פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
29/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ב (29 בנובמבר 2021), שעה 9:30

השפעות סביבתיות של הסכם קצא"א red med

חברי הוועדה: יוראי להב הרצנו – מ"מ היו"ר
מוסי רז

משה ארבל
אלון טל
מאיר יצחק-הלוי
גבי לסקי
יסמין פרידמן
עמיחי שיקלי

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג

דב חנין - חבר כנסת לשעבר

אריאל אבלין - סגן בכיר למנהל רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

נועה וידר - ראש אגף ביטוח ממשלתי, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

רני עמיר - מנהל היחידה הימית, המשרד להגנת הסביבה

נחום יהושע - כלכלן ראשי, מינהל הדלק, משרד האנרגיה

יואב קצבוי - יו"ר, רשות החשמל

אלי לנקרי - ראש עיריית אילת

תומר גלאם - ראש עיריית אשקלון

מיטל אמיתי - מנכ"לית, איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון

ורד דפנה - מנהלת מחלקת תעשייה, איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון

רונית פיסו - מנכ"לית, הקואליציה לבריאות הציבור

יוני ספיר - יו"ר העמותה, עמותת שומרי הבית

נדב דוידוביץ - חבר ועד איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

ארז כלפון - יו"ר קצא"א

איציק לוי - מנכ"ל, קצא"א

אליאב אנגלמאייר - ראש מטה, קצא"א

יונתן אייקנבאום - מנהל, גרינפיס

לירון אדלר

לאה קריכלי

זיוית אפללו, חבר תרגומים

השפעות סביבתיות של הסכם קצא"א red med

שלום לכולם, היום כה' בכסלו תשפ"ב ה-29 לנובמבר 2021. ברשות יו"ר הוועדה חה"כ ווליד טאהא. אני פותח את הדיון הראשון ליום הזה, שיעסוק בהסכם שבין חברת קצא"א שהיא חברה ממשלתית ישראלית, עם חברת red med מאיחוד האמירויות, לאחסון והעברת דלקים מהאמירויות, כפי שאתם יודעים ההסכם נחתם לצד "הסכמי אברהם" החשובים, והוא נחתם ללא שיתוף שרי הממשלה, ללא היוועצות עם גורמי המקצוע, עם הציבור בישראל. ע"פ התוכנית, ע"פ ההסכם, עשרות רבות של מכליות ענק ישנעו את הנפט למפרץ אילת ומשם הוא יוזרם באמצעות הצינור הישן של חברת קצא"א לאשקלון, דרך הערבה והר הנגב, שם הוא יטען שוב על מכליות נפט גדולות, שישנעו אותו בים התיכון, בכך למעשה, הופכת ישראל לגשר יבשתי להעברת נפט ותזקיקים, הגם שההסכם לא נחתם בידי ממשלת ישראל הקודמת, ההסכם הזה נוגע באינטרס הציבורי הישראלי בכמעט כל תחומי החיים, עם השפעה ישירה ואכיפה על הכלכלה, על הסביבה, על בריאות הציבור, התיירות והיחסים המדיניים של ישראל.

מן המצופה היה שההסכם שהוא כל כך משמעותי ובעל השפעה כל-כך רחבה, על כל-כך הרבה תחומי חיים בישראל, ייחשף בפני גורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים, שהם הם אמונים על שמירת האינטרס הציבורי, מה שלא קרה. על ההסכם הוטל חיסיון מוחלט, על כל היבטיו ובהעדר מידע, עולה שורה ארוכה של שאלות, על השפעות יישום ההסכם, שעשויות לאיים על האינטרס הציבורי, בתוכם החרבת שונית האלמוגים וחופי אילת ופגיעה אנושה בתיירות, גם באילת וגם באשקלון.

זיהום האוויר שנוצר מפליטות במהלך פריקת הספינות, סמוך לשכונות מגורים. אירוע דליפה בחוף אשקלון, שיכול לאיים על מתקני התפלת המים, שעשוי לאיים על משק המים בישראל. עולה שאלה, האם הצינור היבשתי, שחלקים ממנו איבדו עשרות רבות של אחוזים מעוביים, יכולים לשאת את כל הנפט הזה ומה עושים במקרה של אסון אקולוגי נוסף, נאמר, עברונה 2. האם במקרה של אירוע טרור, כמו פגיעה ברקטה, כמו שראינו במהלך שומר חומות, ישנה היערכות מספקת לכיבוי שריפות ומניעת זיהום אוויר.

רשימת השאלות, כפי שכבר הבנתם מהפתיחה שלי, היא ארוכה מאוד וקצרה היריעה מלהכילן, מה שכן ברור, הוא שההסכם חושף את ישראל, את אזרחי ישראל לשורה ארוכה של איומים חמורים, שלא בטוח שבכלל אפשר לתת להם מענה, למרות האינטרס הציבורי הברור, זהו הדיון הראשון, בו הציבור ונציגיו בכנסת וארגוני החברה האזרחית, יכולים להביע את דעתם, על ההסכם והאינטרס הציבורי, שצריך להגן עליו וזוהי גם המסגרת של הדיון, כפי שאני אבקש לקבוע אותה.

חשוב להזכיר שהממשלה הנוכחית, ראה"מ וראה"מ החליפי, הנחו על בחינה מחודשת של ההסכם וההליך נמצא בעיצומו. נערכים דיונים במשרדי הממשלה השונים, כדי לסקור את הסיכונים ולהבין את היכולת לתת להם מענה וחשוב לציין גם את עתירת ארגוני החברה האזרחית לבג"ץ, שהיא עדיין תלויה ועומדת, ולפני שאני אעבור לרשימת הדוברים הארוכה, חשוב לי לומר זאת, בעידן של התחממות גלובלית, שבו אנחנו צריכים להיאבק בכל הכוח במשבר האקלים, הסכם שינוע דלקים, הופך את ישראל לחלק מהבעיה ולא לחלק מהפתרון. לדעתי, זו דעתי, אין מקום להסכם שמאיים באופן חריף, על משאבי הטבע שלנו, על החופים ועל הסביבה בישראל.

אנחנו נתחיל, השרה להגנת הסביבה שתכבד אותנו בנוכחותה, טרם הגיעה, ורציתי לפתוח איתה, אבל בהיעדרה, אני מבקשת לתת את זכות הדיבור הראשונה, לרני עמיר, מהמשרד להגנת הסביבה, אני רק מבקש רני, אני שמח שאתה כאן, תנסה ואני אומר את זה לכל הדוברים, בוא ננסה לתמצת את הדברים שלנו, מה שניתן, שנוכל להספיק לשמוע כמה שיותר גורמים. לחה"כ אני אומר, שלום לכם, אנחנו נשמע את משרדי הממשלה ואז תוכלו להתייחס לדברים שלכם, אם זה מקובל עליכם.

רני עמיר, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה. שמי רני עמיר ואני מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה. מתוקף תפקידי, אנחנו אחראים על מגוון הפעולות שמתבצעת בסביבה הימית והחופית ובין השאר, אנחנו גם היח' שאמונה על הנושא של הערכות ומוכנות, לטיפול בזיהום ים בשמן, שמן זה המונח המשפטי לכל הדלקים הפוסילים שמשונעים בים.

אני אגיד רק בקצרה לשאלתך היו"ר, עמדת המשרד להגנת הסביבה, ככול שזה נוגע לשינוע דלקים פוסילים וזה במפורש נפט גולמי במפרץ אילת, הובעה ע"י השרה וע"י הדרג המקצועי במשרד בצורה די ברורה. אנחנו סבורים שהיום אין להוסיף כל סיכון למפרץ אילת, שנמצא במצב מאוד מאוד רגיש, מצב שבו כל תוספת, כל שינוי, כל פגיעה, כל פיתוח לא מתחשב - עלול, וכנראה שיסכן בוודאות, את בית הגידול המאוד מאוד רגיש במפרץ אילת. בשורה התחתונה, שונית האלמוגים וכל החיים שחיים סביבה. במילים פשוטות, המשרד סבור, שכל תוספת סיכון, בצורה של שינוע נפט, יכולה להביא לדליפה וגם אם האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר יינקטו, אנחנו יודעים מהניסיון המר שלנו ובעולם, תקלות קורות ושתקלה כזאת תקרה במפרץ אילת, המצב יהיה מאוד חמור, אנחנו לא רוצים שזה יקרה.

תודה רבה, רני, ברוכה הבאה לשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג.

ברוכים הנמצאים, סליחה על האיחור.

בוקר טוב לוועדה, אדוני יו"ר הוועדה, חברי חברי הכנסת, אנשי המשרד להגנת הסביבה. נכנסתי אני חושבת בדיוק במשפט המחץ של רני עמיר, שבאמת עדכן את הוועדה, במה שכבר עדכנו, גם את קצא"א גם את שאר משרדי הממשלה וגם את הציבור, שעמדת המשרד להגנת הסביבה והמדיניות שאימץ המשרד להגנת הסביבה, היא אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, בגלל הסיכונים, ששינוע נפט כזה מציב למפרץ, בגלל הערכים הייחודיים שמפרץ אילת מכיל, בראשם, שונית האלמוגים הייחודית בעולם, חברות וחברים, זו השונית הצפונית ביותר בעולם ובעלת העמידות הגבוהה ביותר בעולם לשינויי האקלים ובגלל הערכים שמפרץ אילת מספק לנו.

יושב כאן ח"כ מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת לשעבר. 85% לכלכלת העיר אילת, נסמכת על הים והחופים, ובעידן של משבר קורונה, אנחנו עכשיו, שוב ממליצים לציבור שלא לנסוע ואולי גם, נקווה שלא אולי גם סוגרים את הגבולות. מפרץ אילת, חופי אילת, העיר אילת, מספקים באמת את הנופש והפנאי המרכזיים לציבור. דמיינו את שונית האלמוגים באילת, מכוסה בנפט שחור, זה מה שיכול לקרות, כתוצאה מדליפה קטנה, בדיוק כפי שאמרת רני עמיר, דליפות קורות ואגב, דליפות קרו, בניגוד לטענות, דליפות קרו, כולל בשנים האחרונות, כולל בשנה האחרונה, דליפות קורות, כי תקלות קורות, אפילו מעבר, לא בגלל שמישהו עושה משהו לא בסדר, אבל דליפות קורות, כי זה המשמעות של סיכון ולכן אנחנו הודענו על המדיניות הזאת.

המשרד להגנת הסביבה הוא הרגולטור הסביבתי, הוא זה שאמון על ערכי הסביבה, והוא גם מרשה אותם באמצעות הסמכויות שלנו ולכן אנחנו הודענו על המדיניות הזאת, כאשר, אני רוצה לומר שני דברים, אחד זה שכמו כל מדיניות ממשלתית, באמת שאלת מדיניות שצריך לשאול והיא אכן נשאלה, על ידנו חזור ושאול בחודשים האחרונים, זה האם אל מול המדיניות הקטגורית והאם אל מול הסיכון הכול כך חריף הזה, הכול כך משמעותי הזה למפרץ אילת, האם ישנם שיקולים אחרים, מתחומים אחרים, האם ישנם שיקולים מדיניים, האם ישנם שיקולים אנרגטיים, האם ישנם שיקולים כלכליים שיכולים להאפיל, על השיקול הסביבתי והתשובה היא שאין כאלה, חברות וחברים, אין שיקול כלכלי ששווה, בוודאי, לא כזה ששווה את הסיכון האדיר הזה, אין שיקול מדיני, כפי שאמרו לי באופן אישי, בכירים במדינות, שאנחנו בהחלט רוצים יחסים שלנו חשובים איתם, בראשם איחוד האמירויות.

איחוד האמירויות שבים ומבהירים שלהסכם הזה, אין משמעות מדינית ואין משמעות מתחום הסכמי אברהם", או הסכמי השלום, אלא מדובר בעסקה מסחרית ופרטית, שאינה קשורה ליחסים המדיניים. אין שיקול אנרגטי, הנפט הזה, לא מיועד לצורכי האנרגיה של מדינת ישראל ואגב, אנחנו בעידן של יציאה הדרגתית, אך מהירה, מהדלקים הפוסילים, באופן כללי, גם ברמה הגלובלית וכל מי ששמע על מה שקרה בגלזגו ועוקב על מה שקורה באקלים בעולם, בהחלט רואה את זה, אז זה דבר אחד ולכן השיקול הסביבתי, אין שום שיקול אחר, בוודאי, לא כל-כך רב משקל, שמאפיל עליו ולכן אף אחד מהשיקולים האלה, לא שווה, את הסיכון הכול כך, כול כך משמעותי הזה, שבאמת, יכול להיות בלתי הפיך.

והדבר השני, שאני רוצה לומר, זה שאנחנו שמענו בימים האחרונים, גם מקריאה בעיתונים וגם מכל מיני שמועות, שאולי יש כוונה, אולי קצא"א מתכוונת לנסות ולעקוף את הרגולטור, אולי בכל מיני, לעשות איזשהם דברים אחרים, שאולי יאפשרו בכל זאת, באיזשהו נתיב כזה או אחר, שיעקוף את הרגולטור הסביבתי שזה אנחנו. ואני רוצה לומר, שאחרי בדיקות, גם במשרד וגם בכל מקום אחר, באמת עם גורמי המקצוע, אין דרך לעשות את זה, אין דרך לעקוף את הרגולטור ואין דרך לעקוף את המגבלות, הקיימות היום על שינוע הנפט ולכן לא תהיה תוספת סיכון, משינוע נפט במפרץ אילת ואני ממש ממש מציעה לא לנסות אותנו בעניין הזה, כלומר, זו עמדת הרגולטור, היא עמדה ברורה, היא עמדה חדה והיא תקוים, תודה.

תודה לך, שרת להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לפני שאני אאפשר לחברי הכנסת, אני חושב שנכון, אולי לשמוע את חברת קצא"א שנמצאת כאן.

נשאל אותם גם שאלות.

כן, בוודאי, חברי הכנסת רשאים לשאול אותם, כמובן שאלות, מנכ"ל קצא"א, איציק לוי נמצא כאן, אדוני, תרצה להתייחס לדברים?

יו"ר קצא"א ארז כלפון, אני אפתח בכמה דברים ולאחר מכן, איציק יציג את המצגת.

אז ממש כמה דברים, בטח לחברי הכנסת ולארגונים שנמצאים כאן. ראשית קצא"א היא חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת, שפועלת ע"פ חוק תשתיות, להולכה ואחסון של נפט, ע"י גורם מפעיל, לשנת 2017, מרגע סיום הזיכיון של החברה ומהמעבר של חברת קצא"א, מהמודל הקודם לחברה ממשלתית, כנסת ישראל פה, כמובן, בהצעת חוק ממשלתית, אישרה את כל פעילות קצא"א, שזאת אומרת, נמלי קצא"א באשקלון ובאילת, כמובן, ליבת הפעילות של החברה, שהיא פריקה, טעינה ואחסון של דלקים פוסילים.

הדבר הנוסף, רק לצורך התיעוד, ב-40 שנה האחרונות, לא אירעה שום דלפה ולא תקלה, של חברת קצא"א בנמל אילת. הנושא השלישי, המציאות הביטחונית, בה אנחנו חיים, היא צורך חירום ובקיום של מדינת ישראל, שנמל אילת יהיה פעיל, גם בשגרה וגם בשעת חירום. אני אומר את זה פה, חברי הכנסת שחשופים לוועדת המשנה לחוץ ובטחון, יכולים לשמוע את הדברים האלה, דוח משרד האנרגיה, מדבר בדיוק, על נושא החירום והאנרגטי, הבטחון האנרגטי של מדינת ישראל דרך נמל אילת, וחשוב מאוד שכל מי שיושב פה, יבין את המשמעויות.

ההסכם שנחתם במסגרת עסקת red med, הוא כמו מאות הסכמים אחרים של החברה, זה פעילות רגילה ושוטפת, של החברה שמתבצעת ב-60 השנה האחרונות, אגב, בכל נמל בעולם, פורקים וטוענים נפט, תחת הנחיות קשות ביותר, של המשרדים המפקחים, במדינת ישראל, זה המשרד להגנת הסביבה, אנחנו עומדים בכל אמצעי ההגנה ותיכף המנכ"ל יפרט, של המשרד להגנת הסביבה, כך בעסקה הזאת וכך בכל העסקאות האחרות של החברה.

אני רוצה רק לציין, שבמפרץ אילת עוברים בשנה 1,900 אוניות, בנמל עקבה הסמוך 220 מכליות נפט, עוד 140 אוניות לנמל הפרטי של אילת, שהוא סמוך לנמל של קצא"א ובנושא הזה, אנחנו, גם שתיכף המנכ"ל יציג, אתם תראו את כמות האוניות, שאנחנו מתכוונים לעשות בעסקה הזאת, אנחנו מדברים על כמויות הרבה יותר נמוכות. בנוסף לכך, חשוב לי רק להגיד, שכל פגיעה בהסכם, מעבר לצרכים האסטרטגיים של המדינה, כמובן, פוגע, באמינותם של חברות ממשלתיות וחברות פרטיות, בפיתוח עסקי ועשיית עסקים, מול חברות זרות, כל עסקה שמתבצעת, יושבים, שוקדים ובסופו של דבר, כל הדוחות של החברות, מוצגות לרגולטור שלה, שהוא משרד האוצר.

לסיכום, היתרונות של העסקה הספציפית הזאת, מעבר לכל מה שאמרתי, זה כמובן, חיזוק המעמד הבינלאומי והגיאופוליטי של מדינת ישראל, קצא"א משמשת, כשער האנרגיה של המדינה וכמו שאמרתי, מעבר לשבירת החרם הערבי, שהיה על מדינת ישראל, אני חושב שהביטחון האנרגטי, הוא החשוב ביותר. הדבר הנוסף, לגבי מה יעבור פה, מה יישאר פה, העסקה הזאת, אז אני חושב, שגם פה יש אי הבנה, חלק מאותה עסקה, הדלק אמור להישאר פה ולשמש את בתי הזיקוק, והמנכ"ל כמובן יוסיף על כך.

הדבר האחרון, גם בדוח של משרד האנרגיה שיצא, נקבע באופן מפורש, שלפחות ב-20 שנה הקרובות, הדלק הפוסילי, יהיה דלק מעבר וכתוצאה מכך ש-85% מהדלק שנכנס לטובת אזרחי מדינת ישראל, נכנס דרך קצא"א, האחריות שלנו כחברה היא לשמור על האספקה האנרגטית הרציפה, של חברת קצא"א לתושבי מדינת ישראל.

ארז תודה. לפני שנעבור למנכ"ל קצא"א, אני כן הייתי רוצה לשאול אותך ארז, מס' שאלות על הדברים שלך. קודם כל, שווה לעדכן את שרת האנרגיה, שחלק מהדלק שמועבר לכאן, צפוי להיות בשימוש משרד האנרגיה, בשימוש משק האנרגיה בישראל, כי לשיטת משרד האנרגיה, אין שום חשיבות להסכם הזה, למשק האנרגיה בישראל. עכשיו, אמרת שאתה לא מכיר זיהומי ים, שקשורים לקצא"א באילת, כלל, כלומר, אתה לא מכיר אירועי זיהום ים? נגיד שמונה, בין 1990-1993 ועוד זיהום ים אחד, שנגרם כתוצאה מקצא"א ב-2008. כמה אירועים אתה מכיר של זיהום ים באשקלון? לצורך העניין, כתוצאה מפעילות קצא"א?

המנכ"ל יענה על השאלה הזאת, באילת ב-40 שנה האחרונות לא היה שום זיהום ים, וזה נמצא בדוח של המשרד להגנת הסביבה.

אבל, אפשר שרני עמיר יאמת את הדבר הזה, כי הוא מתמצא קצת יותר ממך בנושא הזה.

אני מצטער לומר, שיו"ר קצא"א לא דייק.

אוקי, אז בוא תדייק, בבקשה.

אני מסתכל כרגע על הדוח שלנו ומכל הנתונים שאנחנו אספנו, בין 1990-1993 אירעו שמונה אירועי זיהום ים ממכליות, בקצא"א באילת, שזה לפני 28 עד 30 שנה, ב-2008 היה עוד זיהום במכלית באילת, בגינה, אגב, המכלית נקנסה ב- 170 אלף ₪, זה היה זיהום קל של פיח, אז אי אפשר לומר שקצא"א אילת, לא זיהמה 40 שנה, זה לא נכון.

אתה לא מכיר את הקנס הזה?

אפשר שנייה בבקשה, אני מצטט מהדוח- - -

לא, אבל יוראי, היו"ר אמר דברים וצריך לשאול אותו על הדברים שהוא אמר, אלא אם כן המנכ"ל יענה.

אז שנייה, לפני שאני אתן לך את זכות הדיבור, מס' שאלות לחה"כ מוסי רז.

פשוט כיוון שאמרת, שדיברת על זה שחלק מהדלק נישאר כאן, השאלה מה אתה מתכוון כאן, האם זה לשימוש של אזרחי ישראל, האם זה לצורך ייצוא, על מה בדיוק מדובר, האם זה לא זה ולא זה? אנחנו רק תחנת מעבר? על מה מדובר?

בשוק הדלק שנעשות עסקאות של פריקה וטעינה, חלק מהדלק הזה מגיע למכלים של חברת קצא"א, ברגע שהדלק הזה נמצא פה, פה מתחילה כבר פעילות עסקית, בין בתי הזיקוק במדינת ישראל, לצורך העניין, אם אותו טריידר, שהביא את הדלק והנפט וברגע שהדלק הגולמי פה, מן הסתם שנוצרים יחסים, בין אותם שני גופים וכתוצאה מכך, חלק מהדלק הזה, כמו בעסקאות אחרות, אגב, לא רק בעסקת red med נמשך לצורך בתי הזיקוק במדינת ישראל ומשם לצרכן.

חסר לצרכן בארץ דלק?

אם יורשה לי להוסיף בנקודה הזאת, נכון להיום קצא"א גם מאחסנת דלק גולמי לכל מיני גורמים זרים, מעל 50% מהדלק הגולמי שמאוחסן היום עבור גורמים זרים, נשאר במדינת ישראל ונמכר לבתי הזיקוק, זה נקודה אחת בבקשה.

אז אני אשמח, אם יש לכם עוד שאלות, אז תרשמו אותם, זכות הדיבור שלך, מנכ"ל קצא"א, איציק לוי, אני מבין שיש לך מצגת, אז נעלה אותה וחברי הכנסת יוכלו להתייחס אליה, מיד אחרי הצגת המנכ"ל ואז נעבור למשרדי הממשלה הנוספים. בבקשה, איציק לוי.

עד שתעלה המצגת, אני מבקש, זה חלק מהמצגת, היו"ר ציין שב-40 שנה האחרונות, לא הייתה נזילה בקצא"א, הנתון נלקח ממסמך של המשרד להגנת הסביבה, של רני, שאני מצטט, במהלך 40 שנה מאז, שזה מ-1980, נפסקו דליפות הדלק, דליפות הנפט מקצא"א כמעט לחלוטין, יש המשך, שהשמורה השתקמה כמעט לחלוטין. זה הנתון. זה הנתון שאנחנו יודעים.

בוא ניישר את הפער ואז תמשיך את המצגת שלך.

אני מתאפק, אני מתאפק.

אני רואה, אני רואה, בבקשה, בוא תדייק.

אני מתאפק, כי באמת ידידי איציק מצטט משפט שאני כתבתי במסמך פנימי, שהוא היה מסמך ראשוני שנכתב במשרד, לפני שנה בדיוק 29 לנובמבר 2020, מאז עשינו באמת עבודה והכנו את כל הדוח הרלוונטי, עכשיו, אני מתפלא על איציק, שהוא מצטט אותי, על משפט ממסמך פנימי ולא יודע מה קרה אצלו בפועל.

אני יודע טוב מאוד מה קרה אצלנו.

ב-1993 ו- 4 ו- 5 .

אכן מטריד. בבקשה איציק לוי.

אוקי, כמה דגשים, בהמשך למה שאמר היו"ר, בעצם אנחנו מסתכלים על הדבר הבסיסי וזה הדוח, אחד הדברים הבסיסיים של משבר האנרגיה, דוח שהוציא משרד האנרגיה, ממש לפני מס' ימים. הסקירה הזאת שעשה משרד האנרגיה, בעצם בא לעולם אחרי שיש משבר גדול מאוד באירופה, שמכניס את אירופה היום, למחשבה מחודשת, האם הריצה המהירה מידיי אחרי דלק, אחרי אנרגיה מתחדשת, לא מקדימה את זמנה.

כל האמירה הזאת, אתה יכול לצטט מישהו?

הסיכום של הדוח הזה, אומר כמה דברים, אחד, שב-20 שנה הקרובות, לפחות ב-20 שנה הקרובות, מדינת ישראל, כמו כל העולם כולו, יתבססו בלפחות 85% מהאנרגיה שהיא נדרשת, על דלק פוסילי, ב-20 שנה הקרובות, כל התחזיות עומדות, בדיוק אותו דבר.

אדוני, הנושא של הדיון עסקת red med.

אבל, זה הבסיס לעסקה וזה הבסיס לטענות שלנו, שאסור לנו להזדרז ולהוציא את האנרגיה הפוסילית, לפני שיש לנו אנרגיה אחרת, כי אחרת, אנחנו נמצא את עצמנו, בדיוק כמו אירופה, שאין לנו מספיק אנרגיה.

רק לדייק, התמהיל האנרגיה שמדינת ישראל אישרה בהחלטת ממשלה, זה 30% אנרגיה מתחדשת, 70% גז, אין שום קשר למה שאתם עושים. אגב, גם את זה אנחנו צריכים לשנות, אנחנו צריכים להגביר מאוד את קצב ייצור האנרגיות המתחדשות כדי לצאת גם מהגז, אבל כשמדברים על גז, כדלק מעבר, אין לו שום קשר למה שאתה לא דלק מעבר בשום צורה, זה דלק העבר.

גב' השרה, את צודקת במאה אחוז, אבל זה לייצור חשמל ואני לא מדבר על ייצור חשמל, אני מדבר על דלק, על מנת להניע את הרכבים, את המטוסים, את התעשיה.

אני רוצה שוב, לשאול אותך את השאלה, אני אאפשר לך להשלים את הדברים שלך במלואם, אבל שאלה אחת, שהיא נוגעת להנחת המוצא, שממנה אתה יוצא, אתה יוצא מתוך נקודת מוצא, שחלק מהדלקים של עסקת red med ישומשו, ע"י המשק האנרגיה הישראלי?

חד משמעי, אני בטוח בזה, אנחנו מתעסקים בדלק גולמי, ב-50 שנה האחרונות, דרך קצא"א נכנסים 80% מהדלק הגולמי למדינת ישראל.

שוב, השאלה שלי, הייתה מאוד מדויקת.

התשובה היא חד משמעית, כן.

אבל השאלה אחרת, אם לא תהיה עסקה, האם יהיה מחסור בדלק בארץ?

אנחנו חושבים שכן, כי הצרכים והמקורות של מדינת ישראל, הם מוגבלים וצריך לוודא, שיש מספיק דלק ויש כניסה של דלק ממס' מקומות ולא להסתמך רק על מקום אחד.

האם אדוני ער להחלטות ממשלה בקשר לקידום חשמול ציי הרכב בישראל?

זה הולך ביחד, כי עדיין למרות החשמול ולמרות הרכבים החשמליים, ב-20 שנה הקרובות, זה כתוב בצורה ברורה, נצטרך דלק.

יכול להיות שאני טועה.

יש דוח.

איציק, אני מבקש שעכשיו אתה תשלים את המצגת שלך במלואה, אחריך ידבר נציג משרד האנרגיה, כדי לראות איך הם משולבים בניהול משק האנרגיה בישראל, כנראה שהם פחות מכירים את מה שאתה אומר. בבקשה, אתה יכול להמשיך את המצגת שלך.

רק עוד משפט אחד, בקשר לשאלה, של חה"כ מוסי רז, גם לגבי הדלק שמגיע לפה לבתי הזיקוק, רק דבר אחד מעבר לכך, וחשוב לי לציין את זה גם לפרוטוקול וגם שכולם יישמעו, הדוחות שמדברים על נמל קצא"א, שהוא נכס אסטרטגי ובטחוני למדינת ישראל, הוא לא רק של חברת קצא"א, אלא גם של משרד האנרגיה, ואם יש פה נציג הוא ידבר וכמובן של גורמי הביטחון השונים, מדינת ישראל לא יכולה – ואנחנו יודעים מה קרה במבצע שומר החומות – להישאר עם כניסה אחת של דלקים למדינת ישראל וחייבת מבחינה ביטחונית, את נמל אילת.

תודה רבה.

נתון נוסף שחשוב, שאנחנו לא היחידים בעולם, שחושבים ובטוחים שבשניים שלושה עשורים הקרובים, נצטרך דלק פוסילי, כל העולם חושב ככה, אתם יכולים לראות דוגמא מבריטניה, שגם היא בטוחה וזה ציטוט מהם, שב-20 שנה הקרובות, לפחות, כמו משרד האנרגיה, נצטרך דלק פוסילי, להנעת המכוניות, התעשיה, המטוסים וכו'.

אגב, גם בשנים שעדיין נשתמש בדלק פוסילי, כל התחזית הבינלאומית וגם הישראלית, צופה ירידה, איך זה מסביר למה אתם צריכים - -

אחרי 20 שנה, תקראו בבקשה מהדוח של משרד האנרגיה.

לא, לא, ממש לא.

זה כתוב, הדוח של משרד האנרגיה אומר, שב-20 שנה הקרובות - - -

שצריך להגדיל פי-20 את כמות הדלק, כמו שאתם עושים בהסכם הזה, על מה אתה מדבר.

רגע, לא אמרתי פי-20, הצריכה של דלק פוסילי ב-20 שנה הקרובות תגדל בעולם ותגדל במדינת ישראל.

לא נכון.

כנראה, הדוח נכתב בממשלה הקודמת, אני חושב.

אדוני, גם הדיון פה הוא לא על סגירת קצא"א חלילה, מדובר פה על עסקת red med, אני מבקש למקד את ההתייחסות שלך, לא לסגירת המוצא הדרומי, אלא על העסקה עצמה.

יש מגמה בעולם ואתה מתעלם ממנה לחלוטין.

אדוני היו"ר, רק בהמשך למה שאמרת, חשוב לי לתת את התשובה, כי אני בטוח שחברי הכנסת ישאלו, לא מדובר פה רק בעסקת red med, לא, כי אם אין עסקת red med, אין שום עסקה עם גורם אחר, זאת אומרת קצא"א לא תוכל לבצע עסקאות בנמל אילת, זאת אומרת אתה עוצר את הכניסה של הדלק הגולמי.

למה לא?

כי אתה לא יכול להגיד red med לא וחברה אחרת כן, אין דבר כזה, שאתה עושה פעילות מול חברות בתחום הדלק, אתה עושה עם כולם, אי אפשר להגיד לעסקה כזאת כן, או לא, המשמעות של הדבר הזה, שקצא"א לא תוכל לעשות עסקאות עם חברות אחרות וזה חשוב שחברי הוועדה יבינו.

מאה אחוז, אני מבקש שתשלים את דבריך, מנכ"ל קצא"א. בבקשה, ללא הפרעות.

נמל אילת, אז אני שם בכל זאת את מה שאמרתי, זה מה שקרה בקצא"א ב-40 שנה וצריך לזכור עוד דבר, ב-40 שנה האלו עברו באילת 1,000 מכליות, 1,000 מכליות עברו באילת בתקופה הזאת ולא הייתה אף דליפה, השונית השתקמה, השונית קיימת, השונית שנמצאת בתוך מתחם קצא"א, היא נמסרה רק לפני זמן קצר לציבור, היא שונית הכי יפה שיש באילת ולכן להגיד שאנחנו פגענו בשונית.

מה היה הנפח של המכליות האלה? כמה טון נפט העבירה כל מכלית כזו?

המכליות נעות בין 100 אלף טון ל-250 אלף טון, יש מגוון רחב של מכליות, הכמויות שזרמו בתקופה הזאת, הם עשרות מיליונים של טונות, מ-1980 עד היום עשרות מיליוני טונות נפרקו באילת וזרמו בצינור.

כמה בממוצע לשנה?

בממוצע לשנה, מ-1980 עד שנת 2000, שזה עיקר הפעילות, כ-20 מיליון טון בשנה.

וכמה אתם מציעים שיהיה עכשיו בשנה?

בעוד חמש שנים, אולי נגיע ל-15, אולי, בעוד חמש שנים, אנחנו מדברים על השנה, חמש, שש וככה זה עולה.

בנוסף ל-20?

לא, לא בנוסף ל-20.

לא, לא, חה"כ מוסי רז, לא יהיה יותר משני מיליון טון במפרץ אילת, זה הכמות הקיימת היום ותוספת אפס סיכון, זה אומר שלא יהיה יותר מזה. נקודה. שיהיה ברור.

תשלים את דבריך, אנחנו פשוט רוצים להתקדם בדיון.

(הצגת מצגת)

בסדר, תעבירו בבקשה, אני רוצה לעבור ככה בקצרה, מה הפעילות של קצא"א, כי זה חשוב לרקע. הנושא של נמל עקבה, נקודה מאוד חשובה, בנמל עקבה יש מעל 2,000 אוניות בשנה, בהם קצת יותר מ-200 מכליות, גם בדיון בוועדת הכנסת, בוועדת הפנים הזאת, שבוצעה ב-2011, הוצג פה בצורה מאוד מאוד ברורה וזה כתוב בדוח של וועדת הכנסת, שהסכנה מאוניות - לא ממכליות, מאוניות - היא לא פחותה, והיא יותר גדולה מאשר ממכליות. למה? כי מכליות הם בנויות לזה, הם מתארגנות לזה, והסכנה מאוניות היא לא פחותה מאשר מסכנה ממכליות ומירב הזיהומים, וזה כתוב בדוח של הכנסת, של וועדת הפנים בכנסת מ-2011, ברשות חה"כ לשעבר דב חנין, זה נאמר פה בצורה מאוד מאוד ברורה. ולכן התוספת שאנחנו מבקשים להוסיף, שזה כמה עשרות של מכליות בשנה, יחסית ל-2,500 אוניות שנמצאות שמה, היא כלום, אין לה שום משמעות, נהפוך הוא, אנחנו חושבים שהתוספת של אוניות, או תוספת של מכליות, מ-עשר, 15, 4, 10 שיש היום, לסביבות 50 מכליות, רק תשפר את הבטיחות, לא תרע, תשפר והסיבה היא, שככול שהמערכת יותר משופשפת, ככול שהמערכת יותר מיומנת, הסיכון, או הסיכוי לטעות, הולכת וקטנה ואנחנו מסתמכים על זה, לא רק ממה שאנחנו אומרים, אלא מהרבה מומחים בעולם.

אז רק שאני אבין, מה שאתה אומר, מבחינה לוגית, זה ככול שאתם מעבירים יותר נפט, כך קטן הסיכון לדליפה.

נכון, אני אומר שיש לווקטור של הסכנה, יש שני כיוונים, אם יורשה לי, לווקטור של הסכנה, יש שני כיוונים, יש כיוון אחד, שכתוצאה מזה שמס' האוניות גדל, ההסתברות, כיוון שכל הזמן, יש אוניה אחת בו זמנית, ההסתברות לכל תקלה עולה, אבל מצד שני, יש ווקטור אחר, שככול שאתה עושה יותר אוניות, המיומנות של הצוות גדלה, העבודה של הצוות טובה יותר, הציוד טוב יותר, החיבור של שני הווקטורים האלו ביחד, הוא לא העלאה של הסכנה, הוא הורדה בסכנה, זה לא רק הדעה שלי, יש מומחים גדולים בעולם שזאת דעתם ואנחנו נביא בפני מי שצריך להביא, את הדעה הזאת בצורה מאוד ברורה, בנושא הזה.

אנחנו מתעסקים כמו שאמרתי, גיל הצנרת, כולם מדברים על הצנרת, בת 60, רקובה וכו' וכו', אין לזה שום בסיס, לצנרת אין גיל, לצנרת אין תוקף, צנרת נבדקת באופן שוטף, לאורך כל הזמן, כל השנה ובבדיקות ואם הצנרת כשירה, אז היא כשירה לעשות את תפקידה, לא צריכים לשאול אותי, תכנסו לאתר של הגנת הסביבה, מופיע הדף הזה, הדף הזה אומר שהצנרת כשירה, יתרה מכך, קצא"א מחמירה בערך פי-2 מכל תקן בינלאומי ולכן אנחנו בודקים את הצנרת, לא כל חמש שנים, אלא כל שנתיים וחצי.

בשנת 2020, ע"פ ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה, ביצענו סקר סיכונים לכל הקווים שלנו, ע"י חברה גרמנית שנקראת רוזן, הסיכום של הדוח הזה, נמסר למשרד להגנת הסביבה וקבע חד משמעית, שהצנרת כשירה, תקינה, יכולה לעבוד, חשוב לדעת שכול ההגברה בסיכה הזאת, הגברה בהזרמה, אנחנו פועלים באותם לחצים, באותם ספיקות, באותם תנאי עבודה, אין שום שינוי בתנאי עבודה.

המשרד קיבל את התזכיר הזה?

בוודאי, בוודאי.

אני שמעתי שהם ביקשו השלמות, שטרם קיבלו.

קיבלו את כל ההשלמות. קיבלו את כל ההשלמות ממני.

רני זה נכון?

זה לא לרני, זה לא לרני זה לצינור היבשתי.

הבדיקות הולכות להשתנות דרמטית, לא הבנתי איך סקר הסיכונים - - -

לא, הספיקות לא משתנות. הלחצים לא משתנים, שום דבר לא משתנה.

זה מידע לא נכון, אני מצטערת, פשוט מידע לא נכון.

מה המידע לא נכון?

אתם רוצים להגדיל את הספיקות ב - - -

לא, לא נכון, אני מצטער מאוד, המהנדס זה אני, לא את.

תמשיך בדבריך בבקשה.

אוקי, אז אם תעבור בבקשה לשקף הבא.

אם אתה טוען שאין הגדלה בספיקות של הצינורות, אז זה בסדר, הכול לפרוטוקול. בבקשה, תמשיך בדברים שלך.

הנושא של הפעילות המרכזית של קצא"א, בשתי מילים, אחד, בעצם 75% מהדלק הגולמי של מדינת ישראל, מגיע דרכנו ונכנס וזרם בבתי הזיקוק, אנחנו מאחסנים דלקים חירום למדינת ישראל, תסליקים וכו' והוא הכרחי למדינת ישראל. דרך נמל אשקלון, נכנסים כל הגפ"מ שמגיע למדינת ישראל, כי מדינת ישראל לא מייצרת מספיק גפ"מ. גפ"מ זה גז לבישול, להעברה. המלאי של הדלק הגולמי שנמצא במכלי קצא"א, בעצם משמש למדינת ישראל, כמלאי אסטרטגי, מלאי אסטרטגי, שאף אחד לא משמש עליו, אבל יש לנו אותו לאות חירום כל הזמן. והנושא האחרון זה קליטת הזקיקים, גם זה אנחנו מתעסקים.

עיקרי הסכם red med, קודם כל נאמר פה בפתיח, ההסכם נעשה, שלא בידיעה וכו'. אני רוצה לתאר את התהליך, שההסכם הזה עבר, על מנת, שנדע. תחילת הדיונים בהסכם הזה היו, במהלך 2020 והגיע להבנה, חתימה על מזכר הבנות, בלתי מחייב, באוקטובר 20, 19 לאוקטובר 20.

רק, שר האנרגיה דאז, הכיר את ההסכם, לפני שהוא נחתם?

שר האנרגיה, מי שאחראי על קצא"א זה שר האוצר.

שאלתי שאלה. היא כן, או לא?

אני לא יודע אם הוא יודע.

הוא לא ידע. ד"ר שטייניץ לא ידע.

יכול להיות, אני לא יודע לענות לך.

אז, אני שואל שאלה, את מי עדכנתם?

בדירקטוריון שלנו יושב, רשות החברות והבעלים שלנו ויושב נציג משרד האוצר, שהם הבעלים שלנו והם היו בכל תהליך האישורים, עד מזכר הבנות, הבלתי מחייב, כל המזכר הזה, אושר אחד לאחד. ב-19 לאוקטובר חתמנו על הסכם.

חשבתם לעדכן את הרגולטור הסביבתי?

רגע, שנייה, אני אגיד, אם תתנו לי.

תיכף נגיע לסביבה.

ב-19 לאוקטובר שחתמנו על מזכר הבנות, בלתי מחייב, נחתם ההסכם, יום אחרי שעזבנו מחתימה על ההסכם, עדכנתי את רני, שלחתי לרני גם טלפון, גם - - -

יום אחרי, לא יום לפני.

יום אחרי מזכר הבנות בלתי מחייב, אז חשוב להדגיש את זה.

זה מזכר ההבנות שהתפרסם בתקשורת.

לא, מזכר, אבל הוא בלתי - - -

פורסם לציבור ומשום מה לא נכתב שהוא בלתי מחייב, לא טרחתם להדגיש לציבור שהוא בלתי מחייב.

חשוב לדעת שהוא בלתי מחייב.

אתם חגגתם את מזכר ההבנות הזה והפצתם לציבור בכולי עלמא כדבר שהוא כבר דאן דייל שהוא כבר מעשה עשוי - - -

לא נכון, אנחנו אמרנו - - -

ואז אתם אומרים שלבטל את זה, זה מסר לא נכון לכל החברות שאתם סוחרים איתם, כלומר אתם ניסיתם להוביל את ממשלת ישראל בכחש, ניסיתם להוביל שאתם תובילו את המדיניות, במקום שממשלת ישראל תוביל את המדיניות, זה מה שניסיתם לעשות - -

לא.

ועכשיו כששמו לכם ברקס, אתם מזדעקים.

לא, אנחנו הצגנו בצורה מאוד מאוד ברורה.

לא, אתם לא.

רגע, שנייה, אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה, אם אתה טוען שחלק מאותם דלקים, אמורים להיות בשימוש משק האנרגיה של ישראל, מתי חשבת לעדכן את משרד האנרגיה?

בדיוק אחרי שחזרנו יחד עם - - -

אחרי שחתמת על המזכר?

מזכר הבנות בלתי מחייב, זה לא מחייב אף אחד, לא אותם ולא אותנו.

בסדר גמור.

לא אותם ולא אותנו.

אדוני, ברטרוספקטיבה אתה היית משנה את ההתנהלות שלך?

אני חושב שלא, יש לנו בוסים, הבעלים שלנו זה המדינה, זה שר האוצר ורשות החברות, הם אלו שיושבים בדירקטוריון, אלו שמאשרים את כל הפעילויות מא' עד ת'. הסכם כזה, בדיוק הסכם כזה, נחתם שנה לפני זה ב-20 במרץ 2020, נחתם הסכם בהיקפים פי-2 מההיקף הזה, לתקופה יותר קטנה, לשנה, עם חמש חברות בינלאומיות, לא קרה כלום, הכול פעל, החברות הביאו דלק, הוציאו דלק, לא קרה שום דבר.

משרד האנרגיה ידברו תיכף, אני לא מצליח להבין אדוני, איך אתה חותם על מזכר הבנות, בלתי מחייב, אבל שפורסם לציבור וכבל את ידיה של ממשלת ישראל ושל הציבור הישראלי.

הוא לא כבל שום דבר.

ניסה לכבול.

לא, גם לא ניסה לכבול.

איך שעוסק משק האנרגיה של מדינת ישראל ומשרד האנרגיה לא מודע לתהליך, מאוד תמוה לי, סיימת את הדברים שלך?

לא, אני רוצה להמשיך.

בבקשה, יש לך עוד שתי דקות.

אחרי שחזרנו לארץ, אני פניתי בכתב ובע"פ לאגף ים וחופים למשרד, אמרתי לו, אנחנו חתמנו על עסקת הבנות בלתי מחייב, אני מבקש להקים צוות עבודה משותף, של המשרד ושלנו, על מנת שיבחן מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות ואכן הוקם צוות כזה והייתה עבודה משותפת ונהדרת, שהתוצאה הסופית שלה היה רשימת הנחיות, רשימת פעולת, שקצא"א אמורה לעשות ועשינו את כל מה שנדרש, לצערי, בשלב מסוים, הכול נעצר, מפסיקים לבדוק את מה שאנחנו עושים, על מנת להתקדם וכל מה שאנחנו אומרים, אנחנו יודעים שפורקים אוניות, ליד צד שני של המפרץ, פורקים אוניות ככה בכל העולם ואפשר לעשות את זה וגם המנכ"לית למשרד הגנת הסביבה, שנשאלה, איך בעקבה עובדים, היא אמרה שמה יש ציוד, גם אצלנו יש ציוד ואם צריך עוד ציוד, נביא עוד ציוד, אין בעיה ולכן אנחנו חושבים שאפשר לעשות את זה, בצורה בטוחה, בטוחה מאוד, בלי שיהיה גרם אחד של דלק שיצא החוצה ואין שום סיבה לעצור את זה.

אדוני רגע שנייה, שאלה לפני כן.

שנייה, מה שהיו"ר אמר, על הנושא של המשמעות של הביטול של ההסכם. קצא"א במשך 50 שנה וביחוד ב-20 שנה האחרונות, חתמה על עשרות הסכמים עם לקוחות זרים, שאחסנו אצלנו דלק, אף פעם כולל באילת, אף פעם לא הגבלנו אף לקוח, לאוניה, שתיים, שמונה, או 19, הכול כתוצאה מהסכמים מסחריים, ברגע שאנחנו נסגור את הברז ונגיד, רק שש אוניות, רק שמונה אוניות, רק שני מיליון טון וכו' וכו', נגמר הסיפור, לא יהיה באילת דלק, המשמעות שלו היא קטסטרופה.

מתי לראשונה, נציגי מהמשרד להגנת הסביבה, נחשפו לפרטי ההסכם, קראו את ההסכם?

ב-22 אני דיווחתי לרני, שההסכם - - -

לא שאלתי מתי דיווחת, שאלתי מתי ניתן להם ההסכם והם עברו על הפרטים שלו?

שבועיים, שלושה אחרי זה, יש מסמך של המשרד, שאומר, ב-19 לנובמבר, יש מסמך של סיכום דיון שלנו, הצוות הזה שעבר, שעובר, הינה יהיו X אוניות, יהיו X טונות בשנה הראשונה וזה יעלה ל-Y טונות בשנה החמישית, ב-19 לנובמבר, או 20 לנובמבר, אם אתה רוצה אני אמצא.

אדוני, איך זה שחברת הכנסת גילה גמליאל מסבירה, שהיא מעולם לא זכתה לראות את ההסכם, אף על פי שהיא בקשה פעם אחר פעם, זה סותר לחלוטין את מה שאתה אומר.

לא נכון, כל מי שזכאי לראות את ההסכם ומי שמחליט מי רואה את ההסכם - - -

אני שואל אותך שאלות מאוד אינפורמטיביות, מתי משרדי הממשלה, ניתנה להם ההזדמנות לעבור על פרטי ההסכם? משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה.

אדוני היו"ר, תן לי רק לחדד, כדי שחה"כ הם שואלים שאלות נכונות, כדי להבהיר. באף עסקה שהחברה עושה, אף הסכם של קצא"א, מול חברות זרות ומסחריות אחרות, ההסכם עצמו, לא מגיע לשרי הממשלה, או למשרדי הממשלה, החוזים האלה, באופן שגרתי מאושרים בדירקטוריון החברה, שכמובן חשב כללי, רשות החברות יושבים, ככה הוא מאושר, בנושא בהסכם הזה.

אז לא הבנתי אז מה ש- - -

שנייה, הסכם מסחרי לא צריך.

ארז, מה שהמנכ"ל שלך אמר לפני דקה, לא נכון?

לא, הוא נכון, אני אסביר, אנחנו שהולכים לעשות הסכם מסחרי על מחירים, אנחנו לא לוקחים איתנו מישהו משרי הממשלה, או משרדי הממשלה, לדון בעסקה מסחרית, ברגע שיש מזכר הבנות, המנכ"ל פונה למשרד להגנת הסביבה, אומר לו, שהולך להיות ככה וככה אוניות, האם צריך להוסיף אמצעי מיגון וזה מה שהמנכ"ל מסביר, הוא פנה להגנת סביבה, הקימו צוות, אמרו מה צריך, סקר סיכונים, חוסם ימי, תיכף המנכ"ל יגיד ומפה זה התקדם, אגב, גם מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, שישב איתנו, קיבל בדיוק הסבר על הנושא הזה, אבל חשוב להבין, חברה ממשלתית עושה מאות הסכמים ומאשרת מאות הסכמים בתוך פעילות ליבת עשיית העסקים שלה, צריך להבין את זה.

ארז חידוד חשוב. תודה רבה לשניכם. לפני, ברשותכם, לפני חה"כ, אני כן אשמח לשמוע את משרד האנרגיה.

פשוט, נאמר כאן דבר, שגם הוא לא נכון ואני רוצה להבהיר באופן מאוד מאוד ברור, מצד גורמים מוסמכים. העסקה שאתם חתמתם עליה, אין בה ולו חבית אחת שמיועדת לצורכי המשק הישראלי.

מאיפה הקביעה הזאת?

זהו הסכם מעבר, אני אומרת את זה באחריות.

אחריות, אבל אני מכיר את העולם הזה, קצת יותר טוב ממך.

אני אומרת באחריות מגורמים, ההסכם הזה, הוא הסכם מעבר.

לא נכון.

הסכם מעבר בצינור מאילת לאשקלון, בשביל להגיע, כמו ששינתם את שימכם, מאסיה לאירופה. אין פה ולו חבית אחת, שמיועדת לצורכי המשק הישראלי ואני אומרת את זה באחריות. באחריות.

תודה רבה.

אז האחריות היא לא נכונה.

אני מבקש לא להתפרץ, מה שאני כן מבקש לעשות, זה לעבור למי שאחראי על משק האנרגיה בישראל, לשאול אותם, אם הם מכירים שחלק מתוצרי התנובות של ההסכם הזה, אמורים להגיע למשק האנרגיה הישראלי ואח"כ אני אתן לחה"כ את הזכות להתייחס. אני מבקש לעבור לנחום יהושוע, שהוא הכלכלן הראשי, במנהל הדלק של משרד האנרגיה, הוא איתנו בזום, או בדיון? בזום.

אני פה אני בזום.

כן, נחום, זכות הדיבור שלך.

כן, אני אהיה מאוד קצר, אני אגיד את זה, אנחנו אמרנו את זה, משרד האנרגיה התייחס לזה מס' פעמים. ההסכם עצמו אינו נדרש לצורך העדיפות התפקודית, או הבטחון האנרגטי, של משק הדלק ושל מדינת ישראל. זה נכון כמובן, כל הדברים שנאמרו, לעניין זה שנמל אילת כשלעצמו חשוב, אפילו חשוב מאוד, לרציפות התפקודית של משק הדלק, באופן כללי, אבל שוב, אין קשר להסכם עצמו, ההסכם עצמו אינו נדרש לצורך הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. זה נכון להשתמש בדלקים פוסילים, עשור, או שניים, עם זאת, שוב - - -

תודה רבה לך, על העמדה המאוד ברורה שלך, נחום יהושוע. אני אאפשר עכשיו לחברי הכנסת, אחרי זה אנחנו נעבור, לרשות החברות הממשלתיות, כדי לשאול אותם, האם בוצע משהו חריג, כלומר, האם בעסקאות מהסוג הזה, שיש להם השפעה ישירה על היבטים סביבתיים, האם הרגולטורים לא נדרשים לעבור, באיזשהו שלב בתהליך ולא אחרי שנחתם מזכר הבנות, כובל, או לא כובל, ככל שיהיה.

אז לא עדיף לשמוע אותם קודם?

אז זה מה שאני מציע, אוקי, אז בואו נעבור לאריאל אבלין, סגן בכיר למנהל רשות החברות הממשלתיות, הוא אמור להיות סביב השולחן הזה. שלום לך.

שלום. אוקי, אז אני רוצה להתייחס קודם כל, אני רוצה להגיד שיש הרבה דיס אינפורמציה סביב העסקה הזאת ואני רוצה לעשות פה סדר בעובדות. אנחנו כרשות החברות הממשלתיות, מפקחים על פעילות החברה מזה כשנה וחצי, לדעתי, מאז שהיא הפכה להיות חברה ממשלתית, בהתאם לחוק שקבעה הכנסת. למעשה החברה כפופה לשני דברי חקיקה מרכזיים, שמסדירים את הפעילות שלה, אחד, זה חוק החברות הממשלתיות והשני, זה חוק שצוין קודם לכן, חוק תשתיות וכן הלאה ולמעשה, החוק, החברה פועלת במסגרת, גם החוק שהסדיר את העברת הנכסים, כולל באילת, בזמנו היה דיון, סביב הנושא הזה בכנסת והוחלט, כן, להקצות לחברה את המזח באילת, ללא שום מגבלה על הפעילות של אותו מזח ובנוסף לכך, הממשלה הקימה חברה ממשלתית, הקימה את חברה קצא"א ב' מה שנקרא, או "אירופה אסיה" ולמעשה, קבעה במטרות שלה, לטפל בכל מה שקשור לאחסון והולכת נפט.

אגב, אפשר לשאול למה על קצא"א ב' יש חיסיון? בדומה לקצא"א א', למרות שכל הרעיון היה, שמה שנמצא בקצא"א א', זה דבר שטעון חסיון ולכן נפתחה קצא"א ב', למה? כי חסיון נגרר איתה גם?

השרה אני אתייחס, אבל ברשותך אני רוצה להשלים את קו המחשבה ולהציג את הטיעון בצורה מלאה.

אין בעיה, אני חושבת שזאת שאלה חשובה.

אבל אני אתייחס לשאלה שלך בכל זאת, שאלת החיסיון, היא לא שאלה שמונחת לפתחה של רשות החברות הממשלתיות. עמדתנו ועמדת החברה, היא שהחיסיון הזה צריך להיות מוסר מהחברה, החיסיון הזה, הוא לא טוב לחברה ואני חושב שחלק מהדיס אינפורמציה שיש כאן, נובעת מאיזה סוג של חשש, שיש דברים שהם מוסתרים, אני אומר את זה באחריות, העסקה הזאת היא עסקה שלא התקבלה במחשכים, להיפך, העסקה הזאת, לתפיסתנו התקבלה בהליך סדור והחברה פעלה, כפי שמצופה מחברה ממשלתית, בעניין הזה.

אפשר לשאול למה לא ראיתם לנכון לדאוג ל - - -

אני אשמח אבל להשלים את הטיעון, כי קצת קשה לי.

אבל תסביר, רק תסביר למה לא יידעתם, לא לשר האנרגיה, ד"ר שטייניץ ולא לשרת הסביבה, שביקשו לראות את זה, הם לא קיבלו.

אדוני חבר הכנסת, אני אגיע לכל, תאמין לי אני אתייחס בצורה הכי מקיפה שאני יכול.

אריאל, תמשיך בבקשה.

תראו, לצורך העניין, החברה פועלת כפי שמצופה ממנה, כפי שהוטל עליה בהחלטת הממשלה, אלה מטרות החברה, אין שום מגבלה על הפעילות של החברה בתשתיות הקיימות, לא מדובר פה בתוספת תשתיות, אלא בניצול של תשתיות קיימות וההחלטה הזאת התקבלה כראוי, ההחלטה הזאת התנהלה, כמו שכל החברות הממשלתיות האחרות מתנהלות, יש הפרדה ברורה, בהתאם לחוק החברות הממשלתיות, שהכנסת הזאת קבעה, הכנסת הזאת חוקקה, יש הפרדה ואבחנה ברורה, בין פעילות מסחרית של חברות ממשלתיות, הגם שהם בבעלות מלאה של המדינה, לבין התפקיד של המדינה, יש הפרדה מאוד מאוד ברורה, חברות ממשלתיות, הן מנהלות פעילות עסקית ומסחרית, ללא צורך באישור הממשלה, למעט סייגים מסוימים, שתיכף אני אזכיר אותם והם לא נדרשות, לא לדווח לשרי הממשלה ולא למנכ"לי משרדי הממשלה, אני אומר את זה, זה החוק.

מה החריג לחוק? החוק קובע שבמקרים מסוימים, יש סעיף 4א' לחוק החברות הממשלתיות ויש סעיף 11א' לחוק החברות הממשלתיות, שקובעים מקרים חריגים, שבהם צריך מעורבות של הממשלה וזה גם עומד כרגע לדיון בבג"ץ ואני מסייג את הדברים שכרגע, אני לא מייצג את כל עמדת הממשלה, כי העמדה הזאתי צריכה להתקבל ולהיות מוגשת בבג"ץ, ע"י משרד המשפטים, נמצאת פה גם היועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות והיא תוכל לתקן אותי, אם צריך.

החוק קובע למעשה שני מקרים, שבהם צריך להגיע לאישור הממשלה. אני אתייחס קודם לסעיף 11א', שהוא מדבר על עסקאות מסוימות, שבמקרים מסוימים צריכות להגיע לאישור הממשלה, הכלל, כמו שאמרתי הוא, שלא צריך להגיע לאישור הממשלה והחריג לכלל הוא, שמגיעים לממשלה, במקרים מאוד מאוד ספציפיים ויש שם מקרה שמדבר על הגבלה או כבילת ידי הממשלה ביישום המדיניות שלו, וקובעת כבעלים. לתפיסתנו, גם המקצועית וגם המשפטית, במקרה הזה, לא מתקיים התנאי, כדי שיחייב את אישור הממשלה.

כפי שציינתי קודם לכן, רק לפני שנים ספורות, הממשלה התירה לחברה לעסוק בפעילות הזאת, לא הגבילה אותה. זה לא סותר שום מדיניות של הממשלה, להיפך, זה תואם את המדיניות שהייתה עד המועד הנוכחי, שאני מבין שחל איזשהו שינוי אצל המשרד להגנת הסביבה, אבל במועד קבלת ההחלטה על העסקה, ההחלטה לא סתרה את מדיניות הממשלה וזה מגובה גם ע"י הגורמים המשפטיים, בדרגים הגבוהים בממשלה.

הסעיף השני, הוא סעיף 4א', שמדבר, שיש לממשלה סמכות וקובעת כבעלים, להורות לחברה העסקית לפעול, בניגוד לשיקולים העסקיים שלה, אני יכול להגיד שבסעיף הזה נעשה שימוש, במקרים ספורים ביותר, אפשר לספור על כף יד אחת, בהיסטוריה של מדינת ישראל, במקרים, אני יכול להגיד לכם, במקרים הרבה יותר רגישים והרבה יותר מורכבים מהמקרה הזה, הממשלה בחרה, לא לעשות שימוש, בסעיף הזה ולא בכדי. המדיניות של הממשלה, כמו גם, שאר מדינות ה- OECD והנחיות ה- OECD לכל הנוגע להפעלת סמכויות המדינה, כבעלים על חברות ממשלתיות, קובעת במפורש, שצריך לתת עצמאות לפעילות של החברות הממשלתיות, בשביל זה הממשלה ממנה נציגים בדירקטוריון לחברה והם אמונים על ניהול פעילות החברה, תחת המטרות שהממשלה הגדירה והממשלה לא נוהגת וזה יהווה תקדים מאוד מאוד בעייתי, אם הממשלה תחליט, שהיא מתערבת בעסקה מסחרית, שחברה ממשלתית עשתה, תחת המטרות שהממשלה הגדירה.

לגבי היידוע של שרי הממשלה, כפי שאמרתי, אין חובה כזאת בדין. אני אומר, מעבר לעניין של הדין, החוק היבש, מה שנקרא, החברה עדכנה את כל הגורמים הנוגעים בדבר, לאחר חתימת מזכר הבנות, לא מחייב, בחודש אוקטובר, שנה שעברה, זה גם פורסם בתקשורת, כך שכולם יודעו, בזמן אמת, בעניין הזה.

הודיעו בתקשורת, אבל לא למשרדי הממשלה.

שנייה, ההסכם המחייב נחתם בדצמבר, כך שיום למחרת, גם יש לנו את כל הדברים בכתובים, התנהלו מגעים עם המשרד להגנת הסביבה, גם כשזה אושר, העמדה של המשרד להגנת הסביבה, הייתה שונה באותו מועד, היא לא הייתה כפי שהיא היום, גם בפני הדירקטוריון הוצגו גם תכתובות מול משרד להגנת הסביבה, שגם נתן הנחיות לחברה, זמניות, להערכות ובגינן החברה - - -

שלא עמדתם בהם.

אני לא החברה, אני.

אתה נשמע ככה.

אתה רגולטור.

אני מציג את הדברים, כפי שאני רואה אותם כרגולטור, אני עדיין לא החברה, אני רק מעיד על הדברים שראיתי. החברה ניהלה תכתובות מול המשרד להגנת הסביבה, קבלה הנחיות מהמשרד להגנת הסביבה, נערכה והשקיעה מיליוני שקלים רבים, בהערכות וברכישת ציוד ובהתארגנות, בהתאם להנחיות של המשרד. בשלב מסוים, הדברים השתנו, אני יכול להגיד שהתקיים דיון, פנים ממשלתי, ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שבו כל משרדי הממשלה, הביעו את עמדתם, ניתנו הנחיות למשרדי הממשלה, כיצד לפעול, המשרד להגנת הסביבה, היה אמור להשלים את הבדיקה שלו מול החברה והמשרד להגנת הסביבה, בחר שלא לעשות את זה, שינה את מדיניותו, לאפס תוספת סיכון ובזה ניגמר הדיון הפנים ממשלתי, כך שלא יכולנו גם למצות אותו, אז שם הדברים עומדים, אני אשמח לענות לשאלות.

אני אשמח לשאול אותך שאלה ואז אני אאפשר לחברי הכנסת להתייחס ולשאול שאלות. מצב הדברים הוא, אמנם החידוד שדיברת על מדיניות משרד הגנת הסביבה, אכן השתנתה, אבל המדיניות של למנוע אסונות אקולוגים סביבתיים, לא השתנתה, ממשלת ישראל מתעדפת מאז ומעולם את ההיבט הסביבתי, במיוחד בממשלות האחרונות ואנחנו נמצאים כרגע בסיטואציה, שבה בגלל הערכות שבמסגרתה, לא הובאה לידי הרגולטורים הסביבתיים, משרד האנרגיה, כל הנוגעים בדבר, את פרטי ההסכם, או את קורות ההסכם, לפני שנחתם הסכם הבנות, לא מחייב, אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו נמצאים היום ועל כן, אני שואל אותך, מדוע לא, אתה יודע, אתה אומר שלפי דין לא צריך לעדכן, אבל מבחינת השכל הישר, מבחינת תהליכית, למה לא לפנות לרגולטור הסביבתי ולעדכן אותו בפרטים של ההסכם, עוד לפני שהוא מפורסם בתקשורת, לפני שנחתם איזשהו מזכר הבנות, כי לצורך העניין, לפי גורמי הגנת הסביבה וזה מאוד מאוד ברור, ההסכם, היישום של ההסכם, יכול להמיט על ישראל אסון אקולוגי סביבתי מאוד מאוד חמור, אז איך זה מתיישב עם המדיניות שהובילה אותנו למצב, שבו אנחנו בוחנים מחדש הסכם שנחתם.

אני רוצה להבחין בין שני דברים, אחד, יש את הנושא הסביבתי שאתה ציינת, בשביל זה יש משרד להגנת הסביבה ונמצאת פה השרה, שקובע, יש לו את כלי הבינה הסביבה שעומדים לרשותו והוא צריך להבטיח שדברים לא יקרו ואנחנו, כמובן, מצפים וגם תומכים בכל עמדה שתחייב את החברה לעמוד בתקנים המחמירים ביותר וכך להבנתי היא גם עושה. ולעומת זאת, אני מדבר על כובעה של המדינה כבעלים על החברות. התפקיד של המדינה, כבעלים על החברות, לא נועד לטפל בסוגייה שאתה מציין, כמו כל הדברים האחרים, אני אומר לך שהיו גם סוגיות ביטחוניות כבדות משקל, שהיו בעלות פוטנציאל של, נפיצות ברמה האזורית, ברמה הגאופוליטית, שהיו גורמים שקראו לממשלה, בכובעה כבעלים להתערב והממשלה לא התערבה, כי זה לא הכלי המתאים לעשות את זה, יש כלים לממשלה לפעול בתחום הסביבתי, הכלי הבעלות, הוא לא הכלי המתאים.

אני רוצה, אני מטעם משרד האוצר, רק להוסיף לדברים שאריאל דיבר.

מה שמך?

קוראים לי נועה. רק צריך להסתכל גם בפריזמה לדעתי, לא רק של חברות בבעלות ממשלתית, אלא גם פריזמה של חברות פרטיות, שעוסקות בתחומים דומים, זאת אומרת, התערבות בעסקה שנחתמה בדיעבד, אני לא מכירה, אני לא עורכת דין, אבל אני לא מכירה מקרים שזה נעשה ואני לא יודעת איך זה מבחינת החוק וצריך להסתכל על ה - - -

הם חותמים ואז באים, אז איזה - - -

בדיוק.

אם לא בדיעבד.

השאלה אם חברות פרטיות הם גם - - -

שנייה רגע, קודם כל, זאת לא חברה פרטית, זו חברה ממשלתית, כמו שהנציגים בעצמם חוזרים ואומרים, אז אני שואלת, כמדיניות, אם נניח, היה ו - לממשלה יש מדיניות ואולי זה דבר חדש, שיש לממשלה מדיניות, אני לא יודעת, אבל היה ויש לה, האם הגיוני, שאנחנו ניתן לחברה, ממשלתית ככול שתהיה, להוביל את ממשלת ישראל במדיניות שלה, לקבוע עובדות בשטח ואז אם הממשלה רוצה לבטא את מדיניותה, זה בהיכרך יהיה בדיעבד? איזה מן ממשל תאגידי זה, אני שואלת.

אני אוסיף על שאלתה של השרה ואז אני אאפשר לחה"כ לדבר. לא הגיוני בעיניי בשום צורה, אי אפשר למשטר את זה מבחינת חוק, לא הגיוני שמשרד האנרגיה, לא יהיה מעורב בתהליך, כשנציגי החברה אומרים שחלק מתוצרי ההסכם, נועד למשק האנרגיה הישראלי.

אבל הוא לא.

ברור שהוא לא, אבל אני אומר, אם זה הרעיון המסדר של ההסכם ומשרד האנרגיה לא נמצא בלופ, אין שום קונסטרוקציה משפטית, שתוכלו לשכנע אותי לפחות, שמשרד האנרגיה לא צריך להיות חלק מהתהליך וודאי שלא הרגולטור השני והחשוב, שזה המשרד להגנת הסביבה.

אז אני רק רוצה.

כן, תשלימי את המשפט ואז אני אאפשר לחברי הכנסת להתייחס.

אני רק רוצה להגיד שאני כן חושבת שצריכה להיות מדיניות סביבתית רחבה, אני רק אומרת שלהסתכל על עסקה ספציפית בפריזמה של בדיעבד, לזה עלולות להיות השלכות מאוד בעיתיות, גם על המשק, באופן כללי על התפקוד שלו.

את צריכה להפנות את הדברים - - -

אלייך.

לא, אני חושבת שבאופן כללי חברות לא באות אלינו, לא למשרד האוצר ולא לכנסת, לפני שהם עושות עסקה בתחום פעילותן. אם רוצים אז צריך לקבוע את המדיניות ואז הם יעמדו בה, ברגע שהם מנהלים עסקה, כי יש כרגע הרבה חברות ממשלתיות ופרטיות - - -

גברתי מודעת, גברתי מודעת שפעילות הזאת ספציפית של קצא"א בנמל אילת, כפופה להיתר רעלים ולתוכנית חירום מפעלית מטעם המשרד להגנת הסביבה, האם לא הגיוני, בעיניי גברתי, שתתבצע בדיקה, האם הסכם חדש עומד בהיתר הרעלים, או האם התכוון להתבקש עבורו, דרך אגב, דבר שלא התבצע עד לרגע זה, לא התבקש היתר רעלים חדש, כבר עברה למעלה משנה, ואת אותה הצטיידות שתוארה כאן זה הצטיידות שהייתה צריכה להיות ללפני חמש שנים, לפעילות שקרתה בינתיים במהלך חמש שנים, ללא תוכנית חירום מעודכנת.

מילה אחרונה, אני לא מתייחסת לגופה של העסקה, באמת, אני רק אומרת שאנחנו כמשרד האוצר, בעד שכל החברות הממשלתיות יעמדו בכל חוקי והנחיות הרגולציה.

עכשיו מדבר חבר הכנסת, לירון את רוצה להתייחס? לפני שאני עובר לחברי הכנסת.

רק השאלה אולי צריכה להיות, האם בתהליך - כמו שכבר נשאל כאן – האם בתהליך שדורש בעצם התאמות רגולטוריות אחרות, האם אין באמת איזשהו עדכון תוך כדי התהליך? אם הדברים האלה לא מתבצעים.

ויכול להיות שאפשר להוסיף דברים כאלה לרגולטור.

אני מאפשר עכשיו לחה"כ מוסי רז להתייחס. תודה.

טוב, תודה אדוני יו"ר, חברי, חברתי השרה, אדוני יו"ר חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וחברתי השרה תמר זנדברג, אני מודה לכם, שהייתם הראשונים להעלות את הנושא הזה בציבוריות ואני מצר על כך, שבאו היום ומסרו לנו פרטים, שפשוט אינם נכונים, גם בנושא של זיהום ים, גם בנושא של הצורך לשימוש המשק הישראלי. אני חשבתי, כשבאתי לפה, שהיה דיון מעניין, שיציגו איזשהן סיבות שיצדיקו את ההסכם הזה, אין פה בכלל, לא הוצגו סיבות כאלה.

עכשיו, אני עוזב רגע בצד את השאלה של קצא"א, כחברה ממשלתית. מדוע היו צריכים חברה ממשלתית? כדי שתיקח בחשבון עוד סיבות, מלבד הסיבה העסקית, בוא נבחן רגע את העניין העסקי, אז אני שואל, האם מהבחינה העסקית, האם כשבכלל, מה הרווח שלכם מהעסקה הזאת? מה הרווח של המדינה? אני חושב שמישהו כדאי שיגיד את זה, בכסף? האם כשחישבתם את הרווח הצפוי הזה, מישהו לקח בחשבון עלויות של ביטוח? או שאתם בונים על זה, שפעם הבאה שיהיה זיהום בים, באילת, או באשקלון, או זיהום ביבשה, בעברונה, או בשדה בוקר, או בכל מקום אחר, המדינה תטפל בזה, בלי להטיל עליכם קנס, האם זה נלקח בחשבון, העלויות האלה? של הזיהום?

האם לקחתם בחשבון, אוקי, אמרת 40 שנה לא היה, והיה ויהיה מחר, באילת או באשקלון, האם נלקחו בחשבון עלויות ביטחוניות? הרי היה אירוע במאי, יכל להיות הרבה יותר גרוע, האם כל הדברים הללו נלקחו בחשבון? אם לא, אז בכלל איזה מן חישוב עסקי יש כאן, האם שבאים לקבל החלטה, לוקחים את הדברים האלה בחשבון, האם חושב העלות למדינה, את זה שמקצים לכם מזח נמל באילת? הרי יש עלות אלטרנטיבית לדבר הזה, עכשיו, אתה צודק, שצריך לתמחר את זה, כי החברה כבר קיימת, האם זה מחושב, או שזה בחינם? האם באשקלון זה מחושב, או שזה בחינם? האם אתם משלמים שכר דירה למדינה, לצינור שעובר את כל הקילומטרים האלה? או שגם אני יכול לקבל דבר כזה בחינם, כל הדברים האלה, האם הם מחושבים, בבקשה, בואו תציגו לנו כאן, חישוב של הדברים האלה, שיבואו ויתנו לנו חישוב, כמה שילמתם קנסות?

אולי בהזדמנות הזאת תספרו לנו, כמה שילמתם לאירן, בבוררות שקרתה? ונראה האם העסקה הזאת כדאית למדינת ישראל, שאני עוזב בצד בכלל, את העניין הסביבתי, שדובר פה הרבה, בבקשה, תציגו לנו, נראה לי שהדברים האלה, בכלל לא נלקחו בחשבון, לא ציינתם את הדברים האלה כאן, מסרתם נתונים לא נכונים, גם בנושא של זיהום, גם בנושא הצורך של החברה הישראלית, לא מאוחר, שתבואו ותגידו, טעינו, נעשה חישוב שונה, אולי אחרי החישוב השונה, נגיד שבכל זאת צריך, אולי נגיד שלא, אבל בואו תציגו לנו, לא הצגתם לנו פה כלום.

ציפיתי שתהיה פה הצגה, שתציגו לנו נתונים, תגידו למה צריך את הדבר הזה, כי המשק הישראלי צריך, כי אנחנו מרווחים מזה מיליארדים, כי לקחנו בחשבון סיכוני ביטוח, כי לקחנו בחשבון סיכונים בטחונים, סיכוני זיהום. שום דבר לא הוצג פה, על מה אנחנו יושבים פה שעה וחמש דקות, כלום לא הוצג, שום דבר. אני מציע תתחילו את המצגת מהתחלה, אבל הפעם דברו לעניין.

תודה רבה, חה"כ רז, חה"כ אלון טל ואחריו חה"כ עמיחי שיקלי.

אדוני היו"ר, אתה מכיר אותי בתור אמריקאי מנומס ובדרך כלל לא מתעצבן, אבל אני חייב להגיד במקרה הנוכחי אני הולך להגיד דברים די חמורים. אני עוסק בתחום של איכות הסביבה וגורמים מזהמים, במשך שלושים שנה, מעולם לא ראיתי גורם מזהם, שכל כך מתחמק ומציג דיסאינפורמציה באופן קבוע. אני רוצה גם, גילוי נאות, אני לא מתעסק עם קצא"א מהיום, הייתי בין הטובים שהגשנו תביעה, נגד הזיהום בעברונה, בזמנו וגם אז, נאמר לי, תשמע, זיהום זה חלק מהעסק, אנחנו מוכנים להפנים את ה- כך אמר לי הדובר – וכששאלתי אותו שבקרתי אצלכם במתקן, הוא השיב לי בערך אותו דבר.

עכשיו, אני רוצה לומר, שהגעתי למתקן קצא"א, כדי לשמוע, כי לדעתי לפני שאני קובע עמדה, אני חייב לעשות איזושהי בדיקה עלות תועלת, ורציתי לדעת מהי התועלת, כמובן, שהפנו אותי, דבר עם משרד האוצר, ביקשתי לעיין בהסכם, כמובן, שלא קיבלתי אישור, אבל מבחינת התועלת, לאורך הזמן, אני מגלה, שכל התועלות שהם הציגו לי, הם פשוט לא נכונות, הם דיברו על יתרון מדיני והפגיעה הקשה ביחסים על אבו דאבי וכו' ואנחנו יודעים, שזה לא נכון היום, זה סתם היה טענת סרק. הם אמרו לנו שכמות הדלק שמגיע לעקבה, היא לאין שיעור יותר גדולה, מאשר הכמות שתגיע לאילת, במסגרת ההסכם וזה גם לא נכון. הם אמרו לנו שאין בעיה של בטיחות, היום שמענו, איזה יופי יש לנו צינור, אז אני רוצה לשאול אותם, איך זה שב-2012 נמצאו לאורך צינור אילת-אשקלון, 28 אלף פקמי עיקול, חלקם עשרות, אם לא יותר מ-40 אחוז, יש שתיים כאלה עם 70 אחוז. איפה אנחנו, ובואו נשאל, הטבע לא משקר.

מדובר בחברה שהיא עבריינית סדרתית. אני חושב, אדוני היו"ר, שזה לא בעיה של חיסיון, שזה בעצם, אני חושב שבמסגרת החיסיון, הם הגיעו לאיזושהי שאננות בקשר לנושאים האלה ואנחנו חייבים לשנות את זה ולכן במסגרת ההחלטה של הוועדה הזאת, אני מציע, קודם כל, לשנות את הרכב דירקטוריון קצא"א, זה לא ייתכן שחברה שהיא מזהמת כל הזמן, כנראה שאין לה את הפיקוח הנכון, מבחינת ממשלת ישראל ואני מציע שאנחנו נמליץ ונפעל במרץ, כדי לשנות את זה.

והדבר שני, אנחנו יודעים שהצינור הזה יפעל במשך השנים הקרובות ואגב, בנושא של הדיס אינפורמציה, איש לא ביקש לסגור את קצא"א, כל הזמן מדברים על הצורך הזה וכמובן, התייעצתי על זה עם שר הביטחון, אבל השיקול הביטחוני פה, זה כבר שיחה אחרת, ברור שאנחנו לא נוותר, אז אני חוזר, שתי המלצות, אחד שהרכב דירקטוריון קצא"א ישתנה ודבר השני, לשנות את התוואי, מכיוון שחלק מהקטעים של הצינור, עוברים דרך שמורות הטבע הכי רגישות ואנחנו רואים איזה נזק זה כבר גורם ולמרבה הצער, לא נראה לי ששמעתי אפילו קורטוב של צניעות וחרטה בקרב החברה הזאת וזה יש להצטער על זה. תודה רבה.

תודה רבה, חה"כ עמיחי שיקלי ואז ראש עריית אשקלון תומר גלאם. תומר גלאם בבקשה.

טוב, חברים יקרים, חברי, חברי הכנסת, אדוני יו"ר הוועדה, גברתי השרה, האמת היא שכל כך שמח לראות את הנחישות שלך, שאת עומדת איתנה, אחרי המדיניות שלך, זה דבר שהוא לא מובן, בעולם הפוליטי, אז על כך, יישר כוח, כי בסופו של דבר, דברים משתנים לאחר הבחירה. חבריי, הנציגות של קצא"א, קודם כל דבר פשוט בעיניי, אני רואה פה קונצנזוס לפחות על דבר אחד, שהחברה כמו שאומר נציג רשות החברות, היא גם רוצה בחיסיון, אז לעשות תיקון לחוק, זה דבר שהוא פשוט מבחינתכם, אתם הרגולטור, תתקנו את החוק ואז השליטה תהיה שלכם בלי הרכבים של דירקטוריון כזה, או אחר ואז תהיה שליטה, גם לשרה להגנת הסביבה, גם לשרים האחרים, למי שתחליטו בתיקון החוק, זה תהליך קצר והוא מתבקש.

אני מייצג היום פה 162 אלף תושבים, 162 אלף תושבים בעיר אשקלון, שמצד אחד היא העיר הכי מבוקשת במדינת ישראל, מצד שני העיר הכי מאתגרת מבחינה ביטחונית וגם בהיבטים הסביבתיים. לצערי, זה נדוניה שקיבלתי, כל המתקנים, רוב המתקנים האסטרטגיים, נמצאים בעיר אשקלון, מנושא האנרגיה ותשתיות ונושא של הדלקים, תש"ן, קצא"א וכל היוצא בזה. הדבר החשוב בעיניי, זה לדעת שחברי הוועדה וכולם ידעו, מה רמת הסיכונים, הרי היו מקרים, אני שמח שלא קרו מקרים באילת, לפחות מה שהציגו בקצא"א, אבל היו מקרים מאוד חריגים באשקלון, עוד בכהונתי כראש עיר, נכון שהיה שיתוף פעולה עם קצא"א והם באו והם בחנו מקרוב את האירועים, אבל האירועים קרו והם סיכנו ברמה משמעותית את התושבים שלנו.

אנחנו מדברים על 162 אלף תושבים, שתוך פחות מעשור, הופכת להיות העיר השישית בגודלה, העיר השישית בגודלה של 320 אלף תושבים, כרגע אנחנו עם 12 אלף יחידות, נבנות כרגע באשקלון, אז לכן אנחנו צריכים לשמור, בראש ובראשונה, על הנושא הזה, החשוב ביותר, שזה בריאות התושבים וכל שכן, כמו שאתם יודעים, רמת הסיכון, של העיר המאוימת ביותר במדינת ישראל, גם זה צריך לבוא לידי ביטוי, ראינו מה קרה במבצע "שומר החומות", לא רק אצלם, דרך אגב, גם בחברה תש"ן, ראינו את הבעירה של אותם מכלים ואני אומר לכם אני כיושב ראש, שמנהל את המערכה הביטחונית בתוך העיר שלי, אני לא יודע למצוא פתרון, לפנות 40 אלף תושבים, בעת ובעונה אחת, ברגע שיהיה מקרה כזה, או אחר, אין אפשרות, אף אחד לא יודע לתת לי את התשובות האלה, לא הוועדה לביטחון ולא שום וועדה אחרת ולא שום גורם במדינת ישראל, אתם יודעים למה? כי אין את האפשרות לפנות 40 אלף איש, היום במדינת ישראל באירוע שהוא חריג ואני מצאתי את עצמי, יושב בחמ"ל ומנסה לשבור את הראש, איך אני מגייס, בכלל, חברות תחבורה, שלפחות ישנעו לי את התושבים, לאזור צפון, או יותר דרום, כדי למצוא את הפתרון, במידה ואני צריך לפנות ולצערי, לא אלופים ולא נבחרי הציבור דאז, לא ידעו לתת לי תשובות, איך אני מפנה באירוע שהוא המוני, את התושבים שלי. זה דבר שהוא מאוד מאוד מהותי, אתם צריכים להבין את רמת הסיכונים.

אני רוצה לסיים ולומר, שאני גם באותו כובע של יושב ראש של הנפה נפת אשקלון, שזה ארבע רשויות ושש מועצות, יושבת פה, גברתי מיטל המנכ"לית, אני אשמח רק שהיא תיתן בקצרה, את הבריף של מה שאנחנו עוברים וחווים ואני בעד, אני בעד אנרגיה מתחדשת, אני בעד חוות שרתים, יש לנו 4000 דונם בחברת קצא"א, רק תארו לכם, אם היה לנו שם, איזה אנרגיה מתחדשת, אולי היינו מרווחים אפילו יותר בחברה, גם בהיבט הסביבתי וגם החברה יותר ודרך אגב, אני גם בקשר עם המנכ"ל לגבי אותה חוות שרתים, כדי לנסות ולהביא, את אותה חוות שרתים ולהקים אותה בתוך המתחם, בגלל ההיבטים הביטחוניים, יש פתרונות, הרי בסופו של דבר, כולנו יודעים שעוד פחות מעשור, עם האנרגיה והמדיניות של מדינת ישראל וגם במה שהשרה מובילה וקודמיה, אנחנו כבר לא נצטרך את אותם דלקים, נצטרך רק האחסון של חירום ולא יותר מזה, אז אני קודם כל, בסיום דבריי, רוצה להודות לכל חברי הוועדה, לשרה, יישר כוח על העמידה האיתנה ועל הנחישות שלך ועל הדרך שבה את פועלת, כדי לתרום לסביבה ולאדוני היו"ר היית אצלי בפגישה, עם כניסתך לתפקיד, הבטחת שתבחן את כל הנושא הזה, שקשור בכלל, לא רק להסכם, אני אגיד לכם עוד פעם, אני לא רוצה לקרוא את ההסכם, הוא פחות מעניין אותי, הדבר שהכי חשוב בעיניי, זה לשמור על התושבים שלי ולתת להם לחיות, בסביבה הרבה יותר נעימה וטובה. תודה.

תודה רבה לך, ראש עיריית אשקלון, חה"כ שיקלי, יש לנו עוד ראש עירייה אחד, אתה רוצה לדבר לפניו או אחריו.

זה כבר לא משנה, אני יכול גם עכשיו.

אז בבקשה, חה"כ שיקלי ואחריו ראש עיריית אילת, אלי לנקרי.

זה יהיה קצר, אני גם אין לי עמדה חד משמעית, זה נושא מאוד סבוך ושמעתי הרבה מאוד עמדות, אבל אין לי איזה משהו חד משמעי. מה שכן, בתחושה שלי, יושבים פה אנשי קצא"א ומקבלים קצת יחס של עבריינים, כאשר לא ברור לי, שהם עברו על חוקי המדינה באיזושהי צורה ונראה לי, שהם לא הכתובת לביקורת, זאת אומרת יש פה רשות חברות, יש משרד אוצר, אם זה לא הדרך שבה זה אמור להתנהל, אז זה חוזר אלינו, אנחנו הבעיה, הבעיה היא אצלנו, היא לא בעיה של ההתנהלות שלהם. זה דבר אחד.

עכשיו דבר שני, ברור לכולנו שהדלקים הפוסילים הם היום פחות באופנה וכמו כל מי שיושב פה בחדר, גם אני הייתי רוצה לראות עולם שמסוגל לקיים את עצמו רק מאנרגיית שמש. יחד עם זאת, נראה לי שבגילוי נאות, רוב שוכני החדר הזה, תידלקו פה הבוקר, או בבנזין, או בסולר. זאת המציאות, זאת אומרת, גם זה חלק מהדברים, שצריך לקחת בחשבון.

הכול יחסי ופרופורציונלי, עם כל הכבוד.

רגע, שנייה רגע, אני אומר ככה, יש פה כמה משקפיים שצריך ללבוש, יש פה את המשקפיים הסביבתיות וזה ברור לחלוטין, קודם כל אני חושב, שלא אהבתי, שלא הצגתם את אסון עברונה, כחונה תחת גזרתכם, זה נכון שלא היה אסון בים, אבל אסון עברונה, הוא אסון בקנה מידה, שנכון היה מצדכם ליזום ולומר, שזה היה, ולא שאני אצטרך ללמוד על אסון עברונה דרך החברה להגנת הטבע, זה אסון כבד והאסונות האלה, אכן קורים וצריך לעשות הכול, כדי למנוע אותם. עכשיו ברור לחלוטין, שמצד שני, הקצה של העמדה הזאת אומר, טוב, אז בוא בעצם, בוא לא נביא נפט ואז בטוח לא יהיה אסונות. עד לאן הולכים עם העניין הזה של למנוע אסונות, כי צריך, בסופו של דבר, לאזן בין הצרכים ונפט זה דבר חשוב. אז המשקפיים הסביבתיות, זה דבר שאפשר להבין אותו.

חה"כ שיקלי, היו 12 אירועים, לא רק עברונה.

אני לא התפרצתי לדבריך, אחי ורעי, תן לי לסיים את הדברים. אני אומר, משקפיים ביטחוניות, יש לנו שיקולים, לכאן ולכאן, מצד אחד יש לנו פה ציר עוקף לנמלי הים של המזרח התיכון, שחשופים לטילים, מצד שני, בכל מה שקורה, באמת, במשילות בנגב, כפי שנכתב בדוח ה-NSS, לך תבטיח שמחר בבוקר, חמושים בדואים, לא יפוצצו את הצינור הזה, בתוך מעשה חבלה, זה גם עניין, זה מה שנקרא בטחון הים האדום ולכן יש פה המון המון משקפיים.

הדבר היחידי שאני יכול לומר בשלב הזה, שזה נראה לי בהחלט הסכם, שצריך לעבור עליו, אנשי מקצוע במשרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה והאנשים האלה, שיש להם את הרקע המלא, המקצועי, בתחומים האלה, הם צריכים לגבש את העמדה הסופית, כי יש פה לכאן ולכאן וכמובן, גם בהקשר הגאופוליטי, הציר עוקף סואץ הזה, מבחינת ההזדמנות הכלכלית, הוא גם נראה כמשהו כבד משקל, אז זה כבד לכאן וזה כבד לכאן, אני לא חושב שזה כל-כך גורף, כל-כך ברור, שזה כזה גרוע, מצד שני, גם ברור לחלוטין, שהסיכונים פה, הם סיכונים אמיתיים והציפייה שלי, שתהיה עמדה מאוזנת ושמשרדי ממשלה יפעילו את כל החוקרים שיש להם ואנשים שבאמת באמת יש להם ידע מקצועי, שלנו אין אותו. אין גם יגבשו חוות דעת ולפי זה נחליט.

תודה חה"כ שיקלי. ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, שמצטרף אלינו בזום, בבקשה אלי, הזכות שלך.

בוקר טוב. תודה אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, ראשית, אני רוצה להגיד תודה גדולה, על קיום הדיון החשוב הזה. אני שומע את הדברים וזה רק מקבל משנה תוקף, חשיבות הדיון. אני רוצה תחילה להצטרף לדבריו, של חברי ראש עריית אשקלון, על הברכות, לשרה ולחה"כ על הנחישות, כמובן, לכולם, על נחישות והעמדה חד-משמעית, שמגנה על העיר אילת, כמובן ועל העיר אשקלון, בכלל על הנכסים שלהם ועל התושבים שלהם.

אני רוצה להגיד, דברים ברורים, פשוטים ושאינם משתמעים לשני פנים. אני כראש עיריית אילת, אחראי לשלומם ובריאותם של תושבי אילת ושל מיליוני התיירים שמגיעים לעיר הזאת, מדי שנה, כמו שאני אחראי לכלכלת העיר ולנכסים החשובים שיש לאילת ובסוף אנחנו מדברים על מפרץ, על הים, שהוא הנכס החשוב ביותר של העיר אילת, אני רוצה לומר, שללא הנכס הזה ,אין לאילת באמת זכות קיום ואת זה כולם יודעים.

אני עד עכשיו, לא השתכנעתי, שהפעילות שמוצעת כאן, לא תסכן את כל מי שאמרתי עכשיו ולכן מבחינתי, כראש עיריית אילת, אני אומר דברים מאוד ברורים, כל עוד לא אשתכנע שאין סיכון ולו המינימלי ביותר, לתושבי אילת, לתיירים שלה, לים, לא נוכל לאפשר, לא אונייה, או שתיים, ליטר אחד תוספת, לא ניתן לאשר ואסור יהיה לעשות את זה, בשום פנים ואופן ואני אומר שוב, לא ראיתי ולא השתכנעתי, שעד עכשיו נעשתה פעילות כלשהי, שמאפשרת את זה. גם אם זה ייקרה ונשתכנע, אני עדיין לא רואה את היתרונות הגדולים שצומחים למדינה, לחברה, מההסכם הזה, אל מול הסיכונים הכול כך גדולים, שכולם כאן דיברו עליהם והם ברורים וחד משמעיים ואת הסיכון הזה אסור לקחת.

אני רוצה לספר לכם, אמנם, קשה לייצר את הקשר ואת הזיקה הישירה, אבל רק בחודש האחרון, היו כאן שני מיקרים, של דליפת דלק, מפגע של ריח וזיהום אוויר, שסבלו ממנו, כל התושבים, אגב, מבעיה, מתקלה של, אני לא מבין בזה מספיק, אבל כנראה מהמתקן שמטפל באדי הדלק, תוך כדי ניקיון שנעשה שם, יכול להיות שיסבירו אנשי קצא"א, את העניין, אבל תבינו מה קרה כאן, איך אפשר לתת יד למצב שתושב אחד, או מספר תושבים מרגישים רע ומפנים אותם לחדר מיון, בגלל דליפה כזאת, תחשבו מה יכול לקרות, גם אם אין לזה קשר ישיר, אבל תארו לכם, מה יכול לקרות ממצב כזה. לכן במצב של היום, אני חושב שברור לגמרי, שאסור, בתכלית האיסור, להמשיך ולסכן את תושבי אילת ואת תושבי אשקלון.

אני אגיד עוד משהו, שחשוב לומר, היום המצב שונה, אי אפשר לתאר את המצב שהיה כאן לפני שנים רבות, כשהייתה כאן פעילות יותר גדולה, כפי שתיארו אנשי קצא"א, במפרץ אילת, של אוניות בכלל ושל מכליות בפרט. המצב שונה, אנחנו במקום אחר, העולם במקום אחר, אילת במקום אחר, אנחנו צועדים אל עבר הפיכת אילת כולה, לעיר ירוקה לחלוטין, שמתבססת כולה על אנרגיה אחרת לחלוטין, על אנרגיה נקייה, על אנרגיית השמש. אנחנו צועדים אל עבר הפיכתה של אילת לעיר עצמאית אנרגטית, שכל צורכי האנרגיה שלה, הם מאנרגיית השמש. אנחנו לא יכולים לצעוד בכיוונים הפוכים, זה לא הכיוון של העיר אילת. תודה רבה.

אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, אני לא רוצה לתאר, במידה ויהיה דליפה, חלילה ולכן אנחנו נשאיר את הדברים שלך, כסימן שאלה גדול ומאיים. תודה לך, על הדברים שלך. אני רוצה לתת עכשיו, את זכות הדיבור לחה"כ לשעבר דב חנין ואחריו מאיר יצחק הלוי, בבקשה. דב.

תודה לך, אדוני היושב ראש, ברכות לך ולוועדה על הדיון החשוב הזה, הזדמנות עבורי לחזור אל החדר הזה, שביליתי בו רבות. הערכה גדולה גברתי השרה, על העמדה החשובה שלך, עמדה מדויקת גם ברמה הערכית וגם ברמה המקצועית. אנחנו מדברים על הסכם מאוד בעייתי, בהליך מאוד בעייתי, אני שמעתי בצער, את דברי נציג רשות החברות, הפרשנות שלי גם לסעיף 9א' וגם לסעיף 4א', שונה לחלוטין, לא ייתכן מצב, שככה המדינה מתייחסת לחברות שבבעלותה, יש פה אינטרסים ציבוריים כבדי משקל והמדינה צריכה לפעול, גם כבעלת המניות וגם כרגולטורית. אנחנו נמצאים אדוני היושב ראש, בסיטואציה מאוד מיוחדת, שאני לא זוכר כמוה, שבה כל משרדי הממשלה המקצועיים הרלוונטיים, הם באותה עמדה.

אנחנו שמענו את דברי השרה להגנת הסביבה, אנחנו שמענו את דברי שרת האנרגיה ועמדת משרד האנרגיה. חשוב גם לומר, שגם שר הבריאות שאחראי על כל ההיבטים של בריאות הציבור ואנחנו מדברים פה, לא רק על סכנות של זיהום אוויר, אלא גם על סכנות למתקני ההתפלה, אדוני ראש עיריית אשקלון, שכולנו תלויים במים שמופקים בהם, משרד הבריאות מתנגד חד משמעית לעסקה הזאת, שר התיירות, שאחראי על כל נושא התיירות, גם באשקלון וגם באילת, שתי עריי תיירות חשובות ומשמעותיות. אנחנו רואים פה אחדות של כל המשרדים המקצועיים הרלוונטיים שמתנגדים להסכם מההיבט הסביבתי, מההיבט הבריאותי, מההיבט הכלכלי, התיירותי, מההיבט החברתי, שמענו את שני ראשי הערים, ערים חשובות בישראל, שחס וחלילה אסון, אם יקרה ימיט עליהם חורבן.

אני שמעתי את נציגי החברה, הם אומרים אנחנו עובדים בצורה בטוחה, אנחנו לא רואים סיכון לאסון שיתרחש, אז קודם כל, אסונות בקצא"א התרחשו, הרבה יותר מידי, אבל יותר מזה, צריך להגיד שכל אסונות הנפט הגדולים, שהיו בעולם, אף אחד מהם לא היה מתוכנן, אני בטוח שלפני האסון במפרץ מקסיקו, היינו שומעים את החברה גם שם אומרת, אנחנו לא מתכוונים. אז אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הדברים, כי כשאסונות קורים, הם קורים.

נקודה מאוד משמעותית, היא הנקודה הביטחונית, בפני הוועדה, אני מקווה, נמצא דין וחשבון של ה- NSS , המכון למרכזי ביטחון לאומי, שמציב תמונה מאוד דרמטית של סיכונים ביטחוניים שיש בהסכם, הסיכונים הביטחוניים האלה, משתייכים לשני סוגים, יש סיכונים ביטחוניים ישירים של סיכונים, בגלל פגיעות במתקני נפט, אם זה במתקני הקצה, באשקלון, או באילת, אם זה בצנרת וכדומה ואלה סיכונים ביטחוניים אסטרטגיים שקשורים למערכות יחסי החוץ, המדיניות של מדינת ישראל.

ההסכם הזה הוא הרי ביננו, צריך להגיד, הוא אצבע בעין למצרים, זה נועד לעקוף את תעלת סואץ, או לגרום למצרים להוריד את המחירים בתעלת סואץ, זה נועד לעקוף את הצינור המצרי, שמזרים נפט מים סוף לנמל אלכסנדריה, זה נזק מדיני, אין למדינת ישראל, שום אינטרס להחמיר את יחסיה עם מצרים, שהם יחסים חשובים. אנחנו שמענו טענות בנושא האמירויות, הטענות האלה, אינם נכונות, כפי שכבר למדנו, אגב, בנושא האנרגיה, אנחנו רואים שיתופי פעולה מאוד יפים עם האמירויות, למשל, ההסכם עם ירדן, על מים תמורת אנרגיה, במימון חברה אמירתית.

נקודה אחרונה אדוני, ברשותך, בעידן של משבר האקלים, אנחנו מדינת ישראל, התחייבנו פעם אחר פעם, גם ראש הממשלה לשעבר, נתניהו, בוועידת המנהיגים עם ביידן, גם ראש הממשלה בנט בוועידת גלזגו, על מדיניות ישראלית, מאוד ברורה, בנושא משבר האקלים. ההסכם הזה הוא הסכם מאוד מיוחד, יש עוד הסכמים, אבל מאוד מוזר שאנחנו מנהלים פה הסכם, על נפט שהוא לא שלנו ושהוא לא מיועד לנו, זה ממש להתנדב להיות חלק מהבעיה, שאנחנו חייבים להיות חלק מהפתרון שלה.

תודה רבה, חה"כ לשעבר דב חנין, חה"כ מאיר יצחק הלוי, שתי דקות בבקשה ולאחריו יסכם את הדיון, חה"כ משה ארבל, גם בדקה, אני ממש מצטער.

18 שנים של קשר עם קצא"א לסכם בשתי דקות, זה לא משימה קלה, אבל אני אשתדל. אני אגיד כך, כראש עריית אילת לשעבר וכחה"כ העכשווי, אומר שהעיר אילת זכתה להיות בליבת אזורי טבע ייחודית מדהימה ביופייה בכל זווית, החל משמורת האלמוגים הצפונית ביותר בעולם – כפי שציינה זאת השרה – עבור דרך רכסי הרים, שדרך אגב, הייתה לי הזכות כראש עיר, היה להגדיר אותם כשמורת טבע, כל האזור שנמצא דרומה ומערבית לכביש וכמובן, כמובן, להבין שמשאבי הטבע הללו, הם בעצם התשתית שעליה חיה העיר אילת, מלבד, היותם ערך שעומד בפני עצמו ולכן שומה עלינו וחובה עלינו להגן על המפרץ ועל אוצרות הטבע, שהעיר זכתה בהם, בכל דרך.

ואני כבר אגיד את המשפט, שחברי לקצא"א מכירים, שאומר כשיש ספק, אין ספק, אמר את זה דמות מוכרת בפוליטיקה הישראלית, לפני הרבה מאוד שנים אנחנו אדוני כבר נלחמנו, ברצון לשנע אמוניה דרך נמל אילת והייתה מלחמה עקובה ונצחנו, כי כולנו הבינו שלא ניתן לאפשר סיכון ולו קל שבקלים, למפרץ שמהווה כמו שאמרנו, תשתית כלכלית ותיירותית, הקשר עם קצא"א, חשוב שנגיד את זה, הוא קשר רב שנתי, אני רוצה לספר לך, אדוני היושב ראש, גברתי השרה, שכשאני נכנסתי לתפקידי ב-2003, עמד בראש קצא"א, נדמה לי, האלוף סקל האלוף במילואים, הוא לא הסכים לדבר איתי, כראש עירייה, גם לא עם רוני מהצרי שהיה ראש עריית אשקלון, אמר, אנחנו תחת חוק הזיכיון, אני מספר את הסיפור הזה, כי הוא חשוב לצדק ההיסטורי, חשוב שנדע את זה, לא רצה לדבר איתנו וקצא"א ישבה על שטחים אדירים, 1700 שטח חוף בעיר אילת ומתקנים רבים ולא היה לא אפשרות להיכנס, לא לשוחח, לא לנהל משא ומתן וגם לא לקבל, אף לא שקל, מעצם היות פה מתקנים רבים. לאחר משאי ומתנים קשים, בין עיריית אשקלון מול וועדת הכספים פה ובתי המשפט, הצלחנו לשחרר קטעי חוף, הצלחנו לקבל כסף, כי אמרנו, צריכים לעשות את זה, זה מחויבות ללא תנאי, חשוב להגיד את זה, כי רצו פה כל מיני, שמעתי פה כל מיני רחשים לחשים, שהכסף ניתן , אבל זה קשקוש בלבוש, אמרנו שברגע שיש מתקן אסטרטגי, כל-כך משמעותי, הוא חייב לשלם כסף לרשות, אנחנו לא צריכים להתנצל על כך.

אני חייב להגיד לגבי הסיפור שלנו ובזה אני אסכם, אדוני. אנחנו לא מכירים את ההסכם ואני פניתי לידידי ארז חלפון ולאיציק, אני מכיר אותם היטב, אמרתי להם חברים, אנחנו צריכים להעיר בתאורת ענק את ההסכם הזה, כדי לדעת מול מה אנחנו מתמודדים וכשלצערי, לא יכולנו לקבל, מסיבות שונות, שאני לא אכנס אליהם, מייד הוקמה וועדת חירום, עם צוותי שופטים, הצטרפנו לעתירות, כדי לדעת ואנחנו כרשות, אני מניח שאלי לנקרי אמר את זה קודם לכן, לא יכולים להשאיר במילימטר אחד של ספק, את בטחונה הכלכלי ובטחון הטבע שהעיר אילת זכתה וזו אמירה שלנו נאמרה בצורה מאוד מאוד ברורה באותיות קידוש לבנה, מתחת לכל זרקור, כדי וחשוב לי להבהיר את זה פה, בפורום הזה ואני לא מתייחס לקצא"א כחברה, יש ממשלה ומדינה שצריכה לטפל בה בחברה בצורה הטובה ביותר.

תודה רבה, אלי אכן העביר את מה שעברת, חזור והבהר. תודה רבה חה"כ מאיר יצחק הלוי, חה"כ ארבל, בבקשה.

אני ממש בדקה אחת, אדוני היושב ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, ראשי הרשויות. אני דווקא רוצה להשמיע דעה, אולי לא פופולרית פה בחדר הזה ולומר, שכולנו תמימי דעים בחשיבותן של שמורות הטבע, שמורות האלמוגים באילת, בזה אין לנו מחלוקת. הבעיה המרכזית היא, לעניות דעתי, שבמידה ואנחנו נלך על מסלול אחר ואנחנו נחליט על מסלול, למשל, של ביטול ההסכם, אנחנו נביא בסופו של דבר, להליך שיחזק את העברות הנפט, דרך עקבה ומצרים ואני אהיה יותר מודאג, כשהנפט יזרום דרכם לשמורת האלמוגים באילת, הרבה יותר מאשר, חברה ממשלתית ישראלית וכמה שיש לי ביקורת עליה, היא עדיין יכולה להיות תחת פיקוח, מאשר חברה מצרית, שאין לי שמץ של מושג מה יש שם. תהיינה אוניות שיבואו ויפרקו וכמויות של אוניות, שיכולות להגיע לנמל ובנמל עקבה ולייצר אסון אקולוגי, משמעותי כזה, ע"י הירדנים, או ע"י המצרים, בעיניי זה סוגייה הרבה הרבה יותר מסוכנת לטבע וצריך לתת עליה את הדעת. תודה רבה.

תודה רבה, אני מבקש להתנצל בפני כל הארגונים והמומחים שביקשו להגיע ולדבר כאן, פשוט לא הספקנו, אנחנו בחריגה של שלוש דקות ו-25 שניות ומנהלת הוועדה לאה, תכף מזיזה אותי בכוח, אז יהיה דיון המשך, תם ולא נשלם. אנחנו צריכים לשמוע עוד משרדי ממשלה, לתת לנציגי החברה האזרחית ולעוד חברי כנסת שיגיעו, את זכות הדיבור, גבי את הראשונה, בפעם הבאה. אני כן רוצה לסכם ולומר.

אולי כבר לא יהיה צורך בפעם הבאה, כי כבר יבטלו את ההסכם.

מאה אחוז, אני שוב רוצה לחזור ולומר, שבעידן ולחזור אולי על דבריו של חבר הכנסת לשעבר חנין, בעידן של התחממות הגלובלית ומשבר האקלים, אנחנו צריכים לעשות יותר על מנת להיאבק בו בכל הכוח ולהסכמים שמאיימים בצורה חריפה על הסביבה שלנו, על החופים שלנו, על היכולת שלנו לצעוד כאן על כדור הארץ ועל האדמה, אין להם מקום ובזאת אנחנו נסכם את הדיון ונמשיך בפעם הבאה. תודה רבה לכולם, תודה לך גברתי, השרה להגנת הסביבה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:04.