר. 60% עד 70% שזה המכולות, בוא נזיז אותם הצידה. בוא נדבר על המטען הכללי. גם את המטען הכללי צריך לחלק. דרך אגב, אנשי התבואה שיגידו שיש עיכובים, אני כן יכול לקבל אותם. וחבר הכנסת מרגי, בתפקידו הקודם כיושב-ראש ועדת הכלכלה, אני התחייבתי כמנכ"ל הנמל, בנינו בהשקעה של 500 מיליון שקל מכספי הנמל, לא מכספי המדינה, השקעה במסוע על מנת לשפר את קצב - - -

מה זה לא מכספי המדינה? אין דבר כזה.

הנמל שייך למדינה.

- - -

תן לו לסיים, קארה.

אני יכול לסיים כמה דקות, חבר הכנסת קארה?

אבל אין דבר כזה. אתם חייבים להבין שאין דבר כזה, כי זה כספי ציבור.

בסדר גמור. אתה צודק. אני חברה ממשלתית. אוקיי? הלאה.

קארה אומר שהמדינה צריכה להשקיע בכם יותר. הוא מאמין בערכים האלה.

הוא הקים מדינה לפני חמישה חודשים, ואתה פוגע לו בה?

אני התחייבתי בפני חבר הכנסת מרגי כיושב-ראש ועדת הכלכלה שעד סוף השנה נסיים לבנות את המסוע, נריץ אותו, ובמחצית השנייה של 2022, מצב הפריקה, שימו לב, מה שאני פורק היום במשמרת של שמונה שעות, אנחנו הולכים לפרוק בשעה. זה ההבדל וזו הבשורה.

למה היום זה שמונה שעות?

כי היום אין לנו את המסוע שיש בדגון, ולכן אנחנו בונים אותו.

לכן הבאנו עוד פועלים ועוד עובדי נמל.

אבל הפועלים הולכים, מרגי.

אבל זה לא קשור לפועלים. זה קשור כבר ליכולת פריקה.

נציג ההסתדרות נמצא פה?

אבל אני מאוד אשמח אם תיתן לי עוד כמה דקות לסיים את - - -

לא, אין לנו הרבה דקות. אתה יכול שני משפטי סיום, המנכ"ל.

הייתה בעיה של תור תפעולי. בעקבות גיוס העובדים, התור התפעולי טופל. צריך להמשיך ולעשות מאמץ על מנת להשאיר את העובדים - - -

כמה - - -

רגע, קארה. אני לא מוכן יותר.

אם אני אבוא בבוקר, אני אראה 30 עובדים - - - או לא?

קארה, קארה, אני לא יכולה ככה.

צריך להמשיך ולהשאיר את העובדים הזמניים עד שייפתחו שני הנמלים החדשים - -

הוא צודק. זה אחד הסיכומים.

בוודאי. בוודאי.

- - על מנת להמשיך ולשמור על תור תפעולי.

אז אני פונה לנציג ההסתדרות. יש פה בעיה לאומית ש-90 עובדים פותרים, ויש משבר ויש קורונה ויש פקקים, ויש - - - בעולם. אז למה לא תואילו לתת עוד שנת עבודה לעובדים האלה?

תודה על השאלה, אדוני. שמי רועי בליטנטל, מנהל חטיבת מטה ורגולציה באיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות החדשה. זה האיגוד שמאגד את הארגון היציג בנמל חיה ובנמל אשדוד. אני רוצה להגיד כמה דברים, אדוני, ואני אענה כמובן גם על שאלתו של אדוני.

ההסתדרות נתנה הסכמה לגיוס לא של 90 עובדים. של 130 עובדים, כמו שנאמר. 90 בנמל אשדוד, 40 בנמל חיפה. כמו שאמר מנכ"ל נמל אשדוד, כך גם בנמל אשדוד וגם בנמל חיפה, גיוס העובדים נעשה בהסכמת ההסתדרות בהליך מזורז, בניגוד לכל הכללים וההסכמים שקמים בנמל, על ידי ההנהלות בלבד, בהתאם לשיקול דעת בלעדי של ההנהלות, ללא הליכי מיון, ללא ועדות קבלה.

אם לא הכבוד שאני רוכש לך, הייתי מתפוצץ עכשיו.

אל תתפוצץ. אני חושב לשלוח אותך שוב עם שר הביטחון למרוקו. אתה היית יותר רגוע שם. חזרת לי עצבני מהנסיעה הזו.

אבל אי אפשר לשמוע דברים - - -

אתה צודק. אבל חלק - - -

מרגי היה במרוקו? לקחו אותו קיזוז?

אותך לא לוקחים למרוקו. אתה תישאר פה. כן, בבקשה, אדוני.

לא קיזוז. פשוט בני גנץ לא מצא ידיד יותר טוב ממני בקואליציה.

בבקשה, אדוני.

אפשרנו העברה של עובדים מסקטור אחד לסקטור אחר. דיברו פה על דגון ממגורות בחיפה – אפשרנו עבודה בשבת. אפשרנו כל מה שההנהלות היו צריכות כדי לתת להם עוד ידיים עובדות ועוד יכולת תפעולית וגמישות תפעולית.

בוצע גם תהליך התייעלות חסר תקדים של פרישת מאות עובדים משני הנמלים. העובדים עובדים סביב השעון כדי - - -

לפחות תחסוך לנו את זה.

אל תספר סיפורים.

רועי, תחסוך לנו את זה. בוא ניכנס לבעיות. יש לכם נכונות לתת עוד שנת העסקה כדי להוריד לחצים, להגיע לאיזונים? מה מונע מכם לאפשר את זה?

אדוני, שום דבר לא מונע כרגע. כמו שידענו להגיע להסכם הזה, אני משוכנע שנדע להגיע להסכמים אחרים. יש עוד חודש לתוקפו של ההסכם הנוכחי - - -

אנחנו לא יכולים לחיות באי ודאות של חודש. כלכלת ישראל צריכה להיות עם חרב על צווארה עוד חודש אם יהיו לה עוד 90 עובדים? אני בהלם מהמצב הזה.

אם יחזיקו את המדינה בני ערובה עוד קצת.

אנחנו גם לא דיברנו, לא על עובדים דור ב' ולא קבועים, ולא עניינים. פתרון זמני.

תגיד לי, למה הם בכלל צריכים להיות חלק מהמשחק, חלק מהשאלה בכלל?

קארה, אתה מפריע לי. רועי, האם אתה חושב שאפשר לאשר את העובדים הזמניים האלה עד שהנמלים יגיעו לאיזונים הקודמים?

אדוני, הדבר הזה נמצא במשא ומתן בין הנהלות הנמל ליו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, ואני מאוד מקווה ומשוכנע שנמצא - - -

תודה רבה ליו"ר. באמת תודה רבה לו. אנחנו מודים לו מאוד מקרב לב. למה הם בכלל צד בעניין? היושב-ראש, הם לא צד בעניין.

רועי, אני הייתי פה בחוק ההסדרים. ניסו בכמה מקרים ועמדו לפגוע במאות ואלפי עובדים של מכון התקנים ובעוד עניינים, ואני לא הייתי מוכן לאשר רפורמת ייבוא בלי ניוד עובדים פשוט של עובדי מכון התקנים לתפקידים אחרים של פיקוח על הייבוא ומעבדות.

מזל שמי שטיפל בהם זה אתה ולא הם.

אל תפריע לי עכשיו. אני אומר לך שהוועדה הזאת קשובה היטב להסתדרות. אני חושב שעשינו עשרות דברים שמגינים - - -

לעובדים. לא להסתדרות.

אל תפריע לי. עשרות מקרים שבדקנו שלא פוגעים בעובדים. ולא היו לנו הרבה בקשות. אני פה כבר חצי שנה. לא ביקשנו כלום מההסתדרות. תעביר להנהלת ההסתדרות שוועדת הכלכלה מבקשת שבשנה הקרובה יהיו גם 200 עובדים זמניים, שלא יהיה צוואר בקבוק בנמלים. את האתגרים הכלליים של המשק והסכמים במשק לא נעשה על גב צוואר הבקבוק הזה של נמלי ישראל. זו תהיה הבקשה וזו תהיה הדרישה של ועדת הכלכלה. ואני אדבר גם עם יושב-ראש ההסתדרות בנושא הזה.

אם אתה רוצה משפט אחרון, בבקשה.

רק להדגיש שוב, אדוני, למרות מה שנאמר פה, בין בקריאות הביניים פה מהחברים ובין מחברי הכנסת הנכבדים, בסוף, כמו שאמר מנכ"ל אשדוד שמכיר את הנושא הכי טוב פה מכולם, ואני בטוח שמנכ"ל נמל חיפה גם שותף לדעתו – מי שפירק ופתר את התור התפעולי בנמלים זה העובדים ואל אף אחד אחר.

פרס ישראל ביום העצמאות.

מרגי רוצה לשאול שאלה. בוא נראה כמה נמשכת השאלה. מרגי, בבקשה.

כשאנחנו באים בביקורת לנמל אשדוד, אתה צריך להודות לנו, אדוני המנכ"ל, כי אתה יודע בדיוק איפה אתה מוגבל לעשות מה שאתה חפץ ורוצה לעשות. אני חושב שהיה צריך לשים את הנתונים האלה על השולחן. יש הסכמי עבודה בנמל. אני לא בעד פירוק כמו אביר קארה. יש שעת חירום כלכלית. ענף הבנייה סובל ממצוקה. אתה יודע למה התור התפעולי הצטמצם בחלקו באשדוד? כי הפסיקו להביא אוניות גדולות לאשדוד. כשאתה מקלל את האימ-אימא של המדינה כשאתה עומד בפקקים, תבין שחלק גדול זה המשאיות שמסיעות ומדלגות על הממגורה באשדוד. בידיים שלנו אנחנו הופכים אותה לפיל לבן שם.

התפלאתי למה בטוויטר אני מקבל מספנות ישראל, פרקנו פלדה, פרקנו פלדה. לא הבנתי, אם המצב כל כך טוב אני מבין שהצרה צרורה. ענף הבנייה – אתם יודעים באיזה אחוזים קופצים מחירי הדיור? אני כל הזמן האשמתי את הקבלנים והחזירות שלהם. אבל גם הקטע הזה, גם התשומות האלה, מי נותן? אדוני המנכ"ל, אתה צריך להתפלל שיהיו דיונים כאלה. וההסתדרות צריכה להתגייס בחצי השנה הקרובה לתת את המענה עד שהמסוע - - -

אבל הוא לא ביקש את הדברים הנכונים, והוא לא סיפר שיש סכסוך בין העובדים לבין ההנהלה. יש דברים שהם לא מספרים.

אביר, אני לא בעד לפרק הסכמים - - -

אבל זה לא רק כי יש להם עובדים מיותרים - - - הם לא לוקחים אותם למקומות שצריך. אלה הדברים שהוא צריך להעלות, שנעזור לו לפתור את הבעיה.

והמכוניות.

מה שאני אוהב אצל קארה זה שהוא סגן שר בממשלה, אבל את הבעיות שלו הוא רוצה לפתור בוועדות הכנסת. צריך לשלוח אותו לישיבות הממשלה.

רק שאלה אחרונה. הייתי אומר, לטובת המאזינים, כמה כל עובד נמל ותיק מקבל על הסעת המכונית מלב האונייה לנמל? בהתוספת.

אם הוא עושה את העבודה, מה אכפת לנו? שיקבל. אנחנו אוהבים. יש להם עובדים שלא עושים את העבודה. הם נמצאים בסכסוך עבודה מול ההנהלה ולא מניידים עובדים למקומות הנכונים, והמנכ"ל לא מעלה את זה כסוגיה. זאת לא סוגיה בעיניו.

משה, תודה רבה לך. ניר אבני, אנחנו הזכרנו הרבה את צים ויש לך את הזכות להתייחס. מנכ"ל צים, ניר אבני, בבקשה.

בעצם אנחנו הולכים לגייס עוד עובדים, שיהיה עוד סכסוך עבודה עם ההנהלה ויהיה עוד חוסר יעילות. אבל לא נטפל בבעיות הקיימות שיש. אני מתפלא על זה, באמת שאני מתפלא איך הם לא מודיעים כאן על נושא הציוד המיושן שיש שם שתוקע לעובדים את העבודה. יש עובדים מצוינים בנמל. והם לא מעלים את זה.

מנכ"ל צים, בבקשה. חברים, שקט.

בוקר טוב. תודה ליגאל ששם את הדברים בפרופורציות. בניגוד למה שאמרתם, רוב - - - לא הגיע בסחר הישראלי. פחות מ-10% מהפעילות של צים קשורה לישראל היום.

ומה נתח השוק שלכם בישראל?

אני מתאר לעצמי שמשהו בסביבות 20%.

ומה הגמישות שלכם בלהציע מחירים שונים?

את מחירי השוק קובע השוק. ותסלח לי שאני עונה טיפה בזווית שונה – כישראלים, אנחנו בכלכלת אי. כל הייבוא שלנו מגיע באוניות. 99% מהביזנס, מהווליום, מהמשקל, מגיע דרך הים. אנחנו צריכים לדאוג שלישראל תהיה אספקה, שהאוניות יבואו לפה. אם אני מפעיל קו מהמזרח הרחוק למזרח הים התיכון, אני צריך להחליט כמה לוקציה, מקום באונייה, אני נותן לישראל, וכמה אני נותן לטורקיה וכמה אני נותן למדינות אחרות. בסוף, כמו שיגאל אמר, הכלכלה ומחיר השוק נקבע לאיזור גיאוגרפי, ואני עושה מלחמות בשביל שהכמויות יגיעו למדינת ישראל.

החלוקה שדיברת עליה, מבחינתי, סליחה שאני חושב אחרת - -

מותר לחשוב אחרת.

- - היא בכלל לא קשורה לאיזשהו תיאום או מונופול או קרטל. כל חברת ספנות בוחרת איזה קווים היא מפעילה בים. אנחנו לא מתחרים בהכרח על אותם קווים. יכול להיות שה-20% שלי ו-20% של המתחרים שלי מגיע מאיזורי סחר שונים לגמרי בעולם. אנחנו לא עושים את זה באותה צורה. אנחנו לא עושים את זה באותו גודל אוניות, לא באותם קווים, ובטח לא באיזשהו תיאום של מחירי שוק.

מה הגורם שעזר לצים להיות רווחית כל כך מעבר למנכ"ל הכישרוני שלה? מה היה הנתון שהוביל את השינוי?

אחד הדברים שצים עשתה בתקופה הזאת היה, כמה שזה נשמע קלישאתי, לחשוב מחוץ לקופסה. והבעיה העיקרית שקרתה בקורונה הייתה ירידה מאוד משמעותית בתובלה האווירית. בחשיבה חריגה לחלוטין, צים פתחה שלושה קווים – זה התחיל בקו אחד, גדל לשלושה, ואחרי זה לשניים נוספים – ונתנה שירותים למה שכולנו קונים, קניות האינטרנט, הקניות המקוונות. בנינו קווים מהירים מסין לארה"ב. אלה היו הקווים הכי רווחיים שלנו בכל התקופה הזאת.

במקום מטוסים, אוניות?

כולנו אומרים, מטוס נוסע ב-12 שעות. בסוף גילינו שמטוסי המטען לא מביאים שום מטען ב-12 שעות. יש להם "האבים". אנחנו מגיעים בסוף לשישה ימים עד שלקוח רואה את זה. ואנחנו בנינו שלושה קווים ייעודיים שידעו להביא מטען ב-12 יום מהמזרח הרחוק לארה"ב. אז אומנם לקוחות שילמו אולי קצת יותר כסף, אבל הם שילמו בערך חמישית ממה שהם שילמו במטוס.

למה שילמו יותר?

כי הקווים נסעו במהירות הרבה יותר גבוהה, באוניות מיוחדות, לאיקומרס.

באונייה מיוחדת שיש לה מהירות גבוהה?

אבל הם שילמו חמישית ממה שהם שילמו במטוס. זה היה win-win בכל העולם.

אתה לקוח של הנמלים בישראל הרבה שנים. כמה זמן אתה בתחום?

26 שנה.

באוניות ושינוע?

כן.

כל השנים בצים?

ב-26 האלה כן.

גדלת בצים?

גדלתי בצים.

כולם עזבו את האונייה הטובעת ואתה נשארת? והנה היא צפה.

היא צפה טוב מאוד.

כל הכבוד. אז אתה לקוח של הנמלים בישראל?

נכון.

מה ראית? נער היית וגם זקנת. מה ראית? שיפור? בעיות? אפשרויות? אנחנו עוסקים פה בצוואר הבקבוק הזה כלקוח.

התשובה שלי יכולה להיות רחבה, ואולי היא תעשיר טיפה את הידע. המצב במכולות, אכן, כמו שנאמר פה, הרבה יותר טוב מהמטען הכללי, ומעל 50% מהמטען לארץ מגיע במכולות. חברת צים ואני מברכים מאוד על התחרות והכנסת המסופים, הטרמינלים החדשים גם בחיפה וגם באשדוד. למען הגילוי ושיהיה ברור לכולם, הנמלים האלה לא התחילו לעבוד עדיין. הם עדיין מתרגלים פינוי של מכולות ריקות מישראל. הפינוי של המכולות הריקות – אם דיברתם קודם על כמות התבואה שנוסעת בכבישים בין חיפה לאשדוד, אז אותו דבר יש כמות אדירה של משאיות עם מכולות ריקות שנוסעות מאשדוד לחיפה בשביל שחברות הספנות יוכלו לפנות מכולות ריקות מישראל. המצב הזה אולי ישתפר, אבל הוא רחוק מלהגיע לאיזשהו - - -

ומה נכון שיקרה, מבחינתך?

אני אסביר את זה בצורה לוגיסטית-תפעולית מאוד פשוטה. חברת ספנות מביאה מכולות לנמל מסוים, למדינה מסוימת, לגיאוגרפיה מסוימת. אני מביא 1,000 מכולות, אני פורק 1,000, אני מצפה להוציא 1,000. הכלכלה של ישראל לא מאוזנת. ישראל מביאה בערך 1.3–1.4 מיליון מכולות ייבוא בשנה, אבל מוציאה 500 אלף עד 550 אלף מכונות בייצוא. זאת אומרת, כל חברות הספנות מוציאות מאות אלפי מכולות ריקות מישראל.

רוב הסחר של מדינת ישראל, אם היו שואלים את הלקוחות, היו רוצים אשדוד. עיקר - - - של מדינת ישראל היא באשדוד, בייבוא, לא בייצוא. אבל הרבה פעמים אנחנו מביאים את המטען לחיפה כי אי אפשר לפרוק אותו באשדוד. הסטנו עשרות אוניות, רק אנחנו, לפריקה בחיפה. פרקנו אותן בחיפה, ואת הריקות אתם רואים בכבישים.

אי אפשר לשנע מכולות על קו הרכבת? למה צריך בכבישים?

הרכבת עושה את המקסימום שהיא יכולה. אנחנו משתמשים בה הרבה. אולי זה הערת אגב, בשני הנמלים החדשים אין בכלל רכבת ולא צפויה בשנתיים הקרובות. התשתיות לא מוכנות באותם קבועי זמן. אנחנו משתמשים ברכבת. לרכבת יש capacity מוגדל, היא נותנת בערך 120 קרונות ליממה, משחק סכום אפס בין כל חברות הספנות.

איזה שתי עצות זהב היית יכול לתת ליושב-ראש הוועדה?

עכשיו הוא עושה לי קואוצ'ינג, קארה. אחרי זה אני אחשוב על עצת הזהב שאני אתן לך. לקארה אני אתן ביצת זהב, או תרנגולת מטילה ביצי זהב.

חשבתי, בעיטת זהב.

בעיטת זהב זה מראדונה. זה היד הנעלמה.

איך אומרים ביצה בארמית? ביעא, כמו בעיטה.

ראיתם, גם השכלה קיבלנו. אבני, תתעלם מהשאלה של קארה, אלא אם כן אתה ממש רוצה. הוא התכוון עצה לפתור את הבעיות פה.

הנמלים זקוקים לכוח אדם גם בחיפה וגם באשדוד. זה לא משהו שנולד היום. אנחנו צועקים את זה שלוש עד חמש שנים. כל הסיפור עם ההסתדרות זה סיפור של חצי השנה האחרונה. וגם, עם זמן ההכשרה אנחנו רואים את התועלת, את התפוקות שלהם רק עכשיו.

אז עצה אחת, לקלוט עובדים בנמלים, להגיע ל-full capacity. הלאה.

וכניסה כמה שיותר מהירה של הנמלים החדשים.

לתת להם להביא הכול? לתת להם להכניס הכול?

לא. עזוב הכול. להפעיל נמל זה לא לבנות שתי קוביות בלגו. מהרגע שהנמל יתחיל לעבוד עד שהוא יהיה נמל יעיל זה חצי שנה לפחות.

אני כבר רואה שהוא לא יעיל כי אף אחד לא הביא לנמלים החדשים שלוחה של רכבת. זה לא היה אמור להיות, הדבר הזה?

אדוני היושב-ראש, כמה רציפים פנויים יש באשדוד כרגע?

הוא לא יכול בלי השאלה הזאת. יש רציפים פנויים?

כל הרציפים מלאים. 21 אוניות בזה הרגע נפרקות ונטענות בנמל אשדוד.

וזה המצב תדיר?

זה המצב הקבוע של כ-20 אוניות בכל רגע נתון.

אבני, תודה על עצות הזהב לוועדה. דממה באולם. שמשון ויובב, אתם מפריעים לי. שתי דקות כל אחד.

אני אלעד נצר, מהתאחדות התעשיינים. תודה רבה, כבוד היושב-ראש.

לצערי, כבר מעל שנה אני מקבל כל שבוע טלפונים ממפעלים שהפסיקו את הייצור שלהם. מפעלים שלא עובדים, שלא יודעים מה לעשות עם העובדים שלהם. זה מהשבוע – מפעל עם מחסן ריק. לדברים האלה שאני סובל כבר מעל שנה ומקבל את הטלפונים של התעשיינים המיואשים, יש גיבוי של אגף הכלכלן הראשי שאמר כמה זה עולה. ואם סומכים את המספרים, ומשרד האוצר עשה את זה באחד המכתבים שהוא הוציא, רשום שם מאות מיליונים בחודש. מאות מיליונים בחודש זה מיליארדי שנים בשנה, שלוקחים מצית ושורפים אותם וכל האזרחים צריכים לשלם על זה.

כל זה קורה כשנמל מספנות ישראל ביקש להפעיל את רציף הדלקים שהוא לא בשימוש. קיימים רציפים בחיפה כרגע שהם פשוט לא בשימוש. רציף הדלקים – נמל מספנות ישראל הוציא באוגוסט מכתב למשרד התחבורה, תנו לנו להפעיל אותו, למה לשרוף מיליארדי שקלים?

נמל המפרץ, רציף 7-8, הוציא למשרד התחבורה מכתב, תנו לנו להפעיל אותו. מה משרד התחבורה עשה? תנחשו. כלום. זו התמונה. זה יכול לפתור לנו את הבעיה. משרד התחבורה לא עושה כלום. לא האמנתי, נסעתי לנמל המפרץ. הגעתי, אני מסתכל, אני רואה תור של אוניות. מסתכל ימינה, לא האמנתי. אני רואה תור של אוניות. מסובב את הראש שמאלה, אני רואה את הרציפים ריקים. אני תופס את הראש, מה קורה פה? מה קורה? איפה ההיגיון פה?

אתה חולק על הרב-חובל?

רגע, עד שהוא מדבר לעניין, אתם מפריעים לו. תנו לו להשלים.

כל האזרחים משלמים מיליארדי שקלים בשנה כי משרד התחבורה לא יכול לעשות את התפקיד שלו, ולאפשר, לחתום על דף נייר שאפילו רציפים שכולנו שילמנו עליהם, רציפים קיימים, שלושה רציפים, 7, 8 והדלקים עומדים ריקים גם עכשיו. שאל אותי כמה זמן לוקח? זה רשום פה במכתב. תוך שעות הם יכולים להפעיל את זה.

מה השם שלך?

אלעד נצר.

אלעד, אני חושב שהעלית סוגיית אמת. תנו לי תשובה רק על ההערה הזאת. למה לא מפעילים את הרציפים האלה? תחבורה, אוצר, מישהו, מה התשובה? למה לא מפעילים את הרציפים האלה?

אף אחד לא ייתן לך תשובה.

רגע. לא להפריע לנו. לחברי הכנסת יש זכות לעשות ברדק. זה תפקידם. אתם לא.

אני מצדיע להם על האיפוק. כל הכבוד.

הם מאופקים. אבל הם על הכיפאק. תחבורה, למה לא פותחים את הרציפים האלה?

כל הפתרונות עלו ונבחנו במשרד התחבורה ובמשרד האוצר. לכל אחד מהדברים יש את התשובות שלו.

לזה ספציפית.

הוא אומר לך שתוך שעות זה יכול לעבוד.

זה לא נכון. זה פשוט לא נכון.

מה האילוצים? נעזור לך.

יש אילוצים מכרזיים. יש אילוצים הנדסיים. יש הרבה אילוצים.

המכתב הגיע ביולי. לא נעשה כלום עד היום.

קיבלתם תשובה על המכתב הזה?

כלום.

שלחתם מכתב ביולי? מי שלח את המכתב?

נמל המפרץ שלח ב-25 ביולי מכתב שמיועד למנכ"לית משרד התחבורה ולמנכ"ל משרד האוצר שאומר שיש עומסים אדירים, ואני מבקש לפתוח את הרציפים הקיימים שכבר נמצאים, רק תנו לי את האישור, משרד התחבורה. והם לא עושים כלום. ומספר ימים אחר כך המפרץ שלח על עוד רציף קיים.

עוד בקשה? וקיבלתם תשובה על המכתב? לא קיבלתם תשובה?

לא, קיבלנו אונייה שממתינה עוד. זה מה שאנחנו מקבלים.

אני רוצה אולי להסביר מה זה אומר העומסים.

לא, אל תסביר. יש לי פה סדר. אתה, תציג את עצמך.

אני יצחק איסטריק, יושב-ראש חטיבת הפלדה בלשכת המסחר.

לצערי, אני צריך להצטרף לאנשי התאחדות התעשיינים. אם שאלת על תאריך – מכתב שלנו לשרת התחבורה מה-26 ביולי, ועד היום לא נענינו, בנושא של לפרוק בנמל המפרץ, הנקודה שהעלה האיש היקר הזה. שלוש פעמים נקבעו לנו פגישות על מנכ"לית משרד התחבורה. את שלושתן היא ביטלה שעה לפני הפגישה, אפילו ללא בקשת סליחה, ללא שום סיבה. ביטלה ולא נפגשה.

מספר פה יגאל מאור סיפורי מעשיות. חבר הכנסת מרגי, ביקשת שייתן תשובות – הכול סיפורי מעשיות. אמר פה מנכ"ל נמל אשדוד, אין בעיה של מכולות.

אדוני, איך קוראים לך?

יצחק איסטריק.

אם אתה רוצה שאני אעזור לך, את הבעיה אמרת, והעליתם פה נקודה אמיתית שלא עלתה בדיון. לא להאריך, תן לנו לעבוד על הבעיה. תאמין לי שהמנכ"לית תפגוש אותך, אבל תן לנו לעבוד על זה.

הבעיה היא לא מכולות. אמר שיקו שתוך 12 שעות הם פורקים מכולות, וזה נכון. אין לנו בעיה במכולות במדינת ישראל.

אנחנו בתפזורת. הבנתי.

המטען הכללי - - -

ויש אפשרויות וזה לא מבוצע.

הגברת מהאוצר מדברת על 0.1%. כולם יודעים מה הבעיה בתעשיית הבנייה בארץ. אם אין פלדה, אי אפשר לבנות בניינים.

תודה. אמרת את הדברים. בבקשה, אדוני.

שמי איתי, ואני יושב-ראש איגוד יבואני התבואות ובעלים של חברה בשם צנציפר, שמביאה תבואות לארץ. אני שומע פה את מה שמדברים, ואני לא פחות ממתפוצץ.

אתה יכול עם מרגי להתפוצץ ביחד.

כן, כן, כן.

הוא לא מרוקאי.

הוא לא מרוקאי והוא מתפוצץ? אתה צריך להיבדק.

אנחנו ישבנו בוועדה לפני שנה ולפני חצי שנה, ובהתערבות של חבר הכנסת מרגי ישבנו ודיברנו. וביקשנו לפני שנה מכל הגורמים, תנו תוכנית להוריד את התורות בנמלים. כל הקשקושים האלה שהתור נגמר זה קשקוש. זה קשקוש. יש היום תור של שבועיים המתנה בנמל חיפה, בדגון חיפה. אומר נמל אשדוד והוא צודק, אין תורים בנמל אשדוד כי כל האוניות ברחו לחיפה, כי נמל אשדוד בתשעה חודשים פרק כמות שהוא פורק ברבעון, ברבעון, זאת אומרת, שליש מהכמות הוא פרק. כל המשאיות ברחו צפונה.

למה?

כי מגיעה אונייה והיא מחכה 51 ימים.

למה אשדוד לא רוצה תפזורת?

אני אגיד לך מה קורה. יש לו מצוקת כוח אדם. הוא נתן השנה פחות מ-20%, 16% היענות לידיים. מה אומר מנכ"ל הנמל? הוא אומר בצדק, כל האוניות ברציפים. איזה יופי. במקום לחכות בחוץ, שיחכו ברציף. אבל הן לא פורקות, כי "אדון נמל" נותן משמרת אחת ביום במקום שש.

איך הם קובעים את המשמרות? איך הם קובעים?

את הסידור התפעולי שלהם הם נותנים קודם כל למכולות, אלה שאין להם תור.

אל תיתן לו להסיט אותך מהדיון.

אבל זה הדיון.

אתה מייבא תפזורת ואתה סובל מהדבר הזה.

כל המדינה סובלת. אתה משלם על הלחם שלך יותר יקר. אתה משלם על הביצים שלך יותר יקר.

אני מבין. ולכן זימנו את הדיון הזה.

נכון. ואתה משלם מאות מיליוני שקלים, אתה ואני וכולנו.

מנכ"ל אשדוד, משמרת אחת מול האפשרות לשש משמרות, זה נתון אמיתי?

ממש לא. אנחנו מקבלים בברכה כל אונייה שמגיעה. מי שלא מגיעה, אני לא אומר לה אם להגיע לחיפה או לאשדוד.

אבל הבוקר - - - אוניות לחיפה. תגידו את האמת כבר.

רגע. משה, הטיעון שבעבר ידעת את מה שעשית בתשעה חודשים לעשות ברבעון, יש לך התנגדות עקרונית לתפזורת או יש בעיה בדבר הזה?

אני אדייק את איתי. עד כה, חברת נמל אשדוד הולכת לפרוק השנה מעל 24 מיליון טון, יותר ב-10% ממה שפרקנו בשנה שעברה, וזה, דרך אגב, עם אותם מתקנים, עם אותם אנשים פלוס 90.

- - -

שנייה, חברים, נשאלתי שאלה. אני אסיים לענות עליה.

תנו לו לסיים את התשובה.

ולמה לא פותחים את הרציפים החדשים?

זה לא קשור אליי.

לא קשור אליך? כי אם יפתחו את הרציפים החדשים, תהיה שביתה או לא תהיה שביתה?

אני יכול לסיים את התשובה?

אתה יכול.

אבל אתם צריכים כבר לגעת בבעיה. תגיד שזו הבעיה.

קארה, קארה.

יש אבל פקק. אתם לא אומרים את הבעיה. סתם מערבבים מכל הכיוונים. אי אפשר את הערבוב הזה.

קארה, אתה פרומיל מללכת לחדר שלי לרבע שעה.

אבל הוא צודק. תשמע אותו. הוא צודק.

פרומיל. 2.999.

צריך לשים את הפיל במרכז החדר.

מה?

הפיל נמצא במרכז החדר.

ולא מדברים עליו. הולכים מסביב. אתה הולך אליו, הוא מסבן את הפיל מהצד הזה, זה מסבן את הפיל מהצד הזה. מדבר פה בן אדם על רציפים שלא פתוחים. תעשייה שלמה, אנשים - - -, מיליארדי שקלים בשנה. אם יפתחו את הרציף, אתם תפתחו בעיצומים.

אבל זה לא קשור אליו.

ואז יושב פה נציג ההסתדרות ומספר סיפורים למדינת ישראל.

עומרי, תוציא את קארה לחדר שלי. קח אותו לחדר. רבע שעה צינון.

לא, זה כבר לא הגיוני אבל. אז הם יושבים ומתפוצצים ואף אחד לא מעז להגיד את האמת.

קארה, צא החוצה. צא החוצה.

די כבר.

אל תעשה את זה. אל תעשה את זה.

הוא הולך לחדר שלי. לרבע שעה הוא הולך.

תמחל לו.

איזה מחילה?

סולידריות - - -

הוא כבר הרג אותי. לך לחדר, לך.

לא קיבלתי ממך היום לבבות?

לך לחדר. רבע שעה. תחזור עוד מעט.

אני לא מאמין שאתה מוציא אותי מהחדר.

עומרי, תראה לו איפה החדר שלי.

נתת להם 40 דקות לדבר, לקשקש, לסבן את כל הפיל מכל הכיוונים. נו, באמת.

אז בוא נסכם שאנחנו מאפשרים לאנשים. משה, תסיים.

איתי צודק שקצב הפריקה בחברת נמל אשדוד הוא איטי יותר מבחיפה, ואני מסכים איתו. לכן השקענו במסוע חדש. שוב, אנחנו מדברים על מסוע שבסוף החודש הזה, כבוד היושב-ראש, הוא עומד. ייקח לנו עוד שלושה חודשי הרצה, ובעזרת השם - - -

תודה. תודה על ההבהרה.

- - -

הבא בתור.

אבל לא נתנו לי לסיים.

יש לך משפט סיום.

קודם כל, המספרים שהוא אומר פשוט לא מדויקים. יש לי נתוני רספ"ן. השנה פרקו 10% פחות משנה שעברה. אני נותן את לך את זה בעצמי.

עם ה-90 או בלי?

דבר שני, המסוע זה אחיזת עיניים. כולנו יודעים את זה. המסוע הזה יודע להוציא 1,000 טון בשעה, אבל הממגורה בצד השני לא יודעת לקבל את זה ולא יודעת להוציא את זה. אז המסוע יפרוק 1,000 טון, אבל אחרי כמה שעות של עבודה פשוט ייסתם וגמרנו. הם היו צריכים להרחיב את הממגורה ב-2015, כבוד היושב-ראש. ב-2015 זה כבר אמור לעבוד. אנחנו בפיגור של עשרות שנים בתשתיות. עד היום אין אפילו תוכנית - - -

זאת אומרת שאתה תלוי בנמל אשדוד. זאת אומרת שאין תחרות בשירות.

איזה תחרות?!

אבל לפי רשות התחרות אין סיבה להתערב?

לא, לא. אין סיבה להתערב בצים. שאלתם את השאלה הלא-נכונה. אין סיבה להתערב בחברות הספנות

כבוד היושב-ראש, במדינת ישראל חצי מהביקוש הוא באשדוד, ופחות מ-20% נפרקים.

איתי, תן לאחרים.

שלום. קוראים לי שלום חתוקה, אני בעלים של חברת ייבוא תבואות בשם שינטרקו, ואנחנו מייבאים בעיקר לאיזור הדרום. המחסנים שלנו ממוקמים באיזור אשדוד, ולכן אנחנו מגיעים לאשדוד, משתדלים להביא במשותף עם עוד יבואנים דרומיים על מנת שנפרוק לאשדוד.

לצערנו, הציוד בנמל אשדוד, ולא משנה אם הוא חדש, לא פועל. אתה יכול לקבל משפך ירוק על פי דרישות איכות הסביבה, וכשאתה מביא אותו לאונייה, הוא לא עובד. יש משפך שני, תביא את המשפך השני, בינתיים עוברות ארבע שעות, הוא גם לא עובד. ויש משפך שלישי שנמצא שם רק ליופי. אתה נמצא עם ציוד חדיש שאנשים לא יודעים לתפעל אותו, ואתה עומד משמרת שלמה עם פריקה של שעה. אתה עומד, משאיות בורחות לך, הלקוחות לא יכולים לחכות בנמל. אתה מגיע, אומרים לך, אוקיי, נעביר אותך למנוף. המנוף לא תקין. העובדים מסכנים, נמצאים בזמן מהבוקר, אבל אין ציוד. הציוד לא תקין. הציוד למראית עין. יש ציוד, אבל הוא לא תקין.

יש דרישה של איכות הסביבה שנעבוד עם שואבים את התבואה. שואב כזה, אני לא יודע מי קנה אותו ולמה קנו אותו, אבל שואב כזה עושה 1,000 טון למשמרת אם הוא עובד.

אותו שואב עבוד בדגון פי ארבעה בכמות. בדיוק אותו שואב.

ואז אתה עומד שם עם אונייה של 30-40 אלף טון, ואתה צריך לעבוד. כשהחליטו שפותחים את רציף 21 סוף-סוף במדינת ישראל באשדוד, אני העברתי אונייה והרציף היה ריק. עלה לי מעל מיליון דולר הרצון הזה לבוא לאשדוד לפרק את האונייה. זה נורמלי?

מה זאת אומרת, הרצון לבוא לאשדוד? היו לך אפשרויות אחרות?

כן, יכולתי להישאר בחיפה. היה עולה לי פחות.

ולמה לא הלכת לחיפה?

אמרו שרציף 21 מוכן ומזומן לעבודה. חברת נמל אשדוד הודיעה בפרסומים שלה שרציף 21 - - -

רגע, חברים. אני עושה הפסקה עם הגופים. אני רוצה את נציג התחרות. יש פה מישהו? עורכת דין מעיין מור, אחרי שאת שומעת שעה וחצי דיון כזה, את חושבת שאולי התשובה שלכם היא שאין לכם מה לעשות בתחום השינוע הימי כלום?

בוקר טוב. אני שמעתי את הדיון ואנחנו מכירים את הנושאים האלה מאוד מקרוב. מזה שנים ארוכות טילנו ואנחנו עדיין מטפלים בכל תחום הנמלים במגוון אספקטים, אם זה באכיפה נגד נמל אשדוד כמונופולין, תיק שתלוי ועומד כרגע בבית המשפט העליון, ואם זה בהכרזה על קבוצות ריכוז. זה בענייני אכיפה. אנחנו גם מקדמים תחרות באופן אקטיבי וגם כתבתי את זה במענה למר אוריאל לין, שהנושא שהוא התלונן עליו זה בעצם בעיות העומסים. הוא לא העלה טענה על הפרה של חוק התחרות הכלכלית, ובהקשר הזה נסגרה פנייתו, בגלל שלא הייתה הפרה - - -

מעיין, אני אמקד אותך. עומס יכול לנבוע ממצב אובייקטיבי, פשוט גל של אוניות לא צפוי, ועומס יכול להיות מניצול הכוח של מישהו שיש לו מונופול על מקום או על תשתית, והוא יוצר עומס שלא אמור להיות. איך גורמים לו לעבוד? איזה סנקציות גורמים על עומס שהוא לא אובייקטיבי שפרוס על כולם? אלא עומס שנובע ממונופול מקומי, מכוח שיש למישהו.

הטענות בתלונה לא היו על כך שמופעל פה איזשהו כוח, סוג של מונופול, בצורה של ניצול מעמד לרעה וכדומה. היה פה עניין שהוא מובן לחלוטין, שיש עומס בנמלים והוא נוצר מכוח עבודה כזה או אחר, היצע כזה או אחר, בעיות בהיטלים שמושתים בסוף על יבואנים. ובכל הנושאים האלה אנחנו עדיין פועלים.

אני אומר לך שלא הבנתם את המכתב של אוריאל לין. הבן אדם אינטליגנט ומנוסה. אם הוא היה חושב שאין לכם מה לעשות במשחק הזה, באירוע הזה, הוא לא היה שולח לכם מכתב. אם הוא שולח לכם מכתב, הוא מתכוון שמישהו מנצל את כוחו, את המונופול ואת הקרטל, או לא משנה איזה כוח יש לו, כדי לא לאפשר את השוק מבחינת זרימת מוצרים.

אבל מי זה המישהו הזה? זה לא חברות הספנות. זה לא החברות הפרטיות.

רשות התחרות, אתם ידעתם לתקוף ספק שמאיים על רשת מזון שהוא לא יספק לה. הוא בעצם מונע את הזרימה של המוצרים. פה יש מצב שמישהו מאט או לא עושה את כל מה שהוא יכול.

סליחה, אני מבקשת להשלים את המשפט - - -

אני אתן לך משפט סיום, אבל אני אגיד לך שתגידי לצערי, אין כבר מנכ"ל קבוע לרשות התחרות כבר זמן רב מדי. אחד הנושאים הכואבים ביותר במשק וגם פה אין לנו כתובת קבועה. אבל המסר של ועדת הכלכלה הוא, תעשו חשיבה מחודשת על זה שהסרתם אחריות מבדיקת ניצול האפשרות של התשתיות והמונופולים למניעת זרימת מוצרים ותחרות בשוק השינוע ובשוק הנמל.

אדוני, אנחנו ממש לא הסרנו אחריות. אנחנו עדיין מטפלים.

מה הייתה התשובה שלהם? היא אומרת, לא הסרנו אחריות, אבל התשובה שלכם הייתה שאין חסימה.

מעיין, שני משפטי סיום, בבקשה.

רשות התחרות ממשיכה לפעול בתחום הנמלים במסגרת רפורמות משמעותיות. אנחנו מייעצים בכל מה שקשור להפרטה של הנמלים הממשלתיים. אנחנו מקדמים את התחרות גם בכל מה - - -

אנחנו לא מדברים על רפורמות. סליחה, מעיין. אנחנו לא מדברים על רפורמות. אל תשתמשי בסיסמאות של רפורמות. אנחנו מדברים על בעיה היום. היום, היום, עכשיו. בימים האלה יש בעיה. ואתם לא צריכים להגיד לי רפורמות. אתם צריכים לבדוק אם מישהו ניצל את כוחו, ולא להגיד לאוריאל לין, זה לא תפקידנו. טוב, אנחנו נגיד את זה למנכ"ל הבא שייכנס לתפקיד.

זה לא מה שנאמר, אדוני. אנחנו בהחלט מטפלים בזה. גם מבחינה של ניצול מעמד לרעה, אנחנו מעולם לא נרתענו. עד היום תלוי ועומד תיק על ניצול מעמד לרעה של נמל אשדוד בבית המשפט העליון לאחר שבית הדין להגבלים עסקיים - - -

כשרציתם נכנסתם, כשרציתם פעלתם. אז למה אתם משיבים לו שזה לא תפקידנו? טוב, עוד נעמיק בזה.

- - - לא התלונן על הפרה של החוק.

תודה רבה. דנה מהאוצר, יש לך הבהרות, בבקשה.

רק רציתי לציין שהנמלים החדשים התחילו לפעול. הם עוד לא פורקים וטוענים אוניות מלאות. אבל לבקשת המדינה, ובניסיון למזער כמה שאפשר את המצוקה שהייתה בנמלים, הם קיבלו לפני כמה חודשים כתב הסמכה זמני שיאפשר להם לפרוק מכולות ריקות, גם לצמצם את הביקוש למכולות שיש, גם להוריד את העומס משטחי הלוגיסטיקה של הנמלים שיכולים לפרוק מכולות מלאות בשביל יכולות תפעול טובות יותר, וגם בשביל לנסות לסייע לבעיה - - -

מה הסיבה שהם לא יכולים לעבוד בפול טיים? תאמרו לנו. אנחנו חברי ועדה. אנחנו רוצים לדעת מה הנסיבות.

כרגע יש לנמלים החדשים את היכולת לפרוק מכולות מלאות - - -

לא קיבלתי תשובה.

דנה, ידעת על זה שיש רציפים ריקים ומכתב בקשה להפעיל ושאין אישור?

היא יודעת שיש רציפים ריקים.

ולמה אין אישור לרציף הזה?

כמו שעופר כבר התייחס לאירוע, אין לי מה להוסיף - - -

זה הכול עניין של הוועדים. אם הם יפתחו את הרציפים האלה, יסגרו אותם. היא לא יכולה להגיד את זה. היא לא יכולה להגיד את זה כי היא מהאוצר. אבל זו האמת.

אנחנו נעזור לכם, רק שימו את זה על השולחן.

דנה, את גזרת על עצמך שתיקה?

לא, היא לא יכולה להגיד את זה. אסור לה.

בפילוסופיה אין חופש דעה להגיד מה אתה חושב?

לא. במדינת הסתדרות אין חופש דעה.

אתה אל תפיל הכול על ההסתדרות. אל תפיל הכול על ההסתדרות. תאמין לי, לא הייתה קמה מדינה אם לא הייתה הסתדרות.

לא, לא. אתה רוצה להיכנס לוויכוח הזה?

לא. אני לא רוצה.

הם עושים את הכול יותר מהר.

אז אל תתחיל עכשיו.

לסבא שלי, עצמאי שלא נתנו לו לעבוד במדינת ישראל כמו שצריך, הוא לא יכול היה להיות בקופת חולים, שהוא לא יכול היה להיות רשום. כל הזמן אם תעשו פרצופים. אבל זאת המציאות.

קארה, קארה.

יש מציאות בישראל. כל מי שרצה להיות בעל יוזמה פרטית, במדינת ישראל שקמה לא נתנו לו. האם אפשר היה יותר מהר? התשובה היא כן. מאה אחוז היה אפשר יותר מהר. וכמה חסימת עבודה ייקח עוד פעם שנים.

אני מאפשר לו כדי שתתגעגע אליו.

אני רוצה לשלוח אותו לישיבת הממשלה הבאה.

אבל לא צריך ללכת אחורה. לא צריך ללכת אחורה כי זה פשוט לא נכון.

אני חושב ששם יהיה לו קהל יותר אוהד לקדם את ענייניו.

זה עיוות של המציאות, כי במשך שנים אם הם לא היו מחזיקים כמו - - - את קופות החולים עד שנות ה-90 שעשו הפרטה, אז גם לא היית מקבל שירותי רפואה - - - זה מה שהם עושים היום בנמל. זה אותו דבר. איפה שהם נמצאים יש בעיות.

קארה, יש לי הצעה. מרגי, יש לי הצעת חוק שסגן שר בממשלה לא יוכל להופיע בוועדות בכנסת. הוא מטריד את הכנסת.

אתה תהיה בבעיה. אבל אני גם חבר כנסת. אתה תהיה בבעיה.

הוא לא מטריד את הממשלה.

אני בחרתי לא להיות נורבגי כדי להגיע לפה.

לך תטריד את הממשלה.

אדוני, אני חייב להגיד, נשמעים פה - - -

אסור לסגן שר לדבר. אבל לכם מותר לעכב במדינת ישראל סחורות, לגרום ליוקר מחיה. להעלות את המחיה גם ביוקר הדיור, לדאוג שלאנשים לא יהיה מה לאכול במדינת ישראל – וסגן שר לא ידבר. וגם היא, מהאוצר, לא יכולה לדבר. תשאל אותה למה היא לא יכולה להגיד את האמת.

- - -

דנה, למה את לא נותנת תשובה מפורטת? את ראית שני מכתבים שהם מבקשים לפתוח רציפים. הם יכולים בתוך יומיים-שלושה לצאת לדרך. למה לא עזרת להם לפתוח?

ובאותה נשימה, למה את לא מאפשרת, כאגף תקציבים, להשאיר את 90 העובדים עד שהמצב יתאזן?

אני אשמח לענות על כל השאלות. דבר ראשון, לגבי פתיחת הנמלים החדשים, אני רק אסיים את מה שאמרתי קודם. הם פועלים כבר מעכשיו בשביל להשלים את כלל הפעולות הרגולטוריות הנדרשות בשביל להפעיל אותם, ואין כאן חסמים. באמצע חודש דצמבר צפויה להגיע אונייה מלאה ראשונה לנמל המפרץ, ובתקווה שלאט-לאט קצב העבודה יעלה יותר - - -

למה לא פותחים את הרציפים האלה? אפשר לקבל תשובה ספציפית? יש לכם מכתב. פגשת את המכתב הזה?

כמובן.

אז למה לא אמרתם כן?

כרגע הממשלה – אגף תקציבים יחד עם משרד התחבורה בוחנים את האפשרות להביא לתחרות הגבוהה ביותר שיכולה להיות בשוק הנמלים, ולתת את השירות הטוב ביותר - - -

אני שואל אותך על מכתב, ואת עונה לי אגדות. את יכולה להחליט עכשיו באיזה תחום אנחנו, בכלכלה או בפילוסופיה. קיבלת מכתב לפתוח שני רציפים. למה הם לא קיבלו תשובה חיובית? יש פקק, יש עומס. מה מנע מכם להגיד להם, כן, יוצאים לדרך? תשובה ממוקדת על המכתב – מה התשובה?

אבל זאת לא עמדה של האוצר. האוצר יעזור להם.

הוא לא עזר. היא לא עונה לי. למה הם לא קיבלו תשובה? דנה, למה הם לא קיבלו תשובה חיובית על המכתב הזה?

כי יש כאן מכלול שיקולים מאוד-מאוד מורכב.

מה הם?

ומטרתנו בסופו של דבר היא להביא לשירות הנמלי הטוב ביותר שניתן לתת כרגע.

תאמיני לי, אנחנו ניקח אותך לרשימה לכנסת. אמרת הכול ולא אמרת כלום.

היא לא יכולה להגיד את זה. נו, תרד ממנה. מה שאני אמרתי לך, זאת המציאות.

אמרה הכול ולא אמרה כלום. עוד מעט את יכולה להגיד שהכלכלה נועדה לייצר שוק משוכלל לתחרות - - -

אולי אני אסביר לה איזה נזק זה עושה.

אתה חיכית יפה, בבקשה.

רק תמונה מהימים האחרונים. תסתכלו, חברה שמוכרת 320 מיליון שקל בשנה נעצרת בגלל שהיא לא מקבלת חומר גלם. מגיעה מקפריסין, תשע שעות, ועומדת כאן בהמתנה שבוע ימים, וכמה כסף אנחנו משלמים על המתנה יומית.

כמה?

5,000 דולר מדי יום.

לאונייה?

מי ישלם את זה? לא רק זה, כבוד היושב-ראש. אנחנו שולחים משאיות ריקות כי אומרים לנו שהיום בבוקר יפרקו, ונתב לא מגיע או כן מגיע, והם מחזירים את המשאיות האלה חזרה, הלוך ושוב, הלוך ושוב, כי אין פריקה - - -

למה לא הלכתם לנמל אחר?

אדוני, לא הלכתי לנמל אחר בגלל אותן בעיות שהוא ציין. כשהלכתי לנמל אשדוד, אמרו לנו, אדוני, כאן אתה לא יכול לפרוק, אין זמן, אין מקום, לך לחיפה.

משה, מה התשובה שלך לטענה הכואבת הזאת?

הוא לא הגיע אלינו, אז אין לי מה להתייחס.

הוא לא הגיע אליך?

לא. מה שהוא מדבר, אם אני לא טועה, תקן אותי - - -

מה הצעות הייעול של משה? הוא מנהל את הנמל. מה הצעת הייעול שלך?

ששש. אל תענה לקארה. תענה לי. מה התשובה שלך למה שהוא אמר?

מה? מה אמרת? מי שאל משהו? לא הבנתי.

הוא אמר. אתה בנמל הזה של אשדוד?

לא, אדוני, אני בנמל חיפה לא מצליח לפרוק.

איפה מנכ"ל נמל חיפה?

בזום.

אנא, תעלו אותו בזום. מנכ"ל נמל חיפה, מנדי זלצמן, בבקשה.

צהריים טובים. הייתי רוצה לומר משפט כללי, ואחר כך להתייחס לשאלה שהופנתה אליי.

במשפט כללי, אני לא יודע באיזו פקולטה יוקרתית למד רמי לוי משיווק השקמה, ולפני כשלושה שבועות הוא הכין את הצופים לעלייה רצינית ביוקר החיים כשהוא אמר, מכולה עלתה מ-2,000 דולר ל-20,000 דולר בלהביא אותה לישראל. והוא תמצת את כל הנושא הזה של יוקר המחיה שהוועדה נדרשת אליו.

העיקר לא התורים? העיקר לא התורים בנמל?

ודאי שלא. זה בטל בשישים, כבודו.

לא מעניין אותי.

בסדר. בטל בשישים לנושא יוקר המחיה.

אני כרגע בדיון על התורים. כרגע הדיון הוא על התורים.

איך בטל בשישים? יש דוח של הכלכלן הראשי באוצר.

אני אתייחס לסוגיה - - -

ולהערות הספציפיות שהועלו פה, על המקרה הזה שהוצג פה אצלך. אתה שמעת את המקרה הזה?

אנחנו קושרים אוניות לפי תור תפעולי מסודר שאותו קבעה מדינת ישראל, והוא ברגולציה של רשות הספנות והנמלים. אנחנו לא יכולים להקדים ולו רק כי מפעל מסוים כואב לו, אלא אם כן הוא פונה בטיעונים האלה אל רספ"ן, ורספ"ן מקדים את קשירתו. יואיל המתלונן לפנות לרספ"ן, רספ"ן תיתן לנו הנחיה לקשור, הוא יכול להיקשר מעכשיו לעכשיו.

הבנתי.

ולמה אונייה שקשורה לא פורקים?

ששש. רגע, בלי קריאות ביניים. צביקה שכטרמן, מנכ"ל נמל מספנות ישראל, האם תרצה להגיד משהו? צביקה שכטרמן בזום? אין. מיכאל שרייר, מנכ"ל טמבור, בבקשה.

אני מנכ"ל טמבור, 24 שנים בטמבור. טמבור מעסיקה 800 עובדים, שישה מפעלי ייצור בלכ הארץ, וכולם בפריפריה. רוב החומרים שלנו הם חומרים מיובאים, חלקם הגדול בתפזורת. אנחנו מביאים גם מכולות וגם תפזורת באמצעות אוניות צובר, מה שנקרא מטען כללי. יש לנו אוניות שעומדות במטען הכללי הזה בין ארבעה ימים לשלושה שבועות בהמתנה. נאמר פה קודם מספר. אצלי, בגלל גודל האוניות, אני משלם בין 10,000 ל-18,000 דולר ליום לאונייה שעומדת.

חומרי טמבור, מן הסתם, נמצאים כמעט בכל בניין בישראל.

אתה לא יכול להסיט אותה לחיפה?

אני מביא את הרוב דרך חיפה. על אשדוד אני מוותר ממילא ומוביל דרך היבשה. גבס מאוד קשה לפרוק שם, לוקח הרבה זמן, וגם יש תור ענק. כנ"ל גם בחיפה. מעבר ל-10,000 דולר או 18,000 דולר שעולה כל יום, אני לא מדבר על המפעל שבניתי באשקלון וסיימתי אותו לפני שנה בהשקעה של למעלה מ-100 מיליון שקל מהכספים של טמבור, לא הכספים של המדינה, שום שקל לא קיבלנו מהמדינה – המפעל הזה עומד חודש כי אין לו אבני גבס שהוא יוכל לייצר. טיח גבס הולך לכל בניין בישראל כמעט.

גם אנחנו מובילים יבשתית. כמו שאלעד מההתאחדות ציין קודם, יש פתרון קצר ומהיר. מיכאל, אנחנו מסתובבים מסביב לזנב של עצמנו. אני מקשיב לדיון מ-9 בבוקר כשהוא התחיל. דבר אחד, זה הרציפים הפנויים שהוא דיבר עליהם. דבר שני, זה הנמלים החדשים, למה לא פתחו את הנמלים החדשים לפריקת מטען כללי? למה רק למכולות? מי אמר? העובדים שצריך להאריך – תנו להם עובדים. אני נמצא במפעל היום, אני מסתכל, אני רואה את האונייה מהמפעל ואני לא יכול להכניס אותה.

העלויות האלה מתגלגלות לציבור. אני לא יכול לספוג הכול, כי אם אני אספוג הכול אני אסגור.

יש נוהל שרשות המסים מסוגלת להכיר במצב שכוחות או השפעות לא שגרתיות מנעו מאונייה לפרוק את סחורותיה בזמן, והיא יכולה להקל על אותו בעל עסק במיסוי? יש חוק כזה, שאם יש עיכובים שהם כוחות עליונים, משהו שלא נובע מדבר שגרתי, מקילים במיסוי על מי שהזמין את האונייה. האם אתם זכיתם להקלה כזאת?

לא קיבלתי שקל.

אתה מכיר את הדבר הזה?

לא מכיר.

מישהו מכיר את זה? את מה שאמרתי עכשיו?

לא. חידוש.

מנהל המכס רשאי לפטור יבואנים מלשלם מכס על עלויות הובלה בלתי צפויות שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן. האם קורונה היא לא סיבה כזאת?

אין לנו מכס בייבוא. אין מכס על המוצרים. אין מכס, אז לא צריך לפטור.

אין לכם בכלל מכס?

לא. זה חומרי גלם לתעשייה.

אז זה לא רלוונטי. והאפשרות לשיפוי על האובדן הזה?

אני לא מכיר דבר כזה. זה נופל על היצרנים ועל הציבור.

נציגת האוצר, מה את אומרת?

אני לא מבינה את השאלה.

הייתה קורונה, האוניות נתקעות, אתם מסבירים שזה לא רק בעיות תפקודיות, אלא העולם באמת השתגע באוניות. ואם נניח שבועיים באונייה של 20,000 דולר, 14 כפול 20,000 ליום, הלך מיליון וחצי שקל רק על ההמתנה. מישהו מתייחס? בקורונה חילקנו מיליארדים לעסקים.

אני לא חושבת שנכון כרגע לקשור את הדברים שקרו בקורונה לתור בנמלים שיש כיום. אני חושבת שאנחנו צריכים לפעול בשביל לצמצם את התור בנמלים כמה שיותר. אני לא חושבת שזה עונה להגדרות לשיפוי בגין קורונה. לא בדקתי את הנושא הזה.

זה גם ערבוב של הבעיה.

יש בעיות שנובעות מהמבנה של המשק שלנו, ובעיות תפקודיות - - -

זה לא מבנה משק שלנו. מחיר המכולות עלה בכל העולם.

אבל נאמר פה שחלק מהברדק נובע מהקורונה בעולם. אז למה אנשים צריכים לספוג את העלויות האלה?

אבל אדוני היושב-ראש, זה יעלה את הלחץ בנמלים ויעלה את התור. אם אנחנו נוריד את המס לחלוטין, ונהפוך את הייבוא עכשיו ליותר שווה, זה לא יפתור את בעיית התור, זה יגדיל את התור וזה ייצור בעיה יותר גדולה. והמחירים יישארו ויעלו.

לא, לא אמרתי להוריד מס. אז תקנוס את הנמל ותחזיר כסף לבן אדם שהתייבש. הבן-אדם התייבש שבועיים. מה הוא צריך לספוג את העלויות האלה? מה, הכיס שלו פתוח?

לא, הוא לא היה צריך להגיע לזה אפילו. להיפך, זה לא בעניין של לקנוס את הנמל. הייתי רוצה לדעת את משמרות העבודה שלהם. כמה אנשים רשומים היום במשמרות עבודה בנמל אשדוד ברזרבה? כמה אנשים היום בנמל אשדוד – אני רוצה לראות סידור עבודה. כמה משמרות הם עובדים? האם הם הגדילו את מספר המשמרות? האם אתם פורקים 24/7? פורקים 24/7? אנחנו בחירום. פורקים 24/7?

אביר, אביר, נניח שכנעת אותנו. שכנעת אותנו. הם לא עושים את תפקידם, אז למה הוא צריך לשלם על העיכוב? שיקנסו את הנמל ויעבירו לו את הכסף.

אבל הדברים שהוא משלם זה לא רק לנמל. זה יום עיכוב על האונייה, הוא משלם לחברת הספנות, הוא צריך לשלם על המשאיות שמגיעות לפרוק, הן לא קשורות לנמל. המשאית שמגיעה עכשיו לפרוק, אם היא לא יצאה מלאה, הוא משלם עליה.

אבל מישהו עיכב אותו, אז שישלמו לו.

ומי זה שישלם? אתה ואני.

או הנמל או המדינה או מישהו.

צריך להבין, האוניות האלה שגובות את הקנס הזה על ההמתנה לא רוצות לבוא לפה אחר כך. הן לא רוצות את הקנס הזה. הן רוצות לעבוד. אוניות לא רוצות לבוא לישראל, ואין הרבה אוניות מטען כללי. הן פשוט לא רוצות לבוא. זה פתרון פשוט. זה שלושה רכיבים: 1. זה הרציפים הפנויים. 2. זה עובדים. 3. זה שתפתחו את הנמלים החדשים גם לפריקת מטען כללי.

משרד התחבורה קיבל את זה כבר לפני שנה מאיתנו כי אנחנו נתקענו עם אוניות גיר ארבעה שבועות, והקדימו לי למשמרת ועוד הייתי צריך לשלם כפול על כניסה ויציאה, ולא טיפל בזה. אבל במקום זה, בשביל להוסיף חטא על פשע, משרד התחבורה מוציא תקנה בחודש אוקטובר שבה במקום לצמצם את התור התפעולי ויש לו שלושה פתרונות מאוד פשוטים, הוא קובע עדיפות ליבואני מלט בייבוא בכניסה לנמל לתור התפעולי. וזו הצעה שמונחת, לדעתי, על השולחן פה, ואמורה להיות מאושרת.

בעיניים שלי זו הצעה הזויה. אני תעשיין בשיראל, אמור לשבת עם אונייה שגם היום אני משלם עליה עיכוב של שבועות ולחכות, ועכשיו מגיע סוג א'. אני סוג ב', כי אני יצרן ותעשיין פה בישראל ואני מפרנס את המשפחות פה בישראל ועובד בפריפריה, ואני אמור לפנות את הרציף למישהו שהגיע עכשיו כי הוא אוניית מלט. אז במקום לפתור את הבעיה ולצמצם את התור התפעולי, נותנים עדיפות בתור כמו בהסתדרות של פעם, "אני רק שאלה", בקופת חולים, אני באתי עם אוניית מלט.

מי מחליט על העדיפות הזאת?

יגאל מאור, יגאל מאור שהיה פה על הלוח לפני זה.

יש לו סמכויות בחוק לתעדף את זה? זה בחוק?

הוא עכשיו מגיש הצעה לזה. רספ"ן, רספ"ן, כן, יש לו עדיפות.

משרד התחבורה?

רשות הנמלים מטפלת בתור התפעולי. יגאל, אתה רוצה לענות על זה?

למה יש רווח יותר גדול באונייה? - - -

שעתיים דיברנו על הדברים האלה. אז חכה רגע. שרייר, אמרת שאתה חושב שיש שלושה דברים, העובדים, הרציפים, מה הדבר השלישי?

הרציפים הפנויים, והנמלים החדשים שאמורים להיפתח ועדיין לא עובדים, שיפרקו מטען כללי, לא רק מכולות. אני לא מצליח להבין למה הגבילו אותם רק למכולות. אם אומרים שבמכולות אין בעיה ויש בעיה במטען כללי - - -

תודה רבה.

אם לא הבנת, זה פשוט מאוד. יש בישראל מלחמה מסוכנת של מגזר ציבורי ומגזר פרטי.

קארה, קארה, אנחנו צריכים לסיים את הדיון. אתה כבר מגזים. מספיק.

אני מייצג את הזכיין בממגורה בנמל אשדוד, לוגיסטיקה ממגורות וטחנת קמח בתל אביב. לגרעינים צריך להתייחס בצורה שונה מאשר לכל האחרים. הם משפיעים אם מדברים על מדד, מדברים על מלאי חירום, מדברים על פיקוח על מחירים, הם עומדים לפני דברים אחרים. הנמל כשל, כפי שאמר יושב-ראש האיגוד, באופן טוטלי בנושא של הטיפול בגרעינים כי זה לא כדאי לו, לא מסיבה אחרת.

למה לא כדאי לו?

לא כדאי לו תמחירית, לא כדאי לו כספית, יש לו מטענים אחרים יותר טובים. הוא אומר את זה בגלוי. הוא לא מכחיש.

והוא יכול להחליט לקחת מה שבא לו לקחת ומה לא בא לו?

תן לי להמשיך, בבקשה. הדיבורים על המסוע, כפי שאמר גם איתי, יהפכו לברווז אחד גדול במדינת ישראל. הנמל ארבע שנים מחכה ולא מכניס ציוד לאיכות הסביבה שהתחייב להכניס לפני ארבע שנים; מדלים מכניים שהיו יכולים לשלש ולרבע את התפוקות בנמל. אותם מדלים פניאומטיים שעובדים היום והיו יכולים כבר לעשות רציף מתמחה ומדובר על זה – הנמל דחה את הטיפול בזה, הוא התנגד ואמר, נעשה את זה רק כאשר יהיה מסוע.

ואני אומר לכם, רבותיי, כשיהיה מסוע, רוב היבואנים לא יבואו לאשדוד כי אין תנאים שווים בין אשדוד לבין חיפה. יש אפליה של הרבה שקלים גם בתעריפים, בתעריפי ההובלה, בתעריפי השימוש בממגורה, ולכן אין תחרות אמיתית בין חיפה לבין אשדוד. הדברים מוצגים ומטויחים פה על ידי הנמל. כל החלונות שמדברים, חלונות מקריים. זה קורה בספנות שיש הצטברות של אוניות ויש מצב שבו ידלדלו. הנמל לא עשה שום דבר חוץ מהעובדים שהוא ציין שהביאו – העובדים האלה עד שנכנסו ועד שהתחילו להפעיל, לענף הגרעינים לא הביאו שום תועלת.

אני סופר את מספר הצוותים שעובדים כל יום בנמל. הגידול הוא מזערי, מזערי בסך הכול, והגרעינים לא מקבלים כי הם נכנסים לאותו רציף שבו עובדים כמו שאמרו עמיתיי, מדלים שלא מתוחזקים, שלא מטופלים, שהם בעדיפות אחרונה-אחרונה מבחינת הנמל.

תודה רבה.

רק עוד מילה אחת, בבקשה. נמל אשדוד כשל בעניין הזה, והמטרה של מדינת ישראל צריכה להיות שכמו בחיפה, האחריות מהתחלה עד הסוף תהיה אחריות אינטגרטיבית של פריקה, של מסוע ושל ממגורה, כמו בדגון בחיפה. ואם הדבר הזה לא יסתייע, ובגלל עובדים ובגלל ועדי עובדים הנמל ייאחז בסיפור של הפריקה, כפי שכתב בדוח שלו יו"ר האיגוד, צריך להחיל פרמטרים מאוד מוגדרים של ביצוע, של עבודה, של זמן, כי אחרת הענף לא יבוא.

טחנת הקמח שאני מייצג בתל אביב, 35 ק"מ מאשדוד, לא תפלוט ולא תשלח את הסחורות לאשדוד. היא תפרוק בחיפה.

הבנתי. תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני, על עצם קיום הישיבה. עקבתי אחרי הדיון ואני מתנצל על האיחור, אבל יש כאן העדפה לדברים כלכליים ומכניסים יותר, ובעצם אנחנו דוחים דחייה של גרעינים – אם אנחנו מדברים על מזון ועל ביטחון במזון, זה הדבר הראשון שצריך עוד לפני שאר הדברים. ולכן, אם אנחנו רואים כאן כשל התנהלותי, אני חושב שוועדת הכלכלה נמצאת פה ויודעת לעשות את זה בראשותך, אז להכניס רגולציה ולתת מכסות ולחייב את הנמלים, כמה צריך להכניס מתוך כל המטענים, מה העדיפות וכמה מכולות כאלה של מטען כללי.

חייבים להיכנס כאן בגלל שאם ניתן רק למשא ומתן בינם לבין הנמל, אני מניח שהם לא יגיעו לשום הבנות. כאן צריכה להיכנס רגולציה ותגיד, אנחנו דורשים ואנחנו מחייבים את הנמל לקחת כך וכך, בגלל שאצלנו זה בעדיפות ראשונה, זה מה שנקרא מזון נצרך, דברים שהם הכרחיים ואנחנו צריכים לתת להם את העדיפות ואת האינפוט הנכון שאנחנו צריכים לתת להם.

אני לא מדבר על כך שבחיפה יש לזה השלכות על תאונות דרכים ועל משאיות רבות שצריכות להוביל את זה כל זה. אנחנו נמצאים היום בפקקים, ושים לב, חלק גדול מהפקקים זה המשאיות הענקיות האלה. כמה שאנחנו יכולים לחסוך במשאיות שייצאו אל הכביש – זה דבר שצריך להוביל אותנו בעניין הזה. ועם חומר נצרך כזה, טוב שיש בכלל במדינת ישראל לא רק שני נמלים, אלא ודאי כשיש חלוקה גיאוגרפית מסוימת בייבוא ובפריקה של אותם גרעינים.

תודה לך, חבר הכנסת מקלב. אנחנו קיבלנו אישור מיושב-ראש הכנסת להארכה קטנה של הדיון, אבל אנחנו רוצים לסיים אותו. זה היה דיון ארוך.

איתי, מילה אחת, בבקשה.

אחת הבעיות שלא נאמרו פה וזה חייב להיות פה על השולחן, ואני אומר את זה פה בריש גלי, דגון חיפה עובד בלי הפסקה. השנה הוא מגיע ל-94% ניצולת. לא 16%. 94% ניצולת. המשמעות האמיתית היא שאם מחר בבוקר קורית תקלה ולו גם הקטנה ביותר בדגון חיפה וב-2006 מלגזן פגע בטעות בגשר של דגון חיפה והשבית חלק מיכולת הפריקה שלו למשך מספר חודשים, אז אדוני היושב-ראש, לך לא יהיה חלב לשים בקפה שלך, כי אין שום יתירות בפריקה. המדינה מושתתת כולה על דגון חיפה. אין שום יתירות בפריקה, ואם תהיה איזושהי תקלה, אני לא מדבר על משהו בומבסטי שממש ישבית את הממגורה, אפילו תקלה למספר חודשים, אנחנו עלולים להישאר בלי אוכל. והאבסורד זה שכולם יודעים את זה. כולם יודעים את זה ומתעלמים, וזה מרתיח אותנו, את כל יבואני התבואות.

מה התשובות שקיבלת?

אני מתבייש להגיד לך שהשרה אפילו לא השיבה לנו, ופנינו אליה לפחות חמש פעמים.

השרה העדכנית הנוכחית?

גם הקודמת לא השיבה. אל תדאג. זה חוצה גבולות. ודרך אגב, אני אומר לך שוב, הנתונים האלה הוצגו בכל פורום אפשרי. כולם יודעים את זה. זו סכנה. זה לא משחק.

והרציפים שהציעו להפעיל אותם יכולים היו לפתור?

הם יכולים להקל את הלחץ. הממגורה באשדוד צריכה להיות מורחבת.

באשדוד מורחב?

בוודאי. תחשוב, אדוני היקר, על מצב תיאורטי של מלחמה ובטעות נופל טיל אחד בנמל חיפה. אף אונייה לא תפרוק לך בדגון. אתה כולך תצטרך את המזון שלך לפרוק באשדוד. איך תפרוק ארבעה מיליון טון באשדוד? באיזו דרך? אתה לא יכול לפרוק היום 500,000 טון בלי תורים.

תודה, איתי. צביקה שכטרמן, מנכ"ל נמל מספנות ישראל, אני מקווה שעכשיו אתה בזום, בבקשה.

שלום לכולם. קודם כל, למי שלא מכיר אותנו, במספנות ישראל אנחנו לא פועלים בתחום המכולות. אנחנו פועלים בתחום המטען הכללי והצובר בלבד. פחות או יותר, מתחילת השנה הזאת אנחנו נמצאים במצב של תעסוקה מלאה. אנחנו עובדים 24/7, ואנחנו נותנים מקסימום יכולת של מה שאנחנו יכולים לפרוק. עם מגבלה של אורך הרציפים שלנו, בסופו של דבר, יש לנו 800 מטר רציפים, אז יש איזושהי מגבלה.

מתחילת השנה הזאת אנחנו רואים עומס של אוניות שעומדות בחוץ, שממתינות לשירות שלנו. אני כמובן לא מתייחס למתחרים שלנו. ואנחנו עובדים הכי מהר שאנחנו יכולים. יש כמה דברים שיכולים להקל עלינו.

בסך הכול קיבלתם מחמאות בדיון הזה. לא היו פה הרבה מחמאות, אבל אמרו בהקשר חיובי את מספנות ישראל. אז אתה צריך לשמור על הרקורד הזה.

בסופו של דבר, אנחנו נמל פרטי, אנחנו נותנים שירות, אנחנו עובדים 24/7. ציינו פה קודם מטמבור שפתרו בעיות, אז זה אנחנו אלה שפתרנו את הבעיותואם יש לנו חלון של שמונה שעות, לא משנה איך, אנחנו מוצאים את הפתרונות. אין לנו בעיה של כוח אדם, יש לנו בעיה של אורך רציפים, אבל יש כמה נקודות שכן אפשר לעזור לנו בשביל שנוכל לנסות לתת מענה. אחד מהם זה עבודה בשבת.

בנמל חיפה יש אישור עבודה בשבת, ואנחנו מוצאים את עצמנו כל פעם מבקשים אישור. שבת זה 17% מהזמן. מבחינתי זה כמו עוד רציף. בשבת האחרונה קיבלנו אישור. קיבלנו אישור כל פעם מוגבל בזמן וכל פעם אנחנו צריכים לנסות - - -

אתם מקבלים את האישורים לשבת כדבר משתנה? לא משהו קבוע?

נכון. אנחנו קיבלנו את האישור בפעם האחרונה עד אפריל. והתשובה שקיבלנו היא זה פעם אחרונה שאתם מקבלים.

זה הפתרון? זה הפתרון במדינת היהודים? הפתרון הוא לעבוד בשבת? שעובדים יצטרכו לחלל את השבת?

עובדים שם גויים, אדוני. עובדים שם גויים.

מה זה גויים? - - -

אנחנו משתדלים לעשות את העבודה עם גויים, נכון מאוד. אבל בסופו של דבר, יש גם מקרים שאנחנו צריכים להביא קבוצה - - - שהם לא גויים.

תגידו לא יהודים.

בעבודה בשבת, אני אתן לכם דוגמה, בשבת האחרונה אנחנו פרקנו ארבע אוניות. אלה ארבע אוניות שלא המתינו בתור, זה ארבע אוניות שלא שילמו עוד 5,000 דולר - - -

מי מספק לכם את האישורים לשבת?

משרדי הממשלה. מי שעוזר לנו זה משרד האוצר.

מי הסמכות באישור לעבודה בשבת מולכם? מי הגורם?

משרד העבודה.

משרד העבודה.

מישהו מסוים שם? המנכ"ל? מי? משרד העבודה והרווחה?

כן, כי אסור על פי חוק.

והודיעו לכם שזה פעם אחרונה שתקבלו?

נכון.

באיזה נימוק?

אין נימוק רציני. בסופו של דבר, צריך לזכור שהעומס הזה בנמלים עולה למשק סכומי עתק של כסף. זה לא רק האוניות שממתינות בחוץ, והיום אתה יכול ללכת ברגל מישראל לקפריסין על האוניות שעומדות בחוץ.

הנמל בסלוניקי נסגר בשבת.

התכוונת פעם, בימים ההם, כשהייתה קהילה יהודית.

לא לפני הרבה זמן.

אבל אתה צודק. זו לא הערה סתמית. הנמל בסלוניקי נוהל על ידי יהודים, ומרוב שהוא היה תלוי בקהילה היהודית, הוא היה סגור בשבת. זאת עובדה היסטורית נכונה.

עוד נקודה אחת, ברשותך.

צביקה, אנא תגיע לסיום דבריך.

יש פרויקט במדינת ישראל שנקרא לילה טוב, והמדינה קידמה אותו, לסבסד משאיות שמוציאות מכולות בלילה. אם ירחיבו את הפרויקט הזה למטען כללי, זה יאפשר לנו להוציא סחורות.

למה לא מרחיבים אותו?

פניתי לחני וקיבלתי עכשיו דווקא גישה מאוד-מאוד חיובית. רק צריך לקדם את זה. הנמל מכניס סחורות, אם הסחורות לא יצאו החוצה, אני נחסם. ולכן עוד דרך להוציא זה להוריד משאיות מהכבישים ביום. אני חושב שזה אינטרס של כולם. פניתי לחני. איציק בלומנטל מאוד אהב את הרעיון, רק צריך לראות שמקדמים את זה, שמשרד האוצר יעזור לנו וכולם יעזרו לנו לקדם את זה. זה ייתן לנו עוד דרך לעזור.

תודה, צביקה. דנה, אמרת שזה משרד העבודה, אבל זו זרוע העבודה במשרד הכלכלה.

נכון. אתה צודק.

אביר קארה יגיד כמה דברים. נמל אשדוד יתייחס כי הוא קיבל הזדמנות, האוצר והתחבורה, ונסיים. קארה, בבקשה.

אני אעשה את זה די זריז כי חלק מהדברים כבר קראתי בקריאות ביניים כזה.

קריאות ביניים כזה? פוצצת לנו את המוח. קריאות ביניים כזה?

כי יש דברים שאי אפשר לשמוע. יושבים פה אנשים שמשקיעים כסף, מביאים כל מה שרוצים, והאמת היא שתורמים למשק הישראלי הרבה יותר מאחרים שיושבים פה מסביב לשולחן, והם מתפוצצים ולא יכולים להגיד מילה.

תפסיק להשמיץ. אני לא אוהב את זה. אותה הסתדרות שאתה משמיץ נתנה אור ירוק לרפורמה בייבוא שאתה כל כך מתפאר בה, ולא הפריעה במילימטר.

אני באמת מודה לכם.

אל תתחיל עכשיו להשמיץ.

אני באמת מודה לכם. תודה רבה לכם.

אמרת שיש לך הצעות. אל תתחיל. בלי השמצות. דבר לעניין.

אני לא רוצה להתייחס אליהם, אני רוצה להתייחס להערות. אז רק בגדול.

אמרת, המלצות אופרטיביות.

בגדול, בגדול. אני עושה את זה מאוד מהר.

במדינת ישראל יש מלחמה מסוכנת במגזר הפרטי שמנהל המגזר הציבורי, בראשות ההסתדרות כמובן, והמלחמה המסוכנת הזו עולה לנו בכסף, עולה לנו בתורים, וזה מה שהיא מייצרת. לאן אני חותר? יש נמלים חדשים, צריך לאפשר להם לפרוק את כל סוגי הסחורות, וצריך לפתוח את השוק לתחרות. אני חושב שזה אחד הדברים המרכזיים. אותי מעניינים בנמל אשדוד דברים חשובים.

צריך לזכור שהמגזר הפרטי הוא לא אויב של המגזר הציבורי. הוא שותף שלו. וכשותף, אני רוצה להסתכל על נמל אשדוד ולהבין מה חסר בנמל אשדוד. יש שם ציוד מיושן שנתקע כל רגע, יש שם עובדים מצוינים. הנה, אני הולך להפתיע אתכם. חלק מהעובדים שם, לא רק שמגיע להם השכר, אולי מגיע להם אפילו שכר גבוה יותר. הייתי רוצה לשמוע את כבוד המנכ"ל מספר פה איך הוא מכפיל משמרות בזמן כזה, כדי ליצור מצב שאנחנו הופכים להיות הנמל הכי מהיר והכי יעיל בעולם. איך הוא מכפיל את ההכנסות שלו לאותו נמל באותה תקופה. ואני חושב שהפתרונות צריכים לכלול בתוכם גם את נושא הציוד המיושן בנמל אשדוד, צריך לחדש אותו בצורה די מהירה.

אבל אני הייתי מצפה, או בפעם הבאה, אם יתנהל כזה דיון, הייתי רוצה לראות את לוח המשמרות של נמל אשדוד, ממש ככה בעיניים, ולראות כמה עובדים יש שם ברזרבה. יש את המילה רזרבה – אם תרצו להציג את לוח המשמרות שלהם. במקביל, אני חושב שבכל הסכמה עם ההסתדרות צריכה להיות התחייבות שאם אנחנו פותחים רציפים חדשים, אז לא יהיו עיצומים מצד אותם עובדים. אז גם אם אנחנו מאשרים עכשיו עובדים נוספים להסתדרות, אז אין שום בעיה עם זה כי אנחנו צריכים כנראה עוד עובדים.

אבל אנחנו רוצים לדאוג ליעילות, ולפיכך, אני רוצה לחייב את ההסתדרות שלא יהיו עיצומים ולא יהיו שביתות, ולא יהיו איומים אם ייפתחו רציפים נוספים בחיפה כמו הרציפים שעומדים כרגע סגורים. ובמקביל, הייתי כופה על נמל אשדוד פשוט לעבוד יותר שעות, 24/7, כדי לפרק את כל התבואה של מדינת ישראל, פלדות וכולי, כמה שזה יעלה. אנחנו מעדיפים לשלם לעובדים טובים גם על שעות נוספות, ופחות סיפורים. יש להם שם הרבה מאוד סכסוכי עבודה פנימיים. הם אלה שחוסמים את העובדים החלשים והם בעצם יוצרים אותם, אז עדיף פשוט להיכנס לתוך השטף הזה - - -

אמרתי לך לא להשמיץ. סיימת בהשמצה.

אלה הדברים. תודה.

רועי, אני אתן לך להתייחס כי יש לך זכות כי הוא השמיץ אתכם יותר מדי.

לא, לא השמצתי אותם. אמרתי להם את האמת. זה לא להשמיץ. להשמיץ זה להגיד משהו שהוא דבר שקר.

מאיר דוד, מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש, שלום לכולם. אני הממונה מטעם משרד העבודה ומואצל סמכות מטעם השרה לתת הסברים להעסקה במנוחה שבועית, ואני זה שנתתי את ההיתר לנמל מספנות ישראל.

ככלל, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא אוסרים על עבודה בשבת של אף עסק במדינת ישראל. אנחנו נותנים היתר להעסקה של עובדים ייעודיים שיום המנוחה שלהם זה שבת, וזה ההיתר שאנחנו אמורים לתת. מספנות ישראל פנו אלינו בגלל הבעיות בנמלים ובגלל העומסים. נתנו להם היתר זמני, והבקשה הייתה להתחיל ולגייס עובדים שיום המנוחה שלהם הוא לא שבת והם לא יהודים, כדי שיוכלו לתת מענה גם ביום שבת. זה נכון במספנות ישראל וזה נכון לנמל המפרץ החדש שפנה אלינו בבקשה.

אם נפתח נמל חדש, וכבר 10 שנים הוא נבנה, אז אין שום סיבה שלא ייערכו נכון ויגייסו עובדים לא יהודים כדי שיוכלו לתת מענה 24/7. אין שום סיבה לבקש היתר העסקה לעובדים יהודים בשבת כשאפשר לעשות מאמצים ולגייס עובדים לא יהודים. נתנו היתר לחצי שנה והארכנו אותו בעוד חצי שנה בגלל הנמלים, בגלל העומסים, בגלל ההתחשבות, אבל עדיין צריך לפעול ולעשות את העבודה עם עובדים שאינם יהודים ביום שבת.

ולראיה, לא כל הנמלים מבקשים היתרים לעבודה בשבת ולא כולם צריכים את ההיתרים האלה. ובמיוחד בחיפה, שזה איזור שבו יש המון עובדים לא יהודים, והעבודה בנמלים היא מתגמלת. אני לא רואה קושי לגייס עובדים לא יהודים לעבודה בשבת בנמלים. אז אפשר גם לגייס עובדים לא יהודים כדי שהנמל יוכל לפעול גם בשבת.

מאיר, תודה רבה על ההבהרה. משה זנה, מנכ"ל נמל אשדוד, בבקשה.

שלושה משפטים. חברת נמל אשדוד תמשיך לעסוק יומם ולילה על מנת להוריד את התור התפעולי. נקודה שנייה, נדרש להאריך את ההסכם עם העובדים הזמניים, שהוא לחצי שנה. יש לנו שיח עם ההסתדרות, אבל זה מבחינתי נקודת השינוי. וחברת נמל אשדוד, רק לסבר את האוזן, משקיעה 2.5 מיליארד שקל בחידוש הנמל, בבניית רציפים, ברכישת ציוד חדש, כולל המסוע שרק בו הושקעו 250 מיליון שקל, ולכן האמירות שחברת נמל אשדוד לא משקיעה בציוד ולא מתחזקת אותו, לצערי, לא רק שהן לא נכונות, הן שקריות.

איזה מנוף חדש רכשתם לאחרונה?

מה עם התבואה והתפזורת?

אמרתי, זה המסוע שלנו. את התפזורת, אמרתי, זה נקודת תורפה לגרעינים - - -

אבל למה נאמר פה שהמסוע לא יציל אותנו? כי אין פתרון כולל ואין את הממגורה.

חברת נמל אשדוד אחראית על המסוע. הממגורה לא שייכת לנמל אשדוד, וכדאי לשאול את מי ששייכת לו הממגורה.

אוקיי. תודה רבה לך.

ציוד הפריקה שלך - - - בעשר שנים.

רגע, אדוני. אנחנו כבר בסוף הדיון. היינו ביחד המון זמן. רועי בליטנטל מההסתדרות, בבקשה.

הורדתי רגע את עיניי כדי לרשום לי כמה נקודות כדי לענות לדבריו של כבוד השר, וכשהעליתי את עיניי חזרה, אני רואה שהוא יצא.

סגן השר.

סגן השר, סליחה.

אבל אתה יכול להגיד כי זה יירשם בפרוטוקול.

ואני בכל זאת אגיד כי זה מספיק חשוב.

וזה גם נצפה על ידי אלפים. אתה יכול להגיד וזה נרשם בפרוטוקול.

תודה, אדוני.

סביב השולחן נשמעו הרבה מאוד טענות בהרבה מאוד נושאים מצד הרבה מאוד גורמים. לא נשמעו פה טענות, למעט אותה הערה כללית על נתב שהולך הביתה - - - מצד סגן השר קארה, כנגד העובדים או כנגד היעילות שלהם.

אנחנו אפשרנו בשני הסכמים להנהלות חיפה ואשדוד את מרב הגמישות לקליטת עובדים, לניהול עובדים ולתפעול עובדים כדי לפתור את התור התפעולי, וזה מה שפתר את התור התפעולי. אנחנו ברי שיח ונמשיך להיות ברי שיח עם שתי ההנהלות ככל שיידרש.

בניגוד לדבריו של כבוד סגן השר קארה, ההסתדרות החדשה היא-היא הגורם המוביל במשק שדואג לזכויות עובדים ועובדים חלשים. סגן השר קארה מצד אחד ואמר, צריך עוד עובדים ועוד עובדים, ואתם לא נותנים, ומצד שני, הוא גם אומר, יש עובדים ברזרבה. אז שיחליט מה הטיעון שלו. זה הכול, אדוני.

תודה. דנה מהאוצר, בשעתיים וחצי הללו למדת משהו שלא ידעת? יש תובנות או אסימונים? כמי שרואים את הכלכלה באופן כולל באוצר, למדת פה על בעיות שאת הולכת להתמודד איתן, לטפל בהן?

אנחנו סביב הסיפור של התור בנמלים. העמקנו בנושא, נפגשנו עם כולם. גם עם איתי דיברנו לא מעט, ניסינו ללמוד את הנושא לעומק, ואנחנו פועלים ככל שניתן בשביל לספק את הפתרונות הכי טובים שיביאו לתחרות ולשירות הכי טוב שיכול להינתן.

ובאופן ספציפי, יש משימות שהאוצר לוקח מהדיון הזה לקידום?

אני חושבת שהרבה מאוד מההערות שניתנו כאן הם לא דברים בסמכויות האוצר. למשל, הארכת תקופת העובדים הזמניים זה לא משהו - - -

את יודעת שכשהאוצר רוצה לעשות רפורמה, הוא עושה. הוא מביא גם חמישה משרדי ממשלה.

אני אתמוך בכל מהלך. אני לא חושבת שנכון שאני איכנס בין הנמל לוועד העובדים בהסכם הארכה.

יש הבדל בין לתמוך לבין להוביל. את משאירה אותם להתמודד לבד. הרעיון שהאוצר מקדם רפורמות במשק שמורידות את יוקר המחיה, את זה לא אני המצאתי.

נכון, וכך גם הרפורמה בנמלים שקורית ומתממשת ברגעים אלו.

ככה עשינו רפורמה בבנקאות, רפורמה בייבוא. ועכשיו אנחנו רואים בעיה מערכתית, ואת אומרת, ישחקו הנערים לפנינו?! מה האוצר הולך לעשות בנושא הזה?

ועדת המחירים שהיא באחריות האוצר יכולה להשוות - - -

אבל אני לא אמרתי לה מה להגיד. אני רק רציתי שהיא תתייחס ספציפית לשעתיים וחצי דיון, ולא אמירה כללית על תחרות באוניות. מה המשימות שאתם הולכים לעשות?

המשימות שכבר עשינו, ואנחנו מנסים ונמשיך לנסות בשביל להביא למטרה הזאת של תחרות ושירות טוב בנמלים, הם לא נעשו עכשיו כי הבעיה הזאת קיימת כבר הרבה מאוד זמן. ולכן פעלנו בכל מיני צירים, בין אם בציר של הקדמת כתבי ההסמכה בשביל לאפשר לנמלים החדשים לפרוק מכולות ריקות, בין אם לדחוף ולגבות את הנמל מול ועדי העובדים בתוספת של עובדים בשביל לתת שירות טוב יותר במהלך הזה. ובין אם לבחון עוד מהלכים רבים נוספים בדיונים שקורים לא מעט ובמסמכים וניירות שהכנו, כי אנחנו מבינים את גודל הבעיה, בשביל להגיע לפתרון ואנחנו נמשיך לעשות כך.

אבל הבעיה קיימת כבר יותר משנה. היא לא התחילה עכשיו. זו לא בעיה של השבועות האחרונים.

רגע. שרייר, לא מפריעים לי. רק הח"כים יכולים באמת להפריע לי.

מה לגבי הערתו על ועדת המחירים?

בסופו של דבר, המשק הנמלי, בגלל שאנחנו נמצאים במקום של היעדר תחרות כוללת, זה שוק שיש בו פיקוח על מחירים. בשביל להביא בקשה לuועדת המחירים, יש תהליך ארוך מאוד, ואנחנו לא יכולים להחליט על שינוי המחירים. אנחנו יכולים לפנות בבקשה לוועדה, והוועדה צריכה לבחון את טענותינו.

ואתם תעשו את זה?

אנחנו כבר בתהליך ארוך ומעמיק מאוד, ללא כל קשר לעומס ועוד לפניו, בשביל לנסות ולצמצם כמה שיותר את העיוותים בשוק הנמלי.

תודה. עופר, מה המשימות שאתה לוקח מהדיון הזה?

אנחנו מכירים את כל מה שנאמר כאן והרבה יותר. אנחנו במשרד התחבורה ובאוצר בוחנים את מכלול השיקולים הרגולטוריים, ואנחנו עושים אופטימיזציה, אבל יש לנו אילוצים, וחלק מהאילוצים נאמרו פה. גם בנושא של תחרות, תעריפים, תשתיות, תפעול, מערכות הסכמים, היבטים מכרזיים, משפטיים ועוד הרבה.

רציפים פנויים.

כן. תשתיות ותחרות.

אבל זה לא קורה. זה כבר שנה. זה לא קורה.

שרייר, אם אומרים משהו ארבע פעמים, לא בטוח שזה מקדם אותנו. אבל אתה תראה שיקרו דברים.

אנחנו מכירים את הדברים האלה. זה לא שאנחנו לא מכירים.

עצם הדיון שזימנו התחילו לזוז עניינים ויזוזו יותר. אתה תראה את זה. תן לנו לנהל את העניינים.

אנחנו ממשיכים לפעול ברמת התעריפים וברמת מערכות ההסכמים בין חברת נמל אשדוד, חברת נמלי ישראל, שיאושרו על ידי השרים, לעשות דברים יותר אופטימליים ולמצוא פתרונות גם לטווח הקצר, גם לטווח הבינוני וגם לטווח הארוך.

תודה רבה. אני מקריא את סיכום הישיבה הזאת. היא לא אחרונה. בעוד שלושה חודשים הוועדה תעשה ישיבת מעקב על כל מה שאני אקריא עכשיו, ואנחנו מצפים ממשרד התחבורה, האוצר והכלכלה, וכל גורם אחר במשק שיכול לתרום לפתרון הבעיה, לפעול בנמרצות ונחישות בשלושת החודשים, ואנחנו נעקוב ונדווח על התקדמויות, ובעוד שלושה חודשים נקיים דיון מעקב על תוצאות הדיון הזה.

הוועדה מוטרדת מהעומס בנמלי ישראל וסבורה שיש לכך השלכות ישירות על יוקר המחיה. ללא טיפול בצוואר הבקבוק הזה לא יעזור שנעשה רפורמה בייבוא ולא יעזור שנעשה רפורמות אחרות שמשפיעות על יוקר המחיה בישראל.

הוועדה דורשת ממשרד התחבורה ומההסתדרות, וזו בקשה אישית שלי, שההסתדרות תאריך בשנה את האפשרות להעסיק את אותם 130 עובדים כדי להגיע למצב שצוואר הבקבוק הזה יורד. ואחר כך, אם אין צורך, אז לא מעסיקים את העובדים האלה. אבל אם סך היקף הייבוא והיקף הפעילות בנמלים ממשיך וגדל, אז אפילו לא צריך לדבר על העסקות זמניות. לקלוט 70–80 עובדים קבועים, מוכשרים ומיומנים, ולהתחיל לעבוד. לא יודע אם זה דור ב' או דור ג'. זה כבר עניינים שלכם.

לא יתכן שבמדינת ישראל בעיה תתנקז ל-100 עובדים. האבטלה במשק גואה, אנשים רוצים פרנסה, יש מאיפה לשלם את המשכורות האלה, ובגלל ביורוקרטיה וכיפופי ידיים, הדבר הזה לא מתקיים. יש לי מספיק זכויות על דברים שעשיתי עם ההסתדרות בזמן האחרון, ופה זו בקשה של הוועדה, לפתור לנו את הבעיה עם 130 עובדים לשנה הקרובה.

לוועדה נמסר כי לפני מספר חודשים מספנות ישראל פנתה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בבקשה לאשר לה לתפעל רציפים כדי להקל על העומס. אנחנו מבקשים תשובות חיוביות לבקשות האלה, ובשלושת החודשים הללו לפתוח את כל הרציפים האפשריים. לא יתכן שיש תשתית שהיא לא מנוצלת ואנחנו מדברים על תורות. עוד נמסר לוועדה כי נמל המפרץ פנה אף הוא בבקשה לתפעל את רציפים 7 ו-8. וגם שם לא התקדמו.

הוועדה מבקשת ממשרד האוצר וממשרד הכלכלה לאשר בקשות של מספנות ישראל להאריך את ההיתר שלהם לעבוד בשבת, והערתו של מאיר דוד, מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה היא נכונה. אנא תואילו לאתר את העובדים בצפון. לא בעיה לאתר ולהכשיר עובדים לא יהודים לעבודה בשבת שהיא מתגמלת באחוזים גבוהים, ולהגיע למצב שתקבלו היתרים לעבודה בשבת על בסיס עובדים לא יהודים.

הוועדה סבורה שיש להאיץ תהליכים ולהביא לתפעול של המסוע לפריקת מטענים בתפזורת בנמל אשדוד, ואת ההליכים לתפעול מלא של הרציפים בנמל המפרץ בחיפה ובנמל דרום באשדוד. התפזורת היא כנראה הבעיה היותר-קשה שעלתה פה בדיון. זה מה שהובהר פה בדיון. המכולות פחות או יותר מגיעות בקצב טוב, ובתפזורת זה גם תקוע אבל גם יש שרירותיות. ואני מבקש גם ממאיר דוד וגם ממך, עופר, וגם מדנה, שההחלטה מי מביא תבואה ומי מביא מתכת לא תהיה גחמה של מנהל נמל, שנמלים לא יתעדפו מכולות על פני תפזורת או שלא יאפשרו תבואה או פלדה כי זה לא נוח או לא רווחי או כל טענה שנאמרה.

אני לא יודע מי צדק פה. אני יודע שזה צוואר הבקבוק, חומרי הגלם הללו, ואני מקווה שאין מצב שמישהו בשרירות ליבו מחליט שאוניית מלט קודמת לאוניית תבואה. אם אין חוק כזה אז אין סמכות כזאת. ואם יש הוגנות במסחר, אז מי שהגיע קודם פורק. וגם את הסוגיה הזאת של הרגולציה על הפריקה והטיפול בתפזורת, אני מבקש שתבדקו את עצמכם, תעשו בדק בית ותראו עד אחרון המחליטים שאין פה ניצול כוח לתעדף מישהו או משהו מסוים. הדבר הזה קשור לביטחון התזונתי של ישראל.

ההערה של איתי על כך שאנחנו תלויים יותר מדי ברציף של דגון היא חמורה. מדינה לא יכולה להיות תלויה בדבר אחד. חייבים מה שקראת לו יתירות, חייבים עוד שניים, שאם יש התקפה במקום מסוים, אנחנו יכולים להסיט את המאמצים למקום אחר. הדבר הזה הוא ממש ביטחון לאומי. אני לא יודע אם הוא מונח על שולחנכם, אני לא יודע אם עסקתם בו, אבל הוא חמור ביותר. צוואר הבקבוק וההזנה של ישראל לא יכולים להיות במסלול אחד. הדבר הזה הוא לא הגיוני. אז נא להעמיק בסוגיה הזאת ולייצר יתירות, ולייצר לפחות עוד אפשרות אחת או שתיים שמזרימה לנו מזון וחמצן באופן שוטף גם בימי חירום.

אני מתנצל על משך הדיון, אבל הוא היה חשוב. אני מודה לכולכם. אני נועל את הדיון. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.