פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



110
ועדת הכלכלה
13/12/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 112
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט' בטבת התשפ"ב (13 בדצמבר 2021), שעה 10:00

1. הפגיעה בשירות לאזרחים ותיקים בשל סגירת סניפי בנקים
2. הצעה לדיון מהיר בנושא: "עמלות כספומטים פרטיים"

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
סמי אבו שחאדה
מאזן גנאים
יבגני סובה

ינון אזולאי
קרן ברק
נעמה לזימי
יעקב מרגי
שלמה קרעי
ג'ידא רינאווי-זועבי

נורית פלתר איתן - מנהלת מחלקת תקשורת וקשרי ממשל, בנק ישראל

איילון בנימין - ראש מטה מחלקת תקשורת, הסברה וקשרי ממשל, בנק ישראל

עודדה פרץ - סגנית המפקח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

גרניט אופק - יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אילת שמעון - הלשכה המשפטית, רשות שוק ההון, משרד האוצר

אהוד מוריה - מנהל מח' שירותים פיננסיים, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

נטע אבן צור - מרכזת בכירה, פניות הציבור, המשרד לשוויון חברתי

אודי פוגל - כלכלן, רשות התחרות

גלי כספרי - מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

משה כץ - מנכ"ל כספונט בע"מ

אביעד לחמנוביץ - יועץ משפטי חיצוני, קרן התמר

רן מלמד - מייסד נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

משה אשכנזי - נציג הסתדרות הגמלאים בישראל

שי אבו - יושב ראש, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

דורית פרי - אזרחית שנפגעה מסגירת כל סניפי הבנקים באזור מגוריה

שרון קנובליך - תוכנית חיסכון, חדשות 12

דורון יהודה - ארגון הנכים בישראל

ד"ר עידית חנוכה

אלון דמלה



1. הפגיעה בשירות לאזרחים ותיקים בשל סגירת סניפי בנקים
2. הצעה לדיון מהיר בנושא: "עמלות כספומטים פרטיים", של ח"כ עופר כסיף, ינון אזולאי, נעמה לזימי, שלמה קרעי, ג'ידא רינאוי-זועבי (מס' 92).

שבוע טוב. אנחנו מתחילים את דיוני ועדת הכלכלה של השבוע הזה בכנסת בנושא מאוד מאוד חשוב, מורכב, שמשפיע על חיי אזרחים רבים, וגם כמובן, כמו דברים אחרים, משפיע על יוקר המחיה בישראל. הנושא שנדון בו הבוקר עוסק בעמלות כספומטים פרטיים ובנקאיים, כפל העמלות, ועלות העמלות, ואם בכלל יש פה שוק חופשי, אמיתי ותחרות, ואם יש פה מגמה שפגעה באזרחים לאורך השנים.

נגזר מהסיפור הזה הוא הנושא של סגירת סניפים. סגירת הסניפים פוגעת באוכלוסיות החלשות ביותר בחברה. וגם על כך ניתן את הדעת היום.

היוזמה לדיון בסוגיית העמלות של הכספומטים הייתה בתוך הוועדה עצמה וגם על ידי חברי כנסת – בוקר טוב, מרגי – ביוזמת חברי הכנסת נעמה לזימי, ינון אזולאי, ג'ידא רינאווי-זועבי, עופר כסיף ושלמה קרעי. וגם פנייה של חבר הכנסת יעקב מרגי לדון בנושא הזה בוועדה. בקיצור, זה הגיע מכל הכיוונים.

וגם יש לציין את החשיפה של שרון קנובליך מתוכנית חיסכון בערוץ 12, שהציגה את הפרדוקס של כפל העמלות ועלותן. ועל כך נעמיק היום.

אנחנו נשמע שישה דוברים, ולאחר מכן סבב חברי כנסת, ולאחר מכן ננסה לאפשר לדוברים נוספים להשתתף בדיון. חברי הכנסת ידברו לפי סדר הגעתם לוועדה. זה הנוהג שלנו.

כמה נקודות חשובות בפתיח של הדברים. מספר הכספומטים הפרטיים עלה ב-227% בעשור האחרון. מספר הכספומטים הבנקאיים עלה רק ב-35%. זאת אומרת, יש פה מגמה של הסרת אחריות של הבנקים מניהול הכספומטים, אולי הסרת אחריות והגדלת רווחיות, שתכף נדבר עליה. אבל דווקא בשנים האלה, באותן שנים, בעשור הזה של 2012–2019, חלה ירידה של 11% במספר סניפי הבנקים, בחמשת הבנקים הגדולים.

תן מספרים, היושב-ראש.

מה?

תן מספרים, לא אחוזים.

המספרים מעידים על כך שב-2006 היו לנו 1,030 סניפים. בשנת שיא, 2012, היו 1,183. עדיין היינו כבר בעולם דיגיטלי, ועדיין מישהו חשב שיש מקום להגדיל סניפים. וב-2019 אנחנו ב-1,044. בעצם עשינו את כל הדרך לטמיון. מ-2006 עד 2019 מספר הסניפים בישראל לא השתנה. האוכלוסייה גדלה. הערים גדלו. היישובים גדלו. השכונות גדלו. ונעלמו הסניפים.

גם בחוק וגם בפיקוח על הבנקים יש דרישה, אני חושב, לפי תקנה 400, לבנק לנמק ולשקול שיקולים של פגיעה באוכלוסיות מוחלשות. אבל בסוף, כשאתה נותן לו את הסמכות הבלעדית לקבל את ההחלטה הזאת בעולם לא תחרותי, ואנחנו יודעים שאין מספיק תחרות ותנודות בעולם הבנקאי בין לקוחות, שזה ידוע שרוב הלקוחות לא זזים מהבנק שלהם, אז אנחנו בבעיה.

עוד בעיה שנובעת מהסיפור הזה היא העלות, האגרות של המשיכה. הפרטיים לוקחים בסביבות 5 –8 שקלים. אבל הבנק לא מוותר על חלקו בכספומט הפרטי, ומוסיף 1–2 שקלים.
עכשיו, מדברים רק על המשיכות בכספומטים הפרטיים, משהו בהיקף של 13 מיליארד שקל. עכשיו, המשיכה הממוצעת שם היא 600 שקל בערך. ואם אתה לוקח מזה את העמלה, נניח, 6 שקלים, לא הלכתי על הגבוה ביותר, זאת אומרת, זה - -

אחוז.

- - אחוז מהמשיכה. אז תעשה אחוז - - -

600 זה לא ממוצע. 600 זה, בדרך כלל, התקרה.

600 זה הממוצע. 650, אם אתה רוצה. אבל זה גדל ב-2019 ל-1,000. אתה צודק. אבל אני אמרתי 600, כי הרבה אנשים נשארים באפשרות הזאת.

לא. אני אומר, יש כספומטים עם תקרה.

אגב, מציעים להם את הסכום הזה למשוך, כי שם העמלה יוצאת הכי טוב. אתה לוקח פחות כסף ומשלם יותר, כי זה מחיר מוחלט של העמלה. הוא לא באחוזים. הוא בשיעור מוחלט.

לא. יש כספומטים – היושב-ראש.

כן.

יש כספומטים עם תקרת משיכה של 600.

נו, אמרתי את זה עכשיו.

עכשיו הוא אמר.

אתה רואי חשבון, אתה מבין מהר. אמרתי. בכוונה עושים את המספר הזה כי הוא משתלם. אז נניח שהרוויחו את ה-6 שקלים על 600% מהפעילות, על 13 מיליארד, פעילות עסקית של הפרטיים, אחוז אחד, אתה יודע, 130 מיליון שקל. מי תרם את זה לפעילות העסקית במשק? האזרח הקטן.

עכשיו, הרבה אנשים רוצים לנהל את הכספים שלהם במזומן. הם אומרים: אני מפסיק לעשות אשראי, מפסיק הלוואות, מושך את ה-600 שקל לשבוע של המזון. אם אני עושה רכישה, אני משלם במזומן. אותו אדם, נניח, מושך שלוש פעמים בשבוע מבנקט, בערך 15 פעמים בחודש. תכפיל לו את ה-7 שקלים, 8 שקלים. תראה מה הצטרף להוצאה שלו. 100, 120 שקל הוצאה רק על עמלות על כספומטים.

חוץ מהעמלות ההזויות שהם - - -

ומי נהנה מהשינוי הזה? הבנקים. כי הבנקים היו פעם בעיקר הכספומטים. והיום הבנקים הפכו, אם ב-2012 היו 1,400 כספומטים פרטיים ו-1,800 בנקאיים, היום יש 4,600 פרטיים ו-2,400 בנקאיים.

כמה זה בפרטי?

4,600 נכון ל-2019.

לא. אבל בבנקאי יש כאלה שהם בלי עמלה ויש כאלה שעם עמלה.

אין בלי. אין.

מה שקרוב לסניף בנק זה בלי עמלה.

כולם עם עמלה. גם בסניף עם עמלה.

לא.

כן.

גם בסניף.

אני עוד לא נרגעתי.

יש חברה, חברה חוץ בנקאית, שתי חברות.

אתה מכיר את שלוש פעמים אישור, אישור, אישור? אחד מהם זה עמלה.

לא. זו עמלת שורה. זה משהו אחר.

רגע.

זה תלוי בחבילה שלך בסניף הבנק.

הבנקים יעני הפריטו את התחום הזה. ויש להם חברות, חברת מס"ב וחברת שב"א – שירותי בנקאיים משהו, אוטומטיים, אני מנחש. שירות בנקאי אוטומטי, שב"א. בקיצור, הנתח של הבנקים הגדולים בפעילות של מס"ב ושב"א, חברות בבעלות הבנקים, 99%. זאת אומרת, יענו, חברה פרטית. עוד חברה קמה. עוד תקורות. מעניין למה הפריטו את הפעילות הזאת. אתה יודע למה? כי זה לא נוח. כי לנהל כספומט זה לא נוח. זה להכניס כסף.

זו עבודה שחורה.

זה לתת שירות. פתאום הבנק צריך לתת כסף ושירות, אז הוא מפריט את החברה הזאת, מעודד את הפרטיים, ומרוויח על הפרטיים. ופתאום האזרח, מאז שיש פרטיים, עלו לו העמלות פה במאות אחוזים. ויש עוד עניין בדבר הזה. החברה הפרטית, שנקראת כספונט, יש לה נתח של כמעט 76% מהעמדות החוץ בנקאיות. אבל זה לא מונופול. זה שוק חופשי. זה הכול סבבה, לא? מרחב ההזדמנויות. חברה אחת, 76% מהעמדות החוץ בנקאיות. אתה בטח יש לך מה להגיד על שאני אומר, מטבע הדברים.

חזירות - - -

אבל אתה תתאפק, ואני מקווה שזמנך יגיע. אבל שאתה קוטע אותי באמצע ההתלהבות שלי.

זמנך יגיע מתישהו.

אני פשוט מתאר את עקרונות השוק החופשי בישראל. אז הבנקים לא רצו לנהל כספומטים, כי זה לא נוח, כי זה כסף מזומן. זה רעש. אז נתנו את זה לחברות פרטיות שלהם לנהל. אז העמיסו וכאילו הפרידו את זה מהפעילות שלהם. ואפשרו לשוק הפרטי לחגוג.

אדוני, בנתונים מולך - - -

- - -

מה?

בנתונים שמולך, יש הבדלים גם בין החברה הערבית ולחברה היהודית?

אני הופתעתי שזאת השאלה שלך. חשבתי שהפעם אתה תגיד: הבדלים בין קשישים לצעירים.

אני לא מאמין.

אין לי את הנתונים. אבל אתה תמשיך לשאול את השאלה הזאת תמיד.

לא. כי, אדוני, כשלא מודדים, גם לא רואים. מה שלא נמדד, לא עולה לשיח.

אתה צודק, סמי. ואני מעריך שהאזרח הערבי, ואתה בטח תסכים איתי, פועל יותר במזומן ואולי משלם יותר עמלות, כי הוא רוצה - - -

לא. מיכאל, גם פה נשאלת השאלה, מה ההשלכות על שוק שחור בתוך הדבר הזה, ובטח בחברה הערבית ובכלל. כי כשסוגרים את האופציה למקום ממוסד להיות משמעותי, נכנסים. אין ואקום. לא נשאר פה ואקום.

בוודאי, בוודאי. אבל, נעמה, אומנם את מיוזמי הדיון, אבל הגעת ראשונה.

נכון.

אז יש פה סדר דוברים. ואמרתי שאנחנו נשמע כמה אנשים לפני.

אז גם אני רוצה להירשם.

כולם רשומים. אבל קודם כול נשמע כמה אנשים, שיהיה בשר בדיון הזה. ואחר זה אני אתן לכם. אני חושב שהצגתי את עיקר הבעיה. אבל אני מתפלא על רשות התחרות, שיש שפה חברה עם 76% החזקות בשוק, והיא לא מכריזה עליה כמונופול. ולחברה הזאת נתנו חופש בקביעת האגרות. תאר לך שחברת החשמל הייתה בחופש בקביעת מחירי החשמל, איזו צעקה. או מקורות, חופש מחירים.

השאלה היא מה החסמים שיש לכניסת חברות חדשות.

אני לא יודע. אני יודע תמונת מצב. אני יודע תמונת מצב, ש-99% מהכספומטים הבנקאיים בשתי חברות בנק של חמשת הגדולים, ו-76% של החוץ בנקאי בחברה אחת.

לי יש בעיה בעיקר עם הבנקים, לא החברות הפרטיות.

אבל השוק חופשי ויש תחרות, וכל אדם יבחר למי הוא רוצה לשלם את אותם 6 שקלים.

נכון. זה מתחיל הרבה לפני זה.

לי יש בעיה בעיקר עם הבנקים שסגרו סניפים, והם צריכים לפתוח בכל סניף שנסגר שלושה כספומטים חינמיים. פחות ריביות לחברות פרטיות.

נכון. וזו הפגיעה. זה הנושא השני של הדיון היום: סגירת הסניפים ופגיעה בחלשים.

עודדה פרץ, סגנית המפקח על הבנקים – כל הדוברים שאני ציינתי עכשיו, יש לכם ארבע דקות להציג את הדברים. עודדה פרץ, בבקשה, מהפיקוח על הבנקים.

שלום. בוקר טוב. יש לי ארבע דקות?

כן.

ו-20 שאלות.

אם זה יהיה מרתק, זה יהיה חמש דקות. אבל יש לנו הרבה דוברים. את יודעת, אם זה ארבע דקות, אז אף אחד לא גנב זמן. זה בסך הכול, כנראה, 14 דוברים, נכון?

אדוני היושב-ראש, הצעה במשפט.

ואת רואה שיש פה 30. אז זה נדיב, ארבע דקות.

הצעה במשפט.

כן.

לטובת העניין, כדי שיראו רק - - - שלי להסיר אותה מסדר-היום, שהמפקח או הממונה על הבנקים יאמר לנו גם מה תפקידו בחוק: אם לדאוג לאזרח או האינטרס שלו זה היציבות של הבנקים. מה סדר העדיפויות?

בבקשה. אנא, תתייחסי גם לשאלה הזאת. בבקשה, עודדה.

איפה היית, מרגי, עד היום?

עודדה, בבקשה.

12 שנים לא עשיתי - - -

קרעי, לא להפריע לי למהלך הדיון. אני מבקש מכם. יש לכם בעיית קשב. בבקשה.

אנחנו העברנו מצגת. אפשר להעלות אותה?

היא למעלה.

אוקיי. אז אפשר להעביר לשקף הבא? אוקיי. אז אנחנו נתחיל עם הרקע. בעצם אנחנו אומרים שבשנים האחרונות יש איזשהו שינוי דרמטי, לא רק בישראל, בכל העולם. וגם לא רק במערכת הבנקאית, אלא בכל התחומים שאנחנו חווים, שבעצם יש שינוי משמעותי שנובע מההתפתחויות הטכנולוגיות, שהובילו לכך שיש גידול גדול מאוד בהיקפי השירותים הבנקאיים שניתנים באמצעים טכנולוגיים. וכתוצאה מזה, יש שינוי בהעדפות הצרכנים, ואנשים פחות רוצים להגיע לסניפים. רוב האנשים פחות יש להם צורך להגיע לסניפים. הם מעדיפים לעשות את הפעולות שלהם, לקבל את המידע, לצרוך את השירותים הבנקאיים שלהם באמצעים דיגיטליים, אם זה באמצעות האינטרנט, ואם זה באמצעות אתרים, ואם זה באמצעות אפליקציות. ואנחנו יכולים להראות, אם תיתנו לנו, ששיעור הלקוחות שעושים שימוש בבנקאות באמצעים הישירים עלה בצורה ממש דרמטית. וגם משבר הקורונה מאוד מאוד חיזק את המגמה הזו.

אולי חלק מזה בגלל הכריח? שכבר אין סניפים, או שיש דלת סגורה ומדברים מעבר לזכוכית.

לא. השירותים הדיגיטליים הם הרבה יותר נוחים, זמינים וגם זולים.

נכון. אבל לא לכולם. לא לכולם.

אנחנו קבענו בכללי עמלות ששירותם בערוצים הישירים יהיו זולים.

- - -

חברים, לא להפריע. אני אומר לחברי הכנסת לא להפריע, בבקשה. ולך אני אומר: בואי נצלול לעמלות, לעלויות. זה מה שאנחנו רוצים לדבר. ולסגירת הסניפים.

אני רוצה רגע לענות לחבר הכנסת מרגי ולומר לו שאנחנו בטיפול שלנו בבקשות לסגירות סניפים – זו סמכות שניתנה למפקח על הבנקים בחוק הבנקאות: רישוי בעקבות יוזמה של חבר הכנסת כבל באוגוסט 2016, ומאז אנחנו בודקים. כל בנק שרוצה לסגור סניף, הוא צריך לקבל אישור מהפיקוח על הבנקים. ואנחנו בודקים כל בקשה ובקשה. אנחנו גם הוצאנו הוראה, הוראה 400, שקובעת מה הבנק צריך להעביר לפיקוח כשהוא מבקש.

רגע, קרעי, זה מפריע. תנהל שיחה בחוץ ותחזור. אל תדבר בטלפון פה. כן.

כל בנק שרוצה לסגור סניף, צריך לפנות אלינו. ואנחנו, גם בעקבות החוק הזה, קבענו הוראה שקובעת מה הבנקים צריכים לבחון כדי לדאוג לכך שייתנו את השירותים, תחליפים טובים ללקוחות כשהם סוגרים סניפים, ומה המדיניות שהם צריכים לקבוע. ויש לנו טופס בהוראה שאותו הם צריכים למלא, ולמלא הרבה מאוד פרטים, כדי שאנחנו נוכל לוודא שהם נותנים את המענה הראוי ללקוחות, לכל הלקוחות.

אני רוצה לציין שהנושא הזה הוטל עליי, כי אני אחראית בפיקוח על הבנקים על כל מה שקשור להגנה על הלקוחות, בכל מה שקשור לכך שהבנקים יפעלו בצורה הוגנת כלפי הלקוחות שלהם. ולא בכדי זה הוטל עליי, כי היה ברור שברגע שאני אצטרך לחתום על דבר כזה, אני אחתום על כל אישור, לאשר רק אם אני אהיה בטוחה באופן שאני אוכל לישון בלילה אחרי זה, שהלקוחות לא נפגעו וניתן להם מענה הולם לצרכים שלהם.

אוקיי. אז אני רוצה להגיד שהעלייה שחלה בשירותים הדיגיטליים היא ממש ממש דרמטית, היא נובעת מזה שהסרנו חסמים ומזה שאנשים רוצים לעבור לדיגיטל. כמו שאמרתי, זה יותר נוח, זה יותר יעיל. אתה יכול לעשות את זה בלילה במיטה או מהכורסה. זה יותר זול וזה יותר נגיש. ולרוב האנשים כדאי לעשות, כל מי שיכול ורוצה לעשות, את הפעולות בדיגיטל. והעלייה היא מ-45% - - -

עודדה, סליחה. אנחנו עכשיו מדברים על כספומטים.

כן.

בבקשה, אל תדברי איתנו על דיגיטל.

אתה רוצה שנדבר על כספומטים?

הדיון הזה הוא על כספומטים ועל סניף סגור.

נכון.

לא לדבר איתנו על דיגיטל עכשיו.

לא - - - בדיגיטל - - -

אני מנסה לומר שהצורך - - -

ואנחנו עכשיו על כספומטים וסניפים סגורים. נסגרו 140 סניפים בתוך שבע שנים.

למה? 240.

140 סניפים.

וספציפית במקומות עם - - - מוכרת.

140 זה 10% מהסניפים בבנקים. ומה מדהים? שב-2006 היינו אותו מספר, ולבד הבנקים החליטו להגדיל עד 2012 ל-1,163. ובתוך שבע שנים, הם הורידו עוד פעם 140 סניפים.

אז כן. עד 2012, בשנים עברו, כשבנק רצה לגדול, הדרך שלו לגדול הייתה באמצעות גידול בכמות הסניפים. למה אני התחלתי עם המעבר לדיגיטל? כי ברגע שהלקוחות עברו לדיגיטל, אין שום צורך שיעמדו פילים לבנים של סניפים ושיישבו שם פקידים ויחכו שייכנס לקח ביום. ולכן אני מה שאני מנסה להדגיש הוא שהצורך בנושא הזה בא גם מכיוון הלקוחות, מכיוון שרוב הלקוחות לא רואים סניף. אני לא יודעת מתי כל אחד מכם היה פעם אחרונה בסניף בנק.

את לא יכולה להגיד שהצורך בא מכיוון הלקוחות, ואת אומרת: בגלל שהם לא רואים סניף. הלקוחות לא ביקשו לסגור סניפים. הצורך לא הגיע מהלקוחות.

95% מהבקשות מהבנקים אושרו על ידם.

אי-אפשר להגיד דבר כזה. יש שלך פנייה מלקוח שביקש ממך לסגור סניף. אנא תראי לנו את זה, בבקשה.

לא. לא. לא. זאת לא הכוונה.

אוקיי.

אוקיי. אז אני אדייק. לא הצורך הגיע מכיוון הלקוחות, אלא העובדה שלקוחות לא מגיעים לסניפים מייתרת אותם. ואין שום צורך שיעמדו כל הפילים הלבנים וישבו שם פקידים ויחכו שאולי ייכנס איזה לקוח. זה לא הגיוני ולא יעיל.

פיל לבן עם 20 עובדים יכול להיות פיל עם חמישה או שניים, אבל עם מענה אנושי.

מיכאל, השאלה היא אם יש כספומטים לכל סניף שנסגר? האם סגרתם סניפים לפי נתוני הגעה אליהם?

בוודאי. בבקשות של הבנקים אלינו לאשר להם סגירות סניפים, אנחנו בוחנים כמה לקוחות, כמה ההגעה של הלקוחות לקבל שירותים פרונטליים, מה הצורך שלהם להגיע לשירותים פרונטליים, כמה לקוחות בסניף הזה עושים את השימוש שלהם בדיגיטל. ולפי זה אנחנו רואים את הצורך של הלקוחות בסניפים.

רק 5% לא אשרתם לסגור מתוך כל הסניפים שנסגרו. 5% בלבד.

אז זהו. אתם פשוט מדלגים בין כל – יש לי שקף לכל אחד מהדברים האלה.

אני חושב שאולי אנחנו לא נלך לשקפים.

אני מצטערת. אולי - - -

לא. אנחנו ניתן תשובות מסוימות לשאלות שמעניינות.

אדוני היושב-ראש.

אני רק רוצה לענות לחברת הכנסת.

כן.

אחד התחליפים המקובלים גם בארץ וגם בעולם לזה שיעמדו סניפים ריקים כל השבוע הוא סניפים ניידים או חלקיים. זאת אומרת, יישאר הסניף או יעברו לסניף יותר קטן. והוא יפעל יומיים-שלושה בשבוע במקום חמישה ימים. זה אחד התחליפים. או סניף נייד שמגיע ברכב.

אבל זה חובה.

20% מהבקשות שקיבלנו או שהן נדחו או שהן אושרו בהתניה שיישאר שם במקום סניף נייד או חלקי. 20%, לא 5%.

אז הם לא יכולים לסגור בלי אישור שלכם.

הם לא יכולים לסגור בלי אישור שלנו.

וכמה תלונות קיבלתם מהאזרחים על סגירת סניפים?

כמות התלונות, יש גם על זה שקף, אם אתם רוצים לעבור לשקף הזה.

עודדה, אני - - -

רגע, רגע. שנייה, נעמה. אני שואל שאלה. כן.

כמות התלונות שקיבלנו ב-2021 – לא דווקא תלונות, זה יכול להיות פניות – הייתה 14. זו כמות יותר נמוכה ממה שהייתה אפילו לפני שנכנס החוק לתוקף. זו כמות מאוד מאוד נמוכה של פניות. הנושא הזה כבר לא מעסיק את - - -

עכשיו בסוגיית הכספומטים. אני רוצה לשאול אותך על כספומטים.

כן.

האם זה הגיוני שאדם ישלם שתי עמלות, גם לבנק וגם לפרטי? האם הגיוני שחברה אחת מחזיקה ב-76% מהשוק של החוץ בנקאי, ועדיין הן יכולות לקבוע איזה עמלה שהן רוצות? אין פה שוק חופשי.

כל מה שקשור לשוק הפרטי, כל מה שקשור לכספומטים הפרטיים הוא לא בפיקוח של בנק ישראל.

זאת הרעה החולה.

אלא? לא הבנתי.

זו הרעה החולה.

זה המצב החוקי.

אבל את מייצגת את האזרחים, אמרת, בבנק.

אנחנו מפקחים על הבנקים על חברות כרטיסי אשראי.

אבל גם אצל הבנקים קורה.

נכון.

לא על הגופים הפרטיים.

אם הבנק הפריט את שירותי הכספומטים, ועדיין שומר לעצמו הכנסה נטו, זו לא בעיה שלך?

הבנקים לא הפריטו את זה. כל המכשירים שב"א נמכרו בעקבות דרישה של רשות התחרות. אני מציעה להפנות את השאלה אליהם. זה לא משהו שהם עשו מיוזמתם ומרצונם כמו שתיארתם.

אבל מיכאל, הנתונים שהיא אמרה הם לא – חייב לנהל דיון איתה - - -

והעובדה שהולכים ופוחתים הכספומטים הבנקאיים ויש יותר פרטיים, כי זה מניב לכולם יותר?

תראו, יש יותר, הרבה הרבה יותר כספומטים היום במדינת ישראל, וזה דבר טוב, גם פרטיים וגם בנקאיים. יש עלייה גם באלה וגם באלה. ויש פריסה מאוד מאוד רחבה. אנחנו במצב הכי טוב בעולם בנושא הזה. זה דבר טוב שבן אדם - - -

אנחנו גם הכי טוב בעולם בגובה העמלה?

לא. אבל, מיכאל, צריך להיות דיון איתה.

שנייה אחת, נעמה.

אבל אי-אפשר. צריך להיות דיון איתה. אנחנו יושבים מולה עם נתונים לא נכונים.

אנחנו לא יכולים להבין.

נעמה, ניתן לך לשאול אותה עוד. אנחנו פה לשעה לפחות.

אני רוצה רגע לומר פשוט.

בעולם, בעולם, עכשיו אם הבנק לוקח עמלה על הכספומט, זה 1–2 שקלים.

כן.

אם אדם הלך לכספומט פרטי, הוא שילם 6–8 שקלים פלוס 1–2 שקלים של הבנק.

נכון.

וזה נראה לך טוב, שהכספומטים התייקרו בישראל במאות אחוזים, העמלות לאזרח הקטן?

לא רק פרטי, היושב-ראש. גם כספומטים של הבנקים שמרוחקים מסניפים.

כסוגרים סניף בשכונה במעמד סוציו-אקונומי בין 2 ל-3, בן האדם המבוגר הזה מהקצבת זקנה המסכינה שלו ימשוך כסף ב-8 שקלים.

נכון.

זה נשמע למישהו הגיוני?

כפול.

באמת.

כפול 12 פעמים.

אבל דיגיטל, איזה יופי.

המשרד לשוויון חברתי, אני מבקש גם שידברו.

אתה מבקש. הם מופיעים לי. ניתן לכם תכף.

היושב-ראש, זה לא רק הפרטיים. הבעיה היא עם של הבנקים.

אני אתן לכם.

הבעיה היא עם של הבנקים שלא נמצאים ליד סניף.

אני אתן לכם. בואו נשמע עוד כמה דוברים, ואז אתם תתייחסו.

רגע. אני אשמח להתייחס לזה, אם אפשר.

כן. בבקשה.

יש לנו הוראה ייחודית למדינת ישראל, שבכל מקום שיש סניף צריך להיות גם מכשיר. ובמכשיר הזה אפשר לגבות רק עמלת ערוץ ישיר שהיא בסביבות 1.5–2 שקלים. אוקיי? וזה משהו שהוא ייחודי. ולכן השורה הראשונה היא שהכספומטים במדינת ישראל, הבנקאיים, הם מאוד מאוד מאוד זולים. המשיכה מהם היא מאוד זולה.

אבל הם נעלמים. הם נעלמים.

אוקיי. יפה. אז עכשיו הסניפים מתחילים להיעלם. ואז עלתה השאלה: אוקיי - - -

לא רק הסניפים, גם הכספומטים עצמם. אם השיעור שלהם באוכלוסייה היה פעם בסביבות 60%, לפי מה שאני רואה, 1,800 מול 1,400, היום הם הפכו ל-30% מהשיעור שלהם באוכלוסייה. אתם אפשרתם הסרת אחריות משירות כספומטים בסיסי לאזרח הפשוט ביותר.

אוקיי. אז בואו אני אסביר מה הזה.

ואמרת דיגיטליות. זאת אומרת, בעולם דיגיטלי, היו צריכים להיות יותר כספומטים של הבנקים, כי אין אנשים.

בדיוק.

אז נעלמו הבנקים ונעלמו הכספומטים של הבנקים.

אבל העמלות נשארו.

לא. הן עלו במאות אחוזים.

כן. הן עלו, אבל העמלות לבנקים נשארו.

הן עלו במאות אחוזים, העמלות.

אני אומרת. אבל הבנקים עדיין לוקחים את הכסף שלהם. זה לא סותר.

רווח נקי. אין הוצאה.

כן. נקי, נקי.

אין עובדים שנוגעים בכסף.

אחלה.

אתה תשלח לי את האגרה שלקחת מהלקוח. קח 6 שקלים חופשי כי מותר לך. קח 8 שקלים ותוסיף 1.2 שקלים לבנק. וכל זה לא תפקידך כמפקחת על הלקוח בבנק?

אז אני אסביר. אני אשמח אם אפשר יהיה לעבור לשקף הרלוונטי. כשסוגרים סניפים, אנחנו יצרנו דבר שנקרא מכשיר נדרש, כדי שבאמת כמות של הכספומטים הזולים לא תפחת. ואנחנו נראה שהיא לא פחתה, כמות של המכשירים הבנקאיים.

אבל שיעורה באוכלוסייה הפכה להיות שליש.

מכיוון שהכמויות של הכספומטים הפרטיים עלו מאוד, אבל זה לא במקום.

כי זה משתלם לבנקים לתת להם לפתוח במקום.

זה לא קשור לבנקים.

בוודאי שזה קשור לבנקים.

לא.

במקום לנהל כספומט ולקבל שקל אחד, הוא לא מנהל כספומט וקבל שקל אחד.

לא.

אפס הוצאה. מקסימום הכנסה.

לא. הכמויות העלו, גם של המכשירים הבנקאיים וגם של המכשירים הלא בקנאיים. אתם יכולים לראות פה. הכמות של המכשירים הבנקאיים העלתה מ-2015 מבערך 1,700 ל-2,050. עלתה ב-350 מכשירים. והכמות של המכשירים החוץ בנקאיים עלתה מסדר גודל של 2,700 ל-4,900. עלתה כמעט פי שניים. זה שגדלו הכספומטים החוץ בנקאיים זה לא סותר את זה שגדלו גם מכשירים הבנקאיים. הם גם גדלו. זה לא במקום.

הם גדלו ב-35% לעומת 227%.

בסדר. אבל זה לא מפריע שיש - - -

מיכאל, אפשר לנהל דיון, בבקשה. כי גם לנו יש מה ל הגיד.

רגע. תקשיבו לי רגע, בבקשה. זה לא מפריע שיש עוד כספומטים חוץ בנקאיים.

אנחנו סטינו מהדיון.

שנייה רגע.

את מציגה נתונים, עשר.

רגע. תן לי רגע לסיים.

אבל את סוטה מהדיון.

אני לא סוטה. אני עונה לכם.

התפקיד שלנו, מעבר לראות, מעבר לקבל נתונים סטטיסטיים, הוא גם לוודא איפה גם האזרח ניזוק, נפגע - -

בדיוק.

- - וגם איפה התחרות נפגעת ואיפה השירות מונגש או לא מונגש. אנחנו לא יכולים להתנחם בזה שאת אומרת לי: יש כמה מכשירים - - -

לא אכפת לי אם נפתח עוד מרכז ביג ושמת בו כספומט. מעניין אותי מה קורה בשכונות שהיה בהן פעם סניף ואין בהן היום כספומטים. זה שגדלו הכספומטים לא בהכרח אומר שזה שמונגש במקומות, בפריפריות מודרות. כולם יודעים את זה. גם הם אומרים.

אני יכולה להראות לך, בכל סניף שנסגר באזורים פריפריאליים שאין ממש בקרבת מקום כספומט של בנק אחר. אנחנו נדרוש.

נדרוש. נדרוש.

רגע. אבל תנו לי להשלים.

תני לה. תני לה.

לא. תקשיבו, רגע. בכל אישור סגירה, אם אנחנו מאשרים סגירה של סניף, אנחנו יכולים להתנות בהתניות. אחת ההתניות היא השארת מכשיר כספומט שממנו אפשר יהיה למשוך מזומנים. וכאשר אנחנו, במסגרת הסגירה, דורשים מכשיר - - -

למה לא יכולה להיות התניה - -

רגע. תן לי אבל להשלים את המשפט.

- - שעל כל סניף שנסגר – חמישה כספומטים? למה אחד?

נכון.

סליחה, היושב-ראש. מחכים פה בסבלנות הרבה אנשים. זה לא יכול להיות.

כסיף, אתה תקבל. אבל אתה הגעת אחרי שישה ח"כים. אז הם יכולים לדבר לפניך.

בסדר. אני לא מדבר שעכשיו אני אהיה ראשון. אבל שיהיה דיון.

יפה.

אנחנו פשוט לא יכולים להגיד - - -

בכל מה שקשור - - -

נעמה, אתם יזמתם את הדיון הזה בכנסת. כל ח"כ עכשיו ישאל שאלה את עודדה.

אוקיי.

שאלה שהוא רוצה ולקבל עליה תשובה. שלמה, יש לך שאלה לעודדה?

כן בהחלט.

אבל אני אשמח שייתנו לי לענות גם.

אז תרשמי. ואנחנו ניאבק על זה שתעני. שלמה, שאלה בלבד. עכשיו זה שאלות לעודדה, בבקשה.

שאלה. הבעיה העיקרית שלי, היחידה אולי, היא עם הבנקים שמפעילים כספומטים וגובים העמלה הגבוהה הזו. בנקים לא צריכים להרוויח רווח נוסף, בפרט שאין להם את כל העלויות של הפרטיים. אין תשלום מסלקה של 2 שקלים על כל פעולה. אין להם עמלת משיכת מזומן מהבנק כמו הפרטיים. הפרטיים זה שוק חופשי ותחרותי.

מה השאלה?

השאלה היא מדוע לא תשקלו להורות לבנקים שלא ישתתפו בעסק הזה של הכספומטים הפרטיים? הם מנצלים את הכספומטים הפרטיים להיכנס, את אותם 400, אני לא יודע כמה כספומטים שיש, הם גובים שם כפל עמלה, גם עמלת שורה וגם את ה-2 שקלים.

כפל עמלה. תודה. סמי אבו שחאדה, שאלה לעודדה.

עודדה, את אומרת שאיפה שנסגרו סניפים, אתם חושבים שיש שם כספומט. אני גר ביפו. עכשיו אני לא יודע אם אתם קוראים ליפו פריפריה או לא פריפריה, באזור שאני גר בו, 50 מהתושבים הם מתחת לקו העוני.

אני רוצה לגור בפריפריה שלך.

עכשיו נסגרו באזור שלי שלושה סניפי בנקים.

ששש, מרגי.

שלושה סניפי בנקים. אין אף כספומט אחד של בנק קרוב אליי במרחק של כמה קילומטרים, אוקיי? כשאת אומרת את מה שאת אמרת עכשיו, את בטוחה והדבר הזה? שאיפה שנסגר סניף בנק, יש שם באמת כספומט?

אוקיי. שאלה טובה. יעקב מרגי, שאלה.

אני לא יכול להסתפק בשאלה.

אז עוד מעט יהיה לך גם זמן לדבר. כרגע אתה רוצה שאלה?

לא.

נעמה.

כן.

בבקשה.

גם אני לא מסתפק בשאלה.

עוד מעט יהיה עוד סבב. אבל בינתיים רציתם לשאול.

בהמשך לשאלתו של מיכאל על מספר הכספומטים, הרי כספומט זה לא רק משיכת מזומן. הוא המידע ופעולות, הוא צ'קים, הוא הרבה דברים. ולכן תמיד בסניף היו, גם סניף עם 20 עובדים, וגם חמישה כספומטים. לא סתם זה היה כך. אז צמצום של כספומט אחד זה קודם כל לעג פשוט לכל דבר, וגם אם בכלל זה קיים, כי את אמרת נדרוש ולא זה.

אני רוצה לדעת: האם אתם בודקים את הדברים רק על בסיס מספר תושבים במרחב – לא שזה לא נכון – ולא על בסיס נתונים סוציו-אקונומיים ואוכלוסייה? כי באמת לי אין ספק שאתם לא עושים את זה, בגלל שאני גרה בשכונה. מה לעשות, לא כולם פה גרים בצהלה. אני גרה בשכונה באמת ותיקה בחיפה, לא פשוטה. אני ראיתי מה עשיתם. זה מקומם אותי, התשובות גם ששומעת פה וכל באמת משיכת הדברים. אני רוצה להבין, לפי נתונים, מה נעשה עד עכשיו?

השאלה טובה וברורה.

תודה.

עופר כסיף, בבקשה, שאלה.

כן. אני רציתי לשאול למעשה שתי שאלות, אחת מהן אולי קצת פחות קשורה, אז תכף נראה. דבר ראשון, לפי הנתונים שהגיעו אלינו גם מהממ"מ וגם ממקורות אחרים, יש פער גדול בפריפריה כשמדובר – לא בפריפריה, בכלל – כשמדובר במשיכות מכספומטים לא בנקאיים, כשפער גדול מאוד בין מספר המשיכות לבין גובה המשיכות.

עכשיו, זה לכאורה, ועל כך אני שואל, יוצר בעיה. מדוע? משום שבנוסף לדברים שנאמרו – וכשיגיע תורי, אז אני ארחיב יותר - -

כן.

- - על הנושא של פגיעה בעיקר באוכלוסיות המוחלשות – כולנו יודעים שבמכשירים לא בנקאיים גובה משיכה מוגבל. זה אומר שאם אדם צריך להוציא גובה מסוים או סכום מסוים שהוא לא יכול להוציא ממכונות - -

כן.

הוא צריך להוציא יותר מפעם אחת. כלומר, הוא משלם עוד יותר. עוד פעם משיכה, עוד פעם ועוד פעם את העמלה.

בדיוק. מגבילים את גובה המשיכה והאגרה נשארת גבוהה.

אז השאלה אם אתם עם זה עשיתם משהו או תהיו נכונים לעשות משהו כדי להוריד?

כן. עכשיו השאלה שלך לא רק מופנית לבנק ישראל.

נכון.

היא גם לאלי טובול, סגן בכיר לממונה על רשות שוק ההון, שהם אמורים לפקח על הכספומטים הפרטיים.

עוד גוף עם ניגוד עניינים, בין היתר.

אבל אנחנו לא מוותרים לבנק ישראל על העברת התחום הזה לפרטיים, ועדיין הגדלת הרווחים של הבנקים הרגילים מהפרטה הזוחלת של התחום הזה, מהזנחת התחום שהוא לא נוח לבנקים.

אז, עופר, הוא יענה גם על השאלה שלך. מאזן, שאלה.

לא. נשאלו הרבה שאלות. השאלה היא מה הפתרון.

אוקיי. תודה לך. עודדה, את תשיבי.

רגע. שאלה, בבקשה.

סובה, כן. אתה גם, יש לך זכות.

אני, קודם כול, רוצה להגיד תודה על הדיון הזה. בקצרה, לפני שאני אשאל את השאלה, אני רוצה להגיד, ואנחנו נפגשנו ויש לנו גם הצעת חוק שאמורה למנוע את סגירת הבנקים. אני חושב שאפשר בהידברות להגיע להרבה דברים. אנחנו דחינו את זה בגלל התקציב. אמרנו שזה לא הזמן. אחרי התקציב, אני לא פוסל שנחזור לסוגיה הזאת.

שאלה פשוטה. פעם הייתה סוגיה של חנייה, כשאתה נכנס לחנייה, כל פעם כשאתה נכנס, יוצא, משלם על חנייה. פתרו את זה בכך שיש חנייה ל-24 שעות, נכון? יכול להיות שפה צריך גם לחשוב מחוץ לקופסה. אם בן אדם משתמש ב-24 שעות - -

לשבוע.

- - באותו כספומט, אז צריך לשקלל את זה, פעולה אחת או שתיים.

או לשבוע. למה ל-24 שעות?

עכשיו, רגע. רק שנייה. הייתה פה שאלה מאוד חשובה לגבי גובה המשיכה. יש כספומטים, אני לא יודע אם זה ATM או משהו אחר, שזה 400 שקל מקסימום.

בדיוק.

ואתה משלם 6 שקלים על 400 שקלים.

בדיוק.

אני אגלה לכם סוד. פה בכנסת יש כספומט שאתה יכול למשוך 2,000 ולשלם עמלה של 3 שקלים. אני לא יודע למה עשו את זה. מה, זו הנחה לחברי הכנסת?

לא. בוודאי שלא.

כדי שלא נשים לב לעמלות הגבוהות.

אז אני לא ראיתי, לא נתקלתי בכספומטים עצמאיים ב-2,000 שקל אפשרות משיכה. לא ראיתי דבר כזה. בדרך כלל, זה מסתכם ב-400 שקל. אז פה יש מקום לחשיבה. החשיבה היא כזאת: גובה המשיכה, עמלה בהתאם לגובה המשיכה. דבר שני, כמו שאמתי, אם בן אדם עושה כמה פעולות ב-24 שעות, אז תעשו לו סוג של הנחה, סוג של מבצע. ואז אותו כספומט ידע לשקלל שאותו בן אדם משך כמה פעמים ב-24 שעות.

כסיף, לא לדבר פה בטלפון. עופר, לא לדבר פה בטלפון, בבקשה.

את יודעת, זה כמו במקדונלד'ס. פעם היו מחשבים אם אני לוקח צ'יפס וקולה בנפרד, היום - -

סובה, שאלת.

רגע, שנייה.

לא. אל תגיד לי שנייה. שאלת.

- - היום תוכנית עושה לך התאמה באופן עצמאי. היא מציעה לך שאתה תשלם פחות. אני מקווה שאני לא עושה פה פרסומות לזה.

תודה, סובה. תודה, חבר הכנסת יבגני סובה.

חומר למחשבה באמת. אני מקווה שיש לכם תשובה לזה.

מרגי, בבקשה.

אני אומר, אנחנו טעינו. טעינו. הם הצליחו למשוך אותנו באף. הביאו אותנו, במקום לדון למה בכלל אני משלם על זה - -

נכון.

- - עכשיו אני מדבר על כמה אני משלם.

איך מצאנו את עצמנו?

ממש אבל.

הם הצליחו עלינו. זה שירות בנקאי, אני משלם לבנק, הכסף שלי בבנק. הם מרוויחים עליי. הם רוצים את כל - - -

וגם סגרו סניפים.

ואני צריך לשלם על כספומט.

אבל זה שירות לא נוח.

זה שירות בנקאי פר אקסלנס.

הוא לא נוח. הוא לא נוח. הוא לא נוח.

לא נוח, והוא גם לא - - -

כי זה דורש לגעת בכסף ולפתוח מכונות. זה לא נוח. אז הם מפריטים את זה, ועוד מישהו מתעשר. ברוך השם, עם ישראל.

אני אמתין לומר את מה שרציתי לומר. אבל קודם כול - - -

חברה אחת 76%. כי, ברוך השם, עם ישראל מתעשר. לא עם ישראל. הלא העם מתעשר. כן.

חזירות.

עכשיו, עודדה, אנא השיבי לשאלות הספציפיות. ואלי טובול, תשלים את התשובות שלך לשאלות הללו.

למה צריך לשלם? אני מקווה ששאלתי נקלטה. למה צריך לשלם?

למה לשלם בכלל? אוקיי.

בכלל. שהבנקים ישלמו לשב"א וישלמו למס"ב. לא אנחנו.

בבקשה, עודדה, ראשון-ראשון ואחרון-אחרון. בבקשה, לא להפריע.

אני, קודם כול, רוצה ליישר קו עם איזו טעות, שיהיה על השולחן שהבנקים, כשהם מכרו את שב"א, עם הכספומטים ששם אפשר היה למשוך 2,000 שקל במשיכה אחת, הם עשו את זה בנגידו לרצונם, בגלל דרישה של רשות התחרות. ויש פה נציג של רשות התחרות. הוא יכול לספר את הסיפור.

עוד גוף מנוון.

הם התנגדו לזה. זה לא נכון שהם לא רצו להפעיל כספומטים.

שלושה גופים מנוונים הגיעו היום לדיון.

אז זה נקרא לכדרר את הכנסת.

לא.

בנק ישראל מעביר לרשות התחרות. רשות התחרות לשוק ההון. שוק ההון אאוט. אין גול. אין גול. מכדררים את הכנסת.

לא. אני לא מכדררת. פשוט נאמרה פה אמירה - - -

אנחנו נכודרר חופשי, עד שיהיה לנו כדור מאבן, כל מי שיבעט בו יהיה לו כואב. כן, בבקשה.

עכשיו, חבר הכנסת שלמה קרעי שאל לגבי הבנקים שגובים עמלה גבוהה מהכספומטים המרוחקים. אז כמו שאתם רואים, אין פה הרבה כספומטים מרוחקים כאלה בנקאיים. יש היום 421.

יש ארבעה. ארבעה. למה? השאלה היא בפני עצמה. אפילו ארבעה. למה?

בדיוק. למה זה ככה?

למה את הולכת עכשיו, לוקחת מ-4,000 ל-400.

רק על זה. זה מה שמעניין. הפרטיים שיעשו, מבחינתי, מה שהם רוצים.

אז אני אענה. אני אענה.

והבנקים צריכים להגדיל את מספר הכספומטים, ושזה צריך להיות בחינם. יש עמלות שורה. שיהיו לא 400, שיהיו 4,000, אבל של הבנקים ושיהיו חינמיים. זו ההתוויה שאתם צריכים להתוות.

אמרת דיגיטציה. העולם דיגיטלי. פחות בני אדם, יותר כספומטים של הבנקים. הגיון פשוט.

הרי לא חסכו לנו, בגלל סגירת הסניפים, עמלות.

והכספומט הזה יעשה עוד דברים: הפקדות צ'קים, דוחות כספיים, עו"ש, מה שהוא רוצה. דיגיטציה.

עודדה, אשרתם לבנק לסגור סניף. יש לו עלויות מאוד גבוהות. שישלמו בחמישה כספומטים ברחבי העיר.

למה אחד? למה תמורת אחד – אחד? אם סגר סניף, שיפתח חמישה כספומטים. מה ההיגיון של האחד?

- - -

וגם קיבלנו הדגמה פה, שלא נפתחו כספומטים בשכונות.

רגע, יש הסבר הגיוני של הבנקים? יש הסבר, שהבנקים מציגים את ההסבר? רגע, אולי יש משהו שאנחנו לא יודעים.

אתה יודע מה זה ר'בינא, מיכאל? ר'בינא? זה הדיון.

בואו נמשיך. מה? ר'בינא?

שנייה, שנייה, מיכאל.

ר'בינא.

לא. אבל סובה, היא אומרת משהו. אני לא הבנתי. מה את אומרת?

לא. אמרתי: אתה יודע מה זה ר'בינא? זה הדיון.

אין לי מושג.

אתה לא יודע?

אני יודע. את יודעת מאיפה בא, מה מקור המילה ר'בינא? מאיזה שורש?

יאללה.

כמו מרבון.

מרבון.

מה זה מרבון? מסכן. עצוב. מה זה ר'בינא? זה כאב. זה מועקה.

לא.

המילה הכי טובה לר'בינא זה מועקה.

מועקה.

כן. עודדה, תמשיכי בהתמדה להשיב לח"כים.

אני אשתדל בין הצעקות.

אין בעיה. קדימה.

למה צעקות? לא שמעת צעקות. זה עוד בסדר. זה דיון מתורבת. זה לא צעקות.

תגידי, עודדה, אני ממליץ לך: שאלתו של זה, תשובה. אחד-אחד.

כשיהיו צעקות, תשמעי צעקות, עודדה.

אז שייתנו לי. אם ייתנו לי, אני אשמח.

אנחנו מתקדמים בהדרגה. קדימה. לפי ח"כים, תשובות. בבקשה, עודדה. לפי ח"כים, תשובות.

הוא רצה לעודד אותך, בכל מקרה. אנחנו רעננים ותחילת שבוע.

אתה קיבלת את התשובה שלנו, חבר הכנסת מרגי?

לא.

אתמול שלחנו.

אתמול זה לא מספיק טוב. בואי, תמשיכי.

אוקיי. בעבר, עד 2005, היה פיקוח על המחיר של הכספומטים. ולכן לא היו כספומטים מרוחקים. כשבנק שם כספומט באיזה אזור פריפריאלי מרוחק שאין בו סניף, אז זה הרבה יותר קשה להגיע לשם ולהטעין את המכשיר, כי הוא לא מחובר לסניף. יש, כמו שאמרתי, הוראה ייחודית למדינת ישראל, לא קיים בשום מקום בעולם, שחייבים לשים בכל סניף כספומט והוא מוזל. אבל רק ברגע שפתחנו את האפשרות, ביטלנו את הפיקוח על העמלה הזאת, אז התחילו הבנקים לפרוס כספומטים במקומות מרוחקים.

הבנקים.

רגע, רגע. תן לי.

לא. אנחנו לא מבינים את המשפט. הבנקים פתחו כספומטים במקומות מרוחקים?

גם הבנקים וגם הפרטיים.

איך זה משתלם לבנקים, אם עדיין הם מקבלים רק שקל או שניים?

לא. אז זהו.

לא.

אם אנחנו נגיד: אוקיי, גם המרוחקים יהיו 1.5 שקלים, אז הם לא יהיו. כי אין בחוק חובה על בנק לשים.

אז אתם תדאגו שזה יהיה, עודדה. מה זה לא יהיו? אתם מאשרים להם לסגור סניף.

כן.

אתם חוסכים להם מיליוני שקלים או עשרות מיליונים בשנה על כל סניף כזה.

מכוח מה את מתנה להם?

מה הבעיה לדרוש כמה כספומטים בתמורה?

אם לא כתוב בחוק, למה את מתנה להם באישור סגירה?

את זוכרת את הוויכוחים? יש את המנעד של יציבות הבנקים, טובת הבנקים וטובת הציבור. למה לא להטות קצת את הכף לטובת הציבור? אתם מאשרים להם פה.

ויציבות הבנקים - - -

זה רווחים של עשרות מיליונים ברווח הנקי שלהם, כל סניף כזה שנסגר. שייתנו משהו, מעשר. לא לבקש מהם 50 כספומטים.

כן. לא.

אותם מעניין יציבות הבנקים, לא אתה.

אבל יש לי חדשות מהבוקר. אתם שומעים? כספונט, שדיברנו אודותיה, ששולטת ב-70% מהכספומטים החוץ בנקאיים, 76%. ראינו את זה? 75.8%. מי בעלי המניות?

זו השאלה. זה מה שאני רציתי לשאול. מי בעלי המניות?

נכון.

רגע, רגע.

שני הבנקים הגדולים, ודיסקונט.

בנק דיסקונט.

רגע. 10% – דיסקונט. ו-10% – כאל.

נו, זה העניין.

אבל כאל, אתה אומר: אה, 80% לא בבנקים. אבל מי מחזיק בכאל?

דיסקונט.

71% – דיסקונט, ו-28% – הבנק הבינלאומי.

אז הם עושים עלינו סבוב.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס לזה.

אז הפרטה יפה.

מזל שלאומי והפועלים לא.

וזו לא אחריותך? החוץ בנקאיים לא אחריותך, שאת שומעת עכשיו שהחברה של 76% מוחזקת בסוף על ידי שני בנקים.

אני חייב להתייחס לזה, אדוני היושב-ראש.

כשבנק סוגר - - -

זו לא אחריותך, האינטרס של הצרכן, שעשו הפרטה זוחלת והסתירו את הפעילות הזאת מהפעילות העיקרית של הבנק בשרשור?

ממש. ממש.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס לזה.

ידעת את זה? ידעת את זה, שכספונט היא ב-100% כמעט - - -

כן. אני תכף אענה בעניין הזה לחבר הכנסת מרגי.

יש תחקיר על זה.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס לזה.

אתה עוד מעט.

תתאפק, תתאפק. תאמין לי שאני מתאפק. ואני חבר כנסת.

מה תפקידך? מה?

אני המנכ"ל של חברת כספונט, זו מעל ה-70%.

אנחנו ניתן להתייחס.

רק לנושא הזה, בבקשה.

אבל בינתיים, אתה מופיע אצלי כדובר מספר 12. הגעתי לדובר מספר 1.

שהוא מיכאל ביטון.

לא להעליב אותך.

לא, לא. בסדר גמור.

עודדה, אנא השיבי לח"כים, שנמשיך את הדיון. כן.

אוקיי. אז חבר הכנסת קרעי גם שאל עוד שאלה, למרות שהיה מותר לו אחת, על כפל העמלה. למה גובים גם עמלת ערוץ ישיר וגם עמלה של מכשיר מרוחק.

לא שאלתי למה. שאלתי מתי תחליטו לבוא לטובת הציבור ולעשות את זה.

זה לא יקרה.

אז אנחנו נבחן את הנושא הזה. כרגע זה המצב.

זה טוב. זו תשובה טובה.

כנ"ל גם כספונט.

בעיקר - - - שם.

לא. יש איזו לקוחה של דיסקונט – את שומעת? היא כותבת לי, לקוחה של דיסקונט, היא אומרת: הלכתי למשוך מכספומט וגיליתי ששילמתי לחברה הפרטית, שהיא בבעלות דיסקונט, ולבנק עוד עמלה.

כן. לשניהם.

שילמתי לבנק שתי עמלות.

החברה הזאת היא לא בבעלות דיסקונט. יש לה שם מניות.

רגע. שנייה. חברת כאל היא 71% מדיסקונט.

בואו נזרוק את כל מה שאמרנו לפח.

והיא 10% מהפרטיים.

בואו נחליף את הפיקוח.

אולי בכל זאת ורק לנושא הזה משפט אחד?

קח, יאללה.

בבקשה.

צער בעלי חיים כבר נהיה. קח, דבר.

הבעלות של בנק דיסקונט בחברת כספונט היא באמת בסך הכול כ-20%. הרווח של הבנק מהפעילות בכספונט הוא כל כך זעום שאני אפילו לא בטוח שהוא מכסה משכורת של סמנכ"ל אחד בבנק.

ליבי ליבי.

ליבי ליבי. מה זה ליבי ליבי.

האמינו לי, הרווח של הבנק הוא - - -

האמן לי, עדיף לך לא להגיד את המשפטים האלה.

כן.

כי אז ישאלו אותך מה המשכורת. מזל שהגבילו פה את שכר המנכ"לים.

לא. מזל - - - את זכות הדיבור שלנו. היינו מתנפלים והולכים. אנחנו מכבדים אותך, מיכאל.

אנחנו לא מהווים שום רווח לבנק. ואם יש רווח, זה סכום באמת זניח וזעום.

אתה חברת כספונט?

כן.

אתה מחזיק ב-76% מהחוץ בנקאיים?

על פי הדוח של הכנסת, אני מחזיק בסדר גודל של 70% מהחוץ בנקאיים.

האם אתה חושב שזה מהווה מונופול על שירות?

אדוני היושב-ראש, אנחנו מהווים - - -

תענה לי על השאלה שלי.

אני אענה לך. לא, אני אגיד לך למה. אני אגיד לך למה.

לא. אתה לא תגיד לי לא. אתה תענה על שאלות. האם אתה עם 70% בשוק מהווה מונופול?

אתה לא מונופול?

לא. אני אגיד למה.

לא.

אני אגיד רק למה.

למה?

כי אנחנו מהווים, כספונט, אולי כ-3% ממשיכות הכספומטים בישראל. אז אני מונופול?

כי יש לך עמלה מטורפת. מי ימשוך מכם?

נכון. נכון. נכון. - - - חלקנו הצנועה.

לא התכוונת משיכות הכספומטים. התכוונת משיכות מזומנים, כי בכספומטים, אם אתה חוץ בנקאי ואתה 70% והחוץ הבנקאיים הם יותר גדולים היום מהבנקים, מהכספומטים של הבנקים.

לא, לא.

לא, לא. מסך המשיכות בכספומטים בישראל, החלק של כספונט אולי 3%.

את מי זה מעניין? אני יכול לשאול אותך?

אולי 3%. יש פה דוח מחקר שלכם. זה דוח מחקר שלכם.

- - - על הפער בין מספר משיכות לגובה המשיכות. זה לא אותו דבר.

שם כתוב - - -

אולי אני 3%.

מהמשיכות כתוב. לא מהכספומטים.

האמן לי, אני יודע את שניהם.

שנייה, תגיד לי איפה טעיתי. תגיד לי איפה טעיתי. יש 4,600 פרטיים, חוץ בנקאיים?

אקריא לך את המשפט כפי שהוא.

לא. אל תקריא לי. אז בערך.

אבל המשיכות - - -

יש 4,000 כספומטים פרטיים?

לפי הדוח של בנק ישראל, כן.

כן. ויש 2,400 בנקאיים.

כן.

מתוך 4,600 החוץ בנקאיים, אתה מחזיק בכ-70%?

סדר גודל.

נכון.

כן.

אז אין עוד כספומטים אחרים. אז מכל הפעילות של הכספומטים בישראל, אתה לפחות 50%.

לא. לא, אדוני היושב-ראש.

איך? תסביר.

הרוב מושכים מהבנקים, שזה בלי עמלה.

האמן, אנחנו אולי מסכום המשיכה - - -

אבל לא מדובר על המשיכות.

אני לא מדבר על גובה המשיכה ועל הכסף.

מכשירים. דבר איתי על מכשירים. למה אתה מדבר איתי על כסף? דבר איתי על מכשירים מכאן, סך הכול. לא. מסך הכול המכשירים הפרטיים, כמה אתה?

אנחנו 70%.

תודה. אתה מונופול.

אתה מונופול, אדוני. אתה מונופול.

מה אתה משחק פה עם נתונים? משחק פה עם נתונים ככה, מבלבל את המערכת פה.

מיכאל, רוב המשיכות הן מבנקים בלי העמלה.

אתה מונופול. גם אם אתה מרוויח 4 שקלים בשנה, אתה מונופול.

עודדה, בואי, אנא, יהיה קשה שתצליחי להשיב לכולם.

תפסיק. פה משחקים. אי-אפשר לקיים דיון ככה.

תגידי את מה שחשוב לך בשלב הזה, כדי שנשמע גם את אודי מוריה מרשות שוק ההון. כן.

אני רק אגיד ש-89% מהמזומן שנמשך על ידי הציבור במכשיר למשיכת מזומן נמשכים מהמכשירים הבנקאיים הזולים. זאת אומרת, אנשים יודעים שהכספומטים הפרטיים הם יקרים. ולגבי המכשירים הבנקאיים, אנחנו דרשנו בכל כספומט יהיה, על גבי המסך, לפני שהלקוח מכניס את הכרטיס, יהיה גילוי על העלות של המכשיר כדי שהוא ידע אם זה מכשיר נדרש שהוא זול או מכשיר מרוחק שהוא יקר, לפני שהוא מכניס את הכרטיס.

את מכירה מה זה לקוח שבוי?

אבל אם החוץ בנקאי – הבנתי את התשובה.

לקוח שבוי שעכשיו צריך כסף לא מעניין אותו כלום.

מגיע לכספומט עכשיו - - -

הבנתי את התשובה.

אי-אפשר כל הזמן לשאול.

רגע. הבנתי את תושבתך. אבל עכשיו שגילית שחלק מהפעילות הזאת של כספונט היא בבעלות בנקים אחרים בהיקף של 20%, שזו החזקה די יפה. בחברות רגילות זה יכול להיות גרעין שליטה אפילו. כן. אז את לא חושבת שאת צריכה לפקח גם עליהן? כי יש לבנקים שלך החזקות של 20% בחוץ בנקאיים? לא הגיוני שאם יש לך גרעיני שליטה כאלה - - -

אז החוק, ואודי אחרי זה יתייחס לזה. אבל אני רוצה לומר, שאם בנק דיסקונט רוצה לסגור מכשיר, הוא לא יכול סגור מכשיר בלי שהוא מקבל אישור ממני כשהוא סגור סניף.

נעניתם ל-95% מהבקשות שלהם.

את זה הבנו. רגע.

נעניתם ל-95% מבקשות של הבנקים לסגירת סניפים. על מה את מדברת? למה את הולכת איתי לנתונים שנראים יפים ונמרחים. 400, בסך הכול 400. אני מדבר איתך כרגע, כל לקוח אצלנו, אחד, לקוח אחד סובל, אני רוצה הסברים.

זה יותר מזה. אני מדבר איתך על אדם ערירי שמנהל את חייו במזומן.

בטח. אין לו מישהו אחר.

במזומן. יש לו ביטחו לאומי, הבטחת הכנסה. הוא יוציא עכשיו 100 שקלים.

אין להם מענה היום.

100 שקלים עמלות.

והוא נתון לחסדיו של איזה מישהו.

100 שקלים עמלות על המזומן, שהוא מנהל את חייו.

אדוני, אני רוצה לחדד את - - -

5% מעלות החודשית שלו עמלות על הפעילות המזומן שלו.

אדוני, אני רוצה לחדד רק במילה את מה שאמרו: 90% ו-10%.

זה לא כואב למי שמרוויח 40,000 שקל. יוקר המחיה לא כואב למי שאין לו בעיה של יוקר מחיה.

לא - - - שהמנכ"ל לא - - -

זה כואב לעניים ולחלשים.

אדוני, חשוב לחדד את זה. בכספומטים הבנקאיים, אפשר להוציא משיכות של עשרות אלפי שקלים במשיכה אחת. זאת אומרת, אם רוצים, אפשר להוציא עשרות.

עכשיו זה צומצם על ידי בנק ישראל.

וכשהם אומרים: 90%, 89% ו-11%, זה בסכומי כסף. אני רוצה לשמוע את זה בפעולות.

נכון.

כמה פעולות משיכה מתבצעות. סכומי כסף, אין לזה משמעות.

וכמה עמלות.

אבל זה מה - - - יקר.

הם מגבילים את הסכום.

אתה עושה חסד איתם.

כי אתה ממקסם.

כשאתה מושך 100,000 שקל, זו פעולה אחת, אבל זה הרבה הרבה כסף.

אגב, זו עמלה מוחלטת. העמלה בבנק הפרטי היא מוחלטת. היא לא אחוז.

שלמה, זאת בדיוק השאלה שלי. הפער בין מספר המשיכות לבין גובה המשיכות.

נכון.

נכון. נכון.

העמלה של המשיכה הפרטית היא מוחלטת. היא לא באחוזים. אפילו היו אומרים: תעשה באחוזים; לקחת 100 שקל, קבל אחוזים. אותה עמלה.

אדוני היושב-ראש, אבל עוד פעם, אני רוצה להגיד. הבעיה שלנו היא הבנקים שצריכים לתת את זה בשירותים חינמיים.

נכון.

אם יש חברה פרטית שרוצה לעשות כסף, שלא ייקחו - - - עליה.

עוברים לעולם דיגיטלי. לפזר 5,000 עמדות דיגיטליות.

שהבנק ישלם.

מה פחות מזה לדרוש מבנקים?

אם הם גובים עמלה, שהבנק ישלם להם.

בבקשה, אודי מוריה. אני מבקש, יש לי שאלה אליך מאוד ממוקדת, אודי מוריה מרשות שוק ההון, מפקחים על הכספומטים הפרטיים.

כמו שמפקחים על - - -

האם המצב שאתה מגלה – אני לא יודע אם ידעת את זה, אבל נניח שידעת – שיש פה חברה אחת שמחזיקה ב-76% מהשוק, האם ניתן בכלל לתת לה חופש לקבוע מחיר ולא להכריז עליה מונופול ולתמחר את העמלות ולשנות את העמלות?

רשות התחרות ולא היא. רשות התחרות - - -

אבל הוא המפקח עליהם.

לא.

אבל אתה אמרת שהם מפקחים. שאלת אותם אם הם אחראים על הצרכן. אז הוא לא אחראי על הצרכן? אין לו שום אחריות?

הוא לא אחראי. הוא יציבות המוסדות הפיננסיים - - -

לא נכון. אמר לי, אמר לי הממונה על רשות שוק ההון שהוא אחראי על הצרכנים. אמר לי בפגישה.

מר ברקת. ראיתי. כן, כן.

אני מקווה שהמדיניות הגיעה לכולם.

אודי, איך? תסביר לי את הנתח האחיזה ויש לו חופש בקביעת העמלה. תסביר לי את המצב הזה.

תודה. אז, ברשותך, אני אתייחס לשאלה. אבל אני רוצה רגע לשים את הפרספקטיבה הרחבה יותר ככל שזה נוגע באמת לכספומטים הפרטיים. כשאנחנו מדברים על טובת הצרכן בהקשר הזה, אנחנו לא יכולים להסתכל על זה מתוך חלל ריק. אנחנו צריכים לזכור שהשירות של הכספומטים הפרטיים ניתן כאיזשהו שירות משלים לכספומטים הבנקאיים. זה התוצר ההיסטורי שעל פיו הם צמחו. וכשאנחנו עושים את הטרייד אוף בין – ואני תכף אתייחס למידת המעורבות שלנו בהקשר הזה ומה הבסיס למעורבות הזאת – אבל כשאנחנו עושים את הטרייד אוף לגבי טובת הצרכן, אני לא בטוח שעדיף שתהיה, כשהדגש צריך להיות עמלה או לא פריסה גאוגרפית, ככל שהן באות אחת מול השנייה. וכנראה שהן באות אחת מול השנייה ברמה כזו או אחרת. כי בסופו של יום, כמו שנאמר פה, זו יוזמה כלכלית. הם כאן כדי להרוויח.

76% החזקה בשוק.

אני כבר, ברשותך, אגע.

אתה נותן חופש לקביעת העמלות?

אני, ברשותך, כבר אגע בזה.

לא. אני רוצה תשובות. אל תמרח אותי, בבקשה. שאלה ספציפית, תשובה ספציפית. מספיק עם ההצגות הכלליות.

אני לא הבנתי מה - - -

אנחנו באים לדיון ספציפי עכשיו. גובה העמלות. יש פה עכשיו חברה שמחזיקה ב-76% מהשוק. אתה כמפקח חושב שהגיוני שיהיה לה חופש לקבוע את העמלה?

רשות שוק ההון - - -

זה לא התפקיד שלו.

ההיבטים הצרכניים שהיא בוחנת – בסך הכול זה תחום שהוא תחום – אחד הפרמטרים המרכזיים שאנחנו בוחנים הוא דווקא התחרותיות. אנחנו לא מפקח שנכנס, פיקוח על הבנקים.

אין תחרות פה. העמלה היא 6–8 שקלים. אין תחרות.

איך אתה הגעת לתחרות?

איך תחרות?

איך הגעת לתחרות בכלל, אתה? שוק ההון.

אם תיתנו לי גם להשיב - - -

לא. רגע. איך אתה מדבר על תחרות? הלקוח קודם שבוי. איך אתה אומר את זה?

תשיב. תשיב. תשיב. אם המחיר קבוע, איך יש תחרות? אם המחיר קבוע, איך יש תחרות? אנחנו רוצים להבין את זה.

יש אנשים שחלק האלוהים שלהם זה השכונה - - - זה חלקת האלוהים שלהם. איך אתה מדבר על תחרות? איזה תחרות יש פה באמת?

אני אגיד לך איך אני מדבר על תחרות, כי בשביל שיינתנו השירותים האלה, מישהו צריך לרצות לתת את השירותים האלה. הוא צריך להרוויח כסף.

זה נקרא מדינה.

הוא חייב לתת את השירות. זה ההבדל ביני לתפיסה שלך. קודם כול, הוא חייב לתת את השירותים האלה. יש שירות בנקאי שאני משלם עליו. הכסף שלי אצלך ואצלם. אתה מציג נתונים פיננסיים למדינה מהכסף שלי, מהעושק שאתה עושק אותי הן בקרנות הפנסיה שלי, הן בחשבונות הבנק שלי. אתה משחק עם הכסף שלי באפס תמורה. וגם גובה, עושק אותי במשיכה, דבר טריוויאלי, מינימלי שאני צריך ממך, למשוך את הכסף שלי.

בגלל זה, אדוני היושב-ראש - - -

אני לא הייתי פונה אליך בכלל.

אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי - - -

אני לא קיבלתי תשובה מדויקת ופשוטה. אתה למדת כלכלה.

אבל אין פה רלוונטיות.

אבל אתה למדת כלכלה תואר שני, תואר שלישי. חברה מחזיקה ב-76% מהשוק, האם היא יכולה לקבוע את העמלה? האם הלקוח ידע שהוא לא שילם יותר מדי? שאלה פשוטה בכלכלה עוד לפני תפקידך.

השאלה לגבי מונופולים היא שאלה שהיא יותר עם מאפיינים משפטיים.

רשות התחרות, זה לא אתה בכלל. בסדר.

גם היבטים משפטיים אנחנו תכף נעלה, אם צריך. אבל אני רוצה להתייחס – אני פשוט מהאמירות שנאמרות כאן, יש פשוט טעות.

כן.

אין קשר לפנסיה פה. וזה לא שירות שחייבים.

לא. אני פונה אליך. אני מנצל את ההזדמנות שלי כשאתה פה כממונה על שוק ההון.

למה לא חייבים לתת בעולם דיגיטלי? היא אומרת שהעולם נהיה דיגיטלי, בנקים ייסגרו. למה לא יהיו אלפי כספומטים של הבנקים. למה לא חייבים לתת?

את זה הבנקים צריכים לתת.

עם כל הכבוד, אבל אני לא נציג המפקח על הבנקים. אני לא נציג הפיקוח על הבנקים.

אתה צודק. אולי אנחנו לא נוכל לקבל ממך. אתה צודק.

השאלות לא אליו. לא אליו.

אבל אני מנסה להגיד קצת את הפרספקטיבה. אתם שאלתם את העמדה של רשות שוק ההון בהקשר הזה. אתם מדברים על גופים מוסדיים, אתם מדברים על בנקים. זה לא קשור.

כן. לא אבל זו בעיה. אני אסביר לך למה קשה לנו עם התשובות שלך, כי לי כתוב שאתה מפקח על הכספומטים הפרטיים. אבל אני שואל למה אתה לא מפקח על העמלה בעולם של מונופול, אתה אומר: זה לא אני.

לא, לא, לא.

ואני שואל למה ככה, זה לא אני. אז על מה אתה מפקח על הכספומטים האלה?

אני אומר את הדבר - - -

לא על העמלה, לא על גובהה, לא על פריסתה. לא על כפל העמלות עם הבנקים.

אני אענה לך. אתה רוצה שאני אענה במקומו?

לא. אני רוצה את רשות התחרות.

על הזכות של כספונט תחת - - -

הוא יכול לענות לך, אתה יודע על מה? הוא נלחם בשוק ההון.

הוא יגיד משפטי סיום, כי לא קיבלנו תשובה. ונדבר עם רשות התחרות. נשמע את התשובה שלהם.

אני אגיד את הדבר הבא: תחרות נבחנת בכמה פרמטרים. זה תחום פעילות שהוא חדש. אם אתם חושבים שרק להטיל מגבלות כאלה ואחרות זה משהו שלאורך זמן יגדיל את התחרות, יגדיל את ההיצע של השירות - - -

אילו מגבלות? מישהו מגביל זה אתם. אנחנו רוצים לפתוח.

בסך הכול הם מתחרים - - -

החברה של כספונט נסחרת בבורסה? היא שקופה לציבור?

שנייה אבל. רק להשלים משפט.

אדוני, אני לא ביקשתי הרצאה במאקרו כלכלה עכשיו ולא בתפיסה החזירית של הקפיטליזם. זה מה שאתה עושה.

נכון.

סליחה, אני אומר לך, אני לא הייתי פונה אליך בכלל. אתה פה בדיון הזה, סליחה כבוד היושב-ראש, אפילו מיותר בדיון. הייתי פונה ישר, אחרי שלא קיבלתי תשובות מבנק ישראל, מנסה למצוא את המענה שלי מהממונה על התחרות.

מרגי, אבל אתם הולכים למקום הקל.

אתה אמרת - - -

עם ה-600 שקל שאני מושך, אתה לא תציל את השוק השחור במדינת ישראל. לכן לא הייתי פונה אליך.

מרגי, אבל אתם הולכים למקום הקל, לחברה הפרטית. הבעיה כאן היא הבנקים.

שמתנערים מחובתם, נכון.

נכון. נכון.

נכון, נכון.

לא חברה פרטית.

לא. אבל הוא הסביר שזה לא משתלם.

חברות הפרטיות מול - - -

הגבלת עמלת משיכה.

זה לא משתלם. אז רציתי לדעת מה הרווח, מה הרווח הנקי של כספונט ב-2019?

הגבלת העמלה, אם לא ישתלם לכספונט, שיצאו מהשוק. הכול בסדר. עם כל הכבוד, הם לא עושים טובה.

מה הרווח הנקי של החברה שלכם ב-2019?

אנחנו חברה - - -

במספרים מוחלטים ובאחוזים.

הרי לא סביר שאני אפתח את הנתונים שלנו.

הוא נותן נתונים - - -

למה? אתם לא שקופים לציבור?

אנחנו חברה.

למה שיהיו שקופים? הוא מסביר לך ש-10% לדיסקונט זה בקושי מכסה עלות סמנכ"ל.

רגע. הדוחות שלכם לא אמורים להיות? בגלל שיש החזקות של בנקים אצלכם.

נכון. נכון.

אנחנו בכלל לא חברה בליגה של בורסה. אנחנו חברה של 27 עובדים מראש העין. חבר'ה, בואו, פרופורציות.

בהחזקה של בנקים.

סליחה?

בהחזקה של בנקים.

החזקה. הבנק היה מוותר על החזקתו עכשיו.

לא ראינו שהוא ויתר.

הבנק העמיד למכירה את החזקתו.

אז מה? הוא מפסיד אצלכם כסף? הוא מפסיד?

אמרתי בתחילת דבריי שהבנק לא מרוויח עלינו כמעט מאומה. הוא עושה את השירות הזה אפילו הייתי אומר, שירות ציבורי, כפיקוח של המפקח.

אז למה הוא לא ניהל את זה דרכו?

הוא היה צריך לשלם לי על השירות הזה, לא לגבות.

למה הוא צריך להגיד כמה הוא לוקח? אם זה שירות ציבורי, שימשיך לנהל את זה בעצמו.

זה שירות ציבורי בכלל. שירות ציבורי עכשיו.

למה להכפיל עוד מנכ"ל ועוד הוצאות? היה מנהל את הסניפים בעצמו, את הכספומטים.

יש בעלות של הבנק כי אנחנו היו צריכים להיות מחוברים למערכת הבנקאית.

ספקתי לחזור מוועדת הכנסת. עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה.

אנחנו מחוברים לכל הבנקים.

וזה עוד לא שלב הצעקות.

סובה, רגע.

אולי אני אתן את הנאום שלי?

מה סובה? סובה שותק.

לא. אתה לא. אתה לא יכול לתת כי לא הגענו אליך. הממונה על התחרות, מישהו מהממונה על התחרות.

כן, כבוד היושב-ראש. היי.

אודי פוגל, רשות התחרות.

נכון. שלום. אגב, אשמח אחרי זה להתייחס - - -

מה התפקיד שלך שם?

אני ממלא מקום ראש צוות פיננסים.

בבקשה. שאלות ממוקדות. כי אחרת לא נגיע.

אין בעיה.

האם עסקתם בסוגיה הזאת? האם אתם רואים פה כשל שוק? והאם בכוונתכם לפעול לאחר הדיון בנושא הזה? בבקשה. שלוש שאלות.

אנחנו עוסקים בסוגיה הזאת בוודאי.

זו תשובה אחת. שתיים, האם אתם רואים פה כשל שוק או בעיה של ריכוזיות?

אוקיי. לגבי זה אני רוצה טיפה לחדד.

כן.

וזה מתחבר גם לדברים שאמר אודי מרשות שוק ההון.

כן.

יש איזשהו טרייד אוף בין הגובה של העמלה לבין הפריסה של הכספומטים, אוקיי? זה נכון שהעמלה היא בגובה מסוים. אם אנחנו נחליט לפקח על העמלה, זה יפגע בפריסה של הכספומטים האלה. עכשיו, מה שהיה בעבר, היה פיקוח על העמלות האלה, אוקיי? היה פיקוח. הסירו את הפיקוח, וזה מה שגרם לעלייה הגדולה הזאת בפריסה. ראיתם את זה בנתונים.

לא. זה גרם רק לעלייה בעמלה.

לא. סגרו סניפים.

לא. עלייה גדולה בפריסה.

מי הסיר את הפיקוח? לא הבנתי.

בפריסה של הפרטיים מהסרת האחריות של הבנקים.

מי הסיר את הפיקוח? לא הבנתי.

גם הבנקאיים וגם הפרטיים עלו.

מי הסיר את הפיקוח?

לפני 16 שנים הוסר הפיקוח.

מי?

אפשר לבדוק מי בדיוק. אבל היה פיקוח על העמלות.

המפקח?

יכולים לדבר עם בנק ישראל. יכול להיות שהוא ירחיב על זה.

אודי, אודי, המפקח על הבנקים?

כן.

השאלה מספר שתיים הייתה: האם כששמעת פה שלחברה אחת יש 76% מהבעלות על כספומטים פרטיים, והיא גם בבעלות בנק משנה של 20% של בנקים.

החטא הקדמון, החטא הקדמון.

והיא קובעת את העמלות, האם יש פה תחרות? והאם תתערבו במחיר העמלות ובכפל העמלות? שאלה ממוקדת.

טוב. קודם כול, זה לא שוק. זאת אומרת, זה לא שהם מחזיקים ב-76% משוק. שוק זה משהו מורכב.

הבנת?

הם מחזיקים 50%.

לא משנה.

רגע, רגע, רגע.

לא. לא משנה. בסדר.

משוק השירות של כספומטים, הם 50%.

רגע, רגע. מה שאני אומר הוא שהגבלת העמלה שהם יכולים לגבות תגרום בדיוק לנזק.

מיכאל, הוא אומר משהו אחר. הוא אומר או שתהיה עמלה גבוהה או שאין כספומט. הוא אומר לך את זה, הוא אומר לך את זה.

אתה מבין? מה אתה מצפה?

שניהם אומרים את זה חד-משמעית - - - עמלה.

אני מציע לך להתנצל שהפרעת להם, את מנוחתם.

שייתנו כספומט. לא מתאים לכם עמלה נמוכה, אל תציבו כספומטים. לא יקרה שום דבר. הבנקים יעשו את השירות. זה בסדר גמור.

עכשיו לגבי מה שרשות שוק ההון אמרה.

אודי, האם אתם מתכוונים לפעול בנושא הזה?

אבל, נעמה, הבנקים צריכים לעשות את זה בלי קשר אליהם. תעזבו אותם.

רגע. שאלה.

בדיוק. בדיוק.

נעמה, שאלה חשובה.

הם לא רלוונטיים בכלל. זה הבנקים.

האם אתם מתכוונים לפעול בנושא הזה?

לגבי מה שפעלנו, גם נפעל.

לא פעלנו.

אני אסביר.

לא מה היה.

מיכאל, אתה רוצה לפרוס כספומטים פרטיים, תפרוס. אין שום מניעה, אין שום חסמים בשוק.

אנחנו פועלים בשני צעדים מרכזיים. שני צעדים מרכזיים.

האם אתם מתכוונים לפעול בנושא הזה? בבקשה.

- - -

תנו לו לדבר.

אחד, קיבלנו החלטת פטור לפני כשלוש שנים בנוגע להסדר של הבנקים.

מרגי, מרגי. אולי הוא אומר משהו ששווה להקשיב.

אין לי ציפיות מהממונה על התחרות. הפרעת את מנוחתם, שהם יבוא לפה.

נכון, נכון. הוא צודק. זה משרד מיותר.

עד שיבוא מנכ"ל חדש. עד שיבוא ראש רשות או ראשת רשות.

הם לא עשו. בחמש השנים האחרונות הם לא עשו כלום. כלום ושום דבר. רק קיבלו משכורת.

הוא גם אומר לך זה בכלל לא כשל שוק. הוא אומר לך שזה בכלל לא שוק.

הוא קיבל כל כך הרבה כוח בשנים האחרונות מהכנסת. ולא לקח את הכוח הזה לעשות את עבודתו.

מיכאל, הוא אומר לך שאין פה בכלל כשל שוק, כי זה לא שוק, כי זה לא שוק, מבחינתו.

אבל אלה אמירות כלליות. הייתה לא תשובה ספציפית.

תנו לי שנייה להסביר מה עשינו ומה אנחנו עושים.

בבקשה.

מה שעשינו הוא לקחנו את ההסדר של הבנקים, שמתחשבנים ביניהם בנוגע לעמלות של משיכת כספומט. משכנו אותו אלינו. החלטנו לתת פטור וקבענו שהבנקים יהיו מחויבים לצרף להסדר הזה גם את המפעילים הבנקאיים, סליחה, את הכספומטים הפרטיים. והדבר הזה יקל על אותם כספומטים פרטיים בעתיד ברגע שיהיו מפוקחים. מתי הם יהיו מפוקחים? ברגע שיהיה את החוק של רישוי שירותי תשלום, שאנחנו עובדים עליו יחד עם יתר המשרדים, שאנחנו עובדים עליו ממש ברגעים אלו במטרה שהחוק הזה יצא. ברגע שהגופים הפרטיים יהיו מפוקחים, על זה החוק הזה, הבנקים יהיו חייבים להכניס אותם להסכם. וכשהם יכניסו אותם להסכם, זה יוכל להסיר את החסמים קצת, זה יכול להקל ולהפחית את העלויות של אותם מפעילים.

מתי יבוא החוק הזה?

עובדים עליו עכשיו, בימים אלו ממש. זה אמור לבוא עוד כמה ימים.

מתי הוא יבוא? מתי?

התזכיר אמור להיות מפורסם עד סוף השנה.

סוף השנה הזאת? היא לא עוד התחילה השנה החדשה. תודה. עכשיו אנחנו נשמע שלושה דוברים, ואחר כך – חברת הכנסת קרן ברק.

רגע, רגע. מה? מה?

רגע.

לא קיבלנו תשובות.

לא קיבלנו, אבל אנחנו נמשיך להתמיד. אבל אני רוצה לאפשר לשלושה דוברים. שימו לב. שרון קנובליך שחשפה את זה בתקשורת, ואנחנו נותנים לך באמת חיזוק חיובי על החשיפה. ותכף תגידי כמה מילים. נטע אבן צור, מרכזת בכירה בפניות ציבור, המשרד לשוויון חברתי. ואחרי זה – דורית פרי, אזרחית ותיקה.

תגיד לי, היוזמים ידברו היום?

כן. בדיוק.

מי?

היוזמים.

היוזמים.

כן.

מתי?

יש לנו עוד שעה. עוד שעה.

אתה הוועדה היחידה בכנסת שלא נתת ליוזמים להציג.

הרבה יוזמים.

מה? היוזמים לא דיבור?

לא.

אני לא מאמינה לכם.

אדוני היושב-ראש, אני רשום אצלך?

ואחרי זה – היוזמים.

היוזמים כבר דיברו בדיון הזה.

לא. הוא לא נתן לנו.

לא. התחלתם קצת.

לא התחלנו כלום.

רק התעצבנו פה. אבל לא דיברנו.

אז אחרי שלושת הדוברים האלה, אתם, היוזמים מדברים. שרון קנובליך.

אני מציע - - -הממשלה - - - לדבר.

זו ממשלת שינוי.

אני נציג של הסתדרות הגמלאים.

אתה בהמשך. שב, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, האם גם לי יש את זכות הדיבור?

שרון קרונבליך. דממה, בבקשה.

קודם כול, אני רק אגיד שזה שרון קנובליך.

קנובליך.

זה שום בגרמנית.

קנובליך?

קנובליך.

אוקיי. פשוט המודיעין שלי לא עבד. תסלחי לי על זה.

הכול בסדר.

תודה רבה. השכלנו.

כן.

אז אני אתייחס לשתי נקודות קטנות, כי בסוף, לדעתי, ממה שאני פוגש מאנשים בשטח, צריך לשנות דברים קטנים. ולא עכשיו ללכת בגדול.

מאיפה היא?

אני מתוכנית חיסכון, חדשות 12.

סליחה, השום הסיח את דעתי. את מי את מייצגת?

אני מתוכנית חיסכון, חדשות 12.

אוקיי.

היא עשתה כתבה על הכספומטים לא מזמן. כן.

בסוף יש פה כפל עמלה. כשאני באה לכספומט פרטי, אני משלמת את העמלה לחברת הכספומטים הפרטיים שבאמת לא מפוקחת. הם צריכים לפרוס את הכספומטים. אני בטוחה שהם נושאים בהמון עלויות. הם גם משלמים לחנויות שהם שמים שם את הכספומטים. אז יש את העמלה הגבוהה הזאת.

השאלה היא למה אני, כלקוחת בנק, צריכה לשלם עוד עמלת שורה לבנק שלי, אם הבנק לא ממלא כסף בכספומט, הוא לא אחראי לתפעול הכספומט הפרטי? כל הכספומט הפרטי הוא אך ורק בטיפול של חברת הכספומטים הפרטיים. זה דבר ראשון שאני אשמח - - -

איפה זה בא לידי ביטוי בכפל עמלה? תסבירי.

את משלמת על השירות שלא מקבלת. זה מה שאת אומרת.

כשאני באה לכספומט - - -

לא, לא, לא. העלית פה סוגיה של כפל. תסבירי איפה זה בא לידי ביטוי.

אני מסבירה הכי פשוט. כשאני באה לכספומט פרטי, שבחלק מהכספומטים זה בכלל מוגבל ל-500 שקלים.

כן. 6 שקלים שילמת על זה.

שרון, זה גם נכון למכשירים החיצוניים של הבנק.

למה אתה מפריע לה? למה אתה מפריע לה?

היא מדברת רק על הבנק.

רגע. הוא צודק.

שילמת 6 שקלים עמלה. וגם הבנק מחייב אותך בעמלה על זה שהלכת לעצמאי?

בדיוק.

עמלת שורה.

בנוסף כתוב לכם, כתוב בקטן: בגין משיכת מזומנים במכשיר זה תחויב בעמלה של 5–8 שקלים.

אתה מאשר לו באישור. מאשר לו.

כן.

בכנסת ישראל מסתבר שזה 3 שקלים. ונוסף לעמלה, החשבון שלך, בהתאם לתנאים מול הבנק, יכול להיות שיחויב בעוד עמלת שורה.

עוד עמלה.

אם יש לך, כמובן, פטור מעמלות בבנק, אתה לא תשלם את זה. אבל אם אין, כי הרבה אנשים לא מצליחים לקבל פטור מעמלות בבנק, אז הם ישלמו עוד עמלת שורה. ככה ממשיכה של 500 שקלים הגעתי למצב שאני משלמת 5.9 שקלים עמלת פיקוח, עמלה לחברת כספומטים הפרטיים. ועוד עמלה, שנגיד בבנק דיסקונט היא 1.75 שקלים, ככה שילמתי בקלות בלי לעשות כלום. זה דבר ראשון.

אני רק אציין שבאירופה ובארצות הברית וגם באוסטרליה בכלל לא משלמים עמלות. והעמלות זה הכסף הקטן של הבנקים. הבנקים בכלל עושים את הכסף הגדול מהריביות מהלוואות.

ופה עושים גם וגם.

גם וגם. למה לא?

פה עושים גם וגם וגם.

בדיוק.

כשאין פיקוח על הבנקים, למה שלא יעשו את זה? הרי אין רשות תחרות, אין פיקוח על הבנקים. אין.

שרון.

אדוני, אתה מפריע לה.

שנייה. רגע. עכשיו, 400 כספומטים המרוחקים הם כספומטים של הבנק. כן. הבנק מקבל מאיתנו מספיק הכנסות מהריביות, מהלוואות, מכל כך הרבה דברים. כספומט מרוחק מבנק, שזה כספומט שנמצא מעל 500 מטרים רחוק מהבנק, אין שום סיבה שהוא יקבל מאיתנו 5 שקלים – שאפרופו בנק לאומי העלו ב-1 באוגוסט האחרון ל-5 שקלים – יקבל גם עמלת משיכה 5 שקלים ועוד עמלת פעולת ערוץ ישיר. כן. אני כלקוחת, נגיד הפועלים, אשלם בכספומט מרוחק של בנק לאומי 5 שקלים לבנק לאומי ועוד עמלת ערוץ ישיר לבנק שלי.

אבל אם את בדיסקונט, את תשלמי לדיסקונט פעמיים.

זה אם אני הולכת לכספונט.

פעם אחת ככה ופעם אחת ככה.

זה נכון לבנקים גם.

אבל זה לא בכספומט מרוחק.

אבל לא זה לא נכון.

זה לא בכספומט מרוחק.

זה לא נכון.

כן.

בכספומט מרוחק אני מדברת. זה עוד עניין. הדבר האחרון שהיה לי חשוב להגיד – אה, בקשר לסגירת סניפים, באוגוסט אחרון נסגר סניף בנק דיסקונט ברמת גן. הוא נסגר. אני לא ראיתי שם שום כספומט של בנק. הבנקים האחרים נמצאים במרחק 15 דקות הליכה, ברחוב ביאליק המקביל, בסוף הרחוב, ביאליק 10. יש שם את הבינלאומי, הפועלים ולאומי. ואין שם כספומט של בנק. לקחו אותו. וזה מקום, זה כיכר אורדע, זה מקום מרכזי עם המון אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ראיתי שם כספומט בנקאי. אבל ראיתי שישה כספומטים פרטיים. שישה במרחב אחד.

בטח. כי זה משתלם לבנקים. כי זה מתגמל את הבנק. אפס הוצאה, מקסימום הכנסה. אפס תפעול ושישלמו כפול.

ובכספומט בנקאי, צריך להגיד - - -

אפס תפעול ושישלמו כפול.

כמעט חרוז.

יצא ככה.

בכספומט בנקאי שהוא צמוד לסניף - - -

אוסאמה סעדי הגיע. עוד ב-2020 - - -

כן. תודה רבה לך, שרון.

זהו.

סבאח אל חיר.

שלום. סבאח אל נור.

המשרד לשוויון חברתי, נטע אבן צור, בבקשה.

אני כאן, אדוני היושב-ראש.

מכובדי, אולי תעשה לסירוגין?

לא. הינה עוד אחת, ואתם. לא, עכשיו היוזמים. עכשיו חצי שעה היוזמים.

יופי. אני מחכה בכיליון עיניים, מיכאל.

אותי דחית לסוף, מה?

מה עם היוזמות?

מה אני אעשה? היוזמים הרגו אותנו. כן. היוזמים.

אין ספק, היינו צריכים לפתוח.

נהוג שהם פותחים.

נכון.

נטע אבן צור, כן.

בוקר טוב לכולם. שמי נטע אבן צור. אני אחראית על תחום פניות הציבור באגף אזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי. במסגרת תפקידי, אני - - -

תודה שהפעם הגעתם לדיון.

אני לא שומעת.

אני אומר, הגעתם הפעם לדיון.

אתה אומר, הם לא הגיעו, אלא הם יושבים במשרד.

את מפריעה. היא לא שמעה אותי.

קדימה.

פעם שעברה הם לא הגיעו.

קדימה.

גם עכשיו הם לא הגיעו. הם יושבים במשרד.

ביקשו ממני להגיע בזום. לא ביקשו ממני להגיע לכנסת.

בבקשה.

בכל מקרה, אני מנהלת את מוקד 8840. זה מוקד לפניות אזרחים ותיקים, מוקד ממשלתי. ומתוקף כך, אני מייצגת את קולם. ובכל מקרה, אני רוצה להתייחס לנושא סגירת הסניפים. אני יכולה להעיד מהנתונים שיש אצלנו, שיא הפניות – בשנת 2016–2017 אלינו הגיעו למעלה מאלפי פניות בשנה בתחום הזה, של אזרחים ותיקים מיואשים.

ברור. ברור.

אני אמשיך ואגיד שכמות הפניות הולכת ודועכת. יחד עם זאת, ברור כי היא לא הולכת ודועכת כי הבעיה נעלמה, אלא מייאוש. אזרחים ותיקים מתחילים למצוא פתרונות אחרים, מעידים על כך שעצמאותם נפגעת, מעידים על כך שהם זקוקים לבני משפחה שילוו אותם, כדי לקבל שירותי טלר. אני אעיד רק על פנייה שהגיעה אלינו בשבוע שעבר. אזרח ותיק תושב פתח תקווה ביקש שירותי טלר. התקשר לבנק. שלחו אותו לבני ברק לקבל שירותי טלר.

נטע, פניתם לבנק ישראל? נטע, פניתם לבנק ישראל?

הלשכה המשפטית ונציגים מטעם המשרד נמצאים בקשר עם בנק ישראל.

אני רק רוצה לציין עוד סוגיה אחת בנושא סגירת הסניפים. פטור מתור תקף אכן בגיל 80. זאת אומרת, שאזרח ותיק שנוקש על דלת, והוא בן 80 ויום, השומר מכניס אותו. אבל אם אזרח ותיק הוא בן 78 והוא מתקשה בקביעת תור מראש דרך אפליקציה, דרך האתר, או לא מקבל מענה טלפוני, הוא נוקש על דלת הסניף, השומר לא נותן לו להיכנס, כי אין, לא תקף לגביו חוק הפטור מתור.

צריך להוריד את הגיל ל-70 או משהו.

הוא הורד. אני לא יודע מה - - -

או להגיע על אלונקה.

צריך להוריד. תודה רבה. נטע, תודה.

דורית פרי, אזרחית ותיקה שכתבה לנו מכתב.

אפשר רגע להגיד משהו רק?

חשוב להגיד, זה לא 80. זה לא נכון.

בהמשך. תאספו את הכול ותתייחסו.

אתה טועה, אדוני. בפועל זה רק מ-80. תבדקו.

דורית פרי, אזרחי ותיקה, מבקשת להתייחס לסגירת הסניפים. דורית פרי, בבקשה.

שלום וברכה.

כן.

שלום וברכה. אני בתו של אשר בן 91. ואני מצטרפת לדבריה של נטע, מודה לכם על הזמנתי לדיון.

גם בדיון הקודם היא הייתה.

אני רוצה לתקן את נעמה.

כן.

חברת הכנסת נעמה, הבעיה איננה רק של אוכלוסייה חלשה.

נכון. נכון.

והדברים ברורים ומובאים שוב ושוב. אבי היה מנכ"ל משרד העבודה והרווחה. היה חבר הנהלת הסוכנות, איש רם דרג. ידע להסתדר בחיים. לצערי הרב, היום העצמאות ניטלה ממנו לחלוטין. מאחוריי אפשר לראות את ירושלים.

דורית, את צודקת. צודקת מאה אחוז.

ראו, בבקשה, את מפת ירושלים. חלק ניכר מאוד מאזור מגורינו כבר איננו מכוסה בבנקים. נסגרו בנקים. אנחנו מדברים על 40,000–200,000 אנשי ירושלים מנותקים מבנק במרחק של קילומטר עד שני קילומטרים. דהיינו, אבא צריך לקחת שני אוטובוסים.

באילו שכונות? באילו שכונות?

אנחנו מדברים על שכונות דרום ירושלים. אני לא מדברת על שכונות חלשות רק. אני מדברת על שכונות כמו קריית יובל, קריית מנחם, טלביה, בית וגן, גבעת מרדכי, גוננים, קריית שמואל, וכן הלאה. המפה נשלחה אליכם במייל. אנחנו מדברים על אוכלוסייה חזקה ואוכלוסייה חלשה. אתם מתארים לעצמכם כ-200,000 אנשי ירושלים מנותקים משירותי בנק הדורשים שני אוטובוסים כדי לנסוע לבנק. אני מבקשת לשאול את עודדה.

את מי זה מעניין? זה לא מעניין אף אחד.

אני מבקשת לשאול את עודדה, בבקשה: כאשר נסגרו הסניפים האלה בדרום ירושלים וגם במערבה, האם שקלתם לבקש מהם להשאיר נקודת שירות, כפי שהוזכר בדיון, כפי שהיושב-ראש הציע? נקודת שירות פעמיים בשבוע שבה יוכלו האנשים לגשת ולראות אנשים באופן אישי, ולא להזדקק לבני משפחתם כדי להסיע אותם לבנק, כדי להזמין צ'קים, כדי – לא רק כספומט, כן? כדי לנהל את חשבונם. תודה רבה.

דורית, אמרת את זה טוב ותמציתי. ואני מודה לך.

היא עקבית. גם בדיון הקודם היא הייתה.

ואני מאחל לאבא אריכות ימים, ואולי נזכה בוועדה הזאת שייפתח שם סניף.

אזרחים הוותיקים צריכים להתחנן ככה? נראה לך נורמלי שהאזרחים מתחננים?

אולי לא רק יהיה תהליך של סגירה, אולי פתיחה. לראשונה, הסניף ייפתח מחדש, אולי. אנחנו מקווים.

הלוואי.

נפעל למען העניין הזה יחד איתך. תודה רבה לך. עכשיו יוזמי הדיון. נעמה לזימי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תן לי אולי שלוש דקות שאגיד את שלי. שלוש דקות.

אם יוזמי הדיון מוכנים, אני אתן לך.

לא. שיענה אחרי זה.

שיענה אחרי זה.

לא. יוזמי הדיון. ועכשיו, יוזמי הדיון.

אני אומר לך, אל תבקש רשות דיבור.

נעמה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש.

לא. עכשיו יוזמי הדיון, כל אחד שלוש דקות. קדימה.

קודם כול, אני אגיד שבדרך כלל אני אדם אמוציונלי אבל לא עד כדי כך. משהו בדיון הזה באמת הוציא ממני את האמוציות בגלל שוויון נפש וכולם - - -

תהיה כמוני, רגועה. אני לא אמוציונלי.

בקטנה.

כן, כן.

לא, לא, לא.

בגלל שוויון הנפש וכולם מתייחסים לזה כאילו זה המצב.

כן. ששש.

גזרת גורל.

ושאין שום סיבה לדרוש מהבנקים, שרק השיאו רווחים, להשאיר את הכספומטים. אולי באמת לבחון מה ההשלכות של זה לאוכלוסיות. אגב, דורית צודקת. גם אני, דורית, צריכה סניף בנק. צריך לומר את זה. אני מדברת על אוכלוסיות הקצה. אבל במה שאת אומרת את צודקת, זה באמת צורך כללי. לא ייתכן שהמדינה פשוט מאפשרת את המצב הזה, סגירת 95% מהבקשות.

אני רוצה לשאול על הפיקוח על עמלת הבנקים. ווואלה, מיכאל, יש לך ועדה חשובה. אפשר גם פה להעביר חקיקה בנושא הזה. עם כל הכבוד, אם זה לא קורה בדרך המלך, יכול להיות שאנחנו, נבחרי הציבור שאולי באמת קצת יותר רואים מה קורה סביבנו, צריכים לעשות את הדבר הזה. למה באמת רק 5% מהבקשות נשללו, ולמה אושרו 95% מהבקשות לסגירת סניפי הבנקים?

עכשיו, איפה נסגרים הבנקים? איפה יש סניפים ראשיים? באזורים שהם אזורים, קודם כול, הרבה יותר מרכזיים, איפה שהם נמצאים גאוגרפית. ודווקא נסגרים במקומות בהם התלות בנק, בנציג, במישהו שיסביר גם בהנגשה שפתית, גם בהנגשה בכלל כללית על מה עושים, היא הרבה יותר חשובה. בעצם המדינה פה ובנק ישראל עודדו באיזשהו מקום גם הגדלת שוק שחור, יש לומר. יש לכם פה אחריות כבדה על מה שעשיתם, גם על העמקת פערים וגם על הגדלת אמצעים עבריינים להתנהל בגלל שעשיתם את המעשה הזה.

עכשיו, עומד פה המנכ"ל של כספונט ואומר לי: זה לא רווחי; דיסקונט לא מרוויחים; אני לא מרוויח.

לא. לא אמרתי - - -

אדוני, לא חייב. לא חייב. הבנקים צריכים לשים סניפים. אתה באמת לא עושה טובה. אדוני, אני אומרת לך, אני צריכה להגיד לך את זה כאן, המדינה צריכה לדרוש מהבנקים לעשות סניפים חד-משמעית.

זה לא קשור אליי.

ואף אחד לא צריך להיות תלוי בך. כשרשות התחרות אומרת שאין פה כשל שוק, מה זאת אומרת? יש פה כשל בכם. אם אין כשל שוק בזה, באמת אין לי מושג למה אתם מתקיימים ולמה צריך אתכם. אני לא מבינה. יש פה הפקרה מוחלטת של חובה מאוד אינהרנטית באמת לכל איכות חיים בסיסית במרחב – הנגישות לכסף, הנגישות לעצמאות כלכלית. אתם פגעתם בה. אתם פגעתם בדבר הבסיסי הזה. לא יכול להיות שבן אדם, שלא בטוח שיכול להתנייד בצורה נוחה מכל מיני סיבות, צריך לחפש את עצמו וצריך לבקש שמישהו יבדוק לו איפה יש סניף כן פתוח ואיזה קו אוטובוס מגיע. אני חווה את זה פשוט בשכונות קריית אלעזר, חיפה. פעמיים בשבוע אני צריכה להסביר למישהו איך להגיע לנביאים בהדר. אני כן.

ושם אין חנייה. ושלמי חנייה 30 שקל.

הוא בא באוטובוס.

אתם יצרתם עיוות חברתי.

לשעה.

נא לתת לה לסיים, בבקשה.

אותו אני לא מאשימה. הוא השוק הפרטי שלא אמור לדאוג לאזרחים. אין לי ציפייה שתדאג לאזרחים. לא תדאג לאזרחים. אם לא נגביל אותך, לא תדאג לאזרחים. אתה לא שם בשביל זה. את כן.

תודה, נעמה. עופר כסיף.

תודה רבה. ותודה גם לנעמה ולחברים האחרים שיזמו. אני אהיה מאוד קצר, אני לפחות אנסה. אני חושב שיש פה משהו יותר גדול מפיל בחדר שאנחנו לא נוגעים בו, או שהוא הוזכר קודם כדרך אגב, אבל בצורה לא נכונה. השאלה היא בכלל למה הבנקים נסגרים. לא, אני לא מקבל את האמירה הקודמת של עודדה, כמדומני, שזה משום שיש ביקוש יותר נמוך לשירותים בנקאים בסניפים מהציבור. זאת לא הסיבה. הסיבה היא שהבנקים רוצים להמשיך להרוויח. ואם הם יכולים לסגור סניפים ולפטר עובדים, ובכך לקצץ את ההוצאות שלהם, הם יעשו את זה. זאת הסיבה העיקרית.

אף אחד לא אומר להם לעצור.

זאת הסיבה העיקרית. וכאן, כמובן, יש תפקיד למדינה. המדינה צריכה באמת להתערב כאן. אני לא ידוע כחובב הקפיטליזם ומה שמכונה בעגה העקומה, לשיטתי, תחרות חופשית ושוק חופשי. העמדה שלי היא שכשיש תחרות היא אף פעם לא חופשית, ובטח שהיא הופכת את האדם ללא חופשי. אבל אני לא אכנס עכשיו להגיגים, למרות שזה מאוד מפתה אותי. אבל אני כן אומר שסגירת הבנקים והסניפים היא הדבר, היא בעצם החטא הקדמון.

אכן כן.

מזה הכול נגזר.

נכון.

ומה שגורם לסגירת הבנקים זה אך ורק דבר אחד: הרצון של בעלי ההון להרוויח עוד. אם אנחנו, כפי שאמרתי, יכולים לסגור סניף, לא מעניינים אותנו העובדים, נפטר אותם, לזרוק אותם. כמובן שבסניפים האחרים, אנחנו אולי גם נעסיק את העובדים כעובדי קבלן, אם אפשר, בלי זכויות. אם אפשר לשלם לעובדי הבנק אפילו שכר מינימום.

חברות-בת לכספומטים.

יש רשימה ארוכה.

ושם להרוויח כמה שרוצים. ולא יהיו דוחות לציבור. הבנק צריך דוח כספי לציבור. הוא נסחר.

סליחה, אדוני, אני אסיים תוך דקה.

אבל החברה הפרטית אין לה דוח כספי לציבור.

כן.

מה שמעניין את בעלי הבנקים, ולא משנה על איזה בנק מדובר – כמובן שזה לא רק הבנקים, אני מדבר על הבנקים, כי זה הנושא – הוא להרוויח כמה שיותר. אני חובב רוק, דרך אגב. נזכרתי בשיר. יש שיר נהדר של רמי פורטיס שאומר כך: "קונים עוד בית ועוד מכונית/ וקוקר ספניאל ועוד מכונית.//" זה בדיוק מה שבעלי הבנקים רוצים.

סוגה עילית.

זה מה שהם רוצים. הם רוצים רווח ורווח ורווח. לא מעניינים אותם העובדים שלהם, ולא מעניין אותם הציבור. ומאחר שמה שצריך לעניין אותנו כחברי כנסת ואת רוב האנשים שיושבים כאן, לפחות מהגופים שאמורים להיות גופים ציבוריים, זה הציבור, ולא בעלי הבנקים. ואם אנחנו דואגים לציבור, כולל ציבור העובדים של הבנקים, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שלא יסגרו סניפים. נהפוך הוא.

נכון.

וכמובן שחלק מזה צריך להיות, וגם המדינה צריכה להתערב פה, בזכויות העובדים, בתנאי ההעסקה שלהם. כל הדברים האלה קשורים. ומכאן, אחר כך כשסוגרים את הסניפים כדי להרוויח ולצמצם הוצאות, ואחר כך גם מאשימים: לא, אין ביקוש. שזה קשקוש. אחר כך מה עושים גם בנוסף לזה? אם סגרנו סניף, אנחנו גם, ואמר יפה קודם יושב-ראש הוועדה, ולא רק הוא, שהבנקים עדיין שולטים, בסופו של דבר בדרך כזו או אחרת גם במכונות משיכת הכספים הלא בנקאיות. מה הם עושים? הרי הם לא הרוויחו מספיק מזה שפיטרו עובדים וסגרו סניפים? מיליארד אחד אולי לא מספיק, אולי צריך עוד מיליארד. אז מה נעשה? נגבה גם עמלות כפולות ומכופלות ומשולשות כדי להרוויח עוד קצת. הדבר הזה חייב להיפסק.

והמשפט האחרון. אדוני היושב-ראש, זה לא דיון ראשון בוועדת הכלכלה בנושא. דנו בזה. אני זוכר שיושב-ראש הוועדה ב-2016–2017, איתן כבל, אמר דברים דומים.

נכון.

ב-2020 אצלי גם כן.

נכון. אבל אני הולך עוד יותר אחורה. אז אולי הגיע הזמן, אחרי שהנושא הזה עלה לדיון ב-2017 וב-2016 וב-2020, הגיע הזמן שהדיון הזה לא יהיה עוד דיון במסגרת הסיטקום המתמשך, אלא שיהיה דיון עם פריצת דרך לשינוי אמיתי. והשינוי אמיתי חייב להיות התערבות של המדינה נגד סגירת הסניפים, נגד ניצול העובדים, נגד ניצול הציבור בכך שהוא צריך לשלם עמלות מטורפות.

נכון.

וכפולות.

נכון.

שלמה קרעי.

ביטון, אולי עכשיו תסכים לקבוע איתי הפגישה.

ואחריו?

ואחריו – מרגי.

אדוני היושב-ראש.

ואחריו – קרן ברק.

אדוני היושב-ראש, אני - - -

ואחריו – אשכנזי. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאין לנו שום צורך להתמקד בחברות הפרטיות שמנסות לעשות כאן איזושהי יוזמה כלכלית. ההתמקדות צריכה להיות אחרת. וגם, אגב, אם היה כאן סוג של מונופול, אם היה, ואני לא חושב שקיים, לי אין שום ציפיות מרשות התחרות. כשראיתי שהם לא עשו כלום בעניין הזה, כשביטלנו בשנה שעברה את מגבלת שליש הפריים, וכל הבנקים העלו את הריביות, והחדשות 12 עשו על זה כתבה מאוד גדולה, ואתם נאלמתם דום. היה לכם קל ללכת, לקחת מסמכים מהסופרים, מרמי לוי, מפה משם, אבל בבנקים אתם לא מעיזים לנגוע.

אבל לא אמרו לכם לא לראות ערוץ 12?

לא, לא. לי יש אישור מיוחד.

כסיף, אין בוועדה הזאת פוליטיקה. אל תכניס לנו את זה אחרי שעה וחצי.

זה קורה לבד. עופר, זה קורה לבד.

קרעי, בבקשה.

כשבעניין כל כך מהותי, שהבנקים מרוויחים 300 מיליון שקל בשנה בגלל אותה עמלת פירעון מוקדם ומגבלת שליש הפריים שמכניסה להם מיליארדים ושהם הקפיצו את כל המחירים בגלל זה, ואתם שותקים ונאלמים דום, אז מכם אין לי בכלל ציפיות.

אני חושב, אדוני, שצריך להתמקד כאן בנושא של השירותים הבנקאיים. הבנקים הם אלו שצריכים לדאוג לשירותי בנקאות, לא רק איפה שהסניף נסגר. איפה שהסניף נסגר, בוודאי. הם הרי חוסכים מיליונים או עשרות מיליונים בשנה. הם צריכים לשים לא רק כספומטים, גם שירותים אחרים, הפקדת צ'קים, כל המכונות האלה שצריכים לשים איפה שהיו סניפים ואינם. רוצים דיגיטל, תהפכו את זה לדיגיטל האמיתי, ולא לשלוח את הלקוחות לחפש במקומות אחרים.

ויתרה מכך, איפה שכספונט עכשיו בחרו לשים כספומטים, כי הם חושבים שהאוכלוסייה צריכה, אני מציע לכם, בנק ישראל, להכריח את הבנקים ולהורות להם לשים כספומטים חינמיים באותם מקומות שהאוכלוסייה משתמשת. כמו שאנחנו רואים, לא סתם – כספונט וכל הכספומטים הפרטיים, כנראה, עשו עבודה מאוד מאוד יסודית וטובה, וראו איפה האוכלוסייה צריכה למשוך כסף, איפה היא צריכה שירותים בנקאיים. את השירותים האלו, אתם, הפיקוח על הבנקים, צריכים להורות לבנקים לתת שירות כזה לאזרח. הרי הבנקים מרוויחים 10 מיליארד שקל בשנה. 10 מיליארד שקל רווח נקי בחמשת הבנקים הגדולים. אז ירוויחו 9.5 מיליארד.

הם הרוויחו עכשיו ברבעון 14.

אני לא יודע.

איפה ה-4? 4 זרקת לפח.

העלמת דווקא – רק בדיבידנדים שחילקו, חילקו איזה - - -

לא. אני מדבר על הרווח הנקי. הרווח הנקי אחרי.

14.

לא נעים לו להגיד 14.

14 - - -

הוא עיגל למטה. לא נעים לו.

תראה, היא מעלה – את יודעת, לי אין בעיה עם אנשים - - -

זה לא משנה, לא נתווכח.

לי אין בעיה. את מעלה את זה עוד יותר.

14.5.

אין לי בעיה עם אנשים שמרוויחים כסף. רק שירוויחו את זה ביושר. ויש לי הרבה טענות על הבנקים, על העמלות פירעון מוקדם, על הריביות הנושכות במשכנתאות, על עמלת ערבות בנקאית. אתה מכיר את זה.

הקרטל.

כן. נכון.

דואופול. דואופול.

זה אוליגופול . אוליגופול . כך המחקר של בנק ישראל קורא להם.

כן.

אבל בנושא הזה, המינימום, השירות המינימלי של משיכת מזומנים, אתם חייבים להיכנס לעובי הקורה ולייתר את העמלות המנופחות שהבנקים גובים.

שירות בסיס לאזרח בעולם דיגיטלי, שלא לפגוש בני האדם. לפחות נוכל לקחת כסף, אבל לא. זה לא התפקיד של הבנק הרגיל. זו ההפרטה. זה קודם ירוויח, ואחרי זה עוד מישהו ירוויח.

מרגי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני אומר לך בכנות, קשה להתמקד כי יש הרבה מה לומר. ואני אנסה להצטמצם. מוצאי שבת שודרה, זה נושא שדומה, בכאן 11 - -

כן.

זמן אמת, תוכנית זמן אמת. המדינה משילה מעליה מתן שירותים, ומוציאה את זה למכרז. וראו איזה פלא, חברה אחת תמיד זוכה. פ.מ.י פרימיום. עוד מעט נשים את סמל המנורה על פ.מ.י פרימיום. עכשיו, למה אני אומר את זה?

זה משרד ממשלתי. המשרד לפרימיום.

אנחנו המחוקקים נכשלנו בקטע הזה. אפשרנו לממשלה, אפשרנו לבנקים להתנער מכל החובה שלהם. הם משחקים בכסף שלנו. הם לא עושים לנו טובה. הרווחים האלה הם מהכסף שלנו.

נכון.

תסלח לי, היא אומרת לי, עודדה אומרת לי – אני אדם דיגיטלי. אני משתמש, כן? - - - סיפור אחד. בנק הדואר. נכון אי-אפשר להפקיד צ'קים שלא במסלקה של הבנק?

זה לא קשור להפקדה.

אי-אפשר. עכשיו, אני כדי להפקיד צ'ק, מישהו נתן לי צ'ק בנק הדואר, אני צריך לנסוע, במקרה שלי זה 20 דקות, לסניף מרכזי. אין חנייה שם. אני צריך לשלם עוד 20–25 שקלים לחנייה. לחכות בתור, להפקיד, את יודעת מה, בחיש-בנק להפקיד אותו.

אז אל תאמרו לי, אל תנסו לנמק בקטע הזה. יש עדיין, עדיין אוכלוסיות רבות שנעדרות את היכולת הטכנולוגית. יש עדיין, עדיין אנשים שלא מוכנים לוותר בסוגיית ההון העצמי שלהם, הכסף שלהם, על המגע האנושי. הוא רוצה את המגע האנושי. אנחנו אפשרנו להם.

אני כופר בתפיסה הזו. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, הצעתי לך, לסכם שאנחנו נגיש כוועדה הצעת חוק.

מעולה.

אם לא, אני אגיש אותה כפרטית. השירות הזה הוא שירות בנקאי פר אקסלנס, ולא צריך לשלם עליו. אם יש חברות פרטיות, שיתחשבנו עם הבנקים, לא איתנו.

בדיוק.

זה כסף שלי.

אנחנו נגיש את הצעת החוק הזו.

אל תשחקו איתי, בכסף שלי ארבע פעמים.

מרגי, אנחנו נגיש את ההצעה הזו.

יש הצעת חוק, ולא צריך עוד. הוועדה תדון.

משפט האחרון, אדוני היושב-ראש.

כן.

אני רוצה לסיים משפט.

כן.

פעם היו לי הרהורי כפירה. היום אני כופר בעיקר בסוגיה הזו שהמפקח על הבנקים דואג לי. הוא לא דואג לי.

לא דואג לך. לבנקים.

הוא דואג ליציבות הבנקים. הממונה על שוק ההון לא דואג לי. הפנסיה שלי אצלו, קרן השתלמות שלי אצלו. הוא לא דואג לי. הוא דואג ליציבות, כי זה החמצן של המדינה, הפרטיות. אז אני אומר לכם, אנחנו אשמים. והגיע הזמן שנהיה יותר אגרסיביים. אל תמכרו לנו שאם נגביל, לא יהיו מכשירים. זה לא מאיים עלינו.

ממש לא.

ובכלל, הממונָה על התחרות, הממונֶה – היום אין ממונָה. הגיע הזמן או לתת להם זריקת המוגלובין, להזריק להם, להעיר אותם משנתם.

לא. לסגור אותם. הם לא קיימים.

הוא בכלל, הוא אמר לך: זה לא שוק; אני אפילו לא בוחן את זה. 70% אני לא בוחן.

- - -

הם לא קיימים. מיותר. משכורות מיותרות.

זה חזירי. זה שוד לאור היום של האזרח. אני דורש להפסיק את התשלום. אל תגררו אותנו לפיקוח, פריסה, לא פריסה.

צריך להעביר חוק.

זה שירות שהבנקים חייבים לתת אותו, וצריך לקבוע תקינה, כן, לכמה חשבונות בנקים מול מכשיר. כמו שאני יודע, מול המדינה, בשירותי הרווחה לקבוע תקינה, בחינוך לקבוע תקינה, גם פה אני רוצה לקבוע תקינה.

איך זה לא קרה? איך זה לא נמצא עד עכשיו?

כי אנחנו צועדים בצעדי ענק לחזירות במשק הישראלי.

כן.

ממש חזירות. זה פשוט ככה.

תודה לך, מרגי. קרן ברק, בבקשה.

טוב. אני יש לי תחושה מאוד קשה, כי אני מכירה את הפרצופים שיושבים פה. ויש לי תחושה שהתחושה שלהם זה: בואו, נגמור את הדיון הזה; בסדר, שיצעקו עלינו קצת; נמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב, ולהתעלם מהציבור. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. והם יושבים עם הפרצופים האלה. עכשיו, חבר'ה, אתם צריכים להבין, הם לא נותנים דין וחשבון לציבור. זה לא התפקיד שלהם. אנחנו נותנים דין וחשבון לציבור. אם אנחנו לא נשים את האנשים האלה, את שומרי הסף, את עודדה פרץ ואת הרשת התחרות במקום, אנחנו נשלם את המחיר, כי הציבור סומך עלינו. הם אמורים להיות שומרי הסף. עכשיו, הם נרדמו מזמן, מזמן, מזמן בשמירה, רשות תחרות. כל אחד יודע, במיוחד הטייקון במדינת ישראל יודע, שאין רשות תחרות במדינת ישראל. לפחות בחמש השנים האחרונות, המוסד הזה גמרו אותו בחמש השנים האחרונות. אם לא יפיחו בו חיים, אפשר לסגור אותו, כי זה עדיף מאשר שזה יהיה אות מתה. או סוגרים או לוקחים את האנשים הכי מוכשרים שישבו שם וילחמו.

ואת מי ממנים? את ממי ממנים? עורך דין שייצג את אלה מהחברות הגדולות ביותר, הקרטלים? זה המינוי.

נכון.

על מי אנחנו מלינים? על עצמנו.

זה המינוי ללוחם של השוק החופשי והתחרות.

אנחנו עושים.

אדם שלמד עשרות שנים איך לסבוב את המדינה ולייצג את הגופים הגדולים ביותר שנהנים מקרטל באספקת שירותים. את מי ימנו לתפקיד? הם היו נועזים ברשתות המזון. פתאום מעצרים, חקירות.

יש עוד כמה אנשים הגונים.

אירוע חד-פעמי. אירוע נדיר.

כן.

אירוע פסגה. מפגש פסגה.

יש עוד כמה אנשים הגונים במדינת ישראל, שיכולים לעמוד במוסד החשוב הזה.

איך הוא הסתיים?

עוד לא יודעים.

בקול ענות חלושה.

אבל אם לא, לפחות שזה לא יהיה כאילו יש, ושהם עושים בדיוק הפוך, משמרים את המונופולים. אבל יש פה עוד גוף, שזה חמור בחזקות, כי אתם לא עושים לנו טובה. זה מה שאתם לא מבינים. אתם עושים טובה. אתם מקבלים משכורת כדי להגן על הציבור. זו העבודה שלכם. עכשיו, אם אתם לא מבינים – אתם, כמובן, צריכים לשמור על היציבות הבנקאית. אבל תשבו שבוע אחד, שבוע אחד, בבנק אחד, כל אחד מכם פה, בבנק, ותראו איך הבנקים האלה מתנהלים. אתם יושבים בגדל השן שלכם שם, למעלה, אין לכם מושג מה קורה למטה.

אתמול הייתה לי שיחה מאוד קשה עם הפיקוח על הבנקים בכלל על ענף התיירות: תגישו פרטני, ניתן לכם גרייס, ניתן לכם גרייס לענף התיירות, פרטני על כל עסק ועסק. לא. זה לא אירוע רוחבי?

כסיף, שנייה. זה לא מכובד. כאילו, היא מדברת. היא הקשיבה לך.

אתה מפריע לי.

ואתם לא יכולים, ליד כולם פה עם טלפון, דיון. בבקשה.

אז אני אומרת, אין במקום. במקום לרדת למטה, לשבת שבוע בבנק, לראות מה קורה בסניפים, מה קורה עם האנשים המסכנים. יושבים פה אנשים, מתחננים על חייהם: בבקשה, בבקשה. אנחנו צריכים לשבת פה על סף אנשים שאומרים: תעזרו לנו. על מה ולמה? זה לא תעזרו לנו בגופים שאין להם כסף. לגופים יש טונות של כסף.

התפקיד שלנו הוא שהם לא יתחננו. זה מביך אותי. מביך אותי כנבחרת ציבור שיושבים אנשים ומתחננים על חייהם. זה לא אמור להיות ככה. אנחנו היינו אמורים להקדים תרופה למכה. אנחנו נרדמנו בשמירה. הם כבר שנתיים משחקים במשחקים שלהם, והם אלה שקובעים. שוב אני חוזרת, כי אתם הפרעתם לי. הם יושבים, וכשאני אומרת להם: מה קורה עם ענף התיירות? תנו להם גרייס להחזר ההלוואות. לא, שיבקשו פרטני. אתה יודע כמה זמן ייקח להם לבדוק פרטני אחד-אחד? הענפים כבר ייסגרו. למה? כי הם מנותקים לחלוטין ממה שקורה במדינה.

ולכן, אם הם לא עושים את העבודה שלהם, והם לא עושים את העבודה שלהם – הינה, אני קובעת, הם לא עושים את העבודה שלהם, לא הפיקוח על הבנקים ולא רשות לתחרות – אז התפקיד שלנו זה לקחת את המושכות ולהוביל על הראש שלהם, גם נגד כל ההחלטות שלהם ונגד כל המדיניות שלהם, כי ככה המדינה שלנו תיגמר. הם לא עוזרים למדינה. הם עוזרים לעצמם. הם עוזרים לבנקים. אנחנו נעזור לציבור. תודה רבה.

תודה לך, קרן ברק. דברים קשים. אבל אנשים בכנסת דיברו פה מדם ליבם. אני לא ראיתי הרבה דיונים אצלי שחברי כנסת היו נסערים רגשית כמו הדיון הזה. כנראה יש פה עוול מתמשך. כנראה לא הצלחנו לפצח מנגנון. כנראה הכלבים נובחים והשיירה עוברת, וזה מה שכסיף אמר. עוד דיון ועוד דיון. סיטקום, קראת לזה. אנחנו נצטרך להביא חוק.

הם גם לא מקשיבים.

חוק של הקואליציה עם האופוזיציה, בהסכמה, ונביא אותו מהר ונעסוק בו.

סובה, אם אתה יכול להיות קצר. אנחנו בסוף הדיון.

לא. אני רק רציתי להגיד.

כן.

אני אמרתי שיש כבר הצעת חוק על הקמת ועדה שבוועדה הזו יהיו נציגים.

לא. לא הקמת וועדה.

לא ועדה.

למה צריך ועדה?

חבר'ה, לא הפרעתי לאף אחד. אפשר להגיד שני משפטים?

- - -

תנו לו לסיים. תנו לו.

אבל לא הפרעתי לאף אחד.

תנו לו לסיים. סובה, בבקשה.

אתה יודע מה, לא רוצה להגיד, לא רוצה להגיד.

לא. אתה יכול.

אתה לא רוצה להקשיב, אני לא רוצה להגיד.

למה? אני רוצה שתגיד.

אז אני אומר לך. אז תנו להגיד.

אני מבקש מהם שקט בשבילך.

אז אני מסביר לך שהסמכות הזאת הייתה בידי הכנסת. הכנסת לפני כמה שנים נתנה סמכות למפקח על הבנקים לסגור סניפים. עכשיו, במקום שאנחנו כל הזמן נבקש מהם, אפשר להקים ועדה. הוועדה הזאת תכלול את הנציגים של המשרדים הרלוונטיים. אני, גילוי נאות, גם ישבתי עם המפקח על הבנקים לפני העברת התקציב. אני רוצה שזה הדבר יהיה כן בהידברות, משום שהם אלה שאחראים על הנושא הזה. ואנחנו צריכים לפקח על הנושא הזה. אפשר להגיע לסיכום. אפשר לשבת, ואפשר למנוע סגירת סניפים ללא אינטרס הציבורי.

אתה לא היית בדיון הזה. אתה היית בדיון אחר לגמרי.

זו המטרה. זה הכול.

בסדר. הוא יכול להגיד מה שרוצה, קרן.

אבל ככה - - - משרד האוצר - - -

אבל העליתם פה את הסוגיה של סגירת סניפים. אז אני אומר את זה. גם לי מותר להגיד בנושא.

אבל אני אומר לך שהוא הוסיף לך רעיון שסמכויות של - - -

לא הוסיף. יש הצעת חוק. מה הוסיף רעיון? הצעת חוק.

עוד - - -

לא. אבל את יכולה להחזיר סמכויות גם לוועדה הזאת בחוק. את יכולה להגיד שסגירת תעבור פה באישור.

מיכאל, מה עושים עם כספומטים?

לא ועדה סתם.

אנחנו נגיע לזה בסיכום. אנחנו לקראת סיכום הדיון. אוסאמה סעדי, ישבת בסבלנות, כן.

אדוני היושב-ראש, תודה לחברים שיזמו את הדיון הזה, ותודה לך. אני מאז הכנסת הקודמת, מרגי, שהיית יושב-ראש ועדת הכלכלה, קיימנו מספר דיונים בעניין הזה של סגירת סניפי בנקים. אני הייתי אצלך, אדוני היושב-ראש, דיברנו על העניין הזה, ופניתי אליך עם היישוב איכסאל שסגרו, צמצמו למעשה את הסניף. והלכנו וקיימנו פגישה שם, וביקשנו מהם. הם אמרו במקום חמישה ימים, אנחנו נשאיר את זה יומיים, חצי יום ככה. ביקשנו מהם, עם ראש המועצה, שיפתחו את זה ביום שישי בבוקר, כי האנשים לא עובדים.

אוכלוסייה. חופש, כן.

אוכלוסייה. אנחנו צריכים ללכת לדרגים הגבוהים, למנכ"ל, לזה, לזה, על חצי יום. על כמה שעות ביום שישי. ועד עכשיו אין תשובה.

לאוכלוסייה שפנויה ביום שישי.

בדיוק. ועד עכשיו אין תשובה. עד עכשיו אין תשובה.

אבל אני עזרתי בנושא, ואנחנו נפעל בנושא.

בהחלט. תודה רבה.

ונביא לך תוצאה. אבל הכפר הזה, מה יעזור? יש לנו מאות מקומות. זו בעיה עקרונית.

נכון. בדיוק. אז לכן אני אומר, זו דוגמה למדיניות שהולכת ומחריפה.

צריך לנצח.

אני הייתי בדיזינגוף סנטר, בדיזינגוף סנטר, לא תגיד איזה, כדי להוציא דפי פירוט חשבון. שני מסופים, אין דפים בשניהם, בדיזינגוף סנטר, בבנק דיסקונט. איפה הם ואיפה זה. בדיזינגוף סנטר, לא תגיד באיזה מקום נידח. אין דפים במדפסת.

קרן, זה הזמן שלי עכשיו.

בבקשה, אוסאמה.

אני אומר העניין הזה הולך ומחמיר, אדוני היושב-ראש, כי עכשיו הולכים ועוברים לכל העניין הזה של אוטומציה, ודיגיטציה, ודיגיטלי, והכול מכונות, והכול אוטומטי, בלי פקידים, בלי שום דבר. אז כמובן שזה פוגע באוכלוסיות החלשות, המבוגרים, בעלי מוגבלות, הנכים, וכל הדברים האלה.

אבל אני מסתכל על הטבלה, אדוני היושב-ראש, פה. מתוך 7,381 מכשירי ATM, 4,914 פרטיים, שני שלישים.

דיברנו על זה. כן.

שני שלישים. ואתם המפקחים עד היום לא באתם ואמרתם – אז על הכול נעבור לפרטי וזהו.

כולם שמחים.

כולם.

הבנקים מרוויחים, עוד חברות מרוויחות.

כולם.

עוד חברות-בת מרוויחות, לא מדווחות על הרווחים כי הן פרטיות. כולם שמחים.

במיוחד הפרטיות.

כן.

ואני אומר, אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. בנגב, שכולם מדברים על הנגב ועל זה, קרעי, אין סניף בנק אחד, אין סניף בנק אחד, חוץ מברהט. ביישובים המוכרים והלא מוכרים אין אפילו סניף בנק אחד לרפואה. כמה שהעלינו את זה פה, לא עושים. אפילו מכשירי ATM אין.

רק פרטיים.

הכול פרטי. אז איך אתה רוצה לפתח? ומדברים על עוני ועל מצוקות, רק הם טובים בלדבר על משילות, ועל משילות ועל משילות.

כנראה שם עשירים. שם עשירים כולם בכפר.

עשירים לאללה.

אין להם בעיה לשלם עמלות כאלה. סוציו-אקונומי 9 זה, לא? מה המצב שם?

8.

8. נעגל למטה.

8 מינוס.

תלוי.

תלוי איך מסתכלים.

אין שם מדדים.

אין מדדים שם.

כן. משה אשכנזי, הסתדרות הגמלאים. ואני אתן אפשרות למפקח על הבנקים להשיב, ולמפקח על ההון, ונסכם את הדיון. משה אשכנזי.

אני לא אקבל זכות דיבור?

אני אנסה לתת לך. השאלות שלך יופיעו בסיכום.

כן. אבל אני הייתי רוצה להציע הצעה פרקטית מעבר לשאלה.

רגע, רגע. אם תדע להגיד את זה תמציתי, אני אשתדל.

כן. 20 שניות.

משה אשכנזי, בבקשה.

כן. תודה רבה. אני יוצא מתוך הנחה שמבנה עקום מוליד שיטה עקומה, ולהפך. וזה מה שקורה פה. אנחנו נותנים לחתול לשמור על השמנת. הדברים נאמרו פה. הדברים נאמרו פה ב-2015, בוועדת הכלכלה בראשותו של חברי איתן כבל ב-2018, אפילו חוקק חוק. ושום דבר לא עוזר. אנחנו או שלא יודעים לקרוא את הדברים או שעוברים ליד הדברים. אני מסתכל פה על הרגולטור, על הגורם שצריך להיות אחראי על הפיקוח על הבנקים. אחד העקרונות, אחד הדברים שמחייבים אותם, וכך כתוב: שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם. ובזה אתם כשלתם וכשלתם בגדול.

את הסיבה לא צריך לחפש רחוק. אני מסתכל על הגוף המייעץ למפקח על הבנקים. תראו מי יושב שם: מנכ"ל בנק דיסקונט, מנכ"ל בנק איגוד, מנכ"ל בנק לאומי, המנכ"לים של שבעה הבנקים הגדולים. זה לא מספיק? גם יושב-ראש הרשות לניירות ערך.

אז חבר'ה, אני מאוד מבקש. אנחנו הגמלאים, ובצער רב אני אומר, פשוט הבנקים מתעללים בנו, ומתעללים ברמות שלא היו כדוגמתן. סגירת מעל ל-260 סניפים תוך 6–7 שנים וגרירת האזרחים הוותיקים, שהם אלה שביססו את הבנקים וגרמו לשגשוגם, הם לקוחות ששירתו את הבנקים 50–60 שנה, לבוא להתעלם מהם, לזרוק אותם, לראות בהם כחצר האחורית, לגבות מהם עמלות, ואני אסביר גם כן. השורש של העמלות האלה הם הוספת חטא על פשע. אי-אפשר לדרוש מאזרח ותיק לקחת אוטובוס או לשלם מונית או לשים דלק ולנסוע לסניף רחוק, בגלל שסגרו את הסניף הקרוב, ועוד לבקש ממנו עמלת ריחוק ובבואו למשוך כסף מכספומט. עכשיו זה את הקטע אחד. הקטע השני - - -

אם תוכל להגיד משפט לסיום.

אני מתגורר בבת ים.

כן.

בבת ים שבה 160,000 תושבים. אין טלרים בבת ים. ובת ים היא אחת הערים המבוגרות. קרוב ל-37% מהאוכלוסייה הם אזרחים ותיקים. במצב כזה, אני מאוד מבקש מכבוד היושב-ראש, אם הוועדה הזאת לא תיקח יוזמה לקביעת תקינה או חקיקה להסדרת הכשלים והרשלנות הפושעת של הגורמים המפקחים על הבנקים, האזרחים הוותיקים ימשיכו לשלם את המחיר.

ולכן אני מציע שתיקבע, שהישיבה הזאת, כדי שלא תהיה ישיבה לפרוטוקול בלבד, ישיבה שבה – כולנו פה קראנו את העיתון של אתמול, למעשה. אם אנחנו רוצים לדבר על מה שיקרה מחר, אני מצפה מכבודו – והכרתי אותך כשהיית ראש מועצה בירוחם, ראיתי את העבודה המבורכת שלך – אני מבקש ממך לזמן לאלתר את השרה לשוויון חברתי, אותנו הסתדרות הגמלאים, את הגורמים המפקחים על הבנקים, את המחוקקים, ולצאת לדרך חדשה. תודה רבה.

תודה לך. דיברת מדם ליבך, וגם דיברת לעניין. רן מלמד, קצר, בבקשה.

קצר. תודה. רן מלמד, נקודה מפנה. אני רוצה להציע לחברי הכנסת או לבקש הצעה פרקטית. אחת הבעיות והכשלים שלא נגעו בהם מספיק לעומק היא העובדה שבמקומות שבהם האוכלוסייה מעוטת הכנסה ממילא העמלות גבוהות. ואני לא מדבר על הפריפריה. אני מדבר על תחנות אוטובוס, תחנות רכבת, סניפי ביטוח לאומי ומקומות אחרים. אני מאוד מבקש שחברי הכנסת ייזמו מהלך שבו העמלות שניתן יהיה לגבות במקומות האלה, ויש רשימה שהגשתי במסמך מפורט אליכם, לא יהיו גבוהות יותר מהעמלות שמשלמים במכשיר האוטומטי בכנסת.

כן.

בכנסת אף אחד לא יעז לעלות את העמלה.

זה בכלל חקירה איך בכנסת - - -

בכנסת - - -

אם אתם תגבילו, אם תגבילו – לא הפרעתי לך. אל תפריע לי. אם אתם תגבילו את העמלות בתחנות אוטובוס, בתחנות רכבת לאותם מקומות, כמו בכנסת, העמלות ירדו ואף אחד לא יפסיק או לא ייקח את הכספומט. ואם כספונט יוציאו את הכספומט שלהם מתחנת הרכבת, פה יבוא הפיקוח על הבנקים וצריך יהיה לחייב את הבנקים לשים שם, באותם מקומות חיוניים, כספומטים בנקאיים בעמלות מופחתות. תודה.

תודה רבה. ואני מוסיף ששאלת אותי כמה סניפים ניידים פועלים היום, מה ההיקף שלהם ואיפה, ואם יש שקיפות בנימוקי הבנק, המפקח, לאשר או לדחות את הבקשה לסגירת סניפים. אם הנימוקים והתהליך מפורסמים לציבור. שתי שאלות שנרצה עליהן תשובה מהמפקח על הבנקים בפעם הבאה. תודה רבה לך.

משה כץ, בבקשה.

תודה. דקה וחצי, זה מה שייקח לי. אגב, אציין שהמכשיר בכנסת, כמו בכל מיני מקומות, הכנסת משתתפת בסבסודו, ולכן דמי שירות הם יחסית נמוכים, מה שמאפשר לעשות אותו.

מי התיר לה?

סליחה?

מי התיר לה לסבסד?

אתה לא מתכוון שהיא מממנת?

משלמת - - -

משלמת לכם להפעיל פה?

הכסף שלנו, כדי שאתם - - -

זה חמור מאוד.

הכנסת - - -

מה זאת אומרת? לא הבנו. תסביר.

זה חמור מאוד.

זה לא נורמלי.

אולי היא מוותרת על שכירות.

תוציאי דוח על זה, עידית, עידית.

זה לא ייאמן. כל פעם שהוא אומר משהו כאילו להיטיב עם הרעיון שלו, עוד יותר - - -

לא, לא. תנו לי רגע להסביר.

עידית, תבקשי דוח. אנחנו רוצים לדעת כמה כסף משלמת לבנקים על זה שהיא שמה פה כספומט.

אני מבקש לדעת.

אנחנו, החוק שלנו שהכספומט, שמה שחל על הכספומט בכנסת, יהיה בכל המדינה.

אני משלם אחרי שקרן ברק לפחות תדע. ואללה.

רגע, תנו לי את הדקה וחצי שלי.

כן.

אלומות, אלקנה, בית צפאפא, ג'יסר א-זרקא, עופרים, רהט, מי עמי, אבו קרינאת, ניר עוז, אזור תעשייה מטה בנימין, ניר עם, טירת צבי, עמיעוז - - -

וכן הלאה.

אלו הם חלק מהיישובים שכספונט מציבה בהם מסופים. ואנחנו בעיקר בפריפריה, ולא כמו הכתבה של שרון.

בעיקר.

שעשתה כתבה במרכז תל אביב.

גם מפעל הפיס פותח דוכנים.

רגע אחד. דקה, דקה אחת.

כן.

ואתה גובה את התעריף המקסימלי.

בדיוק, בדיוק.

כן.

אנחנו נמצאים בהרבה מאוד, נמצאים בפריפריה.

בול.

תנו לו לסיים, חבר'ה. תנו לו. אנחנו מסכמים את הדיון. מרגי, עוד חמש דקות. סבלנות. מסכמים. סבלנו שעתיים מספיק.

חבל שלא עשו את הכתבה במושב עמיעוז שבו הכספומט הקרוב הוא כספומט בנקאי שנמצא 30 ק"מ משם, באופקים.

קהל שבוי. זה מה שאמרנו לך. ופה הבעיה.

אני מספר מהצד שלי. אני לא יודע.

אין צד שלך. העמלה שלך גבוהה. הכספומטים היחידים, מול בנק, זה אתה.

אתה לוקח את הלחם ואת החלב של אותם אנשים מסכינים, ואת זה אתה מרים למעלה? זה לא ייאמן.

הכספומטים הפרטיים הם שחקן משלים למערכת הבנקאית. השירות הבנקאי הוא תמיד יותר טוב משלנו.

אתה צודק. לכן הבנקים צריכים לממן אותך, לא אני.

כן.

נכון.

תמשיך, תמשיך, אדוני.

עכשיו, נתח השוק של הפרטיים הוא זניח. עכשיו, לסיום, אגיב כך: בשנת - - -

זה משפט לא נכון. אתה שולט ב-50% מהכספומטים, אתה לבדך כחברה, אם אתה 70% מכלל הפרטיים.

מסכום המשיכות שמושכים אצלנו - - -

לא משיכות. בנקים. כספומטים. אתה שולט ב-50% מהשוק. ב-50% מכלל הכספומטים, וב-70% מהכספומטים הפרטיים.

אין ויכוח על זה.

מה זה זניח בזה?

נכון. אין ויכוח על זה.

למה זה זניח? למה להגיד את המשפט הזה?

אני לא אומר על זה זניח. אני אומר, השימוש של הציבור בשנת 2021 בואכה 2022, וכמות אפשרויות התשלום התרחבה: ביט, אפליקציות הבנקים, Paybox, Pay, מזומן ברשתות קמעוניות, שב"א וכרטיסי אשראי, אפליקציות דלק, אפליקציות תשלום, מועדונים, Apple Pay, Google Pay משבוע שעבר. הכספומטים הפרטיים מהווים שבריר אחוז מעולם התשלומים. והציבור מספיק נבון לבחור.

זה בטיעונים לעונש.

במזומן זה לא נכון. בכסף מזומן זה לא נכון. במשיכות של מזומן זה לא טיעון. מה אתה משווה לי תפוח ותפוז? אתה משווה העברה בביט לזה שאדם צריך מזומן שיהיה לו בכיס?

שלא יהיה צל של ספק שברגע שביט נכנסה כמו המשיכות אצלנו בכספומטים צנחה. שלא יהיה ספק.

טוב. אני ארחם עליך. אני אבקש מבנק הפועלים לסגור את ביט. בסדר. זה מה שאתה מבקש?

לא. גם ביט זה כמעט מונופול.

הוא מונופול. מה זה כמעט? הוא מונופול.

60%–70%. גם שם לא בדקנו אם יש פיקוח על ביט.

שר האוצר - - - שר האוצר - - - את כספונט.

אני, לצערי, משתמש סידרתי של ביט. אבל אני יודע שהוא שולט ב-60%–70% מהשוק של העברות דיגיטליות.

זה יותר. זה יותר.

בגלל זה נקרא ביט.

עוד מונופולון. עוד מונופולון קטן. אז מישהו בודק שם?

אבל אתה יודע מה, אני לא בא אליו בטענות. הוא היחיד שמפסיד, מוכן להפסיד. בנק הפועלים כמונופול, כדואופול, שם אצלו כסף כדי?

לחבק אותך.

לשלוט כמה שיותר.

יפה. יפה.

אתה יודע מה, פייסבוק לא גובה עמלה. אתה יודע למה?

כן. המפקחת על הבנקים, נציג המפקח, בבקשה. כן. דרורה.

עודדה, עודדה.

עודדה, סליחה. בבקשה, עודדה. כן.

אז קודם כול, שמענו פה מגוון של כל מיני רעיונות שאנחנו בהחלט נחשוב עליהם. יש לנו צוות בפיקוח על הבנקים, נבחן את מדיניות הסינוף. חלק מהדברים שעלו פה אפילו עלו בצוות הזה. אלה נושאים שאנחנו נחשוב עליהם, ואנחנו לא פוסלים.

אני ממש ממש לא מקבלת את זה שנרדמנו בשמירה. זה ממש ממש לא המצב.

מה כן? מה כן?

רגע. אבל היא פתחה, חברים, היא פתחה- - -

זה המבחן. זה בדיוק. או שנרדמתם או שזו המדיניות.

קרן, קרן. אנחנו לא יכולים לשמוע, קרן.

או שזו המדיניות. או שנרדמתם או שזו המדיניות שלכם. מה?

קרן, אנחנו לא יכולים לשמוע את מה שנעים לנו. היא אומרת כאן: שמעתי, הקשבתי, ואנחנו נבחן דברים.

אם הם לא נרדמו, זה היה מספיק זמן.

לא. אבל עכשיו תנו לה לסיים.

רק, רק חקיקה מאיתנו - - -

נעמה, יש לי חמש דקות לסיים את הדיון הזה. ואתן צריכות לעזור לסיים אותו. בבקשה, עודדה.

קודם כול, צריך להבין שכל העניין הזה של זה שהמפקח על הבנקים קיבל את הסמכות לבחון בקשות לסגירת סניפים זה משהו שהוא ייחודי למדינת ישראל. לא קיים בשום מקום אחר בעולם דבר כזה, שכשגוף עסקי רוצה לסגור סניף הוא צריך לקבל אישור של המפקח. זה לא קיים. זה ייחודי למדינת ישראל. זה לא משהו שהיה בסמכות המדינה או משהו והעבירה אותו לפיקוח על הבנקים. זה לא קיים בשום מקום.

אתה נאלץ לעשות רגולציה גבוהה במקום שאתה לא מרגיש שהתחרות או מישהו אחר פועל בהגינות כלפי הלקוח.

לא. בסדר.

אנחנו ראינו את הטבלה איפה ישראל ממוקמת ביחס לכספומטים בנקאיים. גם אנחנו ביחס לא טוב, וגם הקימו את מה שלא היו צריכים להקים. ואת עדיין עוד מלינה על זה?

אני לא מלינה על כלום. אני הקשבתי בסבלנות.

בטבלה אנחנו מדורגים ממש יחד עם כל מיני מקומות.

נעמה, אני הקשבתי בסבלנות. תנו לי כמה שניות.

כן. בבקשה. את צודקת.

אז אני אומרת, זו סמכות ייחודית למדינת ישראל, שכשבנק רוצה סגור סניף הוא צריך לבקש. זה שאת חוזרת על מספר 95, זה לא נכון, שוב, כי אני אומרת כי ב-80% מהמקרים, זה 80% מהמקרים, ולא 95. גם את זה את יכולה להגיד לי שזה מספר גבוה. הסיבה היא שיש לנו הוראה, הוראה 400, למי שמתעניין, שקובעת הרבה מאוד דרישות. אתם יכולים לראות שם נספח, טופס שהבנקים צריכים למלא כאשר הם רוצים לבקש לסגור סניף עם הרבה מאוד דרישות שנוגעות בדיוק לאוכלוסייה. מה שמעניין אתכם, מעניין אותי, וזה בנפשי. כשהאישה פה דיברה על אבא שלה בן 91, אז גם אבא שלי היה קשיש ואימא שלי הייתה קשישה, זיכרונם לברכה. בכל סגירה של סניף שאני צריכה לחתום על סגירה הזאת, אני חושבת עליהם. ואני לא אאשר שום סגירה של סניף, אם אני חושבת שזה יפגע בלקוחות. אני ידאג לכך.

מה?

מה שאת שומעת.

יש סגירה שלא פוגעת בלקוחות? לא הבנתי.

אני חייב לומר משהו. סליחה שאני מתפרץ.

לא, לא, שי. לא יכול הפעם. אני באיחור.

מה זה אני לא אאשר שום סגירה? את אומרת אוקסימורון פה.

אבל תנו לה. חבר'ה, אנחנו לא מגיעים לסיכום טוב וחשוב.

אבל איך אפשר להגיד - - -

אבל אנחנו בחריגת זמן.

הסיכום היחידי הוא שרק הכנסת תעשה שינוי.

אבל אני הייתי רוצה שאת תשבי לשמוע את הסיכום.

אבל חלק מהבעיה היא חוסר ההבנה. כאילו היא אומרת משפט: אני לא סוגרת משהו שפוגע בציבור. יש איזושהי סגירת סניף שלא פוגעת בציבור? האם קיים כזה דבר?

היא התכוונה לפגיעה מידתית, כנראה. היא לא ניסחה את עצמה מספיק.

היא ניסחה.

אם היא לא מידתית - - -

אנחנו מסתכלים על - - -

את הלכת ולא שמעת את הסיכום שלי.

אני פה בכספים ליד. אם יש משהו, תקראו לי.

רשמתי לפניי.

רק אגיד משפט אחד, ברשותך, היושב-ראש. סליחה שאני מתפרץ. אבל הלוואי שהלב של הרבה אנשים במדינת ישראל היה כמו הלב של עודדה פרץ והמפקח על הבנקים. הם נמצאים בתקופה האחרונה - - -

מה זה קשור. מה זה קשור.

אני אגיד משהו אחד. שנייה, תן לי להגיד, ברשותך, משפט אחד.

זה לא - - - של גברת עודדה - - -

יש המון מה לעשות. יש הרבה מה לעשות. עשו אמנה שנוגעת למבוגרים. יש הרבה מה לעשות מיסים.

תראה, זה מה שכתוב על האמנה.

יש המון המון מה לעשות.

היא לא שווה את הנייר שהיא רשומה עליו.

אני לא מייצג את הבנקים. אני מייצג, תאמין לי, ארגונים חברתיים ואני נלחם למען זה.

תודה. שי, ההערה הזאת נשמעה. בוא, תתקדם.

חשוב שייאמר, כי לתקוף את האנשים האלה זה לא במקום.

שי, שי, שי. אתה התפרצת ועוד שמענו אותך. זהו. נגמר. אשכנזי, בבקשה. עודדה, אם את יכולה משפט סיום.

אני אומרת שהאחוז הגבוה של בקשות מאושרות נובע מזה שהבנקים, בגלל ההוראה הזאת, לא יכולים להגיש בקשות כשהם יודעים מלכתחילה שאנחנו נדחה אותם. הם לא מגישים. את רוב הבקשות הם כבר מסננים בעצמם. הם לא מגישים בקשות שהם יודעים שאנחנו נסרב להן.

אני רוצה עוד להגיד לנציגה של המשרד לשוויון חברתי שאני מאוד מתפלאת על מה שהיא אמרה, מכיוון שאנחנו ביחד איתם כתבנו אמנה לטובת האוכלוסייה של האזרחים הוותיקים. ובמסגרתה נתנו קדימות בתור לאנשים בגיל 70.

בני 80 ומעלה.

70. 70.

בגיל 70, דבר שלא קיים. בחקיקה זה 80, הורדנו את זה ל-70.

80 ל-70.

רק בבנקים זה 70.

אוקיי.

אז אני לא יודעת למה היא דיברה על גיל 80.

זה אפילו זה לא קוסמטיקה. כל האמנה הזאת לא שווה את הנייר שעליו היא כתובה.

בסדר. חבר'ה, אשכנזי, אנחנו שמענו את דבריך.

אני אומרת לך, באמת זה בנפשנו.

אני אשמח. סעיף-סעיף אני אנתח לך את האמנה הזאת.