פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
07/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ב (07 בדצמבר 2021), שעה 11:00

דיווח שר התיירות על פעילות משרדו

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
סמי אבו שחאדה
בועז טופורובסקי
אורי מקלב

יעל רון בן משה
קרן ברק
יוראי להב הרצנו
מופיד מרעי

שר התיירות יואל רזבוזוב
אמיר הלוי - מנכ"ל משרד, משרד התיירות

הראל שליסל - רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, משרד הבריאות

רונן קרסו - סגן יור, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

רונן מרלי - ראש עיריית נהריה, מרכז השלטון המקומי

ארנון בירן - ראש תחום תיירות, מרכז השלטון האזורי

טלי לאופר - מנכל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

ציפי ברנד - סגנית ראש עיריית תל אביב יפו, עיריית תל אביב-יפו

יוסי פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות נכנסת לישראל

יעל דניאלי - מנכ"לית התאחדות המלונות

גנית פלג - חברת הנהלה, אגודת מורי הדרך

יובל ארבל - עמותת צלול

עידית חנוכה

שרון רפאלי


דיווח שר התיירות על פעילות משרדו

בוקר טוב, חברים, אנחנו ממשיכים דיון שני בוועדת הכלכלה. אנחנו שמחים ונרגשים לארח את שר התיירות יואל רזבוזוב שנכנס למשימה קשה ומאתגרת בימים שהתיירות באתגרים. אבל אומרים: "במקום שאין איש היה איש", ואני יודע שפיו ולבו שווים ואני גם יודע שהוא בא לעבוד. חלק מהחוק בוועדת כלכלה ובכנסת שרים מציגים את פעילות משרדם. לא נוכל לדלג על ענייני דיומא ועל האתגרים הדרמטיים של התיירות בישראל בשל ובצל הקורונה. אבל אנחנו נבקש את הסקירה האסטרטגית – איך הופכים משבר להזדמנות, ואיך בונים את העתיד של התיירות גם בתחומי התשתיות והיזמות של המשרד. הסקירה של השר תהיה סדורה ללא הפרעות. אתם יודעים שאני קפדן. לאחר סקירת השר יהיה זמן לשאלות של חברי הכנסת, ואחריהן גם גופי ציבור אחרים. עיקר הפעולה הזאת של דיווח שר לכנסת הוא הדרישה של הכנסת וחברי הכנסת לקבל הבהרות ולהעביר דגשים למשרד בסוגיות שהמשרד פועל בהן ובנושאים שחברי הכנסת פוגשים בשטח במסגרת עבודתם ויצירת דיאלוג שוטף בין הכנסת לממשלה והשפעת הכנסת על מדיניות עבודת הממשלה, ובמקרה הזה של משרד התיירות.

אז, השר, אנחנו מאחלים לך בהצלחה. אתה תציג את הדברים באופן סדור. אני רוצה לומר לך שניים-שלושה דברים על ענייני דיומא: הדבר הראשון זה גילוי ששלחה לנו יולן כהן מחדשות 12 שבשנה האחרונה מחירי התיירות בישראל עלו ב-40%-30%. נכון, הביקוש עלה; נכון, ישראלים נאלצו להישאר בארץ. אבל האם יש גבול לדבר? האם מישהו יכול לעצור את הרכבת הדוהרת הזאת שבסופו של דבר עלות של חדר בישראל יכולה להיות פי שלושה מאירופה? תמיד יש טענות של כוח אדם, תשתיות, ארנונה, עלויות – זה בסדר. אבל למה בשנת קורונה? למה בשנה שמאות אלפים איבדו את עבודתם? למה בשנה שאלפי עסקים איבדו את העסקים שלהם יבואו התיירנים וידווחו על רווחי שיא? הדבר הזה הוא לפתחך, הוא דורש בקרה ואכיפה.

אבל כמו שאומרים – ברכה לקללה, אז קללה יכולה להפוך לברכה. האתגר שלך ושלנו יחד, השר, המצב הוא שהשמים הסגורים נסגרים בגלל וריאנטים ובגלל סכנה אמיתית לציבור. ההחלטות הן מושכלות ומידתיות. אנחנו מגבים את המדיניות הזאת, והוועדה הזאת מאשרת את תקנות הקורונה בהיבטים של תעופה, כניסה ויציאה מהארץ. אבל אסור לתת לשמים הסגורים לכבות את השלטר של התיירות בישראל. במדינת ישראל יש מקומות נפלאים לטייל בהם; יש אתרי תיירות מיוחדים ויפים – טבע, עיר, כפר והיסטוריה רבת שנים. עלינו כמדינה להעניק לישראלים אפשרות לחופשה במחיר ראוי ונוח. וגם לעסקי התיירות הישראליים בחיפה, בנצרת ובירושלים שבהן הפגיעה הקשה של תיירות נכנסת. משרד התיירות יעשה דבר גדול עם חזון בימים אלה אם יפעל לעודד ולאפשר תיירות פנים במחיר הוגן; לבוא אל המלונות ולהגיד – כל מי שמוכן להוריד את מחיריו ב-20% משנת 2019 אנחנו ניתן לו כמשרד 20% שיקלוט ישראלים אבל במחיר שפוי. לייצר היקף גדול של מילוי כל המלונות הריקים בירושלים, בנצרת, בתל-אביב תיירות מחו"ל הייתה נכנסת החדרים ריקים. בואו ניתן לישראלים את החוויה הזאת. אז זה אתגר נוסף שאני מציב בפניך, השר. זה אתגר קטן-גדול כי בסוף כל המציל נפש אחת בישראל מציל עולם ומלואו. אנחנו דנו בוועדה הזאת כמה פעמים בסוגיית מצבם של מורי הדרך, ואני יודע שגם המשרד עסק בזה וגם המנכ"ל הקדיש לזה עשרות דיונים ואף הביא פתרונות.

הפתרונות אלגנטיים.למשל, פתרון שהציעו פה הוא שמפעל הפיס יארגן יזמות, הדרכות ופעילות ויעסיק העסקה ישירה את מורי הדרך, ואנחנו כממשלה נשקיע בזה כמה מיליונים. אני לא מבין למה בירוקרטיה ממשלתית צריכה לעצור פתרון שהוא בעל חזון. אני דורש מהמנכ"ל, ממך וממשרד האוצר – מי נמצא פה ממשרד האוצר?

אני.

יש אחד במשרד האוצר שקוראים לו טמקין?

כן. סגן הממונה על התקציבים.

מה השם הפרטי שלו?

איתי טמקין.

תגיד לו שאני מחפש אותו. אתה יכול לדאוג לזה?

אתה חושב שהוא מסנן? אני לא חושב. אני אמסור לו.

אני לא חושב שהוא מסמן. אבל תגיד לו שוועדת הכלכלה מבקשת ממנו להוביל את הפתרון למורי דרך גם עם מפעל הפיס ועם כל גוף אחר שהוא רוצה. לא ייתכן שבגלל בירוקרטיה – יש רצון טוב של המשרד, יש תקצוב. יאללה, בואו נעשה את זה. כולה 1,000, 2,000 אנשים. בואו נציל נפשות.

זה הפתיח שלי. הבמה שלך, השר. לא יהיו הפרעות. אחר כך המנכ"ל ואחרי זה שאלות חברי הכנסת, בבקשה.

בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המנכ"ל, אנשי התעשייה, משרד התיירות, אני מברך על הדיון. תפקידה של הכנסת לפקח על פעילות הממשלה. ישבתי בשולחנות הכנסת במשך הרבה שנים וטענתי שזאת הפרוצדורה הנכונה, וטוב שזה נעשה וטוב שוועדת הכלכלה בראשותך מפקחת על תפקוד המשרד. בדיונים כאלה זה גורם גם למשרדים לבוא, להתכונן, לעשות עבודה, להוציא את הדברים מהבוידעם ולראות איך הדברים מתפקדים. זהו התפקוד הנכון במשטר דמוקרטי ופרלמנטרי. אז אני שוב מברך על הדיון הזה.

בהתייחס לנקודות שהעלית לגבי יוקר המחיה בענף התיירות, החופשות בישראל, גם דעתי לא נחה על זה שחופשה הופכת לעשירים בלבד. זה לא יכול להיות, זה לא נכון. יחד עם זאת זה שוק חופשי ולא נכון להתערב במחירים בשוק החופשי. זה עניין של ביקוש והיצע, ואם אנחנו רואים שהביקוש גובר במקומות מסוימים ב- prime location אז תפקידנו במשרד להגדיל את ההיצע, ואני אתייחס לזה בהמשך במצגת. אנחנו עוברים 24/7 רק בנושא הזה, ואם אני כבר אומר שעובדים 24/7 – המשרד הוא לא משרד גדול, הוא משרד בוטיק, ועכשיו יש לנו לכתוב את המתווה הכלכלי הדחוף לאנשי התעשייה שנפגעו. הם העורף של המדינה, הם שומרים על כל אזרחי ישראל, ובסוף הם אלה שנפגעים. אני מבין, לחלק מהאנשים אין איך להביא לחם הביתה. אנחנו כמשרד – אגף התקציבים, חשב, משפטים, כמובן, לשכת המנכ"ל ולשכת השר – כל המשרד התגייס היום לטובת הדבר הזה. אני מגיע ושואל: מה עם התשתיות? ואז אומרים: אבל אין לנו זמן, תבחר סדר עדיפויות, איפה אנחנו מתמקדים כי אין מספיק כוח אדם במשרד. זה חשוב להביא לתקציב הבא. בתקציב הזה אנחנו דיברנו בתחילת דרכי כשר, ובתקציב הבא חשוב להביא להגדלת תקנים של כוח אדם גם בנושא התשתיות, גם בנושא המשפטי, גם בנושא התקציבי. אין לנו מספיק כוח אדם כי משרד התיירות מנהל פרויקטים במיליארדי שקלים, ולא יכול להיות שאין לנו מספיק תקנים לפקח על הכסף הציבורי שיוצא החוצה. אנחנו מעכבים פרויקטים בגלל שאין לנו כוח אדם או שאנחנו לא יודעים לפקח בצורה הטובה ביותר. אז חשוב לעשות את זה.

אז, כמו שאמרתי, אנחנו פועלים להגדלת היצע, וגם כאן יש המון תכניות שאני אתייחס אליהן בהמשך במצגת וגם לעניין של המתווה הכלכלי. אני בטוח שיהיו בסופו של דבר שאלות, ואני אענה על כך, אבל בעניין המתווה הכלכלי אנחנו בהידברות עם האוצר. סך הכול יש תמיכה של שר האוצר, יש תמיכה של שרי הממשלה, ויש הנחיה של ראש הממשלה לפתור את הסוגיה הזאת.

נתחיל ממורי הדרך – יש לנו כבר סכומים בראש שאנחנו רוצים לתקצב. אני שם הכול על השולחן, אין מה להסתיר, ויש קשיים משפטיים איך אנחנו מחריגים את הענף הזה. יש 90,000 מובטלים היום בגלל הקורונה. זאת העמדה של המדינה. האם אנחנו יכולים להמשיך עם החל"ת, והאם המדינה יכולה לשאת במיליארדים נוספים? אנחנו מחפשים את הפתרון של ביטחון תעסוקתי למורי הדרך. יש סכום לא מבוטל, ואנחנו מחפשים איזה מנגנונים אנחנו עושים. אתה ציינת פה את הפיס שגם עלה כנושא, ומעניין למה כן או למה לא. משרד הנגב והגליל – אנחנו בהידברות איתם וגם עם רט"ג. אתמול נסעתי באוטו וחשבתי שיש השנה מכבייה והתקשרתי למנכ"ל המכבייה ואמרתי לו: בוא, נפעיל דרך המכביה. אנחנו מחפשים פתרונות איך אנחנו יודעים כמדינה לרכוש סיורים לאותם מורי הדרך שיוכלו לממש ולהביא פרנסה הביתה. אלה הפתרונות, וסך-הכול באוצר מוכנים להקצות לזה תקציבים, ורק מחפשים את הדרך הנכונה.

מארגני התיירות – מתוך 40 מיליון 24 מיליון כבר הגיעו למארגני התיירות. אבל יש סכום של כ-20 מיליון שקלים שעדיין לא הגיע. כבר היום אמור לעבור מסמך ממשרד האוצר למשרד המשפטים. העניין הוא משפטי, ואני יכול להגיד עכשיו – אני בטוח שמארגני התיירות שומעים אותנו – שזה מתקדם. זה לא באותה תקופה. חמישה חודשים דרכנו במקום, והאמת היא שלא הצלחנו. היו פתרונות, ניסינו דרך משרד הכלכלה – לא הצלחנו לעשות זאת. היום כשהממשלה הבינה בסגירה האחרונה של השמים שחייבים לפצות את ענף התיירות אז כולם התגייסו ומצליחים להגיע לפתרון משפטי.

מלונות שעובדים על תיירות נכנסת פשוט מרוסקים. המלונות מפרנסים המון אנשים, במיוחד בפריפריה. אנחנו לא רוצים לתת להם לקרוס. דיברנו על יוקר ענף התיירות – אם המלונות יקרסו נקטין את ההיצע והמחירים יעלו. אז גם כאן היה הסכם עם משרד האוצר עד 300 מיליון שקלים. כבר השבוע אנחנו אמורים לממש את 50 המיליון הנותרים שהיו בתקציב של 300 מיליון. זה ייתן אוויר למלונות. כמובן, אחרי זה הגישו בקשות לפעימה רביעית ולפעימה חמישית – 1,000 שקל לחדר זה הסיכום. אנחנו נצטרך לפרוץ את הגבול של 300 מיליון, ובמשרד האוצר מוכנים. פשוט צריכים לראות לפי הבקשות מה העלות המשוערת של זה. אנחנו מבינים שזה הרבה כסף אבל מצד שני, אם אנחנו מדברים על היוקר ועל הביקוש וההיצע אנחנו חייבים לשמור על ההיצע ולהגדיל אותו בתכניות שאני אספר עליהן בהמשך. אלה שלושת הגופים. כמובן, יש עוד הרבה ענפים שמסתמכים על התיירות, ואנחנו חושבים באיזה כיוון ואיך אנחנו יכולים לפצות אותם כי גם הם נפגעים.

סגירת השמים – אני הייתי בין מקבלי ההחלטות. לא ידענו את ההשפעה של הווריאנט. היינו צריכים לפעול מהר. כמו שאמרתי התיירות וגבולות המדינה זה העורף של המדינה, ובשביל לשמור כאן על הכלכלה היינו צריכים לקבל החלטות מהירות. אבל אם אנחנו מקבלים נתונים שהווריאנט לא משפיע על תחלואה קשה או על ההתפשטות אנחנו באותו רגע צריכים לקבל החלטה ביום אחד ובמשאל טלפוני ולפתוח את השמים. כי כל יום לתעשיית התיירות זה המון כסף. יש לכך השלכות. אתמול היה לי דיון עם בכירי משרד הבריאות ואמרתי להם את זה, אם היינו יכולים לשפוך כסף על ענף התיירות ולהחריג אותו אז הכול היה בסדר. אנחנו שומרים על הכלכלה, וענף התיירות מפוצה. אבל לא כך הדבר. אנחנו מבינים שגם הפיצויים לא מחזירים להם את מלוא ההוצאות, והתשתית התיירותית עובדת על ווליום של כמעט 400,000 תיירים בחודש. אז גם אם נפתח את השמים – לכמה נגיע, ל-100 אלף? אולי קצת יותר. עדיין אנחנו עובדים בווליום של 25%-20%. זאת אומרת שאותם עסקים בקושי מחזירים את ההוצאות ואולי מפסידים. בדיונים האחרונים בממשלה אנחנו מבינים את עומק הבעיה. יש לנו גם פגישה עם שר האוצר ועם מנכ"ל משרד האוצר. כמובן, אנחנו בשיתוף פעולה עם אגף התקציבים ועם משרד האוצר ועובדים לילות כימים. אני רוצה להגיד תודה כי אנשים עובדים גם בלילות – טלפונים שהם מקבלים ממני כדי לפתור את הסוגיה הזאת.

אני אתחיל במצגת. אחר כך אתייחס, יהיו בטח הרבה שאלות.

עיקרי הפעילות לשנת 2022: קודם כול, לא כולם יודעים שענף התיירות הוא מנוע כלכלי של המדינה. ענף התיירות הכניס ב-2019 למשק 36 מיליארד שקל – 13 מיליארד מתיירות פנים כשהיו 4.5 מיליון תיירים, ו-23 מיליארד מתיירות נכנסת, זה כסף שנכנס למדינה.

תעסוקה ישירה – 140 אלף אנשים; תעסוקה עקיפה – 130 אלף. אז התיק הזה הוא מאוד כלכלי.

עד פרוץ המגפה הגיעו 4.5 מיליון תיירות. זאת עבודה שעשו במשרד. אני מברך כאן גם את המנכ"ל, את אנשי המשרד וגם את השר הקודם יריב לוין והשרים הקודמים.

שהביא לשיא בכניסת התיירים למדינת ישראל.

נכון מאוד.

חייבים לציין גם את זה.

נכון. זה היה בתקופה שלו, ואני מברך אותו על כך.

בשקף הבא – זה מה שקרה לנו בקורונה. אתם רואים את הגרף הירוק של שנת 2020. פשוט נפילה. הגרף הכחול זה 2021 – הענף לא מצליח להתאושש. הגרף האדום זה מה שהיה ב-2019. דיברתי איתכם על ההכנסות אז ב-2020 היו 6 מיליארד שקלים הכנסות מתיירות פנים ו-4 מיליארד מתיירות נכנסת במקום 23 מיליארד. אז תחשבו כמה כסף המדינה הפסידה, כ-20 מיליארד שקל רק מהעניין הזה.

זה תיק כלכלי, ומדינות כמו פורטוגל – 17 מיליון תיירים. אנחנו מתגאים במספר של 4.5 מיליון תיירים אבל תראו את הפוטנציאל. 31 – יוון, 9-8 – גיאורגיה. אנחנו 4.5 מיליון. זאת הייתה עבודה קשה בשביל להביא את המדינה למספר הזה אבל זה אפילו לא טיפה של הפוטנציאל. הקו שאנחנו במשרד שמים לנו כיעד זה 10 מיליון תיירים. תחשבו – זה 60 מיליארד שקל הכנסות למשק; 300 אלף מועסקים ישירים, רבים בפריפריה. כבוד היושב-ראש, אני יודע שזה חשוב לך. 280 אלף מועסקים במעגלים נוספים. 10 מיליון תיירים זה לא מספר. עם ירושלים, עם תל-אביב, עם ים המלח, עם אילת, הצפון, הכינרת – יש לנו מקומות מדהימים, וכל העולם מכיר, אבל איכשהו אנחנו לא מגיעים למספרים. כדי להגיע למספרים העניין הוא גם התשתיות, גם השיווק, גם הגדלת ההיצע – שהתשתית תהיה כזאת שמסוגלת לקבל יותר, שהמחיר יירד. החופשה אצלנו מאוד יקרה.

יש פיזור של התיירים בארץ?

אני אתייחס לנקודה הזאת.

אני מבקש מחברי הכנסת לא לשאול שאלות במהלך ההצגה עד שהוא יסיים. יש לי פה רשימה של חברי הכנסת לפי סדר הגעתם לישיבה, וכל אחד מכם יקבל את הזכות לשאול ולהעיר באופן מסודר.

אז נקודה ראשונה היא שמירה על תשתית תעשיית התיירות במשבר המתמשך. אנחנו כמדינה צריכים לקחת כשיקול, ואני מאמין מאוד במספרים – אם תעשיית התיירות הכניסה כ-40 מיליארד שקל למשק עולה השאלה גם מול האוצר כמה אנחנו יכולים להחזיק עוד את ענף התיירות? ואם יבואו עוד וריאנט ועוד וריאנט – מה אנחנו עושים עם מורי הדרך, עם מארגני התיירות, עם סוכני הנסיעות, עם המלונות שקורסים? עוד כמה זמן זה יימשך? לדעתי, בתחשיב הכלכלי שווה לנו להשקיע בזה כי המוצר התיירותי הוכיח שהוא מכניס עשרות מיליארדים לקופת המדינה. אם אנחנו מדברים על חזון של 10 מיליון תיירים ו-60 מיליארד שקל שזה סכום לא מבוטל למשק הישראלי, אז, כן, אפילו אם הקורונה ממשיכה איתנו וענף התיירות הוא הנפגע העיקרי, אז גם אם מגיעים לטווח של שלוש או חמש שנים שווה לנו לתמוך בתעשייה. כי אם נאבד את התשתית התיירותית הזאת, את ההון האנושי הזה, לא נוכל להגיע למספרים של 10 מיליון. ואז המדינה תפסיד בעתיד מהמהלך הזה, כי אם ויתרנו ומורי הדרך ילכו לעבוד במקומות אחרים, מארגני תיירות יתחילו לעסוק בדברים אחרים וגם סוכני הנסיעות, המלונות נסגרו וההיצע יקטן אז איך בסוף נגיע למספרים האלה שיכניסו כסף רב למדינה? אז אם מסתכלים לטווח ארוך שווה לנו כמדינה להשקיע ולתמוך בתשתית התיירותית ולחזק אותה מכיוון שאנחנו כמדינה נרוויח. הכסף הוא לא כזה כסף גדול, ואם נמצא את מנגנוני ההחרגה המשפטיים שווה לנו לעשות את זה ואנחנו צריכים לעשות את זה כי אם נאבד את התשתית המדינה תפסיד מכך.

ביוון בשנת קורונה הביאה למספר שיא של 30 מיליון תיירים – זה המון כסף. אנחנו מדברים על הוצאות המדינה – 60 מיליארד שקל זה המון כסף.

שיפור חוויית התייר בישראל בדגש על תחזוקה נאותה של אתרי התיירות – אנחנו מדברים פה על פיתוח התשתית התיירותית כדי להיות מוכנים ל-10 מיליון תיירים. אני פחות אוהב שכל פעם באים אליי ומבקשים לעשות עוד טיילת ועוד טיילת. אני אוהב שהתכניות הן עם אופק. אם בא אליי ראש עיר מהפריפריה ומבקש ממני פרויקט תשתית תיירותית אני לא רוצה שזה יהפוך לפיל לבן, אלא שזה יהיה מקום מתוחזק, ולא שאחרי שבונים טיילת ב-10 מיליון שקלים זה הופך למזבלה, ואחרי שלוש שנים אתה מגיע ולא יכול לדרוך שם. אני מאמין בתכנית-אב תיירותית ולזה יש לנו החממות, הטורבו, שעות ייעוץ שהמשרד נותן לרשויות המקומיות לפתח. אני רוצה לראות במקרו איפה האטרקציות, איפה המסעדות, איפה המלונות כדי שאם אנחנו נותנים לאיזשהו מקום שם עשרות מיליוני שקלים אז לראות איך יוצרים שם מקומות עבודה ואיך יוצרים שם חוויה.

צריכה להיות מעטפת שלמה של הכול – זה החזון שלנו, ולא כל פעם לבנות פה ופה. אני מבין שיש רצון של ראשי הרשויות אבל הבהרתי את זה. זה חייב להיות מגובה בתחזוקה. לא ייצא כסף של משרד התיירות בלי שאני יודע שיש תקנים. אם אנחנו בונים באילת שירותים בטיילת אז אני רוצה לראות שיש תקן לתחזוקה של השירותים שיהיה אפשר להיכנס לשם אחרי כן. לא יכול להיות שבונים שירותים ואי אפשר להיכנס לשם. אז זאת נקודה חשובה. שיפור חוויית התייר בישראל מאוד חשוב.

יש העניין של העובדים – נשכח מהסיפור הזה – ישראלים לא יעבדו בניקיון בחדרים. כמה שלא ניסינו צריכים להביא עובדים מחו"ל. עכשיו יש הסכם עם הפיליפינים ל-800 עובדים, אבל אנחנו צריכים להביא עוד ועוד כי אנחנו מתגאים בזה שתעשיית ההייטק שלנו צומחת. הרבה אנשים עוברים לתעשיית ההייטק. אבל בסוף יש איקס אנשים בשוק העבודה, כך שאם תעשיית ההייטק צמחה הם הגיעו ממקום אחר. זאת אומרת ב-low-tech יש פחות אנשים, ובענף השירותים והתיירות יש פחות עובדים. אז אנחנו כן צריכים לתגבר את זה מחו"ל כי בסוף ענף התיירות מייצא שירותים ומכניס כסף למדינה. אנחנו בין הענפים הבולטים שמייצא שירותים לחו"ל ומכניס כסף למדינה.

מיצוי הפוטנציאל של תיירות פנים – נשאלתי על השאלה הזאת של הסטות ביקושים – לראות איך אנחנו יודעים לכוון את האנשים חוץ מאשר ל-prime locations שזה באילת ובים המלח למלונות בערים אחרות בעכו, בנצרת או כמו בצפון. היום מציגים לי את מותג הצפון. אפילו בתל-אביב ובירושלים עכשיו כשאין תיירות נכנסת המלונות ריקים.

אז איך אנחנו מעודדים את הישראלים? יש כמה תכניות לעודד ישראלים להגיע לשם: כמובן, התשתית התיירותית מסביב, שיווק מדינת ישראל כיעד תיירותי על שלל מותגיה. המנכ"ל יתייחס לזה, אני לא ארחיב כי יש לנו הרבה מה להציג לעולם. להגיע ל-10 מיליון זה לא מספר שהמצאתי, אלא יש פה היתכנות בשיווק נכון. אני מדבר על שיווק שהוא לא שלטי חוצות, אלא יש היום שיווק הרבה יותר ממוקד. בסופו של דבר תייר מלונדון שואל את עצמו איפה הוא עושה את הסופשבוע. מבריטניה – 60 מיליון תיירים מטיילים בעולם בשנה. אנחנו קיבלנו מתוך זה 250,000. יש פה פוטנציאל. אנחנו מדינה מדהימה, קרובה, יש פה מזג אוויר טוב, יש פה כל המותגים – למה אנחנו לא שם? ואז הוא מסתכל מה מתאים לו ביוון, מה מתאים לו במצרים, מה מציעים לו בעקבה בירדן, מה מציעים לו בתורכיה. הוא בודק את האפשרויות, ורואה מבחינת הכיס והיוקר ושאר התבחינים ואז הוא מחליט. אז גם פה אנחנו צריכים לעבוד בשיטת שיווק. היום יש לנו גם אגף מותגים במשרד. המנכ"ל יתייחס לזה.

פיתוח תשתית תיירות ציבורית – דיברנו על כך. כדי שהתייר יחווה את הטיול שלנו בצורה טובה צריכה להיות תשתית תיירות ציבורית טובה יחד עם תחזוקה.

הכנת תכנית אסטרטגית לשנת 2030 – עברנו כבר את היעד; פיתוח תיירות בת-קיימא – היום זאת תופעה עולמית – לשמור על איכות הסביבה ולטייל. יש היום ביקוש עצום לזה. אז יש לנו מותג הנגב – המדבר. אני ביקרתי בוואדי ראם בירדן – מדהים. אני אומר, למה אצלנו זה לא ככה? אז עכשיו אנחנו מנסים לכוון למקום הזה, ויש לנו מותג של תיירות בת-קיימא, ואנחנו הולכים לכיוון הזה במשרד.

להמשך המצגת המנכ"ל יתייחס.

תודה לשר, תודה, אדוני היושב-ראש, בתקופות משבר צריכים לחפש הזדמנויות. כל אסטרטגיית המותגים בשנים האחרונות של הקורונה – הייתה לנו הזדמנות לחדד את האסטרטגיה הזאת. קל לי להגיד את זה כי אני פורש בקרוב אחרי כתשע שנים, אבל היינו צריכים לחגוג - -

אולי המנכ"ל הוותיק ביותר במשרדי הממשלה.

- - אבל היינו צריכים להיות עם 5.5 מיליון תיירים.

כן, אתה רצית לעזוב בשיא.

קצב - - - בקורונה היה 5 מיליון, וכשרוצים להבין למה זה קרה - -

יש לך הרבה זכויות. אתה לא אחראי לקורונה אבל בתשע השנים האלה יש לך המון זכויות בצמיחת התיירות במדינת ישראל.

היושב-ראש, אני אתייחס, ברשותך, במשך תשע שנים הוא עבר כל כך הרבה שרים מכל כך הרבה מפלגות – זאת אומרת שהמנכ"ל פעל במקצועיות לפיתוח התיירות.

אני עד לזה גם כראש עיר. זאת אישיות, זה משהו מיוחד.

למה היית עד כראש עיר?

עבדנו, עשינו פרויקטים. אני הייתי במפלגת העבודה והשלטון היה בליכוד, והבאתי כמה שקלים. סימן שהיה טוב.

בגלל שהאמנו בתיירות מדברית.

היא נהייתה תיירות. לפני תשע שנים לא היה מלון בירוחם, לא גסט האוס ולא צימרים. צימר הראשון קם. אחד.

עכשיו במכרז יצאו שני מגרשים. בעבר לא ניגשו, ועכשיו ניגשו 30 מועמדים כדי לרכוש קרקע למלון בירוחם.

אני שלחתי אתמול תמונות של הבת שלי בגסט האוס בירוחם.

יפה. אז יש לו זכויות. מגיעות לו כל המילים הטובות. בבקשה, אמיר.

כדי להבין את השינוי שעשינו – השר הזכיר את אגף המותגים בתקופה של השר יריב לוין שהייתה תקופה שבה שברנו את כל השיאים בניגוד לכל התחזיות. לדעתי, אסטרטגיית המותגים הצדיקה את עצמה בקמפיינים שונים. מותג מוביל של תל-אביב-ירושלים וירושלים-תל-אביב בארצות-הברית – שיתוף פעולה מצוין בין ירושלים לתל-אביב, ובנינו מותג שהיה קטר. כי הבנו, וצריך להגיד את זה, שישראל טובה לסטרט-אפ ניישן, היא פחות טובה לשיווק תיירותי. האסטרטגיה הזאת התפתחה. בנינו את מותג הנגב. הצגנו אותו אתמול למספר ראשי רשויות בנגב שאנחנו שמחים כל פעם שהם מבקשים להציג. אבל בנינו פה חזון עם מותג שיהיה אלטרנטיבה לאירופים. להם יש האלפים, לנו יש הנגב.

צריך לזכור שאביו של יאיר לפיד, טומי לפיד, הוציא את מדריך לפיד לטיולים. פעם נסעו ל-14 יום בחמש מדינות עד שאתה קונה כרטיס ומשלם מס נסיעות. היום נוסעים לטוסקנה, נוסעים לפרובנס, ופעם נסעו לברצלונה כשהיה שם מסי. לא נוסעים לספרד. לכן אנחנו עובדים פה על פיתוח של מותגים כמוקדי משיכה תיירותיים חזקים. יש לנו פה הרבה חוזקות: גם מותגים מובילים וגם כל הנושא של מותגי משנה כמו מותג היין ותיירות adventure שרואים לפי החיפושים בגוגל שזה החיפוש הכי חזק; זה הכי מתפתח. יש גם תיירות רפואית ודתית. עדיין נתח גדול ניכר זה התיירות שמגיעה להולילנד, ושם אנחנו עדיין עם "הולילנד ישראל", זאת אומרת מתמקדים ומפלחים את קהלי היעד לכל מותג.

אני אתייחס, ברשותך, לעניין הגוגל והמותגים. כשכותבים בגוגל "ישראל" ו"תיירות" אז התוצאות לא כל כך טובות לתיירות, לצערנו, עם כל המצב הגיאופוליטי. התדמית בסוף היא המלחמה. לא נדבר עכשיו על ההסברה, אבל כשכותבים "תל-אביב" בתוצאות זה קופץ פלאים, גם ירושלים. אז משם מתייחסים יותר למותגים, כמו שהמנכ"ל אמר. אני טס לתל-אביב, לירושלים, לנגב, לאילת, לירוחם.

עשינו חיבור ייחודי של שתי הערים: תל-אביב וירושלים שהשר הוביל. תיירות קהילתית, תיירות גאה – נמצאת פה מנהלת עיר-עולם שרון. בסקר שלהם בתיירות הגאה לפני חמש שנים הראה ש-80% מהקהל העצום שמגיע למצעד הגאווה בתל-אביב עולה לירושלים. זה רק שכנע אותנו כמה נכון החיבור הזה של שתי ערים. פעם ראשונה שנעשה קמפיין כזה בעולם שמדגים שתי ערים גדולות. בעולם לא נתפס שזה 45 דקות נסיעה בסוף שבוע. לא נדבר על זה פה. אבל זה עבד.

תיירות כנסים – פוטנציאל עסקי מאוד גדול שמכניס הרבה מאוד כסף. סך-הכול אסטרטגיית המותגים עובדת. צריך לפרגן פה לנציבות שירות המדינה ולאגף תקציבים במשרד האוצר. קיבלנו תקנים ובנינו אגף מקצועי בדיוק כמו שחברות עסקיות עובדות. זה אגף מותגים ליד אגף חו"ל עם הנציגויות שלנו בחו"ל. יש מוצרים ורק נקווה שאפשר יהיה לחזור לשווק כמו שהמשרד עשה עד הקורונה.

בכל מה שקשור לתיירות נכנסת האתגר הכי גדול, וזאת התרופה הכי גדולה למשבר התיירות – אנחנו עם משרד שפרוס ב-20 משרדים בעולם. צמצמנו אותם מאוד גם בשטחי הנדל"ן, גם במספר העובדים. יש הרבה עבודה ב-out sourcing, הרבה חברות יחסי ציבור חיצוניות וחברות שיווק במקום משרדים. זה נותן לנו גמישות תפעולית גדולה מאוד והקטנת עלויות, והרבה מאוד עבודה שיווקית מול חברות התעופה שהם הענקים הסיטוניים הגדולים כמו אקספדיה ודומיהם, סטריט בסין. סטריט זה ענק סיני שהיה לנו איתו הסכם. למשל, ערב משבר הקורונה היעד הממשלתי שהציגו לנו היה 100,000 תיירים והגענו ל-150,000 תיירים מסין. זאת עבודה שנעשתה וכולם פה מוכנים להתחיל להחזיר אותה. זה אתגר מאוד גדול לחזור למספרים האלה. הפס הרחב של התעשייה הזאת מחכה לזה. יש הרבה מאוד שיתופי פעולה, ומה שעשינו בתקופת המשבר זה שמירה על כל ערוצי השיווק האלה עם כל הגופים האלה, כולל לאסוף אותם לוובינר וללמד אותם איך הקולינריה הישראלית זה שקשוקה. היו לזה אלפי צופים והצלחנו לשמר פה קשרים מאוד חשובים ולהחזיק אותם בחיים.

בנינו את האגף לפיתוח שווקים חדשים. זה תחום התמחות גם באמירויות וגם במדינות נוספות באירופה. יש הרבה מאוד אזורים חדשים שאנחנו מאתרים אותם עם פוטנציאל גדול וגם קמפיינים חדשים שאנחנו עובדים עליהם בימים אלה וגם הבוקר כדי להיות מוכנים לתקופה שהתעשייה הזאת תוכל להתחיל שוב לפתוח את השמים שוב. גם להיות מוכנים בין הפרצות שאפשר לחדור לקהלים. השר הציג קודם את מספר התיירים במדינות גדולות שחיות מתיירות. אנחנו נצטרך לנצל הזדמנויות, ובתקופה שיש בה הרבה מחוסנים והשמים פה פתוחים צריך לצאת מהר ומידית בקמפיינים עם דיגיטל כדי להביא לפה תיירים, ועם זה אנחנו מוכנים.

אמיר, בהמשך לדברים שלך, יש פה הזדמנות כי תיירים, כמו למשל מבריטניה שלא חשבו על ישראל כיעד תיירותי בגלל שרוב העולם סגור עכשיו – יש לנו פה סיכוי. כמובן, תיירים מחוסנים בחצי השנה האחרונה, לפי החוק הישראלי – יש פה סיכוי - -

מתי פותחים את זה?

אנחנו וידאנו בוועדת חוקה, וביום ראשון הבא ב-12 בדצמבר זה אמור להיפתח.

אם אין שום דבר זה אמור להיפתח ב-12 בחודש?

כן, זה אמור להיפתח. אני מבקש גם להוריד חובת בידוד לחוזרים וגם כניסת תיירים. זה מה שאמור להיות.

האם אתם לקראת סיום, אמיר?

תיירות פנים מאוד חשובה. זה האתגר הגדול. אני חייב להגיד משפט אחד בהמשך לסוגיית המחירים: צריך להבין שאנחנו נמצאים פה בסיר לחץ. ישראלים לא יוצאים החוצה, כולם מתנפלים על מספר מצומצם מאוד של חדרים. מול זה אני לא יודע איך אפשר להתמודד. אנחנו עשינו הרבה מאוד פעולות כדי לנסות להרגיע את השוק, אבל צריך להביא בחשבון שיש פה כמה כשלים שהשר התייחס אליהם. לא מבינים שאין עובדים בתעשיית התיירות. המלונות "גונבים" עובדים אחד לשני. זה מעלה את המחירים של העובדים. תבדקו את הלייבור קוסט שקרה בתעשיית המלונות. אני לא מדבר על הנדל"ן – אתם מכירים את הנדל"ן טוב יותר מאתנו. זה, כמובן, גם משפיע. צריך להבין שבעבר הדור הצעיר הסכים לעבוד בחדרנות, הסכים לעבוד בבתי מלון; היום, לשמחתי, הילדים שלנו יוצאים מצה"ל עם יותר כסף ממה שהיה בדור שלי, והם לא צריכים לממן את הטיול לדרום אמריקה, ויש פה כשל מאוד גדול. צריך להיות שינוי מצד אחד עם העובדים הזרים ומצד שני להחזיר ישראלים לעבודה בתשלום ובעבודה מועדפת ובעוד דברים שהוועדה הזאת צריכה להתייחס אליהם. יש פה שבר גדול. אין שוטפי כלים במסעדות, וכולם שואלים למה יקר. אם לא יהיה פתרון לזה המחירים רק ימשיכו לעלות. צריך להבין את זה.

רק לעדכן אותך שאין שום - - - ושום דבר.

קרן, את באת אחרונה. את לא יכולה. החבר'ה מתאפקים פה כבר שעה. את ברשימת הדוברים לפי הסדר.

תגברנו את תיירות הפנים וגם ייצא בקרוב קמפיין שיוצגו בו השבוע אופציות לשר. אנחנו עושים פה הכול כדי ללכת בתקופות החלשות. כי זה שטבריה הייתה מלאה באוגוסט זה טוב, בחגים – זה טוב. הבעיה היא מה קורה בטבריה שהיא עיר רפאים עכשיו כי אין בה תיירות נכנסת. אנחנו מנסים לפעול בפעולות ממוקדות בדיוק בערים האלה. צריך להגיד שגם ירושלים ותל-אביב חיות מתיירות נכנסת, ובטח בעונה הזאת, והתעשייה שם מתמודדת עם קשיים מאוד גדולים.

כדי לקצר אני אגיד שיש לנו מינהל חוויית התייר שעושה עבודה מדהימה בתקופת הקורונה – מהאיים הירוקים בעבר ודרך כל המתווים וכולל אירוע "מיס יוניברס" בימים אלה באילת. זה אירוע בינלאומי שנותן לנו חשיפה מאוד גדולה. כל הליווי של האירוע של כל מי שנכנס, התחייבויות שהיו פה עוד הרבה לפני המשבר הנוכחי של הקורונה. כל הנושא של מארגני התיירות הנכנסת, הליווי של מורי הדרך ורכישת ימי הדרכה וסיורים – זה לא מספיק אבל באמצעים שהיו לנו ובתקציב הלא מוגבל ששמנו לזה עשינו את המקסימום. לדעתנו, צריך להמשיך; יש עוד פתרונות שאם זה היה תלוי רק במשרד התיירות זה היה קיים. אני מקווה שעם משרד האוצר יימצאו עוד פתרונות. כמו שהזכרת דוגמאות – יש הרבה כאלה. אנחנו מקווים ומנצלים את התקופה הזאת.

מרכז כנסים באילת – אילת היא עיר שאנחנו משקיעים בה הרבה מאוד. יש פה הרבה RFI שהתפרסם רק בשבוע שעבר כדי לבנות מרכז כנסים כדי שיעזור לאילת בעתיד. אני הייתי פה בהרבה דיונים על עתיד העיר אילת. מרכז הכנסים הוא בשורה מאוד חשובה לעיר אילת, ואני מקווה שבליווי צמוד של משרד האוצר זה יקרה.

כל נושא סוגיית מורי הדרך – קיצרנו תהליכים. כל המהלך נהיה הרבה יותר פשוט. נגיד רק עוד מילה אחת – שאנחנו ניצלנו גם את התקופה בכל מה שקשור להשקעות ולתשתיות. יש הרבה יותר יזמים. אנחנו רואים את זה דרך הברומטר של הוועדה לבדיקת תכניות אצלנו. הרבה יזמים לא חיכו והמשיכו לעבור את כל התהליך התכנוני סטטוטורי יזמי והשקעות. אנחנו רואים רק גידול בשנים של הקורונה, וזה מעיד על האמון שיש בכך שהתעשייה הזאת תחזור למספרים הגדולים.

כמובן, התחלות רבות של בניית בתי מלון. זה עוד דבר שצריך אותו כדי להשקיע וימשיכו להגדיל את ההיצע; יש הרבה מאוד עבודת תשתיות גם בבנייה של אתרי לינה, ובעיקר לינה עממית שמורידה מחירים ונותנת אפשרויות זולות והרבה קידומי פרויקטים. לצד זה השר חידד את הנושא שבמקום שאנחנו לא רואים מענה לסוגיית הנראות והניקיון אנחנו עוצרים. אנחנו מקווים שיש היום פתרון לטבריה. יש תקציב גדול, וברגע שיש פתרון אפשר להתקדם קדימה, ורואים פה פרויקטים נבחרים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים שהצליחו. בין זה ים המלח שכדאי שהוועדה תראה פעם, אני לא חושב שיש פרויקט תשתית ציבורית ברמה הלאומית שהצליח כמו ברצועת המלונות בים המלח. הוועדה הזאת קיימה הרבה מאוד דיונים בנושא ים המלח, וכדאי שתראו את זה. אנחנו נראה לכם את זה. אני אבוא מהחופשה בשמחה. יש פרויקטים מוצלחים שהשר הניח אבן פינה בנגב במסגרת המותג. אלה הרבה פרויקטים תשתיתיים. תודה רבה.

תודה לך. כמה דגשים שלי, ואז סבב חברי כנסת.

קודם כול, אחת הבעיות בתקופת הקורונה היא שנתנו כסף לחל"ת לשבת בבית, ואז התקשינו להחזיר אנשים. אמרנו שניתן למעסיקים כסף. אם אנחנו יכולים היום לצאת במיזם שבו אתה מציף את תל-אביב בתיירות ישראלית, ואתה הולך למלון או אפילו לרשתות הקטנות ביותר ואומר: מה היה המחיר האמיתי הלא מופקע שלכם ב-2019-2018? אתם תורידו 20%, אנחנו נספוג 30%, והאזרח ישלם 50%. עושים גל כניסות של ישראלים למלונות ובוחרים – ירושלים, תל-אביב, טבריה, נצרת – במקומות שאין תיירות נכנסת מחו"ל. זה מיזם שלא הולך למענק שהלך לאיבוד. אנחנו יודעים מה קרה לנו ברשתות התיירות בסיוע, ופתאום היו רווחי שיא ועליות מחירים של 30% - לא לזה אנחנו מתכוונים. פתאום תהיה חופשה של חצי מחיר בישראל. היזם סופג 20%, המשרד שם 30%, והאזרח שילם 50%.

היושב-ראש, אתה מעלה סוגיה שצריך לבדוק עם הגורמים עד כמה היא ניתנת ליישום. אנחנו פעלנו בדרך דומה בתקופה שהמחירים היו בשיאם. עזרנו בשיווק של אותם מלונות שנתנו חדרים ב-1,000 שקל ללילה, 750 שקל ללילה ו-500 שקל. עם כל הביקורת זה עבד די יפה.

אני אומר לך, השר, אם אתה עושה פרויקט כזה של חופשה בישראל בחצי מחיר – אבל באמת בחצי מחיר, לא מזויף – ואתה נותן לישראלים הם ילכו לתל-אביב, ילכו לירושלים. יש צימאון.

יש פה אתגר למלא גם באמצע השבוע. אנחנו פועלים יחד עם ועדי עובדים כדי לראות איך פותרים גם את הסוגיה הזאת. כל סוגיה שעולה – אני אף פעם לא אומר לא. נשמע מעניין – למה לא? צריך לבדוק האם זה מתאפשר.

אני מציע שתחפשו עכשיו הזדמנויות במלונות טובים בנצרת ובטבריה. המחירים מאוד נמוכים.

שליש מחיר, לא חצי.

רק יש נטייה של כולם בסופי שבוע ובחגים - -

אם תעשה בטבריה פעמיים בשבוע הופעות ענק לכל מי שמתארח במלונות, ותגיד: היום בטבריה עידן רייכל ובנאי, וכל מי שלקח חדר במלון בטבריה יש לו הופעה חינם - -

ליצור אטרקציות.

לא, לייצר כדאיות. זה שווה את הכסף.

מפעל פיס.

עם הפיס. אבל זה שווה את הכסף.

בגלל זה כל הפתרונות של רט"ג עם מורי הדרך, ושאלת קודם על מפעל הפיס – אנחנו נשמח. גם היום מפעל הפיס מפרסם מחירים מאוד נמוכים למפעל המנויים שלו, וזה דוחף הרבה מאוד עבודה גם למורי הדרך, גם למלונות וגם לסירה בכינרת שמושבתת כבר חודשיים.

אני לא רוצה שנאבד תקווה. אני רואה את עידן רייכל אומר: בואו בשבוע הבא לטבריה, אני מופיע שם. באתם למלון – ההופעה עליי. מציפים את טבריה. שבוע אחרי כן שלמה ארצי ואחר כך ישי ריבו.

יש שם אמפי. צריך לראות איפה עושים את זה.

הייתי רוצה שתבדקו את המהלך הגדול והיפה הזה, אולי לקראת סיום תפקידך, אמיר, איזה משהו כזה בונבוניירה. אנחנו רוצים אותך הרבה בוועדה אבל אם לא רואים אותך בוועדה אז תצליח בשנה הזאת. אל תתבטל יותר מידי בשנת הצינון.

תודה.

דבר שני, אני מבקש מהאוצר, מחבר שלך טמקין, שבתוך שבועיים אתם סוגרים לי את הסיפור של מורי הדרך. זה כסף קטן וסיפור גדול. זה יותר מדי זמן. אני מבקש את זה.

לגבי מורי הדרך אתה הזכרת וגם השר הזכיר שאנחנו בוחנים יחד כל מיני אפשרויות איך לשפר את המצב, ובאמת בכיוון של לייצר עבודה.

שימור התשתית.

אבל מעבר לזה, היושב-ראש, כמו שאמרת, יותר ללכת בכיוון שאנשים יעבדו ולא יישבו בבית.

בדיוק. להפעיל את הדברים.

זה לגמרי כיוון שהוא הרבה יותר נכון גם לדעתנו. צריך לשים לב איך עושים את זה בדיוק – אם יעשו את זה דרך מפעל הפיס, רט"ג, המשרד לשוויון חברתי. בסדר, זה נמצא בדיונים ונמצא לזה את הפתרון. אבל הקונספט מוסכם.

לי יש את הנייד שלך.

אני לא יודע מה איתך, אני יושב בבית בלי משכורת והכנסה.

אדוני, הדיון הזה הוא חברי כנסת מול השר. אם נספיק ניתן לאחרים אבל אתה רואה שאני מייצג סביר את העניינים שלך בינתיים.

הראל, יש לי הנייד שלך. את טמקין אני עדיין מחפש. זה חשוב. השר אמר, ואני יודע שזה לא מס שפתיים – הליכה לפריפריה, לנגב, לגליל, לאוכלוסיות מיוחדות, לבדואים, לערבים, לקהילות מיוחדות. היום תייר רוצה סיפור של קהילה, הוא לא רוצה רק מלון ונוף, הוא רוצה בני אדם, אוכל אתני טעים כזה או אחר. התיירות הקהילתית היא עתיד. טבריה באמת סובלת והיא דורשת חדשנות, היא דורשת מנהיגות מקומית. יש שם ועדה קרואה – איש מקצוע מטעם הממשלה שמנסה להציל את העיר. אסור להשאיר אותו לבד. השר כל כך צודק – פילים לבנים ותחזוקה – אל תממן כלום אם אף אחד לא התחייב לתחזק. תסייע להם בדברים אנטי-ונדליים. כשעשיתי טיילת עם משרד התיירות אמרתי למתכננים, תעשו לי אנטי-ונדלי. אמרו לי, מה זה? אמרתי, הטיילת זה בטון יצוק 40 ס"מ. אתה בא עם קונגו ואתה לא יכול להרוס את זה.

אני מתנצל, התגעגעתי לוועדה הזאת, אז באתי לראות איך זה לנשום אוויר ועדות.

בוקר טוב לכולם. אני מוכן להחליף אחד מכם לאיזה שעתיים. לא התכוונתי לעשות בלגן. באתי להגיד בוקר טוב ותודה על העבודה הטובה שנעשית בוועדה הזאת. סך הכול אני מתגעגע לוועדות.

עוד לא מצאנו את מיקי לוי שיזעזע את הוועדות. הוא נבנה.

עושה בלגן - - -

קרן, לא הרמתי לך להנחתה.

טבריה כמיקוד, השר ואמיר, והעסקים הקטנים.

לגבי טבריה – היה אצלי אתמול עידן גרינבאום, ראש המועצה עוטף כינרת, ודיברו איתי על האמפי בשביל לעשות איתי את המופעים. גם פה ביקשתי לראות תכנית אב שלמה.

אתה צודק.

כמו אגם קומו וגארדה באיטליה – ככה טבריה צריכה להיראות. ואם אנחנו כל פעם נעשה טיילת פה ואמפי פה – צריכה להיות תכנית.

אתה כל כך צודק, זה גם לא רק תשתיות – שיהיה רכז תיירות בעיר, שתהיה עמותת תיירות, שתהיה יזמות זעירה של בתים פתוחים, של כל מה שאפשר. לא לחשוב רק טיילת-לא טיילת, מלון-לא מלון. זאת ההערה הבאה: היכולת של המשרד לעבוד עם עסקים קטנים ביותר; לא הרשתות הגדולות, לא מי שיודע לקדם את ענייניו בכנסת. אותו גסט-האוס קטן, אותו יזם שעושה אופניים, תצפית כוכבים, לחם בבית. להגיד לו, קח מענק קטן, קח תכנית עסקית.

זה היה המנגנון של החממות.

כן, ושם מענק קטן. הרי אנחנו יודעים לתת מענקים לגדולים, למה לקטנים אנחנו לא יודעים? אנחנו יושבים עכשיו עם שרת הכלכלה איך לתת מענקים לעסקים קטנים. תכנית עסקית ב-4,000 שקל, ומענק ב-40,000 שקל. תתחייב שאתה מוסיף עובד או שניים ואתה משביח את העסק שלך - - - תכנית עסקית עם החממה. אבל הוא קיבל מענק כי הלוואה הוא לא לוקח. יש מאות מיליוני שקלים של המדינה בהלוואות – אף אחד לא לוקח אותם. אם הוא רוצה הלוואה הוא הולך לבנק כי הריבית נמוכה. השר, אתה תגיד בעוד שנה, שנתיים – אני נתתי לאלף יזמי תיירות מענק של 40,000 שקל אחרי תכנית עסקית של 4,000 שקל. הדבר הזה הוא מטורף.

אתה אומר דבר מאוד נכון. קודם כול, במו ידינו אנחנו יוצרים את הקרטלים האלה. בתיירות קשה מאוד ליזם ללכת לבנק כיוון שהענף הוא מסוכן. פעם יש מבצע צבאי ופעם יש קורונה, והבנקים לא מתלהבים לתת כסף, ואז לגופים הגדולים יש כסף והם באים. דווקא האמירה שיוצאת מהוועדה ממשרד התיירות שאנחנו הולכים לשים כסף בתשתיות לפיתוח הנגב זה נותן לגיטימציה לאותו יזם קטן לבוא ולבנות את בית ההארחה שלו. הוצאנו עכשיו נוהל קמפינגים וגלמפינגים, שהם האוהלים המשובחים יותר, ב-10 מיליון שקלים שיזמים יבואו ויקבלו החזר הוצאות של 20%. ביקשתי מהמשרד לאתר 100 מגרשים של גלמפינגים. לא יכול להיות מצב שבאוגוסט רציתי ללכת לחופשה עם המשפחה וגלמפינג – אוהל – עלה 1,800 שקל. זה לא מסתדר. בגלל זה ביקשתי וזה משהו שאפשר לעשות מהר ולהוריד את העומס מהמלונות.

השר, יש לי בקשה אישית כוועדה בעתיד, בעוד חודשיים-שלושה, נגיע לסיור בטבריה על הפיתוח הכלכלי בעיר. אם תוכל להצטרף אלינו בביקור הזה לשעה, שעתיים כדי לחזק את העיר ולבוא עם תכנית כוללנית נשמח. הראייה שלך מאוד נכונה – לא חתיכות כמו מיזם המים - אלא פשטות, תחזוקה, איכות, תוכן שמשולבים בו ברזלים ולא רק ברזלים בלי תוכן. תודה. את החלק שלי סיימתי.

אני אשמח אם הסיור יכלול את טבריה - - -

סמי, אתה לא יכול לדבר עכשיו כי התור עכשיו הוא של חבר כנסת סמי אבו-שחאדה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, יש כמה דברים שאני רוצה להגיד: א', בכל העניין של פיצוי עסקים עשינו עוול כפול לעסקים החדשים שנפתחו בשנת 2020, במיוחד אלה שהיו בכיוון של תיירות. האנשים האלה נפגעו בצורה מאוד קשה. כל מנגנוני הפיצוי עברו מעליהם. אנשים שמו את כל מה שהיה להם כדי לפתוח מסעדה, מלון קטן או עסקים אחרים שהם בכלכלת השירותים והתיירות. כל מנגנוני הפיצויים של העסקים פשוט פסחו עליהם. אז אם אנחנו מתכננים פיצויים אני מאוד מבקש גם ממשרד הכלכלה וגם ממשרד התיירות לראות את העסקים החדשים האלה כי להם נגרם עוול בצורה גדולה ביות.

שנית, אנחנו מדברים פה על פיתוח אטרקציות. חברים, יש לנו האטרקציות הכי גדולות. צריך לעשות שינוי פאזה במחשבה. אני עסקתי בתיירות יותר מ-20 שנים, והדרכתי סיורים – זאת ההתמחות שלי. ישבתי עם חבר שהוא היסטוריון וארכיאולוג בנצרת. הוא אומר, אתה מבין שנולדה בה אולי האישיות הכי חשובה בהיסטוריה, ישו, ובנצרת אין מוזאון אחד סביר לתולדות הנצרות? אתם יודעים שבכל הארץ אין מוזאון כזה? יש כל מיני דברים קטנים ושוליים שכנסיות מסוימות עשו, אבל אין לנו אף מוזאון אחד סביר בארץ לתולדות הנצרות, במקום שנולדה הנצרות. יש לנו אטרקציה אחת לענייני האסלאם, שזה כמעט שליש עד 40% מהמוסלמים והנוצרות באנושות. לא עשינו מספיק בעניין הזה.

בנוגע לכלכלת שירותים ועובדים – אני חייב לא להסכים. לא כל האזרחים במדינה מיועדים להייטק או יכולים להיות בהייטק. אנחנו מדברים על הפריפריה והאוכלוסיות המוחלשות המון, אדוני היושב-ראש. יש פה הזדמנויות עבודה מצוינות כי יש גם אחוז אבטלה מאוד גבוה באוכלוסיות המוחלשות. השאלה אם אנחנו עושים מספיק כדי לקחת את העניים של נצרת, את האנשים המוחלשים בנצרת, שיעבדו בכלכלת התיירות בנצרת. האם אנחנו עושים מספיק? יכול להיות שהם מפחדים להגיע לשם, יכול להיות שהם לא מבינים מה העבודה הזאת. יכול להיות שצריך להכשיר אותם. ואז אפשר לפתור את הבעיה גם בטבריה וגם בנצרת, ולייעד את האוכלוסייה המוחלשת בנגב, ערבים ויהודים – לייעד אותם לזה.

ניסינו.

אני מציע שתרשמו, ולקראת סיום אני אתן לכם לדבר. יש לכם עוד חצי דקה, חבר הכנסת אבו שחאדה. כל חבר כנסת – שלוש דקות.

אני מסיים. אני רוצה לדבר על התיירות בחברה הערבית. בכל הערים והכפרים הערביים בארץ יש היסטוריה. לצערי הרב, רוב המבנים ההיסטוריים נהרסו. אבל בכל מקום יש מרכז ותיק, ושם הפוטנציאל אדיר גם לתיירות פנים וגם לתיירות נכנסת. אני מסתובב שם המון, ולצערי הרב, תמיד כואב לי הלב שאין שם אף תכנית. לפחות, להתחיל בתכנית אב שתציל את המקומות האלה. יש מקומות מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית ומהתקופה האסלאמית – יש לנו המון היסטוריה בארץ, והפוטנציאל התיירותי של החברה הערבית הוא אדיר, וכמעט אין כלום. פונים למועצות המקומיות ולעיריות לאחרונה ואין להם כוח לעשות את זה. אם מישהו לא ידחוף אותם לשם אין אפילו תכניות נורמליות.

דבר אחרון – הגשנו למשרד התיירות תכנית כדי לעזור למדריכי הטיולים בשיתוף עמותת "סיכוי לתיירות קהילתית בחברה הערבית". זאת תכנית קטנה מאוד שיכולה לעזור להרבה מדריכי טיולים, וקצת להניע את העגלה הזאת של תיירות בחברה הערבית.

אנחנו יצרנו תיירות בירוחם רק בגלל העניין הקהילתי. בהתחלה באו לירוחם רק כדי ללמוד על יזמות ועל חינוך ואחרי זה הגיעו בשביל הנוף, האגם והמכתש. אבל התחלנו בהיבט הקהילתי, וכשיש קהילתי אז גם הציבור נרתם ומתחיל להיות נקי ומתחיל לרצות להיות חלק. כשיש אוכל טעים בבניין ותיק כולם רוצים לבוא. רק צריך לעשות את זה.

סיפורי בני אדם – זה מה שכולם מחפשים.

אני אומר לך – בניין ותיק, אוכל טעים – יבואו.

יעל רון בן משה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לשר על הסקירה ותודה למנכ"ל, ובהזדמנות זאת גם בהצלחה. המנכ"ל הוא ידיד גדול של הגליל ושל הגליל המערבי בפרט. הכרנו במסגרת תפקידי הקודם לפני כשש שנים, ואחר כך כל חצי שנה הוא היה מופתע מהסיפור של האשכולות, שקיים ייצור כזה ואפשר לעבוד עם אזור. אני מקווה שכבר עברנו את שלב ההפתעה. בדבריכם אתם גם אומרים שבן אדם כבר לא נוסע לאיטליה, אלא נוסע לסטוסקנה או לאזור האגמים. אני לא רואה לזה ביטוי בתכניות העבודה בארץ.

זה המותגים.

זה המותגים אבל אני יודע שעדיין לא עובדים ברמת האזור. בסוף זה מתורגם לעבודה עם רשות מקומית ולא עם אזור. אני מחברת את דבריי על האשכולות. יש אשכולות, הם קיימים ועובדים. אתה רוצה לעבוד עם אזור – תעבוד עם אשכול, ובטח במשרד שאין בו מחוזות. אם במשרד להגנת הסביבה או במשרד החינוך אנחנו יודעים שיש מחוז בצפון אז למשרד התיירות יש נציגים מאוד מסורים ונלהבים בצפון אבל אין מחוז. לדעתי, האשכולות הם בהחלט פלטפורמה שכדאי לעבוד בה, והיא תואמת את המדיניות לפרק את המותג "ישראל" ולהתחיל לעבוד עם אזור. שווה לבחון את הדבר הזה. היה שווה לבחון את זה לפני שלוש שנים, אבל עדיף עכשיו מאשר לעולם לא. אני מקווה שאנחנו נצליח להיפגש בעוד יומיים בצפון לחשיפת המותג הגלילי. אתם תהיו שם ואנחנו נהיה שם אם לא יהיה לנו פה לילה לבן.

זאת הצגת התכנית שנעשתה. יש עוד הרבה עבודה שם.

אני מקווה שנשמע שהעבודה נעשתה בשיתוף עם האשכולות.

החברה הערבית נמצאת שם?

ברור.

אני אגיד גם לגבי הגליל שגם בעבודות שאתם עשיתם במשרד הוא לא מותג אחד אולי בשונה מהנגב שזה המותג המדברי. בטח שלא היינו רוצים לייצר את אותו קניבליזם שכבר הוזכר קודם על עובדי המלונות, אבל גם לא מול התיירים. זאת אומרת אם יש תיירות צליינית ענפה וטובה בנצרת צריך להעצים אותה ולא לגנוב אותה עכשיו לעכו או למקומות אחרים.

אז מהו אותו מותג שיכסה את כל הגליל? אני מקווה לשמוע את זה בעוד יומיים.

המנכ"ל, התייחסת לחממות – כצרכנית לשעבר של החממה זה עבודה מאוד מאתגרת. אולי אני לא מספיק אינטליגנטית אבל היה מאוד קשה לעבוד עם החממה.

אז תיתני לנו אחרי כן את הדגשים.

אני אתן. אתמול בוועדת כספים גם נפגשנו בנושא ההעברות, כולל תקציב משמעותי. התקציב הכי גדול של ההעברות משנה קודמת לתקציב שנה הבאה הוא של החממות. העברנו את זה. הצבענו בעד – הכול בסדר, הרכבת ממשיכה. צריך לבחון למה תקציב החממות לא מנוצל.

הוא צריך להפוך למענקים ולתכניות עסקיות, לא רק הלוואות.

מי מגיש לחממות? מי מצליח להגיש?

צריך לעשות reaching out – להגיע לשכונות, להגיע לבתים. לא לחכות שייגשו אליך באינטרנט. לפעמים היזמים עוד לא עשו את ההליך הזה.

נושא הצת"פ – פיתוח התשתיות גם מותאם מקומית. ערים: עכו, צפת, מצפה רמון – אזור לא יכול לגשת. אם רוצים לעשות פרויקט חוצה רשויות מקומיות שיפוץ האקוודוקט בין עכו לנהרייה – זה בלתי אפשרי. אני אומרת את זה מניסיון אישי. כל פעם עושים חלק וזה לא נראה - -

יעל, הוספתי לך דקה, אבל את כבר חורגת.

יש לך כל התובנות. את יכולה לעשות לנו דף?

אנחנו נעשה פגישה עם האשכולות האזוריים. יש שם חוכמה של 50 ראשי ערים ומועצות שיודעים לדבר.

אני מעדיף שזה יהיה מרוכז. מישהו שירכז.

אני ארכז.

גם שדה תעופה בצפון כמנוע צמיחה מאוד משמעותי לתיירות. שרת התחבורה הקימה צוות לבחינת הנושא. חשוב שיהיה שם נציג של משרד התיירות שיאמר את דברו.

תודה רבה.

רק התייחסות אחרונה לנושא האזוריות – המנכ"ל ציין את המותג תל-אביב-ירושלים, ושבארצות-הברית זה ירושלים-תל-אביב. זה אולי חלף ליד האוזן אצל אנשים. אם שתי הערים מצליחות לשתף ביניהן פעולה צריך לתפוס את זה בשתי ידיים, ולעזור להן למרות הקושי אם זה יהיה קודם תל-אביב או קודם ירושלים. יש שיתופי פעולה כאלה בנגב - -

זה הולך מצוין.

כן, אבל מותג חיפה-עכו – אנחנו מדברים על זה שנים ולא יוצא, ומותגים אחרים של טבריה-נצרת – לא יוצא. אז אפשר להגיד שזה בגלל ראשי הערים, ואני אומרת שצריך לבדוק את זה בכל האספקטים.

תודה רבה, יעל רון בן משה. מופיד מרעי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גילוי נאות – יעל ואני באנו מאותו אזור, מאותו אשכול. התעסקנו עם התיירות בגליל המערבי יחד, ואני אשתדל לא לחזור על דברים שיעל נגעה בהם. לא סתם שאלתי את השר על הפריסה של התיירים. הבעיה המרכזית שלנו, בסופו של דבר, בפריפריה ובגליל היא ליצור אטרקציות כדי להשאיר את התייר בצפון; שלא יגיע לצפון ותוך שלוש שעות הוא נוסע חזרה לתל-אביב וישן במלון בתל-אביב. לכן צריך ליצור אטרקציות שמשאירות את התיירים בגליל. לדוגמה – וזאת לא הדוגמה הכי טובה – "כבר ביקרתי" – אז, נכון, כבר ביקרתי, אז מגיעים לכפרים והמדפים התרוקנו כי כל התיירים הגיעו אבל חזרו למרכז. לכן צריך ליצור כמה מנועי צמיחה תיירותיים בגליל כדי לשמר את התיירים. לא פעם הצעתי כמה פעמים, גם לשר יריב לוין בזמנו, ליצור אטרקציה בגליל עצמו – רכבת הרים עם מערכת רכבלים כמו צוק מנרה בגליל. אני הצגתי יסוד לתכנית כזאת של שלושה רכבלים שיסיעו תיירים לקו הרכס של הגליל העליון בשיתוף פעולה עם רשות שמורות הטבע, ושתהיה רכבת שתחבר בין כולם מאזור גשר כזיב על שמו של נביה מרעי , מעין אסעד לבית ג'ן ומסג'ור-ראמי גם למעלה. שלושה רכבלים.

הסיפור הדרוזי הקהילתי עם הטעמים, ההיסטוריה והנופים והכפרים שיושבים באזורים מדהימים זה תכנית בפני עצמה.

נכון.

זה גם לישראלים. ישראלים מתחילים לנפוש ביישובים דרוזיים אבל צריך עוד יותר.

צריך להעצים את זה.

אתה גם רואה את התפוסות באתרי האירוח, הן גבוהות מאוד גם בגלל שהמחירים שם יותר סבירים, והם מלאים.

מופיד, עוד דקה, ידידי. אתה אחי ורעי, אבל עוד דקה, בבקשה.

זה נושא אחד. צריך ללכת על הנושא השני: לסבסד פעילות תיירותית – חדרי אירוח וצימרים כדי להשאיר שם את התיירים; לעודד עובדים לעבודה מועדפת כדי שאנשים יחזרו לעבוד בתיירות. זאת השאלה השנייה שלי שאני מבקש לקבל עליה תשובה: מתוך העובדים שאנחנו מדברים עליהם שמועסקים מתיירות שמגיעה לארץ – כמה מהם זרים וכמה ישראלים? הפילוח הזה חשוב לנו כי אנחנו רוצים להעסיק את עצמנו, את הפריפריה, את היישובים שלנו.

אני מחורפיש, הייתי ראש רשות, והייתי יושב-ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. לפני ארבע שנים הצגנו לנשיא את תכנית האב לגליל המערבי. גם בשביל הגילוי הנאות – אני הייתי היועץ המוניציפלי של תכנית-אב גליל מערבי עם גברת סלומון. דיברנו בעיקר על תיירות. קודמי דיבר על אתרים ומרכזי היישובים: מעיליא, פסוטה, חורפיש – יש שם מקומות שאפשר לשמר את התייר בצפון.

יש מלון באיזשהו כפר דרוזי?

יש מלוניות בראמה ובפקיעין. יש מלון קטן שגם מתפתח.

אני מכיר.

הוא לא בקנה מידה אירופי.

מופיד, אנא, משפטי סיום כי לא נספיק לשמוע את השר, ואנחנו כבר בסוף הדיון.

אני מבקש לסבסד ולחזק את האזור כי אין לנו מקורות תעסוקה אחרים. זה המקור. אני מבקש מהשר שתקדמו את זה כמה שיותר. אנחנו מדברים הרבה, אבל עושים מעט. אני מקווה שבתקופה שלך זה יהפוך מאמירות למעשה.

תודה רבה. יוראי להב הרצנו, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר רזבוזוב, אני רוצה לברך אותך על ההצגה הרצינית ובעיקר על הרוח שהבאת עם הכניסה לתפקיד. זה ניכר פה בהצגה שאתה מאוד בתפקיד, רואים את ההתלהבות, את התשוקה ואת הרצינות. מבחינתי זה משב רוח רענן, ואני מברך אותך מאוד.

אני תומכת בדבריך.

זה מתחבר גם לדברים שאומרים אנשי תעשיית התיירות שליוויתי אותם בתקופת הקורונה, שסוף סוף הם מרגישים שיש להם שר וכתובת.

אני מסכים עם מה שאתה אומר שהתיירות היא לא nice to have, אלא היא חלק מהביטחון הלאומי של מדינת ישראל. זה מנוע כלכלי אדיר לא רק בהיבט ההכנסות שזה מביא למדינה, אלא גם משום שאנשים שבוחרים לעבוד בתעשיית התיירות כמו מורי הדרך, עושים את זה מתוך שליחות גדולה ואהבת הארץ והמדינה. זה גם נדבך מאוד חשוב בהסברה בדיפלומטיה הציבורית שלנו; אנשים באים לכאן ורואים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית שמקיימת ומיישמת ערכים משותפים. זה מסייע לנו.

אני רוצה לברך אותך במיוחד על ההחלטה שלך להכניס לתוך היעדים האסטרטגיים של משרד התיירות את הנושא של תיירות בת-קיימא ואת הנושא של קיימות. הרי המנכ"ל יודע ודאי שתעשיית התיירות היא תעשייה מאוד מזהמת גם מכיוון שמדובר בהגעה לכאן באמצעות מטוסים, וגם מכיוון שכשאנשים מגיעים לחופשה הם "דופקים" פחות חשבון לסביבה שלהם כי הם פשוט רוצים ליהנות. וזה מובן. לכן היעד שהצבת לפתח תיירות בת-קיימא הוא נהדר אבל לא השארת את זה ברמה הערטילאית אלא כבר קיבלת החלטות מאוד משמעותיות: גם בהקשר של מכתש רמון – לבטל את פרויקט הבנייה ההרסני של האמפי בלב המכתב תוך פגיעה במאזן האקולוגי ובחיות; גם העמדה האמיצה שלך לגבי הסכם קצא"א שיכול להחריב את התיירות באילת ולפגוע בשונית האלמוגים הנדירה שם. כך שאנחנו רואים את האדוות המידיות של ההחלטה שלך. ואני מאוד רוצה לברך אותך ולאחל לך הרבה מאוד הצלחה בתפקידך. תודה רבה.

תודה רבה. קרן ברק, בבקשה.

תודה רבה על הסקירה, תודה רבה לך, אמיר ובהצלחה. כמו שאמרת, אתה ראית אותו בכובעים הקודמים שלו, ואני ראיתי אותו לאורך השנים במשרד התיירות ורואים רצף ניהול מדהים והתמקצעות שהמטרה היא להפוך את ישראל למעצמה תיירותית בכל מצב.

אני שוב אציין, וגם אתה אמרת, שבתקופת יריב לוין ואמיר היה מספר שיא בכניסת תיירים למדינת ישראל, וזה היה אמור ללכת ולגדול. זה לא קרה סתם, זה קרה בגלל סדרי עדיפות והשקעה בשיווק של מדינת ישראל בעולם, ולהגדיל את התקציב של שיווק ישראל בעולם.

בנוסף לכך פתיחת השמים והבאת חברות low cost שגם היה יוזמה של משרד התיירות. אז תודה רבה לך, אמיר. אנחנו בטח נעשה מסיבת פרידה יותר גדולה. יושב-ראש הוועדה, אני לא יודע אם אתה יודע אבל אני יושבת-ראש השדולה לתיירות בכנסת, ולכן אני עוסקת בנושא הזה באופן רציף ועמוק. לכן יש לי כמה שאלות שגם עלו בשדולה שלנו.

אני כבר מעדכנת אתכם שביקשנו וקיבלנו דיון מהיר בוועדת הכספים על הנושאים האלה כי חשוב שזה ייבחן בהיבט התיירותי כלכלי אבל חשוב שזה ייבחן גם בהיבט הכלכלי. ומדוע? ענף התיירות, כמו שנאמר פה על-ידי רבים, הוא מנוע צמיחה במדינת ישראל, ויש דברים שצריך לשים עליהם דגש. בתקופת הקורונה ניתנו מענקים לכל הענפים בין בחל"ת ובין במענקים לענפים השונים ולעסקים השונים, אז אני מבינה שהממשלה שלכם החליטה שהיא שמה וטו על כל נושא המענקים באופן גורף. אבל אפשר לקחת את המודל הזה ולייחס אותו רק על ענף אחד. כי מה לעשות – ענף התיירות שונה. הוא שונה כי סוגרים אותו ופותחים אותו בלי בעיה בכלל. רק בשבוע שעבר ראינו מה קרה. זה אמנם עלה לכותרות בנושא אחר, אבל אם תשאל פה את אנשי הענף מה קרה כשראש הממשלה אמר שהוא ממליץ לא לנסוע לחו"ל – הזרקור היה על הנסיעה של אשתו גילת בנט, אבל בגדול ברגע שהוא אמר את זה תשאל כמה ביטולים היו. ראשי הענף שנמצאים פה יגידו לך שבשנייה שהוא הוציא את המשפט הזה מהפה זה יצר תנודות קיצוניות. הוא אמר את זה, ואלפים ביטלו את החופשות שלהם לחו"ל. זה לא מנע מאשתו לנסוע לחו"ל. ואני גם לא מדברת על הנושא הזה, אלא שבמילה אחת בוטלו נסיעות לחו"ל וכניסות לארץ, וענף שלם קרס.

אז אם אתה אומר כזה משפט שים לידו תג מחיר. תגיד: אני ממליץ לא לנסוע ולא לבוא אבל העלות של זה למשק היא ככה וככה, ולכן אני ממליץ שבעקבות ההכרזה הזאת נפצה את הענף וניתן מענקים באופן גורף לכל הענף. לא מדובר בהמון כסף, אבל כשאתה מוציא כאלה משפטים אתה חייב להגיד אותם בצורה אחראית ולהבין שיש תג מחיר לכל משפט כזה. זה לא יכול לעמוד באיזו הכרזה אמורפית "אני ממליץ" ולא להבין שבאותה שנייה חיסלת פה כמה משפחות וכמה עסקים.

שנית, חשוב שתדע - -

אם תוכלי להגיד אותו בקצרה.

זה נושא שלי, אז, מן הסתם - -

אבל נתתי לכל אחד שלוש דקות, ואת בדקה החמישית.

חוץ מכסף אפשר גם לעזור להם בכל מיני תחומים: אפשר לא לדרוש מהם להחזיר הלוואות ולתת להם גרייס בהמשך הלוואות. זה משהו שאפשר לתת לענף הזה? אפשר; אפשר שרשות המיסים - -

צריך לתת מענקים אבל לפעילות, לא על ישיבה בבית, אלא על הפעלה במקום.

חוץ ממענקים אפשר לתת דחייה בהחזר ההלוואות; אפשר שרשות המיסים תפעל ביתר נחישות לגבי הענפים האלה, שתבדוק את העררים שלהם ואת ההשגות שלהם, ומי שלא קיבל כסף – להפעיל לחץ שיטפלו בהם מהר יותר; אפשר להגדיל להם את ההלוואות בערבות מדינה – רק להם, רק לענף הזה. יש כמה דברים שאפשר לעשות באופן ייחודי להם.

כבוד השר, אני פונה גם אליך – מדוע? כי גם אתה יכול ללחוץ על הדברים האלה – על רשות המיסים, על בנק ישראל, על החשב הכללי. אלה דברים שאתה יכול לשבת עליהן אחד-אחד ולעזור לענף הספציפי הזה חוץ מאשר מענקים.

אני רוצה לחזק את הדברים של קרן. ברור לכל בר-דעת שאם השמים יישארו סגורים עוד כמה שבועות – אי אפשר להשאיר ענף כזה פגוע ופצוע. השר כבר פתח ואמר שיש לו עניין ואינטרס לשמור על התשתיות העתידיות של הענף הזה כי אחרת כשהשמים ייפתחו לא יהיה מי שיעסוק בתיירות – לא מארגני תיירות נכנסת ולא מורי דרך, לא מלונות ולא עסקים תומכי תיירות. לכן יש פה אינטרס, ואני יודע שיש כוונה למרות שהם לא מצהירים את זה עכשיו כי הם מגבשים עכשיו מענה ראשון בכמה עשרות מיליוני שקלים בשבועות הקרובים. ככל שסגירת השמים תימשך תוצג לוועדה הזאת תכנית של הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה הספציפי בתיירות שהוא ייחודי. זה אחד הענפים שלא השתקם בקורונה לעומת ענפים אחרים שידעו לחזור לפעילות מלאה כמעט או ענפים שאפילו הגדילו רווחיות. פה יש אתגר שלא הסתיים ונובע באופן ישיר מהקורונה. הוועדה תזמן דיון מעקב בעוד כחודש בסוגיית הקורונה והתיירות.

הדיון הזה נועד, לפי חוק, ששר ידווח לכנסת על פעולותיו, ושלחברי הכנסת תהיה היכולת והסמכות לשאול שאלות ולתת דגשים לשרים ולהשפיע על מדיניותם ותכנית עבודתם. לכן כל הזמן הזה הוקצה לדיאלוג בין הכנסת לבין הממשלה.

אני רוצה להודות לאנשים שהשתתפו בדיון הזה: יוסי פתאל מלשכת מארגני התיירות הנכנסת, ציפי ברנד – סגנית ראש עיריית תל-אביב, טלי לאופר – מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות, רונן מרלי – ראש עיירית נהרייה, יעל דניאלי – מנכ"לית התאחדות המלונות, גנית פלג – סגנית יושב-ראש אגודת מורי הדרך, ארנון בירן – ראש תחום תיירות, מרכז שלטון אזורי וד"ר יובל ארבל – עמותת צלול.

אני מתחייב בפני שמונת הדוברים הללו שבדיון הבקרה והמעקב אחר סוגיית הקורונה והתיירות בעוד כחודש וחצי אני אבקש מהמנכ"ל להגיע, אם הוא יהיה עדיין בתפקיד. את השר אני אשחרר.

אם תקרא לי אני אבוא מהחופשה.

נעשה לך פרידה.

שמונת האנשים האלה שלא קיבלו את זכות הדיבור יהיו בעדיפות בדיון הבא. נא להירשם בהנהלת הוועדה ולעלות לשידור. השר והמנכ"ל, משפטים קצרים, בבקשה. את דגשי הוועדה שמעתם. אנחנו מצפים להתייחסות רצינית להערות של חברי הכנסת, בבקשה.

בכמה משפטים: לגבי אטרקציות – אני חושב שזה נכון. אמרו לנו כאן שהאטרקציה היא המדינה עצמה וכל ההיסטוריה שלנו ויש עוד אטרקציות. אני רוצה להכניס לחוק עידוד השקעות הון. זה חשוב. כי אם התייר מגיע לנופש הוא גם צריך לדעת מה הוא עושה מסביב. זה חשוב.

חברת הכנסת קרן ברק התייחסה להלוואה בערבות המדינה. גם המנכ"ל וגם אני פנינו לנגיד בנק ישראל ולחשב הכללי, ואנחנו רוצים לעזור.

אלה שני נושאים שונים: גם ערבות מדינה וגם הגרייס.

כל מה שאת מעלה העלתה גם התאחדות המלונות. אנחנו על זה. אנחנו נלחמים בכל החזיתות. כשר אני גם צריך לבחור את הקרבות שאני נלחם בהם ולהיות מאוד ממוקד. המשרד הוא בוטיק ואנחנו נלחמים בכל החזיתות: גם מתווה כלכלי, גם תשתית תיירותית – הכול יחד. אין לנו מספיק כוח אדם.

פה אני רוצה להגיד תודה לעובדי משרד התיירות וגם לעובדי משרד האוצר. הראל קיבל הנחיה והוא 24/7 הוא איתנו עד שיוצא עשן לבן. גם אסף וסרצוג, סגן מנהל אגף התקציבים וגם יוגב, ראש אגף התקציבים – כל משרד האוצר יחד אתנו, כמובן בהנחיה של שר האוצר. אנחנו באמת משתדלים.

אני רוצה להגיד שכל שקל ששמים בתיירות מחזיר למדינה במכפלות. חשוב שיבינו שלתיק התיירות צריך להתייחס קצת שונה. גם אני יכול להגיד שלא הבנתי את זה, והיום אני מבין שהענף הזה מכניס כסף למדינה. כל שקל ששמים בנוהל תעופה 60 יורו להביא תייר – התייר הזה משאיר פה 1,300 יורו. כל שקל שנשים באטרקציה כמו המוזאון בנצרת – זה יביא לנו עוד מיליארדים למדינה כי כל נוצרי יבקר שם.

מיליארדים?

כן, מיליארדים, אלה הסכומים. 40 מיליארד שקל.

הצליינות היא מיליארדים.

השאלה אם ראש הממשלה שומע אותנו. זה הכי חשוב.

כל נוצרי או מוסלמי חייבים לבקר במקומות הקדושים, והם מגיעים לשם. זה מסתכם לאורך שנים במיליארדי שקלים, וחשוב לפתח את זה. זאת תשתית כלכלית נטו למדינה. בגלל זה אמרתי שחשוב לשמר את אנשי התעשייה גם לאורך כמה שנים כי בטווח הארוך זה יכניס לנו כסף, וזה שווה לנו.

חשוב להגיד, אדוני השר - -

מקלב, אתה הגעת בסוף הדיון.

בסדר.

אבל הדיון נגמר.

יש לי הערה קצרה.

בבקשה.

נכון שתיירות דתית מכניסה הרבה, אבל יש גם לא תיירות דתית למקומות דתיים. יש תיירות שהיא מגזרית שאפשר להגיע איתם להבנות ולהובלה של פרויקטים שיכולים להביא לכאן הרבה תיירים דתיים או חרדים שיש להם פוטנציאל מאוד גדול.

דיברנו על זה. אנחנו על זה.

זה מגזר שעד היום לא טיפחו אותו במשרד התיירות. אולי יש מיזמים פרטיים שעושים את זה אבל מבחינה ממשלתית אפשר להגיע להישגים ולהגדלת הנפח בצורה מדהימה. יש לזה ביקוש.

תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. המנכ"ל, בבקשה.

כן. אמרו פה תודות. צריך להגיד לאשי שלמון מזל טוב – הוא נהיה סבא, והוא גם איש שעושה עבודה מסורה מסביב לשעון בכל שעה. מעט התיירים שיש לנו זה הרבה בזכות אשי, והתעשייה הזאת הצליחה לשרוד. גם תודות לאמנון שמואלי מנתב"ג מרשות ההגירה. אנשים שעובדים מתחילת הקורונה כמו שהצבא עובד במלחמה. הם תמיד זמינים לנו ועושים הכול כדי למצוא פתרונות. אז באמת, תודה רבה.

חברת הכנסת יעל רון בן משה, האשכולות ממוזגים בנושא המותגים. כל הדיון על הנגב נבנה סביב הנושא, והאשכולות הם תוספת כוח אדירה. זה גם מה שלקח אותנו לנגב כי יש שם שיתוף פעולה מדהים בין ראשי ערים, וזה מתפתח גם בצפון. התחלנו לעשות תהליך שהשר אמר שיוצג לו היום. יש פה הרבה עבודה ותת-מותגים. יש אזורים בגליל בדיוק כמו במותגים בחו"ל. אנחנו בפירוש חושבים שהאשכולות זאת בשורה חדשה. טוב שזכרת, אני לא האמנתי בזה בהתחלה. לא האמנתי שזה יצליח וזה מצליח.

יפה.

אני רוצה לחזק את משרד הפנים. אני רוצה להגיד שיש לנו הרבה נהלים כמו נוהל אירועים שממוקד בפריפריה ונותן תקציבים לפריפריה דרך הרשויות ועם יזמים שמשתלבים בזה.

יש לנו הרבה מאוד נהלים, החל מקמפינגים. חברת הכנסת ברק אמרה על הדברים שתקועים. אני לא רוצה להגיד מי אמר לי שבחמש שניות פותרים את זה. דברים לא נפתרים בחמש שניות.

תחזקו את הרשויות. זה חשוב.

חשוב שהוועדה עם היכולות שלה, ובמיוחד של היושב-ראש – תעקוב אחרי זה כדי שהדברים ייגמרו. בשנים האלה הבנתי שצריך להיות אינסטלטור פה ולא רק בעל חזון. לכן צריך את העזרה שלכם.

יפה. תודה לך, המנכ"ל. דרך צלחה באשר תלך, ושנזכה לראות אותך גם כאן בוועדה.

אני מזמין את עצמי לטבריה.

תבוא איתנו וניפרד ממך באופן מכובד.

לשר, תודה על הצגה רצינית, תודה על הקשב. קיבלת משימה קשה מאוד. אומרים לאדם: אתה רוצה להיות שר התיירות בתקופת הקורונה? בדרך כלל הוא אומר "לא". אתה אמרת "כן". אתה יודע עד כמה זה קשה, ואתה אומר בכנות במה הצלחתם ובמה פחות. אנא, שמע את זעקת התיירנים, המארגנים ומורי הדרך ותביא להם מזור. כמו גם בעיצוב העתיד של התיירות במדינת ישראל אנחנו סומכים את ידינו עליך, ומאחלים לך בהצלחה.

תודה רבה על הדיון, כבוד היושב-ראש.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.