פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת הכספים
23/11/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ב (23 בנובמבר 2021), שעה 13:13

הצעת אישור תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לשנת 2022

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
משה גפני
מאיר יצחק-הלוי
עופר כסיף
אופיר כץ
ג'ידא רינאוי-זועבי
נירה שפק

אורלי עדס - מנכ"לית, ועדת הבחירות המרכזית

דין ליבנה - יועמ"ש, ועדת הבחירות המרכזית

שלומית ארליך
לינור כרם

טמיר כהן

יפעת קדם



הצעת אישור תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לשנת 2022

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לשנת 2022. ועדת הבחירות המרכזית במהלך השנתיים האלו עברה טירונות שלא נראה לי שוועדת בחירות כלשהי במדינה מערבית עברה בתקופה כל כך קצרה. ראינו איך הוועדה וצוות הוועדה נרתמים למשימה ועושים את עבודתם על הצד טוב ביותר גם לנוכח מערכות הבחירות הדחופות וגם לנוכח משבר הקורונה שעברנו פה. בזכותם הבחירות עברו בצורה תקינה ויעילה. זאת ההזדמנות לברך אתכם על כך. זה עוד לא אומר שום דבר לגבי התקציב ל-2022 שאנחנו נשמח שתציגו. אורלי, אם תוכלי, אפרופו מבקר המדינה, להתייחס להערות של דוח מבקר המדינה שיצא על התקציב שלכם.

למה זה לא אומר על התקציב? זה אומר על התקציב.

אני רק אומר שהייתה עבודה מצוינת, אבל את התקציב אנחנו נבחן כמו שצריך.

היו מערכות בחירות.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על מילות התודה והערכה, לא מובן מאליו. בשם כל עובדי ועדת הבחירות תודה רבה.

מונחת בפניכם הצעת התקציב לשנת 2022 של ועדת הבחירות שהיא מבחינתנו לקראת שנה שוטפת, שנה ללא בחירות. נקווה שכך יהיה, ואני מדברת מההיבט המקצועי שלי, לא הפוליטי. התקציב הזה משקף את ההוצאות הצפויות. אני מזכירה שוועדת הכספים של הכנסת בהתאם לסעיף 134 לחוק הבחירות, קובעת את תקציב ועדת הבחירות בהתאם להצעת ועדת הבחירות המרכזית. ההצעה שמונחת בפניכם נדונה בפני כל מוסדות ועדת הבחירות המרכזית, אם זה ועדת המשנה לכספים של ועדת הבחירות המרכזית שיש לה נציגים של מספר סיעות הכנסת, נשיאות ועדת הבחירות שכוללת ארבעה סגנים ויושב ראש הוועדה, ובמליאת הוועדה שמונה 30 חברי ועדת בחירות שמייצגים את כל סיעות הבית, בראשות יושב-ראש הוועדה כבוד השופט יצחק עמית.

איך מורכבת ועדת התקציב?

יש לנו ועדת משנה.

כמה חברים?

יש בכל ועדה, למיטב זכרוני, שישה חברים. יש ייצוג לאופוזיציה, לקואליציה.

הם מכינים את התקציב איתכם? מה המעמד שלהם?

כצוות מקצועי אנחנו מייצרים את ההצעה עצמה בהתאם לחזון של הוועדה, בהתאם לתובנות של השנים האחרונות, בהתאם ליעדים שהצבנו לשנה הבאה. זה מגיע לדיון בפני ועדת הכספים והנשיאות. במידה והוועדה סבורה שיש סעיף כזה או אחר שהיא לא מקבלת כי היא רוצה להוסיף על התקציב, להפחית, לשנות, כמובן שזה עובר שינויים.

מה שמונח בפנינו עבר את - -

עבר את כל השלבים האלה. הצעת התקציב של ועדת הבחירות עומדת על 45 מיליון שקל. אנחנו מגישים רק את 2022, מכיוון ש-2021 הייתה שנת בחירות שבה היה לנו תקציב. במסגרת השנה הזאת החזרנו לאוצר המדינה כ-110 מיליון שקל עודפי תקציב, מכיוון שהתקציב של שנת 2021 היה גבוה בגלל הקורונה. התרענו בכל השלבים שבשל חוסר הוודאות ייתכן ותוקצבנו ביתר ומה שיישאר נשיב לאוצר המדינה. התקציב היה בערך 690 מיליון שקל, מתוכו 230 בערך תוקצב ייעודית לקורונה. עשינו מאמצים ניכרים לחסוך בעלויות על אף האתגרים המיוחדים שניצבו בפני הוועדה.

לעניין ההצעה לשנת 2022, 34% מהתקציב מיועדים למחשוב שזה עיקר הפעילות שלנו בשנה הבאה. הוצאות תפעול וארגון – כ15% מהתקציב, פרויקטים מיוחדים -4%, ושכר - כ-43%. לעומת תקציב המדינה שעומד על 50% ומשרד מבקר המדינה והכנסת שהתקציב עומד על כ-62%, אנחנו עומדים על 43%.

מה זה פרויקטים מיוחדים?

כאן תקצבנו סעיף שנקרא "הפקות לקחים". אני תכף אפרט על אופן הפעולה של הוועדה, על התהליך של הפקות הלקחים שכרגע לא ידוע לנו מה יהיו התובנות שנפיק בעקבות ועדות שפועלות. לתובנה כזאת יש משמעות תקציבית. ככל שיהיו דברים שידרשו תקציב הם יתוקצבו מהסעיף הזה.

כמה עובדי קבע וכמה עובדים עונתיים יש לכם?

יש לנו כרגע 33 תקנים בוועדה. כרגע מועסקים 34 עובדים בהיקפי משרה שונים. זאת לא המצבת המלאה. המצבת המלאה אמורה להיות בסביבות 40 עובדים. חלק מהעובדים, לצערי, בעקבות השנתיים וחצי האחרונות, עזבו אותנו. לא פשוט היה לחוות אותם.

להיפך, אחרי שנתיים כאלה הם דווקא היו צריכים להישאר.

לא פשוט. היו שנתיים וחצי מאוד-מאוד קשות גם במובן המקצועי וגם במובן האישי לעובדים. כל אחד במישור האישי שלו, משפחה וכו'. לא פשוט, ובעיקר לא פשוט משום שבשוטף אנחנו מאוד מצומצמים במשאבים שלנו. כל ראש אגף יודע שלמרות שאין בחירות אנחנו עדיין נדרשים להיות בכוננות כל יום מחדש כי ייתכן שמחר נקום לבוקר חדש וכן יפרצו בחירות. אנחנו כל הזמן על זמן שאול.

נראה לי שהעובדים יהיו מרוצים, כי הם מקבלים בונוס בבחירות.

לא, ממש לא. תדעו לכם שהם מקבלים שכר יותר גבוה, אבל הוא לא מתגמל - -

שכר יותר גבוה זה בונוס.

הם מוכנים לוותר על זה בתמורה לשקט.

שווה לעשות סקר בקרב העובדים.

תראו, זה נכון שהשכר יותר מתגמל, אבל הוא בוודאי לא מפצה על התקופה האינטנסיבית הזאת. מאוד קשה להסביר את זה לאנשים שהם מחוץ למערכת שלנו. אנחנו מדברים על תקופה של שנתיים וחצי, על 16,18,20 שעות עבודה ביום. מדובר על עבודה מאוד אינטנסיבית, על אחריות ניכרת, על משמעויות רבות, לכן זה לא בהכרח הפיצוי.

כ-21% מהתקציב שלנו מיועדים כתקציב פיתוח שהוא מעין תקציב חד פעמי שנועד להתעצמות ולהתחזקות. מדובר בהשקעה בעיקר בנושא המחשוב. אם רוצים לדעת מה העלות לבוחר במסגרת תקציב השנה השוטפת, כשאני מחלקת את זה לפי מספר בעלי זכות הבחירה שהוא שישה מיליון 628 אלף 390, אז העלות לבוחר היא כ-6.80 שקלים. זה, אגב, מתייחס בין היתר להערת מבקר המדינה בדוח שדיבר על כך שאנחנו לא מציגים את העלות לבוחר במסגרת התקציב השוטף.

מה זה מבנה חדש בכנסת? אמנם אין לזה תקציב, אבל מה החזון שלכם?

הכנסת יצאה לפרויקט לפני מספר שנים. זה היה כנסת 2030, אבל זה עודכן לכנסת 2040. הולכים להרחיב את המבנים בכנסת מפאת מצוקת המקום. זה קצת הוקפא בשנה הקודמת, אבל התהליך הזה התחדש. אנחנו כלולים במסגרת הזאת של ההרחבה, כי ועדת הבחירות שוכנת - -

שמתם את זה בתור תקנה אף על פי שאין לגבי הסעיף הזה כסף.

בתקציב של שנת 2019 של ועדת הבחירות אישרתם - -

עכשיו זה לא - -

נכון, עכשיו לא מופיע התקצוב, כיוון שפנינו לכנסת, ביקשנו לדעת כמה יצטרכו מאיתנו בשנת 2022. הכנסת עדיין לא יודעת לומר לנו. ככל שנידרש לתקציב בגין הבנייה הזאת, נשוב לוועדת הכספים בבקשה לתוספת תקציבית מיוחדת.

לא מחקתם את זה מהתקציב אף על פי שאין כסף.

נכון. יש הרשאה להתחייב שכבר אושרה, אבל לא כסף בפועל לשנה הבאה.

מבחינת פילוח המשרות בוועדת הבחירות, אנחנו עומדים על 51% נשים ו-49% גברים, כאשר בהנהלת הוועדה, מבחינת ראשי וראשות אגפים, אנחנו ברוב נשי, 67% הם נשים. מבחינת פילוח תקציב השכר יש קצת פער הפוך.

כשאת אומרת "קצת פער" זה קצת מטריד אותי. איך זה שיש 67% נשים בתפקידי הנהלה אבל כשאנחנו מדברים על פילוח השכר זה רק 49%? תסבירי לנו את הפער המדהים הזה.

במקום להעלות את גיל הפרישה לנשים צריך לתקן את המשכורות.

זה לא במקום.

זה כן במקום.

השכר אצלנו לנשים וגברים הוא זהה.

זה עוד נעלם במשוואה.

אנחנו יותר עובדות מעובדים, אבל מבחינת עובדים בכירים, למרות שיש בהנהלה יותר נשים, יש קצת יותר עובדות זוטרות מעובדים זוטרים, לכן השכר הנמוך הזה הוא בא ביחס של הפער של ה-2% - -

אז הפאי הוא לא נכון. כשמדברים על תפקידי הנהלה, צריך לפלח את זה לתפקידי ביניים בכירים ולתפקידים בכירים, ואז אני ארצה לדעת כמה מתוך המדרג הגבוה הוא מגדרי. אני עושה בדיקה מגדרית לכל תקציב.

כשמדברים על הנהלה, מדברים רק על ראשי וראשות אגפים, לא על אגפי הביניים כמו סגנים או ממונים.

רק ראשי אגפים מוצגים כאן?

כן.

אנחנו יוצאים להפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:29 ונתחדשה בשעה 13:50.)

אנחנו מחדשים את הישיבה. אורלי, תמשיכי מהנקודה שבה עצרת.

הצעת התקציב שמונחת כאן משקפת את כל מה שעברה ועדת הבחירות בשלוש השנים האחרונות, כאשר במונחי זמן של בחירות גם מבחינת עשייה וגם מבחינת תקציבית כאילו עברו למעלה מ-12 שנים כי ארבע מערכות בחירות היו צריכות להתפרס על פני למעלה מ-12 שנים. כל העשייה שעשינו התכנסה לשנתיים וחצי האחרונות. ההצעה משקפת את כל הלקחים, את כל התובנות ואת כל התהליכים החדשים שהכנסנו בהליכי בחירות והשדרוג שנדרש בהם. גם את חזון הוועדה, גם את היעדים שהוועדה הציבה לעצמה, כאשר שינינו את תפיסת ההיערכות. אם בעבר תפיסת ההיערכות הייתה מבוססת על כך שלרשות הוועדה עומדות שלוש שנים שוטפות להיערכות והיינו מחלקים את כל ההכנות על פני שלוש שנים ובשנה הרביעית של שנת הבחירות משלימים את מה שנדרש, הפעם התפיסה השתנתה, אנחנו התחלנו כבר את ההיערכות, בשנת 2021 כבר עשינו את שלב א' של ההצטיידות. קנינו, למשל, את כל הנייר שנדרש לפתקי הצבעה, ייצרנו את כל הקלפיות, הפרגודים והציוד הנלווה. יש לנו, כמובן, עוד דברים שצריך לרכוש, אבל את החלק העיקרי עשינו. כנ"ל לגבי הדפסות של טפסים שונים. ככל שאנחנו מדברים על בחירות כל דבר נדרש בעשרות אלפי יחידות וההיערכות היא שונה. כך גם לגבי הפקות הלקחים. כבר התחלנו בשלב א' של הפקת הלקחים בוועדת הבחירות המרכזית. אני אתן דוגמה מה השוני בין מה שהיינו בשנת 2018, השנה השוטפת האחרונה, לבין 2021. אם בעבר היו לנו תשע מערכות ממוחשבות ששתיים מהן היו משמעותיות, היום, אחרי ארבע מערכות בחירות, אנחנו עומדים על 18 מערכות ממוחשבות, כשתשע מהן פותחו תוך כדי תהליכי הבחירות וחמש מהן משמעותיות. זו רק דוגמה לגידולים בהיקפי הפעילות והעשייה של ועדת הבחירות.

אנחנו צפויים בשנת 2022 לפרסם בין 25 ל-30 מכרזים כדוגמת מכרזים לתכנון תהליכים ובקרות איכות, הובלות, סימון פריטים רגישים, פריסת תשתיות וטלפוניה, ביצוע סקר מבנים לוועדות האזוריות, וכמובן מכרזים רבים בתחום המחשוב. כרגע פועלות בוועדה תשע ועדות להפקות לקחים. העיקרית שבהן היא צוות היגוי וחשיבה לאפיון המערכות הממוחשבות של ועדת הבחירות 10 שנים קדימה, 15 שנים קדימה, איך אנחנו רואים את המערכות הממוחשבות של ועדת הבחירות מבחינת ניהול הבחירות ואיך יתקיימו הבחירות במדינת ישראל. אנחנו בין היתר מדברים על מערכות הליבה לניהול מערכות הבחירות שהן כבר ישנות, מקרטעות וצריך להחליף אותן, על פנקס בוחרים ממוחשב שהוא דבר שנדרש לצעוד איתו צעד אחד קדימה מבחינת הליך הבחירות. ועדות נוספות שפועלות זה כל בחינת תהליך גיוס והדרכת המזכירים.

אני אפנה כרגע להצעת התקציב עצמה ואנסה להציג לכם אותה באופן כללי. הסעיף הראשון, סעיף 101, כולל בעיקר את ההוצאות שנובעות מהשהייה שלנו בכנסת. אנחנו משלמים את כל ההוצאות לכנסת. יש רכישת צרכי משרד, יש את החזקת המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות. לוועדה יש מרכז לוגיסטי בשוהם ששם יש את כל ציוד הבחירות. הסעיף הזה מתוקצב בשני מיליון 800, כאשר שם כלול גם תקצוב של כ-720 אלף שקל שאנחנו משלמים למינהל הדיור הממשלתי על שכירת מחסן נוסף כי אין לנו כבר מקום במקום הלוגיסטי שלנו. מאז הבחירות האחרונות גדלנו בהיקפים עצומים. אנחנו שוכרים שטחים נוספים בנתב"ג בעלות של כ-מיליון 200 שקל בשנה. יש הוצאות תפעוליות וארגוניות שונות, שזה כל ההוצאות של יועצים למכרזים, כל הפרסומים של מכרזים ועיתונים לפי דרישות החוק, תשלומים לחברי ועדות מקצועיות וכדומה, הדרכה, השתלמויות, לימודים לעובדים. סעיף 102, שהוא הסעיף העיקרי, הוא הכנות לקראת הבחירות. לעומת שנים שוטפות רגילות שבהן הדפסות ורכישת ציוד זה המרכיב העיקרי, הפעם המרכיב העיקרי הוא המרכיב של המחשוב שכאן אנחנו עומדים על כ-15 מיליון שקל תקצוב. היקף המערכות הממוחשבות בוועדה גדל. המשמעות היא שנדרשות הוצאות שנתיות שוטפות בגין תפעול, תחזוקה, רישיונות וכו' ליותר מערכות. גם לשדרוג שלהן יש כמובן עלויות. במקביל אנחנו רוצים לפתח מערכות חדשות. מאחר ואנחנו צריכים להיות ערוכים לבחירות בכל עת גם עם המערכות, אז ההוצאה היא כפולה: גם תחילת היערכות למערכת חדשה וגם שדרוג המערכת הישנה הקיימת. כאן כלול גם תקצוב לשלושה נותני שירותים חיצוניים באמצעות מכרז טכנולוגיות של החשב הכללי. אנחנו רוצים להתחיל ראשית פעולה להחלפת מערכת הליבה. זה תוקצב כאן במיליון 800 שקל. יש לנו פיתוח של מוקדי CRM, החלפת מערכות נוספות. לתחילת אפיון פנקס בוחרים ממוחשב תקצבנו מיליון וחצי שקל. יש ביצוע פעולות בתחום אבטחת המידע והגנת הסייבר, שזה משהו שלא היה בעבר והתפתח במערכות הבחירות האחרונות. כמובן שיש את הוועדה, כפי שציינתי, שפועלת בתחום המחשוב ויהיו השלכות להמלצות שלה, כשלכך תקצבנו מיליון וחצי שקל כי אנחנו לא יודעים מה יהיו ההמלצות של אותה ועדה בהיבטים הטכנולוגיים. הסעיף הבא, שהוא משמעותי, הוא שכר העובדים. כפי שאמרתי, הוא עומד על כ-42% מתקציב הוועדה, מיועד לתשלום שכרם של עובדי הוועדה. כיום יש 33 תקנים. אנחנו מבקשים 2.5 תקנים נוספים. יש לנו כרגע 34 עובדי תקן שמועסקים בחלקיות משרה שונה – רבע, שליש, חצי, משרה מלאה, שאלה היקפי משרה שלא מוכרים בשום מקום במדינה, ויש חמישה שעובדים לפי שעות. הסעיף הבא הוא הסעיף של פרישת עובדים שמתוקצב ב-200 אלף שקלים.

מה זה פרישת עובדים? כמה עובדים פורשים?

אין לנו כרגע צפי, אבל בכל שנה פורשים. תקצבנו ב-200 אלף שקל שזה שולי ומינורי, כי כשעובד פורש אתה צריך לשלם לו ימי מחלה, ימי חופשה וכו'.

למה זה גדל מ-100 אלף ל-200 אלף?

כי בעבר תקצבנו לעובד אחד שיפרוש. מהניסיון כרגע שאנחנו רואים שעובדים יותר פורשים תקצבנו 200 אלף שקל. לא בטוח שזה יספיק, אבל זו הערכה. בינוי אמרנו שעוד לא תוקצב ובמידה ויידרש נפנה לוועדה. כפי שאמרתי, תשע ועדות פועלות להפקות לקחים. סביר להניח שלהמלצות שהן יגישו יהיו משמעויות תקציביות. מכיוון שאנחנו לא רוצים להישאר במצב שיש המלצות ולא ניתן ליישם אותן, תקצבנו פה שני מיליון שקל ו-3% רזרבה בהתאם להנחיות החשב הכללי.

זאת הצעת ועדת הבחירות שאנחנו נודה לכם אם תאשרו על מנת שנוכל להמשיך ולהשתפר ולהתייעל בעבודת הוועדה. למרות השנתיים וחצי המאוד-מאוד קשות שחוותה ועדת הבחירות מבחינה מקצועית ומבחינת האינטנסיביות, בסופו של דבר מעז יצא מתוק לוועדה.

כשיש העברה בין הסעיפים, האם זה מגיע לכאן לאישור?

אם זה מעל 15%.

משרד האוצר מביא לפה קבוע גם פחות מ-15%.

אורלי, אני רוצה שתתייחסי לדוח המבקר.

לפני כחודשיים פורסם דוח מבקר המדינה, אחד משורה של דוחות שמבקר המדינה עורך על מערכות הבחירות האחרונות. שני צוותי ביקורת ליוו אותנו לאורך השנתיים וחצי האחרונות. שני דוחות כבר נכתבו, השלישי עומד לצאת בקרוב. אחד מהם עסק בתקציב ועדת הבחירות המרכזית, בעיקר בתקציב הבחירות. ככל שמדובר בתקציב שוטף, שזה התקציב שאנחנו מאשרים כרגע, ההערה שהייתה למבקר זה שממחקר שנערך בעולם שבו נבחנו 18 מדינות התקציב השוטף שלנו הוא בין המדינות הנמוכות ביותר ביחס למדינות אחרות, ואילו התקציב בתקופת בחירות הוא גבוה בהרבה ממדינות אחרות. אני מוכרחה להודות שכאן אנחנו חולקים קצת על הדברים של המבקר, כי כשעושים מחקר כזה, צריך לבחון מה התפקידים של אותן ועדות, מה תחומי האחריות, מה מתוקצב בתקציב של בחירות. היו הערות שהתייחסו לעבודת ועדת המכרזים, לפטורים ממכרז. להזכירכם, מדובר בארבע מערכות בחירות שהתקיימו ברצף ולא התאפשר לנהל מכרזים פומביים. אנחנו כבר טיפלנו בכל הדוח, נותרו שני נושאים פתוחים שהתחייבנו לסיים אותם עד ראשית השנה. אחד מהם עוסק בפרסום נתונים באתר הוועדה. נושא נוסף זה אופן הבקרה על תקציב הוועדה, בחינת דרכים נוספות לבקרות נוספות, כי הדוח דיבר על כך שאין מספיק ביקורת פנימית בוועדה. יש לנו מבקרת פנימית שכותבת יותר דוחות. פשוט בתקופה שבא מבקר המדינה באה מבקרת חדשה. אנחנו בוחנים אפשרויות לבקרה נוספת בתהליכים בתוך שירות הוועדה. המבקר דיבר בעיקר על שקיפות של מידע ונתונים, על אופן הצגת המידע. כפי שאתם רואים, אנחנו מאוד מפורטים בהצעות התקציב שלנו.

הוא דיבר על האתר באינטרנט.

גם התייחסות לנתונים שמוצגים בתקציב. מבין ארבעה תקציבים שנבחנו על ידי המבקר, שכחתי באחד התקציבים לציין את מספר העובדים בתקן, אבל היו עשרות נתונים אחרים. על זה היה פרק שלם. גם באתר פרסמנו את כל הדברים שעלו בדוח המבקר, כולל דוחות ביקורת של רואה חשבון חיצוני שהועלו לאתר הוועדה, נתונים על מספר העובדים שהועסקו, הסכמי ניגוד עניינים, שכר העובדים. טיפלנו כבר ברוב הדברים.

המבקר התייחס לתקציב ניהול מערכת הבחירות ולהצגת נתוני ביצוע התקציב. הוא שב ואמר שוועדת הבחירות ציינה נתונים שמאפשרים להשוות את סכומי התקציב וביצועו רק לשנה קודמת. אולי היה אפשר ללכת קצת יותר אחורה כמו שהיה בתקציב 2018 שהיה בלי בחירות בכלל, ואז אפשר היה לראות את הפער. עוד אמר המבקר שבמקרים מסוימים ציינו שתוספות תקציב מבוקשות ללא נתונים מסכמים של משאבים קיימים, ושהגידול בהוצאות יחסית למספר הקלפיות לא הוצג לוועדות המוסמכות. מה שנאמר בסופו של דבר היה שהוועדה שיקפה באופן חלקי למליאת הוועדה, לנשיאות הוועדה ולוועדת הכספים של הכנסת את ההוצאות במשך השנים למימון ההכנות לבחירות לכנסת ה-21. הוא התייחס לביקורת על ניהול הכספים, שעל זה אמרה אורלי שההיקף מצומצם יחסית למשרדי הממשלה. הוא התייחס גם לנתונים של השכר, לשיעור הגידול בשכר בחמש השנים אחרונות, גידול של כמעט פי שמונה מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר עובדים בגופים ציבוריים ופי שלוש מגידול בהוצאה הממוצעת ממשרדי הממשלה. הוא התייחס לשקיפות שאינה מצויה בהלימה לנהוג בשירות הציבורי, ככל שמדובר במספר המשרות של עובדים והשכר שלהם. הוא התייחס גם להיבטים של פרסום באינטרנט, שאת זה אמרה אורלי שהם תיקנו בהתאם.

מבחינת המסקנות שלו, עיקרי ההמלצות של הביקורת, הוא הציע שוועדת הבחירות המרכזית תציג בהצעת התקציב לוועדת הכספים בכנסת נתוני תקציב וביצוע ברמת מערכת בחירות המשקפים את ההוצאה במשך השנים, את הפער בין מערכות הבחירות, נתונים על שינוי בתקציב בכמה מערכות בחירות גם בניכוי שינויים מהותיים כמו שינויים במספר קלפיות, כל ניתוח תקציבי שעשוי לתרום לקיום הליכים לבחינת תקציבי הוועדה ואישורם, ולצד כל הצעה יינתן מידע מלא על נתוני ביצוע התקציבי במערכת הבחירות הקודמת, לרבות הוצאות בשנים הקודמות. הוא גם המליץ לוועדה לגבש תכנית להתייעלות ולצמצום העלויות לקיום מערכות בחירות. ראיתי שהפעם, בניגוד לפעמים קודמות, התייחסתם לזה שנתוני הביצוע של התקציב לשנת 2021 הן בתוספות של הערכה בלבד.

רק החלק האחרון, כי שנת 2021 עדיין לא הסתיימה. אנחנו יודעים להעריך מה ההוצאה הצפויה מהתקציב, לכן מ-1 לאוקטובר עד 31 לדצמבר זו הערכה, עד 30 לספטמבר זה ביצוע בפועל.

אבל אנחנו בדרך כלל מאשרים לפני סוף שנה את התקציב. תהיתי למה הציון הזה.

אני מציינת, כי שנת 2021 לא הסתיימה. אני לא יודעת לומר במדויק מה תהיה ההוצאה בפועל ב-31 בדצמבר.

התייחסת לזה שהמבקר עשה את ההבחנה בין הגידול בהוצאות ביחס לשנה השוטפת לבין הגידול בשנת בחירות. המבקר בדוח, בהתייחס לשנה שוטפת, הביא בחשבון את התקציב האחרון של 2021.

המבקר לא בחן את שנת 2022, הוא לא ראה את ההצעה לשנת 2022 שאתם דנים בה כרגע. המבקר בחן את תקציבי ועדת הבחירות מנקודת מבט של חמש שנים, הוא הסתכל על חמש שנים. הראייה הנכונה, וניסינו להסביר את זה גם למבקר מדינה, היא לבחון את זה בראייה של חמש מערכות בחירות, לא חמש שנים. אי אפשר להשוות אותנו מבחינת התהליכים שעברנו בחמש השנים האחרונות כשנה שעומדת בפני עצמה, כשנה שעובר תקציב המדינה או כל משרד רגיל, כי אנחנו מדברים במונח של מערכת בחירות. כל מערכת בחירות היא עולם ומלואו. אחת ההצעות של המבקר הייתה שהתקציב שלנו לבחירות ישקף את התקציב של 2015 כפי שהיה ב-2015. עם כל הכבוד להערות מבקר המדינה, ועדת הבחירות עברה תהפוכות מאז 2015 מבחינת מערכות הבחירות, היא לא יכולה לחזור לשנת 2015. המשמעות תהיה ביטול כל השינויים וכל התהליכים שוועדת הבחירות עשתה והתייעלה.

אכן היה גידול בשכר שנבע מחקיקה של הכנסת כתוצאה מכך שהתקיימו שלוש מערכות בחירות ברצף. בשתיים מהמערכות הכנסת חוקקה חוק, התוספת שכר ניתנה מכוח החוק. ההשוואה לשנת 2018, כפי שאמרתי, היא לא ריאלית. אם אני אשקף עכשיו השוואה לשנת 2018 כשנה שוטפת, וציינתי את זה בראשית הדברים, אין קשר בין התהליכים שהיו בבחירות בשנת 2018 לבין מה שקורה היום. אם היו לנו תשע מערכות ממוחשבות והיום 18, אז ודאי שהתקציב של שנת 2018 לא משקף כהוא זה את מה שאנחנו זקוקים לו כיום. השוואה של תקציבים תוך התייחסות רק לעלייה במדדים, לגידול בקלפיות או לגידול באוכלוסייה, זה לא מדד מספיק כדי לשקף את הפעילות של הוועדה ואת התקציב שהיא צריכה.

למה הגידול בשכר הוא פי שמונה או פי שלושה מהגידול במשרדי הממשלה?

מכיוון שמערכות הבחירות היו סמוכות. מערכת הבחירות לכנסת ה-22 התקיימה בין שישה לשבעה שבועות מרגע שהסתיימה מערכת הבחירות לכנסת ה-21, ומערכת הבחירות לכנסת ה-23 התקיימה חודשיים אחרי. המשמעות הייתה שהתקשינו לגייס עובדים. עובדים באו לכמה חודשים. לנו אין את העובדים האלה. מצבת העובדים שלנו בשוטף היא עד 40 עובדים. ברגע שפורצות בחירות אנחנו עם 1,100 עובדים.

זה בגלל 1,100 עובדים?

כן. זאת הייתה תוספת ייחודית וייעודית לשתי מערכות הבחירות האלו. היא לא תינתן בעתיד, כי כבר אין סמיכות של המערכות. היא ניתנה מכורח זה שהתקשינו לגייס עובדים. אחת מהמערכות הייתה בחופשת הקיץ שמטבע הדברים אנשים הזמינו חופשות לחו"ל. אימהות נדרשו לעבוד 16,18 שעות ביום והיו צריכות להעסיק מטפלות, קייטנות. עובדים לא יכלו להשתחרר ממקום העבודה שלהם כי המעסיקים סירבו לשחרר שוב פעם את העובדים. העובדים נקלעו לסיטואציה שבה הם נדרשו להחליט בין להיפגע במקום העבודה שלהם לבין לעבוד שוב בבחירות. נדרש היה תגמול בגין כל הדברים האלה. הכנסת הכירה ונתנה תוספת של 32% בשכר לתקופת בחירות בלבד של שלושה חודשים. התוספת הזאת הייתה מכוח חוק לתקופה מוגבלת.

32% למי?

לתקופת הבחירות בלבד.

החוק היה רק על ועדת הבחירות.

יש פה איזה שהוא עיוות בהשוואה לעלייה בשכר של עובדי מדינה, שזה מקום עבודתם הקבוע, השגרה הרגילה שלהם. יש ייחוד בעבודת ועדת הבחירות. אנחנו סוג של יחידת מילואים שנדרשים להקים אותה מאפס תוך כמה ימים.

העלייה שעליה מדבר המבקר היא לא על עובדי ועדת הבחירות?

לא לתקופה השוטפת. כל העובדים שעבדו בתקופת הבחירות, כולל עובדי המטה שעבדו בתקופת הבחירות, קיבלו תוספת.

גם עובדי המטה קיבלו תוספת?

זאת לא תוספת קבועה.

יש לנו יועצים שבבחירות עובדים יותר קשה, בזמן תקציב עובדים יותר קשה. אני לא חושב שמתירים לנו באיזה שהוא מקום להוסיף להם על זה שכר.

החוק לא הבחין. החוק נתן את התוספת הזאת לכלל העובדים בתקופת הבחירות.

נכון היה שעובדי המטה לא יקבלו את התוספת של 32%.

אני, דרך אגב, לא קיבלתי שום תוספת. שכרי הוא זהה.

אני לא מדבר עלייך או על מישהו ספציפי, אני מדבר ככלל. אם אני מסתכל על עובדי הכנסת - -

כשיש פגרה, השכר של עובדי הכנסת יורד?

לא. השכר זהה גם בתקופה של ימי תקציב, בניגוד אליכם שהשכר של המטה עולה בתקופת בחירות. כשיש פה תקופה של תקציב השכר שלהם לא עולה, אפילו שהם עובדים 24 שעות.

אולי אתה צודק, אבל עדיין נדרש היה, וגם הכנסת הכירה בכך, לתת תוספת שכר לכל העובדים בתקופת הבחירות. יש פה משמעויות מאוד כבדות מבחינה אישית על כל מי שעבדו ברצף, שלא לומר שאנשים עמדו על סף גירושין, שלא לומר שחלקם התגרשו, שלא לומר שילדים נפגעו ונדרשים לטיפול פסיכולוגי. יש משמעות לזה ששנתיים וחצי העובד לא נמצא בבית.

אני מוכן שתהיה אמירה כזאת כלפי כל העובדים. אולי צריך לאותם אלה שעובדים בתקופת תקציב, כמו יועצים, להוסיף בשכר. יכול להיות שהמטה היה צריך לקבל שעות נוספות.

אני רוכשת לך כבוד רב, אבל אני חולקת עליך בהקשר הזה.

במגזר הציבורי יש הרבה עובדים שיש להם תקופות שבהן הם יותר עמוסים.

יש תקופות שהם עובדים בלי הפסקה.

אני לא יודע על מצב שבו בתקופה של עומס העלו את המשכורות במגזר הציבורי.

זה היה במסגרת חוק שאושר פה.

זה צעד שהכנסת חשבה שהוא נכון.

שכר עובדי תקופת הבחירות הוא שכר גלובאלי, אין בו שעות נוספות, ולכן הגידול בשעות העבודה לא משקף שום דבר. דוח המבקר אומר שמשנת 2015 עד הבחירות האחרונות ההוצאה הממוצעת למשרה גדלה ב-34%, ואז הוא מתחיל לנתח מה זה 34%. חבל שהמבקר לא אמר שהכנסת קבעה ששכר עובדי תקופת הבחירות המבוקרות יעלה ב-32%, בנוסף להצמדות הרגילות. ההצמדה הרגילה מ-2015 עד 2021 הייתה בוועדת הבחירות רק 2%, אם מנטרלים את העלייה שאותה קבעה הכנסת, וזה מחצית מהעלייה של עובדי המדינה הרגילים.

מאיך שהוא כתב זה לא מובן ככה. אני מקבל את מה שאתה אומר. טוב שחידדת את העניין הזה, כי הוא כתב את זה בצורה אחרת.

ההחלטה היא לא על העתיד?

זה ניתן פעמיים מכוח חוק, כל פעם חוקק חוק ספציפי לאותם שלושה חודשים. התוספת הזאת לא קבועה.

בחוק לא עשו הבחנה.

המחוקק בחר לא לעשות הבחנה בין העובדים.

מהדוח לא מובן ככה.

יש לציין שהתוספת הזאת לא הייתה בבחירות לכנסת ה-24, היא הייתה ב-22 וב-23.

בבחירות לכנסת ה-24 העובדים עבדו הכי קשה אי פעם ולא ביקשנו את התוספת הזאת. הייתה פה הערה שציינה היועצת המשפטית על כך שהמבקר העיר שאנחנו לא מציגים שנים קודמות. המבקר כרגע אישר כאן את תקציבו והציג שנה אחת אחורה. אנחנו נוהגים כמו בכל שירות המדינה שנהוג להציג תקציב אחד אחורה.

האם הייתה לכם אפשרות לא לשלם את זה?

לא הייתה לנו.

אני מבין שהפטור ממכרזים היה בגלל לוח הזמנים הלחוץ.

ברור. הייתה כאן מערכת בחירות בחלוף שישה שבועות. מי שמכיר את תקנות חובת המכרזים ואת כל תהליכי המכרזים יודע שהמשמעות של לעשות מכרז פומבי לכל שירות רכש היא לפעמים חודשים ארוכים. מכרז יכול לקחת חצי שנה. הייתה פה קצת התעלמות מהתקופה. הבאנו נתונים שמראים שכשהיה קצת זמן, לא הרבה, בין הבחירות לכנסת ה-23 לכנסת ה-24, עשינו יותר מכרזים ופחות פטורים. כשאין זמן, זה המחיר.

כשאת אומרת פטור ממכרז - -

הכל לא נעשה באיזה חדר חשוך. יש ועדת מכרזים לוועדת בחירות, אנחנו מתנהלים בהתאם לתקנות ועדת הפטור. מפאת הנסיבות ומשך הזמן אולי היו יותר פטורים מאשר בשירות המדינה. אם משרד כלשהו צריך לרכוש מכונות וכיסאות והתהליך עורך שמונה חודשים, לא קורה אסון אם מתעכב קצת המכרז, אבל אם אני לא אעשה פטור לרכש של קלפיות ופרגודים, פשוט לא יהיו בחירות. זה ההבדל הגדול. התקנות מאפשרות את התהליכים האלה בפטורים.

כשמבקר המדינה ציין את שיעור הפטורים, הוא בחן את כל הפטורים שלנו ולא מצא פטור אחד בניגוד לדין, וגם לא שהשיקולים היו שיקולים לא נכונים כך שניתן היה לעשות מכרז פומבי.

נבחנו כל המכרזים, גם של כוח אדם, גם של משאבי אנוש, גם של רכש. העברנו עשרות אלפי מסמכים, עשרות אלפי קבצים למבקר המדינה. אין פה טענות לפעולה שלא כדין. כל הפעולות נעשו כדין, בהתאם לסמכויות שניתנו ובהתאם לנסיבות של קיום מערכות בחירות סמוכות, שזה הדבר החשוב כאן.

הנראות היא נורא חשובה, בטח בגוף כזה, ולכן השאלות מקובלות ורלוונטיות. הדרישה שאנחנו דורשים מאחרים, אם ברמה הרשותית ואם ברמה הארצית, מחייבת את השקיפות הזאת.

הדבר השני זה כל הנושא של לקחים ולמידה. הפרק הזה הוצג פה בקצרה. לא צריך להרחיב אותו פה, אבל הוא נושא מאוד חשוב. אם דיברת על סעיפי תקציב שכנראה נצטרך להוסיף, באותה מידה - -

זה דווקא עיקר הפעילות שלנו.

יכול להיות שיהיה צמצום, לא רק הרחבה, גם בתקציבים. הדבר שלי חסר פה זו המוכנות לחירום. נורא קל לדבר על ההתקדמות הדיגיטלית, אבל יכולים להיות גם מצבים שלא יהיה חשמל. לא ראיתי את פרק המוכנות לחירום. אני מאמינה שאני אכנס להתעסק בזה במסגרת הוועדה שלי למוכנות לחירום.

לגבי הנושא של העברה בין סעיפים, אני מבקשת לאשרר את מה שסוכם בוועדות הקודמות. נעשו דיונים בראשות הרב גפני כשסגרו את ה-15%. החשיבות לזה קיימת.

לעניין המוכנות לחירום, אני לא כל כך יודעת באיזה היבטים את מדברת. את מדברת על חירום בתקופת בחירות?

בתקופת חירום.

היא מתכוונת לזה שיש מלחמה ובחירות בו-זמנית.

החירום שאת מכירה זה לעשות כמה מערכות בחירות עד צאת הנשמה. אני מדברת על חירום במובן של רעידת אדמה, ניתוקי קשר, נפילות חשמל. בכל הדברים האלה צריך גיבוי כי התרגלנו לדיגיטל. צריך שתהיה תכנית חירום.

יש לנו נהלים לגבי נפילות חשמל, היערכות מבחינת גנרטורים, כל מיני פעולות שאנחנו נוקטים. יש מנהל ביטחון לוועדה שמנחה את כל הוועדות האזוריות שפועלות בתקופת בחירות. בתיק שהוא מכין לכל אתר ואזור כלולים גם הנחיות לפעולה, כי חווינו בבחירות פעולות בדרום ובצפון שזה דבר שהשפיע על פעילות הוועדה האזורית באותו אזור. יש תרגיל שכולל ירידה למקלטים שהוא עושה להם. אנחנו פועלים גם בהיבטים האלה.

אני חושבת שהתקציב לקידום טכנולוגי הוא מעט מידי.

נכון, כי הוא משקף רק את תחילת הפעולה של תהליכים. אם אנחנו מדברים על החלפת מערכת הליבה המרכזית, זו לא העלות שלנו.

בסוף אנחנו רואים שהמורכבות רק גדלה וגדלה.

כאן זו השנה הראשונה אחרי כל הבחירות האלו שאנחנו מתחילים להניע תהליכים חדשים נוספים, כמו החלפת מערכת הליבה. ברור לנו שהיא תעלה כמה עשרות מיליוני שקלים. כרגע תקצבנו אותה רק במיליון 800 כדי לצאת להליך של מכרז. אותו דבר לגבי פנקס ממוחשב שתקצבנו מיליון וחצי כדי לצאת לתהליך הנעה. בשנים הבאות כשנגיע לכאן כנראה שיהיו השלכות הרבה מעבר והתקציב השנתי יגדל משמעותית בגלל כל פיתוח הטכנולוגיות החדשות שרובן פותחו תוך כדי בחירות.

אני מעלה להצבעה את תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לשנת 2022, כפי שהוצג כאן בוועדה. מי בעד, מי נגד?
הצבעה
אושר.

התקציב לשנת 2022 אושר פה-אחד.


הישיבה ננעלה בשעה 14:34.